חוק הגנת הצרכן

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.9</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>חוק הגנת הצרכן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1492</id>
    <revision>
      <id>3022342</id>
      <parentid>3022232</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T05:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022341] תיקון שגיאה (שנת בסיס; התוצאה לא שגויה)</comment>
      <origin>3022342</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="330337" sha1="tmq222iq49ng6xwnqh9fg8pyu1s65e4" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000237}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 248|חוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209363.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317312.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317814.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317313.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 82|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210526.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 188|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210965.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 252|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211055.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 158|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211507.pdf}}, {{ח:תיבה|298|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211534.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 151|חוק עוולות מסחריות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211634.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 201|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 125|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300370.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 194|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300479.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300500.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 574|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1904.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 426|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299734.pdf}}, {{ח:תיבה|454|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299730.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 96|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299613.pdf}}, {{ח:תיבה|97|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 87|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299884.pdf}}, {{ח:תיבה|104|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299688.pdf}}, {{ח:תיבה|279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}, {{ח:תיבה|320|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 27|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2073.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 14|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300676.pdf}}, {{ח:תיבה|490|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300046.pdf}}, {{ח:תיבה|493|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300809.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300792.pdf}}, {{ח:תיבה|606|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300798.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 305|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300725.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 3 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301011.pdf}}, {{ח:תיבה|636|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301182.pdf}}, {{ח:תיבה|1021|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301184.pdf}}, {{ח:תיבה|1022|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301307.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 279|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301142.pdf}}, {{ח:תיבה|280|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301329.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|615|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301330.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 262|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301543.pdf}}, {{ח:תיבה|402|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_577390.pdf}}, {{ח:תיבה|454|חוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301575.pdf}}, {{ח:תיבה|622|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303824.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303846.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 66|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306602.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 611|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|620|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323305.pdf}}, {{ח:תיבה|717|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338807.pdf}}, {{ח:תיבה|897|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343668.pdf}}, {{ח:תיבה|1094|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347848.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}, {{ח:תיבה|442|תיקון מס׳ 4 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381088.pdf}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382428.pdf}}, {{ח:תיבה|1044|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390329.pdf}}, {{ח:תיבה|1156|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 126|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489222.pdf}}, {{ח:תיבה|742|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504033.pdf}}, {{ח:תיבה|748|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504039.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 143|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528245.pdf}}, {{ח:תיבה|222|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 98|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_590500.pdf}}, {{ח:תיבה|175|חוק הגז הפחמימני המעובה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|964|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|546|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2963894.pdf}}, {{ח:תיבה|662|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3028650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 161|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf}}, {{ח:תיבה|1036|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}, {{ח:תיבה|1046|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4643029.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 79 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4733951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 498|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191595.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 1028|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4599.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 594|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 254|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5071.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 508|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5331.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 694|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5511.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 670|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5658.pdf}}; {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ב, 3945|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 8414|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13456.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2212|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14088.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ה, 945|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6419.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 231|שינוי התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6732.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1099|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7116.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הטעיה וניצול מצוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין סוגים של עסקאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: סימון טובין והצגת מחירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: אחריות ושירות לאחר מכירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עונשין ותרופות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ו־4, תשע״ד־4, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אכיפה מינהלית“ – עיצום כספי, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשאה לחיוב“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכיין“ – בעל זכות שימוש בשם העוסק המקיים מערכת עסקית חשבונאית נפרדת מהעוסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זה“ – לרבות התקנות לפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכר“ – לרבות השכרה, מקח־אגב־שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר זהות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהממונה הסמיכו למפקח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום העסק“ – מקום שבו מתנהל עסקו של העוסק, לרבות סניף שלו, ובלבד שהסניף אינו מנוהל על ידי זכיין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ואיגרות חוב ממשלתיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – מכירת נכס או מתן שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת“ – לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שם“, לענין יחיד – השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד – השם הרשום של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התעשיה, המסחר והתיירות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הטעיה וניצול מצוקה}}

{{ח:סעיף|2|איסור הטעיה|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו־2, תשס״ח־3, תשע״ז־2, תשפ״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
{{ח:תתת|(1)}} הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
{{ח:תתת|(2)}} המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
{{ח:תתת|(3)}} מועד ההספקה או מועד מתן השירות;
{{ח:תתת|(3א)}} המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:תתת|(4)}} השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס, המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים כאמור, ובכלל זה מצג או מספר המופיע באופן פיזי או דיגיטלי;
{{ח:תתת|(5)}} דרכי הטיפול בנכס;
{{ח:תתת|(6)}} זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;
{{ח:תתת|(7)}} השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;
{{ח:תתת|(8)}} מקום הייצור של הנכס;
{{ח:תתת|(9)}} תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;
{{ח:תתת|(10)}} החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;
{{ח:תתת|(11)}} התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;
{{ח:תתת|(12)}} קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;
{{ח:תתת|(13)}} המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;
{{ח:תתת|(14)}} חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;
{{ח:תתת|(15)}} השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;
{{ח:תתת|(16)}} שירות אחזקה ותנאיו;
{{ח:תתת|(17)}} תנאי אחריות לנכס או לשירות;
{{ח:תתת|(18)}} כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;
{{ח:תתת|(19)}} היות העסקה שלא במהלך עסקים;
{{ח:תתת|(20)}} היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;
{{ח:תתת|(21)}} תנאי הביטול של עסקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור למתן שירות.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.
{{ח:תת|(ב2)}} עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

{{ח:סעיף|3|איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תשע״ד־4, תשע״ו־3, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן – הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
{{ח:תתת|(1)}} הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
{{ח:תתת|(2)}} מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
{{ח:תתת|(3)}} ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;
{{ח:תתת|(4)}} ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
{{ח:תתת|(5)}} ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן;
{{ח:תתת|(6)}} ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(7)}} איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו;
{{ח:תתת|(8)}} סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;
{{ח:תתת|(9)}} יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש;
{{ח:תתת|(10)}} מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור.

{{ח:סעיף|3א|איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(2)}} אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(3)}} מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת.
{{ח:תת|(ב)}} הוכרז מצב חירום ושוכנע השר כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין חיוניים או שירותים חיוניים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז כי בתקופה שיקבע לפי סעיף קטן (ו)(1) יחולו הוראות סעיף זה, במדינה או בחלק ממנה כפי שיקבע (בסעיף זה – הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום); לא נמסרה עמדת שר האוצר בתוך שבעה ימים מהיום שבו השר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הכרזה על איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13083.pdf|י״פ תשפ״ה, 2694}}), לפיה השר הכריז כי הוראות סעיף 3א יחולו בכל שטח המדינה לתקופה מיום 13.1.2025 ועד יום 26.2.2025).}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ב), יקבעו הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהודעה שתפורסם ברשומות, טובין חיוניים ושירותים חיוניים, למעט פירות וירקות בכפוף להוראות פסקה (3), והכול בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום (בסעיף זה – ההודעה); הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לעדכן את ההודעה כאמור מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(2)}} לא הסכימו הממונה והממונה על התקציבים על טובין או שירות כאמור בפסקה (1), יביאו את העניין בלא דיחוי להכרעת נציג ציבור שימנו השר ושר האוצר (בסעיף קטן זה – השרים), שהוא איש סגל בכיר בתחום הכלכלה של מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}; על מינויו וכהונתו של נציג הציבור כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות לעניין חבר ועדת הערר לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}; אין במחלוקת כאמור כדי למנוע פרסום הודעה לגבי טובין ושירותים שעליהם יש הסכמה.
{{ח:תתת|(3)}} סברו השרים כי יש לכלול בהודעה פרי מסוים או ירק מסוים, רשאים הם, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, להורות לממונה ולממונה על התקציבים לכלול אותם בהודעה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בתקופת ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין חיוניים או שירותים חיוניים הנכללים בהודעה במחיר העולה באופן ניכר וחריג, כפי שנקבע בנוהל לפי פסקה (6), על המחיר הממוצע של הטובין או השירותים האמורים כפי שנמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום (בסעיף זה – המחיר הממוצע), ולעניין פירות או ירקות – בכפוף להוראות פסקה (7).
{{ח:תתת|(2)}} נמכרו הטובין או השירותים על ידי העוסק בתקופה קצרה משלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום – יחושב המחיר הממוצע לפי אותה תקופה.
{{ח:תתת|(3)}} לא נמכרו הטובין או השירותים על ידי אותו עוסק בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, או שהעוסק לא מסר לממונה או למפקח ידיעה או מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(2)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיף זה – יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, כפי שנמכרו על ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לאלה של אותו עוסק.
{{ח:תתת|(4)}} לא נמכרו הטובין על ידי אותו עוסק ועל ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של מוצר דומה לאותם טובין כפי שנמכרו על ידי אותו עוסק בתקופה האמורה; לעניין זה, יראו מוצר כדומה לאותם טובין אם השימוש בו דומה לשימוש שנעשה בהם והוא זהה להם במשקלו ובגודלו.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), לעניין הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום שהשר הכריז לאחר שחלפה שנה מהיום שבו הוכרז מצב חירום, יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת.
{{ח:תתת|(6)}} הממונה, בהתייעצות עם ועדת המחירים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, יקבע בנוהל אמות מידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; אמות מידה לעניין פירות וירקות ייקבעו בהתייעצות עם ועדת המחירים כאמור, שבה שני חברים שהם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר; נוהל לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תתת|(7)}} נכללו בהודעה פירות או ירקות, יקבעו השרים, בצו, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, את אופן חישוב המחיר הממוצע של פרי או ירק שנכללו בהודעה, ולא יחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (5) לעניין חישוב המחיר הממוצע.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לא יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העלייה במחיר הטובין או השירותים נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם לפני ההכרזה על מצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} העלייה במחיר הטובין או השירותים נובעת מהתייקרות העלויות שהעוסק נדרש לשאת בהן כדי לספק את הטובין או השירות;
{{ח:תתת|(3)}} נסיבות חריגות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ורשאי השר להאריך את תוקפה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שאם סך תקופות ההכרזה עלה על 75 ימים, לא יאריך השר את תוקף ההכרזה אלא בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תתת|(2)}} פקע תוקפה של ההכרזה על מצב חירום, יפקע תוקפה של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום; חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הכריז השר הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יבטל את ההכרזה בלא דיחוי.

{{ח:סעיף|4|חובת גילוי לצרכן|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק חייב לגלות לצרכן –
{{ח:תתת|(1)}} כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;
{{ח:תתת|(2)}} כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;
{{ח:תתת|(3)}} כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסחר ברכב משומש|תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת}} אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות.

{{ח:סעיף|4א|חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן|תיקון: תשנ״ה, תש״ע, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין:
{{ח:תת|(1)}} האותיות, כולן או חלקן, בחוזה אחיד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים האחידים|בחוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982}} (בסעיף זה – חוזה אחיד), או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לרבות בפרסומת, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע, ואופן כתיבתן והצגתן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(2)}} רשימת תנאים מהותיים בחוזה אחיד, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יכול שיהיו לפי סוגי עוסקים או שירותים.

{{ח:סעיף|4ב|זהות העוסק|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} עוסק חייב לגלות לצרכן את שמו ומספר הזהות שלו על גבי כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תכתובת מטעמו המופנית לצרכן מסוים; לענין פסקה זו, ”תכתובת“ – טופס הזמנה, תעודת אחריות ואישור התקנה;
{{ח:תת|(2)}} הצעה מטעמו לכריתת חוזה;
{{ח:תת|(3)}} חוזה שעליו הוא חותם;
{{ח:תת|(4)}} שובר תשלום באשראי או חשבונית מס.

{{ח:סעיף|4ג|חובת גילוי מדיניות החזרת טובין|תיקון: תשס״ה, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה – מדיניות החזרת טובין); צוין במודעה כי לא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין.
{{ח:תת|(ג)}} לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} מוצרי מזון או טובין פסידים;
{{ח:תתת|(2)}} טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן;
{{ח:תתת|(4)}} טובין שבהתאם להוראות שניתנו לפי דין אין להחזירם;
{{ח:תתת|(5)}} טובין שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי עסקה לפי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה, לרבות בדבר הצגת המודעה במקום העסק כאמור בסעיף קטן (א), ובדבר גודל האותיות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין)|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|4ד|חשיפה נאותה של מצרכי מזון בפיקוח|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מצרך מזון בפיקוח“ – מצרך מזון {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, הוחל עליו בצו, ונקבע לו מחיר או מחיר מרבי לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}} או הוחל עליו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ו|פרק ו׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חובת עוסק להקצות שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח, בשטח, במיקום, באופן ובמועדים שיקבע, ובשים לב, בין השאר, לגודלו של העוסק, לסוג המצרך ולדרך אחסנתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|5|עריכת חוזה בכתב ומסירתו|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי עסקים או שירותים, כי עוסק חייב לערוך חוזה בכתב עם הצרכן, ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית)|תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית), התש״ן–1989}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות)|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} עוסק, העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

{{ח:סעיף|6|אחריות להטעיה באריזה}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הטעיה בעיצוב הנכס או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה, יראו גם את היצרן, היבואן, האורז והמעצב כמפירים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה בשל עוולה לפי סעיף זה תהא ליצרן, ליבואן, לאורז ולמעצב הגנה אם הוכיח שלא הוא אחראי להטעיה אלא פלוני שנקב בשמו ובמענו.

{{ח:סעיף|7|אחריות להטעיה בפרסומת|תיקון: תשמ״ח, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} –
{{ח:תתת|(1)}} את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
{{ח:תתת|(2)}} אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של הממונה, תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, אולם תהא זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה.
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
{{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
{{ח:תת|(ד)}} חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצויין בה כמציע הנכס או השירות, אלא אם כן צויין אחרת בפרסומת עצמה.
{{ח:תת|(ה)}} פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל – אחת היא, לענין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

{{ח:סעיף|7א|פרסומת או דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת וכן לדרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסויים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים)|תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|7ב|סייגים לשימוש בשם|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), לא יציג ולא יפרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, ולא יקרא או יכנה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פועל משיקולים עסקיים או למטרות רווח.
{{ח:תתת|(2)}} ממומן או נתמך בידי גורם מסחרי.
{{ח:תתת|(3)}} הכנסותיו, כולן או חלקן, הן –
{{ח:תתתת|(א)}} מפרסום מידע מסחרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים בסקרים שהוא עורך;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדמי חבר קבועים או חד־פעמיים המשולמים על ידי גורמים מסחריים;
{{ח:תתתת|(ד)}} מתשלומים של גורמים מסחריים בעבור השימוש בתוצאות של סקרים, בדיקות או תחרויות הנערכות על ידיו;
{{ח:תתתת|(ה)}} ממתן חסות לפעילות מסחרית.
{{ח:תתת|(4)}} פרסומיו כוללים פרסומת, גלויה או מוסווית, בתשלום או שלא בתשלום, של גורם מסחרי.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין סוגים של עסקאות|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר במזומן“ – המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר באשראי“ – המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא כולל תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר לשיעורין“ – תשלומים לשיעורין של המחיר שנקבע לנכס או לשירות שאינם כוללים תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה מיוחדת“ – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה באשראי“ – עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדמה“ – תשלום מראש של המחיר, כולו או מקצתו, לפני מסירת הנכס או מתן השירות; לענין זה יראו כתשלום גם מתן שטר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}}, אף אם ניתן למועד מאוחר ממועד הוצאתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוכלות“ – הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן – מקום הצרכן), או פניה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא, שבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לקשור עסקה.

{{ח:סעיף|9|הודעת פרטים בעסקת אשראי}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו טובין ושירותים שעוסק לא יקבע להם מחיר באשראי בעסקה עם צרכן אלא אם הודיע לו לגביהם מראש, בדרך שנקבעה באותו צו, פרטים אלה, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} המחיר באשראי והמחיר במזומן;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות)|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי)|תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי), התשמ״ד–1983}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר;
{{ח:תתת|(4)}} שיעורי התשלום של המחיר באשראי, ובמקח אגב שכירות – של דמי השכירות, ומועדיהם;
{{ח:תתת|(5)}} כל תניה שעל פיה ייפגעו זכויות הצרכן, וכל ריבית או קנס שיוטל עליו, בשל אי־קיום תנאי מתנאי העסקה;
{{ח:תתת|(6)}} כל התניה על דיני הראיות, על סדרי הדין או על סמכות מקומית של בית המשפט;
{{ח:תתת|(7)}} כל פרט אחר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי בצו לקבוע טובין ושירותים אשר, אם נמכרו או ניתנו תמורת מחיר לשיעורין, תהא חובה על העוסק להודיע בכתב לצרכן על כל תניה כמפורט בסעיף קטן (א)(4), (5) ו־(6) שנקבעה לעסקה.

{{ח:סעיף|10|נקיבת הפרש כוזב}}
{{ח:ת}} נמצא כי ההפרש בין המחיר במזומן למחיר באשראי, או שיעור הריבית, או סכומה של תוספת אחרת, גדול למעשה מזה שעליו הודיע העוסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או כי המחיר לשיעורין גבוה מהמחיר במזומן, רשאי הצרכן לשלם לפי הסכום הנמוך, זולת אם הוכיח העוסק כי מקור אי ההתאמה בטעות בתום לב שהצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה.

{{ח:סעיף|11|אי־&lt;wbr&gt;קיום צו}}
{{ח:ת}} לא קיים העוסק את הוראותיו של צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי בית המשפט, לפי בקשת צרכן ובהתחשב בנסיבות הענין, לרבות המועד שבו הוגשה הבקשה, לבטל את העסקה ולצוות על החזרת נושא העסקה לעוסק והתמורה או חלקה לצרכן, ורשאי הוא לחייב את העוסק בהוצאות שנגרמו לצרכן וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת.

{{ח:סעיף|12|תניה לענין תשלומים}}
{{ח:תת|(א)}} התנה העוסק, בעסקה באשראי או בעסקה שהמחיר בה הוא מחיר לשיעורין, כי הנכס יחולט או כי הסכום הנותר יעמוד במלואו לפרעון אם יפגר הצרכן בתשלום שיעור אחד – התנאי בטל, זולת אם היתה העסקה מסוג עסקאות שהשר קבע בצו שהן ניתנות לביטול בשל פיגור כאמור ונתמלאו התנאים לכך שבאותו צו.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה כאמור בסעיף קטן (א) שהעוסק לא עמד בתנאי מהותי מתנאיה, לא יראו אף בפיגור של יותר משיעור אחד עילה לחילוט הנכס או לדרישה לפרעון מידי של יתרת הסכום.

{{ח:סעיף|12א|איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המאפשר לצרכן לשלם בכרטיס חיוב, לא יתנה את אפשרות התשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על אמצעי תשלום כפי שיקבע שאינו כרטיס חיוב.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אמצעי תשלום“ ו”כרטיס חיוב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|13|מקדמות וערובות|תיקון: תשמ״ח, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו עסקאות שבהן לא יהא רשאי העוסק לקבל מקדמה מצרכן בשיעור העולה על זה שנקבע בצו, אלא בתנאים מסויימים שנקבעו בצו, או אם נתן לצרכן ערובה כפי שנקבע בצו.
{{ח:תת|(ב)}} שילם הצרכן מקדמה בעסקה והנכס לא סופק לו או השירות לא ניתן לו, בשל טעמים שהמוכר או נותן השירות אחראים להם, תוך שבועיים מיום שהוסכם עליו, ואם לא הוסכם – תוך שני חדשים מיום התשלום, יהא העוסק חייב בתשלום ריבית שקלית, מהיום שהוסכם עליו ועד ליום ההספקה או מתן השירות בפועל, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתן העוסק ערובה שהיה עליו לתתה לפי סעיף קטן (א), ישלם מיום קבלת המקדמה עד ליום ההספקה כפל הריבית שבסעיף קטן (ב) על האיחור האמור.

{{ח:סעיף|13א|עסקה לתקופה קצובה|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ו־2, תשע״ח־3, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד סיום העסקה או ההתחייבות“ – אחד ממועדים אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה ”עסקה לתקופה קצובה“;
{{ח:תתתת|(2)}} מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה;
{{ח:תתתת|(3)}} מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 7|ו־7 בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה לתקופה קצובה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים;
{{ח:תתתת|(2)}} עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת, למעט עסקה שבמהלכה, לתקופה מוגבלת ובלא כל תנאי, הוזיל העוסק את מחיר הטובין או השירותים, או הציע הטבה אחרת;
{{ח:תתתת|(3)}} עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת או משפיע עליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההודעה“ – התקופה החלה בין שישים הימים שלפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לבין שלושים הימים שלפני אותו מועד.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, או במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ובלבד שאם נשלחת לצרכן אחת מאלה יותר מאשר פעם בחודש, תחול הוראה זו אחת לחודש בלבד; המועד האמור יצוין בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות;
{{ח:תתת|(3)}} במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק, אם מסר – 21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ואם חל מועד מסירת ההודעה לפי פסקה זו בשבת או בחג – ביום שלאחר השבת או החג; ואולם לעניין עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בפרט 2 לתוספת השנייה}}, אם מספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק חסום לשירות קבלת מסרונים, יודיע העוסק לצרכן במועד האמור על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בשיחת טלפון או בהודעה קולית.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד.
{{ח:תתת|(2)}} הציע עוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו; הציע עוסק לצרכן, לאחר תקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו, ואולם במהלך שלושים הימים הראשונים שבתקופת ההארכה לא יהיה העוסק רשאי להעלות את מחירי העסקה או לשנות את תנאיה לרעת הצרכן והצרכן יהיה רשאי להודיע על ביטול הסכמתו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג)(1) לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} טובין או שירותים או סוגים של טובין או שירותים, המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ובלבד שהעוסק הודיע בכתב לצרכן, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; העוסק יפרט בהודעה את תנאי העסקה ויציין בה במפורש כי ההתקשרות ביניהם תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות או תנאים נוספים שיחולו לגבי טובין או שירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|באותה תוספת}};
{{ח:תתת|(2)}} עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה ”עסקה לתקופה קצובה“, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, ויכול שיצוין במסמך כאמור שהסכומים שננקבו יוצמדו למדד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)(3)}}; ואולם אם התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות נקבעים בידי הממשלה או בידי שר, יציין העוסק בהודעה את מחיר העסקה במועד מתן ההודעה, וכן כי המחיר ייקבע כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק הוא על העוסק.

{{ח:סעיף|13א1|ביטול עסקה לתקופה קצובה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן רשאי בכל עת לבטל עסקה לתקופה קצובה, מסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, ויחולו על ביטול עסקה כאמור ההוראות המפורטות לצדה {{ח:פנימי|תוספת 4|באותה תוספת}}; לעניין סעיף זה, ”עסקה לתקופה קצובה“ – לרבות עסקה לרכישת נכס.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 14א|14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|14ג1}} {{ח:פנימי|סעיף 14ו|ו־14ו}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|13ב|משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ב־2, תשע״ח, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה מתמשכת שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, ישלח העוסק לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק, או בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת מראש (בסעיף זה – מען), אחת לשישה חודשים לפחות, את פירוט התשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו, או העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן בתקופה האמורה, הכוללות פירוט התשלומים כאמור, אם לא נשלחו קודם לכן למען הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), בעסקה מתמשכת ישלח העוסק לצרכן, למענו, בחודש מרס בכל שנה, הודעה ובה פירוט חיובים שנתי; פירוט החיובים השנתי יכלול את פירוט הסכומים שבהם חויב הצרכן מ־1 בינואר ועד 31 בדצמבר של השנה שחלפה, לרבות חיובים בשל עסקאות נלוות לעסקה המתמשכת, את הסכום הכולל של אותם חיובים ואת יתרת החובות שהצרכן לא שילם עד מועד משלוח ההודעה בשל אותם חיובים.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין החובות שהיה על העוסק לכלול בפירוט החיובים השנתי לפי פסקה (1), נטל ההוכחה כי לצרכן חוב נוסף על הסכומים הכלולים בפירוט החיובים השנתי הוא על העוסק.
{{ח:תתת|(3)}} פירוט החיובים השנתי הראשון יישלח לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק; פירוט חיובים שנתי לאחר מכן יכול שיישלח בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת, כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב2)}} סעיף קטן (ב1) לא יחול על עסקה מתמשכת למכירת טובין שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט החיובים השנתי.
{{ח:תת|(ב3)}} בעסקה מתמשכת, לרבות בעסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז, שבה גובה העוסק תשלום קבוע, יפרט העוסק בחשבונית או בהודעת התשלום הנשלחת לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם; לא פירט העוסק את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, לא יהיה רשאי לגבות תשלום קבוע; בסעיף קטן זה, ”תשלום קבוע“ – תשלום נפרד מהתשלום על פי היקף הצריכה או השימוש שעושה הצרכן בטובין או בשירותים שהעוסק מספק לו או תשלום נלווה לתשלום על פי היקף כאמור, יהיה כינוים אשר יהיה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן או למשלוח חשבוניות, הודעות תשלום, קבלות או פירוט חיובים שנתי לצרכן וכן כי ההוראות בדבר פירוט חיובים שנתי לא יחולו על סוגי עוסקים שקבע.

{{ח:סעיף|13ב1|מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.
{{ח:תת|(ב)}} לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק את חשבונו של הצרכן ב־10 בחודש.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|13ב2|משלוח הודעת חוב לצרכן|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב).
{{ח:תת|(ב)}} עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(ב1)}}, בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק לא יחייב צרכן בהוצאות גבייה, אלא אם כן שלח לו הודעת חוב וטרם חלפו 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב); בסעיף זה, ”הוצאות גבייה“ – לרבות תשלום בשל משלוח הודעת חוב ולמעט חיוב הצרכן בהפרשי הצמדה וריבית על פי דין או על פי הסכם או תוספת אחרת שסכומה או שיעורה נקבעו בחיקוק.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} העוסק ישלח לצרכן את הודעת החוב בכתב ובמסמך נפרד, למען הרשום של הצרכן אצל העוסק, ואם אין מען כאמור – למענו הרשום במרשם האוכלוסין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), עוסק רשאי לשלוח לצרכן הודעת חוב במסרון או בדרך ממוחשבת, ובלבד שהצרכן נתן את הסכמתו המפורשת מראש לקבלת דברי דואר מהעוסק בדרך ממוחשבת, או לקבלת מסרונים בעניין הודעת חוב, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} הודעת חוב תישלח לצרכן במישרין על ידי העוסק ולא באמצעות אחר.
{{ח:תתת|(4)}} נטל ההוכחה כי העוסק שלח את הודעת החוב לצרכן הוא על העוסק.
{{ח:תתת|(5)}} הודעת חוב תכלול פרטים אלה באופן ברור:
{{ח:תתתת|(א)}} שם העוסק, לרבות שמו המסחרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי העסקה, לרבות מועד עשייתה, תוקפה ומהותה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פירוט החוב ואופן חישובו;
{{ח:תתתת|(ד)}} דרכי התקשרות עם העוסק לבירור החוב.
{{ח:תת|(ה)}} ביקש צרכן, בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.
{{ח:תת|(ו)}} תבע עוסק מצרכן הוצאות גבייה בתובענה שהגיש נגדו לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל או בהליכי גבייה שנקט נגדו, ונוכח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל כי העוסק לא שלח לצרכן הודעת חוב, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת הצרכן, להפחית מהחוב את הוצאות הגבייה, כולן או חלקן.

{{ח:סעיף|13ג|חובות גילוי בעסקה מתמשכת|תיקון: תשס״ח־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מתמשכת“ – עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גז“, ”ספק גז“ ו”צרכן גז“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, טרם ההתקשרות בעסקה, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה;
{{ח:תתת|(2)}} בעסקה לתקופה קצובה – את משך העסקה ומועד סיומה;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם, לפי תנאי העסקה המתמשכת, ודרך חישוב התשלומים כאמור, ככל שנקבעה;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} נערכה העסקה המתמשכת בחוזה בכתב, יכלול העוסק את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) גם בחוזה שנחתם עם הצרכן; נערכה העסקה המתמשכת בעל פה, ימסור העוסק לצרכן, לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים, מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים; הפרטים יופיעו בחוזה או במסמך בכתב בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיפים 4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג}}, ולא לגרוע מהן; ואולם היתה העסקה המתמשכת עסקת מכר מרחוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, רשאי העוסק לכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13ד|ביטול עסקה מתמשכת|תיקון: תשס״ח־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}}, ואם נמסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום – בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, והכל אם לא נקב הצרכן במועד מאוחר יותר בהודעת הביטול (בפסקה זו – מועד הביטול); במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} מסר הצרכן הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}}, והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה המתמשכת עקב נסיבות שהעוסק לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, וביטול העסקה המתמשכת היה בלתי אפשרי בשל נסיבות אלה, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 31א|וסעיף 31א(א)(2ב)}}, כל עוד התקיימו אותן נסיבות.

{{ח:סעיף|13ד1|החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב –
{{ח:תתת|(1)}} טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה – סכום עודף), יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים;
{{ח:תתת|(2)}} מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת ריבית שקלית, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 19.49 ש״ח)}} (בסעיף זה – סכום ההחזר), ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 60.90 ש״ח)}}, רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, החל ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|13ה|עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3, תשע״ו, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי רפואה“ – טיפול רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}, לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס, ייעוץ רפואי או ביקור רופא, הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר, ולמעט טיפול כאמור הניתן על ידי קופת חולים או על ידי מעון, בין בעצמם ובין באמצעות אחר מטעמם, וטיפול כאמור הניתן במוסד רפואי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה עוסק עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן בעברית או בשפה שבה מסר לו העוסק מידע על העסקה (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13ו|ובסעיף 13ו}} – החוזה);
{{ח:תתת|(2)}} העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס, בשפה כאמור בפסקה (1), החתום בידי העוסק, ובו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה – טופס הגילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי העוסק: שמו, מספר הזהות שלו, כתובתו ומספר הטלפון שלו, וכן מספר הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים; היה העוסק תאגיד – יפרט העוסק גם את סוג התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות תנאים ומגבלות, ככל שישנם, לגבי פעולת המכשירים והציוד, וכן האזורים שבהם יינתנו השירותים או שאליהם יסופקו המכשירים או הציוד על פי העסקה והימים והשעות שבהם יינתנו או יסופקו;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר מחירה הכולל של העסקה, והסכומים שישולמו במהלך תקופת העסקה אם המחיר הכולל אינו משתלם כולו בעת עשייתה, וכן אופן התשלום ותנאיו;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי עסקה לתקופה קצובה – משך העסקה ומועד סיומה, וכן התנאים להארכתה לאחר מועד סיומה כאמור בסעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1)}} וכן פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל ביטול העסקה קודם למועד סיומה, ככל שנקבעו בחוזה תשלומים כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(2)}};
{{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר האחריות לשירות, למכשירים ולציוד הכלולים בעסקה, ותנאי האחריות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג}} יחולו לעניין עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו; ואולם לעניין חובות הגילוי, הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיפים 4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג(א) ו־(ב)}} ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לא יתקשר עוסק עם צרכן, לתקופה העולה על שנה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)(1)}}, רשאי עוסק להאריך את תוקפה של עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לאחר מועד סיומה, לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם, אף אם לא קיבל את הסכמת הצרכן לכך במהלך תקופת ההודעה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(א)}}, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתקופת ההארכה לא ישונו תנאי העסקה, לרבות מחירה;
{{ח:תתת|(2)}} העוסק הודיע לצרכן, בכתב, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה, פירט בהודעה את תנאי העסקה וציין במפורש כי ההתקשרות תימשך לאחר מועד סיום העסקה, אלא אם כן הצרכן יודיע שברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת.
{{ח:תת|(ז)}} לא יהיה תוקף לתנאי בחוזה לעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, הקובע, במפורש או במשתמע, כי לאחר העתקת מקום מגוריו של הצרכן למעון, אשפוזו לתקופה ממושכת במוסד רפואי או פטירתו, ימשיכו החיובים המוטלים על הצרכן לפי החוזה לחול עליו, או יחולו על אדם אחר, ויראו כאילו נקבע בחוזה שתנאי כאמור בטל באותו מועד.

{{ח:סעיף|13ו|ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שאם ביטל את העסקה בתוך שלושים ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ב)(2)}}, לפי המאוחר – לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אף אם הוחל במתן השירות;
{{ח:תתת|(2)}} שאם העסקה היא לתקופה קצובה והוא ביטל אותה לפני מועד סיומה ולאחר תום שלושים הימים כאמור בפסקה (1) – לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אלא אם כן נקבעו מראש בחוזה דמי ביטול בשל ביטול העסקה לפני מועד סיומה ובסכום כפי שנקבע בחוזה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הסכום המרבי של דמי ביטול שניתן לקבוע בחוזה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיפים 13ד}} {{ח:פנימי|סעיף 14ט|ו־14ט}}.

{{ח:סעיף|13ז|תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:ת}} משבוטלה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה –
{{ח:תת|(1)}} ישיב העוסק לצרכן, במועד הביטול כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 13ד|בסעיף 13ד(ג)}}, את אותו חלק ממחיר העסקה ששילם בעד התקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול או יבטל את חיובו של הצרכן בעד התקופה כאמור, וכן ימסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב; בוטלה עסקה שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, ואם קיבל מכשירים או ציוד במסגרת העסקה, יעמידם לרשות העוסק במקום שבו נמסרו לו ויודיע על כך לעוסק;
{{ח:תת|(2)}} התקין העוסק מכשירים או ציוד בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|13ח|תעריף שנקבע לפי דין – איסור גביית עמלה ודרכי תשלום|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־3, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמלה“ – תשלום בשל פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של חיוב או בשל דרך תשלום החיוב, למעט תשלום לפי דין בשל איחור בתשלום החיוב.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עוסק המספק טובין או שירותים שנקבע להם תעריף לתשלום בידי צרכן לפי דין (בסעיף זה – שירותים או טובין מפוקחים) לא יהיה רשאי לגבות מצרכן עמלה לגבי אותם טובין או שירותים.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת פסקה (1) תחול גם לגבי שירותים או טובין שאינם שירותים או טובין מפוקחים, אם התשלום לגביהם מתבצע לפי חשבונית או הודעת תשלום מאת עוסק המספק שירותים או טובין מפוקחים, והחשבונית או הודעת התשלום כוללת גם חיובים בעד שירותים או טובין מפוקחים.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק כאמור בסעיף קטן (ב) יאפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים, בעסקה מתמשכת, גם בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשאה לחיוב;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} תשלום, לרבות במזומן או בשיק, בבנק הדואר או בגופים אחרים שהתחייבו בהסכם עם העוסק שלא לגבות עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, ובלבד שאפשרות התשלום באותם גופים במצטבר תהיה בפריסה ארצית, כפי שאישר השר.
{{ח:תת|(ד)}} אישור השר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יינתן לעוסק בהתחשב בפריסה הארצית של בנק הדואר.
{{ח:תת|(ה)}} נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק הוראות לעניין תשלום במזומן, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו על פי דין סמכויות לעניין הסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו על סוג מסוים של צרכנים.

{{ח:סעיף|14|עסקה ברוכלות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ח־2, תש״ע, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם –
{{ח:תתת|(1)}} במכר – מיום עשיית ההסכם עד ארבעה־עשר ימים מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} בשירות, תוך ארבעה־עשר ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – אם טרם הוחל במתן השירות.
{{ח:תת|(ב)}} משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ב)}} –
{{ח:תתת|(1)}} ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם; לעניין ביטול לפי סעיף קטן (א)(1) – הצרכן ישיב לעוסק את הנכס נושא העסקה בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן, ולעניין ביטול עסקה מתמשכת לפי סעיף קטן (א)(2), אם הוחל במתן השירות – ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, וכן ישיב לעוסק טובין שקיבל לצורך מתן השירות, אם קיבל טובין כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי ההסכם, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
{{ח:תת|(ב1)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ב)}} לא יחולו על עסקה בטובין פסידים.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, פרטים שעוסק חייב למסור לצרכן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על עסקאות אחרות הנעשות שלא במקום עסק קבוע.

{{ח:סעיף|14א|עסקה בענין רכישה של יחידות נופש|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק עסקה בענין רכישה של יחידת נופש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (בסעיף זה – החוזה);
{{ח:תתת|(2)}} העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס חתום בידיו, שבו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן – טופס גילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
{{ח:תת|(ב)}} העוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי העוסק: שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא בארץ ובחוץ לארץ; היה העוסק תאגיד – גם את סוג התאגיד, מספרו ומקום רישומו;
{{ח:תתת|(2)}} אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר יחידות הנופש – פרטי בעל הזכויות המנויים בפסקה (1), הגדרת מעמד העוסק ביחס לאתר יחידות הנופש והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו, וכן של יחידת הנופש הנמכרת;
{{ח:תתת|(4)}} מהות הזכות הנמכרת בעסקה ותקופת תוקפה;
{{ח:תתת|(5)}} אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה – שלב הבניה שבו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום הבניה והמועד שבו מתחייב העוסק, שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר יחידות הנופש;
{{ח:תתת|(6)}} התחייב העוסק ליתן לצרכן בטוחות להבטחת תשלומיו או זכויותיו על פי החוזה – פרטי הבטוחות;
{{ח:תתת|(7)}} פירוט השירותים הכלולים בזכויות ביחידת הנופש;
{{ח:תתת|(8)}} פירוט השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש, שבהם תהיה לצרכן זכות שימוש, ותנאי השימוש בהם;
{{ח:תתת|(9)}} מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעסקה;
{{ח:תתת|(10)}} הסכומים שהצרכן יידרש לשלם כחלקו בניהול ובתחזוקת יחידת הנופש ואתר יחידות הנופש, לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומם;
{{ח:תתת|(11)}} זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות, התשלומים הנדרשים בשל כך, דרכי קביעתם ומועדי תשלומם;
{{ח:תתת|(12)}} הגבלות בזכותו של הצרכן להשתמש, להעביר או לסחור בזכויותיו על פי החוזה, אם קיימות;
{{ח:תתת|(13)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(14)}} פרטים בדבר סמכות בית משפט בישראל או מחוץ לישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ג)}} בעסקה בענין רכישה של יחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה בתוך ארבעה־עשר ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים, או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם; הביטול ייעשה בדרך של מתן הודעה בכתב לעוסק.
{{ח:תת|(ד)}} לבית המשפט המוסמך בישראל תהיה הסמכות לדון בכל תובענה הקשורה בעסקה לפי סעיף זה; ואולם לגבי יחידת נופש הנמצאת מחוץ לישראל, רשאי הצרכן להגיש תובענה בבית משפט במדינה שבה נמצאת אותה יחידה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר יחידות נופש“ – בנין או מיזם, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, שבו מתנהל, או אמור להתנהל, הסדר של יחידות נופש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת נופש“ – זכות, בין קנינית ובין שלא קנינית, המקנה לבעליה זכות שימוש לסירוגין, בחדר או במקום מגורים אחר, בארץ או בחוץ לארץ, במשך שלוש שנים לפחות, לתקופה של יומיים או יותר במהלך כל שנה.

{{ח:סעיף|14ב|תשלום בדרך של מתן הוראת תשלום|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} התחייב צרכן לשלם את תמורתה של עסקה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, בדרך של מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב, לא יחייב מנפיק אמצעי התשלום את המשלם בסכום החיוב, כולו או חלקו, לפני שחלפו 30 ימים לפחות מהמועד שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על פעולת התשלום שבוצעה בשל אותה הוראת תשלום; הודיע המשלם למנפיק, בתוך 30 הימים האמורים, כי העסקה בוטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(ג)}}, לא יחייבו המנפיק בסכום כלשהו בשל אותה עסקה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“, ”מוטב“, ”משלם“ ו”שירותי תשלום למשלם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“, של אמצעי תשלום – נותן שירותי התשלום למשלם שהנפיק את אמצעי התשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך המעיד על פעולת תשלום“ – מסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 29|בפסקאות (1) או (2) להגדרה ”פעולת תשלום במסמך חסר“ שבסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום}}.

{{ח:סעיף|14ג|עסקת מכר מרחוק|תיקון: תשנ״ח־2, תשנ״ח־3, תשס״ד־2, תש״ע, תשע״ו־5, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(2)}} התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;
{{ח:תתת|(4)}} מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;
{{ח:תתת|(5)}} התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף;
{{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר אחריות לנכס;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו־(2);
{{ח:תתת|(2)}} מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} שם היצרן וארץ ייצור הנכס;
{{ח:תתת|(5)}} מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים נוספים החלים על העסקה.
{{ח:תת|(ג)}} בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה –
{{ח:תתת|(1)}} בנכס – מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} בשירות – בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|וסעיף 14ג1(ג)}} לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של –
{{ח:תתת|(1)}} טובין פסידים;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;
{{ח:תתת|(3)}} מידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(4)}} טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן מנויות בסעיף קטן (ד), שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר הנכס“ – מחירו הכולל של הנכס או של השירות, לרבות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שיחולו על הצרכן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקת מכר מרחוק“ – התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיווק מרחוק“ – פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.

{{ח:סעיף|14ג1|ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ותיק“ – מי שמלאו לו 65 שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה חדש“ – מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקת מכר מרחוק“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ו)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת זכאות כעולה“ – תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה ברוכלות שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית ההסכם, מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}}, לפי העניין, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ב)}}, לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, לבטל עסקה ברוכלות לפי סעיף קטן (ב) או עסקת מכר מרחוק לפי סעיף קטן (ג), רשאי העוסק לדרוש ממנו להציג לפניו תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובלבד שלא ידרוש ממנו הוכחה נוספת לשם מימוש זכות הביטול כאמור; הצרכן יציג לפני העוסק אחד מהמסמכים שלהלן, לפי העניין, או ישלח לו עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה:
{{ח:תתת|(1)}} תעודה שניתנה לצרכן מהמדינה המעידה על כך שהוא אזרח ותיק;
{{ח:תתת|(2)}} תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה המעידה על כך שהצרכן הוא אדם עם מוגבלות לתקופה העולה על שישה חודשים, שניתנה מגורם המוסמך על פי חוק לקבוע קיומה של מוגבלות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} תעודה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|14ג2|ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיפים 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה}}, עוסק המציע לצרכן להתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל באמצעות נותן שירות מחוץ לישראל, רשאי להציע לצרכן, לגבי אותו שירות שהוצע, לבחור בין החלופות שלהלן, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג):
{{ח:תתת|(1)}} זכות ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיפים 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה}} (בסעיף זה – זכות ביטול);
{{ח:תתת|(2)}} מדיניות הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל (בסעיף זה – מדיניות ביטול).
{{ח:תת|(ב)}} לא יציע עוסק לצרכן עסקה הכוללת מדיניות ביטול, אלא אם כן מסר לצרכן בעת השיווק מרחוק וטרם ההתקשרות מידע בדבר מדיניות הביטול בעסקאות מהסוג המוצע, ובכלל זה אם היא כוללת זכות לבטל את העסקה; כללה מדיניות הביטול זכות כאמור, יכלול המידע גם את מועדי הביטול, ואם ישנם – את דמי הביטול והאפשרות לקבל החזר כספי; עוסק ימסור לצרכן פרטים כאמור גם במסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם עוסק באתר האינטרנט שלו עסקאות שיש לגביהן זכות ביטול ומדיניות ביטול, יפרסם גם מידע בדבר מדיניות הביטול, ובכלל זה את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} בחר צרכן בחלופה של מדיניות ביטול והיא כוללת זכות לבטל את העסקה ולהחזר כספי, ובכלל זה דמי ביטול, ישיב העוסק לצרכן את הכספים המגיעים לו בתוך המועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}}.
{{ח:תת|(ה)}} נטל ההוכחה לעניין מדיניות הביטול, לרבות גילויה לצרכן כאמור בסעיף זה, מוטל על העוסק.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה, בעסקת מכר מרחוק לרכישת כרטיס טיסה מישראל או אליה הכוללת חניית ביניים מחוץ לישראל, לא יראו בקטע הטיסה מיעד ביניים ליעד ביניים אחר או ליעד הסופי, שירות הניתן במלואו מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תיירות“ – שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחוץ לישראל“ – למעט האזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|14ד||תיקון: תשנ״ח־3, תשע״ו־5, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14ה|תוצאות ביטול עסקה|תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל צרכן חוזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|או 14ג(א) ו־(ב)}}, עקב אי־אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק –
{{ח:תתת|(1)}} יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן דמי ביטול כלשהם;
{{ח:תתת|(2)}} קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יעמידו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס ויודיע על כך לעוסק, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל צרכן חוזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יחזיר העוסק לצרכן, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן סכום כלשהו, זולת דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יחזירו לעוסק במקום עסקו, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
{{ח:תת|(ב1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בוטלה עסקה מתמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}}, שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו.
{{ח:תת|(ב2)}} התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”דמי ביטול“ – לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה.

{{ח:סעיף|14ו|החזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש –
{{ח:תתת|(1)}} הוא יחזיר אותם לעוסק;
{{ח:תתת|(2)}} הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן –
{{ח:תתת|(1)}} הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)|תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|14ז|זיכוי בשל ביטול עסקה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה – שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
{{ח:תתת|(4)}} מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה.

{{ח:סעיף|14ח|תווי קנייה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תו קנייה“ – כרטיס או מסמך הנרכש בכסף או בשווה כסף, המאפשר לאוחז בו לרכוש טובין או שירותים אצל עוסק, בסכום הנקוב בו, למעט כרטיס או מסמך המיועד לשימוש בעבור סוג מסוים של מוצר או שירות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} מנפיק תו קנייה המבקש להגביל את תוקף תו הקנייה שהוא מנפיק יציין על גבי תו הקנייה, באותיות ברורות ובאופן בולט, נוסף על שמו, גם את מועד ההנפקה ואת מועד פקיעת התוקף, ובלבד שתקופת תוקפו של התו לא תפחת מחמש שנים ממועד ההנפקה; ואולם ניתן נגד מנפיק תו קנייה צו פשיטת רגל או צו פירוק, לא יוכל האוחז בתו לרכוש באמצעותו טובין או שירותים ממועד מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בתו הקנייה יהיה אחיד לגבי כל העוסקים המנויים בו.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כעודף בשל מימוש תו קנייה יאפשר שימוש בשובר הזיכוי בכל אחד מסניפיו, ואולם הוא רשאי להגביל את השימוש בשובר הזיכוי בסניף הנושא שם מסחרי אחר.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ז|בסעיף 14ז(א)(5)}}, עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כנגד החזרת מוצר שנרכש בתו קנייה, רשאי להגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי באותם תנאים מגבילים המופיעים על גבי תו הקנייה, ובלבד שיופיעו על גבי השובר.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין תווי קנייה, ובכלל זה לעניין תנאים המגבילים את אפשרות מימושם, בין השאר בסוגי מכירות או לגבי בעלי הנחות קבועות אצל עוסקים או בבתי עסק מסוימים.

{{ח:סעיף|14ט|דרכי ביטול עסקה וחובת גילוי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} היתה לצרכן זכות לבטל עסקה לפי חוק זה או לפי חוזה, יאפשר לו העוסק לבטל את העסקה בהודעת ביטול שימסור לו הצרכן בכל אחת מהדרכים המפורטות להלן ובהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר העוסק לצרכן לפי סעיף קטן (ד) הנוגע לאותה דרך ביטול (בסעיף זה – הודעת ביטול):
{{ח:תתת|(1)}} בעל פה – בטלפון או בהודעה בעל פה במקום העסק, למעט אם נקבע לפי החוק כי ביטול העסקה ייעשה בדרך של הודעה בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} בדואר רשום;
{{ח:תתת|(3)}} בדואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(4)}} בפקסימיליה, אם יש לעוסק;
{{ח:תתת|(5)}} באינטרנט – בעסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באמצעי זה;
{{ח:תתת|(6)}} בכל אמצעי אחר שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין עסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באינטרנט, ייצור עוסק בדף הראשי של אתר האינטרנט שלו קישור ייעודי שבאמצעותו ניתן לשלוח הודעת ביטול בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(5), שימוקם באופן מובלט וברור.
{{ח:תת|(ג)}} בהודעת ביטול יפרט הצרכן את שמו ומספר הזהות שלו, ואם נמסרה הודעת הביטול בעל פה כאמור בסעיף קטן (א)(1) – פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו עם הצרכן בעת ההתקשרות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שעל צרכן למסור בהודעת הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק יגלה לצרכן, בכתב, את הדרכים למסירת הודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (א), את פרטי ההתקשרות הנוגעים לכל דרך ביטול כאמור באותו סעיף קטן, ואת הפרטים שיש לכלול בהודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (ג), והכול לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים; לעניין זה, ”בכתב“ – לרבות בחוזה, בטופס גילוי או במסמך המפרט את עיקרי העסקה.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק ימסור לצרכן מידע כאמור בסעיף קטן (ד) גם בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחשבונית, בקבלה או בהודעת תשלום, ולגבי עסקה לתקופה קצובה שלא נדרשת לגביה הסכמה מפורשת של הצרכן להמשך ההתקשרות – גם בהודעה על מועד סיום העסקה – הנשלחות לצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} אם יש לעוסק אתר אינטרנט – בדף הראשי של האתר, ואם ניתן להתקשר בעסקה באינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב) – בסמוך לקישור הייעודי כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ו)}} פרטי מידע שיש לגלותו לצרכן לפי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) יופיעו בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטול עסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות נוספות וכן סוגי עוסקים שהוראות הסעיף, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם.

{{ח:סעיף|15|מכירה מיוחדת|תיקון: תש״ס, תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה וכן תנאי המכירה המיוחדת.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע עוסק על מכירה מיוחדת ורצה לשנות את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם על כך הודעה באותה הדרך שבה פרסם את ההודעה הראשונה.
{{ח:תת|(ב1)}} עוסק שהודיע ברבים, למעט במקום העסק, על מכירה מיוחדת של טובין או שירותים, יכלול בפרסום את המספר המזערי של הפריטים המוצעים באותה מכירה מיוחדת, ואת המספר המזערי של הפריטים המוצעים בה בהנחה המרבית; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על טובין או שירותים שמחירם לצרכן, במכירה המיוחדת, אינו עולה על 50 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להעלות או להפחית את הסכום האמור לגבי סוגי טובין או שירותים שקבע, וכן לקבוע כי הוראות בדבר פרסום מספר מזערי של פריטים המוצעים במכירה מיוחדת לא יחולו על סוגי טובין או סוגי שירותים שקבע.
{{ח:תת|(ב2)}} עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין, יחזיק, בהתחשב במהותה ובהיקפה של ההודעה, מלאי סביר של הטובין הכלולים במכירה המיוחדת, זולת אם ציין העוסק בהודעתו אחרת.
{{ח:תת|(ב3)}} אזל מלאי הטובין שהוצעו במכירה מיוחדת, או שהשירותים, כולם או חלקם, אינם מוצעים עוד במכירה מיוחדת, לא ימשיך העוסק לפרסם ברבים או במקום העסק את ההודעה שפרסם על אותה מכירה; ואולם אזל חלק מהפריטים שבמלאי כאמור, רשאי העוסק להמשיך לפרסם את ההודעה שפרסם רק במקום העסק, ובלבד שיפרסם במקום העסק הודעה על הפריטים שאזלו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בענין הצגת מחירים של טובין או שירותים.

{{ח:סעיף|16|מחיר מיוחד}}
{{ח:ת}} עוסק שהודיע על מכירה בהנחה, או מחיר מיוחד, של טובין פגומים, או של טובין שאיכותם נמוכה מהרגיל או שמתקרב מועד תפוגתם על פי דין או נוהג או המלצת היצרן, יכלול בהודעתו את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד.

{{ח:סעיף|16א|שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לצרכן במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התכנית“, ”תכנית הטבות“ – התקשרות מתמשכת בין צרכן לבין עוסק, שבה הצרכן מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל העוסק, ומהותה היא קבלת הטבות או צבירת זכויות, מהעוסק או מעוסק אחר, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי התכנית“ – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין העוסק שמפעיל את התכנית ובין הצרכן או במועד מאוחר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש העוסק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין העוסק גם את זכותו של הצרכן לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; עוסק כאמור ישלח לצרכן הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו־(ד) יישלחו לצרכן באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הצרכן לקבל הודעות מהעוסק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הצרכן לעוסק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
{{ח:תתת|(1)}} דואר;
{{ח:תתת|(2)}} דואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} מסרון;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעי תקשורת מקוון אחר.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} סוגים של תכניות הטבות או של עוסקים, שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בתכנית הטבות הכוללת הטבות או זכויות שמציע עוסק שאינו העוסק המפעיל את התכנית (בסעיף קטן זה – עוסק אחר), או סיום תכנית כאמור, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן לגבי העוסק האחר צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק האחר הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק האחר חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה מיוחדת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות.

{{ח:סעיף|16ב|הקמת מאגר להגבלת פניות שיווקיות וניהולו|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 16ג|ובסעיף 16ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המאגר“ – המאגר שהוקם לפי הוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פנייה שיווקית“ – פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיחה“ – לרבות שיחה בתקשורת אלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקים ותנהל מאגר שבו יירשמו רק מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל פנייה שיווקית אליהם מאת עוסקים או מי מטעמם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ג|בסעיף 16ג}}.
{{ח:תת|(ג)}} צרכן רשאי לבקש כי במאגר יירשם מספר טלפון אחד או יותר, והוא רשאי לבקש בכל עת לשנות את המספר או להסירו מהמאגר; הרשות תנקוט אמצעים סבירים למניעת רישומו של מספר טלפון במאגר, שינויו או הסרתו, שלא על דעת הצרכן.
{{ח:תת|(ד)}} על המאגר יחולו ההוראות החלות על מאגרי מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בנוגע להקמת המאגר ולניהולו, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה של צרכן לרשום מספר טלפון במאגר, לשנותו או להסירו;
{{ח:תתת|(2)}} אופן בירור מידע הרשום במאגר על ידי עוסק וצרכן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)|תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד הטיפול בבקשת עוסק לקבלת מידע מהמאגר, ובכלל זה את סכום האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.

{{ח:סעיף|16ג|איסור פנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק או מי מטעמו לא יפנה בפנייה שיווקית לצרכן שמספר הטלפון שלו רשום במאגר, לרבות במטרה לשכנעו להסיר את מספר הטלפון שלו מהמאגר.
{{ח:תת|(ב)}} נרשם מספר טלפון במאגר, חזקה כי הצרכן סירב לקבל פנייה שיווקית לאותו מספר טלפון.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש עוסק לפנות לצרכן בפנייה שיווקית, יוודא שמספר הטלפון שאליו הוא מבקש לפנות אינו רשום במאגר.
{{ח:תת|(ד)}} פנה עוסק בפנייה שיווקית מטעם עוסק אחר למספר טלפון הרשום במאגר, יראו את הפנייה כאילו נעשתה גם בידי העוסק שמטעמו היא נעשתה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מקרים, נסיבות וסוגי עסקאות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: סימון טובין והצגת מחירים|תיקון: תשס״ב}}

{{ח:סעיף|17|סימון טובין ואריזתם|תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ד־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} שם המצרך וכינויו המסחרי;
{{ח:תתת|(2)}} ארץ הייצור, ואולם, לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון של סוגי תוצרת חקלאית כפי שיקבע; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ארץ הייצור“ – לעניין בשר בהמות או עופות – מקום השחיטה, ולעניין דגים – מקום הדיג או שליית הדגים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוצרת חקלאית“ – פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון;
{{ח:תתת|(3)}} שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא – שם היבואן, מספר זהותו ומענו;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בצו –
{{ח:תתת|(1)}} טובין שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים נוספים שיש לסמן, לרבות פרטים בדבר מחיר הטובין לצרכן, תאריך ייצורם, מועד תפוגתם, היותם מסוכנים לשימוש, דרך כלל או לשימוש של ילדים בקבוצות גיל שונות כפי שיקבע, דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות, לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו;
{{ח:תתת|(3)}} חובה לסמן טובין לפני יבואם;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו טובין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)|צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} השר, בהתייעצות עם ארגון צרכנים יציג, רשאי לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יסומן מצרך בשם או בכינוי שיש בו כדי להעיד על טיבו או על מהותו, וכן שיש בו כדי למנוע טעות או הטעיה, בזיהוי, ברכישה או בשימוש במוצרי מזון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון)|צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998}}.}}
{{ח:תת|(ב2)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של עוסק לסמן טובין, בדרך ובצורה שקבע, באופן שיאפשר את זיהוי היצרן.
{{ח:תת|(ב3)|(1)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מתן מידע הקשור לקרינה בלתי מייננת הנפלטת ממכשיר פולט קרינה או הנוצרת בהפעלתו, לרבות רמת הקרינה המותרת ומידע נוסף לענין זה כפי שיקבע, וכן דרכים למתן המידע, בין בדרך של סימון על גבי המכשיר פולט הקרינה, בין במצורף אליו ובין בדרך אחרת שיקבע.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד)|תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פולטי קרינה.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מכשירים פולטי קרינה“ –
{{ח:תתתתת|(א)}} מכשירי טלפון נייד המקושרים בעזרת מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית;
{{ח:תתתתת|(ב)}} מכשיר או מכונה המיועדים לצרכן והפולטים קרינה בלתי מייננת, או שבהפעלתם נוצרת קרינה כאמור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרינה בלתי מייננת“ או ”קרינה“ – פליטת גלים אלקטרומגנטיים שהאנרגיה שלהם נמוכה מכדי לגרום להיווצרות יונים.
{{ח:תת|(ג)}} הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} ראה השר כי הדבר דרוש כדי להגן על הצרכן, רשאי הוא בצו כללי או לסוגים לקבוע חובה לארוז טובין בדרך, בצורה או באופן שנקבעו בצו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960}}; הצו הותקן במקור מכוח פקודת סימני סחורות, שסעיפיה הרלוונטיים בוטלו בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיף 17(ד) לחוק זה.}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} נכללה בחיקוק אחר הוראה לצורך הגנה על הצרכן והיא סותרת את סעיף קטן (א) או צו לפי סעיף קטן (ב) – ההוראות בחיקוק האחר עדיפות.

{{ח:סעיף|17א|הגדרות לענין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}, ”המחיר הכולל“ – מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות –
{{ח:תת|(1)}} מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;
{{ח:תת|(2)}} כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.

{{ח:סעיף|17ב|חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.
{{ח:תת|(ב)}} הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;
{{ח:תתת|(2)}} במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם על טובין המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהיא, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או טובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה.
{{ח:תת|(ד)}} המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין שלגביהם תהיה חובה להציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, הכל כפי שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה)|תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|17ג|הצגת מחירי שירותים|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע שכל עוסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים)|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|17ד|פרסום ונקיבה של מחירי נכסים ושירותים|תיקון: תשס״ב, תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי.

{{ח:סעיף|17ה|סייג להצגה של המחיר הכולל|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיפים 17א עד 17ג}}, רשאי עוסק, במשך שבעה ימים מיום שהוגדל או שהופחת שיעורם של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, שלא לכלול במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר אינו כולל את השיעור המוגדל או המופחת.

{{ח:סעיף|17ו|כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} השר, או כל שר בתחום סמכותו יחד עם השר, רשאים לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים לפרסום או להצגה באופן שונה של מחירי נכס או שירות, או של סוגי נכסים או שירותים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים)|תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע״ו–2015}}.}}

{{ח:סעיף|17ז|פטור|תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על נכס המיועד להימכר מחוץ לישראל, או על שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל; לענין זה, ”מחוץ לישראל“ – למעט האזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} על נכס או שירות המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ של התוספת הראשונה}}, ובתנאים הקבועים בה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17ב|בסעיפים 17ב(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ג|17ג}} {{ח:פנימי|סעיף 17ד|ו־17ד}}, הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}, יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, ולגבי תחומים שבסמכותו של שר אחר – בהתייעצות עם אותו שר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|17ח|הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל|תיקון: תשע״ז־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר שקילה“ – מכשיר שקילה אלקטרוני, שניתן לגביו אישור דגם כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשקלות והמידות|פקודת המשקלות והמידות, 1947}}, ואינו מיועד לשימוש אישי או ביתי לפי אותו אישור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי גדול“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם|בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שהוא קמעונאי גדול ומציע למכירה טובין לפי משקל שלא ניתן לגביהם שירות שקילה לפני התשלום בעדם יציב במקום עסקו מכשיר שקילה תקין אחד לפחות, ובלבד ששטח המכירה של מקום העסק הוא 300 מ״ר לפחות; מכשיר השקילה יוצב במקום גלוי ונגיש לצרכן וסמוך לטובין האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עוסקים נוספים שיחולו עליהם הוראות סעיף קטן (ב), וכן הוראות לעניין סוגי מכשירי שקילה שיוצבו בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|18|איסור מכירה והחזקה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} לא ימכור עוסק ולא יחזיק למטרת מכירה טובין שלא קויימה לגביהם חובה מכוח {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: אחריות ושירות לאחר מכירה|תיקון: תש״ס}}

{{ח:סעיף|18א|אחריות לטובין ולשירותים|תיקון: תש״ס, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ד־5, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין זה לרבות באלה –
{{ח:תתת|(1)}} תיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין, בשלמותם או בחלקם, בלי תשלום, במשך תקופה שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} מתן השירות במענו של הצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} הדרכים והמועדים לביצוע השירות;
{{ח:תתת|(4)}} קיום תחנות שירות במקומות או באזורים מסוימים;
{{ח:תתת|(5)}} מתן תעודות אחריות, תוכנן, ואיסור התנאה בתעודות כאמור על זכויות הצרכן לפי דין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה)|תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה – מדבקת אחריות).
{{ח:תתת|(2)}} הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בפסקה (1) לא תחול לגביהם.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות)|תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות פסקה (1) ובכפוף להוראות לפי פסקה (5), עוסק המוכר טובין לצרכן, והטובין מזוהים במספר סידורי או במספר זיהוי ייחודי, פטור מהחובה לפי אותה פסקה, אם הוא מקיים את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מאפשר לצרכן לבדוק את תום תקופת האחריות בכל עת באתר אינטרנט, בטלפון בשיחת חינם ובאמצעות מסרון, באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי.
{{ח:תתת|(5)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין או מקרים שהוראות פסקה (4) לא יחולו לגביהם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) עד (4), לעניין חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה, לרבות תיקון והחלפה כאמור בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א), ולעניין חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נדרש ביקור של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של צרכן, יתאם נותן השירות את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן; לעניין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ד) עד (ו), נותן שירות הוא מי שמחויב לתת שירות –
{{ח:תתתת|(א)}} לשם קיום חיובים בתקופת אחריות, לרבות בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתתת|(ב)}} בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לשם התקנה או הסרה של טובין שהעוסק מכר, השכיר או השאיל;
{{ח:תתתת|(ד)}} לשם בדיקות תקופתיות במיתקני גז ביתיים;
{{ח:תתתת|(ה)}} לשם הובלה של טובין שהעוסק מכר;
{{ח:תתתת|(ו)}} בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום.
{{ח:תתת|(1א)}} לעניין נותן שירות המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד), ביקור במענו של צרכן יהיה בין השעות 8:00 ו־19:00 בימי חול, ובין השעות 8:00 ו־13:00 בימי שישי וערבי חג, בהתאם לתיאום מראש לפי הוראות פסקה (1); הוראות פסקה זו לא יחולו על מתן שירות לסוגי טובין או על סוגי עוסקים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק)|תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק), התשע״ח–2017}}, לפיהן חובת ביקור טכנאי בשעות האמורות שהן שעות חשיכה, לא תחול על טובין שהשירות לגביהם ניתן כולו מחוץ לביתו של הצרכן למעט חדר מדרגות וחדר כניסה והשירות כאמור כרוך בטיפול בחשמל בגז או בעבודה בגובה; לעניין זה, ”עבודה בגובה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} זמן ההמתנה לנותן שירות לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו.
{{ח:תתת|(3)}} נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית הביקור, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.
{{ח:תת|(ד)}} הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תואם מועד לביקור בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור – פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ה)}} נותן השירות רשאי להציע לצרכן הזכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף קטן (ד), פיצוי בשווה כסף, בטובין או בשירותים, ובלבד שהודיע לצרכן כי הוא רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי המוצע והצרכן נתן את הסכמתו לכך; נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא על נותן השירות.
{{ח:תת|(ו)}} נבע האיחור מנסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|18ב|מתן שירות טלפוני חינם|תיקון: תשס״ו, תשע״ה, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה של צרכן (בסעיף זה – שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;
{{ח:תתת|(2)}} יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם בין העוסק לבין הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} אתר האינטרנט של העוסק.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ומספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
{{ח:תתתת|(א)}} טיפול בתקלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בירור חשבון;
{{ח:תתתת|(ג)}} סיום התקשרות.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק כאמור באותה פסקה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
{{ח:תתת|(3)}} משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו סמכויות להסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי עוסק כאמור רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בפסקה (3) בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד (בפסקה זו – אישור חריגה).
{{ח:תתתת|(ב)}} נתן שר או גוף אישור חריגה, ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע באישור, על עמידתם של העוסקים בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסקים מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפו של האישור – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי או הגוף, לפי העניין.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת הטובין או השירותים על ידי העוסק, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף קטן זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי, יודיע העוסק לצרכן, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
{{ח:תתת|(6)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות בכל הנוגע למתן שירות טלפוני לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני)|תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|18ג|זיהוי טלפוני של עוסק|תיקון: תשע״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} נציג של עוסק יזדהה בכל שיחה טלפונית עם צרכן בשמו המלא או בשמו הפרטי בציון פרט נוסף שיאפשר את זיהויו בפנייה לעוסק.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה שניתן לחייג אליו; חובה זו לא תחול על טכנאי הפונה לצרכן מטעמו של עוסק.
{{ח:תתת|(2)}} לא היה מענה מצד הצרכן לפנייה הטלפונית של העוסק כאמור בפסקה (1), יודיע לו העוסק, לרבות טכנאי כאמור באותה פסקה, על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור קשר עם העוסק.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עוסק“ – כל אחד מאלה: עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, עוסק המחויב לתת שירות לצרכן לאחר מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(א)}}, או עוסק הנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(ב)}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו|תיקון: תשס״ו־4}}

{{ח:סעיף|19|הממונה|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, ממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|19א|הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יהיה מנהל הרשות.

{{ח:סעיף|19ב|תקציב הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}} יהיה הממונה.

{{ח:סעיף|19ג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|19ד|עובדי הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

{{ח:סעיף|20|תפקידי הממונה|תיקון: תשס״ו־4, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי הממונה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} לפקח על ביצוע הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(1א)}} לחקור חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה ולהביא את העבריין לדין;
{{ח:תתת|(1ב)}} לנקוט הליכי אכיפה מינהלית נגד מפר לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} לערוך וליזום סקרים ומחקרים בעניני צרכנות;
{{ח:תתת|(3א)}} לטפל בכבילות בין עוסק לצרכן, הפוגעות ביכולת הצרכן לעבור מעוסק לעוסק;
{{ח:תתת|(4)}} לטפל בכל ענין אחר הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הגיעה לממונה תלונה בענין שבו לפי חיקוק יש לרשות אחרת סמכות לפיקוח ולנקיטת אמצעים בעקבות בירור תלונה, ייוועץ באותה רשות לפני שיטפל בתלונה, ורשאי הוא אף להעביר את התלונה אליה; העביר הממונה את התלונה כאמור, תודיע הרשות לממונה על תוצאות הטיפול.

{{ח:סעיף|20א|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, או – בהסכמת השר – מבין עובדי משרד הכלכלה, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הצרכן, כפי שהורה הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי הממונה, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן – תעודת מפקח); תוקפה של תעודת מפקח לא יעלה על שלוש שנים מיום שניתנה, וכל עוד המפקח משמש בתפקידו.

{{ח:סעיף|20א1|הסמכת מפקחים לביצוע חדירה לחומר מחשב והפקת פלט|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להסמיך, מקרב המפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}, מפקחים שתהיה נתונה להם סמכות חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור לשם ביצוע צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א1)}}, ואולם לא יוסמכו מפקחים כאמור אלא לאחר שעברו הכשרה נוספת הנדרשת לצורך הפעלת הסמכויות כאמור, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון לאומי.

{{ח:סעיף|20ב|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, לאחר שהזדהה, ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|21|סמכויות פיקוח|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}} (בחוק זה – חוק המחשבים);
{{ח:תת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט; חובת ההזדהות וענידת התג לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}} לא תחול לעניין סמכות זו.

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשס״ו־4, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21ב|צו מינהלי לשמירת טובין במקום העסק|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה או מפקח כי עוסק לא סימן טובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, רשאי הוא לצוות כי לא ייעשה כל שימוש בטובין האמורים והם יישמרו במקום העסק, באופן שיקבע ולפרק זמן שיקבע שלא יעלה על שישה חודשים; על אף האמור, רשאי הממונה או המפקח להתיר לעוסק להוציא את הטובין ממקום העסק כדי לסמנם כאמור במקום אחר; בסעיף זה, ”מקום העסק“ – לרבות מחסן של העוסק, לפי בחירת העוסק.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע העוסק לממונה או למפקח כי סימן את הטובין, יבדוק הממונה או המפקח, בסמוך לאחר הודעת העוסק, ולא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד ההודעה, אם הטובין סומנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, ואם נוכח כי הטובין סומנו כאמור – יבטל את הצו.

{{ח:סעיף|21ג|צו מינהלי להפסקת הפרה|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״א, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה שעוסק מפר הוראה מההוראות שלהלן, רשאי הוא לצוות על העוסק להפסיק את ההפרה, לבצע פעולה הדרושה למניעת אותה הפרה או לתקנה כדי לקיים את הוראת החוק שהופרה ולהודיע לממונה על הפסקת ההפרה, ביצוע הפעולה למניעת ההפרה או תיקון ההפרה, לפי העניין, באופן, בתנאים ובמועדים שייקבעו בצו:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי חוק זה, באופן העלול לפגוע בשיקול הדעת בביצוע עסקה של צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים או אם ההפרה נוגעת למספר רב של צרכנים או עלולה להסב נזק משמעותי לצרכן; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מאפיינים מיוחדים“ – לרבות אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”אזרח ותיק“ ו”עולה חדש“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה לא ייתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, או בעל פה לפי בקשת העוסק ובאישור הממונה, בתוך שבעה ימי עסקים, ולעניין צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} – בתוך שלושה ימי עסקים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נוכח הממונה כי יש אפשרות ממשית שמתן הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה עלול לסכל את מטרת הוצאת הצו ויש צורך בהוצאתו באופן מיידי, רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א) בטרם ניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקף הצו, אולם העוסק רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה לו הממונה, בהקדם האפשרי לאחר הוצאת הצו ולא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום הוצאתו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים, והודעה על כך תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|21ד|בקשה לביטול צו מינהלי על ידי בית המשפט|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 21ג|או 21ג}} (בסעיף זה – הצו), רשאי להגיש לבית משפט השלום, בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול הצו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

{{ח:סעיף|22|סמכויות הממונה, מפקח ובית משפט בעת קיומו של חשד לביצוע עבירה|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה או למפקח חשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(א1)}} היה לממונה או למפקח חשד סביר כי עוסק עבר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א}}, רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}} וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש}} בשינוי זה: במקום ”בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור“ יקראו ”מפקח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א1|סעיף 20א1}}“.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”חפץ“ – לרבות מסמך וכן מחשב וחומר מחשב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}}.

{{ח:סעיף|22א|הוועדה המייעצת|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לממונה, לפי דרישתו, בכל ענין הנוגע להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן לייעץ לו בהכנת הדין וחשבון השנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב}} ובהכנת תכנית העבודה של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המייעצת תהיה בת שישה חברים והם:
{{ח:תתת|(1)}} עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד האוצר, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
{{ח:תתת|(3)}} שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(4)}} נציג ארגון צרכנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ג)}}, שיקבע השר;
{{ח:תתת|(5)}} נציג העוסקים, שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה את אחד מחברי הוועדה המייעצת להיות יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו שלוש תקופות רצופות.

{{ח:סעיף|22ב|דין וחשבון שנתי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממונה, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יכין דין וחשבון שנתי על פעילות הרשות באותה שנה, ויגישו לממשלה, באמצעות השר.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: אכיפה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22ג|עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־4, תשע״ד־6, תשע״ו־4, תשע״ז־3, תשע״ז־4, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־4, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ג־3, תשפ״ד־4, תשפ״ה, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בסכום של 22,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 25,950 ש״ח)}}, ואם העוסק אינו תאגיד – בסכום של 7,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 8,260 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(1)}} לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;
{{ח:תתת|(5)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(2)}} לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;
{{ח:תתת|(6)}} לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב}};
{{ח:תתת|(7)}} לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} לעניין הקצאת שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח;
{{ח:תתת|(9)}} לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}} או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה או לא מסר לו עותק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(10)}} קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(10א)}} התנה תשלום בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר אם נקבע, בסכום רכישה מזערי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}};
{{ח:תתת|(11)}} לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ב)}};
{{ח:תתת|(12)}} לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(א)}};
{{ח:תתת|(13)}} לא שלח לצרכן הודעה ובה פירוט חיובים שנתי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(ב1)}};
{{ח:תתת|(13א)}} גבה תשלום קבוע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(ב3)}}, בעסקה מתמשכת ולא פירט בחשבונית או בהודעת התשלום שנשלחה לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(14)}} לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב1|סעיף 13ב1}};
{{ח:תתת|(14א)}} לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של עסקה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב2|סעיף 13ב2(א) או (ה)}};
{{ח:תתת|(14ב)}} נקט פעולה שמטרתה גביית חוב או חייב בהוצאות גבייה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב2|סעיף 13ב2(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(15)}} לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג(ב)}};
{{ח:תתת|(16)}} לא כלל את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 13ג|בסעיף 13ג(ב)}} במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}} או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג(ג)}};
{{ח:תתת|(17)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(18)}} עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ב)}};
{{ח:תתת|(19)}} גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|סעיף 13ח(ב)}};
{{ח:תתת|(20)}} לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ג)}};
{{ח:תתת|(21)}} בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}};
{{ח:תתת|(22)}} עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(א)}};
{{ח:תתת|(23)}} חייב לקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}};
{{ח:תתת|(24)}} לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(א)}};
{{ח:תתת|(25)}} לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}};
{{ח:תתת|(25א)}} בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}} –
{{ח:תתתת|(א)}} הציע לצרכן חלופות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}} ולא גילה לו פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|סעיף 14ג2(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(26)}} לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}};
{{ח:תתת|(27)}} לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (בסעיף זה – שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(א) או (ד)}} או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;
{{ח:תתת|(28)}} לא ציין על גבי השובר את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14ז|בסעיף 14ז(ב)}};
{{ח:תתת|(29)}} לא נתן לצרכן שמימש שובר עודף במזומן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(ג)}};
{{ח:תתת|(30)}} הנפיק תו קנייה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתת|(31)}} לא אפשר שימוש בשובר זיכוי שניתן כעודף בשל מימוש תו קנייה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ד)}};
{{ח:תתת|(31א)}} לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|בסעיף 14ט(א) ו־(ב)}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(31ב)}} לא גילה לצרכן מידע שהיה עליו לגלותו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט(ד) ו־(ה)}};
{{ח:תתת|(32)}} הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}} או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב2)}};
{{ח:תתת|(33)}} הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב1)}};
{{ח:תתת|(34)}} המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב3)}};
{{ח:תתת|(35)}} לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תתת|(35א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(35ב)}} לא אפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(35ג)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ג)(1)}};
{{ח:תתת|(35ד)}} לא אפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(35ה)}} שלח לצרכן הודעות שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ה) או (ו)(1)}};
{{ח:תתת|(36)}} לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(37)}} לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א), (ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתת|(38)}} חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ד)}};
{{ח:תתת|(39)}} לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ה)}};
{{ח:תתת|(40)}} לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}};
{{ח:תתת|(41)}} פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד}};
{{ח:תתת|(42)}} לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ה|סעיף 17ה}};
{{ח:תתת|(43)}} קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}, שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז(ב)}};
{{ח:תתת|(43א)}} לא הציב מכשיר שקילה במקום עסקו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ח|סעיף 17ח}};
{{ח:תתת|(44)}} מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}};
{{ח:תתת|(45)}} לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א}};
{{ח:תתת|(46)}} לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א)(1) או (ב)}};
{{ח:תתת|(47)}} לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א)(2)}};
{{ח:תתת|(47א)}} לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א1) או (ב)}};
{{ח:תתת|(48)}} פנה טלפונית לצרכן שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18ג|סעיף 18ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום של 45,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 53,070 ש״ח)}}, ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 29,490 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) או (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו}};
{{ח:תתת|(4)}} לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(5)}} פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}};
{{ח:תתת|(7)}} מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(ב)}} והוא הציג או פרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, או קרא או כינה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}};
{{ח:תתת|(9)}} לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}} או {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301951.pdf|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37), התשע״ד–2014}};
{{ח:תתת|(10)}} המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}};
{{ח:תתת|(11)}} לא השיב לצרכן סכום עודף בחיוב עסקה מתמשכת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד1|סעיף 13ד1(א)}};
{{ח:תתת|(12)}} התקשר עם צרכן לתקופה העולה על שנה, בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ה)}};
{{ח:תתת|(13)}} גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(14)}} לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}};
{{ח:תתת|(15)}} לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תתת|(16)}} לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};
{{ח:תתת|(16א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}};
{{ח:תתת|(16ב)}} פנה בפנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ג|סעיף 16ג}};
{{ח:תתת|(17)}} הפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב התחייבות שהגיש לממונה, שעליו לעמוד בהם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22טז|סעיף 22טז(ג)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הפעיל עוסק השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(5) או (6)}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום של 69,120 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 75,620 ש״ח)}}, ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 38,415 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 42,030 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1), הפר עוסק צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21ג|בסעיף 21ג}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בסכום של פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה שבשלה הוצא הצו, ולעניין הפרת צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}} – פי שלושה מסכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוטל עיצום כספי בשל הפרה של צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור בפסקה (1), ייפסק מניין ימי ההפרה הנמשכת של ההפרה שבשלה הוצא הצו ביום שבו הוצא, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרה נמשכת של הפרה זו על התקופה שלאחר מכן.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפר עוסק צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21ג|בסעיף 21ג}}, בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בשיעור של חמישה אחוזים ממחזור המכירות שלו בשנת הכספים שקדמה לביצוע ההפרה, לעניין כל סוג טובין או שירות שלגביהם בוצעה הפרה, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 10,586,720 ש״ח)}} לכל סוג טובין או שירות.
{{ח:תתת|(2)}} לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר, בהודעה בכתב, מידע ופרטים נוספים הדרושים לשם כך, בתוך תקופה שקבע בהודעה.
{{ח:תתת|(3)}} לא מסר העוסק את הנדרש לפי הוראות פסקה (2), בתוך התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות של העוסק לפי מיטב שפיטתו ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}, ובלבד שבהודעה כאמור יפורטו סכומי העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל על עוסק שלא מסר מידע בדבר מחזור המכירות.

{{ח:סעיף|22ד|הפרה בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג}}, ובלבד שלעניין נסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“, לא יטיל הממונה עיצום כספי כאמור אלא בהתאם לנהלים שהורה עליהם.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(ב1)}}, לא יטיל הממונה עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור העיצום הכספי שיוטל על הפרה שמתקיימות לגביה נסיבות מחמירות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“ לא יעלה על פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי עוסק ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת המופעלים על ידו, היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים;
{{ח:תתת|(2)}} הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, שבוצעה כלפי צרכן שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אזרח ותיק או עולה חדש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}}, או קטין;
{{ח:תתתת|(ב)}} אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} אדם שניכר שאינו שולט בשפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}, ובלבד שהפרות שיוספו {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת האמורה}} יהיו מההפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(א) או (ב)}}.

{{ח:סעיף|22ה|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|אותו סעיף}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22יא|סעיף 22יא}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י}};
{{ח:תתת|(5)}} פירוט נסיבות מחמירות בביצוע ההפרה, אם יש.

{{ח:סעיף|22ו|זכות טיעון|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ה|סעיף 22ה}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, לעניין סכומו ולעניין התקיימות נסיבות מחמירות, אם פורטו נסיבות מחמירות בהודעה על כוונת חיוב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|22ז|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו}}, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ח|סעיף 22ח}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ט|בסעיף 22ט}} ואת התקופה לתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יא|בסעיף 22יא}}.
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו(א)}}, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו(ב)}}, ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|22ח|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|בסימן זה}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)|תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ה–2014}}.}}

{{ח:סעיף|22ט|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ו|בסעיף 22ו}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(א)}} והסכים הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(ב)}}, יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|22י|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 22יג|בסעיף 22יג}}, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יד|בסעיף 22יד}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ואולם לעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(37) או (38)}} – בתוך תשעה חודשים מהפרה קודמת של הוראות אלה.

{{ח:סעיף|22יא|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ז|בסעיף 22ז}}.

{{ח:סעיף|22יב|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22יג|התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22יד|סעיף 22יד}}.

{{ח:סעיף|22יד|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יג|בסעיף 22יג}}, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.

{{ח:סעיף|22טו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י(א)}}; דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ו|בסעיף 22ו}} לעניין סכום העיצום הכספי ולעניין הימשכות ההפרה, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיפים 22ו}} {{ח:פנימי|סעיף 22ז|ו־22ז}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(37) או (38)}} – בתוך תשעה חודשים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיפים 22ו}} {{ח:פנימי|סעיף 22ז|ו־22ז}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22טז|התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הוא להציע למפר, בהודעה בכתב, להגיש לו כתב התחייבות ועירבון מסוג שייקבע בנהלים, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, במקום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה, שתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 22י|בהגדרה ”הפרה חוזרת“ שבסעיף 22י(ב)}}, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לדרוש כי המפר יכלול בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעליו לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} החזרת כסף או נכס לצרכן או לציבור צרכנים, בתוך תקופה שיורה עליה הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} פרסום מודעות ברבים בעניין ההפרה ובעניין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה ובתוך התקופה שיורה עליה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יקבע את גובה העירבון שעל המפר להפקיד נוסף על כתב ההתחייבות; גובה העירבון יהיה בגובה העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ח|סעיף 22ח(ב)}}.

{{ח:סעיף|22יז|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־&lt;wbr&gt;הגשתם|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(א)}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(א)}}, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|22יח|הפרת התחייבות|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י(ב)}}; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(ג)}} – יודיע הממונה למפר על כוונתו לחלט את העירבון; המפר רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, בתוך 45 ימים מיום הודעת הממונה, והממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך תקופה זו בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא ימסור לו הממונה הודעה בדבר אפשרות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|22יט|השבת העירבון|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22כ|ערעור|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום והורה על החזרת הסכום ששולם {{ח:הערה|[&lt;s&gt;ששולם&lt;/s&gt;]}} או על הפחתת סכום העיצום הכספי, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יוחזר סכום העיצום הכספי ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22כא|פרסום|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) או (ג), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|22כב|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, שהיא עבירה על הוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, או התראה מינהלית או הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש נגד עוסק כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|22כג|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|22כד|אישור נהלים ופרסומם|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} נהלי הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיפים 22ד(א) סיפה}}, {{ח:פנימי|סעיף 22יג|22יג}}, {{ח:פנימי|סעיף 22טז|22טז}} {{ח:פנימי|סעיף 22לו|ו־22לו}} טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/collectors/policies?OfficeId{{=}}927abd8f-4179-4bc9-927b-7178d326cbd1|באתר האינטרנט של הרשות}}.

{{ח:סעיף|22כה|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, למעט לעניין קביעת נהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיפים 22ד(א) סיפה}}, {{ח:פנימי|סעיף 22יג|22יג}} {{ח:פנימי|סעיף 22טז|ו־22טז}}, לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים.

{{ח:סעיף|22כו|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303824.pdf|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 39), התשע״ד–2014}}.

{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|22כז|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מאפיינים מיוחדים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} קטין;
{{ח:תתת|(3)}} חסר ישע, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(4)}} אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} אדם שיש לו מאפיינים מיוחדים אחרים, שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 22לח|סעיף 22לח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי מפוקח“, ”שירותי תשלום“ ו”שירותי תשלום למוטב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטעיה;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת השפעה בלתי הוגנת;
{{ח:תתת|(3)}} החזר כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מערכת ההוצאה לפועל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 4|בסעיף 4(ב) לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיבות מחמירות“ – שימוש בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות, בין במעשה ובין במחדל, באותו עניין מהעניינים המנויים בהגדרה ”הפרה“ שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נעשה כלפי צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים;
{{ח:תתת|(2)}} נעשה תוך איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, למעט לעניין הפרה שהיא הפעלת השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(7)}};
{{ח:תתת|(3)}} נעשה תוך גרימת נזק משמעותי במיוחד למספר רב של צרכנים.

{{ח:סעיף|22כח|קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} ביצע עוסק הפרה בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה לקבוע, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}, כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – עוסק מפר בנסיבות מחמירות), לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22כט|הודעת כוונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ובכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו כאמור ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת כוונה).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעת כוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל המהווה את ההפרה והוראת החוק או התקנה שהופרה;
{{ח:תתת|(2)}} הנסיבות המחמירות שבהפרה;
{{ח:תתת|(3)}} ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, אם תיקבע, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתת|(4)}} זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ל|סעיף 22ל}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימסור העתק של הודעת הכוונה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם הפסקת העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ב) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לשם עיכוב הליכים וכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|בסעיף 78ב(ב) לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22ל|זכות טיעון|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שנמסרה לו הודעת כוונה רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה כפי שיורה הממונה, בתוך 14 ימים ממועד מסירת הודעת הכוונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יאריך תקופה זו, לבקשת עוסק שהוגשה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.

{{ח:סעיף|22לא|החלטת הממונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} טען העוסק את טענותיו לפני הממונה במהלך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 22ל|בסעיף 22ל}} (בסעיף זה – תקופת השימוע), יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ל|לסעיף 22ל}}, לפי המוקדם, והוא רשאי מטעמים מיוחדים להאריך תקופה זו בשבעה ימים נוספים.
{{ח:תתת|(2)}} לא נתן הממונה את החלטתו בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יודיע על כך לנותן שירותי תשלום למוטב, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום}}; אין באמור כדי לגרוע מסמכות הממונה לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}, ובלבד שלא חלפו 45 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ל|לסעיף 22ל}}, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(3)}} השר, על פי הצעת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם נוכח כי הדבר נדרש ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}; השר רשאי להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה בחלוף 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024}} {{ח:הערה|(ביום 4.10.2024)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא טען העוסק את טענותיו בתקופת השימוע, יקבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות.

{{ח:סעיף|22לב|הודעת קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ויפרט בה את נימוקי החלטתו ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת קביעה).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור העתק של הודעת הקביעה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לשם הפסקת ביצוע פעולות תשלום לטובת מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם השבת כספים למשלם ולשם הגבלת ההתקשרות בחוזה שירותי תשלום עם המוטב, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ג) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם מניעת פתיחתם של תיקים חדשים לטובת זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ולשם המשך עיכוב הכספים וההליכים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם סגירת תיקים קיימים כאמור ולשם השבת הכספים שהתקבלו בהם לחייבים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|בסעיף 78ב(ד) לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22לג|הודעת אי־&lt;wbr&gt;קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליט הממונה שלא לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת אי־קביעה).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור בלא דיחוי העתק של הודעת אי־הקביעה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום למוטב שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי־קביעה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם ביטול עיכוב ההליכים והכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי־קביעה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|סעיף 78ב(ז) לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22לד|ערעור|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על קביעת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22לב|סעיף 22לב}} ניתן לערער לבית משפט המוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(א)}}; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעוסק הודעת הקביעה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור על קביעת הממונה כדי לעכב את ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}} החלות מכוח קביעת הממונה כאמור, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך.

{{ח:סעיף|22לה|פרסום הודעת קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה הכוללת פרטים אלה לעניין הודעת קביעה:
{{ח:תתת|(1)}} מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים על אודות המפר;
{{ח:תתת|(3)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} על פרסום הודעת הקביעה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כא|סעיף 22כא(ב) עד (ו)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22לו|קביעה לגבי עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל השפעה“, בעוסק שהוא יחיד – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של העוסק, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בעוסק; לעניין זה יראו מי שמממן מעל 50% מהיקף הפעילות של העוסק כבעל השפעה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“, לעוסק מפר בנסיבות מחמירות – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד בשליטת עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(2)}} בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(4)}} תאגיד שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהות להרכב כאמור של העוסק המפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(5)}} עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(6)}} בעל השפעה בעוסק שהוא יחיד שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(7)}} עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא בעל השפעה או בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(8)}} מי שאחראי מטעם העוסק המפר בנסיבות מחמירות על תשלום שכר העבודה;
{{ח:תתתת|(9)}} מי שמכהן כנושא משרה אצל עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(10)}} עוסק שמי שמכהן בו כנושא משרה כיהן כנושא משרה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(11)}} מי שהוא קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות או של בעל השליטה בו או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות, או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של בעל שליטה בתאגיד שהוא עוסק מפר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“, בעוסק –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עוסק שהוא תאגיד – נושא משרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי עוסק שהוא יחיד – מי שמנהל את פעילותו של העוסק, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (בסעיף זה – עוסק בעל זיקה) והתקיימה לגבי הפעילות העסקית שלו אחת מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הממונה לקבוע כי גם בעל הזיקה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות:
{{ח:תתת|(1)}} העוסק המפר בנסיבות מחמירות העביר את עיקר פעילותו העסקית לפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם לנהלים שעליהם הורה הממונה – דפוס ההתנהגות של העוסק בעל הזיקה כלפי הצרכן דומה לדפוס ההתנהגות שבשלו ניתנה הודעת הקביעה לעוסק המפר בנסיבות מחמירות.
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע הממונה כי העוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות וכי מתקיימות לגבי פעילותו העסקית הנסיבות שבסעיף קטן (ב), ובכוונת הממונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כאמור (בסעיף זה – הודעת כוונה).
{{ח:תת|(ד)}} בהודעת הכוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנסיבות שבשלהן בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ל|סעיף 22ל}} המוחל לפי סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ה)}} נמסרה לעוסק בעל זיקה הודעת כוונה כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כט|סעיפים 22כט(ג) עד 22לה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22לז|אצילת סמכות הממונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}} לסגנו, והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

{{ח:סעיף|22לח|תקנות לעניין צרכנים עם מאפיינים מיוחדים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו אנשים עם מאפיינים מיוחדים לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עונשין ותרופות}}

{{ח:סעיף|23|עונשין|תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ח־5, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״ד־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין) –
{{ח:תתת|(1)}} עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א), (ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} פרסם פרסומת או נקט דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}};
{{ח:תתת|(5)}} בעסקה בענין רכישה של יחידות נופש, לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א}};
{{ח:תתת|(6)}} הפריע לאדם הפועל כדין לפי חוק זה מלבצע את סמכויותיו, או סירב, בלי הצדק סביר, להתייצב לפני אדם כאמור או למסור מידע או דבר אחר לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}};
{{ח:תתת|(6א)}} הפר צו מינהלי שניתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – קנס פי שבעה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} לא גילה לצרכן דבר בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} השתמש בשם שמשתמע ממנו כי מטרתו הגנה על הצרכן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לענין מקדמות וערובות;
{{ח:תתת|(3א)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה –
{{ח:תתתת|(א)}} לא חתם על חוזה בכתב עם הצרכן, לא מסר לצרכן טופס גילוי או התקשר עם צרכן בעסקה לתקופה קצובה, לתקופה העולה על שנה, והכל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בעקבות ביטול העסקה על ידי הצרכן, גבה מהצרכן דמי ביטול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}}, או שלא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששילם או לא ביטל את חיובו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}};
{{ח:תתת|(4)}} בעסקה ברוכלות, לא קיים הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} בשיווק מרחוק או בעסקת מכר מרחוק, לא גילה לצרכן פרטים או לא סיפק מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}};
{{ח:תתת|(7)}} בעקבות ביטול עסקה על ידי צרכן, נהג בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – קנס פי שלושה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לענין עריכת חוזה, העיון בו ומסירתו;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} לענין התשלום בסכום הנמוך;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב(א) עד (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ב|17ב(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ג|17ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ד|17ד}} {{ח:פנימי|סעיף 17ו|או 17ו}} לענין חובת הצגה או פרסום של מחירי נכסים ושירותים או לענין גביית מחירם המחייב;
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של עד חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר למועד שבו נמסרה הודעה או ניתן צו, או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו, לפי המאוחר; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(4)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו שנתן בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}.
{{ח:תת|(ה)}} עבר אדם, בתוך שלוש שנים, פעם נוספת עבירה לפי סעיף זה דינו –
{{ח:תתת|(1)}} בעבירות לפי סעיף קטן (א) – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות;
{{ח:תתת|(2)}} בעבירות לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) – כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות.
{{ח:תת|(ו)}} נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ז)}} על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23א|נסיבות מחמירות|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(1) או (2)}} בנסיבות מחמירות – דינו של עובר העבירה מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרים מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה מתייחס למספר רב במיוחד של צרכנים;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה גרם נזק חמור במיוחד לצרכן או לקבוצת צרכנים;
{{ח:תתת|(3)}} עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה גדולים במיוחד מהמעשה;
{{ח:תתת|(4)}} העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(1)}} תוך טענת עובדה אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.

{{ח:סעיף|23ב|הטלת קנס לאחר שנפסקו פיצויים לדוגמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} בבואו להטיל קנס על עוסק שהורשע בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו עוסק, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}.

{{ח:סעיף|24|סמכויות נוספות של בית המשפט}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות –
{{ח:תת|(1)}} כי טובין של הנאשם שבהם או לגביהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
{{ח:תת|(2)}} כי עסק של הנאשם ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
{{ח:תת|(3)}} כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט.

{{ח:סעיף|25|אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} בידי עובד, מורשה, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, המרשה או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|26||תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28|התחייבות העוסק|תיקון: תשמ״ח, [הודעות], תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור כי אדם עבר עבירה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו –
{{ח:תתת|(1)}} להימנע ממעשה או מחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה הוא מהווה עבירה לפי חוק זה; התחייבות לפי פסקה זו תהיה מלווה בערובה, בערבים או בלי ערבים, בסכום שלא יעלה על גובה הקנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)}}, ולתקופה שלא תעלה על שנתיים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} אדם שנתן התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף קטן (א)(1), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולא להטיל על הנאשם עונש נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} להטיל עונש בשל העבירה אך להשאיר את הערובה בתקפה בלי לחלטה;
{{ח:תתת|(3)}} לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולהטיל כל עונש אחר בשל העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”אדם“ – למעט תאגיד.

{{ח:סעיף|29|פטור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} נמכר נכס בידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, או בידי מי שמוכר מטעם המדינה נכס שחולט או נעזב לטובתה או נכס אחר שהמדינה לא רכשה אותו או לא השתמשה בו, לא יראו במכר עסקה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}, ובלבד שההצעה למכירה גילתה את העובדה שמציעים למכירה נכסים מסוג זה והזהירה את הצרכן כי מהות התכונות העיקריות לגביהם אינה ידועה וכי הרשות אינה נושאת באחריות להן.

{{ח:סעיף|30|צו בית המשפט למניעת עבירה}}
{{ח:ת}} לפי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או הממונה, רשאי בית המשפט –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו עבירה לפי חוק זה ולתת ערובה לכך;
{{ח:תת|(2)}} לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|31|פיצויים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, [הודעות], תשנ״ט, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} דין מעשה או מחדל בניגוד {{ח:פנימי|פרק ב|לפרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג|ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1|או ד׳1}} כדין עוולה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.
{{ח:תת|(א1)}} הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} לא יחול על עוסק שנפגע מעוולה כאמור במהלך עסקו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 14,750 שקלים חדשים על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
{{ח:תתת|(2)}} שינוי הסכום לפי שינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו נקבע לאחרונה, אינו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם לא יוגדל הסכום לפי פסקה זו לפני שחלפו שלושה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה – ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”ארגון צרכנים“ – המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון אחר ששר המשפטים אישר לענין זה.

{{ח:סעיף|31א|פיצויים לדוגמה|תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־4, תשע״ו־5, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב)}}, לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(א)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} ביקש צרכן כי עוסק יספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, לאחר שהעוסק הטעה אותו בעניין המקום שאליו יסופק הנכס או השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(3א)}} – והעוסק לא סיפק את הנכס או השירות למקום שהוסכם בין הצדדים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) ו־(ג)}}, לאחר שהעוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(א)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
{{ח:תתת|(2א)}} בעסקה לתקופה קצובה – ביקש צרכן כי עוסק יפסיק לחייבו בתשלומים לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}}, או לא נמסרה לצרכן הודעה בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ד)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ו)(2)}}, לפי העניין – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בניגוד לאותן הוראות;
{{ח:תתת|(2ב)}} ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}} – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}};
{{ח:תתת|(2ב1)}} טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 13ד1|סעיף 13ד1}};
{{ח:תתת|(2ג)}} ביקש צרכן מעוסק לשלם בעד שירותים או טובין בלא עמלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ב)}}, או לשלם כאמור באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ג)}} – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
{{ח:תתת|(3)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את מה שהעוסק קיבל מכוח הסכם רוכלות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}, בעקבות ביטול ההסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ב)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מה שקיבל מכוח ההסכם כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ב)(1)}}, בעקבות ביטול חוזה לרכישה של יחידת נופש לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(ג)}} או ביטול עסקת מכר מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(4א)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז(1)}}, בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(4ב)}} ביקש צרכן שהתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}} שיש לו זכות לבטלה לפי מדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל, כי העוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם, או ביקש צרכן לבטל את חיובו בעקבות ביטול עסקה כאמור – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ד)}}, אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
{{ח:תתת|(6)}} ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז(ב)}} – והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(5)}} או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(א1)}} – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(1)}} – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט(א)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 14ט|פסקה (1) שבו}}; לעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|ו־14ג1(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת או שהיא נעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי אחת הפסקאות שבסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של סעיף המנוי באותה פסקה שבשלה הורשע לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מהוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), לאחר שנמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(4)}} או שניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, או לאחר שנסתיימה תקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו כאמור, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ד)}} בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לעוסק, בשל הפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו עוסק הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:תת|(ה)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתת|(1)}} אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
{{ח:תתת|(2)}} עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;
{{ח:תתת|(3)}} חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה;
{{ח:תתת|(4)}} שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה;
{{ח:תתת|(5)}} ההיקף הכספי של עסקי העוסק;
{{ח:תתת|(6)}} גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 23א|או 23א}}, אם קבוע קנס כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של צרכן לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|32|ביטול עסקה|תיקון: תשמ״ח, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה – אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בוטלה עסקה כאמור בסעיף קטן (א), ישיב העוסק לצרכן, בתוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול, את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, באותו אופן שבו שילם הצרכן, ואם היתה העסקה עסקה למכירת נכס – ישיב הצרכן לעוסק את הנכס נושא העסקה, בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן; היתה העסקה עסקה מתמשכת שהוחל במתן השירות לפיה – ישלם הצרכן לעוסק את התמורה היחסית לפי תנאי העסקה, בעד השירות שניתן לו עד למסירת ההודעה על הביטול.
{{ח:תת|(ב1)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי בתקנות לקבוע פרטים אשר אי־גילויים לצרכן ישמש עילה לביטול העסקה; הוראות סעיף זה יחולו אף על ביטול כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף)|תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף), התשמ״ז–1986}}.}}

{{ח:סעיף|33|פרסום פסק דין או תיקון פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

{{ח:סעיף|34|ראיה לפרסום}}
{{ח:ת}} הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס פרסום מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

{{ח:סעיף|35|סמכויות המכס}}
{{ח:ת}} לענין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו יבוא בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיפים 2(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}

{{ח:סעיף|35א||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ב||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ג||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ד||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ה||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ו||תיקון: תשנ״ד, תש״ס, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ז||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ח||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ט||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35י||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|36|החוק מחייב}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

{{ח:סעיף|37|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(א1)}} תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בהתייעצות עם הממונה או על פי הצעתו.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי חוק זה שנתייחדו לענין נכסים או שירותים שבשטח פעולתו של משרד ממשרדי הממשלה יותקנו גם בהתייעצות עם השר הממונה על אותו משרד.

{{ח:סעיף|38|סמכות הממונה לאצול}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול סמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 30|או 30}}, לעובד המדינה אחר.

{{ח:סעיף|39|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ו־6, תשע״ז, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(2)}} מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(3)}} נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(4)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}.

{{ח:סעיף|40|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} חוק המסחר ברכב משומש, התשל״ז–1977;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}};}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות|בפקודת סימני סחורות}}.}}

{{ח:סעיף|41|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

{{ח:סעיף|42|דין המדינה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר.

{{ח:סעיף|43|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום א׳ באב התשמ״א (1 באוגוסט 1981).

{{ח:סעיף|44|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ב, תשס״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף קטן (א)(3)}})}}|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובלבד שמחירם יוצג בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בהתייעצות עם שר התיירות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר)|תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} שירות השכרת רכב מנועי לתייר, לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו יינקב ויפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 1|פרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2|ו־2}}, ”תייר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף קטן (ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השער היציג“, של מטבע חוץ פלוני – השער היציג שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שער המכירה“ – שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ.

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים לישראל או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער החליפין האמור בחיקוק האחר.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 12|בתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ״ו–1965}}, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ד, תשע״ט־3|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל. ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על הובלת מטענים בין־לאומית בים או באוויר, שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר לבין איגוד בין־לאומי של חברות תעופה או ספנות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 3|בסעיף 3(7) בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (בחוק זה – חוק התקשורת), המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} אחד או יותר מהשירותים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|(2)}} שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
{{ח:תת|(3)}} שירות גישה לאינטרנט.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ספק גז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} ספק מים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים, התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|9||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 13ה|בסעיף 13ה לחוק}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} שירות טלפוניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} שירות להספקת גז שנותן ספק גז לצרכן גז.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשס״ט, תש״ע־3|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטול“ – כל תשלום שהצרכן נדרש לשלם בשל ביטול העסקה, יהא כינויו אשר יהא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף*|1|עסקה בעניין רכישה של יחידת נופש|תיקון: תשע״ז־4|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
{{ח:תת}} מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי – בתום אותו מועד
{{ח:ת}} '''תנאים לעניין הביטול'''
{{ח:תתת|(א)}} עוסק לא יגבה דמי ביטול; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות מהצרכן את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
{{ח:תתתת|(1)}} החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש שיש לצרכן בה עד למועד כניסת הביטול לתוקף;
{{ח:תתתת|(2)}} 50% מהסכום שנותר ממחיר יחידת הנופש לאחר ניכוי הסכום לפי פסקה (1), ובלבד שהעוסק לא הגביל את זכותו של הצרכן להמחות את זכויותיו על פי החוזה, לרבות בדרך של חיוב בתשלום.
{{ח:תתת|(ב)}} עוסק ישיב לצרכן כל סכום שהצרכן שילם בעד התקופה שלאחר מועד כניסת הביטול לתוקף, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו, או יבטל את חיובו בעד התקופה כאמור, והכול למעט הסכומים שהוא רשאי לנכות בהתאם לסעיף קטן (א)(2).
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת נופש“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד השנתי“ – התקופה בשנה קלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר יחידת נופש“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א(ב)(9)}}.

{{ח:סעיף*|2|עסקה בעניין רכישת שירותים במכון כושר|תיקון: תשע״ז־4|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
{{ח:תת}} מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול
{{ח:ת}} '''תנאים לעניין הביטול'''
{{ח:תתת|(א)}} עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
{{ח:תתתת|(1)}} החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;
{{ח:תתתת|(2)}} דמי ביטול בגובה מכפלת מספר החודשים מהמועד שבו הוחל בביצוע העסקה ועד מועד כניסת הביטול לתוקף, בהפרש שבין המחיר החודשי בעסקה ובין המחיר החודשי במסלול חלופי, ובלבד שהעוסק גילה לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות, את המחיר החודשי במסלול החלופי.
{{ח:תתת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), דמי הביטול לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי פסקה (1) או (2) להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} 25% מהתמורה – אם בוטלה בשליש הראשון של התקופה הקצובה, על 20% מהתמורה – אם בוטלה בשליש השני של התקופה הקצובה, או על 17% מהתמורה – אם בוטלה בשליש האחרון של התקופה הקצובה;
{{ח:תתתת|(2)}} הסכום שהיה על הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון כושר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)|בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994}}, וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר חודשי במסלול חלופי“ – המחיר החודשי בעד אותם שירותים הניתנים לצרכן בעסקה לתקופה קצובה, לו ההתקשרות היתה לתקופה בלתי קצובה, כפי שהוצע לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר חודשי בעסקה“ – המחיר שעל הצרכן לשלם בעד זכות השימוש במכון הכושר בתקופה הקצובה בהתאם לעסקה כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם יש לצרכן זכות שימוש כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמורה“ – כל תשלום שעל צרכן לשלם לעוסק בקשר לעסקה עם מכון הכושר, ובכלל זה דמי רישום.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} תעודה המעידה על נכות או אישור זכאות לקצבה בשל מוגבלות שניתנו לצרכן על ידי המוסד לביטוח לאומי.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} תעודה המעידה על נכות שניתנה לצרכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} החלטת ועדת אבחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, בדבר היותו של אדם אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} אישור זכאות, לרבות זכאות חלקית, לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת, שניתן בהתאם לתע״ס כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ״ו–1986}} (להלן – תע״ס).

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} תעודת עיוור או לקוי ראייה שניתנה בהתאם לתע״ס.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} אישור על הכרה של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שניתנה בהתאם לתע״ס.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 16ג|סעיף 16ג(ה)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית לאחר שהצרכן פנה אליו וביקש ממנו כי יחזור אליו באמצעות שיחה; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו כאמור הוא על העוסק.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} עוסק הקשור לצרכן בעסקה מתמשכת שפונה לצרכן בפנייה שיווקית בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה, לרבות בעניין שינוי תנאיה (בפרט זה – פנייה מותרת); הוראות פרט זה לא יחולו על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכתה של עסקה קיימת אלא אם כן ביקש הצרכן מיוזמתו, במסגרת הפנייה המותרת, להאריך את תוקפה של העסקה הקיימת; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש מיוזמתו להאריך תוקף עסקה קיימת הוא על העוסק; לעניין זה, ”עסקה מתמשכת“ – לרבות עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} עוסק שהצרכן נתן לו הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו לא הושגה באמצעות פנייה בשיחה למספר הטלפון של הצרכן; הסכמה כאמור תינתן במסמך נפרד בכתב, ובכלל זה בדרך אלקטרונית, ויובהר בו כי אין בהסכמה לפנייה השיווקית כאמור כדי להעיד על הסכמה לביצוע עסקה כלשהי בין הצרכן לעוסק; הסכמה כאמור תהיה בתוקף לשנה לכל היותר אלא אם כן הצרכן חזר בו מהסכמתו קודם לכן, וניתן להאריך את תוקפה, בהסכמת הצרכן בדרך האמורה, בשנה לכל היותר בכל פעם.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית אליו מאותו עוסק; ההסכמה תהיה בתוקף לשנה, אולם הצרכן רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת; נטל ההוכחה לעניין הסכמת הצרכן ותוקפה הוא על העוסק.

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד(ב)(2)}})}}}}
{{ח:קטע3||סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הסעיף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פרטי ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תנאים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(2)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(7)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) או (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(25א)(ב)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(26)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(27)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (להלן – שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(א) או (ד)}} או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(31א)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|בסעיף 14ט(א) ו־(ב)}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|אותו סעיף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(1)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) או (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}} – ובלבד שהפרסומת מכוונת לקבוצת צרכנים מסוג המנוי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“ שבסעיף 22ד(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(3)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(8)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(9)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}} או {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_577390.pdf|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37), התשע״ד–2014}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(10)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(13)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(14)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(15)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(16)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחזור המכירות לפי מיטב השפיטה {{ש}} (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} עד 10 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מעל 10 מיליון ועד 20 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיליון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} מעל 20 מיליון ועד 100 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 מיליון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} מעל 100 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10 מיליון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1982).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גדעון פת'''&lt;br&gt;שר התעשיה המסחר והתיירות
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tmq222iq49ng6xwnqh9fg8pyu1s65e4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברטנורא על מקוואות א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>181129</id>
    <revision>
      <id>3022356</id>
      <parentid>2891333</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T07:16:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סגי נהור</username>
        <id>7609</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3022356</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9208" sha1="sg9evzn3ya6dqpc8w0xag5odt0m7j00" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פירוש על פרק משנה|מקוואות|א}}
[[קטגוריה:ברטנורא על המשנה|מקואות א]]&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב א/&gt;'''שש מעלות במקואות''' - מקומות של כינוס מים יש בהן שש מעלות, כל אחת מהן גדולה מחברתה:

'''מי גבים''' - חפירה שבקרקע המכונסין בה מים שאינן שאובין {{תויט|א|מקוואות|א|א}} והן פחות מארבעים סאה שהוא שיעור מקוה:

'''גבים''' - לשון מים מגבא {{קטן|([[ישעיהו  ל]])}}:

'''שתה טמא ושתה טהור טמא''' - אם שתה מאותן המים טמא תחלה ואח&quot;כ שתה מהן הטהור, נטמא הטהור. לפי שנפלה טפה מפיו {{תויט|ב|מקוואות|א|א}} של טמא לתוך הגבא, ושמא שתה אותה הטהור ונטמא, דהשותה משקין טמאים פוסל את התרומה. והוא משמונה עשר דבר שגזרו בו ביום כדאיתא פרק קמא דשבת. ואע&quot;ג דאינו פוסל את התרומה אלא אם כן שתה רביעית, מכל מקום כשבאה הטפה הטמאה בפיו, טימאה כל המשקין שבפיו {{תויט|ג|מקוואות|א|א}}. ואותה טפה לא סלקא לה השקה בגבא, דמיירי כשאין בו ארבעים סאה כדקתני בסיפא. וע&quot;י נגיעת הטמא {{תויט|ד|מקוואות|א|א}} אין מי הגבא מיטמאים עד שיתלשו. והכי איתא בתוספתא:

'''מילא בכלי טהור''' - מן המים שבגבא לאחר ששתה בו הטמא. דחיישינן לאותה טפה כדפרישית, נטמא הכלי {{תויט|ה|מקוואות|א|א}}, שהכלים מיטמאין בנגיעת משקין טמאין:

'''אם הדיח''' - את הככר, טמא, ואם לאו טהור, מפני שאין מי גבאין עלולים לקבל טומאה עד שיתלשו, הלכך אם לא הדיח טהור, ואפילו כשהגביה הככר לא הוחשבו מים שבו לקבל טומאה מן הטפה, שנתבטלה הטפה במים הטהורים {{תויט|ו|מקוואות|א|א}}. אבל כשהדיח, הוחשבו והוכשרו מים שבידיו לקבל טומאה מן הטפה ולא נתבטלה בהן אלא אדרבה נטמאו וטימאו את הככר:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב א/&gt;
{{המשנה|ב|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ב/&gt;'''מילא בכלי טמא''' - לעיל אשמעינן כשהטומאה באה למים מחמת אדם טמא, והכא אשמעינן כשהטומאה באה מחמת כלי [טמא]:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ב/&gt;
{{המשנה|ג|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ג/&gt;'''נפלו מים טמאים''' - הכא אשמעינן שמי גבאים הללו מקבלין טומאה על יד משקין טמאין שנפלו בהן:

'''רבי שמעון אומר בין שהדיח בין שלא הדיח''' - אכולהו קאי ר' שמעון, בין אטומאה שבאה מחמת אדם, בין מחמת כלי, בין מחמת משקין, בכולהו סבירא ליה בין הדיח בין שלא הדיח טמא הככר. וטעמא דרבי שמעון, שאני אומר שטיפת המים טמאים שנפלו מפי הטמא או מן הכלי או מן המשקין טמאין, לבסוך כשנפלו כל המים נשתיירה הטיפה ההיא על הככר וטמאתו. ואין הלכה כרבי שמעון:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ג/&gt;
{{המשנה|ד|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ד/&gt;'''או שהלך בהן הטמא ושתה טהור טהור''' - שאין מי גבאים עלולים לקבל טומאה עד שיתלשו, כדאמרן לעיל:

'''אחד מי גבאים מי בורות מי שיחין''' - כולהו שוין לכל הדינים דתנינן במתניתין עד המעלה השנית. בורית, הן עשויין עגולין. שיחין, ארוכין וקצרים. מערות, מרובעות ומכוסות בקירוי אלא שיש להן פה:

'''מי תמציות שפסקו''' - גשמים היורדים על ההרים ומתמצין המים ומבעבעין מן ההרים לאחר שפסקו הגשמים ופסקו ההרים מזחילתן, אותן המים הנשארים הן כמי גבאים, ואם שתה מהן אדם טמא או מילא בכלי טמא או נפלו בהן משקין טמאין, אין הטיפה הטמאה מתבטלת בהן {{תויט|ז|מקוואות|א|ד}}. אבל כל זמן שלא פסקו ההרים מזחילתן, אע&quot;פ שפסקו הגשמים, אין נחשבין כמי גבאים, ומי הגשמים הנזחלין אחר כך מן ההרים מבטלים הטיפה הטמאה אע&quot;פ שהמים הראשונים לא בטלוה. והכי תנן בפרק ב' דמכשירין (משנה ב) מי שפיכות שירדו עליהם מי גשמים, אם רוב מן הטהור, טהור. אימתי, בזמן שקדמו מי שפיכות, אבל קדמו מי גשמים, אפילו כל שהוא, מי שפיכות טמא:

'''הקרובים לעיר ולדרך טמאים''' - דחיישינן שמא שתה [מהן] טמא או מילא בכלי טמא:

'''עד שיהלכו רוב בני אדם''' - השיירות ההולכות בדרך רחוקה. דאז טמאים, שמא שתה מהן אדם טמא או מילא בכלי טמא:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ד/&gt;
{{המשנה|ה|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ה/&gt;'''מאימתי טהרתן''' - של קרובים ורחוקין:

'''משירבו וישטופו''' - משירדו גשמים וירבו מי הגשמים על המים שהיו בהם כבר קודם ששתה [מהם] הטמא או שמילא מהם בכלי טמא, וגם שיהיו שוטפין ויעברו על שפת הגבא ויצאו לחוץ. ושיעור השטיפה, כל שהוא:

'''רבו''' - לא כבית שמאי דבעו תרוייהו שירבו וישטופו, אלא כיון שרבו מי גשמים שבאו אח&quot;כ על המים שהיו בהן בשעת טומאתן, נטהרו, אע&quot;פ שלא שטפו ויצאו לחוץ:

'''ר' שמעון אומר מששטפו''' - מי גשמים על גדותיו של גבא ויצאו לחוץ, נטהר הגבא: אע&quot;פ שלא רבו, מי הגשמים שבאו אחרי כן על המים שהיו בגבא בשעת טומאתן:

'''כשרים לחלה''' - מי גבאים הללו דתנן במתניתין, כשרים להשתמש בהן לחלה, ללוש ולבשל בהן חלה {{תויט|ט|מקוואות|א|ה}}:

'''וליטול מהן לידים''' - לכל דבר שצריך נטילת ידים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ה/&gt;
{{המשנה|ו|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ו/&gt;'''מי תמצית שלא פסקו''' - ההרים מזחילתן ועדיין הן מבצבצין מימי הגשמים שירדו עליהן, אלו מבטלים הטפה הראשונה הטמאה שהיתה בגבא. לפיבך שתה טמא ושתה טהור כל זמן שלא פסקו, טהור, דמים טמאים שנפלו שם, נטהרו. וזו היא המעלה, דהני דלעיל לא עלתה טבילה {{תויט|יא|מקוואות|א|ו}} למים הטמאים, ואילו הכא עלתה. אבל אין כשרים לטבילת אדם וכלים וידים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ו/&gt;
{{המשנה|ז|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ז/&gt;'''טובליו''' - בני אדם כל גופו {{תויט|יב|מקוואות|א|ז}}:

'''ומטבילין''' - הכלים, והידים למידי דבעי טבילת ידים ולא סגי בנטילה, כגון לקודש:

'''מעין''' - שמימיו נובעים, והמים הנובעים מעטים מן המים שאובין ששפכו בתוכו:

'''שוה למקוה לטהר באשבורז''' - ולא בזוחלין. דקיי&quot;ל מעין מטהר בזוחלין ומקוה מטהר באשבורן, והאי משום מים שאובים מרובים שבו שוה למקוה לטהר באשבורן ולא בזוחלין:

'''ולמעין להטביל בו בכל שהוא''' - ולא בעי ארבעים סאה כמקוה, דאין מקוה מטהר בפחות מארבעים סאה, והאי מטהר בכל שהוא כמעין:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ז/&gt;
{{המשנה|ח|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ח/&gt;'''מים מוכין''' - מים נובעים שהן מלוחים או חמים:

'''שהן מטהרים בזוחלין''' - ואילו מעין שמימיו מועטים דלעיל אינו מטהר בזוחלין אלא באשבורן:

'''מים חיים''' - נובעים שאינן מוכין:

'''שהן טבילה לזבים''' - דכתיב {{קטן|([[ויקרא  טו]])}} ורחץ את בשרו במים חיים:

'''והזייה למצורעים''' - דכתיב בהו (שם יד) אל כלי חרש על מים חיים:

'''וכשרים לקדש בהן מי חטאת''' - דכתיב בהו {{קטן|([[במדבר  יט]])}} מים חיים אל כלי:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ח/&gt;</text>
      <sha1>sg9evzn3ya6dqpc8w0xag5odt0m7j00</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022357</id>
      <parentid>3022356</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T07:16:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סגי נהור</username>
        <id>7609</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3022357</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9208" sha1="9d844zy1uuv8m9daxykz1pddz4hgvgm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פירוש על פרק משנה|מקוואות|א}}
[[קטגוריה:ברטנורא על המשנה|מקואות א]]&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב א/&gt;'''שש מעלות במקואות''' - מקומות של כינוס מים יש בהן שש מעלות, כל אחת מהן גדולה מחברתה:

'''מי גבים''' - חפירה שבקרקע המכונסין בה מים שאינן שאובין {{תויט|א|מקוואות|א|א}} והן פחות מארבעים סאה שהוא שיעור מקוה:

'''גבים''' - לשון מים מגבא {{קטן|([[ישעיהו  ל]])}}:

'''שתה טמא ושתה טהור טמא''' - אם שתה מאותן המים טמא תחלה ואח&quot;כ שתה מהן הטהור, נטמא הטהור. לפי שנפלה טפה מפיו {{תויט|ב|מקוואות|א|א}} של טמא לתוך הגבא, ושמא שתה אותה הטהור ונטמא, דהשותה משקין טמאים פוסל את התרומה. והוא משמונה עשר דבר שגזרו בו ביום כדאיתא פרק קמא דשבת. ואע&quot;ג דאינו פוסל את התרומה אלא אם כן שתה רביעית, מכל מקום כשבאה הטפה הטמאה בפיו, טימאה כל המשקין שבפיו {{תויט|ג|מקוואות|א|א}}. ואותה טפה לא סלקא לה השקה בגבא, דמיירי כשאין בו ארבעים סאה כדקתני בסיפא. וע&quot;י נגיעת הטמא {{תויט|ד|מקוואות|א|א}} אין מי הגבא מיטמאים עד שיתלשו. והכי איתא בתוספתא:

'''מילא בכלי טהור''' - מן המים שבגבא לאחר ששתה בו הטמא. דחיישינן לאותה טפה כדפרישית, נטמא הכלי {{תויט|ה|מקוואות|א|א}}, שהכלים מיטמאין בנגיעת משקין טמאין:

'''אם הדיח''' - את הככר, טמא, ואם לאו טהור, מפני שאין מי גבאין עלולים לקבל טומאה עד שיתלשו, הלכך אם לא הדיח טהור, ואפילו כשהגביה הככר לא הוחשבו מים שבו לקבל טומאה מן הטפה, שנתבטלה הטפה במים הטהורים {{תויט|ו|מקוואות|א|א}}. אבל כשהדיח, הוחשבו והוכשרו מים שבידיו לקבל טומאה מן הטפה ולא נתבטלה בהן אלא אדרבה נטמאו וטימאו את הככר:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב א/&gt;
{{המשנה|ב|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ב/&gt;'''מילא בכלי טמא''' - לעיל אשמעינן כשהטומאה באה למים מחמת אדם טמא, והכא אשמעינן כשהטומאה באה מחמת כלי [טמא]:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ב/&gt;
{{המשנה|ג|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ג/&gt;'''נפלו מים טמאים''' - הכא אשמעינן שמי גבאים הללו מקבלין טומאה על יד משקין טמאין שנפלו בהן:

'''רבי שמעון אומר בין שהדיח בין שלא הדיח''' - אכולהו קאי ר' שמעון, בין אטומאה שבאה מחמת אדם, בין מחמת כלי, בין מחמת משקין, בכולהו סבירא ליה בין הדיח בין שלא הדיח טמא הככר. וטעמא דרבי שמעון, שאני אומר שטיפת המים טמאים שנפלו מפי הטמא או מן הכלי או מן המשקין טמאין, לבסוך כשנפלו כל המים נשתיירה הטיפה ההיא על הככר וטמאתו. ואין הלכה כרבי שמעון:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ג/&gt;
{{המשנה|ד|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ד/&gt;'''או שהלך בהן הטמא ושתה טהור טהור''' - שאין מי גבאים עלולים לקבל טומאה עד שיתלשו, כדאמרן לעיל:

'''אחד מי גבאים מי בורות מי שיחין''' - כולהו שוין לכל הדינים דתנינן במתניתין עד המעלה השנית. בורית, הן עשויין עגולין. שיחין, ארוכין וקצרים. מערות, מרובעות ומכוסות בקירוי אלא שיש להן פה:

'''מי תמציות שפסקו''' - גשמים היורדים על ההרים ומתמצין המים ומבעבעין מן ההרים לאחר שפסקו הגשמים ופסקו ההרים מזחילתן, אותן המים הנשארים הן כמי גבאים, ואם שתה מהן אדם טמא או מילא בכלי טמא או נפלו בהן משקין טמאין, אין הטיפה הטמאה מתבטלת בהן {{תויט|ז|מקוואות|א|ד}}. אבל כל זמן שלא פסקו ההרים מזחילתן, אע&quot;פ שפסקו הגשמים, אין נחשבין כמי גבאים, ומי הגשמים הנזחלין אחר כך מן ההרים מבטלים הטיפה הטמאה אע&quot;פ שהמים הראשונים לא בטלוה. והכי תנן בפרק ב' דמכשירין (משנה ב) מי שפיכות שירדו עליהם מי גשמים, אם רוב מן הטהור, טהור. אימתי, בזמן שקדמו מי שפיכות, אבל קדמו מי גשמים, אפילו כל שהוא, מי שפיכות טמא:

'''הקרובים לעיר ולדרך טמאים''' - דחיישינן שמא שתה [מהן] טמא או מילא בכלי טמא:

'''עד שיהלכו רוב בני אדם''' - השיירות ההולכות בדרך רחוקה. דאז טמאים, שמא שתה מהן אדם טמא או מילא בכלי טמא:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ד/&gt;
{{המשנה|ה|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ה/&gt;'''מאימתי טהרתן''' - של קרובים ורחוקין:

'''משירבו וישטופו''' - משירדו גשמים וירבו מי הגשמים על המים שהיו בהם כבר קודם ששתה [מהם] הטמא או שמילא מהם בכלי טמא, וגם שיהיו שוטפין ויעברו על שפת הגבא ויצאו לחוץ. ושיעור השטיפה, כל שהוא:

'''רבו''' - לא כבית שמאי דבעו תרוייהו שירבו וישטופו, אלא כיון שרבו מי גשמים שבאו אח&quot;כ על המים שהיו בהן בשעת טומאתן, נטהרו, אע&quot;פ שלא שטפו ויצאו לחוץ:

'''ר' שמעון אומר מששטפו''' - מי גשמים על גדותיו של גבא ויצאו לחוץ, נטהר הגבא: אע&quot;פ שלא רבו, מי הגשמים שבאו אחרי כן על המים שהיו בגבא בשעת טומאתן:

'''כשרים לחלה''' - מי גבאים הללו דתנן במתניתין, כשרים להשתמש בהן לחלה, ללוש ולבשל בהן חלה {{תויט|ט|מקוואות|א|ה}}:

'''וליטול מהן לידים''' - לכל דבר שצריך נטילת ידים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ה/&gt;
{{המשנה|ו|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ו/&gt;'''מי תמצית שלא פסקו''' - ההרים מזחילתן ועדיין הן מבצבצין מימי הגשמים שירדו עליהן, אלו מבטלים הטפה הראשונה הטמאה שהיתה בגבא. לפיבך שתה טמא ושתה טהור כל זמן שלא פסקו, טהור, דמים טמאים שנפלו שם, נטהרו. וזו היא המעלה, דהני דלעיל לא עלתה טבילה {{תויט|יא|מקוואות|א|ו}} למים הטמאים, ואילו הכא עלתה. אבל אין כשרים לטבילת אדם וכלים וידים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ו/&gt;
{{המשנה|ז|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ז/&gt;'''טובליו''' - בני אדם כל גופו {{תויט|יב|מקוואות|א|ז}}:

'''ומטבילין''' - הכלים, והידים למידי דבעי טבילת ידים ולא סגי בנטילה, כגון לקודש:

'''מעין''' - שמימיו נובעים, והמים הנובעים מעטים מן המים שאובין ששפכו בתוכו:

'''שוה למקוה לטהר באשבורן''' - ולא בזוחלין. דקיי&quot;ל מעין מטהר בזוחלין ומקוה מטהר באשבורן, והאי משום מים שאובים מרובים שבו שוה למקוה לטהר באשבורן ולא בזוחלין:

'''ולמעין להטביל בו בכל שהוא''' - ולא בעי ארבעים סאה כמקוה, דאין מקוה מטהר בפחות מארבעים סאה, והאי מטהר בכל שהוא כמעין:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ז/&gt;
{{המשנה|ח|א|מקוואות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ח/&gt;'''מים מוכין''' - מים נובעים שהן מלוחים או חמים:

'''שהן מטהרים בזוחלין''' - ואילו מעין שמימיו מועטים דלעיל אינו מטהר בזוחלין אלא באשבורן:

'''מים חיים''' - נובעים שאינן מוכין:

'''שהן טבילה לזבים''' - דכתיב {{קטן|([[ויקרא  טו]])}} ורחץ את בשרו במים חיים:

'''והזייה למצורעים''' - דכתיב בהו (שם יד) אל כלי חרש על מים חיים:

'''וכשרים לקדש בהן מי חטאת''' - דכתיב בהו {{קטן|([[במדבר  יט]])}} מים חיים אל כלי:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ח/&gt;</text>
      <sha1>9d844zy1uuv8m9daxykz1pddz4hgvgm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>186772</id>
    <revision>
      <id>3022355</id>
      <parentid>279410</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T07:09:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-37942-23</username>
        <id>45922</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה יא */</comment>
      <origin>3022355</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10741" sha1="maixpa3veqtu3x5xka929xq0eymnbp0" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר עבודה|הלכות פסולי המוקדשין|פרק חמשה עשר|הלכות פסולי המוקדשין יד|הלכות פסולי המוקדשין טז|8715|8|47|15|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הזבחים שנשחטו במחשבת שינוי השם בין בקרבנות יחיד בין בקרבנות צבור כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן החטאת והפסח שאם נעשו במחשבת שינוי השם פסולין ואחד המשנה שם הזבח בשעת שחיטה או בשעת קבלה או בשעת הולכה או בזריקה כמו שביארנו כיצד לא עלו לשם חובה כגון ששחט עולה לשם שלמים לא עלתה לבעלים לא משום עולה שהם חייבין בה ולא משום שלמים אלא חייבין להביא זבח אחר וכן אם שחט עולת ראובן לשם שמעון לא עלתה לא לראובן ולא לשמעון בד&quot;א כשעקר שם הזבח בזדון אבל אם טעה ודימה שזו העולה שלמים היא ועשה כל עבודותיה לשם שלמים עלתה לבעלים לשם חובה וכן החטאת והפסח שעשאן במחשבת שינוי השם בטעות כשרים שעקירה בטעות אינה עקירה וכן עולת העוף שמלקה או שמצה דמה במחשבת שינוי השם כשירה ולא עלתה לבעלים וחטאת העוף פסולה:&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;וכן כל המנחות שנעשו במחשבת שינוי השם כשירות ולא עלו לבעלים חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות שאם חשב באחת מארבע עבודות שלהן מחשבת שינוי השם פסולות שינוי השם במנחה כיצד כגון שקמץ מנחת נדבה לשם מנחת חוטא או מרחשת לשם מחבת או מחבת לשם מרחשת וכן כל כיוצא בזה:&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;אסור לחשב בקדשים מחשבה שאינה נכונה כמו שיתבאר לפיכך זבח ששחטו שלא לשמו או מנחה שקמצה שלא לשמה בין בזדון בין בשגגה חייב להשלים שאר עבודות לשמן אפילו שחט וקבל והוליך במחשבת שינוי השם חייב לזרוק במחשבה נכונה ומפני מה נשתנה דין החטאת והפסח מכל הזבחים ודין מנחת חוטא ומנחת קנאות מכל המנחות מפני שעיין עליהם הכתוב הרי הוא אומר בחטאת ושחט אותה לחטאת שתהיה שחיטה לשם חטאת וכן שאר עבודותיה לשמה ונאמר על חטאתו שתעשה לשם אותו החטא ונאמר וכפר עליו שתהיה לשם בעליה ונאמר בפסח ועשית פסח לה' אלהיך שתהיה כל עשייתו לשם פסח ונאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה' שתהיה זביחתו לשם פסח הא אם שינה שמו או שם בעליו פסול ובמנחת חוטא הוא אומר מנחה היא ובמנחת סוטה נאמר כי מנחת קנאות היא שיהיו כל מעשיה לשמן:&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;חטאת ששחטה לשם זבח אחר כגון ששחטה לשם עולה או לשם אשם או לשם שלמים פסולה כמו שביארנו אבל אם שחטה לשם חולין הרי זו כשירה ולא עלתה לבעלים:&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;מפי השמועה למדו שהקדשים מחללין קדשים ואין החולין מחללין קדשים:&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;שחטה לשם חטא אחר כגון שבאה על אכילת חלב ושחטה על אכילת דם פסולה:&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;שחטה לשם אדם אחר שהוא מחוייב חטאת אפילו חטאת שאינה קבועה הרי זו פסולה:&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;אבל אם שחטה לשם אחד שהוא מחוייב עולה הרי זו כשירה ולא עלתה לבעלים וכפר עליו ולא על חבירו שהוא מחוייב חטאת כמותו:&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;שחטה לשם מת כשירה ולא עלתה לבעלים שאין כפרה למתים שחטה לשם מי שאינו מחוייב קרבן כלל לא חטאת ולא עולה ולא שאר קרבנות הרי זו פסולה שמא מחוייב הוא ואינו יודע:&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;שחטה לשמה וחשב בשעת השחיטה לזרוק דמה שלא לשמה הרי זו פסולה לפי שמחשבין מעבודה לעבודה וזאת המחשבה שחשב בשעת השחיטה כאילו חשבה בשעת זריקה ולפיכך פסולה:&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;הפסח ששחטו במחשבת שינוי השם, בין ששינה שמו לשם זבח אחר, בין ששינהו לשם חולין - פסול. שנאמר: &quot;ואמרתם זבח פסח הוא לה'&quot;. במה דברים אמורים? ששחטו בזמנו, שהוא יום ארבעה עשר בניסן, אפילו שחטו בשחרית במחשבת שינוי השם - פסול. אבל אם שחטו שלא בזמנו, במחשבה שלא לשמו, - כשר. שלא לשם בעליו - נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול:&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;פסח ששחטו לשמו בארבעה עשר קודם חצות פסול לפי שאינו זמנו עברה שנתו ושחט בזמנו לשם פסח וכן השוחט שאר זבחים לשם פסח אפילו שחטן אחר חצות הרי אלו כשרים ולא עלו לבעלים לשם חובה:&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;תודה ששחטה לשם שלמים עלתה לבעלים ושלמים ששחטן לשם תודה לא עלו לבעלים לפי שהתודה נקראת שלמים ושלמים לא נקראו תודה:&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;עולה ששחטה על מי שאינו מחוייב קרבן כלל לא עלתה לבעלים שהרי שחטה שלא לשם בעליה ואף על פי שזה ששחטה לשמו אינו מחוייב כלום בעניינו אי אפשר שלא יהיה חייב כפרה לשמים שאין לך אדם בישראל שלא עבר מעולם על מצות עשה:&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;עולה הבאה לאחר מיתה שעשאה שלא לשם בעליה עלתה לבעלים לשם חובה שאין בעלים לאחר מיתה:&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;שני כבשי עצרת ששחטן לשם אילים לא עלו לצבור לשם חובה ואם דימה שהן אילים ושחטן לשם אילים עלו להן מפני שהיא עקירה בטעות:&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;אשם מצורע ששחטו שלא לשמו או שלא נתן מדמו על גבי בהונות טעון נסכים שאם יקרב בלא נסכים נמצא כמקריב נדבה ואין האשם בא נדבה:&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;כבש הבא עם העומר ששחטו שלא לשמו לא יביא מנחת נסכים שלו שני עשרונים אלא עשרון אחד כשאר הנדבות שהרי לא עלה לשם חובתו וכן תמיד ששחטו שלא לשמו לא יעלה עמו שני גזרי עצים כשאר התמידים שהרי לא עלה לחובת התמיד אלא הרי הוא ככל הנדבות:&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יט|הלכה יט]]===

&lt;קטע התחלה=יט דפוס/&gt;שני כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן או ששחטן בין לפני זמנן בין לאחר זמנן הדם יזרק והבשר יאכל אף על פי שלא עלו לצבור לשם חובה ואם היתה שבת לא יזרוק ואם זרק הורצה להקטיר אימורין לערב:&lt;קטע סוף=יט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו כ|הלכה כ]]===

&lt;קטע התחלה=כ דפוס/&gt;וכן שלמי נזיר ששחטן שלא לשמן אע&quot;פ שלא עלו לבעלים הרי הן נאכלין ליום ולילה ואינן טעונין לחם וכן אשם נזיר ואשם מצורע ששחטן שלא לשמן אף על פי שלא עלו לבעלים הרי הן נאכלים:&lt;קטע סוף=כ דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|עבודה|הלכות פסולי המוקדשין|פרק חמשה עשר|הלכות פסולי המוקדשין יד|הלכות פסולי המוקדשין טז|8715|8|47|15}}</text>
      <sha1>maixpa3veqtu3x5xka929xq0eymnbp0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022358</id>
      <parentid>3022355</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T07:50:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3022358</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10742" sha1="svunab3kultg33s5l6v5jjic13yku11" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר עבודה|הלכות פסולי המוקדשין|פרק חמשה עשר|הלכות פסולי המוקדשין יד|הלכות פסולי המוקדשין טז|8715|8|47|15|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הזבחים שנשחטו במחשבת שינוי השם בין בקרבנות יחיד בין בקרבנות צבור כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן החטאת והפסח שאם נעשו במחשבת שינוי השם פסולין ואחד המשנה שם הזבח בשעת שחיטה או בשעת קבלה או בשעת הולכה או בזריקה כמו שביארנו כיצד לא עלו לשם חובה כגון ששחט עולה לשם שלמים לא עלתה לבעלים לא משום עולה שהם חייבין בה ולא משום שלמים אלא חייבין להביא זבח אחר וכן אם שחט עולת ראובן לשם שמעון לא עלתה לא לראובן ולא לשמעון בד&quot;א כשעקר שם הזבח בזדון אבל אם טעה ודימה שזו העולה שלמים היא ועשה כל עבודותיה לשם שלמים עלתה לבעלים לשם חובה וכן החטאת והפסח שעשאן במחשבת שינוי השם בטעות כשרים שעקירה בטעות אינה עקירה וכן עולת העוף שמלקה או שמצה דמה במחשבת שינוי השם כשירה ולא עלתה לבעלים וחטאת העוף פסולה:&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;וכן כל המנחות שנעשו במחשבת שינוי השם כשירות ולא עלו לבעלים חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות שאם חשב באחת מארבע עבודות שלהן מחשבת שינוי השם פסולות שינוי השם במנחה כיצד כגון שקמץ מנחת נדבה לשם מנחת חוטא או מרחשת לשם מחבת או מחבת לשם מרחשת וכן כל כיוצא בזה:&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;אסור לחשב בקדשים מחשבה שאינה נכונה כמו שיתבאר לפיכך זבח ששחטו שלא לשמו או מנחה שקמצה שלא לשמה בין בזדון בין בשגגה חייב להשלים שאר עבודות לשמן אפילו שחט וקבל והוליך במחשבת שינוי השם חייב לזרוק במחשבה נכונה ומפני מה נשתנה דין החטאת והפסח מכל הזבחים ודין מנחת חוטא ומנחת קנאות מכל המנחות מפני שעיין עליהם הכתוב הרי הוא אומר בחטאת ושחט אותה לחטאת שתהיה שחיטה לשם חטאת וכן שאר עבודותיה לשמה ונאמר על חטאתו שתעשה לשם אותו החטא ונאמר וכפר עליו שתהיה לשם בעליה ונאמר בפסח ועשית פסח לה' אלהיך שתהיה כל עשייתו לשם פסח ונאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה' שתהיה זביחתו לשם פסח הא אם שינה שמו או שם בעליו פסול ובמנחת חוטא הוא אומר מנחה היא ובמנחת סוטה נאמר כי מנחת קנאות היא שיהיו כל מעשיה לשמן:&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;חטאת ששחטה לשם זבח אחר כגון ששחטה לשם עולה או לשם אשם או לשם שלמים פסולה כמו שביארנו אבל אם שחטה לשם חולין הרי זו כשירה ולא עלתה לבעלים:&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;מפי השמועה למדו שהקדשים מחללין קדשים ואין החולין מחללין קדשים:&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;שחטה לשם חטא אחר כגון שבאה על אכילת חלב ושחטה על אכילת דם פסולה:&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;שחטה לשם אדם אחר שהוא מחוייב חטאת אפילו חטאת שאינה קבועה הרי זו פסולה:&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;אבל אם שחטה לשם אחד שהוא מחוייב עולה הרי זו כשירה ולא עלתה לבעלים וכפר עליו ולא על חבירו שהוא מחוייב חטאת כמותו:&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;שחטה לשם מת כשירה ולא עלתה לבעלים שאין כפרה למתים שחטה לשם מי שאינו מחוייב קרבן כלל לא חטאת ולא עולה ולא שאר קרבנות הרי זו פסולה שמא מחוייב הוא ואינו יודע:&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;שחטה לשמה וחשב בשעת השחיטה לזרוק דמה שלא לשמה הרי זו פסולה לפי שמחשבין מעבודה לעבודה וזאת המחשבה שחשב בשעת השחיטה כאילו חשבה בשעת זריקה ולפיכך פסולה:&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;הפסח ששחטו במחשבת שינוי השם, בין ששינה שמו לשם זבח אחר, בין ששינהו לשם חולין - פסול. שנאמר: &quot;ואמרתם זבח פסח הוא לה׳&quot;. במה דברים אמורים? ששחטו בזמנו, שהוא יום ארבעה עשר בניסן, אפילו שחטו בשחרית במחשבת שינוי השם - פסול. אבל אם שחטו שלא בזמנו, במחשבה שלא לשמו, - כשר. שלא לשם בעליו - נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול:&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;פסח ששחטו לשמו בארבעה עשר קודם חצות פסול לפי שאינו זמנו עברה שנתו ושחט בזמנו לשם פסח וכן השוחט שאר זבחים לשם פסח אפילו שחטן אחר חצות הרי אלו כשרים ולא עלו לבעלים לשם חובה:&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;תודה ששחטה לשם שלמים עלתה לבעלים ושלמים ששחטן לשם תודה לא עלו לבעלים לפי שהתודה נקראת שלמים ושלמים לא נקראו תודה:&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;עולה ששחטה על מי שאינו מחוייב קרבן כלל לא עלתה לבעלים שהרי שחטה שלא לשם בעליה ואף על פי שזה ששחטה לשמו אינו מחוייב כלום בעניינו אי אפשר שלא יהיה חייב כפרה לשמים שאין לך אדם בישראל שלא עבר מעולם על מצות עשה:&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;עולה הבאה לאחר מיתה שעשאה שלא לשם בעליה עלתה לבעלים לשם חובה שאין בעלים לאחר מיתה:&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;שני כבשי עצרת ששחטן לשם אילים לא עלו לצבור לשם חובה ואם דימה שהן אילים ושחטן לשם אילים עלו להן מפני שהיא עקירה בטעות:&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;אשם מצורע ששחטו שלא לשמו או שלא נתן מדמו על גבי בהונות טעון נסכים שאם יקרב בלא נסכים נמצא כמקריב נדבה ואין האשם בא נדבה:&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;כבש הבא עם העומר ששחטו שלא לשמו לא יביא מנחת נסכים שלו שני עשרונים אלא עשרון אחד כשאר הנדבות שהרי לא עלה לשם חובתו וכן תמיד ששחטו שלא לשמו לא יעלה עמו שני גזרי עצים כשאר התמידים שהרי לא עלה לחובת התמיד אלא הרי הוא ככל הנדבות:&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו יט|הלכה יט]]===

&lt;קטע התחלה=יט דפוס/&gt;שני כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן או ששחטן בין לפני זמנן בין לאחר זמנן הדם יזרק והבשר יאכל אף על פי שלא עלו לצבור לשם חובה ואם היתה שבת לא יזרוק ואם זרק הורצה להקטיר אימורין לערב:&lt;קטע סוף=יט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו כ|הלכה כ]]===

&lt;קטע התחלה=כ דפוס/&gt;וכן שלמי נזיר ששחטן שלא לשמן אע&quot;פ שלא עלו לבעלים הרי הן נאכלין ליום ולילה ואינן טעונין לחם וכן אשם נזיר ואשם מצורע ששחטן שלא לשמן אף על פי שלא עלו לבעלים הרי הן נאכלים:&lt;קטע סוף=כ דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|עבודה|הלכות פסולי המוקדשין|פרק חמשה עשר|הלכות פסולי המוקדשין יד|הלכות פסולי המוקדשין טז|8715|8|47|15}}</text>
      <sha1>svunab3kultg33s5l6v5jjic13yku11</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלה אזכרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>206661</id>
    <revision>
      <id>3022289</id>
      <parentid>304440</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:34:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3022289</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="88" sha1="fr4cmkfp2xkg5t49gxfa77x7pdj9glj" xml:space="preserve">{{פירושונים}}
*[[מדרש אלה אזכרה]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)]]</text>
      <sha1>fr4cmkfp2xkg5t49gxfa77x7pdj9glj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגנת הצרכן</title>
    <ns>116</ns>
    <id>273350</id>
    <revision>
      <id>3022341</id>
      <parentid>3022180</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T04:38:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון שגיאה (שנת בסיס; התוצאה לא שגויה)</comment>
      <origin>3022341</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="276030" sha1="g7a7nehtbnczcablcbsnu6vwfpj19z6" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981

&lt;מאגר 2000237 תיקון 2206851 תקן 148395 קוד a163Y00000DuD6JQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 248|חוק הגנת הצרכן|9:209363)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317312)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317814)); ((תשמ&quot;ב, 16|ת&quot;ט|ec:10:317313)); ((תשמ&quot;ח, 82|תיקון|11:210526)); ((תשנ&quot;ג, 188|תיקון מס' 2|13:210965)); ((תשנ&quot;ד, 252|תיקון מס' 3|13:211055)); ((תשנ&quot;ה, 158|תיקון מס' 4|13:211153)); ((תשנ&quot;ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((182|תיקון מס' 6|14:211507)), ((298|תיקון מס' 7|14:211534)); ((תשנ&quot;ט, 151|חוק עוולות מסחריות|14:211634)); ((תש&quot;ס, 201|תיקון מס' 9|15:300215)); ((תשס&quot;א, 125|תיקון מס' 10|15:300370)); ((תשס&quot;ב, 194|תיקון מס' 11|15:300479)), ((427|תיקון מס' 12|15:300500)); ((תשס&quot;ג, 574|ת&quot;ט|1904)); ((תשס&quot;ד, 426|תיקון מס' 13|16:299734)), ((454|תיקון מס' 14|16:299730)); ((תשס&quot;ה, 96|תיקון מס' 15|16:299613)), ((97|תיקון מס' 16|16:299847)); ((תשס&quot;ו, 87|תיקון מס' 17|16:299884)), ((104|תיקון מס' 18|16:299688)), ((279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((320|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 27|ת&quot;ט|2073)); ((תשס&quot;ח, 14|תיקון מס' 21|17:300676)), ((490|תיקון מס' 22|17:300046)), ((493|תיקון מס' 23|17:300809)), ((576|תיקון מס' 24|17:300792)), ((606|תיקון מס' 25|17:300798)); ((תש&quot;ע, 305|תיקון מס' 26|18:300725)), ((514|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)), ((636|תיקון מס' 28|18:301159)); ((תשע&quot;א, 981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|18:301182)), ((1021|תיקון מס' 30|18:301184)), ((1022|תיקון מס' 31|18:301307)); ((תשע&quot;ב, 279|תיקון מס' 32|18:301142)), ((280|תיקון מס' 33|18:301329)), ((582|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((615|תיקון מס' 35|18:301330)); ((תשע&quot;ד, 262|תיקון מס' 36|19:301543)), ((402|תיקון מס' 37|19:577390)), ((454|חוק קידום התחרות בענף המזון|19:301575)), ((622|תיקון מס' 39|19:303824)), ((734|תיקון מס' 40|19:303846)), ((734|תיקון מס' 41|19:303847)); ((תשע&quot;ה, 66|תיקון מס' 42|19:306602)); ((תשע&quot;ו, 611|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((620|תיקון מס' 44|20:323305)), ((717|תיקון מס' 45|20:338807)), ((897|תיקון מס' 46|20:343668)), ((1094|תיקון מס' 47|20:347848)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע&quot;ז, 331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((442|תיקון מס' 4 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|20:381088)), ((593|תיקון מס' 51|20:382428)), ((1044|תיקון מס' 52|20:390329)), ((1156|תיקון מס' 53|20:390431)); ((תשע&quot;ח, 126|תיקון מס' 54|20:489222)), ((742|תיקון מס' 55|20:504033)), ((748|תיקון מס' 56|20:504039)), ((878|תיקון מס' 57|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 143|תיקון מס' 58|20:528245)), ((222|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;א, 98|תיקון מס' 61|23:590500)), ((175|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)); ((תשפ&quot;ב, 833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((964|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ג, 374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((546|תיקון מס' 65|25:2963894)), ((662|תיקון מס' 66|25:3028650)); ((תשפ&quot;ד, 161|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|25:4642902)), ((1036|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1046|תיקון מס' 70|25:4643029)), ((1177|תיקון מס' 79 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|25:4733951)); ((תשפ&quot;ה, 498|תיקון מס' 72|25:6191595)); ((תשפ&quot;ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).  &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ&quot;ו-1 --&gt;
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1028|שינוי סכומים|4599)); ((תשמ&quot;ו, 594|שינוי סכומים|4909)); ((תשמ&quot;ח, 254|שינוי סכומים|5071)); ((תשנ&quot;א, 508|שינוי סכומים|5331)); ((תשנ&quot;ג, 694|שינוי סכומים|5511)); ((תשנ&quot;ה, 670|שינוי סכומים|5658)); ((י&quot;פ תשפ&quot;ב, 3945|עדכון סכומי עיצום כספי|10239)); ((תשפ&quot;ה, 8414|עדכון סכומי עיצום כספי|13456)); ((תשפ&quot;ו, 2212|עדכון סכומי עיצום כספי|14088)). ''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ה, 945|שינוי התוספת לחוק|6419)); ((תשס&quot;ט, 231|שינוי התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|6732)); ((תשע&quot;ב, 1099|שינוי התוספת השנייה לחוק|7116)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אכיפה מינהלית&quot; - עיצום כספי, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - הוועדה שמונתה לפי [[סעיף 22א]];
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה שנתמנה לפי [[סעיף 19]];
:- &quot;הרשאה לחיוב&quot; - כהגדרתה [[בחוק שירותי תשלום]];
:- &quot;הרשות&quot; - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי [[סעיף 19א]];
:- &quot;זכיין&quot; - בעל זכות שימוש בשם העוסק המקיים מערכת עסקית חשבונאית נפרדת מהעוסק;
:- &quot;חוק זה&quot; - לרבות התקנות לפיו;
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק שירותי תשלום&quot; - [[חוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;מכר&quot; - לרבות השכרה, מקח-אגב-שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;
:- &quot;מספר זהות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק החברות]];
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהממונה הסמיכו למפקח בהתאם להוראות [[סעיף 20א]];
:- &quot;מקום העסק&quot; - מקום שבו מתנהל עסקו של העוסק, לרבות סניף שלו, ובלבד שהסניף אינו מנוהל על ידי זכיין;
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;נכס&quot; - טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ואיגרות חוב ממשלתיות;
:- &quot;עוסק&quot; - מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
:- &quot;עסקה&quot; - מכירת נכס או מתן שירות;
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;פרסומת&quot; - לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;
:- &quot;שם&quot;, לענין יחיד - השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד - השם הרשום של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;
:- &quot;השר&quot; - שר התעשיה, המסחר והתיירות.

== פרק ב': הטעיה וניצול מצוקה ==

@ 2. איסור הטעיה (תיקון: תשמ״א-2, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו-2, תשס&quot;ח-3, תשע״ז–2, תשפ&quot;ד-5)
: (א) לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
:: (2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
:: (3) מועד ההספקה או מועד מתן השירות;
:: (3א) המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור, כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
:: (4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס, המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים כאמור, ובכלל זה מצג או מספר המופיע באופן פיזי או דיגיטלי;
:: (5) דרכי הטיפול בנכס;
:: (6) זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;
:: (7) השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;
:: (8) מקום הייצור של הנכס;
:: (9) תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;
:: (10) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;
:: (11) התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;
:: (12) קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;
:: (13) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;
:: (14) חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;
:: (15) השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;
:: (16) שירות אחזקה ותנאיו;
:: (17) תנאי אחריות לנכס או לשירות;
:: (18) כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;
:: (19) היות העסקה שלא במהלך עסקים;
:: (20) היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;
:: (21) תנאי הביטול של עסקה.
: (ב) לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור למתן שירות.
: (ב1) לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.
: (ב2) עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

@ 3. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;ג-3)
: (א) לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה - מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן - הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
:: (1) הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
:: (2) מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
:: (3) ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;
:: (4) ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
:: (5) ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן;
:: (6) ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (7) איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו;
:: (8) סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;
:: (9) יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש;
:: (10) מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]], הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור.

@ 3א. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום (תיקון: תשפ&quot;ד-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:: (2) אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (3) מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת.
: (ב) הוכרז מצב חירום ושוכנע השר כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין חיוניים או שירותים חיוניים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז כי בתקופה שיקבע לפי סעיף קטן (ו)(1) יחולו הוראות סעיף זה, במדינה או בחלק ממנה כפי שיקבע (בסעיף זה - הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום); לא נמסרה עמדת שר האוצר בתוך שבעה ימים מהיום שבו השר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
:: ((פורסמה הכרזה על איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 2694 [13083]), לפיה השר הכריז כי הוראות סעיף 3א יחולו בכל שטח המדינה לתקופה מיום 13.1.2025 ועד יום 26.2.2025).))
: (ג)(1) הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ב), יקבעו הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהודעה שתפורסם ברשומות, טובין חיוניים ושירותים חיוניים, למעט פירות וירקות בכפוף להוראות פסקה (3), והכול בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום (בסעיף זה - ההודעה); הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לעדכן את ההודעה כאמור מזמן לזמן.
:: (2) לא הסכימו הממונה והממונה על התקציבים על טובין או שירות כאמור בפסקה (1), יביאו את העניין בלא דיחוי להכרעת נציג ציבור שימנו השר ושר האוצר (בסעיף קטן זה - השרים), שהוא איש סגל בכיר בתחום הכלכלה של מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר לפי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]]; על מינויו וכהונתו של נציג הציבור כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות לעניין חבר ועדת הערר לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]]; אין במחלוקת כאמור כדי למנוע פרסום הודעה לגבי טובין ושירותים שעליהם יש הסכמה.
:: (3) סברו השרים כי יש לכלול בהודעה פרי מסוים או ירק מסוים, רשאים הם, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, להורות לממונה ולממונה על התקציבים לכלול אותם בהודעה.
: (ד)(1) בתקופת ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין חיוניים או שירותים חיוניים הנכללים בהודעה במחיר העולה באופן ניכר וחריג, כפי שנקבע בנוהל לפי פסקה (6), על המחיר הממוצע של הטובין או השירותים האמורים כפי שנמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום (בסעיף זה - המחיר הממוצע), ולעניין פירות או ירקות - בכפוף להוראות פסקה (7).
:: (2) נמכרו הטובין או השירותים על ידי העוסק בתקופה קצרה משלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום - יחושב המחיר הממוצע לפי אותה תקופה.
:: (3) לא נמכרו הטובין או השירותים על ידי אותו עוסק בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, או שהעוסק לא מסר לממונה או למפקח ידיעה או מסמך לפי [[סעיף 21(2)]] לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיף זה - יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, כפי שנמכרו על ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לאלה של אותו עוסק.
:: (4) לא נמכרו הטובין על ידי אותו עוסק ועל ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של מוצר דומה לאותם טובין כפי שנמכרו על ידי אותו עוסק בתקופה האמורה; לעניין זה, יראו מוצר כדומה לאותם טובין אם השימוש בו דומה לשימוש שנעשה בהם והוא זהה להם במשקלו ובגודלו.
:: (5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), לעניין הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום שהשר הכריז לאחר שחלפה שנה מהיום שבו הוכרז מצב חירום, יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת.
:: (6) הממונה, בהתייעצות עם ועדת המחירים כמשמעותה [[בסעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], יקבע בנוהל אמות מידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; אמות מידה לעניין פירות וירקות ייקבעו בהתייעצות עם ועדת המחירים כאמור, שבה שני חברים שהם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר; נוהל לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
:: (7) נכללו בהודעה פירות או ירקות, יקבעו השרים, בצו, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, את אופן חישוב המחיר הממוצע של פרי או ירק שנכללו בהודעה, ולא יחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (5) לעניין חישוב המחיר הממוצע.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לא יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) העלייה במחיר הטובין או השירותים נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם לפני ההכרזה על מצב חירום;
:: (2) העלייה במחיר הטובין או השירותים נובעת מהתייקרות העלויות שהעוסק נדרש לשאת בהן כדי לספק את הטובין או השירות;
:: (3) נסיבות חריגות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ו)(1) הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ורשאי השר להאריך את תוקפה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שאם סך תקופות ההכרזה עלה על 75 ימים, לא יאריך השר את תוקף ההכרזה אלא בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
:: (2) פקע תוקפה של ההכרזה על מצב חירום, יפקע תוקפה של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום; חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הכריז השר הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יבטל את ההכרזה בלא דיחוי.

@ 4. חובת גילוי לצרכן (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) עוסק חייב לגלות לצרכן -
:: (1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;
:: (2) כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;
:: (3) כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
::: ((פורסמו [[תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978]].)) &lt;!-- ; התקנות הותקנו במקור מכוח חוק המסחר ברכב משומש, שבוטל בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיפים 4(א)(3), 5 ו־37 לחוק זה. --&gt;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות), התשנ&quot;ג-1993]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב), התשנ&quot;ה-1995]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע&quot;ב-2012]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר), התשע&quot;ה-2015]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע&quot;ו-2015]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה), התשע&quot;ז-2016]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות), התשע״ח–2018]].))
:: אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות.

@ 4א. חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן (תיקון: תשנ&quot;ה, תש&quot;ע, תש&quot;ע-2)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין:
: (1) האותיות, כולן או חלקן, בחוזה אחיד כמשמעותו [[בחוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]] (בסעיף זה - חוזה אחיד), או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לרבות בפרסומת, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע, ואופן כתיבתן והצגתן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (2) רשימת תנאים מהותיים בחוזה אחיד, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יכול שיהיו לפי סוגי עוסקים או שירותים.

@ 4ב. זהות העוסק (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: עוסק חייב לגלות לצרכן את שמו ומספר הזהות שלו על גבי כל אחד מאלה:
: (1) תכתובת מטעמו המופנית לצרכן מסוים; לענין פסקה זו, &quot;תכתובת&quot; - טופס הזמנה, תעודת אחריות ואישור התקנה;
: (2) הצעה מטעמו לכריתת חוזה;
: (3) חוזה שעליו הוא חותם;
: (4) שובר תשלום באשראי או חשבונית מס.

@ 4ג. חובת גילוי מדיניות החזרת טובין (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ז)
: (א) עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה - מדיניות החזרת טובין); צוין במודעה כי לא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות [[סעיף 2(ב2)]].
: (ב) ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין.
: (ג) לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על -
:: (1) מוצרי מזון או טובין פסידים;
:: (2) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית;
:: (3) טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן;
:: (4) טובין שבהתאם להוראות שניתנו לפי דין אין להחזירם;
:: (5) טובין שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי עסקה לפי כל דין.
: (ו) השר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה, לרבות בדבר הצגת המודעה במקום העסק כאמור בסעיף קטן (א), ובדבר גודל האותיות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס&quot;ה-2005]].))

@ 4ד. חשיפה נאותה של מצרכי מזון בפיקוח (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;מצרך מזון בפיקוח&quot; - מצרך מזון [[שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], הוחל עליו בצו, ונקבע לו מחיר או מחיר מרבי לפי [[פרק ה' לחוק האמור]] או הוחל עליו פיקוח לפי [[פרק ו' לחוק האמור]].
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חובת עוסק להקצות שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח, בשטח, במיקום, באופן ובמועדים שיקבע, ובשים לב, בין השאר, לגודלו של העוסק, לסוג המצרך ולדרך אחסנתו.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע&quot;ב-2012]].))

@ 5. עריכת חוזה בכתב ומסירתו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה)
: (א) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי עסקים או שירותים, כי עוסק חייב לערוך חוזה בכתב עם הצרכן, ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית), התש״ן–1989]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ב) עוסק, העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

@ 6. אחריות להטעיה באריזה
: (א) היתה הטעיה בעיצוב הנכס או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה, יראו גם את היצרן, היבואן, האורז והמעצב כמפירים את הוראות [[סעיף 2]].
: (ב) בתובענה בשל עוולה לפי סעיף זה תהא ליצרן, ליבואן, לאורז ולמעצב הגנה אם הוכיח שלא הוא אחראי להטעיה אלא פלוני שנקב בשמו ובמענו.

@ 7. אחריות להטעיה בפרסומת (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס)
: (א) היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות [[סעיף 2]] -
:: (1) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
:: (2) אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה - אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
: (ב) הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של הממונה, תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, אולם תהא זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
: (ג)(1) פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה.
:: (2) המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
:: (3) לענין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
:: (4) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
: (ד) חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצויין בה כמציע הנכס או השירות, אלא אם כן צויין אחרת בפרסומת עצמה.
: (ה) פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל - אחת היא, לענין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

@ 7א. פרסומת או דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ע)
: (א) לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.
: (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת וכן לדרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסויים.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 7ב. סייגים לשימוש בשם (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) מי שהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), לא יציג ולא יפרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, ולא יקרא או יכנה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור.
: (ב)(1) פועל משיקולים עסקיים או למטרות רווח.
:: (2) ממומן או נתמך בידי גורם מסחרי.
:: (3) הכנסותיו, כולן או חלקן, הן -
::: (א) מפרסום מידע מסחרי;
::: (ב) מתשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים בסקרים שהוא עורך;
::: (ג) מדמי חבר קבועים או חד-פעמיים המשולמים על ידי גורמים מסחריים;
::: (ד) מתשלומים של גורמים מסחריים בעבור השימוש בתוצאות של סקרים, בדיקות או תחרויות הנערכות על ידיו;
::: (ה) ממתן חסות לפעילות מסחרית.
:: (4) פרסומיו כוללים פרסומת, גלויה או מוסווית, בתשלום או שלא בתשלום, של גורם מסחרי.

== פרק ג': הוראות לעניין סוגים של עסקאות (תיקון: תשס&quot;ח-3) ==

@ 8. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תש&quot;ס)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מחיר במזומן&quot; - המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מחיר באשראי&quot; - המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא כולל תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מחיר לשיעורין&quot; - תשלומים לשיעורין של המחיר שנקבע לנכס או לשירות שאינם כוללים תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מכירה מיוחדת&quot; - מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני;
:- &quot;עסקה באשראי&quot; - עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
:- &quot;מקדמה&quot; - תשלום מראש של המחיר, כולו או מקצתו, לפני מסירת הנכס או מתן השירות; לענין זה יראו כתשלום גם מתן שטר, כמשמעותו [[בפקודת השטרות]], אף אם ניתן למועד מאוחר ממועד הוצאתו;
:- &quot;רוכלות&quot; - הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן - מקום הצרכן), או פניה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא, שבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לקשור עסקה.

@ 9. הודעת פרטים בעסקת אשראי
: (א) השר רשאי לקבוע בצו טובין ושירותים שעוסק לא יקבע להם מחיר באשראי בעסקה עם צרכן אלא אם הודיע לו לגביהם מראש, בדרך שנקבעה באותו צו, פרטים אלה, כולם או מקצתם:
:: (1) המחיר באשראי והמחיר במזומן;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ&quot;ג-1983]].))
:: (2) שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי), התשמ&quot;ד-1983]].))
:: (3) מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר;
:: (4) שיעורי התשלום של המחיר באשראי, ובמקח אגב שכירות - של דמי השכירות, ומועדיהם;
:: (5) כל תניה שעל פיה ייפגעו זכויות הצרכן, וכל ריבית או קנס שיוטל עליו, בשל אי-קיום תנאי מתנאי העסקה;
:: (6) כל התניה על דיני הראיות, על סדרי הדין או על סמכות מקומית של בית המשפט;
:: (7) כל פרט אחר.
: (ב) השר רשאי בצו לקבוע טובין ושירותים אשר, אם נמכרו או ניתנו תמורת מחיר לשיעורין, תהא חובה על העוסק להודיע בכתב לצרכן על כל תניה כמפורט בסעיף קטן (א)(4), (5) ו-(6) שנקבעה לעסקה.

@ 10. נקיבת הפרש כוזב
: נמצא כי ההפרש בין המחיר במזומן למחיר באשראי, או שיעור הריבית, או סכומה של תוספת אחרת, גדול למעשה מזה שעליו הודיע העוסק לפי [[סעיף 9]], או כי המחיר לשיעורין גבוה מהמחיר במזומן, רשאי הצרכן לשלם לפי הסכום הנמוך, זולת אם הוכיח העוסק כי מקור אי ההתאמה בטעות בתום לב שהצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה.

@ 11. אי-קיום צו
: לא קיים העוסק את הוראותיו של צו שניתן לפי [[סעיף 9]], רשאי בית המשפט, לפי בקשת צרכן ובהתחשב בנסיבות הענין, לרבות המועד שבו הוגשה הבקשה, לבטל את העסקה ולצוות על החזרת נושא העסקה לעוסק והתמורה או חלקה לצרכן, ורשאי הוא לחייב את העוסק בהוצאות שנגרמו לצרכן וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת.

@ 12. תניה לענין תשלומים
: (א) התנה העוסק, בעסקה באשראי או בעסקה שהמחיר בה הוא מחיר לשיעורין, כי הנכס יחולט או כי הסכום הנותר יעמוד במלואו לפרעון אם יפגר הצרכן בתשלום שיעור אחד - התנאי בטל, זולת אם היתה העסקה מסוג עסקאות שהשר קבע בצו שהן ניתנות לביטול בשל פיגור כאמור ונתמלאו התנאים לכך שבאותו צו.
: (ב) בעסקה כאמור בסעיף קטן (א) שהעוסק לא עמד בתנאי מהותי מתנאיה, לא יראו אף בפיגור של יותר משיעור אחד עילה לחילוט הנכס או לדרישה לפרעון מידי של יתרת הסכום.

@ 12א. איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) עוסק המאפשר לצרכן לשלם בכרטיס חיוב, לא יתנה את אפשרות התשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על אמצעי תשלום כפי שיקבע שאינו כרטיס חיוב.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אמצעי תשלום&quot; ו&quot;כרטיס חיוב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].

@ 13. מקדמות וערובות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בצו עסקאות שבהן לא יהא רשאי העוסק לקבל מקדמה מצרכן בשיעור העולה על זה שנקבע בצו, אלא בתנאים מסויימים שנקבעו בצו, או אם נתן לצרכן ערובה כפי שנקבע בצו.
: (ב) שילם הצרכן מקדמה בעסקה והנכס לא סופק לו או השירות לא ניתן לו, בשל טעמים שהמוכר או נותן השירות אחראים להם, תוך שבועיים מיום שהוסכם עליו, ואם לא הוסכם - תוך שני חדשים מיום התשלום, יהא העוסק חייב בתשלום ריבית שקלית, מהיום שהוסכם עליו ועד ליום ההספקה או מתן השירות בפועל, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא נתן העוסק ערובה שהיה עליו לתתה לפי סעיף קטן (א), ישלם מיום קבלת המקדמה עד ליום ההספקה כפל הריבית שבסעיף קטן (ב) על האיחור האמור.

@ 13א. עסקה לתקופה קצובה (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מועד סיום העסקה או ההתחייבות&quot; - אחד ממועדים אלה, לפי העניין:
::: (1) מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot;;
::: (2) מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה;
::: (3) מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה;
::- &quot;עסקה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה, כמשמעותן [[+|בסעיפים 6]] [[ו-7 בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים;
::: (2) עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת, למעט עסקה שבמהלכה, לתקופה מוגבלת ובלא כל תנאי, הוזיל העוסק את מחיר הטובין או השירותים, או הציע הטבה אחרת;
::: (3) עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת או משפיע עליו;
::- &quot;תקופת ההודעה&quot; - התקופה החלה בין שישים הימים שלפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לבין שלושים הימים שלפני אותו מועד.
: (ב) בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה:
:: (1) בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, או במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]];
:: (2) בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ובלבד שאם נשלחת לצרכן אחת מאלה יותר מאשר פעם בחודש, תחול הוראה זו אחת לחודש בלבד; המועד האמור יצוין בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות;
:: (3) במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק, אם מסר - 21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ואם חל מועד מסירת ההודעה לפי פסקה זו בשבת או בחג - ביום שלאחר השבת או החג; ואולם לעניין עוסק המנוי [[בפרט 2 לתוספת השנייה]], אם מספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק חסום לשירות קבלת מסרונים, יודיע העוסק לצרכן במועד האמור על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בשיחת טלפון או בהודעה קולית.
: (ג)(1) לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד.
:: (2) הציע עוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו; הציע עוסק לצרכן, לאחר תקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו, ואולם במהלך שלושים הימים הראשונים שבתקופת ההארכה לא יהיה העוסק רשאי להעלות את מחירי העסקה או לשנות את תנאיה לרעת הצרכן והצרכן יהיה רשאי להודיע על ביטול הסכמתו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג)(1) לא יחולו על -
:: (1) טובין או שירותים או סוגים של טובין או שירותים, המפורטים [[בתוספת השלישית]], ובלבד שהעוסק הודיע בכתב לצרכן, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; העוסק יפרט בהודעה את תנאי העסקה ויציין בה במפורש כי ההתקשרות ביניהם תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השלישית]], וכן רשאי הוא לקבוע הוראות או תנאים נוספים שיחולו לגבי טובין או שירותים המפורטים [[באותה תוספת]];
:: (2) עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot;, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, ויכול שיצוין במסמך כאמור שהסכומים שננקבו יוצמדו למדד כהגדרתו [[בסעיף 31(ב)(3)]]; ואולם אם התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות נקבעים בידי הממשלה או בידי שר, יציין העוסק בהודעה את מחיר העסקה במועד מתן ההודעה, וכן כי המחיר ייקבע כאמור;
::: (ב) ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.
: (ה) לעניין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק הוא על העוסק.

@ 13א1. ביטול עסקה לתקופה קצובה (תיקון: תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו-5)
: (א) צרכן רשאי בכל עת לבטל עסקה לתקופה קצובה, מסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, ויחולו על ביטול עסקה כאמור ההוראות המפורטות לצדה [[באותה תוספת]]; לעניין סעיף זה, &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot; - לרבות עסקה לרכישת נכס.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת הרביעית]].
: (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 14]], [[14א]], [[14ג]], [[14ג1]] [[ו-14ו]] ולא לגרוע מהן.

@ 13ב. משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה מתמשכת שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, ישלח העוסק לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק, או בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת מראש (בסעיף זה - מען), אחת לשישה חודשים לפחות, את פירוט התשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו, או העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן בתקופה האמורה, הכוללות פירוט התשלומים כאמור, אם לא נשלחו קודם לכן למען הצרכן.
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור באותו סעיף קטן.
: (ב1)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), בעסקה מתמשכת ישלח העוסק לצרכן, למענו, בחודש מרס בכל שנה, הודעה ובה פירוט חיובים שנתי; פירוט החיובים השנתי יכלול את פירוט הסכומים שבהם חויב הצרכן מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר של השנה שחלפה, לרבות חיובים בשל עסקאות נלוות לעסקה המתמשכת, את הסכום הכולל של אותם חיובים ואת יתרת החובות שהצרכן לא שילם עד מועד משלוח ההודעה בשל אותם חיובים.
:: (2) לעניין החובות שהיה על העוסק לכלול בפירוט החיובים השנתי לפי פסקה (1), נטל ההוכחה כי לצרכן חוב נוסף על הסכומים הכלולים בפירוט החיובים השנתי הוא על העוסק.
:: (3) פירוט החיובים השנתי הראשון יישלח לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק; פירוט חיובים שנתי לאחר מכן יכול שיישלח בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת, כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב2) סעיף קטן (ב1) לא יחול על עסקה מתמשכת למכירת טובין שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט החיובים השנתי.
: (ב3) בעסקה מתמשכת, לרבות בעסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז, שבה גובה העוסק תשלום קבוע, יפרט העוסק בחשבונית או בהודעת התשלום הנשלחת לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם; לא פירט העוסק את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, לא יהיה רשאי לגבות תשלום קבוע; בסעיף קטן זה, &quot;תשלום קבוע&quot; - תשלום נפרד מהתשלום על פי היקף הצריכה או השימוש שעושה הצרכן בטובין או בשירותים שהעוסק מספק לו או תשלום נלווה לתשלום על פי היקף כאמור, יהיה כינוים אשר יהיה.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן או למשלוח חשבוניות, הודעות תשלום, קבלות או פירוט חיובים שנתי לצרכן וכן כי ההוראות בדבר פירוט חיובים שנתי לא יחולו על סוגי עוסקים שקבע.

@ 13ב1. מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.
: (ב) לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק את חשבונו של הצרכן ב-10 בחודש.
: (ג) עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

@ 13ב2. משלוח הודעת חוב לצרכן (תיקון: תשע״ו–4)
: (א) עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב).
: (ב) עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור [[בסעיף 13ב(ב1)]], בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב.
: (ג) עוסק לא יחייב צרכן בהוצאות גבייה, אלא אם כן שלח לו הודעת חוב וטרם חלפו 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב); בסעיף זה, &quot;הוצאות גבייה&quot; - לרבות תשלום בשל משלוח הודעת חוב ולמעט חיוב הצרכן בהפרשי הצמדה וריבית על פי דין או על פי הסכם או תוספת אחרת שסכומה או שיעורה נקבעו בחיקוק.
: (ד)(1) העוסק ישלח לצרכן את הודעת החוב בכתב ובמסמך נפרד, למען הרשום של הצרכן אצל העוסק, ואם אין מען כאמור - למענו הרשום במרשם האוכלוסין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), עוסק רשאי לשלוח לצרכן הודעת חוב במסרון או בדרך ממוחשבת, ובלבד שהצרכן נתן את הסכמתו המפורשת מראש לקבלת דברי דואר מהעוסק בדרך ממוחשבת, או לקבלת מסרונים בעניין הודעת חוב, לפי העניין.
:: (3) הודעת חוב תישלח לצרכן במישרין על ידי העוסק ולא באמצעות אחר.
:: (4) נטל ההוכחה כי העוסק שלח את הודעת החוב לצרכן הוא על העוסק.
:: (5) הודעת חוב תכלול פרטים אלה באופן ברור:
::: (א) שם העוסק, לרבות שמו המסחרי;
::: (ב) פרטי העסקה, לרבות מועד עשייתה, תוקפה ומהותה;
::: (ג) פירוט החוב ואופן חישובו;
::: (ד) דרכי התקשרות עם העוסק לבירור החוב.
: (ה) ביקש צרכן, בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.
: (ו) תבע עוסק מצרכן הוצאות גבייה בתובענה שהגיש נגדו לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל או בהליכי גבייה שנקט נגדו, ונוכח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל כי העוסק לא שלח לצרכן הודעת חוב, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת הצרכן, להפחית מהחוב את הוצאות הגבייה, כולן או חלקן.

@ 13ג. חובות גילוי בעסקה מתמשכת (תיקון: תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) בחוק זה -
::- &quot;עסקה מתמשכת&quot; - עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז;
::- &quot;גז&quot;, &quot;ספק גז&quot; ו&quot;צרכן גז&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ&quot;ט-1989]].
: (ב) עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, טרם ההתקשרות בעסקה, פרטים אלה:
:: (1) זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה;
:: (2) בעסקה לתקופה קצובה - את משך העסקה ומועד סיומה;
:: (3) פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם, לפי תנאי העסקה המתמשכת, ודרך חישוב התשלומים כאמור, ככל שנקבעה;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) נערכה העסקה המתמשכת בחוזה בכתב, יכלול העוסק את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) גם בחוזה שנחתם עם הצרכן; נערכה העסקה המתמשכת בעל פה, ימסור העוסק לצרכן, לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים, מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים; הפרטים יופיעו בחוזה או במסמך בכתב בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 4ב]] [[ו-14ג]], ולא לגרוע מהן; ואולם היתה העסקה המתמשכת עסקת מכר מרחוק כאמור [[בסעיף 14ג]], רשאי העוסק לכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]].
: (ה) (((בוטל).))

@ 13ד. ביטול עסקה מתמשכת (תיקון: תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]], ואם נמסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום - בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, והכל אם לא נקב הצרכן במועד מאוחר יותר בהודעת הביטול (בפסקה זו - מועד הביטול); במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול.
: (ד) מסר הצרכן הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]], והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה המתמשכת עקב נסיבות שהעוסק לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, וביטול העסקה המתמשכת היה בלתי אפשרי בשל נסיבות אלה, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 31א(א)(2ב)]], כל עוד התקיימו אותן נסיבות.

@ 13ד1. החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד)
: (א) בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב -
:: (1) טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה - סכום עודף), יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים;
:: (2) מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת ריבית שקלית, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 19.49 ש&quot;ח))) (בסעיף זה - סכום ההחזר), ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 60.90 ש&quot;ח))), רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).
: (ב) עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.
: (ג) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ד) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.

@ 13ה. עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-4)
: (א) בחוק זה -
::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940]];
::- &quot;מעון&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;שירותי רפואה&quot; - טיפול רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס, ייעוץ רפואי או ביקור רופא, הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר, ולמעט טיפול כאמור הניתן על ידי קופת חולים או על ידי מעון, בין בעצמם ובין באמצעות אחר מטעמם, וטיפול כאמור הניתן במוסד רפואי.
: (ב) לא יעשה עוסק עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן בעברית או בשפה שבה מסר לו העוסק מידע על העסקה (בסעיף זה [[ובסעיף 13ו]] - החוזה);
:: (2) העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס, בשפה כאמור בפסקה (1), החתום בידי העוסק, ובו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה - טופס הגילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי [[סעיף 4א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
: (ג) עוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
:: (1) פרטי העוסק: שמו, מספר הזהות שלו, כתובתו ומספר הטלפון שלו, וכן מספר הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים; היה העוסק תאגיד - יפרט העוסק גם את סוג התאגיד;
:: (2) פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות תנאים ומגבלות, ככל שישנם, לגבי פעולת המכשירים והציוד, וכן האזורים שבהם יינתנו השירותים או שאליהם יסופקו המכשירים או הציוד על פי העסקה והימים והשעות שבהם יינתנו או יסופקו;
:: (3) פרטים בדבר מחירה הכולל של העסקה, והסכומים שישולמו במהלך תקופת העסקה אם המחיר הכולל אינו משתלם כולו בעת עשייתה, וכן אופן התשלום ותנאיו;
:: (4) לגבי עסקה לתקופה קצובה - משך העסקה ומועד סיומה, וכן התנאים להארכתה לאחר מועד סיומה כאמור בסעיף קטן (ו);
:: (5) פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות [[סעיף 13ו(א)(1)]] וכן פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל ביטול העסקה קודם למועד סיומה, ככל שנקבעו בחוזה תשלומים כאמור בהתאם להוראות [[סעיף 13ו(א)(2)]];
:: (6) פרטים בדבר האחריות לשירות, למכשירים ולציוד הכלולים בעסקה, ותנאי האחריות.
: (ד) הוראות [[סעיף 13ג]] יחולו לעניין עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו; ואולם לעניין חובות הגילוי, הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 4ב]] [[ו-14ג(א) ו-(ב)]] ולא לגרוע מהן;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ה) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לא יתקשר עוסק עם צרכן, לתקופה העולה על שנה.
: (ו) על אף הוראות [[סעיף 13א(ג)(1)]], רשאי עוסק להאריך את תוקפה של עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לאחר מועד סיומה, לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם, אף אם לא קיבל את הסכמת הצרכן לכך במהלך תקופת ההודעה כהגדרתה [[בסעיף 13א(א)]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) בתקופת ההארכה לא ישונו תנאי העסקה, לרבות מחירה;
:: (2) העוסק הודיע לצרכן, בכתב, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה, פירט בהודעה את תנאי העסקה וציין במפורש כי ההתקשרות תימשך לאחר מועד סיום העסקה, אלא אם כן הצרכן יודיע שברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת.
: (ז) לא יהיה תוקף לתנאי בחוזה לעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, הקובע, במפורש או במשתמע, כי לאחר העתקת מקום מגוריו של הצרכן למעון, אשפוזו לתקופה ממושכת במוסד רפואי או פטירתו, ימשיכו החיובים המוטלים על הצרכן לפי החוזה לחול עליו, או יחולו על אדם אחר, ויראו כאילו נקבע בחוזה שתנאי כאמור בטל באותו מועד.

@ 13ו. ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה, ובלבד -
:: (1) שאם ביטל את העסקה בתוך שלושים ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות [[סעיף 13ה(ב)(2)]], לפי המאוחר - לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אף אם הוחל במתן השירות;
:: (2) שאם העסקה היא לתקופה קצובה והוא ביטל אותה לפני מועד סיומה ולאחר תום שלושים הימים כאמור בפסקה (1) - לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אלא אם כן נקבעו מראש בחוזה דמי ביטול בשל ביטול העסקה לפני מועד סיומה ובסכום כפי שנקבע בחוזה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הסכום המרבי של דמי ביטול שניתן לקבוע בחוזה.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 13ד]] [[ו-14ט]].

@ 13ז. תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3)
: משבוטלה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה -
: (1) ישיב העוסק לצרכן, במועד הביטול כהגדרתו [[בסעיף 13ד(ג)]], את אותו חלק ממחיר העסקה ששילם בעד התקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול או יבטל את חיובו של הצרכן בעד התקופה כאמור, וכן ימסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב; בוטלה עסקה שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, ואם קיבל מכשירים או ציוד במסגרת העסקה, יעמידם לרשות העוסק במקום שבו נמסרו לו ויודיע על כך לעוסק;
: (2) התקין העוסק מכשירים או ציוד בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים.

@ 13ח. תעריף שנקבע לפי דין - איסור גביית עמלה ודרכי תשלום (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::- &quot;בנק הדואר&quot; - (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
::- &quot;כרטיס אשראי&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;עמלה&quot; - תשלום בשל פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של חיוב או בשל דרך תשלום החיוב, למעט תשלום לפי דין בשל איחור בתשלום החיוב.
: (ב)(1) עוסק המספק טובין או שירותים שנקבע להם תעריף לתשלום בידי צרכן לפי דין (בסעיף זה - שירותים או טובין מפוקחים) לא יהיה רשאי לגבות מצרכן עמלה לגבי אותם טובין או שירותים.
:: (2) הוראת פסקה (1) תחול גם לגבי שירותים או טובין שאינם שירותים או טובין מפוקחים, אם התשלום לגביהם מתבצע לפי חשבונית או הודעת תשלום מאת עוסק המספק שירותים או טובין מפוקחים, והחשבונית או הודעת התשלום כוללת גם חיובים בעד שירותים או טובין מפוקחים.
: (ג) עוסק כאמור בסעיף קטן (ב) יאפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים, בעסקה מתמשכת, גם בדרכים אלה:
:: (1) הרשאה לחיוב;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) תשלום, לרבות במזומן או בשיק, בבנק הדואר או בגופים אחרים שהתחייבו בהסכם עם העוסק שלא לגבות עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, ובלבד שאפשרות התשלום באותם גופים במצטבר תהיה בפריסה ארצית, כפי שאישר השר.
: (ד) אישור השר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יינתן לעוסק בהתחשב בפריסה הארצית של בנק הדואר.
: (ה) נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק הוראות לעניין תשלום במזומן, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו על פי דין סמכויות לעניין הסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו על סוג מסוים של צרכנים.

@ 14. עסקה ברוכלות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5)
: (א) בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם -
:: (1) במכר - מיום עשיית ההסכם עד ארבעה-עשר ימים מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר מביניהם;
:: (2) בשירות, תוך ארבעה-עשר ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת - בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת - אם טרם הוחל במתן השירות.
: (ב) משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א) או [[סעיף 14ג1(ב)]] -
:: (1) ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם; לעניין ביטול לפי סעיף קטן (א)(1) - הצרכן ישיב לעוסק את הנכס נושא העסקה בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן, ולעניין ביטול עסקה מתמשכת לפי סעיף קטן (א)(2), אם הוחל במתן השירות - ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, וכן ישיב לעוסק טובין שקיבל לצורך מתן השירות, אם קיבל טובין כאמור;
:: (2) התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי ההסכם, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
: (ב1) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) או [[סעיף 14ג1(ב)]] לא יחולו על עסקה בטובין פסידים.
: (ד) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, פרטים שעוסק חייב למסור לצרכן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ה) השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על עסקאות אחרות הנעשות שלא במקום עסק קבוע.

@ 14א. עסקה בענין רכישה של יחידות נופש (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-2)
: (א) לא יעשה עוסק עסקה בענין רכישה של יחידת נופש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (בסעיף זה - החוזה);
:: (2) העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס חתום בידיו, שבו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן - טופס גילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי [[סעיף 4א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
: (ב) העוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
:: (1) פרטי העוסק: שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא בארץ ובחוץ לארץ; היה העוסק תאגיד - גם את סוג התאגיד, מספרו ומקום רישומו;
:: (2) אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר יחידות הנופש - פרטי בעל הזכויות המנויים בפסקה (1), הגדרת מעמד העוסק ביחס לאתר יחידות הנופש והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר;
:: (3) תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו, וכן של יחידת הנופש הנמכרת;
:: (4) מהות הזכות הנמכרת בעסקה ותקופת תוקפה;
:: (5) אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה - שלב הבניה שבו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום הבניה והמועד שבו מתחייב העוסק, שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר יחידות הנופש;
:: (6) התחייב העוסק ליתן לצרכן בטוחות להבטחת תשלומיו או זכויותיו על פי החוזה - פרטי הבטוחות;
:: (7) פירוט השירותים הכלולים בזכויות ביחידת הנופש;
:: (8) פירוט השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש, שבהם תהיה לצרכן זכות שימוש, ותנאי השימוש בהם;
:: (9) מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעסקה;
:: (10) הסכומים שהצרכן יידרש לשלם כחלקו בניהול ובתחזוקת יחידת הנופש ואתר יחידות הנופש, לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומם;
:: (11) זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות, התשלומים הנדרשים בשל כך, דרכי קביעתם ומועדי תשלומם;
:: (12) הגבלות בזכותו של הצרכן להשתמש, להעביר או לסחור בזכויותיו על פי החוזה, אם קיימות;
:: (13) פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
:: (14) פרטים בדבר סמכות בית משפט בישראל או מחוץ לישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
: (ג) בעסקה בענין רכישה של יחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה בתוך ארבעה-עשר ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים, או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם; הביטול ייעשה בדרך של מתן הודעה בכתב לעוסק.
: (ד) לבית המשפט המוסמך בישראל תהיה הסמכות לדון בכל תובענה הקשורה בעסקה לפי סעיף זה; ואולם לגבי יחידת נופש הנמצאת מחוץ לישראל, רשאי הצרכן להגיש תובענה בבית משפט במדינה שבה נמצאת אותה יחידה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אתר יחידות נופש&quot; - בנין או מיזם, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, שבו מתנהל, או אמור להתנהל, הסדר של יחידות נופש;
::- &quot;יחידת נופש&quot; - זכות, בין קנינית ובין שלא קנינית, המקנה לבעליה זכות שימוש לסירוגין, בחדר או במקום מגורים אחר, בארץ או בחוץ לארץ, במשך שלוש שנים לפחות, לתקופה של יומיים או יותר במהלך כל שנה.

@ 14ב. תשלום בדרך של מתן הוראת תשלום (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) התחייב צרכן לשלם את תמורתה של עסקה, כאמור [[בסעיף 14א]], בדרך של מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב, לא יחייב מנפיק אמצעי התשלום את המשלם בסכום החיוב, כולו או חלקו, לפני שחלפו 30 ימים לפחות מהמועד שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על פעולת התשלום שבוצעה בשל אותה הוראת תשלום; הודיע המשלם למנפיק, בתוך 30 הימים האמורים, כי העסקה בוטלה בהתאם להוראות [[סעיף 14א(ג)]], לא יחייבו המנפיק בסכום כלשהו בשל אותה עסקה.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי תשלום&quot;, &quot;הוראת תשלום&quot;, &quot;הנפקה&quot;, &quot;מוטב&quot;, &quot;משלם&quot; ו&quot;שירותי תשלום למשלם&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]];
::- &quot;מנפיק&quot;, של אמצעי תשלום - נותן שירותי התשלום למשלם שהנפיק את אמצעי התשלום;
::- &quot;מסמך המעיד על פעולת תשלום&quot; - מסמך כאמור [[בפסקאות (1) או (2) להגדרה &quot;פעולת תשלום במסמך חסר&quot; שבסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום]].

@ 14ג. עסקת מכר מרחוק (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז-4)
: (א) בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:
:: (1) השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;
:: (2) התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;
:: (3) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;
:: (4) מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;
:: (5) התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף;
:: (6) פרטים בדבר אחריות לנכס;
:: (7) פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או [[סעיף 14ג1(ג)]].
: (ב) בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:
:: (1) הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2);
:: (2) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה;
:: (3) האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או [[סעיף 14ג1(ג)]];
:: (4) שם היצרן וארץ ייצור הנכס;
:: (5) מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות;
:: (6) תנאים נוספים החלים על העסקה.
: (ג) בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה -
:: (1) בנכס - מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
:: (2) בשירות - בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת - בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת - בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 14ג1(ג)]] לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של -
:: (1) טובין פסידים;
:: (2) שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;
:: (3) מידע כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (4) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;
:: (5) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן מנויות בסעיף קטן (ד), שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;מחיר הנכס&quot; - מחירו הכולל של הנכס או של השירות, לרבות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שיחולו על הצרכן;
::- &quot;עסקת מכר מרחוק&quot; - התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;
::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.

@ 14ג1. ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש (תיקון: תשע&quot;ו-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;אזרח ותיק&quot; - מי שמלאו לו 65 שנים;
::- &quot;עולה חדש&quot; - מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה;
::- &quot;עסקת מכר מרחוק&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14ג(ו)]];
::- &quot;תעודת זכאות כעולה&quot; - תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד.
: (ב) בעסקה ברוכלות שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית ההסכם, מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 14(ד)]], לפי העניין, לפי המאוחר.
: (ג) בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים [[בסעיף 14ג(ב)]], לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.
: (ד) ביקש צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, לבטל עסקה ברוכלות לפי סעיף קטן (ב) או עסקת מכר מרחוק לפי סעיף קטן (ג), רשאי העוסק לדרוש ממנו להציג לפניו תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובלבד שלא ידרוש ממנו הוכחה נוספת לשם מימוש זכות הביטול כאמור; הצרכן יציג לפני העוסק אחד מהמסמכים שלהלן, לפי העניין, או ישלח לו עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה:
:: (1) תעודה שניתנה לצרכן מהמדינה המעידה על כך שהוא אזרח ותיק;
:: (2) תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה;
:: (3) תעודה המעידה על כך שהצרכן הוא אדם עם מוגבלות לתקופה העולה על שישה חודשים, שניתנה מגורם המוסמך על פי חוק לקבוע קיומה של מוגבלות כאמור;
:: (4) תעודה המנויה [[בתוספת החמישית]]; השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת החמישית]].
: (ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 14]] [[ו-14ג]] ולא לגרוע מהן.

@ 14ג2. ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 14ג(ג)]] [[ו-14ה]], עוסק המציע לצרכן להתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל באמצעות נותן שירות מחוץ לישראל, רשאי להציע לצרכן, לגבי אותו שירות שהוצע, לבחור בין החלופות שלהלן, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג):
:: (1) זכות ביטול לפי הוראות [[סעיפים 14ג(ג)]] [[ו-14ה]] (בסעיף זה - זכות ביטול);
:: (2) מדיניות הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל (בסעיף זה - מדיניות ביטול).
: (ב) לא יציע עוסק לצרכן עסקה הכוללת מדיניות ביטול, אלא אם כן מסר לצרכן בעת השיווק מרחוק וטרם ההתקשרות מידע בדבר מדיניות הביטול בעסקאות מהסוג המוצע, ובכלל זה אם היא כוללת זכות לבטל את העסקה; כללה מדיניות הביטול זכות כאמור, יכלול המידע גם את מועדי הביטול, ואם ישנם - את דמי הביטול והאפשרות לקבל החזר כספי; עוסק ימסור לצרכן פרטים כאמור גם במסמך לפי [[סעיף 14ג(ב)]].
: (ג) פרסם עוסק באתר האינטרנט שלו עסקאות שיש לגביהן זכות ביטול ומדיניות ביטול, יפרסם גם מידע בדבר מדיניות הביטול, ובכלל זה את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) בחר צרכן בחלופה של מדיניות ביטול והיא כוללת זכות לבטל את העסקה ולהחזר כספי, ובכלל זה דמי ביטול, ישיב העוסק לצרכן את הכספים המגיעים לו בתוך המועדים הקבועים [[בסעיף 14ה]].
: (ה) נטל ההוכחה לעניין מדיניות הביטול, לרבות גילויה לצרכן כאמור בסעיף זה, מוטל על העוסק.
: (ו) לעניין סעיף זה, בעסקת מכר מרחוק לרכישת כרטיס טיסה מישראל או אליה הכוללת חניית ביניים מחוץ לישראל, לא יראו בקטע הטיסה מיעד ביניים ליעד ביניים אחר או ליעד הסופי, שירות הניתן במלואו מחוץ לישראל.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;שירותי תיירות&quot; - שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי;
::- &quot;מחוץ לישראל&quot; - למעט האזור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 14ד. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז-4) : (((בוטל).))

@ 14ה. תוצאות ביטול עסקה (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5)
: (א) ביטל צרכן חוזה לפי [[סעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי [[סעיפים 14א(א) ו-(ב)]] [[או 14ג(א) ו-(ב)]], עקב אי-אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק -
:: (1) יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן דמי ביטול כלשהם;
:: (2) קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יעמידו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס ויודיע על כך לעוסק, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
: (ב) ביטל צרכן חוזה לפי [[סעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א) -
:: (1) יחזיר העוסק לצרכן, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן סכום כלשהו, זולת דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
:: (2) קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יחזירו לעוסק במקום עסקו, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
: (ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בוטלה עסקה מתמשכת כאמור [[בסעיף 14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]], שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו.
: (ב2) התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ד) בסעיף זה, &quot;דמי ביטול&quot; - לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה.

@ 14ו. החזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש -
:: (1) הוא יחזיר אותם לעוסק;
:: (2) הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש.
: (ב) השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן -
:: (1) הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל;
:: (2) יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע&quot;א-2010]].))
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 14ז. זיכוי בשל ביטול עסקה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה – שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
:: (1) שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
:: (2) הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
:: (3) שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
:: (4) מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
:: (5) לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
: (ב) תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4א]], לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
: (ג) מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה.

@ 14ח. תווי קנייה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;תו קנייה&quot; - כרטיס או מסמך הנרכש בכסף או בשווה כסף, המאפשר לאוחז בו לרכוש טובין או שירותים אצל עוסק, בסכום הנקוב בו, למעט כרטיס או מסמך המיועד לשימוש בעבור סוג מסוים של מוצר או שירות בלבד.
: (ב) מנפיק תו קנייה המבקש להגביל את תוקף תו הקנייה שהוא מנפיק יציין על גבי תו הקנייה, באותיות ברורות ובאופן בולט, נוסף על שמו, גם את מועד ההנפקה ואת מועד פקיעת התוקף, ובלבד שתקופת תוקפו של התו לא תפחת מחמש שנים ממועד ההנפקה; ואולם ניתן נגד מנפיק תו קנייה צו פשיטת רגל או צו פירוק, לא יוכל האוחז בתו לרכוש באמצעותו טובין או שירותים ממועד מתן הצו.
: (ג) הסכום הנקוב בתו הקנייה יהיה אחיד לגבי כל העוסקים המנויים בו.
: (ד) עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כעודף בשל מימוש תו קנייה יאפשר שימוש בשובר הזיכוי בכל אחד מסניפיו, ואולם הוא רשאי להגביל את השימוש בשובר הזיכוי בסניף הנושא שם מסחרי אחר.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 14ז(א)(5)]], עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כנגד החזרת מוצר שנרכש בתו קנייה, רשאי להגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי באותם תנאים מגבילים המופיעים על גבי תו הקנייה, ובלבד שיופיעו על גבי השובר.
: (ו) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין תווי קנייה, ובכלל זה לעניין תנאים המגבילים את אפשרות מימושם, בין השאר בסוגי מכירות או לגבי בעלי הנחות קבועות אצל עוסקים או בבתי עסק מסוימים.

@ 14ט. דרכי ביטול עסקה וחובת גילוי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) היתה לצרכן זכות לבטל עסקה לפי חוק זה או לפי חוזה, יאפשר לו העוסק לבטל את העסקה בהודעת ביטול שימסור לו הצרכן בכל אחת מהדרכים המפורטות להלן ובהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר העוסק לצרכן לפי סעיף קטן (ד) הנוגע לאותה דרך ביטול (בסעיף זה - הודעת ביטול):
:: (1) בעל פה - בטלפון או בהודעה בעל פה במקום העסק, למעט אם נקבע לפי החוק כי ביטול העסקה ייעשה בדרך של הודעה בכתב;
:: (2) בדואר רשום;
:: (3) בדואר אלקטרוני;
:: (4) בפקסימיליה, אם יש לעוסק;
:: (5) באינטרנט - בעסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באמצעי זה;
:: (6) בכל אמצעי אחר שקבע השר.
: (ב) לעניין עסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באינטרנט, ייצור עוסק בדף הראשי של אתר האינטרנט שלו קישור ייעודי שבאמצעותו ניתן לשלוח הודעת ביטול בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(5), שימוקם באופן מובלט וברור.
: (ג) בהודעת ביטול יפרט הצרכן את שמו ומספר הזהות שלו, ואם נמסרה הודעת הביטול בעל פה כאמור בסעיף קטן (א)(1) - פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו עם הצרכן בעת ההתקשרות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שעל צרכן למסור בהודעת הביטול.
: (ד) עוסק יגלה לצרכן, בכתב, את הדרכים למסירת הודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (א), את פרטי ההתקשרות הנוגעים לכל דרך ביטול כאמור באותו סעיף קטן, ואת הפרטים שיש לכלול בהודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (ג), והכול לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים; לעניין זה, &quot;בכתב&quot; - לרבות בחוזה, בטופס גילוי או במסמך המפרט את עיקרי העסקה.
: (ה) עוסק ימסור לצרכן מידע כאמור בסעיף קטן (ד) גם בכל אחד מאלה:
:: (1) בחשבונית, בקבלה או בהודעת תשלום, ולגבי עסקה לתקופה קצובה שלא נדרשת לגביה הסכמה מפורשת של הצרכן להמשך ההתקשרות - גם בהודעה על מועד סיום העסקה - הנשלחות לצרכן;
:: (2) אם יש לעוסק אתר אינטרנט - בדף הראשי של האתר, ואם ניתן להתקשר בעסקה באינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב) - בסמוך לקישור הייעודי כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) פרטי מידע שיש לגלותו לצרכן לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) יופיעו בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטול עסקה לפי [[סעיף 14ו]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות נוספות וכן סוגי עוסקים שהוראות הסעיף, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם.

@ 15. מכירה מיוחדת (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח-5)
: (א) עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה וכן תנאי המכירה המיוחדת.
: (ב) הודיע עוסק על מכירה מיוחדת ורצה לשנות את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם על כך הודעה באותה הדרך שבה פרסם את ההודעה הראשונה.
: (ב1) עוסק שהודיע ברבים, למעט במקום העסק, על מכירה מיוחדת של טובין או שירותים, יכלול בפרסום את המספר המזערי של הפריטים המוצעים באותה מכירה מיוחדת, ואת המספר המזערי של הפריטים המוצעים בה בהנחה המרבית; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על טובין או שירותים שמחירם לצרכן, במכירה המיוחדת, אינו עולה על 50 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להעלות או להפחית את הסכום האמור לגבי סוגי טובין או שירותים שקבע, וכן לקבוע כי הוראות בדבר פרסום מספר מזערי של פריטים המוצעים במכירה מיוחדת לא יחולו על סוגי טובין או סוגי שירותים שקבע.
: (ב2) עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין, יחזיק, בהתחשב במהותה ובהיקפה של ההודעה, מלאי סביר של הטובין הכלולים במכירה המיוחדת, זולת אם ציין העוסק בהודעתו אחרת.
: (ב3) אזל מלאי הטובין שהוצעו במכירה מיוחדת, או שהשירותים, כולם או חלקם, אינם מוצעים עוד במכירה מיוחדת, לא ימשיך העוסק לפרסם ברבים או במקום העסק את ההודעה שפרסם על אותה מכירה; ואולם אזל חלק מהפריטים שבמלאי כאמור, רשאי העוסק להמשיך לפרסם את ההודעה שפרסם רק במקום העסק, ובלבד שיפרסם במקום העסק הודעה על הפריטים שאזלו.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בענין הצגת מחירים של טובין או שירותים.

@ 16. מחיר מיוחד
: עוסק שהודיע על מכירה בהנחה, או מחיר מיוחד, של טובין פגומים, או של טובין שאיכותם נמוכה מהרגיל או שמתקרב מועד תפוגתם על פי דין או נוהג או המלצת היצרן, יכלול בהודעתו את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד.

@ 16א. שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שינוי&quot; - צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לצרכן במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
::- &quot;התכנית&quot;, &quot;תכנית הטבות&quot; - התקשרות מתמשכת בין צרכן לבין עוסק, שבה הצרכן מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל העוסק, ומהותה היא קבלת הטבות או צבירת זכויות, מהעוסק או מעוסק אחר, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום;
::- &quot;תנאי התכנית&quot; - תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין העוסק שמפעיל את התכנית ובין הצרכן או במועד מאוחר יותר.
: (ב) ביקש עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה -
:: (1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
:: (2) יאפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש העוסק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור -
:: (1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין העוסק גם את זכותו של הצרכן לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
:: (2) יאפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ד) עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; עוסק כאמור ישלח לצרכן הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו-(ד) יישלחו לצרכן באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הצרכן לקבל הודעות מהעוסק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הצרכן לעוסק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
:: (1) דואר;
:: (2) דואר אלקטרוני;
:: (3) מסרון;
:: (4) אמצעי תקשורת מקוון אחר.
: (ו) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע -
:: (1) נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
:: (2) סוגים של תכניות הטבות או של עוסקים, שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) שינוי בתכנית הטבות הכוללת הטבות או זכויות שמציע עוסק שאינו העוסק המפעיל את התכנית (בסעיף קטן זה - עוסק אחר), או סיום תכנית כאמור, בשל אחד מאלה:
::: (א) ניתן לגבי העוסק האחר צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק האחר הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
::: (ב) העוסק האחר חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
:: (2) מכירה מיוחדת כהגדרתה [[בסעיף 8]], שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות.

@ 16ב. הקמת מאגר להגבלת פניות שיווקיות וניהולו (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 16ג]] -
::- &quot;המאגר&quot; - המאגר שהוקם לפי הוראות סעיף קטן (ב);
::- &quot;פנייה שיווקית&quot; - פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה;
::- &quot;שיחה&quot; - לרבות שיחה בתקשורת אלקטרונית.
: (ב) הרשות תקים ותנהל מאגר שבו יירשמו רק מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל פנייה שיווקית אליהם מאת עוסקים או מי מטעמם כאמור [[בסעיף 16ג]].
: (ג) צרכן רשאי לבקש כי במאגר יירשם מספר טלפון אחד או יותר, והוא רשאי לבקש בכל עת לשנות את המספר או להסירו מהמאגר; הרשות תנקוט אמצעים סבירים למניעת רישומו של מספר טלפון במאגר, שינויו או הסרתו, שלא על דעת הצרכן.
: (ד) על המאגר יחולו ההוראות החלות על מאגרי מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בנוגע להקמת המאגר ולניהולו, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) בקשה של צרכן לרשום מספר טלפון במאגר, לשנותו או להסירו;
:: (2) אופן בירור מידע הרשום במאגר על ידי עוסק וצרכן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ&quot;ב-2022]].))
: (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד הטיפול בבקשת עוסק לקבלת מידע מהמאגר, ובכלל זה את סכום האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.

@ 16ג. איסור פנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) עוסק או מי מטעמו לא יפנה בפנייה שיווקית לצרכן שמספר הטלפון שלו רשום במאגר, לרבות במטרה לשכנעו להסיר את מספר הטלפון שלו מהמאגר.
: (ב) נרשם מספר טלפון במאגר, חזקה כי הצרכן סירב לקבל פנייה שיווקית לאותו מספר טלפון.
: (ג) ביקש עוסק לפנות לצרכן בפנייה שיווקית, יוודא שמספר הטלפון שאליו הוא מבקש לפנות אינו רשום במאגר.
: (ד) פנה עוסק בפנייה שיווקית מטעם עוסק אחר למספר טלפון הרשום במאגר, יראו את הפנייה כאילו נעשתה גם בידי העוסק שמטעמו היא נעשתה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מקרים, נסיבות וסוגי עסקאות המפורטים [[בתוספת השישית]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השישית]].

== פרק ד': סימון טובין והצגת מחירים (תיקון: תשס&quot;ב) ==

@ 17. סימון טובין ואריזתם (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ג-2)
: (א) על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר -
:: (1) שם המצרך וכינויו המסחרי;
:: (2) ארץ הייצור, ואולם, לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון של סוגי תוצרת חקלאית כפי שיקבע; בפסקה זו -
:::- &quot;ארץ הייצור&quot; - לעניין בשר בהמות או עופות - מקום השחיטה, ולעניין דגים - מקום הדיג או שליית הדגים;
:::- &quot;תוצרת חקלאית&quot; - פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו [[בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]] למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון;
:: (3) שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא - שם היבואן, מספר זהותו ומענו;
:: (4) כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.
: (ב) השר רשאי לקבוע בצו -
:: (1) טובין שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם;
:: (2) פרטים נוספים שיש לסמן, לרבות פרטים בדבר מחיר הטובין לצרכן, תאריך ייצורם, מועד תפוגתם, היותם מסוכנים לשימוש, דרך כלל או לשימוש של ילדים בקבוצות גיל שונות כפי שיקבע, דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות, לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו;
:: (3) חובה לסמן טובין לפני יבואם;
:: (4) הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו טובין.
:: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ב1) השר, בהתייעצות עם ארגון צרכנים יציג, רשאי לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יסומן מצרך בשם או בכינוי שיש בו כדי להעיד על טיבו או על מהותו, וכן שיש בו כדי למנוע טעות או הטעיה, בזיהוי, ברכישה או בשימוש במוצרי מזון.
:: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998]].))
: (ב2) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של עוסק לסמן טובין, בדרך ובצורה שקבע, באופן שיאפשר את זיהוי היצרן.
: (ב3)(1) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מתן מידע הקשור לקרינה בלתי מייננת הנפלטת ממכשיר פולט קרינה או הנוצרת בהפעלתו, לרבות רמת הקרינה המותרת ומידע נוסף לענין זה כפי שיקבע, וכן דרכים למתן המידע, בין בדרך של סימון על גבי המכשיר פולט הקרינה, בין במצורף אליו ובין בדרך אחרת שיקבע.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס&quot;ב-2002]].))
:: (2) בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פולטי קרינה.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;מכשירים פולטי קרינה&quot; -
:::: (א) מכשירי טלפון נייד המקושרים בעזרת מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית;
:::: (ב) מכשיר או מכונה המיועדים לצרכן והפולטים קרינה בלתי מייננת, או שבהפעלתם נוצרת קרינה כאמור;
:::- &quot;קרינה בלתי מייננת&quot; או &quot;קרינה&quot; - פליטת גלים אלקטרומגנטיים שהאנרגיה שלהם נמוכה מכדי לגרום להיווצרות יונים.
: (ג) הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.
: (ד) ראה השר כי הדבר דרוש כדי להגן על הצרכן, רשאי הוא בצו כללי או לסוגים לקבוע חובה לארוז טובין בדרך, בצורה או באופן שנקבעו בצו.
::: ((פורסם [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960]]; הצו הותקן במקור מכוח פקודת סימני סחורות, שסעיפיה הרלוונטיים בוטלו בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיף 17(ד) לחוק זה.))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) נכללה בחיקוק אחר הוראה לצורך הגנה על הצרכן והיא סותרת את סעיף קטן (א) או צו לפי סעיף קטן (ב) - ההוראות בחיקוק האחר עדיפות.

@ 17א. הגדרות לענין [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;המחיר הכולל&quot; - מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות -
: (1) מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;
: (2) כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.

@ 17ב. חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.
: (ב) הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה -
:: (1) של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;
:: (2) במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על טובין המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהיא, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או טובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה.
: (ד) המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין שלגביהם תהיה חובה להציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, הכל כפי שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס&quot;ח-2008]].))

@ 17ג. הצגת מחירי שירותים (תיקון: תשס&quot;ב)
: השר רשאי לקבוע שכל עוסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע&quot;ב-2012]].))

@ 17ד. פרסום ונקיבה של מחירי נכסים ושירותים (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד)
: לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי.

@ 17ה. סייג להצגה של המחיר הכולל (תיקון: תשס&quot;ב)
: על אף הוראות [[סעיפים 17א עד 17ג]], רשאי עוסק, במשך שבעה ימים מיום שהוגדל או שהופחת שיעורם של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, שלא לכלול במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר אינו כולל את השיעור המוגדל או המופחת.

@ 17ו. כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים (תיקון: תשס&quot;ב)
: השר, או כל שר בתחום סמכותו יחד עם השר, רשאים לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים לפרסום או להצגה באופן שונה של מחירי נכס או שירות, או של סוגי נכסים או שירותים.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ&quot;א-1991]].))
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע&quot;ו-2015]].))

@ 17ז. פטור (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] לא יחולו -
:: (1) על נכס המיועד להימכר מחוץ לישראל, או על שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל; לענין זה, &quot;מחוץ לישראל&quot; - למעט האזור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) על נכס או שירות המפורט [[בחלק א' של התוספת הראשונה]], ובתנאים הקבועים בה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 17ב(ב)(1)]], [[17ג]] [[ו-17ד]], הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]], יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה.
: (ג) השר, ולגבי תחומים שבסמכותו של שר אחר - בהתייעצות עם אותו שר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 17ח. הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מכשיר שקילה&quot; - מכשיר שקילה אלקטרוני, שניתן לגביו אישור דגם כמשמעותו לפי [[פקודת המשקלות והמידות, 1947]], ואינו מיועד לשימוש אישי או ביתי לפי אותו אישור;
::- &quot;קמעונאי גדול&quot; - כהגדרתו [[בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע&quot;ד-2014]].
: (ב) עוסק שהוא קמעונאי גדול ומציע למכירה טובין לפי משקל שלא ניתן לגביהם שירות שקילה לפני התשלום בעדם יציב במקום עסקו מכשיר שקילה תקין אחד לפחות, ובלבד ששטח המכירה של מקום העסק הוא 300 מ&quot;ר לפחות; מכשיר השקילה יוצב במקום גלוי ונגיש לצרכן וסמוך לטובין האמורים.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עוסקים נוספים שיחולו עליהם הוראות סעיף קטן (ב), וכן הוראות לעניין סוגי מכשירי שקילה שיוצבו בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.

@ 18. איסור מכירה והחזקה (תיקון: תשס&quot;ב)
: לא ימכור עוסק ולא יחזיק למטרת מכירה טובין שלא קויימה לגביהם חובה מכוח [[פרק זה]].

== פרק ד'1: אחריות ושירות לאחר מכירה (תיקון: תש&quot;ס) ==

@ 18א. אחריות לטובין ולשירותים (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-5, תשע&quot;ח-2)
: (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין זה לרבות באלה -
:: (1) תיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין, בשלמותם או בחלקם, בלי תשלום, במשך תקופה שיקבע;
:: (2) מתן השירות במענו של הצרכן;
:: (3) הדרכים והמועדים לביצוע השירות;
:: (4) קיום תחנות שירות במקומות או באזורים מסוימים;
:: (5) מתן תעודות אחריות, תוכנן, ואיסור התנאה בתעודות כאמור על זכויות הצרכן לפי דין.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס&quot;ו-2006]].))
: (א1)(1) עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה – מדבקת אחריות).
:: (2) הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות.
:: (3) השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בפסקה (1) לא תחול לגביהם.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות), התשע&quot;ב-2012]].))
:: (4) על אף הוראות פסקה (1) ובכפוף להוראות לפי פסקה (5), עוסק המוכר טובין לצרכן, והטובין מזוהים במספר סידורי או במספר זיהוי ייחודי, פטור מהחובה לפי אותה פסקה, אם הוא מקיים את כל אלה:
::: (א) הוא אינו דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;
::: (ב) הוא מאפשר לצרכן לבדוק את תום תקופת האחריות בכל עת באתר אינטרנט, בטלפון בשיחת חינם ובאמצעות מסרון, באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי.
:: (5) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין או מקרים שהוראות פסקה (4) לא יחולו לגביהם.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) עד (4), לעניין חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה, לרבות תיקון והחלפה כאמור בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א), ולעניין חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.
: (ג)(1) נדרש ביקור של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של צרכן, יתאם נותן השירות את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן; לעניין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ד) עד (ו), נותן שירות הוא מי שמחויב לתת שירות -
::: (א) לשם קיום חיובים בתקופת אחריות, לרבות בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א);
::: (ב) בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן;
::: (ג) לשם התקנה או הסרה של טובין שהעוסק מכר, השכיר או השאיל;
::: (ד) לשם בדיקות תקופתיות במיתקני גז ביתיים;
::: (ה) לשם הובלה של טובין שהעוסק מכר;
::: (ו) בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום.
:: (1א) לעניין נותן שירות המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד), ביקור במענו של צרכן יהיה בין השעות 8:00 ו-19:00 בימי חול, ובין השעות 8:00 ו-13:00 בימי שישי וערבי חג, בהתאם לתיאום מראש לפי הוראות פסקה (1); הוראות פסקה זו לא יחולו על מתן שירות לסוגי טובין או על סוגי עוסקים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק), התשע&quot;ח-2017]], לפיהן חובת ביקור טכנאי בשעות האמורות שהן שעות חשיכה, לא תחול על טובין שהשירות לגביהם ניתן כולו מחוץ לביתו של הצרכן למעט חדר מדרגות וחדר כניסה והשירות כאמור כרוך בטיפול בחשמל בגז או בעבודה בגובה; לעניין זה, &quot;עבודה בגובה&quot; - כהגדרתה [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס&quot;ז-2007]].))
:: (2) זמן ההמתנה לנותן שירות לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו.
:: (3) נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית הביקור, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.
: (ד) הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן:
:: (1) תואם מועד לביקור בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) - פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור - פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;
:: (2) פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית - פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים.
: (ה) נותן השירות רשאי להציע לצרכן הזכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף קטן (ד), פיצוי בשווה כסף, בטובין או בשירותים, ובלבד שהודיע לצרכן כי הוא רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי המוצע והצרכן נתן את הסכמתו לכך; נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא על נותן השירות.
: (ו) נבע האיחור מנסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה.

@ 18ב. מתן שירות טלפוני חינם (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח-4)
: (א) עוסק המנוי [[בתוספת השניה]] -
:: (1) יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה של צרכן (בסעיף זה - שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;
:: (2) יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:
::: (א) הסכם בין העוסק לבין הצרכן;
::: (ב) כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;
::: (ג) אתר האינטרנט של העוסק.
: (א1)(1) עוסק המנוי [[בתוספת השנייה]] ומספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
::: (א) טיפול בתקלה;
::: (ב) בירור חשבון;
::: (ג) סיום התקשרות.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק כאמור באותה פסקה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
:: (3) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
:: (4)(א) נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק המנוי [[בתוספת השנייה]] הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו סמכויות להסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי עוסק כאמור רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בפסקה (3) בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד (בפסקה זו - אישור חריגה).
::: (ב) נתן שר או גוף אישור חריגה, ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע באישור, על עמידתם של העוסקים בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסקים מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפו של האישור - אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה - אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי או הגוף, לפי העניין.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת הטובין או השירותים על ידי העוסק, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף קטן זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי, יודיע העוסק לצרכן, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
:: (6) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף קטן זה.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות בכל הנוגע למתן שירות טלפוני לפי הוראות סעיף זה;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), התשע&quot;ב-2012]].))
:: (2) לשנות את [[התוספת השניה]].

@ 18ג. זיהוי טלפוני של עוסק (תיקון: תשע&quot;ד-6)
: (א) נציג של עוסק יזדהה בכל שיחה טלפונית עם צרכן בשמו המלא או בשמו הפרטי בציון פרט נוסף שיאפשר את זיהויו בפנייה לעוסק.
: (ב)(1) פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה שניתן לחייג אליו; חובה זו לא תחול על טכנאי הפונה לצרכן מטעמו של עוסק.
:: (2) לא היה מענה מצד הצרכן לפנייה הטלפונית של העוסק כאמור בפסקה (1), יודיע לו העוסק, לרבות טכנאי כאמור באותה פסקה, על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור קשר עם העוסק.
: (ג) בסעיף זה, &quot;עוסק&quot; - כל אחד מאלה: עוסק המנוי [[בתוספת השנייה]], עוסק המחויב לתת שירות לצרכן לאחר מכירה כאמור [[בסעיף 18א(א)]], או עוסק הנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה כאמור [[בסעיף 18א(ב)]].

== פרק ה': הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו (תיקון: תשס&quot;ו-4) ==

@ 19. הממונה (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, ממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

@ 19א. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) מוקמת בזה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
: (ב) הממונה יהיה מנהל הרשות.

@ 19ב. תקציב הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה לענין [[החוק האמור]] יהיה הממונה.

@ 19ג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 19ד. עובדי הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

@ 20. תפקידי הממונה (תיקון: תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4)
: (א) תפקידי הממונה יהיו -
:: (1) לפקח על ביצוע הוראות חוק זה;
:: (1א) לחקור חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה ולהביא את העבריין לדין;
:: (1ב) לנקוט הליכי אכיפה מינהלית נגד מפר לפי הוראות חוק זה;
:: (2) לטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן;
:: (3) לערוך וליזום סקרים ומחקרים בעניני צרכנות;
:: (3א) לטפל בכבילות בין עוסק לצרכן, הפוגעות ביכולת הצרכן לעבור מעוסק לעוסק;
:: (4) לטפל בכל ענין אחר הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.
: (ב) הגיעה לממונה תלונה בענין שבו לפי חיקוק יש לרשות אחרת סמכות לפיקוח ולנקיטת אמצעים בעקבות בירור תלונה, ייוועץ באותה רשות לפני שיטפל בתלונה, ורשאי הוא אף להעביר את התלונה אליה; העביר הממונה את התלונה כאמור, תודיע הרשות לממונה על תוצאות הטיפול.

@ 20א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הממונה רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, או - בהסכמת השר - מבין עובדי משרד הכלכלה, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הצרכן, כפי שהורה הממונה.
: (ג) הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי הממונה, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן - תעודת מפקח); תוקפה של תעודת מפקח לא יעלה על שלוש שנים מיום שניתנה, וכל עוד המפקח משמש בתפקידו.

@ 20א1. הסמכת מפקחים לביצוע חדירה לחומר מחשב והפקת פלט (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הממונה רשאי להסמיך, מקרב המפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 20א]], מפקחים שתהיה נתונה להם סמכות חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור לשם ביצוע צו כאמור [[בסעיף 22(א1)]], ואולם לא יוסמכו מפקחים כאמור אלא לאחר שעברו הכשרה נוספת הנדרשת לצורך הפעלת הסמכויות כאמור, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון לאומי.

@ 20ב. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, לאחר שהזדהה, ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 21. סמכויות פיקוח (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]] (בחוק זה - חוק המחשבים);
: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט; חובת ההזדהות וענידת התג לפי [[סעיף 20ב]] לא תחול לעניין סמכות זו.

@ 21א. (תיקון: תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 21ב. צו מינהלי לשמירת טובין במקום העסק (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נוכח הממונה או מפקח כי עוסק לא סימן טובין בהתאם להוראות [[סעיף 17]], רשאי הוא לצוות כי לא ייעשה כל שימוש בטובין האמורים והם יישמרו במקום העסק, באופן שיקבע ולפרק זמן שיקבע שלא יעלה על שישה חודשים; על אף האמור, רשאי הממונה או המפקח להתיר לעוסק להוציא את הטובין ממקום העסק כדי לסמנם כאמור במקום אחר; בסעיף זה, &quot;מקום העסק&quot; - לרבות מחסן של העוסק, לפי בחירת העוסק.
: (ב) הודיע העוסק לממונה או למפקח כי סימן את הטובין, יבדוק הממונה או המפקח, בסמוך לאחר הודעת העוסק, ולא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד ההודעה, אם הטובין סומנו בהתאם להוראות [[סעיף 17]], ואם נוכח כי הטובין סומנו כאמור - יבטל את הצו.

@ 21ג. צו מינהלי להפסקת הפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-4)
: (א) נוכח הממונה שעוסק מפר הוראה מההוראות שלהלן, רשאי הוא לצוות על העוסק להפסיק את ההפרה, לבצע פעולה הדרושה למניעת אותה הפרה או לתקנה כדי לקיים את הוראת החוק שהופרה ולהודיע לממונה על הפסקת ההפרה, ביצוע הפעולה למניעת ההפרה או תיקון ההפרה, לפי העניין, באופן, בתנאים ובמועדים שייקבעו בצו:
:: (1) הוראות [[סעיף 3(א)]] [[או 3א]];
:: (2) הוראות לפי חוק זה, באופן העלול לפגוע בשיקול הדעת בביצוע עסקה של צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים או אם ההפרה נוגעת למספר רב של צרכנים או עלולה להסב נזק משמעותי לצרכן; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מאפיינים מיוחדים&quot; - לרבות אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה; לעניין זה -
:::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;אזרח ותיק&quot; ו&quot;עולה חדש&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]];
:::- &quot;חסר ישע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]].
: (ב)(1) הממונה לא ייתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, או בעל פה לפי בקשת העוסק ובאישור הממונה, בתוך שבעה ימי עסקים, ולעניין צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת הוראות [[סעיף 3א]] - בתוך שלושה ימי עסקים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נוכח הממונה כי יש אפשרות ממשית שמתן הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה עלול לסכל את מטרת הוצאת הצו ויש צורך בהוצאתו באופן מיידי, רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א) בטרם ניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקף הצו, אולם העוסק רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה לו הממונה, בהקדם האפשרי לאחר הוצאת הצו ולא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום הוצאתו.
: (ג) הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים, והודעה על כך תפורסם ברשומות.

@ 21ד. בקשה לביטול צו מינהלי על ידי בית המשפט (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א)
: (א) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי [[סעיפים 21ב]] [[או 21ג]] (בסעיף זה - הצו), רשאי להגיש לבית משפט השלום, בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול הצו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

@ 22. סמכויות הממונה, מפקח ובית משפט בעת קיומו של חשד לביצוע עבירה (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-2)
: (א) היה לממונה או למפקח חשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הוא -
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים;
:: (3) לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]] בשינויים המחויבים.
: (א1) היה לממונה או למפקח חשד סביר כי עוסק עבר עבירה כאמור [[בסעיף 23א]], רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב כהגדרתו [[בחוק המחשבים]] וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]] בשינוי זה: במקום &quot;בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור&quot; יקראו &quot;מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 20א1]]&quot;.
: (ב) בסעיף זה, &quot;חפץ&quot; - לרבות מסמך וכן מחשב וחומר מחשב כהגדרתם [[בחוק המחשבים]].

@ 22א. הוועדה המייעצת (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לממונה, לפי דרישתו, בכל ענין הנוגע להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן לייעץ לו בהכנת הדין וחשבון השנתי כאמור [[בסעיף 22ב]] ובהכנת תכנית העבודה של הרשות.
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שישה חברים והם:
:: (1) עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
:: (2) עובד משרד האוצר, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
:: (3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
:: (4) נציג ארגון צרכנים כהגדרתו [[בסעיף 31(ג)]], שיקבע השר;
:: (5) נציג העוסקים, שיקבע השר.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה את אחד מחברי הוועדה המייעצת להיות יושב ראש הוועדה.
: (ד) חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו שלוש תקופות רצופות.

@ 22ב. דין וחשבון שנתי (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממונה, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יכין דין וחשבון שנתי על פעילות הרשות באותה שנה, ויגישו לממשלה, באמצעות השר.

== פרק ה'1: אכיפה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4) ==

=== סימן א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22ג. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 22,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 25,950 ש&quot;ח))), ואם העוסק אינו תאגיד - בסכום של 7,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 8,260 ש&quot;ח))):
:: (1) הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב1)]];
:: (2) הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב2)]];
:: (3) לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4(א)(3)]];
:: (4) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4א(1)]] לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;
:: (5) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4א(2)]] לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;
:: (6) לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות [[סעיף 4ב]];
:: (7) לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 4ג(ב) או (ג)]];
:: (8) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4ד]] לעניין הקצאת שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח;
:: (9) לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 5(א)]] או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה או לא מסר לו עותק כאמור [[בסעיף 5(ב)]];
:: (10) קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי [[סעיף 9]];
:: (10א) התנה תשלום בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר אם נקבע, בסכום רכישה מזערי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12א]];
:: (11) לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות [[סעיף 13א(ב)]];
:: (12) לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 13ב(א)]];
:: (13) לא שלח לצרכן הודעה ובה פירוט חיובים שנתי בהתאם להוראות [[סעיף 13ב(ב1)]];
:: (13א) גבה תשלום קבוע, כהגדרתו [[בסעיף 13ב(ב3)]], בעסקה מתמשכת ולא פירט בחשבונית או בהודעת התשלום שנשלחה לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (14) לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום בהתאם להוראות [[סעיף 13ב1]];
:: (14א) לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של עסקה, בהתאם להוראות [[סעיף 13ב2(א) או (ה)]];
:: (14ב) נקט פעולה שמטרתה גביית חוב או חייב בהוצאות גבייה בניגוד להוראות [[סעיף 13ב2(ב) או (ג)]];
:: (15) לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 13ג(ב)]];
:: (16) לא כלל את הפרטים האמורים [[בסעיף 13ג(ב)]] במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]] או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות [[סעיף 13ג(ג)]];
:: (17) (((נמחקה);))
:: (18) עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי [[סעיף 13ה(ב)]];
:: (19) גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד להוראות [[סעיף 13ח(ב)]];
:: (20) לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 13ח(ג)]];
:: (21) בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14(ד)]];
:: (22) עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי [[סעיף 14א(א)]];
:: (23) חייב לקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 14ב]];
:: (24) לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 14ג(א)]];
:: (25) לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות [[סעיף 14ג(ב)]];
:: (25א) בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]] -
::: (א) הציע לצרכן חלופות כאמור [[באותו סעיף]] ולא גילה לו פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 14ג2(ב) ו-(ג)]];
::: (ב) לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור [[בסעיף 14ג2]], אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור [[באותו סעיף]];
:: (26) לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14ו]];
:: (27) לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (בסעיף זה - שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(א) או (ד)]] או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;
:: (28) לא ציין על גבי השובר את הפרטים האמורים [[בסעיף 14ז(ב)]];
:: (29) לא נתן לצרכן שמימש שובר עודף במזומן בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(ג)]];
:: (30) הנפיק תו קנייה בניגוד להוראות [[סעיף 14ח(ב) ו-(ג)]];
:: (31) לא אפשר שימוש בשובר זיכוי שניתן כעודף בשל מימוש תו קנייה בהתאם להוראות [[סעיף 14ח(ד)]];
:: (31א) לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 14ט(א) ו-(ב)]], לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (31ב) לא גילה לצרכן מידע שהיה עליו לגלותו בהתאם להוראות [[סעיף 14ט(ד) ו-(ה)]];
:: (32) הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים [[בסעיף 15(א)]] או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות [[סעיף 15(ב2)]];
:: (33) הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 15(ב1)]];
:: (34) המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב3)]];
:: (35) לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות [[סעיף 16]];
:: (35א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 16א(ב)(1)]];
:: (35ב) לא אפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ב)(2)]];
:: (35ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 16א(ג)(1)]];
:: (35ד) לא אפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ג)(2)]];
:: (35ה) שלח לצרכן הודעות שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16א(ה) או (ו)(1)]];
:: (36) לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17]];
:: (37) לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות [[סעיף 17ב(א), (ב) ו-(ג)]];
:: (38) חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(ד)]];
:: (39) לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17ב(ה)]];
:: (40) לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (41) פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 17ד]];
:: (42) לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות [[סעיף 17ה]];
:: (43) קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]], שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], בניגוד להוראות [[סעיף 17ז(ב)]];
:: (43א) לא הציב מכשיר שקילה במקום עסקו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ח]];
:: (44) מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח [[פרק ד']], בניגוד להוראות [[סעיף 18]];
:: (45) לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18א]];
:: (46) לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18ב(א)(1) או (ב)]];
:: (47) לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 18ב(א)(2)]];
:: (47א) לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18ב(א1) או (ב)]];
:: (48) פנה טלפונית לצרכן שלא בהתאם להוראות [[סעיף 18ג(ב)]].
: (ב) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 45,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 53,070 ש&quot;ח))), ואם הוא אינו תאגיד - בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 29,490 ש&quot;ח))):
:: (1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ג)]];
:: (2) מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]];
:: (3) הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]], למעט [[סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו]];
:: (4) לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 4(א)(1) או (2)]];
:: (5) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות [[סעיף 7(ג)]];
:: (6) פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7א]];
:: (7) מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים [[בסעיף 7ב(ב)]] והוא הציג או פרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, או קרא או כינה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 7ב(א)]];
:: (8) המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 13א(ג)]];
:: (9) לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות [[סעיף 13א1]] או [[19:301951|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע&quot;ד-2014]];
:: (10) המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]];
:: (11) לא השיב לצרכן סכום עודף בחיוב עסקה מתמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 13ד1(א)]];
:: (12) התקשר עם צרכן לתקופה העולה על שנה, בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 13ה(ה)]];
:: (13) גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]];
:: (14) לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 13ז]];
:: (15) לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות [[סעיף 14(ב)]];
:: (16) לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]];
:: (16א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ד)]];
:: (16ב) פנה בפנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר, בניגוד להוראות [[סעיף 16ג]];
:: (17) הפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב התחייבות שהגיש לממונה, שעליו לעמוד בהם בהתאם להוראות [[סעיף 22טז(ג)]].
: (ב1) הפעיל עוסק השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)(5) או (6)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 69,120 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 75,620 ש&quot;ח))), ואם הוא אינו תאגיד - בסכום של 38,415 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 42,030 ש&quot;ח))).
: (ג)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1), הפר עוסק צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור [[בסעיף 21ג]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה שבשלה הוצא הצו, ולעניין הפרת צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת [[סעיף 3(א)]] - פי שלושה מסכום העיצום הכספי הקבוע [[בסעיף 22ג(ב)]].
:: (2) הוטל עיצום כספי בשל הפרה של צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור בפסקה (1), ייפסק מניין ימי ההפרה הנמשכת של ההפרה שבשלה הוצא הצו ביום שבו הוצא, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרה נמשכת של הפרה זו על התקופה שלאחר מכן.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפר עוסק צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה כאמור [[בסעיף 21ג]], בשל הפרת הוראות [[סעיף 3א]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של חמישה אחוזים ממחזור המכירות שלו בשנת הכספים שקדמה לביצוע ההפרה, לעניין כל סוג טובין או שירות שלגביהם בוצעה הפרה, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 10,586,720 ש&quot;ח))) לכל סוג טובין או שירות.
:: (2) לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר, בהודעה בכתב, מידע ופרטים נוספים הדרושים לשם כך, בתוך תקופה שקבע בהודעה.
:: (3) לא מסר העוסק את הנדרש לפי הוראות פסקה (2), בתוך התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות של העוסק לפי מיטב שפיטתו ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השמינית]], ובלבד שבהודעה כאמור יפורטו סכומי העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל על עוסק שלא מסר מידע בדבר מחזור המכירות.

@ 22ד. הפרה בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי [[סעיף 22ג]], ובלבד שלעניין נסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot;, לא יטיל הממונה עיצום כספי כאמור אלא בהתאם לנהלים שהורה עליהם.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לעניין הפרה כאמור [[בסעיף 22ג(ב1)]], לא יטיל הממונה עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot;;
:: (2) שיעור העיצום הכספי שיוטל על הפרה שמתקיימות לגביה נסיבות מחמירות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot; לא יעלה על פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי עוסק ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת המופעלים על ידו, היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים;
:: (2) הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויה [[בתוספת השביעית]], שבוצעה כלפי צרכן שהוא אחד מאלה:
::: (א) אזרח ותיק או עולה חדש כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]], או קטין;
::: (ב) אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;
::: (ג) אדם שניכר שאינו שולט בשפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השביעית]], ובלבד שהפרות שיוספו [[לתוספת האמורה]] יהיו מההפרות המנויות [[בסעיף 22ג(א) או (ב)]].

@ 22ה. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]] או לפי [[סעיף 22ד]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות [[סעיף 22יא]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ו]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 22י]];
:: (5) פירוט נסיבות מחמירות בביצוע ההפרה, אם יש.

@ 22ו. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 22ה]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, לעניין סכומו ולעניין התקיימות נסיבות מחמירות, אם פורטו נסיבות מחמירות בהודעה על כוונת חיוב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

@ 22ז. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ו]], יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 22ח]].
: (ב)(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור [[בסעיף 22ט]] ואת התקופה לתשלומו כאמור [[בסעיף 22יא]].
:: (2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 22ו(א)]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 22ו(ב)]], ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 22ח. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסימן זה]], בשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ה–2014]].))

@ 22ט. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 22ו]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 22כ(א)]] והסכים הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 22כ(ב)]], יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 22ג]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 22י. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה [[בסעיף 22יג]], בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור [[בסעיף 22יד]].
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ואולם לעניין הפרה לפי [[סעיף 22ג(א)(37) או (38)]] - בתוך תשעה חודשים מהפרה קודמת של הוראות אלה.

@ 22יא. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 22ז]].

@ 22יב. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22יג. התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 22י]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 22יד]].

@ 22יד. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 22יג]], רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) הוא לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.

@ 22טו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 22י(א)]]; דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור [[בסעיף 22ו]] לעניין סכום העיצום הכספי ולעניין הימשכות ההפרה, ויחולו הוראות [[סעיפים 22ו]] [[ו-22ז]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי [[סעיף 22ג(א)(37) או (38)]] - בתוך תשעה חודשים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 22י(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, ויחולו הוראות [[סעיפים 22ו]] [[ו-22ז]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22טז. התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הוא להציע למפר, בהודעה בכתב, להגיש לו כתב התחייבות ועירבון מסוג שייקבע בנהלים, לפי הוראות [[סימן זה]], במקום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי הוראות [[סימן א']].
: (ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה, שתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על התקופה האמורה [[בהגדרה &quot;הפרה חוזרת&quot; שבסעיף 22י(ב)]], לפי העניין ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ג) הממונה רשאי לדרוש כי המפר יכלול בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעליו לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה, ובכלל זה -
:: (1) החזרת כסף או נכס לצרכן או לציבור צרכנים, בתוך תקופה שיורה עליה הממונה;
:: (2) פרסום מודעות ברבים בעניין ההפרה ובעניין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה ובתוך התקופה שיורה עליה.
: (ד) הממונה יקבע את גובה העירבון שעל המפר להפקיד נוסף על כתב ההתחייבות; גובה העירבון יהיה בגובה העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 22ח(ב)]].

@ 22יז. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]], בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 22טז(א)]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה.
: (ב) לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 22טז(א)]], ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

@ 22יח. הפרת התחייבות (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור [[בסעיף 22י(א)]];
:: (2) חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 22י(ב)]]; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 22טז(ג)]] - יודיע הממונה למפר על כוונתו לחלט את העירבון; המפר רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, בתוך 45 ימים מיום הודעת הממונה, והממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך תקופה זו בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
: (ב) לעניין [[פרק זה]], יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא ימסור לו הממונה הודעה בדבר אפשרות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]].

@ 22יט. השבת העירבון (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (((החל מיום 30.9.2026):)) עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22כ. ערעור (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד)
: (א) על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
: (ב) אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום והורה על החזרת הסכום ששולם (([&lt;s&gt;ששולם&lt;/s&gt;])) או על הפחתת סכום העיצום הכספי, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], יוחזר סכום העיצום הכספי ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 22כא. פרסום (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 22כ]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים.
: (ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) או (ג), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשע&quot;ט-2018]].))

@ 22כב. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], שהיא עבירה על הוראות לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, או התראה מינהלית או הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
:: (((החל מיום 30.9.2026):)) שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ד) הוגש נגד עוסק כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.

@ 22כג. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 22כד. אישור נהלים ופרסומם (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-2)
: נהלי הממונה לפי [[סעיפים 22ד(א) סיפה]], [[22יג]], [[22טז]] [[ו-22לו]] טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו [https://www.gov.il/he/collectors/policies?OfficeId=927abd8f-4179-4bc9-927b-7178d326cbd1 באתר האינטרנט של הרשות].

@ 22כה. אצילת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פרק זה]], למעט לעניין קביעת נהלים לפי [[סעיפים 22ד(א) סיפה]], [[22יג]] [[ו-22טז]], לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים.

@ 22כו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של [[19:303824|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), התשע&quot;ד-2014]].

== פרק ה'2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==


@ 22כז. הגדרות - [[פרק ה'2]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אדם עם מאפיינים מיוחדים&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]];
:: (2) קטין;
:: (3) חסר ישע, כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:: (4) אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (5) אדם שיש לו מאפיינים מיוחדים אחרים, שקבע השר לפי [[סעיף 22לח]];
:- &quot;גוף פיננסי מפוקח&quot;, &quot;שירותי תשלום&quot; ו&quot;שירותי תשלום למוטב&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]];
:- &quot;הפרה&quot; - הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בעניינים אלה:
:: (1) הטעיה;
:: (2) הפעלת השפעה בלתי הוגנת;
:: (3) החזר כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה;
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;מנהל מערכת ההוצאה לפועל&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 4(ב) לחוק ההוצאה לפועל]];
:- &quot;נסיבות מחמירות&quot; - שימוש בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות, בין במעשה ובין במחדל, באותו עניין מהעניינים המנויים בהגדרה &quot;הפרה&quot; שהוא אחד מאלה:
:: (1) נעשה כלפי צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים;
:: (2) נעשה תוך איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, למעט לעניין הפרה שהיא הפעלת השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)(7)]];
:: (3) נעשה תוך גרימת נזק משמעותי במיוחד למספר רב של צרכנים.

@ 22כח. קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: ביצע עוסק הפרה בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה לקבוע, לפי הוראות [[פרק זה]], כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ([[בפרק זה]] - עוסק מפר בנסיבות מחמירות), לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22כט. הודעת כוונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) שוכנע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ובכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]], ימסור לעוסק הודעה על כוונתו כאמור ([[בפרק זה]] - הודעת כוונה).
: (ב) בהודעת כוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל המהווה את ההפרה והוראת החוק או התקנה שהופרה;
:: (2) הנסיבות המחמירות שבהפרה;
:: (3) ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, אם תיקבע, לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]];
:: (4) זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ל]].
: (ג) הממונה ימסור העתק של הודעת הכוונה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם הפסקת העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור [[בסעיף 18א(ב) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לשם עיכוב הליכים וכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור [[בסעיף 78ב(ב) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22ל. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) עוסק שנמסרה לו הודעת כוונה רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה כפי שיורה הממונה, בתוך 14 ימים ממועד מסירת הודעת הכוונה.
: (ב) הממונה יאריך תקופה זו, לבקשת עוסק שהוגשה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.

@ 22לא. החלטת הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) טען העוסק את טענותיו לפני הממונה במהלך התקופה האמורה [[בסעיף 22ל]] (בסעיף זה - תקופת השימוע), יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]].
: (ב)(1) הממונה ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם [[לסעיף 22ל]], לפי המוקדם, והוא רשאי מטעמים מיוחדים להאריך תקופה זו בשבעה ימים נוספים.
:: (2) לא נתן הממונה את החלטתו בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יודיע על כך לנותן שירותי תשלום למוטב, ויחולו הוראות [[סעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום]]; אין באמור כדי לגרוע מסמכות הממונה לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]], ובלבד שלא חלפו 45 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם [[לסעיף 22ל]], לפי המוקדם.
:: (3) השר, על פי הצעת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם נוכח כי הדבר נדרש ליישום הוראות [[פרק זה]]; השר רשאי להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה בחלוף 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4642902|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ&quot;ד-2024]] (((ביום 4.10.2024))).
: (ג) לא טען העוסק את טענותיו בתקופת השימוע, יקבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות.

@ 22לב. הודעת קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) קבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ויפרט בה את נימוקי החלטתו ([[בפרק זה]] - הודעת קביעה).
: (ב) הממונה ימסור העתק של הודעת הקביעה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לשם הפסקת ביצוע פעולות תשלום לטובת מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם השבת כספים למשלם ולשם הגבלת ההתקשרות בחוזה שירותי תשלום עם המוטב, כאמור [[בסעיף 18א(ג) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם מניעת פתיחתם של תיקים חדשים לטובת זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ולשם המשך עיכוב הכספים וההליכים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם סגירת תיקים קיימים כאמור ולשם השבת הכספים שהתקבלו בהם לחייבים, כאמור [[בסעיף 78ב(ד) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22לג. הודעת אי-קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) החליט הממונה שלא לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ([[בפרק זה]] - הודעת אי-קביעה).
: (ב) הממונה ימסור בלא דיחוי העתק של הודעת אי-הקביעה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום למוטב שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי-קביעה, כאמור [[בסעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם ביטול עיכוב ההליכים והכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי-קביעה, כאמור [[סעיף 78ב(ז) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22לד. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על קביעת הממונה לפי [[סעיף 22לב]] ניתן לערער לבית משפט המוסמך לפי הוראות [[סעיף 22כ(א)]]; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעוסק הודעת הקביעה.
: (ב) אין בהגשת ערעור על קביעת הממונה כדי לעכב את ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות מכוח קביעת הממונה כאמור, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך.

@ 22לה. פרסום הודעת קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה הכוללת פרטים אלה לעניין הודעת קביעה:
:: (1) מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה;
:: (2) פרטים על אודות המפר;
:: (3) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) על פרסום הודעת הקביעה יחולו הוראות [[סעיף 22כא(ב) עד (ו)]], בשינויים המחויבים.

@ 22לו. קביעה לגבי עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל השפעה&quot;, בעוסק שהוא יחיד - מי שביכולתו לכוון את פעילותו של העוסק, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בעוסק; לעניין זה יראו מי שמממן מעל 50% מהיקף הפעילות של העוסק כבעל השפעה בו;
::- &quot;בעל זיקה&quot;, לעוסק מפר בנסיבות מחמירות - כל אחד מאלה:
::: (1) תאגיד בשליטת עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (2) בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (3) תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (4) תאגיד שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהות להרכב כאמור של העוסק המפר בנסיבות מחמירות;
::: (5) עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (6) בעל השפעה בעוסק שהוא יחיד שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (7) עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא בעל השפעה או בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (8) מי שאחראי מטעם העוסק המפר בנסיבות מחמירות על תשלום שכר העבודה;
::: (9) מי שמכהן כנושא משרה אצל עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (10) עוסק שמי שמכהן בו כנושא משרה כיהן כנושא משרה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (11) מי שהוא קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות או של בעל השליטה בו או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות, או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של בעל שליטה בתאגיד שהוא עוסק מפר;
::- &quot;נושא משרה&quot;, בעוסק -
::: (1) לגבי עוסק שהוא תאגיד - נושא משרה כהגדרתו [[בחוק החברות]];
::: (2) לגבי עוסק שהוא יחיד - מי שמנהל את פעילותו של העוסק, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
::- &quot;קרוב&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]].
: (ב) היה עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (בסעיף זה - עוסק בעל זיקה) והתקיימה לגבי הפעילות העסקית שלו אחת מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הממונה לקבוע כי גם בעל הזיקה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות:
:: (1) העוסק המפר בנסיבות מחמירות העביר את עיקר פעילותו העסקית לפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה;
:: (2) בהתאם לנהלים שעליהם הורה הממונה - דפוס ההתנהגות של העוסק בעל הזיקה כלפי הצרכן דומה לדפוס ההתנהגות שבשלו ניתנה הודעת הקביעה לעוסק המפר בנסיבות מחמירות.
: (ג) שוכנע הממונה כי העוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות וכי מתקיימות לגבי פעילותו העסקית הנסיבות שבסעיף קטן (ב), ובכוונת הממונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כאמור (בסעיף זה - הודעת כוונה).
: (ד) בהודעת הכוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) הנסיבות שבשלהן בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]];
:: (3) זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ל]] המוחל לפי סעיף קטן (ה).
: (ה) נמסרה לעוסק בעל זיקה הודעת כוונה כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיפים 22כט(ג) עד 22לה]], בשינויים המחויבים.

@ 22לז. אצילת סמכות הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] לסגנו, והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

@ 22לח. תקנות לעניין צרכנים עם מאפיינים מיוחדים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו אנשים עם מאפיינים מיוחדים לעניין הוראות [[פרק זה]].

== פרק ו': עונשין ותרופות ==

@ 23. עונשין (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א)
: (א) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין) -
:: (1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות [[סעיף 2(א), (ב) או (ג)]];
:: (2) הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]];
:: (3) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 7(ג)]];
:: (4) פרסם פרסומת או נקט דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים בניגוד להוראות [[סעיף 7א]];
:: (5) בעסקה בענין רכישה של יחידות נופש, לא קיים את הוראות [[סעיף 14א]];
:: (6) הפריע לאדם הפועל כדין לפי חוק זה מלבצע את סמכויותיו, או סירב, בלי הצדק סביר, להתייצב לפני אדם כאמור או למסור מידע או דבר אחר לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיפים 21]] [[ו-22]];
:: (6א) הפר צו מינהלי שניתן בהתאם להוראות [[סעיף 21ג]];
:: (7) (((נמחקה).))
: (ב) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - קנס פי שבעה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]] -
:: (1) לא גילה לצרכן דבר בניגוד להוראות לפי [[סעיף 4]];
:: (2) השתמש בשם שמשתמע ממנו כי מטרתו הגנה על הצרכן בניגוד להוראות [[סעיף 7ב]];
:: (3) הפר הוראות לפי [[סעיף 13]] לענין מקדמות וערובות;
:: (3א) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה -
::: (א) לא חתם על חוזה בכתב עם הצרכן, לא מסר לצרכן טופס גילוי או התקשר עם צרכן בעסקה לתקופה קצובה, לתקופה העולה על שנה, והכל בניגוד להוראות [[סעיף 13ה]];
::: (ב) בעקבות ביטול העסקה על ידי הצרכן, גבה מהצרכן דמי ביטול בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]], או שלא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששילם או לא ביטל את חיובו, בניגוד להוראות [[סעיף 13ז]];
:: (4) בעסקה ברוכלות, לא קיים הוראות לפי [[סעיף 14]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) בשיווק מרחוק או בעסקת מכר מרחוק, לא גילה לצרכן פרטים או לא סיפק מסמך בכתב בניגוד להוראות [[סעיף 14ג]];
:: (7) בעקבות ביטול עסקה על ידי צרכן, נהג בניגוד להוראות [[סעיף 14ה]];
:: (8) (((נמחקה).))
: (ג) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - קנס פי שלושה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]] -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) הפר הוראות לפי [[סעיף 5]] לענין עריכת חוזה, העיון בו ומסירתו;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) הפר הוראות לפי [[סעיף 10]] לענין התשלום בסכום הנמוך;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) הפר הוראות לפי [[סעיפים 17ב(א) עד (ג)]], [[17ב(ד)]], [[17ג]], [[17ד]] [[או 17ו]] לענין חובת הצגה או פרסום של מחירי נכסים ושירותים או לענין גביית מחירם המחייב;
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) (((נמחקה).))
: (ד) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של עד חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר למועד שבו נמסרה הודעה או ניתן צו, או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו, לפי המאוחר; לענין זה -
::- &quot;הודעה&quot; - הודעה שניתנה לפי [[סעיף 21(4)]];
::- &quot;צו&quot; - צו שנתן בית המשפט לפי [[סעיף 30]].
: (ה) עבר אדם, בתוך שלוש שנים, פעם נוספת עבירה לפי סעיף זה דינו -
:: (1) בעבירות לפי סעיף קטן (א) - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות;
:: (2) בעבירות לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) - כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות.
: (ו) נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
: (ז) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

@ 23א. נסיבות מחמירות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23(א)(1) או (2)]] בנסיבות מחמירות - דינו של עובר העבירה מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרים מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
: (ב) בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - אחת מאלה:
:: (1) המעשה מתייחס למספר רב במיוחד של צרכנים;
:: (2) המעשה גרם נזק חמור במיוחד לצרכן או לקבוצת צרכנים;
:: (3) עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה גדולים במיוחד מהמעשה;
:: (4) העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (5) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23(א)(1)]] תוך טענת עובדה אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.

@ 23ב. הטלת קנס לאחר שנפסקו פיצויים לדוגמה לפי [[סעיף 31א]] (תיקון: תשס&quot;ח)
: בבואו להטיל קנס על עוסק שהורשע בעבירה לפי [[סעיף 23]], רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו עוסק, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי [[סעיף 31א]].

@ 24. סמכויות נוספות של בית המשפט
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 23]], רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות -
: (1) כי טובין של הנאשם שבהם או לגביהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
: (2) כי עסק של הנאשם ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
: (3) כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט.

@ 25. אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 23]] בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראת סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23]] בידי עובד, מורשה, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, המרשה או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

@ 26. (תיקון: תש&quot;ס) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 28. התחייבות העוסק (תיקון: תשמ&quot;ח, [הודעות], תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: (א) היה הממונה סבור כי אדם עבר עבירה על הוראות [[סעיף 25]], רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו -
:: (1) להימנע ממעשה או מחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה הוא מהווה עבירה לפי חוק זה; התחייבות לפי פסקה זו תהיה מלווה בערובה, בערבים או בלי ערבים, בסכום שלא יעלה על גובה הקנס כאמור [[בסעיף 23(א)]], ולתקופה שלא תעלה על שנתיים;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) אדם שנתן התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי [[סעיף 25]] בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות.
: (ג) הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף קטן (א)(1), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
:: (1) לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולא להטיל על הנאשם עונש נוסף;
:: (2) להטיל עונש בשל העבירה אך להשאיר את הערובה בתקפה בלי לחלטה;
:: (3) לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולהטיל כל עונש אחר בשל העבירה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בסעיף זה, &quot;אדם&quot; - למעט תאגיד.

@ 29. פטור (תיקון: תשמ&quot;ב)
: נמכר נכס בידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, או בידי מי שמוכר מטעם המדינה נכס שחולט או נעזב לטובתה או נכס אחר שהמדינה לא רכשה אותו או לא השתמשה בו, לא יראו במכר עסקה לענין [[סעיפים 2]], [[4]], [[6]] [[ו-7]], ובלבד שההצעה למכירה גילתה את העובדה שמציעים למכירה נכסים מסוג זה והזהירה את הצרכן כי מהות התכונות העיקריות לגביהם אינה ידועה וכי הרשות אינה נושאת באחריות להן.

@ 30. צו בית המשפט למניעת עבירה
: לפי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או הממונה, רשאי בית המשפט -
: (1) לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו עבירה לפי חוק זה ולתת ערובה לכך;
: (2) לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה כאמור.

@ 31. פיצויים (תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, [הודעות], תשנ״ט, תשס&quot;ח)
: (א) דין מעשה או מחדל בניגוד [[לפרקים ב׳]], [[ג׳]], [[ד׳]] [[או ד׳1]] כדין עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].
: (א1) הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור [[בסעיף 2]].
: (א2) [[פרק ו׳1]] לא יחול על עוסק שנפגע מעוולה כאמור במהלך עסקו.
: (ב)(1) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 14,750 שקלים חדשים על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
:: (2) שינוי הסכום לפי שינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו נקבע לאחרונה, אינו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם לא יוגדל הסכום לפי פסקה זו לפני שחלפו שלושה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
:: (3) בסעיף קטן זה – ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) בסעיף זה, ”ארגון צרכנים” – המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון אחר ששר המשפטים אישר לענין זה.

@ 31א. פיצויים לדוגמה (תיקון: תשס״ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תש״ע-3, תשע״א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-4, תשע״ו–5, תשע״ז–2, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ט)
: (א) נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
:: (1) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי [[סעיף 4ג(ב)]], לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה לפי [[סעיף 4ג(א)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
:: (1א) ביקש צרכן כי עוסק יספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, לאחר שהעוסק הטעה אותו בעניין המקום שאליו יסופק הנכס או השירות כאמור [[בסעיף 2(א)(3א)]] – והעוסק לא סיפק את הנכס או השירות למקום שהוסכם בין הצדדים כאמור;
:: (2) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי [[סעיף 4ג(ב) ו־(ג)]], לאחר שהעוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, לפי [[סעיף 4ג(א)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
:: (2א) בעסקה לתקופה קצובה – ביקש צרכן כי עוסק יפסיק לחייבו בתשלומים לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לפי [[סעיף 13א(ג)]], או לא נמסרה לצרכן הודעה בכתב לפי [[סעיף 13א(ד)]] או לפי [[סעיף 13ה(ו)(2)]], לפי העניין – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בניגוד לאותן הוראות;
:: (2ב) ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]] – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]];
:: (2ב1) טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת [[סעיף 13ד1]];
:: (2ג) ביקש צרכן מעוסק לשלם בעד שירותים או טובין בלא עמלה כאמור [[בסעיף 13ח(ב)]], או לשלם כאמור באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 13ח(ג)]] – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
:: (3) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את מה שהעוסק קיבל מכוח הסכם רוכלות, לפי [[סעיף 14(ב)]], בעקבות ביטול ההסכם לפי [[סעיף 14(א)]] [[או 14ג1(ב)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מה שקיבל מכוח ההסכם כאמור;
:: (4) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, לפי [[סעיף 14ה(א)(1)]] [[או 14ה(ב)(1)]], בעקבות ביטול חוזה לרכישה של יחידת נופש לפי [[סעיף 14א(ג)]] או ביטול עסקת מכר מרחוק לפי [[סעיף 14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (4א) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי [[סעיף 13ז(1)]], בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (4ב) ביקש צרכן שהתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]] שיש לו זכות לבטלה לפי מדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל, כי העוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם, או ביקש צרכן לבטל את חיובו בעקבות ביטול עסקה כאמור - והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (5) ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי [[סעיף 17ב(ד)]], אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
:: (6) ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], לפי [[סעיף 17ז(ב)]] – והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור;
:: (7) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(5)]] או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(א1)]] – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור;
:: (8) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(1)]] – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול לפי [[סעיף 14ט(א)]], למעט [[14ט|פסקה (1) שבו]]; לעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור [[בסעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[ו־14ג1(ג)]].
: (ג)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת או שהיא נעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן [[בסעיף 23א(ב)]].
:: (2) בסעיף קטן זה –
:::- ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי אחת הפסקאות שבסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של סעיף המנוי באותה פסקה שבשלה הורשע לפי [[סעיף 23]];
:::- ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מהוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), לאחר שנמסרה הודעה לפי [[סעיף 21(4)]] או שניתן צו לפי [[סעיף 30]], או לאחר שנסתיימה תקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו כאמור, לפי המאוחר.
: (ד) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לעוסק, בשל הפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו עוסק הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי [[סעיף 23]].
: (ה) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:
:: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
:: (2) עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;
:: (3) חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה;
:: (4) שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה;
:: (5) ההיקף הכספי של עסקי העוסק;
:: (6) גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי [[סעיפים 23]] [[או 23א]], אם קבוע קנס כאמור.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של צרכן לפיצויים לפי [[סעיף 31]] או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.

@ 32. ביטול עסקה (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ע)
: (א) נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור [[בסעיפים 2]] [[ו-3]], והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה - אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין.
: (ב) בוטלה עסקה כאמור בסעיף קטן (א), ישיב העוסק לצרכן, בתוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול, את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, באותו אופן שבו שילם הצרכן, ואם היתה העסקה עסקה למכירת נכס - ישיב הצרכן לעוסק את הנכס נושא העסקה, בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן; היתה העסקה עסקה מתמשכת שהוחל במתן השירות לפיה - ישלם הצרכן לעוסק את התמורה היחסית לפי תנאי העסקה, בעד השירות שניתן לו עד למסירת ההודעה על הביטול.
: (ב1) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ג) השר רשאי בתקנות לקבוע פרטים אשר אי-גילויים לצרכן ישמש עילה לביטול העסקה; הוראות סעיף זה יחולו אף על ביטול כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף), התשמ״ז–1986]].))

@ 33. פרסום פסק דין או תיקון פרסום
: (א) בית המשפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום.
: (ב) הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 34. ראיה לפרסום
: הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס פרסום מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

@ 35. סמכויות המכס
: לענין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו יבוא בניגוד [[לסעיפים 2(ב)]] [[ו-17]] כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם [[בפקודת המכס]].

== פרק ו'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) ==

@ 35א. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ב. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ג. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ד. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ה. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ו. (תיקון: תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ז. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ח. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ט. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35י. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 36. החוק מחייב
: הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

@ 37. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
: (א1) תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בהתייעצות עם הממונה או על פי הצעתו.
: (ב) תקנות לפי חוק זה שנתייחדו לענין נכסים או שירותים שבשטח פעולתו של משרד ממשרדי הממשלה יותקנו גם בהתייעצות עם השר הממונה על אותו משרד.

@ 38. סמכות הממונה לאצול
: הממונה רשאי לאצול סמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מסמכויות לפי [[סעיפים 28]] [[או 30]], לעובד המדינה אחר.

@ 39. סייג לתחולה (תיקון: תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג)
: הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:
: (1) תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]];
: (2) מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ&quot;א-1981]];
: (3) נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
: (4) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]].

@ 40. ביטול
: בטלים -
: (1) חוק המסחר ברכב משומש, התשל&quot;ז-1977;
: (2) ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]];))
: (3) ((הנוסח שולב [[בפקודת סימני סחורות]].))

@ 41. שמירת דינים
: חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

@ 42. דין המדינה
: לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר.

@ 43. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום א' באב התשמ&quot;א (1 באוגוסט 1981).

@ 44. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ו) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 17ז]]))) ====

=== חלק א' ===
==== ((([[17ז|סעיף קטן (א)(3)]]))) (תיקון: תשס&quot;ד) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובלבד שמחירם יוצג בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בהתייעצות עם שר התיירות.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), התשס&quot;ה-2005]].))
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : שירות השכרת רכב מנועי לתייר, לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו יינקב ויפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : לענין [[פרטים 1]] [[ו-2]], &quot;תייר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

=== חלק ב' ===
==== ((([[17ז|סעיף קטן (ב)]]))) ====

@ : [[בחלק זה]] -
:- &quot;השער היציג&quot;, של מטבע חוץ פלוני - השער היציג שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;
:- &quot;שער המכירה&quot; - שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ.

@ 1. (תיקון: תשס&quot;ד) : תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים לישראל או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער החליפין האמור בחיקוק האחר.
@ 2. : טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו [[בתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ&quot;ו-1965]], ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ט-3) : שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל. ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על הובלת מטענים בין-לאומית בים או באוויר, שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר לבין איגוד בין-לאומי של חברות תעופה או ספנות, כמשמעותו [[בסעיף 3(7) בחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]].
@ 4. : שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 18(ב)]]))) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : ספק מורשה כהגדרתו [[=חוק התקשורת|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (בחוק זה - חוק התקשורת), המספק לפי [[החוק האמור]] אחד או יותר מהשירותים האלה:
: (1) שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
: (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
: (3) שירות גישה לאינטרנט.
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) :  (((נמחק).))
@ 3. : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[חוק התקשורת]].
@ 4. : בעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[חוק התקשורת]].
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;א-2) : בעל רישיון ספק גז כמשמעותו [[בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]].
@ 6. : בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]].
@ 7. : ספק מים כמשמעותו [[בחוק המים, התשי&quot;ט-1959]].
@ 8. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : (((נמחק).))
@ 9. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב) : עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה כמשמעותה [[13ה|בסעיף 13ה לחוק]].

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 13א]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : שירות טלפוניה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]].
@ 2. : שירות להספקת גז שנותן ספק גז לצרכן גז.
@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3) : (((נמחק).))

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 13א1]]))) ====

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;דמי ביטול&quot; - כל תשלום שהצרכן נדרש לשלם בשל ביטול העסקה, יהא כינויו אשר יהא;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 1. עסקה בעניין רכישה של יחידת נופש (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
:: מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי - בתום אותו מועד
: '''תנאים לעניין הביטול'''
:: (א) עוסק לא יגבה דמי ביטול; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות מהצרכן את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
::: (1) החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש שיש לצרכן בה עד למועד כניסת הביטול לתוקף;
::: (2) 50% מהסכום שנותר ממחיר יחידת הנופש לאחר ניכוי הסכום לפי פסקה (1), ובלבד שהעוסק לא הגביל את זכותו של הצרכן להמחות את זכויותיו על פי החוזה, לרבות בדרך של חיוב בתשלום.
:: (ב) עוסק ישיב לצרכן כל סכום שהצרכן שילם בעד התקופה שלאחר מועד כניסת הביטול לתוקף, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו, או יבטל את חיובו בעד התקופה כאמור, והכול למעט הסכומים שהוא רשאי לנכות בהתאם לסעיף קטן (א)(2).
: בפרט זה -
:- &quot;יחידת נופש&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14א]];
:- &quot;המועד השנתי&quot; - התקופה בשנה קלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;
:- &quot;מחיר יחידת נופש&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 14א(ב)(9)]].

@ 2. עסקה בעניין רכישת שירותים במכון כושר (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
:: מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול
: '''תנאים לעניין הביטול'''
:: (א) עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
::: (1) החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;
::: (2) דמי ביטול בגובה מכפלת מספר החודשים מהמועד שבו הוחל בביצוע העסקה ועד מועד כניסת הביטול לתוקף, בהפרש שבין המחיר החודשי בעסקה ובין המחיר החודשי במסלול חלופי, ובלבד שהעוסק גילה לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות, את המחיר החודשי במסלול החלופי.
:: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), דמי הביטול לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי פסקה (1) או (2) להלן:
::: (1) 25% מהתמורה - אם בוטלה בשליש הראשון של התקופה הקצובה, על 20% מהתמורה – אם בוטלה בשליש השני של התקופה הקצובה, או על 17% מהתמורה – אם בוטלה בשליש האחרון של התקופה הקצובה;
::: (2) הסכום שהיה על הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.
: בפרט זה -
:- &quot;מכון כושר&quot; - כהגדרתו [[בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ&quot;ד-1994]], וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה;
:- &quot;מחיר חודשי במסלול חלופי&quot; - המחיר החודשי בעד אותם שירותים הניתנים לצרכן בעסקה לתקופה קצובה, לו ההתקשרות היתה לתקופה בלתי קצובה, כפי שהוצע לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות;
:- &quot;מחיר חודשי בעסקה&quot; - המחיר שעל הצרכן לשלם בעד זכות השימוש במכון הכושר בתקופה הקצובה בהתאם לעסקה כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם יש לצרכן זכות שימוש כאמור;
:- &quot;תמורה&quot; - כל תשלום שעל צרכן לשלם לעוסק בקשר לעסקה עם מכון הכושר, ובכלל זה דמי רישום.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ו-5) ==
==== ((([[סעיף 14ג1]]))) ====

@ 1. : תעודה המעידה על נכות או אישור זכאות לקצבה בשל מוגבלות שניתנו לצרכן על ידי המוסד לביטוח לאומי.
@ 2. : תעודה המעידה על נכות שניתנה לצרכן לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]].
@ 3. (תיקון: תשע״ז) : החלטת ועדת אבחון לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ&quot;ט-1969]], בדבר היותו של אדם אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית.
@ 4. : אישור זכאות, לרבות זכאות חלקית, לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת, שניתן בהתאם לתע&quot;ס כהגדרתן [[בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ&quot;ו-1986]] (להלן - תע&quot;ס).
@ 5. : תעודת עיוור או לקוי ראייה שניתנה בהתאם לתע&quot;ס.
@ 6. : אישור על הכרה של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שניתנה בהתאם לתע&quot;ס.

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 16ג(ה)]]))) ====

@ 1. : עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית לאחר שהצרכן פנה אליו וביקש ממנו כי יחזור אליו באמצעות שיחה; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו כאמור הוא על העוסק.
@ 2. : עוסק הקשור לצרכן בעסקה מתמשכת שפונה לצרכן בפנייה שיווקית בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה, לרבות בעניין שינוי תנאיה (בפרט זה - פנייה מותרת); הוראות פרט זה לא יחולו על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכתה של עסקה קיימת אלא אם כן ביקש הצרכן מיוזמתו, במסגרת הפנייה המותרת, להאריך את תוקפה של העסקה הקיימת; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש מיוזמתו להאריך תוקף עסקה קיימת הוא על העוסק; לעניין זה, &quot;עסקה מתמשכת&quot; - לרבות עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז.
@ 3. : עוסק שהצרכן נתן לו הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו לא הושגה באמצעות פנייה בשיחה למספר הטלפון של הצרכן; הסכמה כאמור תינתן במסמך נפרד בכתב, ובכלל זה בדרך אלקטרונית, ויובהר בו כי אין בהסכמה לפנייה השיווקית כאמור כדי להעיד על הסכמה לביצוע עסקה כלשהי בין הצרכן לעוסק; הסכמה כאמור תהיה בתוקף לשנה לכל היותר אלא אם כן הצרכן חזר בו מהסכמתו קודם לכן, וניתן להאריך את תוקפה, בהסכמת הצרכן בדרך האמורה, בשנה לכל היותר בכל פעם.
@ 4. : צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית אליו מאותו עוסק; ההסכמה תהיה בתוקף לשנה, אולם הצרכן רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת; נטל ההוכחה לעניין הסכמת הצרכן ותוקפה הוא על העוסק.

== תוספת שביעית (תיקון: תשפ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 22ד(ב)(2)]]))) ====
=== סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות ===
: {|
! הסעיף !! פרטי ההפרה !! תנאים
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. [[22ג(א)(2)]] || הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב2)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. [[22ג(א)(7)]] || לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 4ג(ב) או (ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. [[22ג(א)(25א)(ב)]] || בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]], לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור [[בסעיף 14ג2]], אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור [[באותו סעיף]] ||
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. [[22ג(א)(26)]] || לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14ו]] ||
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. [[22ג(א)(27)]] || לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (להלן - שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(א) או (ד)]] או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה ||
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. [[22ג(א)(31א)]] || לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 14ט(א) ו-(ב)]], לפי הוראות [[אותו סעיף]] ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. [[22ג(ב)(1)]] || עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ג)]] || לעניין [[סעיף 2(ג)]] - ובלבד שהפרסומת מכוונת לקבוצת צרכנים מסוג המנוי [[בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot; שבסעיף 22ד(ב)]]
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. [[22ג(ב)(3)]] || הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]], למעט [[3|פסקאות (5) עד (7) שבו]] ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. [[22ג(ב)(8)]] || המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 13א(ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. [[22ג(ב)(9)]] || לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות [[סעיף 13א1]] או [[19:577390|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע&quot;ד-2014]] ||
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. [[22ג(ב)(10)]] || המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. [[22ג(ב)(13)]] || גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. [[22ג(ב)(14)]] || לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 13ז]] ||
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. [[22ג(ב)(15)]] || לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות [[סעיף 14(ב)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. [[22ג(ב)(16)]] || לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]] ||
|}

== תוספת שמינית (תיקון: תשפ&quot;ד-4) ==
==== ((([[סעיף 22ג(ד)]]))) ====
: {|
! מחזור המכירות לפי מיטב השפיטה {{ש}} (בשקלים חדשים) !! סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. עד 10 מיליון || 500,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מעל 10 מיליון ועד 20 מיליון || מיליון
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מעל 20 מיליון ועד 100 מיליון || 5 מיליון
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מעל 100 מיליון || 10 מיליון
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ו באדר ב' התשמ&quot;א (1 באפריל 1982).
&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* גדעון פת, שר התעשיה המסחר והתיירות
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>g7a7nehtbnczcablcbsnu6vwfpj19z6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3022253</id>
      <parentid>3021955</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T15:00:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3022253</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1630" sha1="ifr5xgspkwsug19o3ormkpvdsstjgg3" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ifr5xgspkwsug19o3ormkpvdsstjgg3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022319</id>
      <parentid>3022253</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:00:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3022319</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1645" sha1="qmwy6pt5a7epxppoafe9ockcvsgpood" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qmwy6pt5a7epxppoafe9ockcvsgpood</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022338</id>
      <parentid>3022319</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T03:00:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3022338</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1711" sha1="dfdcmw1csw5e0hyrmw5aetnajzxuwdg" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dfdcmw1csw5e0hyrmw5aetnajzxuwdg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022374</id>
      <parentid>3022338</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T09:00:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3022374</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1749" sha1="06vx4cnefj0l5fvaicgisk6ny0winkh" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>06vx4cnefj0l5fvaicgisk6ny0winkh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק בתי משפט לענינים מינהליים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>284622</id>
    <revision>
      <id>3022345</id>
      <parentid>3018326</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T05:39:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף ודחיית תחילה</comment>
      <origin>3022345</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91567" sha1="83smb1wuv048dll6vucoangqrdn0gf6" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש&quot;ס-2000

&lt;מאגר 2000141 תיקון 2204149 תקן 169660 קוד a163Y00000DuGfBQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ס, 190|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)); ((תשס&quot;א, 42|חוק זכויות התלמיד|15:300380)), ((401|ת&quot;ט|1792)), ((422|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|15:300385)); ((תשס&quot;ב, 17|תיקון מס' 12 לחוק המפלגות|15:300427)), ((85|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((116|חוק שירות נתוני אשראי|15:300453)), ((395|תיקון לחוק איסור הלבנת הון|15:300507)); ((תשס&quot;ג, 223|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|15:300617)); ((תשס&quot;ד, 338|תיקון לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים|16:299643)); ((תשס&quot;ה, 65|חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)|16:299723)), ((124|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס|16:299750)), ((212|תיקון מס' 2 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|16:300980)), ((332|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((477|חוק להסדרת תוצרת אורגנית|16:299720)), ((515|תיקון מס' 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|16:299801)), ((689|תיקון מס' 3 לחוק היטלי סחר|16:299890)), ((738|תיקון מס' 15|16:299627)), ((935|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|16:299985)), ((963|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)), ((980|חוק תשלומים לפדויי שבי|16:299979)), ((992|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|16:299883)); ((תשס&quot;ו, 15|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)|16:299891)), ((124|חוק הנהיגה הספורטיבית|16:299729)), ((167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)), ((185|חוק התאגידים הבטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|16:299877)), ((257|ת&quot;ט|2052)), ((280|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((330|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 28|ת&quot;ט|2073)), ((64|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((101|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|17:299799)), ((312|תיקון מס' 33 לחוק ניירות ערך|17:299976)), ((384|תיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט|17:300746)), ((388|ת&quot;ט|2103)), ((411|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|17:300679)); ((תשס&quot;ח, 95|חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)|17:300854)), ((129|חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה)|17:300815)), ((134|תיקון מס' 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|17:300755)), ((148|תיקון לחוק להסדרת תוצרת אורגנית|17:300670)), ((405|חוק השתלת אברים|17:299614)), ((438|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים|17:300103)), ((447|חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן|17:300719)), ((639, 639|תיקון מס' 84 והוראת שעה לחוק התכנון והבניה|17:300885)), ((670|תיקון מס' 52 לחוק בתי המשפט|17:300810)), ((730|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|17:300058)), ((749|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|17:300758)), ((785|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((810|תיקון מס' 24 לחוק החברות הממשלתיות|17:300834)), ((873|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תשס&quot;ט, 164, 236|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 366|תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|18:300106)), ((379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((382|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|18:301114)), ((502|תיקון מס' 12 לחוק עובדים זרים|18:301042)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע&quot;א, 12|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)|18:301116)), ((40|תיקון מס' 27 לחוק רישוי עסקים|18:301067)), ((200|ת&quot;ט|2272)), ((299|חוק להסדרת הטיפול באריזות|18:301233)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((665|חוק לפינוי שדות מוקשים|18:301214)), ((685|תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות|18:499139)), ((687|תיקון מס' 40 לחוק יסודות התקציב|18:301085)), ((726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((774|חוק תכנון משק החלב|18:300923)), ((908|חוק הטיס|18:301172)), ((948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|18:301347)), ((999|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|18:301183)), ((1033|תיקון מס' 7 לחוק הספורט|18:301317)), ((1047|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|18:301380)), ((1067|תיקון מס' 20 לחוק שמירת הניקיון|18:301287)), ((1074|תיקון מס' 22 לחוק הכניסה לישראל|18:301295)), ((1080|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|18:301228)), ((1170|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)), ((1202|תיקון מס' 6 לפקודת מסילות הברזל|18:301316)); ((תשע&quot;ב, 118|תיקון מס' 6 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|18:301419)), ((124|תיקון מס' 3 והוראת שעה לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|18:301346)), ((134|תיקון מס' 5 לפקודת היערות|18:301343)), ((219|תיקון מס' 18 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון|18:301153)), ((220|תיקון מס' 7 לחוק שירותי הסעד|18:301260)), ((248|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם)|18:301394)), ((262|ת&quot;ט|18:301394)), ((442|חוק הדיור המוגן|18:301255)), ((559|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|18:301464)), ((627|תיקון מס' 55 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|18:301463)), ((649|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|18:301490)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ג, 18|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|18:301169)), ((193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((220|חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה)|19:301501)); ((תשע&quot;ד, 23|תיקון מס' 10 לחוק התקנים|19:301598)), ((36|תיקון מס' 6 לפקודת מחלות בעלי חיים|19:301576)), ((153|חוק הרשויות המקומיות (השעיית ראש רשות מקומית בשל הגשת כתב אישום) (תיקוני חקיקה)|19:301622)), ((204|תיקון מס' 35 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|19:301489)), ((321|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|19:301502)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((454|חוק קידום התחרות בענף המזון|19:301575)), ((760|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|19:303854)), ((773|תיקון מס' 34 (תיקון)|19:306573)); ((תשע&quot;ה, 16|תיקון מס' 8 לפקודת מסילות הברזל|19:306573)), ((284|תיקון מס' 7 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה|20:313651)); ((תשע&quot;ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((193|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|20:316718)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((533|תיקון מס' 5 והוראת שעה לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|20:321423)), ((567|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|20:321784)), ((706|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות|20:338811)), ((868|חוק נתוני אשראי|20:340802)), ((880|חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום|20:340804)), ((927|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((1047|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|20:347945)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)), ((1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)), ((1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 79, 123, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((271|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((462|תיקון מס' 13 לחוק האזרחות|20:381759)), ((611|תיקון מס' 9 לפקודת מסילות הברזל|20:382423)), ((667|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((923|תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה|20:382860)), ((949|תיקון מס' 8 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:385248)), ((1116|תיקון מס' 39 לחוק לשכת עורכי הדין|20:390422)), ((1171|תיקון מס' 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|20:390432)); ((תשע&quot;ח, 7|תיקון מס' 4 (תיקון) לחוק הרשות לפיתוח הנגב|20:395572)), ((292|תיקון מס' 3 לחוק המאבק בטרור|20:491925)), ((489|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((910|תיקון מס' 8 (תיקון) לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:504229)), ((912|תיקון מס' 117|20:504268)), ((951|תיקון לחוק מוקדי חירום|20:504283)), ((957|תיקון מס' 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)|20:504284)); ((תשע&quot;ט, 34|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|20:518940)), ((116|תיקון - הוראת שעה לחוק לפינוי שדות מוקשים|20:528235)), ((252|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((287|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:577860)), ((320|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)), ((393|תיקון לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:580718)); ((תשפ&quot;א, 175|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)), ((305|תיקון מס' 6 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:596699)), ((340|תיקון מס' 7 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:598474)), ((362|תיקון מס' 8 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:603271)); ((תשפ&quot;ב, 286|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((462|תיקון מס' 10 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:612736)), ((670|תיקון - הוראת שעה (תיקון) לחוק לפינוי שדות מוקשים|24:616003)), ((714|תיקון מס' 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:618378)), ((811|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|24:622751)), ((928|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|24:635944)), ((981|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:644747)), ((1111|תיקון מס' 151 לפקודת העיריות|24:650390)); ((תשפ&quot;ג, 39|תיקון מס' 2 לחוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|25:1804010)), ((50|תיקון מס' 12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|25:1811036)), ((123|חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה|25:2168823)), ((284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((556|תיקון מס' 12 לפקודת האגודות השיתופיות|25:3005124)), ((617|תיקון מס' 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|25:3020007)), ((642|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע|25:3026666)); ((תשפ&quot;ד, 67|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|25:3506207)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 463|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|10886)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ד, 216|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)|25:3594903)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 618|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)|10921)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ד, 413, 413|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3815292)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1342|תיקון לתקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|11072)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ד, 883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|25:4328606)), ((936|תיקון מס' 6 לחוק תשלומים לפדויי שבי|25:4546317)), ((986|תיקון מס' 17 לחוק הספורט|25:4618954)), ((1037|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1098|תיקון לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:4712389)), ((1322|תיקון מס' 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|25:4758425)), ((1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 198|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|25:5482863)), ((332|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|25:5752364)), ((423|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((426|תיקון מס' 2 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:6165262)), ((501|תיקון מס' 31 לחוק המים|25:6191613)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)), ((801|תיקון מס' 3 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:8529139)); ((תשפ&quot;ו, 79|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית|25:10503660)), ((264|תיקון מס' 4 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה)|25:11074261)), ((370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((532|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|25:12846918)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)). &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ&quot;ו-6 --&gt;
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 146|שינוי התוספות לחוק|6136)); ((תשס&quot;ח, 171|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6626)); ((תשע&quot;א, 125|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6938)), ((281|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|6953)); ((תשע&quot;ו, 842|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7631)); ((תשע&quot;ח, 1796|שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק|7985)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|6292)); ((תשע&quot;ו, 1184|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תחילת החוק)|7665)); ((תשע&quot;ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|8011)); ((תשע&quot;ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|8074)).

@ 1. מטרה (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: חוק זה מטרתו להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בבתי משפט אחרים, על ידי שופטים של בית המשפט המחוזי שייקבעו לצורך זה, ולפי סדרי דין מיוחדים שייקבעו.

@ 2. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;ענינים מינהליים&quot; - ענינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות;
:- &quot;רשות&quot; - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
:- &quot;החלטה של רשות&quot; - החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל.

@ 3. בית משפט לענינים מינהליים (תיקון: תשס&quot;ז-4)
: (א) בית משפט מחוזי ישב כבית משפט לענינים מינהליים בהתאם להוראות חוק זה (להלן - בית משפט לענינים מינהליים).
: (ב) שופטי בית משפט לענינים מינהליים יהיו נשיא בית המשפט המחוזי ושופטים אחרים של בית המשפט המחוזי, שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי, על פי הנחיות שקבע נשיא בית המשפט העליון לענין זה; תקופת הכהונה של שופט בית משפט לענינים מינהליים תהא ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת; ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
: (ג) מקרב השופטים שנקבעו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונה סגן נשיא לענינים מינהליים (להלן - סגן הנשיא); על מינוי של סגן הנשיא ועל כהונתו יחולו הוראות [[סעיף 9 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], ואולם כהונתו של סגן הנשיא תיפסק אם חדל לכהן כשופט של בית משפט לענינים מינהליים.

@ 4. הרכב
: (א) בית משפט לענינים מינהליים ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית המשפט המחוזי או סגן הנשיא לקבוע כי ענין מסוים יידון בשלושה.
: (ב) נשיא בית המשפט העליון רשאי לקבוע סוגי ענינים שיידונו בשלושה; הודעה על סוגי ענינים שנקבעו לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.

@ 5. סמכות בית המשפט (תיקון: תשס&quot;א-3, תשס&quot;ה-8)
: בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה -
: (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי [[בתוספת הראשונה]] בענין המנוי [[בתוספת הראשונה]] ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית);
: (2) ערעור המנוי [[בתוספת השניה]] (להלן - ערעור מינהלי);
: (3) תובענה המנויה [[בתוספת השלישית]] (להלן - תובענה מינהלית);
: (4) ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק.

@ 5א. סמכות בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בענייני האזור (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים ידון, נוסף על סמכותו לפי [[סעיף 5]], גם באלה:
:: (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי [[בתוספת הרביעית]], הפועלים ביהודה והשומרון (להלן - האזור), בעניין המנוי [[בתוספת הרביעית]], ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הביטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן - עתירה מינהלית בענייני האזור);
:: (2) ערעור המנוי [[בתוספת החמישית]] (להלן - ערעור מינהלי בענייני האזור).
: (ב)(1) עתירה מינהלית בענייני האזור תידון לפי הוראות חוק זה כאילו היא עתירה מינהלית לפי [[סעיף 5(1)]].
:: (2) ערעור מינהלי בענייני האזור יידון לפי הוראות חוק זה כאילו הוא ערעור מינהלי לפי [[סעיף 5(2)]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מפקד צבאי&quot; - כמשמעותו [[בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]];
::- &quot;תחיקת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מנשר, צו, תקנה, אכרזה, הודעה, מודעה, או מסמך אחר, שנתנו מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, מפקד צבאי או רשות אחרת הפועלת מכוחם, מטעמם או באישורם;
::: (2) הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן;
::: (3) הוראה שניתנה מכוח דבר חקיקה כאמור בפסקה (1) או הדין כאמור בפסקה (2), והיא בת-פועל תחיקתי.

@ 6. העברת דיון בעתירה מינהלית
: מצא בית משפט לענינים מינהליים, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת, רשאי הוא, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

@ 7. שינוי התוספות
: שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות לחוק זה, ובכלל זה להרחיבן או לגרוע מהן.

@ 8. עילות, סמכויות וסעדים
: בית משפט לענינים מינהליים ידון בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים לגבי עתירה מינהלית ולגבי ערעור מינהלי.

@ 9. צו ביניים
: בית משפט לענינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע.

@ 10. רשם
: (א) רשם של בית משפט מחוזי יכהן גם כרשם של בית משפט לענינים מינהליים (להלן - הרשם).
: (ב) פסק דין של הרשם דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים.
: (ג) ערעור על החלטה של הרשם יידון לפני שופט בית משפט לענינים מינהליים.

@ 11. ערעור
: פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים, בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית, ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון.

@ 12. בקשת רשות ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ח-10, תש&quot;ע-5)
: (א) פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;החלטה אחרת&quot; -
:: (1) החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית;
:: (1א) החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית;
:: (2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו;
:: (3) החלטה בענין חיסיון;
:: (3א) החלטה בענין סמכות ענינית או סמכות שיפוט בין-לאומית, למעט החלטה בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי–מינהלי, אם לאו, כאמור [[בסעיף 41(ג)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
:: (3ב) החלטה בעניין התיישנות בתובענה מינהלית;
:: (3ג) החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה;
:: (3ד) החלטה בעניין מינוי או פסילת מומחה בתובענה מינהלית;
:: (3ה) החלטה בעניין בקשה לצירוף בעל דין או החלטה בעניין בקשה להגיש הודעת צד שלישי;
:: (3ו) אישור תובענה ייצוגית לפי [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]], לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגביה לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
:: (3ז) דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך;
:: (3ח) דחיית בקשה לדחות תובענה מינהלית על הסף מחמת מעשה בית דין;
:: (3ט) דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות, תניית שיפוט, פורום לא נאות או הליכים המתקיימים בערכאה אחרת;
:: (3י) החלטה בעניין תיקון כתב טענות בתובענה מינהלית;
:: (4) ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 13. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר -
: (1) קביעת אגרות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
: (2) סדרי הדין בעתירה מינהלית, בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית, לרבות לענין המועד להגשת עתירה, מועדים אחרים, צו ביניים וקביעת ערובה למתן צו ביניים; סדרי הדין בעתירה מינהלית יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים שיקבע שר המשפטים, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש;
: (3) הוצאה לפועל של פסקי דין והחלטות לפי חוק זה.
: ((פורסמו [[תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000]].))

@ 14. תחולת [[חוק בתי המשפט]]
: הוראות [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], יחולו על הליך לפי חוק זה אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה.

@ 15. : ((הנוסח שולב [[בפקודת האגודות השיתופיות]].))
@ 16. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]].))
@ 17. : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].))
@ 18. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ&quot;א-1961]].))
@ 19. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]].))
@ 20. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 21. : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].))
@ 22. : ((הנוסח שולב [[בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]].))
@ 23. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל&quot;ו-1976]].))
@ 24. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].))
@ 25. : ((הנוסח שולב [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]].))
@ 26. : ((הנושח שולב [[בחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]].))
@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].))
@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]].))
@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].))

@ 30. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם.

@ 31. הוראות מעבר
: הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי [[בתוספת הראשונה]], ערעור המנוי [[בתוספת השניה]] ותובענה המנויה [[בתוספת השלישית]], שהוגשו קודם לתחילתו.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 5(1)]]))) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''ארנונות''' -
: (א) עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד.
: (ב) על אף הסייג האמור בפרט משנה (א), לרבות החלטה של שר הפנים לפי [[פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]], והחלטה של שר האוצר לפי [[סעיף 5(ד) לפקודה האמורה]]; ולמעט -
:: (1) החלטה של שר הפנים לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-5א לפקודה האמורה]];
:: (2) החלטה בעלת תחולה ארצית הקובעת הנחיות לפי [[הפקודה האמורה]].

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: '''חופש המידע''' - החלטה של רשות לפי [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 3. (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה-8, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''חינוך''' - החלטה של רשות בעניני חינוך, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר, ולמעט:
: (1) החלטה בעלת תחולה ארצית או מגזרית הקובעת כללים או הנחיות בענינים האלה:
:: (א) תקצוב;
:: (ב) תכניות לימודים;
:: (ג) הכשרת עובדי הוראה;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) החלטה בעניני השכלה גבוהה.

@ 4. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''מועצות דתיות''' -
: (א) החלטה של מועצה דתית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט רב מקומי, ולמעט החלטה כאמור הטעונה אישור הממשלה או אישור שר; לענין זה, &quot;אישור&quot; - בכל דרך ולרבות החלטה שלא לאשר.
: (ב) עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה במועצה דתית לפי [[חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]], לרבות ענייני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ממונים שמונו לפי [[סעיף 6(ב2) לחוק האמור]], ולרבות כהונה בועדה ממונה לפי [[סעיף 10ב לחוק האמור]].
: (ג) החלטה של השר לשירותי דת לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-6(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]], וכן החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק האמור]].

@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: '''מכרזים''' - עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים [[בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין.

@ 6. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תש&quot;ע-5)
: '''עמותות וחברות לתועלת הציבור''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], למעט לפי [[פרק ז' לחוק האמור]];
: (2) החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], הנוגעת לחברה לתועלת הציבור, למעט החלטה של רשם ההקדשות להגיש לבית המשפט בקשות לפי [[החוק האמור]] כדי שיכריע בעניין ושיידונו בבית המשפט, לרבות לעניין פירוק, וכן החלטה לעניין אישור עסקאות לפי [[סעיף 345יב לחוק האמור]] ולעניין התראות לפירוק לפי [[סעיף 345יט לחוק האמור]].

@ 7. (תיקון: תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ג-4)
: '''רישוי עסקים''' -
: (1) עניני מתן רשיון או ביטול רשיון, היתר זמני, היתר מזורז או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות קביעת תנאים לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].
: (2) החלטת ועדת השגות לפי [[סימן ב' לפרק ז' לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ&quot;ג-2023]].

@ 7א. (תיקון: תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ט)
: '''הסדרת הפעלת עסק''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
: (1) [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]].

@ 8. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''רשויות מקומיות''' -
: (א) החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים.
: (ב) עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ראש רשות מקומית ושל חבר מועצת רשות מקומית לפי כל דין למעט החלטה לפי [[סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], והחלטה לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 6א1 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ&quot;ח-1988]]; לענין זה &quot;מועצת רשות מקומית&quot; - לרבות מועצה ממונה או ועדה ממונה.

@ 8א. (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: '''חברות גבייה ועובדיהן''' - החלטה של ועדת אישורים לפי [[פקודת העיריות]].

@ 9. : '''תיירות''' - עניני שירותי תיירות לפי [[חוק שירותי תיירות, התשל&quot;ו-1976]].

@ 10. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ח-13, תשע&quot;א-15, תשע&quot;ד-8, ק&quot;ת תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-12, תשע&quot;ז-8, תשע&quot;ז-11, תשע&quot;ח-7, תשפ&quot;ו-4)
: '''תכנון ובניה''' -
: (א) עניני תכנון ובניה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], למעט לפי [[-#פרק י|פרק י': פיקוח, אכיפה ועונשין]] ולפי [[חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר.
: (א1) ענייני תכנון לפי [[חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע&quot;א-2011]], למעט החלטות שר הפנים.
: (ב) החלטה של רשות בעניני תכנון ובניה אחרים, למעט החלטות שר, לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
:: (1) [[סעיף 5 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ&quot;ד-1964]];
:: (2) [[פרק ג' לחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (3) [[חוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]];
:: (4) [[סעיף 21א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:: (5) [[חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש&quot;ן-1990]];
:: (6) [[סימן ה' בפרק ז' לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) [[חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ&quot;ד-1994]];
:: (8) [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]].
: (ג) החלטה של רשות לפי [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע&quot;ו-2016]], למעט החלטה של הממשלה או של שר.
: (ד) החלטה של מנהל הרשות להתחדשות עירונית לפי [[סעיף 2א לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס&quot;ו-2006]], וכן החלטה של שר המשפטים לפי [[סעיף 2ב לחוק האמור]].
: (ה) החלטה של רשות לפי [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ&quot;ו-2026]], למעט החלטות הממשלה כהגדרתה [[בחוק האמור]].

@ 11. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשע&quot;ו-4, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''ביטחון הציבור''' -
: (א) החלטה של רשות לפי [[חוק כלי היריה, התש&quot;ט-1949]], למעט החלטות של הממשלה או של שר.
: (ב) הכרזה לפי [[סעיף 6ב לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס&quot;ה-2005]], בתקופת תוקפו של [[אותו סעיף]].
: (ג) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 7]] [[ו-8 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס&quot;ה-2005]].

@ 12. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תש&quot;ע-4, תשע&quot;א-17, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ז-5, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב-5)
: '''מינהל אוכלוסין, עובדים זרים ומסתננים''' - החלטה של רשות לפי חוקים אלה, למעט החלטות הממשלה ולמעט החלטות הנתונות לערר לפני בית הדין לעררים לפי [[פרק רביעי1 לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]]:
: (1) [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
: (2) [[חוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
: (3) [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס&quot;ג-2003]];
: (3א) (((הוראת שעה בתקופת תוקפו של [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], עד יום 14.3.2027):)) [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]];
: (4) [[חוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]], למעט החלטה לפי [[+|פרקים ד'3]] [[או ה' בחוק האמור]];
: (5) [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]];
: (6) [[חוק עדכון כתובת, התשס&quot;ה-2005]];
: (7) [[חוק השמות, התשט&quot;ז-1956]];
: (8) [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]];
: (9) [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]];
: (10) [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]].

@ 13. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב)
: '''דיור ציבורי''' - החלטה של רשות בענין דיור ציבורי לפי [[חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ&quot;ט-1998]], למעט [[-|סעיף 12]], ולפי [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ&quot;ח-1998]], וכן עניני דיור ציבורי לפי כל נוהל.

@ 14. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-12, תשס&quot;ו, תשע&quot;א-11, תשע&quot;א-20, תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-10, תשע&quot;ז-6)
: '''תעבורה''' -
: (א) החלטה של רשות לפי [[פקודת התעבורה]], לרבות החלטה בעניני רישוי ובטיחות של נהגים, רכב, שירותי אוטובוסים, שירותי מוניות והוראת נהיגה, למעט החלטות שר, ולמעט כל ענין שבסמכות בית משפט לתעבורה.
: (ב) החלטה של הממונה על הרישום לפי [[סעיף 5 בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס&quot;ה-2005]].
: (ג) החלטה של המנהל לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-6 עד 9 לחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס&quot;ו-2005]].
: (ד) החלטה של רשות לפי [[חוק הטיס, התשע&quot;א-2011]].
: (ד1) החלטה של רשות לפי [[חוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]], למעט החלטות הממשלה והחלטות הטעונות אישור של הממשלה.
: (ד2) החלטה של רשות לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]].
: (ד3) החלטה של רשות לפי [[חוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], למעט החלטה לפי [[סעיף 6 לחוק האמור]].
: (ה) החלטה של רשות לפי [[סימן ב' לפרק ב' לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], וכן החלטה של רשות לעניין מסילת ברזל לפי [[הפקודה האמורה]].
: (ו) החלטה של רשות בעניין מתן תג נכה לפי [[סעיף 1 לחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].
: (ז) החלטה של רשות לפי [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]].

@ 15. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב)
: '''שיפוץ בתים ואחזקתם''' - החלטה של רשות לפי [[חוק שיפוץ בתים ואחזקתם, התש&quot;ם-1980]].

@ 16. (תיקון: תשס&quot;ב)
: '''מפלגות''' - שינוי שם של מפלגה לפי הוראות [[סעיף 8(ב) לחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]].

@ 17. (תיקון: תשס&quot;ב-3, ק&quot;ת תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ו-7, ק&quot;ת תשע&quot;ט)
: '''שירות נתוני אשראי''' - החלטה של רשות לפי [[חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016]].

@ 18. (תיקון: תשס&quot;ב-4, תשע&quot;ו-11, ק&quot;ת תשע&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 19. (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ד-2)
: '''בעלי חיים''' -
: (1) החלטה של המנהל לפי [[סעיף 16 בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס&quot;ג-2002]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]].

@ 20. (תיקון: תשס&quot;ה)
: '''משק הדלק''' - החלטה של המנהל בבקשה לפי [[סעיף 3(ג) לחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס&quot;ה-2005]].

@ 21. (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-5, תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ה-9, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ח-11, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א-5, תשע&quot;א-10, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ו-11, תשע&quot;ו-13, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-10, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ה)
: '''הסדרת עיסוק''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
: (1) החלטה של המועצה לפי [[+|סעיפים 7]], [[+|10]], [[+|11]], [[+|29(ב)]] [[או 37(ג) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
: (2) (((נמחקה);))
: (2א) (((נמחקה);))
: (2ב) [[פקודת המיילדות]];
: (3) [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]];
: (4) [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
: (5) [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]], למעט החלטות שר המשפטים לפי [[החוק האמור]];
: (6) [[חוק סוכני המכס, התשכ&quot;ה-1964]];
: (7) [[חוק הפטנטים, התשכ&quot;ז-1967]] - [[-|פרק ט']];
: (8) החלטות ועדת האישורים ומינהל בתי המשפט לפי [[סעיפים 5א עד 5ז לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
: (9) [[חוק הנוטריונים, התשל&quot;ו-1976]];
: (10) [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
: (11) [[חוק הפסיכולוגים, התשל&quot;ז-1977]];
: (12) [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
: (13) [[חוק הצלילה הספורטיבית, התשל&quot;ט-1979]];
: (14) [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]], למעט החלטה לפי [[-|סעיפים 44]], [[-|47א עד 47ג]] [[-|ו-63 לפקודה]];
: (15) [[חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ&quot;ד-1984]];
: (16) [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]];
: (17) [[חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ&quot;א-1991]];
: (18) (((נמחקה);))
: (19) [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]];
: (20) [[חוק העובדים הסוציאליים, התשנ&quot;ו-1996]];
: (21) [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
: (22) [[חוק שמאי מקרקעין, התשס&quot;א-2001]];
: (23) [[חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]];
: (24) החלטת המנהל או הממונה לפי [[חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]];
: (25) החלטה לפי [[+|סעיפים 7]], [[+|8]] [[ו-16 לחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס&quot;ח-2008]];
: (26) החלטה של המנהל לפי [[חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
: (27) החלטה של רשות לפי [[חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע&quot;ג-2012]];
: (28) [[חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע&quot;ו-2016]];
: (29) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], למעט החלטה של המפקח הקובעת כללים או הנחיות לפי [[החוק האמור]];
: (30) [[חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]];
: (31) [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ&quot;ה-2025]].

@ 22. (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: '''שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות''' -
: (1) החלטה של מהנדס רשות מקומית ומתכנן מחוז לפי [[+|סעיף 19לט(ז) או (ח)]], החלטה של הנציב לפי [[+|סעיף 19יג]], [[+|19יג1]], [[+|19יד1]], [[+|19כט1]], [[+|ו-19מג]] והחלטה של הרשם לפי [[סימן י&quot;א ((לפרק ה'1)) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
: (2) החלטה של גוף מפקח לפי [[סעיף 10(א) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]].

@ 23. (תיקון: תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח-13, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;א-9, תשע&quot;א-16, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ב-8, ק&quot;ת תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-6, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד-6)
: '''הגנת הסביבה''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[סעיף 3א לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]];
: (2) החלטת ממונה לפי [[פרק ג' לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2005]];
: (3) החלטת ממונה לפי [[חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]];
: (4) החלטה של רשות לפי [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]], למעט החלטות לפי [[+|סעיף 6(ה)]] [[וסימן ג' בפרק ח' לחוק האמור]];
: (5) (((נמחקה);))
: (6) החלטת הממונה והחלטת המפקח לפי [[חלק י&quot;ד לפקודת המכרות]], למעט לפי [[-#חלק יד פרק ד|פרק ד' לחלק האמור]];
: (7) החלטת המנהל לפי [[חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]];
: (8) החלטות המנהל או הממונה לפי [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]];
: (9) החלטת חשב המשרד להגנת הסביבה לפי [[סעיף 11ח לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]];
: (10) החלטה של רשות לפי [[חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012]];
: (11) החלטה של רשות לפי [[חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]];
: (12) החלטה של רשות לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]], למעט החלטה בעניין עיצום כספי;
: (13) החלטה של רשות לפי [[חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, התשע&quot;ו-2016]];
: (14) החלטה של רשות לפי [[חוק להגנת חיית הבר, התשט&quot;ו-1955]];
: (15) החלטה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, או של נושא תפקיד בה, לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 24. (תיקון: תשס&quot;ה-7, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''ייבוא וייצוא''' -
: (א) החלטה של רשות לפי [[חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ&quot;א-1991]];
: (ב) החלטה פרטנית של רשות שעניינה ייבוא לפי כל דין ובכלל זה החלטה פרטנית של רשות שעניינה רישיון ייבוא לפי כל דין.

@ 25. (תיקון: תשס&quot;ה-11, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-7)
: '''פדויי שבי, שבויים, חטופים ונעדרים''' - 
: (1) החלטה של הוועדה להכרה באדם כפדוי שבי, לפי [[סעיף 2 לחוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס&quot;ה-2005]];
: (2) החלטה של ועדה לפי [[סעיף 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס&quot;ח-2008]].

@ 26. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-6)
: '''הטבות וסיוע לנכים ולמשפחות חיילים שנספו במערכה''' -
: (1) החלטה של רשות בעניני הטבות וסיוע הניתנים מכוח נוהלי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון;
: (2) החלטה של רשות לפי החיקוקים המפורטים בזה:
:: (1) החלטה של רופא מוסמך ראשי לפי [[תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]];
:: (2) [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), התשי&quot;ט-1959]];
:: (3) [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית), התשי&quot;ט-1959]];
:: (4) [[תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת השכלה מקצועית או השכלה גבוהה), התשכ&quot;ד-1964]];
:: (5) [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ&quot;ח-1987]];
: (3) החלטה של רשות לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], כמפורט להלן:
:: (1) החלטה של העובד הסוציאלי הראשי לפי [[-|סעיף 15ז]];
:: (2) החלטה של ועדת חריגים להטבות לפי [[-|סעיף 15ט]];
:: (3) החלטה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי [[-|סעיף 35א]];
:: (4) החלטה של רשות לפי [[פרק שני1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]].

@ 27. (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: '''חתימה אלקטרונית''' - החלטה של הרשם לפי [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].

@ 28. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-13)
: '''מאגרי מידע''' -
: (1) החלטה של ראש הרשות להגנת הפרטיות לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], ולפי [[סעיף 330יג(א)(3) לפקודת העיריות]]; בפסקה זו, &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
: (2) החלטה של הממונה על פניות הציבור כמשמעותו [[בסעיף 19(ה) לחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ&quot;ג–2023]].

@ 29. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ו)
: '''גז''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 18(ב)]], [[+|21]], [[+|30(ג)]] [[ו-74 לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]];
: (2) החלטה סופית של הוועדה לתיאום תשתיות לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]];
: (3) החלטת גוף בודק לפי [[פרק ב'1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]].

@ 30. (תיקון: תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד-8)
: '''ספורט''' -
: (א) החלטה של הרשות המוסמכת לפי [[חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס&quot;ו-2005]], וכן החלטה של שר החינוך התרבות והספורט לפי הוראות [[סעיף 4(א) לחוק האמור]];
: (ב) החלטה של רשות שעניינה מתן מעמד ספורטאי בצבא לפי פקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
: (ג) (((החל מיום 2.1.2027):)) החלטה של רשות לפי [[חוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]], למעט החלטה לפי [[-#פרק ב סימן ז|סימנים ז']] [[-#פרק ב סימן ח|ו-ח' לפרק ב']] ולפי [[פרק ג' לחוק האמור]].

@ 31. (תיקון: תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ז)
: '''תאגידים ביטחוניים''' - החלטות לפי [[חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס&quot;ו-2005]].

@ 32. (תיקון: תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-13, תשס&quot;ח-15, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ו)
: '''עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[פרק ז'1 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
: (1א) החלטת הממונה לפי [[פרק ד'1 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]];
: (2) החלטת ממונה לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]];
: (3) (((נמחקה);))
: (4) החלטה של הרשות המוסמכת לפי [[פרק ט' לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]];
: (5) החלטה של המנהל לפי [[סימן ו' בפרק שני ((לחלק י')) לפקודת מס הכנסה]];
: (6) החלטה של המנהל לפי [[סעיף 18א לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ&quot;ט-1989]] ולפי [[סעיף 3א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ&quot;א-1991]];
: (7) החלטת המנהל לפי [[סימן ג' בפרק ח' לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
: (8) החלטת ממונה לפי [[חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]];
: (9) החלטת מנהל לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
: (10) החלטת מנהל רשות המים לפי [[סעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס&quot;ט-2009]];
: (11) החלטת הממונה לפי [[פרק ד' בחלק י&quot;ד לפקודת המכרות]];
: (12) החלטה של המנהל לפי [[פרק ו' לחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ&quot;ו-2025]].

@ 33. (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ו-2, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ו-2)
: '''בריאות''' -
: (1)(א) החלטת ועדת הערכה או החלטת המנהל לפי [[פרק ד' לחוק השתלת אברים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (ב) החלטה של רשות לפי [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע), התשע&quot;ב-2012]];
: (2) (((פרט משנה (2) נוסף [[בסעיף 305 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]], אך הפרט כולו הוחלף בסעיף 8 לצו בתי המשפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע&quot;ו-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 843), שפורסם מאוחר יותר. כוונת המחוקק לא הייתה לבטל את תחולת חוק בתי משפט לענינים מינהליים על החלטות לפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]], עם כניסת [[החוק האמור]] לתוקף):))
:: החלטה של רשות לפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]].

@ 34. (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ב-10) : (((נמחק).))

@ 35. (תיקון: תש&quot;ע)
: '''רכישה לצורכי ציבור''' - החלטה של רשות לפי [[סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]].

@ 36. (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;א)
: '''חיילים בשירות קבע''' -
: (א) החלטה של רשות, בהתאם לפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, &quot;חייל בשירות קבע&quot; - כהגדרתו [[חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)=חוק שירות הקבע|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לשירות קבע), התש&quot;ע-2010]] (להלן - חוק שירות הקבע):
:: (1) סיום שירות הקבע בשל כל אחד מאלה:
::: (א) התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו;
::: (ב) הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה פלילית;
:: (2) הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע;
:: (3) אי-קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע;
:: (4) אי-מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו כאמור;
: (ב) החלטה של שר הביטחון לפי [[סעיף 2 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע&quot;א-2010]].

@ 37. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''שוטרים וסוהרים''' -
: (1) החלטה בעניין המנוי [[בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] למעט כל החלטה הנוגעת למינוי המפקח הכללי של המשטרה;
: (2) החלטה בעניין המנוי [[בסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] למעט כל החלטה הנוגעת למינוי נציב בתי הסוהר;
: (3) החלטה לפי [[+|סעיפים 73]] [[ו-81 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]].

@ 38. (תיקון: תשע&quot;א-6, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג)
: החלטה של רשות לפי [[חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע&quot;א-2011]], למעט החלטה לפי [[+|סעיפים 4(א)(1)]], [[+|18(ג)]], [[+|19]] [[ו-27 עד 30 לחוק האמור]].

@ 39. (תיקון: תשע&quot;א-7, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ג-5)
: '''אגודות שיתופיות''' -
: (א) החלטה של ועדת השגות לפי [[סעיף 6ב לפקודת האגודות השיתופיות]];
: (ב) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 6(1) ו-(2)]], [[+|7]], [[+|9]] [[ו-12 עד 14 לפקודת האגודות השיתופיות]], וכן החלטה של רשות לפי [[תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל&quot;ו-1976]];
: (ג) החלטה של הוועדה ליישובים קהילתיים לפי [[סעיף 6ו לפקודת האגודות השיתופיות]].

@ 40. (תיקון: תשע&quot;א-8)
: '''תמיכות''' -
: (א) החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה למוסד ציבור לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], למעט החלטה לפי [[סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) של סעיף 3א לחוק האמור]];
: (ב) החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה לגוף אחר לפי הוראות החשב הכללי למעט החלטה שעניינה קביעת מבחן תמיכה לפי הוראות אלה; בפרט זה, &quot;גוף אחר&quot; - כהגדרתו בהוראות החשב הכללי שעניינן תמיכות מתקציב המדינה בגופים אחרים;
: (ג) החלטה של שר האוצר לפי [[סעיף 3ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

@ 41. (תיקון: תשע&quot;א-10, תשע&quot;א-18, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ד-5, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו-5)
: '''חקלאות''' -
: (1) החלטה של המנהל לפי [[חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס&quot;ה-2005]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[חוק תכנון משק החלב, התשע&quot;א-2011]];
: (3) החלטה של רשות לפי [[חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע&quot;א-2011]];
: (4) החלטה של רשות לפי [[פקודת היערות]];
: (5) החלטה של רשות לפי [[חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע&quot;ד-2014]];
: (6) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|3]] [[ו-10 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ&quot;ז-1967]];
: (7) החלטה של רשות לפי [[פקודת הדיג]];
: (8) (((החל מיום תחילתו של [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ&quot;ו-2026]], ביום 29.8.2026):)) החלטה של רשות לפי [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ&quot;ו-2026]].

@ 42. (תיקון: תשע&quot;א-14, תשפ&quot;ד-8)
: (((ימחק ביום 2.1.2027):)) '''בדיקת מינויים''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
: (1) [[+|סעיפים 10ב]] [[ו-11(ב) עד (ד) לחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]].

@ 43. (תיקון: תשע&quot;א-13)
: החלטה של רשות לפי [[חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע&quot;א-2011]], למעט החלטות לפי [[סעיף 3 לחוק האמור]] ובין השאר החלטות הממשלה לפי [[אותו סעיף]].

@ 44. (תיקון: תשע&quot;א-19, תשפ&quot;ג-7)
: '''הגנה על הציבור''' - 
: (1) החלטה של רשות לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]], למעט החלטת ראש ענף טיפול ושיקום בבתי הסוהר לפי [[סעיף 20ז(ה) לחוק האמור]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס&quot;א-2001]], או לפי [[סעיף 5 לחוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ&quot;ג-2023]].

@ 45. (תיקון: תשע&quot;ב-11)
: '''כבאות והצלה''' - החלטה של רשות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], למעט:
: (1) החלטות ממשלה והחלטות היועץ המשפטי לממשלה לפי [[החוק האמור]];
: (2) החלטה בעניין מינוי נציב כבאות והצלה, הפסקת כהונתו של הנציב או השעייתו;
: (3) החלטת שר לפי [[סעיף 34 לחוק האמור]];
: (4) החלטה בעניין צו הפסקה מינהלי לפי [[סעיף 51 לחוק האמור]].

@ 46. (תיקון: תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ה-5)
: '''מים וביוב''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[סעיף 6ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
: (2) החלטה של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 48(ה) לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]].

@ 47. (תיקון: תשע&quot;ג-3) : (((פקע).))

@ 48. (תיקון: תשע&quot;ד)
: '''תקינה''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]], ולמעט החלטה לפי [[+|סעיף 6 עד 8(א)]], [[+|9(ב)]], [[+|9(ג)]], [[+|11(א)]], [[+|12א]] [[או 16 לחוק האמור]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[סעיף 2א(ו) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]].

@ 49. (תיקון: תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-7)
: '''שירות אזרחי''' - החלטה של רשות לפי [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]], או לפי [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]], למעט החלטה של הממשלה לפי החוקים האמורים.

@ 50. (תיקון: תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ד-9)
: '''קידום התחרות בענפי המזון והפארם''' - החלטת הממונה על התחרות לפי [[+|סעיפים 7(ב)]] [[ו-16(ד) לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע&quot;ד-2014]].

@ 51. (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: '''מחקר ופיתוח''' - החלטה של רשות לפי [[חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ&quot;ד-1984]], למעט החלטה של המועצה לפי [[החוק האמור]].

@ 52. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''קליטת עלייה''' - החלטה של רשות לפי [[חוק סל הקליטה, התשנ&quot;ה-1994]], למעט החלטת שר לפי [[סעיף 3(ב) לחוק האמור]], וכן החלטה של רשות בענייני הטבות וסיוע הניתנים מכוח החלטות הממשלה שעניינן קליטת עלייה או מכוח נוהלי משרד העלייה והקליטה.

@ 53. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''סמים מסוכנים''' - החלטה של רשות לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]].

@ 54. (תיקון: תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ח-6)
: '''מוקדי חירום''' - החלטה של גוף לפי [[חוק מוקדי חירום, התשע&quot;ו-2016]].

@ 55. (תיקון: תשע&quot;ו-9, תשע״ח-2)
: '''מאבק בטרור''' -
: (1) החלטה של רשות בעניין צו תפיסה מינהלי וצו חילוט לפי [[פרק ה' לחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]] (להלן - חוק המאבק בטרור);
: (2) החלטה של רשות בעניין צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי [[פרק ו' לחוק המאבק בטרור]];
: (3) החלטה של רשות לפי [[סעיף 70א(ה) או (ו) לחוק המאבק בטרור]].

@ 56. (תיקון: תשע&quot;ו-13)
: '''פיקוח על שירותים פיננסיים''' - החלטה של רשות לפי החוקים שלהלן, למעט החלטה של הממונה הקובעת כללים או הנחיות שהם בני פועל תחיקתי לפי אותם חוקים:
: (1) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], למעט החלטה לפי [[סעיף 2(א) לחוק האמור]];
: (2) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
: (3) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]].

@ 57. (תיקון: תשע&quot;ז-4, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''השקעות הון''' -
: (1) החלטה של ועדת השגה לפי [[סעיף 24א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]];
: (2) (((נמחקה);))
: (3) החלטה של רשות לפי [[סעיף 86 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]].

@ 58. (תיקון: תשע&quot;ז-9, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-4)
: '''תקשורת''' -
: (1) (((בוטלה);))
: (2) (((בוטלה);))
: (3) החלטה של רשות לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], למעט החלטה שעניינה הועדת תדרים או הקצאת תדרים.

@ 59. (תיקון: תשע&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''רשות מקרקעי ישראל''' -
: (1) החלטה של רשות מקרקעי ישראל שעניינה הקצאה ראשונית של מקרקעין לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה;
: (2)(א) החלטה של רשות לפי [[סעיף 6(8) לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ&quot;ב-1991]];
:: (ב) החלטת שר לפי [[20:395572|סעיף 5(ב) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש&quot;ע-2010]];
:: (ג) החלטה של רשות מקרקעי ישראל לפי [[20:395572|סעיפים 5(ה) ו-(ו) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש&quot;ע-2010]];
: (3) החלטה של ועדת ההשגות הפועלת לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעניינה השגה על שומת מקרקעין שנערכה במסגרת עסקה עם רשות מקרקעי ישראל.

@ 60. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: החלטה של רשות לפי [[סעיף 78 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 61. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''התגוננות אזרחית''' - החלטה של רשות לפי [[פרקים שלישי עד שביעי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], למעט החלטה כאמור שניתנה בזמן מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק האמור]], ולמעט החלטה של הממשלה, החלטת שר או החלטה של ראש המטה הכללי של הצבא לפי [[החוק האמור]].

@ 62. (תיקון: תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-3, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-2) : (((פקע).))

@ 63. (תיקון: תשפ&quot;ב)
: החלטת הממונה לפי [[חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ&quot;ג-1983]], למעט החלטה שלא לתת רישיון בשל התנגדות מועצת הרבנות הראשית לפי [[סעיף 2יז(א)(6) לחוק ((האמור))]].

@ 64. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-3) : (((פקע).))

@ 65. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-2)
: (((הוראת שעה מיום 26.12.2023 עד יום 31.1.2027):)) החלטה של רשות לפי [[חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]].

@ 66. (תיקון: תשפ&quot;ד-11)
: החלטות המועצה המאסדרת לפי [[+|סעיפים 8ז(ו)]] [[ו-78(ד) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]].

@ (67) (תיקון: תשפ&quot;ד-12) : מרשם התעבורה המינהלי - החלטה של רשות לפי [[פרק ז' לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ&quot;ד-2024]].

@ 68. (תיקון: תשפ&quot;ה-3) : הפחתת שכר בשירות הציבורי - החלטה של רשות לפי [[=חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי|סעיפים 10 עד 12 לחוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]] (בפרט זה - חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי), ובכלל זה החלטה כאמור לפי סעיפים [[מחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], כפי שהוחלו [[בסעיף 12 לחוק להפחתת שכר בשירות הציבורי]], למעט [[+|סעיפים 29א]] [[ו-29ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיף 5(2)]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]] למעט בעניני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים, או לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ&quot;ד-2023]].
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[+|סעיף 14ו]] וערעור לפי [[סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה]].
@ 2א. (תיקון: תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]].
@ 2ב. (תיקון: תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 8 לחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].
@ 3. : ערעור לפי [[סעיף 14א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ&quot;א-1961]].
@ 4. : ערעור לפי [[סעיף 31 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]].
@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ח-8, תשס&quot;ח-9) : ערעור לפי [[+|סעיפים 198(ז)]], [[+|14(ד) לתוספת השלישית]] [[+|ו-16(ג) לתוספת הרביעית]] [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
@ (5א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ערעור על החלטת ועדת המשנה של המועצה הארצית שלפי [[סעיף 6(ג) לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] (בפרט זה - ועדת המשנה), או על החלטת יושב ראש ועדת המשנה, לפי [[סעיפים 198(ז) לחוק האמור]] [[ו-14(ד) לתוספת השלישית לחוק האמור]].
@ 6. : ערעור לפי [[סעיף 14א לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]].
@ 6א. (תיקון: תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 11(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]].
@ 7. : ערעור לפי [[סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל&quot;ו-1976]].
@ 8. : ערעור לפי [[סעיף 36א לחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]].
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ה-3) : ערעור לפי [[סעיף 8(ו) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].
@ 10. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, תשע&quot;א-17) : ערעור לפי [[+|סעיפים 13כא]], [[+|13לא]] [[ו-13לב בחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].
@ 10א. (תיקון: תשע&quot;ב-2) : ערעור לפי [[סעיף 30ו לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]].
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : ערעור לפי [[סעיף 28(ב)(7) לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]].
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ה-5, תשס&quot;ח-4) : ערעור לפי [[סעיף 10 בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס&quot;ה-2005]].
@ 13. (תיקון: תשס&quot;ח-3, תשע&quot;א-12) : ערעור לפי [[סעיף 102ה(ד) לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס&quot;ו-2006]].
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ח-12) : ערעור לפי [[+|סעיפים 3(ו)]], [[+|4]] [[ו-17(ו) לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]].
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ח-14) : ערעור על הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים לפי [[סעיף 59לא לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
@ 16. (תיקון: תש&quot;ע-3) : ערעור לפי [[סעיף 28(ד) לחוק בתי דין מינהליים]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 12 לחוק שירות הקבע]], וכן ערעור לפי [[סעיף 13 לחוק שירות הקבע]].
@ 17. (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-4) : ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי [[סעיף 5ב(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]].
@ 18. (תיקון: תשע&quot;א-10) : ערעור לפי [[סעיף 11(ד) לחוק תכנון משק החלב, התשע&quot;א-2011]].
@ 19. (תיקון: תשע&quot;א-11) : ערעור לפי [[+|סעיפים 7(ה)]] [[ו-39(ה) לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]].
@ 20. (תיקון: תשע&quot;א-18) : ערעור לפי [[סעיף 16(ד) לחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע&quot;א-2011]].
@ 21. (תיקון: תשע&quot;ב) : ערעור לפי [[סעיף 4א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]].
@ 22. (תיקון: תשע&quot;ב-5, תשפ&quot;ב-6) : ערעור לפי [[סעיף 2(ט) לחוק שירותי הסעד, התשי&quot;ח-1958]], וכן החלטה של ועדת הערר שלפי [[החוק האמור]], בערר לפי [[סעיף 20 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ&quot;ב-2022]].
@ 23. (תיקון: תשע&quot;ב-11) : ערעור לפי [[+|סעיפים 38(ו)]] [[ו-110(ג)(5) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].
@ 24. (תיקון: תשע&quot;ה) : ערעור על החלטת ועדת ההשגות לפי [[סעיף 46טז6(ג) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]].
@ 25. (תיקון: תשע&quot;ה) : (((פקע).))
@ 26. (תיקון: תשע&quot;ט) : ערעור לפי [[סעיף 56(ב)(2) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]].
@ 27. (תיקון: תש&quot;ף) : ערעור לפי [[סעיף 12(ג)(2) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש&quot;ף-2020]].
@ 28. (תיקון: תש&quot;ף-3, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה-6, תשפ&quot;ו-6) : ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]].
: (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2027):)) ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]] [[ובסעיף 38ל לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]] [[ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]].
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2028 עד יום 31.12.2032):))) ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]] [[ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]].
@ 29. (תיקון: תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ו-3) : ערעור לפי [[+|סעיף 69(ג)]] [[או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]].
@ 30. (תיקון: תשפ&quot;ה-2) : ערעור לפי [[סעיף 30(ה) לחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ&quot;ה-2025]].

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 5(3)]]))) ====
@ 1. : תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור [[פרט 5 תוספת ראשונה|בפסקה 5 לתוספת הראשונה]].
@ 2. (תיקון: תשס&quot;ו-5) : תביעה כאמור [[בסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ח-5) ==
==== ((([[סעיף 5א(א)(1)]]))) ====
=== עתירה מינהלית בענייני האזור ===
@ 1. : חופש המידע – החלטה של רשות בבקשה לקבלת מידע המופנית כלפיה.

@ 2. : תכנון ובנייה - החלטה של רשות לפי [[=חוק תכנון ערים|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966]] (בפרט זה - חוק תכנון ערים), לפי [[=צו תכנון ערים|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), התשל&quot;א-1971]] (בפרט זה - צו תכנון ערים), או לפי [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), התשמ&quot;ב-1982]], ולמעט -
: (1) החלטה שעניינה עבירות ועונשין, ובכלל זה החלטה לפי [[סעיף 37ב לחוק תכנון ערים]];
: (2) החלטה שעניינה תכנית תכנון אזורית או תכנית תכנון מתארית כמשמעותן [[בפרק שלישי לחוק תכנון ערים]];
: (3) החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, למעט החלטה לפי [[סעיף 38 לחוק תכנון ערים]];
: (4) החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי [[תקנה 3 לתקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התשע&quot;א-2011]];
: (5) החלטה של מועצת התכנון העליונה לפי [[סעיף 7(4) לצו תכנון ערים]]; לעניין זה, &quot;מועצת התכנון העליונה&quot; - המועצה כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק תכנון ערים]].

@ 3. : כניסה ויציאה -
: (א) החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי [[סעיף 1ד לצו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) (מס' 34), התשכ&quot;ז-1967]], לעניין אדם מסוים;
: (ב) החלטה של מפקד צבאי לפי [[היתר כניסה כללי (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון)|סעיף 3 להיתר כניסה כללי (מס' 5) (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש&quot;ל-1970]];
: (ג) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסת זר לאזור או שהייה בו, לפי נוהלי מתאם פעולות הממשלה בשטחים או לפי נוהלי המינהל האזרחי, למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות הפלסטינית לאישור רישיון ביקור זר שנתנה; לעניין זה, &quot;הרשות הפלסטינית&quot; - המועצה כהגדרתה [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ח-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק;
: (ד) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי באזור, הניתנת לפי [[ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון), התשס&quot;ב-2002]], ולפי [[הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 967), התשמ&quot;ב-1982]];
: (ה) החלטה פרטנית של רשות שעניינה היתר כניסה לשטח שהוא מרחב תפר; בפרט משנה זה, &quot;מרחב תפר&quot; - שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הביטחון כהגדרתה [[בסעיף 5א]];
: (ו) החלטה פרטנית של רשות שעניינה יציאת תושב אזור מהאזור לפי נוהלי המִינהל האזרחי.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ח-5) ==
==== ((([[סעיף 5א(א)(2)]]))) ====
=== ערעור מינהלי בענייני האזור ===
@ 1. : ערעור על החלטת ועדת ערעורים לפי [[+|סעיפים 296]] [[או 297 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ה באייר התש&quot;ס (30 במאי 2000).
&lt;חתימות&gt;
* אהוד ברק, ראש הממשלה
* יוסף ביילין, שר המשפטים
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* אברהם בורג, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>83smb1wuv048dll6vucoangqrdn0gf6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק בתי משפט לענינים מינהליים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>284623</id>
    <revision>
      <id>3022352</id>
      <parentid>3018331</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T07:00:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022345] כניסה לתוקף ודחיית תחילה</comment>
      <origin>3022352</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145989" sha1="kryz4nxpvy21syoltg6pqgdqalt77bs" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000141}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ס, 190|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 42|חוק זכויות התלמיד|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300380.pdf}}, {{ח:תיבה|401|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|422|חוק שחרור על־תנאי ממאסר|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 17|תיקון מס׳ 12 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300427.pdf}}, {{ח:תיבה|85|חוק משק הגז הטבעי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300442.pdf}}, {{ח:תיבה|116|חוק שירות נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300453.pdf}}, {{ח:תיבה|395|תיקון לחוק איסור הלבנת הון|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300507.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 223|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300617.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 338|תיקון לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 65|חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299723.pdf}}, {{ח:תיבה|124|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על־ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299750.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 2 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300980.pdf}}, {{ח:תיבה|332|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|477|חוק להסדרת תוצרת אורגנית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299720.pdf}}, {{ח:תיבה|515|תיקון מס׳ 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299801.pdf}}, {{ח:תיבה|689|תיקון מס׳ 3 לחוק היטלי סחר|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299890.pdf}}, {{ח:תיבה|738|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}, {{ח:תיבה|935|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299985.pdf}}, {{ח:תיבה|963|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}, {{ח:תיבה|980|חוק תשלומים לפדויי שבי|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299979.pdf}}, {{ח:תיבה|992|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299883.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 15|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299891.pdf}}, {{ח:תיבה|124|חוק הנהיגה הספורטיבית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299729.pdf}}, {{ח:תיבה|167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299993.pdf}}, {{ח:תיבה|185|חוק התאגידים הבטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299877.pdf}}, {{ח:תיבה|257|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2052.pdf}}, {{ח:תיבה|280|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}, {{ח:תיבה|330|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 28|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2073.pdf}}, {{ח:תיבה|64|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|101|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299799.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 33 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299976.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 45 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300746.pdf}}, {{ח:תיבה|388|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2103.pdf}}, {{ח:תיבה|411|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300679.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 95|חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300854.pdf}}, {{ח:תיבה|129|חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300815.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300755.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון לחוק להסדרת תוצרת אורגנית|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300670.pdf}}, {{ח:תיבה|405|חוק השתלת אברים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299614.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על־תיכוניים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300103.pdf}}, {{ח:תיבה|447|חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300719.pdf}}, {{ח:תיבה|639, 639|תיקון מס׳ 84 והוראת שעה לחוק התכנון והבניה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300885.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון מס׳ 52 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300810.pdf}}, {{ח:תיבה|730|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300058.pdf}}, {{ח:תיבה|749|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300758.pdf}}, {{ח:תיבה|785|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|810|תיקון מס׳ 24 לחוק החברות הממשלתיות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300834.pdf}}, {{ח:תיבה|873|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 164, 236|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 366|תיקון מס׳ 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300106.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300926.pdf}}, {{ח:תיבה|382|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301114.pdf}}, {{ח:תיבה|502|תיקון מס׳ 12 לחוק עובדים זרים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301042.pdf}}, {{ח:תיבה|617|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 12|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301116.pdf}}, {{ח:תיבה|40|תיקון מס׳ 27 לחוק רישוי עסקים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301067.pdf}}, {{ח:תיבה|200|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2272.pdf}}, {{ח:תיבה|299|חוק להסדרת הטיפול באריזות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301233.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}, {{ח:תיבה|665|חוק לפינוי שדות מוקשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301214.pdf}}, {{ח:תיבה|685|תיקון מס׳ 8 לפקודת האגודות השיתופיות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_499139.pdf}}, {{ח:תיבה|687|תיקון מס׳ 40 לחוק יסודות התקציב|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301085.pdf}}, {{ח:תיבה|726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301125.pdf}}, {{ח:תיבה|774|חוק תכנון משק החלב|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300923.pdf}}, {{ח:תיבה|908|חוק הטיס|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301172.pdf}}, {{ח:תיבה|948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301347.pdf}}, {{ח:תיבה|999|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301183.pdf}}, {{ח:תיבה|1033|תיקון מס׳ 7 לחוק הספורט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301317.pdf}}, {{ח:תיבה|1047|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301380.pdf}}, {{ח:תיבה|1067|תיקון מס׳ 20 לחוק שמירת הניקיון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301287.pdf}}, {{ח:תיבה|1074|תיקון מס׳ 22 לחוק הכניסה לישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301295.pdf}}, {{ח:תיבה|1080|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301228.pdf}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 6 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 118|תיקון מס׳ 6 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301419.pdf}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 3 והוראת שעה לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301346.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 5 לפקודת היערות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301343.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 18 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301153.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 7 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301260.pdf}}, {{ח:תיבה|248|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301394.pdf}}, {{ח:תיבה|262|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301394.pdf}}, {{ח:תיבה|442|חוק הדיור המוגן|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301255.pdf}}, {{ח:תיבה|559|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301464.pdf}}, {{ח:תיבה|627|תיקון מס׳ 55 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301463.pdf}}, {{ח:תיבה|649|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301490.pdf}}, {{ח:תיבה|745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 18|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301169.pdf}}, {{ח:תיבה|193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}, {{ח:תיבה|220|חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301501.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 23|תיקון מס׳ 10 לחוק התקנים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301598.pdf}}, {{ח:תיבה|36|תיקון מס׳ 6 לפקודת מחלות בעלי חיים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301576.pdf}}, {{ח:תיבה|153|חוק הרשויות המקומיות (השעיית ראש רשות מקומית בשל הגשת כתב אישום) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301622.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 35 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301489.pdf}}, {{ח:תיבה|321|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301502.pdf}}, {{ח:תיבה|393|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|454|חוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301575.pdf}}, {{ח:תיבה|760|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303854.pdf}}, {{ח:תיבה|773|תיקון מס׳ 34 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 16|תיקון מס׳ 8 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306573.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 7 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|193|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|533|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321423.pdf}}, {{ח:תיבה|567|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321784.pdf}}, {{ח:תיבה|706|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338811.pdf}}, {{ח:תיבה|868|חוק נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340802.pdf}}, {{ח:תיבה|880|חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340804.pdf}}, {{ח:תיבה|927|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|1047|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347945.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}, {{ח:תיבה|1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348685.pdf}}, {{ח:תיבה|1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 79, 123, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|271|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|462|תיקון מס׳ 13 לחוק האזרחות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381759.pdf}}, {{ח:תיבה|611|תיקון מס׳ 9 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382423.pdf}}, {{ח:תיבה|667|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|923|תיקון מס׳ 116 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf}}, {{ח:תיבה|949|תיקון מס׳ 8 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_385248.pdf}}, {{ח:תיבה|1116|תיקון מס׳ 39 לחוק לשכת עורכי הדין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390422.pdf}}, {{ח:תיבה|1171|תיקון מס׳ 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390432.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 7|תיקון מס׳ 4 (תיקון) לחוק הרשות לפיתוח הנגב|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395572.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 3 לחוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491925.pdf}}, {{ח:תיבה|489|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|910|תיקון מס׳ 8 (תיקון) לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504229.pdf}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504268.pdf}}, {{ח:תיבה|951|תיקון לחוק מוקדי חירום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504283.pdf}}, {{ח:תיבה|957|תיקון מס׳ 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504284.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 34|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_518940.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון – הוראת שעה לחוק לפינוי שדות מוקשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528235.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573892.pdf}}, {{ח:תיבה|287|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_577860.pdf}}, {{ח:תיבה|320|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}, {{ח:תיבה|393|תיקון לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_580718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 175|חוק הגז הפחמימני המעובה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592903.pdf}}, {{ח:תיבה|305|תיקון מס׳ 6 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_596699.pdf}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 7 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598474.pdf}}, {{ח:תיבה|362|תיקון מס׳ 8 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603271.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 286|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|462|תיקון מס׳ 10 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_612736.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון – הוראת שעה (תיקון) לחוק לפינוי שדות מוקשים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616003.pdf}}, {{ח:תיבה|714|תיקון מס׳ 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_618378.pdf}}, {{ח:תיבה|811|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622751.pdf}}, {{ח:תיבה|928|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_635944.pdf}}, {{ח:תיבה|981|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644747.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|תיקון מס׳ 151 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_650390.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 39|תיקון מס׳ 2 לחוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1804010.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1811036.pdf}}, {{ח:תיבה|123|חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2168823.pdf}}, {{ח:תיבה|284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|556|תיקון מס׳ 12 לפקודת האגודות השיתופיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3005124.pdf}}, {{ח:תיבה|617|תיקון מס׳ 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020007.pdf}}, {{ח:תיבה|642|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3026666.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 67|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3506207.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 463|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10886.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 216|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3594903.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 618|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10921.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 413, 413|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3815292.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1342|תיקון לתקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11072.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4328606.pdf}}, {{ח:תיבה|936|תיקון מס׳ 6 לחוק תשלומים לפדויי שבי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4546317.pdf}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 17 לחוק הספורט|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618954.pdf}}, {{ח:תיבה|1037|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|תיקון לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4712389.pdf}}, {{ח:תיבה|1322|תיקון מס׳ 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf}}, {{ח:תיבה|1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4765655.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 198|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482863.pdf}}, {{ח:תיבה|332|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5752364.pdf}}, {{ח:תיבה|423|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 2 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6165262.pdf}}, {{ח:תיבה|501|תיקון מס׳ 31 לחוק המים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191613.pdf}}, {{ח:תיבה|778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}, {{ח:תיבה|801|תיקון מס׳ 3 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8529139.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 79|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10503660.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 4 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11074261.pdf}}, {{ח:תיבה|370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12433004.pdf}}, {{ח:תיבה|532|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12846918.pdf}}, {{ח:תיבה|562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12958311.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 146|שינוי התוספות לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6136.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 171|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6626.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 125|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6938.pdf}}, {{ח:תיבה|281|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 842|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1796|שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7985.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1184|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תחילת החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8011.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8074.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרה|תיקון: תשס״ה־8}}
{{ח:ת}} חוק זה מטרתו להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בבתי משפט אחרים, על ידי שופטים של בית המשפט המחוזי שייקבעו לצורך זה, ולפי סדרי דין מיוחדים שייקבעו.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ענינים מינהליים“ – ענינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה של רשות“ – החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל.

{{ח:סעיף|3|בית משפט לענינים מינהליים|תיקון: תשס״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט מחוזי ישב כבית משפט לענינים מינהליים בהתאם להוראות חוק זה (להלן – בית משפט לענינים מינהליים).
{{ח:תת|(ב)}} שופטי בית משפט לענינים מינהליים יהיו נשיא בית המשפט המחוזי ושופטים אחרים של בית המשפט המחוזי, שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי, על פי הנחיות שקבע נשיא בית המשפט העליון לענין זה; תקופת הכהונה של שופט בית משפט לענינים מינהליים תהא ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת; ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} מקרב השופטים שנקבעו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונה סגן נשיא לענינים מינהליים (להלן – סגן הנשיא); על מינוי של סגן הנשיא ועל כהונתו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9|סעיף 9 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, ואולם כהונתו של סגן הנשיא תיפסק אם חדל לכהן כשופט של בית משפט לענינים מינהליים.

{{ח:סעיף|4|הרכב}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט לענינים מינהליים ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית המשפט המחוזי או סגן הנשיא לקבוע כי ענין מסוים יידון בשלושה.
{{ח:תת|(ב)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי לקבוע סוגי ענינים שיידונו בשלושה; הודעה על סוגי ענינים שנקבעו לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|5|סמכות בית המשפט|תיקון: תשס״א־3, תשס״ה־8}}
{{ח:ת}} בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה –
{{ח:תת|(1)}} עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} בענין המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית);
{{ח:תת|(2)}} ערעור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} (להלן – ערעור מינהלי);
{{ח:תת|(3)}} תובענה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} (להלן – תובענה מינהלית);
{{ח:תת|(4)}} ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק.

{{ח:סעיף|5א|סמכות בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בענייני האזור|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים ידון, נוסף על סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, גם באלה:
{{ח:תתת|(1)}} עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, הפועלים ביהודה והשומרון (להלן – האזור), בעניין המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הביטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן – עתירה מינהלית בענייני האזור);
{{ח:תתת|(2)}} ערעור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} (להלן – ערעור מינהלי בענייני האזור).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עתירה מינהלית בענייני האזור תידון לפי הוראות חוק זה כאילו היא עתירה מינהלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ערעור מינהלי בענייני האזור יידון לפי הוראות חוק זה כאילו הוא ערעור מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפקד צבאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחיקת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מנשר, צו, תקנה, אכרזה, הודעה, מודעה, או מסמך אחר, שנתנו מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, מפקד צבאי או רשות אחרת הפועלת מכוחם, מטעמם או באישורם;
{{ח:תתתת|(2)}} הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן;
{{ח:תתתת|(3)}} הוראה שניתנה מכוח דבר חקיקה כאמור בפסקה (1) או הדין כאמור בפסקה (2), והיא בת־פועל תחיקתי.

{{ח:סעיף|6|העברת דיון בעתירה מינהלית}}
{{ח:ת}} מצא בית משפט לענינים מינהליים, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת, רשאי הוא, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

{{ח:סעיף|7|שינוי התוספות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות לחוק זה, ובכלל זה להרחיבן או לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|8|עילות, סמכויות וסעדים}}
{{ח:ת}} בית משפט לענינים מינהליים ידון בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים לגבי עתירה מינהלית ולגבי ערעור מינהלי.

{{ח:סעיף|9|צו ביניים}}
{{ח:ת}} בית משפט לענינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|10|רשם}}
{{ח:תת|(א)}} רשם של בית משפט מחוזי יכהן גם כרשם של בית משפט לענינים מינהליים (להלן – הרשם).
{{ח:תת|(ב)}} פסק דין של הרשם דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים.
{{ח:תת|(ג)}} ערעור על החלטה של הרשם יידון לפני שופט בית משפט לענינים מינהליים.

{{ח:סעיף|11|ערעור}}
{{ח:ת}} פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים, בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית, ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון.

{{ח:סעיף|12|בקשת רשות ערעור|תיקון: תשס״ה־8, תשס״ח־10, תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”החלטה אחרת“ –
{{ח:תתת|(1)}} החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית;
{{ח:תתת|(1א)}} החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית;
{{ח:תתת|(2)}} החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה בענין חיסיון;
{{ח:תתת|(3א)}} החלטה בענין סמכות ענינית או סמכות שיפוט בין־לאומית, למעט החלטה בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי–מינהלי, אם לאו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 41|בסעיף 41(ג)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתת|(3ב)}} החלטה בעניין התיישנות בתובענה מינהלית;
{{ח:תתת|(3ג)}} החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה;
{{ח:תתת|(3ד)}} החלטה בעניין מינוי או פסילת מומחה בתובענה מינהלית;
{{ח:תתת|(3ה)}} החלטה בעניין בקשה לצירוף בעל דין או החלטה בעניין בקשה להגיש הודעת צד שלישי;
{{ח:תתת|(3ו)}} אישור תובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}, לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגביה לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(3ז)}} דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך;
{{ח:תתת|(3ח)}} דחיית בקשה לדחות תובענה מינהלית על הסף מחמת מעשה בית דין;
{{ח:תתת|(3ט)}} דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות, תניית שיפוט, פורום לא נאות או הליכים המתקיימים בערכאה אחרת;
{{ח:תתת|(3י)}} החלטה בעניין תיקון כתב טענות בתובענה מינהלית;
{{ח:תתת|(4)}} ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|13|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} קביעת אגרות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תת|(2)}} סדרי הדין בעתירה מינהלית, בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית, לרבות לענין המועד להגשת עתירה, מועדים אחרים, צו ביניים וקביעת ערובה למתן צו ביניים; סדרי הדין בעתירה מינהלית יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים שיקבע שר המשפטים, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש;
{{ח:תת|(3)}} הוצאה לפועל של פסקי דין והחלטות לפי חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000}}.}}

{{ח:סעיף|14|תחולת {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}}}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, יחולו על הליך לפי חוק זה אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|15|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}.}}

{{ח:סעיף|16|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}}.}}

{{ח:סעיף|17|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.}}

{{ח:סעיף|18|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף|19|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}.}}

{{ח:סעיף|20|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|21|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|22|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:סעיף|23|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|24|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|25|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|26|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנושח שולב {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|27|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|28|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|29|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|30|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|31|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ערעור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ותובענה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, שהוגשו קודם לתחילתו.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''ארנונות''' –
{{ח:תת|(א)}} עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הסייג האמור בפרט משנה (א), לרבות החלטה של שר הפנים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}}, והחלטה של שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5|סעיף 5(ד) לפקודה האמורה}}; ולמעט –
{{ח:תתת|(1)}} החלטה של שר הפנים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5א|ו־5א לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} החלטה בעלת תחולה ארצית הקובעת הנחיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|הפקודה האמורה}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''חופש המידע''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״א, תשס״א־2, תשס״ה־8, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} '''חינוך''' – החלטה של רשות בעניני חינוך, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר, ולמעט:
{{ח:תת|(1)}} החלטה בעלת תחולה ארצית או מגזרית הקובעת כללים או הנחיות בענינים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} תקצוב;
{{ח:תתת|(ב)}} תכניות לימודים;
{{ח:תתת|(ג)}} הכשרת עובדי הוראה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} החלטה בעניני השכלה גבוהה.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} '''מועצות דתיות''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של מועצה דתית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט רב מקומי, ולמעט החלטה כאמור הטעונה אישור הממשלה או אישור שר; לענין זה, ”אישור“ – בכל דרך ולרבות החלטה שלא לאשר.
{{ח:תת|(ב)}} עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה במועצה דתית לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, לרבות ענייני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ממונים שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|סעיף 6(ב2) לחוק האמור}}, ולרבות כהונה בועדה ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 10ב|סעיף 10ב לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של השר לשירותי דת לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|ו־6(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, וכן החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 4|ו־4 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} '''מכרזים''' – עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשס״ה־8, תש״ע־5|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} '''עמותות וחברות לתועלת הציבור''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות#פרק ז|פרק ז׳ לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, הנוגעת לחברה לתועלת הציבור, למעט החלטה של רשם ההקדשות להגיש לבית המשפט בקשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|החוק האמור}} כדי שיכריע בעניין ושיידונו בבית המשפט, לרבות לעניין פירוק, וכן החלטה לעניין אישור עסקאות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יב|סעיף 345יב לחוק האמור}} ולעניין התראות לפירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יט|סעיף 345יט לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע״א־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ג־4|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} '''רישוי עסקים''' –
{{ח:תת|(1)}} עניני מתן רשיון או ביטול רשיון, היתר זמני, היתר מזורז או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות קביעת תנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(2)}} החלטת ועדת השגות לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות#פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳ לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}}.

{{ח:סעיף*|7א||תיקון: תשע״ב־7, תשע״ט|עוגן=תוספת 1 פרט 7א}}
{{ח:ת}} '''הסדרת הפעלת עסק''' – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} '''רשויות מקומיות''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ראש רשות מקומית ושל חבר מועצת רשות מקומית לפי כל דין למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, והחלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|הסעיף האמור}} כפי שהוא מוחל {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6א1|בסעיף 6א1 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}}; לענין זה ”מועצת רשות מקומית“ – לרבות מועצה ממונה או ועדה ממונה.

{{ח:סעיף*|8א||תיקון: תשפ״ב־8|עוגן=תוספת 1 פרט 8א}}
{{ח:ת}} '''חברות גבייה ועובדיהן''' – החלטה של ועדת אישורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} '''תיירות''' – עניני שירותי תיירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תיירות|חוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף*|10||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, תשס״ח־13, תשע״א־15, תשע״ד־8, ק״ת תשע״ו, תשע״ו־12, תשע״ז־8, תשע״ז־11, תשע״ח־7, תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} '''תכנון ובניה''' –
{{ח:תת|(א)}} עניני תכנון ובניה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק י|פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}, ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר.
{{ח:תת|(א1)}} ענייני תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע״א–2011}}, למעט החלטות שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של רשות בעניני תכנון ובניה אחרים, למעט החלטות שר, לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום#פרק ג|פרק ג׳ לחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)|חוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה)|חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש״ן–1990}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל#פרק ז סימן ה|סימן ה׳ בפרק ז׳ לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות)|חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}}, למעט החלטה של הממשלה או של שר.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה של מנהל הרשות להתחדשות עירונית לפי {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)#סעיף 2א|סעיף 2א לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס״ו–2006}}, וכן החלטה של שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו–2026}}, למעט החלטות הממשלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} '''ביטחון הציבור''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|חוק כלי היריה, התש״ט–1949}}, למעט החלטות של הממשלה או של שר.
{{ח:תת|(ב)}} הכרזה לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 6ב|סעיף 6ב לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}}, בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 6ב|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 8|ו־8 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, ק״ת תשס״ח, תש״ע־4, תשע״א־17, תשע״ב־2, תשע״ז־5, ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־5|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} '''מינהל אוכלוסין, עובדים זרים ומסתננים''' – החלטה של רשות לפי חוקים אלה, למעט החלטות הממשלה ולמעט החלטות הנתונות לערר לפני בית הדין לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#פרק 4-1|פרק רביעי1 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג–2003}};
{{ח:תת|(3א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, עד יום 14.3.2027):}} {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ד3|פרקים ד׳3}} {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ה|או ה׳ בחוק האמור}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק עדכון כתובת|חוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט״ז–1956}};
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}};
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: ק״ת תשס״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} '''דיור ציבורי''' – החלטה של רשות בענין דיור ציבורי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)#סעיף 12|סעיף 12}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998}}, וכן עניני דיור ציבורי לפי כל נוהל.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־12, תשס״ו, תשע״א־11, תשע״א־20, תשע״ה, ק״ת תשע״ו, תשע״ו־10, תשע״ז־6|עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} '''תעבורה''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, לרבות החלטה בעניני רישוי ובטיחות של נהגים, רכב, שירותי אוטובוסים, שירותי מוניות והוראת נהיגה, למעט החלטות שר, ולמעט כל ענין שבסמכות בית משפט לתעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של הממונה על הרישום לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)#סעיף 5|סעיף 5 בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)#סעיף 6|ו־6 עד 9 לחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס״ו–2005}}.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|חוק הטיס, התשע״א–2011}}.
{{ח:תת|(ד1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|חוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}}, למעט החלטות הממשלה והחלטות הטעונות אישור של הממשלה.
{{ח:תת|(ד2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}.
{{ח:תת|(ד3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית|חוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 6|סעיף 6 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳ לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן החלטה של רשות לעניין מסילת ברזל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|הפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ו)}} החלטה של רשות בעניין מתן תג נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים#סעיף 1|סעיף 1 לחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}}.
{{ח:תת|(ז)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: ק״ת תשס״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 15}}
{{ח:ת}} '''שיפוץ בתים ואחזקתם''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיפוץ בתים ואחזקתם|חוק שיפוץ בתים ואחזקתם, התש״ם–1980}}.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשס״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 16}}
{{ח:ת}} '''מפלגות''' – שינוי שם של מפלגה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשס״ב־3, ק״ת תשס״ד, תשס״ה־8, תשע״ו־7, ק״ת תשע״ט|עוגן=תוספת 1 פרט 17}}
{{ח:ת}} '''שירות נתוני אשראי''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק נתוני אשראי|חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשס״ב־4, תשע״ו־11, ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 1 פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה־8, תשע״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 19}}
{{ח:ת}} '''בעלי חיים''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים#סעיף 16|סעיף 16 בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף*|20||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 20}}
{{ח:ת}} '''משק הדלק''' – החלטה של המנהל בבקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)#סעיף 3|סעיף 3(ג) לחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|21||תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־5, תשס״ה־8, תשס״ה־9, תשס״ו־5, תשס״ז, תשס״ז־6, תשס״ח־2, תשס״ח־4, תשס״ח־6, תשס״ח־11, תש״ע־5, תשע״א־5, תשע״א־10, תשע״ג, תשע״ו־5, תשע״ו־11, תשע״ו־13, תשע״ז־3, תשע״ז־10, ק״ת תשע״ח, תשפ״א, תשפ״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 21}}
{{ח:ת}} '''הסדרת עיסוק''' – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
{{ח:תת|(1)}} החלטה של המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 10|10}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 11|11}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 29|29(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 37|או 37(ג) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת המיילדות|פקודת המיילדות}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, למעט החלטות שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|החוק האמור}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|חוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964}};
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}} – {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים#פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תת|(8)}} החלטות ועדת האישורים ומינהל בתי המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5א|סעיפים 5א עד 5ז לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים|חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}};
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}};
{{ח:תת|(12)}} {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:תת|(13)}} {{ח:חיצוני|חוק הצלילה הספורטיבית|חוק הצלילה הספורטיבית, התשל״ט–1979}};
{{ח:תת|(14)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 44|סעיפים 44}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 47א|47א עד 47ג}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 63|ו־63 לפקודה}};
{{ח:תת|(15)}} {{ח:חיצוני|חוק השימוש בהיפנוזה|חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(16)}} {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(17)}} {{ח:חיצוני|חוק העיסוק באופטומטריה|חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(18)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(19)}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|(20)}} {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|חוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|(21)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}};
{{ח:תת|(22)}} {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|(23)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|(24)}} החלטת המנהל או הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}};
{{ח:תת|(25)}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים#סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:חיצוני|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים#סעיף 8|8}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים#סעיף 16|ו־16 לחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על־תיכוניים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|(26)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|(27)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}};
{{ח:תת|(28)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(29)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, למעט החלטה של המפקח הקובעת כללים או הנחיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|החוק האמור}};
{{ח:תת|(30)}} {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}};
{{ח:תת|(31)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ״ה–2025}}.

{{ח:סעיף*|22||תיקון: תשס״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 22}}
{{ח:ת}} '''שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של מהנדס רשות מקומית ומתכנן מחוז לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לט|סעיף 19לט(ז) או (ח)}}, החלטה של הנציב לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יג|סעיף 19יג}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יג1|19יג1}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יד1|19יד1}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כט1|19כט1}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מג|ו־19מג}} והחלטה של הרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן יא|סימן י״א {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של גוף מפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|23||תיקון: תשס״ה־6, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ח־13, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״א־9, תשע״א־16, תשע״ב־6, תשע״ב־8, ק״ת תשע״ו, תשע״ו־6, ק״ת תשע״ח, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 1 פרט 23}}
{{ח:ת}} '''הגנת הסביבה''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}};
{{ח:תת|(2)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#פרק ג|פרק ג׳ לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005}};
{{ח:תת|(3)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}, למעט החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 6|סעיף 6(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#פרק ח סימן ג|וסימן ג׳ בפרק ח׳ לחוק האמור}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(6)}} החלטת הממונה והחלטת המפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#חלק יד|חלק י״ד לפקודת המכרות}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#חלק יד פרק ד|פרק ד׳ לחלק האמור}};
{{ח:תת|(7)}} החלטת המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}};
{{ח:תת|(8)}} החלטות המנהל או הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}};
{{ח:תת|(9)}} החלטת חשב המשרד להגנת הסביבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 11ח|סעיף 11ח לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(10)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|(11)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|(12)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, למעט החלטה בעניין עיצום כספי;
{{ח:תת|(13)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(14)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק להגנת חיית הבר|חוק להגנת חיית הבר, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|(15)}} החלטה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, או של נושא תפקיד בה, לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תשס״ה־7, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 24}}
{{ח:ת}} '''ייבוא וייצוא''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(ב)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה ייבוא לפי כל דין ובכלל זה החלטה פרטנית של רשות שעניינה רישיון ייבוא לפי כל דין.

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תשס״ה־11, תשפ״ד, תשפ״ד־7|עוגן=תוספת 1 פרט 25}}
{{ח:ת}} '''פדויי שבי, שבויים, חטופים ונעדרים''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של הוועדה להכרה באדם כפדוי שבי, לפי {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו#סעיף 2|סעיף 2 לחוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של ועדה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}.

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תשס״ה־8, תשע״ד־4, תשפ״ג־6|עוגן=תוספת 1 פרט 26}}
{{ח:ת}} '''הטבות וסיוע לנכים ולמשפחות חיילים שנספו במערכה''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות בעניני הטבות וסיוע הניתנים מכוח נוהלי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון;
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי החיקוקים המפורטים בזה:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה של רופא מוסמך ראשי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על־תיכונית), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת השכלה מקצועית או השכלה גבוהה)|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת השכלה מקצועית או השכלה גבוהה), התשכ״ד–1964}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע)|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ״ח–1987}};
{{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה של העובד הסוציאלי הראשי לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ז|סעיף 15ז}};
{{ח:תתת|(2)}} החלטה של ועדת חריגים להטבות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ט|סעיף 15ט}};
{{ח:תתת|(3)}} החלטה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 35א|סעיף 35א}};
{{ח:תתת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#פרק 2-1|פרק שני1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף*|27||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 פרט 27}}
{{ח:ת}} '''חתימה אלקטרונית''' – החלטה של הרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף*|28||תיקון: תשס״ה־8, תשפ״ב־8, תשפ״ג־3, תשפ״ד־13|עוגן=תוספת 1 פרט 28}}
{{ח:ת}} '''מאגרי מידע''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של ראש הרשות להגנת הפרטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 330יג|סעיף 330יג(א)(3) לפקודת העיריות}}; בפסקה זו, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של הממונה על פניות הציבור כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה#סעיף 19|בסעיף 19(ה) לחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ״ג–2023}}.

{{ח:סעיף*|29||תיקון: תשס״ה־8, תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 29}}
{{ח:ת}} '''גז''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 18|סעיפים 18(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 21|21}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 30|30(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 74|ו־74 לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה סופית של הוועדה לתיאום תשתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#פרק ה סימן ד|סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};
{{ח:תת|(3)}} החלטת גוף בודק לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}}.

{{ח:סעיף*|30||תיקון: תשס״ו־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ד־8|עוגן=תוספת 1 פרט 30}}
{{ח:ת}} '''ספורט''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית|חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005}}, וכן החלטה של שר החינוך התרבות והספורט לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק האמור}};
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של רשות שעניינה מתן מעמד ספורטאי בצבא לפי פקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הספורט|חוק הספורט, התשמ״ח–1988}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספורט#פרק ב סימן ז|סימנים ז׳}} {{ח:חיצוני|חוק הספורט#פרק ב סימן ח|ו־ח׳ לפרק ב׳}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הספורט#פרק ג|פרק ג׳ לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|31||תיקון: תשס״ו־3, תשס״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 31}}
{{ח:ת}} '''תאגידים ביטחוניים''' – החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005}}.

{{ח:סעיף*|32||תיקון: תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ז־6, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־13, תשס״ח־15, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״ב־9, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ד־6, תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 32}}
{{ח:ת}} '''עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|(1א)}} החלטת הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות#פרק ד1|פרק ד׳1 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|(2)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} החלטה של הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|(5)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק י פרק 2 סימן ו|סימן ו׳ בפרק שני {{ח:הערה|לחלק י׳}} לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|(6)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית)#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(7)}} החלטת המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#פרק ח סימן ג|סימן ג׳ בפרק ח׳ לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|(8)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}};
{{ח:תת|(9)}} החלטת מנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תת|(10)}} החלטת מנהל רשות המים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#סעיף 96|סעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}};
{{ח:תת|(11)}} החלטת הממונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#חלק יד פרק ד|פרק ד׳ בחלק י״ד לפקודת המכרות}};
{{ח:תת|(12)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית#פרק ו|פרק ו׳ לחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ״ו–2025}}.

{{ח:סעיף*|33||תיקון: תשס״ח־5, תשע״ו־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט 33}}
{{ח:ת}} '''בריאות''' –
{{ח:תת|(1)|(א)}} החלטת ועדת הערכה או החלטת המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק השתלת אברים#פרק ד|פרק ד׳ לחוק השתלת אברים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(ב)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע), התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(פרט משנה (2) נוסף {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 305|בסעיף 305 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, אך הפרט כולו הוחלף בסעיף 8 לצו בתי המשפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע״ו–2016 (ק״ת תשע״ו, 843), שפורסם מאוחר יותר. כוונת המחוקק לא הייתה לבטל את תחולת חוק בתי משפט לענינים מינהליים על החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, עם כניסת {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|החוק האמור}} לתוקף):}}
{{ח:תת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}.

{{ח:סעיף*|34||תיקון: תשס״ח־7, תשע״ב־10|עוגן=תוספת 1 פרט 34}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|35||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 1 פרט 35}}
{{ח:ת}} '''רכישה לצורכי ציבור''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}.

{{ח:סעיף*|36||תיקון: תש״ע־3, תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 36}}
{{ח:ת}} '''חיילים בשירות קבע''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות, בהתאם לפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, ”חייל בשירות קבע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לשירות קבע), התש״ע–2010}} (להלן – חוק שירות הקבע):
{{ח:תתת|(1)}} סיום שירות הקבע בשל כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה פלילית;
{{ח:תתת|(2)}} הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע;
{{ח:תתת|(3)}} אי־קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע;
{{ח:תתת|(4)}} אי־מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו כאמור;
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של שר הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע״א–2010}}.

{{ח:סעיף*|37||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 37}}
{{ח:ת}} '''שוטרים וסוהרים''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה בעניין המנוי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 93א|בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}} למעט כל החלטה הנוגעת למינוי המפקח הכללי של המשטרה;
{{ח:תת|(2)}} החלטה בעניין המנוי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 129|בסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} למעט כל החלטה הנוגעת למינוי נציב בתי הסוהר;
{{ח:תת|(3)}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 73|סעיפים 73}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 81|ו־81 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף*|38||תיקון: תשע״א־6, תשע״ט־2, תשפ״ב־3, תשפ״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 38}}
{{ח:ת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע״א–2011}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 4|סעיפים 4(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 18|18(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 19|19}} {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 27|ו־27 עד 30 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|39||תיקון: תשע״א־7, ק״ת תשע״ח, תשפ״ג־5|עוגן=תוספת 1 פרט 39}}
{{ח:ת}} '''אגודות שיתופיות''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של ועדת השגות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6ב|סעיף 6ב לפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6|סעיפים 6(1) ו־(2)}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 9|9}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 12|ו־12 עד 14 לפקודת האגודות השיתופיות}}, וכן החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל״ו–1976}};
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של הוועדה ליישובים קהילתיים לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6ו|סעיף 6ו לפקודת האגודות השיתופיות}}.

{{ח:סעיף*|40||תיקון: תשע״א־8|עוגן=תוספת 1 פרט 40}}
{{ח:ת}} '''תמיכות''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה למוסד ציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) של סעיף 3א לחוק האמור}};
{{ח:תת|(ב)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה לגוף אחר לפי הוראות החשב הכללי למעט החלטה שעניינה קביעת מבחן תמיכה לפי הוראות אלה; בפרט זה, ”גוף אחר“ – כהגדרתו בהוראות החשב הכללי שעניינן תמיכות מתקציב המדינה בגופים אחרים;
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3ב|סעיף 3ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף*|41||תיקון: תשע״א־10, תשע״א־18, תשע״ב־4, תשע״ד־5, ק״ת תשע״ח, תשפ״ו־5|עוגן=תוספת 1 פרט 41}}
{{ח:ת}} '''חקלאות''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת תוצרת אורגנית|חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|חוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}};
{{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011}};
{{ח:תת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}};
{{ח:תת|(5)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע״ד–2014}};
{{ח:תת|(6)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)#סעיף 10|ו־10 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|(7)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג}};
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ״ו–2026}}, ביום 29.8.2026):}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף*|42||תיקון: תשע״א־14, תשפ״ד־8|עוגן=תוספת 1 פרט 42}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ימחק ביום 2.1.2027):}} '''בדיקת מינויים''' – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הספורט#סעיף 10ב|סעיפים 10ב}} {{ח:חיצוני|חוק הספורט#סעיף 11|ו־11(ב) עד (ד) לחוק הספורט, התשמ״ח–1988}}.

{{ח:סעיף*|43||תיקון: תשע״א־13|עוגן=תוספת 1 פרט 43}}
{{ח:ת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע״א–2011}}, למעט החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי#סעיף 3|סעיף 3 לחוק האמור}} ובין השאר החלטות הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי#סעיף 3|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף*|44||תיקון: תשע״א־19, תשפ״ג־7|עוגן=תוספת 1 פרט 44}}
{{ח:ת}} '''הגנה על הציבור''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}, למעט החלטת ראש ענף טיפול ושיקום בבתי הסוהר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 20ז|סעיף 20ז(ה) לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים#סעיף 4|סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס״א–2001}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע#סעיף 5|סעיף 5 לחוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ״ג–2023}}.

{{ח:סעיף*|45||תיקון: תשע״ב־11|עוגן=תוספת 1 פרט 45}}
{{ח:ת}} '''כבאות והצלה''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, למעט:
{{ח:תת|(1)}} החלטות ממשלה והחלטות היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|החוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה בעניין מינוי נציב כבאות והצלה, הפסקת כהונתו של הנציב או השעייתו;
{{ח:תת|(3)}} החלטת שר לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(4)}} החלטה בעניין צו הפסקה מינהלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 51|סעיף 51 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|46||תיקון: תשע״ג־2, תשפ״ה־5|עוגן=תוספת 1 פרט 46}}
{{ח:ת}} '''מים וביוב''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6ט|סעיף 6ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 48|סעיף 48(ה) לחוק המים, התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|47||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת 1 פרט 47}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|48||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 48}}
{{ח:ת}} '''תקינה''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}}, ולמעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 6|סעיף 6 עד 8(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|9(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|9(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 11|11(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12א|12א}} {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 16|או 16 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא#סעיף 2א|סעיף 2א(ו) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}.

{{ח:סעיף*|49||תיקון: תשע״ד־6, תשע״ו־3, תשע״ז־7|עוגן=תוספת 1 פרט 49}}
{{ח:ת}} '''שירות אזרחי''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}, למעט החלטה של הממשלה לפי החוקים האמורים.

{{ח:סעיף*|50||תיקון: תשע״ד־7, תשע״ט־3, תשפ״ד־9|עוגן=תוספת 1 פרט 50}}
{{ח:ת}} '''קידום התחרות בענפי המזון והפארם''' – החלטת הממונה על התחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#סעיף 7|סעיפים 7(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#סעיף 16|ו־16(ד) לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}.

{{ח:סעיף*|51||תיקון: תשע״ה־2|עוגן=תוספת 1 פרט 51}}
{{ח:ת}} '''מחקר ופיתוח''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}}, למעט החלטה של המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|52||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 52}}
{{ח:ת}} '''קליטת עלייה''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק סל הקליטה|חוק סל הקליטה, התשנ״ה–1994}}, למעט החלטת שר לפי {{ח:חיצוני|חוק סל הקליטה#סעיף 3|סעיף 3(ב) לחוק האמור}}, וכן החלטה של רשות בענייני הטבות וסיוע הניתנים מכוח החלטות הממשלה שעניינן קליטת עלייה או מכוח נוהלי משרד העלייה והקליטה.

{{ח:סעיף*|53||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 53}}
{{ח:ת}} '''סמים מסוכנים''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.

{{ח:סעיף*|54||תיקון: תשע״ו־8, תשע״ח־6|עוגן=תוספת 1 פרט 54}}
{{ח:ת}} '''מוקדי חירום''' – החלטה של גוף לפי {{ח:חיצוני|חוק מוקדי חירום|חוק מוקדי חירום, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף*|55||תיקון: תשע״ו־9, תשע״ח־2|עוגן=תוספת 1 פרט 55}}
{{ח:ת}} '''מאבק בטרור''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות בעניין צו תפיסה מינהלי וצו חילוט לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ה|פרק ה׳ לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}} (להלן – חוק המאבק בטרור);
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות בעניין צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ו|פרק ו׳ לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 70א|סעיף 70א(ה) או (ו) לחוק המאבק בטרור}}.

{{ח:סעיף*|56||תיקון: תשע״ו־13|עוגן=תוספת 1 פרט 56}}
{{ח:ת}} '''פיקוח על שירותים פיננסיים''' – החלטה של רשות לפי החוקים שלהלן, למעט החלטה של הממונה הקובעת כללים או הנחיות שהם בני פועל תחיקתי לפי אותם חוקים:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|57||תיקון: תשע״ז־4, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 57}}
{{ח:ת}} '''השקעות הון''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של ועדת השגה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 24א|סעיף 24א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 86|סעיף 86 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.

{{ח:סעיף*|58||תיקון: תשע״ז־9, תשע״ח־3, תשע״ח־4|עוגן=תוספת 1 פרט 58}}
{{ח:ת}} '''תקשורת''' –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, למעט החלטה שעניינה הועדת תדרים או הקצאת תדרים.

{{ח:סעיף*|59||תיקון: תשע״ח, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 59}}
{{ח:ת}} '''רשות מקרקעי ישראל''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות מקרקעי ישראל שעניינה הקצאה ראשונית של מקרקעין לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה;
{{ח:תת|(2)|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב#סעיף 6|סעיף 6(8) לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}};
{{ח:תתת|(ב)}} החלטת שר לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395572.pdf|סעיף 5(ב) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס׳ 4), התש״ע–2010}};
{{ח:תתת|(ג)}} החלטה של רשות מקרקעי ישראל לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395572.pdf|סעיפים 5(ה) ו־(ו) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס׳ 4), התש״ע–2010}};
{{ח:תת|(3)}} החלטה של ועדת ההשגות הפועלת לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעניינה השגה על שומת מקרקעין שנערכה במסגרת עסקה עם רשות מקרקעי ישראל.

{{ח:סעיף*|60||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 60}}
{{ח:ת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 78|סעיף 78 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף*|61||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 61}}
{{ח:ת}} '''התגוננות אזרחית''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#פרק 3|פרקים שלישי עד שביעי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, למעט החלטה כאמור שניתנה בזמן מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}}, ולמעט החלטה של הממשלה, החלטת שר או החלטה של ראש המטה הכללי של הצבא לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|62||תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״א־4, תשפ״ב־2, תשפ״ב־4, תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 1 פרט 62}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|63||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 63}}
{{ח:ת}} החלטת הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות|חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983}}, למעט החלטה שלא לתת רישיון בשל התנגדות מועצת הרבנות הראשית לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות#סעיף 2יז|סעיף 2יז(א)(6) לחוק {{ח:הערה|האמור}}}}.

{{ח:סעיף*|64||תיקון: ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 1 פרט 64}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|65||תיקון: ק״ת תשפ״ד־2, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ד־10, תשפ״ה־4, תשפ״ה־7, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט 65}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 26.12.2023 עד יום 31.1.2027):}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה)|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}.

{{ח:סעיף*|66||תיקון: תשפ״ד־11|עוגן=תוספת 1 פרט 66}}
{{ח:ת}} החלטות המועצה המאסדרת לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 8ז|סעיפים 8ז(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 78|ו־78(ד) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}.

{{ח:סעיף*|(67)||תיקון: תשפ״ד־12|עוגן=תוספת 1 פרט 67}}
{{ח:ת}} מרשם התעבורה המינהלי – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#פרק ז|פרק ז׳ לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}}.

{{ח:סעיף*|68||תיקון: תשפ״ה־3|עוגן=תוספת 1 פרט 68}}
{{ח:ת}} הפחתת שכר בשירות הציבורי – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)#סעיף 10|סעיפים 10 עד 12 לחוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} (בפרט זה – חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי), ובכלל זה החלטה כאמור לפי סעיפים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|מחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק להפחתת שכר בשירות הציבורי}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29א|סעיפים 29א}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29ב|ו־29ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}} למעט בעניני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)#סעיף 15|סעיף 15(ד) לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ״ד–2023}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ו|סעיף 14ו}} וערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55|סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 2א}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 64|סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף*|2ב||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 2ב}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 8|סעיף 8 לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 14א|סעיף 14א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ה־8, תשס״ח־8, תשס״ח־9|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 198|סעיפים 198(ז)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3 פרט 14|14(ד) לתוספת השלישית}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 4 פרט 16|ו־16(ג) לתוספת הרביעית}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 5א}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדת המשנה של המועצה הארצית שלפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 6|סעיף 6(ג) לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (בפרט זה – ועדת המשנה), או על החלטת יושב ראש ועדת המשנה, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 198|סעיפים 198(ז) לחוק האמור}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|ו־14(ד) לתוספת השלישית לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר#סעיף 14א|סעיף 14א לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף*|6א||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 6א}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות#סעיף 11|סעיף 11(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}.

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 8|סעיף 8(ו) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף*|10||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, תשע״א־17|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כא|סעיפים 13כא}}, {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13לא|13לא}} {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13לב|ו־13לב בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף*|10א||תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 10א}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 30ו|סעיף 30ו לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשס״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיף 28(ב)(7) לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשס״ה־5, תשס״ח־4|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת תוצרת אורגנית#סעיף 10|סעיף 10 בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשס״ח־3, תשע״א־12|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ה|סעיף 102ה(ד) לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס״ו–2006}}.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשס״ח־12|עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים#סעיף 3|סעיפים 3(ו)}}, {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים#סעיף 4|4}} {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים#סעיף 17|ו־17(ו) לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תשס״ח־14|עוגן=תוספת 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} ערעור על הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59לא|סעיף 59לא לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 28|סעיף 28(ד) לחוק בתי דין מינהליים}} כפי שהוא מוחל {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק שירות הקבע}}, וכן ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)#סעיף 13|סעיף 13 לחוק שירות הקבע}}.

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תש״ע־3, תשע״ב־4|עוגן=תוספת 2 פרט 17}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 5ב|סעיף 5ב(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}.

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשע״א־10|עוגן=תוספת 2 פרט 18}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 11|סעיף 11(ד) לחוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשע״א־11|עוגן=תוספת 2 פרט 19}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 7|סעיפים 7(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 39|ו־39(ה) לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף*|20||תיקון: תשע״א־18|עוגן=תוספת 2 פרט 20}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו#סעיף 16|סעיף 16(ד) לחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף*|21||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 21}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 4א|סעיף 4א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף*|22||תיקון: תשע״ב־5, תשפ״ב־6|עוגן=תוספת 2 פרט 22}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד#סעיף 2|סעיף 2(ט) לחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, וכן החלטה של ועדת הערר שלפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|החוק האמור}}, בערר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות#סעיף 20|סעיף 20 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022}}.

{{ח:סעיף*|23||תיקון: תשע״ב־11|עוגן=תוספת 2 פרט 23}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 38|סעיפים 38(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 110|ו־110(ג)(5) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 24}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדת ההשגות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46טז6|סעיף 46טז6(ג) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}.

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת 2 פרט 26}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 56|סעיף 56(ב)(2) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}.

{{ח:סעיף*|27||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 2 פרט 27}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)#סעיף 12|סעיף 12(ג)(2) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש״ף–2020}}.

{{ח:סעיף*|28||תיקון: תש״ף־3, תשפ״ב־7, תשפ״ד־2, תשפ״ה־6, תשפ״ו־6|עוגן=תוספת 2 פרט 28}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, לרבות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 15|בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2027):}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, לרבות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 15|בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ל|ובסעיף 38ל לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38מח|ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2028 עד יום 31.12.2032):)}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, לרבות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 15|בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38מח|ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף*|29||תיקון: תשפ״ד־11, תשפ״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 29}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 69|סעיף 69(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 98|או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}.

{{ח:סעיף*|30||תיקון: תשפ״ה־2|עוגן=תוספת 2 פרט 30}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש#סעיף 30|סעיף 30(ה) לחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ״ה–2025}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפסקה 5 לתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ו־5|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} תביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 5|בסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א)(1)}})}}}}
{{ח:קטע3||עתירה מינהלית בענייני האזור}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} חופש המידע – החלטה של רשות בבקשה לקבלת מידע המופנית כלפיה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} תכנון ובנייה – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס׳ 79 לשנת 1966}} (בפרט זה – חוק תכנון ערים), לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), התשל״א–1971}} (בפרט זה – צו תכנון ערים), או לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 997), התשמ״ב–1982}}, ולמעט –
{{ח:תת|(1)}} החלטה שעניינה עבירות ועונשין, ובכלל זה החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#סעיף 37ב|סעיף 37ב לחוק תכנון ערים}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה שעניינה תכנית תכנון אזורית או תכנית תכנון מתארית כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#פרק 3|בפרק שלישי לחוק תכנון ערים}};
{{ח:תת|(3)}} החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#סעיף 38|סעיף 38 לחוק תכנון ערים}};
{{ח:תת|(4)}} החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי {{ח:חיצוני|תקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התשע״א–2011}};
{{ח:תת|(5)}} החלטה של מועצת התכנון העליונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון)#סעיף 7|סעיף 7(4) לצו תכנון ערים}}; לעניין זה, ”מועצת התכנון העליונה“ – המועצה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תכנון ערים}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} כניסה ויציאה –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית)#סעיף 1ד|סעיף 1ד לצו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 34), התשכ״ז–1967}}, לעניין אדם מסוים;
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של מפקד צבאי לפי {{ח:חיצוני|היתר כניסה כללי (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון)#סעיף 3|סעיף 3 להיתר כניסה כללי (מס׳ 5) (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש״ל–1970}};
{{ח:תת|(ג)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסת זר לאזור או שהייה בו, לפי נוהלי מתאם פעולות הממשלה בשטחים או לפי נוהלי המינהל האזרחי, למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות הפלסטינית לאישור רישיון ביקור זר שנתנה; לעניין זה, ”הרשות הפלסטינית“ – המועצה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק;
{{ח:תת|(ד)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי באזור, הניתנת לפי {{ח:חיצוני|הכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון)|ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון), התשס״ב–2002}}, ולפי {{ח:חיצוני|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון)|הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 967), התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|(ה)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה היתר כניסה לשטח שהוא מרחב תפר; בפרט משנה זה, ”מרחב תפר“ – שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א}};
{{ח:תת|(ו)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה יציאת תושב אזור מהאזור לפי נוהלי המִינהל האזרחי.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א)(2)}})}}}}
{{ח:קטע3||ערעור מינהלי בענייני האזור}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדת ערעורים לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 296|סעיפים 296}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 297|או 297 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ה באייר התש״ס (30 במאי 2000).}}
* '''אהוד ברק'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יוסף ביילין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''עזר ויצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אברהם בורג'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>kryz4nxpvy21syoltg6pqgdqalt77bs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התכנון והבניה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285191</id>
    <revision>
      <id>3022241</id>
      <parentid>3020984</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T13:02:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3022236]</comment>
      <origin>3022241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1377330" sha1="qhjwtlowxqzde2e7a7b4ch39ffqrv4b" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000613}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קמ״ב, עמ׳ 1411|פקודת בנין ערים, 1921|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563627.pdf}}. '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 1, 153|פקודת בנין ערים, 1936|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563896.pdf}}, {{ח:תיבה|227|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563971.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 13|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561260.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 7|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561370.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 83|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561761.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_203719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 232|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208087.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 135|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208086.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 93|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208085.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517976.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 307|חוק התכנון והבניה|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209758.pdf}}, {{ח:תיבה|XIV|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517768.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 2|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317377.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 10|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 172|תיקון מס׳ 2 לחוק ההתגוננות האזרחית|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208297.pdf}}, {{ח:תיבה|223|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209777.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 31|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 228|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 12|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317379.pdf}}, {{ח:תיבה|233|חוק שירותי תיירות|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209699.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209775.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 21|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209773.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 15|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209772.pdf}}, {{ח:תיבה|180|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209771.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 14|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209768.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 42|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 14|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209769.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210235.pdf}}, {{ח:תיבה|107|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209766.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209767.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209765.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209764.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209763.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211680.pdf}}, {{ח:תיבה|278|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 229|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 25, 29|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209762.pdf}}, {{ח:תיבה|40|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317381.pdf}}, {{ח:תיבה|63|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317493.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 146, 146|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210223.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 129|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210431.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210486.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 20|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210559.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 7, 7|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210703.pdf}}, {{ח:תיבה|56|תיקון מס׳ 26 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210743.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 123|תיקון לחוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211618.pdf}}, {{ח:תיבה|168|חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 164|תיקון מס׳ 31 (תכנית לשימור אתרים)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211770.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210716.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 7|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס הרשות המקומית)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210749.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון מס׳ 2 לחוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 21|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 98|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211365.pdf}}, {{ח:תיבה|123|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211013.pdf}}, {{ח:תיבה|242|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 55|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211052.pdf}}, {{ח:תיבה|128|חוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211098.pdf}}, {{ח:תיבה|338|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211184.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211768.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 110|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211247.pdf}}, {{ח:תיבה|387|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 167|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317859.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 91|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|217|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211511.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון לחוק משק הדלק (קידום התחרות)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211532.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 93|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|192|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 23 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300604.pdf}}, {{ח:תיבה|277|תיקון מס׳ 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300256.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 44|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300281.pdf}}, {{ח:תיבה|208|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300352.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300364.pdf}}, {{ח:תיבה|489|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|519|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300408.pdf}}, {{ח:תיבה|560|תיקון מס׳ 25 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 83|חוק משק הגז הטבעי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300442.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300459.pdf}}, {{ח:תיבה|157, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300474.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300501.pdf}}, {{ח:תיבה|490|חוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300527.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 56|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300578.pdf}}, {{ח:תיבה|118|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|192|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|208|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300614.pdf}}, {{ח:תיבה|497|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|503|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299814.pdf}}, {{ח:תיבה|546|חוק שמירת הסביבה החופית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 105|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299926.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299657.pdf}}, {{ח:תיבה|323|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|660|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299630.pdf}}, {{ח:תיבה|747|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 166|חוק הקרינה הבלתי מייננת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299993.pdf}}, {{ח:תיבה|325, 330, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|155|תיקון מס׳ 78|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299973.pdf}}, {{ח:תיבה|412|תיקון מס׳ 79|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 8|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300088.pdf}}, {{ח:תיבה|17|תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300111.pdf}}, {{ח:תיבה|62|עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300786.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 29 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300839.pdf}}, {{ח:תיבה|411|חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300778.pdf}}, {{ח:תיבה|462|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300830.pdf}}, {{ח:תיבה|632, 639|תיקון מס׳ 84 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300885.pdf}}, {{ח:תיבה|784|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|798|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300770.pdf}}, {{ח:תיבה|840|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300896.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 82|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300134.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300837.pdf}}, {{ח:תיבה|216|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|330, 331|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 232|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301077.pdf}}, {{ח:תיבה|366|תיקון מס׳ 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300106.pdf}}, {{ח:תיבה|415|תיקון מס׳ 6 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301075.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300970.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 186|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|669|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_306566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 19|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2320.pdf}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 2 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301325.pdf}}, {{ח:תיבה|511|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301229.pdf}}, {{ח:תיבה|741|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 207|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301578.pdf}}, {{ח:תיבה|474|תיקון מס׳ 101|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301600.pdf}}, {{ח:תיבה|667|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303842.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 212, 214|תיקון מס׳ 103 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313585.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 42, 45, 45, 81|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|328|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319029.pdf}}, {{ח:תיבה|691|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338721.pdf}}, {{ח:תיבה|1146|תיקון מס׳ 107 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348516.pdf}}, {{ח:תיבה|1149|תיקון מס׳ 108 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348517.pdf}}, {{ח:תיבה|1244|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 80, 127, 156, 160, 160|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|328|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_369869.pdf}}, {{ח:תיבה|489|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381800.pdf}}, {{ח:תיבה|584|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382410.pdf}}, {{ח:תיבה|884|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf}}, {{ח:תיבה|1152|תיקון מס׳ 117 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390430.pdf}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390432.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 74, 77|תיקון מס׳ 119|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456379.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489235.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|244, 246|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf}}, {{ח:תיבה|494, 497, 497|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|749, 749|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504040.pdf}}, {{ח:תיבה|754|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504076.pdf}}, {{ח:תיבה|831|תיקון מס׳ 107 והוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 81|תיקון מס׳ 33 לחוק המקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_527182.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 12|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}, {{ח:תיבה|106|תיקון מס׳ 101 (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 126|תיקון מס׳ 2 לחוק מקורות אנרגיה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_591405.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס׳ 34 לחוק המקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 150, 165, 170, 171, 188, 192, 197, 224, 234, 240|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|674|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616234.pdf}}, {{ח:תיבה|692|תיקון מס׳ 137 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616359.pdf}}, {{ח:תיבה|963|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}, {{ח:תיבה|1062|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 159|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|192, 197, 208, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 145|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 60|תיקון מס׳ 146|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3506179.pdf}}, {{ח:תיבה|137|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3547072.pdf}}, {{ח:תיבה|155|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|256|תיקון מס׳ 149 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3626730.pdf}}, {{ח:תיבה|270|תיקון מס׳ 150 והוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3674214.pdf}}, {{ח:תיבה|624|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4236080.pdf}}, {{ח:תיבה|626|תיקון מס׳ 152|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4236080.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4693413.pdf}}, {{ח:תיבה|1322|תיקון מס׳ 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf}}, {{ח:תיבה|1368|תיקון מס׳ 155|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4768580.pdf}}, {{ח:תיבה|1380|תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4769219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 24|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5143098.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 158|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5154786.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 159|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5253077.pdf}}, {{ח:תיבה|532, 539|תיקון מס׳ 160 והוראות שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235571.pdf}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 161|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6956680.pdf}}, {{ח:תיבה|720|תיקון מס׳ 162 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7597621.pdf}}, {{ח:תיבה|750|תיקון מס׳ 163|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7816298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 350, 352, 358, 370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12433004.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 351|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7587.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 50|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7723.pdf}}, {{ח:תיבה|1183|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק (מס׳ 2))|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7723.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 732|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7917.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 288|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8311.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1038|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה הנדחה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11018.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 496|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה) (הארכת התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1380.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מוסדות תכנון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: המועצה הארצית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א1|סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: ועדה מחוזית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ועדת ערר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב2|סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: ועדה מקומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ועדה מיוחדת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדה משותפת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תכניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: תכנית מיוחדת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה3|סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו2|סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: חלוקה חדשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א{{ח:הערה|׳}}: נגישות לאנשים עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3: מכוני בקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן א|סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|סימן ב׳: בקרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳: בקרים מורשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ד|סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ה|סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן ו׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שימוש חורג}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הפקעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: היטל השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן ה׳: צווים שיפוטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ז|סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ח|סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ט|סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן י|סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן יא|סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן יב|סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן יג|סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י2|פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י3|פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית: {{מוקטן|סוגי הדיור}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״א־8, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״א־3, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשס״ב־3, תשס״ד־3, תשס״ה־3, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ח־4, תשס״ח־6, תשס״ח־7, תשס״ט־3, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ו־7, תשע״ו־9, תשע״ז־4, תשע״ז־7, תשע״ח, תשע״ח־7, תשע״ט, תשפ״ב, תשפ״ב־3, תשפ״ב־7, תשפ״ב־8, תשפ״ב־14, תשפ״ג־5, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדריכל רשוי“ ו”מהנדס רשוי“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי“ – בית חולים שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} בית חולים כללי שהוא תאגיד, שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בית חולים חדש – הוא יכלול לפחות 300 מיטות אשפוז, ולעניין הרחבה של בית חולים קיים – בית החולים הקיים כולל לפחות 300 מיטות אשפוז, והשטח הכולל המותר לבנייה בהרחבה המוצעת לא יפחת מ־3,000 מ״ר שלפחות 80% מתוכם נועדו לשמש לטיפול רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(3)}} שר הבריאות, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, הכריז שבית החולים הוא תשתית לאומית, אולם לא ייכללו בהכרזה שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית או שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתוכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בטיחות הטיסה“ – לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית סוהר“ – בית סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודה האמורה}} ותאי מעצר בתחנות משטרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;
{{ח:תתת|(2)}} קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין חורג“ – בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – לרבות חוכר לדורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ה׳3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר מורשה“ – בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כב|סעיף 158כב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקרת ביצוע“ – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כג|סעיף 158כג(ז)}}, והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקרת תכן“ – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כג|סעיף 158כג(ז)}}, והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – לרבות הרשאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי“ – הנדסאי רשום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}}, הרשום כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקלה“ – הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית עצמאית“ – ועדה מקומית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית עצמאית מיוחדת“ – ועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גנים לאומיים“ – {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההנדסאים והטכנאים“ – {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המהנדסים והאדריכלים“ – {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק הגז הטבעי“ – {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לקידום תשתיות לאומיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שמאי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין“ – מי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2(ג) לחוק שמאי מקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ סביבתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי עבודה“ – למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וערביהם, ולמעט ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין זה, בין דרך כלל ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה דרך“ – מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה, וכן תחנה לתחבורה ציבורית, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או השימוש בה שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה – שר התחבורה);
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה)|תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי“ – מבנה שאינו ממוקם בים, ושהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת־קרקעי או מיתקן נלווה לו או לצורך שימוש בקו או במיתקן כאמור, ובלבד שהוא נלווה לקו התשתית והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה הנדסי הכולל מכשור וציוד הנדסי, חשמלי ואלקטרוני לצורך ייצור, השנאת או אגירת אנרגיה הנדרשים לתפעול קו תשתית תת־קרקעי;
{{ח:תתת|(2)}} מבנה לניהול מי נגר;
{{ח:תתת|(3)}} בניין אחר שקבע שר הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש“ – יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו, לרבות מגרש תלת־ממדי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש תלת־ממדי“ – יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס הועדה“ – מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה להיתר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 13א|בסעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים}}, שניתנה לו תעודת מורשה להיתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה“ ו”מורשה לנגישות השירות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד תכנון“ – כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים, למעט מכון בקרה או מורשה להיתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינהל התכנון“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לאגירת אנרגיה“ – מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגרו־וולטאי“ – מיתקן פוטו־וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו־וולטאי“ – מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני דרך“ – כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור, חניה במפלס הקרקע, מיתקני איתות, בקרה, ניטור ומדידה הנדרשים להפעלת הדרך, מיתקן טעינה לרכב חשמלי, מיתקני חשמול וטעינה בחשמל לרכבת, וכן כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלה של דרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תקשורת“ – תחנת שידור, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, המשמשת או המיועדת לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית“ – קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 274ב|בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות}}, וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון בקרה“ – גוף שניתן לו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן“ – מקלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם פינוי ובינוי“, ”הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ ו”תכנית לפינוי ובינוי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סביבה חופית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, לאדם פלוני –
{{ח:תתת|(1)}} בן זוג;
{{ח:תתת|(2)}} הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני;
{{ח:תתת|(3)}} אח או אחות ובני זוגם;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שהוא מנהלו או נושא משרה בו, או שחלקו בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה, עולה על 5%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות עירונית“ – רשות מקומית למעט מועצה אזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח כולל המותר לבניה“ – סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חורג“, בקרקע או בבנין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה לאיסוף נוסעים והורדתם“ – תחנה המיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, ובכלל זה ספסל, מצללה, עמדת בידוק, עמדת כרטוס וכל מיתקן אחר הנדרש במישרין להפעלת תחנה כאמור שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה לתחבורה ציבורית“ – תחנה לנוסעים בתחבורה ציבורית שאינה מיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, לרבות מיתקנים המיועדים למתן שירותים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת התחנה ולמתן שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכן הבנייה“ – הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מהתכניות שלפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית דרך“ – תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה; לעניין הגדרה זו, ”דרך“ – לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית החיזוק (תמ״א 38)“ – תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בסמכות ועדה מקומית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בסמכות ועדה מחוזית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסקיר השפעה על הסביבה“ או ”תסקיר“ – מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה)|תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות לאומיות“ – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}}, תחנת כוח, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי}}, אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות, בית חולים ציבורי ובית סוהר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית תיירות“ – מיזם ששר התיירות הכריז עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב1|סעיף 76ב1}}.

{{ח:סעיף|1א|פרסום בעתון|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ”פרסום בעתון“ לעניין חוק זה,
{{ח:תתת|(1)}} פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעתון המקומי;
{{ח:תתת|(2)}} במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ.
{{ח:תת|(ג)}} הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה“.
{{ח:תת|(ד)}} בכל פרסום בעיתון תצוין הפניה לאתרי אינטרנט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בסעיף 1ב}} הכוללת את שמות המתחם של האתרים.

{{ח:סעיף|1ב|חובת פרסום הודעות באינטרנט|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת הפרסום גם באתר אינטרנט במדור מיוחד, שיישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה“, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1), למעט הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}, תועבר על ידי הוועדה המקומית למשרד הפנים; הועברה הודעה כאמור יפרסמה משרד הפנים גם באתר האינטרנט שלו; לעניין זה יראו הפניה באתר האינטרנט של משרד הפנים להודעה כפי שפורסמה באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א)(1), כפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין שפת הפרסום לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א(א)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|1ג|אתר אינטרנט|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} אתר אינטרנט שבו יש לפרסם תכניות, הודעות או מסמכים אחרים לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום והפרסום בו ייעשה באופן שיבטיח את זמינותו, שמירתו, יכולת אחזור המידע באתר והפקת פלט ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} המועד לפרסומם באתר אינטרנט של תכנית, הודעה או מסמך שיש לפרסמם לפי חוק זה יהיה עם מועד פרסומם הראשון בעיתון או עם הפרסום הראשון לגביהם לפי חוק זה, לפי העניין, והם לא יוסרו מהאתר, ואולם הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לעניין שימוש חורג ניתן להסיר בתום תקופת תוקפו של השימוש החורג נושא ההודעה; מועד הפרסום באתר האינטרנט לא ישפיע על מניינן של תקופות לפי חוק זה הנמנות ממועד הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה ומאפיינים אחרים של אתר אינטרנט, לרבות אמצעים טכנולוגיים שישמשו בהפעלתו ואבטחת המידע בו;
{{ח:תתת|(2)}} צורת תכניות, הודעות או מסמכים המתפרסמים באתר אינטרנט ופרטים נוספים הנוגעים לאופן פרסומם;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים נוספים שיש לפרסמם באתר אינטרנט;
{{ח:תתת|(4)}} תכניות, הודעות או מסמכים, או חלקים מהם, שאין חובה לפרסמם באתר אינטרנט לצמיתות או שאין חובה לפרסמם כלל, לרבות בשל חשש לפגיעה בפרטיותו של אדם או בזכויות אחרות;
{{ח:תתת|(5)}} פטור לוועדה מקומית מסוימת או לסוגים של ועדות מקומיות מחובת הפרסום באתר אינטרנט, לפרק זמן שלא יעלה על שנה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מוסדות תכנון}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: המועצה הארצית}}

{{ח:סעיף|2|מועצה ארצית|תיקון: תשכ״ה, תשל״ו־4, תשנ״ה־4, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ב־7, תשס״ו־2, תשע״ה, תשע״ח, תשפ״ב־12, תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} תקום מועצה ארצית לתכנון ולבניה (להלן – המועצה הארצית) לייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצוע חוק זה, לרבות עניני חקיקה, ולמלא את יתר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה ובכל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} וזה הרכב המועצה הארצית:
{{ח:תתת|(1)}} שר הפנים או נציגו, והוא יהיה יושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} 12 חברי הממשלה, שתחליט עליהם הממשלה מזמן לזמן, או נציגיהם;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו מבין עובדי מינהל התכנון, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה שימנהו שר השיכון;
{{ח:תתת|(5)}} מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו;
{{ח:תתת|(6)}} ראשי העיריות ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה;
{{ח:תתת|(7)}} ראשי שתי עיריות אחרות, ראשי שלוש מועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות וראשי שתי מועצות אזוריות; שר הפנים יקבע לענין זה את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ובלבד שאחת מהן בגליל ואחת בנגב; בפסקה זו, ”הגליל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993}}, ו”הנגב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}};
{{ח:תתת|(8)}} חבר אחד שימנה שר הפנים מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958}}, וממלא מקומו יהיה נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל שימנה שר הפנים; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(9)}} נציגה אחת של ארגון נשים, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;
{{ח:תתת|(10)}} נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות;
{{ח:תתת|(11)}} נציג המוסדות המיישבים שימנהו שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(12)}} בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה שיתמנה על ידי שר הפנים;
{{ח:תתת|(13)}} נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון האמור יגיש לו;
{{ח:תתת|(13א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(14)}} נציג הדור הצעיר, שימנהו שר הפנים בהתייעצות עם הגופים שלדעתו נוגעים בדבר;
{{ח:תתת|(15)}} שני חברים שימנה שר הפנים הבקיאים בענייני תכנון ובנייה, האחד בן האוכלוסייה החרדית והשני בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית.
{{ח:תת|(ג)}} במקומו של ראש רשות מקומית כחבר המועצה הארצית יכול לבוא אחד מסגניו או מהנדס הרשות המקומית שימנה לכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם כחברי המועצה הארצית של מנהל מינהל התכנון של מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, של חברי הממשלה ושל ראשי העיריות המנויים בסעיף קטן (ב)(6) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} מינוי חבר המועצה הארצית יפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|4|מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר}}
{{ח:ת}} חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו.

{{ח:סעיף|5|מזכיר המועצה הארצית ויועציה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים ימנה מזכיר למועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה הארצית רשאית למנות לה יועצים מקצועיים.

{{ח:סעיף|6|ועדות משנה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ז־5, תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית –
{{ח:תתת|(1)}} למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן (בסעיף זה – ועדות משנה);
{{ח:תתת|(2)}} למנות לועדות כאמור יועצים מקצועיים;
{{ח:תתת|(3)}} לאצול לועדות כאמור מסמכויותיה, למעט כל סמכות בדבר תכנית מיתאר ארצית ובדבר הייעוץ בעניני החקיקה בשטח התכנון והבניה.
{{ח:תת|(ב)}} היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה, על־פי דרישתו, להכרעתה הסופית של המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בערר על החלטת ועדה מחוזית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ה)}}; דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בתכניות שהועברו לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109א|סעיף 109א(ב)(2)}} או בבקשות שהועברו לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ג1)}}; ועדת משנה כאמור תהיה בת תשעה חברים, ובהם –
{{ח:תתתת|(א)}} שני חברים לפחות מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} חבר אחד לפחות מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בדיון בתכנית הנוגעת לשטחים שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ו)}} חלות עליהם, תכלול ועדת המשנה את נציג שר הביטחון במועצה הארצית.
{{ח:תתת|(2א)}} בדיון בבקשה הנוגעת לתנאים לעניין מיתקני מים וביוב, תכלול ועדת המשנה את שר הבריאות או נציגו במועצה הארצית.
{{ח:תתת|(2ב)}} לדיון בבקשה, בנושא המצוי בתחום אחריותו של משרד ממשלתי, יוזמן נציג השר הנוגע לעניין במועצה הארצית, שתהיה לו דעה מייעצת, וזאת אם השר האמור או נציגו אינם חברי ועדת המשנה.
{{ח:תתת|(3)}} דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} המועצה הארצית תבחר מבין חבריה ועדת משנה לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, שתהיה בת אחד עשר חברים, ובהם:
{{ח:תתתת|(א)}} יושב ראש המועצה הארצית או חבר אחר מבין חברי המועצה הארצית שהוא ימנה, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג ראש הממשלה במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציג שר האוצר במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג שר הבינוי והשיכון במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} נציג השר להגנת הסביבה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ו)}} מנהל מינהל התכנון או נציגו;
{{ח:תתתת|(ז)}} שלושה חברים מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)}};
{{ח:תתתת|(ח)}} שני חברים מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב שטח התכנית הנדונה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הכלכלה והתעשייה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
{{ח:תתת|(4)}} מינה יושב ראש המועצה הארצית את אחד מחברי ועדת המשנה ליושב ראש ועדת המשנה, לפי פסקת משנה (1)(א), תבחר המועצה הארצית מבין חבריה חבר נוסף במקומו.
{{ח:תתת|(5)}} לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה מחוזית, לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ויחולו לגביה הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי תכניות שהוגשו לוועדת המשנה עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א1|סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות|תיקון: תשס״ב־3}}

{{ח:סעיף|6א|ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ט־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־7, תשע״ח, תשפ״ג־5, תשפ״ד־6, תשפ״ד־9, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תקום ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן – הועדה לתשתיות), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר לתשתיות לאומיות;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר התחבורה;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שר האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(8)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(9)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(9א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(10)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(11)}} נציג שר הביטחון;
{{ח:תתת|(11א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(12)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הועדה;
{{ח:תתת|(13)}} נציג ציבור שתמנה הממשלה;
{{ח:תתת|(14)}} נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו;
{{ח:תתת|(14א)}} נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי;
{{ח:תתת|(15)}} נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים.
{{ח:תת|(א1)}} בדיון בתכנית לתשתית תיירות, יבוא נציג שר התיירות במקומו של נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
{{ח:תת|(א2)}} בדיון בתוכנית לתשתית לאומית החלה בסביבה החופית, יכלול הרכב הוועדה לתשתיות שני נציגים נוספים שמונו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיף 3(א)(13) לתוספת השנייה}} או נציגים שימונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|אותו סעיף}} לעניין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(א3)}} בדיון בתוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ב1)}}, יהיה חבר בוועדה לתשתיות גם ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום התוכנית.
{{ח:תת|(א4)}} נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה לתשתיות כמשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה לתשתיות תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} מי שמינה נציג לועדה לתשתיות רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה.
{{ח:תת|(ו)}} כל אימת שהועדה דנה בתכנית, ששטחה, כולו או חלקו, בתחום ועדה מקומית, תזמין את מהנדס הועדה המקומית או את נציגו ותיתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שתחליט בענין.

{{ח:סעיף|6ב|תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ז־3, תשע״ח־9, תשפ״ב, תשפ״ג־5, תשפ״ד־9, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעניני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה לתשתיות כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|אותו פרק}} לגבי סוגי היתרים כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רשות הרישוי תהיה יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה, ולעניין מתן היתר המנוי בפסקה (2)(ב) עד (ח) או בסעיף קטן (ב1) או לעניין היתר לייעודים או שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 76ב|לסעיף 76ב(ב1)}}, תהיה רשות הרישוי נוסף על אלה – גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוועדה המקומית תהיה הוועדה לתשתיות; ואולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א)}} לא יחולו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מהנדס הוועדה יהיה מתכנן הוועדה לתשתיות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו על סוגי היתרים והרשאות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} היתר על פי תוכנית לתשתית לאומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, למעט תוכנית כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ח)(3)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ו)(1א)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} היתר על פי תמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}};
{{ח:תתתת|(ה)}} היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
{{ח:תתתת|(ו)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מועדפת לדיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}};
{{ח:תתתת|(ז)|(1)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, ובלבד שהיא בתחום שטח המיועד לתשתית לאומית בתוכנית לפי פסקאות משנה (א) עד (ו), והוגשה בקשה להיתר לגבי התשתית הלאומית האמורה לפי אותן פסקאות משנה שטרם ניתנה החלטה לגביה (בפסקת משנה זו – התשתית המוצעת);
{{ח:תתתתת|(2)}} לא תיתן רשות הרישוי היתר לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן קבעה בהיתר לתשתית הלאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, כי תנאי למימוש ההיתר על פי תוכנית התשתית בלא תשריט יהיה מימוש התשתית המוצעת;
{{ח:תתתת|(ח)}} היתר לביצוע והקמה של קווי תשתית תת־קרקעיים של מים או ביוב שעוברים ביותר ממרחב תכנון אחד – אם מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959}}, אישר כי הם נדרשים לשם עמידה בתוכניות פיתוח למשק המים והביוב, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי לפי פסקת משנה זו יותר משמונה בקשות להיתר בשנה קלנדרית אחת.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
{{ח:תתתתת|(2)}} תוכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
{{ח:תתתתת|(3)}} תוכנית מיתאר ארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ח)(3)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית“ – תוכנית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית תשתית בלא תשריט“ – תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה שלא מצורף לה תשריט.
{{ח:תת|(ב1)}} הוראות סעיף קטן (ב)(1) יחולו גם לעניין מתן היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, שאינו היתר כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ז) או לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות}} על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ו)(1)}}, וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1);
{{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה – הגורם המוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ו)(1)}}; מצאה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם היתה התכנית תכנית לתשתית לאומית רשאי רק מגיש התכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, ”בקשה להיתר“ – למעט בקשה להרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה) או (ה1)}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיף 261(ה) ו־(ה1)}}, לעניין הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|באותו סעיף}} לפי תכנית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 261|הסעיף האמור}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (2), במקום ”למתכנן המחוז“ יקראו ”למתכנן הוועדה לתשתיות“;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (3), במקום ”יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”יבדקו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“, אחרי ”ויאשרו אותה“ יבוא ”לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,“ ובמקום קבעו המתכנן והמהנדס&quot; יקראו ”קבעו יושב ראש הוועדה תשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“;
{{ח:תתת|(3)}} בפסקה (4), במקום ”לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”לא החליטו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“;
{{ח:תתת|(4)}} פסקאות (5) ו־(7) – לא ייקראו;
{{ח:תתת|(5)}} בפסקה (6), במקום ”יושב ראש הועדה המחוזית“ יקראו ”יושב ראש הוועדה לתשתיות“.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בכל דין, ובכלל זה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3) ו־(ג2)}}, ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר;
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה.
{{ח:תת|(ו)}} רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ה) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) יחולו לעניין קליטת בקשה להיתר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”רשות הרישוי“ יקראו ”מתכנן הוועדה לתשתיות“.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”בעל תשתית“ – גוף שאישורו, תיאום עימו, התייעצות עימו או התייחסותו, נדרשים, בין השאר, לפי דין, לצורך קליטת בקשה להיתר או למתן היתר, והוא בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית, בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות.

{{ח:סעיף|6ג|ועדות משנה ותוקף החלטותיהן|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה לתשתיות רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה).
{{ח:תת|(ב)}} שני חברים לפחות של הועדה לתשתיות רשאים, בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה לתשתיות דיון בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה לתשתיות דיון ותקבל החלטה בענין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור.

{{ח:סעיף|6ד|ועדת משנה להשגות|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} הועדה לתשתיות תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתכנית לתשתית לאומית, וזה הרכבה –
{{ח:תת|(1)}} יושב ראש הועדה לתשתיות או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
{{ח:תת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תת|(3)}} מתכנן הועדה;
{{ח:תת|(4)}} חבר הועדה לתשתיות שהוא נציג הציבור;
{{ח:תת|(5)}} חבר מבין חברי הועדה לתשתיות.

{{ח:סעיף|6ה|יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה לתשתיות ונציג השר לאיכות הסביבה בועדה לתשתיות ימנו לועדה, מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים ימנה מזכיר לועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה לתשתיות רשאית למנות לה ולועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון.

{{ח:סעיף|6ו|מסירת החלטות הועדה לתשתיות|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 48ב|בסעיף 48ב}}, החלטות הועדה לתשתיות יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בועדה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: ועדה מחוזית}}

{{ח:סעיף|7|ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה־4, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשס״ט־4, תשע״ה, תשע״ו־7, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מחוזית), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבטחון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר הבריאות;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(6א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(8)}} נציג שר התחבורה;
{{ח:תתת|(9)}} נציג שר התיירות וממלא מקומו יהיה נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
{{ח:תתת|(9א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(10)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(11)}} מתכנן המחוז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}};
{{ח:תתת|(12)}} חמישה חברים שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (להלן – נציגי הרשויות המקומיות);
{{ח:תתת|(13)}} חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בענייני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(14)}} נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}};
{{ח:תתת|(15)}} נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי.
{{ח:תת|(א1)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הרכב הוועדות המחוזיות במחוז הצפון והדרום יכלול את נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות וכן חבר שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז ולעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה.
{{ח:תת|(ג)}} חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו־(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן – הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף.

{{ח:סעיף|8|מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי.

{{ח:סעיף|9|תקופת כהונה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ח, תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת {{ח:פנימי|סעיף 7|באותו סעיף קטן}}; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם של מתכנן המחוז ושל נציגי הרשויות המקומיות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(11) ו־(12)}} כחברי הוועדה המחוזית תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו או שבשלו הם חברי הוועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב)}} שר רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה מחוזית – שאינו נציג שר – שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הועדה שקדם לו.

{{ח:סעיף|10|מהנדס מקומי בועדה מחוזית|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} כל אימת שהועדה לתשתיות או שועדה מחוזית דנה בתכנית שבתחום רשות מקומית, תזמין את מהנדס הרשות המקומית – אם ישנו – ואת נציגה לבוא לפניה, ואם באו – תתן להם הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בענין.

{{ח:סעיף|10א||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|ועדת משנה להתנגדויות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת התנגדויות לתכניות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|פרק ג׳ סימן ו׳}} (להלן – ועדת משנה להתנגדויות), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} חבר מבין הנציגים הקבועים;
{{ח:תתת|(4)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות;
{{ח:תתת|(5)}} חבר שתבחר הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב)}} דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות לתכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה, דנים, או שהוא הומלץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש לדיון האמור חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.

{{ח:סעיף|11א|ועדת משנה לעררים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}} (להלן – ועדת משנה לעררים), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לעררים;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(5)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} דנה ועדת המשנה לעררים, בערר לגבי תכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה דנים או שהוא הומלץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש, לגבי אותו ערר, חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.

{{ח:סעיף|11א1|ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים|תיקון: תש״ע־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיכון ציבורי“ – מקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי בידי שר הבינוי והשיכון בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לשיכון ציבורי“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, והכוללת הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מחוז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות לשיכונים ציבוריים (בסעיף זה – ועדה משנה לרישום שיכונים ציבוריים), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(4א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(5)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(7)}} נציג רשות מקרקעי ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הקמת ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} לדיוני ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדת מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, וליושב ראש ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיפים 125}} {{ח:פנימי|סעיף 141|ו־141}}.
{{ח:תת|(ו)}} דין החלטת ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.
{{ח:תת|(ז)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית, לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} החליטה ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית לשיכון ציבורי, שיש בה כדי לסתור את התכנית לשיכון ציבורי, עד שתאושר התכנית לשיכון ציבורי או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.
{{ח:תתת|(2)}} החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בפסקה זו – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.

{{ח:סעיף|11א2|ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים“ – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50.
{{ח:תת|(ב)}} במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (בסעיף זה – ועדת משנה ליישובי מיעוטים), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(7)}} מתכנן המחוז.
{{ח:תת|(ג)}} נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הקמת ועדת משנה ליישובי מיעוטים תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
{{ח:תת|(ו)}} לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית מסוימת ביישוב מיעוטים חלה במרחב התכנון שלה.
{{ח:תת|(ז)}} דין החלטה של ועדת משנה ליישובי מיעוטים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.
{{ח:תת|(ח)}} ועדת משנה ליישובי מיעוטים רשאית לאשר תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים לאחר שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה למנהל המרכז למיפוי ישראל תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית המסוימת;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המרכז למיפוי ישראל הודיע כי המרכז למיפוי ישראל יאשר את התכנית לצורכי רישום שהוגשה לו התואמת את התכנית המסוימת, ככשרה לרישום בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|לפקודת המדידות}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|ולחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, עם אישור התכנית המסוימת בוועדת המשנה ליישובי מיעוטים ובהתאם לה.
{{ח:תת|(ט)}} לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיפים 125}} {{ח:פנימי|סעיף 141|ו־141}}.
{{ח:תת|(י)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
{{ח:תת|(יא)}} החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה.
{{ח:תת|(יב)}} החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה.

{{ח:סעיף|11א3||תיקון: תשע״ו־7, תשע״ח־13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|11א4|ועדת משנה להתחדשות עירונית|תיקון: תשע״ו־9, תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית להתחדשות עירונית“ – כל אחת מאלה, ובלבד שמספר יחידות הדיור החדשות הכלולות בה הוא 70 לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} תכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות;
{{ח:תתתת|(2)}} תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים.
{{ח:תת|(ב)}} תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות להתחדשות עירונית (בסעיף זה – ועדת משנה להתחדשות עירונית), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(7)}} שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית, ובלבד שלעניין תכנית החלה בתחומה של רשות מקומית שנציגה הוא חבר בוועדה המחוזית, ייבחר אותו חבר כאחד משני הנציגים האמורים;
{{ח:תתת|(8)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(9)}} נציג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(13)}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג שר הבינוי והשיכון יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הקמת ועדת משנה להתחדשות עירונית תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן דרך קבע מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או נציגו מקרב עובדי הרשות האמורה.
{{ח:תת|(ו)}} לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית להתחדשות עירונית חלה במרחב התכנון שלה.
{{ח:תת|(ז)}} דין החלטה של ועדת משנה להתחדשות עירונית כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.
{{ח:תת|(ח)}} לוועדת משנה להתחדשות עירונית יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית הדרושות לשם אישור תכנית להתחדשות עירונית, למעט סמכויות המוקנות לוועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ו)}}.

{{ח:סעיף|11א5|ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות|תיקון: תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם, מקרב חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לשמיעת טענות לעניין בקשה להרשאה על פי תוכנית מיתאר ארצית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ח)(3)}} (בסעיף זה – ועדת משנה לשמיעת טענות), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר האנרגיה והתשתיות;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} חבר שתבחר הוועדה המחוזית מקרב חברי הוועדה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(12)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דין החלטת ועדת משנה לשמיעת טענות כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.

{{ח:סעיף|11ב|ועדות משנה אחרות|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} ועדה מחוזית רשאית לבחור, מבין חבריה, ועדות משנה נוספות, בנות חמישה חברים כל אחת, ובהן לפחות חבר אחד שהוא מבין נציגי הרשויות המקומיות; הועדה תמנה יושב ראש לכל ועדת משנה שבחרה כאמור, מקרב חברי הועדה המחוזית, והיא רשאית לאצול לה מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|11ג|משלוח ההחלטות של ועדות המשנה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} החלטות ועדות המשנה יישלחו לכל חברי הועדה המחוזית, תוך עשרה ימים מקבלתן.

{{ח:סעיף|11ד|החלטה פגומה – דיון במליאת הועדה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית.

{{ח:סעיף|11ה|דין החלטת ועדת משנה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיף 11ד}}, דין החלטת ועדת משנה כדין החלטת הועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|12|מרחב תכנון מחוזי|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} כל שטח במחוז שאיננו מרחב תכנון מקומי לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}} או מרחב תכנון מיוחד לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}, יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, ולועדה המחוזית של המחוז יהיו באותו שטח, בנוסף על סמכויותיה האחרות לפי חוק זה, כל הסמכויות שהיו לועדה המקומית אילו הוכרז השטח מרחב תכנון מקומי, למעט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, שיחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה – מרחב תכנון מחוזי).
{{ח:תת|(ב)}} שטח כאמור שביום תחילתו של חוק זה או בכל מועד שלאחר מכן נכלל בתחומה של רשות מקומית, לא יחולו עוד עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה או מהיום שבו נכלל השטח בתחום רשות מקומית כאמור, הכל לפי המאוחר. שר הפנים רשאי, לגבי שטח פלוני, להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} לגבי מרחב תכנון מחוזי, יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158ס|בסעיף 158ס}}, כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, בהתאמה ולפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
{{ח:תת|(ה)}} בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), וההחלטה ניתנה על ידי הוועדה המחוזית מכוח סמכותה לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4}}

{{ח:סעיף|12א|ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לכל מחוז תהיה ועדת ערר (בחוק זה – ועדת הערר) וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
{{ח:תתת|(2)}} נציג מתכנן המחוז הבקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתת|(3)}} חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בועדה מקומית, בועדה מיוחדת או בועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} בדיון בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12ב|סעיף 12ב(א)(3)}} על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב1)}} חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|12ב|סמכויות ועדת הערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ב, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר:
{{ח:תתת|(1)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית, של רשות רישוי מקומית או של ועדה משותפת למספר ועדות מקומיות שבמחוז אחד, בכל ענין שבו ניתנת בחוק זה זכות ערר על החלטותיהן, למעט בענינים שבתחום סמכותה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12ו|סעיף 12ו}};
{{ח:תתת|(2)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי כאמור בפסקה (1) שענינה חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, או היתר לפי חוק זה, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג;
{{ח:תתת|(2א)}} לדון ולהחליט בערר על היתר שנתן מורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158נז|סעיף 158נז}};
{{ח:תתת|(3)}} לדון ולהחליט בערר על החלטת ועדה מקומית בענין תכנית שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}} ולהחליט אם לאשר תכנית כאמור, עם או בלי שינויים, או בתנאים שתקבע או לדחותה;
{{ח:תתת|(3א)}} לדון ולהחליט בערר שעניינו הנחיות מרחביות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד(ז)}};
{{ח:תתת|(3ב)}} לדון ולהחליט בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}};
{{ח:תתת|(3ג)}} לדון ולהחליט בערר בשל אי־מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א3)}};
{{ח:תתת|(4)}} לדון ולהחליט בכל ערר אחר שחוק זה מסמיך אותה לדון ולהחליט בו;
{{ח:תתת|(5)}} לדון ולהחליט בערר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|סעיף 26(ג) לחוק משק הגז הטבעי}}.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב1)}} בדיון בערר לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) על החלטת ועדה מקומית לעניין מתן היתר לפי תכנית החיזוק (תמ״א 38) או על החלטה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעניין תכנית להתחדשות עירונית, ישמש עובד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שימנה מנהל הרשות האמורה כיועץ לוועדת הערר, ובלבד שהרשות לא יזמה או הגישה את התכנית שעליה הוגש הערר או שמכוחה הוגש ההיתר; בסעיף זה, ”תכנית להתחדשות עירונית“ – תכנית לפינוי ובינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א2)}} או תכנית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בפסקה (2) להגדרה ”תכנית להתחדשות עירונית“ שבסעיף 11א4(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תהיה סופית.
{{ח:תתת|(2)}} על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}}, על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג.

{{ח:סעיף|12ג|הקמת ועדות ערר נוספות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם הועדות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאי להקים ועדות ערר נוספות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן זה}}, למרחב תכנון מקומי אחד או יותר, שבמחוז מסוים, אם נוכח כי יש צורך לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הקמת ועדת הערר, הרכבה, ותחום סמכותה, תפורסם ברשומות והעתקה יישלח ליושב ראש הועדה המחוזית שבתחומה הוקמה ועדת הערר; יושב ראש הועדה המחוזית ישלח העתק מההודעה לועדות המקומיות שבמחוז, והועדות המקומיות ימסרו את ההודעה לכל דורש.

{{ח:סעיף|12ד|סדרי דין|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, יקבע את סדרי הדין בועדות הערר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף|12ה|הוצאות ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוצאותיה של ועדת הערר, לרבות שכרם של חברי הועדה, ייכללו בתקציב משרד הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} הוקמה במחוז יותר מועדת ערר אחת, רשאי שר הפנים לקבוע את שיעור השתתפותן של הרשויות המקומיות בהוצאותיהן של הועדות הנוספות שהוקמו, בהתחשב באגרות הערר שיגבו באותו מחוז.
{{ח:תת|(ג)}} קבע שר הפנים את סכום שיעור השתתפותה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב), יהיה סכום זה חוב המגיע ממנה לאוצר המדינה, מיום שהומצאה לה הודעה על כך משר הפנים; מותר לאוצר המדינה לנכות חוב כאמור מתוך הסכומים המגיעים מאוצר המדינה לרשות המקומית על פי דין או הסכם, או בדרך אחרת, על פי דרישת שר הפנים, וזאת על אף כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, המוטלים על הסכום האמור, ורואים את התשלום לועדת הערר כתשלום לרשות המקומית.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב2|סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2}}

{{ח:סעיף|12ו|ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשס״ח־7, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה:
{{ח:תת|(1)}} עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
{{ח:תת|(2)}} נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תת|(3)}} בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים.

{{ח:סעיף|12ז|סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ז־7, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה:
{{ח:תת|(1)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1}};
{{ח:תת|(2)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תת|(3)}} לדון ולהחליט בערר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיף 28(ה)(3) לחוק משק הגז הטבעי}}, ובדרישה לפיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו־(ד1)}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28א|28א}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 45|45}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 53|ו־53 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(4)}} לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל#סעיף 16|סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017}}.

{{ח:סעיף|12ח|תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיפים 12א(ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12ב|12ב(ב), (ג) ו־(ד)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12ד|12ד}} {{ח:פנימי|סעיף 12ה|ו־12ה(א)}} יחולו על ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: ועדה מקומית}}

{{ח:סעיף|13|מרחב תכנון מקומי|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, הועדה המחוזית והרשות המקומית הנוגעת בדבר, רשאי להכריז בצו על שטח כעל מרחב תכנון מקומי (להלן – צו תכנון).
{{ח:תת|(ב)}} צו תכנון לגבי מרחב תכנון מקומי הכולל את השטח של מועצה אזורית לא יכלול גם שטחים של מועצה מקומית שאיננה מועצה אזורית או של עיריה, אלא אם כן שוכנע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, כי לא יהיה בקביעת מרחב התכנון המקומי משום פגיעה באופיה המיוחד של המועצה האזורית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|14|תכנו ופרסומו של צו תכנון}}
{{ח:ת}} צו תכנון יפרט את גבולותיו או את תחומו של המרחב; הוא יפורסם ברשומות על לוחות המודעות של כל רשות מקומית הנמצאת בתחומו של המרחב ובמשרדה של כל רשות מקומית כאמור.

{{ח:סעיף|15|תחילתו של צו תכנון}}
{{ח:ת}} צו תכנון – תחילתו במועד שנקבע בו, ואם לא נקבע – ביום החמישה־עשר מיום פרסומו ברשומות.

{{ח:סעיף|16|שינוי מרחב תכנון|תיקון: תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|17|ועדה מקומית}}
{{ח:ת}} לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מקומית).

{{ח:סעיף|18|ועדה ברשות מקומית אחת|תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ט־4, תשע״ב־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־6, תשפ״ד־2, תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} לדיוני הועדה המקומית ולדיוני ועדת המשנה יוזמנו, דרך קבע, נציגי המשרדים והגופים הבאים, שתהא להם דעה מייעצת (בחוק זה – נציגים בעלי דעה מייעצת):
{{ח:תתת|(1)}} נציגי שר הפנים, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר המשטרה ושר התחבורה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שימנה שר הפנים והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} נציג לפי פסקה זו ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(3א)}} שני נציגים שימנה שר הפנים שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
{{ח:תתת|(4א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר – בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
{{ח:תתת|(5)}} נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות – בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לפי המלצת נציג שר הפנים, יזמין יושב ראש הועדה את נציגו של שר, שאינו מנוי בסעיף קטן (ב), אשר יש לו ענין בדבר הנדון בועדה; לנציג כאמור תהא דעה מייעצת בלבד.
{{ח:תת|(ג1)}} נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף קטן (ב)(3) או (3א) יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה המקומית או ועדות המשנה; הגמול ישולם מקופת הוועדה המקומית, בסכום שיקבע שר הפנים ולפי תנאים שיקבע; משרד הפנים ישפה את הוועדה המקומית בעלות תשלום הגמול לפי סעיף קטן זה; שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי לפי סעיף קטן זה, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע כי ועדות מקומיות או סוגי ועדות מקומיות שיקבע לא יהיו זכאיות לשיפוי, כולו או חלקו, בהתחשב באמות מידה שיקבע לעניין זה ובין השאר במצבן הכלכלי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת)|תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תת|(ג2)}} לנציג בעל דעה מייעצת תינתן הזדמנות לחוות את דעתו בכל עניין העולה לדיון בוועדה המקומית או בוועדת המשנה; הגיש נציג כאמור חוות דעת בכתב לפני הדיון, תוצג חוות דעתו בדיון.
{{ח:תת|(ד)}} כל שניים, מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת, רשאים לערור כאחד על כל החלטה של הועדה המקומית או של ועדת המשנה לפני ועדת הערר, והיא רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או לבטלה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה – ועדת המשנה), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך;
{{ח:תתת|(2)}} במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד – לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר – לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד;
{{ח:תתת|(3)}} נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן, דרך קבע, לדיוני ועדת המשנה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.
{{ח:תת|(ו)}} כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו מוקנים לועדת המשנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), כדין החלטת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, תוך עשרה ימים מיום קבלתה.
{{ח:תתת|(2)}} שניים מחברי הוועדה המקומית כאחד או נציג בעל דעה מייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה דרישה כאמור, יידון הענין בישיבה הקרובה של הועדה המקומית; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטתה של ועדת המשנה כהחלטת הועדה המקומית, לכל דבר.

{{ח:סעיף|19|ועדה במספר רשויות מקומיות|תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ג, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשע״ב־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח, תשע״ח־5, תשפ״ג־6}}
{{ח:תת|(א)}} במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת (להלן – הרשויות המרחביות), יהיה הרכבה של הועדה המקומית כזה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש שימנה שר הפנים, מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות והתקיימו כל התנאים המפורטים להלן, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר (בסעיף קטן זה – הרשות המובילה) או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 18,000 או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתת|(2)}} שבעה חברים, ובמרחב תכנון מקומי שבו מספר הרשויות המרחביות עולה על חמש – מספר חברים כמספר הרשויות המרחביות בתוספת שני חברים, שימנה שר הפנים מתוך רשימת אנשים שהמליצו עליהם הרשויות המרחביות, בשים לב ככל האפשר למספר התושבים של כל אחת מהן, ובלבד שלכל רשות מרחבית יהיה נציג אחד לפחות, שלא יתמנה עובד הרשויות הללו ושלפחות שנים מהממונים לא יהיו חברי המועצות של הרשויות המרחביות;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת}} ובלבד שלנציגי השרים תהא דעה מייעצת בלבד.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), במרחב תכנון מקומי, שברשות מרחבית אחת לפחות המצויה בתחומו, מספר התושבים הוא שלושים וחמישה אלף או יותר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הועדה המקומית תהיה בת 17 חברים ותורכב מנציגי הרשויות המרחביות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר הפנים יקבע את מספר הנציגים של כל רשות מרחבית בועדה המקומית, לפי היחס שבין מספר התושבים של כל אחת מהרשויות המרחביות למספר התושבים הכולל של הרשויות המרחביות שבאותו מרחב תכנון, אך לא פחות מנציג אחד לכל רשות מרחבית;
{{ח:תתתת|(ג)}} כל רשות מרחבית תבחר, ככל שניתן, את נציגיה לועדה המקומית בהתאם להרכב היחסי של הסיעות; ואולם, אם מספר הנציגים של רשות מרחבית אחת בועדה המקומית הוא ארבעה לפחות, וקיימת באותה רשות מרחבית ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, תבחר הרשות המרחבית, לועדה המקומית, נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה;
{{ח:תתתת|(ד)}} הועדה המקומית תבחר מבין חבריה יושב ראש; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות ומספר התושבים ברשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הועדה המקומית שהוקמה לפי פסקה (1) תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה לתכנון ולבניה (להלן – ועדת משנה) בת שבעה חברים.
{{ח:תתתת|(ב)}} כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו נתונים לועדת משנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג), כדין החלטת הועדה המקומית.
{{ח:תתתת|(ג)}} על החלטות ועדת המשנה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ז)}}, ונוסף על המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ז)(2)}}, גם חבר הוועדה המקומית שהוא נציג יחיד בה של רשות מרחבית רשאי לדרוש בכתב, בתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|באותו סעיף}}, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
{{ח:תת|(א2)}} לדיוני הועדה המקומית יוזמנו, דרך קבע, הנציגים בעלי הדעה המייעצת ויחולו בעניינם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג1) עד (ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן דרך קבע לדיוני הוועדה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.

{{ח:סעיף|20|מהנדס ומזכיר הועדה המקומית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ב, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס ברשות מקומית שמספר תושביה הוא 10,000 לפחות, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991}}, והוא יהיה עובד הוועדה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 5א|סעיפים 5א}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6|6}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6א|ו־6א לחוק האמור}} יחולו על מהנדס שמונה לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ושר הפנים יקבע הוראות בנוגע לדרכי מינויו והעברתו מכהונה.
{{ח:תת|(ג)}} מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה, ואולם הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לוועדה והוא יהיה עובד הרשות המקומית אם היא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, או עובד הוועדה – אם היא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|20א|מבקר הוועדה המקומית|תיקון: תש״ע־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בוועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, מבקר הרשות המקומית יהיה מבקר הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, יהיה מבקר הוועדה המקומית מבקר הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} על פעולתו של מבקר הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות החלות על מבקר עיריה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע השר אחרת בעניין זה.

{{ח:סעיף|20ב|יועץ משפטי של ועדה מקומית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לוועדה מקומית יהיה יועץ משפטי.
{{ח:תת|(ב)}} בוועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, היועץ המשפטי של הרשות המקומית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975}}, יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה.

{{ח:סעיף|21|תקופת כהונתו של חבר הועדה המקומית|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} כהונתו של חבר הועדה המקומית שבתחומה נמצאת יותר מרשות מקומית אחת, למעט נציגו של שר, תחדל בתום חמש שנים למינויו, אך לא לפני שימונה חבר אחר במקומו או לפני שהוא עצמו ימונה שנית; חבר ועדה מקומית שנתמנה על פי המלצת מועצת רשות מקומית, רשאית המועצה הבאה אחריה להמליץ על מינוי חבר אחר שימונה במקומו.

{{ח:סעיף|22|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} הודעה על מינוי חבר ועדה מקומית {{ח:פנימי|סעיף 21|שסעיף 21}} דן בו, תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשל״ו־3, תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24|תקציב|תיקון: תש״ע־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל תחום של רשות מקומית אחת בלבד, ייכלל אומדן הכנסותיה והוצאותיה בתקציב אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} היה מרחב התכנון כולל תחום של כמה רשויות מקומיות תערוך הועדה המקומית בכל שנה הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה, והועדה המקומית רשאית בתקציב כאמור להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומה תשלומי כסף למימון התקציב, לפי מכסות שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות מותר לקבוע מועד לעריכת התקציב.
{{ח:תת|(ד)}} התקציב יוגש לאישור שר הפנים ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על־פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה.

{{ח:סעיף|25|גביית האגרות|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} אגרות המשתלמות על־פי תקנות לפי חוק זה לועדה המקומית בקשר לקרקעות או בנינים שבתחום רשות מקומית פלונית, ישולמו לקופת אותה רשות מקומית ויהיו חלק מהכנסותיה; אגרות כאמור בקשר לקרקעות ובנינים במקומות אחרים ישולמו לקופת הועדה המקומית ויהיו חלק מהכנסותיה.

{{ח:סעיף|26|הקניית מקרקעין}}
{{ח:תת|(א)}} מקרקעין שהופקעו על־ידי הועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על־שמו יבצע כל עסקה בהם על־פי הוראות הועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על פי הוראות כאמור.

{{ח:סעיף|27|ביצוע החוק על־&lt;wbr&gt;ידי הועדה המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} מתפקידה של הועדה המקומית ושל כל רשות מקומית במרחב תכנון הכולל תחום של יותר מרשות מקומית אחת להבטיח את קיומן של הוראות חוק זה וכל תקנה על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שקיימת ועדת משנה לתכנון ולבניה חייבים בביצוע כאמור גם הועדה המקומית וגם ועדת המשנה.

{{ח:סעיף|28|כפיית ביצוע על־&lt;wbr&gt;ידי הועדה המחוזית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המחוזית רשאית להורות בכתב לועדה מקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים על הועדה המקומית בחוק זה או על־פיו, הן בדרך כלל והן בקשר למקום מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הועדה המקומית הוראה או דרישה של הועדה המחוזית מכוח חוק זה, לרבות הוראה בדבר עריכת תכניות והפקעת קרקעות או בנינים, תוך הזמן שקבעה הועדה המחוזית, רשאית הועדה המחוזית לעשות בעצמה את כל הדרוש לביצוע ההוראה או הדרישה על־חשבון הועדה המקומית ובמקומה ולגבות את ההוצאות ממנה; לענין זה יהיו לה כל הסמכויות של הועדה המקומית, ומה שתעשה יראו כאילו נעשה על־ידי הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבניה או רשות הרישוי המקומית כדין הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|28א|ועדה ממונה|תיקון: תשס״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, רשאי שר הפנים למנות ועדה ממונה למילוי תפקידי הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}:
{{ח:תתת|(1)}} הועדה אינה ממלאת עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הועדה אינה עשויה למלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לענין זה, והתייעץ עם הועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} לועדה ממונה וליושב ראש שלה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות לועדה מקומית וליושב ראש שלה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה הממונה תכהן לתקופה שיקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|28ב|העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי להורות על העברת סמכויותיה של ועדה מקומית, כולן או חלקן, לדון ולהחליט על הפקדתן או אישורן של תכניות שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, לוועדה המחוזית, אם מצא כי הוועדה המקומית אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה לפי חוק זה לעניין תכניות כאמור או שהיא ממלאת אותם שלא בהתאם להוראות הדין או שהיא פועלת לגביהן בחריגה מסדרי מינהל תקין או מעקרונות של טוהר המידות.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים ייתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), אם הוגשה לו חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; חוות דעת כאמור תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לעניין זה, ולאחר שהתייעץ עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ד)}} העברת הסמכויות לפי סעיף זה תהיה לתקופה שיורה שר הפנים; הועברו סמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} והתקיימו בחירות למועצת הרשות המקומית, רשאית המועצה שכוננה לאחר בחירות כאמור לבקש משר הפנים לבחון מחדש את העברת הסמכויות; שר הפנים ידון ויחליט אם מוצדק לבטל את העברת הסמכויות, בתוך שישים ימים מיום שהוגשה לו בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית שהסמכות לגביה הועברה לוועדה המחוזית לפי סעיף זה, יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על העברת סמכויות לפי סעיף זה ותקופתה ועל ביטול העברת הסמכויות תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשכ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29א|אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית|תיקון: תשל״ג, תשע״ה}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} רשאית, במידה שקבע שר הפנים בתקנות, לאצול מסמכויותיה לועדת משנה שתבחר מבין חבריה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית)|תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|30|רשות רישוי|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לענין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}.

{{ח:סעיף|31|המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית או מהנדס הוועדה ימציאו מזמן לזמן לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות, לפי דרישתם, באופן ובמועד שנקבעו בדרישה, את הידיעות הדרושות לדעתם, כדי לברר –
{{ח:תת|(1)}} את צרכי מרחב התכנון לענין התווייתם והרחבתם של דרכים ושטחים פתוחים;
{{ח:תת|(2)}} את צרכי מרחב התכנון בכל דבר אחר שבסמכות הועדה המקומית;
{{ח:תת|(3)}} את כיוונו ואופיו המשוערים של פיתוח המרחב;
{{ח:תת|(3א)}} את השטחים המיועדים לבינוי במרחב התכנון, לרבות מלאי יחידות הדיור וגודלן, בין שהם בנויים ובין שהם מתוכננים לבנייה;
{{ח:תת|(3ב)}} את נוכחותם של הנציגים בעלי הדעה המייעצת בדיוני הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה;
{{ח:תת|(4)}} כל דבר הדרוש לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות לשם מילוי תפקידם או הפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|31א|הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9, תשפ״ב־7, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1) או (ג)}}, אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ורישוי לפי חוק זה, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בסעיף 11א4(א)}}, מתוך כלל ההיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא אם כן מכהן בוועדה המקומית נציג בעל דעה מייעצת, אחד לפחות, מבין הנציגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)(3) או (3א)}}, ואולם שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כאמור גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור, ובלבד שימונה בתוך שנה מיום הסמכת הוועדה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים, להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בוצעו כל הפעולות הדרושות למינוי נציג כאמור והנציג לא מונה מטעמים שאינם תלויים בשר הפנים או בוועדה המקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} נקבע בחוות דעתה של יחידת הבקרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג}}, שהוגשה לפי סעיף קטן (ד), כי נציג בעל דעה מייעצת אחד לפחות, מבין נציגי השרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)(1)}}, משתתף דרך כלל בישיבות הוועדה המקומית או ועדת המשנה שלה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא לאחר שנתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לפי חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תתת|(2)}} טרם הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית יפנה שר הפנים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור בפסקה (1); חוות הדעת תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה; לא הוגשה חוות הדעת כאמור, לא יחולו הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ג1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית אלא בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נוכח כי מכהנים בה מהנדס ועדה, תובע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}} ומנהל פיקוח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 35א|בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא מצא כי היא עדכנה את סקר עבירות הבנייה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 254טז|סעיף 254טז}} וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה לעניין הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת מאת יחידת הבקרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג}}; המלצות וחוות דעת כאמור יוגשו לשר הפנים בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתן.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בסעיף 11א4(א)}}, מתוך כלל הבקשות להיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור, שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}}, אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין הסמכה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד).
{{ח:תת|(ו)}} הסמכה לפי סעיף זה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת תהיה לתקופה שיורה שר הפנים שלא תפחת משלוש שנים ושלא תעלה על חמש שנים; שר הפנים רשאי להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, גם כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ו1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הוארכה הסמכה של ועדה מקומית עצמאית שחלפו חמש שנים ממועד הסמכתה כאמור לראשונה, יהיו נתונות לה הסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, אלא אם כן מצא שר האוצר כי היא לא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ז)}} מצא שר הפנים כי ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה או להארכת הסמכתה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), רשאי הוא לבטל את הסמכתה, לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר הפנים, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), החליט שר הפנים לבטל את הסמכתה של ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת או לא לחדש את הסמכתה, רשאי הוא להורות לגבי תכניות או סוגי תכניות שוועדה מקומית כאמור החליטה להפקידן, כי תמשיך ותהיה נתונה לוועדה האמורה, לגבי אותן תכניות, הסמכות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א1), (א2) או (ג)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ט)}} הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור ועל החלטה לפי סעיף קטן (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|31ב|מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה שר הפנים, מטעמים שיירשמו, כי יש צורך במינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית כדי להבטיח את התנהלותה התקינה והמקצועית או לשם הסמכתה כוועדה מקומית עצמאית, ימנה לוועדה המקומית מלווה מקצועי לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנתיים (בסעיף זה – מלווה מקצועי); שר הפנים רשאי להאריך את תקופת כהונתו של המלווה המקצועי לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה לעניין מינוי מלווה מקצועי לפי סעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} מלווה מקצועי יהיה בעל הכשירות הנדרשת ממהנדס ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מונה לוועדה מקומית מלווה מקצועי, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יפעיל מהנדס הוועדה סמכות מסמכויותיו בתחומי הפעילות שקבע שר הפנים בכתב המינוי של המלווה מקצועי, אלא אם כן התקבל לכך אישור בכתב של המלווה המקצועי;
{{ח:תתת|(2)}} המלווה המקצועי יוזמן לכל דיוני הוועדה המקומית, ועדת המשנה שלה ורשות הרישוי המקומית, וכן לכל דיון של מוסד תכנון שאליו נדרשת הזמנת מהנדס הוועדה, והוא יהיה רשאי להגיש חוות דעת בכתב, מטעמו, לגבי כל עניין הנדון בדיון כאמור ולהציג את עמדתו במהלך הדיון;
{{ח:תתת|(3)}} המלווה המקצועי יהיה רשאי לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, וכן לדרוש כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקה זו לדרוש אותם מאותו גורם; מידע או מסמך שדרש מלווה מקצועי כאמור, יימסרו לו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
{{ח:תתת|(4)}} לשם מילוי תפקידו תהיה למלווה המקצועי גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בפסקה זו – מאגר מידע) של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו ולוועדה המקומית גישה אליו, לפי דין או הסכם;
{{ח:תתת|(5)}} מלווה מקצועי שאינו עובד המדינה יפעיל את סמכויותיו לפי פסקאות (3) ו־(4) בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ה)}} שכרו של מלווה מקצועי ישולם מתקציב משרד הפנים.
{{ח:תת|(ו)}} מלווה מקצועי יגיש לשר הפנים דוח על תפקודה של הוועדה המקומית בתחומי תפקידיו; דוח כאמור יוגש בתום כל שנה ובכל מועד אחר שבו ידרוש זאת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על מינוי מלווה מקצועי ועל תקופת כהונתו תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|31ג|יחידת בקרה על ועדות מקומיות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} במשרד הפנים תוקם יחידת בקרה על ועדות מקומיות שתערוך בקרה על אופן פעילותן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} יחידת הבקרה תגיש לשר הפנים דוח שנתי לעניין פעולותיה וממצאי הביקורת שערכה באותה שנה; הדוח השנתי יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל יחידת הבקרה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים ליחידת הבקרה לשם מילוי תפקידיה, לגבי ועדה מקומית מסוימת – מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, מהוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר שקבע שר הפנים לעניין זה; מידע או מסמך שדרשה יחידת הבקרה כאמור, יימסרו לה באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; מנהל יחידת הבקרה רשאי להסתייע, לשם מילוי תפקידו, באדם שאינו עובד המדינה, שהוסמך לכך בכתב, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|31ד|הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים יפעל ככל הניתן להדרכתן ולהכוונתן של הוועדות המקומיות כדי שיהיה ניתן לקדם את הסמכתן כוועדות מקומיות עצמאיות, וככל שנקבעו לכך סכומים בתקציב המדינה השנתי – יקצה שר הפנים לוועדות המקומיות סיוע כספי, לפי אמות מידה שיקבע, בהתחשב בין השאר במצבן הכלכלי.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ועדה מיוחדת}}

{{ח:סעיף|32|מרחב תכנון מיוחד|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה, תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, על־פי המלצת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז אחד יהווה מרחב תכנון מיוחד, אם נתמלא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בשטח הנדון עוד אין ישוב והוא נועד להקמת ישוב חדש;
{{ח:תתת|(2)}} ביום תחילתו של חוק זה וערב פרסום הצו היו באותו שטח 75% לפחות מיחידות הדיור הקיימות והנמצאות בתהליך של בניה גם יחד, יחידות דיור שהוקמו או שהן מוקמות על ידי המדינה או מטעמה, וקויימה התייעצות בדבר מתן הצו עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, על פי המלצת שר הבינוי והשיכון ובהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואם סירבה רשות מקומית או לא הסכימה להמלצת שר הבינוי והשיכון תוך 90 יום מיום שנמסרה לה – באישור המועצה הארצית על פי הצעת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום אותה רשות מקומית יהיה מרחב תכנון מיוחד, אם המדינה הכינה תכנית להקים בו שכונה חדשה שעל פיה 75% לפחות של כלל יחידות הדיור באותו שטח יוקמו על ידי המדינה או מטעמה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14 עד 16}} יחולו על תכנו של הצו, פרסומו, תחילתו ושינויו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ושאר הוראות חוק זה יחולו במרחב תכנון מיוחד, ככל שאין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ג׳}} הוראה מפורשת אחרת לאותו ענין.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33|תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ח־10, תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|(א)}} תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר מחמש שנים מיום תחילתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשאי שר הפנים, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, להאריך תקפו של צו כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, וכן רשאי הוא לשוב ולהאריך את תקפו של צו כאמור, בדרך האמורה, בתקופה נוספת שנייה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, לבטל צו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|33א||תיקון: תשס״ב־3, תשס״ז, תשס״ח־11, תשס״ט־4, תשע״ד־3, תשע״ה, תשע״ו־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34|ועדה מיוחדת והרכבה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ח־10, תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|(א)}} לכל מרחב תכנון מיוחד תהיה ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מיוחדת), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של שר הפנים שאחד מהם יהיה יושב ראש ואחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של שר הבינוי והשיכון, שאחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג אחד של שר הבריאות;
{{ח:תתת|(4)}} נציג אחד של שר המשפטים;
{{ח:תתת|(5)}} נציג אחד של השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(6)}} נציג אחד של שר התחבורה;
{{ח:תתת|(7)}} נציג אחד של שר הבטחון;
{{ח:תתת|(7א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(8)}} ארבעה נציגים של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון;
{{ח:תתת|(9)}} נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א), בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} יהיה חבר בוועדה המיוחדת גם נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} יוזמנו דרך קבע שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר האוצר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|35|מזכיר הועדה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מזכיר הועדה המיוחדת יהיה מהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר; באין רשות מקומית או מהנדס רשות מקומית כאמור ימנה שר הבינוי והשיכון את המזכיר.

{{ח:סעיף|36|הסמכויות והתפקידים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|(א)}} בתחום מרחב תכנון מיוחד יהיו כל הסמכויות והתפקידים אשר לועדה מחוזית בידי הועדה המיוחדת בלבד כאילו היה מרחב התכנון המיוחד מחוז, וכן יהיו לועדה המיוחדת באותו תחום כל הסמכויות אשר לועדה מקומית כאילו היה מרחב תכנון מקומי {{ח:פנימי|סעיף 13|שסעיף 13}} חל עליו; כל הוראה בחוק זה או על פיו המחייבת אישור הועדה המחוזית לדבר שנעשה על ידי הועדה המקומית לא תחול במרחב תכנון מיוחד.
{{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון מיוחד תהיה רשות רישוי מיוחדת. רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה המיוחדת וממזכיר הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדה משותפת}}

{{ח:סעיף|37|הקמת ועדות משותפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ומוסדות התכנון הנוגעים בדבר, רשאי, בצו, להקים ועדה משותפת לתכנון ולבניה ליותר ממחוז אחד או ליותר ממרחב תכנון אחד (להלן – ועדה משותפת).

{{ח:סעיף|38|הרכבן של ועדות משותפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע את הרכבה של הועדה המשותפת וימנה את חבריה לפי המלצת מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} לא המליצו מוסדות התכנון על הרכב אחיד או על חברים מוסכמים או שלא המליצו כלל תוך המועד שהורה שר הפנים, רשאי השר לקבוע את ההרכב ולמנות את החברים.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי למנות לועדה משותפת חברים נוספים שמספרם לא יעלה על חמישית מכל חבריה.

{{ח:סעיף|39|סמכויות הועדה המשותפת|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לועדה המשותפת יהיו בתחום שנקבע לה הסמכויות והתפקידים של ועדה מחוזית, של ועדה מקומית, של רשות רישוי מחוזית או של רשות רישוי מקומית, הכל לפי הענין, שיוחדו לה בצו של שר הפנים, ורשאי שר הפנים בצו לאסור או להגביל את השימוש באותם סמכויות ותפקידים על ידי מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|40|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} כל צו לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}} יפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|41|מקום פנוי במוסד}}
{{ח:ת}} שום פעולה של מוסד תכנון לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במוסד פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|41א|מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לא המליץ הארגון המייצג כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(13)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18(ב)(3)}}, לפי העניין, על מועמד לכהונה כחבר בוועדה מחוזית או כנציג בעל דעה מייעצת בוועדה מקומית, בתוך תשעים ימים ממועד פניית שר הפנים לארגון כאמור, רשאי שר הפנים למנות לאותו תפקיד אדם שמתקיימת בו הכשירות הנדרשת.

{{ח:סעיף|42|מנין חוקי|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבות של מוסדות התכנון הוא מחצית החברים; אם לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה היושב ראש את פתיחת הישיבה לחמש עשרה דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שליש ממספר החברים והיושב ראש בכללם, ובלבד שמספרם לא יפחת משנים בנוסף ליושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} משנפתחה הישיבה כדין לפי סעיף קטן (א), יהא המשך הישיבה כדין רק כל עוד נכחו במהלכה שני חברים בנוסף ליושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), המנין החוקי בישיבות מוסד תכנון, שמספר החברים בו הוא פחות מארבעה, הוא שניים לפחות.

{{ח:סעיף|43|דעות שקולות בהצבעה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} היתה הצבעה בישיבת מוסד תכנון והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו ענין.

{{ח:סעיף|44|סדרי הדיון והעבודה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות מוסדות התכנון ינוהלו על ידי היושב ראש שלהם, ובהיעדרו – על ידי מי שהמוסד יבחר מבין חבריו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה; שאר סדרי העבודה והדיונים של מוסד תכנון, לרבות העבודה והדיון בועדת משנה שלו, ייקבעו על ידי המוסד עצמו במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.
{{ח:תת|(ב)}} מזכיר מוסד התכנון ישלח את סדר היום של ישיבותיו, שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, וכן למתכנן המחוז, לכל גורם אחר שהזמנתו לדיון נדרשת לפי חוק זה וכן לכל גורם אחר שקבע שר הפנים; ואולם יושב ראש מוסד התכנון רשאי להורות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי סדר היום או שינויים בו יישלחו במועד קצר יותר בשל דחיפות העניין; מתכנן המחוז יעביר בהקדם האפשרי את סדר היום של ישיבות הוועדה המקומית שנשלח אליו, לנציגי השרים בוועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} מזכיר מוסד התכנון יצרף לסדר היום ששלח, את המסמכים הנדרשים לדיון או הודעה על העמדתם לעיון מקבלי ההודעה; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} סדר היום יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון זמן סביר לפני הדיון.

{{ח:סעיף|44א|היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מוסד תכנון שנעדר משלוש ישיבות רצופות של מוסד התכנון או של ישיבות ועדת המשנה של מוסד התכנון, או שנעדר למעלה משליש מהישיבות בתקופה של שנה אחת, ואיש לא מילא את מקומו, יחדל להיות חבר במוסד התכנון; תקופת השנה תימנה מיום מינויו של החבר למוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נעדר חבר מוסד תכנון משתי ישיבות רצופות, וגם ממלא מקומו לא השתתף בהן, ישלח יושב ראש מוסד התכנון, מיד לאחר הישיבה השניה הרצופה של מוסד התכנון שממנה נעדר חבר המוסד, הודעה לחבר המוסד וכן למי שמינה את החבר ולמי שהמליץ על חברותו במוסד התכנון, ואם היה החבר נציג שר – ישלח העתק גם למזכירות הממשלה; ההודעה תציין את מועדי ישיבות מוסד התכנון שמהן נעדר אותו חבר ואת הנוסח המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח במכתב רשום ותציין כי אם לא ישתתף החבר בישיבה הקרובה של מוסד התכנון, יחדל להיות חבר במוסד התכנון ומינויו יפקע.
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מוסד תכנון ישלח ב־31 בדצמבר של כל שנה, הודעה לכל חבר המוסד, ובה פירוט הישיבות שבהן נכח ושמהן נעדר במשך אותה תקופה; נעדר החבר משליש או יותר ממספר הישיבות שהתקיימו, ישלח יושב ראש מוסד התכנון הודעה כאמור גם לגורמים המנויים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} נעדר חבר מוסד תכנון כאמור בסעיף קטן (א) ונשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע יושב ראש מוסד התכנון לחבר ולגורמים המנויים בסעיף קטן (ב) על פקיעת חברותו של החבר במוסד התכנון.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} פקעה חברותו של חבר מוסד תכנון, לא יחזור וימונה אותו חבר, כחבר באותו מוסד תכנון, במשך שנה מיום פקיעת חברותו.
{{ח:תתת|(2)}} פקעה חברותו של חבר במוסד תכנון שאינו ועדת משנה תפקע חברותו גם בכל ועדות המשנה של אותו מוסד תכנון.
{{ח:תת|(ד1)}} מונה לחבר מוסד תכנון ממלא מקום קבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}, לא יחולו הוראות סעיף זה על חבר מוסד התכנון, והן יחולו על ממלא המקום הקבוע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מוסד תכנון“ – למעט ועדה מקומית וועדת משנה של הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|44ב|חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לבחינת השעיה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מוסד תכנון מקומי“ – חבר ועדה מקומית או ועדת משנה שלה, למעט חבר כאמור הממונה בידי שר, ולמעט ראש רשות מקומית שהוגשה לגביו בקשה להשעיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירה הישירה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ולא יכהן כחבר מוסד תכנון מקומי אם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון, ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום הרשעתו כאמור; לא קבע בית המשפט כאמור בפסק הדין המרשיע, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לעניין זה, שתוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור – לבית המשפט שלערעור.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש כתב אישום נגד חבר מוסד תכנון מקומי במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד חבר מוסד תכנון מקומי כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנתנה לחבר מוסד התכנון המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את חבר מוסד התכנון המקומי מכהונתו במוסד התכנון המקומי, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד אחר שקבע שר הפנים, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|סעיף 19א(א) עד (ד), (ו) עד (ח), (י), (יב) ו־(יג) לחוק הבחירה הישירה}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל לעניין חבר מוסד תכנון שהורשע בעבירה או שהוגש נגדו כתב אישום.

{{ח:סעיף|44ג|חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון ולא יכהן כחבר מוסד תכנון אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו במוסד התכנון לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – ניגוד עניינים תדיר); שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות שיש בהן כדי להעמיד חבר מוסד תכנון במצב של ניגוד עניינים תדיר.

{{ח:סעיף|44ד|בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מוסד תכנון מקומי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 44ב|בסעיף 44ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היועץ המשפטי“ – היועץ המשפטי של הוועדה המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים“ – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן או מכהן כחבר מוסד תכנון מקומי, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ימסור ליועץ המשפטי את המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, לפני תחילת כהונתו.
{{ח:תת|(ג)}} חבר מוסד תכנון מקומי ידווח ליועץ המשפטי על כל שינוי שחל במידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, שמסר לפי הוראות סעיף קטן (ב), מידע כשנודע לו על השינוי כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בתוך 21 ימים ממועד קבלת המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, יקבע היועץ המשפטי אם מתקיים ניגוד עניינים במי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או בחבר מוסד תכנון מקומי, לפי העניין; היועץ המשפטי ימסור את חוות דעתו בלא דיחוי למי שחוות הדעת ניתנה לגביו וכן ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} קבע היועץ המשפטי כי מתקיים באדם ניגוד עניינים תדיר, לא יחל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או יחדל מכהונתו, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} אדם שניתנה לגביו החלטה לפי פסקה (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת היועץ המשפטי, רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, בבקשה לבחון את החלטת היועץ המשפטי; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך רשאי, בתוך שלושים ימים מיום הפנייה אליו, לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה.
{{ח:תת|(ו)}} קבע היועץ המשפטי כי מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או חבר מוסד תכנון מקומי, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים שאינו ניגוד עניינים תדיר, יקבע הסדר למניעת ניגוד עניינים שלפיו יפעל אותו אדם, או יורה על עריכת שינויים בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע בעבר; הודיע מי שנקבע לגביו הסדר למניעת ניגוד עניינים על הסכמתו להסדר, רשאי הוא להתחיל לכהן כחבר מוסד התכנון, ואם הוא מכהן כחבר מוסד התכנון – ימשיך בכהונתו, והכול בכפוף לתחולת ההסדר; לא הודיע אותו אדם על הסכמתו להסדר – לא יתחיל לכהן, ואם הוא מכהן – יחדל מכהונתו.
{{ח:תת|(ז)}} המגבלות שהוטלו על חבר מוסד תכנון מקומי לפי הסדר למניעת ניגוד עניינים, אם הוטלו, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור בדרך שקבע שר הפנים, ובלבד שלא יועמדו לעיון הציבור פרטים שאין למסרם לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע}}.
{{ח:תת|(ח)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל החלים על חבר מוסד תכנון שסעיף זה אינו חל עליו לעניין ניגוד עניינים כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|45|התפטרות חבר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} חברים של מוסד תכנון המכהנים מכוח מינוי – למעט נציגו של שר וחבר ועדה משותפת לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳}} שאיננו חבר ועדה מחוזית – רשאים להתפטר מכהונתם בהודעת התפטרות בכתב שימסרו ליושב ראש מוסד התכנון שבו הם מכהנים; תקפה של ההתפטרות הוא עם מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|46|שמירת סוד|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} חבר מוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, עובד או יועץ של מוסד תכנון, שהגיע לידיעתו במהלך דיוני המוסד או ועדת משנה שלו דבר שהמוסד או ועדת המשנה החליטו לשמור אותו בסוד – לא יגלנו למי שאינו חייב לגלות לו את הדבר לפי כל דין.

{{ח:סעיף|47|ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים|תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־7, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר במוסד תכנון שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל ענין העומד לדיון במוסד או בועדה מועדותיו –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך ליושב ראש בכתב או בעל פה מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור עומד לדיון; נמסרה ההודעה בעל־פה, תירשם בפרוטוקול הישיבה הקרובה של המוסד או הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה באותו ענין ולא יצביע בהחלטה על כל שאלה בקשר אליו.
{{ח:תת|(ב)}} עובד במוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, או יועץ למוסד תכנון, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בענין העומד לטיפול או לדיון במוסד או בועדה מועדותיו, יודיע על כך בכתב ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר, מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור הובא לטיפול או לדיון באותו מוסד או בועדה מועדותיו, ולא יטפל באותו ענין ולא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה הדנים בו.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית או האזרחית של אדם על פי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47א|הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מוסד תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה בקשר להתנגדות או לערר, לפי העניין, למעט בהליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ד)}}, אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נציג של גוף אשר יזם את התכנית המובאת לדיון, או של גוף אשר הגיש התנגדות או ערר לאותה תכנית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נטל, כחבר, חלק בהחלטת אותו מוסד התכנון שעל החלטתו הוגש ערר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דיוני הועדה המקומית לתכנון ולבניה וועדות המשנה שלה ועל דיוני הועדה למתקנים בטחוניים או ועדת הערר למתקנים בטחוניים לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} חבר מוסד תכנון שנודעו לו עובדות המונעות ממנו מלהשתתף בהצבעה ובדיון לפי סעיף זה, יודיע על כך מיד בכתב ליושב ראש מוסד התכנון או בהודעה לפרוטוקול.
{{ח:תת|(ד)}} היה מוסד התכנון ועדת משנה, יקבע יושב ראש מליאת הועדה מי מחברי מוסד התכנון ימלא את מקומו של החבר שנתקימו בו הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג).
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יראו חבר מוסד תכנון או ממלא מקומו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני הגוף שהוא מייצג או של האוכלוסייה שהוא נציגה במוסד התכנון, ככל שהם קשורים לחוק זה, והכול ככל שלא נקבעה הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ה־4, תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48א|ממלא מקום לחבר מוסד תכנון|תיקון: תשל״ג, תש״ן־2, תשע״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך ולתקופה שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת מוסד תכנון ייצג אותו ממלא מקום אחד בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו.
{{ח:תת|(ג)}} נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} חבר מוסד תכנון שמונה לו ממלא מקום רשאי להטיל עליו למלא, דרך קבע, את מקומו באותו מוסד תכנון, דרך כלל או בוועדה מוועדותיו ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן זה}} – ממלא מקום קבוע); הטיל חבר מוסד התכנון על ממלא מקומו להיות ממלא מקומו הקבוע כאמור, יודיע על כך ליושב ראש מוסד התכנון.
{{ח:תתת|(2)}} ממלא מקום קבוע שמונה לפי פסקה (1), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר מוסד התכנון או חבר הוועדה כאמור באותה פסקה, לפי העניין, ובלבד שחבר מוסד התכנון לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} יחול אף על ממלא מקום.

{{ח:סעיף|48ב|אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות מוסד התכנון והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}}, יישלחו, למי שאינו חבר המוסד ואינו נציג בעל דעה מייעצת, בדואר רשום.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות מוסד התכנון והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}} יישלחו לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי דעה מייעצת, בדואר או בדרך מקוונת לכתובת לקבלת מסרים שמסרו; נשלחו ההחלטות בדואר – יראו אותן כאילו נמסרו בתום שלושה ימים מיום שנמסרו לדואר למשלוח; נשלחו ההחלטות בדרך מקוונת – יראו אותן כאילו נמסרו ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתן.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין משלוח החלטות והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}} בדרך מקוונת על ידי מוסד התכנון, ורשאי הוא לקבוע, על אף הוראות סעיף קטן (א), כי החלטות והודעות מסוגים שיקבע יישלחו למנויים באותו סעיף קטן בדרך מקוונת אם מסרו כתובת לקבלת מסרים בדרך מקוונת, ובלבד שלא יקבע הוראות כאמור לגבי החלטות של מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48ג|בסעיף 48ג}}, אלא בהסכמת שר הביטחון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת)|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|48ג|זכות עיון במסמכי מוסד תכנון|תיקון: תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 48ד|ובסעיף 48ד}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים“ – הוועדה למיתקנים ביטחוניים וועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממונה ביטחון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פרוטוקול, וכן מידע מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
{{ח:תת|(ב)}} חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת ונציג שר בוועדה המחוזית, זכאי לעיין בכל מסמך של אותו מוסד תכנון, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מיום שביקש זאת, וכן זכאי הוא לקבל העתק מהמסמך, ובלבד שאין בהכנת ההעתק הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד מוסד התכנון; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל העתק ממסמך כאמור, ינהג בו לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד הפנים בנוגע לאבטחת מידע (להלן – הנחיות אבטחת מידע).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} חבר מועצה ברשות מרחבית הנמצאת בתחומו של מרחב תכנון מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, שאינו חבר בה, זכאי לעיין במסמכי מוסד התכנון של אותו מרחב הנוגעים לרשות המרחבית שבה הוא מכהן ולקבל העתק מהם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן קבע יושב ראש מוסד התכנון כי אין לאפשר עיון במסמך או מסירת העתקו בשל אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}.
{{ח:תתת|(2)}} על חבר מועצה כאמור בפסקה (1) שעיין במסמך לפי הוראות סעיף קטן זה או קיבל העתק ממנו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בכל דיון של מוסד תכנון יובאו לפני חברי המוסד, ובוועדה מקומית – גם לפני הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כל המסמכים הנוגעים לדיון; לא הובא מסמך כאמור לפני חברי המוסד או הנציגים בעלי הדעה המייעצת, ינמק יושב ראש המוסד את הטעמים לכך.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מסמך שיושב ראש מוסד התכנון קבע שהוא כולל מידע בדבר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי מוסדות תכנון, חבריהם או יועציהם, למעט התייעצויות הקבועות בדין ולמעט פרוטוקולים מישיבות של מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ו)}} האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות ועל חובות אחרות לעניין מסירת מידע וקבלתו ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|48ד|חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו|תיקון: תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל ישיבה של מוסד תכנון יירשם ויוקלט פרוטוקול, ואולם חובת הקלטה לא תחול על ישיבות של רשות רישוי; יושב ראש מוסד התכנון יהיה אחראי לניהולם התקין של הפרוטוקול וההקלטה ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להפסיק את הקלטת הישיבה לצורך התייעצות.
{{ח:תת|(ב)}} הפרוטוקול ישקף נאמנה את פרטי הדיון ויצוינו בו, בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} מועד הישיבה ומקום קיומה;
{{ח:תתת|(2)}} סדר היום ושינויים שנערכו בו;
{{ח:תתת|(3)}} שמות חברי מוסד התכנון הנוכחים בישיבה ותפקידיהם, ובוועדה מקומית – גם שמות הנציגים בעלי הדעה המייעצת, בציון אלה שנכחו בפתיחת הישיבה, וכן שמות החברים והנציגים כאמור שנעדרו מהישיבה ותפקידיהם;
{{ח:תתת|(4)}} קיומו של מניין חוקי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:תתת|(5)}} שמות מוזמנים שאינם חברי מוסד התכנון ואינם הנציגים בעלי הדעה המייעצת שנכחו בישיבה ותפקידיהם;
{{ח:תתת|(6)}} מהלך הדיון, לרבות עמדות הנציגים בעלי הדעה המייעצת בוועדה מקומית, הפסקות בהקלטת הישיבה לצורך התייעצות והטעמים להפסקות;
{{ח:תתת|(7)}} החלטות שקיבל מוסד התכנון בישיבה ותוצאות הצבעות שהתקיימו, וכן פירוט המשתתפים בכל הצבעה, ואם דרשו זאת לפחות שליש מחברי מוסד התכנון – אופן הצבעתו של כל אחד ממשתתפי ההצבעה;
{{ח:תתת|(8)}} הודעות שחובה למסרן למוסד התכנון לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} פרוטוקול ישיבה יובא לאישור מוסד התכנון כסעיף ראשון בסדר היום של הישיבה הראשונה הבאה שמקיים מוסד התכנון; לא היה סיפק בידי יושב ראש מוסד התכנון להכין פרוטוקול ולהביאו לאישור כאמור, יובא הפרוטוקול לאישור מוסד התכנון בישיבה הראשונה לאחר המועד שבו הועבר לחברי מוסד התכנון כאמור בפסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} פרוטוקול ישיבה יועבר לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, זמן סביר לפני הישיבה שבה יאושר הפרוטוקול, ובכל מקרה, לא יאוחר משלושים ימים ממועד הישיבה; חבר מוסד התכנון או נציג בעל דעה מייעצת שנכח בישיבה שלגביה נערך הפרוטוקול, רשאי לבקש את תיקון הפרוטוקול, עד למועד אישורו על ידי מוסד התכנון.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 48ה|סעיף 48ה}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת, רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב שיגיש ליושב ראש מוסד התכנון, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה, אם שוכנע יושב ראש המוסד כי יש בבקשה טעם ענייני; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל תמליל כאמור ינהג בו לפי הנחיות אבטחת מידע.
{{ח:תתת|(2)}} דרשו לפחות שליש מחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – שליש מחבריה או שלושה נציגים בעלי דעה מייעצת, לפחות, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה או חלק ממנה, יורה יושב ראש מוסד התכנון על הכנה ומסירה של תמליל כאמור לחברי מוסד התכנון או לנציגים בעלי הדעה המייעצת שדרשו זאת.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון שאושר יהיה פתוח לעיון הציבור והקלטת ישיבה תהיה פתוחה לציבור לצורך האזנה; עיון והאזנה כאמור יהיו בלא תשלום.
{{ח:תתת|(2)}} פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסם הפרוטוקול באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יתיר יושב ראש מוסד תכנון עיון, האזנה או פרסום כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}} או אם סבר כי העיון, ההאזנה או הפרסום מהווים מסירת מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי פסקה זו תהא מנומקת והיא טעונה הסכמת היועץ המשפטי של מוסד התכנון שניתנה בחוות דעת מנומקת בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים, יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו כאמור באותו סעיף קטן רק החלטות שקיבל המוסד.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים יפרסם הנחיות בדבר האופן והמועדים –
{{ח:תתת|(1)}} להגשת בקשות לתיקון פרוטוקול;
{{ח:תתת|(2)}} לעיון בפרוטוקולים ולהאזנה להקלטות של ישיבות.

{{ח:סעיף|48ה|תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה שקיבל מוסד תכנון תיכנס לתוקפה במועד קבלתה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה שקיבל מוסד תכנון תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שלושה ימים ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו בהחלטה מועדים לשם נקיטת פעולות, יימנו המועדים מיום פרסום ההחלטה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן קיימת הוראה אחרת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|48ו|דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש מוסד תכנון יגיש לשר הפנים ויפרסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי על פעולות מוסד התכנון לפי חוק זה, ובכלל זה על היקף פעילותו ועמידתו במועדים שנקבעו לפעילותו לפי חוק זה, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש ועדה מקומית יגיש למי שרשאי למנות נציגים בעלי דעה מייעצת ויפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי המפרט את מועדי הדיונים שקיימה הוועדה בשנה החולפת, בציון מועדי הדיונים בתכניות שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, ומועדי הדיונים שמהם נעדרו הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} דוח שנתי של ועדה למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}} יוגש לשר הפנים ולא יפורסם;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}} יפרסם דוח שנתי כאמור באותו סעיף קטן לגבי פעולות כלל הוועדות למיתקנים ביטחוניים ואין הוא חייב לכלול בו פירוט לגבי כל ועדה בנפרד;
{{ח:תתת|(3)}} לא יפורסם מידע הנכלל בדוח השנתי כאמור בפסקה (2) אם יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תכניות}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית}}

{{ח:סעיף|49|הוראות תכנית מיתאר ארצית|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} תכנית המיתאר הארצית תקבע את התכנון של שטח המדינה כולה, ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} ייעוד הקרקע ושימושה, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
{{ח:תת|(2)}} אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים;
{{ח:תת|(3)}} התוויית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות הברזל, קווי הספקה ארציים, נמלים, עורקי הספקת המים הארצית, סכרים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק, ושדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם, לרבות תחימת השטחים שבהם יחולו הגבלות למען בטיחות הטיסה; אולם היא לא תקבע שדה תעופה אלא באישור שר התחבורה או שר הבטחון;
{{ח:תת|(4)}} הוראות בעניני שטחי נופש, ייעור ושימור קרקע;
{{ח:תת|(5)}} הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף ושטחים שישארו בטבעם;
{{ח:תת|(6)}} מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית;
{{ח:תת|(7)}} תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסיה במדינה ושלבי פיתוחה ועיתוים הרצוי, גדלם החזוי של ישובים, מיקומם וגדלם של ישובים חדשים ומקומם של ישובים, סוגיהם וגדלם;
{{ח:ת}} ומותר שתקבע בה הוראות בענינים שיכולים להיות נושא לתכנית מיתאר מחוזית.

{{ח:סעיף|50|תכנית חלקית}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית רשאית להורות על עריכת תכנית המיתאר הארצית חלקים חלקים לפי שטחים שונים של המדינה או לפי הענינים שהם נושא התכנית, ודין כל חלק כאמור כדין תכנית המיתאר הארצית.

{{ח:סעיף|51|עריכת התכנית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית תפרסם בדרך הנראית לה את נושא התכנית שעומדים לערוך וכן תתן את ההוראות לעריכתה, והוראות אלה יבוצעו על ידי מי ששר הפנים מינה לכך או על ידי מי שזכה לכך במכרז שפירסם.

{{ח:סעיף|51א||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|52|מסירת העתק לועדות המחוזיות|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10}}
{{ח:תת|(א)}} נערכה תכנית מיתאר ארצית, תמסור המועצה הארצית העתק ממנה לועדות מחוזיות, וכל ועדה מחוזית רשאית להגיש למועצה הארצית את הערותיה לתכנית תוך התקופה שתקבע המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדה מחוזית שקיבלה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע לועדות המקומיות, שלדעתה יש להן ענין בתכנית, על קבלת התכנית והוראותיה, ותאפשר להן לעיין בה במשרדי הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים, החל מיום מסירתה לוועדות המחוזיות.

{{ח:סעיף|53|אישור תכנית|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית תגיש לממשלה את התכנית שנערכה לפי הוראותיה יחד עם הערות הועדות המחוזיות, והממשלה רשאית לאשרה ללא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית, כאמור באותו סעיף קטן, ומתקיימים בתכנית כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית, שמיקומה נקבע בתכנית מתאר ארצית שאושרה;
{{ח:תתת|(3)}} היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית שאושרה; לעניין זה, לא יראו תכנית המשנה שינוי לא מהותי את תכנית המתאר הארצית שהיא מבצעת, כתכנית הסותרת תכנית מתאר ארצית כאמור, ובלבד שהמועצה הארצית קבעה כי מדובר בשינוי לא מהותי כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה תכנית שמתקיימים בה התנאים שבאותו סעיף קטן שינוי לא מהותי כאמור בפסקה (3) שלו, תגיש המועצה הארצית את התכנית לממשלה, כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף מסמך המפרט את השינוי, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום עשרים ואחד ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ג), רשאית הממשלה לאשרה בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.

{{ח:סעיף|53א|אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות|תיקון: תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}}, החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, ישלח מזכיר המועצה הארצית למזכיר הממשלה, בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית, עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים של התוכנית כמספר חברי הממשלה; מזכיר הממשלה ישלח לחברי הממשלה את התוכנית – בתוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה לידיו בעותק דיגיטלי, ובתוך 14 ימים אם קיבל אותה בעותקים כמספר חברי הממשלה; יראו את התוכנית כמאושרת על ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש חבר הממשלה להביא תוכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה התוכנית מיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות}}, וב־21 הימים כאמור בסעיף קטן (א) ביקש חבר הממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, כאמור בפסקה (2), בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה; חבר הממשלה שביקש כי יתקיים דיון כאמור יוזמן להציג את עמדתו לגבי התוכנית לפני הוועדה; הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף זה, תוקם ועדת שרים לענייני תשתיות חיוניות, ואלה חבריה:
{{ח:תתתת|(א)}} ראש הממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר האוצר, והוא יהיה ממלא מקום יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים;
{{ח:תתתת|(ד)}} השר הממונה על מיזם התשתית החיוני אשר בעניינו התכנסה הוועדה;
{{ח:תתתת|(ה)}} השר להגנת הסביבה.

{{ח:סעיף|54|פרסום|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} אישרה הממשלה את התכנית, תודיע על כך ברשומות; התכנית תפורסם בדרך ובמידה שתורה המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תכנית מתאר ארצית תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים עם אישורה על ידי הממשלה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית}}

{{ח:סעיף|55|מטרות התכנית}}
{{ח:ת}} המטרות של תכנית מיתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המיתאר הארצית במחוז וכל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מיתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הבטחון והתעסוקה.

{{ח:סעיף|56|עריכת התכנית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} כל ועדה מחוזית תכין ותגיש לאישור המועצה הארצית תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה תכנית מיתאר מחוזית, כפי שתפרט המועצה הארצית בהוראה; לא עשתה כן, רשאית המועצה הארצית להורות למי ששר הפנים ימנה לכך שיכין את התכנית.

{{ח:סעיף|57|הוראות התכנית|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} הועדה המחוזית רשאית, לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי;
{{ח:תת|(2)}} שטחים חקלאיים;
{{ח:תת|(3)}} אזורי תעשיה, לסוגיה השונים;
{{ח:תת|(4)}} שטחי ייעור ועתיקות;
{{ח:תת|(5)}} רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים;
{{ח:תת|(6)}} בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד;
{{ח:תת|(7)}} שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא;
{{ח:תת|(8)}} הוראות בדבר שמירה על חוף הים;
{{ח:תת|(9)}} התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית.

{{ח:סעיף|58|הוראות המועצה הארצית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית לחייב את הועדה המחוזית לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות שהועדה המחוזית רשאית לקבען בתכנית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}, וכן הוראות בענינים שהמועצה הארצית מוסמכת להם לענין תכנית המיתאר הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הועדה המחוזית הוראה מהוראות המועצה הארצית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}, תוך הזמן שקבעה לה, רשאית המועצה הארצית להורות על ביצועה על ידי אדם ששר הפנים ימנה לכך.

{{ח:סעיף|59|סמכויות של ממונה לביצוע|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} מי שמונה על ידי שר הפנים על פי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיפים 56}} {{ח:פנימי|סעיף 58|או 58}} יהיו לו לענין המוטל עליו במינוי כל הסמכויות של הועדה המחוזית ומה שעשה יראו כאילו נעשה על ידי הועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|60||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|61|מטרות התכנית|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מטרות תכנית מיתאר מקומית הן:
{{ח:תת|(1)}} פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
{{ח:תת|(2)}} הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הנקיון, הבטיחות, הבטחון, התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על ידי תכנון הקרקע ושימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים, לתעשיה, למסחר ולמבני ציבור לרבות מבני דת; לענין סעיף זה, ”מבני דת“ – לרבות מקוואות טהרה;
{{ח:תת|(3)}} שמירה על כל בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית וכיוצא באלה;
{{ח:תת|(4)}} שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי, תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בצמחיה, בערכי טבע, בנוף ובמורשת;
{{ח:תת|(5)}} ייחוד שטחים ציבוריים פתוחים, לרבות לפארקים, לגנים ולגינות, הנותנים מענה לצורכי האוכלוסיה החזויה במרחב התכנון המקומי באופן הולם.

{{ח:סעיף|61א|תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ח־3, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ז־7, תשע״ז־11, תשע״ח, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה הוא בפיתוח מבנים ותשתיות, ועדה מקומית או רשות מקומית, כל אחת בתחום מרחבה, וכן בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע (להלן – מגיש התכנית), רשאים להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ולהגישה לועדה המקומית; היתה התכנית בסמכות הועדה המחוזית, יעביר מגיש התכנית עותק לועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב1)}} לעניין סעיף קטן (ב), יראו כמי שיש לו עניין בקרקע גם אחד מאלה, ובלבד שהיועץ המשפטי של מוסד התכנון חיווה את דעתו בכתב כי מתקיימים לגביו התנאים המנויים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין הוכחת התקיימות התנאים כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית בשיעור של 66% או יותר ואין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה בחלק מסוים אחר של הקרקע הנכללת בתכנית, שהוא אינו בעל זכות בה (בפסקה זו – קרקע של בעל זכות אחר); לעניין פסקה זו, ”פגיעה“ – אם על פני הדברים לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פגיעה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק ט׳}} בקרקע של בעל זכות אחר, או שהקרקע של בעל הזכות האחר מיועדת להפקעה לצורכי ציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} העלייה בשוויה של הקרקע של בעל הזכות האחר היא בשיעור נמוך באופן משמעותי מהעלייה בשווייה של הקרקע של מי שמבקש להגיש את התכנית, והכול באופן יחסי לשווי זכותם בקרקע לפי מצבה בעת הבקשה להגשת התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בית משותף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}} או בית {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|שפרק ו׳1 לחוק האמור}} חל עליו, הנכלל בתכנית – מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה, כפי שתיקבע בתקנות כאמור, במקרקעין של בעל זכות אחר כפי שנקבע בתקנות כאמור.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או תכנונה או מי שהממשלה הסמיכה אותו לעניין הקמת תשתית או תכנונה, לרבות גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין התשתית האמורה בלבד, לרבות לעניין השימושים הדרושים לצורך הקמתה והשימושים הנלווים לאותה תשתית הדרושים לצורך הפעלתה והשימוש בה.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית כאמור בפסקה (1) תחול רק על שטח הנדרש לקיומה של התשתית או על שטח שלגביו נקבעו הוראות הנדרשות מחמת קיומה של אותה תשתית, ויכול שתחול גם על שטח הנדרש לשימושים נלווים לתפעול אותה תשתית ועל שטח המיועד להקמת התשתית לתקופת ההקמה כפי שתיקבע.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, ”תשתית“ – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, תחנת כוח, מיתקני השנאה או מיתוג לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי}}, אתרי כרייה וחציבה וחניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית.
{{ח:תת|(ב3)}} ועדה מחוזית רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, שהן בסמכות ועדה מחוזית, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית חלה על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו או על רוב שטחו של היישוב כאמור, או שהיא תכנית כוללנית;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית חלה על יותר ממרחב תכנון מקומי אחד;
{{ח:תתת|(3)}} התכנית חלה על חלק ממרחב תכנון מקומי אחד ומתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון נתנה את הסכמתה להכנת התכנית על ידי הוועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוועדה המחוזית הודיעה לוועדה המקומית על כוונתה להגיש תכנית, ככל שלא תוגש על ידה תכנית בשטח האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטת הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית לא הגישה תכנית כאמור בתוך אותו פרק הזמן.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית תדון בה הועדה המקומית, ורשאית היא להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים, ואולם תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית, תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, ותכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, והכול ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלא תקבל הועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית, אלא אם כן הונחו לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הועדה המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, ולפיהן התכנית המוצעת היא תכנית בסמכות הועדה המקומית, ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ד)}}, לא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו) עד (ח)}}, ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} שאם החליטה הועדה המקומית על הפקדת תכנית הכוללת הגדלת שטחים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א)(3)}}, תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל רשום שאותם שטחים, או חלק מהם, הם במקרקעין שבבעלותו;
{{ח:תתת|(2א)}} שאם החליטה הוועדה המקומית על הפקדת תכנית לרישוי מהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145א1|בסעיף 145א1}}, תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית, הרשאי להגיש בקשה להיתר; ההודעה תימסר במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכות במקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} שלא תופקד ולא תאושר תכנית בסמכות הוועדה המקומית אלא אם כן מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; לא תאשר הועדה המקומית תכנית, אלא אם כן חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי פסקה (4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
{{ח:תתת|(4)}} שלא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, המתייחסת, בין השאר, לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עיקרי התכנית ומטרותיה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב התכנוני הקיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} היותה של התכנית ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק זה ולדרישות מוסד התכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}};
{{ח:תתתת|(ד)}} מידת התאמתה של התכנית לתכניות גבוהות ממנה בסולם העדיפויות של תכניות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|בסימן ח׳}}, החלות בתחום התכנית, לתכנית כוללנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ד)}}, ולהוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו) עד (ח)}}, לתכניות כאמור שהועברו להערות הוועדות המחוזיות או להשגות הציבור או שהופקדו, לפי העניין וכן למגבלות אחרות, אם ישנן, החלות על אישור התכנית לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(ה)}} קיומם של שטחים המיועדים לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים המיועדים למוסדות ציבור, של שטחים פתוחים ושל תשתיות בשטח התכנית ובסביבתו, ואם הם נותנים מענה ראוי לצרכים הנובעים מהתכנית, כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתתת|(ו)}} אם התכנית כוללת אתר הכלול ברשימת האתרים לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|סעיף 12 לתוספת הרביעית}} – גם פרטים בדבר השפעת התכנית על אתר כאמור;
{{ח:תתתת|(ז)}} כל עניין אחר הדרוש, לדעת מהנדס הוועדה, לצורך בחינת התכנית והחלטה בה;
{{ח:תתתת|(ח)}} המלצות מהנדס הוועדה לגבי התכנית המוצעת, לרבות השינויים הנדרשים בה לדעתו, ובכלל זה השינויים הנדרשים לצורך התאמתה לתכניות ולמגבלות כאמור בפסקת משנה (ד).
{{ח:תת|(ד)}} תכנית בסמכות הועדה המחוזית, ידונו בה הועדה המקומית והועדה המחוזית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, ורשאית הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים.

{{ח:סעיף|61ב|הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית, תשלח הוועדה הודעה על כך לחברי מוסד התכנון, לנציגים בעלי דעה מייעצת בוועדה המקומית, למתכנן המחוז וכן לגורמים אחרים שקבע שר הפנים; מתכנן המחוז יעביר את ההודעה לנציגי השרים בוועדה המחוזית; בהודעה יצוינו תחום התכנית ומטרותיה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג2)}}, כל אחד מנציגי השרים בוועדה המחוזית וכל אחד מהגורמים הנוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א), רשאים להגיש חוות דעת בכתב לוועדה המקומית; הוגשה חוות דעת כאמור, יוזמן מגיש חוות הדעת לדיון על הפקדת התכנית בוועדה המקומית או בוועדת משנה שלה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו לפני קבלת החלטה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בתחום אחד מאלה, תשלח הוועדה הודעה על כך לרשות מקרקעי ישראל ולמינהל הדיור הממשלתי; בהודעה יצוינו תחום התכנית שהוגשה ומטרותיה:
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (2) להגדרה ”צורכי ציבור“ שבסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי.

{{ח:סעיף|62|תכנית בסמכות ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מחוזית, תדון בה הועדה המקומית, ותעביר המלצותיה לועדה המחוזית, תוך ששים ימים מהיום שהתכנית הוגשה לה; המלצות הועדה המקומית יכול שיהיו להפקיד את התכנית הנדונה, עם או בלי שינויים, או לדחותה; הועדה המקומית תשלח העתק ההמלצה למגיש התכנית, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההמלצה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המחוזית תדון בתכנית שהועברה אליה לפי סעיף קטן (א) לאחר שעברה בדיקה מוקדמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ב|בסעיף 62ב}}; לא העבירה הועדה המקומית את המלצתה בתוך ששים הימים האמורים, תדון הועדה המחוזית בתכנית, אף ללא המלצת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} מגיש התכנית רשאי להשיג בפני הועדה המחוזית על המלצה של הועדה המקומית, לדחות את התכנית או להפקידה בשינויים לפי סעיף זה, בתוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו המלצת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה המחוזית תדון בהשגה שהוגשה ובתכנית והיא רשאית לקבל את ההשגה או לדחותה ולהפקיד את התכנית, בתנאים או בשינויים, או לדחות את התכנית.

{{ח:סעיף|62א|תכנית בסמכות ועדה מקומית|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ח־3, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־5, תשע״ו־7, תשע״ו־9, תשע״ז־5, תשע״ז־6, תשע״ח, תשע״ח־3, תשע״ח־9, תשע״ח־13, תשפ״ב־7, תשפ״ב־10, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4, תשפ״ה־4, תשפ״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הועדה המקומית:
{{ח:תתת|(1)}} איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}} וכן תכנית שהמגרשים הנכללים בה הם בבעלות אדם אחד והיא כוללת הוראות לחלוקתם, באופן שלו היו בבעלות של יותר מאדם אחד, היה ניתן לראות בה תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}}, והכול ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל יעוד קרקע, למעט האמור בפסקאות (2) ו־(3);
{{ח:תתת|(2)}} הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת תוקף, למעט דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית (בפסקה זו – דרך בתוואי מאושר), וכן הארכת דרך בתוואי מאושר לצורך גישה למגרש סמוך או לצורך גישה לדרך סמוכה שאינה דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מיתאר מחוזית;
{{ח:תתת|(3)}} הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת־תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”צורכי ציבור“ – כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חירום, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מיתקני תשתית מקומיים; שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף קטן זה, ובלבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין {{ח:פנימי|סעיף 188|סעיף 188}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים)|צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית מקומיים“ – מיתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטיפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תדלוק, וכן מיתקני תקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת קו בניין או שינוי בקו בנין הקבוע בתכנית;
{{ח:תתת|(4א)}} קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שמותר להקים בבניין, או שינוי הוראות בדבר גובהם של בניינים ומספר הקומות כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאישרה הוועדה המחוזית (בסעיף זה – תכנית שאישרה הוועדה המחוזית);
{{ח:תתת|(5)}} שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים;
{{ח:תתת|(6)}} שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים בתכנית אחת שהיא תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, מבלי לשנות את סך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית האמורה ובתנאי שהשטח הכולל המותר לבניה, בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ־50%;
{{ח:תתת|(7)}} קביעת גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין או שינוי הוראות בדבר גודל שטח מגרש כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(8)}} הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות;
{{ח:תתת|(9)|(א)}} כל ענין שניתן לבקשו כהקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}} או כל עניין ששר הפנים קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)(2)}} שניתן לקבל לגביו היתר בלא צורך בהליך של מתן הקלה, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תוכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכות הועדה המקומית לתת הקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}} או בסמכות רשות רישוי מקומית לתת היתר לעבודה בסטייה מהוראות תוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)(2)}}, ואולם לא יאושרו הקלה או היתר לעבודה בסטייה כאמור, אלא בכפוף להפחתה של הזכויות שנקבעו בתכנית שאושרה לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקת משנה (א), {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147(ב)}}, הסיפה החל במילים ”לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה“ ופסקאות (1) ו־(2) – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ד)}} שר הפנים יקבע את דרכי הפרסום של הפקדת תכנית לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9))|תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9)), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תתת|(10)}} שינוי ייעודה של קרקע מקרקע המיועדת לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה, לקרקע המיועדת לתחנת תדלוק, ובלבד שאין בתכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע; תכנית לפי פסקה זו לא תתיר אלא את הקמתם של המיתקנים והבניינים הדרושים במישרין לצורכי הפעלת תחנת התדלוק, ולשימושים מסחריים ומתן שירותי רכב המיועדים לשרת את משתמשי התחנה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב כאמור לא יעלה על 80 מ״ר; בפסקה זו, ”תחנת תדלוק“ – לרבות תחנה המיועדת לאספקת גז, חשמל וכל מקור אנרגיה אחר לצורך הנעת כלי רכב;
{{ח:תתת|(11)}} הוספת שימושים, במגרש המיועד בתכנית למגורים וששטחו אינו עולה על 2,500 מ״ר, למטרת משרדים או מלונאות, או למטרת מסחר בחזית בנין המיועד למגורים, והכל בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה במגרש על פי התכנית, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ושהוא נמצא ברשות עירונית שמספר תושביה עולה על 5,000 לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(11א)}} שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית, המיועדת בתכנית למסחר, למשרדים, לאחסנה או למלאכה, לקרקע המיועדת למלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התכנית לא ישונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הקביעה כאמור היא לעניין בניין שבנייתו הושלמה;
{{ח:תתת|(12)}} הרחבת שטחה של יחידת דיור שבנייתה הושלמה עשר שנים לפחות לפני תחילת התכנית, באופן שהשטח הכולל המותר לבניה באותה יחידת דיור לא יעלה על 140 מ״ר, ובלבד שתוספת השטח לא תשמש אלא להרחבת יחידת הדיור האמורה;
{{ח:תתת|(13)}} קביעת ייעוד או שינוי ייעוד של קרקע לאתר כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת הרביעית}} (בסעיף זה – אתר לשימור) וקביעה או שינוי של הוראות לשימוש, למעט קביעה או שינוי של ייעוד או הוראות כאמור בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
{{ח:תתת|(13א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), שינוי ייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת לתעסוקה או מסחר לייעוד מגורים, ובלבד שאין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית שמונעת בכל דרך את שינוי הייעוד, וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים בשל אישורה של תוכנית לפי פסקה זו; בפסקה זו, ”תעסוקה“ – כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(3), למעט תעשייה כבדה;
{{ח:תתת|(13ב)|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, או במגרש שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א), בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שחלה על המגרש, שאישרה הוועדה המחוזית, ואם חלה על המגרש תוכנית להתחדשות עירונית – עשר שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש, בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של הבניין מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המרבי; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התוכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות וכן שסך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקת משנה זו לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
{{ח:תתתתת|(2)}} נמצא במגרש בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, ולא נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הגדלה בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתתת|(3)}} במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 80% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שטח מרבי“ –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 – 1,000 מ״ר;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 – 2,000 מ״ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) – 1,200 מ״ר;
{{ח:תתתתתת|(3)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 – 3,500 מ״ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) – 1,200 מ״ר;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית להתחדשות עירונית“ – תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים;
{{ח:תתתת|(ג)}} אושרה תוכנית לפי פסקה זו, לא תאושר לפי סעיף קטן זה, באותה תוכנית או בתוכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש, מעבר לאמור בפסקה זו, למעט הגדלה לפי פסקאות (13ג) ו־(14); על אף האמור, לעניין פסקת משנה (א)(2) ניתן לאשר הגדלה אף לפי פסקה (15);
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות פסקה זו לא יחולו על מגרש שנכלל כאתר המיועד לשימור בתוכנית מאושרת או מופקדת, שנכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תוכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תתת|(13ג)|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד למגורים לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א) וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור –
{{ח:תתתתת|(1)}} במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין או במגרש שנמצא בו בניין, ונקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע לאחר הגדלתו לפי פסקה (13ב);
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שנמצא בו בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}} ולא נקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}}, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקה (13ב)(א)(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה זו או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התוכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
{{ח:תתת|(14)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, והוספת שימוש למסחר ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש למסחר לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לאחר הגדלתו לפי פסקה זו, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה; בתכנית לפי פסקה זו ייקבע כי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו עליה;
{{ח:תתת|(15)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותקים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות ובשטח שלא יעלה על שטח המגרש או על כפל שטח התכסית המותרת לבנייה במגרש על פי התכנית, לפי הגדול;
{{ח:תתת|(16)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום רשות עירונית –
{{ח:תתתתת|(1)}} במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לבנייה שאינה למגורים – בשיעור שלא יעלה על 20% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 500 מ״ר, לפי הקטן;
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, ושלא ניתן להגדיל את השטח הכולל המותר לבנייה בו לפי פסקה (13ב), המיועד לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית –
{{ח:תתתתתת|(א)}} למגורים בבנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מ״ר, לפי הקטן;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} למגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש כאמור או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר; בפסקת משנה זו, ”בנייה רוויה“ – בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף הוראות פסקת משנה (א), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני יום כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי פסקת משנה (א) שטח התוספת שאפשרה את ההקלה כאמור;
{{ח:תתת|(17)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית שאינה במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הקטן, ובלבד שהשטח האמור ישמש אך ורק לצורך יחידות הדיור שמותר לבנות במגרש לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, מועצות אזוריות שאינן במחוז הצפון או במחוז הדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת משנה (א), לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה; אמות המידה ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויתייחסו, בין השאר, למצבן החברתי–כלכלי של מועצות אזוריות ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לרשויות עירוניות סמוכות בשל החלת ההוראות כאמור; הוחלו הוראות פסקת משנה (א) על מועצה אזורית כאמור, לא תחול עליה הוראת פסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף הוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב)}}, וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב2)}}, יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור;
{{ח:תתת|(18)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה שנקבע בתכנית, במגרש המיועד לפי התכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (3), אך ורק לצורך הקמת צורכי הציבור האמורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים למבני ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור שהם מבני ציבור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} לא ייקבעו בתוכנית לפי פסקה זו הוראות שיש בהן כדי לסכל את מימוש השימושים של מבני הציבור שנקבעו בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש או להכביד הכבדה של ממש על מימושם;
{{ח:תתתתת|(2)}} המגרש אינו נמצא במתחם שנקבע בתוכנית כמתחם להתחדשות עירונית;
{{ח:תתת}} בפסקה זו, ”מבני ציבור“ – מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים;
{{ח:תתת|(19)}} קביעת הוראות לעניין הריסת בניינים, לעניין זכות מעבר או זכות להעברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(8)}} ולעניין הפקעת קרקע הנדרשת לצורכי ציבור, והכול אם הדבר דרוש למימוש תכנית ולבנייה לפיה;
{{ח:תתת|(20)}} שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לתעסוקה כהגדרתה בסעיף קטן (א1) (בפסקה זו – תעסוקה) לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לקרקע המיועדת לצורכי ציבור, או הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לצורכי ציבור, ובלבד שלאחר שינוי הייעוד או הוספת השימוש כאמור, השטח הכולל המותר לבנייה שנותר בייעוד תעסוקה במגרש לא יפחת מ־70% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש שיועד לתעסוקה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם בפסקה (3), אך במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה) – למעט מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים מרפאות שטחי נופש וספורט; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה ניתן לשנות ייעוד או להוסיף שימוש כאמור בפסקה זו, לכל צורכי הציבור כהגדרתם בפסקה (3), לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת שינוי הייעוד או הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם;
{{ח:תתת|(21)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}} ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(22)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}}, ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(23)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(24)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה}}, ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(25)}} חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, לשלושה מגרשים לכל היותר ושינוי ייעוד של שניים מהם לכל היותר למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ״ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה, לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך יחידות הדיור במגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה;
{{ח:תתת|(26)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}}
{{ח:תתת}} שינוי ייעודה של קרקע בתחום יישוב קיים הנמצאת בתחומה של מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, לקרקע המיועדת למגורים ולשימושים הנדרשים בעיקר ובמישרין לתוספת יחידות הדיור ובכלל זה לצורכי ציבור (בפסקה זו – שימושים נלווים למגורים), ותוספת שטח כולל המותר לבנייה למגורים או לשימושים נלווים למגורים במגרשים המיועדים למגורים או שייעודם שונה לפי פסקה זו (בפסקה זו – שטח כולל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על שטח התוכנית חלה תוכנית כוללנית, אולם בתקופה של 30 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7597621.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 162 – הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} {{ח:הערה|(ביום 7.7.2025)}}, יקראו את פסקת משנה זו כך שבסופה יבוא ”או שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז התומכת בקידום התוכנית המוצעת טרם הפקדתה, ואם התקבלה החלטה לשינוי התוכנית המוצעת לאחר קיום הליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}} – גם טרם אישור התוכנית; לא הועברה חוות דעת מנומקת של מתכנן המחוז בתוך 60 ימים ממועד פניית הוועדה המקומית לקבלה, יראו כאילו התקבלה חוות דעתו התומכת בקידום התוכנית;“;
{{ח:תתתת|(ב)}} התוכנית חלה בתחום שטח המיועד לפיתוח בתוכנית מיתאר מחוזית, אם נקבע כזה;
{{ח:תתתת|(ג)}} שטח הקרקע שייעודה ישונה לפי פסקה זו לא יעלה על 20 דונם בכל יישוב;
{{ח:תתתת|(ד)}} השטח הכולל שיתווסף לפי פסקה זו לא יעלה על 5,000 מ״ר בכל יישוב;
{{ח:תתתת|(ה)|(1)}} מספר יחידות הדיור שיתווספו לפי פסקה זו לא יעלה על 40 יחידות דיור חדשות בכל יישוב, ובתוכנית ייקבע כי לפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא יעלה על 80 מ״ר;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), הוועדה המקומית רשאית, בהחלטה מנומקת, לאשר תוכנית אף אם שיעור הדירות הקטנות הכלולות בה קטן מ־30%, אם נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התוכנית או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות כאמור;
{{ח:תתתתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו־(2), קבעה תוכנית מיתאר ארצית הוראות שונות לעניין דירות קטנות בתחום יישוב שבמועצה אזורית, יחולו הוראות תוכנית המיתאר הארצית.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית, יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אחד או יותר מהנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם להוראות פסקאות (13א) עד (13ג) שבסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), בשינוי זה: במקום ההגדרה ”שטח מרבי“ שבפסקה (13ב)(ב) יקראו:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ””שטח מרבי“ – שטח שאינו עולה על 5,000 מ״ר;“;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה, בתחום רשות עירונית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לא יוגדל ביותר מ־200% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית (בפסקת משנה זו – תוספת השטח);
{{ח:תתתתת|(2)}} נקבע בתכנית כי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו על תוספת השטח;
{{ח:תתתתת|(3)}} מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש שיועד לתעסוקה או למלונאות, בהתאמה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ומתקיים המפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות, לפי העניין, באותו מגרש לא יגדל ביותר מ־40% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מגרש המיועד לתעסוקה – נוסף על הוראות פסקת משנה (א) – השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש;
{{ח:תתת}} בסעיף קטן זה, ”תעסוקה“ – אחד משימושי קרקע אלה: תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות;
{{ח:תתת|(4)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבנייה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3);
{{ח:תתת|(5)}} הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף קטן (א)(1) כך שאחרי ”ו־(3)“ יבוא ”או בסעיף קטן (א1)(5)“;
{{ח:תתת|(6)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור;
{{ח:תתת|(7)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי;
{{ח:תתת|(8)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך בנייה בקומות תת־קרקעיות, בתחום רשות עירונית;
{{ח:תתת|(9)}} שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה ”תעסוקה“ שבפסקה (3) (בפסקה זו – שימושי תעסוקה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה אזורית יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירה ידע ולא ייווסף שימוש כאמור;
{{ח:תתת|(10)}} הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש;
{{ח:תתת|(11)}} הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו – השימושים הנוספים), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
{{ח:תתת|(12)}} הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, ”יעדים ציבוריים“ – חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה ניתן לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים;
{{ח:תתתת|(ד)}} היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ה)}} אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת.
{{ח:תתת|(13)}} הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(14)}} הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, למעט במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה), כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית – לכל אחד מהשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו־(3), במצטבר, לא יעלה על 30%, ולשימוש המפורט בפסקת משנה (2), בנפרד או במצטבר עם השימושים האחרים כאמור, לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור לשימוש המפורט בפסקת משנה (2) ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור בפסקת משנה זו, לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם:
{{ח:תתתתת|(1)}} בית דיור מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}};
{{ח:תתתתת|(2)}} דיור בהישג יד כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} שנקבע בתכנית כי יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} והתקיימו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}};
{{ח:תתתתת|(3)}} מעונות לתלמידים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, שנקבע בתכנית כי הן יושכרו רק לתלמידים כאמור שנבחרו על ידי מוסד הלימודים שבו הם לומדים לפי אמות מידה שפורסמו ברבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכל תכנית – הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, ואולם אם לפי התכנית כאמור מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור לאחר שנשקלו, בין השאר, השיקולים המפורטים בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}} שינוי ייעוד ותוספת שטח כולל מותר לבנייה בהתאם להוראות פסקה (26) שבסעיף קטן (א), למעט פסקת משנה (א) שבה.
{{ח:תת|(א2)}} בלי לגרוע מסעיפים קטנים (א) ו־(א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף 14(ג) לחוק האמור {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]}}}};
{{ח:תתת|(2)}} תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, ”מתחם להתחדשות עירונית“ – אזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה – תכנית כוללנית), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד), ולא יחולו לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) למעט סעיף קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י״ט בסיוון התשס״ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כל שטח מרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת משנה (א) או (ב); לענין זה, ”חלק משמעותי“ – כפי שתחליט הועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}} או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל הענינים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים;
{{ח:תתתת|(ב)}} קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הנחיות לענין גובה הבנינים;
{{ח:תתת|(5)}} בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ז)}} לגבי מגרשים מסוימים, אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית שייקבעו בתכנית הוראות בעניינים כאמור לגבי מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} או למיתקני תשתית מקומיים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17) ו־(18)(ב) שבו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}} תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17), (18)(ב) ו־(26) שבו.
{{ח:תתת|(1א)|(א)}} תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1).
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיים אחד או יותר מהעניינים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־30% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
{{ח:תתתתת|(2)}} מספר יחידות הדיור במגרש לא חורג ביותר מ־30% ממספר יחידות הדיור שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
{{ח:תתתתת|(3)}} גובה הבניין ומספר הקומות במגרש לא חורג ביותר משלוש קומות ממספר הקומות שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו לעניין מגרש שחלה עליו תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}.
{{ח:תתתת|(ד)}} בפסקה זו, ”מגרש“ – מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}} או מגרש אחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 70ג|בסעיף 70ג}} {{ח:פנימי|סעיף 70ה|או 70ה}}.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית לפי סעיף קטן (א1)(2) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־60% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקבל אישור הוועדה המחוזית לתכנית, ובלבד שהיקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־120% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}} (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית.
{{ח:תתת|(3)}} שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תתת|(4)}} לעניין סעיף קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה.
{{ח:תתת|(5)}} על אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטחו של מרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית.
{{ח:תתת|(6)}} פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} אישרה הוועדה המחוזית תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}, יראו תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללת להתחדשות עירונית כתכנית בסמכות ועדה מקומית, ובלבד שמתקיימים בה התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התכנית המפורטת חלה במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התכנית המפורטת אינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית; ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף הוראות התכנית הכוללת להתחדשות עירונית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו־(17) שבו.
{{ח:תתת|(2)}} על ועדה מקומית המוסמכת לדון בתכנית מפורטת כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(21) עד (24), וכן הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) לגבי מגרשים שנקבעו בעניינם הוראות לעניין התחדשות עירונית בתכנית כוללת להתחדשות עירונית והוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}}.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה1), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
{{ח:תתת|(1)}} היא תכנית למיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 159|בסעיף 159}}, או שבתחומה נכלל מיתקן ביטחוני כאמור, אלא אם כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המיתקן הביטחוני;
{{ח:תתת|(2)}} בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 125|תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן ההודעה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160(3א)}}, אלא אם כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות;
{{ח:תתת|(4)}} בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא אם כן הוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן הודעה כאמור.
{{ח:תת|(ו1)|(1)}} תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב), (13ג), (16) או (18)(ב) שבסעיף קטן (א) לא תסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב)(א)(2) או (13ג) שבסעיף קטן (א) לא תכלול הסדרה של בנייה שלא כדין שהתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הבנייה הסתיימה אחרי יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018);
{{ח:תתתת|(ב)}} שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} לא הופקדה תוכנית כוללת להתחדשות עירונית או תוכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) (בפסקה זו – המועד הקובע), לא יחולו הוראות פסקאות (13א) עד (13ג) ו־(18)(ב) שבסעיף קטן (א) לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להפקדת תוכנית כוללת או תוכנית כוללנית כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לפי ההוראות האמורות בפסקת משנה (א), לפני המועד הקובע, תמשיך לחול הסמכות האמורה לגבי אותה תוכנית.
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע, לעניין ועדה מקומית מסוימת, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות, באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית.
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 119א1|בסעיף 119א1}}, הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023), תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו־(25) שבסעיף קטן (א) ובפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית.
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה (13א) או (13ב) או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת להיתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התוכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז(1)(א)}}.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב2)}} להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}, לדרך או לתשתית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב2)}}, לרבות תכנית דרך;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 11א1|בסעיף 11א1}};
{{ח:תתת|(4)}} תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף 14(ג) לחוק האמור {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]}}}};
{{ח:תתת|(5)}} תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
{{ח:תתת|(6)}} תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, ”תכנית נושאית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבנייה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
{{ח:תתת|(3)}} היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(2), אלא אם כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
{{ח:תתת|(4)}} היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיפים 129 עד 131}} {{ח:פנימי|סעיף 147|וסעיף 147}}.

{{ח:סעיף|62א1|תכנית כוללנית – מעקב אחר יישום ודיווח|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת שבמרחב התכנון שבתחומה אושרה תכנית כוללנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}}, תעקוב אחר יישום התכניות שאושרו על ידיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, ותדווח לועדה המחוזית, לפי דרישתה ולפחות אחת לשנה, על תוצאות המעקב כאמור, ובין השאר על אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן מימושה של התכנית הכוללנית, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}}, באמצעות תכניות שבסמכותה של הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(2)}} מימוש התחזיות ששימשו להכנת התכנית הכוללנית האמורה בפסקה (1).

{{ח:סעיף|62א2|תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} חלות עליה|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית שבסמכותה שטח כולל המותר לבנייה, שיחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} (בסעיף זה – שטח מוגדל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח המוגדל הוא מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהוועדה המחוזית היתה מאשרת בתכנית אילו לא חלו על שטח כאמור הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}; הוועדה המחוזית תנמק בהחלטה על הפקדת תכנית ובהחלטה על אישורה את קביעתה בדבר השטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהיתה מאשרת אילו לא היה נקבע שטח מוגדל באותה תכנית;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית תקבע את שיעור השטח המוגדל מתוך השטח הכולל המותר לבנייה למגורים בתחום התכנית;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שהיועץ המקצועי לוועדה שהוסמך לפי הוראות סעיף קטן (ד) הגיש לה חוות דעת לעניין הוראות תכנית לפי סעיף זה, לרבות שיעור יחידות הדיור שנקבע בתכנית שהן יחידות לדיור בהישג יד, ישימות התכנית ואמצעים שיבטיחו את יעילותה, ובכלל זה לעניין מיקום יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד באגפים או בניינים שונים; ואולם הוועדה המחוזית רשאית להחליט על הפקדת התכנית אף בלא חוות הדעת אם היועץ המקצועי לוועדה לא הגיש את חוות הדעת שבעה ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} עם הגשת תכנית הכוללת הוראות לפי סעיף זה, תבקש הוועדה המחוזית מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב); הוגשה תכנית שלא כוללת הוראות כאמור, רשאים מתכנן המחוז או הוועדה המחוזית לבקש מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור, ובלבד שהפנייה ליועץ תיעשה 30 ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר יסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה יועץ מקצועי לוועדה לעניין תכניות לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית שהתכנית בתחומה להביא לפני הוועדה את עמדתה ושקלה את העמדה האמורה.

{{ח:סעיף|62ב|בדיקה תכנונית מוקדמת|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המחוזית תדון בתכנית שבסמכותה לאחר שנבדקה בדיקה תכנונית מוקדמת בידי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך; מתכנן המחוז יסיים את בדיקת התכנית וימסור בכתב את הערותיו בתוך שלושים ימים מיום שהתכנית הועברה לועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ב) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מתכנן המחוז כי התכנית שהוגשה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות מוסד התכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, על מנת שיתקנה, ויודיע על כך למהנדס הועדה המקומית; הוחזרה תכנית יערוך מתכנן המחוז בדיקה תכנונית מוקדמת נוספת תוך שלושים ימים ממועד הגשת התכנית המתוקנת.
{{ח:תת|(ג)}} מתכנן המחוז רשאי להיוועץ עם נציגי השרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, ועם יתר חברי הועדה המחוזית; התכנית תהיה פתוחה לעיון כל חברי הועדה; חברי הועדה יהיו רשאים להגיש הערותיהם לגבי התכנית תוך הזמן שקבע מתכנן המחוז, בהודעה לחברי הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} מתכנן המחוז רשאי לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצא לנכון; קיבל חוות דעת כאמור יצרפה להמלצתו; שוכנע יושב ראש הועדה המחוזית כי עקב הכנת חוות דעת לא יסיים מתכנן המחוז את בדיקתו בתוך שלושים הימים, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להאריך את המועד להגשת הערות מתכנן המחוז בשלושים ימים נוספים; הארכת מועד לפי סעיף קטן זה אינה באה להוסיף על המועדים המצויינים {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בדיקה תכנונית מוקדמת של תכנית שבסמכות הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, על ידי מהנדס הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|63|הוראות בתכנית מיתאר מקומית|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה־4, תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} מגיש התכנית רשאי לקבוע בתכנית מיתאר מקומית, תוך שמירה על הייעוד החקלאי של קרקעות המתאימות לכך, הוראה בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת וכן בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תחימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח, ובכלל זה קביעת –
{{ח:תתת|[א]}} שטחי קרקע או בנינים שאין להשתמש בהם למטרה פלונית או שאין להשתמש בהם אלא למטרה פלונית;
{{ח:תתת|[ב]}} מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה, זבל ופסולת ולניצולם;
{{ח:תתת|[ג]}} רשת ומיתקנים לאספקת מים, חשמל, שירות בזק ושירותים אחרים כיוצא באלה;
{{ח:תתת|[ד]}} קרקע לשטחים פתוחים – בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד – וקרקעות המיועדות להשתמר כטבען;
{{ח:תתת|[ה]}} קרקע בשביל שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים או שירותים ציבוריים אחרים;
{{ח:תתת|[ו]}} קרקע לבתי קברות, לרבות הפסקת השימוש בבתי קברות קיימים;
{{ח:תתת|[ז]}} קרקע שמותר בה לחצוב אבנים או לכרות עפר או חול או לייצר חצץ, התנאים שבהם יבוצעו פעולות אלה, וכן קרקע שבה אסור לבצע פעולות אלה;
{{ח:תתת|[ח]}} איסורים, הגבלות או תנאים לפרסומת בקרקעות או בבנינים;
{{ח:תת|(2)}} התווייתן של דרכים חדשות, וכן הטייתן, הרחבתן, שינוין וביטולן של דרכים קיימות;
{{ח:תת|(3)}} מירווחים וקווים, בדרכים, שמעבר להם לא יבלוט בנין;
{{ח:תת|(4)}} תנאים או הגבלות בדבר גודל השטח שמותר להקים עליו בנין, בדבר המירווח מסביב לכל בנין ובדבר גבהו, בטיחותו או לטיבו של בנין בכל אזור או מקום מסויים;
{{ח:תת|(5)}} צפיפות הבניה המותרת;
{{ח:תת|(6)}} תנאים או דרכים לביצוע תכנית שיכון;
{{ח:תת|(7)}} תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיפים 147 עד 153}};
{{ח:תת|(8)}} חיוב בעלי קרקע או בנין, או בעלי זכות בהם, להעניק לציבור, או לבעלי קרקע או בנין גובלים, או לבעלי זכות בהם, או לרשות מקומית, או לרשות הפועלת על פי דין, זכות מעבר או את הזכות להעביר בקרקע או בבנין מי ניקוז או ביוב, צינורות להספקת מים או תעלות מים עליונים, רשת ומיתקנים להספקת חשמל, נפט, דלק, גז, ותקשורת ולהתקין בקרקע עוגני קרקע זמניים, וקביעת התנאים להענקת זכות כאמור;
{{ח:תת|(9)}} הדרכים או השטחים הציבוריים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית ושיירשמו על שמם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}};
{{ח:תת|(10)}} השלבים שבהם יבוצעו הוראות שונות שבתכנית.

{{ח:סעיף|63א|מעונות לחוסים|תיקון: תשנ״ה־3, תשס״ב־5, תשע״ה, תשפ״ד־8, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, למגורי מתמודדי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת, או לבית מאזן, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהוא.
{{ח:תת|(א1)}} שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} בהתאם לרשימת סוגי הדיור הכלולים {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|בסעיף {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}} לחלק ב׳: תחום הדיור, שבתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית מאזן“ – מסגרת טיפולית למתמודדי נפש בקהילה הפועלת לפי אישור משרד הבריאות לעניין מסגרות מסוג זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוסים“ – כמשמעותם בהגדרת מעון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה“ – {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000}} {{ח:הערה|(במקור ההגדרה נכתבה הפוך)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור“ – סוגי דיור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתמודד נפש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה}}.

{{ח:סעיף|63ב|הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דירות קטנות“ – דירות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא עולה על 80 מ״ר.
{{ח:תת|(ב)}} יועדה קרקע בתכנית למגורים, ומתקיימים בה כל אלה, תקבע התכנית כי לפחות 20% מיחידות הדיור הכלולות בה יהיו דירות קטנות:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית כוללת 100 יחידות דיור חדשות לפחות או שהיא תכנית להתחדשות עירונית;
{{ח:תתת|(2)}} צפיפות הבנייה בתכנית היא שבע יחידות דיור לדונם לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית אף אם מספר יחידות הדיור הקטנות הכלולות בה קטן מ־20%, אם נוכח שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מאפייני הבינוי בתחום התכנית או מאפייניה המיוחדים האחרים, מצדיקים שלא לכלול בה מספר דירות קטנות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התכנית, לרבות מאפייני האוכלוסייה או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות, אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות שנקבעו בתכנית לפי סעיף קטן (ב) לא ישונו, בין בתכנית ובין בדרך של הקלה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מיום תחילתה של התכנית שבה נקבעו או אם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (ג) במהלך התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|63ג|דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}}, כי יחידות דיור בתחומה יהיו לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית תקבע כי לכל הפחות 25% מסך יחידות הדיור האמורות יהיו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת וכי השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת לא יפחת מ־20% מהשטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור לדיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית תקבע כי הוראות התכנית לגבי יחידות הדיור שהוספו בה, שהוחלו עליהן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} ושבנייתן לא מומשה, יפקעו בתום חמש שנים מיום אישור התכנית; מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמש שנים; לעניין זה, ”מימוש“ – הגשת בקשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} מומשה הבנייה של חלק מיחידות הדיור לדיור בהישג יד, יהיו שיעור יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת מתוך סך יחידות הדיור לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה ושיעור השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת מתוך השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה, בהתאם לשיעורים שנקבעו בתכנית לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(4)}} לא ייכללו בתכנית הוראות המתנות את מימושם של כל עבודה או שימוש המותרים לפיה, במימוש יחידות הדיור לדיור בהישג יד שהוספו בתכנית, כולן או חלקן; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות בשל אותן יחידות דיור יהיה תנאי למימושן.
{{ח:תת|(ב)}} קבע מוסד התכנון בתכנית שיעורים גבוהים מהשיעורים האמורים בסעיף קטן (א)(1), ינמק את החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), מוסד התכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בשיעורים נמוכים מהשיעורים האמורים באותו סעיף קטן, אם נוכח, לפי חוות דעתו של מי ששר האוצר הסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה, כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(1)}} נוכח מאפייני היישוב או היצע יחידות הדיור לדיור בהישג יד ברשות המקומית שבתחומה נכלל שטח התכנית אין הצדקה לקביעת שיעורים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת השיעורים כאמור בסעיף קטן (א)(1) תביא לכך שאי־אפשר יהיה ליישם את התכנית.
{{ח:תת|(ד)}} חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש למוסד התכנון בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה על ידי מוסד התכנון; לא הוגשה חוות הדעת במועד האמור, רשאי מוסד התכנון לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (ג) אף בלא חוות הדעת.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”דיור בהישג יד“ ו”השכרה במחיר מופחת“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}.

{{ח:סעיף|64|חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ו־9, תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} מצאה ועדה מחוזית כי יש צורך להכין תכנית בתחום מרחב תכנון מקומי, תורה לועדה המקומית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לפי הענין, ולהגישה תוך המועד שתקבע; הועדה המחוזית רשאית להורות לועדה המקומית אלו נושאים יש לכלול בתכנית וכן להורות לה לבצע תכנית שאושרה; הוראה זו באה להוסיף על סמכות הועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ועדה מקומית תכין תכנית כוללת להתחדשות עירונית כמשמעותה בפסקה (2) בתחום מרחב התכנון שלה ותגישה לוועדה המחוזית, ביוזמתה או אם מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי יש צורך להכין תכנית כאמור בתחום אותו מרחב תכנון; מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כאמור, תודיע על כך לוועדה המקומית; הוועדה המקומית תכין תכנית כאמור, ותגישה לוועדה המחוזית בתוך 18 חודשים מיום ההודעה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית כוללת להתחדשות עירונית תהיה תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, הכוללת הוראות לעניין מתחמים ואזורים להתחדשות עירונית והוראות לעניין חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובכלל זה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרכים למימוש התחדשות עירונית באזורים ובמתחמים שונים, לרבות קביעת אזורים לתכנון מתחמי לפינוי ובינוי וכן קביעת אזורים להתחדשות עירונית בדרך של חיזוק, חיזוק ועיבוי או הריסה ובנייה מחדש, ויכול שייקבעו לגבי אזור או מתחם כמה דרכים להתחדשות עירונית; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי אזורים שבהם נקבעה התחדשות עירונית כאמור בפסקת משנה (א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} קביעת הוראות ותנאים למימוש התחדשות עירונית, ובכלל זה קביעת הנחיות בדבר שטחי קרקע מזעריים שיש לייעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
{{ח:תתתתת|(2)}} קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, לגבי ייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתתתת|(3)}} קביעת ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בכל אחד מהייעודים, קביעת השטח הכולל המותר לבנייה מעל הקרקע בכל ייעוד או בכלל הייעודים לרבות גובה המבנים, מספר הקומות ומספר יחידות הדיור.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר ובלבד שנקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ז)}} בתכנית אחרת; בתכנית כוללת להתחדשות עירונית לא ייקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף האמור}} לגבי מגרשים מסוימים.
{{ח:תתת|(4)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים נוספים שיש או אין לכלול במסגרת תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3||{{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67||תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|הוראות תכנית מפורטת|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ב, תש״ן, תשע״ט, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד אין הוראות מתאימות בתכנית מיתאר, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות לכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, וכן מותר לקבוע בה הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי־בניה, צורתם ואורך חזיתם;
{{ח:תתת|(1א)}} הוראות בדבר מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 14ז|סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתתת|(ב)}} גבולות המגרש התלת־ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת-ממדי)|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תתתת|(ג)}} אם התכנית בתחום המגרש התלת־ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, התכנית לא תהיה בסמכות ועדה מקומית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תכנית הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין זה, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי)|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת־ממדי), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי־ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים {{ח:הערה|[צ״ל: ומחסים]}} ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים;
{{ח:תתת|(3)}} מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות;
{{ח:תתת|(5)}} שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתיטית;
{{ח:תתת|(6)}} הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות;
{{ח:תתת|(7)}} שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה;
{{ח:תתת|(8)}} הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית;
{{ח:תתת|(9)}} מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני;
{{ח:תתת|(10)}} נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים;
{{ח:תתת|(11)}} מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה;
{{ח:תתת|(12)}} הוצאות התכנית לרבות הוצאות עריכתה וביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע בתקנות עניינים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע הוראות ולפיהן לא ייכללו בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), מסמכים שאינם מחייבים.

{{ח:סעיף|70|התאמת מגרשים}}
{{ח:תת|(א)}} היו בתחום תכנית מפורטת קרקעות שאינן תואמות את תנאי התכנית בדבר השטח או הצורה של מגרשים, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות –
{{ח:תתת|(1)}} המאפשרות להקנות לבעל קרקע כאמור, לפי דרישתו, קרקע הגובלת עם הקרקע שלו (להלן – קרקע משלימה), בתנאי שהדבר דרוש כדי שהקרקע שלו יחד עם הקרקע המשלימה תתאם את תנאי התכנית בדבר שטחם וצורתם של מגרשים וכן בתנאי שיתרת הקרקע הגובלת תתאם תנאים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} המסדירות את דרכי ההקניה של הקרקע המשלימה ואת רישום ההקניה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}}, בשינויים המחוייבים, ובהתאם לתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} מקבל הקרקע המשלימה ישלם לבעלה הקודם את שוויה של הקרקע המשלימה וכן יפצה אותו על כל נזק שנגרם ליתרת הקרקע הגובלת כתוצאה מההפרדה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בעל“ – למעט שוכר.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|70א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}}|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בפרק {{ח:הערה|[צ״ל: בסימן]}} זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה הטעון חיזוק“ – בניין הנמצא במגרש המיועד לפי תכנית גם למגורים, ש־70% לפחות משטח הבנייה הכולל הקיים שלו משמש כדין למגורים, ובכלל זה לשטחי שירות למגורים, ושמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן היתר לבנייתו לפני יום י״ב בטבת התש״ם (1 בינואר 1980);
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן היתר לבנייתו בין יום י״ב בטבת התש״ם (1 בינואר 1980) ליום ז׳ בטבת התשמ״ה (31 בדצמבר 1984), וניתנה חוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}} כי לא נבנה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} לא בוצעו בו, לפי היתר, עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בן שתי קומות מעל פני הקרקע לפחות, ויש בו ארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר לפחות; לעניין זה, תובא בחשבון קומת עמודים, אך לא תובא בחשבון קומה עליונה ששטחה פחות ממחצית שטחה של הקומה שמתחתיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה“ – תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה באחד המסלולים האלה: הריסה ובנייה מחדש, הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, חיזוק או חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה במגרש האחר רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה, במגרש האחר, רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו, לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – אישור שנתנה הרשות המאשרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 157א|סעיף 157א}} לאחר ששוכנעה כי מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף קטן (ה1) של אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה“ – ת״י 413 – תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה, כנוסחו מעת לעת; הוראות התקן יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

{{ח:סעיף|70ב|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע (בסעיף זה – שיעור הגדלת השטח הכולל); לעניין פסקה זו –
{{ח:תתתת|(א)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בחישוב שטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק לא תובא בחשבון תוספת בנייה למבנה שניתן היתר לבנייתה אחרי יום ט׳ באייר התשס״ה (18 במאי 2005);
{{ח:תתת|(2)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
{{ח:תתת|(3)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקאות (1) ו־(2), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, לאחר הגדלתו לפי הפסקאות האמורות; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים כמשמעותם בסעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתת|(4)}} קביעת הוראות לעניין חניה, אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) –
{{ח:תתת|(1)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש הכוללת לפחות שלושה מגרשים גובלים, שבכל אחד מהם נמצא מבנה הטעון חיזוק, ונקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בדרך של הריסת כל המבנים האמורים ובנייתם מחדש והיא כוללת הוראות איחוד וחלוקה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}} לגבי אותם מגרשים לפחות, רשאית הוועדה המקומית לקבוע אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור הגדלת השטח הכולל בכל המגרשים יהיה עד 500% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של המבנים הטעונים חיזוק בכל המגרשים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשטח המגרשים כאמור – שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח;
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור הגדלת השטח הכולל במגרש יהיה עד 450%, 500% או 550%;
{{ח:תתתת|(ב)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.

{{ח:סעיף|70ג|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד ששיעור ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר לעלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקת משנה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}}; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקת משנה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק שיעור השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה, במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית, והם יהיו בקומות תת־קרקעיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך כל שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 10% מסך השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש אחר שאין בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש שיש בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותם מגרשים לשם השימושים הנוספים כאמור, ובלבד ששיעור ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש אחר – כהגדרתם בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(4)}} קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}}, לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|אותו סעיף}} תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}}.
{{ח:תתת|(2)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}} לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה תבוטל לפי סעיף זה או שייקבע בתכנית שתאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|אותו סעיף}} כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב)(2).
{{ח:תתת|(4)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)}} באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע, במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה כמשמעותו בסעיף קטן (א)(1) יהיה עד 350%, 400% או 450%;
{{ח:תתת|(2)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.

{{ח:סעיף|70ד|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע; לעניין פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב(ג)(2)(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מגיש התכנית יגיש לוועדה המקומית, יחד עם התכנית, חוות דעת מאת מהנדס הוועדה המקומית שניתנה בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת התכנית, ולפיה אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול במסלול חיזוק, בהתחשב, בין השאר, במצבו של המבנה ובתקופה שחלפה ממועד הקמתו וכן במאפייני המבנה, המגרש וסביבתו, ובכלל זה בחשיבותם האדריכלית או ההיסטורית; חוות דעת המהנדס לפי פסקה זו תינתן בתוך שישים ימים ממועד פנייתו של מגיש התכנית למהנדס בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} מגיש התכנית יגיש למהנדס הוועדה, יחד עם התכנית, תוצאות סקר הנדסי שערך מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}}, הכולל חישוב הנדסי לגבי המבנה הטעון חיזוק לעניין עומסים אופקיים לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה ולעניין עומסים אופקיים ואנכיים לפי הכללים המקובלים בענף הנדסת מבנים.
{{ח:תתת|(3)}} נקבע בתכנית מרחב מוגן דירתי כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, לכל יחידת דיור, בשטח שלא יפחת מהשטח שקבע שר הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}} או מרחב מוגן קומתי כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}}, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}}.
{{ח:תתת|(4)}} בתכנית ייקבע כי לא יינתן היתר מכוחה לביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת תוכן במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב3)}} או בקרת ביצוע במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ג|סעיף 157ג}}, אלא אם כן מהנדס הוועדה אישר בכתב כי התנאים בהיתר עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; לשם מתן אישור כאמור, מהנדס הוועדה רשאי להסתייע בחוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}}, שאינה מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו.
{{ח:תתת|(5)}} שר הפנים יקבע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, על ביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת ביצוע במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ג|סעיף 157ג}}, בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה.
{{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1).

{{ח:סעיף|70ה|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד שהיקף ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר להיקף העלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}}; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה ההיקף של הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, לפי פסקה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 100% מסך שטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש אחר שאין בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש שיש בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שסך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}}, ובמגרש האחר – כהגדרתם בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} בתכנית שנקבעו בה הוראות לפי פסקה (1)(ב) – קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לעניין תכנית הכוללת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד(ב)(1), (2) ו־(5)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} נקבעו בתכנית הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(ב)(3) ו־(4)}}.
{{ח:תתת|(3)}} נקבעה בתכנית הוראה שלפיה יהיה ניתן לממש את הבנייה או תוספת השימושים במגרש האחר, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רק לאחר קבלת תעודת גמר לעניין ביצוע העבודות שנקבעו בתכנית במבנה הטעון חיזוק.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}}, לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|אותו סעיף}} תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}}.
{{ח:תתת|(2)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי סעיף זה תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה תכנית לפי סעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|70ו|קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש ובמסלול חיזוק, יכול שתהיה תכנית לרישוי מהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145א1|בסעיף 145א1}}.

{{ח:סעיף|70ז|תנאים להפקדה|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה או על אישורה, אלא אם כן מתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המתייחסת לכל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} היתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – תכנון הכולל מספר מגרשים גובלים או סמוכים למגרשים שלגביהם הוגשה התכנית, שיתוכננו כחטיבה תכנונית אחת;
{{ח:תתת|(ב)}} עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב הבנוי;
{{ח:תת|(2)}} חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)(ה)}} קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
{{ח:תת|(3)}} לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה הכוללת הוספת שימושים לצורכי ציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיפים 70ב(א)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70ג|70ג(א)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70ד|70ד(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 70ה|או 70ה(א)(2)}}, או לעניין תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב(ג)(1)}} הכוללת שלושה מגרשים רצופים לפחות והוראות לעניין שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח – הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק ובמסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה(א)(1)(ב)}} – הוועדה המקומית שוכנעה, על סמך חוות הדעת של מהנדס הוועדה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד(ב)(1)}}, כי אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית במסלול חיזוק או במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה(א)(1)(ב)}}.

{{ח:סעיף|70ח|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} לא יחולו אם במועד הגשת התכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה, כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}}, מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} על המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק חלה תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}};
{{ח:תת|(2)}} המבנה הטעון חיזוק נכלל כאתר המיועד לשימור בתכנית מאושרת או מופקדת, נכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}; הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, שאינה כוללת את הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שבתכנית כאמור לא ייקבעו לגבי המבנה הטעון חיזוק הוראות הסותרות את התכנית שבה נכלל המגרש כאתר לשימור או פרטים שנקבעו לגביו ברשימת אתרים לשימור כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או תנאים בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.

{{ח:סעיף|70ט|דחיית תכנית|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה המקומית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, אם מצאה משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים או כלכליים או בשל היעדר מענה ראוי של תשתיות וצורכי ציבור לצרכים הנובעים מהתכנית, כי יש לדחות את התכנית או אם מצאה כי יש להעדיף תכנון מתחמי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז}}; הוועדה המקומית תפרט בכתב את הנימוקים לדחייה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה שאינה תואמת תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) או תכנית כוללנית, ומטעם זה בלבד.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: תכנית מיוחדת}}

{{ח:סעיף|71|תכנית מיוחדת}}
{{ח:ת}} ועדה מיוחדת רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון המיוחד כולו או לכל חלק ממנו, תכנית מיתאר או תכנית מפורטת, הכל כפי שתמצא לנכון; אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הועדה המיוחדת כפי שנקבע בחוק זה.

{{ח:סעיף|72|אישור תכנית מיתאר מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} תכנית מיתאר שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת טעונה אישור שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, ולענין זה יהיו לשר הפנים כל הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}; תכנית מיתאר כאמור לישוב חדש או שהוגשה עליה התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}}, לא תאושר אלא לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

{{ח:סעיף|73|התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} התנגדות לתכנית של ועדה מיוחדת תוגש לועדה המיוחדת והיא תדון ותכריע בה; על החלטת הועדה בדבר דחיית ההתנגדות, קבלתה, אישור תכנית או דחייתה ניתן לערור למועצה הארצית ויהיו לה, לענין זה, הסמכויות של מוסד תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|74|ערר על החלטות אחרות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית {{ח:פנימי|סעיף 72|שסעיפים 72}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73}} אינם חלים עליה, וההחלטה ניתנה על ידי ועדה מיוחדת, יוגש הערר לפני שר הפנים ושר הבינוי והשיכון כאחד, וכל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכותו לפי סעיף זה, הן בדרך כלל והן למקרה מסויים והן לסוג מסויים של מקרים, ובלבד שחבר הועדה המיוחדת לא ידון ולא יכריע בערר כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|75|דין תכנית מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} יחולו על תכנית של ועדה מיוחדת ההוראות החלות על תכנית שבסמכות ועדה מחוזית.

{{ח:סעיף|76|תקנות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי להתקין תקנות בענין הפעלת סמכויותיה של ועדה מיוחדת במידה שלא נקבעו הוראות לכך בחוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים|תיקון: תשנ״א}}

{{ח:סעיף|76א|תכנית לשימור אתרים|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} על תכנית לשימור אתרים יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה2|סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3}}

{{ח:סעיף|76ב|תכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ו־7, תשע״ז־7, תשפ״ב־3, תשפ״ג־5, תשפ״ד־9, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (ב), ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ואולם הוועדה לתשתיות רשאית לקבוע לגבי חלק מתחום התכנית שאינו משמעותי וביצועו אינו נדרש באופן מיידי לאותה תשתית נושא התכנית, כי ביצוע העבודות על פיה יהיה טעון תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ב1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בתוכנית לתשתית לאומית ניתן לכלול הוראות לעניין בנייה למגורים, לשטחי ציבור, לתעסוקה, למסחר ולמלונאות –
{{ח:תתת|(1)}} בכל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהוראות כאמור מתייחסות למקרקעי ישראל בלבד, ואין בו סטייה מהוראות תוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ״א 35):
{{ח:תתתת|(א)}} תחנה לתחבורה ציבורית, למעט אם בניית התחנה הושלמה;
{{ח:תתתת|(ב)}} חניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, למעט אם בניית החניון הושלמה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלה של רכבת;
{{ח:תתת|(2)}} במקרקעין מיועדים.
{{ח:תת|(ב2)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (ב1) ייקבעו רק לעניין אותו מגרש שבו נקבעה התשתית הלאומית כאמור בפסקאות (1) ו־(2) של אותו סעיף קטן, ולאחר שניתנה חוות דעת של מתכנן הוועדה כי יש הצדקה לתכנן בנייה כאמור בסעיף קטן (ב1) רישה כחלק בלתי נפרד מתכנון התשתית הלאומית.
{{ח:תת|(ב3)}} על תוכנית לתשתית לאומית שהיא תוכנית משביחה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)#סעיף 4א|סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}, כנוסחו במועד תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|תיקון מס׳ 4}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית, גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ב1|סעיף 76ב1(ד)}} או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|בסימן זה}} – מגיש תכנית).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תכניות למיתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות לבית חולים ציבורי בשנה קלנדרית אחת.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(2), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|תיקון מס׳ 4}} או מיום אישור תוכנית מטרו הנוגעת לעניין, לפי המאוחר, לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית לפי סעיף קטן (ב1)(2), אלא בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוכנית במתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, במרכז תחבורה משולב, ובתת־הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו.
{{ח:תתת|(2)}} בחלוף התקופה האמורה בפסקה (1), לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית שהוראות אותה פסקה חלות עליה אלא לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תחבורה עתירת נוסעים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין מיועדים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 58|בסעיף 58 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרכז תחבורה משולב“ ו”תוכנית מטרו“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 4“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024}}.

{{ח:סעיף|76ב1|הוראות לעניין תשתית תיירות|תיקון: תשע״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אכסון מלונאי“ – מבנה אחד או כמה מבנים במתחם אחד, הכולל 25 יחידות אירוח לפחות, שכולו בבעלות אדם אחד ומנוהל בידי אדם אחד, המיועד לספק בכל עת לציבור הרחב, בתשלום, לפרקי זמן קצרים וקצובים, שירותי לינה ואירוח וכן שירותים נלווים לרבות שירותי הסעדה ובילוי, למטרות פנאי ונופש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אירוח“ – יחידה שנועדה לשמש ללינה, לאירוח ולנופש הכוללת חדר אחד או שניים המיועדים ללינה וכן חדר רחצה ושירותים, ויכול שתכלול נוסף על האמור רק מטבחון אחד, פינת אוכל אחת וחדר רחצה נוסף אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לתשתית תיירות“ – תכנית לתשתית לאומית לעניין תשתית תיירות.
{{ח:תת|(ב)}} שר התיירות לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התיירות, רשאי להכריז על אחד מאלה כתשתית תיירות:
{{ח:תתת|(1)}} מיזם להקמת מיתקן אכסון מלונאי אחד לפחות, הכולל 400 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם אחד;
{{ח:תתת|(2)}} מיזם להקמת שני מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, הכוללים יחד 300 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
{{ח:תתת|(3)}} מיזם להקמת ארבעה מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
{{ח:תתת|(4)}} תשתית תחבורה שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ב)}}, בתכנית לתשתית תיירות הכוללת הוראות המאפשרות הקמת מיתקני אכסון מלונאיים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), (2) או (3), לפי העניין, בהתאם להכרזתה של אותה תשתית תיירות לפי אותו סעיף קטן, ניתן לכלול הוראות להקמה של אתר, תשתית או בניין נלווים למיתקן אכסון מלונאי בסמיכות גאוגרפית אליו שיש בהם כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור, והכול ובלבד שהאתר, התשתית או הבניין כאמור נכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} שר התיירות רשאי, בהכרזה לפי סעיף קטן (ב), להסמיך בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב) ו־(ב1)}}, להכין תכנית לתשתית תיירות ולהגישה לוועדה לתשתיות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא ייכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית.
{{ח:תת|(ו)}} לא ייכלל בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים.
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בחודש מרס מדי שנה, על יישומן של הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348516.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 107 והוראת שעה), התשע״ו–2016}}, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|76ג|הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־5}}
{{ח:ת}} בהליכים לאישור תכנית לתשתית לאומית שהגיש מגיש תכנית ינהגו לפי הוראות חוק זה שענינן תכנית מיתאר ארצית, בשינויים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78}} יחולו בשינויים המחויבים, ואולם –
{{ח:תתת|(א)}} פרסום בעיתון של הודעה על הכנת תכנית לבניית תשתיות יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים“ נאמר ”בחמישה עיתונים“, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ“ נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים“;
{{ח:תתת|(ב)}} יראו את המועד המאוחר מבין הפרסומים בעיתון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}} כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}};
{{ח:תת|(2)}} נכללו בתכנית לתשתית לאומית שינויים של תכנית מיתאר ארצית אחרת או תכנית מיתאר מחוזית, יצוינו בתכנית לתשתית לאומית השינויים גם לתכניות כאמור;
{{ח:תת|(3)|(א)}} הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית לאחר שנבדקה בדיקה מוקדמת בידי מתכנן שאינו עובד המדינה, אשר מינה יושב ראש הועדה מתוך רשימת מתכננים שיקבע שר הפנים (להלן בסעיף זה – המתכנן); המתכנן יסיים את בדיקת התכנית וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים מיום שהועברה התכנית לועדה;
{{ח:תתת|(ב)}} מצא המתכנן כי התכנית שהועברה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות הועדה לתשתיות, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, כדי שיתקנה; תוקנה התכנית והוחזרה לועדה, יערוך המתכנן בדיקה מוקדמת נוספת וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים ממועד הגשתה לועדה או מהמועד שהוחזרה לועדה;
{{ח:תת|(4)|(א)|(1)}} תכנית לתשתית לאומית שהוגשה לועדה לתשתיות תועבר, באותו יום שהוגשה לה, ליועץ הסביבתי של הועדה;
{{ח:תתתת|(2)}} היועץ הסביבתי ימציא למגיש התכנית, בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו התכנית, הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה; העתק מההנחיות יומצא למתכנן הועדה לתשתיות;
{{ח:תתת|(ב)}} חלק מגיש התכנית על ההנחיות שניתנו לו להכנת התסקיר, רשאי הוא לערור לפני הועדה לתשתיות על ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ד); הועדה תדון ותכריע בערר לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו בתוך 14 ימים מיום הגשתו;
{{ח:תתת|(ג)}} התסקיר יוגש לועדה לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה בהתאם להנחיות כאמור בפסקת משנה (א)(2);
{{ח:תתת|(ד)}} בתוך שבעה ימים מיום קבלת התסקיר, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה לתשתיות; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הוא שלם;
{{ח:תתת|(ה)}} היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו לועדה לתשתיות ולמגיש התכנית בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת התסקיר השלם;
{{ח:תת|(5)}} הועדה לתשתיות רשאית לפטור את מגיש התכנית מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או לחייבו להגיש חוות דעת סביבתית במקום התסקיר; {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|בסימן זה}}, חוות דעת סביבתית – חוות דעת הבוחנת סוג מסוים של השפעה על הסביבה על ידי תכנית;
{{ח:תת|(6)|(א)}} הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית, תחליט להעבירה להערות הועדות המחוזיות, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה, ותפרסם את החלטתה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לה התכנית, התכנית המתוקנת או חוות דעת היועץ הסביבתי, לפי הענין ולפי המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(ב)}} החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית כאמור בפסקת משנה (א) –
{{ח:תתתת|(1)}} תפרסם הודעה על העברת התכנית בעיתון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים“ נאמר ”בחמישה עיתונים“, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ“ נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים“;
{{ח:תתתת|(2)}} תמסור הודעות על העברת התכנית לכל משרד ממשרדי הממשלה, לועדה המקומית של מרחב תכנון ששטח התכנית, כולו או חלקו, בתחומו או גובל בתחומו, וכן לתאגידים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(9)(א)}};
{{ח:תתת|(ג)}} תכנית לתשתית לאומית תהיה פתוחה לעיון הציבור במשרד המועצה הארצית, במשרד הועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תת|(7)}} החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית לתשתית לאומית כאמור בפסקה (6)(א), ימנה יושב ראש הועדה, באותו יום, חוקר, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 107א|בסעיף 107א(א)}}, לשמיעת ההערות וההשגות שיוגשו לה;
{{ח:תת|(8)}} כל מי שרשאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}}, להגיש התנגדות לתכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|באותו סעיף}}, רשאי להגיש השגה על תכנית לתשתית לאומית שהועברה כאמור בפסקה (6), בתוך שישים ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (6)(ב)(1);
{{ח:תת|(9)|(א)}} ועדת המשנה לשמיעת השגות של הועדה לתשתיות תדון ותכריע בהשגות, בתוך עשרים ואחד ימים מהיום האחרון להגשת ההשגות;
{{ח:תתת|(ב)}} מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי הענין;
{{ח:תת|(10)}} הועברה תכנית כאמור בפסקה (6) ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך תוגש התכנית לממשלה בתום שלושה ימים מתום המועד להגשת ההשגות, זולת אם החליטה הועדה לתשתיות אחרת בתוך שלושת הימים כאמור;
{{ח:תת|(10א)}} הגשת תוכנית לממשלה לפי פסקה (9)(ב) או (10) והכרעת הממשלה או ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, לפי העניין, לגבי התוכנית, יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}, ולעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 53א|הסעיף האמור}} כך שבמקום ”מזכיר המועצה הארצית“ יבוא ”מזכיר הוועדה לתשתיות“ ובמקום ”במועצה“ יבוא ”בוועדה לתשתיות“;
{{ח:תת|(11)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 156|בסעיף 156}}, לא יחולו {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}} על תכנית לתשתית לאומית.

{{ח:סעיף|76ג1|הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשפ״ג־5, תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא שטח“ – יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא שטח שהתווסף“ – תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מאושרת“ – תוכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית שינוי“ – תוכנית לשינוי של תוכנית מאושרת.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה לתשתיות רשאית לדון בתוכנית שינוי ולהחליט לדחותה, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(10א)}} עם שינויים או בלא שינויים, והכול אם מתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוכנית השינוי הוגשה על ידי מי שהגיש את התוכנית המאושרת או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} השינוי הכלול בתוכנית השינוי הוא אחד או יותר מאלה, בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} שינוי מיקום של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי למיקום אחר בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוספת שטח כולל המותר לבנייה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 70% מהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לפי התוכנית המאושרת, או על 300 מ״ר – לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי – על 100 מ״ר, והכול לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוספת גובה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 3 מטרים מהגובה המותר של אותו מבנה מעל פני הקרקע לפי התוכנית המאושרת;
{{ח:תתתת|(ד)}} שינוי גבול התוכנית באופן המרחיב את שטחה, ובלבד שהשטח המוגדל לא יעלה על 5% משטח התוכנית המאושרת או על 1,000 מ״ר, לפי הנמוך, ושייעודי ההגדלה יהיו ייעודי שטח התוכנית המאושרת; על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ה)}} על אף האמור בפסקת משנה (ד), לעניין תוכנית מאושרת הקובעת תוואי של תשתית לאומית מסוג קו תשתית או דרך – הרחבת התוואי שאושר בתוכנית המאושרת, ובלבד שההרחבה לא תעלה על 10% מרוחב התוואי שאושר בתוכנית המאושרת וטרם חלפו חמש שנים מיום תחילת התוכנית המאושרת;
{{ח:תתתת|(ו)}} הוספה, בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף, של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה של אותו מבנה לא יעלה על 100 מ״ר ושגובהו לא יעלה על 5 מטרים;
{{ח:תתתת|(ז)}} לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות}} –
{{ח:תתתתת|(1)}} שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תאי שטח סמוכים בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 3,000 מ״ר, לפי הנמוך, ובלבד שסך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת וייעודי תאי השטח לפי התוכנית המאושרת לא ישונו;
{{ח:תתתתת|(2)}} שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תא שטח בתוכנית המאושרת לבין תא שטח שהתווסף הצמוד לו, בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 1,500 מ״ר, לפי הנמוך, ובלבד שייעוד תא השטח שהתווסף יהיה זהה לייעודו של תא השטח הצמוד לו בתוכנית המאושרת;
{{ח:תתת|(2א)}} על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ״ר;
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה לתשתיות לא דנה בשינוי הכלול בתוכנית השינוי בדיון להעברת התוכנית המאושרת להערות לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(6)}} או בדיון להחלטה על הגשה של התוכנית המאושרת לאישור הממשלה, או שהיא דנה בשינוי כאמור, אולם היא סבורה כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לדון בשינוי.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה לפגוע באדם אשר לו הייתה תוכנית השינוי מועברת להערות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76ג|בסעיף 76ג(6)}}, היה רשאי להגיש השגה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(8)}}, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לאישור הממשלה לפני שנתנה לאותו אדם במהלך תקופה של 60 ימים הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תתת|(2)}} סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה להשפיע על שטחים פתוחים או כי שינוי המוצע בה במבנה דרך פוגע במעבר בעלי חיים, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לפני שהתוכנית פורסמה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(6)}}, וניתנה תקופה של 60 ימים מיום הפרסום להגשת השגות.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תחליט הוועדה אם לדחות את תוכנית השינוי, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(10א)}} עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום התקופה שבאותו סעיף קטן; הודעה על הכרעה בדבר הטענות או ההשגות ועל נימוקיה תינתן בכתב לאדם שהשמיע את הטענות או ההשגות.
{{ח:תת|(ה)}} לא הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תוגש תוכנית השינוי לאישור הממשלה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 76ג|לסעיף 76ג(10א)}} בתום 14 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הוועדה החליטה אחרת באותם 14 ימים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|פסקאות (2) עד (5) ו־(11) של סעיף 76ג}} יחולו על תוכנית השינוי.

{{ח:סעיף|76ג2|תחולה על תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג1|סעיף 76ג1}} יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה הארצית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בפסקה (1) להגדרה ”תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות“ שבסעיף 6ב(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המחוזית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 76ג1|בסעיף 76ג1}}, במקום סעיף קטן (ו) יקראו:
{{ח:תתת|”(ו)}} לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שבסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק זה.“.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה3|סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה|תיקון: תשס״ח־9}}

{{ח:סעיף|76ד|הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר|תיקון: תשס״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית למיתקן טעון היתר“, ”הליך משותף“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}} (בחוק זה – חוק אוויר נקי).
{{ח:תת|(ב)}} בהליכים לאישור תכנית למיתקן טעון היתר ינהגו לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק אוויר נקי}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר לפי חוק זה להקמתו או להפעלתו של מקור פליטה טעון היתר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}}, אלא אם כן נקבע במפורש בתכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקש ההיתר לפי חוק זה כי היא מיועדת למקור פליטה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות}}

{{ח:סעיף|77|הודעה על הכנת תכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו.

{{ח:סעיף|78|היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} פורסמה ברשומות הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}, רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן, באישור שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית – למועצה הארצית;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית – לועדת הערר.

{{ח:סעיף|79|פטור מתשלומי חובה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}, רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות.

{{ח:סעיף|80|תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית תורה לועדות המחוזיות לקבוע בתכניות המיתאר הוראות הדרושות, לדעת שר הבטחון או שר התחבורה, למען בטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|81|ייזום תכניות לבטיחות הטיסה}}
{{ח:ת}} מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה רשאי להציע לכל מוסד תכנון תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר דרוש, לדעתו, למען בטיחות הטיסה; סמכות זו אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|82|ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} נדחתה הצעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}, רשאי המציע לערור על הדחיה בפני ועדה המורכבת משר הפנים, שר האוצר, שר הבטחון ושר התחבורה, והחלטת הועדה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון שדחה את ההצעה.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת הערר תובא, בדרך המניחה את דעתה של ועדת השרים, לידיעתם של בעלי הזכויות במקרקעין ושל מחזיקיהם העלולים להיפגע על ידי קבלת הערר, ותינתן להם הזדמנות נאותה להגיש את טענותיהם בכתב בפני הועדה או להשמיען בעל־פה בפני נציגי השרים שמהם מורכבת הועדה.

{{ח:סעיף|83|תשריט|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} לכל תכנית יצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה (להלן – תחום התכנית); אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית אלא אם כן מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית החליט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} תחום התכנית יחול על שטח המצוי במחוז אחד.

{{ח:סעיף|83א|מסמכי לוואי לתכנית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מגיש תכנית יגיש למוסד תכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון; מוסד התכנון רשאי לדרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה.
{{ח:תת|(ב)}} דרש יושב ראש מוסד התכנון מסמכים כאמור, יקבע גם את המועד להגשתם, ורשאי הוא לקבוע כי התכנית לא תופקד או לא תאושר, בטרם הוגשו המסמכים.

{{ח:סעיף|83א1|מועד הגשת תכנית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי־עמידה במועדים; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 83א|בסעיפים 83א}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85(א)}}, מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות כאמור.

{{ח:סעיף|83ב|עריכת תסקיר השפעה על הסביבה|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} נדרש מגיש תכנית להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, ייערך התסקיר וייחתם בידי בעל מקצוע.
{{ח:תת|(א1)}} על תסקיר לתכנית למיתקן טעון היתר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 76ד|בסעיף 76ד}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק אוויר נקי}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר לאיכות הסביבה יקבע, לסוגי תכניות, את המקצועות, ההשכלה וההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע, כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|83ג|שמירה על עצים בוגרים|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עץ בוגר“ – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל ותכנית שלא חלה לגביה חובת הגשת תשריט לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; שר הפנים לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת היערות|בפקודת היערות}}, טרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|84|שלבי ביצוע}}
{{ח:ת}} כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה, ואם יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב.

{{ח:סעיף|85|הפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית – למעט תכנית מיתאר ארצית – שהוגשה למוסד תכנון המוסמך לאשרה, תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך הקבועה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}}, אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה, רשאי הוא לדחותה בלי שתופקד.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ידון בתכנית ויחליט, בתוך ששים ימים מיום שהוגשה לו, להפקיד את התכנית, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה; יושב ראש מוסד התכנון, רשאי להאריך את תקופת ששים הימים בשלושים ימים נוספים, ולגבי תכנית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על חלק משמעותי ממנו – בתשעים ימים נוספים.
{{ח:תתת|(2)}} דרש יושב ראש מוסד התכנון להגיש מסמכי לוואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 83א|סעיף 83א}} כתנאי להפקדת התכנית, או הוחזרה התכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ב|בסעיף 62ב(ב)}}, יחושבו המועדים הקבועים בסעיף זה ממועד הגשת המסמכים או הגשת התכנית המתוקנת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית, יירשם הדבר בפרוטוקול אשר ייחתם בידי היושב ראש ומזכיר מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מקבלתה.

{{ח:סעיף|86|שינויים לפני ההפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכל כפי שיורה מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מוסד התכנון להפקיד תכנית בתנאי שיוכנסו בה שינויים או ימולאו תנאים, והשינויים לא הוכנסו או שהתנאים לא מולאו, בתוך ששה חודשים מהמועד שנמסרה למגיש התכנית הודעה על החלטת מוסד התכנון, ואם מוסד התכנון הוא ועדה מקומית – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור, רשאי מוסד התכנון, בתוך שלושים ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, להחליט לבצע את הדרוש להפקדת התכנית במקומו ועל חשבונו של מגיש התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} ביצוע השינויים או מילוי התנאים לפי סעיף קטן (ב) על ידי מוסד התכנון ייעשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ד)}} לא החליט מוסד התכנון לבצע את הדרוש להפקדת התכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יראו את החלטת מוסד התכנון על ההפקדה, בתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), כבטלה.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש מוסד התכנון רשאי להאריך כל אחד מהמועדים הקבועים בסעיף זה, אם ראה כי יש הצדקה לכך, ובלבד ששוכנע כי לא יהיה בהארכת המועד כדי להביא לחריגה מהמועדים שנקבעו לאישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 109א|סעיף 109א}}.

{{ח:סעיף|86א|הפקדת תכנית מצומצמת|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על תכנית בסמכות ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(4), (5), (7), (9), (12) או (15)}}, החלה על מגרש אחד או על מגרשים צמודים, ושטח המגרש או השטח הכולל של המגרשים הצמודים, לפי העניין, אינו עולה על 5,000 מ״ר (בסעיף זה – תכנית מצומצמת), יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות של הוועדה המקומית לעניין הפקדת התכנית, תהיה נתונה ליושב ראש הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} הבדיקה התכנונית המוקדמת בידי מהנדס הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ב|סעיף 62ב(ה)}} תבוצע בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלושים ימים מיום שהוגשה התכנית לוועדה המקומית; חוות הדעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(1)}}, יוגשו עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} יושב ראש הוועדה המקומית לא יחליט על הפקדת התכנית אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית המליץ בחוות דעתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)}}, להפקיד את התכנית; חוות הדעת האמורה תוגש עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85(ב)(1)}}, יושב ראש הוועדה המקומית ידון בתכנית ויחליט אם להפקידה, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לו;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 86|בסעיף 86}}, יושב ראש הוועדה המקומית רשאי, לפני שהוא מפקיד תכנית, לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכול כפי שיורה; דרש יושב ראש הוועדה המקומית כאמור, ימלא מגיש התכנית אחר הדרישה בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; לא עשה כן בתוך התקופה האמורה, יראו את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית על ההפקדה, בתום התקופה האמורה, כבטלה;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיפים 78}}, {{ח:פנימי|סעיף 89א|89א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97}}, {{ח:פנימי|סעיף 97א|97א}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}}, {{ח:פנימי|סעיף 108|108(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} לא יחולו על תכנית מצומצמת.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החלטת יושב ראש ועדה מקומית על הפקדת תכנית מצומצמת תישלח לכל חברי ועדת המשנה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ה)}}, ולנציגים בעלי הדעה המייעצת בתוך שלושה ימים מיום קבלתה.
{{ח:תתת|(2)}} כל שניים מבין חברי ועדת המשנה או הנציגים בעלי הדעה המייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים דיון בעניין בוועדת המשנה; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שהוגשה הדרישה; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ז)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תכנית שמגיש התכנית הודיע בעת הגשתה כי הוא מבקש שלא להחליט על הפקדתה בדרך הקבועה בסעיף זה.

{{ח:סעיף|87||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88|מקום ההפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית מיתאר מחוזית תופקד במשרד הועדה המחוזית והעתקה יועבר למינהל התכנון במשרד הפנים בירושלים; תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, תופקד במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית שהופקדה כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם באתרי אינטרנט כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|89|הודעה על הפקדת תכנית|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר.

{{ח:סעיף|89א|פרסום ומסירה של הודעת הפקדה|תיקון: תשס״ג, תשס״ה־4, תשע״ה, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תפורסם על חשבון מגיש התכנית, על גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית, למשך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות; ההודעה תכלול פרטים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} וכן פירוט עיקרי ההבדלים בין המצב התכנוני הקיים לבין התכנית המופקדת.
{{ח:תת|(ב)}} כיתוב על שלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשפה העברית ואולם במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, יהיה הכיתוב גם בשפה הערבית.
{{ח:תת|(ב1)}} יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תוכנית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם מצא כי הפרסום לפי הוראות אותם סעיפים קטנים אינו יעיל, בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתוכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או עקב אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מטעמים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, להורות כי על תכנית מסוימת או על סוגי תכניות לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום חלופיות לתכנית שפטר כאמור; שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש מוסד התכנון לפטור מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ג1)}} החלטת יושב ראש מוסד תכנון לפי סעיף קטן (ב1) או (ג), תועבר למינהל התכנון ותפורסם באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ״ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק)|תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|90|הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית}}
{{ח:ת}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תפורסם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89}} ונוסף על כך במשרד הועדה המחוזית ובמשרד כל ועדה מקומית שבמחוז.

{{ח:סעיף|91|הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר –
{{ח:תתת|(1)}} לועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
{{ח:תתת|(3)}} לכל משרד ממשרדי הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב התכנון שעליו חלה התכנית וכן לכל משרד ממשרדי הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הפקדת תכנית מפורטת תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל קרקע שבתחום התכנית.

{{ח:סעיף|92|תוכן הודעת ההפקדה|תיקון: תשל״ג, תשס״ח־10}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדה תכלול ככל האפשר את מספרי הגוש והחלקה, את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת, ואת המען והמועד והגשת התנגדויות לתכנית.
{{ח:תת|(ב)}} לא צוינו בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תיאור כללי של הסביבה שבה נמצא תחום התכנית, באופן המאפשר לזהותה.

{{ח:סעיף|93|הודעות על הפקדה מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע את דרכי מסירת הודעה על הפקדתה של תכנית לגופים ציבוריים המטפלים בשמירת טבע ונוף, בעתיקות ובערכים היסטוריים, אסתטיים וארכיטקטוניים וכמו כן למוסדות דת, חינוך ותרבות.

{{ח:סעיף|94|הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה}}
{{ח:ת}} הודעה על הפקדת תכנית שיש בה כדי להשפיע על הטיסה האזרחית או הצבאית תימסר גם למי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|95|מניעת טענות}}
{{ח:ת}} טענה כי הודעת הפקדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיפים 91}} {{ח:פנימי|סעיף 93|או 93}} לא נמסרה למי שזכאי לכך, לא תישמע אלא מאותו זכאי עצמו.

{{ח:סעיף|96|עיון בתכנית}}
{{ח:ת}} כל מעונין בתכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה ללא תשלום.

{{ח:סעיף|96א|זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג2)}}, חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(1)}}, חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)}}, וחוות דעת נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב(ב)}}, יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מסמכים, למעט הוראות ותשריט של תכנית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אם מצא שבפרסומם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה.

{{ח:סעיף|97|הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א}}, ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת, אלא באישור הועדה המקומית; לא תדון הועדה המקומית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה, על חשבון המבקש, הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}} וניתנה, למי שעלול להיפגע מההחלטה, הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
{{ח:תתת|(2)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית, בדבר מתן היתר על פי סעיף זה, רשאי לערור לועדת הערר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א}} ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}} וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
{{ח:תתת|(2)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בדבר מתן היתר לפי סעיף זה, רשאי לערור לועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|97א|היתר על־&lt;wbr&gt;פי תכנית שהופקדה|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ג, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיפים 97}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145(ב)}}, רשאי מוסד תכנון שהפקיד תכנית, לאשר מתן היתר על פי תכנית שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית שבתוקף אושרה לפני י״ב בטבת התש״י (1 ינואר 1950);
{{ח:תתת|(2)}} לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ח|פרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, יראו את יום מתן ההיתר לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין שעליהם חל ההיתר.

{{ח:סעיף|98|הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון שהפקיד תכנית, רשאי, אחרי הפקדת התכנית, ועד למתן תוקף לה, לאסור מתן כל היתר לבניה ולשימוש לגבי מקרקעין שבתחום התכנית או לקבוע תנאים למתן היתר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מחוזית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני המועצה הארצית.

{{ח:סעיף|99|מקומות קדושים והיסטוריים ובתי־&lt;wbr&gt;קברות}}
{{ח:ת}} הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות.

{{ח:סעיף|100|התנגדות|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן, וכן רשאים להגיש התנגדות להן –
{{ח:תת|(1)}} ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
{{ח:תת|(2)}} רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות}}, שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
{{ח:תת|(3)}} גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו צווים הקובעים את גופים ציבוריים ומקצועיים הבאים להגשת התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית, מקומית או מפורטת שהופקדה ושיש להם ענין ציבורי בה: המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לישראל, מינהל הפיתוח של קרן קיימת לישראל, מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, הרשות לגנים לאומיים, הרשות לשמורות טבע, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה, אגודת אדריכלי הנוף, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז), אגודת האינג׳ינרים והארכיטקטים בישראל (ק״ת תשל״ד, 535); אגודת האדריכלים בישראל, אגודת הארכיטקטים העצמאית בישראל (ק״ת תשל״ט, 228, 1018); האגודה הגיאוגרפית הישראלית (ק״ת תשמ״ט, 738); אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, אתרא קדישא (ק״ת תשנ״ג, 431); התאחדות הקבלנים והבונים (ק״ת תשס״א, 486); התאחדות התעשיינים בישראל (ק״ת תשס״ב, 600); המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (ק״ת תשס״ד, 247); עמותה לקידום התכנון, הבניה והסביבה בישראל (ק״ת תשס״ה, 7); עמותת במקום, מתכננים למען זכויות תכנון (ק״ת תשע״ה, 1887); {{מוקטן|ה}}מועצה לשימור אתרי מורשת ישראל (ק״ת תשע״ז, 606).}}
{{ח:תת|(4)}} כל משרד ממשרדי הממשלה;
{{ח:תת|(5)}} מתכנן המחוז – לתכנית שבסמכות הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|101|התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון רשאי להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה אם מצא שיש בה השפעה על הטיסה האזרחית או הצבאית והגשת ההתנגדות דרושה למען בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} נדחתה התנגדות לפי סעיף זה, רשאי המתנגד, תוך חמישה־עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על הדחיה, לערור על הדחיה בפני ועדת השרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|אותו סעיף}} יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|102|המועד להגשת התנגדות|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסוים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעתון.

{{ח:סעיף|103|מקום הגשת התנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} התנגדות תוגש על ידי המתנגד –
{{ח:תת|(1)}} לתכנית מיתאר מחוזית – למועצה הארצית ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר;
{{ח:תת|(2)}} לתכנית בסמכות הועדה המחוזית – לועדה המחוזית, ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תת|(3)}} לתכנית בסמכות הועדה המקומית – לועדה המקומית, ועותק לועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|103א|הנמקת התנגדות|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התנגדות לתכנית לא תתקבל ולא תידון אלא אם כן הוגשה בכתב בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנושא ציבורי שענינו שמירת אתרים, טבע, נוף, ואיכות חיים וסביבה, יכול שמתנגד המייצג קבוצת מתנגדים יגיש התנגדות מנומקת, המלווה בתצהיר שלו, ומתנגדים אחרים שהתנגדותם דומה במהותה רשאים להסתמך על התצהיר שהגיש אותו מתנגד.

{{ח:סעיף|104|עיון בהתנגדויות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} רשאי לעיין בהתנגדויות כל מי שעלול להיפגע על ידי קבלתן; אולם שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי לקבוע בתקנות אם ובאיזו מידה תהא התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}} פתוחה לעיון.

{{ח:סעיף|105|המחליטים בהתנגדות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית מיתאר מחוזית; הועדה המחוזית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שהופקדה על ידיה; הועדה המקומית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שבסמכותה.

{{ח:סעיף|106|דיון והכרעה בהתנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות –
{{ח:תתת|(1)}} לתכנית מיתאר מחוזית – רשאית הועדה המחוזית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות למועצה הארצית, תוך ארבעים וחמישה ימים מתום המועד להגשת ההתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}, אלא אם כן קבעה המועצה הארצית מועד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} לתכנית שהפקידה הועדה המחוזית – רשאית הועדה המקומית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות לועדה המחוזית תוך עשרים ואחד ימים מתום המועד להגשת התנגדויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:תתת|(3)}} לתכנית בסמכות הועדה המקומית – רשאי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך להגיש חוות דעת לועדה המקומית בקשר להתנגדות, תוך 21 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 105|בסעיף 105}}, שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד תכנון שהוגשו אליו התנגדויות זהות במהותן, רשאי להזמין ולשמוע רק מספר מתנגדים מבין מגישי ההתנגדויות, אם לדעתו מייצגים אותם מתנגדים ענין או מקום זהים; כן רשאי מוסד התכנון להחליט כי יימנע משמיעת התנגדות שיש בה חזרה על התנגדות ששמע קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} מצא מוסד תכנון כי התנגדות לתכנית או התנגדות להקלה או לשימוש חורג הוגשה שלא בתום לב והיא טורדנית וקנטרנית, רשאי הוא לחייב את מי שהתנגד, לשלם ליזם התכנית את הוצאות ההליך במוסד התכנון.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מוסד התכנון כי ההתנגדות היתה מוצדקת, רשאי הוא לחייב את היזם בתשלום הוצאות ההליך למתנגד.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|107|שמיעת התנגדויות בפומבי|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לדיון בהתנגדויות יוזמנו המתנגד ומגיש התכנית; בתכנית מיתאר מחוזית יוזמן גם מתכנן המחוז ובתכנית שבסמכות הועדה המחוזית גם מהנדס הועדה המקומית, והם יהיו רשאים להשמיע דבריהם לפני המוסד המכריע; שמיעת ההתנגדות תהיה בפומבי.

{{ח:סעיף|107א|מינוי חוקר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חוקר“ – מי ששר הפנים מינהו, ברשימת חוקרים שפורסמה ברשומות, לשמוע התנגדויות לתכניות, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עורך דין בעל ותק של חמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהיה יושב־ראש מוסד תכנון במשך חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון הדן בהתנגדויות לתכנית, רשאי למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לו, אם הוא סבור כי עקב מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן, ואולם לא תמנה הועדה למתקנים בטחוניים חוקר, אלא לאחר שהתייעצה עם שר הבטחון; נתמנה חוקר לאחר שמוסד התכנון החל בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בפני מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ג)}} לא מינה מוסד התכנון חוקר לגבי תכנית פלונית, והיה שר הפנים סבור כי מן הראוי לעשות כן, רשאי השר למנות חוקר לאחר ששמע את דעתו של יושב ראש מוסד התכנון בענין.
{{ח:תת|(ד)}} על שמיעת ההתנגדויות לפני חוקר יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 107|ו־107}} בשינויים המחוייבים; החוקר יגיש למוסד התכנון תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא יוזמן לכל דיון במוסד התכנון בענין התכנית והתנגדות לה.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע את סמכויותיו וסדרי עבודתו של חוקר, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרו.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה הארצית רשאית לפעול בהתאם להוראותיו של סעיף זה, בשינויים המחוייבים, כשהיא דנה בהערות ובתגובות לתכנית מיתאר ארצית, אם ראתה כי מן הנכון לעשות כן.

{{ח:סעיף|108|הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית הטעונה אישורו רק לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(א)}} והמלצות החוקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(ד)}}, אם הוגשו, ולאחר סיום שמיעת ההתנגדויות והכרעה בהן; אישור כאמור, יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או במילוי תנאים, כפי שיקבע מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד ולמי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}.
{{ח:תת|(ג)}} הופקדה תכנית ולא הוגשה התנגדות בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 102|בסעיף 102}}, יראו את התכנית כמאושרת על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתום שלושים ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליט המוסד אחרת תוך אותם שלושים הימים; ואולם אם התכנית טעונה אישור שר הפנים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}, לא יראו אותה כמאושרת אלא לאחר קבלת אישור השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ד)}} החליט מוסד תכנון לאשר תכנית או לדחותה, או אישר מוסד תכנון תכנית לפי סעיף קטן (ג), יירשם הדבר בפרוטוקול שייחתם בידי היושב ראש והמזכיר של מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה כאמור; בתכנית מיתאר מחוזית תישלח ההודעה האמורה גם לועדה המחוזית, בתכנית שבסמכות הועדה המחוזית – גם לועדה המקומית, ובתכנית שבסמכות הועדה המקומית גם לועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|109|סמכויות השר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־5, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית, יעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות, תוך 60 ימים מהיום שהועברה אליו התכנית, כי התכנית טעונה אישורו; החליט השר כאמור, יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו.
{{ח:תת|(ב)}} החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 30 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע סוגי תכניות בסמכות ועדה מחוזית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהן.

{{ח:סעיף|109א|מועדים לסיום הטיפול בתכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הוועדה המקומית תחליט לאשר תכנית שבסמכותה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, ולעניין תכנית מצומצמת שחלות לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 86א|סעיף 86א}} – בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש הוועדה המחוזית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יועברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה – תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
{{ח:תתת|(3)}} הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}}; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיף 11ד}}; על החלטה כאמור למעט על החלטה על תכנית מצומצמת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 86א|בסעיף 86א}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}.
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), לא אושרה תכנית מצומצמת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 86א|בסעיף 86א}} בתוך עשרה חודשים מיום שהוחלט על הפקדתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86א|סעיף 86א}}, יראו את התכנית כבטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוועדה המחוזית תחליט בתכנית שבסמכותה, בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה, ורשאי שר הפנים לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי סוגי תכניות שיקבע; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המחוזית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה הוועדה המחוזית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המחוזית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית למועצה הארצית, ואולם, אם התוכנית היא תוכנית למגורים הכוללת למעלה מ־500 יחידות דיור, יעביר מזכיר הוועדה את התוכנית למועצה הארצית בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), אף אם מגיש התוכנית לא ביקש זאת; משהועברה התכנית למועצה הארצית, יועברו סמכויותיה של הוועדה המחוזית לגבי אותה תכנית למועצה הארצית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; המועצה הארצית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; המועצה הארצית תחליט בתכנית בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
{{ח:תתת|(3)}} הדיון בתכנית שהועברה למועצה הארצית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת המשנה שמינתה לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה, ”תוכנית למגורים“ – תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישור תוכנית נוספת, למעט תוכנית נוספת שהיא תוכנית איחוד או חלוקה כמשמעה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית תדון ותחליט בתכנית מיתאר ארצית בתוך 12 חודשים מיום שהחליטה על העברת התכנית להערות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, ולגבי תכנית מיתאר מחוזית – בתוך 12 חודשים מיום שהוועדה המחוזית הגישה לה אותה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט יושב ראש מוסד תכנון על הארכת מועדים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, יודיע על כך לשר הפנים, בצירוף הנימוקים להחלטתו.

{{ח:סעיף|110|ערר בפני המועצה הארצית|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בזכות –
{{ח:תתתת|(א)}} שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד;
{{ח:תתתת|(ב)}} ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} ברשות יושב ראש הועדה המחוזית –
{{ח:תתתת|(א)}} מגיש התכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית והוא יתן החלטתו בתוך חמישה עשר ימים.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לממלא מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} הערר יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית, או הרשות לערור, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה הארצית תיתן החלטתה תוך תשעים ימים מתום הגשת תשובות המשיבים או מתום המועד להגשת התשובות, כפי שייקבע, הכל לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} לבקשת מוסד תכנון רשאי שר הפנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

{{ח:סעיף|111|ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית|תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} רשאים לערור בפני הועדה המחוזית ברשות יושב ראש ועדת הערר:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיה צד להליך בפני ועדת הערר;
{{ח:תתת|(2)}} מגיש התכנית;
{{ח:תתת|(3)}} מגיש התנגדות;
{{ח:תתת|(4)}} מי שהשמיע את טענותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} חבר ועדת הערר;
{{ח:תתת|(6)}} נציג בעל דעה מייעצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} יושב ראש הועדה המקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה;
{{ח:תתת|(8)}} מהנדס הועדה המקומית;
{{ח:תתת|(9)}} מהנדס הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר, תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים בערר החלטה של ועדת הערר, והוא יתן החלטתו תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} התקבלה רשות כאמור, יוגש הערר לועדה המחוזית, תוך שבעה ימים מיום קבלת הרשות; הועדה המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מהיום שהוגש הערר והחלטתה תהיה סופית.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

{{ח:סעיף|112|ערר בפני ועדת הערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת הועדה המקומית בדבר אישור תכנית שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א}} או דחייתה, רשאים לערור בפני ועדת הערר:
{{ח:תתת|(1)}} שניים כאחד מבין חברי הועדה המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} שניים כאחד מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} שניים כאחד מבין חברי הועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(4)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(5)}} מגיש התכנית;
{{ח:תתת|(6)}} מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
{{ח:תתת|(7)}} מי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}}.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א) ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, יחולו לגבי מי שמנוי בפסקאות (5) עד (7) שבאותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה – מגיש ערר מוחרג) הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגיש ערר מוחרג רשאי לערור ברשות יושב ראש ועדת הערר; בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לו; בהחלטתו יביא בחשבון יושב ראש הוועדה, בין היתר, שיקולים אלה: הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנה רשות לערור, יוגש הערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שניתנה הרשות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

{{ח:סעיף|113||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|116|סמכויות מוסד תכנון בערר|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון המוסמך להכריע בערר, רשאי לקבלו, כולו או מקצתו, או לדחותו ולאשר את התכנית, עם או בלי שינויים, או לדחותה.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד התכנון רשאי להחזיר את התכנית לדיון למוסד התכנון שעל החלטתו הוגש הערר, עם הוראות או בלעדיהן.

{{ח:סעיף|117|פרסום אישור תכנית ודחייתה}}
{{ח:ת}} הודעה על אישור תכנית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} ועל דחייתה תינתן ותפורסם בדרך שנותנים ומפרסמים הודעה על הפקדת אותה תכנית, והיא תינתן למי שזכאי לקבל הודעה על הפקדה כאמור.

{{ח:סעיף|118|שמירת תכנית שאושרה ופרסומה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית, לאחר שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, תימצא –
{{ח:תתת|(1)}} בתכנית מיתאר מחוזית – במשרד הפנים ובמשרד הועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(2)}} בתכנית מיתאר מקומית או בתכנית מפורטת – במשרד הפנים בירושלים, במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית, לאחר שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, תפורסם באתר האינטרנט כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|119|תחילתה של תכנית|תיקון: תשל״ט, תשנ״ה־4, תשס״ח־10}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתה של תכנית, שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון.
{{ח:תת|(ב)}} מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם את מסמכי התכנית והוראותיה ברשומות.

{{ח:סעיף|119א|חובת מסירת מידע|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} וכן תנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה.

{{ח:סעיף|119א1|העברת הדיון למוסד תכנון אחר|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} החל מוסד תכנון לדון בתכנית, ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי אותה תכנית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיפים 31א}} {{ח:פנימי|סעיף 62א|או 62א(א1)(1) או (3), (ג), (ד)(1א)(ג) או (ה1)}}, למוסד תכנון אחר, יעביר מוסד התכנון את הדיון למוסד התכנון האחר, ואולם אם החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית לפני שעברה הסמכות למוסד התכנון האחר, תהיה נתונה לו הסמכות להמשיך ולדון בתכנית בכפוף להוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|119א2||תיקון: תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל|תיקון: תשנ״ד}}

{{ח:סעיף|119ב|הוראות מיוחדות לדרכים|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} בהליכים לאישור תכנית דרך ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} המדינה, רשות מקומית, ועדה מקומית, רשות שהוקמה לפי דין או גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, רשאים להגיש תכנית דרך לועדה המחוזית הנוגעת בדבר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 119ג|סעיף 119ג}};
{{ח:תת|(2)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78}} –
{{ח:תתת|(א)}} פרסום בעתון של הודעה על הכנת תכנית דרך יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך במקום ”בשני עתונים“ יבוא ”בשלושה עתונים“ ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ“ יבוא ”שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים“;
{{ח:תתת|(ב)}} יראו את מועד פרסום ההודעה בעתונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}} כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}};
{{ח:תת|(3)}} נכללו בתכנית דרך שינוי לתכנית אחרת או הוראות המחייבות שינוי מיתקני תשתית, יצוינו בתכנית הדרך גם השינויים שיידרשו בתכנית ובמיתקנים כאמור; תכנית דרך תהווה כשלעצמה שינוי לתכנית אחרת וניתן יהיה לשנות על פיה מיתקני תשתית, רק אם נקבעו בה במפורש השינויים האמורים.
{{ח:תת|(4)}} נכללו מבני דרך בתכנית דרך, יצוינו מבנים אלה בתשריט התכנית;
{{ח:תת|(5)}} על אופן הכנתה של תכנית דרך יחולו גם ההוראות שנקבעו לענין זה בתכנית המיתאר הארצית לדרכים;
{{ח:תת|(6)}} הוגשה לועדה המחוזית תכנית דרך, לאחר שהתמלאו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 119ג|שבסעיף 119ג}}, ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לועדה המקומית, וזו תדון בתכנית ותחווה דעתה עליה תוך 30 ימים מיום שהומצא לה העתק התכנית; לא דנה הועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 הימים האמורים, רואים את הועדה המקומית כאילו לא התנגדה להפקדתה;
{{ח:תת|(7)}} ועדה מחוזית תדון בתכנית דרך שהוגשה לה לפי פסקה (1), לאחר שהוגשה לה חוות דעת הועדה המקומית או בתום המועד האמור בפסקה (6), לפי המוקדם, ותחליט תוך 30 ימים אם להפקיד את התכנית או לדחותה;
{{ח:תת|(8)}} ועדה מחוזית הדנה בתכנית דרך שהוגשה לה, תזמין לדיון את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה מצויה התכנית, וכן את מהנדס הועדה המקומית של מרחב התכנון המקומי הגובל, אם לדעת הועדה המחוזית יש לתכנית השפעה על תחום מרחב זה, לשמיעת הערותיהם המקצועיות לתכניות והערות הועדות המקומיות שבהן הם משמשים מהנדסים.
{{ח:תת|(9)}} החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית דרך יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הועדה תמסור הודעה על ההפקדה בנוסף למנויים {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, גם לתאגידים הפועלים על פי דין והממונים על שירותי רכבת, בזק, חשמל, מים וביוב, וכן לבעלים של מיתקני תשתית שבתחום התכנית; סברה הועדה המחוזית כי שירותים כאמור ומיתקני תשתית המצויים מחוץ לתחום התכנית, עלולים להיפגע על ידי התכנית, תמסור הודעה על הפקדת התכנית גם לממונים על השירותים ולבעלי המיתקנים האמורים;
{{ח:תתת|(ב)}} התנגדות לתכנית החלה בשטח בנוי תוגש תוך 60 ימים מהיום שפורסמה בעתונות ההודעה על הפקדת התכנית הנדונה; התנגדות לתכנית החלה בשטח אחר, תוגש תוך 30 ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור; לענין זה, ”שטח בנוי“ – שטח שנועד בתכנית או שתכנית מתירה בו מגורים, משרדים, מסחר, תעשיה, מלונאות, מוסדות ציבור ובנייני ציבור במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מגבול תוואי הדרך המתוכננת;
{{ח:תתת|(ג)}} הועדה או ועדת משנה שלה, תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר; לא דנה או לא החליטה הועדה בהתנגדויות במועד זה, ימנה שר הפנים, לבקשת מגיש התכנית, תוך 20 ימים ממועד קבלת הבקשה, חוקר לשמיעת התנגדויות והכרעה בהן; במנותו את החוקר יקצוב השר לחוקר את התקופה לשמיעת התנגדויות ולמתן המלצה בהן, ובלבד שלא תפחת מ־30 ימים; הועדה המחוזית תחליט בדבר אישור התכנית או דחייתה מיד לאחר תום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן;
{{ח:תתת|(ד)}} לא הוגשו התנגדויות לתכנית, יראו את התכנית כמאושרת בידי הועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הועדה אחרת בתוך המועד האמור, לפי דרישה של חבר מחבריה אשר הוגשה בתוך 10 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות;
{{ח:תתת|(ה)}} החלטת הועדה על הפקדת תכנית או על אישורה, תירשם בפרוטוקול אשר ייחתם בידי יושב ראש הועדה ומזכיר הועדה, ויישלח לחברי הועדה ולמגיש התכנית בתוך 14 ימים מיום ההחלטה כאמור;
{{ח:תתת|(ו)}} המועדים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(א) ו־(ב)}} יהיו 30 ימים; ואולם אם הוגשו התנגדויות לתכנית, יהיה המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(ב)}} 60 ימים;
{{ח:תת|(10)}} תחילתה של תכנית דרך שאושרה, למעט לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה בעתון על אישורה.

{{ח:סעיף|119ג|תסקיר השפעה על הסביבה|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בטרם תוגש תכנית דרך לועדה מחוזית, יכין מגיש התכנית תשריט דרך, בהתאם להנחיות מתכנן המחוז, ויגישו לנציג השר לאיכות הסביבה בועדה המחוזית ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|בסימן זה}} – יועץ סביבתי), למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית הנוגעת בדבר; יועץ סביבתי שקיבל תשריט כאמור, יחזירו למגיש התכנית תוך 15 ימים מיום שקיבל את התשריט, ורשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית, בתוך 15 הימים האמורים, להכין תסקיר השפעה על הסביבה; דרש היועץ הסביבתי הכנת תסקיר כאמור, ינחה את מגיש התכנית בדבר הכנתו; העתק מההנחיות יומצא למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות להכנת תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאמה לרמת התכנית, סוגה ומקומה.
{{ח:תת|(ג)}} סבר מגיש תכנית הדרך כי לא נדרש תסקיר או חלק על ההנחיות שניתנו לו להכנתו, רשאי הוא לערור בפני הועדה המחוזית על הדרישה או ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה); הועדה תדון בערר, לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו תוך 15 ימים מיום הגשתו; מגיש תכנית הדרך לא יוכל לערור על הדרישה להכנת תסקיר במקרים שהכנתו נדרשת לפי הוראות תכנית בת־תוקף.
{{ח:תת|(ד)}} התסקיר יוגש ליועץ הסביבתי, לועדה המחוזית ולועדה המקומית.
{{ח:תת|(ה)}} תוך 15 ימים מיום קבלת התסקיר, ואם בשטח התכנית נכלל מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (בסעיף קטן זה – תכנית הכוללת מתחם תפעולי) – בתוך 30 ימים מהיום האמור, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה המחוזית ולועדה המקומית; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הושלם; היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו למגיש התכנית ולוועדות המחוזית והמקומית תוך 30 ימים ממועד קבלת התסקיר המושלם, ובתכנית הכוללת מתחם תפעולי – בתוך 90 ימים מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ו)}} התסקיר וחוות הדעת האמורה, במלואה או בחלקה, ייכללו במסמכי תכנית הדרך עם הפקדתה ובעת אישורה, ככל שתחליט על כך הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ז)}} לא הציג היועץ הסביבתי דרישה להכנת תסקיר או לא נתן הנחיות להכנתו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מתכנן המחוז להציג דרישה וליתן הנחיות כאמור, תוך 30 ימים מתום 15 הימים האמורים בסעיף קטן (א), לאחר שהתייעץ עם גורם מקצועי כפי שיראה לנכון; עשה כך מתכנן המחוז, יבוא הוא במקום היועץ הסביבתי לכל דבר וענין האמורים בסעיפים קטנים (ג) עד (ה).
{{ח:תת|(ח)}} לא הגישו היועץ הסביבתי או מתכנן המחוז את חוות דעתם בתוך המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ז), תדון הועדה בתכנית הדרך ותחליט בה.

{{ח:סעיף|119ד|פיצויים|תיקון: תשנ״ד, תשע״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תכנית דרך בידי המדינה או מטעמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(1)}} או בידי רשות שהוקמה לפי דין שאינה רשות מקומית או ועדה מקומית, וחויבה ועדה מקומית בתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} עקב אישור התכנית, ישפה מגיש התכנית כאמור את הועדה המקומית, ב־70 אחוזים מסכום הפיצויים; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הסכמה אחרת בין הנושאים בתשלום הפיצויים או השיפוי ובין הזכאים להם.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חויבה ועדה מקומית שבתחומה מועצה אזורית בפיצויים כאמור באותו סעיף קטן, לראשונה לעניין תכנית דרך מסוימת, ואין עוד זכות להגיש על החיוב האמור ערר או ערעור, רשאית היא לפנות לוועדת השיפוי שהוקמה לפי סעיף קטן (א2) (בסעיף זה – ועדת השיפוי), בבקשה להעלאת שיעור השיפוי הקבוע בסעיף קטן (א) לגבי כלל הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם עקב אישור התכנית כאמור.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} תוקם ועדת שיפוי לטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (א1), שחבריה הם:
{{ח:תתתת|(א)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציג שר הפנים;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מועצות אזוריות;
{{ח:תתתת|(ה)}} יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שאינה במחוז שבו אושרה תכנית הדרך נשוא הבקשה, שימנה שר האוצר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(2)}} שני חברי ועדת השיפוי, ובהם היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(א3)}} ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בהתחשב בתועלת הכלכלית לוועדה המקומית ולמועצה האזורית שבתחומן חלה תכנית הדרך, הנובעת מהשבחה עתידית צפויה במקרקעין שבתחומן עקב ביצוע התכנית, במישרין או בעקיפין, ובהתקיים תועלת כלכלית כאמור – בהתחשב גם בחוסנן הכלכלי של הוועדה המקומית והמועצה האזורית האמורות.
{{ח:תת|(א4)}} ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה, ורשאית היא להאריך את המועד האמור ב־60 ימים נוספים; היו הקולות בוועדת השיפוי שקולים, תועבר הבקשה לשר האוצר ושר הפנים, והם יחליטו בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה אליהם.
{{ח:תת|(א5)}} לא החליטה ועדת השיפוי או לא החליטו השרים בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) במועדים האמורים בסעיף קטן (א4), לפי העניין, ישפה מגיש התכנית את הוועדה המקומית במלוא סכום הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם בשל אותה תכנית דרך.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חיוב מגיש תכנית דרך בשיפוי על תשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 198|סעיפים 198}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגיש תכנית הדרך יצורף ויהיה צד בכל שלבי הדיונים וההתדיינויות במוסד תכנון, בבית משפט או בהליך בוררות בקשר לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} וכן יהיה, לפי דרישתו, צד לכל הסכם בקשר לכך;
{{ח:תתת|(2)}} החלטות הועדה המקומית והועדה המחוזית בדבר גובה הפיצויים יינתנו בהסכמת מגיש התכנית; לא היתה הסכמה בין אחת מהועדות האמורות לבין מגיש התכנית, יכריעו במחלוקת שר האוצר ושר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו רק על תכנית דרך שאושרה אחרי יום כ׳ באייר התשנ״ד (1 במאי 1994).

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו2|סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי|תיקון: תשס״ב}}

{{ח:סעיף|119ה|מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד|תיקון: תשס״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} לענין מיתקן גז כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|בסעיף 26 לחוק משק הגז הטבעי}}, יחולו, גם ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|119ו|רישוי מיתקני גז|תיקון: תשס״ב, תשע״ה, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}} (בסעיף זה – מיתקן גז), למעט מיתקני גז {{ח:פנימי|סעיף 119ה|שסעיף 119ה}} חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז; מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי)|תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)|תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס״ז–2006}}.}}

{{ח:סעיף|119ז|ועדת המשנה לתכניות עבודה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקום ועדת משנה של המועצה הארצית לתכניות עבודה, שתדון בתכניות עבודה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25א|סעיף 25א לחוק משק הגז הטבעי}} (בסעיף זה – הוועדה).
{{ח:תת|(ב)}} בוועדה יכהנו חברים אלה מבין חברי המועצה הארצית:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל מינהל התכנון או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים או נציגו;
{{ח:תתת|(3)}} ראש רשות מקומית שתמנה המועצה הארצית מבין חבריה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)(6) ו־(7)}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ימנה מזכיר לוועדה, ויכול שימנה אותו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}} לא יחולו על הוועדה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: חלוקה חדשה}}

{{ח:סעיף|120|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}}, ”מגרש“ – לרבות דרך.

{{ח:סעיף|121|איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ט, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות –
{{ח:תת|(1)}} בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם;
{{ח:תת|(2)}} בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן – חלוקה חדשה).
{{ח:תת|(3)}} בדבר איחוד או חלוקה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), הכוללים מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(1א)}}.

{{ח:סעיף|122|חלוקה שלא בהסכמה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה;
{{ח:תת|(2)}} שוויו של המגרש שיוקצב כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים;
{{ח:תת|(3)}} לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש;
{{ח:תת|(4)}} מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית יחליט אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה, או על קרבת מקומו למגרש הקודם, אולם רשאי מוסד התכנון לקבוע כי החלטה בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית שהוכנה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן זה}}, תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי המגרש והועדה המקומית על בורר מוסכם, ימנה אותו יושב ראש ועדת הערר בהתייעצות עם יושב ראש הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרש זאת מוסד התכנון או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, בכפוף להוראות סעיף זה;
{{ח:תת|(5)}} שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום.

{{ח:סעיף|123|רישום הערה בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הופקדה תכנית לחלוקה חדשה, יעביר יושב ראש מוסד התכנון שהפקיד את התכנית העתק ממנה ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר, ורשם המקרקעין ירשום הערה על יד כל חלקה רשומה העשויה להיפגע על ידי התכנית.

{{ח:סעיף|124|תחילה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} תחילת תקפה של חלוקה חדשה היא ביום תחילת תקפה של התכנית שבה נכללה החלוקה.

{{ח:סעיף|125|רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך שמונה חודשים מיום תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, יגיש יושב ראש הועדה המקומית, שבתחומה אושרה תכנית החלוקה החדשה, למנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|בפקודת המדידות}} (בסעיף זה – המנהל), תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית של החלוקה החדשה שאושרה; בתוך חודשיים מהיום שהועברה התכנית למנהל, יאשרה ככשרה לרישום בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|לפקודת המדידות}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, אם מצא כי התכנית ראויה לרישום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך שמונה חודשים מהיום שאושרה תכנית ככשרה לרישום לפי סעיף קטן (א), יעביר יושב ראש הועדה המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר את התכנית, וכן את העתק התכנית לחלוקה החדשה שאושרה על תשריטיה, כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית בתוך חודשיים מהיום שהועברו אליו התכנית והעתק התכנית כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אי שמירת המועדים האמורים בסעיף זה לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}.

{{ח:סעיף|126|השפעת חלוקה חדשה על שעבודים|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שעבוד, שהיה ערב תחילת תקפה של חלוקה חדשה על אחת החלקות שבחלוקה, הולך אחרי בעלה הקודם, ויהיה על החלקה או על החלקות שהוקצו לו בחלוקה החדשה.
{{ח:תת|(ב)}} היה השעבוד זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה שאינן נתונות להעברה לחלקה שבמקום האחר, תישאר הקרקע כפופה לשעבוד גם אחרי החלוקה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שעבוד“ – משכנתה וכל זכות חפצית שיש בה כדי להגביל את הבעלות בקרקעות, וכן שכירות, איסור העברה, עיקול או הערה בפנקסי המקרקעין.

{{ח:סעיף|127|איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} אוחדו מגרשים על פי תכנית, שלא בהסכמת כל הבעלים, ולא חולקו שנית למגרשים נפרדים בין בעליהם, או חולקו כולם או מקצתם, למגרשים משותפים, זכאי בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד לתבוע מהועדה המקומית שתרכוש את חלקו במגרשים המאוחדים או המשותפים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד, רשאית הועדה המקומית, בהודעה, לקבוע לו מועד של ששה חדשים לפחות שבו עליו להגיש לה תביעה כאמור בסעיף קטן (א); לא הוגשה התביעה תוך המועד שנקבע, לא יהיה בעל המגרש רשאי עוד להגישה.
{{ח:תת|(ג)}} על רישום איחוד מגרשים ללא הסכמת כל הבעלים יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} איחוד מגרשים על פי תכנית לא ישפיע על זכויותיו של מי שהיתה לו לפני האיחוד זכות על פי שכירות באחד המגרשים המאוחדים, או זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|128|הבטחת הזכויות של בעל משכנתה}}
{{ח:ת}} הגיע לבעל מגרש תשלום מהועדה המקומית מכוח {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}} או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}} והיה המגרש ממושכן במשכנתה, תפקיד הועדה המקומית את הסכום המגיע ממנה בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המגרש, ובית המשפט יחליט למי ישולם הסכום בשים לב לזכויותיהם של בעל המגרש ושל בעל המשכנתה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות}}

{{ח:סעיף|129|תכנית מיתאר מקומית}}
{{ח:ת}} תכנית מיתאר מקומית – כוחה יפה מתכנית מפורטת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר.

{{ח:סעיף|130|תכנית מיתאר מחוזית}}
{{ח:ת}} תכנית מיתאר מחוזית – כוחה יפה מתכנית מיתאר מקומית ומתכנית מפורטת אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר המחוזית.

{{ח:סעיף|131|תכנית המיתאר הארצית}}
{{ח:ת}} תכנית המיתאר הארצית – כוחה יפה מכל תכנית אחרת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר הארצית.

{{ח:סעיף|132|תקנות לפי החוק}}
{{ח:ת}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – כוחן יפה מכוחה של תכנית, אם לא נאמר אחרת בתקנות; אולם אין בכוחן כדי לפגוע בתכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן}}

{{ח:סעיף|133|סמכות מוסד תכנון|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון שבסמכותו לאשר תכנית, מוסמך, באותה הדרך, לשנותה, לבטלה או להתלותה ובלבד שלמגיש התכנית תינתן, ככל האפשר, הזדמנות להשמיע דעתו.

{{ח:סעיף|134|סמכות הועדה המחוזית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הועדה המחוזית רשאית, לאחר שנתנה לועדה המקומית הזדמנות להשמיע דעתה, או על פי בקשת הועדה המקומית, לבטל, להתלות או לשנות כל תכנית שבסמכות הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|135||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|136||תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות}}

{{ח:סעיף|137|תשריט חלוקת קרקע}}
{{ח:ת}} בעל קרקע שחלה עליה תכנית שאושרה ושאיננה כוללת חלוקת קרקע, רשאי להגיש לאישור הועדה המקומית תשריט לחלוקת אותה קרקע; לא יינתן היתר לבניה על הקרקע כאמור אלא בהתאם לתשריט חלוקת קרקע (להלן {{ח:פנימי|פרק ד|בסימן זה {{ח:הערה|[צ״ל: בפרק זה]}}}} – תשריט) שאושר או, באין תשריט כאמור, בהסכמת הועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|138|פרטי התשריט}}
{{ח:ת}} תשריט יפרט באופן ברור את גבולות הקרקע, את גבולותיהן של החלקות המוצעות, את דרכי הגישה לכל חלקה, כפי שהן בתכנית שאושרה, וכל פרט שתדרוש הועדה המקומית כדי לאפשר לה לבדוק את התאמת החלוקה לתכנית שאושרה.

{{ח:סעיף|138א|תשריט הכולל מגרש תלת־&lt;wbr&gt;ממדי|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית לא תאשר תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 14ז|סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(2)}} גבולות המגרש התלת־ממדי נקבעו בתכנית או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת-ממדי)|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לאישור תשריט לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לעניין מגרש תלת־ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}, ובתכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת־ממדי, יהיה התשריט טעון הסכמה של הוועדה המחוזית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי)|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת־ממדי), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|139||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|140|ערר על תשריט חלוקה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} סירבה ועדה מקומית לאשר תשריט, רשאי בעל הקרקע, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה על הסירוב, לערור לפני ועדת הערר.
{{ח:תת|(ב)}} אישרה ועדה מקומית תשריט שיש בו משום סטיה מתכנית שאושרה, רשאי הרואה עצמו נפגע, לערור על כך בפני ועדת הערר, בתוך שלושים ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית; החלטתה של ועדת הערר תהיה סופית.

{{ח:סעיף|141|רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין, על פי בקשת בעל הקרקע ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי {{ח:חיצוני|פקודת המודדים|פקודת המודדים}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, התואם, תשריט הנושא עליו אישור יושב ראש הועדה המקומית שאישרה את התשריט, המעיד כי אין בתשריט סטיות מתכנית שאושרה, וכי הועדה המקומית אישרה את התשריט.

{{ח:סעיף|142|שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} כל עוד לא נרשם תשריט, רשאית הועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו, ובלבד שנתנה לבעל הקרקע או למי שעלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו; על החלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי בעל הקרקע או מי שעלול להיפגע כאמור, לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה.

{{ח:סעיף|143|הגבלה על חלוקת קרקע}}
{{ח:ת}} לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} או על פי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳ לפרק ג׳}}; לא יינתן פסק־דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה.

{{ח:סעיף|144|איחוד}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יחולו על איחוד חלקות ורישומו בפנקסי המקרקעין, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: רישוי}}

{{ח:סעיף|145|עבודות טעונות היתר|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א־7, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״א־3, תשנ״ג, תשנ״ה־4, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־5, תשע״ז־9, תשע״ח־7, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־3, תשפ״ב־6, תשפ״ב־8, תשפ״ב־9, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:
{{ח:תתת|(1)}} התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;
{{ח:תתת|(2)}} הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;
{{ח:תתת}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שינוי פנימי“ – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה, למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין, או את מספרן של יחידות הדיור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
{{ח:תתת|(3)}} כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר)|תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז–1967}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} אופן הגשת בקשה לקבלת מידע, פרטיה ונספחיה;
{{ח:תתת|(2)}} מידע להיתר והמועדים למסירתו; בסעיף זה, ”מידע להיתר“ – סוגי המידע שימסור מהנדס הוועדה במענה לבקשה לקבלת מידע, לרבות התנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, וכן מידע והנחיות מטעם גורמים מאשרים וגופים נוספים;
{{ח:תתת|(3)}} מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת תוקפו של המידע להיתר שנמסר למבקש במסגרת מענה לבקשה לקבלת מידע;
{{ח:תתת|(5)}} סוגי בקשות להיתר שלגביהן לא יהיה המבקש חייב להגיש בקשה לקבלת מידע.
{{ח:תת|(א2)}} לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועדים שקבע שר הפנים, או שהבקשה להיתר היא מסוג שנקבע שאין חובה להגיש בקשה לקבלת מידע לגביה, רשאי מבקש הבקשה להיתר להגישה אף בלא המידע להיתר.
{{ח:תת|(א3)|(1)}} בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי המקומית.
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר.
{{ח:תתת|(3)}} מהנדס הוועדה יבדוק אם בקשה להיתר שהוגשה עומדת בתנאים המוקדמים לקליטתה, יודיע על החלטתו בדבר עמידת הבקשה להיתר בתנאים מוקדמים אלה למבקש ההיתר, ואם מצא שהיא עומדת בהם – יקלוט את הבקשה.
{{ח:תתת|(4)}} לא הודיע מהנדס הוועדה למבקש על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בתנאים המוקדמים כאמור בפסקה (2) בתוך תקופה שקבע שר הפנים, יראו את הבקשה להיתר כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} (בחוק זה – ההנחיות המרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבניין הנדונים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים יקבע נושאים אשר השפעתם מעטה וזניחה, שלגביהם רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תכנית, בלא צורך בהליך של מתן הקלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השפעתה של הסטייה המבוקשת מהתכנית כפי שהתבקשה בהיתר על חזות הבניין, על הסביבה או על אופיין ומאפייניהן, מעטה וזניחה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש;
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בהם כדי לפגוע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא נקבעה בתכנית הוראה ולפיה הסטייה מהתכנית היא סטייה ניכרת או הוראה ולפיה לא ניתן לאשר לפי סעיף קטן זה בקשה להיתר שאיננה תואמת להוראות התכנית.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} רשות הרישוי המקומית תבדוק את התאמת הבקשה לתכניות ולהנחיות המרחביות ותיתן את החלטתה בעניין בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א3) (להלן – מועד קליטת הבקשה), אלא אם כן קבע שר הפנים מועדים אחרים לעניין סוגים שונים של בקשות להיתר.
{{ח:תת|(ב2)}} הוגשה בקשה להיתר ונדרשת החלטתה של הוועדה המקומית או של מוסד תכנון אחר לפי חוק זה או לפי תכנית, לרבות החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146 עד 149}}, יחל מניין 45 ימי עבודה לפי סעיף קטן (ב1) ממועד ההחלטה או מהמועד שבו הוגשה בקשה מתוקנת על פי השינויים או התנאים שנקבעו בהחלטה כאמור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב3)}} החליטה רשות הרישוי כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), לא יינתן היתר אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשות להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות או שימושים שבשל מהותם, אופיים או היקפם לא נדרשת לגביהם בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ה׳3}}; {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב4)}} שר הפנים יקבע הוראות לעניין האופן והמועד להעברת בקשה להיתר לבדיקת מכון בקרה ולעניין העברת תוצאות הבקרה לרשות הרישוי המקומית, לרבות לעניין בקשה להיתר שמכון הבקרה לא עמד במועד הקבוע בחוק זה לביצוע בקרת התכן שלה.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו בתכנית, החלה על קרקע או על בנין, שלבי ביצוע שונים, לא תיתן רשות הרישוי המקומית היתר לעבודה או לשימוש, אם העבודה או השימוש אינם תואמים את השלב שאליו הגיעו, אלא באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} נקבעו בתכנית החלה על קרקע או על בניין תנאים למתן היתר הנוגעים לביצועה לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות או נקבעו בתכנית למגורים החלה על קרקע או על בניין תנאים כאמור או תנאים אחרים למתן היתר הנוגעים לביצועה, לא תיתן רשות רישוי מקומית היתר לעבודה או לשימוש אם לא מולאו התנאים האמורים, אלא אם כן אישר זאת מוסד התכנון המוסמך לבקשת מי שרשאי להגיש את התכנית לגבי הקרקע או הבניין הנוגעים בדבר, ובלבד ששוכנע כי ניתן להשיג את המטרות שבשלהן נקבעו התנאים האמורים גם בלא מילוי אותם תנאים, ולעניין תנאים הנוגעים לסלילת דרכים או הקמת תשתיות – גם אם שוכנע כי השירות התשתיתי הנדרש יינתן באופן סביר, גם בלא מילוי אותם תנאים, והכול בשים לב לזמן שחלף ממועד אישור התכנית ולשינוי הנסיבות; מוסד התכנון המוסמך ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה תפורסם על חשבון המבקש, לתקופה של 15 ימים להערות הציבור; מוסד התכנון המוסמך יחליט על דרך פרסום הבקשה והליך שמיעת ההערות.
{{ח:תתת|(3)}} לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן זה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר מוסד התכנון, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}; ועדת המשנה תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברה אליה, והיא רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון המוסמך.
{{ח:תתת|(3א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מוסד התכנון המוסמך לדחות בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה או הערה שהוגשה לבקשה כאמור רשאי לערור לוועדת המשנה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}} בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו והחלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון המוסמך.
{{ח:תתת|(4)}} אושרה בקשה לפי סעיף קטן זה, תפורסם ההחלטה ברשומות.
{{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד התכנון המוסמך“ – מוסד התכנון שאישר את התכנית, למעט ועדה מקומית;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תכנית למגורים“ – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת וכן תכנית המייעדת שטח לתשתית הנדרשת במישרין לצורך בניית יחידות דיור.
{{ח:תת|(ג2)}} רשות רישוי מקומית לא תתנה תנאים למתן היתר אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאי פורט במידע להיתר;
{{ח:תתת|(2)}} התנאי נדרש במפורש לפי חוק זה, לפי חיקוק אחר או לפי תכנית;
{{ח:תתת|(3)}} התנאי נדרש, במקרים חריגים, למניעת סיכון ממשי לציבור או לבריאותו, או למניעת מפגע סביבתי חמור, ובלבד שלא היה ניתן לדעת על הסיכון או המפגע האמור בעת מסירת המידע להיתר.
{{ח:תת|(ג3)}} אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות רישוי מקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} החליטה רשות רישוי מקומית כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), וניתן אישור מאת מכון בקרה כאמור בסעיף קטן (ב3), אם הוא נדרש, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה, ושולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חיקוק בשל הנכס נושא ההיתר (בסעיף קטן זה – החיובים), או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום החיובים, בכפוף להוראות כל דין; רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש ההיתר את פירוט החיובים לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} לא שלחה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים; ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים; תשלום כאמור ייגבה על ידי הרשות המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין, לפי כל חוק.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצרכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית לצרכי התאמה, ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודות, על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה ובנושאים שיקבע, ובלבד שלא יתיר השר שינויים כאמור אם יש בהם שינוי של ממש לעומת ההיתר שנתנה רשות הרישוי המקומית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)|תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:תת|(ו)|(1)}} שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; נקבעו סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בתקנות לפי פסקה (1) {{ח:פנימי|סעיף 6ב|ובסעיף 6ב(ב1)}}, ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמה של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)(1)}}, אם יושב ראש רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים שלגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לשם עמידה בתוכנית פיתוח כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי כאמור בשנה קלנדרית אחת יותר מעשר בקשות להרשאה כאמור.
{{ח:תתת|(1ב)}} על אף האמור בפסקה (1א), בקשה להרשאה שהועברה לרשות הרישוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב1)}}, לא תימנה במניין הבקשות לפי אותה פסקה.
{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}, עבודה שבוצעה או מתקן שהוקם כאמור בפסקה (1) ללא הרשאה על פי חוק זה או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר, לפי הענין.
{{ח:תתת|(3)}} עבודות שבוצעו או מתקנים שהוקמו כאמור בפסקה (1) על פי הרשאה לפי חוק זה, יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת.
{{ח:תת|(ו1)|(1)}} הקמה של רשת כבלים אופטיים על גבי רשת חשמל עילית של בעל רישיון ספק שירות חיוני, המבוצעת בידי בעל רישיון כאמור, פטורה מהיתר לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} הוסרה או הוטמנה רשת החשמל העילית, תוטמן או תוסר גם רשת הכבלים האופטיים שהוקמה על גביה.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ספק שירות חיוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשת חשמל עילית“ – מיתקנים עיליים להולכה, חלוקה והספקה של חשמל, לרבות עמודים למתח נמוך, גבוה, עליון ועל־עליון, וכן הציוד והאבזרים המותקנים עליהם והמחוברים אליהם לצורכי רשת החשמל, תחנות השנאה זעירות, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם וכן החיבורים אליהם, למעט חיבורים עיליים לבתים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשת כבלים אופטיים“ – רשת כבלים אופטיים או כל חלק ממנה, לרבות תיבות חיבורים או ארונות תקשורת, שגודלם אינו עולה על 80 × 40 × 50 סנטימטרים, המשמשת או המיועדת לשמש להספקת שירותי בזק; לעניין זה, ”שירות בזק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל)|תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט יעודי הקרקע;
{{ח:תתת|(2)}} חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע;
{{ח:תתת|(3)}} קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים;
{{ח:תתת|(4)}} שטחי הבניה המותרים.
{{ח:תת|(ח)}} על אף הוראות סעיף קטן (ז) –
{{ח:תתת|(1)}} מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר לגבי עבודה או שימוש בקרקע שלדעת מוסד התכנון אופיים אינו דורש את קיום כל ההוראות שבסעיף קטן (ז), אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של הסעיף הקטן האמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר למיתקן שידור אלחוטי, קו או מיתקן ביוב, קו או מיתקן מים, מיתקן מדידה או ניטור, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו־וולטאי או מיתקן תשתית מסוג אחר שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית, או בתכנית מיתאר מחוזית החלה על כל שטח המחוז שאושרה לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301578.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 100), התשע״ד–2013}}, אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר כאמור תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה, ובתכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עניינה תשתיות כלל־ארציות המחייבות פריסה רחבה של מיתקני תשתית ושנדרשת בשלהן גמישות לגבי מיקומו של כל מיתקן תשתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא קובעת כי ניתן להוציא מכוחה היתר;
{{ח:תתתת|(ג)}} נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} נקבעו בה שטחי בנייה והיקפי בנייה מותרים לכל מיתקן תשתית;
{{ח:תתת|(3)}} הגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1) או רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות רשאים להחליט על מתן הרשאה לשינוי בנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בפסקה זו – קווי 161) קיימים, וכן בנוגע למבנים ומיתקנים הנלווים לקווים כאמור לרבות לעניין הקמתם, וכן להחליט על מתן הרשאה להקמת קווי 161 תת־קרקעיים ולהקמת המבנים והמיתקנים הנלווים להם, על פי תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שהרשאה כאמור תואמת את הוראות התוכנית ובכלל זה את השטח הכולל המותר לבנייה על פיה, ובתוכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ח)(2), בשינוי זה: בפסקת משנה (ג), במקום ”הוועדה המקומית“ יקראו ”הוועדה לתשתיות, אם הבקשה להרשאה הוגשה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות, או ועדת המשנה לשמיעת טענות שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א5|סעיף 11א5}}, אם הבקשה להרשאה הוגשה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1)“;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין הסטה של קווי 161 קיימים או שינוי משמעותי במגבלות הנובעות מקו חשמל כאמור – נקבע בה כי יוגש לגורם המוסמך או לרשות הרישוי כאמור של הוועדה לתשתיות מסמך סביבתי, כפי שיוגדר בתוכנית, המתייחס להשפעות הסביבתיות של הסטת הקו וכן נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאה לתקופה שלא תפחת מ־45 ימים ולהליך השמעת הטענות בעניין; לעניין הסטה כאמור לשטח בנוי, ההוראות בה ייקבעו בשים לב לצורך בצמצום המגבלות בשטח בנוי הנובעות מקו החשמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין הקמת קווי 161 תת־קרקעיים – נכללו בה הוראות לעניין הקמת הקווים כך שקווים שניתן להקים מכוחה יהיו קווים שהמגבלות החלות עליהם מצומצמות;
{{ח:תתת|(4)}} רשות הרישוי המקומית רשאית לתת היתר להקמת מיגונית, לפי הוראות תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית אינה כוללת את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתוכנית כאמור ונקבע בה כי יהיה ניתן לתת היתר מכוחה; בסעיף זה, ”מיגונית“ – מבנה יביל לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ״ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר למפעל מים בהתאם לתכנית למפעל מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 3|פרק שלישי לחוק המים, התשי״ט–1959}}, שאושרה לפני יום י״ט באב התשס״ט (9 באוגוסט 2009) אף אם התכנית כאמור לא קבעה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|145א|הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה להיתר מקרקעי ישראל, וקבע שר הפנים לפי חוק זה כי נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, תינתן תגובתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לתת את הסכמתה; ואולם היו המקרקעין מיועדים להקצאה למבקש ההיתר בפטור ממכרז, תינתן תגובת רשות מקרקעי ישראל לאחר שהתמלאו התנאים לביצוע הקצאה כאמור לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע מקרים שבהם יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר אם חלף המועד למתן תגובתה בלי שניתנה.

{{ח:סעיף|145א1|היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר|תיקון: תשפ״ב־14, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית לרישוי מהיר“ – תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב}}, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד}}, תוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) (13ב)(א)(1)}} לעניין בניין שהוא מבנה הטעון חיזוק או תכנית מפורטת שאינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית שהוגשה לוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ה1)}}, ומתקיימים בה התנאים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}}, הוגשה לוועדה המקומית תכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התכנית, ובלבד שמגיש התכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התכנית לרישוי מהיר.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב), תדון בה הוועדה המקומית במסגרת הדיון בתכנית ותחליט, במסגרת ההחלטה על אישור התכנית ובמקום רשות הרישוי המקומית, אם הבקשה להיתר עומדת בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1)}} וכן תחליט על התנאים למתן ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ג2)}} (בסעיף זה – החלטה לעניין מתן ההיתר), והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה); על אף האמור, שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור מקרים ותנאים שבהתקיימם רשות הרישוי המקומית היא שתדון בבקשה להיתר שהוגשה לפי סעיף זה ואת המועד לכך.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו על תכנית כאמור בסעיף קטן (א) החלה על מגרש אחד או שני מגרשים רצופים, שערך מי שרשאי לערוך בקשה להיתר למימוש התכנית לרישוי מהיר; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ה), הוראות אחרות לעניין שטח התכנית או מספר המגרשים הכלולים בה.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין תכנית לרישוי מהיר ולעניין מתן היתר מכוחה, ובכלל זה הוראות בעניינים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים מקדמיים להגשת תכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה לעניין בקשה למידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה, פרטיה ונספחיה; מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, מסירת המידע מאת מהנדס הוועדה למגיש הבקשה והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת תוקפו של המידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים מקדמיים שעל התכנית לרישוי מהיר לעמוד בהם; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שימושים מסוימים שאם ייקבעו בתכנית לא יחולו עליה הוראות סעיף זה, וכן לעניין החובה לקבוע בתכנית הוראות בדבר פקיעת תוקפה;
{{ח:תתת|(4)}} מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר או אחרי הגשתה, לשם החלטה לעניין מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות לעניין ההליכים לפי סעיף זה ומועדיהם, ובכלל זה בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3)}} ובעניין הדיון בהתנגדויות לתכנית ולבקשה להיתר;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות לעניין תקופת תוקפה של החלטה לעניין מתן היתר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר)|תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר), התשפ״ד–2023}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} נוסף על התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 83א1|סעיף 83א1}}, יראו את התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)(1), (3) ו־(4) לעניין מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר, כתנאים להגשת התכנית לרישוי מהיר.
{{ח:תת|(ז)}} החליטה הוועדה המקומית על מתן היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב3) עד (ג1) ו־(ג3) עד (ה)}}, אולם רשות הרישוי לא תיתן את ההיתר לפי ההוראות האמורות אלא לאחר תחילתה של התכנית לרישוי מהיר שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) ושמכוחה ניתן ההיתר.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו לעניין תוכנית לרישוי מהיר, בין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיפים 70ב}} {{ח:פנימי|סעיף 70ד|או 70ד}}, לפי העניין, ובין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש מכוח הוראות נוספות הנכללות בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}.

{{ח:סעיף|145ב|רישוי בדרך מקוצרת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות ושימושים שקבע שר הפנים, שמתקיימים בהם כל אלה, תידון בהליך רישוי בדרך מקוצרת בהתאם להוראות סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} הם לא עשויים ליצור סיכון או הפרעה של ממש;
{{ח:תתת|(2)}} הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן; אולם לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} וכן שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}} – הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על הסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות חוק זה החלות על בקשה להיתר, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1) ו־(ב2)}}, בכל מקום, במקום ”45 ימי עבודה“ יקראו ”25 ימי עבודה“;
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה רשות הרישוי המקומית במועד האמור בפסקה (1), יראו זאת כהחלטה שהבקשה תואמת לתכניות ולהנחיות המרחביות;
{{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש הודעה על פירוט החיובים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} בתוך 40 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3)}};
{{ח:תתת|(4)}} החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ושלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו כל אלה, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הבקשה להיתר טעונה אישור של מכון בקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב3)}} – מכון הבקרה אישר כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
{{ח:תתתת|(ב)}} המבקש הגיש לרשות הרישוי בתוך עשרה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את ההודעה על פירוט החיובים, כאמור בפסקה (3), אישור על תשלום החיובים;
{{ח:תתת|(5)}} החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ולא שלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו התנאים בפסקה (4)(א), ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ד)(2)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
{{ח:תתת|(7)}} התקיים האמור בפסקה (2) וכן התמלאו התנאים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, ובלבד שמגיש הבקשה הגיש לה הצהרה מאת עורך הבקשה לפי חוק זה במתכונת שקבע שר הפנים על כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הבקשה להיתר נקלטה בהתאם להוראת {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א2)(4)}} – על כך שהבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א3)(4)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב3)}} – על כך שלא נדרש אישור כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} על כך שהעבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין הנדונים;
{{ח:תתת|(8)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (7), יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
{{ח:תתת|(9)}} על אף הוראות פסקה (7), הוגשה השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}}, לא תיתן רשות הרישוי את ההיתר ולא יראו את הבקשה להיתר כהיתר כאמור בפסקה (8), אלא אם כן ההשגה נדחתה והתקיימו כל התנאים האמורים בפסקה (7).
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע סייגים, תנאים והוראות נוספות לעניין הליך רישוי בדרך מקוצרת, לרבות לעניין תוקף החלטה לפי סעיף זה, טפסים, סדרי נוהל והמועדים הנוגעים להליך כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|145ב1|הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת|תיקון: תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, על בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, בהליך רישוי בדרך מקוצרת (בסעיף זה – בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה שהגיש מבקש ההיתר או מי מטעמו לקבלת מידע, לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, הנוגעת לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, בתוך 15 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי העניין, עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לביצוע הבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, ואם הבקשה הייתה למידע – כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור; בסעיף זה, ”גורם נוסף“ – גוף ציבורי או גוף תשתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}}, שאישורו, או התייעצות או תיאום עימו נדרשים על פי תוכנית או חיקוק, או שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, ובכלל זה מידע בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} גורם מאשר וגורם נוסף יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם נוהל פנייה אליהם לעניין הוראות פסקה (1), בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב), שבו יצוינו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין לשם פנייה לקבלת פרטים לעניין הקמת מרחב מוגן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המאשר או הגורם הנוסף, אם נקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לגורם מאשר ולגורם נוסף ומתן מענה לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חובתו של גורם מאשר או של גורם נוסף לקבל פניות בדרך מקוונת;
{{ח:תתת|(2)}} המועדים שבהם יראו פנייה כאילו התקבלה, ומענה והיעדר מענה לפנייה של גורם מאשר או גורם נוסף כתשובה;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים ופרטים שצריכים להיכלל בפנייה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)#חלק ב סימן ט|סימן ט׳ לחלק ב׳ לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות את התנאים שרשות רישוי או מהנדס הוועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן ההיתר או כתנאי בהיתר ואת התנאים כאמור שאינם רשאים לקבוע; נקבעו תקנות כאמור – יהיה כוחן יפה מכוחה של תוכנית, לרבות תוכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי לדירות מגורים, כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או שהוא מרחב מוגן במבנה המשמש לצורכי ציבור, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על הוספת שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}.

{{ח:סעיף|145ג|פטור מהיתר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הם פשוטים מבחינה הנדסית;
{{ח:תתת|(2)}} אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש;
{{ח:תתת|(3)}} השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} – השפעתם על הסביבה מעטה;
{{ח:תתת|(4)}} הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.
{{ח:תת|(ב)}} קבע שר הפנים פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה;
{{ח:תתת|(2)}} מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו)(1) עד (3)}}.

{{ח:סעיף|145ג1|הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ב1|סעיף 145ב1}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עבודות להקמת מרחב מוגן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ג|סעיף 145ג}}.

{{ח:סעיף|145ד|הנחיות מרחביות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות מרחביות יכול שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות ולעניינים נוספים כפי שקבע שר הפנים; ואולם, שר הפנים רשאי לקבוע תנאים וסייגים לעניין קביעת הנחיות מרחביות, לרבות הנחיות מרחביות שנקבעו כדין לפני התקנת תקנות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} הנחיות מרחביות יכול שייקבעו לכל מרחב התכנון או לחלק ממנו, לסוגי מגרשים או למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים.
{{ח:תת|(ד)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע במסגרת ההנחיות המרחביות כי בשל מאפייניהם המיוחדים של מגרשים מסוימים או של סוגי מגרשים, ובכלל זה מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם, ייקבעו לגבי כל מגרש כאמור הנחיות מרחביות פרטניות בידי רשות הרישוי המקומית בשלב מסירת המידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}}; הנחיות מרחביות פרטניות יעמדו בתוקפן עד תום תקופת תוקפו של המידע להיתר.
{{ח:תת|(ה)}} לא תקבע ועדה מקומית הנחיה מרחבית הכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות.
{{ח:תת|(ו)}} הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית יפורסמו באתר האינטרנט שלה והודעה על קביעתן תפורסם בעיתון; הנחיות מרחביות כאמור ייכנסו לתוקף בתום שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א}} או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ז)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ח)}} על בקשה להיתר יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ט)}} רשות הרישוי המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים האמורים בסעיף קטן (ב), אלא אם כן נקבעו בהנחיות המרחביות, ובהתאם לקבוע בהן.

{{ח:סעיף|145ה|אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה רשות הרישוי המקומית תיתן אישור לשינוי מטרת השימוש שנקבעה בהיתר לשימוש למטרת עסק (בסעיף זה – אישור לשינוי שימוש), אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השימוש המבוקש למטרת עסק הותר בתכנית החלה על המגרש והוא תואם אותה ואת ההנחיות המרחביות החלות על המגרש;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית שלפיה מבוקש האישור לשינוי שימוש אושרה לאחר יום תחילתו של חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 279|בסעיף 279}};
{{ח:תתת|(3)}} הבקשה אינה כוללת עבודות הטעונות היתר;
{{ח:תתת|(4)}} הבקשה אינה למטרת מפעל לייצור תעשייתי;
{{ח:תתת|(5)}} השימוש המבוקש למטרת עסק אין בו כדי לפגוע בסביבה, בבריאות הציבור או בבטיחותו, או לשנות משמעותית את אופי הסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן אישור לשינוי שימוש, לא יידרש כל אישור נוסף של מכון בקרה ולא יהיה צורך בקבלת היתר נוסף על ההיתר הקיים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} רשות הרישוי תחליט בבקשה לפי סעיף זה, לאחר שדנה בהערות שהוגשו לה לפי התקנות האמורות בסעיף קטן (ה), ככל שהוגשו, בתוך 30 ימי עבודה מיום שנקלטה.
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה רשות הרישוי המקומית בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו זאת כסירוב לתת אישור ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לוועדת הערר בתוך 15 ימים מתום התקופה האמורה; ועדת הערר תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שהוגשה לה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי המקומית לסרב לבקשה לפי סעיף זה או לדחות הערה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערור לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור לשינוי שימוש ותנאים מוקדמים להגשתה, ובכלל זה הגשתה בדרך מקוונת, פרטי הבקשה, הסכמתם הנדרשת של בעלי הזכויות במקרקעין לגביהם הוגשה הבקשה, משלוח הודעות ושמיעת הערות בעלי זכויות כאמור שלא נתנו את הסכמתם לבקשה, וכן תקופת תוקפו המזערית של אישור לשינוי שימוש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על אישור לשינוי שימוש לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו בשינוי שימוש כאמור שימוש חורג.

{{ח:סעיף|146|שימוש חורג|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|147|הקלות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ו־8, תשע״ז־10, תשפ״ב־8, תשפ״ב־14, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, בנושאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב)(1)}}, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה מתוכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|אותו סעיף}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 62א|פסקה (9) שבסעיף 62א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב)(2)}}, לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה ושאינה כרוכה בהריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקלה מתוכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}} שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|אותו סעיף}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 62א|פסקה (9) שבסעיף 62א(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} הקלה מתוכנית חדשה אשר נקבעו בה, לגבי אותו בניין, הוראות המאפשרות להרחיב את ניצול המקרקעין לעומת התוכנית שלפיה נבנה, באותו נושא שבו מתבקשת ההקלה, למעט תוכנית נושאית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ח)}}; לעניין זה, ”תוכנית חדשה“ – תוכנית שאושרה אחרי יום ג׳ בניסן התשפ״ה (1 באפריל 2025).

{{ח:סעיף|147א|היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית דיור מוגן“ ו”מעונות לתלמידים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)(14)(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השטח הכולל“ – השטח הכולל המותר לבנייה, למעט שטחי בנייה לתעסוקה שנוספו בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף קטן (א)(16) או (א1)(3) שבסעיף 62א}}, שאושרה לאחר יום י׳ בכסלו התשפ״ב (14 בנובמבר 2021);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכרה לטווח ארוך“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש ציבורי“ – מרפאה, גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, או מרכז קהילתי הנועד לשמש את המעונות לתלמידים או את בית הדיור המוגן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימושים אחרים למגורים“ – דיור להשכרה לטווח ארוך, מעונות לתלמידים או בית דיור מוגן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מפורטת“ – למעט תכנית שאושרה לאחר יום י׳ בכסלו התשפ״ב (14 בנובמבר 2021), הקובעת בתחומה שימוש למגורים או שטחי בנייה למגורים נוסף על שימוש התעסוקה שהותר בתחומה ערב אישורה ושניתן להוציא מכוחה היתר לבנייה למגורים בלא צורך באישורה של תכנית נוספת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעסוקה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התירה התכנית המפורטת החלה במגרש שימוש לתעסוקה ולמגורים והשטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש נמוך מ־30 אחוזים מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, תיתן הוועדה המקומית היתר להגדלת השימוש למגורים ולתוספת יחידות דיור מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה – הגדלת שימוש למגורים), בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לאחר הגדלתו, לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
{{ח:תתת|(2)}} תוספת יחידות דיור תהיה בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לעניין גודל או מאפייני הדירה, ככל שנקבעו.
{{ח:תת|(ג)}} התירה התכנית המפורטת החלה במגרש בתחום רשות עירונית שימוש לתעסוקה ולא התירה בו שימוש למגורים, תיתן הוועדה המקומית היתר לתוספת שימושים אחרים למגורים מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה – תוספת שימוש), בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה לתוספת השימוש לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
{{ח:תתת|(2)}} לא מותרים במגרש שימושי תעשייה או מלאכה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דיור להשכרה לטווח ארוך יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}};
{{ח:תתתת|(ב)}} השטח הכולל המותר לבנייה של דירת מגורים לא יעלה על 50 מ״ר, לרבות שטחו של מרחב מוגן; לעניין זה, ”דירת מגורים“ – מערכת חדרים או תאים שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} בהיתר לפי סעיף זה רשאית ועדה מקומית, לאשר תוספת שימוש ציבורי שנועד לשרת את הגדלת השימוש למגורים או את תוספת השימושים האחרים למגורים, נוסף על הגדלת השימוש למגורים או לתוספת השימושים האחרים למגורים לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתוספת כאמור; תוספת לשימוש ציבורי כאמור לא תעלה על 10 אחוזים מהשטח הכולל, ובלבד שעל כל 20 מ״ר שהותרו למגורים או לשימושים אחרים למגורים לפי סעיף זה, יותר עד 1 מ״ר בנוי לשימוש ציבורי.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה המקומית רשאית לקבוע בהיתר לפי סעיף זה הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ו)}} היתר לפי סעיף זה יכלול 40 יחידות דיור לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} לא יינתן היתר לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית מצאה, לפי חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, כי ניתן מענה נאות לצורכי ציבור; לעניין זה, ”צורכי ציבור“ – מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בכל אזור במרחב התכנון;
{{ח:תתת|(2)}} טרם התחילה הקמת הבניין שלגביו מתבקש ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} אין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית, שמונעת בכל דרך את הגדלת השימוש או את תוספת השימושים האחרים למגורים למגרש וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים;
{{ח:תתת|(4)}} התמלאו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: כל מעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר, הרואה את עצמו נפגע על ידי תוספת השימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך רשאי להגיש התנגדות לעניין תוספת שימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך, בתוך 30 ימים ממועד פרסום הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ח)}} היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית לעניין זה תהיה סטייה ניכרת; ואולם לא יינתן היתר כאמור אם התכנית שקבעה כי סטייה מהוראותיה כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת אושרה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
{{ח:תת|(ט)}} ניתן היתר לפי סעיף זה, לא ניתן יהיה לממש הגדלת שימוש למגורים, תוספת שימושים אחרים למגורים או הוספת שימוש ציבורי לפי היתר כאמור (בסעיף קטן זה – מימוש התוספת) בשיעור העולה על השיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין, מהשטח הכולל, שבנייתו מומשה לפני מימוש התוספת או יחד עימה.
{{ח:תת|(י)}} ניתן היתר לפי סעיף זה וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר או מקרקעין הגובלים עימם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההיתר לפיצוי מהוועדה המקומית; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197 עד 200}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתן ההיתר כמועד אישור תכנית.
{{ח:תת|(יא)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, יראו את החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר לפי סעיף זה כהחלטה למתן הקלה.
{{ח:תת|(יב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו היתר כאמור כהיתר לשימוש חורג.
{{ח:תת|(יג)}} הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להיתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים, שהוגשה לוועדה המקומית עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).

{{ח:סעיף|147ב|הקלה לפיצול דירות|תיקון: תשפ״ד־10}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית תיתן הקלה של תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש (בסעיף זה – יחידת דיור נוספת), מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התוכנית החלה על המגרש (בסעיף זה – התוכנית), וכן רשאית היא לתת הקלה של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הוראות התוכנית לצורך יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, אף אם נקבע בתוכנית כי סטייה מהוראותיה לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} אלה התנאים לעניין מתן הקלה לפי סעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הוא 120 מ״ר לפחות – אם ההקלה היא בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת, ובלא תוספת שטח כולל המותר לבנייה לצורך יחידת הדיור הנוספת;
{{ח:תתת|(2)}} תוספת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך יחידת דיור נוספת לא תעלה על 45 מ״ר (בסעיף זה – תוספת השטח); שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל בתוספת השטח;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} שטח יחידת הדיור הנוספת או יחידת הדיור הקיימת לאחר הפיצול, למעט שטח מדרגות גישה למפלס, לא יפחת מ־45 מ״ר, והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח שגודלו אינו פחות מהשטח המזערי למרחב מוגן שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח בגודל האמור בפסקת משנה (ב), רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת;
{{ח:תתת|(4)}} התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט״ו באב התשע״ז (7 באוגוסט 2017);
{{ח:תתת|(5)}} במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(6)}} המגרש, כולו או חלקו, אינו נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ־20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה.
{{ח:תתת|(2)}} החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון.
{{ח:תתת|(3)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסום ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בקשה להקלה שאינה כוללת תוספת שטח – ההקלה תינתן אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הוגשה התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לבקשה להקלה – הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן ההקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש את ההתנגדות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח – הוועדה המקומית רשאית לתת את ההקלה, אלא אם כן מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור.
{{ח:תת|(ה)}} נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ״א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור ביישוב מסוים (בסעיף קטן זה – מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שהוועדה המקומית תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה – לא יחולו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי יישוב במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגבלת הכמות לא יובא בחשבון מספר יחידות הדיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף זה, בשיעור של עד 20% ממספר יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות אלה יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית כאמור ברישה, כנוסחה ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4768580.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 155), התשפ״ד–2024}}.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}, תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}.
{{ח:תת|(ז)}} יחידת דיור שנוספה לפי הוראות סעיף זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, והבעלות או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה שימוש יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד; לעניין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ח)}} הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ״ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, אולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בהוראות לפי חוק זה או בתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותּרַ בו לא יעלה על 60 מ״ר, ומתוכו שטח המחסן ששינוי השימוש בו יותּרַ לא יעלה על 7.5 מ״ר, והכול בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים.
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}}, ביטול של פיצול שלא כלל תוספת שטח ואושר מכוח סעיף זה והחזרת המצב לקדמותו פטורים מהיתר, אם מתקיים בהם האמור {{ח:פנימי|סעיף 145ג|בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 145ג(א)}}, ויחולו לעניין זה הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ג|סעיף 145ג(ב)}}.
{{ח:תת|(יא)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה לפי סעיף זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בסעיף קטן (ט) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בסעיף קטן זה – היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה, ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה ”מימוש זכויות“ {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, לאחר מתן ההקלה.
{{ח:תת|(יב)}} לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת, אם הרשות המוסמכת הורתה כך;
{{ח:תתת|(2)}} כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת, והכול בהתאם להוראות הרשות המוסמכת.
{{ח:תת|(יג)}} על אף האמור בכל דין, הייתה יחידת הדיור שלגביה מתבקשת ההקלה לפי סעיף זה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור.
{{ח:תת|(יד)}} הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025) או עד המועד שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)#סעיף 60|סעיף 60(ג) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, אם נקבע, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(טו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור צמודת קרקע“ – יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע יחידות דיור לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח יחידת דיור“ – השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן.

{{ח:סעיף|148|שימוש חורג והקלה בתנאים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש.

{{ח:סעיף|149|תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תש״ע־5, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת כי התנגדויות לבקשה כאמור יוגשו בתוך 15 ימים ממועד הפרסום לפי פסקה זו, ולעניין מי שנמסרה לו הודעה לפי פסקאות (2א) ו־(2ב) – ממועד מסירת ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל;
{{ח:תתת|(2א)}} הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית –
{{ח:תתתת|(א)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה.
{{ח:תתת}} הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים;
{{ח:תתת|(2ב)}} בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום;
{{ח:תתת|(4)}} בהקלה או בשימוש חורג מתכנית המיתאר הארצית או מתכנית מיתאר מחוזית – נתקבל אישור המועצה הארצית; ואולם הוועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג או לתת הקלה, אף אם לא התקבל אישור המועצה הארצית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן להוציא מכוח התכנית היתר או לבצע עבודות בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לתכנית מצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה והשטח שבו מתקיימות הוראות פסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} התכנית אינה חלה על כל שטח מרחב תכנון מקומי או על כל שטחה של רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} נקבע בתכנית כי השימוש החורג או ההקלה אינם טעונים אישור של המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה המחוזית רשאי, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לקבוע כי על בקשה מסויימת או על סוגים מסויימים של בקשות לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן; הורה יושב ראש הועדה המחוזית כאמור, יקבע את ההוראות שיחולו על התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש הועדה המחוזית לפטור מהוראות סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”התאמת נגישות“ ו”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1}}.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ומהוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב1) ו־(ג)}}, רשאי יושב ראש ועדת מחוזית לקבוע כי על בקשה שעניינה יצירת דרך גישה שהיא התאמת נגישות שהוגשה על ידי בעל זכות בנכס נושא הבקשה, שהוא או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התאמת הנגישות תמנע מאחר שימוש סביר בקרקע או בבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, או בקרקע או בבניין גובלים;
{{ח:תתתת|(ב)}} התאמת הנגישות תפגע באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} התאמת הנגישות תחייב שינוי מהותי בבניין.
{{ח:תתת|(3)}} החלטת יושב ראש הוועדה המחוזית כאמור בפסקה (2) תינתן בתוך שישים ימים מיום שהתבקש לכך; מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות בדבר אופן הגשת בקשה לפי סעיף קטן זה והמסמכים שיש לצרף לה ובדבר האופן והמועד לקבלת החלטה כאמור ולמסירת הודעה למגיש הבקשה, כדי להבטיח מתן החלטה בתוך התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|150||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|151|סטיה ניכרת|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ה־3, תשס״ז־3, תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־5, תשע״ז־9, תשע״ח־3, תשפ״ב־8, תשפ״ג־4, תשפ״ג־5, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ה־4, תשפ״ה־8, תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב סטייה ניכרת לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא תינתן הקלה אלא בנושאים ששר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, יקבע בתקנות ואין בהם סטייה ניכרת מתכנית; ואולם, נושאים כאמור לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הקלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147(ב)}}, לא תינתן הקלה אם יש בכך סטייה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע או הבניין; תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הקבוע בתוכנית שהופקדה לאחר כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989), היא סטייה ניכרת לעניין פסקה זו; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב סטייה ניכרת לעניין פסקה זו.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, אשר אינן מתחייבות לפי הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, או לפי הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק זה}} – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן – התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בניית התוספת הושלמה לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);
{{ח:תתתת|(ב)}} הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}, להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(2)}} כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלה מהשיעור הקבוע בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} הוספה של קומות תת־קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת־קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבניין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת;
{{ח:תתתתת|(2)}} התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197 עד 200}}, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם התבקש היתר לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38).
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020).
{{ח:תת|(ב3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב4)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתוכנית לתשתית לאומית או מתוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}},
{{ח:תתת|(1)}} לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 75 מ״ר, לשם הקמת מיתקן השנאה לחשמל שנדרש למיתקן פוטו־וולטאי שהוקם לפי תוכנית, או לשם הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושר בתוכנית, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ״ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת־קרקעי – לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ״ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
{{ח:תתת|(3)}} לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, ”חלל כלוא בגשר“ – חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית, או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}}, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה – לא ייחשבו כסטיה מתכנית.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), לעניין תוספת שטחי שירות לשם הוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בפסקה (1), תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה או תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב־קומות (בסעיף זה – שטח נוסף), באישור הרשות המוסמכת – לא תיחשב כסטייה מתוכנית, ואולם, לעניין דירה קטנה בבניין שטרם החלה הקמתו, המילים ”תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה שלא ישמש חדר שירותים או חדר רחצה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול“ – לא ייקראו; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אזור עימות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בניין רב־קומות“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158טו1|בסעיף 158טו1}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דירה קטנה“ – דירה ששטחה הכולל המותר לבנייה לפני הוספת שטח נוסף לא עולה על 80 מ״ר, ובכלל זה שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן דירתי שנקבע כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן דירתי“ – כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (2) לא יחולו לעניין שטח נוסף במרחב מוגן בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7816298.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 163), התשפ״ה–2025}} {{ח:הערה|(ביום 22.7.2025)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י׳ בכסלו התשס״ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} או לפי הוראות שלפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק זה}} – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
{{ח:תת|(ד)}} תוספת קומות תת קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף קטן (ג) – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
{{ח:תת|(ה)}} שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 83ג|בסעיף 83ג}} או לעניין נטיעת עצים – ייחשב כסטייה ניכרת לעניין סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023}}.}}

{{ח:סעיף|151א||תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|151ב|היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים|תיקון: תשפ״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר להפעלת מעון“ – היתר לשימוש במבנה מגורים לשם הפעלת מעון יום לפעוטות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבנה מגורים“ – מבנה הנמצא במגרש המיועד למגורים, שיש בו דירת מגורים אחת או יותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש ההיתר“ – מבקש הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון שהוא בעל המקרקעין של מבנה המגורים או הבעלים, המנהל או המפעיל של מעון היום לפעוטות, ולעניין מבקש בקשה שהוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד או מנהלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום לפעוטות“ – מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעוט“, ”רישיון“, ”רישיון זמני“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על מעון יום לפעוטות שפועל בתוך דירה במבנה מגורים, שלפי התכנית החלה עליה או ההיתר לבנייתה לא הותר בה שימוש לשם הפעלת מעון יום, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם שוהים באותה דירה עד 6 פעוטות – המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג או היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה, ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות;
{{ח:תתת|(2)}} אם שוהים באותה דירה בין 7 ל־36 פעוטות – המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, ובלבד שקיבל היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה והוא בעל רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה המקומית תיתן היתר להפעלת מעון, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ח), ובלבד שהתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש ההיתר הגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת מעון, ואם הוא לא בעל המקרקעין – צירף לבקשה מסמך המעיד על הסכמת בעל המקרקעין להפעלת המעון;
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון תכלול את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כתובת הדירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המספר המרבי של פעוטות שישהו במעון היום;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצהרה של מבקש ההיתר על ביצוע הפרסום כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתתת|(ד)}} רישיון או רישיון זמני או התחייבות של מבקש ההיתר להגיש בקשה לרישיון כאמור בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
{{ח:תתתת|(א)}} הודעה המפרטת את מהות הבקשה להיתר ואת המועד להגשת התנגדויות לוועדה המקומית הוצגה על גבי שלט, ערוך לפי הוראות שנקבעו לגבי פרסום שלט לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|סעיף 89א}}, בעניין צורת השלט, מידותיו, פרטי מציב השלט, גודל הכתב ושפת הפרסום בלבד, במקום בולט בחזית מבנה המגורים שלגביו הוגשה הבקשה וכן במבנים הגובלים עימו, בכל התקופה להגשת ההתנגדויות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקיימו לגבי הבקשה להיתר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)(2א)(א) ו־(ב)}}, או מסרה הוועדה המקומית הודעה מקוונת כאמור בסעיף זה, ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בשל מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה בסכום העולה על 500 שקלים חדשים; נשלחה הודעה מקוונת, יראו אותה כאילו נמסרה ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתה; בפסקת משנה זו, ”הודעה מקוונת“ – מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים לכתובת או למספר הטלפון הנייד שמסר הנמען לרשות המקומית לקבלת מסרים.
{{ח:תת|(ד)}} התנגדות לבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון יכול שתוגש על ידי בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או במבנים הגובלים עימו, בלבד, בתוך 15 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(3).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוועדה המקומית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה הבקשה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ז); לא ניתנה החלטה, יראו את הבקשה כמאושרת בתום המועד האמור.
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה רשאית שלא לאשר את הבקשה במועד האמור בפסקה (1), אם בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או בבניינים הגובלים עימו הגיש התנגדות שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית שאינה ניתנת לתיקון, ולאחר שפעלה בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז).
{{ח:תת|(ו)}} הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית, תודיע הוועדה המקומית למבקש ההיתר על כך בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), ותיתן לו הזדמנות להציע דרך לתיקון הפגיעה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה; סברה הוועדה כי הפגיעה המתוארת בהתנגדות אינה ניתנת לתיקון, תיתן הוועדה למבקש ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} התקבלה תגובת מבקש ההיתר להתנגדות, תיתן הוועדה המקומית את החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת התגובה; לא ניתנה החלטה במועד האמור – יראו את הבקשה כאילו אושרה בתום המועד האמור; לא התקבלה תגובה ממבקש ההיתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, תחליט הוועדה בבקשה בתוך 30 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ח)}} החליטה הוועדה לאשר בקשה להיתר להפעלת מעון או שלא ניתנה החלטה במועד האמור בסעיפים קטנים (ה) או (ז) לפי העניין, תיתן רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר היתר להפעלת מעון; בהיתר יצוין כי אין בו משום אישור או רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח}}; אין בקבלת היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאיסור להפעיל מעון יום ללא רישיון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הפיקוח}}.
{{ח:תת|(ט)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לסרב לבקשתו לפי סעיף זה או לדחות התנגדות שהגיש לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחייה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי תיתן את ההיתר; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית בכפוף להוראות סעיף קטן (ח).
{{ח:תת|(י)}} קבלת היתר להפעלת מעון לא תיחשב השבחה, כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(יא)}} על אף האמור בכל דין, הייתה הדירה שלגביה הוגשה בקשה להיתר להפעלת מעון במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר לפי סעיף זה ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההיתר כאמור.
{{ח:תת|(יב)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר פעוטות מרבי שונה במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147{{ח:הערה|(}}י{{ח:הערה|)}}(13)}}, שניתן לבקש לגביו היתר להפעלת מעון או הליך אחר לקבלת היתר כאמור, בהתחשב, בין השאר, בהשפעה מרחבית ובהתנגדות בעלי דירות או מחזיקי דירות במבנה המגורים שבו יפעל המעון או במבנים הגובלים עימו.
{{ח:תת|(יג)}} על מעון יום לפעוטות שהחל לפעול במבנה מגורים ערב היום הקובע ושוהים בו בין 7 פעוטות ל־36 פעוטות (בסעיף קטן זה – מעון קיים), יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש ההיתר להפעלת מעון קיים יהיה רשאי להגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת המעון בתוך 90 ימים מהיום הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יהיה מפעיל המעון רשאי להמשיך ולהפעיל את המעון גם לאחר היום הקובע עד למתן החלטת הוועדה המקומית בבקשה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את הבקשה למתן היתר להפעלת מעון למעון קיים, תופסק פעילות המעון הקיים רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה החלטת הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(יד)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על אישור להפעלת מעון יום לפעוטות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד, ולא יראו שימוש כאמור כשימוש חורג.

{{ח:סעיף|152|ערר והשגה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשנ״ה־4, תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־9, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)}} רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה, ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות.
{{ח:תתת|(2)}} שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית.
{{ח:תתת|(3)}} הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158ס|בסעיף 158ס}} לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי הארצית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}} בלבד.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}} או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
{{ח:תתת|(2)}} חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}} רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}} או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
{{ח:תתת|(3)}} חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ג)}}, בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 145ב|בסעיף 145ב(ב)(2)}} רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע.
{{ח:תת|(א3)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ד)(2)}}, רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}}; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, ”היתר“ – למעט היתר שנתן מורשה להיתר.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין.

{{ח:סעיף|153|סדרי הערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לדיון בערר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, יוזמנו מבקש ההיתר, המתנגד, ונציגי רשות הרישוי המקומית או נציג הועדה המקומית, לפי הענין, ומשהתייצבו יתקיים הדיון בפניהם ורשאים הם להשמיע בפני ועדת הערר את טענותיהם.

{{ח:סעיף|154||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|155|זכויות לפי דינים אחרים}}
{{ח:ת}} זכות ערר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אינה גורעת מכל זכות של בעל זכות ערר לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|156|הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בקרקע חקלאית אלא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם בתחום הסביבה החופית דבר הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|157|מועד להכרעה בבקשות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ה־3, תשס״ח־5, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא החליטה רשות רישוי מקומית בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1)}}, יראו זאת כסירוב לתת היתר ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לועדת הערר; ועדת הערר תחליט בבקשתו בתוך שלושים ימים מהיום שהוגשה לה; שר הפנים יקבע הוראות מיוחדות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים, לביצוע התאמות נגישות כאמור, במוסדות חינוך.
{{ח:תת|(ב)}} לא החליטה ועדה מקומית בבקשה להקלה או בבקשה להיתר לשימוש חורג, בתוך תשעים ימים ממועד קליטתה, יראו זאת כסירוב לבקשה, והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|157א|הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון|תיקון: תשמ״א־6, תשמ״ו, תשנ״א־3, תשנ״ה־4, תשס״א־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־9, תשפ״ב־11, תשפ״ה־6, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – חברת החשמל לישראל בע״מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע״מ, לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המאשרת“ – יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} יחד עם מהנדס הועדה המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}}, או חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגדלת חיבור“ – הוספת יכולת הספקה לחיבור חשמל קיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספקת חשמל“ – חיבור בניין לראשונה לרשת החשמל.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא תתחיל החברה בעבודה להספקת חשמל לבנין ולא תספק חשמל לצורך עבודות בניה, אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת או היתר בניה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תספק החברה חשמל לבנין אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תתת|(3)}} לא תבצע החברה הגדלת חיבור לחיבור חשמל שגודלו עולה על 3×63 אמפר, אלא לאחר שקיבלה ממבקש החשמל הצהרה שלו כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או שהמציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תתת|(4)}} החברה תדווח לרשות המאשרת, בתוך שבעה ימי עבודה לאחר תומו של כל רבעון קלנדרי, על הבקשות להגדלת חיבור שגודלן עולה על 3×40 אמפר שקיבלה באותו רבעון.
{{ח:תתת|(5)}} מצאה הרשות המאשרת כי מבנה נושא בקשה להגדלת חיבור נבנה בסטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה שלא לבצע את הגדלת החיבור או להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תתת|(6)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פסקאות (3) או (4) יחולו רק על חיבור בגודל העולה על האמור בפסקאות (3) או (4), כפי שינקוב בצו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתקין המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת;
{{ח:תתת|(2)}} לא יספק ספק מים לבנין – שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) – אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) אם ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד)(1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו־(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב}}, אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין.
{{ח:תת|(ה1)}} רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר.
{{ח:תת|(ה2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה3)}} ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בלי ששולמו החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} ובלי שניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלומם בכפוף להוראות כל דין, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן שולמו החיובים האמורים או שניתנו ערבויות כאמור, ובלבד שפירוט החיובים האמורים נמסר למבקש האישור לא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה4)}} נקבעה חובת בקרת ביצוע לעבודות לפי ההיתר, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות.
{{ח:תת|(ו)}} ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה.
{{ח:תת|(ז)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), (ו) או (ח)(2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה בפניה.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לעניין חיבור לחשמל, למים או לטלפון לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה המשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), לא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד (בסעיף קטן זה – מבנה) והתמלאו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1ב); שר הפנים יהיה רשאי לקבוע צו כאמור אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוגשה למוסד התכנון המוסמך תכנית מפורטת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83א1|בסעיף 83א1}} המאפשרת מגורים בשטח האמור (בסעיף קטן זה – תכנית מוצעת);
{{ח:תתתת|(ב)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק;
{{ח:תתתתת|(2)}} מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא הוועדה המקומית, הרשות המקומית, בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע וניתנה חוות דעת מתכנן המחוז ולפיה התכנית האמורה תואמת את הוראותיה של תכנית כוללנית שאושרה לגבי השטח או של תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שאושרה כאמור; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים, מוסד התכנון או הרשות המקומית הנוגעים בדבר או מגיש התכנית ביקשו זאת ממתכנן המחוז;
{{ח:תתתתת|(3)}} מוסד התכנון המוסמך החליט על הפקדת התכנית המוצעת.
{{ח:תתת|(1א)}} שר הפנים רשאי לתת צו כאמור בפסקה (1) ביוזמתו או לפי בקשת מוסד תכנון או רשות מקומית הנוגעים בדבר; בקשה כאמור תוגש לשר הפנים עם העתק לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובצירוף חוות דעת מתכנן המחוז אם התבקשה לפי פסקה (1)(ב)(2); הוועדה המחוזית תעביר לשר הפנים את חוות דעתה לעניין הבקשה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לה; לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה עד תום התקופה האמורה, יהיה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה בלי לקבל את חוות דעתה; שר הפנים יחליט בבקשה שהוגשה לו כאמור בתוך 60 ימים מיום שקיבל את חוות הדעת של הוועדה המחוזית או מתום המועד לקבלת חוות הדעת, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(1ב)}} ניתן צו כאמור בפסקה (1) לגבי שטח פלוני, לא יחולו הוראות סעיף זה על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של מבנה הנמצא באותו שטח אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור הגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לרשות המאשרת הנוגעת בדבר, שהתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר לגבי המבנה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המבקש התחייב כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התכנית המוצעת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך;
{{ח:תתתתת|(3)|(א)}} המבקש צירף לבקשתו ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}}, שהיה חב בהם לפי התכנית המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו מבוקש החיבור, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור; המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} לעניין סכום החיובים כאמור בפסקת משנה (א), בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את התכנית המוצעת ואת תאריך הגשתה כתכנית שאושרה במועד האמור;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתתתת|(ד)}} הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר)}} תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן אישור הרשות המאשרת לביצוע החיבור, ובו חיוותה דעתה כי המבנה תואם את התכנית המוצעת או שהוחלט להפקידה, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.
{{ח:תתת|(1ג)}} ניתן אישור הרשות המאשרת לחיבור המבנה כאמור בפסקה (1ב)(ב), רשאים החברה, הספק או המנהל, לפי העניין, לחברו לחשמל, למים או לטלפון, לפי העניין, סמוך לאחר מתן האישור, ולא יותנה חיבור כאמור בהפקדתה או באישורה של התכנית המוצעת או במתן ההיתר למבנה.
{{ח:תתת|(2)}} ראתה הרשות המאשרת כי בבניית המבנה, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית המוצעת, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו מבנה; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו.

{{ח:סעיף|157ב|אישור תחילת עבודה|תיקון: תשע״ד־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־3, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־8, תשפ״ב־9, תשפ״ג־4, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע עבודה לפי היתר אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית נתן לבעל ההיתר אישור כי ניתן להתחיל בביצוע העבודות (בחוק זה – אישור תחילת עבודה); לא יתנה מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא בתנאים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}} מאת גורם מאשר או בהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 157ג|בסעיף 157ג}} לעבודות לפי ההיתר, לא ייתן מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא אם כן מסר לו בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} מהנדס הוועדה המקומית יחליט בבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהוגשה לה הבקשה, ובלבד שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); לא החליט מהנדס הוועדה המקומית בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימי עבודה נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}} מאת גורם מאשר או בהיתר.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף זה, לעניין היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4}}, הסמכות לתת אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה תהיה נתונה למורשה להיתר, והוא ייתן אישור כאמור למי שהוא בעל היתר בתוקף שניתן על ידי מורשה להיתר אם מצא כי בעל ההיתר התקשר עם מכון בקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב)}}, וכן אם מצא כי התקיימו שאר התנאים שנקבעו לעניין זה בחיקוק, בהיתר, בתכנית ובמידע למורשה להיתר, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158מז|בסעיף 158מז}}, ובלבד שהמורשה להיתר הודיע למהנדס הוועדה המקומית על כוונתו ליתן אישור כאמור שבעה ימי עבודה לפחות לפני מתן האישור; מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור במהלך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ג2)}} המורשה להיתר יעביר את האישור שנתן לפי סעיף קטן (ג1) לרשות הרישוי המקומית בצירוף הודעה בדבר מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, אולם לבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב)}} לא תצורף הודעה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה)}} או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה1)}} לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 261|הסעיף האמור}} ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר, חמישה עשר ימים לפני תחילת העבודה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עבודות לפי היתר שלא יהיו טעונים אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|157ג|בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, לרבות חובת דיווח של מכון בקרה על ביצוע עבודות שלא בהתאם להיתר במועדים ובעניינים שיקבע; {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|158||תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158א|חובת התקנת מעליות וגנרטורים|תיקון: תשמ״א־4, תשס״א־5, תשס״ה־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור, ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בכל בנין מגורים, ובכל בנין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ב|בסעיף 158ב}}, שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} לא יינתן היתר לבניית בנין שבו מתוכננת יותר ממעלית אחת שאין בו תנאי המחייב התקנת מנגנון פיקוד שבת.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה, ”מנגנון פיקוד שבת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית)|תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בכל בנין רב־קומות יותקן גנרטור להספקת זרם חשמל בשעת הפסקת זרם החשמל ממקור האספקה הראשי, לחלקי הבנין ולמיתקניו שקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית; לא יינתן היתר לבניית בנין רב־קומות שאין בו תנאי המחייב התקנת גנרטור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מהו בנין גבוה ובנין רב־קומות לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בניה בהתקנת מעלית או גנרטור בבנין שאינו בנין גבוה, בנין נגיש או רב־קומות אם לדעתו ייעוד הבנין והשימוש בו מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות מיתקן אחר להספקת זרם חשמל שניתן להתקינו במקום גנרטור.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה – מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי הענין, אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מעלית נגישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס הוועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פיר למעלית.
{{ח:תתת|(3)}} האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס הועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א}}, וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א}}.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אגף“ – חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בנין נגיש“ – אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן – הפרש גובה), עולה על 10 מטרים; השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות גובה נמוך מהקבוע בסעיף זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע גובה העולה על הקבוע בסעיף זה אם הדבר נדרש מטעמים הנדסיים או טכניים.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים.

{{ח:סעיף|158א1|הצמדת מקומות חניה|תיקון: תשנ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א)(2)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום חניה“ – שטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התימרון לכניסה וליציאה של כלי רכב.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה.
{{ח:תת|(ג)}} המצמיד מקומות חניה לדירה בניגוד להוראות סעיף זה, הצמדתו בטלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996}}.}}

{{ח:סעיף|158א2|בתי שימוש המיועדים לנשים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בית שימוש ציבורי“ – בית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ב|בסעיף 158ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|158א3||תיקון: תשע״ב־2, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים|תיקון: תשמ״א־5}}

{{ח:סעיף|158ב|הגדרות|תיקון: תשמ״א־5, תשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין ציבורי“ – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים)|תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר לבניה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.

{{ח:סעיף|158ב1|תחולת {{ח:פנימי|פרק ה1|הפרק}}|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} והתקנות ולפיו יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|סעיף 158ו1}} ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ז משנה ב|ב{{ח:הערה|חלק ב׳ ל}}סימן ז׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור.

{{ח:סעיף|158ג|סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים|תיקון: תשמ״א־5, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה, רשאי שר הפנים, על אף האמור בכל דין, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע השר, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתקנות לפי חוק זה, או חלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן התשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה הועדה המקומית, על אף האמור בכל דין, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147}} מאת הועדה המקומית; הועדה המקומית תעביר למתכנן המחוז הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לערור עליה בפני ועדת הערר והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי.
{{ח:תת|(ד)}} הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ה|סעיף 158ה}}, אם ההוראה לא תקויים.
{{ח:תת|(ה)}} מי שלא מילא אחר הוראה של שר הפנים לפי סעיף קטן (א) או הוראה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן (ב) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן (ג), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר.

{{ח:סעיף|158ד|ערעור|תיקון: תשמ״א־5, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיבל הוראה משר הפנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג(א)}} או שקיבל הוראה מועדה מקומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג(ב)}}, והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעל או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט השלום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג}} בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה.
{{ח:תת|(ג)}} לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה.
{{ח:תת|(ד)}} הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעל והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|158ה|ביטול רשיון עסק|תיקון: תשמ״א־5, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קויימה לגביו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ג|סעיף 158ג}} תוך התקופה שקבע השר או הועדה המקומית כאמור בו, יורו השר או הועדה המקומית, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158ו|מתן היתר לבנין ציבורי|תיקון: תשמ״א־5}}
{{ח:ת}} הועדה המקומית לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה; אין בהוצאה {{ח:הערה|[צ״ל: בהוראה]}} זו כדי לגרוע מחובתה של הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)}} או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה.

{{ח:קטע2|פרק ה1א|פרק ה׳1א{{ח:הערה|׳}}: נגישות לאנשים עם מוגבלות|תיקון: תשס״ה־3}}

{{ח:סעיף|158ו1|נגישות מקום ציבורי חדש|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה1א|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”אנשים עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“, ”נגישות“, ”התאמות נגישות“, ”מוסד חינוך“, ”נציבות“, ”נציב“, ”נטל כבד מדי“, ”רשות ציבורית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – מקום מהמקומות המפורטים {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד), לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי“ – תקן ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}.
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח {{ח:פנימי|פרק ה1א|בפרק זה}} שאין לו הגדרה בחוק זה, תהא המשמעות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
{{ח:תת|(ג)}} מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}, וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי החדש ולרבות הנגשת מעברים ממקומות החניה כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, במקום הציבורי החדש;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי לענין פסקה (1), ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו לענין מעלית, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, שקבע השר (בסעיף זה – התאמת נגישות שעלותה גבוהה) – אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר – עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות;
{{ח:תתתת|(ד)}} לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים – היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו.
{{ח:תתת|(2)}} נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(3)}} בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב.
{{ח:תתת|(4)}} מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
{{ח:תתת|(5)}} קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
{{ח:תתת|(6)}} החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
{{ח:תתת|(7)}} על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיפים 152 עד 155}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2), וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} מקום ציבורי חדש שעתיד ליהות מופעל בידי רשות ציבורית;
{{ח:תתת|(2)}} חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ו|סימן ו׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז).
{{ח:תת|(ז)|(1)}} במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}, שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} התקנת פיר למעלית בבנין המרכזי;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקנת תא שירותים נגיש לאדם עם מוגבלות, אחד לנשים ואחד לגברים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה למבנה המרכזי, בין המבנה המרכזי למבנים הסמוכים, ודרכי הגישה לאולם הספורט ולחצר ולרבות כבישים בדרכי הגישה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל התאמה נוספת, שקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין –
{{ח:תתת|(1)}} מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} כל מקום נוסף שקבע שר הפנים בצו.
{{ח:תת|(ט)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
{{ח:תת|(י)}} תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (ד)(1) ו־(ז)(2) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|158ו2|שטח משותף בבנין מגורים חדש|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ה, תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין מגורים חדש“ – בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח משותף בבנין מגורים“ – שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים.
{{ח:תת|(ב)}} בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתקנות בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת –
{{ח:תתת|(1)}} דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה;
{{ח:תתת|(2)}} מעלית, ככל שהותקנה;
{{ח:תתת|(3)}} פתחי הגישה לדירות המגורים;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה;
{{ח:תתת|(5)}} חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין;
{{ח:תתת|(6)}} שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבנין או הפרויקט, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
{{ח:תתת|(3)}} היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד).
{{ח:תתת|(2)}} נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(3)}} בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב.
{{ח:תתת|(4)}} מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
{{ח:תתת|(5)}} קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
{{ח:תתת|(6)}} החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
{{ח:תתת|(7)}} על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיפים 152 עד 155}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|פרק ב׳ לחלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|158ו3|אישור מורשה נגישות|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1(ז)}} או לבנין מגורים חדש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ו2|בסעיף 158ו2}}, או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 158א|סעיף 158א}};
{{ח:תתת|(3)}} לענין מוסד חינוך חדש – גם {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}};
{{ח:תת}} השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראת שלפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf|בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2005}}, שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף 157א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#פרק ט|בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף|158ו4|תוקף היתר – מוסד חינוך|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס הוועדה כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס הוועדה ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר.

{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158ז||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשס״ז־3, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158ח||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158ט||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158י||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158יא||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158יב||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה3|פרק ה׳3: מכוני בקרה|תיקון: תשנ״א־3, תשס״ה־2, תשע״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן א|סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158יג|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מכון“ – בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות להסמכת מעבדות“ – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות}}.

{{ח:סעיף|158יד|הקמת מכון בקרה ותפקידיו|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא אם כן ניתן לו רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו:
{{ח:תתת|(1)}} לבצע בקרת תכן;
{{ח:תתת|(2)}} לבצע בקרת ביצוע;
{{ח:תתת|(3)}} להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|158טו|תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ח־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – רישיון), אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פועלים בשירותו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל בקרת תכן שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובתכן הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל בקרת ביצוע שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובקרת ביצוע הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בקרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158יח|בסעיף 158יח}};
{{ח:תתתת|(ד)}} בקרים מורשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר (בסעיף זה – תאגיד עירוני);
{{ח:תתת|(3)}} בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם;
{{ח:תתת|(5)}} הוא הוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות}}, בשינויים המחויבים; הרשות להסמכת מעבדות תקבע כללים לעניין הסמכה של מכוני בקרה לסוגיהם;
{{ח:תתת|(6)}} הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}} כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר.
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה.

{{ח:סעיף|158טו1|תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־5, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנייה רוויה“ – בנייה של שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין רב־קומות“ – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס שהכניסה אליה היא דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקמת בניין מגורים חדש“ – הקמת בניין חדש שאינו בניין רב־קומות, המיועד למגורים בלבד, בבנייה רוויה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כניסה קובעת לבניין“ – כהגדרתה לפי חוק זה לעניין בקשה להיתר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע להיתר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 158כא|ו־158כא(א)}}, בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 122), התשע״ח–2018}} (בסעיף קטן זה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|תיקון מס׳ 122}}), עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 30.6.2024 (ק״ת תשפ״ד, 1038).}}
{{ח:תתת|(1)}} שר האוצר רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש, אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים לעניין גורם מאשר המנויים {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(2)}} ניתן רישיון לגוף כאמור בפסקה (1), והוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר כאמור באותה פסקה שלגביה נדרש אישורו של גורם מאשר המנוי {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}}, ואין במכון בקרה בקר מורשה לעניין אותו גורם מאשר, רשאי מגיש הבקשה להיתר, לבחור, בהודעה שימסור לרשות הרישוי בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיפים 145(ב3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 157ב|157ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158יח|158יח(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158כג|158כג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 261|או 261(ה)(3א)}}, לפי העניין, ככל שהם בתוקף;
{{ח:תתת|(3)}} הומצאה למהנדס הוועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לעניין בקשה להיתר כאמור בפסקה (2), יכלול המידע להיתר לעניין אותה בקשה הודעה בכתב על חובתו של הרוצה להגיש את הבקשה (בפסקה זו – המבקש) לפנות למכון בקרה וכן על כך שהוא רשאי לבחור, בדרך האמורה באותה פסקה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה כאמור באותה פסקה; לא נמסר המידע להיתר או נמסר המידע להיתר לעניין בקשה להיתר כאמור לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|תיקון מס׳ 122}}, יודיע מהנדס הוועדה למבקש, בכתב, במועד הגשת הבקשה להיתר, על חובתו לפנות למכון בקרה ועל אפשרותו לבחור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים.

{{ח:סעיף|158טו1א||תיקון: תשפ״ד־11, ק״ת תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158טז|רישיון, תנאיו והארכת תוקפו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא אם כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר; לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לא|סעיף 158לא}}, ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}}, אלא אם כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל.
{{ח:תת|(ב)}} רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי ההיתרים או בסוגי היתרים מסוימים.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו.
{{ח:תת|(ה)}} רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|158יז|ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}};
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טז|בסעיף 158טז(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי ההיתרים שמכון הבקרה מוסמך לעסוק בהם, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכון הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שקבע שר הפנים, ובכלל זה אינו מבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במועדים שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} מכון הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה על פעילות מכון הבקרה או תנאי מתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה.
{{ח:תת|(ד)}} ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין בקשות להיתר ועבודות לפי היתר שמכון הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, ורשאי הוא להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ב|סימן ב׳: בקרים|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158יח|בקרים במכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ד־11, ק״ת תשפ״ו, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יעסיק בקרים לעניין סוגי פעולות ובמספר שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)}} נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}}, תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה – תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.

{{ח:סעיף|158יט|רישום בקרים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשמים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|ובחוק ההנדסאים והטכנאים}} ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים.
{{ח:תת|(ב)}} בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כ|סעיף 158כ}}, והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לכשירותו.
{{ח:תת|(ג)}} על בקר יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}} לעניין האתיקה ועונשין או הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים#פרק ז|פרק ז׳ לחוק ההנדסאים והטכנאים}}, בשינויים המחויבים, ולפי העניין.

{{ח:סעיף|158כ|תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר להירשם כבקר בפנקס בקרים מי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אדריכל רשום, מהנדס רשום או הנדסאי רשום;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מקיים דרישות שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור לתכן הבנייה ולפי חוק זה, ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1); דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה וההשתלמות, תוכנן, וסוג הבחינות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים)|תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} לעניין סמכויות בקר, הסמכות של הנדסאי רשום, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי, של מהנדס רשום או של מהנדס רשוי, תהיה תקפה רק לעניין אותו סוג פעולות שהוא מוסמך לגביהן לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}}.
{{ח:תת|(ב1)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדריכל רשום“ ו”מהנדס רשום“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי רשום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}}.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳: בקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158כא|העסקת בקר מורשה במכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ח־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה:
{{ח:תתת|(1)}} שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה;
{{ח:תתת|(4)}} הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}}.

{{ח:סעיף|158כב|כשירות בקרים מורשים והסמכתם|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור של גורם מאשר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כא|סעיף 158כא}} או בהתייעצות עמו, יקבע השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בפסקה (1) של סעיף 158כא(א)}}, {{ח:הערה|&lt;s&gt;לפי העניין&lt;/s&gt;,}} או השר הממונה על גורם מאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בפסקה (3) או (4) של אותו סעיף}}, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|בסימן זה}} – השר הממונה), {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027): באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,}} את תנאי הכשירות הנוספים הנדרשים מבקר, וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק (בסעיף זה – תנאי הכשירות).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת)|תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת), התשע״ח–2018}}; פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.oref.org.il/sip_storage/files/4/5654.pdf|תנאי כשירות בקר מורשה מטעם פיקוד העורף}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש)|תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות)|תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמבקש להיות בקר מורשה יגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיותיה; הוגשה בקשה כאמור תבדוק הרשות להסמכת מעבדות את עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; קבעה הרשות להסמכת מעבדות שמתקיימים במבקש תנאי הכשירות, תודיע על כך לשר הממונה.
{{ח:תת|(ד)}} קיבל השר הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – ההודעה), יחליט בה בתוך 21 ימים, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על הסכמתו להרשאה – תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו;
{{ח:תתת|(2)}} השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את הבקשה, לרבות בשל אי־עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות או מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו; השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את מועד מתן החלטתו לפי פסקה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, לשם קבלת החלטתו;
{{ח:תתת|(3)}} הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על דחיית בקשתו;
{{ח:תתת|(4)}} לא הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה או בתוך התקופה הנוספת כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו וכן תודיע לשר הפנים על אישור הבקשה לפי פסקה זו.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים או השר הממונה רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(3)}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו;
{{ח:תתת|(4)}} חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות;
{{ח:תתת|(5)}} הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כג|בסעיף 158כג}};
{{ח:תתת|(6)}} הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך;
{{ח:תתת|(7)}} הוא נהג בדרך שאינה הולמת.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לשר הפנים ולשר הממונה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|158כג|סמכויות בקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} קבע שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות הדעת של גורמים מאשרים מסוימים לאחר הגשת הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר ייתן הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – הנחיות והוראות הגורם המאשר); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.oref.org.il/sip_storage/files/3/5653.pdf|הנחיות לפיהן בקר מורשה בתחום המיגון יפעיל את סמכותו}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}}.
{{ח:תת|(ז)}} בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ח)}} לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר;
{{ח:תתת|(3)}} אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ד|סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158כד|הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון בקרה ואופן הגשתם; הוראות לעניין סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקר מורשה לצורך חיקוק מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 158כב|בסעיף 158כב(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה עמדת השר הממונה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 21 ימים, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|158כה|פעילותו של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי המקומית ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנקלטה אצלו, ולגבי בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת – בתוך 15 ימי עבודה; שר הפנים רשאי לקבוע מועדים אחרים לגבי סוגים מסוימים של בקשות להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה יפעל בכפוף לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות ופרסמה באתר האינטרנט שלה.
{{ח:תת|(ג)}} למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|158כו|אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע אגרות שמבקש היתר ישלם למכון הבקרה; בתקנות כאמור ייקבע כי מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב למבקש את האגרה ששילם או חלק ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|158כז|החלת דינים על עובדי מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}} כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור.

{{ח:סעיף|158כח|מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו(א)(1)}}, לא יטפלו בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם, ואם נודע למי מהם על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך למנהל בקרת התכן או למנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו.

{{ח:סעיף|158כט|קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין –
{{ח:תת|(1)}} התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין; {{ח:הערה|החל מיום 1.1.2027):}} תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(2)}} דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים והבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון הבקרה, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן;
{{ח:תת|(3)}} אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון;
{{ח:תת|(4)}} דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו, לרבות בעד התייעצות מוקדמת עם מכון הבקרה.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ה|סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158ל|חובת דיווח של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה ידווח לשר הפנים על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|158לא|ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה.
{{ח:תת|(ה)}} לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158לא1|האחראי על מכוני הבקרה – מינויו וסמכויותיו|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סמכויות שר האוצר הועברו לשר הפנים י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה אחראי על מכוני הבקרה (בסעיף זה – האחראי); האחראי יהיה עובד מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} האחראי יפקח על פעולתם של מכוני הבקרה ושל הבקרים ויבקר אותן.
{{ח:תת|(ג)}} האחראי יקבע את תוכנם וצורתם של טפסים ומסמכים הנוגעים לעבודת מכון הבקרה, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כד|סעיף 158כד(א)}} או ככל שנקבע בתקנות כאמור כי הוא רשאי לשנות את תוכנם וצורתם של מסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} האחראי רשאי לתת הנחיות והוראות למכוני הבקרה, לרבות לעניין קביעת מפרטי בקרה, לגבי נושאים שיקבע שר האוצר בתקנות, ולמעט הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כג|בסעיף 158כג(ה)}} (בסעיף זה – הוראות האחראי); הוראות האחראי יכול שיינתנו לכלל מכוני הבקרה או למכון מסוים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} אין חובה לפרסם את הוראות האחראי ברשומות, ואולם האחראי יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות האחראי וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ו|סימן ו׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158לב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, ”הממונה“ – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} הפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן זה}}, בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפעיל את סמכויותיו אף שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טז|סעיף 158טז(ב)}}, והמנויים {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}};
{{ח:תתת|(3)}} פעל שלא בהתאם לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158כה|סעיף 158כה(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158כו|סעיף 158כו(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר חובות דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ל|סעיף 158ל(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ל|סעיף 158ל(ב)}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}.

{{ח:סעיף|158לג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לו|סעיף 158לו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 158לו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|158לד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לג|סעיף 158לג}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|158לה|החלטת הממונה על דרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לז|סעיף 158לז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|158לו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|158לז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, ובשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|158לח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158לד|בסעיף 158לד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מד|סעיף 158מד}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158מד|אותו סעיף}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|158לט|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158לה|בסעיף 158לה}}.

{{ח:סעיף|158מ|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158מא|גבייה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|158מב|עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|158מג|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158מד|ערעור על דרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158מה|פרסום|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מד|סעיף 158מד}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}} וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|158מו|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}} ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לב|סעיף 158לב(ב)(2) ו־(6)}} או לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 14|סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית}}.

{{ח:קטע2|פרק ה4|פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}}

{{ח:סעיף|158מז|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4}}|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להיתר“ – בקשה למתן היתר שהגיש מורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158נ|סעיף 158נ(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל השבחה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החיובים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השבחה“ ו”שמאי מקרקעין“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע למורשה להיתר“ – פירוט כל התנאים וההוראות שבהתקיימם ניתן לתת היתר, תנאים שיש לקבוע בהיתר וכן עניינים נוספים שיקבע שר הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – תעודה המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|158מח|תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א)}}, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן מורשה להיתר יהיה רשאי לתת היתר במקומה של רשות הרישוי המקומית:
{{ח:תת|(1)}} בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין (בסעיף זה – מבקש ההיתר) ביקש ממורשה להיתר לתת היתר לפי סעיף זה לגבי המקרקעין;
{{ח:תת|(2)}} ההיתר הוא לאחד מאלה, ובלבד שאינו כולל הקלה או שימוש חורג:
{{ח:תתת|(א)}} להקמת בניין המיועד בעיקרו למגורים או הוספה לבניין כאמור המיועדת בעיקרה למגורים, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; לעניין זה, ”מיועד בעיקרו למגורים“ – אם לפחות 80% משטחי הבנייה המבוקשים בהיתר, להקמה או להוספה, מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחי שירות המשרתים את המגורים;
{{ח:תתת|(ב)}} להקמת בניין המיועד למגורים שמספר הקומות שבו לא עולה על שתיים, ומספר יחידות הדיור שבו לא עולה על חמש או הוספה לבניין, ובלבד שמספר הקומות שבו ומספר יחידות הדיור שבו לא יעלו בשל ההוספה על האמור בפסקת משנה זו;
{{ח:תתת|(ג)}} להקמת מבנה ציבור או הוספה למבנה ציבור שתשמש כמבנה ציבור, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; בסעיף זה, ”מבנה ציבור“ – מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי ותחנה לתחבורה ציבורית, ושימושים ציבוריים נוספים כפי שקבע שר הפנים;
{{ח:תתת|(ד)}} להקמת מבנה ציבור שהוא מבנה ציבור שהמורכבות של תכן הבנייה לגביו נמוכה, כפי שקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה, או הוספה למבנה ציבור כאמור;
{{ח:תת|(3)}} ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה בהתאם להוראות שיקבע השר;
{{ח:תת|(4)}} היו המקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה מקרקעי ישראל, ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל, ככל שהיא נדרשת;
{{ח:תת|(5)}} הבניין או הקרקע שלגביהם מבוקש ההיתר אינו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} אתר כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת הרביעית}}, המיועד לשימור לפי תכנית;
{{ח:תתת|(ב)}} אתר הנכלל ברשימת אתרים לשימור כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|בסעיף 12 לתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(ג)}} בניין המיועד לשימור בתכנית מופקדת;
{{ח:תתת|(ד)}} בניין המיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תת|(6)}} ההיתר אינו טעון שיקול דעת של מוסד תכנון שאינו רשות הרישוי המקומית.

{{ח:סעיף|158מט|הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר יגיש לרשות הרישוי בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה.
{{ח:תת|(ב)}} נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מבקש הבקשה למידע להגיש למהנדס הוועדה המקומית בקשה לקבלת הבהרות לגבי המידע שנמסר.
{{ח:תת|(ג)}} נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המורשה להיתר להפעיל סמכות הנתונה לפי חוק זה או בהוראות תוכנית לוועדה המקומית, לרשות הרישוי המקומית או למהנדס הוועדה המקומית, ואשר נדרשת לו לשם הגשת הבקשה להיתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר הפנים קבע בתקנות כי המורשה להיתר רשאי להפעיל את אותה סמכות;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב), הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בידי הוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית או מהנדס הוועדה המקומית, לפי העניין, בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות.

{{ח:סעיף|158נ|הגשת בקשה להיתר וקליטתה|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר ואת כל הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה, אם מצא שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח}};
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}}, החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} {{ח:פנימי|סעיף 98|או 98}} ובהוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יצרף לבקשה להיתר שהוא מעביר לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (א) את התצהירים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} תצהיר שלו כי ההיתר עומד בכל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיפים 158מח}} ו־158נ(א) ובהוראות כל דין, וכי הוא אינו נמצא בניגוד עניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נה|בסעיף 158נה}}; המורשה להיתר רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לחוות דעת או תכנית שקיבל ממומחה, ובלבד שצירף לבקשה להיתר תצהיר החתום בידי אותו מומחה;
{{ח:תתת|(2)}} תצהיר מטעם המהנדס האחראי לתכנון שלד הבניין כי הוא תכנן את שלד הבניין וערך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים בעת הגשת הבקשה, והתקיימו לגביהם הוראות כל דין הנוגע לעניין.
{{ח:תת|(ג)}} מועד קליטת המסמכים בידי רשות הרישוי המקומית כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ייחשב כמועד קליטת הבקשה להיתר לעניין כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} המורשה להיתר יבצע כל תיאום או התייעצות המוטלים על רשות הרישוי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 145|לסעיף 145(א3)}} ולהוראות מכוחו.

{{ח:סעיף|158נא|תשלום חיובים למתן היתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי המקומית לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי המקומית תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – המועד האחרון).
{{ח:תת|(ד)}} לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר אף שלא שולמו החיובים.
{{ח:תת|(ה)}} מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים.
{{ח:תת|(ו)}} ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה – היטל ההשבחה בשל ההיתר) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה המורשה להיתר לשמאי מקרקעין לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה – שומת המורשה להיתר);
{{ח:תתת|(2)}} המורשה להיתר יעביר עותק משומת המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה – מועד הדיווח);
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למורשה להיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה – שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו היא אישרה את שומת המורשה להיתר;
{{ח:תתת|(4)}} מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר (בסעיף זה – ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(5)}} כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא ייתן המורשה להיתר תעודת גמר;
{{ח:תתת|(6)}} על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לתקופה שבין מועד תשלום שומת המורשה להיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(7)}} על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|ו־16 לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|ו־14 לתוספת השלישית}} יחולו על שומת הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ח)}} חובת תשלום אגרת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}} לא תחול על היתר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|158נב|מתן היתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר רשאי לתת היתר בבקשה להיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} אם התקיימו לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח}};
{{ח:תתת|(2)}} כל ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}}, החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} {{ח:פנימי|סעיף 98|או 98}} ובהוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}};
{{ח:תתת|(4)}} שולמו כל החיובים שפורטו בפירוט החיובים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ג)}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נא|סעיף 158נא(ד)}}, וכן היטל ההשבחה בשל ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)}};
{{ח:תתת|(5)}} התקבל אישור של כל גורם מאשר שנדרש על פי המידע למורשה להיתר וכן אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה וכי תוצאות הבקרה תקינות, אולם לבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) ו־(ד)}} לא יידרש אישור של מכון בקרה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי המקומית עותק של ההיתר שנתן לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה את כל המסמכים שצורפו לו.
{{ח:תת|(ג)}} מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שנתן לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, בכפוף להוראות שנקבעו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ה)(2)}} או הוראות אחרות שיקבע השר לעניין זה, ובלבד שיודיע המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית על השינויים בהיתר 15 ימי עבודה לפני ביצוע השינויים; רשות הרישוי המקומית רשאית לתת הוראות לעניין זה במהלך תקופה זו.

{{ח:סעיף|158נג|תעודת גמר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף 157א}}, הסמכות לתת תעודת גמר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} תהיה נתונה למורשה להיתר לעניין היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, והוא רשאי לתת תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שניתן על ידו או על ידי מורשה להיתר אחר, אם מצא כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק;
{{ח:תתת|(2)}} כל התנאים שנקבעו בחיקוק, בתכנית, בהיתר או במידע למורשה להיתר למתן תעודת גמר;
{{ח:תתת|(3)}} התקבל אישור של מכון בקרה כי המכון ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) ו־(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יעביר עותק מתעודת גמר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי המקומית בהתאם להוראות שיקבע השר.

{{ח:סעיף|158נד|חובות אמון, פיקוח ודיווח|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין ושמאי העורך את שומת המורשה להיתר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)(1)}}, יפעלו כלפי מוסדות התכנון בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב, ולא יעדיפו את ענייניהם האישיים או את ענייניו של אחר על פני אלה של מוסדות התכנון ושל הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח מורשה להיתר, וכן מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על בנייה בהתאם להוראות לפי חוק זה, כי בבניין נושא ההיתר נעשים עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתכנית או לחוק, יורה לבעל ההיתר לפעול לתיקון הליקויים וידווח לרשות הרישוי על הליקויים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מיום שנודע לו על עבודה או על שימוש כאמור.

{{ח:סעיף|158נה|ניגוד עניינים|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר לא יטפל בבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} אם הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמורשה להיתר ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואם נודע לו על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך לרשות הרישוי המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו כניגוד עניינים לעניין מורשה להיתר כאמור באותו סעיף קטן אם סך הכנסותיו של המורשה להיתר ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי מורשה להיתר לתת היתר בבקשה להיתר שהוא מבין עורכיה או אחראי לביקורת על ביצועה, ולא יראו אותו כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד.

{{ח:סעיף|158נו|פרסום היתרים|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר.

{{ח:סעיף|158נז|ערר על היתר|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מסר מורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית העתק של ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נב|בסעיף 158נב(ב)}}, רשאית רשות הרישוי, אם מצאה שלא מתקיימים בהיתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 6 חודשים מיום שנמסר לה ההיתר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות הרישוי רשאית להגיש ערר כאמור בסעיף קטן (א) עד למתן תעודת הגמר אם התקיים בהיתר אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חריגה משטחי הבנייה המותרים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} חריגה ממספר יחידות הדיור המותרות לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} חריגה מגובה המבנה המותר לפי כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} חריגה מקווי בניין המותרים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} חריגה משימושים המותרים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערר בנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב), יותלה תוקפו של ההיתר עד להחלטה אחרת של ועדת הערר, ואם הוגש בנושאים אחרים – לא יותלה תוקפו של ההיתר אלא אם כן החליטה ועדת הערר לעשות כן.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הערר תיתן החלטה בדבר התליית ההיתר כאמור בסעיף קטן (ג), בתוך 14 ימי עבודה מיום שהוגש הערר.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי לקבוע עניינים נוספים על העניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) שעליהם יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|158נח|החלפת מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נג|סעיף 158נג(א)}}, נבצר ממורשה להיתר להמשיך למלא את תפקידו כמורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, רשאי מבקש ההיתר לפנות למורשה להיתר אחר לשם המשך הטיפול בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|158נט|תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} שר הפנים יקבע תקנות לעניין יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, ובכלל זה הוראות לעניין מידע למורשה להיתר, הגשת בקשה להיתר, מתן היתר, מתן אישור תחילת עבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ב|סעיף 157ב(ג1)}} ומתן תעודת גמר, לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|158נט1|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, ובכלל זה על מספר המורשים להיתר ומספר ההיתרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר בשנים 2024 עד 2026.

{{ח:קטע2|פרק ה5|פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי|תיקון: תשפ״ג־4}}

{{ח:סעיף|158ס|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5}}|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המשנה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מוסד רישוי ארצי“ – אדם בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שמינה מנהל מינהל התכנון לעניין {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רישוי ארצי“ – רשות רישוי ארצית או ועדת המשנה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רישוי מקומי“ – רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות רישוי ארצית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 158סא|בסעיף 158סא}}.

{{ח:סעיף|158סא|רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי – מינוי, סמכויות והגשת בקשות|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ה־4, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת המשנה ומהנדס מוסד רישוי ארצי, יחדיו, יהיו רשות רישוי ארצית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר, לפי העניין, בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד רישוי ארצי, ולעניין מתן היתר יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה המקומית, בהתאמה ולפי העניין; ואולם, לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן זה למוסד רישוי ארצי אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי לפני מתן ההיתר וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 157|בסעיף 157}}, אם לא החליט מוסד רישוי מקומי בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 157|באותו סעיף}}, לא יראו זאת, לעניין פסקה זו, כסירוב לבקשה להיתר, כל עוד לא הגיש המבקש ערר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}};
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים הורה בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות הרישוי המקומית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158סג|בסעיף 158סג}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הועברה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יקיים מוסד הרישוי הארצי דיון מקדמי עם מגיש הבקשה ומהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מוסד הרישוי הארצי בדיון המקדמי שההחלטה בבקשה להיתר טרם ניתנה מסיבות שאינן בשליטת מוסד הרישוי המקומי, יורה על החזרת הבקשה להיתר למוסד הרישוי המקומי, ורשאי הוא להחליט על החזרת הבקשה למוסד הרישוי המקומי אם מצא כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} החליט מוסד הרישוי הארצי שלא להחזיר את הבקשה למוסד הרישוי המקומי, ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע מוסד הרישוי המקומי.
{{ח:תתת|(4)}} הועברה הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי, לא יהיה רשאי מבקש ההיתר להגישה לוועדת הערר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}.
{{ח:תת|(ד)}} הועברה בקשה להיתר לפי סעיף קטן (ג) או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), לא ידון בה מוסד הרישוי המקומי ולא יקבל כל החלטה בעניינה, אלא אם כן מוסד הרישוי הארצי החליט להחזיר את הטיפול בבקשה למוסד הרישוי המקומי כאמור בסעיף קטן (ג)(2).
{{ח:תת|(ה)}} מוסד רישוי ארצי יזמין לכל דיון בעניין בקשה להיתר את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח שבבקשה להיתר או את נציגו וייתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שיחליט בעניין הבקשה.
{{ח:תת|(ו)}} רשות רישוי ארצית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר שהועברה אליה או שהוגשה לה, לפי העניין, בתוך 45 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין, וועדת המשנה תיתן את החלטתה כאמור בתוך 90 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ז)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק זה}} רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית.

{{ח:סעיף|158סב|תשלום חיובים למתן היתר|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הועברה בקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סא|סעיף 158סא(ג)}}, או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158סא|סעיף 158סא(ב)(2)}}, מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד הרישוי הארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה, בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד הרישוי המקומי ימסור למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית מוסד הרישוי הארצי כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – המועד האחרון).
{{ח:תת|(ד)}} לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי מוסד הרישוי הארצי לתת את ההיתר אף אם לא שולמו החיובים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} מוסד הרישוי הארצי ימסור למוסד הרישוי המקומי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ו)}} ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה, כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה – היטל ההשבחה בשל ההיתר), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה מבקש ההיתר לשמאי מקרקעין כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה – שומת מבקש ההיתר);
{{ח:תתת|(2)}} מבקש ההיתר יעביר עותק של השומה האמורה בפסקה (1) למוסד הרישוי המקומי בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה – מועד הדיווח);
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למבקש ההיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה – שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו אישרה את שומת מבקש ההיתר;
{{ח:תתת|(4)}} מסרה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת מבקש ההיתר (בסעיף זה – ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(5)}} כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא תינתן תעודת גמר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158מז|בסעיף 158מז}};
{{ח:תתת|(6)}} על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(7)}} על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|ו־16 לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|ו־14 לתוספת השלישית}} יחולו על שומת הוועדה המקומית.

{{ח:סעיף|158סג|הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית|תיקון: תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158סד|בסעיף 158סד}}, כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה באופן חריג במתן היתרים, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – הכרזת שר הפנים).
{{ח:תת|(ב)}} הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|158סד|המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים|תיקון: תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} עד ליום כ״ו בתמוז התשפ״ד (1 באוגוסט 2024) ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים לעניין הפעלת סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בפסקה (1) בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים גם לבקשת המנהלים; {{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}}, ”המנהלים“ – יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון.
{{ח:תתת|(3)}} מצא מנהל מינהל התכנון בבדיקה שערך כאמור בפסקה (1) כי יש מקום להמליץ לשר הפנים להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}}, יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} המנהלים רשאים, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיה, להמליץ לשר הפנים כי יפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}} בעניינה של רשות רישוי מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} המלצת המנהלים כאמור בסעיף קטן (ב) תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הימשכות הליכי הרישוי במוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} ממצאי הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר;
{{ח:תתת|(4)}} בעניינו של מוסד רישוי מקומי שבמרחב התכנון שלו נמצאת רשות מקומית אשר בינה ובין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים – נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} שיעור המקרים של אי־מסירת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מט|סעיף 158מט}} למורשה להיתר במועד שנקבע.
{{ח:תת|(ד)}} החליטו המנהלים להמליץ כאמור בסעיף קטן (ב), יעבירו את המלצתם לשר הפנים בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה}}

{{ח:סעיף|159|הגדרות|תיקון: תשכ״ז, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מחוזית“ או ”ועדה מקומית“ – לרבות ועדה מיוחדת או ועדה משותפת, בכל מקום שניתנו להם לפי חוק זה הסמכויות של הועדה המחוזית או של הועדה המקומית, הכל לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בטחוני“ – בנין, מחנה או דרך המוחזק או נועד להיות מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה לצורך {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} על ידי שר הבטחון, למעט בנין, מחנה או דרך שאינו משמש למטרה בטחונית או שלא נועד לכך או ששר הבטחון או מי שהוסמך על ידיו הורה עליו שהוא פתוח לציבור; לענין הגדרה זו, ”שלוחה אחרת של מערכת הבטחון“ – לרבות חברה ממשלתית, שהשר האחראי עליה הוא שר הבטחון.

{{ח:סעיף|160|סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} על בקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} במיתקן בטחוני יחולו, על אף האמור בחוק זה או בתקנות על פיו, הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסמכות לתת את ההיתר תהיה בידי ועדת משנה של הועדה המחוזית, בהרכב של שלושה מחברי הועדה המחוזית (להלן – ועדה למיתקנים בטחוניים);
{{ח:תת|(2)}} שני חברים בועדה למיתקנים בטחוניים ימונו על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון, ונציג שר הבטחון בועדה המחוזית יהיה החבר השלישי; שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את יושב ראש הועדה;
{{ח:תת|(3)}} הבקשה למתן ההיתר תכלול רק פרטים על איתורו של מקום המיתקן הבטחוני ופירוט המיגבלות שעומדים להטילן עקב הקמת המיתקן על אדם אחר, ויצורף לה תשריט המקום;
{{ח:תת|(3א)}} שר הבטחון או נציגו יודיעו למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות הועדות למתקנים בטחוניים להטיל מגבלות בשל מתקן בטחוני ועל כל שינוי שיחול במגבלות, אלא אם כן טעמים של בטחון המדינה מצדיקים אי מתן ההודעה כאמור;
{{ח:תת|(3ב)}} הועברה הודעה כאמור בפסקה (3א), לא יפקיד ולא יאשר מוסד תכנון תכנית בניגוד למגבלות שהוטלו בשל מתקן בטחוני, אלא לאחר ששמע מוסד התכנון את עמדת נציג שר הבטחון בענין המגבלות האמורות, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות שר הבטחון להגיש התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}};
{{ח:תת|(4)}} לפי דרישת הועדה תימסר לה הודעה על סוג הייעוד הכללי של המיתקן הבטחוני; סוגי הייעוד הכללי ייקבעו על ידי מי שהוסמך לכך מטעם שר הבטחון;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיפים 149 עד 154}} לא יחולו;
{{ח:תת|(6)}} לא תידרש בקרת תכן על ידי מכון בקרה.

{{ח:סעיף|161|התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} המבקש היתר למיתקן בטחוני והועדה למיתקנים בטחוניים יתחשבו, ככל האפשר, בהנחיות התכנוניות והסביבתיות שתיתן הועדה המחוזית לענין זה.

{{ח:סעיף|162|המנין החוקי}}
{{ח:ת}} המנין החוקי בישיבת הועדה למיתקנים בטחוניים הוא שני חברים לפחות, שנציג שר הבטחון יהיה אחד מהם.

{{ח:סעיף|163|עניני טיסה אזרחית}}
{{ח:ת}} בענינים הנוגעים לטיסה האזרחית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבטחון.

{{ח:סעיף|164|קרקעות חקלאיות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה לחוק זה}} לא תחול לגבי מיתקנים בטחוניים; אולם בענינים הנוגעים לקרקע חקלאית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את יושב ראש הועדה לשמירה על קרקע חקלאית.

{{ח:סעיף|165|תחולת {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}}}
{{ח:ת}} שימוש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} לגבי מיתקן בטחוני טעון אישור הועדה למיתקנים בטחוניים.

{{ח:סעיף|166|ועדת ערר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} דחתה הועדה למיתקנים בטחוניים בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}, רשאי מי שהגיש אותה לערור, תוך חמישה עשר יום מהיום שהודעה לו הדחיה, על החלטת הועדה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית, בהרכב של חמישה חברי המועצה הארצית (להלן – ועדת ערר למיתקנים בטחוניים).
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את חברי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת ערר למיתקנים בטחוניים רשאית לקבל את הערר או לאשר את ההחלטה שעוררים עליה, עם או בלי שינויים; לא קיבלה את הערר, כולו או מקצתו, רשאית היא לפי דרישת שר הבטחון לחזור ולדון בו.

{{ח:סעיף|167|דיון בערר בהרכב של שלושה}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים רשאי להורות שבערר מסויים תהיה הועדה מורכבת משלושה חברים בלבד שיקבע.

{{ח:סעיף|168|היושב ראש}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים ייבחר על ידי הועדה.

{{ח:סעיף|169||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|170|סודיות הדיונים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} חבר הועדה למיתקנים בטחוניים וחבר ועדת הערר למיתקנים בטחוניים לא ימסרו, כל ידיעה שהגיעה אליהם במהלך דיוני הועדה למי שאינו מוסמך לקבלה.

{{ח:סעיף|171|סדרי הדיון}}
{{ח:ת}} הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים יקבעו בעצמם את סדרי הדיון ואת סדרי עבודתם במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו.

{{ח:סעיף|172|פטור}}
{{ח:ת}} מערכת הבטחון לא תזדקק להיתר של הועדה למיתקנים בטחוניים או של כל מוסד תכנון אחר לגבי –
{{ח:תת|(1)}} מיתקן בטחוני שאיתורו אושר מטעם אגף התכנון של משרד הפנים לפני תחילתו של חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} מיתקן בטחוני נוסף בתחום מיתקן בטחוני קיים, ובלבד שמחמת הקמת המיתקן הבטחוני הנוסף כאמור לא יוטלו מגבלות על אדם אחר, ולא יחולו שינויים במגבלות כאמור שהן קיימות, וייעודו הכללי של המיתקן הבטחוני הנוסף לא יהיה מסוג השונה מסוגו של המיתקן הבטחוני הקיים.

{{ח:סעיף|173|תקנות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון, רשאי בתקנות לקבוע לגבי מיתקן בטחוני הוראות מיוחדות בכל הענינים שהוא רשאי להתקין להם תקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265}} וכן הוראות בדבר התנאים למתן הקלה או היתר לשימוש חורג לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני)|תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני), תשכ״ז–1966}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים)|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים)|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966}}.}}

{{ח:סעיף|174|מניעת מכשולי טיסה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה, הכל לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולבצע בהם פעולה או לעשות בהם או מעליהם סידורים, לרבות תאורה, צביעה או סימון, הכל לשם מניעת מכשולי טיסה; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו הודעה בכתב שלושה ימים מראש.
{{ח:תת|(ב)}} המונע את מי שפועל מכוח סעיף קטן (א) מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכותו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2500 לירות; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות לבעל הקרקע או הבנין או למחזיק בהם לבצע את הפעולה או לעשות את הסידורים, הכל כאמור בסעיף קטן (א) ובמועד ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתנה לו הוראה לבצע פעולה או לעשות סידורים כאמור בסעיף קטן (ג) חייב בקיומה; קיים אותה, זכאי הוא לתשלום הוצאותיו מאוצר המדינה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות לאי קיום החובה לפי כל חוק אחר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל חובה שהוטלה או שתוטל על בעל קרקע או בנין בהתאם לתנאי כל היתר לפי כל חיקוק הדן בתכנון ובניה.
{{ח:תת|(ו)}} ”מקרקעין“, בסעיף זה – לרבות עגורן ומנוף שגבהם מעל ארבעה מטרים, אף אם אינם מחוברים לקרקע.

{{ח:סעיף|175|הוראת שינוי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית, על פי דרישת שר הבטחון או סגנו, להורות לועדה המקומית, לועדה המחוזית או לועדה למימי חופין להכניס לתכנית הוראת שינוי, אם היא הכרחית לשם הבטחת פעולתו התקינה של מיתקן בטחוני, השימוש התקין בו, מניעת פגיעה בסודיותו או מניעת נזקי גוף או רכוש הצפויים מפעולתו או מהשימוש בו.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הוראת השינוי לפי סעיף קטן (א) איסור התקנתו של מיתקן חשמלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, תשי״ד–1954}}, של מיתקן אלקטרוני או של מיתקן אחר שייקבע בצו על ידי שר הדואר, הפסקת פעולתם או קביעת תנאים לשימוש בהם – יכול שתוגש הדרישה גם על ידי שר הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} היתה הוראת השינוי איסור השימוש בבנין מגורים או הגבלתו של השימוש בו, וכתוצאה מהוראת השינוי כאמור עשוי להיפסק השימוש בבנין או עשויה לחול הגבלה ניכרת ומוחשית בשימוש בו, לא תבוצע מכוח הוראות סעיף זה בלבד הפסקת השימוש בבנין או ההגבלה בשימוש בו כאמור לגבי מי שמחזיק בבנין בזכות חוקית או בזכות שביושר, אלא לאחר שהועמד לרשותו של אותו מחזיק שיכון חלוף סביר או, אם רצה בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.
{{ח:תת|(ד)}} החלו בהליכים משפטיים לשם הכרעה אם אמנם הועמד לרשות המחזיק בבנין כאמור בסעיף קטן (ג) דיור חלוף סביר או סכום הפיצויים הנאות תמורתו, אין בכך כדי לעכב את ביצוע הוראות השינוי לגבי אותו מחזיק.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה למיתקנים בטחוניים תביא את הדרישה להוראת השינוי לידיעתם של בעלי הקרקעות והבנינים ושל בעלי זכות בהם אשר, לדעת הועדה, הם עלולים להיפגע על ידי הוראת השינוי, ובעל זכות כאמור רשאי, תוך עשרה ימים מהיום שהגיעה הוראת השינוי לידיעתו, להגיש התנגדות להוראה בפני הועדה בדרך שקבע שר הבטחון בהסכמת שר הפנים בתקנות.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית לדחות את ההתנגדות או לקבלה, כולה או מקצתה, ולתת את הוראת השינוי, כפי שמחייבת, לדעתה, קבלת ההתנגדות; דחתה הועדה את ההתנגדות, כולה או מקצתה, תעביר אותה לדיון ולהכרעה סופית בפני ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
{{ח:תת|(ז)}} בדיון בהתנגדות תונחה הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים על ידי השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ח)}} על פי דרישת חבר הועדה למיתקנים בטחוניים החולק על החלטתה בדבר הוראות שינוי, תעביר הועדה את ההכרעה באותו ענין לועדת הערר למיתקנים בטחוניים; הדרישה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים, וההחלטה של ועדת הערר תבוא במקום ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים ותהא סופית.
{{ח:תת|(ט)}} עברו כל התקופות להגשת ההתנגדויות או להגשת דרישות להכרעה על ידי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים או הוכרע בהן סופית, רואים את התכנית כאילו שונתה כדין על ידי הוראת השינוי והשינוי יקבל תוקף במועד שנקבע על ידי הועדה למיתקנים בטחוניים.
{{ח:תת|(י)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳ לפרק ג׳}} לא יחולו על תכנית ששונתה בדרך הוראת שינוי.
{{ח:תת|(יא)}} כל מקום שהוראת שינוי סותרת היתר לפי חוק זה, הוראת השינוי עדיפה וההיתר יתוקן, ישונה או יבוטל בהתאם.
{{ח:תת|(יב)}} ”הוראת שינוי“, בסעיף זה – לרבות הוראה בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} איסור הבניה או הגבלתה או קביעת תנאים לבניה;
{{ח:תתת|(2)}} איסור השימוש בקרקע או בבנין או בחלק מהם או הגבלתו או קביעת תנאים לו.

{{ח:סעיף|176|פיצויים}}
{{ח:ת}} מי שנפגע על ידי הוראה על פי {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174}} או על ידי הוראת שינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בשינויים המחוייבים לפי הענין; לענין זה יראו הוראה שניתנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 174|הסעיפים האמורים}} כאילו נכללה בהוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}.

{{ח:סעיף|177|התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הוגשה מטעם שר הבטחון התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני שהוא קיים, או שהקמתו אושרה והוא עלול להיפגע על־ידי התכנית, יחולו על ההתנגדות הוראות חוק זה בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההתנגדות תוגש לועדה למיתקנים בטחוניים;
{{ח:תת|(2)}} בהתנגדות לתכנית מיתאר מחוזית ובערר על קבלת התנגדות או על דחייתה תדון ותכריע ועדת הערר למיתקנים בטחוניים; בהתנגדות אחרת תדון ותכריע הועדה למיתקנים בטחוניים;
{{ח:תת|(3)}} ההתנגדות לא תהיה נתונה לעיון על פי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}};
{{ח:תת|(4)}} הועדה למיתקנים בטחוניים תודיע לועדה המחוזית ולועדה המקומית על הגשת ההתנגדות וההכרעה בה.

{{ח:סעיף|177א|הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר|תיקון: תשע״ו־6}}
{{ח:תת|(א)}} מיתקן שהוחזק בידי חברה ממשלתית שהופרטה, באחד מהשטחים המצוינים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}} (בסעיף זה – מיתקן קיים), ימשיכו לראות אותו כמיתקן ביטחוני לעניין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} עד אישור תכנית למיתקן (בסעיף זה – תקופת המעבר), ובלבד שבתוך שנה ממועד ההפרטה הוועדה למיתקנים ביטחוניים אישרה לגביו מפרט המתאר את המצב הקיים (בסעיף זה – מפרט מצב קיים למיתקן).
{{ח:תת|(ב)}} מפרט מצב קיים למיתקן יכלול מפת מדידה הכוללת את סימון גבולות המיתקן, תיאור המבנים הקיימים במיתקן (AS MADE), ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בו והשטח הכולל הבנוי בתחום המיתקן הביטחוני במועד ההפרטה, והוא לא יהווה תכנית פוגעת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה המיתקן הקיים בשטחים המצוינים {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 3|בפרטים (3)}} {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 4|או (4) לתוספת השמינית}}, תימשך תקופת המעבר לגביו עד תום ארבע שנים מהמועד שבו אושרה תכנית למיתקן לגבי השטח המנוי {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 4|בפרט (4) לתוספת השמינית}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) –
{{ח:תתת|(1)}} לא הופקדה תכנית למיתקן עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, יראו את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, ואולם שר האוצר ושר הביטחון רשאים להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת, בהודעה שתפורסם ברשומות;
{{ח:תתת|(2)}} לא אושרה תכנית למיתקן עד תום ארבע שנים ממועד הפקדתה, ימשיכו לראות את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום ארבע שנים ממועד ההפקדה.
{{ח:תת|(ה)}} אושרה תכנית למיתקן קיים, יראו את המבנים התואמים את התכנית ואת המפרט שאושר לפי סעיף קטן (א) וכן מבנים שנבנו בהתאם לסעיפים קטנים (ו) ו־(ז) כאילו הוצא להם היתר כדין גם לאחר תום תקופת המעבר.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172(2)}} יחולו לגבי בנייה נוספת בתחום מיתקן שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, רק אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטח הבנייה אינו עולה על 50 מ״ר;
{{ח:תתת|(2)}} אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את הבנייה בדרך שבה היה מאשר בנייה במיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172}}, הוועדה למיתקנים ביטחוניים רשאית לתת היתר לבניית מיתקן ביטחוני נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל של הבנייה הנוספת לא יעלה במצטבר על 15% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה, ולגבי מיתקנים המצויים בשטח המצוין {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 3|בפרט (3) לתוספת השמינית}} – על 5% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה; מהשטח המצטבר המותר לבנייה כאמור ינוכה סך שטחי הבנייה שבנייתם אושרה לפי סעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(2)}} אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את המיתקן הנוסף בדרך שבה היה מאשר בניית מיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפרטה“ – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במיתקן קיים להיות חברה ממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית למיתקן“ – תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרים, כפי שאישרה הוועדה המחוזית בשטח המיתקן.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שימוש חורג}}

{{ח:סעיף|178|תקופת מקסימום לחריגה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית –
{{ח:תת|(1)}} לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג;
{{ח:תת|(2)}} להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבנינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן – תקופת מקסימום לחריגה).

{{ח:סעיף|179|פרסום הרשימה ואישורה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} נערכה רשימת בנינים וקרקעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 178|בסעיף 178}}, ינהגו בה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחילת תקפה ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר הרשימה כאמור חורגת מהוראותיה; ובכל הודעה על הפקדת הרשימה ייאמר כי הועדה המקומית מבקשת לקבוע את תקופת המקסימום לשימוש החורג בבנינים או בקרקעות שברשימה ולקיום בנין שברשימה כבנין חורג.

{{ח:סעיף|180|מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לכל בנין חורג לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}} תקבע תקופת המקסימום, בשים לב לכל הנסיבות ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} התקופה המשוערת להמשך קיומו של הבנין, למעשה, בשים לב לשנות קיומו שחלפו ולמצבו אותה שעה;
{{ח:תת|(2)}} התקופה המשוערת להמשך קיומו היעיל של הבנין מבחינה כלכלית וכמקור הכנסה;
{{ח:תת|(3)}} מידתה ואפיה של החריגה;
{{ח:תת|(4)}} אפיו הציבורי של הבנין.

{{ח:סעיף|181|התקופה המרבית לחריגה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} התקופה המרבית לחריגה לכל קרקע שבה קיים שימוש חורג, תיקבע בשים לב לכל הנסיבות, ובין השאר, מידתה ואופיה של החריגה.

{{ח:סעיף|182|אישור התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הציעה הועדה המקומית, מכוח {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, לקבוע את התקופה המרבית לחריגה של כל בנין או קרקע, ינהגו בקביעה זו, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחולת תוקפה, ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר החריגה היא מהוראותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בסעיף 179}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|183|הפסקת החריגה בתום התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מתום התקופה המרבית ייפסק השימוש החורג בבנין, או ישונה הבנין עד שלא יהיה עוד חורג או ייהרס או יסולק; לא נעשה כן, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות על המשתמש בבנין או על בעל זכות בו לבצע את הדבר, הכל לפי הענין וכפי שנראה לבית המשפט צודק בנסיבותיו.

{{ח:סעיף|184|הפסקת החריגה לפני תום התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית, אם נראה לה הדבר דרוש לצרכי התכנון, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית, להורות בכתב למשתמש בבנין או לבעל זכות בו להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לחריגה של אותו בנין, או לשנות, להרוס או לסלק את הבנין החורג, הכל לפי הענין, לפני תום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראת הועדה המקומית רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית לידיו; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר או לאשר את הוראת הועדה המקומית, עם או בלי שינויים; ועדת הערר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום הגשת הערר; לא ניתן לערור על החלטת ועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} בוצעה ההוראה, זכאי בעל הזכות בבנין לפיצויים מהועדה המקומית; אולם בחישוב הפיצויים יביאו בחשבון כי בתום התקופה המרבית היה נפסק השימוש החורג בבנין או שהבנין היה טעון הריסה, סילוק או שינוי בלי תשלום פיצויים.

{{ח:סעיף|185|אי־&lt;wbr&gt;ביצוע ההפסקה לפני המועד|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לא קיים המשתמש בבנין או בעל הזכות בו את הוראת הועדה המקומית שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}}, לאחר שתמה תקופת הערר עליה או לאחר שאושרה ההוראה על ידי ועדת הערר, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות עליו לקיים את ההוראה.

{{ח:סעיף|186|ביצוע על ידי הועדה המקומית}}
{{ח:ת}} לא קויים צו של בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 185|או 185}} ואין עוד ערעור עליו, רשאי בית המשפט, כשהנסיבות מחייבות זאת, להטיל את ביצועו על הועדה המקומית, וכן רשאי בית המשפט להרשות את הועדה המקומית לגבות את הוצאות הביצוע ממי שחייב בקיום הצו, בדרך שגובים חוב אזרחי; סעיף זה אינו גורע מסמכות בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט|פקודת בזיון בית המשפט}}, ומכל זכות לפיצויים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|187|שיכון חלוף}}
{{ח:ת}} היה הבנין החורג בית מגורים או שהשימוש החורג היה בבנין מגורים, לא ייפסק השימוש שבזכות חוקית או שבזכות שביושר מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בלבד, אלא לאחר שהועמד לבעלי הזכות שיכון חלוף סביר, או, אם רצו בכך, לאחר ששולמו להם או לזכותם פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הפקעות}}

{{ח:סעיף|188|מטרת ההפקעה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־6, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} מותר לועדה המקומית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189}}, להפקיע על פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור.
{{ח:תת|(ב)}} ”צרכי ציבור“, בסעיף זה – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, עתיקות, שטחי חניה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים, מיתקנים לאגירת אנרגיה, מיתקני השנאה לחשמל, ובכלל זה חדרי שנאים ותחנות משנה, וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לעניין פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, משרדי הממשלה, תחנות לתחבורה ציבורית, תחנות רכבת ארצית, בתי משפט, בתי סוהר, שדות תעופה, שמורות טבע, גנים לאומיים, מיתקנים או אתרים המשמשים לצורך צבאי או ביטחוני, מיתקנים להתפלת מים ומיתקני מים לרבות מאגרים, וכל צורך ציבורי אחר שאישר שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין פסקה זו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על אישור מטרות ציבוריות אלו: מחסן חירום של רשות מקומית (י״פ תשל״ט, 191), תחנות מוניות (י״פ תשל״ט, 1098), בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים (י״פ תשמ״ב, 2631), תחנות משטרה ותחנות לכיבוי אש (י״פ תשמ״ג, 2597), שכונות מגורים לצורך קליטת עליה (י״פ תשנ״א, 2247), מיתקני תקשורת של בזק (י״פ תשנ״ג, 2), בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י״פ תשנ״ו, 3869), מגרשים לקיום השתלמות מעשית בנהיגה (י״פ תשס״ג, 2864), מעונות לסטודנטים (י״פ תשס״ד, 3349), מעון למגורי אנשים עם מוגבלות (י״פ תשס״ד, 3465), מיתקנים לתחזוקה ותפעול של רכבת קלה (י״פ תשס״ה, 954).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית)|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014}}.}}

{{ח:סעיף|189|סמכות הועדה המקומית|תיקון: תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תקפה של תכנית מיתאר מקומית או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית, כשהפקעתם דרושה, לדעת הועדה המחוזית, למטרה ציבורית שלה נועדו בתכנית האמורה, והיא חייבת לעשות כן אם הועדה המחוזית, לאחר התייעצות אתה, דרשה זאת ממנה; אם בתכנית כאמור נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית רק לצורכי ציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (2) להגדרה ”צורכי ציבור“ שבסעיף 188(ב)}}, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (1) להגדרה ”צורכי ציבור“ בסעיף 188(ב)}} ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)}} או שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (1) להגדרה ”צורכי ציבור“ בסעיף 188(ב)}} ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה.

{{ח:סעיף|190|ביצוע ההפקעה|תיקון: תש״ע־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|הפקודה האמורה}}, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|סעיף 20 לפקודה האמורה}} יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|באותו סעיף}} על ”רבע“ יבוא ”ארבע עשיריות“; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש;
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(3)}} לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים;
{{ח:תתת|(4)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לפקודה האמורה}} יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור;
{{ח:תתת|(5)}} הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 5א|סעיפים 5א}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 7ב|7ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 14|14(1א) ו־(1ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 14א|14א עד 14ד}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 21|ו־21 לפקודה האמורה}} לא יחולו;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודה האמורה}} יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט.

{{ח:סעיף|191|חילופי קרקע}}
{{ח:ת}} הועדה המקומית, בהסכמת הועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה.

{{ח:סעיף|192|הסכם אינו היתר לחריגה}}
{{ח:ת}} שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית.

{{ח:סעיף|193|דין רכוש שהופקע}}
{{ח:ת}} מקרקעין שהופקעו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} ינהגו בהם כאמור בתכנית החלה עליהם.

{{ח:סעיף|194|שיכון חלוף}}
{{ח:ת}} בהליכי הפקעה מכוח {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

{{ח:סעיף|195|דין מקרקעין שנרכשו בתמורה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל עוד לא שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך;
{{ח:תת|(2)}} שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור.

{{ח:סעיף|196|שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים, תשלם הועדה המקומית פיצויים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו היתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} בפעולה לפי סעיף זה – לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש מקרקעין – המועד של שינוי הייעוד, ושווי המקרקעין ייקבע בשים לב לייעודם מחדש.

{{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: היטל השבחה|תיקון: תשמ״א־8}}

{{ח:סעיף|196א|היטל השבחה|תיקון: תשמ״א־8}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} ועל פיה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: פיצויים}}

{{ח:סעיף|197|תביעת פיצויים|תיקון: תשמ״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}.
{{ח:תת|(ב)}} התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה)|תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|197א|התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי|תיקון: תשע״ז־8}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}, בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה.
{{ח:תתת|(2)}} מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט״ו בכסלו התשע״ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע).
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|198|תביעה לפיצויים|תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״ג־3, תשס״ה, תשס״ה־5, תשס״ו־2, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תש״ע, תשע״ה, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}, תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}}, רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה.
{{ח:תתת|(3)}} השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ב)}} פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300885.pdf|בחוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 84 והוראת שעה), התשס״ח–2008}}.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 1,040.49 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 2,082.22 ש״ח)}};
{{ח:תתת}} שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(3)}} הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(4)}} החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים.
{{ח:תתת|(5)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן.
{{ח:תתת|(6)}} החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה להטיל הוצאות לפי פסקאות (4) או (5) תיחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
{{ח:תתת|(2)}} היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה – שמאי מייעץ).
{{ח:תתת|(3)}} מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}} יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו.
{{ח:תת|(ז)}} על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים.
{{ח:תת|(ח)}} שמאי מקרקעין שהתבקש להכין שומה בהליכים לפי סעיף זה, וכן שמאי מכריע ושמאי מייעץ שמונו לפי סעיף זה, רשאים לקבל מידע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14א|סעיף 14א(א) לתוספת השלישית}}, והוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14א|סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של אותו סעיף}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997}}.}}

{{ח:סעיף|199||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|200|פטור מתשלום פיצויים|תיקון: תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני;
{{ח:תתת|(5)}} איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים;
{{ח:תתת|(6)}} איסור השימוש בקרקע או הגבלתו שלא בדרך איסור בניה או הגבלתה, כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה;
{{ח:תתת|(7)}} הגבלת דרכי השימוש בבנינים;
{{ח:תתת|(8)}} קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין;
{{ח:תתת|(9)}} חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה;
{{ח:תתת|(10)}} חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית;
{{ח:תתת|(11)}} הוראה בתכנית שחל עליה {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון, במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור באותו סעיף קטן, אם אותה תוכנית משנה הוראות בתוכנית קודמת וקובעת תנאים שיש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על האפשרות להקים מרחב מוגן או על אופן בנייתו, ובכלל זה הוראות לעניין קווי בניין, גובה בניין ותכסית המגרש, אלא אם כן התוכנית הקודמת היא תוכנית מיתאר ארצית למיגון שמטרתה היחידה היא כאמור באותו סעיף קטן, שאושרה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3626730.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 149 והוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, או לאחריו (בסעיף זה – תוכנית מיתאר ארצית למיגון), ומתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התוכנית המשנה אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון;
{{ח:תתתת|(ב)}} התוכנית המשנה קובעת הוראות לעניין שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}} שאינו באזור עימות, והיא אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון הקובעת הוראות כאמור או – אם לא אושרה תוכנית המתקנת את תוכנית המיתאר הארצית למיגון, עד יום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026) – מיום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026);
{{ח:תתת|(2)}} מתכנן המחוז של השטח שבו חלה התוכנית המשנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המחוזית, נתן לה אישור אם מצא כי יש הצדקה של ממש להוראות שנקבעו בה; בהחלטתו ישקול מתכנן המחוז, בין השאר, את הכדאיות הכלכלית בהקמת מרחב מוגן על פי הוראותיה של התוכנית המשנה ואת ההשפעה הצפויה על מימוש האפשרות להקים מרחב מוגן, בשים לב לצורך בעידוד הקמתם של מרחבים מוגנים.

{{ח:סעיף|201|אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית}}
{{ח:ת}} לא ישולמו פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} בקשר לכל בנין שהוקם, לכל דרך שנסללה ולכל דבר אחר שנעשה בתחום תכנית לאחר שההודעה בדבר הפקדתה פורסמה ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}.

{{ח:סעיף|202|פיצויים על הפסקת חריגה}}
{{ח:ת}} מי שבתום תקופת המקסימום שנקבעה לשימוש חורג או לבנין חורג לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} הינו בעל זכות במקרקעין שלגביהם נקבעה התקופה, לא יהיה זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו על ידי הפסקת השימוש או על ידי שינויו, הריסתו או סילוקו של הבנין, הכל לפי הענין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומן הצדק שישולמו פיצויים כאמור.

{{ח:סעיף|202א|פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז|תיקון: תשס״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי}}; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גז“ ו”התכניות למערכת ההולכה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25|סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי}}.

{{ח:סעיף|202ב|כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשס״ו, תשע״ח־7, תשפ״ב־13}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ – מיתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו, המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר, הנועד לתמוך בתפעול המיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון בזק לאספקת שירותי בזק באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 2|לסעיף 2(ב)(1) לחוק התקשורת}}.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית.

{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים|תיקון: תשס״ח־7}}

{{ח:סעיף|202ג|רשימת שמאים מכריעים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 202ד|סעיף 202ד}}, רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים (בחוק זה – רשימת השמאים המכריעים).
{{ח:תת|(ב)}} שמאי מכריע ייכלל ברשימת השמאים המכריעים לתקופה של עשר שנים או עד הגיעו לגיל 70, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת השמאים המכריעים תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|202ד|הוועדה המייעצת|תיקון: תשס״ח־7, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה מייעצת שתמליץ לשר המשפטים לעניין קביעת רשימת השמאים המכריעים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – הוועדה המייעצת), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} השמאי הממשלתי הראשי או נציגו;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו;
{{ח:תתת|(4)}} שני שמאי מקרקעין שיקבע יושב ראש הוועדה, מתוך רשימה של ארבעה שמאי מקרקעין שימנה שר המשפטים על פי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין בישראל, ואם לא ניתנה המלצה כאמור – שימנה שר המשפטים לפי בחירתו;
{{ח:תתת|(5)}} היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, תל אביב–יפו או חיפה, שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} שני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים;
{{ח:תתת|(7)}} נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר מינוי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|202ה|כשירות לכהונה כשמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:ת}} מי שנתקיימו בו כל אלה, כשיר לכהן כשמאי מכריע:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין במשך שבע השנים האחרונות לפחות ועסק בפועל, ברציפות או לסירוגין, במשך חמש שנים לפחות בשמאות מקרקעין בנושאים כאמור {{ח:פנימי|פרק ח|בפרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}} {{ח:פנימי|פרק ט|או ט׳}};
{{ח:תת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה, אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע ובית משפט לא קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור, אף שלא הרשיעו בה;
{{ח:תת|(4)}} רישומו בפנקס שמאי המקרקעין לא הותלה בחמש השנים האחרונות, ואם הותלה, חלפו חמש שנים לפחות ממועד סיום ההתליה ועד למועד המינוי;
{{ח:תת|(5)}} הוא אינו פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל או מי שמונה לו אפוטרופוס;
{{ח:תת|(6)}} הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; {{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}}, ”עניין אישי או תפקיד אחר“ – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו.

{{ח:סעיף|202ו|פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} סברה הוועדה המייעצת כי מי שמבקש לכהן או מי שמכהן כשמאי מכריע נדרש לבצע פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(6)}}, תמליץ על הפעולות שעליו לבצע, והתקופה לביצוען.
{{ח:תת|(ב)}} המליצה הוועדה על פעולות כאמור בסעיף קטן (א), לגבי מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע, לא ייכלל האדם שלגביו ניתנה ההמלצה כאמור ברשימת השמאים המכריעים, אלא לאחר שהוועדה המייעצת אישרה כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור; היה אדם כלול ברשימה וניתנה לגביו המלצה כאמור בסעיף קטן (א), יתלה שר המשפטים את רישומו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, עד לאישור הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} שמאי מכריע לא יעסיק אדם שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו של אותו אדם או תפקיד השמאי המכריע, לבין תפקיד אחר שלו; התעורר חשש לניגוד עניינים כאמור, ידווח על כך המועסק לשמאי המכריע בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ד)}} מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע יודיע לוועדה המייעצת, עובר למינוי, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; מי שמכהן כשמאי מכריע יודיע כאמור מיד לאחר שנודע לו כי הוא עלול להימצא במצב כאמור.

{{ח:סעיף|202ז|איסור ניגוד עניינים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שמאי מכריע לא יטפל בעניין שהועבר להכרעתו אם הוא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כשמאי מכריע באותו עניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ב)}} התברר לשמאי מכריע כי עניין שהועבר להכרעתו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין ויימנע מלטפל באותו עניין עד לקבלת הנחיות מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, לפי הודעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי עניין שהועבר לטיפולו של שמאי מכריע עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, יורה לשמאי המכריע על הפסקת הטיפול באותו עניין.

{{ח:סעיף|202ח|ייחוד פעולת שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שמאי מכריע לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לשמאי מקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#פרק 5|הפרק החמישי לחוק שמאי מקרקעין}}, למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר, ולא יעסוק בכל עיסוק אחר פרט לעיסוק לפי חוק זה, אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לניגוד עניינים עם פעולתו לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העיסוק הוטל עליו לפי חיקוק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינוים המחויבים, גם על שמאי מקרקעין, ועל מתמחה בשמאות מקרקעין, המועסקים בידי שמאי מכריע לצורך ביצוע תפקידו.

{{ח:סעיף|202ט|מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימחק מרשימת השמאים המכריעים את רישומו של אדם שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(1) עד (5)}}, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי מי שחדל להתקיים בו התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(6)}}, זולת אם אישרה הוועדה המייעצת כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ו|בסעיף 202ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להתלות את רישומו של אדם ברשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#פרק 6|הפרק השישי לחוק שמאי מקרקעין}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, אם סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע או כי לא מילא את תפקידיו כשמאי מכריע כראוי.

{{ח:סעיף|202י|העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} נמחק או הותלה רישומו של שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ו|בסעיפים 202ו(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 202ט|או 202ט}}, או הורה לו יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין להפסיק את הטיפול בעניין שלפניו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ז|בסעיף 202ז}}, יורה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין על העברת העניין שלפני אותו שמאי מכריע לשמאי מכריע אחר מתוך רשימת השמאים המכריעים (להלן – השמאי המכריע הנעבר).
{{ח:תת|(ב)}} השמאי המכריע הנעבר רשאי להורות, אם מצא כי לא ייגרם עיוות דין, שהדיון בפניו יימשך מהשלב שאליו הגיע השמאי המכריע שטיפולו בעניין הופסק; החליט השמאי המכריע הנעבר כי הדיון יימשך כאמור, יראו בחומר שהובא בהליך, כאילו הובא לפני השמאי המכריע הנעבר.

{{ח:סעיף|202יא|עונשין|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:ת}} שמאי מכריע המטפל בעניין שעלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 202ז|סעיף 202ז}}, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|202יב|החלת הוראות על שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} דין שמאי מכריע כדין עובד הציבור לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתום תקופת כהונתו יחולו על שמאי מכריע הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}; ואולם סמכויות הוועדה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק האמור}}, כפי שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|בחוק האמור}}, יהיו נתונות לוועדה המייעצת.

{{ח:סעיף|202יג|תקנות לעניין שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יתקין תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובהתייעצות עם שר הפנים – שכרו של שמאי מכריע ותשלום אגרה בעד הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי הדין בבקשות להכרעה לפני שמאי מכריע, לרבות בבקשה למינויו ובכלל זה לרבות לעניין מועדים, דרך הגשת הבקשות וערר על החלטות שנתקבלו בהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ)|תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ), התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|203|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן לאומי“ ו”שמורת טבע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הריסה“ – לרבות פירוק עבודה שנעשתה או סילוקה, וכן כל פעולה הדרושה לשם השבת המקרקעין למצבם לפני תחילת ביצוע עבודה בהם, והכול כפי שנקבע בצו הריסה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מרחבית“ – ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש ועדה מקומית“ – לרבות ראש רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – יושב ראש הוועדה המחוזית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היחידה הארצית לאכיפה“ – הרשות לאכיפה במקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס הוועדה“ – לרבות מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – מתכנן המחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין“ – המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה“ – מנהל היחידה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות הטבע והגנים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח מיוחד“ – מפקח ביחידה הארצית לאכיפה, שהוסמך למפקח מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לעניין הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה אסורה“ – בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו מינהלי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צו מינהלי להפסקת עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף 216}};
{{ח:תתת|(2)}} צו להריסת תוספת בנייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 217|בסעיף 217}};
{{ח:תתת|(3)}} צו מינהלי להפסקת שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 219|בסעיף 219}};
{{ח:תתת|(4)}} צו לסגירת בניין או מקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 220|בסעיף 220}};
{{ח:תתת|(5)}} צו הריסה מינהלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו שיפוטי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צו שיפוטי למניעת פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234}};
{{ח:תתת|(2)}} צו הפסקה שיפוטי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 236|בסעיף 236}};
{{ח:תתת|(3)}} צו הריסה בלא הליך פלילי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות אוכפת“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} היחידה הארצית לאכיפה;
{{ח:תתת|(2)}} ועדה מקומית – לעניין עבירה שבוצעה במרחב התכנון שלה;
{{ח:תתת|(3)}} רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – לעניין עבירה שבוצעה בתחומה של אותה רשות מקומית;
{{ח:תתת|(4)}} רשות הטבע והגנים – לעניין עבירה שבוצעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע או בתחום שטח שיועד בתכנית לגן לאומי או לשמורת טבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הטבע והגנים“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית המוסמכת לאכיפה“ – רשות מרחבית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 254יב|סעיף 254יב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש אסור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית;
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בעבודה אסורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|204|מנהל היחידה הארצית לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה עובד בכיר בשירות המדינה למנהל היחידה הארצית לאכיפה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יעמוד בראש היחידה הארצית לאכיפה ויהיה אחראי למילוי תפקידיה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} למנהל היחידה הארצית לאכיפה יהיו הסמכויות הנתונות למפקח ולמפקח מיוחד לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יקבע הנחיות מקצועיות שלפיהן יפעילו מפקחים את סמכויותיהם לפי חוק זה; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה.

{{ח:סעיף|205|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לעניין חוק זה, אשר יוסמכו בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}}, כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובד מעובדי המדינה – בהסכמת השר הממונה על משרדו של העובד;
{{ח:תתת|(2)}} עובד מעובדי רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או עובדי רשות מקומית מוסמכת לאכיפה – בהסכמת ראש הרשות המקומית שהוא עובד בה;
{{ח:תתת|(3)}} עובד מעובדי ועדה מרחבית – בהסכמת יושב ראש הוועדה המרחבית שהוא עובד בה.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות מפקחים מבין עובדי המדינה יהיו בשטח המדינה כולה או חלקה, כפי שיקבע שר האוצר בעת הסמכתם; סמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי ועדה מקומית יהיו בתחום מרחב התכנון שלה וסמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי רשות מקומית יהיו בתחומה של אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} מצא מנהל היחידה הארצית לאכיפה כי מפקח אינו ממלא אחר ההנחיות המקצועיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 204|בסעיף 204(ד)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן למפקח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבקש משר האוצר לבטל את הסמכתו של המפקח או להגביל את סמכויותיו לתקופה.

{{ח:סעיף|206|סמכויות מפקחים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים {{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}2{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־{{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}3{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ג)}} סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 75|סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} אין בסמכויות מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|207|חובת הזדהות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר האוצר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי שר האוצר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.
{{ח:תת|(ב)}} חובת הזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
{{ח:תת|(ג)}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|208|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} נועדו להסדיר את הפיקוח והאכיפה של הוראות חוק זה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין קיום מטרותיו של חוק זה לבין השמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור.

{{ח:סעיף|209|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳}}|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר האוצר;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
{{ח:תתת|(6)}} שלוחה אחרת של מערכת הביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 159|בסעיף 159}} שאושרה על ידי שר הביטחון לעניין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 159|באותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך למפקח ביחידה הארצית לאכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, ולעניין מיתקן ביטחוני שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213}} {{ח:פנימי|סעיף 214|או 214}} – מי שהוסמך למפקח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|אותם סעיפים}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהל עבודה“ – נוהל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיף 212}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין בכיר“ – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון“, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 21א|בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון}};
{{ח:תתת|(5)}} לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|210|הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}.

{{ח:סעיף|211|סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון – הוראות מיוחדות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(4)}} קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של המפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתרחשת במקום פעילות עוינת;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתקיימת במיתקן פעילות או יש בו ציוד או מיתקנים שהמפקח אינו רשאי להיחשף להם מטעמים ביטחוניים, מטעמים של יחסי החוץ של מדינת ישראל או מטעמים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו.
{{ח:תתת|(2)}} קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למפקח בכתב, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(1)}}, דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל עבודה, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.
{{ח:תת|(ד)}} לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת אמצעים כאמור והשימוש בהם יהיו באופן שיאפשר את התיעוד הנדרש, ובלבד שיהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(2)}}, מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לגורם אחר ביחידה הארצית לאכיפה כפי שייקבע בנוהל עבודה, ככל שניתן מבחינה ביטחונית לקבוע גורם כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקת משנה (א), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, ובלבד שימסור למפקח או לגורם האחר הודעה בכתב על כך שהשמיט מידע.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(3)}}, מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל עבודה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(ב)(2)}} לא יתפוס מפקח חפץ אם יש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח.

{{ח:סעיף|212|נוהל עבודה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל עבודה על אופן יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} בגוף ביטחוני, ורשאי שר האוצר לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל שר האוצר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל עבודה כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל עבודה קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

{{ח:סעיף|213|פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} השר הממונה רשאי לקבוע לעניין {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}}, כי מיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, שמתקיים לגביו אחד מאלה, הוא מיתקן ביטחוני סודי:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימת בו פעילות סודית;
{{ח:תתת|(2)}} קיים צורך דחוף בהקמתו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נועד לפעילות מבצעית.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר הממונה כי מיתקן מסוים הוא מיתקן ביטחוני סודי, יופעלו סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳}}, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}, לעניין אותו מיתקן, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השר הממונה, בהסכמת שר האוצר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה במיתקן ביטחוני סודי, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} במיתקן כאמור, ורשאי השר הממונה לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל השר הממונה את הסכמת שר האוצר לקבוע נוהל כאמור בפסקה (1) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} מפקח כאמור בסעיף זה ידווח למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אחת לשישה חודשים, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני שבו ביצע פעולות פיקוח ואכיפה, על פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע במיתקנים ביטחוניים סודיים של אותו גוף ביטחוני.

{{ח:סעיף|214|פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} השר הממונה רשאי לקבוע לעניין {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}}, כי מיתקן ביטחוני סודי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 213|בסעיף 213}}, שמתקיימים בו טעמים של סודיות מיוחדת המונעים מסירת דיווח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213|בסעיף קטן (ד) של אותו סעיף}}, הוא מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (בסעיף זה – מיתקן ביטחוני סודי מיוחד); קבע השר הממונה כאמור, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213}} על אותו מיתקן, ויחולו עליו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳}} יופעלו, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}, לעניין מיתקן ביטחוני סודי מיוחד, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך בידי השר הממונה לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המיתקן הביטחוני הסודי המיוחד או ראש הגוף הביטחוני האחראי על המיתקן, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה באותו מיתקן, בהתבסס על נוהל העבודה.

{{ח:סעיף|215|נהלים ראשונים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נהלים ראשונים לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} ייקבעו בתוך שמונה חודשים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהעדר הסכמה בין שר האוצר והשר הממונה – יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה, והשרים כאמור יקבעו נהלים ראשונים בהתאם להכרעתו, והכול בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא הכריע היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), יכריע בדבר ראש הממשלה, שיקבע נהלים ראשונים לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} בתוך 30 ימים לאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: אכיפה מינהלית|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|216|צו מינהלי להפסקת עבודה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג)}} ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} בעניין אותה עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}};
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}};
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה ({{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}} – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
{{ח:תתת|(2)}} החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} יושלמו בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ד)}} תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|217|צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג)}}, להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} צו להריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף 216(ב)}} ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו.

{{ח:סעיף|218|איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243(א) או (ב)}} באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיפים 57א(ב) עד (ו)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ב|57ב}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ד|ו־57ד עד 57ז לפקודת התעבורה}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום –
{{ח:תתתת|(א)}} אחרי ”רכב“ יקראו ”או ציוד מכני הנדסי“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחרי ”ברכב“ יקראו ”או בציוד המכני ההנדסי“;
{{ח:תתתת|(ג)}} אחרי ”הרכב“ יקראו ”או הציוד המכני ההנדסי“;
{{ח:תתתת|(ד)}} אחרי ”שהרכב“ יקראו ”או שהציוד המכני ההנדסי“;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|אותם סעיפים}}, הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}, ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות הנתונה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|באותם סעיפים}} לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;
{{ח:תתת|(4)}} תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיפים 57א(ב)(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ו|ו־57ו(א)}} יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מכני הנדסי“ – ציוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|219|צו מינהלי להפסקת שימוש|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ו)}}, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} בעניין אותו שימוש אסור;
{{ח:תתת|(2)}} במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
{{ח:תת|(ד)}} צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}};
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}};
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

{{ח:סעיף|220|צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ו)}}, על סגירת הבניין או המקום ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש.
{{ח:תת|(ג)}} צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 219|בסעיף 219(ד)}}, את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

{{ח:סעיף|221|צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}};
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222(ג)}} ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}};
{{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}};
{{ח:תתת|(7)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
{{ח:תת|(ד)}} צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|222|ביצוע צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף 221(ב)}}, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}} ועוכב ביצועו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ט|סעיף 254ט}}, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתום תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט;
{{ח:תתתת|(ב)}} דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו.

{{ח:סעיף|223|תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|224|בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223}}, רשאית הרשות שמוסמכת לבצע את הצו לבקש מבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים.

{{ח:סעיף|225|חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב.

{{ח:סעיף|226|המצאת צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|227|הודעה על מתן צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} ניתן צו מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}}, יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן.

{{ח:סעיף|228|בקשה לביטול צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיף 226}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו.

{{ח:סעיף|229|תנאים לביטול צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}}, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו.

{{ח:סעיף|230|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|231|פיצויים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו:
{{ח:תת|(1)}} מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית;
{{ח:תת|(2)}} מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה;
{{ח:תת|(3)}} מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז.

{{ח:סעיף|232|אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}}, ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|סעיף 219}} ולצו לסגירת בניין או מקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|סעיף 220}} לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה.
{{ח:תת|(ב)}} אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה.

{{ח:סעיף|233|סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית“ – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
{{ח:תת|(ב)}} לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}} ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}, יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}} – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים.
{{ח:תת|(ג)}} הזכאות לתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231}} לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 231|באותו סעיף}}.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ה|סימן ה׳: צווים שיפוטיים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|234|צו שיפוטי למניעת פעולות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג) או (ו)}}, לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום ({{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בית המשפט המוסמך“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} – בית המשפט הדן בהליך הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיף 228(ב)}}, בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה.

{{ח:סעיף|235|צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות.
{{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן;
{{ח:תתת|(4)}} פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(א)}}, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיפים 226(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 232|ו־232}} יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|236|צו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג) או (ו)}}, לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום ({{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} – צו הפסקה שיפוטי).
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 209 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 (כיום, סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)}}.}}

{{ח:סעיף|237|צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי.
{{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן;
{{ח:תתת|(4)}} פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 236|בסעיף 236(א)}}, ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיפים 226(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 232|ו־232}} יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|238|בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} ניתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(א)}} (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן לו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, שהוא בית המשפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|239|צו הריסה בלא הליך פלילי|תיקון: תשע״ז־9, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}} רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה;
{{ח:תתת|(3)}} לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר־עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה;
{{ח:תתת|(5)}} התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיף 226(ב)}} יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו.

{{ח:סעיף|240|בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 239|סעיף 239(א)}}, אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 226|בסעיף 226(ב)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239(ב)}}.

{{ח:סעיף|241|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} אין בביצוע צו שיפוטי כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עונשין|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|242|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה במקרקעין“ – מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, בין ברשות הבעלים ובין שלא ברשות הבעלים, ובכלל זה מי שמנהל את המקרקעין, מי שמפיק או זכאי להפיק הכנסה מהמקרקעין או מי שזכאי ליהנות מפירותיהם של המקרקעין כבעלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קנס נוסף על עבירה נמשכת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שימוש אסור שהוא שימוש שאינו למגורים – כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שימוש אסור שהוא שימוש למגורים – מחצית הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|243|עבודה אסורה ושימוש אסור|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} המבצע עבודה אסורה במקרקעין המפורטים להלן, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}:
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה ”תשתיות לאומיות“;
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין המצויים בסביבה החופית;
{{ח:תתת|(3)}} מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(4)}} מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער;
{{ח:תתת|(5)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים.
{{ח:תת|(ב)}} המבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ג)}} בוצעה עבודה אסורה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(5)}} מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו;
{{ח:תתת|(6)}} האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה;
{{ח:תתת|(7)}} הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו.
{{ח:תת|(ד)}} העושה שימוש אסור במקרקעין המפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ה)}} העושה שימוש אסור במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ו)}} נעשה שימוש אסור, ניתן להאשים בו אחד או יותר מאלה, ואולם לא יואשם לפי סעיף זה מי ששוכר את המקרקעין למטרת מגוריו בהם:
{{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר לביצוע העבודה או לשימוש או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר לשימוש;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} בעל השליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(5)}} מי שביצע בפועל את השימוש, למעט עובדים המועסקים על ידו.
{{ח:תת|(ז)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|244|עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} המבצע עבודה אסורה על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ב)}} העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.

{{ח:סעיף|245|קנסות נוספים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}} {{ח:פנימי|סעיף 244|או 244}}, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש או תשלום אחר, להטיל עליו קנסות אלה:
{{ח:תת|(1)}} קנס בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254י|סעיף 254י}}, אף אם שילם את האגרות ותשלומי החובה האמורים;
{{ח:תת|(2)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243(א) או (ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו־244(א)}} – קנס בגובה כפל השווי שהיה לעבודת הבנייה ולמקרקעין שעליהם היא בנויה אילו היתה העבודה האסורה מותרת; בקביעת גובה הקנס לפי פסקה זו רשאי בית המשפט להתחשב בכך שהמורשע הרס את העבודה האסורה לפני מתן גזר הדין והשיב את המצב לקדמותו;
{{ח:תת|(3)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243(ד) או (ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו־244(ב)}} – קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התכניות או ההיתרים החלים עליהם.

{{ח:סעיף|246|אי־&lt;wbr&gt;קיום צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, במועד שנקבע לכך לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|הפרק האמור}} או בהחלטת בית המשפט, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.

{{ח:סעיף|247|עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מי שאינו מקיים הוראה שניתנה לו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג}} בתוך המועד שנקבע בהוראה, דינו – מאסר שנה, וכן קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.

{{ח:סעיף|248|הפרעה במילוי תפקיד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|249|מסירת ידיעה כוזבת או מטעה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} המוסר ידיעה למוסד תכנון, למכון בקרה או לממלא תפקיד לפי חוק זה, שהיא ידיעה כוזבת או מטעה, דינו – מאסר שנתיים; לעניין סעיף זה, ”ממלא תפקיד לפי חוק זה“ – לרבות חבר מוסד תכנון, נושא משרה, יועץ משפטי, עובד או נציג בעל דעה מייעצת במוסד תכנון, יועץ למוסד תכנון, חוקר, שמאי מכריע, עובד מכון בקרה או מפקח.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לבטל את האישור או ההיתר שהושג על ידי מסירת הידיעה הכוזבת או המטעה שבשלה הורשע, ולקבוע כי יראו את התכנית או ההוראה שאושרו או העבודה או השימוש שלגביהם ניתן ההיתר, כאילו בוצעו בלא אישור או בלא היתר, לפי העניין.

{{ח:סעיף|250|בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן היתר או ראו בקשה להיתר כהיתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ב|סעיף 145ב(ב)(7) או (8)}}, על יסוד הצהרה שהגיש מבקש ההיתר לפי אותן פסקאות שפרט מהפרטים, מידע או נתון שנכללו בה לא היה נכון, ואילו היתה אותה הצהרה נכונה לא היה ניתן ההיתר – בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מהיום שניתן או מהיום שראו בו היתר, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה רשות הרישוי שמתקיימים, לכאורה, התנאים המנויים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יראו את העבודה או השימוש שלגביהם ניתן היתר או שלגביהם ראו בבקשה להיתר כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר.

{{ח:סעיף|251|מתן אישור או היתר שלא כדין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שהצביע בעד החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, או שהיה שותף להחלטות כאמור שלא דרך הצבעה, והכל אם ההחלטה אושרה במוסד התכנון;
{{ח:תת|(2)}} עובד מוסד תכנון או יועץ של מוסד תכנון שקבע בכתב או בעל פה כי ניתן לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שניתן לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, ועל יסוד קביעתו אושרה התכנית או ההקלה או ניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם;
{{ח:תת|(3)}} בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר לפי חוק זה, בניגוד להוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|251א|עבירות של מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר העושה אחד מאלה, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} נותן היתר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158מח|סעיף 158מח(2), (3), (4), (5) או (6)}} או {{ח:פנימי|סעיף 158נב|סעיף 158נב(א)(2), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תתת|(2)}} נותן אישור תחילת עבודה שלא על פי היתר בתוקף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157ב|סעיף 157ב(ג1)}};
{{ח:תתת|(3)}} נותן תעודת גמר בעניין עבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף, או שבוצעו בטרם התקבל אישור של מכון בקרה על בקרת ביצוע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נג|סעיף 158נג(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 251א|סעיף 251א(א)}} הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|252|הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} בלא רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158יד|סעיף 158יד(א)}}, או בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|הפרק האמור}} שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד שבו הומצאה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה.

{{ח:סעיף|253|ביצוע עבירות על ידי תאגיד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי תאגיד, רשאי בית המשפט להטיל על התאגיד קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע לעבירה.

{{ח:סעיף|254|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|254א|תשלום קנסות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} קנס שהוטל בפסק דין לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} ישולם כמפורט להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו:
{{ח:תת|(1)}} לוועדה המקומית – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
{{ח:תת|(2)}} לרשות המקומית המוסמכת לאכיפה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
{{ח:תת|(3)}} לאוצר המדינה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע אחר מהתובעים המנויים בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:קטע3|פרק י סימן ז|סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254ב|צווים במסגרת גזר דין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את עונשו של אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}, יצווה במסגרת גזר הדין על אחד או יותר מאלה, לפי העניין, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין עבודה אסורה –
{{ח:תתתת|(א)}} על הפסקת ביצוע העבודה האסורה, על הריסת העבודה האסורה, או על כך שלא ייעשה בה כל שימוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} על הריסה של חלק מבניין שנבנה כדין, אם ביצוע הצו לפי פסקת משנה (א) רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שימוש אסור – על הפסקת השימוש האסור, ואם השימוש כאמור נעשה בעבודה אסורה – לצוות על הריסת העבודה האסורה, כולה או חלקה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו בקשר לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לתת צו שיפוטי למניעת פעולות, צו לסגירת בניין או מקום, צו להתאמת העבודה או השימוש להיתר או לתכנית או צו להשבת המצב לקדמותו.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף זה גם אם קבע שהנאשם ביצע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}} ולא הרשיעו בה.

{{ח:סעיף|254ג|ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו שנתן בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} יבוצע בידי מי שהורשע בביצוע העבירה או מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – מורשע), ואם היה יותר ממורשע אחד – בידי כולם יחדיו או בידי מי שבית המשפט קבע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות האוכפת רשאית לבצע צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המורשע לא קיים את הצו וחלף המועד לביצוע הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ד|סעיף 254ד}}, ובלבד שהתובע הודיע למורשע, בכתב, 21 ימים מראש לפחות, על כוונת הרשות האוכפת לבצע את הצו;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט הטיל את ביצוע הצו על הרשות האוכפת, ובלבד שהתובע ביקש זאת טרם מתן הצו.

{{ח:סעיף|254ד|מועד ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו שנתן בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שייראו לו, ובכלל זה התנאים המנויים להלן, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שלא לקבוע תנאים כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים שיבטיחו את קיום הצו, לרבות הפקדת ערובה;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום ההוצאות שנגרמו או שייגרמו לרשות האוכפת בשל דחיית מועד ביצוע הצו;
{{ח:תתת|(3)}} תשלום האגרות ותשלומי החובה האחרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 254י|סעיף 254י}}.

{{ח:סעיף|254ה|סמכויות ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש, כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 207|בסעיף 207}}, ורשאי שוטר לסייע למפקח כאמור בביצוע הצו, לרבות באמצעות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש וכלפי אדם.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נמצאו במקרקעין בשעת ביצוע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) מיטלטלין שהמורשע לא הוציאם, תשמור אותם הרשות האוכפת לתקופה סבירה; לא נדרשו המיטלטלין לאחר שהודע לנאשם על הימצאם בידי הרשות, רשאית היא למכרם לאחר תקופה סבירה, ובלבד שנתנה למורשע הודעה על המכירה, אם ניתן לאתרו; היו המיטלטלין פסידים – תמכור אותם הרשות האוכפת מיד.
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות השמירה והמכירה של המיטלטלין כאמור בפסקה (1) יחולו על המורשע, ואם נמכרו המיטלטלין זכאי הוא לדמי המכר בניכוי ההוצאות האמורות וההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ו|סעיף 254ו}}.

{{ח:סעיף|254ו|תשלום הוצאות ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בוצע צו בידי הרשות האוכפת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254ג|בסעיף 254ג(ב)}}, ישלם המורשע את הוצאות הביצוע לקופת הרשות האוכפת.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע, בצו, את סכום ההוצאות לביצוע צווים המוטלים על מורשע, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, במיקום המקרקעין שאליהם מתייחס הצו, בהיקף העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו ובמורכבות ביצוע הצו.

{{ח:סעיף|254ז|תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254ג|סעיפים 254ג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 254ה|254ה}} {{ח:פנימי|סעיף 254ו|ו־254ו}} לעניין ביצוע צווים בידי הרשות האוכפת, הוצאות ביצועם, סמכויות מפקח בביצוע צו, השמירה והמכירה של מיטלטלין וההוצאות בשלהן, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על צווים אחרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ח|סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254ח|עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לביטול צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}} {{ח:פנימי|סעיף 240|או 240}}, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור או על החלטה לעניין צו שיפוטי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, לרבות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, לא יעכב בית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או בית משפט שלערעור את ביצוע הצו אלא אם כן ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ונוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע הצו כאמור עד למועד ההכרעה בבקשת ביטול הצו או בערעור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, אולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא בקשת הביטול או הערעור, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254י|בסעיף 254י}}, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעכב בית המשפט את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיפים 217}}, {{ח:פנימי|סעיף 221|221}}, {{ח:פנימי|סעיף 235|235}}, {{ח:פנימי|סעיף 237|237}} {{ח:פנימי|סעיף 239|או 239}} ולא יורה על דחיית מועד ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו נמשכה לאחר שהומצא הצו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), הוגשה בקשה לביטולו של צו מינהלי להפסקת עבודה, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור, על החלטה לעניין צו שיפוטי למניעת פעולות או על החלטה לעניין צו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} לגבי עבודה אסורה – לא יעכב בית המשפט את ביצועו של הצו נושא הבקשה או הערעור, והוא יחליט בבקשה לביטול הצו או בערעור, לפי העניין, בתוך 30 ימים מיום הגשתה, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים.

{{ח:סעיף|254ט|בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 235|סעיף 235}} {{ח:פנימי|סעיף 237|או 237}}, או צו שיפוטי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, לרבות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, או מי שהיה צד להליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה לעיכוב הביצוע היא בעניין צו שניתן לגביו פסק דין סופי – רשאי רק מי שהיה צד להליך להגיש את הבקשה והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא חלות על הבקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסקה (1), תוגש הבקשה לבית המשפט המוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיף 228(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש פעם אחת בלבד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, ואולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיפים 217}}, {{ח:פנימי|סעיף 221|221}}, {{ח:פנימי|סעיף 235|235}}, {{ח:פנימי|סעיף 237|237}}, {{ח:פנימי|סעיף 239|239}} {{ח:פנימי|סעיף 254ב|או 254ב}} אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, ”תכנית“ – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
{{ח:תת|(ה)}} תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו לתקופה פחותה משישה חודשים, רשאי הוא, לבקשת מגיש הבקשה לעיכוב ביצוע, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע לתקופות נוספות, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ד) ושתקופת עיכוב הביצוע לפי סעיף קטן (ד) ולפי סעיף קטן זה לא תעלה על שישה חודשים במצטבר.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב ביצוע צו, כאמור בסעיף קטן זה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע כאמור בסעיף זה בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא הבקשה, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254י|בסעיף 254י}}, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ט)}} החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף זה דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט שלערעור.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ט|סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254י|חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לצוות על מורשע בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244}} {{ח:פנימי|סעיף 246|או 246}} לשלם כל אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם לפי חוק זה אילו היה ניתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע, ככל שלא שילם אותם קודם לכן; תשלומי חובה כאמור, למעט אגרות, יחושבו בהתחשב בתקופה שבה לא נהרסה העבודה האסורה או שבה נעשה השימוש האסור.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש מורשע בקשה למתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע כאמור בסעיף קטן (א) ושילם את התשלומים שהוטלו עליו כאמור באותו סעיף קטן, לא יידרש לשלמם שוב לגבי ההיתר נושא הבקשה שהגיש.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 202ג|סעיף 202ג}}, שייתן את חוות דעתו בדבר שיעור היטל ההשבחה לעניין סעיף זה; הצדדים יישאו בעלויות שכר טרחתו של השמאי המכריע בחלקים שווים; על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי {{ח:פנימי|סעיף 202יג|סעיף 202יג}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא שילם מורשע את חלקו בשכר הטרחה של השמאי המכריע כאמור בסעיף קטן (ג), תשלם הרשות האוכפת את חלקו במקומו; שולם תשלום על ידי הרשות האוכפת כאמור, ייווסף התשלום לתשלומים שעל המורשע לשלם לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} סכום שהצטווה אדם לשלם לפי סעיף זה ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לשם ביצועו של סעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן י|סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254יא|רישום הערות בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}, שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254ב|בסעיף 254ב}}, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום.
{{ח:תת|(ב)}} נתן בית המשפט צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 239|סעיף 239}} {{ח:פנימי|סעיף 254ב|או 254ב}}, יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו הריסה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף 221}}, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו.
{{ח:תת|(ד)}} נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה.
{{ח:תת|(ה)}} בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן י|סימן זה}}, למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים.

{{ח:קטע3|פרק י סימן יא|סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254יב|הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, לבקשת רשות מרחבית, להסמיך אותה, בצו, לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה בעלת סמכויות אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}; הוסמכה רשות מרחבית כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} יראו אותה, לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כוועדה מקומית לגבי תחומה הכלול במרחב התכנון של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, ויראו, לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, את התחום האמור כמרחב התכנון המקומי שלה;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו נתונים לה, לעניין מרחב התכנון המקומי שלה, כל התפקידים והסמכויות הנתונים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} לוועדה המרחבית שאליה היא שייכת.
{{ח:תת|(ב)}} בצו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות לעניין הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} שהחלו בהם טרם כניסת הצו לתוקף, במרחב התכנון המקומי של הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסמיך שר האוצר רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המרחבית שייכת אליה ניתנה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}};
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר נוכח, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת, כי הרשות המרחבית יכולה לנהל באופן יעיל ומקצועי מערכת אכיפה לפי הוראות חוק זה וכי ניתן מענה הולם לעניין המשאבים הדרושים לרשות המרחבית לשם כך; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת“ – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג היחידה הארצית לאכיפה שימנה מנהל היחידה, מנציג המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין שימנה מנהל המחלקה, ומנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון;
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר נתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולות בעלי תפקידים ועובדים של הרשות המרחבית, לפי חוות דעת שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ד)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ואולם ניתן לשוב ולתת צו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי, בצו, לבטל הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה ביקשה זאת;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מצא שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף זה, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת בעניין ולאחר שניתנה לראש הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא יבטל שר האוצר הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה שייכת אליה ולשאר ראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום אותה ועדה מרחבית, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}}.
{{ח:תת|(ז)}} הורה שר האוצר על ביטול הסמכה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הוא לקבוע בצו כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין הליכים תלויים ועומדים שנקטה הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לפני ביטול הסמכתה.
{{ח:תת|(ח)}} הודעה על הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה ועל ביטול הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הוועדה המרחבית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|254יג|העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} לגבי עניין מסוים על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה, המוסמך לנהל את אותו הליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגיש תובע מטעם ועדה מקומית או מטעם רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, לתובע אחר.

{{ח:סעיף|254יד|נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, בין בכל מרחב התכנון המקומי שלה ובין באזור מסוים בו, רשאים הם לפנות בכתב לוועדה המקומית ולדרוש ממנה למלא את התפקידים המוטלים עליה כאמור בתוך תקופה שנקבעה בדרישה, שאם לא כן יפעלו לנטילת סמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הוועדה המקומית דרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאים מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול ממנה את הסמכויות הנתונות לה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כולן או חלקן, בכל מרחב התכנון המקומי או באזור מסוים בו, לתקופה ובתנאים שיקבעו, ובכלל זה לעניין ביצוע פעולות אכיפה על ידי עובדי הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחליטו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה להם המלצה של הוועדה המייעצת, לאחר שבחנה אם יש צורך בנטילת הסמכות והתייעצה בעניין עם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת“ – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון, ומיושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} ניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית הזדמנות לטעון את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת, בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}};
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך אישר זאת.
{{ח:תת|(ד)}} ניטלה סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית ובעלי תפקידים בה לא יפעילו סמכות מהסמכויות שניטלו ממנה כאמור, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; פעולה שנעשתה תוך הפעלת סמכות שניטלה בלי קבלת אישור מראש כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(2)}} היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי העניין, יהיו רשאיות להפעיל בעצמן את הסמכויות שניטלו מהוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן יא|סימן זה}}, במקום הוועדה המקומית, ולגבות את ההוצאות מהוועדה המקומית; פעולות שייעשו על ידי היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפי פסקה זו יראו אותן כאילו נעשו על ידי הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, יהיו רשאים לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם –
{{ח:תתתת|(א)}} מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מרשות מקומית או מרשויות מרחביות שבתחום מרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתתת|(ג)}} מגורם אחר שהמידע או המסמך נמצאים ברשותו ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) לדרוש אותם ממנו;
{{ח:תתת|(4)}} מידע או מסמך שנדרשו כאמור בפסקה (3), יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
{{ח:תתת|(5)}} למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, תהיה גישה לכל מאגר מידע של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו, שלוועדה המקומית יש גישה אליו לפי דין או הסכם; לעניין זה, ”מאגר מידע“ – מאגר מידע הנדרש לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של המדינה לבצע פעולות אכיפה לפי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק י סימן יב|סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254טו|דיווח על פעולות אכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} יושבי הראש של הוועדות המקומיות, ראשי הרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה, מנהל רשות הטבע והגנים והעומד בראש כל גורם אחר שהוסמך לבצע פעולות פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה, מדי שלושה חודשים, דיווח על פעולות האכיפה לפי חוק זה שנקטו כל אחד מאותם גורמים, לפי העניין, ובכלל זה על עבודה אסורה ועל שימוש אסור שאותרו בתחום הנתון לפיקוחם; דיווח כאמור יכול שיתבצע באופן מקוון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), יושבי ראש ועדות מקומיות עצמאיות יעבירו דיווח כאמור באותה פסקה רק אחת לשישה חודשים.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יפרסם באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה טופס דיווח אחיד והנחיות מפורטות לדיווח כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 באפריל, על פעולות האכיפה שביצעה היחידה הארצית לאכיפה וכל אחד מהגורמים כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשנה שקדמה למועד הדיווח.

{{ח:סעיף|254טז|סקר עבירות בנייה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית ורשות מקומית המוסמכת לאכיפה יבצעו בתחומן סקר עבירות בנייה בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017}}, ויעדכנו את הסקר מדי חמש שנים; סקר ועדכון סקר שנערכו כאמור יוגשו למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} סקר עבירות בנייה ייערך לפי הוראות שיפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה באתר האינטרנט של היחידה ויכלול, בין השאר, ריכוז של העבירות המשמעותיות, בתחומי התכנון והבנייה, כפי שהוגדרו באותן הוראות, שבוצעו בתחום כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא ביצעה ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בנייה או עדכון שלו לפי סעיף קטן (א), רשאי מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיך לכך, לבצע את הסקר או את העדכון כאמור ולהטיל על הוועדה המקומית או על הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לשאת בתשלום בסך כפל ההוצאות שהוצאו לעריכת הסקר או עדכונו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”סקר עבירות בנייה“ – סקר לעניין עבירות של ביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור.

{{ח:קטע3|פרק י סימן יג|סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254יז|סמכות לדרוש מידע או מסמכים|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, ובכלל זה עריכת ביקורת, יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, הסמכויות הנתונות למנהל יחידת הבקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה לעניין היתר שנתן מורשה להיתר או פעולות שנקט לשם נתינתו של היתר, מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהסמיך לכך, רשאי לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם מהמורשה להיתר, וכן לקבל מידע לגבי מורשה להיתר מהמורשה להיתר, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר.
{{ח:תת|(ג)}} היחידה הארצית לאכיפה וועדה מקומית עצמאית יודיעו לוועדת האתיקה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, בדבר כל מקרה של הטלת קנס מינהלי, העברת חומר לתביעה או הגשת כתבי אישום על מורשה להיתר, ותצרף להודעתה את המידע הרלוונטי לעניין.

{{ח:סעיף|254יח|ניהול הליכים בידי תובע|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} רשות אוכפת תיוצג בבית המשפט בהליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} בידי תובע.

{{ח:סעיף|255|סדרי דין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} כל עוד לא נקבעו, בחוק זה או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}}, סדרי דין להליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, יידונו ההליכים האמורים בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים מאותו סוג, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}

{{ח:סעיף|255א||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ב||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ג||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ד||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ה||תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ז, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ו||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק י2|פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|255ז|הגדרות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הזכיון“ – {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטר הזכיון“ – שטר הזכיון {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|שבתוספת לחוק הזכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזכיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}} ולרבות בעל זכיון משנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון משנה“ – מי שהוענק לו זכיון משנה על פי {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת פרט 5|סעיף 5 לשטר הזכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ים המלח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקעות חכורות“ ו”קרקעות שמורות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}} ועל פי גבולותיהן ביום התחילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הוראות השעה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הזכיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|בחוק הוראות השעה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995).

{{ח:סעיף|255ח|סייג להחלת הוראות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|לחוק הוראות השעה}} ולהוראות {{ח:פנימי|פרק י2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|255ט|סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}} ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנע מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}}.

{{ח:סעיף|255י|מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים.

{{ח:סעיף|255יא|סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}} ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים.

{{ח:סעיף|255יב|אי תחולת {{ח:פנימי|פרק ח1|פרקים ח{{ח:הערה|׳}}1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־&lt;wbr&gt;ט{{ח:הערה|׳}}}}|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|פרקים ח{{ח:הערה|׳}}1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט{{ח:הערה|׳}}}} לא יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון.

{{ח:סעיף|255יג|הוראות לענין קבלת היתר|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל הזכיון מהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}}, לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירבה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה – יושב ראש המועצה הארצית ונציגי שר התעשיה והמסחר והשר לאיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף.

{{ח:קטע2|פרק י3|פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות|תיקון: תשע״ז־7}}

{{ח:סעיף|255יד|הגדרות|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המפעיל“, ”יום התחילה“, ”נכסי הפעילות“, ”פעילות“, של גורם מפעיל, ”שטר הזיכיון“ ו”תקופת הזיכיון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל“ – {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפט“ – נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט, לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ״מ);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת הקרקע“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 6|בסעיף 6(א) ו־(ב) לשטר הזיכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג}}.

{{ח:סעיף|255טו|הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} אישור שנתן שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר הזיכיון}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינורות הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959}}, עד יום התחילה ({{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}} – אישור שר האוצר), ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר המועד האמור ויראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ד)}}, כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו באישור כאמור, לרבות לעניין הסטת קו תשתית המשמש להולכת נפט שמיקומו נקבע באישור שר האוצר, למיקום שונה בתחום רצועת הקרקע שאושרה בידי השר, והכול ובלבד שהגורם המפעיל הגיש תשריט לרשות הרישוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 255טז|סעיף 255טז(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(1)}} לעניין תוקפם של היתרים, אישור כאמור בסעיף קטן (א) אשר טרם בוצעו העבודות לפיו, יעמוד בתוקף ויהיה ניתן לבצע את העבודות לפיו, בכל עת; הגורם המפעיל יודיע על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות, 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצוען.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר הזיכיון}} ימשיכו לחול גם לאחר יום התחילה על בקשה לקבלת אישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|אותו סעיף}} שהוגשה לשר עד המועד האמור, ולעניין בקשה כאמור להקמת מיתקן אחסון נפט – עד יום כ״ז באב התשע״ו (31 באוגוסט 2016), ושביום התחילה טרם ניתנה בה החלטת השר; השר ייתן החלטה בבקשה כאמור בתוך ארבע שנים מיום התחילה; לעניין סעיף קטן זה, יראו בקשה שהוגשה למתכנן המחוז כאילו הוגשה לשר; הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על בקשה שאושרה לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|255טז|אישור תשריט|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} הגורם המפעיל יגיש לרשות הרישוי, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי או שטח שאושרה בו בנייה וטרם בוצעה, ייעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע והנחיות בענייני סביבה, ולעניין נכס מנכסי הפעילות שהוא קו תשתית להולכת נפט – גם תחום רצועת הקרקע שבה הונח קו התשתית, והכול בהתאם למצב הקיים ובהתאם לאישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תאשר את התשריט עד תום חמש שנים מיום התחילה, ויחולו לעניין אישורו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות הרישוי רשאית, אם ראתה שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מגבולותיהם לפי אישור שר האוצר, לקבוע בתשריט את גבולות נכסי הפעילות כפי שהוקמו בפועל, אם נוכחה שאין בשינוי הגבולות כאמור כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תכנית מתאר מקומית, מחוזית או ארצית.
{{ח:תת|(ג)}} נתן שר האוצר אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}, ולא התייחס התשריט שהוגש לרשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) לאישור האמור, בשל מועד מתן האישור, תתאים רשות הרישוי, בחלוף 30 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 255טו|באותו סעיף}}, את התשריט גם לאותו אישור; הגורם המפעיל יידע את רשות הרישוי על מתן אישור כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} תשריט שאושר לפי הוראות סעיף זה, לרבות כל התאמה שנערכה בו לפי סעיף קטן (ג), יראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ד)}}, כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו בו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|ו־118}} יחולו לעניין הודעה על אישור תשריט כאמור בסעיף קטן (ד), שמירתו ופרסומו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|255יז|הגשת תכנית ראשונה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} הגורם המפעיל יגיש, בתוך שנתיים מיום התחילה, תכנית לעניין נכסי הפעילות למוסד תכנון מוסמך.

{{ח:סעיף|255יח|בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת לגורם המפעיל, עד לאישור תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יז|בסעיף 255יז}}, היתר, הקלה או היתר לשימוש חורג (בסעיף זה – היתר), לבנייה נוספת שמתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היקפה אינו עולה על 10% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר; לעניין אישור בנייה נוספת לפי פסקה זו במתחם אילת או במתחם אשקלון, יחושב שיעור שטח הבנייה הנוספת שניתן לאשר כאמור לגבי כל מתחם, בנפרד; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתחם אילת“ – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אילת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתחם אשקלון“ – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אשקלון או המועצה האזורית חוף אשקלון;
{{ח:תתת|(2)}} היא תואמת את אישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}, ואם אושר תשריט לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טז|סעיף 255טז}} – את התשריט;
{{ח:תתת|(3)}} לא מתקיים לגביה האמור בפסקה (2), ואולם אין במתן היתר סטייה ניכרת מאישור או מתשריט כאמור באותה פסקה.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין בקשה להיתר לבנייה נוספת לפי סעיף קטן (א)(1) או (3).
{{ח:תת|(ג)}} הגיש גורם מפעיל בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי, תעביר רשות הרישוי את הבקשה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ולעניין רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}} – ליועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; גורם כאמור שהועברה אליו בקשה לפי סעיף קטן זה רשאי להעביר לרשות הרישוי, בתוך חודש מיום שהועברה אליו הבקשה, את עמדתו לגביה; בתום התקופה כאמור, רשאית רשות הרישוי לתת החלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית להתנות מתן היתר לפי סעיף זה בהכנת מסמך סביבתי, רק אם הבקשה שהוגשה לה כאמור היא בקשה לבנייה נוספת של מיתקן לאחסון נפט.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא אושרה תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יז|בסעיף 255יז}} עד תום חמש שנים מיום התחילה, ייווספו לשיעור הבנייה הנוספת המרבי שרשאית רשות הרישוי להתיר לפי אותו סעיף קטן, 5% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר.
{{ח:תת|(ו)}} היתר שנתנה רשות הרישוי לפי סעיף זה יראו אותו כתכנית מפורטת שאושרה וכהיתר שניתן.

{{ח:סעיף|255יט|היתר למימוש תכנית שאושרה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} אושרה תכנית שהגיש גורם מפעיל למוסד התכנון המוסמך לאשרה, ונדרשה הוצאת היתר מכוחה, רשאי הגורם המפעיל להגיש את הבקשה להיתר, לרבות בקשה למתן הקלה או היתר לשימוש חורג, לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(א)}}, ולעניין תכנית כאמור שהיא תכנית לתשתית לאומית – גם לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}}, לפי בחירתו.

{{ח:סעיף|255כ|ערר|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת רשות הרישוי בבקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255טז|בסעיפים 255טז}}{{ח:הערה|,}} {{ח:פנימי|סעיף 255יח|255יח}} {{ח:פנימי|סעיף 255יט|ו־255יט}} ניתן להגיש ערר לוועדת ערר.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר לעניין סעיף קטן (א) תהיה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(א)}} – ועדת המשנה לתכניות עבודה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119ז|סעיף 119ז}};
{{ח:תתת|(2)}} אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}} – הוועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א)}} יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א1)(1) ו־(2)}} יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

{{ח:סעיף|255כא|פיצויים והיטל השבחה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 255טו|בסעיפים 255טו(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 255טז|ו־255טז}}, לא יראו את אישור שר האוצר או תשריט שאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255טו|באותם סעיפים}}, כתכנית פוגעת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} או כתכנית שבשל אישורה חלה השבחה במקרקעין, לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אישור שנתן שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}} ועל היתר לבנייה נוספת שנתנה רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יח|בסעיף 255יח}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}} החלות לעניין תכנית.

{{ח:סעיף|255כב|רציפות|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל היתר או אישור בנושא תכנון ובנייה שניתן או שיינתן לבעל זיכיון המשנה יראו אותו כאילו ניתן לגורם המפעיל.
{{ח:תת|(ב)}} הוענקה זכות בנכסי הפעילות לגורם מפעיל (בסעיף זה – גורם מפעיל קודם) והוענקה לאחר מכן לגורם מפעיל אחר (בסעיף זה – גורם מפעיל חדש) –
{{ח:תתת|(1)}} יראו כל בקשה או ערר שהגיש הגורם המפעיל הקודם או בעל זיכיון המשנה לפי חוק זה, ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשה או ערר כאמור, כאילו הוגשו בידי הגורם המפעיל החדש;
{{ח:תתת|(2)}} יראו כל היתר או אישור שניתן לגורם מפעיל קודם כאילו ניתן לגורם המפעיל החדש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או בערר כאמור באותו סעיף קטן, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר כאמור מסמך מעודכן מטעמו, אם סבר שהדבר נחוץ לשם שמירה על הבטיחות.

{{ח:סעיף|255כג|רשות הרישוי|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי לעניין {{ח:פנימי|פרק י3|פרק זה}} תהיה רשות הרישוי שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119ו|סעיף 119ו}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין אישור תשריט או בקשה לבנייה נוספת הכוללים שטח של שני מחוזות לפחות, תהיה רשות הרישוי, רשות הרישוי שלפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב)(1)}}.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: שונות}}

{{ח:סעיף|256|בוררות}}
{{ח:ת}} מקום שנתגלעו סכסוכי ממון עקב ביצוע חוק זה, מותר לצדדים גם להסכים להכרעת הסכסוך בדרך של בוררות, {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|ופקודת הבוררות}} תחול.

{{ח:סעיף|256א|אגרה השנויה במחלוקת|תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת.

{{ח:סעיף|257|כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ד־9}}
{{ח:ת}} לשם עריכתה של תכנית או ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר, רשאי מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית או הוועדה לתשתיות להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לאחר שמסר הודעה על כך לבעל המקרקעין שבעה ימים לפחות מראש, כדי לסקור, לבדוק או למדוד אותם, ובלבד שלא ייכנס לבית מגורים אלא בהסכמת המחזיק בבית, שהוא בגיר, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון.

{{ח:סעיף|257א||תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|258|ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט|תיקון: תשנ״א־2, תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית משפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהא מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד ואולם בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254יח|סעיף 254יח}}.

{{ח:סעיף|259|תחולה על המדינה בדרך כלל|תיקון: תשמ״א־8, תשמ״א־9, תשמ״ג, תשס״ט־4, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳ בפרק י׳}}; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי.
{{ח:תת|(ב1)}} הליך אכיפה כלפי המדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳ בפרק י׳}} ינוהל בידי היחידה הארצית לאכיפה או בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}, בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי מקרקעין המנוהלים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}} –
{{ח:תתת|(1)}} ”חכירה לדורות“ – לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום;
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית}} לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה;
{{ח:תתת|(3)}} ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית}} לא יחולו.

{{ח:סעיף|260|עדיפות בדיון בבקשות המדינה}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון ידון ויכריע בבקשות של המדינה ושל כל רשות שהוקמה בחוק לפני שידון ויכריע בבקשות אחרות.

{{ח:סעיף|261|דרכים ותשתיות|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־7, תשע״ז־9, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, תשע״ח־7, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, תשפ״ב־13, תשפ״ג־2, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה, להגישה לועדה המחוזית, עשה כן – יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, {{ח:פנימי|סעיף 110|וסעיף 110}} יחול בשינויים המחויבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת־קרקעי ומיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר הפנים, למעט מערכת הולכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}}, שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה הפועלת בלחץ שמעל 80 בר (bar), אינן טעונות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביהן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן מבוצעות בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשות שהוקמה לפי דין;
{{ח:תתתת|(ג)}} גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין;
{{ח:תתתת|(ד)}} גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה;
{{ח:תתתת|(ה)}} חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות;
{{ח:תתתת|(ו)}} רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ז)}} תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח מבנים ותשתיות;
{{ח:תתתת|(ח)}} לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}} – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ט)}} לעניין הקמת רשת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק התקשורת}}, למעט הקמת רשת בבית משותף לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 21ב|סעיף 21ב(ב1) לחוק האמור}} – ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(י)}} גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו;
{{ח:תתת|(2)}} הן נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, תוכנית עבודה שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25א|או 25א לחוק משק הגז הטבעי}} או אישור בהליך מהיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בחוק האמור}}; לעניין זה לא יראו תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ח)}}, כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר;
{{ח:תתת|(4)}} עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה (1) לרשות הרישוי מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה (2), והכול במתכונת שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת-קרקעי)|תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת־קרקעי), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה)|תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) {{ח:פנימי|סעיף 145|ובסעיף 145}}, הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ואולם, הקמת מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, או הקמת מבנה הנדסי או כל מבנה אחר הדרוש במישרין לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}, תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145 לחוק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
{{ח:תתת|(3)}} תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה.
{{ח:תתת|(3א)}} לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ה׳3}}; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות.
{{ח:תתת|(4)}} לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות.
{{ח:תתת|(5)}} נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת.
{{ח:תתת|(6)}} קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} ככל שהן חלות על המדינה.
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה.
{{ח:תתת|(8)}} שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה לרשות המקומית לפני תחילת העבודות על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך)|תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:תת|(ה1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) {{ח:פנימי|סעיף 145|ובסעיף 145}}, הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין הרשאה כאמור בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תשתית נוספים וסוגי בניינים או עבודות הנדרשים במישרין להקמת תשתית או בשל קיומה, שהקמתם או ביצועם ייעשו שלא על פי היתר אלא על פי הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה).

{{ח:סעיף|262|ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז}}
{{ח:ת}} ביטול של מחוז או של מרחב תכנון מקומי ושינוי גבולותיהם לא יפגעו בתקפן של תכניות ושל תקנות אחרות שהותקנו לאותו מחוז או מרחב תכנון או לחלק ממנו, והן ישארו בתקפן באותו תחום שבו חלו לפני כן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיבוטלו או ישונו על ידי תכניות או תקנות אחרות, מכוח חוק זה.

{{ח:סעיף|263|עסקאות ועובדים בועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}|תיקון: תשל״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת רשאית, באישור שר הפנים, לרכוש נכסים לצורך מילוי תפקידיה ולמכרם, וכן רשאית היא באישור השר להעסיק עובדים; תנאי העסקת העובדים יהיו כתנאי העסקת עובדים במועצה מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} נשתנה תחומו של מרחב התכנון, רשאי שר הפנים לקבוע בצו מה ייעשה בנכסים שרכשה הועדה המקומית לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א) רשאית, באישור הועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם המדינה או עם רשות מקומית שבתחומה נמצא מרחב התכנון, שלפיו ישרתו עובדים של הרשות המקומית או של המדינה גם את הועדה המקומית, ויועמדו נכסים של המדינה או של הרשות המקומית לרשות הועדה המקומית למילוי תפקידיה, הכל בתמורה ולפי תנאים שייקבעו בהסכם; בביצוע תפקידיה של הועדה המקומית יהיו עובדים כאמור כפופים להוראותיה בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}, יחול, בשינויים המחויבים, על עובדי ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|264|סמכויות הממשלה}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל חוק לא יינתנו סמכויות הממשלה לפי חוק זה לאצילה אלא לועדה של שרים בלבד.

{{ח:סעיף|265|ביצוע ותקנות|תיקון: תשכ״ו, תשמ״א־8, תשמ״ח־2, תשנ״ה־4, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים – גם עם הועדה המחוזית או הועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין – בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים וכן תקופת תקפם של היתרים, חידושם וביטולם, לרבות בנוגע להגשת בקשה להיתר בדרך מקוונת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(2)}} קביעת תנאים להיתרים הבאים להבטיח ביצוע יעיל של חוק זה, לרבות לעניין ביצוע הבנייה והעבודות לפי היתר;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים)|תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש״ף–2019}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת־קיימה), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת|(3)}} הפקדת תשריטים, חתכים, שרטוטים וחישובים סטטיים ומתן כל ידיעה אחרת הדרושים לועדה המקומית בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים)|תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים), התשנ״א–1990}}.}}
{{ח:תת|(4)}} הקמת מבנים ארעיים, השימוש בהם ומועד פירוקם;
{{ח:תת|(5)}} רחבן של דרכים, התווייתן וסלילתן;
{{ח:תת|(6)}} גבהם, גדלם ונפחם המינימלי של חדרים ושל דירות, ובדרך כלל – דרכי בנייתם של בנינים, תיקונם ושינוים;
{{ח:תת|(7)}} מראם החיצוני של בנינים, יציבותם, שמירתם מפני אש או חדירת רעש, איוורורם, ניקוזם וביובם, מיתקני התברואה שלהם, תאורתם, הספקת המים בהם וצינורות לקווי טלפון;
{{ח:תת|(8)}} הסדרת דרכי החימום והספקת הגז, במקום שמתקינים אותם;
{{ח:תת|(9)}} דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} להריסת מבנים או חלק מהם;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר הפנים לפי פסקה (9) הועברה לשר האוצר (י״פ תשע״ה, 7720; תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(10)}} בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות;
{{ח:תת|(11)}} התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת|(12)}} בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם; ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(13)}} בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה;
{{ח:תת|(14)}} ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה;
{{ח:תת|(15)}} הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור;
{{ח:תת|(16)}} כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק ז׳}};
{{ח:תת|(17)}} שיעורן של אגרות למתן היתרים, מידע, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן, וכן הוראות בדבר הפחתה משיעור אגרות למתן היתרים, או השבת האגרה ששולמה כאמור, בשל איחור משמעותי מהמועדים הקבועים לפי חוק זה למתן ההיתר;
{{ח:תת|(17א)}} שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(17ב)}} שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|פרק ב׳ סימן ב׳1}}, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(17ג)}} סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה;
{{ח:תת|(18)}} דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות)|תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות), התשמ״ו–1985}}.}}
{{ח:תת|(19)}} דרכי הביצוע של תכניות;
{{ח:תת|(20)}} שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור;
{{ח:תת|(21)}} דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}} ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין;
{{ח:תת|(22)}} הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות;
{{ח:תת|(22א)}} טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה;
{{ח:תת|(22ב)}} הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|סעיף 89א}} לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(23)}} מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר;
{{ח:תת|(24)}} בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים;
{{ח:תת|(25)}} הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני־מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה;
{{ח:תת|(26)}} דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו, לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת)|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת|(27)}} הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה;
{{ח:תת|(28)}} הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה;
{{ח:תת|(29)}} גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות על פי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה;
{{ח:תת|(30)}} הוראות בדבר ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תת|(31)}} כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה ואפשרות חלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים, ומספר קומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:תת|(31א)}} תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא את נוסחן הסופי של התקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30 ימים לפחות לפני התקנתן;
{{ח:תת|(32)}} כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין)|תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ״ח–1987}}.}}
{{ח:תת|(33)}} הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב(א)}}, לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(34)}} הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 83ג|בסעיף 83ג}}, וכן תקופת תוקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}}; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(35)}} הוראות לעניין סדרי עבודה ודיון של מוסד תכנון, לרבות נושאי משרה במוסד תכנון שניתנה להם סמכות לפי חוק זה לעניין תכניות או היתרים, ולרבות קביעת מועדים לביצוע פעולות על ידם, אם לא נקבעו בחוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית)|תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון)|תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|265א|הצמדת תשלומים מסויימים|תיקון: תשמ״ח־2, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} על תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיפים 69(א)(12)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122(3) לחוק}} יחול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש״ם–1980}}, ויראו לענין זה ועדה מקומית לתכנון ולבניה כאילו היתה רשות מקומית ואת התשלומים האמורים כאילו היו תשלומי חובה, הכל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה)|באותו חוק}}.

{{ח:סעיף|266|פטור באזורים כפריים|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, עבודה או שימוש שיהיו באזורים כפריים כפי שיוגדרו באותן התקנות, פטורים מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; הפטור יכול להיות ללא תנאי או בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו)|תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|266א||תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|266ב||תיקון: תש״ס־3, תש״ס־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|266ג|פטור למיתקן גישה אלחוטית|תיקון: תשס״א־6, תשע״ה, תשע״ח־7, תשפ״ב־13}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי ספק מורשה, אינם טעונים היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}; שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית)|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”ספק מורשה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק התקשורת}}, ו”מיתקן גישה אלחוטית“, ”מיתקן עגינה“ ו”גג בנין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 27א|בסעיף 27א לחוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף|266ג1|פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ ו”בעל רישיון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה מבוצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|אותה פקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}}, כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 7|ו־7 לחוק האמור}} וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(4)}} שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
{{ח:תתת|(5)}} גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן;
{{ח:תתת|(6)}} גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
{{ח:תתת|(7)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(8)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן;
{{ח:תתת|(9)}} בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ד)}} בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018}} {{ח:הערה|(החוק פורסם ביום 22.3.2018)}}.

{{ח:סעיף|266ג2|הגדרות – {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|סעיפים 266ג3 עד 266ג7}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|ובסעיפים 266ג3 עד 266ג7}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנטנה“ – התקן המיועד לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גג בניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 27א|בסעיף 27א לחוק התקשורת}}, לרבות גג בניין המשמש מרפסת גג בקומה העליונה של הבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הקרינה“ – {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}}, לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הקרינה“ – ממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|בחוק הקרינה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס גובל“ – מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 59|בסעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד נלווה“ – ציוד או מכשור נלווה הנדרש להפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם קיים“ – עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|266ג3|ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} עבודות להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, החלפתו או הוספת אנטנה למיתקן כאמור, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|סעיפים 266ג4}}, {{ח:פנימי|סעיף 266ג5|266ג5}} {{ח:פנימי|סעיף 266ג6|או 266ג6}}, לפי העניין, יבוצעו בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.

{{ח:סעיף|266ג4|פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא הקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו (בסעיף זה – מיתקן ועבודה בהתאמה), אינה טעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, ובלבד שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} המיתקן יוקם על גג בניין או בצמוד לקיר החיצוני של בניין או על עצם קיים;
{{ח:תתת|(3)}} התקבלה הסכמה בכתב של בעלי הזכויות בגג הבניין, בקיר הבניין או בעצם הקיים, לפי העניין, לפי כל דין, לביצועה של העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין מידותיו של המיתקן יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אורך המיתקן המוקם על גג בניין אינו עולה על הנמוך מבין אלה: 6 מטרים מרצפת גג הבניין שעליו הוקם או 66 אחוזים מגובה הבניין שעליו הוקם, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת לבניין כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158טו1|בסעיף 158טו1(א)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הותקן המיתקן על עצם קיים, או על הקיר החיצוני של בניין, לא יעלו מידותיו של המיתקן על 65 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שלא תותר חריגה של יותר ממטר אחד מגובה העצם הקיים ושהמיתקן יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע, והכול למעט אם הוא מיתקן שהותקן במלואו בחלל הפנימי של העצם הקיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע מידות נפח גדולות יותר מהאמור בפסקת משנה (ב), ובלבד שיתקיימו במיתקן, לאחר הגדלתו, התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145ג|בסעיף 145ג(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}}, והמיתקן עומד בתנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(6)}} טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לנכס גובל, למעט חדירה למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שהטווח אינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
{{ח:תתת|(7)}} ניתנו למיתקן האישורים הנדרשים לפי התכנית המתירה שמכוחה מוקם המיתקן, אולם לא יידרש אישור של הוועדה המקומית, רשות הרישוי או מהנדס הוועדה לעבודה או לפרט מפרטיה, אף אם אישורם נדרש לפי אותה תכנית;
{{ח:תתת|(8)}} המיתקן אינו מוקם על בניין שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור, ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או הוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בניין או עצם קיים במקרקעין המיועדים לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר הנצחה או ליער, בתכנית מאושרת או מופקדת, בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא בניין או עצם קיים בתחום חוף הים כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, למעט בניין באזור שהוחלו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4(ה) לתוספת השנייה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא בתחום אתר עתיקות מוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(9)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(10)}} התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם המיתקן מוקם על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של בניין –
{{ח:תתתתת|(1)}} הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
{{ח:תתתתת|(2)}} גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון – השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מטרים רבועים;
{{ח:תתתתת|(3)}} לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם המיתקן הוקם על עצם קיים – הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שהציוד הנלווה החורג יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע (בסעיף זה – ההודעה) ויצרף אליה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרת בעל הרישיון –
{{ח:תתתת|(א)}} כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתתת|(ב)}} כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות התכנית המתירה את ביצוע העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|בסעיף 266ג3}};
{{ח:תתת|(2)}} אישורים כאמור בפסקאות (5) ו־(7) שבסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, כי לא יתרחש כשל מבני במיתקן בנקודת העיגון למבנה וכי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה;
{{ח:תתת|(4)}} מפה ערוכה, בקנה מידה של 1:250 או קנה מידה אחר שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מינהל התכנון לפי סעיף קטן (ג), המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה, שמיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור מסומנים עליה;
{{ח:תתת|(5)}} כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 202ב|סעיף 202ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי סעיף קטן (ב)(4).
{{ח:תת|(ד)}} בעל הרישיון ישמור על תחזוקת המיתקן ותקינותו, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן.
{{ח:תת|(ה)}} הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח לוועדה המקומית הודעה על הפסקת השימוש במיתקן ועל סילוקו בלא דיחוי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השימוש או מסילוק המיתקן כאמור; לעניין זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן לא תיחשב הפסקת שימוש.

{{ח:סעיף|266ג5|פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – עבודה ומיתקן בהתאמה) פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן המחליף היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}} והמיתקן עומד בתנאי ההיתר או אישר כי לא נדרש היתר כאמור; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העבודה לא יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} העבודה יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים, ובלבד שטווח הבטיחות לאחר העלייה לא חודר לנכס גובל, למעט למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
{{ח:תתת|(4)}} שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלו על הקבוע בהיתר; ואולם, לעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר, תותר הגבהתו ב־20 סנטימטרים לכל היותר לעומת המיתקן המקורי, ובכל מקרה אורכו של המיתקן לאחר החלפתו לא יעלה על 6 מטרים;
{{ח:תתת|(5)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי החלפת מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין מיתקן שהוקם בהיתר, בכפוף להוראות פסקה (4), מתקיימים התנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו.
{{ח:תת|(ב)}} פטור לפי סעיף זה לא יחול על החלפה של תורן המיתקן או חיזוקו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה על סיום ביצוע החלפת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
{{ח:תתת|(2)}} להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)}}, היתר או אישור הממונה על הקרינה בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את החלפת המיתקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(3) או הוגבה המיתקן לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(4)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההודעה וההצהרה ואת אופן הגשת המפה, לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|266ג6|פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא הוספת אנטנה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוספה תבוצע בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן הכולל את האנטנה הנוספת היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}} או אישר כי לא נדרש היתר חדש כאמור והמיתקן עומד בתנאי ההיתר שניתן; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי הוספת האנטנה, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} מיתקן השידור הקיים לא הוקם בפטור מהיתר על עצם קיים;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג5|סעיף 266ג5(א)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} שטחו וגובהו של המיתקן לאחר ביצוע ההוספה לא יעלו על הקבוע בהיתר, ולעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר – לא יעלו על הקבוע בהתאם לתנאי הפטור כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} תותר התקנת ציוד נלווה לעניין אנטנה שנוספה על מיתקן שידור שהוקם על גג בניין, ויחולו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בחלל קיים שבו הותקן ציוד נלווה לפי היתר; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה במיקום כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
{{ח:תתתת|(ב)}} גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון, ובלבד שסך השטח של הציוד הנלווה על גג הבניין לא יעלה על 6 מטרים רבועים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע הוספת אנטנה, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
{{ח:תתת|(2)}} להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)}}, היתר או אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את הוספת האנטנה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(4)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על הודעה, הצהרה וצירוף מפה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|סעיף 266ג4(ג)}}.

{{ח:סעיף|266ג7|פטור להחלפת תורן וחיזוקו – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא החלפה או חיזוק של תורן שהוא חלק ממיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן ועבודה בהתאמה), פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, ממי שהוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|אותה פקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 7|ו־7 לחוק הקרינה}} וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הציב שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה, בטרם תחילת ביצוע העבודה, המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
{{ח:תתת|(4)}} שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
{{ח:תתת|(5)}} גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו;
{{ח:תתת|(6)}} גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו, ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
{{ח:תתת|(7)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(8)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 1.5 מטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 0.5 מטר מבסיס התורן;
{{ח:תתת|(9)}} בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן נמצא המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע החלפת תורן המיתקן או חיזוקו, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ה)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} {{ח:הערה|(החוק פורסם ביום 18.11.2021)}}.

{{ח:סעיף|266ד|אגרה מופחתת – חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית|תיקון: תשס״ח־3, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ו־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית}}, יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, לגבי תכנית לפינוי ובינוי, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}}, או לגבי תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}} יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}}; שיעור אגרה כאמור יחול ברשות מקומית מסוימת לאחר שנתנה את הסכמתה לכך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|266ה|פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים כי קיים מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל מחוז מסוים, ויש לגביו תכנית מאושרת, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודות והשימושים יהיו זמניים ולתקופה שלא תעלה על התקופה הנדרשת להקמת המיזם;
{{ח:תתת|(2)}} העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} השר קבע תנאים לביצוע העבודות והשימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ולעניין הבטחת זמניותם ולעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע העבודות והשימושים לא יסכל לאחר תום התקופה כאמור בפסקה (1) את ביצועה של תכנית שאושרה או תכנית שהוחלט להפקידה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים שאם ביצועם יותנה באישורה של תכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן לממש את המיזם במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם אף שאין תכנית מאושרת או שלא הופקדה תכנית לעניין אותו מיזם, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשע״ו–2016}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת)|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ו–2016}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה), התשע״ט–2019}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית ובעבור הקמת מבני השנאה ניידים לטעינת אוטובוסים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא לצורך ביצוע מחלף אתא צפון וסלילת הרכבת הקלה חיפה–נצרת) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 2)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס׳ 3), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים למגורים ולצורכי ציבור ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודות הנדרשות לשיקום נזקים במתחם בית הזיקוק במפרץ חיפה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודות הנדרשות לשיקום נזקים במתחם בית הזיקוק במפרץ חיפה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה זמנית לרכבי חירום למרכז הרפואי מעייני הישועה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה זמנית לרכבי חירום למרכז הרפואי מעייני הישועה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות כוח) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות הכוח ”דליה אנרגיה“, ”אי–פי–אם באר טוביה“ ו”או–פי–סי מישור רותם“) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה־7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}} , {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}} ו{{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לדיון במועצה הארצית לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יוזמן ראש הרשות המקומית שבתחומה אמורות להתבצע העבודות כאמור באותם סעיפים קטנים, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין.
{{ח:תת|(ד)}} צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים לפחות 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים; שר הפנים רשאי להורות, במקרים חריגים על קיצור המועד האמור לפרסום לפני תחילת העבודות או השימושים; הודעה על מתן צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, לגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(9)(א)}}, ולרשות המקומית הנוגעת בדבר, 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים.
{{ח:תת|(ה)}} ביצוע העבודות או השימושים לפי סעיף זה יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה.

{{ח:סעיף|266ו|פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם – הוראת שעה – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד־5, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים כי יש צורך בביצוע עבודות או שימושים לשם הקמת מתחם שישמש למגורים של מי שהתגוררו ביישוב באזור התחולה ופונו מביתם לפי החלטת הממשלה בדבר פינוי בשל המצב הביטחוני המיוחד (בסעיף זה – מתחם), רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע, בצו, בתקופה הקובעת, פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או פטור מתוכנית, לעבודות או לשימושים הנדרשים להקמת המתחם כאמור, והכול בכפוף להוראות כמפורט להלן וליתר הוראות סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} שטח המתחם לא יעלה על 500 דונם ומספר יחידות הדיור במתחם לא יעלה על 500;
{{ח:תתת|(2)}} העבודות והשימושים יהיו למטרות מגורים, או לשימושים נלווים למגורים כפי שיפורטו בצו, ובכלל זה לצורכי ציבור, והכול ובלבד שהם ישמשו בעיקר ובמישרין את יחידות הדיור במתחם המגורים, ולמטרות אלה בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} העבודות ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית, בלבד, והכול כפי שייקבע בצו, ולעניין עבודות להקמת מיתקני תשתית מקומיים – גם בידי ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}} או בידי בעל רישיון לפי כל דין להקמה או לאספקה של אותה תשתית;
{{ח:תתת|(4)}} בצו ייקבעו תנאים לביצוע העבודות או השימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ותקופת ביצוע העבודות, וכן תיקבע תקופת תוקפו של הצו, ובלבד שתקופת תוקפו של צו הקובע פטור מתוכנית תיקבע בכפוף להוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(5)}} השטח שלגביו יינתן הצו הוא מקרקעי ישראל או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או שניתנה הסכמת בעל הזכויות בהם לביצוע העבודות והשימושים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} ו{{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (מלחמת התקומה) (ניר עוז) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (מלחמת התקומה) (ניר עוז) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לעניין צו כאמור בסעיף קטן (א) שנקבע בו פטור מתוכנית נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו – תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב־20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו – צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
{{ח:תתת|(2)}} לא יוקם במתחם יישוב חדש;
{{ח:תתת|(3)}} הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור – יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
{{ח:תתת|(4)}} הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה – תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
{{ח:תתת|(5)}} בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
{{ח:תתת|(1)}} התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו – תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב־20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו – צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
{{ח:תתת|(2)}} לא יוקם במתחם יישוב חדש;
{{ח:תתת|(3)}} הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור – יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
{{ח:תתת|(4)}} הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה – תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
{{ח:תתת|(5)}} בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ה|סעיף 266ה(ג) עד (ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} ביצוען של עבודות לפי צו לפי סעיף זה יחל עד תום התקופה שנקבעה בצו, שלא תעלה על שישה חודשים מיום מתן הצו; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בחודשיים לכל היותר.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה יראו ביצוע בפועל של חלק משמעותי מעבודות התשתית בשטח המתחם כתחילת ביצוע העבודות; לא הוחל בביצוע העבודות בתוך התקופה האמורה, לרבות תקופת ההארכה, לא יפקע תוקפו של הצו, אולם הצו יובא לדיון חוזר במועצה הארצית.
{{ח:תת|(ו)}} נקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) פטור מתוכנית, יפקע תוקפו של הצו לעניין פטור כאמור בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הוגשה תוכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו (בסעיף קטן זה – התוכנית), למוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים ממועד תחילתו של הצו; לעניין זה, הוגשה תוכנית ונדחתה על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה;
{{ח:תתת|(2)}} לא התקבלה החלטה על אישור התוכנית, בתוך שלוש שנים וחצי ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
{{ח:תתת|(3)}} התוכנית לא נכנסה לתוקף בתוך חמש שנים ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בפסקה זו בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
{{ח:תתת|(4)}} התוכנית נכנסה לתוקף.
{{ח:תת|(ז)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו), התקבלה החלטה על אישור תוכנית המסדירה חלק מהעבודות והשימושים שנקבעו בצו, יפקע תוקפו של הצו לעניין החלק שהתוכנית לא הסדירה.
{{ח:תת|(ח)}} פקע תוקפו של הצו לפי סעיף קטן (ו)(1) עד (3) או לפי סעיף קטן (ז), לפי העניין, יהיה אחראי מי שביצע את העבודות לפי הצו, להשיב את המצב לקדמותו, ככל האפשר, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו גורם אחר שיהיה אחראי להשבת המצב לקדמותו כאמור.
{{ח:תת|(ט)}} מספר הצווים להקמת מתחם שלגביהם שטח המתחם אינו תואם תוכנית שאושרה או תוכנית שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור; צווים להקמת מתחם ביישוב שתושביו פונו לא יבואו במניין לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(י)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אזור נוסף שאינו אזור התחולה אם התקיימו לגבי אותו אזור התנאים למתן צו הקבועים ברישה של סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(יא)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור התחולה“ – מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן תשתית מקומי“ – אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מיתקן להספקה, לאגירה, לחלוקה ולהשנאה של חשמל;
{{ח:תתתת|(2)}} מיתקן פוטו־וולטאי ומיתקן לאגירת אנרגיה;
{{ח:תתתת|(3)}} מיתקן להספקה, לחלוקה או לאגירה של מים, ביוב, פסולת או גז, או לטיפול בהם;
{{ח:תתתת|(4)}} מיתקן המשמש או מיועד לשמש להספקת שירות בזק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}} או להספקת שידורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13ב|בסעיף 13ב לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צורכי ציבור“ – שטח ציבורי פתוח, דרך, מבנה לצורכי חינוך, רווחה או דת ותרבות, מוסד קהילתי, מיתקן תשתית מקומי, מרפאה או צורך ציבורי אחר הנדרש למתחם המגורים בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח המיועד לבינוי“ – שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת וכן שטח המיועד בתוכנית כאמור לשטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח ושטחי נופש ופנאי המהווים חלק מיישוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח צמוד ליישוב“ – שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד לבינוי, למעט שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד למבנה בודד או למבנים בודדים שלא נמצאים בהמשך רציף לשטח המיועד לבינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – תקופה של שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3674214.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 150 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023}} {{ח:הערה|(ביום 10.12.2023)}}.

{{ח:סעיף|267|בניה לפי מיפרטים|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לכל חלק ממנה, מיפרטים לסוגים של בנינים; נקבעו המיפרטים, מי שמבקש היתר בניה לפי המיפרט יהיה פטור מלמסור לועדה המקומית פרטים על הבניה במידה שהם נקבעו במיפרט ואין סתירה ביניהם לבין כל תכנית החלה על המקום.

{{ח:סעיף|268|תקנות סדרי דין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה ובין השאר גם הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר המשפטים לפי חיקוק אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ״ג–1982}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף|269|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|269א|הגדרות|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ממלכתית“ – תכנית שאושרה על ידי אגף התכנון של משרד הפנים, או על ידי ועדת תיאום של אגפי התכנון של משרדי הפנים והשיכון, לפני תחילתו של חוק זה, והודעה על הפקדתה במשרדים האמורים פורסמה ברשומות על ידי שר הפנים ושר השיכון תוך חדשיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966}}.

{{ח:סעיף|270|ביטול|תיקון: תשמ״א־8}}
{{ח:ת}} פקודת בנין ערים, 1936 {{ח:הערה|(להלן – ”הפקודה“)}} – בטלה.

{{ח:סעיף|271|שטח תכנון במרחב תכנון}}
{{ח:ת}} שטח תכנון עיר שהוכרז עליו לפי סעיף 10 לפקודה ושהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כמרחב תכנון מקומי שהוכרז עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14 לחוק זה}}; שטח תכנון גלילי שהוכרז כאמור – רואים אותו כמרחב תכנון מקומי {{ח:פנימי|סעיף 12|שסעיף 12 לחוק זה}} חל עליו.

{{ח:סעיף|272|ענינים תלויים ועומדים}}
{{ח:ת}} ענין שערב תחילתו של חוק זה היה תלוי ועומד לפני ועדה מקומית או ועדה מחוזית לפי הפקודה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כתלוי ועומד לפני הועדה המקומית או הועדה המחוזית לפי חוק זה, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|273|אישור תקנות ותכניות קיימות|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:ת}} רואים כתקנות, כתכנית מיתאר מקומית או כתכנית מפורטת שהותקנו או שאושרו לפי חוק זה, הכל לפי הענין, חוקי עזר, תקנות, תכניות מיתאר ותכניות בנין ערים מפורטות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה מכוח הפקודה, ואין נפקא מינה אם המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי או באחרות.

{{ח:סעיף|274|אישרור}}
{{ח:ת}} תכניות מיתאר ותכניות מפורטות שנקבעו בהן הוראות שאי אפשר היה לקבוע לפי הפקודה, אך אפשר היה לקבוע אותן אילו בשעה שנקבעו היה חוק זה בתקפו – רואים אותן כאילו נקבעו ביום תחילת חוק זה, ויעמדו בתקפן במשך שלוש שנים מתחילת חוק זה, אם לא יבוטלו או ישונו לפני כן מכוח חוק זה.

{{ח:סעיף|275|המשך בהליכים}}
{{ח:תת|(א)}} כל הליך שהיה ערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד בפני מוסד תכנון, ימשיכו לטפל בו מיום תחילת חוק זה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הפקודה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח רציפות התכנון והפיקוח על הבניה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי מוסד תכנון מכוח סמכותו באותו ענין לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|276|ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק}}
{{ח:ת}} במידה שביטול מחוז או שטח תכנון עיר כאמור בפקודה, או שינוי גבולותיהם, לפני תחילתו של חוק זה, לא פגעו בתקפם של תכניות בנין ערים, תקנות, חוקי עזר וצווים, שהותקנו לפי הפקודה לאותו מחוז או שטח בנין ערים והם נשארו בתקפם באותו תחום, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד לביטולם או שינוים על ידי חוק עזר, תקנה, צו או תכנית בנין ערים מכוח הפקודה – הם יוסיפו לעמוד בתקפם עד שיבוטלו או ישונו מכוח הסמכויות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|277|הפסקת שימוש חורג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} יחולו, מיום תחילתו של חוק זה, גם לגבי תכנית בנין ערים לפי הפקודה שנשארה בתקפה מכוח חוק זה; אולם שימוש חורג שהיה קיים ביום 24.3.1938 ושהמשיכו בו, מכוח התנאי המגביל לסעיף 11(ג) לפקודה, עד יום תחילתו של חוק זה, מותר להמשיך בו גם לאחר מכן, עד שיחול שינוי בבעלות או בהחזקה של הקרקע או הבנין.

{{ח:סעיף|277א|התנגדות לתכנית ממלכתית|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית שמרחב תכנונה כלול, כולו או מקצתו, בתחומה של תכנית ממלכתית או גובל תחום של תכנית כאמור, רשאית, תוך חדשיים מהמועד שבו פורסמה ברשומות הודעה על הפקדתה של התכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 269א|בסעיף 269א}}, להגיש לשרי הפנים והשיכון התנגדות לה; אך אין בהגשת התנגדות כדי לעכב את ביצוען של פעולות מטעם המדינה הטעונות היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.

{{ח:סעיף|277ב|זכות עיון|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תהא פתוחה לעיון לכל מעונין במקום הפקדתה וללא תשלום.

{{ח:סעיף|277ג|סמכויות השרים|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} שרי הפנים והשיכון, בבואם להכריע בהתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 277א|סעיף 277א}}, רשאים לאשר את התכנית, עם שינויים או בלי שינויים, או לבטל את התכנית.

{{ח:סעיף|277ד|עריכה מחדש של תכנית ממלכתית|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תיערך בהתאם לתקנות לפי חוק זה בדבר עריכתן של תכניות, ושר הפנים יורה על עריכתה כתכנית מפורטת, או כתכנית מתאר, לפי הענין; אך לא יעשה כן כל עוד לא עברה התקופה להגשת התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 277א|סעיף 277א}}, או כל עוד לא הוכרע בהתנגדות שהוגשה.

{{ח:סעיף|277ה|אישור התכנית|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} תכנית ששר הפנים, או מי שהסמיך לכך, אישר שנערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 277ד|בסעיף 277ד}}, יראו אותה כתכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; אולם לא יהא עוד ערר עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|אותו פרק}}.

{{ח:סעיף|277ו|פטור מהיתר|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966}} – פטורים מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} החל מיום תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|277ז|דרכים|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)|שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943}}, הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 3|סעיף 3 לאותה פקודה}}, לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית מתאר מחוזית שאושרה על פי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.

{{ח:סעיף|278|פרשנות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} באות להוסיף על {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות|פקודת הפרשנות}} ולא לגרוע ממנה.

{{ח:סעיף|279|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא בתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.

{{ח:סעיף|280|פרסום}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הועדה|תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ({{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – הועדה).

{{ח:סעיף*|2|הרכב הועדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ג־2, תשס״ט־4, תשע״ה, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה יהיו חברי הועדה:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של שר הפנים;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(2א)}} שני נציגים של שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר השיכון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר הבטחון;
{{ח:תתת|(5)}} נציג המוסדות המיישבים שימנה שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
{{ח:תתת|(6)}} נציג המועצה הארצית שימנה שר הפנים לפי המלצתה;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(8)}} שני נציגי החקלאים שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(9)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(10)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(11)}} חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(12)}} נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}};
{{ח:תתת|(13)}} נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.

{{ח:סעיף*|3|יושב ראש הועדה|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} שר הפנים ימנה אחד מנציגיו בועדה להיות יושב ראש בה.

{{ח:סעיף*|4|הנוהל|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, לרבות המנין החוקי שלה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בהחלטת המועצה הארצית.

{{ח:סעיף*|5|הכרזה על קרקע חקלאית|תיקון: תשע״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית רשאית, לאחר שהתייעצה עם הוועדה, להכריז ברשומות כי קרקע פלונית תהא קרקע חקלאית לענין חוק זה (להלן – קרקע חקלאית).

{{ח:סעיף*|6|הגבלת אישור תכנית|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשפ״ג־5|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|סעיף 9}}, לא תאושר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, אלא אם כן מתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית אושרה על ידי הועדה או שהיא מקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר שאושרה על ידי הועדה;
{{ח:תתת|(1א)}} התכנית חלה על שטח שהוועדה, או המועצה הארצית או ועדת משנה שלה בהתאם להוראות פסקה (2), אישרה לגביו תכנית המייעדת אותו למטרה אחרת שאינה מטרה חקלאית או שטחים פתוחים;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית אושרה על ידי המועצה הארצית או ועדת משנה שלה, ובלבד שאישור התכנית כאמור נדרש לפי הוראות תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, וצוין במפורש בהחלטת המועצה או ועדת המשנה שלה, לפי הענין, כי האישור ניתן גם לצורך {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}};
{{ח:תתת|(3)}} התוכנית היא למיתקן אגרו־וולטאי והיא כוללת הוראות לשמירת הקרקע החקלאית והשימוש החקלאי בה, אלא אם כן נקבע בתוכנית מיתאר ארצית למיתקנים אגרו־וולטאיים כי סוגי תוכניות שיאושרו לפיה יהיו טעונים את אישור הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”תכנית מיתאר מחוזית“ – לרבות תכנית מיתאר מחוזית שהופקדה וטרם אושרה.

{{ח:סעיף*|7|הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיף 6}} או אם הסכימה לכך הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} ”מטרה לא חקלאית“, בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה המחוזית ובקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים – גם אישור הוועדה.

{{ח:סעיף*|8|הגבלות על קביעת מפעלים|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} היתה קביעת מקומם של מפעלים, מוסדות או מיתקנים באזור שנקבע בתכנית כאזור חקלאי, או בכל מקום אחר שתכנית אינה חלה בו, טעונה היתר או הסכמה לפי חוק זה, לא יינתן ההיתר או ההסכמה אלא בהסכמת הועדה; הוראה זו אינה חלה על מיתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל.

{{ח:סעיף*|9|תכנית הטעונה אישור הועדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית, כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6(ב)}}, למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, ולא מתקיים בתכנית אף תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6(א)}}, יעבירה מוסד התכנון לועדה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת משנה בת שישה חברים ובהם יושב ראש הועדה, נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר ונציג השר לאיכות הסביבה תחליט, תוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית, אם התכנית טעונה אישור הועדה, ותודיע על כך למוסד התכנון.
{{ח:תת|(ג)}} לא החליטה ועדת המשנה תוך המועד האמור, לא תהיה התכנית טעונה אישור הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תחליט הועדה תוך ששים ימים מיום שהתקבלה ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מוסד התכנון או מגיש התכנית רשאים לבקש את החלטת הועדה לפני שתופקד התכנית.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר או להסכמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיפים 7(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|ו־8}}.
{{ח:תת|(ז)}} הועדה תודיע למוסד התכנון על אישור או הסכמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|7}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|או 8}}, או על סירובה לתת אותם.

{{ח:סעיף*|9|מתן הודעה לועדה המחוזית|עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} הועדה תודיע לועדה המחוזית תוך שלושה חדשים על אישור או הסכמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}} או על סירובה לתת אותם.

{{ח:סעיף*|10|בדיקת תכניות קיימות|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} הועדה תבדוק את התכניות החלות על קרקע חקלאית שאושרו לפני שהוכרזה כקרקע חקלאית, במידה שלא נעשו באותה קרקע, אגב ביצוע התכנית, עבודות בניה או עבודות אחרות שניתן עליהן היתר לפי החוק, ורשאית היא ליזום התליית תכנית כאמור, שינויה או ביטולה.

{{ח:סעיף*|11|הגבלת השימוש בסמכויות הועדה|תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} לא תשתמש הועדה בסמכות לפי חוק זה, אלא במידה שהדבר דרוש לשם שמירה על הייעוד של הקרקע החקלאית וניצולה החקלאי ושמירה על שטחים פתוחים.

{{ח:סעיף*|11א|תכנית לדרכים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 11א}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6}}, לא תימנע הועדה מלאשר תכניות לדרכים שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מתאר אחרת או בתכנית מפורטת הנגזרות ממנה, אך רשאית היא, תוך ששים ימים מיום שהוגשה לה תכנית לאישור, להתנות את אישורה בשינוי התוואי עד כדי 750 מטרים לכל צד מציר הדרך בתכנית, אם הדבר נחוץ לשמירה על הקרקע החקלאית, ובלבד שאין בכך שינוי מהותי בתכנית; לא עשתה כן תוך ששים ימים כאמור – יראו את התכנית שהוגשה כמאושרת על־ידי הועדה.

{{ח:סעיף*|12|ועדת ערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית תמנה מבין חבריה ועדת ערר של חמישה לענין {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע על־ידי סירוב הועדה לתת אישור לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|9}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 11א|11א}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 16|או 16}} או לתת את הסכמתה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|או 8}}, רשאי לערור על הסירוב לפני ועדת הערר לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא החליטה הועדה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|בסעיף 9(ד)}}, רשאי מי שרואה את עצמו נפגע על ידי כך להביא את הענין במישרין בפני ועדת הערר, לפי סעיף קטן (א), אשר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום שהוגש הערר.
{{ח:תת|(ד)}} לועדת הערר לפי סעיף קטן (א), יהיו לענין סעיף זה כל הסמכויות של הועדה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הזאת}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין אחרי החלטה ועדת הערר לפי סעיף קטן (א) ולא כלום.

{{ח:סעיף*|13|סדרי הדין בועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של ועדת הערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968}}.}}

{{ח:סעיף*|14|דין המדינה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיף 7}} יחול גם על המדינה, אולם בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12}} כשהעורר הוא אחד ממוסדות המדינה, תכריע הממשלה, אחרי התייעצות עם המועצה הארצית, במקום ועדת הערר, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בערר על החלטת הועדה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 11א|סעיף 11א}}, כאשר העורר הוא אחד ממוסדות המדינה, יידון הערר בפני ועדת הערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}} ויחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12}}.

{{ח:סעיף*|15|שמירת דינים וסמכויות אחרות|עוגן=תוספת 1 פרט 15}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}} אינן גורעות מהגבלות על הבניה או על השימוש בקרקע שבחוק זה ושבכל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור על־ידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי החוק.

{{ח:סעיף*|16|הוראות מעבר|עוגן=תוספת 1 פרט 16}}
{{ח:ת}} תוך תקופה של שנתיים מיום תחילת חוק זה לא ייקבע ייעודה של קרקע שטרם נקבע לה ייעוד, ולא ישונה ייעודה החקלאי של קרקע שנקבע בתכנית מאושרת, אלא באישור הועדה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הים התיכון – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300986.pdf|תיקון 69}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ים סוף – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300111.pdf|חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס״ח–2007}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ים כנרת – יום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו החוף“ ו”תחום חוף הים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 69“ – חוק זה כנוסחו לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית#סעיף 21|סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}}.

{{ח:סעיף*|2|הועדה לשמירת הסביבה החופית|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הועדה).

{{ח:סעיף*|3|הרכב הועדה|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ה, תשע״ח, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה יהיו חברי הועדה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה שר הביטחון;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שימנה שר התיירות;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שימנה שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(8)}} נציג שימנה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(8א)}} נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(9)}} נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:תתת|(10)}} נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(11)}} שלושה נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(12)}} נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}, שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה;
{{ח:תתת|(13)}} שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית;
{{ח:תתת|(14)}} נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה קטנה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג רשות מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת.

{{ח:סעיף*|4|סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6, תשע״ו־7, תשע״ח־13|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שואשרה בידי הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר לשימוש חורג בתחום הסביבה החופית, אלא באישור הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר להקלה בתחום חוף הים, ולא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית שאינו כלול בתחום חוף הים מתכנית שאושרה לאחר המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית לרבות תחום חוף הים מתכנית שאושרה לפני המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית לקבוע כי הצורך בקבלת אישור כאמור לא יחול על תכנית מסוימת או סוגי תכניות או היתרים בתחום הסביבה החופית או על חלק מתחומי תכניות אלה, שאין בביצועם כדי להוות שינוי מהותי של המצב התכנוני המאושר או לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה החופית; קביעה כאמור, יכול שתחול על סוגי תכניות או על אזורים מסוימים, ויכול שתהיה מותנית בהגבלות כפי שתקבע הועדה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|5|סייג למתן היתרים|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4}}, או בהתאם לתכנית שעומדת בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 11|סעיף 11}}.

{{ח:סעיף*|6|תכנית הטעונה אישור הועדה|תיקון: תשע״ה, תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת משנה בת חמישה חברים מבין חברי הועדה (להלן – ועדת המשנה), תחליט, בתוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית מאת מוסד התכנון שהגישה לועדה, אם התכנית טעונה אישורה של הועדה ותודיע על כך לכל חברי הועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התכנית לועדה.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב ועדת המשנה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מנציגי שר הפנים והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} אחד מנציגי הרשויות המקומיות כפי שיקבע שר הפנים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיף 3(א)(10) לתוספת זו}}.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיף 3(א)(1)}} רשאי להחליט, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוכנית מאת מוסד התכנון שהגיש אותה לוועדה, כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יושב ראש הוועדה יודיע על כך לכל חברי הוועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התוכנית לוועדה, 14 ימים לפחות לפני מועד הישיבה של הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} החליט יושב ראש הוועדה להעביר את התוכנית לוועדת המשנה או שלא החליט יושב ראש הוועדה כאמור בפסקה (1) בתוך התקופה האמורה באותה פסקה תועבר התוכנית לוועדת המשנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא החליטה ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור – מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2), יראו את התכנית כטעונה אישורה של הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1) כי התכנית טעונה אישור הועדה, תדון הועדה בנוגע לתכנית, בתוך 90 ימים מקבלת ההחלטה.
{{ח:תת|(ה)}} לא דנה הועדה בתכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר התכנית להכרעת המועצה הארצית, והיא תקבל החלטה בענין בתוך 120 ימים מיום שהועברה התכנית להכרעתה.
{{ח:תת|(ו)}} חלק חבר הועדה על החלטת ועדת המשנה, רשאי הוא בתוך 15 ימים לאחר שהחלטת ועדת המשנה הומצאה לו, לבקש כי הנושא יועבר להכרעתה הסופית של הועדה; הוגשה בקשה כאמור, תועבר ההחלטה להכרעתה הסופית של הועדה.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4}}.

{{ח:סעיף*|7|סמכויות הועדה|תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה תפעיל את סמכויותיה תוך שתיתן את דעתה לצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא תאשר הועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום חוף הים ותקבע, ככל הנדרש וככל האפשר, את האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה חופית וכדי לשקם את הפגיעה בסביבה החופית, אם תיגרם פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה תפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסעיפים קטנים (א) ו־(ב) תוך אבחנה בין שטחים בנויים לשטחים פתוחים ומתוך דגש על שמירת השטחים הפתוחים בתחום הסביבה החופית.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על ועדת המשנה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|לסעיף 6}}.

{{ח:סעיף*|8|ערר|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|או 5}}, או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה.

{{ח:סעיף*|9|סמכויות המועצה הארצית בערר|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית לקבל את הערר, כולו או חלקו או לדחות את הערר או להחזיר את הענין לועדה לדיון מחדש.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה הארצית תדון בערר בהתאם לסמכות הועדה כפי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|בסעיף 7 לתוספת}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969}}.}}

{{ח:סעיף*|10|שמירת דינים וסמכויות|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} אינן גורעות מהגבלות על בניה או שימוש בקרקע על פי חוק זה ועל פי כל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור בידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי חוק התכנון והבניה.

{{ח:סעיף*|11|הוראת מעבר|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} כדי לפגוע בתכנית שהיא בת תוקף ערב המועד הקובע, וכל עוד התכנית בת תוקף או בתכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור.

{{ח:סעיף*|12|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} לא יחולו על תחומם של אתרים כמפורט להלן בסביבה החופית של ים כנרת שבהם נמצאים מיתקנים להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת־הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם וניטורם:
{{ח:תתת|(1)}} אתר ספיר;
{{ח:תתת|(2)}} אתר פוליה;
{{ח:תתת|(3)}} מכון טבריה;
{{ח:תתת|(4)}} מוצא הכנרת – סכר דגניה;
{{ח:תתת|(5)}} כניסת הירמוך;
{{ח:תתת|(6)}} תחנת עמק הירדן.
{{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע בתקנות את גבולות תחומיהם של האתרים המפורטים בסעיף קטן (א), ובלבד שתחומי האתרים כאמור לא יעלה על התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת)|תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף*|13|אי־&lt;wbr&gt;תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות|תיקון: תשפ״ג־5|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} לא יחולו על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, ובלבד שבהחלטת המועצה הארצית כאשר היא דנה בהערות לתוכנית מיתאר ארצית מפורטת החלה בתחום הסביבה החופית צוין במפורש כי החלטתה ניתנה גם לעניין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשמ״א־8}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 196א|סעיף 196א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|פרשנות|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח־2, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ז, תשע״ח־12, תשפ״ב־14, תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השבחה“ – עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חכירה לדורות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מימוש זכויות“, במקרקעין – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה;
{{ח:תתתת|(2)}} התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה ואולם לא יראו בהתחלת שימוש מכוח אישור לשינוי שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ה|סעיף 145ה}} כמימוש זכויות;
{{ח:תתתת|(3)}} העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו או העברה על פי פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, העברה של זכויות במקרקעין בין בני זוג אגב פירוד, בין שהיא בין בני הזוג ובין שהיא מהם לילדיהם; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}; בפסקה זו, ”פירוד“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} התרת נישואין כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית המשפט או בית הדין על פי בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}}, או קביעת הסדר אחר בידי בית המשפט או בית הדין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה להעברת זכויות במקרקעין ביניהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן זוג, אח ובני זוגם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שומה סופית“ – שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שמאי מקרקעין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|בחוק שמאי מקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת ולמעט תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2|חבות בהיטל השבחה|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג־4|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} (להלן – היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור.

{{ח:סעיף*|3|שיעור ההיטל|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה.

{{ח:סעיף*|3א|שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי|תיקון: תשפ״ב־7|עוגן=תוספת 3 פרט 3א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|בסעיף 3}}, החל מהמועד הקובע, שיעור ההיטל שיחול במקרקעין למגורים בשל אישורה של תכנית פינוי ובינוי (בסעיף זה – היטל בתכנית פינוי ובינוי) הוא רבע ההשבחה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית רשאית, עד למועד הקובע, לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים שגבולותיהם ייקבעו בהחלטה, ולקבוע כי תחול באזור מסוים חובת תשלום היטל בתכנית פינוי ובינוי ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, והכול בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן שיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד קביעתה ועד תום חמש שנים מהמועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} בתום כל חמש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה – מועד הקביעה מחדש) רשאית רשות מקומית לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים ולקבוע שיעורי היטל כאמור בפסקה (1); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ב) 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב) וכן הודעה לפי סעיף קטן (ג), יפורסמו ברשומות ובעיתון.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – שטח שגודלו לא יפחת מ־30 דונם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פינוי ובינוי“ – תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית שהוגשה“ – לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83א1|סעיף 83א1}}.

{{ח:סעיף*|4|שומת ההשבחה|תיקון: תשמ״ח־2, תשע״ח־12, תשפ״ב־7, תשפ״ב־14, תשפ״ד־3, תשפ״ד־9|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן – דחיית השומה עד למימוש הזכויות);
{{ח:תת|(2)}} החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|סעיף 6(ג)}} יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(4)|(א)}} החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור אותם מקרקעין; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה;
{{ח:תתת|(ב)}} שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד עריכת שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), שתשולם לוועדה המקומית, בהתחשב, בין השאר, בעלות עריכת השומה;
{{ח:תתת|(ג)}} שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום ניכויו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ד)}} נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום ההיטל לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19}}, בעת מימוש הזכויות, למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום היטל לגבי אותם מקרקעין, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה את סכום האגרה ששולם; לעניין זה, ”פטור מתשלום ההיטל לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19}}“ – למעט לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיפים קטנים (א), (ב)(4) עד (6) או (ג) של אותו סעיף}};
{{ח:תת|(5)}} במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שווים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה;
{{ח:תת|(5א)}} במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תמ״א 70, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} (בסעיף זה – תמ״א 70), תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל תמ״א 70, התכנית הכוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, אם היתה;
{{ח:תת|(6)}} הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳ לחוק זה}}, לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין;
{{ח:תת|(7)}} השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי;
{{ח:תת|(8)}} שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים לחישוב ההשבחה במקרקעין בשל אישורה של תכנית לפינוי ובינוי.

{{ח:סעיף*|5|לוח שומה|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} אושרה תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם.

{{ח:סעיף*|6|הצגת הלוח והודעת שומה|תיקון: תשמ״ג, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ה, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} לוח שומה שנערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}} יוצג במשרדי הועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו לערער על החיוב בהיטל לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14}} או להגיש שומה מטעמו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(ב1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה)|תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הוצג לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל.
{{ח:תת|(ה)}} לא הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות.

{{ח:סעיף*|7|מועד תשלום ההיטל|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה.
{{ח:תת|(ב)}} מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל.

{{ח:סעיף*|8|ערובות להבטחת תשלום|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים)|תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף*|9|הצמדה|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה, או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים.

{{ח:סעיף*|10|הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל|תיקון: תשע״ה, תשע״ז, תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}.
{{ח:תת|(א1)}} רישום משכנתה על מקרקעין, אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, ”משכנתה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל)|תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מהיתר, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־25% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 25%.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מתכנית, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־40% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 40%.

{{ח:סעיף*|11|שותפים במקרקעין|תיקון: תשע״ח־12|עוגן=תוספת 3 פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף, ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית, כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, תחול חובת תשלומו על בעל הדירה שאליה אפשר להצמיד את הרכוש המשותף בלבד; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}} או בית {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|שפרק ו׳1 לחוק האמור}} חל עליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“, ”דירה“ ו”רכוש משותף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרחבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 71א|בסעיף 71א לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף*|12|חלוקת ההיטל|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 12}}
{{ח:ת}} במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19 לחוק זה}}, יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24 לחוק זה}}, לצורך המטרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13|בסעיף 13}}.

{{ח:סעיף*|12א||תיקון: תשמ״ג, תש״ס|עוגן=תוספת 3 פרט 12א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|13|יעוד ההיטל|תיקון: תשמ״א־9, תשנ״א, תשע״ב־3, תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 12|סעיף 12}} להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188 לחוק זה}}, ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המקומית רשאית, מדי שנת כספים, להשתמש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לטובת השקעה בחינוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום לא יעלה על 10% מיתרת ההכנסות או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(2)}} הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בחינוך כאמור בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היחס שבין יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית ובין הכנסותיה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר, והכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 42.5% ושיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית אינו עולה על 17.5%, ולעניין רשות מקומית ששיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על השיעור האמור – אם בחמש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף וצמצמה את גירעונה המצטבר באותה תקופה ב־20% לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} היחס כאמור בפסקת משנה (א) אינו עולה על 50%, ושיעור הגירעון המצטבר כאמור באותה פסקת משנה אינו עולה על 12.5%;
{{ח:תתת|(4)}} הרשות המקומית אינה זכאית למענק סיוע ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף;
{{ח:תתת|(5)}} היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר ובין סכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים, הוא 80% לפחות;
{{ח:תתת|(6)}} היחס שבין הוצאות השכר של הרשות המקומית ובין כלל הכנסותיה, הכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 30%;
{{ח:תתת|(7)}} ראש הרשות המקומית הגיש לשר אישורים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 213א|בסעיף 213א לפקודת העיריות}}, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“, ”גירעון מצטבר“, ”גירעון שוטף“ ו”הדוח המבוקר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 44|בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השקעה בחינוך“ – הוצאות למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת ההכנסות“ – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי״ג–1953}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת כספים“ – השנה המתחילה ב־1 בינואר של כל שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית השלמה“ ו”תכנית נוספת“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד“ – מי שחל עליו לימוד חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף*|13א|שיעור החיוב בהיטל|תיקון: תשס״ח־7, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 13א}}
{{ח:ת}} חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בסעיף 5}}, או בהתאם לשומה מוסכמת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(ב1)}} או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|13ב|ייעוד היטל לתחזוקה ארוכת טווח|תיקון: תשפ״ה־4|עוגן=תוספת 3 פרט 13ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13|בסעיף 13(א)}}, רשות מקומית רשאית לנהל קרן תחזוקה ארוכת טווח, לשם תחזוקה ארוכת טווח בנכסים ציבוריים שבבעלות הרשות המקומית (בסעיף זה – הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המקומית רשאית להעביר לקרן, בכל שנת כספים, סכום שלא יעלה על 5% מתוך יתרת היטלי ההשבחה או על 12 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גזבר הרשות המקומית הגיש אישור בכתב למועצת הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת היטלי ההשבחה לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; לא הגיש הגזבר אישור כאמור או חוות דעת כי לא מתקיימים התנאים האמורים, בתוך 30 ימים מיום שראש הרשות המקומית פנה אליו לקבלת אישור כאמור, יראו כאילו אישר כי אין גירעון כאמור וכי אין בשימוש בכספים כדי להביא לגירעון כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} כספי הקרן יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בתחזוקה ארוכת טווח של נכסים כאמור; הקרן כאמור תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו בשל תחזוקה ארוכת טווח בנכסים השונים;
{{ח:תתת|(3)}} התקבלה החלטת המועצה ברוב חבריה לעניין הסכום שיוקצה לכל נכס בכל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו לעניין נכס ציבורי שהחלטת מועצת הרשות המקומית לאשר את מימון בנייתו בתקציב בלתי רגיל של הרשות, התקבלה בשנת 2024 ואילך, או לגבי נכס שתקציב כאמור הוקצה למימון בנייתו עשר שנים או פחות מיום החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שאותו תקציב הוקצה לראשונה באותה שנה ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת היטלי ההשבחה“ – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת לאחר ניכוי הוצאות הגבייה לרבות הוצאות בשל ערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס ציבורי“ – נכס המיועד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה ארוכת טווח“ – תחזוקת מנע או תחזוקת שבר, ולמעט תחזוקה שוטפת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקת מנע“ – פעולות מתוכננות, לרבות פעולות להחלפתם ולתחזוקתם של מיתקנים או תשתיות מרכזיים או חלק מהם או מרכיבים בהם, לצורך מניעת בלאי, שבר או כל הידרדרות של מצב הנכס, לרבות כל מיתקניו ולרבות שמירה מראש על מצבו התקין של הנכס ומיתקניו, והכול כדי לאפשר את תפקודם של הנכס וכל מיתקניו לאורך זמן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקת שבר“ – פעולות הנדרשות עקב תקלה או שבר שאירעו באחד או יותר ממיתקנים או תשתיות של הנכס, לרבות פעולות הנדרשות באופן מיידי עקב תקלה או שבר כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה שוטפת“ – פעולות הנדרשות לתפעול שגרתי של הנכס, כגון ניקיון, גינון, צביעה, תקלות קלות כולן או חלקן, והכול בשים לב למאפייניו של הנכס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב בלתי רגיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 213א|בסעיף 213א לפקודת העיריות}}.

{{ח:סעיף*|14|שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור|תיקון: תשמ״ג, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} על שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}} ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו של השמאי המכריע שמינה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
{{ח:תתת|(4)}} על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ו), חייב בהיטל החולק על גובה החיוב בשומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} או בלוח שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}}, וגובה החיוב המעודכן למועד עריכת השומה או לוח השומה, לפי העניין, אינו עולה על 90,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – השומה המקורית), רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות לוועדה המקומית בבקשה לשוב ולבחון את סכום החיוב; פנייה כאמור תיעשה בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (א), ותצורף אליה שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} פנייה כאמור בפסקה (1) תובא לבחינת שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, והוא יחליט בה בתוך 14 ימים מהמועד שבו הועברה אליו (בפסקה זו – המועד להחלטה).
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יחליט השמאי בפנייה כאמור בפסקת משנה (א) אחרי המועד להחלטה, אם הוגש ערר לפי סעיף קטן (א), אם נעשתה פנייה בבקשה למינוי שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ב), או אם חלפו 30 ימים מתום המועד להחלטה.
{{ח:תתתת|(ג)}} החליט השמאי להפחית את גובה החיוב, יעביר לחייב בהיטל, בתוך התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או (ב), לפי העניין, שומה שנערכה בין השאר בהתחשב במאפייני הנכס ובנסיבותיו ושמתייחסת לשינויים מהשומה המקורית; החייב יודיע לשמאי כאמור, בתוך 21 ימים מהמועד שהועברה לו השומה, אם הוא מסכים לה.
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו בהתקיים אחד מהמקרים המפורטים להלן, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א), ימנו 30 ימים מהמועד להחלטה:
{{ח:תתתתת|(1)}} השמאי לא החליט בפנייה במועד להחלטה;
{{ח:תתתתת|(2)}} השמאי שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1), החליט שלא להפחית את גובה החיוב או שהחליט להפחית את גובה החיוב כאמור בפסקת משנה (ג) והחייב חולק על החלטתו.
{{ח:תתת|(3)}} הסכים החייב לשומה כאמור, תעביר הוועדה המקומית את השומה המוסכמת לבדיקה של השמאי הממשלתי הראשי.
{{ח:תתת|(4)}} השמאי הממשלתי הראשי רשאי להודיע, בתוך 21 ימים מיום שקיבל לבדיקתו את השומה המוסכמת, כי הוא אינו מאשר את השומה המוסכמת, והוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א) ימנו 30 ימים מיום שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כאמור; לא הודיע השמאי הממשלתי הראשי על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את השומה המוסכמת כמאושרת על ידו.
{{ח:תתת|(5)}} הוועדה המקומית תפרסם את השומות המוסכמות באתר האינטרנט שלה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף קטן (א) או (ב)(4) רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
{{ח:תתת|(2)}} היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר.
{{ח:תתת|(3)}} מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}} יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
{{ח:תת|(ה)}} הגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 8|סעיף 8(ב)}} יחולו גם על מתן ערובה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף*|14א|מסירת מידע|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ו־3, תשס״ח־7, תשס״ח־8|עוגן=תוספת 3 פרט 14א}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}, או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין, לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם, פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה שמאי מקרקעין, שמאי מכריע או שמאי מייעץ, כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר 6 חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין)|תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין), התשמ״ה–1985}}.}}

{{ח:סעיף*|15|הצמדה|עוגן=תוספת 3 פרט 15}}
{{ח:ת}} על תשלום ההיטל יחול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}} (להלן – חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק ההצמדה}} ואת ההיטל כאילו היה כלול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#תוספת|בתוספת לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|16|הפחתת תשלומי פיגורים|תיקון: תשס״ח־7|עוגן=תוספת 3 פרט 16}}
{{ח:ת}} בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק ההצמדה}}, בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק ההצמדה}}, כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת.

{{ח:סעיף*|17|החזר היטל|עוגן=תוספת 3 פרט 17}}
{{ח:ת}} הוחלט בהליכים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק ההצמדה}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#סעיף 6|וסעיף 6 לחוק ההצמדה}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|18|גביה|תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 18}}
{{ח:ת}} היטל המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית, ולעניין היטל המגיע כתוצאה ממתן היתר לשימוש למטרת עסק, החורג מהיתר או מתכנית, תחול על גבייתו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כפי שהוחלה על גביית ארנונה כללית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי.

{{ח:סעיף*|19|פטור מהיטל|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג־4, תשמ״ד, תשמ״ח־2, תשס״א, תשס״א־3, תשס״ה־3, תשס״ו־2, תשס״ו־5, תשס״ז־3, תשס״ח־3, תשע״א־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9, תשע״ז, תשע״ז־8, תשע״ח־8, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב־4, תשפ״ב־7, תשפ״ב־14, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־4, תשפ״ה־4, תשפ״ה־5, תשפ״ה־8|עוגן=תוספת 3 פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי.
{{ח:תת|(ב)}} לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף;
{{ח:תתת|(2)}} השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה;
{{ח:תתת|(3)}} השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום|בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(4)}} השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;
{{ח:תתת|(5)}} השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה; אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור;
{{ח:תתת|(6)}} השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י״ב בטבת התש״י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר;
{{ח:תתת|(7)}} השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב1)}};
{{ח:תתת|(8)}} השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, ”דרך ציבורית“ – דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך, לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו;
{{ח:תתת|(9)|(א)}} השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} או השבחה במקרקעין בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}}, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} השבחה במקרקעין בשל תוכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון כאמור בפסקת משנה (א); פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי החלק מההשבחה שמקורו בהוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון;
{{ח:תתתת|(ג)}} פסקאות משנה (א) ו־(ב) יחולו גם לעניין שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}, וכן על בניית שטח נוסף כאמור בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7816298.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 163), התשפ״ה–2025}};
{{ח:תתת|(10)}} השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38); ואולם על החלק מההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלקה, מעבר ל־2.5 קומות טיפוסיות מורחבות, כאמור בסעיף 14א(א)(2) לתכנית האמורה, יחול היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב2);
{{ח:תתתת|(ב)}} תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א); הוראות פסקה זו יחולו אף אם פקעה תכנית החיזוק (תמ״א 38) ובלבד שהוחלט על הפקדת התכנית המפורטת כאמור לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על גג המבנה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת משנה זו;
{{ח:תתת|(10א)|(א)}} על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ג׳}}, יחול היטל בשיעור רבע ההשבחה; שיעור ההיטל כאמור יחול לגבי כלל ההשבחה הנובעת מתכנית כאמור גם אם היא נובעת מעניינים נוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א) או (א1)}}, שנכללו במסגרת אותה תכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), במגרש אחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 70ג|בסעיף 70ג(א)(1)}} או {{ח:פנימי|סעיף 70ה|בסעיף 70ה(א)(1)}}, לפי העניין, היטל בשיעור רבע ההשבחה יחול רק על חלק ההשבחה ששיעורו שווה ליחס שבין שטחי הבנייה שנוספו למגרש האחר לפי סעיפים אלה ובין כלל השטח הכולל המותר לבנייה שנוסף למגרש האחר מכוח אותה תכנית, ועל יתרת ההשבחה יחול היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
{{ח:תתתת|(ג)}} על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, מכוח תכנית שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה הטעון חיזוק כאמור, בין בדרך של חיזוק או חיזוק ועיבוי ובין בדרך הריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור רבע ההשבחה; ואולם שיעור ההיטל לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה חל עליו שיעור ההיטל האמור בפסקת משנה (א) אילו ניתן היתר לפי תכנית כאמור בפסקת משנה (א), ועל יתרת ההשבחה ישולם היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקת משנה (ג), על תכנית מפורטת כאמור בפסקה (10)(ב) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}}, יחולו הוראות אותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית במתחם פינוי ובינוי;
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי לבדו או שהוא משולב עם מיתקן אגירה קטן שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן הפוטו־וולטאי מותקן על גג בניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} החשמל המיוצר במיתקן הפוטו־וולטאי והאנרגיה המאוכסנת במיתקן האגירה הקטן מיועדים לשימוש עצמי של המשתמשים בבניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} מיתקן האגירה מחובר לאותו חיבור חשמל שאליו מחובר המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתתת|(ד)}} תכולת האנרגיה של מיתקן האגירה הקטן היא לכל היותר פי 6 מההספק המותקן של המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתת}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגירה קטן“ – מיתקן לאגירת אנרגיה בעל תכולת אנרגיה מרבית של 600 קילוואט־שעה ושגודלו אינו עולה על 5 מ״ר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שימוש עצמי“ – לרבות הזרמת עודפים של כמות חשמל שלא נצרכה, לרשת החשמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, בתמורה להפחתת מחירה של אותה כמות ממחיר כמות החשמל המסופקת לבניין, לפי התקשרות עם מי שעוסק כדין בחלוקה, הספקה או הולכה של חשמל, והכול בהתאם לאמות המידה והתעריפים הנקבעים על ידי רשות החשמל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(11א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה שגודלו 400 מ״ר או פחות, אם החליטה על כך הרשות המקומית שבתחומה הוקם המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב4), והכול בשיעורים ובתנאים שקבעה לפי אותו סעיף קטן;
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי, על גבי מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים או על הדפנות החיצוניות של המאגר או הבריכה כאמור;
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך בתחום כלוא של מחלף או על צדדיו החיצוניים בחלקים שבהם נמצאים כבשים (רמפות) או סוללות עד למפגש הדרכים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך על גבי מיגון אקוסטי או קיר תמך;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה;
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי שמתקיים בה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן הפוטו־וולטאי מותקן על גג בניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הבניין שעליו מותקן המיתקן הפוטו־וולטאי אינו מיועד לייצור אנרגיה, ושטח המיתקן אינו עולה על 7,000 מ״ר.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בפסקה (10א)(א), (ב) ו־(ג) של סעיף קטן (ב), רשות מקומית רשאית לקבוע, לעניין היתרים הניתנים בתחומה, כי לא תחול חובת תשלום היטל על החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו רבע ההשבחה כאמור בסיפה של אותה פסקה, או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו שמינית ההשבחה, ורשאית היא לקבוע לגבי החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו מחצית ההשבחה לפי פסקה (10א)(ג), כי לא תחול עליו חובת תשלום היטל או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו רבע ההשבחה או שמינית ההשבחה.
{{ח:תתת|(2)}} החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, והיא תחול על כל תחום הרשות המקומית או חלק ממנו, כפי שנקבע בהחלטה.
{{ח:תתת|(3)}} התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה, אלא אם כן אישרו שר האוצר ושר הפנים שינוי של החלטה כאמור במועד מוקדם יותר, לבקשת הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב3)}} מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49לג1|בסעיף 49לג1(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין}}, שמתקיימים בה כל התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49לג1|באותו סעיף}}, שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות (10) או (10א) שבסעיף קטן (ב), לא יראו אותה כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} ולעניין השבחה כאמור את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד שבו רכש אותן הקשיש; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קשיש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יט|בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין}}.
{{ח:תת|(ב4)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}}
{{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית רשאית לקבוע, לא יאוחר מיום כ״ה בטבת התש״ץ (31 בדצמבר 2029), לפי החלטת מועצת הרשות המקומית כאמור בפסקה (2), כי תחול חובת תשלום היטל בשיעור רבע מההשבחה או שלא תחול חובת תשלום היטל, בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה בתחומה, ורשאית היא לקבוע כאמור לגבי מיתקנים לאגירת אנרגיה בגודל או הספק מסוים.
{{ח:תתת|(2)}} החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעתו של גזבר הרשות המקומית לעניין ההחלטה; ואולם, לא הגיש גזבר הרשות המקומית את חוות דעתו בתוך 30 ימים מיום שהתבקש, רשאית הרשות להחליט כאמור בלא חוות דעתו של הגזבר.
{{ח:תתת|(3)}} הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובעיתון.
{{ח:תתת|(4)}} התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), היא תחול על כל תחום הרשות המקומית ולא ניתן לשנותה אלא בחלוף שלוש שנים ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו, ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ״ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת.
{{ח:תתת|(2)}} העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, ”גמר הבניה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ג1)}} לענין סעיף זה, ”מקרקעין למגורים“ ו”דירת מגורים“ – לרבות מחסן אחד לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ״ר.
{{ח:תת|(ד)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 11|סעיף 11 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על־פי אישור מאת מוסד תכנון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים)|תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף*|20|הארכת מועדים|תיקון: תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 20}}
{{ח:ת}} מועד שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}, רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו.

{{ח:סעיף*|21|הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל|תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ט|עוגן=תוספת 3 פרט 21}}
{{ח:ת}} לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק יסוד: מקרקעי ישראל}}, שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211680.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 18), התשמ״א–1981}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 76א|סעיף 76א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, ”אתר“ – בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית.

{{ח:סעיף*|2|תכנית לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} דין תכנית לשימור אתרים, כדין תכנית מיתאר מקומית (להלן – תכנית לשימור).
{{ח:תת|(ב)}} תכנית לשימור יכול שתוכן על ידי הועדה המקומית ויכול שתוכן על ידי מעונינים בכפוף {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 3|לסעיף 3}}.

{{ח:סעיף*|3|תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית רשאית לקבל, בשינויים או ללא שינויים, תכנית לשימור שהציע לה בעל קרקע או רשות מקומית שבתחומה מצוי אתר, או כל גוף ששר הפנים אישר לכך בדרך כלל או באופן מיוחד (בסעיף זה – תכנית לשימור על ידי מעונינים).
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תחליט בדבר קבלת תכנית לשימור על ידי מעונינים תוך ששה חדשים מיום שהוצעה; לא החליטה הועדה בתוך אותו מועד, רשאי המציע להגיש את התכנית לועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית תכנית לשימור על ידי מעונינים או על ידי הכנסת שינויים בה רשאי לערור לפני הועדה המחוזית תוך שלושים ימים מיום שהודעה לו הדחיה.

{{ח:סעיף*|4|הוראות בשלב הביניים|עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} הוגשה לועדה מקומית תכנית לשימור או החליטה הועדה כי תוכן תכנית כזו, רשאית הועדה לקבוע הוראות בדבר איסורים והגבלות על פעולות, באתר הכלול או שייכלל בתכנית, העשויות לפגוע במטרת השימור, כל עוד נמצאת התכנית בדיון במוסדות התכנון (להלן – אתר שיועד לשימור); הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}} {{ח:פנימי|סעיף 79|ו־79}} לענין פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור, איסורים והגבלות בתקופת ההכנה ופטור מתשלומי חובה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על החלטה לפי סעיף זה, ואולם האיסורים וההגבלות לא יוטלו למשך תקופת זמן העולה על שנה ממועד פרסום ההודעה; הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, רשאית להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.
{{ח:ת}} לענין זה, ”תקופת הכנה“ – מיום פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור עד הפקדתה או עד פקיעתם של האיסורים וההגבלות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף*|5|הודעה|עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית לשימור, תמסור על כך הודעה לבעלים ולמחזיקים בנכס הנמצא בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר או תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים.

{{ח:סעיף*|6|שינויים על פי תכנית|עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו, וכן לקבוע כללים בדבר היחס בין הוראות אלה לבין הוראות התכניות החלות על האתר.

{{ח:סעיף*|7|שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן רק בהתאם להוראות התכנית לשימור.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שינוי“ – כל פעולה הטעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145 לחוק}}, לרבות ”שינוי פנימי“ – אם נקבע כך במפורש בתכנית לשימור.

{{ח:סעיף*|8|העדר מקור כספי למימון לפיצויים|עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} נתבעה ועדה מקומית לשלם פיצויים עבור נכס הכלול בתכנית לשימור לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197}} {{ח:פנימי|סעיף 198|ו־198}}, והועדה המקומית ראתה כי אין לה מקור כספי למימון תביעה כאמור, רשאית הועדה המקומית ביוזמתה או לבקשת הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס, בכל שלב משלבי בירור התביעה, וגם לאחר פסק דין סופי בה, ליזום תכנית לשינוי או לביטול התכנית לשימור.
{{ח:תת|(ב)}} לא שולמו פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), והוחזר הנכס לייעוד שנקבע לו בתכנית שקדמה לתכנית לשימור, לא תחול חובת תשלום היטל השבחה עקב השינוי או הביטול של התכנית לשימור, על מי שהיה בעל זכות בנכס בעת אישור התכנית לשימור ובעת ביטולה או שינויה של התכנית לשימור.

{{ח:סעיף*|9|פטור ממסים|תיקון: תשפ״ד־4|עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 197|בסעיף 197}}, ולפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}} (להלן – הפקודה), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג); זכאי לפטור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|הפקודה}} הוא מי שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו.
{{ח:תת|(ג)}} מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור.

{{ח:סעיף*|10|ועדה לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה:
{{ח:תת|(1)}} ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18 לחוק}} – ראש הרשות או יושב־ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19 לחוק}} – ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב־ראש;
{{ח:תת|(2)}} שלשה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות;
{{ח:תת|(3)}} עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות;
{{ח:תת|(4)}} מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת.

{{ח:סעיף*|11|הזמנת משתתפים|עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:ת}} לכל דיון בועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הועדה או נציגיהם.

{{ח:סעיף*|12|רשימת אתרים לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה לשימור אתרים, תכין, תוך תקופה של שנתיים מיום הקמתה, רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם (להלן – רשימת אתרים).
{{ח:תת|(ב)}} ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳ בפרק ב׳ לחוק}} יחולו על הועדה לשימור אתרים כאילו היתה מוסד תכנון, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף*|13|תפקידי ועדה לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 13}}
{{ח:ת}} בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|14}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|ו־15}}, תייעץ הועדה לשימור אתרים למועצת הרשות המקומית ולועדה המקומית שמרחב תכנונה כולל את תחום הרשות המקומית, בכל ענין הנוגע לשימורם של אתרים, וכן רשאית היא לייעץ לועדה המחוזית, אם נתבקשה על ידה לעשות כן.

{{ח:סעיף*|14|עבודות אחזקה|עוגן=תוספת 4 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} סברה הועדה לשימור אתרים, על־פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור אתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, התשל״ב–1972}} (להלן – דייר מוגן), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 70|סעיף 70 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין.
{{ח:תת|(ד)}} לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ה)}} לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 257|בסעיף 257 לחוק}}.

{{ח:סעיף*|15|הפקעה ופיצויים|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 4 פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} לא בוצעו עבודות אחזקה באתר על ידי מי שנדרש לכך בתוך הזמן שהקציבה הועדה לשימור אתרים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14}}, וסברה הועדה על־פי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית, כי קיים חשש שהאתר ייפגע בצורה העלולה לסכל את מטרת השימור, רשאית הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, להפקיע את האתר או חלק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יופקע אתר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נתנה הועדה המחוזית אישור לכך לאחר שנתנה לבעל הנכס הזדמנות להביא טענותיו בפני הועדה לשימור אתרים ובפני הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} לצרכי פיצויים בתמורה להפקעה, כאמור בסעיף קטן (א), לא תובא בחשבון אפשרות הפיתוח של הקרקע אילולא נועד האתר לשימור.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הופקע אתר לפי סעיף זה, רשאית הרשות המקומית למכרו או להחכירו, בכפוף לאמור בפסקה (2), ובלבד שבתנאי המכירה או החכירה יובטח שימור האתר;
{{ח:תתת|(2)}} הועמד האתר למכירה או לחכירה, כאמור בפסקה (1), לתקופת זמן העולה על חמש שנים, תוך חמש שנים מיום ההפקעה יהיה מי שהאתר הופקע ממנו זכאי לרכשו או לחכרו, לפי הענין, בזכות ראשונה, תוך 60 ימים מיום שהודיעה לו הרשות המקומית על כוונתה למכור או להחכיר את האתר כאמור, ובלבד שמחיר המכירה או החכירה לא יפחת ממחיר שקבע השמאי הממשלתי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך;
{{ח:תתת|(3)}} מכירה או חכירה לפי סעיף זה טעונה אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ה)}} לא נקבעו הוראות מיוחדות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, תבוצע ההפקעה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|הפקודה האמורה}}, לענין המקרקעין העומדים להפקעה.

{{ח:סעיף*|16|ערר|תיקון: תש״ס־2|עוגן=תוספת 4 פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטות שנתקבלו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|14}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|או 15(א)}}, רשאי לערור עליהן בפני ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים; יושב ראש הועדה יהיה עורך דין בעל ותק של שלוש שנים לפחות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 9|סעיף 9}}, רשאית לבטל פטור שניתן או לשנות את שיעור הפטור ואת משך תחולתו;
{{ח:תתת|(2)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|סעיף 14}}, רשאית לבטל את דרישת הועדה לשימור אתרים, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע העבודות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף}}, וכן להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין בעל הנכס, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|סעיף 15(א)}}, רשאית לבטל החלטה בדבר הפקעת אתר או חלק ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער עליה לפני בית משפט לענינים מינהליים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17|שמירת דינים|עוגן=תוספת 4 פרט 17}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}} באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2|תוספת 5|התוספת החמישית|תיקון: תשס״ב־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 63א|סעיף 63א}})}}}}
{{ח:קטע3||סוגי הדיור}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור אלה:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} דיור עצמאי;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} דיור לוויין;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} דיור מוגן;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} דיור מוגן מתוגבר;

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} הוסטל;

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} הוסטל לצעירים;

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} הוסטל מתוגבר;

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} הוסטל כוללני.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}})}}}}
{{ח:קטע3||דיור בהישג יד}}
{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק א|פרק א׳: הגדרות ופרשנות}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלים“, של יחידת דיור – בעל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1 לחוק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן המקום“ – מי שמלאו לו 18 שנים, ומענו הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות, הוא בתחומה של הרשות המקומית שבתחומה חלה תכנית הכוללת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת או בתחום היישוב שהתכנית חלה בו, לפי העניין, ובלבד שהומצא לכך אישור ממרשם האוכלוסין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, ילד, הורה, הורי הורה או אח, וכן בן זוג של כל אחד מאלה ומי שסמוך על שולחנו של אותו אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיור בהישג יד“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השכרה במחיר מופחת;
{{ח:תתת|(2)}} השכרה לטווח ארוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם שכירות“ – הסכם להשכרת יחידת דיור בין הבעלים של יחידת דיור ובין שוכר בדיור בהישג יד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכרה במחיר מופחת“ – השכרה לזכאים של יחידת דיור למגורים במחיר מופחת לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, והסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול לפחות שני תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופת השכירות, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות של חמש שנים במצטבר, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות או שחלפו שלוש שנים מיום שאותו אדם שכר את יחידת הדיור והוא חדל להיות זכאי;
{{ח:תתת|(2)}} דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכרה לטווח ארוך“ – השכרה של יחידת דיור למגורים לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, ואשר הסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול ארבעה תנאים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות שיחד עם תקופת השכירות הראשונה כאמור לא יפחתו מעשר שנים במצטבר, והכול, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות;
{{ח:תתת|(2)}} דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עיתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} דמי השכירות ומנגנון לעדכון דמי השכירות, לכל תקופת השכירות, לרבות תקופת השכירות הנוספת כאמור בפסקה (1); התנאים שייקבעו בהסכם לעניין זה יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1), (2) ו־(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} השוכר יהיה רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות, ובלבד שמסר הודעה על כך לבעלים של יחידת הדיור, באופן שנקבע בהסכם, 90 ימים לפני תום שנת השכירות האמורה לפחות, או פרק זמן קצר יותר אם נקבע בהסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי“ – מי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec203.aspx|החלטת הממשלה מספר 203 (דר/13) שעניינה הרחבת התכנית לדיור במחיר מופחת, מיום כ״ב בתמוז התשע״ה (9 ביולי 2015)}}, כפי שתעודכן מעת לעת, ולעניין יחיד כמשמעותו בהחלטה האמורה – יראו אותו כמי שעומד בתנאי הסף הנוגע לגיל גם אם מלאו לו 26 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאים נוספים שקבע השר בתקנות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 15|סעיף 15(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות“, בדיור בהישג יד או במגרש שתיבנה בו יחידת דיור בהישג יד – בעלות, שכירות, ובכלל זה חכירה לדורות או זכות לקבל אחת מהזכויות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד רכישת זכות בדיור בהישג יד“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין זכות בעלות או חכירה לדורות – מועד עריכת ההסכם לרכישת הזכות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין זכות שכירות שאינה חכירה לדורות – מועד עריכת הסכם השכירות או מועד קבלת החזקה בדיור בהישג יד, לפי המוקדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי שהשר מינה לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מופחת“ – דמי שכירות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוכר“ – מי ששוכר יחידת דיור על פי הסכם שכירות לדיור בהישג יד ולמעט מי שהוא קרובו של בעלים של יחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד או בעל שליטה בתאגיד שהוא בעלים של יחידת דיור כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית הכוללת הוראות מפורטות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת העמדה לשכירות“ – תקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור הושכרה בהשכרה לטווח ארוך או בהשכרה במחיר מופחת, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת השכירות“ – תקופה של שנה אחת לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת דמי השכירות המופחתים“ – המחיר הממוצע הארצי של שכר דירה חופשי לדירה בגודל של 4.5 עד 5 חדרים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון שקדם למועד קביעת דמי השכירות המופחתים לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א)}}, כשהוא מוכפל ב־1.1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האוצר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הבינוי והשיכון (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ב|פרק ב׳: דיור בהישג יד}}

{{ח:סעיף*|2|שימוש בדיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9|עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, אלא למגוריו של שוכר ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה לטווח ארוך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת אלא למגוריו של שוכר שהוא זכאי שעלה בגורל בהגרלה לפי סעיף קטן (ג) ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה במחיר מופחת.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת שאושרו בתחום תכנית יושכרו רק לזכאים שעלו בגורל בהגרלה שערכה הרשות המקומית ששטח התכנית נכלל בתחומה לפי תקנות שיקבע השר, בהסכמת שר הפנים, לעניין הגרלה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין מועד עריכתה של ההגרלה, אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, תקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה והוראות בדבר מניעת ניגוד עניינים של עורך ההגרלה.
{{ח:תתת|(3)}} יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת, יוצעו לזכאים לפי סדר עלייתם בגורל, בדרך שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} מי שבבעלותו יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, ישכירה לזכאי הראשון שהוצע לו לשכור את אותה יחידה כאמור בפסקה (3) ואשר הסכים לשכור אותה, ואולם הבעלים רשאי לפנות למנהל, בבקשה מנומקת, שלא להשכירה לאותו זכאי, אם סבר כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה בקשה כאמור בפסקת משנה (א) וראה המנהל כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה כי יש חשש סביר שהזכאי לא יעמוד בתנאי הסכם השכירות, רשאי הוא לקבוע כי יחידת הדיור לא תושכר לזכאי שעלה בגורל לגביה; קבע המנהל כאמור, תוצע יחידת הדיור להשכרה לזכאי הבא אחריו ברשימת הזכאים לפי סדר העלייה בגורל כאמור בפסקה (3).
{{ח:תתת|(5)}} השר רשאי לקבוע כי אם מספר הזכאים שביקשו להשתתף בהגרלה לעניין תכנית מסוימת קטן ממספר יחידות הדיור במחיר מופחת העומדות להשכרה, יהיה ניתן להציע את יחידות הדיור כאמור למועמדים נוספים שיעמדו בתנאים שיקבע בתקנות וייבחרו בהגרלה נוספת שתיערך בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (1), מועצת רשות מקומית רשאית להודיע לשר כי לא תערוך הגרלות כאמור באותה פסקה; הודיעה המועצה כאמור, יערוך את ההגרלה מי שבבעלותו יחידת הדיור להשכרה במחיר מופחת, בפיקוח גורם שייקבע בתקנות לפי פסקה (1) ובהתאם להוראות אותן תקנות.
{{ח:תתת|(7)}} לא הותקנו תקנות לפי פסקה (1), לא יינתן היתר מכוח תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)#סעיף 4|סעיף 4(ב)(1א) או (1ב) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח)|תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח), התשפ״ה–2024}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע כי 25% מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), ולעניין יישוב באזור עדיפות לאומית – 30%, יהיו בני המקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); לעניין זה, ”אזור עדיפות לאומית“ – אזור עדיפות לאומית שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#פרק כו|פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}}.

{{ח:סעיף*|3|הגבלה על בעלות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, כל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית יהיו בבעלות אדם אחד.
{{ח:תת|(ג)}} לא תועבר בעלות ביחידת דיור כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הועברה, באותו מועד ולאותו אדם, הבעלות בכל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על התחייבות להעברת בעלות כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף*|4|חובת ניהול ואחזקה תקינה|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} בעלים של יחידות דיור בבניין שהן דיור בהישג יד חייב בניהולו ובאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף של אותו בניין, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו, והוא אינו רשאי להמחות חיוב זה לשוכר.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מאפייני הניהול והאחזקה התקינה; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין דמי ניהול ואחזקה שישלם השוכר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם שכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”אחזקה תקינה“ – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן על ידי הבעלים של יחידות הדיור או בהסכמתו.

{{ח:סעיף*|5|דמי השכירות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך לא יעלו, בתקופת השכירות הראשונה, על דמי השכירות המשתלמים משוכר מרצון למשכיר מרצון בעד שכירות של יחידת דיור דומה בגודלה ובמיקומה באותו אזור (בסעיף זה – מחיר השוק).
{{ח:תתת|(1א)}} דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בתקופת השכירות הראשונה, יהיו בשיעור נמוך ב־20% ממחיר השוק שקבע השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו לפני כניסתו של השוכר הראשון או שוכר חדש ליחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, והם לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
{{ח:תתת|(1ב)|(א)}} על אף האמור בפסקה (1א), רשות מקומית רשאית לקבוע, בהחלטה כאמור בפסקת משנה (ב), לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק השונה מהשיעור האמור באותה פסקה, ורשאית היא לקבוע שיעורי הפחתה שונים לאזורים שונים בתחומה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקרקע שבה נמצאות יחידות הדיור אינה מקרקעי ישראל;
{{ח:תתתתת|(2)}} דמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים;
{{ח:תתתתת|(3)}} לעניין רשות מקומית במחוז הצפון ובמחוז הדרום שיעור ההפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק לא יפחת מ־10% ולא יעלה על 30%, ולעניין רשות מקומית במחוז אחר – לא יפחת מ־20% ולא יעלה על 40%.
{{ח:תתתת|(ב)}} החלטה כאמור בפסקת משנה (א) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, היא תהיה מנומקת, לא יהיה ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה והיא תחול על תכניות שהוגשו באותה תקופה.
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקה (1א), מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע, לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת במקרקעי ישראל, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק הגבוה מהשיעור האמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
{{ח:תתת|(2)}} בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד לא יעלה את דמי השכירות בתום תקופת השכירות הראשונה לאותו שוכר, אלא לפי שיעור עליית המדד ובתוספת בשיעור שיקבע השר, ובלבד שדמי השכירות לא יועלו לפי פסקה זו יותר מפעם אחת בשנה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), חלפו חמש שנים מהמועד שבו הושכרה לראשונה יחידת דיור לאותו שוכר, יחולו הוראות פסקה (1), פסקה (1א) או פסקה (1ב), לפי העניין, בשינויים המחויבים, ולעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, יחולו שיעורי ההפחתה ממחיר השוק, כאמור באותן פסקאות, שנקבעו בתקופת השכירות הראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ידרוש בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד משוכר אלא דמי שכירות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), והשתתפות בדמי ניהול ואחזקה תקינה כפי שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 4|סעיף 4(ב)}}, ואלה בלבד; ואולם הוא רשאי לדרוש ערובה להבטחת תנאי הסכם השכירות, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק השכירות והשאילה#סעיף 25י|סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע דמי שכירות מרביים ליחידת דיור שהיא דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם השכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.

{{ח:סעיף*|5א|פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 5א}}
{{ח:תת|(א)}} התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור חדשה שעתידה להיבנות, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה לפי חוזה הרכישה, ואם נדחתה הכניסה ליחידת הדיור מעבר לתאריך שנקבע בחוזה הרכישה – במועד הכניסה הדחויה, בכפוף לכך שהשוכר המציא אישור על הדחייה מהמוכר.
{{ח:תת|(ב)}} התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור שאינה חדשה, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור שרכש או בתום שישה חודשים ממועד הרכישה, לפי המוקדם.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ג|פרק ג׳: העברת זכויות ורישום בפנקסי המקרקעין}}

{{ח:סעיף*|6|רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} היתה זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה באותה חלקה, אלא אם כן נרשמה הערה בפנקסי המקרקעין בדבר דיור בהישג יד; הערה בפנקסי המקרקעין כאמור תירשם על פי בקשה של בעל הזכות בחלקה ולפי אישור של מהנדס הוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה נמצאת החלקה כאמור ({{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} – המהנדס); אישור המהנדס יהיה לפי טופס שקבע שר המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} נרשמה הערה כאמור בפסקה (1), לא תירשם בפנקסי המקרקעין עסקה במקרקעין שבחלקה אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמגיש למפקח על רישום מקרקעין בקשה לרישום בית משותף, יציין בבקשה כי בבית יש יחידות דיור לדיור בהישג יד; לבקשה כאמור יצורף אישור המהנדס, לגבי יחידות הדיור שהן דיור בהישג יד; החליט המפקח על רישום מקרקעין על מתן צו לרישום הבית כבית משותף, יורה בצו כי במועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים תירשם לגבי כל אחת מיחידות הדיור בבית המשותף, שצוין באישור המהנדס כאמור כי היא יחידת דיור לדיור בהישג יד הערה בדבר היותה דיור בהישג יד; נרשמה הערה כאמור, תימחק הערה שנרשמה לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} נרשמה הערה כאמור בפסקה (3), לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל עסקה בזכויות ביחידת דיור בבית המשותף שהיא יחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן נתקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ב)}} נרשמה הערה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3), לא תירשם הערה לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|סעיף 126 לחוק המקרקעין}}, אלא באישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי ההתחייבות נושא ההערה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עסקה“ – למעט משכנתה לטובת גוף מוסדי והעברת שכירות רשומה.

{{ח:סעיף*|7|רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} לא היו זכויות חכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל {{ח:פנימי|תוספת 6|שתוספת זו}} חלה עליה, רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה במגרש, אלא אם כן מבקש ההיתר מסר הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, בדבר דיור בהישג יד, ורשות מקרקעין ישראל אישרה את קבלת ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו או ביחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העברת הזכויות כאמור אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(3)}} הושלמה הקמתו של בניין במגרש שניתנה לגביו הודעה כאמור בפסקה (1), ימסור בעל הזכויות במגרש הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, ובה יפרט את יחידות הדיור לדיור בהישג יד בבניין; לא תיתן רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה לעסקה ביחידות הדיור לדיור בהישג יד כאמור אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהעסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; לא התקבלה הודעה כאמור, לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו;
{{ח:תתת|(4)}} התקבלה הודעה כאמור בפסקה (1) או (3), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל רישום זכויות בפנקסי המקרקעין, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהרישום אינו סותר את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו אף אם נודע לרשות מקרקעי ישראל על היותם של מגרש, בניין או יחידת דיור לדיור בהישג יד בדרך אחרת ממסירת הודעות כאמור בפסקאות (1) או (3) בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”העברת זכויות“ – למעט משכון או שעבוד אחר לטובת גוף מוסדי.

{{ח:סעיף*|8|מחיקת הערות וביטול הצורך באישור|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 6|בסעיף 6}}, רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לגבי יחידת דיור לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 6|סעיף 6(א)}}, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי אותה יחידת דיור.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת בעל זכות במגרש כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף 7}}, רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף קטן (א)(3) או (4) של אותו סעיף}}, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי יחידת הדיור לדיור בהישג יד כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף 7}}.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ד|פרק ד׳: פיקוח על דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף*|9|מינוי המנהל|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מבין עובדי משרדו, מנהל לעניין דיור בהישג יד; לא מונה מנהל כאמור, ישמש המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון כמנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן אישורים לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}.

{{ח:סעיף*|10|חובת דיווח|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9|עוגן=תוספת 6 פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} קיבל אדם היתר לבניין הכולל יחידות דיור לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} העביר אדם בעלות ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד תכנון שאישר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}}, לפי העניין, ידווח למנהל על התכנית, ובכלל זה על מספר יחידות הדיור שנקבעו לפיה שהן לדיור בהישג יד.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|12|ניהול רישום|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ינהל רישום שייכללו בו לפחות כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום של פרטי יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(2)}} רישום של בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ב)}} הרישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון.

{{ח:סעיף*|13|בירור פניות ציבור|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יברר פניות ציבור לעניין {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, לרבות לעניין הפרת הוראותיה על ידי בעלים של דיור בהישג יד; המנהל רשאי לברר את הפנייה בכל דרך שיראה לנכון, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|(א1)}} המנהל ייתן את החלטתו בפנייה בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה או בתקופות נוספות, שלא יעלו על 90 ימים, במצטבר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המנהל שפניית ציבור היא מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לבעל זכות ביחידת דיור בהישג יד ולכל מי שהפנייה נוגעת אליו.
{{ח:תת|(ג)}} קבע המנהל כי פניית ציבור היא מוצדקת בשל הפרת הוראותיה של {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}} או הוראות שנקבעו לפיה, תהיה קביעתו ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות המנהל יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין פרסום ההחלטות, בהתחשב, בין השאר, בצורך להגן על פרטיות ולמנוע פגיעה בשם הטוב של הנוגעים בדבר.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ה|פרק ה׳: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף*|14|הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ה, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מהוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 15,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה שימוש או הרשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2}}, או העביר בעלות ביחידת דיור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 3|סעיף 3(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(2)}};
{{ח:תתת|(2א)}} דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך תשלומים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא דיווח למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 10|סעיף 10(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|(א1)}} הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 60,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} גבה דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)}} ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בניגוד לאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|באותו סעיף}}, או העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת תשלומים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} ערך הגרלה שלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2(ג)}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} על עיצום כספי לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לג|סעיפים 158לג עד 158מו לחוק זה}} בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”לממונה“ יבוא ”למנהל“ ובכל מקום, במקום ”הממונה“ יבוא ”המנהל“.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות|תיקון: תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף*|15|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרטים שיש לפרסם לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, ואופן פרסומם, לרבות הפרסום באינטרנט.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע תנאים נוספים לזכאות לשכירת יחידת דיור במחיר מופחת שיכללו מבחני הכנסה.

{{ח:סעיף*|15א|עונשין|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 15א}}
{{ח:ת}} בעלים של יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת העורך הגרלה לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2(ג)}}, בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|אותו סעיף}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף*|15ב|סעדים על הפרת הוראות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 15ב}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור בכל דין, הופרו הוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, יראו את מי שחייב בקיום אותן הוראות, כנאמן, ואת הפרת ההוראות האמורות כהפרה של חובת נאמנות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 39|סעיף 39 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשע״ז־11, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ח־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 158לב|סעיף 158לב(ב)}} או {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 14|סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית}} {{ח:פנימי|סעיף 158מו|וסעיף 158מו}})}}|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק א|חלק א׳: הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} שיחול עליהן עיצום כספי|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳: הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} שיחול עליהן עיצום כספי|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשע״ו־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 177א|סעיף 177א}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 8 פרט 1}}
{{ח:ת}} כ־650 דונם של מתחם מפעל התחמושת הקלה בנצרת עילית כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 8 פרט 2}}
{{ח:ת}} כ־240 דונם של מתחם מפעל המתכת בטירת הכרמל כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 8 פרט 3}}
{{ח:ת}} כ־5,600 דונם מתוך מתחם רמת השרון המופיע במפה המצורפת בנספח ג׳ להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, כפי שמסומנים בתשריט 1 שבנספח ב׳ להסכם ההרשאה האמור, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 8 פרט 4}}
{{ח:ת}} כ־52,000 דונם של מתחם רמת בקע כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ד בתמוז תשכ״ח (14 ביולי 1965).}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה חיים שפירא'''&lt;br&gt;שר הפנים
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי מקרקעין}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qhjwtlowxqzde2e7a7b4ch39ffqrv4b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3022242</id>
      <parentid>3022077</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T13:03:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3022242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3822" sha1="awskbvzk5mt8kzxb9af8un6yzbjvf2g" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)}}]]
* [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי {{מוקטן|(עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)}}]]
* [[חוק הספורט]]
* [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|תקנות הבטיחות בעבודה {{מוקטן|(עבודה בגובה)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>awskbvzk5mt8kzxb9af8un6yzbjvf2g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022254</id>
      <parentid>3022242</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T15:00:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3022254</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3884" sha1="6mofbp7k1xjodb0l1aa4bt9zwqrau2n" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)}}]]
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)}}]]
* [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי {{מוקטן|(עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)}}]]
* [[חוק הספורט]]
* [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|תקנות הבטיחות בעבודה {{מוקטן|(עבודה בגובה)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6mofbp7k1xjodb0l1aa4bt9zwqrau2n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022320</id>
      <parentid>3022254</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:00:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3022320</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3916" sha1="phuy4qy43f7nmp9a0acj1232hz2gfax" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה {{מוקטן|(פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)}}]]
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)}}]]
* [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי {{מוקטן|(עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)}}]]
* [[חוק הספורט]]
* [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|תקנות הבטיחות בעבודה {{מוקטן|(עבודה בגובה)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>phuy4qy43f7nmp9a0acj1232hz2gfax</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022339</id>
      <parentid>3022320</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T03:00:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3022339</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3874" sha1="2cmluifutf3yvv3s1fddit0ebee7gg9" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)}}]]
* [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה {{מוקטן|(פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)}}]]
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)}}]]
* [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי {{מוקטן|(עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)}}]]
* [[חוק הספורט]]
* [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|תקנות הבטיחות בעבודה {{מוקטן|(עבודה בגובה)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>2cmluifutf3yvv3s1fddit0ebee7gg9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022343</id>
      <parentid>3022339</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T05:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3022343</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3584" sha1="lne663ktsxhto3p3zn54x6ovivhpcds" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק הגנת הצרכן]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)}}]]
* [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה {{מוקטן|(פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)}}]]
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)}}]]
* [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי {{מוקטן|(עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)}}]]
* [[חוק הספורט]]
* [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|תקנות הבטיחות בעבודה {{מוקטן|(עבודה בגובה)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>lne663ktsxhto3p3zn54x6ovivhpcds</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022354</id>
      <parentid>3022343</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T07:01:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3022354</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3381" sha1="6ti8ql32n3z8aaj38ad4a6qz30xfhri" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק הגנה על עובדים בשעת חירום]]
* [[חוק הגנת הצרכן]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)}}]]
* [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה {{מוקטן|(פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)}}]]
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)}}]]
* [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי {{מוקטן|(עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)}}]]
* [[חוק הספורט]]
* [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|תקנות הבטיחות בעבודה {{מוקטן|(עבודה בגובה)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6ti8ql32n3z8aaj38ad4a6qz30xfhri</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022375</id>
      <parentid>3022354</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T09:00:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3022375</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3473" sha1="f0egra90p83z4gm6lthtcp3kdgyjg6n" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[חוק הגנה על עובדים בשעת חירום]]
* [[חוק הגנת הצרכן]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)}}]]
* [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה {{מוקטן|(פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)}}]]
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)}}]]
* [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי {{מוקטן|(עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)}}]]
* [[חוק הספורט]]
* [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|תקנות הבטיחות בעבודה {{מוקטן|(עבודה בגובה)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>f0egra90p83z4gm6lthtcp3kdgyjg6n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022400</id>
      <parentid>3022375</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T11:01:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3022400</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3078" sha1="5xqvdq9ynh3spzfhd8vyjhuff2lkxsk" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק התקנים]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[חוק הגנה על עובדים בשעת חירום]]
* [[חוק הגנת הצרכן]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)}}]]
* [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה {{מוקטן|(פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)}}]]
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)}}]]
* [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי {{מוקטן|(עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)}}]]
* [[חוק הספורט]]
* [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|תקנות הבטיחות בעבודה {{מוקטן|(עבודה בגובה)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>5xqvdq9ynh3spzfhd8vyjhuff2lkxsk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3022251</id>
      <parentid>3022235</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T15:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3022251</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28804" sha1="q193fyu84wiz7p96flzgzg4z7d9mocq" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]</text>
      <sha1>q193fyu84wiz7p96flzgzg4z7d9mocq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022272</id>
      <parentid>3022251</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T16:14:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3022272</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31370" sha1="oz4zjcf414vful6mmdurzgpezjcmcgf" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]</text>
      <sha1>oz4zjcf414vful6mmdurzgpezjcmcgf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022318</id>
      <parentid>3022272</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:00:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3022318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31385" sha1="bwsffywmp6qbqntkt3apted8bxuzwnx" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]</text>
      <sha1>bwsffywmp6qbqntkt3apted8bxuzwnx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022337</id>
      <parentid>3022318</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T03:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3022337</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31382" sha1="t8o2beeibmg0p8tu1o61o0yu5wwckbi" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]</text>
      <sha1>t8o2beeibmg0p8tu1o61o0yu5wwckbi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022372</id>
      <parentid>3022337</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T09:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3022372</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31379" sha1="g4q9g497e2myur9bc5787bgqfx7nu98" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי), התשפ&quot;ו-2026]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]]</text>
      <sha1>g4q9g497e2myur9bc5787bgqfx7nu98</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הספורט</title>
    <ns>116</ns>
    <id>293791</id>
    <revision>
      <id>3022346</id>
      <parentid>3022056</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T05:39:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3022346</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145237" sha1="icavao1w3501djjzr28y31py3cgdv4x" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הספורט, התשמ&quot;ח–1988

&lt;מאגר 2000464 תיקון 2192628 תקן 151582 קוד a163Y00000DuDpkQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;ח, 122|חוק הספורט|11:210592)); ((תשנ&quot;א, 217|תיקון|12:210862)); ((תשנ&quot;ד, 110|תיקון מס' 2|13:210985)); ((תשס&quot;א, 178|תיקון מס' 3|15:300343)); ((תשס&quot;ג, 61|תיקון מס' 4|15:300583)); ((תשס&quot;ד, 22|תיקון מס' 5|16:299832)); ((תשע&quot;א, 674|תיקון מס' 6|18:301079)), ((974|ת&quot;ט|2304)), ((1031|תיקון מס' 7|18:301317)); ((תשע&quot;ב, 170|תיקון מס' 7 (תיקון)|18:301435)), ((447|תיקון מס' 8|18:301333)); ((תשע&quot;ג, 110|ת&quot;ט|2403)), ((196|ת&quot;ט|2405)); ((תשע&quot;ד, 2|תיקון מס' 9 לחוק חופש המידע|19:301517)), ((411|תיקון מס' 7 – הוראת שעה לחוק להסדר ההימורים בספורט|19:301607)); ((תשע&quot;ו, 1212|תיקון מס' 10|20:348675)); ((תשע&quot;ז, 418|תיקון מס' 9 לחוק להסדר ההימורים בספורט|20:369721)), ((474|תיקון מס׳ 10 לחוק להסדר ההימורים בספורט|20:381769)), ((548|חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט)|20:382394)); ((תשע&quot;ח, 520|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)), ((718|תיקון מס' 15|20:502441)); ((תשע&quot;ט, 140|תיקון מס' 14 והוראת שעה לחוק להסדר ההימורים בספורט|20:528242)); ((תשפ&quot;ב, 1007|תיקון מס' 3 והוראת שעה לחוק איסור אלימות בספורט|24:646017)); ((תשפ&quot;ד, 958|תיקון מס' 17|25:4618954)); ((תשפ&quot;ה, 476|תיקון מס' 18 והוראת שעה|25:6191481)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2274|צו הספורט (תיקון מס' 17) (דחיית יום התחילה של החוק)|12439)).

__TOC__

== פרק א׳: הגדרות (תיקון: תשע״א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ״א, תשס״ג, תשע״א, תשע״א–3, תשע״ז–2, תשע״ז-3, תשע״ח, תשפ&quot;ד)
: בחוק זה –
:- ”ספורט” או ”פעילות ספורט” – פעילות משחקית, בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, אשר נדרש לה מאמץ גופני;
:- ”אגודת ספורט” – חבר־בני־אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים והמסונף לארגון ספורט או הפועל כתאגיד עצמאי;
:- ”ארגון ספורט” – תאגיד שלא למטרות ריווח המאגד בתוכו אגודות ספורט העוסקות בענפי ספורט שונים;
:- ”עונת ספורט” – העונה הרשמית של פעילות בענף ספורט שנקבעה בידי ההתאחדות או האיגוד הנוגעים בדבר, ובלבד שלא תעלה על עשרה חדשים בשנה;
:- ”פגרה” – התקופה שבין שתי עונות ספורט;
:- ”התאחדות” ו”איגוד”, לענין ספורט – תאגיד שלא למטרות ריווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל ושמכירים בו הגופים הבין־לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט;
:- ”מכון ספורט” – מי שנותן שירותים של פעילות ספורט למטרות ריווח;
:- ”מועדון ספורט” – תאגיד שלא למטרות ריווח לצורך קיום פעולות ספורט במקום מוגדר;
:- ”פעילות ספורט מאורגנת” – פעילות ספורט המאורגנת על ידי אגודת ספורט או ארגון ספורט, התאחדות או איגוד;
:- ”שופט ספורט” – שופט שמונה על ידי התאחדות או איגוד לשפוט בפעילות ספורט מאורגנת;
:- ”השר” – שר החינוך והתרבות;
:- ”תעודת הסמכה” – תעודה המסמיכה אדם לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט, שניתנה מאת אחד מאלה:
:: (1) בית ספר בישראל שהכיר בו השר לענין זה; הכרה כאמור יכול שתהיה אף לגבי בית ספר המתנהל לפי חיקוק;
:: (2) בית ספר מחוץ לישראל, ובלבד שועדה כאמור [[בסעיף 4]] הכירה בתעודה;
:: (3) מוסד מוכר המכשיר עובדי הוראה לחינוך גופני, ובלבד שהשר הכיר במוסד לענין זה ושהתעודה ניתנה לבוגר המוסד בתנאים שקבע השר, הכל בשים לב, בין השאר, לתכנית הלימודים של המוסד להכשרת עובדי הוראה כאמור ולהתמחויות המתקיימות בו;
:- ”מוסד מוכר” – מוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958]], או מוסד שקיבל היתר לפי [[החוק האמור]];
:- ”המועצה” – המועצה הלאומית לספורט שהוקמה לפי [[סעיף 17א]];
:- ”המועצה להסדר ההימורים בספורט” – (((בוטלה);))
:- ”המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל” – המועצה שהוקמה לפי [[2005_des3416|החלטת הממשלה 3416 מיום י׳ באדר ב׳ התשס״ה (21 במרס 2005)]];
:- ”הקצבה מיוחדת” – סכום שנקבע בהיתר שניתן למפעל הפיס לפי [[סעיף 231(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], שהוא הקצבה מיוחדת לתחום הספורט;
:- ”הוועדה הציבורית” – (((בוטלה);))
:- ”חוק יסודות התקציב” – [[חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]];
:- &quot;חוק להסדר ההימורים בספורט&quot; – (((בוטלה);))
:- ”יתרת ההכנסות” – (((בוטלה);))
:- ”מיתקן ספורט” – מיתקן המשמש או המיועד לשמש לפעילות ספורט;
:- ”תכנית המיתקנים הלאומית” – תכנית לאומית להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שנקבעה לפי [[סעיף 17יד]];
:- ”השרים” – השר ושר האוצר.

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ״א, תשס״ג, תשע״א, תשע״א–3, תשע״ז–2, תשע״ז-3, תשע״ח, תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: בחוק זה -
:- &quot;אגודת ספורט&quot; - חבר בני אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסוימים הרשומים בהתאחדות או באיגוד ופועלים במסגרת תאגיד;
:- &quot;אימון ספורט&quot;, לעניין סוג פעילות ספורט מוסדר - לימוד שיטתי והקניית מיומנות, ובכלל זה משחק או תחרות המתקיימים במסגרתם, ולעניין סוגי פעילות ספורט שיש בהם סיכון מוגבר לפגיעה גופנית חמורה - גם לימוד והקניית מיומנות שנערכו באופן חד-פעמי;
:- &quot;ארגון ספורט&quot; - תאגיד שלא למטרות ריווח המאגד בתוכו אגודות ספורט העוסקות בענפי ספורט שונים;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של המשרד;
:- &quot;הכשרה&quot; - הכשרה לשם קבלת תעודת הסמכה;
:- &quot;הקצבה מיוחדת&quot; - סכום שנקבע בהיתר שניתן למפעל הפיס לפי [[סעיף 231(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], שהוא הקצבה מיוחדת לתחום הספורט;
:- &quot;התאחדות&quot; ו&quot;איגוד&quot;, לעניין ספורט - תאגיד שלא למטרות רווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל שמכירים בו הגופים הבין-לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט ושראש מינהל הספורט במשרד הכיר בו בהתאם לנוהל שפרסם המשרד באתר האינטרנט; הנוהל אינו טעון פרסום ברשומות;
:- &quot;הוועדה המשרדית&quot; - הוועדה המשרדית לבדיקת מידע פלילי שהוקמה לפי [[סעיף 2ה]];
:- &quot;חוק יסודות התקציב&quot; - [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;מוסד מוכר להכשרה&quot; - מוסד העורך הכשרות, שהממונה הכיר בו לפי [[סעיף 4ב]], ובכלל זה איגוד או התאחדות, אם הוכרו כמוסד כאמור;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה הלאומית לספורט שהוקמה לפי [[סעיף 17א]];
:- &quot;המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל&quot; - המועצה שהוקמה לפי [[2005_des3416|החלטת הממשלה 3416 מיום י' באדר ב' התשס&quot;ה (21 במרץ 2005)]];
:- &quot;מיתקן ספורט&quot; - מיתקן המשמש או המיועד לשמש לפעילות ספורט;
:- &quot;הממונה&quot; - עובד המשרד המנהל את תחום הכשרת המאמנים, שהשר הסמיכו לעניין זה;
:- &quot;המרשם&quot; - מרשם של בעלי תעודות הסמכה כמשמעותו [[בסעיף 2ד]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד התרבות והספורט;
:- &quot;סוג פעילות ספורט מוסדר&quot; - סוג פעילות ספורט שקבע השר לפי [[סעיף 2א]];
:- &quot;ספורט&quot; או &quot;פעילות ספורט&quot; - פעילות שנדרש לה מאמץ גופני, בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, בין יחידנית ובין קבוצתית;
:- &quot;ספורט הישגי&quot; - ספורט או פעילות ספורט שהם תחרותיים;
:- &quot;ספורטאי&quot; - מי שמשתתף בפעילות ספורט ורשום בהתאחדות או באיגוד;
:- &quot;ספורטאי הישגי&quot; - אחד מאלה:
:: (1) לגבי ענף ספורט אישי - ספורטאי בענף ספורט אישי, המשתתף בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
:: (2) לגבי ענף ספורט קבוצתי - ספורטאי בענף ספורט קבוצתי, הרשום בקבוצת ספורטאים המשתתפת בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
:- &quot;ספורטאי חובב&quot; - מי שמשתתף בפעילות ספורט שמארגנים אגודת ספורט או ארגון ספורט, או בפעילות ספורט הנערכת במסגרת חוגית או במסגרת אחרת, ובלבד שמתקיימים לגבי הפעילות כל אלה:
:: (1) היא אינה חלק מתחרות ארצית רשמית;
:: (2) היא מתקיימת ברציפות, בפרקי זמן קבועים וידועים מראש;
:: (3) מטרת הפעילות היא לימוד שיטתי והקניית מיומנות בסוג פעילות ספורט מוסדר;
:- &quot;ספורטאי מזדמן&quot; - מי שמשתתף בפעילות ספורט שאינו ספורטאי חובב ואינו ספורטאי הישגי;
:- &quot;עונת ספורט&quot; - העונה הרשמית של פעילות בענף ספורט שנקבעה בידי ההתאחדות או האיגוד הנוגעים בדבר, ובלבד שלא תעלה על עשרה חודשים בשנה;
:- &quot;פגרה&quot; - התקופה שבין שתי עונות ספורט;
:- &quot;פעילות ספורט מאורגנת&quot; - פעילות ספורט המאורגנת על ידי אגודת ספורט או ארגון ספורט, התאחדות או איגוד;
:- &quot;שופט ספורט&quot; - שופט שמונה על ידי התאחדות או איגוד לשפוט בפעילות ספורט מאורגנת;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;תוכנית המיתקנים הלאומית&quot; - תוכנית לאומית להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שנקבעה לפי [[סעיף 17יד]];
:- &quot;תחרות ארצית רשמית&quot; - תחרות בענף ספורט הנערכת בישראל, באחריותם ובפיקוחם של איגוד או של התאחדות, ואשר תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של הספורטאים ההישגיים המשתתפים בה;
:- &quot;תחרות בין-לאומית רשמית&quot; - תחרות בענף ספורט שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) המשתתפים בה נוטלים חלק בספורט הישגי והם ממדינות שונות;
:: (2) תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של המשתתפים בה;
:: (3) היא באחריותם ובפיקוחם של איגוד, התאחדות או גוף בין-לאומי מייצג ומוכר באותו ענף ספורט;
:: (4) היא הוכרה כתחרות רשמית על ידי הגוף הבין-לאומי המייצג והמוכר באותו ענף ספורט;
:- &quot;תעודת הסמכה&quot; - תעודה המסמיכה אדם לעסוק באימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר ובדרגה מסוימת, ושמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) היא ניתנה מאת מוסד מוכר להכשרה לפי [[סעיף 2ב]];
:: (2) היא ניתנה מאת בית ספר מחוץ לישראל, והוכרה לפי [[סעיף 4]];
:- &quot;השר&quot; - שר התרבות והספורט;
:- &quot;השרים&quot; - השר ושר האוצר.

== פרק ב׳: הסדרת תחום הספורט (תיקון: תשע״א) ==
=== סימן א': תעודות הסמכה והמרשם (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 2. חיוב בתעודת הסמכה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בצו כי בענף ספורט מסויים, כולו או חלקו, לא יוכל אדם לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו ענף.
: (ב) מי שערב תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א) עסק כמאמן או כמדריך ספורט בענף שהצו חל עליו, יהא רשאי להמשיך בעיסוקו, ללא תעודת הסמכה, במשך תקופה שלא תעלה על שנתיים מיום תחילתו של הצו.

@ 2. חיוב בתעודת הסמכה וברישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) לא יעסוק אדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, באימון ספורט, בסוג של פעילות ספורט ובתנאים שלגביהם קבע השר לפי [[סעיף 2א]] כי נדרשת תעודת הסמכה, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה כנדרש לפי [[אותו סעיף]] והוא רשום במרשם.
: (ב) החיוב בתעודת הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) לא יחול על אימון ספורט שעורך חניך בהכשרה, במהלך תקופת ההתנסות המעשית שלו, ובלבד שהאימון נערך בפיקוחו ובנוכחותו של מאמן בעל תעודת הסמכה מתאימה.
: (ג) מצא הממונה כי אדם עסק באימון ספורט בלי תעודת הסמכה או שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות סעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה - הפרה), רשאי הוא להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק את ההפרה לאלתר או בתוך תקופה שיורה בהתאם לנסיבות העניין; לעניין מי שעסק באימון ספורט בלי תעודת הסמכה, בהודעה יציין הממונה את התקנה בתקנות לפי [[סעיף 2א]] שלפיה נדרשת תעודת הסמכה, ויפרט את סוג פעילות הספורט ואת התנאים שבשלהם נדרשת תעודת הסמכה.

@ 2א. קביעת סוגי פעילות ספורט מוסדרים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) השר רשאי לקבוע סוגי פעילות ספורט שבהם לא יוכל אדם לעסוק באימון ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו סוג של פעילות ספורט, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות ותנאים בעניינים אלה:
:: (1) דרגות שונות של תעודות הסמכה לפי אחד או יותר מאלה: דרגת מדריך; דרגת מאמן; דרגת מאמן בכיר; דרגת מאמן מומחה;
:: (2) הרשאות העיסוק לפי הדרגה של תעודת ההסמכה וסוג פעילות הספורט;
:: (3) פטור למורים לחינוך גופני מחובת תעודת הסמכה בדרגת מדריך בסוגי פעילות ספורט ובתנאים שיקבע, ויראו מי שניתן לו פטור כאמור כמי שקיבל תעודת הסמכה; ואולם, תוקפו של פטור כאמור לא יפקע רק בשל הפסקה או סיום של העסקת אדם כאמור כמורה לחינוך גופני;
:: (4) הוראות מעבר לעניין בעל תעודת הסמכה או מי שעסק באימון ספורט, ערב כניסתן לתוקף של התקנות האמורות.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) לא יקבע השר חובה בדבר תעודת הסמכה לשם עיסוק באימון ספורט של ספורטאי חובב שמלאו לו 18 שנים או של ספורטאי מזדמן, בכל גיל, אלא אם כן שוכנע כי יש באותו סוג של פעילות ספורט סיכון מוגבר לפגיעה גופנית חמורה.
: (ג) תעודת הסמכה בדרגה כלשהי לפי סעיף קטן (א) כוללת את הרשאות העיסוק לפי התעודות בדרגות הנמוכות ממנה.

@ 2ב. מתן תעודת הסמכה בידי מוסד מוכר להכשרה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) מוסד מוכר להכשרה לא ייתן תעודת הסמכה לחניך אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא קיבל הכשרה מתאימה במוסד;
:: (2) הוא עומד בתנאים שקבע השר לפי [[סעיף 2ג(א)]];
:: (3) הוא עבר בהצלחה בחינות עיוניות או מעשיות, אם נקבעו לפי [[סעיף 2ג(א)(6)]], כפי שהודיע הממונה למוסד.
: (ב) בתעודת ההסמכה יצוינו, בין השאר, הדרגה וסוג פעילות הספורט שלגביו ניתנה.
: (ג) הממונה רשאי לתת למוסד מוכר להכשרה הוראות בדבר הדרישות הצורניות או המתכונת של תעודות הסמכה שינפיק.

@ 2ג. תנאים למתן תעודת הסמכה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) השר יקבע תנאים למתן תעודת הסמכה ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים בעניינים אלה:
:: (1) גיל מזערי לקבלת תעודת הסמכה; ואולם לעניין תעודת הסמכה בדרגת מדריך - הגיל המזערי לא יפחת מ-15 ולא יעלה על 18, אלא אם כן סבר השר כי הדבר נדרש בשים לב למאפיינים של סוג פעילות הספורט;
:: (2) השכלה תיכונית, על-תיכונית או אקדמית, ובלבד שלא תיקבע דרישה להשכלה על-תיכונית או אקדמית לעניין קבלת תעודת הסמכה בדרגת מדריך;
:: (3) ניסיון מקצועי באימון ספורט או ניסיון מקצועי אחר בתחום הספורט;
:: (4) הכשרה מתאימה בתחומים של עזרה ראשונה, מוגנות ילדים בספורט, מניעת הטרדות מיניות בספורט ועבודה עם אוכלוסיות מיוחדות, לרבות אנשים עם מוגבלויות;
:: (5) עמידה במבחני קבלה או בריאיון אישי, לפני ההכשרה;
:: (6) חובת מעבר בחינות עיוניות או מעשיות, שיערוך המשרד או גורם שהוא התקשר עימו לעניין זה, לרבות הוראות לעניין ציון עובר בבחינה, פסילת בחינה, השגה על תוצאותיה או מבחן חוזר; על אף האמור, הוראות לעניין נושאי הבחינות וסדרי עריכתן (בפסקה זו - הוראות המשרד) יפורסמו באתר האינטרנט ואינן טעונות פרסום ברשומות; הממונה יפרסם ברשומות הודעה על פרסום הוראות המשרד באתר האינטרנט.
: (ב) בבואו לקבוע תקנות לפי סעיף קטן (א) ישקול השר, בין השאר, שיקולים הנוגעים לשמירה על בריאות המתאמנים, להבטחת רמת האימון ולקידום התחרות בענף ההכשרות בתחום הספורט, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לפי סוגי תעודות או סוגי פעילות ספורט.
: (ג) תקנות לפי סעיף קטן (א) לגבי סוג פעילות ספורט מוסדר מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות, אם קיים.

@ 2ד. מרשם בעלי תעודות הסמכה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) הממונה ינהל מרשם של בעלי תעודות הסמכה שיכלול פרטים אלה:
:: (1) שם בעל התעודה;
:: (2) מספר הזהות של בעל תעודת ההסמכה ופרטים ליצירת קשר עימו;
:: (3) המספר המזהה של תעודת ההסמכה, אם ניתן;
:: (4) סוג פעילות הספורט שלגביו ניתנה תעודת ההסמכה ודרגת התעודה;
:: (5) מידע על אודות השתתפות בעל התעודה בהשתלמות מקצועית כפי שיקבע השר.
: (ב) הממונה ירשום במרשם את הפרטים המנויים בסעיף קטן (א) גם לגבי אלה:
:: (1) מורים לחינוך גופני שקיבלו פטור מחובת תעודת הסמכה בדרגת מדריך, אם נקבע פטור כאמור לפי [[סעיף 2א(א)(3)]];
:: (2) מי שניתנו לו הכרה או היתר לפי [[סעיף 4(א) או (ד)]];
:: (3) מי שניתנה לו תעודה מאת איגוד או התאחדות לפי [[סעיף 4יא]].
: (ג) מי שבידו תעודת הסמכה רשאי להגיש לממונה בקשה לרישום במרשם; מוסד מוכר להכשרה וכן איגוד או התאחדות כאמור [[בסעיף 4יא]] ימסרו לממונה את כל הפרטים בקשר לתעודות שנתנו הדרושים לשם עדכון המרשם, בסמוך לאחר מתן התעודה.
: (ד) הממונה לא ירשום אדם במרשם או ימחק אדם מהמרשם, לפי העניין, אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לעסוק באימון ספורט או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וכתב האישום תלוי ועומד.
: (ה) נרשם אדם במרשם על סמך מסירת נתונים כוזבים, רשאי הממונה, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, למוחקו מהמרשם.
: (ו) הממונה ימחק אדם הרשום במרשם, אם ביקש זאת אותו אדם בכתב.
: (ז) הממונה לא יסרב לרשום במרשם אדם ולא ימחק אדם מהמרשם, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
: (ח) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע; על אף האמור, הפרטים לפי סעיף קטן (א)(2) לא יפורסמו לפי סעיף קטן זה.
: (ט) הממונה רשאי להורות למוסדות כאמור בסעיף קטן (ג) לעשות שימוש בתוכנה ובממשק ממוחשב כפי שיורה, לשם העברת הפרטים כאמור באותו סעיף קטן.

@ 2ה. הוועדה המשרדית לבדיקת מידע פלילי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) תוקם ועדה שחבריה הם הממונה, היועץ המשפטי של המשרד או נציגו וראש אגף הביטחון של המשרד; תפקיד הוועדה יהיה לבדוק מידע פלילי לפי הוראות [[סימנים א' עד ג']] [[סימן ו|ו-ו' לפרק זה]]; בדיקת המידע הפלילי תיעשה על ידי הוועדה המשרדית בלבד.
: (ב) הוועדה המשרדית תשמור על סודיות המידע שנמסר לה לפי סעיף זה, לא תגלה אותו ולא תעבירו לאחר, אלא לצורך ביצוע תפקידיה.

@ 3. הודעה על העדר תעודת הסמכה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((יבוטל ביום 2.1.2027):)) מי שעוסק, בין בשכר ובין שלא בשכר, כמאמן או כמדריך ספורט במסגרת פעילות ספורט מאורגנת או פעילות ספורט במכון ספורט או במועדון ספורט, בענף ספורט שלא ניתן לגביו צו כאמור [[בסעיף 2]], ואין בידו תעודת הסמכה, יודיע על כך מראש למי שמבקש להעסיקו או לקבל ממנו שירות.

=== סימן ב': הכרה בתעודות או ניסיון מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 4. הסמכת מאמנים ומדריכים מחוץ-לארץ (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) השר ימנה ועדה בת שלושה חברים שהם אנשי מקצוע בתחום הספורט (להלן – הועדה), שמתפקידה יהיה לבדוק תעודות שניתנו מאת בתי ספר שמחוץ לישראל ולהכיר בהן כתעודות הסמכה.
: (ב) הועדה רשאית לתת למאמן או למדריך ספורט מחוץ לארץ היתר זמני, לתקופה מוגבלת, לעסוק כמאמן או מדריך ספורט, גם אם אין בידו תעודה כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים או בלעדיהם.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה, רשאי לערער עליה לפני בית משפט מחוזי בשבתו כדן יחיד.

@ 4. הסמכת מאמנים ומדריכים בעלי תעודה או ניסיון מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) השר ימנה ועדה בת שלושה חברים שהם אנשי מקצוע בתחום הספורט (להלן – הועדה), שמתפקידה יהיה לבדוק תעודות שניתנו מאת בתי ספר שמחוץ לישראל ולהכיר בהן כתעודות הסמכה; בהכרה כאמור תקבע הוועדה את דרגת תעודת ההסמכה ואת סוג פעילות הספורט שלגביו היא ניתנת, ורשאית היא להתנות את ההכרה בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים ומניעת הטרדות מיניות.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א)]], הוועדה רשאית לתת למאמן או למדריך ספורט מחוץ לישראל היתר לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט בישראל, בלא תעודת הסמכה, אם לדעת הוועדה הוא בעל ניסיון מספק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין, ומתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) במדינה שבה עסק באימון ספורט לא נדרשת על פי דין תעודה לשם עיסוק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין;
:: (2) אם במדינה שבה עסק באימון ספורט נדרשת על פי דין תעודה לשם עיסוק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין -
::: (א) רשות מוסמכת באותה מדינה נתנה לו פטור כדין מהחיוב בתעודה;
::: (ב) יש בידו תעודה, אולם הוועדה לא הכירה בה כתעודת הסמכה לפי סעיף קטן (א).
: (ה) בהיתר לפי סעיף קטן (ד) תקבע הוועדה את סוג פעילות הספורט ודרגת ההסמכה, ורשאית היא להתנות את ההיתר בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים ומניעת הטרדות מיניות.
: (ו) החלטות הוועדה בבקשות לפי סעיף זה יתקבלו בהתאם לאמות המידה שקבעה הוועדה בנוהל; הנוהל יפורסם באתר האינטרנט ואינו טעון פרסום ברשומות.
: (ז)(1) הוועדה לא תיתן הכרה לפי סעיף קטן (א) או היתר לפי סעיף קטן (ד), למבקש שאין בידו תעודת מגיש עזרה ראשונה או שנודע לוועדה המשרדית שהורשע מחוץ לישראל בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לעסוק באימון ספורט או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וכתב האישום תלוי ועומד.
:: (2) הוועדה לא תסרב לתת הכרה או היתר אלא לאחר שנתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
: (ח) הוועדה תפרסם באתר האינטרנט הוראות לעניין דרכי הגשת בקשות להכרה או להיתר לפי סעיף זה ולעניין המסמכים שיש לצרף לבקשות כאמור; ההוראות אינן טעונות פרסום ברשומות.
: (ט) ניתנו הכרה או היתר לפי סעיף זה, יראו אותם כתעודת הסמכה.

=== סימן ג': הכרה במוסדות להכשרה ועריכת הכשרות (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 4א. חובת הכרה במוסד העורך הכשרה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא יערוך אדם הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, אלא אם כן הוא מוסד מוכר להכשרה באותו סוג פעילות ספורט, שהוכר בהתאם להוראות [[סעיף 4ב]]; מוסד כאמור יערוך את ההכשרה בהתאם לתנאים שצוינו בהכרה ובהתאם להוראות לפי חוק זה.

@ 4ב. הכרה במוסד להכשרה וחידושה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה יכיר במוסד להכשרה, וכן יחדש הכרה כאמור, למבקש זאת, בהתקיים התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 4ג]]; הכרה כאמור תידרש גם לגבי מוסד מוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או לגבי בית ספר המתנהל לפי חיקוק, המבקש לתת תעודות הסמכה.
: (ב) בהכרה לפי סעיף זה יצוינו, בין השאר, סוג פעילות הספורט והדרגה של תעודת ההסמכה שלגביהם רשאי המוסד לערוך הכשרה, סוג ההכשרה, מיקום ההכשרה ותקופת ההכרה.
: (ג) הורה השר לפי [[סעיף 4יא]] כי איגוד או התאחדות יהיו רשאים להכשיר מאמנים בסוג פעילות ספורט מוסדר ובדרגה מסוימת, בשל דרישה מחייבת של ארגון בין-לאומי רשמי, לא תינתן הכרה לפי סעיף זה לעניין סוג פעילות הספורט והדרגה האמורים.

@ 4ג. תנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידושה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) השר יקבע בתקנות את התנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידוש ההכרה, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים בעניינים אלה:
:: (1) רישום בישראל כתאגיד;
:: (2) העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, להיות מוסד מוכר להכשרה, ואם המבקש הוא תאגיד - העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור גם של בעל שליטה בו או מנהלו;
:: (3) קיום תשתיות, מיתקנים ועזרי לימוד הנדרשים לביצוע ההכשרה, ואישור בדבר בטיחותם של התשתיות והמיתקנים האמורים;
:: (4) העסקת כוח אדם מקצועי במוסד, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה אקדמית, ניסיון והכשרה מקצועית, החזקה בתעודות, העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כמשמעותה בפסקה (2), או אי-הפרה של ההוראות לפי חוק זה; בקביעת תנאי לפי פסקה זו יביא השר בחשבון, בין השאר, את סוגי התפקידים וההכשרות;
:: (5) החזקה ברישיונות, היתרים או אישורים הנדרשים לפי דין.
: (ב) בבואו לקבוע תקנות לפי סעיף קטן (א) ישקול השר, בין השאר, שיקולים הנוגעים להבטחת הרמה המקצועית של המוסד וההכשרות שהוא עורך, לקידום התחרות בענף ההכשרות בתחום הספורט ולמניעת ריכוזיות בסוג פעילות הספורט הנוגע לעניין, ורשאי הוא לקבוע לפי סעיף זה תנאים שונים לפי סוג ההכשרה, פעילות הספורט או מאפייני המוסדות.
: (ג) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) ו-(4) בהתייחס לסוג פעילות ספורט מוסדר מסוים, ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות ספורט, אם קיימים.

@ 4ד. תקופת ההכרה וחידושה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תוקפה של הכרה במוסד להכשרה יהיה לארבע שנים, וניתן לחדשה לתקופות נוספות של ארבע שנים בכל פעם.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, הממונה רשאי, לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו, לתת הכרה או לחדשה לתקופות קצרות מהתקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים, ובלבד שהודיע למבקש ההכרה בכתב את נימוקיו.
: (ג) מוסד להכשרה המבקש לחדש הכרה שניתנה לו, יגיש לממונה, 60 ימים לפחות לפני תום תקופת ההכרה, בקשה לחידושה; הממונה רשאי להתיר, בהחלטה מנומקת, הגשת בקשה לחידוש הכרה לאחר המועד האמור.

@ 4ה. הכרה זמנית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 4ב]] [[ו-4ד]], הממונה רשאי, במקרים חריגים ומיוחדים ובהחלטה מנומקת, להכיר זמנית במוסד להכשרה אף אם מתקיימים במוסד חלק מהתנאים לפי [[סעיף 4ג]], לתקופה אחת או יותר, ובלבד שסך כל תקופת ההכרה הזמנית לא תעלה על שנתיים, אם לדעת הממונה מתקיימים כל אלה -
:: (1) המוסד ערוך לקיים קורס הכשרה ברמה מקצועית ובטיחותית מספקת;
:: (2) עד תום תקופת ההכרה הזמנית המוסד צפוי לעמוד בכל התנאים.
: (ב) מוסד שקיבל הכרה זמנית לפי סעיף קטן (א) לא יערוך קורס הכשרה שמועד הסיום הצפוי שלו יחרוג מתקופת תוקפה של ההכרה הזמנית הנוגעת לעניין.

@ 4ו. דיווח על פתיחת קורס הכשרה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מוסד מוכר להכשרה ידווח לממונה על פתיחת קורס הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, לא יאוחר משבוע לפני יום פתיחת הקורס או במועד מאוחר יותר שיאשר הממונה; הממונה יורה למוסדות על המתכונת לדיווח לפי סעיף זה.

@ 4ז. הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי לקבוע בנוהל הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסדות מוכרים להכשרה, בין השאר בעניינים אלה (בסעיף זה - הנוהל):
:: (1) אופן יישום התקנות לפי [[סעיף 2ג]];
:: (2) מסירת מידע למועמדים או לחניכים בעת ההרשמה להכשרה או במהלכה;
:: (3) נושאי הלימוד בהכשרה;
:: (4) היקף שעות הלימוד של ההכשרה; לעניין זה, ההיקף שעליו יורה הממונה יהיה ההיקף הנדרש בשים לב למטרות ההכשרה;
:: (5) היקף חובת הנוכחות בלימודים;
:: (6) תנאים לעניין מעבר בין מוסדות מוכרים להכשרה במהלך תקופת ההכשרה;
:: (7) תנאים לעניין הכרה בלימודים קודמים שנערכו בישראל או מחוץ לישראל, והכול לשם פטור מחלק מחובות הלימוד בהכשרה;
:: (8) חובת המוסד המוכר להכשרה לקבוע תקנון וההוראות שיש לכלול בו, וכן אופן הבאת התקנון לידיעת החניכים;
:: (9) לימודים מרחוק או לימודים מקוונים.
: (ב) הוראות הנוהל לעניין סעיף קטן (א)(3), (4) ו-(7) ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות ספורט, אם קיימים.
: (ג) הממונה רשאי לעדכן את הנוהל מזמן לזמן, ובלבד שעדכון כאמור יחול רק על הכשרות שטרם הוחל בביצוען.
: (ד) הנוהל יפורסם באתר האינטרנט ואינו טעון פרסום ברשומות, אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על פרסום הנוהל ועל מועד כניסתו לתוקף; מועד כניסת הנוהל לתוקף לא יקדם למועד פרסום ההודעה ברשומות.

@ 4ח. סירוב לחדש הכרה, הגבלת הכרה וביטול הכרה או התלייתה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי, לאחר שנתן למוסד הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לחדש הכרה למוסד מוכר להכשרה, להגביל הכרה כאמור או לבטלה, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
:: (2) חדל להתקיים במוסד תנאי מהתנאים למתן ההכרה;
:: (3) המוסד הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;
:: (4) המוסד השתמש בתואר או בכינוי שהשתמע מהם שהוא מוסד מוכר להכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא הכרה מתאימה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי, לאחר שנתן למוסד הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את ההכרה אם התגלה פגם כאמור בסעיף קטן (א), עד לתיקון הפגם, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון.
:: (2) סבר הממונה כי הפגם כאמור בפסקה (1) נבע מטעם סביר שאינו בשליטת המוסד המוכר להכשרה, יקצוב הממונה למוסד תקופה לתיקון הפגם, בלי להתלות את ההכרה שניתנה לו; חלפה התקופה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) מוסד שההכרה בו בוטלה לפי סעיף זה, ואם הוא תאגיד - גם בעל שליטה בו, לא יהיה רשאי לקבל הכרה באותו סוג פעילות ספורט שלגביו קיבל את ההכרה, בטרם חלפה שנה ממועד ביטול ההכרה, אלא אם כן סבר הממונה, בהחלטה מנומקת, כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

@ 4ט. מרשם המוסדות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה ינהל מרשם של המוסדות המוכרים להכשרה (בסעיף זה - מרשם המוסדות) שיכלול, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) שם המוסד, ואם הוא תאגיד - מספר התאגיד;
:: (2) סוגי ההכשרות שהממונה אישר למוסד לערוך, ובכלל זה סוג פעילות הספורט, דרגת תעודות ההסמכה שהוא רשאי לתת ומיקום ההכשרות;
:: (3) תקופת תוקפה של ההכרה;
:: (4) החלטות בדבר הגבלה, התליה או ביטול של הכרה.
: (ב) ניתנה הוראת השר לפי [[סעיף 4יא]], ירשום הממונה את האיגוד או ההתאחדות העורכים הכשרה לפי אותה הוראה, במרשם המוסדות, בציון סוג פעילות הספורט ודרגת התעודה שהם רשאים לתת.
: (ג) הממונה רשאי לכלול במרשם המוסדות פרטים על שיעור מקבלי תעודות ההסמכה מקרב מסיימי הלימודים במוסדות המוכרים להכשרה ונתונים השוואתיים נוספים.
: (ד) מרשם המוסדות יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט.

@ 4י. הצהרת בריאות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) מוסד מוכר להכשרה (בסעיף זה - המוסד) לא יקבל חניך לקורס הכשרה אלא אם כן המוסד מחזיק בידו הצהרת בריאות חתומה בידי החניך, בנוסח המפורט [[בתוספת הראשונה]], המאשרת כי מצב בריאותו תקין; השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ב) היה החניך בקורס קטין -
:: (1) תיחתם הצהרת הבריאות גם בידי אחד מהוריו או אפוטרופוס שמונה לו;
:: (2) תצורף להצהרת הבריאות או לתעודה הרפואית, לפי העניין, גם הסכמה בכתב של אחד מהוריו או של אפוטרופוס שמונה לו להשתתפותו בקורס.
: (ג) השיב החניך בחיוב על אחת השאלות בהצהרת הבריאות, יחל החניך את ההכשרה במוסד רק לאחר שימציא למוסד תעודה רפואית המאשרת כי אין בהשתתפותו בקורס משום סכנה לבריאותו.
: (ד) המוסד וכל אדם מטעמו החשוף למידע שנמסר לפי סעיף זה, ישמור על סודיות הפרטים והמסמכים שנמסרו למוסד לפי סעיף זה ולא יעבירם לאחר.
: (ה) נמשך קורס ההכשרה למעלה משנה, יעדכן החניך את הצהרת הבריאות לפי סעיף זה אחת לשנה; חל שינוי במצבו הבריאותי של החניך במהלך הקורס, יידע את המוסד על כך באופן מיידי וימציא הצהרת בריאות מעודכנת לפי הוראות סעיף זה.

@ 4יא. עריכת הכשרה בידי איגוד או התאחדות בלבד (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נוכח השר כי יש דרישה מחייבת של ארגון בין-לאומי רשמי המוכר על ידי המשרד, שלפיה הכשרת מאמנים של ספורטאים הישגיים בסוג פעילות ספורט מוסדר או בדרגות הסמכה מסוימות, תתקיים בידי האיגוד או ההתאחדות המסונפים לאותו ארגון בלבד, רשאי הוא, לפי המלצת הממונה, להורות כי על אף האמור [[בסעיף 4א]], אותו איגוד או אותה התאחדות בלבד יהיו רשאים להכשיר מאמנים בסוג פעילות הספורט והדרגה האמורים; השר רשאי להתנות הוראה כאמור בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים, מניעת הטרדות מיניות ועבודה עם אוכלוסיות מיוחדות לרבות אנשים עם מוגבלויות.
: (ב) איגוד או התאחדות כאמור בסעיף קטן (א) רשאים לתת תעודה לחניך שהשלים הכשרה שערכו והמציא הצהרת בריאות כמשמעותה [[בסעיף 4י]], ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את התעודה שניתנה בידי האיגוד או ההתאחדות כתעודת הסמכה.
: (ד) החלטות השר לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט.

=== סימן ד': הוראות שונות לעניין פעילות בתחום הספורט (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 4יב. ארגון של אימון ספורט (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):)) גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד והתאחדות, או יחיד שמקיים פעילויות כאמור, לא יארגן אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר אלא על ידי מי שהוא בעל תעודת הסמכה, אם נדרשת לפי [[סעיף 2(א)]], או מי שנחשב כבעל תעודת הסמכה לפי חוק זה, מהסוג והדרגה המתאימים לאותו סוג פעילות ספורט ושהוא רשום במרשם.

@ 5. בדיקות רפואיות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) אגודת ספורט, מכון ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים.
:: (((החל מיום 2.1.2027):)) אגודת ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים.
: (ב) השר, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בהתאחדות או באיגוד הנוגע לענין, את סוגי הבדיקות הרפואיות ותדירותן.
:: ((פורסמו [[תקנות הספורט (בדיקות רפואיות), התשע״ד–2014]].))
: (ג) הבדיקות הרפואיות ייערכו בתחנות לרפואת ספורט ששר הבריאות קבע לענין זה.

@ 6. איסור שימוש בתכשירים ממריצים
: (א) לא ישתמש ספורטאי בסם או בתכשיר ממריץ להגברת הישגיו בספורט.
: (ב) השר, בהסכמת שר הבריאות, יקבע בתקנות את הסמים והתכשירים הממריצים האסורים בשימוש לפי סעיף קטן (א).
: (ג) השר רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, לקבוע כללים לעריכת בדיקות רפואיות מדגמיות, בזמן תחרויות, לאיתור ספורטאי שעבר על הוראות סעיף זה; ספורטאי שקיבל הוראה להיבדק יציית להוראה.
: (ד) עבירה על הוראות סעיף זה היא גם עבירת משמעת.

@ 7. ביטוח (תיקון: תשע״ב, תשע״ו, תשע&quot;ח-2)
: (א)(1) אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד (בסעיף זה - גופי ספורט), יבטחו את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם; ספורטאי רשאי לבטח את עצמו לפי חוק זה, ואולם גוף ספורט לא יבקש או ידרוש מספורטאי לבטח את עצמו ולא יתנה את החברות בגוף או את ההשתתפות בפעילות המאורגנת בידי הגוף או מטעמו בכך שהספורטאי ביטח את עצמו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בוטח ספורטאי הנוטל חלק בתחרות ספורט מסוימת בידי אחד מגופי הספורט או שביטח את עצמו, או שבוטח בביטוח אחר שמתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לפחות, יהיו שאר גופי הספורט שחלה עליהם חובת ביטוח לפי פסקה (1) פטורים מביטוח כאמור באותה פסקה, ובלבד שנמסר להם אישור המבטח על כך שמתקיימים בביטוח התנאים האמורים.
:: (3) חלה על גוף ספורט חובת ביטוח כאמור בפסקה (1), יבדוק אם הספורטאי מבוטח כאמור בפסקה (2) בעת הצטרפותו של הספורטאי לגוף הספורט, ובתחילתה של כל עונת ספורט, ואם אינו מבוטח - יבטחו לפי סעיף זה.
: (א1) חובת הביטוח כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על אלה:
:: (1) ספורטאים המקבלים שכר חודשי בגובה שכר המינימום לחודש הקבוע [[בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987]], לפחות, בתמורה להשתתפותם בתחרויות ספורט;
:: (2) ספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שמעסיק מארגן או תומך בה כפעילות נלווית לעבודה, לרבות בליגה למקומות עבודה, המבוטחים לפי [[פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995]], בענף ביטוח נפגעי עבודה;
:: (3) ספורטאים שהם תלמידים המבוטחים בביטוח תאונות אישיות לפי [[סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]], לעניין פעילות שחלה לגביה חבות של המבטח לפי חוזה הביטוח שהתלמידים מבוטחים בו;
:: (4) ספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שאין בעדה תשלום שכר או כל תמורה אחרת.
: (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בממונה על הביטוח במשרד האוצר ובארגוני הספורט, את סכומי הביטוח המזעריים ואת פרטי הביטוח, לענף ספורט, כולו או מקצתו.
:: ((פורסמו [[תקנות הספורט (ביטוח), התשפ״ה–2025]].))

@ 8. בטיחות
: השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר נהלי בטיחות לפעילות בענפי הספורט השונים, וכן לקבוע, בהסכמת שר הבריאות, הוראות לענין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה שיימצאו במקומות בהם מתנהלת פעילות ספורט מאורגנת; הוראות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שיהיו מיוחדות לענף ספורט מסויים, כולו או מקצתו.
: ((פורסמו [[תקנות הספורט (הוראות לעניין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה), התשפ&quot;ב-2022]].))

@ 9. ניהול פנקסים ועיון בהם (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, איגוד ומועדון ספורט חייבים לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיהם ומצבם הכספי.
:: (((החל מיום 2.1.2027):)) אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, ואיגוד חייבים לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיהם ומצבם הכספי.
: (ב) השר או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין בפנקסי החשבונות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 9א. ייצוג הולם (תיקון: תשס״ד)
: (א) בקרב העובדים וההנהלה של אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד, המקבלים תמיכה לפי [[חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]] (בסעיף זה – גופי ספורט), יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות השונים, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראות סעיף זה נדרשת העדפת אישה תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים.
: (ב)
:: (1) גופי ספורט ידווחו בכתב, אחת לשנה, לועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת על ביצוע הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הדוח); הדוח יימסר לועדה לא יאוחר מיום 31 בדצמבר של שנת הדוח.
:: (2) הועדה תקיים דיון בדוח לא יאוחר מ־60 ימים מיום מסירתו, תעיר את הערותיה ותגיש את המלצותיה לשר, כפי שתמצא לנכון.

@ 9ב. חופש מידע (תיקון: תשע״ד, תשע״ח)
: התאחדות או איגוד המקבלים תמיכה לפי [[חוק יסודות התקציב]] ומחזור העסקים השנתי שלהם עולה על מיליון וחצי שקלים חדשים, הם רשות ציבורית כהגדרתה [[בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]], למעט לגבי מידע שעניינו גילוי זהותם של תורמים שהביעו את דעתם שאינם מעוניינים בגילוי זה, שאין חובה לגלותו לפי כל דין; לעניין סעיף זה, ”התאחדות או איגוד” – לרבות כל תאגיד שרשאי להפעיל, לנהל ולארגן תחרויות ספורט באותו ענף ספורט.

@ 10. תקנונים (תיקון: תשנ״א, תשע״א–3)
: (א) התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו – בכפוף [[לסעיף 11]], העברת ספורטאים – בכפוף [[לסעיף 11א]], וכן בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים.
: (ב) בתקנונים כאמור ייקבעו הוראות בענין מתן הזדמנות שווה לפעילות נשים בספורט וכן ייקבעו בהם כללי אתיקה מקצועית לשופטי ספורט, למאמנים, למדריכי ספורט ולספורטאים, בהתאמה לענפי הספורט, וכן לנושאי משרה, כהגדרתם [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט–1999]], בהתאחדות או באיגוד, לפי העניין.
: (ג) התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט.

@ 10א. מוסד לבחינת כשירות מינויים בספורט (תיקון: תשע״א–3)
: (א) מוקם בזה מוסד שמטרתו בחינת כשירות המינויים בספורט בישראל כמפורט בחוק זה (בחוק זה – המוסד לבחינת מינויים).
: (ב) המוסד לבחינת מינויים יבחן את כשירות המינוי של שופטי ספורט ושל חברי מוסד שיפוט פנימי בהתאחדויות או באיגודים לפי הוראות [[סעיפים 10ב]] [[ו־11(ב) עד (ד)]], תוך שמירה על עצמאות פעילותם של ההתאחדויות והאיגודים בהתאם לתקנונים של האיגודים הבין־לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט.
: (ג) השר ימנה את חברי המוסד לבחינת מינויים, ואלה הם:
:: (1) שופט בית המשפט העליון או שופט בית המשפט המחוזי, שיצא לקצבה או פרש, בהמלצת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה ראש המוסד לבחינת מינויים;
:: (2) אחד מאלה, לפי העניין, בהמלצת הגוף שהוא נציגו:
::: (א) נציג ההתאחדות לכדורגל בישראל;
::: (ב) נציג איגוד הכדורסל בישראל;
::: (ג) נציג הוועד האולימפי בישראל;
::: (ד) נציג איל״ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי;
::: (ה) נציג ההתאחדות הישראלית לספורט נכים;
:: (3) מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו, ויכול שיהיה מי שאינו עובד המדינה.
: (ג) דין חברי המוסד לבחינת מינויים כדין עובדי המדינה לעניין [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979]], [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]], ולעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור [[בחוק העונשין, התשל״ז–1977]].

@ 10ב. כשירות כהונה של שופט ספורט בהתאחדות או באיגוד (תיקון: תשע״א–3)
: (א) לא ימונה לשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד אלא מי שניתן אישור לכשירות מינויו מטעם המוסד לבחינת מינויים, בהתאם להוראות חוק זה.
: (ב) המוסד לבחינת מינויים לא ייתן אישור כאמור בסעיף קטן (א) למועמד שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד.
: (ג) לא יכהן כשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המוסד לבחינת מינויים, לכהן בתפקיד כאמור.
: (ד) מונה אדם לשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד, והוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המוסד לבחינת מינויים להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, ורשאים ההתאחדות או האיגוד למנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.

@ 11. מוסדות שיפוט פנימיים (תיקון: תשע״א–3)
: (א) הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי [[סעיף 10]], ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי [[10|אותו סעיף]]; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט.
: (ב) לא ימונה לחבר מוסד שיפוט פנימי אלא מי שניתן אישור לכשירות מינויו מטעם המוסד לבחינת מינויים, בהתאם להוראות חוק זה.
: (ג) המוסד לבחינת מינויים לא ייתן אישור כאמור בסעיף קטן (א) למועמד שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כחבר מוסד שיפוט פנימי.
: (ד) לא יכהן כחבר מוסד שיפוט פנימי מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המוסד לבחינת מינויים, לכהן בתפקיד כאמור.
: (ה) הוראות [[+|סעיפים 9]], [[+|10]] [[ו־15 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992]], יחולו, בשינויים המחויבים, על מינוי, כהונה ופעילות של חבר מוסד שיפוט פנימי.
: (ו) בראש מוסד שיפוט פנימי עליון יכהן מי שהיה שופט כהגדרתו [[בסעיף 1(א) לחוק־יסוד: השפיטה]], ויצא לקצבה או פרש.
: (ז) בראש מותב של מוסד שיפוט פנימי עליון יכהן מי שכשיר להיות שופט בית המשפט המחוזי.
: (ח) בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות לפי חוק זה, בחיקוק אחר או בתקנון שנקבע לפי [[סעיף 10]], ינהג מוסד שיפוט פנימי עליון בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית צדק.

@ 11א. העברת ספורטאים (תיקון: תשנ״א, תשנ״ד, תשס״א, תשע״ב)
: (א) ספורטאי שגילו פחות מ־15 שנה יוכל, באין הסכמה להעברתו, להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת, והוא יוכל לעבור לכל אגודה אחרת במועד כמפורט להלן:
:: (1) מסר את ההודעה במחצית הראשונה של עונת ספורט – בתוך 30 ימים מתחילתה של המחצית השניה של עונת הספורט;
:: (2) מסר את ההודעה במחצית השניה של עונת ספורט – בתוך 30 ימים מסיומה של עונת הספורט.
: (א1)(1) ספורטאי שגילו 15 שנה ומעלה אך לא מעל 17 שנה יוכל, באין הסכמה להעברתו, להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לאותה אגודה כמפורט להלן: אם מסר את ההודעה בפגרה – בסיומה של עונת ספורט אחת, ואם מסר את ההודעה במחצית הראשונה של עונת ספורט – בסיומה של אותה עונה;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א4), ספורטאי כאמור בפסקה (1) יוכל להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת במחצית השנייה של עונת ספורט אם ועדה מיוחדת אישרה כי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות זאת, הכל כפי שייקבע בתקנון לפי [[סעיף 10]], והוא יוכל לעבור לאותה אגודה בסיומה של אותה עונה.
: (א2) בענפי ספורט אישיים רשאי השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע הוראות בענין העברת ספורטאים מאגודה לאגודה, השונות מההוראות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו־(א1); תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתחשב בגילאי הספורטאים, במועדי ההעברה השונים, ובענפי הספורט השונים.
: (א3)(1) על אף ההוראות לפי סעיפים קטנים (א), (א1) ו־(א2) רשאים התאחדות או איגוד לכלול בתקנון, כמשמעותו [[בסעיף 10]], הוראות אחרות בדבר העברת ספורטאים שגילם לא מעל 17 שנה ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
::: (א) השר, בהסכמת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אישר אותן, לאחר שמצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, בהתחשב בגילאי הספורטאים ובענף הספורט שבו מדובר;
::: (ב) ההוראות, כפי שאושרו, פורסמו ברשומות.
:: (2) תוקפו של אישור כאמור בפסקה (1) יהא לתקופה של חמש שנים ורשאי השר, אם מצא כי נסיבות הענין מצדיקות זאת ובהסכמת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, להאריכו מעת לעת, לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת.
: (א4) היה המשך פעילותו באגודה של ספורטאי שגילו פחות מ־18 שנה, בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, רשאי הוא להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לכל אגודה אחרת בתוך 30 ימים מיום מתן הודעתו; לא הסכימה האגודה להעברתו של הספורטאי כאמור, וקבע שופט שמונה לפי הוראות [[סעיף 12]], לפי בקשת הספורטאי, כי המשך פעילותו באגודה הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, יוכל הספורטאי לעבור מהאגודה לכל אגודה אחרת, בתוך 30 ימים מיום החלטת השופט ובתנאים שקבע;
: (א5) בעת הצטרפותו של ספורטאי שטרם מלאו לו 17 שנים לאגודת ספורט, תמסור לו האגודה מידע בכתב על זכויותיו לפי כל דין ובהתאם לתקנון לפי [[סעיף 10]], לרבות מידע בעניין אפשרות המעבר לאגודה אחרת ותנאיו; השר יקבע תקנות בנוגע לאופן מסירת המידע ומועדיו.
: (ב) ספורטאי שמלאו לו 17 שנים המבקש לעבור לאגודת ספורט אחרת יוכל, באין הסכמה להעברתו ובכפוף לתנאים שייקבעו בתקנון לפי [[סעיף 10]], להגיש, בפגרה, טופס הסגר, ולעבור לאגודה אחרת לאחר שנכנס להסגר; תקופת ההסגר תהיה כפי שייקבע בתקנון כאמור ולא תעלה על עונת ספורט אחת.
: (ב1) התנאים למעבר של ספורטאים מאגודת ספורט אחת לאחרת כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות תשלום או גמול לאגודה שממנה מבקש הספורטאי לעבור, ותקופת ההסגר ייקבעו בתקנון לפי [[סעיף 10]], על בסיס שיקולים אלה:
:: (1) גיל הספורטאים;
:: (2) תקופת פעילותם של הספורטאים באגודה שממנה הם מבקשים לעבור;
:: (3) המשאבים שהושקעו באימונם ובקידומם של הספורטאים.
: (ב2) (((נמחק).))
: (ג) לענין סעיף זה, ”הסגר” – איסור על השתתפות בתחרויות במסגרת אותו ענף ספורט בארץ ומחוצה לה.

@ 11ב. טופס הרשמה לאגודה (תיקון: תשנ״א)
: השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע בתקנות את המידע שעל אגודת ספורט לכלול בטופס ההרשמה לאגודה.

@ 12. ערר בענין העברת ספורטאי (תיקון: תשנ״א)
: (א) אסרה או הגבילה אגודת ספורט את העברתו של ספורטאי בהתאם להוראות תקנון כאמור [[בסעיף 10]], או שלא הסכימה להעברתו כאמור [[בסעיף 11א]], רשאי הספורטאי, לערור על החלטת האגודה לפני שופט שמינהו השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לענין עררים כאמור.
: (ב) שופט כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לאשר את החלטת אגודת הספורט, לבטלה או לשנותה.

@ 13. שימוש במיתקני ספורט
: (א) השר רשאי, בהסכמת שר הפנים, לקבוע בתקנות תנאים שבהם ניתן לחייב רשות מקומית לאפשר פעילות ספורט במיתקני ספורט המצויים במוסדות חינוך, במבני ציבור או בשטחים ציבוריים השייכים לאותה רשות מקומית, בשעות שבהן המיתקנים אינם בשימוש, ובלבד שתינתן עדיפות לכל התושבים של אותה רשות מקומית.
: (ב) לא ישתמש אדם במיתקני ספורט כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן שילם דמי שימוש כפי שקבעה הרשות המקומית.
: (ג) הוראות [[פקודת המסים (גביה)]] יחולו על גביית דמי שימוש לפי סעיף קטן (ב) כאילו היו מס.
: (ד) השר רשאי, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להורות בצו לרשות מקומית או למספר רשויות מקומיות במשותף, להקצות שטחים לפעילות ספורט ולמיתקני ספורט ולהקים מבני ספורט; צו כאמור יינתן בהתחשב בגודל האוכלוסיה ובסוגי הפעילויות המתאימים לה, ויוגדרו בו השטח, סוגי המיתקנים ומידותיהם.
: (ה) השר רשאי לקבוע תקנים למיתקני ספורט ולמכשירי ספורט במוסד חינוך, כמשמעותו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]].

@ 13א. דגל מדינת ישראל על מדי תחרות (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) על מדי התחרות של ספורטאי הישגי המשתתף בתחרות בין-לאומית רשמית שבה הוא מייצג את מדינת ישראל יופיע דגל המדינה כהגדרתו [[בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש&quot;ט-1949]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) השר רשאי לקבוע, בצו, ענף ספורט שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליו, דרך קבע או לתקופה שיקבע;
:: (2) השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי לקבוע, בנוהל שיפורסם באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט, נסיבות מיוחדות שבהן לא יופיע דגל המדינה על מדי התחרות של ספורטאי כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) (((הוראת שעה מיום 2.4.2025 עד יום 1.7.2026):)) בסעיף זה -
::- &quot;ספורטאי הישגי&quot; - אחד מאלה:
::: (1) לגבי ענף ספורט אישי - ספורטאי בענף ספורט אישי, המשתתף בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
::: (2) לגבי ענף ספורט קבוצתי - ספורטאי בענף ספורט קבוצתי, הרשום בקבוצת ספורטאים המשתתפת בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
::- &quot;תחרות בין-לאומית רשמית&quot; - תחרות בענף ספורט שמתקיימים לגביה כל אלה:
::: (1) המשתתפים בה נוטלים חלק בספורט הישגי והם ממדינות שונות;
::: (2) תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של המשתתפים בה;
::: (3) היא באחריותם ובפיקוחם של איגוד, התאחדות או גוף בין-לאומי מייצג ומוכר באותו ענף ספורט;
::: (4) היא הוכרה כתחרות רשמית על ידי הגוף הבין-לאומי המייצג והמוכר באותו ענף ספורט.

@ 14. הגנת סמלים
: סמלי אגודות הספורט וארגוני הספורט יהיו מוגנים, ושימוש מסחרי בהם, שלא ברשות אגודה או ארגון כאמור, אסור.

=== סימן ה': פיקוח וסמכות למתן הוראות (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 14א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) השר יסמיך מפקחים מקרב עובדי מינהל הספורט במשרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[סימן זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בחוק זה - מפקח).
: (ב) למפקח יוסמך מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סימן זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
: (ג) למפקח כאמור בסעיף זה יוסמך גם הממונה, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), והוא יעמוד בראש מערך הפיקוח.
: (ד) הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות.

@ 14ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען;
: (3) להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח שהוא מקום כאמור [[בסעיף 14ט(א)(1)]], ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 14ג. סמכות למתן הוראות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל תעודת הסמכה, מוסד מוכר להכשרה, גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק או יחיד המקיים פעילויות כאמור, הפר הוראות לפי חוק זה, או את ההוראות בתעודה או בהכרה שקיבל, לפי העניין, רשאי הממונה או מפקח שהוא הסמיכו לכך, בלי לגרוע משאר הסמכויות לפי חוק זה, לנקוט צעדים כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לתת לו הוראות לתיקון ההפרה שנמצאה;
: (2) להורות על הפסקה של אימון ספורט מסוים או קיום הכשרה או קורס מסוימים, במועד שיורה, עד לתיקון ההפרה, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין, ואם לדעת הממונה יש חשש לפגיעה בשלומם, בבריאותם או בבטיחותם של חניכים או מתאמנים, עד לתיקון ההפרה - אף לאלתר;
: (3) להורות שלא יתקיימו בחינות לשם מתן תעודות הסמכה עד לתיקון ההפרה, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין.

@ 14ד. זיהוי מפקחים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]], אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 14ה. הפרעה למפקח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: הפריע מוסד מוכר להכשרה או מי מטעמו למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי [[סעיפים 14ב]] [[ו-14ג]], רשאי הממונה לשלוח לו התראה בכתב, ולפיה אם לא יחדל להפריע כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהתראה, יהיה רשאי הממונה לבטל את ההכרה שניתנה למוסד או להתלותה לפי [[סעיף 4ח]].

=== סימן ו': הסתייעות בבדיקות עזר (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 14ו. הסתייעות בבדיקות עזר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לשם קבלת החלטה לפי [[סעיף 4ב]] [[או 4ה]] בעניין הכרה במוסד, חידושה או מתן הכרה זמנית, לפי העניין, או החלטה לפי [[סעיף 4ח]] בעניין הגבלת הכרה כאמור, התלייתה או ביטולה, ולשם פיקוח על התקיימותם של התנאים לפי [[סימנים א' עד ד']], רשאי הממונה להסתייע בממצאים של בדיקות שביצע בודק שהתקשר עם גוף בודק לפי הוראות [[סעיף 14ט]] לפי רשימת תיוג כמשמעותה [[בסעיף 14ט(א)(3)]], בדבר התקיימות התנאים המנויים בה ([[בסימן זה]] - בדיקות עזר).
: (ב) התקשרות עם גוף בודק, לשם הסתייעות בו כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]]; בהליך כאמור רשאית ועדת המכרזים לקבוע תנאים שיחולו על הגוף הבודק או על בודקים שהתקשרו עימו, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי, הכשרה ומניעת ניגוד עניינים.

@ 14ז. היתר לשמש גוף בודק (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה ייתן היתר לשמש גוף בודק לתאגיד שהגיש בקשה בהליך כאמור [[בסעיף 14ו(ב)]] (בסעיף זה - בקשה להיתר), ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא התאגד ונרשם בישראל;
:: (2) הוא, וכן נושא משרה או בעל שליטה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה התאגיד אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לקבל היתר לשמש גוף בודק, ואין כתב אישום שתלוי ועומד נגדם בשל עבירה כאמור;
:: (3) הוא הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי התקשר בהסכם עם בודקים בתחומים, בהיקף ובזמינות הנדרשים לשם ביצוע בדיקות עזר;
:: (4) תנאים נוספים ככל שנקבעו בהליך לפי [[סעיף 14ו(ב)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לסרב לתת לתאגיד היתר לשמש גוף בודק, אף אם מתקיימים לגביו התנאים כאמור באותו סעיף קטן, מנימוקים שימסור לתאגיד ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי יש טעמים שבטובת הציבור שבשלהם התאגיד אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל היתר כאמור.
: (ג) הממונה רשאי לקבוע בהיתר לשמש גוף בודק תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של הגוף הבודק, ורשאי הוא להורות על תנאים והוראות כאמור לפי סוגים של בדיקות עזר שבודק שעימו התקשר הגוף הבודק רשאי לבצע.
: (ד) הממונה רשאי לשנות תנאים והוראות שקבע בהיתר לשמש גוף בודק, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ה) תוקפו של היתר לשמש גוף בודק יהיה לתקופה של שנתיים שתחילתה ביום תחילת ההתקשרות כאמור [[בסעיף 14ו(ב)]], ורשאי הממונה לחדש את תוקף ההיתר כאמור לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם, ושלא יעלו במצטבר על שש שנים.
: (ו) בעל היתר לשמש גוף בודק יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה להיתר, בתוך 30 ימים מיום השינוי.

@ 14ח. הסמכת בודקים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי להסמיך בודקים לשם הסתייעות בהם לפי הוראות [[סעיף 14ו]].
: (ב) לא יסמיך הממונה בודק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, להיות מוסמך כאמור, או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;
:: (2) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה -
:::- &quot;עניין אישי&quot;, של בודק - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
:::- &quot;קרוב&quot;, של בודק - בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם.
: (ג) הממונה רשאי לסרב להסמיך בודק, אף שמתקיימים לגביו התנאים לפי סעיף זה, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן הוא אינו ראוי להיות בודק.
: (ד) הממונה רשאי להורות בכתב ההסמכה תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של בודק, ובכלל זה לפי סוגים של בדיקות שהוא מוסמך לבצע, ורשאי הוא לשנות תנאים והוראות שנתן לעניין דרכי פעולתו לאחר שנתן לבודק הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ה) הסמכה לבודק תהיה לתקופה שיורה הממונה בכתב ההסמכה, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפו של ההיתר של הגוף הבודק שהתקשר עימו.

@ 14ט. פעולות בודקים ודיווח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לשם ביצוע בדיקות עזר בעבור הממונה, רשאי בודק שהתקשר עם גוף בודק, שבידו כתב הסמכה לפי [[סעיף 14ח]] -
:: (1) להיכנס, בהתקיים הוראות סעיף קטן (ב), למקום שבו פועל אדם העוסק באימון ספורט, מוסד המקיים הכשרות או קורסים בתחום של אימון ספורט, וכן גוף או יחיד שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה לכיתות הלימוד ולמיתקנים שבהם מתבצעים אימון הספורט, ההכשרה, הקורס או פעילות הספורט, לפי העניין, ולבדוק את הבדיקות שהורה לו הממונה לבצע, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים;
:: (2) לדרוש מכל אדם העוסק באימון ספורט או משתתף בו, עובד במוסד המקיים הכשרות או קורסים בתחום של אימון ספורט, או לומד במוסד כאמור, וכן מכל גוף או יחיד שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ומכל אדם המועסק בגופים כאמור או הנחזה לאחד מאלה (בסעיף זה - הנבדק), למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (3) להשתמש ברשימת תיוג שקבע הממונה לשם ביצוע בדיקת עזר; רשימת התיוג, ובכלל זה רשימת המסמכים הרשמיים הנדרשים לשם קביעת הממצאים, תפורסם באתר האינטרנט (בסעיף זה - רשימת תיוג);
:: (4) לקבל מהנבדק מסמך רשמי המנוי ברשימת תיוג.
: (ב) בודק רשאי להשתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(1), רק בהתקיים כל אלה:
:: (1) הבודק הציג את כתב הסמכתו לנבדק;
:: (2) ניתנה הסכמה בכתב מאת הנבדק לכניסת הבודק למקום;
:: (3) בטרם מתן ההסכמה כאמור בפסקה (2), ניתן לנבדק הסבר על מטרתן של בדיקות העזר וכן על זכותו לסרב לביצוע בדיקות כאמור ולחזור בו מהסכמתו עד לתחילת ביצוען.
: (ג) בודק יפעל מטעם הממונה, בהתאם להנחייתו ולהוראותיו ותחת פיקוחו; בודק לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתנה לממונה לפי דין.
: (ד) גוף בודק שקיבל היתר לפי [[סעיף 14ז]] ידווח לממונה על כל בדיקה שביצע בודק שעימו התקשר ועל ממצאיה; הדיווח ייחתם על ידי מנהל הגוף הבודק.

@ 14י. ביטול היתר לשמש גוף בודק או התלייתו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי לבטל היתר לשמש גוף בודק או להתלותו לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר לפי [[סעיף 14ו]] [[או 14ז]];
:: (3) הופר תנאי מתנאי ההיתר או הופרה הוראה מההוראות לפי [[סימן זה]];
:: (4) הממונה מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הגוף הבודק אינו ראוי להיות בעל היתר;
:: (5) בדיקות העזר אינן מבוצעות ברמה מקצועית נאותה.
: (ב) הממונה לא יבטל היתר ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מהגוף הבודק לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל ההיתר לא עשה כן; ביטול ההיתר או התלייתו יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.

@ 14יא. ביטול הסמכה של בודק או התלייתה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי לבטל הסמכה שנתן לבודק או להתלותה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההסמכה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההסמכה לפי [[סעיף 14ו]] [[או 14ח]];
:: (3) הופר תנאי מתנאי ההסמכה או הופרה הוראה מההוראות לפי [[סימן זה]];
:: (4) מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבודק אינו ראוי להיות בודק;
:: (5) עבודת הבודק אינה מבוצעת ברמה מקצועית נאותה.
: (ב) הממונה לא יבטל הסמכה ולא יתלה אותה, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מהבודק לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, והוא לא עשה כן; ביטול ההסמכה או התלייתה יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.

@ 14יב. החלת דינים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: דינם של בודקים כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]].

=== סימן ז': אכיפה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

==== סימן משנה א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד) ====

@ 14יג. עיצום כספי
: (א) הפר אדם הוראה להפסקת הפרה שנתן לו הממונה לפי [[סעיף 2(ג)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן משנה זה]] בסכום של 10,000 שקלים חדשים.
: (ב) ערך אדם הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר בלא שקיבל הכרה כמוסד מוכר להכשרה, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן משנה זה]] בסכום של 60,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - בסכום של 100,000 שקלים חדשים.
: (ג) ערך מי שהוכר כמוסד להכשרה, הכשרה שלא בהתאם לתנאים שצוינו בהכרה שניתנה לו לפי [[סעיף 4ב(ב)]], בניגוד להוראות [[סעיף 4א]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן משנה זה]] בסכום של 60,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - בסכום של 100,000 שקלים חדשים.
: (ד) ארגן גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד והתאחדות, או יחיד שמקיים פעילויות כאמור, אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר על ידי מי שאינו בעל תעודת הסמכה הנדרשת לפי [[סעיף 2(א)]] או שאינו נחשב כבעל תעודת הסמכה לפי חוק זה, או שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 4יב]], רשאי הממונה להטיל על גוף כאמור שהוא אגודת ספורט או על יחיד עיצום בסכום של 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא איגוד, התאחדות או תאגיד אחר למעט אגודת ספורט - בסכום של 30,000 שקלים חדשים.

@ 14יד. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 14יג]] ([[בסימן זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[14יג|אותו סעיף]], ימסור לו הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בסימן זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בסימן זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצוע ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 14טו]], וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 14טז(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 14יז]], ושיעור התוספת.

@ 14טו. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 14יד]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.

@ 14טז. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 14טו]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 14יח]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 14טו]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 14יז. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 14יג]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 14יח. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן משנה זה]], אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 14יט. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 14טז(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 14לג]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי [[סימן משנה זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ובלבד שהסכומים יעודכנו לראשונה החל מחלוף שנה ממועד תחילתו של [[25:4618954|חוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ&quot;ד-2024]] (((ביום 2.1.2027))); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 14כ. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 14טז]].

@ 14כא. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים; [[בסימן זה]] -
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 14כב. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 14כא]].

@ 14כג. גבייה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

==== סימן משנה ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד) ====

@ 14כד. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 14יג]], והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב, להמציא למפר, בכתב, התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן משנה זה]] ([[בפרק זה]] - התראה מינהלית); הנהלים יפורסמו באתר האינטרנט; בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 14כו]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 14כה]].

@ 14כה. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 14כד]], רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.
: (ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 14כו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן משנה זה]], והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 14יז(א)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות [[סעיף 14יד]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן משנה זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 14יז(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 14יד]], בשינויים המחויבים.

==== סימן משנה ג': התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשפ&quot;ד) ====

@ 14כז. הודעה על האפשרות להגשת התחייבות והפקדת עירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 14יג]], והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא למסור למפר הודעה על אפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, לפי הוראות [[סימן משנה זה]], במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן משנה א']]; הנהלים יפורסמו באתר האינטרנט; בסעיף זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

@ 14כח. תנאי ההתחייבות וגובה העירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור [[בסעיף 14כז]], ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה בכתב ההתחייבות ושתחילתה ביום הגשתו, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן משנה זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ב) הממונה רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה.
: (ג) נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים שנקבעו [[בתוספת השנייה]].
: (ד) הממונה רשאי, לבקשת המפר ובהחלטה מנומקת, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.

@ 14כט. תוצאות הגשת כתב התחייבות או אי-הגשתו והפקדת עירבון או אי-הפקדתו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הגיש המפר לממונה כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי [[סימן משנה זה]], בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 14כז]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון, בתוך התקופה האמורה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי [[סעיף 14יד]].
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.

@ 14ל. הפרת התחייבות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי [[סימן משנה זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה הגיש את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה באותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 14יז(א)]] או כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 14יז(ב)]], לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) הממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 14יד]], בשינויים המחויבים;
::: (ב) מסר הממונה למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 14טז(ב)(1)]] או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור [[בסעיף 14טז(ד)]], יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת;
::: (ג) החליט הממונה, לפי [[סעיף 14כח(ד)]], לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי [[סעיף 14טז]] הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:: (2) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 14כח(ב)]] - יחלט הממונה את העירבון, ואם החליט, לפי [[סעיף 14כח(ד)]], לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי [[סעיף 14טז]] לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בצירוף ריבית שקלית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; הממונה לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.
: (ב) לעניין [[סימן זה]] יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן משנה זה]], בשל אותה הפרה.

@ 14לא. השבת העירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי [[סימן משנה זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

==== סימן משנה ד': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;ד) ====

@ 14לב. עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 14יג]] או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 14לג. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[סימן זה]] ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון, לקבל ערעור כאמור בסעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 14לד. פרסום החלטות על הטלת עיצומים כספיים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת סכום העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום עיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 14לג]] על החלטת הממונה להטיל עיצום כספי, יפרסם הממונה, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 14טו]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 14יד]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 14לה. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון לפי [[סימן זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 14יג]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[סימן זה]] בשל ההפרה.

=== סימן ח': עונשין (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 15. עונשין (תיקון: תשע״א, תשפ&quot;ד)
: העובר על הוראה מהוראות [[פרק זה]] או תקנות שלפיו, דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]].

@ 15. עונשין (תיקון: תשע״א, תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
: (1) אדם העורך הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא שקיבל הכרה כמוסד מוכר להכשרה, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]];
: (2) מוסד מוכר להכשרה שעורך הכשרה שלא בהתאם לתנאים שצוינו לפי [[סעיף 4ב(ב)]] בהכרה שניתנה לו, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]];
: (3) אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד המשתפים ספורטאי בתחרות ספורט המאורגנת בידם או מטעמם, בלי שנבדק תחילה בדיקות רפואיות ונמצא כשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 5]];
: (4) ספורטאי המשתמש בסם או בתכשיר ממריץ להגברת הישגיו בספורט, בניגוד להוראות [[סעיף 6(א)]];
: (5) אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד שלא מבטחים ספורטאי הנוטל חלק בתחרות ספורט המאורגנת בידם או מטעמם, בניגוד להוראות [[סעיף 7]];
: (6) גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד או התאחדות, או יחיד שמקיים פעילויות כאמור, שמארגן אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר, על ידי מי שאינו בעל תעודת הסמכה הנדרשת לפי [[סעיף 2(א)]] או שאינו נחשב כבעל תעודת הסמכה לפי חוק זה, או שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 4יב]].

=== סימן ט': תחולה ושמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 16. סייג לתחולה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;א, תשפ&quot;ד)
: (א) הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על ספורטאים מחוץ לארץ, שאינם רשומים בהתאחדות או באיגוד, הבאים לישראל להשתתף בתחרויות ספורט; (((החל מיום 2.1.2027):)) בסעיף קטן זה, &quot;ספורטאי&quot; - מי שמשתתף בפעילות ספורט.
: (ב) הוראות [[סעיפים 2]], [[3]] [[ו-8]] לא יחולו על מורה לחינוך גופני במוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט–1949]], בעת מילוי תפקידו עם תלמידי המוסד במסגרת פעילות ספורט הנערכת במוסד החינוך או מטעמו או במסגרת פעילות ספורט הנערכת בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.
:: (((החל מיום 2.1.2027):)) הוראות [[סעיפים 2]] [[ו-8]] לא יחולו על מורה לחינוך גופני במוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט–1949]], בעת מילוי תפקידו עם תלמידי המוסד במסגרת פעילות ספורט הנערכת במוסד החינוך או מטעמו או במסגרת פעילות ספורט הנערכת בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.
: (ג) (((החל מיום 2.1.2027):)) הוראות [[סעיף 4יב]] לא יחולו על ביצוע פעולות כאמור [[באותו סעיף]] בידי משרד החינוך או מוסד חינוך או מי מטעמם, ובלבד שהפעולות נערכות בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.

@ 17. שמירת דינים (תיקון: תשע״א)
: [[פרק זה]] בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

== פרק ג׳: המועצה הלאומית לספורט (תיקון: תשע״א) ==

=== סימן א׳: הקמת המועצה ופעילותה (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 17א. הקמת המועצה הלאומית לספורט והרכבה (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע״ח)
: (א) מוקמת בזה המועצה הלאומית לספורט.
: (ב) במועצה יהיו 20 חברים שימנו השרים והם:
:: (1) שלושה עובדי משרד התרבות והספורט;
:: (2) שני עובדי משרד האוצר;
:: (3) עובד משרד המשפטים;
:: (4) שלושה נציגי הוועד האולימפי בישראל;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) נציג מבין עובדי הרשויות המקומיות שהוא מנהל מחלקת ספורט ברשות המקומית או נבחר ציבור בעל זיקה משמעותית לספורט שימונה בהמלצת מרכז השלטון המקומי;
:: (7) נציג המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל;
:: (8) נציג איל&quot;ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי;
:: (9) נציג ההתאחדות הישראלית לספורט נכים;
:: (10) נציג איגוד הכדורסל בישראל;
:: (11) נציג ההתאחדות לכדורגל בישראל;
:: (12) שני נציגי ציבור בעלי רקע בתחום הספורט, שאחד מהם הוא מתחום הספורט למקומות עבודה;
:: (13) נציג ציבור בעל רקע בתחום החברתי–כלכלי;
:: (14) נציג של התאחדות או איגוד, שאינם מיוצגים על יד נציגים אחרים במועצה;
:: (15) נציג של התאחדות או איגוד, שאינם מיוצגים על ידי נציגים אחרים במועצה, שייבחר על ידי הוועד האולימפי בישראל, הוועד הפאראלימפי הישראלי ואיל״ת - התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא-אולימפי; בהיעדר הסכמה בין הגופים האמורים, ימליץ כל אחד מהם על נציג, והשרים יקבעו את זהות הנציג שימונה לפי פסקה זו.
: (ג) במינוי לפי פסקאות (1), (2), (4) ו־(12) שבסעיף קטן (ב), תמונה לפחות אישה אחת לפי הוראות כל פסקה כאמור.
: (ג1) במינוי לפי פסקאות (4) עד (15) שבסעיף קטן (ב), לא ימונה מי שעוסק בתחום ההימורים וההגרלות.
: (ג2) בהרכב המועצה יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגם של בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, ובכלל זה ימונו למועצה שני נציגים מקרב אוכלוסיה זו, אחד מקרב נציגי הממשלה, והאחר - מקרב יתר הגופים המיוצגים במועצה.
: (ד) לפחות אחד מבין חברי המועצה יהיה נציג מענפי הספורט האישי.
: (ה) (((בוטל).))

@ 17ב. סייגים למינוי ולכהונה כחבר המועצה (תיקון: תשע״א, תשע״ז)
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר המועצה מי שמכהן כנושא משרה ביותר מגוף אחד מהגופים המנויים [[בסעיף 17א(ב)(4) עד (11)]] ([[בפרק זה]] – חברות כפולה).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חברות בוועד האולימפי בישראל כנציג איגוד או התאחדות לא תיחשב כחברות כפולה.
: (ג) [[בפרק זה]] –
::- ”התאחדות” – לרבות התאחדות שקיבלה הכרה לפי [[סעיף 4 לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005]];
::- ”נושא משרה” – כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]], וכל עובד הכפוף לו במישרין.

@ 17ג. מינוי יושב ראש המועצה וסגנו (תיקון: תשע״א)
: השר ימנה יושב ראש למועצה מבין חברי המועצה שהם נציגי ציבור, וכן סגן יושב ראש למועצה מבין חברי המועצה.

@ 17ד. תקופת כהונה (תיקון: תשע״א)
: חבר המועצה יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים.

@ 17ה. הפסקת כהונה (תיקון: תשע״א, תשע״א–2)
: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשרים;
:: (2) הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה;
:: (3) חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או חבר בגוף שאותו הוא מייצג במועצה;
:: (4) היה למי שמתקיימת בו חברות כפולה.
: (ב) השרים, לאחר שנתנו לחבר המועצה הזדמנות לטעון את טענותיו, רשאים להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בשל אחת מאלה:
:: (1) הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או משש ישיבות בתוך שנה;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
:: (3) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלהיות חבר המועצה או כי אינו ממלא כראוי את תפקידו.
: (ג) התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו לפי [[סעיפים 17א]] [[ו־17ב]].

@ 17ו. סדרי עבודת המועצה (תיקון: תשע״א)
: המועצה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה.

@ 17ז. מניין חוקי (תיקון: תשע״א, תשע״ח)
: מניין חוקי לקיום ישיבות המועצה הוא רוב חברי המועצה ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש; החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של היושב ראש.

@ 17ח. תוקף פעולות (תיקון: תשע״א)
: קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.

@ 17ט. ועדות המועצה (תיקון: תשע״א, תשפ&quot;ב)
: (א) המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולקבוע את תחומי פעולתן ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
: (ב)(1) המועצה תמנה ועדה למניעת אלימות בספורט (בסעיף קטן זה - הוועדה), שבין חבריה יהיו נציג ההתאחדות לכדורגל, נציג איגוד הכדורסל ונציג אוהדי ספורט, ולפחות שלושים אחוזים מבין חבריה יהיו נשים; המועצה רשאית למנות לוועדה חברים שאינם חברי המועצה, ובלבד שמספרם לא יעלה על מחצית מחברי הוועדה; לעניין חברי ועדה כאמור שאינם חברי המועצה יחולו הוראות [[סעיפים 17א(ג1)]], [[17ד]] [[ו-17ה]], בשינויים המחויבים.
:: (2) הוועדה תפעל לגיבוש תוכנית לפעולה ולטיפול בנושא האלימות בספורט, ובכלל זה קידום של שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה וגופים אחרים הפועלים בתחום הספורט, ריכוז ואיסוף של מידע ונתונים, פעולות הסברה וחינוך וכל פעולה אחרת לפי קביעת המועצה; הוועדה תדווח למועצה על פעילותה אחת לשנה; עיקרי הדיווח יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט.
:: (3) הוועדה תתכנס לפחות אחת לרבעון, ובלבד שאחת מישיבותיה תתקיים לפני תחילת עונת ספורט, ובה יוצגו התוכנית כאמור בפסקה (2) והיעדים לאותה עונת ספורט.

=== סימן ב׳: תפקידי המועצה (תיקון: תשע״א, תשע״ח) ===

@ 17י. תפקידי המועצה (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע״ד–2, תשע״ז–2, תשע״ח)
: תפקידי המועצה –
: (1) לייעץ לשר בעניין קביעת מדיניות כוללת וארוכת טווח בתחום הספורט לשם קידומם ופיתוחם של הפעילות הגופנית והספורט בישראל;
: (2) לייעץ לשר בעניין קביעת סדרי העדיפויות להשקעת משאבים בתחום הספורט, לרבות באיתור ובטיפוח של ספורטאים;
: (3) לייעץ לשר בעניין קביעת אמות המידה לתמיכה בתחום הספורט;
: (4) לייעץ לשרים בעניין קביעת תכנית המיתקנים הלאומית כאמור [[בסעיף 17יד]];
: (5) (((נמחקה);))
: (6) לגבש המלצות בנושאים בתחום הספורט שהשר או שר האוצר, ביקשו שתדון בהם, וההמלצות יובאו לעיון השרים.

@ 17יא. (תיקון: תשע״א, תשע״ח) : (((בוטל).))
@ 17יב. (תיקון: תשע״א, תשע&quot;ד-2, תשע״ח) : (((בוטל).))
@ 17יג. (תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע&quot;ט) : (((פקע).))

@ 17יד. תכנית המיתקנים הלאומית (תיקון: תשע״א, תשע״ח)
: (א) השרים, לאחר התייעצות עם השרים הממונים על משרדי הממשלה המקצים משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט ובהתייעצות עם המועצה, יקבעו את תכנית המיתקנים הלאומית, ויפרסמו אותה ברשומות.
: (ב) תכנית המיתקנים הלאומית תכלול, בין השאר:
:: (1) תכנית כוללת וארוכת טווח להקמת מיתקני ספורט חדשים;
:: (2) סדרי עדיפויות להקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט; בסעיף זה, ”הקצאת משאבים” – לרבות באמצעות תמיכה, השתתפות בתקציב והקמה ושדרוג של מיתקני ספורט;
:: (3) כללים לתקינות ולבטיחות של מיתקני ספורט, אשר יהיו הוראות התקנונים הרשמיים הנוהגים בגופים הבין־לאומיים המוכרים בענף מענפי הספורט, והוראות הכללים שעליהם החליטו התאחדות או איגוד לפי התקנונים האמורים, בשינויים ובתנאים שאישרו השרים (בחוק זה – כללי תקינות ובטיחות);
:: (4) סכומי הכספים שייועדו להקצאה בעבור הקמתם או שדרוגם של תשתיות ספורט או מיתקני ספורט (בפסקה זו - תשתיות או מיתקנים), ולעניין זה רשאים להביא בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
::: (א) סוגיהם ומספרם של התשתיות או המיתקנים;
::: (ב) מיקומם של התשתיות או המיתקנים, בשים לב לפריסה גאוגרפית, לצורכי הפיתוח של הספורט בישראל או למצב הכלכלי של היישוב שבו הם נמצאים בהתאם למדד החברתי–כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או מדד אחר שייראה לשרים הולם;
::: (ג) סוגי הגופים שיהיו זכאים להקצאת כספים לשם הקמתם או שדרוגם של תשתיות או מיתקנים (בפסקה זו - הגופים הזכאים);
::: (ד) לוחות הזמנים לביצוע ההקמה או השדרוג של התשתיות או המיתקנים, שבהם יידרשו לעמוד הגופים הזכאים;
::: (ה) סכום המימון המשלים שיידרש מהגופים הנתמכים, והוראות לעניין המרת הזכאות של הגופים הזכאים לתשתית או למיתקן אחרים.
: (ג) השרים יבחנו את תכנית המיתקנים הלאומית מפעם לפעם, ולפחות אחת לחמש שנים.
: (ד) תכנית המיתקנים הלאומית תחייב את המפורטים להלן:
:: (1) משרד התרבות והספורט ומשרדי הממשלה כאמור בסעיף קטן (א) לעניין הקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) מפעל הפיס – לעניין הקצבה מיוחדת.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), השרים רשאים, מנימוקים שיפורטו ולאחר התייעצות עם המועצה, לאשר לגופים המפורטים בסעיף קטן (ד)(1) ו־(3) להשתמש בתקציבם כדי להקים או לשדרג מיתקני ספורט שלא לפי תכנית המיתקנים הלאומית, ובלבד שיעמדו בכללי התקינות והבטיחות.
: (ו) מפעל הפיס ידווח לשרים ולמועצה, עד לתחילת חודש ניסן בכל שנה, על תכנית העבודה שלו לאותה שנה לעניין הקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שלא מכספי ההקצבה המיוחדת.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תכנון, בנייה, רישוי, תקינות ובטיחות של מיתקני ספורט.
: (ח) לעניין סעיף זה, ”מיתקן ספורט” – למעט מגרש, בור קפיצה ומסלול ריצה, הנבנה מתקציב משרד החינוך, בשטחו של מוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]].

=== סימן ג׳: תקציב, גמול והחזר הוצאות (תיקון: תשע״א) ===

@ 17טו. תקציב המועצה (תיקון: תשע״א)
: תקציב המועצה השנתי ייקבע בתכנית נפרדת, במסגרת ההקצאה לתחום פעולה – מינהל ספורט, בסעיף תקציב משרד התרבות והספורט בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, ”תכנית”, ”תחום פעולה” ו”סעיף תקציב” – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב]].

@ 17טז. גמול והחזר הוצאות (תיקון: תשע״א)
: (א) חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או נציג של גוף שאותו הוא מייצג במועצה, זכאי לקבל גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
: (ב) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם.
: (ד) בסעיף זה, ”עובד המדינה”, ”עובד גוף מתוקצב” – כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב]].

== פרק ד׳: ביצוע ותקנות (תיקון: תשע״א) ==

@ 18. ביצוע ותקנות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
: (ב) תקנות כאמור יותקנו לאחר התייעצות עם ארגוני הספורט, אם לא נקבע בחוק זה כי הן טעונות הסכמה של אחר או התייעצות עמו.
: (ג) תקנות לפי חוק זה, למעט תקנות כאמור בסעיף קטן (א), יותקנו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
:: (((החל מיום 2.1.2027):)) תקנות לפי חוק זה, יותקנו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
: (ד) (((החל מיום 2.1.2027):)) השר, באישור שר האוצר ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד בקשה לקבלת הכרה במוסד להכשרה, בעד בקשה לחידוש הכרה כאמור ובעד בחינה עיונית או מעשית, ויכול שיקבע אגרה שונה לפי סוגי פעילות ספורט מוסדרים; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעורי האגרות, אופן ומועד תשלומן, הצמדתן ודרכי גבייתן.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 4י]]))) ====
=== הצהרת בריאות למועמדים לקורס להכשרת מדריכים או מאמנים ===
: (((החל מיום 2.1.2027):))

: שם ושם משפחה: .......................................
: מספר זהות:..........................
: מועמד/ת להשתתף בקורס ..........................., בפעילות ספורט מסוג ....................... (השלימו את החסר)
: האם את/ה סובל/ת מאחד או יותר מאלה (הקיפו בעיגול כן/לא; אם המענה על אחת או יותר מהשאלות חיובי, יהיה עליך להמציא תעודה רפואית מרופא לפני קבלת האישור להשתתפות בקורס):
: (1) האם ידוע לך שאת/ה סובל/ת מבעיה בלב? כן/לא;
: (2) האם את/ה סובל/ת מכאב או לחץ בחזה בזמן מאמץ גופני? כן/לא;
: (3) האם הופיע אצלך בחודש האחרון כאב או לחץ בחזה, בלא קשר למאמץ גופני? כן/לא;
: (4) האם את/ה סובל/ת מהפרעות בשיווי משקל, סחרחורת או נטייה להתעלפויות? כן/לא;
: (5) האם אחד מבני משפחתך נפטר מבעיית לב או מוות פתאומי בטרם מלאו לו 55 שנה? כן/לא;
: (6) האם את/ה סובל/ת מבעיה רפואית אחרת העלולה לסכן את בריאותך בקורס או להגביל את השתתפותך הפעילה בו? כן/לא.

=== הצהרה ===
@ : אני מצהיר/ה בזה שמסרתי ידיעות מלאות ונכונות על מצבי הרפואי בעבר ובהווה לפי השאלות שנשאלתי לעיל.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|...............................|חתימת המועמד/ת}} | {{טקסט תחתי|...............................|חתימת הורה או אפוטרופוס שמונה {{ש}} לקטין (אם המועמד/ת קטין/נה) {{ש}} והסכמתו להשתתפות המועמד/ת בקורס}} }}
=== אישור המוסד - ממצאים ומסקנות ===
@ : לאור הנתונים שנמסרו בתשובות לשאלון - אין/יש צורך באישור רופא להשתתפותו/ה של המועמד/ת בקורס.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............................|שם המוסד}} | {{טקסט תחתי|...............................|שם ושם משפחה {{ש}} של מנהל המוסד}} | {{טקסט תחתי|...............................|חתימת המנהל וחותמת {{ש}} מוסד ההכשרה}} | {{טקסט תחתי|...............................|תאריך}} }}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 14יח]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
: (((החל מיום 2.1.2027):))

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי 
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בארבע השנים שקדמו להפרה - 30%; לא הפר את אותה הוראה בשנתיים שקדמו להפרה - 20%;
: (2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 40%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות 
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 30%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות 
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[פרט 2|בסעיפים 2]] [[פרט 3|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו - אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שהופחת סכום העיצום הכספי לפי [[פרט 2|סעיפים 2]] [[פרט 3|ו-3]] ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ח (18 ביולי 1988).
&lt;חתימות&gt;
* חיים הרצוג, נשיא המדינה
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* יצחק נבון, שר החינוך והתרבות</text>
      <sha1>icavao1w3501djjzr28y31py3cgdv4x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022347</id>
      <parentid>3022346</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T05:40:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3022347</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145237" sha1="80hzdyaydvum88hpc6w1tyanr8l27iv" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הספורט, התשמ&quot;ח–1988

&lt;מאגר 2000464 תיקון 2192628 תקן 151582 קוד a163Y00000DuDpkQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;ח, 122|חוק הספורט|11:210592)); ((תשנ&quot;א, 217|תיקון|12:210862)); ((תשנ&quot;ד, 110|תיקון מס' 2|13:210985)); ((תשס&quot;א, 178|תיקון מס' 3|15:300343)); ((תשס&quot;ג, 61|תיקון מס' 4|15:300583)); ((תשס&quot;ד, 22|תיקון מס' 5|16:299832)); ((תשע&quot;א, 674|תיקון מס' 6|18:301079)), ((974|ת&quot;ט|2304)), ((1031|תיקון מס' 7|18:301317)); ((תשע&quot;ב, 170|תיקון מס' 7 (תיקון)|18:301435)), ((447|תיקון מס' 8|18:301333)); ((תשע&quot;ג, 110|ת&quot;ט|2403)), ((196|ת&quot;ט|2405)); ((תשע&quot;ד, 2|תיקון מס' 9 לחוק חופש המידע|19:301517)), ((411|תיקון מס' 7 – הוראת שעה לחוק להסדר ההימורים בספורט|19:301607)); ((תשע&quot;ו, 1212|תיקון מס' 10|20:348675)); ((תשע&quot;ז, 418|תיקון מס' 9 לחוק להסדר ההימורים בספורט|20:369721)), ((474|תיקון מס׳ 10 לחוק להסדר ההימורים בספורט|20:381769)), ((548|חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט)|20:382394)); ((תשע&quot;ח, 520|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)), ((718|תיקון מס' 15|20:502441)); ((תשע&quot;ט, 140|תיקון מס' 14 והוראת שעה לחוק להסדר ההימורים בספורט|20:528242)); ((תשפ&quot;ב, 1007|תיקון מס' 3 והוראת שעה לחוק איסור אלימות בספורט|24:646017)); ((תשפ&quot;ד, 958|תיקון מס' 17|25:4618954)); ((תשפ&quot;ה, 476|תיקון מס' 18 והוראת שעה|25:6191481)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2274|צו הספורט (תיקון מס' 17) (דחיית יום התחילה של החוק)|12439)).

__TOC__

== פרק א׳: הגדרות (תיקון: תשע״א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ״א, תשס״ג, תשע״א, תשע״א–3, תשע״ז–2, תשע״ז-3, תשע״ח, תשפ&quot;ד)
: בחוק זה –
:- ”ספורט” או ”פעילות ספורט” – פעילות משחקית, בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, אשר נדרש לה מאמץ גופני;
:- ”אגודת ספורט” – חבר־בני־אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים והמסונף לארגון ספורט או הפועל כתאגיד עצמאי;
:- ”ארגון ספורט” – תאגיד שלא למטרות ריווח המאגד בתוכו אגודות ספורט העוסקות בענפי ספורט שונים;
:- ”עונת ספורט” – העונה הרשמית של פעילות בענף ספורט שנקבעה בידי ההתאחדות או האיגוד הנוגעים בדבר, ובלבד שלא תעלה על עשרה חדשים בשנה;
:- ”פגרה” – התקופה שבין שתי עונות ספורט;
:- ”התאחדות” ו”איגוד”, לענין ספורט – תאגיד שלא למטרות ריווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל ושמכירים בו הגופים הבין־לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט;
:- ”מכון ספורט” – מי שנותן שירותים של פעילות ספורט למטרות ריווח;
:- ”מועדון ספורט” – תאגיד שלא למטרות ריווח לצורך קיום פעולות ספורט במקום מוגדר;
:- ”פעילות ספורט מאורגנת” – פעילות ספורט המאורגנת על ידי אגודת ספורט או ארגון ספורט, התאחדות או איגוד;
:- ”שופט ספורט” – שופט שמונה על ידי התאחדות או איגוד לשפוט בפעילות ספורט מאורגנת;
:- ”השר” – שר החינוך והתרבות;
:- ”תעודת הסמכה” – תעודה המסמיכה אדם לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט, שניתנה מאת אחד מאלה:
:: (1) בית ספר בישראל שהכיר בו השר לענין זה; הכרה כאמור יכול שתהיה אף לגבי בית ספר המתנהל לפי חיקוק;
:: (2) בית ספר מחוץ לישראל, ובלבד שועדה כאמור [[בסעיף 4]] הכירה בתעודה;
:: (3) מוסד מוכר המכשיר עובדי הוראה לחינוך גופני, ובלבד שהשר הכיר במוסד לענין זה ושהתעודה ניתנה לבוגר המוסד בתנאים שקבע השר, הכל בשים לב, בין השאר, לתכנית הלימודים של המוסד להכשרת עובדי הוראה כאמור ולהתמחויות המתקיימות בו;
:- ”מוסד מוכר” – מוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958]], או מוסד שקיבל היתר לפי [[החוק האמור]];
:- ”המועצה” – המועצה הלאומית לספורט שהוקמה לפי [[סעיף 17א]];
:- ”המועצה להסדר ההימורים בספורט” – (((בוטלה);))
:- ”המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל” – המועצה שהוקמה לפי [[2005_des3416|החלטת הממשלה 3416 מיום י׳ באדר ב׳ התשס״ה (21 במרס 2005)]];
:- ”הקצבה מיוחדת” – סכום שנקבע בהיתר שניתן למפעל הפיס לפי [[סעיף 231(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], שהוא הקצבה מיוחדת לתחום הספורט;
:- ”הוועדה הציבורית” – (((בוטלה);))
:- ”חוק יסודות התקציב” – [[חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]];
:- &quot;חוק להסדר ההימורים בספורט&quot; – (((בוטלה);))
:- ”יתרת ההכנסות” – (((בוטלה);))
:- ”מיתקן ספורט” – מיתקן המשמש או המיועד לשמש לפעילות ספורט;
:- ”תכנית המיתקנים הלאומית” – תכנית לאומית להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שנקבעה לפי [[סעיף 17יד]];
:- ”השרים” – השר ושר האוצר.

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ״א, תשס״ג, תשע״א, תשע״א–3, תשע״ז–2, תשע״ז-3, תשע״ח, תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: בחוק זה -
:- &quot;אגודת ספורט&quot; - חבר בני אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסוימים הרשומים בהתאחדות או באיגוד ופועלים במסגרת תאגיד;
:- &quot;אימון ספורט&quot;, לעניין סוג פעילות ספורט מוסדר - לימוד שיטתי והקניית מיומנות, ובכלל זה משחק או תחרות המתקיימים במסגרתם, ולעניין סוגי פעילות ספורט שיש בהם סיכון מוגבר לפגיעה גופנית חמורה - גם לימוד והקניית מיומנות שנערכו באופן חד-פעמי;
:- &quot;ארגון ספורט&quot; - תאגיד שלא למטרות ריווח המאגד בתוכו אגודות ספורט העוסקות בענפי ספורט שונים;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של המשרד;
:- &quot;הכשרה&quot; - הכשרה לשם קבלת תעודת הסמכה;
:- &quot;הקצבה מיוחדת&quot; - סכום שנקבע בהיתר שניתן למפעל הפיס לפי [[סעיף 231(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], שהוא הקצבה מיוחדת לתחום הספורט;
:- &quot;התאחדות&quot; ו&quot;איגוד&quot;, לעניין ספורט - תאגיד שלא למטרות רווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל שמכירים בו הגופים הבין-לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט ושראש מינהל הספורט במשרד הכיר בו בהתאם לנוהל שפרסם המשרד באתר האינטרנט; הנוהל אינו טעון פרסום ברשומות;
:- &quot;הוועדה המשרדית&quot; - הוועדה המשרדית לבדיקת מידע פלילי שהוקמה לפי [[סעיף 2ה]];
:- &quot;חוק יסודות התקציב&quot; - [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;מוסד מוכר להכשרה&quot; - מוסד העורך הכשרות, שהממונה הכיר בו לפי [[סעיף 4ב]], ובכלל זה איגוד או התאחדות, אם הוכרו כמוסד כאמור;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה הלאומית לספורט שהוקמה לפי [[סעיף 17א]];
:- &quot;המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל&quot; - המועצה שהוקמה לפי [[2005_des3416|החלטת הממשלה 3416 מיום י' באדר ב' התשס&quot;ה (21 במרץ 2005)]];
:- &quot;מיתקן ספורט&quot; - מיתקן המשמש או המיועד לשמש לפעילות ספורט;
:- &quot;הממונה&quot; - עובד המשרד המנהל את תחום הכשרת המאמנים, שהשר הסמיכו לעניין זה;
:- &quot;המרשם&quot; - מרשם של בעלי תעודות הסמכה כמשמעותו [[בסעיף 2ד]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד התרבות והספורט;
:- &quot;סוג פעילות ספורט מוסדר&quot; - סוג פעילות ספורט שקבע השר לפי [[סעיף 2א]];
:- &quot;ספורט&quot; או &quot;פעילות ספורט&quot; - פעילות שנדרש לה מאמץ גופני, בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, בין יחידנית ובין קבוצתית;
:- &quot;ספורט הישגי&quot; - ספורט או פעילות ספורט שהם תחרותיים;
:- &quot;ספורטאי&quot; - מי שמשתתף בפעילות ספורט ורשום בהתאחדות או באיגוד;
:- &quot;ספורטאי הישגי&quot; - אחד מאלה:
:: (1) לגבי ענף ספורט אישי - ספורטאי בענף ספורט אישי, המשתתף בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
:: (2) לגבי ענף ספורט קבוצתי - ספורטאי בענף ספורט קבוצתי, הרשום בקבוצת ספורטאים המשתתפת בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
:- &quot;ספורטאי חובב&quot; - מי שמשתתף בפעילות ספורט שמארגנים אגודת ספורט או ארגון ספורט, או בפעילות ספורט הנערכת במסגרת חוגית או במסגרת אחרת, ובלבד שמתקיימים לגבי הפעילות כל אלה:
:: (1) היא אינה חלק מתחרות ארצית רשמית;
:: (2) היא מתקיימת ברציפות, בפרקי זמן קבועים וידועים מראש;
:: (3) מטרת הפעילות היא לימוד שיטתי והקניית מיומנות בסוג פעילות ספורט מוסדר;
:- &quot;ספורטאי מזדמן&quot; - מי שמשתתף בפעילות ספורט שאינו ספורטאי חובב ואינו ספורטאי הישגי;
:- &quot;עונת ספורט&quot; - העונה הרשמית של פעילות בענף ספורט שנקבעה בידי ההתאחדות או האיגוד הנוגעים בדבר, ובלבד שלא תעלה על עשרה חודשים בשנה;
:- &quot;פגרה&quot; - התקופה שבין שתי עונות ספורט;
:- &quot;פעילות ספורט מאורגנת&quot; - פעילות ספורט המאורגנת על ידי אגודת ספורט או ארגון ספורט, התאחדות או איגוד;
:- &quot;שופט ספורט&quot; - שופט שמונה על ידי התאחדות או איגוד לשפוט בפעילות ספורט מאורגנת;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;תוכנית המיתקנים הלאומית&quot; - תוכנית לאומית להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שנקבעה לפי [[סעיף 17יד]];
:- &quot;תחרות ארצית רשמית&quot; - תחרות בענף ספורט הנערכת בישראל, באחריותם ובפיקוחם של איגוד או של התאחדות, ואשר תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של הספורטאים ההישגיים המשתתפים בה;
:- &quot;תחרות בין-לאומית רשמית&quot; - תחרות בענף ספורט שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) המשתתפים בה נוטלים חלק בספורט הישגי והם ממדינות שונות;
:: (2) תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של המשתתפים בה;
:: (3) היא באחריותם ובפיקוחם של איגוד, התאחדות או גוף בין-לאומי מייצג ומוכר באותו ענף ספורט;
:: (4) היא הוכרה כתחרות רשמית על ידי הגוף הבין-לאומי המייצג והמוכר באותו ענף ספורט;
:- &quot;תעודת הסמכה&quot; - תעודה המסמיכה אדם לעסוק באימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר ובדרגה מסוימת, ושמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) היא ניתנה מאת מוסד מוכר להכשרה לפי [[סעיף 2ב]];
:: (2) היא ניתנה מאת בית ספר מחוץ לישראל, והוכרה לפי [[סעיף 4]];
:- &quot;השר&quot; - שר התרבות והספורט;
:- &quot;השרים&quot; - השר ושר האוצר.

== פרק ב׳: הסדרת תחום הספורט (תיקון: תשע״א) ==
=== סימן א': תעודות הסמכה והמרשם (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 2. חיוב בתעודת הסמכה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בצו כי בענף ספורט מסויים, כולו או חלקו, לא יוכל אדם לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו ענף.
: (ב) מי שערב תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א) עסק כמאמן או כמדריך ספורט בענף שהצו חל עליו, יהא רשאי להמשיך בעיסוקו, ללא תעודת הסמכה, במשך תקופה שלא תעלה על שנתיים מיום תחילתו של הצו.

@ 2. חיוב בתעודת הסמכה וברישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) לא יעסוק אדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, באימון ספורט, בסוג של פעילות ספורט ובתנאים שלגביהם קבע השר לפי [[סעיף 2א]] כי נדרשת תעודת הסמכה, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה כנדרש לפי [[אותו סעיף]] והוא רשום במרשם.
: (ב) החיוב בתעודת הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) לא יחול על אימון ספורט שעורך חניך בהכשרה, במהלך תקופת ההתנסות המעשית שלו, ובלבד שהאימון נערך בפיקוחו ובנוכחותו של מאמן בעל תעודת הסמכה מתאימה.
: (ג) מצא הממונה כי אדם עסק באימון ספורט בלי תעודת הסמכה או שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות סעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה - הפרה), רשאי הוא להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק את ההפרה לאלתר או בתוך תקופה שיורה בהתאם לנסיבות העניין; לעניין מי שעסק באימון ספורט בלי תעודת הסמכה, בהודעה יציין הממונה את התקנה בתקנות לפי [[סעיף 2א]] שלפיה נדרשת תעודת הסמכה, ויפרט את סוג פעילות הספורט ואת התנאים שבשלהם נדרשת תעודת הסמכה.

@ 2א. קביעת סוגי פעילות ספורט מוסדרים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) השר רשאי לקבוע סוגי פעילות ספורט שבהם לא יוכל אדם לעסוק באימון ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו סוג של פעילות ספורט, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות ותנאים בעניינים אלה:
:: (1) דרגות שונות של תעודות הסמכה לפי אחד או יותר מאלה: דרגת מדריך; דרגת מאמן; דרגת מאמן בכיר; דרגת מאמן מומחה;
:: (2) הרשאות העיסוק לפי הדרגה של תעודת ההסמכה וסוג פעילות הספורט;
:: (3) פטור למורים לחינוך גופני מחובת תעודת הסמכה בדרגת מדריך בסוגי פעילות ספורט ובתנאים שיקבע, ויראו מי שניתן לו פטור כאמור כמי שקיבל תעודת הסמכה; ואולם, תוקפו של פטור כאמור לא יפקע רק בשל הפסקה או סיום של העסקת אדם כאמור כמורה לחינוך גופני;
:: (4) הוראות מעבר לעניין בעל תעודת הסמכה או מי שעסק באימון ספורט, ערב כניסתן לתוקף של התקנות האמורות.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) לא יקבע השר חובה בדבר תעודת הסמכה לשם עיסוק באימון ספורט של ספורטאי חובב שמלאו לו 18 שנים או של ספורטאי מזדמן, בכל גיל, אלא אם כן שוכנע כי יש באותו סוג של פעילות ספורט סיכון מוגבר לפגיעה גופנית חמורה.
: (ג) תעודת הסמכה בדרגה כלשהי לפי סעיף קטן (א) כוללת את הרשאות העיסוק לפי התעודות בדרגות הנמוכות ממנה.

@ 2ב. מתן תעודת הסמכה בידי מוסד מוכר להכשרה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) מוסד מוכר להכשרה לא ייתן תעודת הסמכה לחניך אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא קיבל הכשרה מתאימה במוסד;
:: (2) הוא עומד בתנאים שקבע השר לפי [[סעיף 2ג(א)]];
:: (3) הוא עבר בהצלחה בחינות עיוניות או מעשיות, אם נקבעו לפי [[סעיף 2ג(א)(6)]], כפי שהודיע הממונה למוסד.
: (ב) בתעודת ההסמכה יצוינו, בין השאר, הדרגה וסוג פעילות הספורט שלגביו ניתנה.
: (ג) הממונה רשאי לתת למוסד מוכר להכשרה הוראות בדבר הדרישות הצורניות או המתכונת של תעודות הסמכה שינפיק.

@ 2ג. תנאים למתן תעודת הסמכה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) השר יקבע תנאים למתן תעודת הסמכה ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים בעניינים אלה:
:: (1) גיל מזערי לקבלת תעודת הסמכה; ואולם לעניין תעודת הסמכה בדרגת מדריך - הגיל המזערי לא יפחת מ-15 ולא יעלה על 18, אלא אם כן סבר השר כי הדבר נדרש בשים לב למאפיינים של סוג פעילות הספורט;
:: (2) השכלה תיכונית, על-תיכונית או אקדמית, ובלבד שלא תיקבע דרישה להשכלה על-תיכונית או אקדמית לעניין קבלת תעודת הסמכה בדרגת מדריך;
:: (3) ניסיון מקצועי באימון ספורט או ניסיון מקצועי אחר בתחום הספורט;
:: (4) הכשרה מתאימה בתחומים של עזרה ראשונה, מוגנות ילדים בספורט, מניעת הטרדות מיניות בספורט ועבודה עם אוכלוסיות מיוחדות, לרבות אנשים עם מוגבלויות;
:: (5) עמידה במבחני קבלה או בריאיון אישי, לפני ההכשרה;
:: (6) חובת מעבר בחינות עיוניות או מעשיות, שיערוך המשרד או גורם שהוא התקשר עימו לעניין זה, לרבות הוראות לעניין ציון עובר בבחינה, פסילת בחינה, השגה על תוצאותיה או מבחן חוזר; על אף האמור, הוראות לעניין נושאי הבחינות וסדרי עריכתן (בפסקה זו - הוראות המשרד) יפורסמו באתר האינטרנט ואינן טעונות פרסום ברשומות; הממונה יפרסם ברשומות הודעה על פרסום הוראות המשרד באתר האינטרנט.
: (ב) בבואו לקבוע תקנות לפי סעיף קטן (א) ישקול השר, בין השאר, שיקולים הנוגעים לשמירה על בריאות המתאמנים, להבטחת רמת האימון ולקידום התחרות בענף ההכשרות בתחום הספורט, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לפי סוגי תעודות או סוגי פעילות ספורט.
: (ג) תקנות לפי סעיף קטן (א) לגבי סוג פעילות ספורט מוסדר מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות, אם קיים.

@ 2ד. מרשם בעלי תעודות הסמכה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) הממונה ינהל מרשם של בעלי תעודות הסמכה שיכלול פרטים אלה:
:: (1) שם בעל התעודה;
:: (2) מספר הזהות של בעל תעודת ההסמכה ופרטים ליצירת קשר עימו;
:: (3) המספר המזהה של תעודת ההסמכה, אם ניתן;
:: (4) סוג פעילות הספורט שלגביו ניתנה תעודת ההסמכה ודרגת התעודה;
:: (5) מידע על אודות השתתפות בעל התעודה בהשתלמות מקצועית כפי שיקבע השר.
: (ב) הממונה ירשום במרשם את הפרטים המנויים בסעיף קטן (א) גם לגבי אלה:
:: (1) מורים לחינוך גופני שקיבלו פטור מחובת תעודת הסמכה בדרגת מדריך, אם נקבע פטור כאמור לפי [[סעיף 2א(א)(3)]];
:: (2) מי שניתנו לו הכרה או היתר לפי [[סעיף 4(א) או (ד)]];
:: (3) מי שניתנה לו תעודה מאת איגוד או התאחדות לפי [[סעיף 4יא]].
: (ג) מי שבידו תעודת הסמכה רשאי להגיש לממונה בקשה לרישום במרשם; מוסד מוכר להכשרה וכן איגוד או התאחדות כאמור [[בסעיף 4יא]] ימסרו לממונה את כל הפרטים בקשר לתעודות שנתנו הדרושים לשם עדכון המרשם, בסמוך לאחר מתן התעודה.
: (ד) הממונה לא ירשום אדם במרשם או ימחק אדם מהמרשם, לפי העניין, אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לעסוק באימון ספורט או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וכתב האישום תלוי ועומד.
: (ה) נרשם אדם במרשם על סמך מסירת נתונים כוזבים, רשאי הממונה, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, למוחקו מהמרשם.
: (ו) הממונה ימחק אדם הרשום במרשם, אם ביקש זאת אותו אדם בכתב.
: (ז) הממונה לא יסרב לרשום במרשם אדם ולא ימחק אדם מהמרשם, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
: (ח) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע; על אף האמור, הפרטים לפי סעיף קטן (א)(2) לא יפורסמו לפי סעיף קטן זה.
: (ט) הממונה רשאי להורות למוסדות כאמור בסעיף קטן (ג) לעשות שימוש בתוכנה ובממשק ממוחשב כפי שיורה, לשם העברת הפרטים כאמור באותו סעיף קטן.

@ 2ה. הוועדה המשרדית לבדיקת מידע פלילי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) תוקם ועדה שחבריה הם הממונה, היועץ המשפטי של המשרד או נציגו וראש אגף הביטחון של המשרד; תפקיד הוועדה יהיה לבדוק מידע פלילי לפי הוראות [[סימנים א' עד ג']] [[סימן ו|ו-ו' לפרק זה]]; בדיקת המידע הפלילי תיעשה על ידי הוועדה המשרדית בלבד.
: (ב) הוועדה המשרדית תשמור על סודיות המידע שנמסר לה לפי סעיף זה, לא תגלה אותו ולא תעבירו לאחר, אלא לצורך ביצוע תפקידיה.

@ 3. הודעה על העדר תעודת הסמכה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((יבוטל ביום 2.1.2027):)) מי שעוסק, בין בשכר ובין שלא בשכר, כמאמן או כמדריך ספורט במסגרת פעילות ספורט מאורגנת או פעילות ספורט במכון ספורט או במועדון ספורט, בענף ספורט שלא ניתן לגביו צו כאמור [[בסעיף 2]], ואין בידו תעודת הסמכה, יודיע על כך מראש למי שמבקש להעסיקו או לקבל ממנו שירות.

=== סימן ב': הכרה בתעודות או ניסיון מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 4. הסמכת מאמנים ומדריכים מחוץ-לארץ (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) השר ימנה ועדה בת שלושה חברים שהם אנשי מקצוע בתחום הספורט (להלן – הועדה), שמתפקידה יהיה לבדוק תעודות שניתנו מאת בתי ספר שמחוץ לישראל ולהכיר בהן כתעודות הסמכה.
: (ב) הועדה רשאית לתת למאמן או למדריך ספורט מחוץ לארץ היתר זמני, לתקופה מוגבלת, לעסוק כמאמן או מדריך ספורט, גם אם אין בידו תעודה כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים או בלעדיהם.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה, רשאי לערער עליה לפני בית משפט מחוזי בשבתו כדן יחיד.

@ 4. הסמכת מאמנים ומדריכים בעלי תעודה או ניסיון מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: (א) השר ימנה ועדה בת שלושה חברים שהם אנשי מקצוע בתחום הספורט (להלן – הועדה), שמתפקידה יהיה לבדוק תעודות שניתנו מאת בתי ספר שמחוץ לישראל ולהכיר בהן כתעודות הסמכה; בהכרה כאמור תקבע הוועדה את דרגת תעודת ההסמכה ואת סוג פעילות הספורט שלגביו היא ניתנת, ורשאית היא להתנות את ההכרה בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים ומניעת הטרדות מיניות.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א)]], הוועדה רשאית לתת למאמן או למדריך ספורט מחוץ לישראל היתר לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט בישראל, בלא תעודת הסמכה, אם לדעת הוועדה הוא בעל ניסיון מספק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין, ומתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) במדינה שבה עסק באימון ספורט לא נדרשת על פי דין תעודה לשם עיסוק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין;
:: (2) אם במדינה שבה עסק באימון ספורט נדרשת על פי דין תעודה לשם עיסוק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין -
::: (א) רשות מוסמכת באותה מדינה נתנה לו פטור כדין מהחיוב בתעודה;
::: (ב) יש בידו תעודה, אולם הוועדה לא הכירה בה כתעודת הסמכה לפי סעיף קטן (א).
: (ה) בהיתר לפי סעיף קטן (ד) תקבע הוועדה את סוג פעילות הספורט ודרגת ההסמכה, ורשאית היא להתנות את ההיתר בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים ומניעת הטרדות מיניות.
: (ו) החלטות הוועדה בבקשות לפי סעיף זה יתקבלו בהתאם לאמות המידה שקבעה הוועדה בנוהל; הנוהל יפורסם באתר האינטרנט ואינו טעון פרסום ברשומות.
: (ז)(1) הוועדה לא תיתן הכרה לפי סעיף קטן (א) או היתר לפי סעיף קטן (ד), למבקש שאין בידו תעודת מגיש עזרה ראשונה או שנודע לוועדה המשרדית שהורשע מחוץ לישראל בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לעסוק באימון ספורט או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וכתב האישום תלוי ועומד.
:: (2) הוועדה לא תסרב לתת הכרה או היתר אלא לאחר שנתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
: (ח) הוועדה תפרסם באתר האינטרנט הוראות לעניין דרכי הגשת בקשות להכרה או להיתר לפי סעיף זה ולעניין המסמכים שיש לצרף לבקשות כאמור; ההוראות אינן טעונות פרסום ברשומות.
: (ט) ניתנו הכרה או היתר לפי סעיף זה, יראו אותם כתעודת הסמכה.

=== סימן ג': הכרה במוסדות להכשרה ועריכת הכשרות (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 4א. חובת הכרה במוסד העורך הכשרה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא יערוך אדם הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, אלא אם כן הוא מוסד מוכר להכשרה באותו סוג פעילות ספורט, שהוכר בהתאם להוראות [[סעיף 4ב]]; מוסד כאמור יערוך את ההכשרה בהתאם לתנאים שצוינו בהכרה ובהתאם להוראות לפי חוק זה.

@ 4ב. הכרה במוסד להכשרה וחידושה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה יכיר במוסד להכשרה, וכן יחדש הכרה כאמור, למבקש זאת, בהתקיים התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 4ג]]; הכרה כאמור תידרש גם לגבי מוסד מוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או לגבי בית ספר המתנהל לפי חיקוק, המבקש לתת תעודות הסמכה.
: (ב) בהכרה לפי סעיף זה יצוינו, בין השאר, סוג פעילות הספורט והדרגה של תעודת ההסמכה שלגביהם רשאי המוסד לערוך הכשרה, סוג ההכשרה, מיקום ההכשרה ותקופת ההכרה.
: (ג) הורה השר לפי [[סעיף 4יא]] כי איגוד או התאחדות יהיו רשאים להכשיר מאמנים בסוג פעילות ספורט מוסדר ובדרגה מסוימת, בשל דרישה מחייבת של ארגון בין-לאומי רשמי, לא תינתן הכרה לפי סעיף זה לעניין סוג פעילות הספורט והדרגה האמורים.

@ 4ג. תנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידושה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) השר יקבע בתקנות את התנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידוש ההכרה, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים בעניינים אלה:
:: (1) רישום בישראל כתאגיד;
:: (2) העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, להיות מוסד מוכר להכשרה, ואם המבקש הוא תאגיד - העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור גם של בעל שליטה בו או מנהלו;
:: (3) קיום תשתיות, מיתקנים ועזרי לימוד הנדרשים לביצוע ההכשרה, ואישור בדבר בטיחותם של התשתיות והמיתקנים האמורים;
:: (4) העסקת כוח אדם מקצועי במוסד, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה אקדמית, ניסיון והכשרה מקצועית, החזקה בתעודות, העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כמשמעותה בפסקה (2), או אי-הפרה של ההוראות לפי חוק זה; בקביעת תנאי לפי פסקה זו יביא השר בחשבון, בין השאר, את סוגי התפקידים וההכשרות;
:: (5) החזקה ברישיונות, היתרים או אישורים הנדרשים לפי דין.
: (ב) בבואו לקבוע תקנות לפי סעיף קטן (א) ישקול השר, בין השאר, שיקולים הנוגעים להבטחת הרמה המקצועית של המוסד וההכשרות שהוא עורך, לקידום התחרות בענף ההכשרות בתחום הספורט ולמניעת ריכוזיות בסוג פעילות הספורט הנוגע לעניין, ורשאי הוא לקבוע לפי סעיף זה תנאים שונים לפי סוג ההכשרה, פעילות הספורט או מאפייני המוסדות.
: (ג) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) ו-(4) בהתייחס לסוג פעילות ספורט מוסדר מסוים, ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות ספורט, אם קיימים.

@ 4ד. תקופת ההכרה וחידושה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תוקפה של הכרה במוסד להכשרה יהיה לארבע שנים, וניתן לחדשה לתקופות נוספות של ארבע שנים בכל פעם.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, הממונה רשאי, לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו, לתת הכרה או לחדשה לתקופות קצרות מהתקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים, ובלבד שהודיע למבקש ההכרה בכתב את נימוקיו.
: (ג) מוסד להכשרה המבקש לחדש הכרה שניתנה לו, יגיש לממונה, 60 ימים לפחות לפני תום תקופת ההכרה, בקשה לחידושה; הממונה רשאי להתיר, בהחלטה מנומקת, הגשת בקשה לחידוש הכרה לאחר המועד האמור.

@ 4ה. הכרה זמנית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 4ב]] [[ו-4ד]], הממונה רשאי, במקרים חריגים ומיוחדים ובהחלטה מנומקת, להכיר זמנית במוסד להכשרה אף אם מתקיימים במוסד חלק מהתנאים לפי [[סעיף 4ג]], לתקופה אחת או יותר, ובלבד שסך כל תקופת ההכרה הזמנית לא תעלה על שנתיים, אם לדעת הממונה מתקיימים כל אלה -
:: (1) המוסד ערוך לקיים קורס הכשרה ברמה מקצועית ובטיחותית מספקת;
:: (2) עד תום תקופת ההכרה הזמנית המוסד צפוי לעמוד בכל התנאים.
: (ב) מוסד שקיבל הכרה זמנית לפי סעיף קטן (א) לא יערוך קורס הכשרה שמועד הסיום הצפוי שלו יחרוג מתקופת תוקפה של ההכרה הזמנית הנוגעת לעניין.

@ 4ו. דיווח על פתיחת קורס הכשרה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מוסד מוכר להכשרה ידווח לממונה על פתיחת קורס הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, לא יאוחר משבוע לפני יום פתיחת הקורס או במועד מאוחר יותר שיאשר הממונה; הממונה יורה למוסדות על המתכונת לדיווח לפי סעיף זה.

@ 4ז. הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי לקבוע בנוהל הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסדות מוכרים להכשרה, בין השאר בעניינים אלה (בסעיף זה - הנוהל):
:: (1) אופן יישום התקנות לפי [[סעיף 2ג]];
:: (2) מסירת מידע למועמדים או לחניכים בעת ההרשמה להכשרה או במהלכה;
:: (3) נושאי הלימוד בהכשרה;
:: (4) היקף שעות הלימוד של ההכשרה; לעניין זה, ההיקף שעליו יורה הממונה יהיה ההיקף הנדרש בשים לב למטרות ההכשרה;
:: (5) היקף חובת הנוכחות בלימודים;
:: (6) תנאים לעניין מעבר בין מוסדות מוכרים להכשרה במהלך תקופת ההכשרה;
:: (7) תנאים לעניין הכרה בלימודים קודמים שנערכו בישראל או מחוץ לישראל, והכול לשם פטור מחלק מחובות הלימוד בהכשרה;
:: (8) חובת המוסד המוכר להכשרה לקבוע תקנון וההוראות שיש לכלול בו, וכן אופן הבאת התקנון לידיעת החניכים;
:: (9) לימודים מרחוק או לימודים מקוונים.
: (ב) הוראות הנוהל לעניין סעיף קטן (א)(3), (4) ו-(7) ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות ספורט, אם קיימים.
: (ג) הממונה רשאי לעדכן את הנוהל מזמן לזמן, ובלבד שעדכון כאמור יחול רק על הכשרות שטרם הוחל בביצוען.
: (ד) הנוהל יפורסם באתר האינטרנט ואינו טעון פרסום ברשומות, אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על פרסום הנוהל ועל מועד כניסתו לתוקף; מועד כניסת הנוהל לתוקף לא יקדם למועד פרסום ההודעה ברשומות.

@ 4ח. סירוב לחדש הכרה, הגבלת הכרה וביטול הכרה או התלייתה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי, לאחר שנתן למוסד הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לחדש הכרה למוסד מוכר להכשרה, להגביל הכרה כאמור או לבטלה, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
:: (2) חדל להתקיים במוסד תנאי מהתנאים למתן ההכרה;
:: (3) המוסד הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;
:: (4) המוסד השתמש בתואר או בכינוי שהשתמע מהם שהוא מוסד מוכר להכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא הכרה מתאימה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי, לאחר שנתן למוסד הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את ההכרה אם התגלה פגם כאמור בסעיף קטן (א), עד לתיקון הפגם, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון.
:: (2) סבר הממונה כי הפגם כאמור בפסקה (1) נבע מטעם סביר שאינו בשליטת המוסד המוכר להכשרה, יקצוב הממונה למוסד תקופה לתיקון הפגם, בלי להתלות את ההכרה שניתנה לו; חלפה התקופה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) מוסד שההכרה בו בוטלה לפי סעיף זה, ואם הוא תאגיד - גם בעל שליטה בו, לא יהיה רשאי לקבל הכרה באותו סוג פעילות ספורט שלגביו קיבל את ההכרה, בטרם חלפה שנה ממועד ביטול ההכרה, אלא אם כן סבר הממונה, בהחלטה מנומקת, כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

@ 4ט. מרשם המוסדות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה ינהל מרשם של המוסדות המוכרים להכשרה (בסעיף זה - מרשם המוסדות) שיכלול, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) שם המוסד, ואם הוא תאגיד - מספר התאגיד;
:: (2) סוגי ההכשרות שהממונה אישר למוסד לערוך, ובכלל זה סוג פעילות הספורט, דרגת תעודות ההסמכה שהוא רשאי לתת ומיקום ההכשרות;
:: (3) תקופת תוקפה של ההכרה;
:: (4) החלטות בדבר הגבלה, התליה או ביטול של הכרה.
: (ב) ניתנה הוראת השר לפי [[סעיף 4יא]], ירשום הממונה את האיגוד או ההתאחדות העורכים הכשרה לפי אותה הוראה, במרשם המוסדות, בציון סוג פעילות הספורט ודרגת התעודה שהם רשאים לתת.
: (ג) הממונה רשאי לכלול במרשם המוסדות פרטים על שיעור מקבלי תעודות ההסמכה מקרב מסיימי הלימודים במוסדות המוכרים להכשרה ונתונים השוואתיים נוספים.
: (ד) מרשם המוסדות יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט.

@ 4י. הצהרת בריאות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) מוסד מוכר להכשרה (בסעיף זה - המוסד) לא יקבל חניך לקורס הכשרה אלא אם כן המוסד מחזיק בידו הצהרת בריאות חתומה בידי החניך, בנוסח המפורט [[בתוספת הראשונה]], המאשרת כי מצב בריאותו תקין; השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ב) היה החניך בקורס קטין -
:: (1) תיחתם הצהרת הבריאות גם בידי אחד מהוריו או אפוטרופוס שמונה לו;
:: (2) תצורף להצהרת הבריאות או לתעודה הרפואית, לפי העניין, גם הסכמה בכתב של אחד מהוריו או של אפוטרופוס שמונה לו להשתתפותו בקורס.
: (ג) השיב החניך בחיוב על אחת השאלות בהצהרת הבריאות, יחל החניך את ההכשרה במוסד רק לאחר שימציא למוסד תעודה רפואית המאשרת כי אין בהשתתפותו בקורס משום סכנה לבריאותו.
: (ד) המוסד וכל אדם מטעמו החשוף למידע שנמסר לפי סעיף זה, ישמור על סודיות הפרטים והמסמכים שנמסרו למוסד לפי סעיף זה ולא יעבירם לאחר.
: (ה) נמשך קורס ההכשרה למעלה משנה, יעדכן החניך את הצהרת הבריאות לפי סעיף זה אחת לשנה; חל שינוי במצבו הבריאותי של החניך במהלך הקורס, יידע את המוסד על כך באופן מיידי וימציא הצהרת בריאות מעודכנת לפי הוראות סעיף זה.

@ 4יא. עריכת הכשרה בידי איגוד או התאחדות בלבד (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נוכח השר כי יש דרישה מחייבת של ארגון בין-לאומי רשמי המוכר על ידי המשרד, שלפיה הכשרת מאמנים של ספורטאים הישגיים בסוג פעילות ספורט מוסדר או בדרגות הסמכה מסוימות, תתקיים בידי האיגוד או ההתאחדות המסונפים לאותו ארגון בלבד, רשאי הוא, לפי המלצת הממונה, להורות כי על אף האמור [[בסעיף 4א]], אותו איגוד או אותה התאחדות בלבד יהיו רשאים להכשיר מאמנים בסוג פעילות הספורט והדרגה האמורים; השר רשאי להתנות הוראה כאמור בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים, מניעת הטרדות מיניות ועבודה עם אוכלוסיות מיוחדות לרבות אנשים עם מוגבלויות.
: (ב) איגוד או התאחדות כאמור בסעיף קטן (א) רשאים לתת תעודה לחניך שהשלים הכשרה שערכו והמציא הצהרת בריאות כמשמעותה [[בסעיף 4י]], ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את התעודה שניתנה בידי האיגוד או ההתאחדות כתעודת הסמכה.
: (ד) החלטות השר לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט.

=== סימן ד': הוראות שונות לעניין פעילות בתחום הספורט (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 4יב. ארגון של אימון ספורט (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):)) גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד והתאחדות, או יחיד שמקיים פעילויות כאמור, לא יארגן אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר אלא על ידי מי שהוא בעל תעודת הסמכה, אם נדרשת לפי [[סעיף 2(א)]], או מי שנחשב כבעל תעודת הסמכה לפי חוק זה, מהסוג והדרגה המתאימים לאותו סוג פעילות ספורט ושהוא רשום במרשם.

@ 5. בדיקות רפואיות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) אגודת ספורט, מכון ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים.
:: (((החל מיום 2.1.2027):)) אגודת ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים.
: (ב) השר, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בהתאחדות או באיגוד הנוגע לענין, את סוגי הבדיקות הרפואיות ותדירותן.
:: ((פורסמו [[תקנות הספורט (בדיקות רפואיות), התשע״ד–2014]].))
: (ג) הבדיקות הרפואיות ייערכו בתחנות לרפואת ספורט ששר הבריאות קבע לענין זה.

@ 6. איסור שימוש בתכשירים ממריצים
: (א) לא ישתמש ספורטאי בסם או בתכשיר ממריץ להגברת הישגיו בספורט.
: (ב) השר, בהסכמת שר הבריאות, יקבע בתקנות את הסמים והתכשירים הממריצים האסורים בשימוש לפי סעיף קטן (א).
: (ג) השר רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, לקבוע כללים לעריכת בדיקות רפואיות מדגמיות, בזמן תחרויות, לאיתור ספורטאי שעבר על הוראות סעיף זה; ספורטאי שקיבל הוראה להיבדק יציית להוראה.
: (ד) עבירה על הוראות סעיף זה היא גם עבירת משמעת.

@ 7. ביטוח (תיקון: תשע״ב, תשע״ו, תשע&quot;ח-2)
: (א)(1) אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד (בסעיף זה - גופי ספורט), יבטחו את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם; ספורטאי רשאי לבטח את עצמו לפי חוק זה, ואולם גוף ספורט לא יבקש או ידרוש מספורטאי לבטח את עצמו ולא יתנה את החברות בגוף או את ההשתתפות בפעילות המאורגנת בידי הגוף או מטעמו בכך שהספורטאי ביטח את עצמו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בוטח ספורטאי הנוטל חלק בתחרות ספורט מסוימת בידי אחד מגופי הספורט או שביטח את עצמו, או שבוטח בביטוח אחר שמתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לפחות, יהיו שאר גופי הספורט שחלה עליהם חובת ביטוח לפי פסקה (1) פטורים מביטוח כאמור באותה פסקה, ובלבד שנמסר להם אישור המבטח על כך שמתקיימים בביטוח התנאים האמורים.
:: (3) חלה על גוף ספורט חובת ביטוח כאמור בפסקה (1), יבדוק אם הספורטאי מבוטח כאמור בפסקה (2) בעת הצטרפותו של הספורטאי לגוף הספורט, ובתחילתה של כל עונת ספורט, ואם אינו מבוטח - יבטחו לפי סעיף זה.
: (א1) חובת הביטוח כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על אלה:
:: (1) ספורטאים המקבלים שכר חודשי בגובה שכר המינימום לחודש הקבוע [[בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987]], לפחות, בתמורה להשתתפותם בתחרויות ספורט;
:: (2) ספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שמעסיק מארגן או תומך בה כפעילות נלווית לעבודה, לרבות בליגה למקומות עבודה, המבוטחים לפי [[פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995]], בענף ביטוח נפגעי עבודה;
:: (3) ספורטאים שהם תלמידים המבוטחים בביטוח תאונות אישיות לפי [[סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]], לעניין פעילות שחלה לגביה חבות של המבטח לפי חוזה הביטוח שהתלמידים מבוטחים בו;
:: (4) ספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שאין בעדה תשלום שכר או כל תמורה אחרת.
: (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בממונה על הביטוח במשרד האוצר ובארגוני הספורט, את סכומי הביטוח המזעריים ואת פרטי הביטוח, לענף ספורט, כולו או מקצתו.
:: ((פורסמו [[תקנות הספורט (ביטוח), התשפ״ה–2025]].))

@ 8. בטיחות
: השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר נהלי בטיחות לפעילות בענפי הספורט השונים, וכן לקבוע, בהסכמת שר הבריאות, הוראות לענין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה שיימצאו במקומות בהם מתנהלת פעילות ספורט מאורגנת; הוראות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שיהיו מיוחדות לענף ספורט מסויים, כולו או מקצתו.
: ((פורסמו [[תקנות הספורט (הוראות לעניין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה), התשפ&quot;ב-2022]].))

@ 9. ניהול פנקסים ועיון בהם (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, איגוד ומועדון ספורט חייבים לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיהם ומצבם הכספי.
:: (((החל מיום 2.1.2027):)) אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, ואיגוד חייבים לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיהם ומצבם הכספי.
: (ב) השר או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין בפנקסי החשבונות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 9א. ייצוג הולם (תיקון: תשס״ד)
: (א) בקרב העובדים וההנהלה של אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד, המקבלים תמיכה לפי [[חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]] (בסעיף זה – גופי ספורט), יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות השונים, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראות סעיף זה נדרשת העדפת אישה תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים.
: (ב)
:: (1) גופי ספורט ידווחו בכתב, אחת לשנה, לועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת על ביצוע הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הדוח); הדוח יימסר לועדה לא יאוחר מיום 31 בדצמבר של שנת הדוח.
:: (2) הועדה תקיים דיון בדוח לא יאוחר מ־60 ימים מיום מסירתו, תעיר את הערותיה ותגיש את המלצותיה לשר, כפי שתמצא לנכון.

@ 9ב. חופש מידע (תיקון: תשע״ד, תשע״ח)
: התאחדות או איגוד המקבלים תמיכה לפי [[חוק יסודות התקציב]] ומחזור העסקים השנתי שלהם עולה על מיליון וחצי שקלים חדשים, הם רשות ציבורית כהגדרתה [[בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]], למעט לגבי מידע שעניינו גילוי זהותם של תורמים שהביעו את דעתם שאינם מעוניינים בגילוי זה, שאין חובה לגלותו לפי כל דין; לעניין סעיף זה, ”התאחדות או איגוד” – לרבות כל תאגיד שרשאי להפעיל, לנהל ולארגן תחרויות ספורט באותו ענף ספורט.

@ 10. תקנונים (תיקון: תשנ״א, תשע״א–3)
: (א) התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו – בכפוף [[לסעיף 11]], העברת ספורטאים – בכפוף [[לסעיף 11א]], וכן בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים.
: (ב) בתקנונים כאמור ייקבעו הוראות בענין מתן הזדמנות שווה לפעילות נשים בספורט וכן ייקבעו בהם כללי אתיקה מקצועית לשופטי ספורט, למאמנים, למדריכי ספורט ולספורטאים, בהתאמה לענפי הספורט, וכן לנושאי משרה, כהגדרתם [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט–1999]], בהתאחדות או באיגוד, לפי העניין.
: (ג) התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט.

@ 10א. מוסד לבחינת כשירות מינויים בספורט (תיקון: תשע״א–3)
: (א) מוקם בזה מוסד שמטרתו בחינת כשירות המינויים בספורט בישראל כמפורט בחוק זה (בחוק זה – המוסד לבחינת מינויים).
: (ב) המוסד לבחינת מינויים יבחן את כשירות המינוי של שופטי ספורט ושל חברי מוסד שיפוט פנימי בהתאחדויות או באיגודים לפי הוראות [[סעיפים 10ב]] [[ו־11(ב) עד (ד)]], תוך שמירה על עצמאות פעילותם של ההתאחדויות והאיגודים בהתאם לתקנונים של האיגודים הבין־לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט.
: (ג) השר ימנה את חברי המוסד לבחינת מינויים, ואלה הם:
:: (1) שופט בית המשפט העליון או שופט בית המשפט המחוזי, שיצא לקצבה או פרש, בהמלצת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה ראש המוסד לבחינת מינויים;
:: (2) אחד מאלה, לפי העניין, בהמלצת הגוף שהוא נציגו:
::: (א) נציג ההתאחדות לכדורגל בישראל;
::: (ב) נציג איגוד הכדורסל בישראל;
::: (ג) נציג הוועד האולימפי בישראל;
::: (ד) נציג איל״ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי;
::: (ה) נציג ההתאחדות הישראלית לספורט נכים;
:: (3) מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו, ויכול שיהיה מי שאינו עובד המדינה.
: (ג) דין חברי המוסד לבחינת מינויים כדין עובדי המדינה לעניין [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979]], [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]], ולעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור [[בחוק העונשין, התשל״ז–1977]].

@ 10ב. כשירות כהונה של שופט ספורט בהתאחדות או באיגוד (תיקון: תשע״א–3)
: (א) לא ימונה לשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד אלא מי שניתן אישור לכשירות מינויו מטעם המוסד לבחינת מינויים, בהתאם להוראות חוק זה.
: (ב) המוסד לבחינת מינויים לא ייתן אישור כאמור בסעיף קטן (א) למועמד שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד.
: (ג) לא יכהן כשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המוסד לבחינת מינויים, לכהן בתפקיד כאמור.
: (ד) מונה אדם לשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד, והוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המוסד לבחינת מינויים להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, ורשאים ההתאחדות או האיגוד למנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.

@ 11. מוסדות שיפוט פנימיים (תיקון: תשע״א–3)
: (א) הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי [[סעיף 10]], ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי [[10|אותו סעיף]]; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט.
: (ב) לא ימונה לחבר מוסד שיפוט פנימי אלא מי שניתן אישור לכשירות מינויו מטעם המוסד לבחינת מינויים, בהתאם להוראות חוק זה.
: (ג) המוסד לבחינת מינויים לא ייתן אישור כאמור בסעיף קטן (א) למועמד שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כחבר מוסד שיפוט פנימי.
: (ד) לא יכהן כחבר מוסד שיפוט פנימי מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המוסד לבחינת מינויים, לכהן בתפקיד כאמור.
: (ה) הוראות [[+|סעיפים 9]], [[+|10]] [[ו־15 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992]], יחולו, בשינויים המחויבים, על מינוי, כהונה ופעילות של חבר מוסד שיפוט פנימי.
: (ו) בראש מוסד שיפוט פנימי עליון יכהן מי שהיה שופט כהגדרתו [[בסעיף 1(א) לחוק־יסוד: השפיטה]], ויצא לקצבה או פרש.
: (ז) בראש מותב של מוסד שיפוט פנימי עליון יכהן מי שכשיר להיות שופט בית המשפט המחוזי.
: (ח) בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות לפי חוק זה, בחיקוק אחר או בתקנון שנקבע לפי [[סעיף 10]], ינהג מוסד שיפוט פנימי עליון בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית צדק.

@ 11א. העברת ספורטאים (תיקון: תשנ״א, תשנ״ד, תשס״א, תשע״ב)
: (א) ספורטאי שגילו פחות מ־15 שנה יוכל, באין הסכמה להעברתו, להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת, והוא יוכל לעבור לכל אגודה אחרת במועד כמפורט להלן:
:: (1) מסר את ההודעה במחצית הראשונה של עונת ספורט – בתוך 30 ימים מתחילתה של המחצית השניה של עונת הספורט;
:: (2) מסר את ההודעה במחצית השניה של עונת ספורט – בתוך 30 ימים מסיומה של עונת הספורט.
: (א1)(1) ספורטאי שגילו 15 שנה ומעלה אך לא מעל 17 שנה יוכל, באין הסכמה להעברתו, להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לאותה אגודה כמפורט להלן: אם מסר את ההודעה בפגרה – בסיומה של עונת ספורט אחת, ואם מסר את ההודעה במחצית הראשונה של עונת ספורט – בסיומה של אותה עונה;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א4), ספורטאי כאמור בפסקה (1) יוכל להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת במחצית השנייה של עונת ספורט אם ועדה מיוחדת אישרה כי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות זאת, הכל כפי שייקבע בתקנון לפי [[סעיף 10]], והוא יוכל לעבור לאותה אגודה בסיומה של אותה עונה.
: (א2) בענפי ספורט אישיים רשאי השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע הוראות בענין העברת ספורטאים מאגודה לאגודה, השונות מההוראות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו־(א1); תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתחשב בגילאי הספורטאים, במועדי ההעברה השונים, ובענפי הספורט השונים.
: (א3)(1) על אף ההוראות לפי סעיפים קטנים (א), (א1) ו־(א2) רשאים התאחדות או איגוד לכלול בתקנון, כמשמעותו [[בסעיף 10]], הוראות אחרות בדבר העברת ספורטאים שגילם לא מעל 17 שנה ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
::: (א) השר, בהסכמת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אישר אותן, לאחר שמצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, בהתחשב בגילאי הספורטאים ובענף הספורט שבו מדובר;
::: (ב) ההוראות, כפי שאושרו, פורסמו ברשומות.
:: (2) תוקפו של אישור כאמור בפסקה (1) יהא לתקופה של חמש שנים ורשאי השר, אם מצא כי נסיבות הענין מצדיקות זאת ובהסכמת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, להאריכו מעת לעת, לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת.
: (א4) היה המשך פעילותו באגודה של ספורטאי שגילו פחות מ־18 שנה, בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, רשאי הוא להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לכל אגודה אחרת בתוך 30 ימים מיום מתן הודעתו; לא הסכימה האגודה להעברתו של הספורטאי כאמור, וקבע שופט שמונה לפי הוראות [[סעיף 12]], לפי בקשת הספורטאי, כי המשך פעילותו באגודה הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, יוכל הספורטאי לעבור מהאגודה לכל אגודה אחרת, בתוך 30 ימים מיום החלטת השופט ובתנאים שקבע;
: (א5) בעת הצטרפותו של ספורטאי שטרם מלאו לו 17 שנים לאגודת ספורט, תמסור לו האגודה מידע בכתב על זכויותיו לפי כל דין ובהתאם לתקנון לפי [[סעיף 10]], לרבות מידע בעניין אפשרות המעבר לאגודה אחרת ותנאיו; השר יקבע תקנות בנוגע לאופן מסירת המידע ומועדיו.
: (ב) ספורטאי שמלאו לו 17 שנים המבקש לעבור לאגודת ספורט אחרת יוכל, באין הסכמה להעברתו ובכפוף לתנאים שייקבעו בתקנון לפי [[סעיף 10]], להגיש, בפגרה, טופס הסגר, ולעבור לאגודה אחרת לאחר שנכנס להסגר; תקופת ההסגר תהיה כפי שייקבע בתקנון כאמור ולא תעלה על עונת ספורט אחת.
: (ב1) התנאים למעבר של ספורטאים מאגודת ספורט אחת לאחרת כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות תשלום או גמול לאגודה שממנה מבקש הספורטאי לעבור, ותקופת ההסגר ייקבעו בתקנון לפי [[סעיף 10]], על בסיס שיקולים אלה:
:: (1) גיל הספורטאים;
:: (2) תקופת פעילותם של הספורטאים באגודה שממנה הם מבקשים לעבור;
:: (3) המשאבים שהושקעו באימונם ובקידומם של הספורטאים.
: (ב2) (((נמחק).))
: (ג) לענין סעיף זה, ”הסגר” – איסור על השתתפות בתחרויות במסגרת אותו ענף ספורט בארץ ומחוצה לה.

@ 11ב. טופס הרשמה לאגודה (תיקון: תשנ״א)
: השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע בתקנות את המידע שעל אגודת ספורט לכלול בטופס ההרשמה לאגודה.

@ 12. ערר בענין העברת ספורטאי (תיקון: תשנ״א)
: (א) אסרה או הגבילה אגודת ספורט את העברתו של ספורטאי בהתאם להוראות תקנון כאמור [[בסעיף 10]], או שלא הסכימה להעברתו כאמור [[בסעיף 11א]], רשאי הספורטאי, לערור על החלטת האגודה לפני שופט שמינהו השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לענין עררים כאמור.
: (ב) שופט כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לאשר את החלטת אגודת הספורט, לבטלה או לשנותה.

@ 13. שימוש במיתקני ספורט
: (א) השר רשאי, בהסכמת שר הפנים, לקבוע בתקנות תנאים שבהם ניתן לחייב רשות מקומית לאפשר פעילות ספורט במיתקני ספורט המצויים במוסדות חינוך, במבני ציבור או בשטחים ציבוריים השייכים לאותה רשות מקומית, בשעות שבהן המיתקנים אינם בשימוש, ובלבד שתינתן עדיפות לכל התושבים של אותה רשות מקומית.
: (ב) לא ישתמש אדם במיתקני ספורט כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן שילם דמי שימוש כפי שקבעה הרשות המקומית.
: (ג) הוראות [[פקודת המסים (גביה)]] יחולו על גביית דמי שימוש לפי סעיף קטן (ב) כאילו היו מס.
: (ד) השר רשאי, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להורות בצו לרשות מקומית או למספר רשויות מקומיות במשותף, להקצות שטחים לפעילות ספורט ולמיתקני ספורט ולהקים מבני ספורט; צו כאמור יינתן בהתחשב בגודל האוכלוסיה ובסוגי הפעילויות המתאימים לה, ויוגדרו בו השטח, סוגי המיתקנים ומידותיהם.
: (ה) השר רשאי לקבוע תקנים למיתקני ספורט ולמכשירי ספורט במוסד חינוך, כמשמעותו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]].

@ 13א. דגל מדינת ישראל על מדי תחרות (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) על מדי התחרות של ספורטאי הישגי המשתתף בתחרות בין-לאומית רשמית שבה הוא מייצג את מדינת ישראל יופיע דגל המדינה כהגדרתו [[בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש&quot;ט-1949]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) השר רשאי לקבוע, בצו, ענף ספורט שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליו, דרך קבע או לתקופה שיקבע;
:: (2) השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי לקבוע, בנוהל שיפורסם באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט, נסיבות מיוחדות שבהן לא יופיע דגל המדינה על מדי התחרות של ספורטאי כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) (((הוראת שעה מיום 2.4.2025 עד יום 1.1.2027):)) בסעיף זה -
::- &quot;ספורטאי הישגי&quot; - אחד מאלה:
::: (1) לגבי ענף ספורט אישי - ספורטאי בענף ספורט אישי, המשתתף בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
::: (2) לגבי ענף ספורט קבוצתי - ספורטאי בענף ספורט קבוצתי, הרשום בקבוצת ספורטאים המשתתפת בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
::- &quot;תחרות בין-לאומית רשמית&quot; - תחרות בענף ספורט שמתקיימים לגביה כל אלה:
::: (1) המשתתפים בה נוטלים חלק בספורט הישגי והם ממדינות שונות;
::: (2) תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של המשתתפים בה;
::: (3) היא באחריותם ובפיקוחם של איגוד, התאחדות או גוף בין-לאומי מייצג ומוכר באותו ענף ספורט;
::: (4) היא הוכרה כתחרות רשמית על ידי הגוף הבין-לאומי המייצג והמוכר באותו ענף ספורט.

@ 14. הגנת סמלים
: סמלי אגודות הספורט וארגוני הספורט יהיו מוגנים, ושימוש מסחרי בהם, שלא ברשות אגודה או ארגון כאמור, אסור.

=== סימן ה': פיקוח וסמכות למתן הוראות (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 14א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) השר יסמיך מפקחים מקרב עובדי מינהל הספורט במשרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[סימן זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בחוק זה - מפקח).
: (ב) למפקח יוסמך מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סימן זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
: (ג) למפקח כאמור בסעיף זה יוסמך גם הממונה, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), והוא יעמוד בראש מערך הפיקוח.
: (ד) הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות.

@ 14ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען;
: (3) להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח שהוא מקום כאמור [[בסעיף 14ט(א)(1)]], ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 14ג. סמכות למתן הוראות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל תעודת הסמכה, מוסד מוכר להכשרה, גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק או יחיד המקיים פעילויות כאמור, הפר הוראות לפי חוק זה, או את ההוראות בתעודה או בהכרה שקיבל, לפי העניין, רשאי הממונה או מפקח שהוא הסמיכו לכך, בלי לגרוע משאר הסמכויות לפי חוק זה, לנקוט צעדים כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לתת לו הוראות לתיקון ההפרה שנמצאה;
: (2) להורות על הפסקה של אימון ספורט מסוים או קיום הכשרה או קורס מסוימים, במועד שיורה, עד לתיקון ההפרה, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין, ואם לדעת הממונה יש חשש לפגיעה בשלומם, בבריאותם או בבטיחותם של חניכים או מתאמנים, עד לתיקון ההפרה - אף לאלתר;
: (3) להורות שלא יתקיימו בחינות לשם מתן תעודות הסמכה עד לתיקון ההפרה, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין.

@ 14ד. זיהוי מפקחים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]], אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 14ה. הפרעה למפקח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: הפריע מוסד מוכר להכשרה או מי מטעמו למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי [[סעיפים 14ב]] [[ו-14ג]], רשאי הממונה לשלוח לו התראה בכתב, ולפיה אם לא יחדל להפריע כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהתראה, יהיה רשאי הממונה לבטל את ההכרה שניתנה למוסד או להתלותה לפי [[סעיף 4ח]].

=== סימן ו': הסתייעות בבדיקות עזר (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 14ו. הסתייעות בבדיקות עזר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לשם קבלת החלטה לפי [[סעיף 4ב]] [[או 4ה]] בעניין הכרה במוסד, חידושה או מתן הכרה זמנית, לפי העניין, או החלטה לפי [[סעיף 4ח]] בעניין הגבלת הכרה כאמור, התלייתה או ביטולה, ולשם פיקוח על התקיימותם של התנאים לפי [[סימנים א' עד ד']], רשאי הממונה להסתייע בממצאים של בדיקות שביצע בודק שהתקשר עם גוף בודק לפי הוראות [[סעיף 14ט]] לפי רשימת תיוג כמשמעותה [[בסעיף 14ט(א)(3)]], בדבר התקיימות התנאים המנויים בה ([[בסימן זה]] - בדיקות עזר).
: (ב) התקשרות עם גוף בודק, לשם הסתייעות בו כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]]; בהליך כאמור רשאית ועדת המכרזים לקבוע תנאים שיחולו על הגוף הבודק או על בודקים שהתקשרו עימו, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי, הכשרה ומניעת ניגוד עניינים.

@ 14ז. היתר לשמש גוף בודק (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה ייתן היתר לשמש גוף בודק לתאגיד שהגיש בקשה בהליך כאמור [[בסעיף 14ו(ב)]] (בסעיף זה - בקשה להיתר), ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא התאגד ונרשם בישראל;
:: (2) הוא, וכן נושא משרה או בעל שליטה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה התאגיד אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לקבל היתר לשמש גוף בודק, ואין כתב אישום שתלוי ועומד נגדם בשל עבירה כאמור;
:: (3) הוא הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי התקשר בהסכם עם בודקים בתחומים, בהיקף ובזמינות הנדרשים לשם ביצוע בדיקות עזר;
:: (4) תנאים נוספים ככל שנקבעו בהליך לפי [[סעיף 14ו(ב)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לסרב לתת לתאגיד היתר לשמש גוף בודק, אף אם מתקיימים לגביו התנאים כאמור באותו סעיף קטן, מנימוקים שימסור לתאגיד ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי יש טעמים שבטובת הציבור שבשלהם התאגיד אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל היתר כאמור.
: (ג) הממונה רשאי לקבוע בהיתר לשמש גוף בודק תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של הגוף הבודק, ורשאי הוא להורות על תנאים והוראות כאמור לפי סוגים של בדיקות עזר שבודק שעימו התקשר הגוף הבודק רשאי לבצע.
: (ד) הממונה רשאי לשנות תנאים והוראות שקבע בהיתר לשמש גוף בודק, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ה) תוקפו של היתר לשמש גוף בודק יהיה לתקופה של שנתיים שתחילתה ביום תחילת ההתקשרות כאמור [[בסעיף 14ו(ב)]], ורשאי הממונה לחדש את תוקף ההיתר כאמור לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם, ושלא יעלו במצטבר על שש שנים.
: (ו) בעל היתר לשמש גוף בודק יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה להיתר, בתוך 30 ימים מיום השינוי.

@ 14ח. הסמכת בודקים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי להסמיך בודקים לשם הסתייעות בהם לפי הוראות [[סעיף 14ו]].
: (ב) לא יסמיך הממונה בודק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, להיות מוסמך כאמור, או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;
:: (2) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה -
:::- &quot;עניין אישי&quot;, של בודק - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
:::- &quot;קרוב&quot;, של בודק - בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם.
: (ג) הממונה רשאי לסרב להסמיך בודק, אף שמתקיימים לגביו התנאים לפי סעיף זה, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן הוא אינו ראוי להיות בודק.
: (ד) הממונה רשאי להורות בכתב ההסמכה תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של בודק, ובכלל זה לפי סוגים של בדיקות שהוא מוסמך לבצע, ורשאי הוא לשנות תנאים והוראות שנתן לעניין דרכי פעולתו לאחר שנתן לבודק הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ה) הסמכה לבודק תהיה לתקופה שיורה הממונה בכתב ההסמכה, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפו של ההיתר של הגוף הבודק שהתקשר עימו.

@ 14ט. פעולות בודקים ודיווח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לשם ביצוע בדיקות עזר בעבור הממונה, רשאי בודק שהתקשר עם גוף בודק, שבידו כתב הסמכה לפי [[סעיף 14ח]] -
:: (1) להיכנס, בהתקיים הוראות סעיף קטן (ב), למקום שבו פועל אדם העוסק באימון ספורט, מוסד המקיים הכשרות או קורסים בתחום של אימון ספורט, וכן גוף או יחיד שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה לכיתות הלימוד ולמיתקנים שבהם מתבצעים אימון הספורט, ההכשרה, הקורס או פעילות הספורט, לפי העניין, ולבדוק את הבדיקות שהורה לו הממונה לבצע, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים;
:: (2) לדרוש מכל אדם העוסק באימון ספורט או משתתף בו, עובד במוסד המקיים הכשרות או קורסים בתחום של אימון ספורט, או לומד במוסד כאמור, וכן מכל גוף או יחיד שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ומכל אדם המועסק בגופים כאמור או הנחזה לאחד מאלה (בסעיף זה - הנבדק), למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (3) להשתמש ברשימת תיוג שקבע הממונה לשם ביצוע בדיקת עזר; רשימת התיוג, ובכלל זה רשימת המסמכים הרשמיים הנדרשים לשם קביעת הממצאים, תפורסם באתר האינטרנט (בסעיף זה - רשימת תיוג);
:: (4) לקבל מהנבדק מסמך רשמי המנוי ברשימת תיוג.
: (ב) בודק רשאי להשתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(1), רק בהתקיים כל אלה:
:: (1) הבודק הציג את כתב הסמכתו לנבדק;
:: (2) ניתנה הסכמה בכתב מאת הנבדק לכניסת הבודק למקום;
:: (3) בטרם מתן ההסכמה כאמור בפסקה (2), ניתן לנבדק הסבר על מטרתן של בדיקות העזר וכן על זכותו לסרב לביצוע בדיקות כאמור ולחזור בו מהסכמתו עד לתחילת ביצוען.
: (ג) בודק יפעל מטעם הממונה, בהתאם להנחייתו ולהוראותיו ותחת פיקוחו; בודק לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתנה לממונה לפי דין.
: (ד) גוף בודק שקיבל היתר לפי [[סעיף 14ז]] ידווח לממונה על כל בדיקה שביצע בודק שעימו התקשר ועל ממצאיה; הדיווח ייחתם על ידי מנהל הגוף הבודק.

@ 14י. ביטול היתר לשמש גוף בודק או התלייתו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי לבטל היתר לשמש גוף בודק או להתלותו לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר לפי [[סעיף 14ו]] [[או 14ז]];
:: (3) הופר תנאי מתנאי ההיתר או הופרה הוראה מההוראות לפי [[סימן זה]];
:: (4) הממונה מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הגוף הבודק אינו ראוי להיות בעל היתר;
:: (5) בדיקות העזר אינן מבוצעות ברמה מקצועית נאותה.
: (ב) הממונה לא יבטל היתר ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מהגוף הבודק לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל ההיתר לא עשה כן; ביטול ההיתר או התלייתו יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.

@ 14יא. ביטול הסמכה של בודק או התלייתה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי לבטל הסמכה שנתן לבודק או להתלותה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההסמכה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההסמכה לפי [[סעיף 14ו]] [[או 14ח]];
:: (3) הופר תנאי מתנאי ההסמכה או הופרה הוראה מההוראות לפי [[סימן זה]];
:: (4) מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבודק אינו ראוי להיות בודק;
:: (5) עבודת הבודק אינה מבוצעת ברמה מקצועית נאותה.
: (ב) הממונה לא יבטל הסמכה ולא יתלה אותה, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מהבודק לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, והוא לא עשה כן; ביטול ההסמכה או התלייתה יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.

@ 14יב. החלת דינים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: דינם של בודקים כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]].

=== סימן ז': אכיפה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

==== סימן משנה א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד) ====

@ 14יג. עיצום כספי
: (א) הפר אדם הוראה להפסקת הפרה שנתן לו הממונה לפי [[סעיף 2(ג)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן משנה זה]] בסכום של 10,000 שקלים חדשים.
: (ב) ערך אדם הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר בלא שקיבל הכרה כמוסד מוכר להכשרה, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן משנה זה]] בסכום של 60,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - בסכום של 100,000 שקלים חדשים.
: (ג) ערך מי שהוכר כמוסד להכשרה, הכשרה שלא בהתאם לתנאים שצוינו בהכרה שניתנה לו לפי [[סעיף 4ב(ב)]], בניגוד להוראות [[סעיף 4א]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן משנה זה]] בסכום של 60,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - בסכום של 100,000 שקלים חדשים.
: (ד) ארגן גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד והתאחדות, או יחיד שמקיים פעילויות כאמור, אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר על ידי מי שאינו בעל תעודת הסמכה הנדרשת לפי [[סעיף 2(א)]] או שאינו נחשב כבעל תעודת הסמכה לפי חוק זה, או שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 4יב]], רשאי הממונה להטיל על גוף כאמור שהוא אגודת ספורט או על יחיד עיצום בסכום של 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא איגוד, התאחדות או תאגיד אחר למעט אגודת ספורט - בסכום של 30,000 שקלים חדשים.

@ 14יד. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 14יג]] ([[בסימן זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[14יג|אותו סעיף]], ימסור לו הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בסימן זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בסימן זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצוע ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 14טו]], וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 14טז(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 14יז]], ושיעור התוספת.

@ 14טו. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 14יד]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.

@ 14טז. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 14טו]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 14יח]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 14טו]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 14יז. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 14יג]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 14יח. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן משנה זה]], אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 14יט. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 14טז(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 14לג]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי [[סימן משנה זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ובלבד שהסכומים יעודכנו לראשונה החל מחלוף שנה ממועד תחילתו של [[25:4618954|חוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ&quot;ד-2024]] (((ביום 2.1.2027))); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 14כ. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 14טז]].

@ 14כא. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים; [[בסימן זה]] -
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 14כב. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 14כא]].

@ 14כג. גבייה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

==== סימן משנה ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד) ====

@ 14כד. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 14יג]], והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב, להמציא למפר, בכתב, התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן משנה זה]] ([[בפרק זה]] - התראה מינהלית); הנהלים יפורסמו באתר האינטרנט; בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 14כו]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 14כה]].

@ 14כה. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 14כד]], רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.
: (ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 14כו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן משנה זה]], והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 14יז(א)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות [[סעיף 14יד]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן משנה זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 14יז(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 14יד]], בשינויים המחויבים.

==== סימן משנה ג': התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשפ&quot;ד) ====

@ 14כז. הודעה על האפשרות להגשת התחייבות והפקדת עירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 14יג]], והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא למסור למפר הודעה על אפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, לפי הוראות [[סימן משנה זה]], במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן משנה א']]; הנהלים יפורסמו באתר האינטרנט; בסעיף זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

@ 14כח. תנאי ההתחייבות וגובה העירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור [[בסעיף 14כז]], ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה בכתב ההתחייבות ושתחילתה ביום הגשתו, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן משנה זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ב) הממונה רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה.
: (ג) נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים שנקבעו [[בתוספת השנייה]].
: (ד) הממונה רשאי, לבקשת המפר ובהחלטה מנומקת, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.

@ 14כט. תוצאות הגשת כתב התחייבות או אי-הגשתו והפקדת עירבון או אי-הפקדתו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הגיש המפר לממונה כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי [[סימן משנה זה]], בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 14כז]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון, בתוך התקופה האמורה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי [[סעיף 14יד]].
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.

@ 14ל. הפרת התחייבות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי [[סימן משנה זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה הגיש את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה באותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 14יז(א)]] או כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 14יז(ב)]], לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) הממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 14יד]], בשינויים המחויבים;
::: (ב) מסר הממונה למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 14טז(ב)(1)]] או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור [[בסעיף 14טז(ד)]], יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת;
::: (ג) החליט הממונה, לפי [[סעיף 14כח(ד)]], לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי [[סעיף 14טז]] הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:: (2) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 14כח(ב)]] - יחלט הממונה את העירבון, ואם החליט, לפי [[סעיף 14כח(ד)]], לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי [[סעיף 14טז]] לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בצירוף ריבית שקלית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; הממונה לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.
: (ב) לעניין [[סימן זה]] יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן משנה זה]], בשל אותה הפרה.

@ 14לא. השבת העירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי [[סימן משנה זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

==== סימן משנה ד': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;ד) ====

@ 14לב. עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 14יג]] או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 14לג. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[סימן זה]] ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון, לקבל ערעור כאמור בסעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 14לד. פרסום החלטות על הטלת עיצומים כספיים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת סכום העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום עיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 14לג]] על החלטת הממונה להטיל עיצום כספי, יפרסם הממונה, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 14טו]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 14יד]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 14לה. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון לפי [[סימן זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 14יג]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[סימן זה]] בשל ההפרה.

=== סימן ח': עונשין (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 15. עונשין (תיקון: תשע״א, תשפ&quot;ד)
: העובר על הוראה מהוראות [[פרק זה]] או תקנות שלפיו, דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]].

@ 15. עונשין (תיקון: תשע״א, תשפ&quot;ד)
: (((החל מיום 2.1.2027):))
: העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
: (1) אדם העורך הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא שקיבל הכרה כמוסד מוכר להכשרה, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]];
: (2) מוסד מוכר להכשרה שעורך הכשרה שלא בהתאם לתנאים שצוינו לפי [[סעיף 4ב(ב)]] בהכרה שניתנה לו, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]];
: (3) אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד המשתפים ספורטאי בתחרות ספורט המאורגנת בידם או מטעמם, בלי שנבדק תחילה בדיקות רפואיות ונמצא כשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 5]];
: (4) ספורטאי המשתמש בסם או בתכשיר ממריץ להגברת הישגיו בספורט, בניגוד להוראות [[סעיף 6(א)]];
: (5) אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד שלא מבטחים ספורטאי הנוטל חלק בתחרות ספורט המאורגנת בידם או מטעמם, בניגוד להוראות [[סעיף 7]];
: (6) גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד או התאחדות, או יחיד שמקיים פעילויות כאמור, שמארגן אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר, על ידי מי שאינו בעל תעודת הסמכה הנדרשת לפי [[סעיף 2(א)]] או שאינו נחשב כבעל תעודת הסמכה לפי חוק זה, או שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 4יב]].

=== סימן ט': תחולה ושמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;ד) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 2.1.2027):))

@ 16. סייג לתחולה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;א, תשפ&quot;ד)
: (א) הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על ספורטאים מחוץ לארץ, שאינם רשומים בהתאחדות או באיגוד, הבאים לישראל להשתתף בתחרויות ספורט; (((החל מיום 2.1.2027):)) בסעיף קטן זה, &quot;ספורטאי&quot; - מי שמשתתף בפעילות ספורט.
: (ב) הוראות [[סעיפים 2]], [[3]] [[ו-8]] לא יחולו על מורה לחינוך גופני במוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט–1949]], בעת מילוי תפקידו עם תלמידי המוסד במסגרת פעילות ספורט הנערכת במוסד החינוך או מטעמו או במסגרת פעילות ספורט הנערכת בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.
:: (((החל מיום 2.1.2027):)) הוראות [[סעיפים 2]] [[ו-8]] לא יחולו על מורה לחינוך גופני במוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט–1949]], בעת מילוי תפקידו עם תלמידי המוסד במסגרת פעילות ספורט הנערכת במוסד החינוך או מטעמו או במסגרת פעילות ספורט הנערכת בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.
: (ג) (((החל מיום 2.1.2027):)) הוראות [[סעיף 4יב]] לא יחולו על ביצוע פעולות כאמור [[באותו סעיף]] בידי משרד החינוך או מוסד חינוך או מי מטעמם, ובלבד שהפעולות נערכות בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.

@ 17. שמירת דינים (תיקון: תשע״א)
: [[פרק זה]] בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

== פרק ג׳: המועצה הלאומית לספורט (תיקון: תשע״א) ==

=== סימן א׳: הקמת המועצה ופעילותה (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 17א. הקמת המועצה הלאומית לספורט והרכבה (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע״ח)
: (א) מוקמת בזה המועצה הלאומית לספורט.
: (ב) במועצה יהיו 20 חברים שימנו השרים והם:
:: (1) שלושה עובדי משרד התרבות והספורט;
:: (2) שני עובדי משרד האוצר;
:: (3) עובד משרד המשפטים;
:: (4) שלושה נציגי הוועד האולימפי בישראל;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) נציג מבין עובדי הרשויות המקומיות שהוא מנהל מחלקת ספורט ברשות המקומית או נבחר ציבור בעל זיקה משמעותית לספורט שימונה בהמלצת מרכז השלטון המקומי;
:: (7) נציג המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל;
:: (8) נציג איל&quot;ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי;
:: (9) נציג ההתאחדות הישראלית לספורט נכים;
:: (10) נציג איגוד הכדורסל בישראל;
:: (11) נציג ההתאחדות לכדורגל בישראל;
:: (12) שני נציגי ציבור בעלי רקע בתחום הספורט, שאחד מהם הוא מתחום הספורט למקומות עבודה;
:: (13) נציג ציבור בעל רקע בתחום החברתי–כלכלי;
:: (14) נציג של התאחדות או איגוד, שאינם מיוצגים על יד נציגים אחרים במועצה;
:: (15) נציג של התאחדות או איגוד, שאינם מיוצגים על ידי נציגים אחרים במועצה, שייבחר על ידי הוועד האולימפי בישראל, הוועד הפאראלימפי הישראלי ואיל״ת - התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא-אולימפי; בהיעדר הסכמה בין הגופים האמורים, ימליץ כל אחד מהם על נציג, והשרים יקבעו את זהות הנציג שימונה לפי פסקה זו.
: (ג) במינוי לפי פסקאות (1), (2), (4) ו־(12) שבסעיף קטן (ב), תמונה לפחות אישה אחת לפי הוראות כל פסקה כאמור.
: (ג1) במינוי לפי פסקאות (4) עד (15) שבסעיף קטן (ב), לא ימונה מי שעוסק בתחום ההימורים וההגרלות.
: (ג2) בהרכב המועצה יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגם של בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, ובכלל זה ימונו למועצה שני נציגים מקרב אוכלוסיה זו, אחד מקרב נציגי הממשלה, והאחר - מקרב יתר הגופים המיוצגים במועצה.
: (ד) לפחות אחד מבין חברי המועצה יהיה נציג מענפי הספורט האישי.
: (ה) (((בוטל).))

@ 17ב. סייגים למינוי ולכהונה כחבר המועצה (תיקון: תשע״א, תשע״ז)
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר המועצה מי שמכהן כנושא משרה ביותר מגוף אחד מהגופים המנויים [[בסעיף 17א(ב)(4) עד (11)]] ([[בפרק זה]] – חברות כפולה).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חברות בוועד האולימפי בישראל כנציג איגוד או התאחדות לא תיחשב כחברות כפולה.
: (ג) [[בפרק זה]] –
::- ”התאחדות” – לרבות התאחדות שקיבלה הכרה לפי [[סעיף 4 לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005]];
::- ”נושא משרה” – כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]], וכל עובד הכפוף לו במישרין.

@ 17ג. מינוי יושב ראש המועצה וסגנו (תיקון: תשע״א)
: השר ימנה יושב ראש למועצה מבין חברי המועצה שהם נציגי ציבור, וכן סגן יושב ראש למועצה מבין חברי המועצה.

@ 17ד. תקופת כהונה (תיקון: תשע״א)
: חבר המועצה יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים.

@ 17ה. הפסקת כהונה (תיקון: תשע״א, תשע״א–2)
: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשרים;
:: (2) הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה;
:: (3) חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או חבר בגוף שאותו הוא מייצג במועצה;
:: (4) היה למי שמתקיימת בו חברות כפולה.
: (ב) השרים, לאחר שנתנו לחבר המועצה הזדמנות לטעון את טענותיו, רשאים להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בשל אחת מאלה:
:: (1) הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או משש ישיבות בתוך שנה;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
:: (3) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלהיות חבר המועצה או כי אינו ממלא כראוי את תפקידו.
: (ג) התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו לפי [[סעיפים 17א]] [[ו־17ב]].

@ 17ו. סדרי עבודת המועצה (תיקון: תשע״א)
: המועצה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה.

@ 17ז. מניין חוקי (תיקון: תשע״א, תשע״ח)
: מניין חוקי לקיום ישיבות המועצה הוא רוב חברי המועצה ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש; החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של היושב ראש.

@ 17ח. תוקף פעולות (תיקון: תשע״א)
: קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.

@ 17ט. ועדות המועצה (תיקון: תשע״א, תשפ&quot;ב)
: (א) המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולקבוע את תחומי פעולתן ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
: (ב)(1) המועצה תמנה ועדה למניעת אלימות בספורט (בסעיף קטן זה - הוועדה), שבין חבריה יהיו נציג ההתאחדות לכדורגל, נציג איגוד הכדורסל ונציג אוהדי ספורט, ולפחות שלושים אחוזים מבין חבריה יהיו נשים; המועצה רשאית למנות לוועדה חברים שאינם חברי המועצה, ובלבד שמספרם לא יעלה על מחצית מחברי הוועדה; לעניין חברי ועדה כאמור שאינם חברי המועצה יחולו הוראות [[סעיפים 17א(ג1)]], [[17ד]] [[ו-17ה]], בשינויים המחויבים.
:: (2) הוועדה תפעל לגיבוש תוכנית לפעולה ולטיפול בנושא האלימות בספורט, ובכלל זה קידום של שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה וגופים אחרים הפועלים בתחום הספורט, ריכוז ואיסוף של מידע ונתונים, פעולות הסברה וחינוך וכל פעולה אחרת לפי קביעת המועצה; הוועדה תדווח למועצה על פעילותה אחת לשנה; עיקרי הדיווח יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט.
:: (3) הוועדה תתכנס לפחות אחת לרבעון, ובלבד שאחת מישיבותיה תתקיים לפני תחילת עונת ספורט, ובה יוצגו התוכנית כאמור בפסקה (2) והיעדים לאותה עונת ספורט.

=== סימן ב׳: תפקידי המועצה (תיקון: תשע״א, תשע״ח) ===

@ 17י. תפקידי המועצה (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע״ד–2, תשע״ז–2, תשע״ח)
: תפקידי המועצה –
: (1) לייעץ לשר בעניין קביעת מדיניות כוללת וארוכת טווח בתחום הספורט לשם קידומם ופיתוחם של הפעילות הגופנית והספורט בישראל;
: (2) לייעץ לשר בעניין קביעת סדרי העדיפויות להשקעת משאבים בתחום הספורט, לרבות באיתור ובטיפוח של ספורטאים;
: (3) לייעץ לשר בעניין קביעת אמות המידה לתמיכה בתחום הספורט;
: (4) לייעץ לשרים בעניין קביעת תכנית המיתקנים הלאומית כאמור [[בסעיף 17יד]];
: (5) (((נמחקה);))
: (6) לגבש המלצות בנושאים בתחום הספורט שהשר או שר האוצר, ביקשו שתדון בהם, וההמלצות יובאו לעיון השרים.

@ 17יא. (תיקון: תשע״א, תשע״ח) : (((בוטל).))
@ 17יב. (תיקון: תשע״א, תשע&quot;ד-2, תשע״ח) : (((בוטל).))
@ 17יג. (תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע&quot;ט) : (((פקע).))

@ 17יד. תכנית המיתקנים הלאומית (תיקון: תשע״א, תשע״ח)
: (א) השרים, לאחר התייעצות עם השרים הממונים על משרדי הממשלה המקצים משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט ובהתייעצות עם המועצה, יקבעו את תכנית המיתקנים הלאומית, ויפרסמו אותה ברשומות.
: (ב) תכנית המיתקנים הלאומית תכלול, בין השאר:
:: (1) תכנית כוללת וארוכת טווח להקמת מיתקני ספורט חדשים;
:: (2) סדרי עדיפויות להקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט; בסעיף זה, ”הקצאת משאבים” – לרבות באמצעות תמיכה, השתתפות בתקציב והקמה ושדרוג של מיתקני ספורט;
:: (3) כללים לתקינות ולבטיחות של מיתקני ספורט, אשר יהיו הוראות התקנונים הרשמיים הנוהגים בגופים הבין־לאומיים המוכרים בענף מענפי הספורט, והוראות הכללים שעליהם החליטו התאחדות או איגוד לפי התקנונים האמורים, בשינויים ובתנאים שאישרו השרים (בחוק זה – כללי תקינות ובטיחות);
:: (4) סכומי הכספים שייועדו להקצאה בעבור הקמתם או שדרוגם של תשתיות ספורט או מיתקני ספורט (בפסקה זו - תשתיות או מיתקנים), ולעניין זה רשאים להביא בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
::: (א) סוגיהם ומספרם של התשתיות או המיתקנים;
::: (ב) מיקומם של התשתיות או המיתקנים, בשים לב לפריסה גאוגרפית, לצורכי הפיתוח של הספורט בישראל או למצב הכלכלי של היישוב שבו הם נמצאים בהתאם למדד החברתי–כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או מדד אחר שייראה לשרים הולם;
::: (ג) סוגי הגופים שיהיו זכאים להקצאת כספים לשם הקמתם או שדרוגם של תשתיות או מיתקנים (בפסקה זו - הגופים הזכאים);
::: (ד) לוחות הזמנים לביצוע ההקמה או השדרוג של התשתיות או המיתקנים, שבהם יידרשו לעמוד הגופים הזכאים;
::: (ה) סכום המימון המשלים שיידרש מהגופים הנתמכים, והוראות לעניין המרת הזכאות של הגופים הזכאים לתשתית או למיתקן אחרים.
: (ג) השרים יבחנו את תכנית המיתקנים הלאומית מפעם לפעם, ולפחות אחת לחמש שנים.
: (ד) תכנית המיתקנים הלאומית תחייב את המפורטים להלן:
:: (1) משרד התרבות והספורט ומשרדי הממשלה כאמור בסעיף קטן (א) לעניין הקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) מפעל הפיס – לעניין הקצבה מיוחדת.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), השרים רשאים, מנימוקים שיפורטו ולאחר התייעצות עם המועצה, לאשר לגופים המפורטים בסעיף קטן (ד)(1) ו־(3) להשתמש בתקציבם כדי להקים או לשדרג מיתקני ספורט שלא לפי תכנית המיתקנים הלאומית, ובלבד שיעמדו בכללי התקינות והבטיחות.
: (ו) מפעל הפיס ידווח לשרים ולמועצה, עד לתחילת חודש ניסן בכל שנה, על תכנית העבודה שלו לאותה שנה לעניין הקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שלא מכספי ההקצבה המיוחדת.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תכנון, בנייה, רישוי, תקינות ובטיחות של מיתקני ספורט.
: (ח) לעניין סעיף זה, ”מיתקן ספורט” – למעט מגרש, בור קפיצה ומסלול ריצה, הנבנה מתקציב משרד החינוך, בשטחו של מוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]].

=== סימן ג׳: תקציב, גמול והחזר הוצאות (תיקון: תשע״א) ===

@ 17טו. תקציב המועצה (תיקון: תשע״א)
: תקציב המועצה השנתי ייקבע בתכנית נפרדת, במסגרת ההקצאה לתחום פעולה – מינהל ספורט, בסעיף תקציב משרד התרבות והספורט בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, ”תכנית”, ”תחום פעולה” ו”סעיף תקציב” – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב]].

@ 17טז. גמול והחזר הוצאות (תיקון: תשע״א)
: (א) חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או נציג של גוף שאותו הוא מייצג במועצה, זכאי לקבל גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
: (ב) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם.
: (ד) בסעיף זה, ”עובד המדינה”, ”עובד גוף מתוקצב” – כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב]].

== פרק ד׳: ביצוע ותקנות (תיקון: תשע״א) ==

@ 18. ביצוע ותקנות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
: (ב) תקנות כאמור יותקנו לאחר התייעצות עם ארגוני הספורט, אם לא נקבע בחוק זה כי הן טעונות הסכמה של אחר או התייעצות עמו.
: (ג) תקנות לפי חוק זה, למעט תקנות כאמור בסעיף קטן (א), יותקנו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
:: (((החל מיום 2.1.2027):)) תקנות לפי חוק זה, יותקנו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
: (ד) (((החל מיום 2.1.2027):)) השר, באישור שר האוצר ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד בקשה לקבלת הכרה במוסד להכשרה, בעד בקשה לחידוש הכרה כאמור ובעד בחינה עיונית או מעשית, ויכול שיקבע אגרה שונה לפי סוגי פעילות ספורט מוסדרים; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעורי האגרות, אופן ומועד תשלומן, הצמדתן ודרכי גבייתן.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 4י]]))) ====
=== הצהרת בריאות למועמדים לקורס להכשרת מדריכים או מאמנים ===
: (((החל מיום 2.1.2027):))

: שם ושם משפחה: .......................................
: מספר זהות:..........................
: מועמד/ת להשתתף בקורס ..........................., בפעילות ספורט מסוג ....................... (השלימו את החסר)
: האם את/ה סובל/ת מאחד או יותר מאלה (הקיפו בעיגול כן/לא; אם המענה על אחת או יותר מהשאלות חיובי, יהיה עליך להמציא תעודה רפואית מרופא לפני קבלת האישור להשתתפות בקורס):
: (1) האם ידוע לך שאת/ה סובל/ת מבעיה בלב? כן/לא;
: (2) האם את/ה סובל/ת מכאב או לחץ בחזה בזמן מאמץ גופני? כן/לא;
: (3) האם הופיע אצלך בחודש האחרון כאב או לחץ בחזה, בלא קשר למאמץ גופני? כן/לא;
: (4) האם את/ה סובל/ת מהפרעות בשיווי משקל, סחרחורת או נטייה להתעלפויות? כן/לא;
: (5) האם אחד מבני משפחתך נפטר מבעיית לב או מוות פתאומי בטרם מלאו לו 55 שנה? כן/לא;
: (6) האם את/ה סובל/ת מבעיה רפואית אחרת העלולה לסכן את בריאותך בקורס או להגביל את השתתפותך הפעילה בו? כן/לא.

=== הצהרה ===
@ : אני מצהיר/ה בזה שמסרתי ידיעות מלאות ונכונות על מצבי הרפואי בעבר ובהווה לפי השאלות שנשאלתי לעיל.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|...............................|חתימת המועמד/ת}} | {{טקסט תחתי|...............................|חתימת הורה או אפוטרופוס שמונה {{ש}} לקטין (אם המועמד/ת קטין/נה) {{ש}} והסכמתו להשתתפות המועמד/ת בקורס}} }}
=== אישור המוסד - ממצאים ומסקנות ===
@ : לאור הנתונים שנמסרו בתשובות לשאלון - אין/יש צורך באישור רופא להשתתפותו/ה של המועמד/ת בקורס.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............................|שם המוסד}} | {{טקסט תחתי|...............................|שם ושם משפחה {{ש}} של מנהל המוסד}} | {{טקסט תחתי|...............................|חתימת המנהל וחותמת {{ש}} מוסד ההכשרה}} | {{טקסט תחתי|...............................|תאריך}} }}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 14יח]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
: (((החל מיום 2.1.2027):))

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי 
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בארבע השנים שקדמו להפרה - 30%; לא הפר את אותה הוראה בשנתיים שקדמו להפרה - 20%;
: (2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 40%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות 
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 30%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות 
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[פרט 2|בסעיפים 2]] [[פרט 3|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו - אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שהופחת סכום העיצום הכספי לפי [[פרט 2|סעיפים 2]] [[פרט 3|ו-3]] ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ח (18 ביולי 1988).
&lt;חתימות&gt;
* חיים הרצוג, נשיא המדינה
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* יצחק נבון, שר החינוך והתרבות</text>
      <sha1>80hzdyaydvum88hpc6w1tyanr8l27iv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הספורט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>293792</id>
    <revision>
      <id>3022351</id>
      <parentid>3022058</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T07:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022347]</comment>
      <origin>3022351</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="169914" sha1="3qrajtpa765o85jupadxd24wxpnx8fa" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הספורט, התשמ״ח–1988}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000464}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ח, 122|חוק הספורט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 217|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210862.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 110|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210985.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 178|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300343.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 61|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300583.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 22|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 674|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301079.pdf}}, {{ח:תיבה|974|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2304.pdf}}, {{ח:תיבה|1031|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301317.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 170|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301435.pdf}}, {{ח:תיבה|447|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301333.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 110|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2403.pdf}}, {{ח:תיבה|196|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2405.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 2|תיקון מס׳ 9 לחוק חופש המידע|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301517.pdf}}, {{ח:תיבה|411|תיקון מס׳ 7 – הוראת שעה לחוק להסדר ההימורים בספורט|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1212|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348675.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 418|תיקון מס׳ 9 לחוק להסדר ההימורים בספורט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369721.pdf}}, {{ח:תיבה|474|תיקון מס׳ 10 לחוק להסדר ההימורים בספורט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381769.pdf}}, {{ח:תיבה|548|חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382394.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 520|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491980.pdf}}, {{ח:תיבה|718|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502441.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 140|תיקון מס׳ 14 והוראת שעה לחוק להסדר ההימורים בספורט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528242.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1007|תיקון מס׳ 3 והוראת שעה לחוק איסור אלימות בספורט|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_646017.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 958|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618954.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 476|תיקון מס׳ 18 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191481.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2274|צו הספורט (תיקון מס׳ 17) (דחיית יום התחילה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12439.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הסדרת תחום הספורט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: תעודות הסמכה והמרשם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הכרה בתעודות או ניסיון מחוץ לישראל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הכרה במוסדות להכשרה ועריכת הכשרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות לעניין פעילות בתחום הספורט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: פיקוח וסמכות למתן הוראות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הסתייעות בבדיקות עזר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ח|סימן ח׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ט|סימן ט׳: תחולה ושמירת דינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: המועצה הלאומית לספורט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הקמת המועצה ופעילותה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תפקידי המועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תקציב, גמול והחזר הוצאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ביצוע ותקנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|הצהרת בריאות למועמדים לקורס להכשרת מדריכים או מאמנים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״א, תשס״ג, תשע״א, תשע״א־3, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספורט“ או ”פעילות ספורט“ – פעילות משחקית, בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, אשר נדרש לה מאמץ גופני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודת ספורט“ – חבר־בני־אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים והמסונף לארגון ספורט או הפועל כתאגיד עצמאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ספורט“ – תאגיד שלא למטרות ריווח המאגד בתוכו אגודות ספורט העוסקות בענפי ספורט שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עונת ספורט“ – העונה הרשמית של פעילות בענף ספורט שנקבעה בידי ההתאחדות או האיגוד הנוגעים בדבר, ובלבד שלא תעלה על עשרה חדשים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגרה“ – התקופה שבין שתי עונות ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאחדות“ ו”איגוד“, לענין ספורט – תאגיד שלא למטרות ריווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל ושמכירים בו הגופים הבין־לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון ספורט“ – מי שנותן שירותים של פעילות ספורט למטרות ריווח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועדון ספורט“ – תאגיד שלא למטרות ריווח לצורך קיום פעולות ספורט במקום מוגדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות ספורט מאורגנת“ – פעילות ספורט המאורגנת על ידי אגודת ספורט או ארגון ספורט, התאחדות או איגוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט ספורט“ – שופט שמונה על ידי התאחדות או איגוד לשפוט בפעילות ספורט מאורגנת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר החינוך והתרבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת הסמכה“ – תעודה המסמיכה אדם לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט, שניתנה מאת אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית ספר בישראל שהכיר בו השר לענין זה; הכרה כאמור יכול שתהיה אף לגבי בית ספר המתנהל לפי חיקוק;
{{ח:תתת|(2)}} בית ספר מחוץ לישראל, ובלבד שועדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} הכירה בתעודה;
{{ח:תתת|(3)}} מוסד מוכר המכשיר עובדי הוראה לחינוך גופני, ובלבד שהשר הכיר במוסד לענין זה ושהתעודה ניתנה לבוגר המוסד בתנאים שקבע השר, הכל בשים לב, בין השאר, לתכנית הלימודים של המוסד להכשרת עובדי הוראה כאמור ולהתמחויות המתקיימות בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד מוכר“ – מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מוסד שקיבל היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה הלאומית לספורט שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה להסדר ההימורים בספורט“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל“ – המועצה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2005_des3416|החלטת הממשלה 3416 מיום י׳ באדר ב׳ התשס״ה (21 במרס 2005)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצבה מיוחדת“ – סכום שנקבע בהיתר שניתן למפעל הפיס לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 231|סעיף 231(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שהוא הקצבה מיוחדת לתחום הספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה הציבורית“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדר ההימורים בספורט“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת ההכנסות“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ספורט“ – מיתקן המשמש או המיועד לשמש לפעילות ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית המיתקנים הלאומית“ – תכנית לאומית להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17יד|סעיף 17יד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – השר ושר האוצר.

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״א, תשס״ג, תשע״א, תשע״א־3, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודת ספורט“ – חבר בני אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסוימים הרשומים בהתאחדות או באיגוד ופועלים במסגרת תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון ספורט“, לעניין סוג פעילות ספורט מוסדר – לימוד שיטתי והקניית מיומנות, ובכלל זה משחק או תחרות המתקיימים במסגרתם, ולעניין סוגי פעילות ספורט שיש בהם סיכון מוגבר לפגיעה גופנית חמורה – גם לימוד והקניית מיומנות שנערכו באופן חד־פעמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ספורט“ – תאגיד שלא למטרות ריווח המאגד בתוכו אגודות ספורט העוסקות בענפי ספורט שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה“ – הכשרה לשם קבלת תעודת הסמכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצבה מיוחדת“ – סכום שנקבע בהיתר שניתן למפעל הפיס לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 231|סעיף 231(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שהוא הקצבה מיוחדת לתחום הספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאחדות“ ו”איגוד“, לעניין ספורט – תאגיד שלא למטרות רווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל שמכירים בו הגופים הבין־לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט ושראש מינהל הספורט במשרד הכיר בו בהתאם לנוהל שפרסם המשרד באתר האינטרנט; הנוהל אינו טעון פרסום ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המשרדית“ – הוועדה המשרדית לבדיקת מידע פלילי שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ה|סעיף 2ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד מוכר להכשרה“ – מוסד העורך הכשרות, שהממונה הכיר בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב}}, ובכלל זה איגוד או התאחדות, אם הוכרו כמוסד כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה הלאומית לספורט שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל“ – המועצה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2005_des3416|החלטת הממשלה 3416 מיום י׳ באדר ב׳ התשס״ה (21 במרץ 2005)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ספורט“ – מיתקן המשמש או המיועד לשמש לפעילות ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – עובד המשרד המנהל את תחום הכשרת המאמנים, שהשר הסמיכו לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרשם“ – מרשם של בעלי תעודות הסמכה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2ד|בסעיף 2ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד התרבות והספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג פעילות ספורט מוסדר“ – סוג פעילות ספורט שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספורט“ או ”פעילות ספורט“ – פעילות שנדרש לה מאמץ גופני, בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, בין יחידנית ובין קבוצתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספורט הישגי“ – ספורט או פעילות ספורט שהם תחרותיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספורטאי“ – מי שמשתתף בפעילות ספורט ורשום בהתאחדות או באיגוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספורטאי הישגי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי ענף ספורט אישי – ספורטאי בענף ספורט אישי, המשתתף בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין־לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי ענף ספורט קבוצתי – ספורטאי בענף ספורט קבוצתי, הרשום בקבוצת ספורטאים המשתתפת בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין־לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספורטאי חובב“ – מי שמשתתף בפעילות ספורט שמארגנים אגודת ספורט או ארגון ספורט, או בפעילות ספורט הנערכת במסגרת חוגית או במסגרת אחרת, ובלבד שמתקיימים לגבי הפעילות כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא אינה חלק מתחרות ארצית רשמית;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתקיימת ברציפות, בפרקי זמן קבועים וידועים מראש;
{{ח:תתת|(3)}} מטרת הפעילות היא לימוד שיטתי והקניית מיומנות בסוג פעילות ספורט מוסדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספורטאי מזדמן“ – מי שמשתתף בפעילות ספורט שאינו ספורטאי חובב ואינו ספורטאי הישגי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עונת ספורט“ – העונה הרשמית של פעילות בענף ספורט שנקבעה בידי ההתאחדות או האיגוד הנוגעים בדבר, ובלבד שלא תעלה על עשרה חודשים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגרה“ – התקופה שבין שתי עונות ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות ספורט מאורגנת“ – פעילות ספורט המאורגנת על ידי אגודת ספורט או ארגון ספורט, התאחדות או איגוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט ספורט“ – שופט שמונה על ידי התאחדות או איגוד לשפוט בפעילות ספורט מאורגנת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית המיתקנים הלאומית“ – תוכנית לאומית להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17יד|סעיף 17יד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחרות ארצית רשמית“ – תחרות בענף ספורט הנערכת בישראל, באחריותם ובפיקוחם של איגוד או של התאחדות, ואשר תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של הספורטאים ההישגיים המשתתפים בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחרות בין־לאומית רשמית“ – תחרות בענף ספורט שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשתתפים בה נוטלים חלק בספורט הישגי והם ממדינות שונות;
{{ח:תתת|(2)}} תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של המשתתפים בה;
{{ח:תתת|(3)}} היא באחריותם ובפיקוחם של איגוד, התאחדות או גוף בין־לאומי מייצג ומוכר באותו ענף ספורט;
{{ח:תתת|(4)}} היא הוכרה כתחרות רשמית על ידי הגוף הבין־לאומי המייצג והמוכר באותו ענף ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת הסמכה“ – תעודה המסמיכה אדם לעסוק באימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר ובדרגה מסוימת, ושמתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ניתנה מאת מוסד מוכר להכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ב|סעיף 2ב}};
{{ח:תתת|(2)}} היא ניתנה מאת בית ספר מחוץ לישראל, והוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התרבות והספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – השר ושר האוצר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הסדרת תחום הספורט|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: תעודות הסמכה והמרשם|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של כותרת {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}} ביום 2.1.2027):}}

{{ח:סעיף|2|חיוב בתעודת הסמכה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו כי בענף ספורט מסויים, כולו או חלקו, לא יוכל אדם לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו ענף.
{{ח:תת|(ב)}} מי שערב תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א) עסק כמאמן או כמדריך ספורט בענף שהצו חל עליו, יהא רשאי להמשיך בעיסוקו, ללא תעודת הסמכה, במשך תקופה שלא תעלה על שנתיים מיום תחילתו של הצו.

{{ח:סעיף|2|חיוב בתעודת הסמכה וברישום במרשם|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, באימון ספורט, בסוג של פעילות ספורט ובתנאים שלגביהם קבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}} כי נדרשת תעודת הסמכה, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|אותו סעיף}} והוא רשום במרשם.
{{ח:תת|(ב)}} החיוב בתעודת הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) לא יחול על אימון ספורט שעורך חניך בהכשרה, במהלך תקופת ההתנסות המעשית שלו, ובלבד שהאימון נערך בפיקוחו ובנוכחותו של מאמן בעל תעודת הסמכה מתאימה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הממונה כי אדם עסק באימון ספורט בלי תעודת הסמכה או שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות סעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה – הפרה), רשאי הוא להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק את ההפרה לאלתר או בתוך תקופה שיורה בהתאם לנסיבות העניין; לעניין מי שעסק באימון ספורט בלי תעודת הסמכה, בהודעה יציין הממונה את התקנה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}} שלפיה נדרשת תעודת הסמכה, ויפרט את סוג פעילות הספורט ואת התנאים שבשלהם נדרשת תעודת הסמכה.

{{ח:סעיף|2א|קביעת סוגי פעילות ספורט מוסדרים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע סוגי פעילות ספורט שבהם לא יוכל אדם לעסוק באימון ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו סוג של פעילות ספורט, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות ותנאים בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגות שונות של תעודות הסמכה לפי אחד או יותר מאלה: דרגת מדריך; דרגת מאמן; דרגת מאמן בכיר; דרגת מאמן מומחה;
{{ח:תתת|(2)}} הרשאות העיסוק לפי הדרגה של תעודת ההסמכה וסוג פעילות הספורט;
{{ח:תתת|(3)}} פטור למורים לחינוך גופני מחובת תעודת הסמכה בדרגת מדריך בסוגי פעילות ספורט ובתנאים שיקבע, ויראו מי שניתן לו פטור כאמור כמי שקיבל תעודת הסמכה; ואולם, תוקפו של פטור כאמור לא יפקע רק בשל הפסקה או סיום של העסקת אדם כאמור כמורה לחינוך גופני;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות מעבר לעניין בעל תעודת הסמכה או מי שעסק באימון ספורט, ערב כניסתן לתוקף של התקנות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) לא יקבע השר חובה בדבר תעודת הסמכה לשם עיסוק באימון ספורט של ספורטאי חובב שמלאו לו 18 שנים או של ספורטאי מזדמן, בכל גיל, אלא אם כן שוכנע כי יש באותו סוג של פעילות ספורט סיכון מוגבר לפגיעה גופנית חמורה.
{{ח:תת|(ג)}} תעודת הסמכה בדרגה כלשהי לפי סעיף קטן (א) כוללת את הרשאות העיסוק לפי התעודות בדרגות הנמוכות ממנה.

{{ח:סעיף|2ב|מתן תעודת הסמכה בידי מוסד מוכר להכשרה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד מוכר להכשרה לא ייתן תעודת הסמכה לחניך אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה במוסד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא עבר בהצלחה בחינות עיוניות או מעשיות, אם נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג(א)(6)}}, כפי שהודיע הממונה למוסד.
{{ח:תת|(ב)}} בתעודת ההסמכה יצוינו, בין השאר, הדרגה וסוג פעילות הספורט שלגביו ניתנה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לתת למוסד מוכר להכשרה הוראות בדבר הדרישות הצורניות או המתכונת של תעודות הסמכה שינפיק.

{{ח:סעיף|2ג|תנאים למתן תעודת הסמכה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע תנאים למתן תעודת הסמכה ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גיל מזערי לקבלת תעודת הסמכה; ואולם לעניין תעודת הסמכה בדרגת מדריך – הגיל המזערי לא יפחת מ־15 ולא יעלה על 18, אלא אם כן סבר השר כי הדבר נדרש בשים לב למאפיינים של סוג פעילות הספורט;
{{ח:תתת|(2)}} השכלה תיכונית, על־תיכונית או אקדמית, ובלבד שלא תיקבע דרישה להשכלה על־תיכונית או אקדמית לעניין קבלת תעודת הסמכה בדרגת מדריך;
{{ח:תתת|(3)}} ניסיון מקצועי באימון ספורט או ניסיון מקצועי אחר בתחום הספורט;
{{ח:תתת|(4)}} הכשרה מתאימה בתחומים של עזרה ראשונה, מוגנות ילדים בספורט, מניעת הטרדות מיניות בספורט ועבודה עם אוכלוסיות מיוחדות, לרבות אנשים עם מוגבלויות;
{{ח:תתת|(5)}} עמידה במבחני קבלה או בריאיון אישי, לפני ההכשרה;
{{ח:תתת|(6)}} חובת מעבר בחינות עיוניות או מעשיות, שיערוך המשרד או גורם שהוא התקשר עימו לעניין זה, לרבות הוראות לעניין ציון עובר בבחינה, פסילת בחינה, השגה על תוצאותיה או מבחן חוזר; על אף האמור, הוראות לעניין נושאי הבחינות וסדרי עריכתן (בפסקה זו – הוראות המשרד) יפורסמו באתר האינטרנט ואינן טעונות פרסום ברשומות; הממונה יפרסם ברשומות הודעה על פרסום הוראות המשרד באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו לקבוע תקנות לפי סעיף קטן (א) ישקול השר, בין השאר, שיקולים הנוגעים לשמירה על בריאות המתאמנים, להבטחת רמת האימון ולקידום התחרות בענף ההכשרות בתחום הספורט, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לפי סוגי תעודות או סוגי פעילות ספורט.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) לגבי סוג פעילות ספורט מוסדר מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות, אם קיים.

{{ח:סעיף|2ד|מרשם בעלי תעודות הסמכה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ינהל מרשם של בעלי תעודות הסמכה שיכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם בעל התעודה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הזהות של בעל תעודת ההסמכה ופרטים ליצירת קשר עימו;
{{ח:תתת|(3)}} המספר המזהה של תעודת ההסמכה, אם ניתן;
{{ח:תתת|(4)}} סוג פעילות הספורט שלגביו ניתנה תעודת ההסמכה ודרגת התעודה;
{{ח:תתת|(5)}} מידע על אודות השתתפות בעל התעודה בהשתלמות מקצועית כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ירשום במרשם את הפרטים המנויים בסעיף קטן (א) גם לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מורים לחינוך גופני שקיבלו פטור מחובת תעודת הסמכה בדרגת מדריך, אם נקבע פטור כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א(א)(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שניתנו לו הכרה או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א) או (ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שניתנה לו תעודה מאת איגוד או התאחדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4יא|סעיף 4יא}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שבידו תעודת הסמכה רשאי להגיש לממונה בקשה לרישום במרשם; מוסד מוכר להכשרה וכן איגוד או התאחדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4יא|בסעיף 4יא}} ימסרו לממונה את כל הפרטים בקשר לתעודות שנתנו הדרושים לשם עדכון המרשם, בסמוך לאחר מתן התעודה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה לא ירשום אדם במרשם או ימחק אדם מהמרשם, לפי העניין, אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לעסוק באימון ספורט או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וכתב האישום תלוי ועומד.
{{ח:תת|(ה)}} נרשם אדם במרשם על סמך מסירת נתונים כוזבים, רשאי הממונה, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, למוחקו מהמרשם.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה ימחק אדם הרשום במרשם, אם ביקש זאת אותו אדם בכתב.
{{ח:תת|(ז)}} הממונה לא יסרב לרשום במרשם אדם ולא ימחק אדם מהמרשם, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
{{ח:תת|(ח)}} המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע; על אף האמור, הפרטים לפי סעיף קטן (א)(2) לא יפורסמו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ט)}} הממונה רשאי להורות למוסדות כאמור בסעיף קטן (ג) לעשות שימוש בתוכנה ובממשק ממוחשב כפי שיורה, לשם העברת הפרטים כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|2ה|הוועדה המשרדית לבדיקת מידע פלילי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה שחבריה הם הממונה, היועץ המשפטי של המשרד או נציגו וראש אגף הביטחון של המשרד; תפקיד הוועדה יהיה לבדוק מידע פלילי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימנים א׳ עד ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|ו־ו׳ לפרק זה}}; בדיקת המידע הפלילי תיעשה על ידי הוועדה המשרדית בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המשרדית תשמור על סודיות המידע שנמסר לה לפי סעיף זה, לא תגלה אותו ולא תעבירו לאחר, אלא לצורך ביצוע תפקידיה.

{{ח:סעיף|3|הודעה על העדר תעודת הסמכה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 2.1.2027):}} מי שעוסק, בין בשכר ובין שלא בשכר, כמאמן או כמדריך ספורט במסגרת פעילות ספורט מאורגנת או פעילות ספורט במכון ספורט או במועדון ספורט, בענף ספורט שלא ניתן לגביו צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, ואין בידו תעודת הסמכה, יודיע על כך מראש למי שמבקש להעסיקו או לקבל ממנו שירות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הכרה בתעודות או ניסיון מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של כותרת {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}} ביום 2.1.2027):}}

{{ח:סעיף|4|הסמכת מאמנים ומדריכים מחוץ־&lt;wbr&gt;לארץ|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה בת שלושה חברים שהם אנשי מקצוע בתחום הספורט (להלן – הועדה), שמתפקידה יהיה לבדוק תעודות שניתנו מאת בתי ספר שמחוץ לישראל ולהכיר בהן כתעודות הסמכה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית לתת למאמן או למדריך ספורט מחוץ לארץ היתר זמני, לתקופה מוגבלת, לעסוק כמאמן או מדריך ספורט, גם אם אין בידו תעודה כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים או בלעדיהם.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה, רשאי לערער עליה לפני בית משפט מחוזי בשבתו כדן יחיד.

{{ח:סעיף|4|הסמכת מאמנים ומדריכים בעלי תעודה או ניסיון מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה בת שלושה חברים שהם אנשי מקצוע בתחום הספורט (להלן – הועדה), שמתפקידה יהיה לבדוק תעודות שניתנו מאת בתי ספר שמחוץ לישראל ולהכיר בהן כתעודות הסמכה; בהכרה כאמור תקבע הוועדה את דרגת תעודת ההסמכה ואת סוג פעילות הספורט שלגביו היא ניתנת, ורשאית היא להתנות את ההכרה בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים ומניעת הטרדות מיניות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}}, הוועדה רשאית לתת למאמן או למדריך ספורט מחוץ לישראל היתר לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט בישראל, בלא תעודת הסמכה, אם לדעת הוועדה הוא בעל ניסיון מספק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין, ומתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במדינה שבה עסק באימון ספורט לא נדרשת על פי דין תעודה לשם עיסוק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(2)}} אם במדינה שבה עסק באימון ספורט נדרשת על פי דין תעודה לשם עיסוק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין –
{{ח:תתתת|(א)}} רשות מוסמכת באותה מדינה נתנה לו פטור כדין מהחיוב בתעודה;
{{ח:תתתת|(ב)}} יש בידו תעודה, אולם הוועדה לא הכירה בה כתעודת הסמכה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} בהיתר לפי סעיף קטן (ד) תקבע הוועדה את סוג פעילות הספורט ודרגת ההסמכה, ורשאית היא להתנות את ההיתר בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים ומניעת הטרדות מיניות.
{{ח:תת|(ו)}} החלטות הוועדה בבקשות לפי סעיף זה יתקבלו בהתאם לאמות המידה שקבעה הוועדה בנוהל; הנוהל יפורסם באתר האינטרנט ואינו טעון פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הוועדה לא תיתן הכרה לפי סעיף קטן (א) או היתר לפי סעיף קטן (ד), למבקש שאין בידו תעודת מגיש עזרה ראשונה או שנודע לוועדה המשרדית שהורשע מחוץ לישראל בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לעסוק באימון ספורט או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וכתב האישום תלוי ועומד.
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה לא תסרב לתת הכרה או היתר אלא לאחר שנתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
{{ח:תת|(ח)}} הוועדה תפרסם באתר האינטרנט הוראות לעניין דרכי הגשת בקשות להכרה או להיתר לפי סעיף זה ולעניין המסמכים שיש לצרף לבקשות כאמור; ההוראות אינן טעונות פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ט)}} ניתנו הכרה או היתר לפי סעיף זה, יראו אותם כתעודת הסמכה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הכרה במוסדות להכשרה ועריכת הכשרות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן זה}} ביום 2.1.2027):}}

{{ח:סעיף|4א|חובת הכרה במוסד העורך הכשרה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא יערוך אדם הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, אלא אם כן הוא מוסד מוכר להכשרה באותו סוג פעילות ספורט, שהוכר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב}}; מוסד כאמור יערוך את ההכשרה בהתאם לתנאים שצוינו בהכרה ובהתאם להוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|4ב|הכרה במוסד להכשרה וחידושה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יכיר במוסד להכשרה, וכן יחדש הכרה כאמור, למבקש זאת, בהתקיים התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג}}; הכרה כאמור תידרש גם לגבי מוסד מוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או לגבי בית ספר המתנהל לפי חיקוק, המבקש לתת תעודות הסמכה.
{{ח:תת|(ב)}} בהכרה לפי סעיף זה יצוינו, בין השאר, סוג פעילות הספורט והדרגה של תעודת ההסמכה שלגביהם רשאי המוסד לערוך הכשרה, סוג ההכשרה, מיקום ההכשרה ותקופת ההכרה.
{{ח:תת|(ג)}} הורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4יא|סעיף 4יא}} כי איגוד או התאחדות יהיו רשאים להכשיר מאמנים בסוג פעילות ספורט מוסדר ובדרגה מסוימת, בשל דרישה מחייבת של ארגון בין־לאומי רשמי, לא תינתן הכרה לפי סעיף זה לעניין סוג פעילות הספורט והדרגה האמורים.

{{ח:סעיף|4ג|תנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידושה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע בתקנות את התנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידוש ההכרה, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום בישראל כתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, להיות מוסד מוכר להכשרה, ואם המבקש הוא תאגיד – העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור גם של בעל שליטה בו או מנהלו;
{{ח:תתת|(3)}} קיום תשתיות, מיתקנים ועזרי לימוד הנדרשים לביצוע ההכשרה, ואישור בדבר בטיחותם של התשתיות והמיתקנים האמורים;
{{ח:תתת|(4)}} העסקת כוח אדם מקצועי במוסד, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה אקדמית, ניסיון והכשרה מקצועית, החזקה בתעודות, העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כמשמעותה בפסקה (2), או אי־הפרה של ההוראות לפי חוק זה; בקביעת תנאי לפי פסקה זו יביא השר בחשבון, בין השאר, את סוגי התפקידים וההכשרות;
{{ח:תתת|(5)}} החזקה ברישיונות, היתרים או אישורים הנדרשים לפי דין.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו לקבוע תקנות לפי סעיף קטן (א) ישקול השר, בין השאר, שיקולים הנוגעים להבטחת הרמה המקצועית של המוסד וההכשרות שהוא עורך, לקידום התחרות בענף ההכשרות בתחום הספורט ולמניעת ריכוזיות בסוג פעילות הספורט הנוגע לעניין, ורשאי הוא לקבוע לפי סעיף זה תנאים שונים לפי סוג ההכשרה, פעילות הספורט או מאפייני המוסדות.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) ו־(4) בהתייחס לסוג פעילות ספורט מוסדר מסוים, ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות ספורט, אם קיימים.

{{ח:סעיף|4ד|תקופת ההכרה וחידושה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפה של הכרה במוסד להכשרה יהיה לארבע שנים, וניתן לחדשה לתקופות נוספות של ארבע שנים בכל פעם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, הממונה רשאי, לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו, לתת הכרה או לחדשה לתקופות קצרות מהתקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים, ובלבד שהודיע למבקש ההכרה בכתב את נימוקיו.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד להכשרה המבקש לחדש הכרה שניתנה לו, יגיש לממונה, 60 ימים לפחות לפני תום תקופת ההכרה, בקשה לחידושה; הממונה רשאי להתיר, בהחלטה מנומקת, הגשת בקשה לחידוש הכרה לאחר המועד האמור.

{{ח:סעיף|4ה|הכרה זמנית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיפים 4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 4ד|ו־4ד}}, הממונה רשאי, במקרים חריגים ומיוחדים ובהחלטה מנומקת, להכיר זמנית במוסד להכשרה אף אם מתקיימים במוסד חלק מהתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג}}, לתקופה אחת או יותר, ובלבד שסך כל תקופת ההכרה הזמנית לא תעלה על שנתיים, אם לדעת הממונה מתקיימים כל אלה –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד ערוך לקיים קורס הכשרה ברמה מקצועית ובטיחותית מספקת;
{{ח:תתת|(2)}} עד תום תקופת ההכרה הזמנית המוסד צפוי לעמוד בכל התנאים.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד שקיבל הכרה זמנית לפי סעיף קטן (א) לא יערוך קורס הכשרה שמועד הסיום הצפוי שלו יחרוג מתקופת תוקפה של ההכרה הזמנית הנוגעת לעניין.

{{ח:סעיף|4ו|דיווח על פתיחת קורס הכשרה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מוסד מוכר להכשרה ידווח לממונה על פתיחת קורס הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, לא יאוחר משבוע לפני יום פתיחת הקורס או במועד מאוחר יותר שיאשר הממונה; הממונה יורה למוסדות על המתכונת לדיווח לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|4ז|הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע בנוהל הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסדות מוכרים להכשרה, בין השאר בעניינים אלה (בסעיף זה – הנוהל):
{{ח:תתת|(1)}} אופן יישום התקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג}};
{{ח:תתת|(2)}} מסירת מידע למועמדים או לחניכים בעת ההרשמה להכשרה או במהלכה;
{{ח:תתת|(3)}} נושאי הלימוד בהכשרה;
{{ח:תתת|(4)}} היקף שעות הלימוד של ההכשרה; לעניין זה, ההיקף שעליו יורה הממונה יהיה ההיקף הנדרש בשים לב למטרות ההכשרה;
{{ח:תתת|(5)}} היקף חובת הנוכחות בלימודים;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים לעניין מעבר בין מוסדות מוכרים להכשרה במהלך תקופת ההכשרה;
{{ח:תתת|(7)}} תנאים לעניין הכרה בלימודים קודמים שנערכו בישראל או מחוץ לישראל, והכול לשם פטור מחלק מחובות הלימוד בהכשרה;
{{ח:תתת|(8)}} חובת המוסד המוכר להכשרה לקבוע תקנון וההוראות שיש לכלול בו, וכן אופן הבאת התקנון לידיעת החניכים;
{{ח:תתת|(9)}} לימודים מרחוק או לימודים מקוונים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הנוהל לעניין סעיף קטן (א)(3), (4) ו־(7) ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות ספורט, אם קיימים.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לעדכן את הנוהל מזמן לזמן, ובלבד שעדכון כאמור יחול רק על הכשרות שטרם הוחל בביצוען.
{{ח:תת|(ד)}} הנוהל יפורסם באתר האינטרנט ואינו טעון פרסום ברשומות, אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על פרסום הנוהל ועל מועד כניסתו לתוקף; מועד כניסת הנוהל לתוקף לא יקדם למועד פרסום ההודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|4ח|סירוב לחדש הכרה, הגבלת הכרה וביטול הכרה או התלייתה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לאחר שנתן למוסד הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לחדש הכרה למוסד מוכר להכשרה, להגביל הכרה כאמור או לבטלה, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים במוסד תנאי מהתנאים למתן ההכרה;
{{ח:תתת|(3)}} המוסד הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} המוסד השתמש בתואר או בכינוי שהשתמע מהם שהוא מוסד מוכר להכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא הכרה מתאימה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי, לאחר שנתן למוסד הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את ההכרה אם התגלה פגם כאמור בסעיף קטן (א), עד לתיקון הפגם, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון.
{{ח:תתת|(2)}} סבר הממונה כי הפגם כאמור בפסקה (1) נבע מטעם סביר שאינו בשליטת המוסד המוכר להכשרה, יקצוב הממונה למוסד תקופה לתיקון הפגם, בלי להתלות את ההכרה שניתנה לו; חלפה התקופה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} מוסד שההכרה בו בוטלה לפי סעיף זה, ואם הוא תאגיד – גם בעל שליטה בו, לא יהיה רשאי לקבל הכרה באותו סוג פעילות ספורט שלגביו קיבל את ההכרה, בטרם חלפה שנה ממועד ביטול ההכרה, אלא אם כן סבר הממונה, בהחלטה מנומקת, כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

{{ח:סעיף|4ט|מרשם המוסדות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ינהל מרשם של המוסדות המוכרים להכשרה (בסעיף זה – מרשם המוסדות) שיכלול, בין השאר, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המוסד, ואם הוא תאגיד – מספר התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי ההכשרות שהממונה אישר למוסד לערוך, ובכלל זה סוג פעילות הספורט, דרגת תעודות ההסמכה שהוא רשאי לתת ומיקום ההכשרות;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת תוקפה של ההכרה;
{{ח:תתת|(4)}} החלטות בדבר הגבלה, התליה או ביטול של הכרה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה הוראת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4יא|סעיף 4יא}}, ירשום הממונה את האיגוד או ההתאחדות העורכים הכשרה לפי אותה הוראה, במרשם המוסדות, בציון סוג פעילות הספורט ודרגת התעודה שהם רשאים לתת.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לכלול במרשם המוסדות פרטים על שיעור מקבלי תעודות ההסמכה מקרב מסיימי הלימודים במוסדות המוכרים להכשרה ונתונים השוואתיים נוספים.
{{ח:תת|(ד)}} מרשם המוסדות יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|4י|הצהרת בריאות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד מוכר להכשרה (בסעיף זה – המוסד) לא יקבל חניך לקורס הכשרה אלא אם כן המוסד מחזיק בידו הצהרת בריאות חתומה בידי החניך, בנוסח המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, המאשרת כי מצב בריאותו תקין; השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה החניך בקורס קטין –
{{ח:תתת|(1)}} תיחתם הצהרת הבריאות גם בידי אחד מהוריו או אפוטרופוס שמונה לו;
{{ח:תתת|(2)}} תצורף להצהרת הבריאות או לתעודה הרפואית, לפי העניין, גם הסכמה בכתב של אחד מהוריו או של אפוטרופוס שמונה לו להשתתפותו בקורס.
{{ח:תת|(ג)}} השיב החניך בחיוב על אחת השאלות בהצהרת הבריאות, יחל החניך את ההכשרה במוסד רק לאחר שימציא למוסד תעודה רפואית המאשרת כי אין בהשתתפותו בקורס משום סכנה לבריאותו.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד וכל אדם מטעמו החשוף למידע שנמסר לפי סעיף זה, ישמור על סודיות הפרטים והמסמכים שנמסרו למוסד לפי סעיף זה ולא יעבירם לאחר.
{{ח:תת|(ה)}} נמשך קורס ההכשרה למעלה משנה, יעדכן החניך את הצהרת הבריאות לפי סעיף זה אחת לשנה; חל שינוי במצבו הבריאותי של החניך במהלך הקורס, יידע את המוסד על כך באופן מיידי וימציא הצהרת בריאות מעודכנת לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|4יא|עריכת הכשרה בידי איגוד או התאחדות בלבד|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח השר כי יש דרישה מחייבת של ארגון בין־לאומי רשמי המוכר על ידי המשרד, שלפיה הכשרת מאמנים של ספורטאים הישגיים בסוג פעילות ספורט מוסדר או בדרגות הסמכה מסוימות, תתקיים בידי האיגוד או ההתאחדות המסונפים לאותו ארגון בלבד, רשאי הוא, לפי המלצת הממונה, להורות כי על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}, אותו איגוד או אותה התאחדות בלבד יהיו רשאים להכשיר מאמנים בסוג פעילות הספורט והדרגה האמורים; השר רשאי להתנות הוראה כאמור בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים, מניעת הטרדות מיניות ועבודה עם אוכלוסיות מיוחדות לרבות אנשים עם מוגבלויות.
{{ח:תת|(ב)}} איגוד או התאחדות כאמור בסעיף קטן (א) רשאים לתת תעודה לחניך שהשלים הכשרה שערכו והמציא הצהרת בריאות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 4י|בסעיף 4י}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4י|הסעיף האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את התעודה שניתנה בידי האיגוד או ההתאחדות כתעודת הסמכה.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות השר לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות לעניין פעילות בתחום הספורט|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של כותרת {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}} ביום 2.1.2027):}}

{{ח:סעיף|4יב|ארגון של אימון ספורט|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}} גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד והתאחדות, או יחיד שמקיים פעילויות כאמור, לא יארגן אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר אלא על ידי מי שהוא בעל תעודת הסמכה, אם נדרשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, או מי שנחשב כבעל תעודת הסמכה לפי חוק זה, מהסוג והדרגה המתאימים לאותו סוג פעילות ספורט ושהוא רשום במרשם.

{{ח:סעיף|5|בדיקות רפואיות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אגודת ספורט, מכון ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}} אגודת ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בהתאחדות או באיגוד הנוגע לענין, את סוגי הבדיקות הרפואיות ותדירותן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הספורט (בדיקות רפואיות)|תקנות הספורט (בדיקות רפואיות), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הבדיקות הרפואיות ייערכו בתחנות לרפואת ספורט ששר הבריאות קבע לענין זה.

{{ח:סעיף|6|איסור שימוש בתכשירים ממריצים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש ספורטאי בסם או בתכשיר ממריץ להגברת הישגיו בספורט.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר הבריאות, יקבע בתקנות את הסמים והתכשירים הממריצים האסורים בשימוש לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, לקבוע כללים לעריכת בדיקות רפואיות מדגמיות, בזמן תחרויות, לאיתור ספורטאי שעבר על הוראות סעיף זה; ספורטאי שקיבל הוראה להיבדק יציית להוראה.
{{ח:תת|(ד)}} עבירה על הוראות סעיף זה היא גם עבירת משמעת.

{{ח:סעיף|7|ביטוח|תיקון: תשע״ב, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד (בסעיף זה – גופי ספורט), יבטחו את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם; ספורטאי רשאי לבטח את עצמו לפי חוק זה, ואולם גוף ספורט לא יבקש או ידרוש מספורטאי לבטח את עצמו ולא יתנה את החברות בגוף או את ההשתתפות בפעילות המאורגנת בידי הגוף או מטעמו בכך שהספורטאי ביטח את עצמו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בוטח ספורטאי הנוטל חלק בתחרות ספורט מסוימת בידי אחד מגופי הספורט או שביטח את עצמו, או שבוטח בביטוח אחר שמתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לפחות, יהיו שאר גופי הספורט שחלה עליהם חובת ביטוח לפי פסקה (1) פטורים מביטוח כאמור באותה פסקה, ובלבד שנמסר להם אישור המבטח על כך שמתקיימים בביטוח התנאים האמורים.
{{ח:תתת|(3)}} חלה על גוף ספורט חובת ביטוח כאמור בפסקה (1), יבדוק אם הספורטאי מבוטח כאמור בפסקה (2) בעת הצטרפותו של הספורטאי לגוף הספורט, ובתחילתה של כל עונת ספורט, ואם אינו מבוטח – יבטחו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(א1)}} חובת הביטוח כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ספורטאים המקבלים שכר חודשי בגובה שכר המינימום לחודש הקבוע {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}, לפחות, בתמורה להשתתפותם בתחרויות ספורט;
{{ח:תתת|(2)}} ספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שמעסיק מארגן או תומך בה כפעילות נלווית לעבודה, לרבות בליגה למקומות עבודה, המבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, בענף ביטוח נפגעי עבודה;
{{ח:תתת|(3)}} ספורטאים שהם תלמידים המבוטחים בביטוח תאונות אישיות לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, לעניין פעילות שחלה לגביה חבות של המבטח לפי חוזה הביטוח שהתלמידים מבוטחים בו;
{{ח:תתת|(4)}} ספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שאין בעדה תשלום שכר או כל תמורה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בממונה על הביטוח במשרד האוצר ובארגוני הספורט, את סכומי הביטוח המזעריים ואת פרטי הביטוח, לענף ספורט, כולו או מקצתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הספורט (ביטוח)|תקנות הספורט (ביטוח), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|8|בטיחות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר נהלי בטיחות לפעילות בענפי הספורט השונים, וכן לקבוע, בהסכמת שר הבריאות, הוראות לענין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה שיימצאו במקומות בהם מתנהלת פעילות ספורט מאורגנת; הוראות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שיהיו מיוחדות לענף ספורט מסויים, כולו או מקצתו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הספורט (הוראות לעניין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה)|תקנות הספורט (הוראות לעניין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|9|ניהול פנקסים ועיון בהם|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, איגוד ומועדון ספורט חייבים לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיהם ומצבם הכספי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}} אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, ואיגוד חייבים לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיהם ומצבם הכספי.
{{ח:תת|(ב)}} השר או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין בפנקסי החשבונות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|9א|ייצוג הולם|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בקרב העובדים וההנהלה של אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד, המקבלים תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בסעיף זה – גופי ספורט), יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות השונים, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראות סעיף זה נדרשת העדפת אישה תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} גופי ספורט ידווחו בכתב, אחת לשנה, לועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת על ביצוע הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הדוח); הדוח יימסר לועדה לא יאוחר מיום 31 בדצמבר של שנת הדוח.
{{ח:תתת|(2)}} הועדה תקיים דיון בדוח לא יאוחר מ־60 ימים מיום מסירתו, תעיר את הערותיה ותגיש את המלצותיה לשר, כפי שתמצא לנכון.

{{ח:סעיף|9ב|חופש מידע|תיקון: תשע״ד, תשע״ח}}
{{ח:ת}} התאחדות או איגוד המקבלים תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב}} ומחזור העסקים השנתי שלהם עולה על מיליון וחצי שקלים חדשים, הם רשות ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, למעט לגבי מידע שעניינו גילוי זהותם של תורמים שהביעו את דעתם שאינם מעוניינים בגילוי זה, שאין חובה לגלותו לפי כל דין; לעניין סעיף זה, ”התאחדות או איגוד“ – לרבות כל תאגיד שרשאי להפעיל, לנהל ולארגן תחרויות ספורט באותו ענף ספורט.

{{ח:סעיף|10|תקנונים|תיקון: תשנ״א, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו – בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 11|לסעיף 11}}, העברת ספורטאים – בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 11א|לסעיף 11א}}, וכן בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנונים כאמור ייקבעו הוראות בענין מתן הזדמנות שווה לפעילות נשים בספורט וכן ייקבעו בהם כללי אתיקה מקצועית לשופטי ספורט, למאמנים, למדריכי ספורט ולספורטאים, בהתאמה לענפי הספורט, וכן לנושאי משרה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, בהתאחדות או באיגוד, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט.

{{ח:סעיף|10א|מוסד לבחינת כשירות מינויים בספורט|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} מוקם בזה מוסד שמטרתו בחינת כשירות המינויים בספורט בישראל כמפורט בחוק זה (בחוק זה – המוסד לבחינת מינויים).
{{ח:תת|(ב)}} המוסד לבחינת מינויים יבחן את כשירות המינוי של שופטי ספורט ושל חברי מוסד שיפוט פנימי בהתאחדויות או באיגודים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיפים 10ב}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11(ב) עד (ד)}}, תוך שמירה על עצמאות פעילותם של ההתאחדויות והאיגודים בהתאם לתקנונים של האיגודים הבין־לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט.
{{ח:תת|(ג)}} השר ימנה את חברי המוסד לבחינת מינויים, ואלה הם:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בית המשפט העליון או שופט בית המשפט המחוזי, שיצא לקצבה או פרש, בהמלצת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה ראש המוסד לבחינת מינויים;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מאלה, לפי העניין, בהמלצת הגוף שהוא נציגו:
{{ח:תתתת|(א)}} נציג ההתאחדות לכדורגל בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג איגוד הכדורסל בישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציג הוועד האולימפי בישראל;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג איל״ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי;
{{ח:תתתת|(ה)}} נציג ההתאחדות הישראלית לספורט נכים;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו, ויכול שיהיה מי שאינו עובד המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} דין חברי המוסד לבחינת מינויים כדין עובדי המדינה לעניין {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, ולעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|10ב|כשירות כהונה של שופט ספורט בהתאחדות או באיגוד|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה לשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד אלא מי שניתן אישור לכשירות מינויו מטעם המוסד לבחינת מינויים, בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד לבחינת מינויים לא ייתן אישור כאמור בסעיף קטן (א) למועמד שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד.
{{ח:תת|(ג)}} לא יכהן כשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המוסד לבחינת מינויים, לכהן בתפקיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מונה אדם לשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד, והוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המוסד לבחינת מינויים להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, ורשאים ההתאחדות או האיגוד למנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.

{{ח:סעיף|11|מוסדות שיפוט פנימיים|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|אותו סעיף}}; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לחבר מוסד שיפוט פנימי אלא מי שניתן אישור לכשירות מינויו מטעם המוסד לבחינת מינויים, בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד לבחינת מינויים לא ייתן אישור כאמור בסעיף קטן (א) למועמד שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כחבר מוסד שיפוט פנימי.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכהן כחבר מוסד שיפוט פנימי מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המוסד לבחינת מינויים, לכהן בתפקיד כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 10|10}} {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 15|ו־15 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על מינוי, כהונה ופעילות של חבר מוסד שיפוט פנימי.
{{ח:תת|(ו)}} בראש מוסד שיפוט פנימי עליון יכהן מי שהיה שופט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 1|בסעיף 1(א) לחוק־יסוד: השפיטה}}, ויצא לקצבה או פרש.
{{ח:תת|(ז)}} בראש מותב של מוסד שיפוט פנימי עליון יכהן מי שכשיר להיות שופט בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ח)}} בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות לפי חוק זה, בחיקוק אחר או בתקנון שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, ינהג מוסד שיפוט פנימי עליון בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית צדק.

{{ח:סעיף|11א|העברת ספורטאים|תיקון: תשנ״א, תשנ״ד, תשס״א, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספורטאי שגילו פחות מ־15 שנה יוכל, באין הסכמה להעברתו, להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת, והוא יוכל לעבור לכל אגודה אחרת במועד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מסר את ההודעה במחצית הראשונה של עונת ספורט – בתוך 30 ימים מתחילתה של המחצית השניה של עונת הספורט;
{{ח:תתת|(2)}} מסר את ההודעה במחצית השניה של עונת ספורט – בתוך 30 ימים מסיומה של עונת הספורט.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} ספורטאי שגילו 15 שנה ומעלה אך לא מעל 17 שנה יוכל, באין הסכמה להעברתו, להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לאותה אגודה כמפורט להלן: אם מסר את ההודעה בפגרה – בסיומה של עונת ספורט אחת, ואם מסר את ההודעה במחצית הראשונה של עונת ספורט – בסיומה של אותה עונה;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א4), ספורטאי כאמור בפסקה (1) יוכל להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת במחצית השנייה של עונת ספורט אם ועדה מיוחדת אישרה כי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות זאת, הכל כפי שייקבע בתקנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, והוא יוכל לעבור לאותה אגודה בסיומה של אותה עונה.
{{ח:תת|(א2)}} בענפי ספורט אישיים רשאי השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע הוראות בענין העברת ספורטאים מאגודה לאגודה, השונות מההוראות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו־(א1); תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתחשב בגילאי הספורטאים, במועדי ההעברה השונים, ובענפי הספורט השונים.
{{ח:תת|(א3)|(1)}} על אף ההוראות לפי סעיפים קטנים (א), (א1) ו־(א2) רשאים התאחדות או איגוד לכלול בתקנון, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, הוראות אחרות בדבר העברת ספורטאים שגילם לא מעל 17 שנה ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השר, בהסכמת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אישר אותן, לאחר שמצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, בהתחשב בגילאי הספורטאים ובענף הספורט שבו מדובר;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההוראות, כפי שאושרו, פורסמו ברשומות.
{{ח:תתת|(2)}} תוקפו של אישור כאמור בפסקה (1) יהא לתקופה של חמש שנים ורשאי השר, אם מצא כי נסיבות הענין מצדיקות זאת ובהסכמת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, להאריכו מעת לעת, לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(א4)}} היה המשך פעילותו באגודה של ספורטאי שגילו פחות מ־18 שנה, בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, רשאי הוא להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לכל אגודה אחרת בתוך 30 ימים מיום מתן הודעתו; לא הסכימה האגודה להעברתו של הספורטאי כאמור, וקבע שופט שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, לפי בקשת הספורטאי, כי המשך פעילותו באגודה הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, יוכל הספורטאי לעבור מהאגודה לכל אגודה אחרת, בתוך 30 ימים מיום החלטת השופט ובתנאים שקבע;
{{ח:תת|(א5)}} בעת הצטרפותו של ספורטאי שטרם מלאו לו 17 שנים לאגודת ספורט, תמסור לו האגודה מידע בכתב על זכויותיו לפי כל דין ובהתאם לתקנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, לרבות מידע בעניין אפשרות המעבר לאגודה אחרת ותנאיו; השר יקבע תקנות בנוגע לאופן מסירת המידע ומועדיו.
{{ח:תת|(ב)}} ספורטאי שמלאו לו 17 שנים המבקש לעבור לאגודת ספורט אחרת יוכל, באין הסכמה להעברתו ובכפוף לתנאים שייקבעו בתקנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, להגיש, בפגרה, טופס הסגר, ולעבור לאגודה אחרת לאחר שנכנס להסגר; תקופת ההסגר תהיה כפי שייקבע בתקנון כאמור ולא תעלה על עונת ספורט אחת.
{{ח:תת|(ב1)}} התנאים למעבר של ספורטאים מאגודת ספורט אחת לאחרת כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות תשלום או גמול לאגודה שממנה מבקש הספורטאי לעבור, ותקופת ההסגר ייקבעו בתקנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, על בסיס שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גיל הספורטאים;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת פעילותם של הספורטאים באגודה שממנה הם מבקשים לעבור;
{{ח:תתת|(3)}} המשאבים שהושקעו באימונם ובקידומם של הספורטאים.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”הסגר“ – איסור על השתתפות בתחרויות במסגרת אותו ענף ספורט בארץ ומחוצה לה.

{{ח:סעיף|11ב|טופס הרשמה לאגודה|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע בתקנות את המידע שעל אגודת ספורט לכלול בטופס ההרשמה לאגודה.

{{ח:סעיף|12|ערר בענין העברת ספורטאי|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} אסרה או הגבילה אגודת ספורט את העברתו של ספורטאי בהתאם להוראות תקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, או שלא הסכימה להעברתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}}, רשאי הספורטאי, לערור על החלטת האגודה לפני שופט שמינהו השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לענין עררים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} שופט כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לאשר את החלטת אגודת הספורט, לבטלה או לשנותה.

{{ח:סעיף|13|שימוש במיתקני ספורט}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, בהסכמת שר הפנים, לקבוע בתקנות תנאים שבהם ניתן לחייב רשות מקומית לאפשר פעילות ספורט במיתקני ספורט המצויים במוסדות חינוך, במבני ציבור או בשטחים ציבוריים השייכים לאותה רשות מקומית, בשעות שבהן המיתקנים אינם בשימוש, ובלבד שתינתן עדיפות לכל התושבים של אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במיתקני ספורט כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן שילם דמי שימוש כפי שקבעה הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} יחולו על גביית דמי שימוש לפי סעיף קטן (ב) כאילו היו מס.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להורות בצו לרשות מקומית או למספר רשויות מקומיות במשותף, להקצות שטחים לפעילות ספורט ולמיתקני ספורט ולהקים מבני ספורט; צו כאמור יינתן בהתחשב בגודל האוכלוסיה ובסוגי הפעילויות המתאימים לה, ויוגדרו בו השטח, סוגי המיתקנים ומידותיהם.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע תקנים למיתקני ספורט ולמכשירי ספורט במוסד חינוך, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף|13א|דגל מדינת ישראל על מדי תחרות|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על מדי התחרות של ספורטאי הישגי המשתתף בתחרות בין־לאומית רשמית שבה הוא מייצג את מדינת ישראל יופיע דגל המדינה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה|בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש״ט–1949}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} השר רשאי לקבוע, בצו, ענף ספורט שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליו, דרך קבע או לתקופה שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי לקבוע, בנוהל שיפורסם באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט, נסיבות מיוחדות שבהן לא יופיע דגל המדינה על מדי התחרות של ספורטאי כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 2.4.2025 עד יום 1.1.2027):}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספורטאי הישגי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי ענף ספורט אישי – ספורטאי בענף ספורט אישי, המשתתף בתחרות בין־לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי ענף ספורט קבוצתי – ספורטאי בענף ספורט קבוצתי, הרשום בקבוצת ספורטאים המשתתפת בתחרות בין־לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחרות בין־לאומית רשמית“ – תחרות בענף ספורט שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} המשתתפים בה נוטלים חלק בספורט הישגי והם ממדינות שונות;
{{ח:תתתת|(2)}} תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של המשתתפים בה;
{{ח:תתתת|(3)}} היא באחריותם ובפיקוחם של איגוד, התאחדות או גוף בין־לאומי מייצג ומוכר באותו ענף ספורט;
{{ח:תתתת|(4)}} היא הוכרה כתחרות רשמית על ידי הגוף הבין־לאומי המייצג והמוכר באותו ענף ספורט.

{{ח:סעיף|14|הגנת סמלים}}
{{ח:ת}} סמלי אגודות הספורט וארגוני הספורט יהיו מוגנים, ושימוש מסחרי בהם, שלא ברשות אגודה או ארגון כאמור, אסור.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: פיקוח וסמכות למתן הוראות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}} ביום 2.1.2027):}}

{{ח:סעיף|14א|הסמכת מפקחים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר יסמיך מפקחים מקרב עובדי מינהל הספורט במשרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בחוק זה – מפקח).
{{ח:תת|(ב)}} למפקח יוסמך מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} למפקח כאמור בסעיף זה יוסמך גם הממונה, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), והוא יעמוד בראש מערך הפיקוח.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|14ב|סמכויות פיקוח|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען;
{{ח:תת|(3)}} להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח שהוא מקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ט|בסעיף 14ט(א)(1)}}, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|14ג|סמכות למתן הוראות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל תעודת הסמכה, מוסד מוכר להכשרה, גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק או יחיד המקיים פעילויות כאמור, הפר הוראות לפי חוק זה, או את ההוראות בתעודה או בהכרה שקיבל, לפי העניין, רשאי הממונה או מפקח שהוא הסמיכו לכך, בלי לגרוע משאר הסמכויות לפי חוק זה, לנקוט צעדים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} לתת לו הוראות לתיקון ההפרה שנמצאה;
{{ח:תת|(2)}} להורות על הפסקה של אימון ספורט מסוים או קיום הכשרה או קורס מסוימים, במועד שיורה, עד לתיקון ההפרה, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין, ואם לדעת הממונה יש חשש לפגיעה בשלומם, בבריאותם או בבטיחותם של חניכים או מתאמנים, עד לתיקון ההפרה – אף לאלתר;
{{ח:תת|(3)}} להורות שלא יתקיימו בחינות לשם מתן תעודות הסמכה עד לתיקון ההפרה, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|14ד|זיהוי מפקחים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|14ה|הפרעה למפקח|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הפריע מוסד מוכר להכשרה או מי מטעמו למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג}}, רשאי הממונה לשלוח לו התראה בכתב, ולפיה אם לא יחדל להפריע כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהתראה, יהיה רשאי הממונה לבטל את ההכרה שניתנה למוסד או להתלותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ח|סעיף 4ח}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הסתייעות בבדיקות עזר|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן זה}} ביום 2.1.2027):}}

{{ח:סעיף|14ו|הסתייעות בבדיקות עזר|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קבלת החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 4ה|או 4ה}} בעניין הכרה במוסד, חידושה או מתן הכרה זמנית, לפי העניין, או החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ח|סעיף 4ח}} בעניין הגבלת הכרה כאמור, התלייתה או ביטולה, ולשם פיקוח על התקיימותם של התנאים לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימנים א׳ עד ד׳}}, רשאי הממונה להסתייע בממצאים של בדיקות שביצע בודק שהתקשר עם גוף בודק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}} לפי רשימת תיוג כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 14ט|בסעיף 14ט(א)(3)}}, בדבר התקיימות התנאים המנויים בה ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן זה}} – בדיקות עזר).
{{ח:תת|(ב)}} התקשרות עם גוף בודק, לשם הסתייעות בו כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}; בהליך כאמור רשאית ועדת המכרזים לקבוע תנאים שיחולו על הגוף הבודק או על בודקים שהתקשרו עימו, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי, הכשרה ומניעת ניגוד עניינים.

{{ח:סעיף|14ז|היתר לשמש גוף בודק|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ייתן היתר לשמש גוף בודק לתאגיד שהגיש בקשה בהליך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ו|בסעיף 14ו(ב)}} (בסעיף זה – בקשה להיתר), ומתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התאגד ונרשם בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא, וכן נושא משרה או בעל שליטה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה התאגיד אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לקבל היתר לשמש גוף בודק, ואין כתב אישום שתלוי ועומד נגדם בשל עבירה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי התקשר בהסכם עם בודקים בתחומים, בהיקף ובזמינות הנדרשים לשם ביצוע בדיקות עזר;
{{ח:תתת|(4)}} תנאים נוספים ככל שנקבעו בהליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לסרב לתת לתאגיד היתר לשמש גוף בודק, אף אם מתקיימים לגביו התנאים כאמור באותו סעיף קטן, מנימוקים שימסור לתאגיד ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי יש טעמים שבטובת הציבור שבשלהם התאגיד אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל היתר כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לקבוע בהיתר לשמש גוף בודק תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של הגוף הבודק, ורשאי הוא להורות על תנאים והוראות כאמור לפי סוגים של בדיקות עזר שבודק שעימו התקשר הגוף הבודק רשאי לבצע.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי לשנות תנאים והוראות שקבע בהיתר לשמש גוף בודק, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} תוקפו של היתר לשמש גוף בודק יהיה לתקופה של שנתיים שתחילתה ביום תחילת ההתקשרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ו|בסעיף 14ו(ב)}}, ורשאי הממונה לחדש את תוקף ההיתר כאמור לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם, ושלא יעלו במצטבר על שש שנים.
{{ח:תת|(ו)}} בעל היתר לשמש גוף בודק יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה להיתר, בתוך 30 ימים מיום השינוי.

{{ח:סעיף|14ח|הסמכת בודקים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להסמיך בודקים לשם הסתייעות בהם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסמיך הממונה בודק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, להיות מוסמך כאמור, או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“, של בודק – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, של בודק – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לסרב להסמיך בודק, אף שמתקיימים לגביו התנאים לפי סעיף זה, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן הוא אינו ראוי להיות בודק.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי להורות בכתב ההסמכה תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של בודק, ובכלל זה לפי סוגים של בדיקות שהוא מוסמך לבצע, ורשאי הוא לשנות תנאים והוראות שנתן לעניין דרכי פעולתו לאחר שנתן לבודק הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} הסמכה לבודק תהיה לתקופה שיורה הממונה בכתב ההסמכה, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפו של ההיתר של הגוף הבודק שהתקשר עימו.

{{ח:סעיף|14ט|פעולות בודקים ודיווח|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע בדיקות עזר בעבור הממונה, רשאי בודק שהתקשר עם גוף בודק, שבידו כתב הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח}} –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס, בהתקיים הוראות סעיף קטן (ב), למקום שבו פועל אדם העוסק באימון ספורט, מוסד המקיים הכשרות או קורסים בתחום של אימון ספורט, וכן גוף או יחיד שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה לכיתות הלימוד ולמיתקנים שבהם מתבצעים אימון הספורט, ההכשרה, הקורס או פעילות הספורט, לפי העניין, ולבדוק את הבדיקות שהורה לו הממונה לבצע, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם העוסק באימון ספורט או משתתף בו, עובד במוסד המקיים הכשרות או קורסים בתחום של אימון ספורט, או לומד במוסד כאמור, וכן מכל גוף או יחיד שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ומכל אדם המועסק בגופים כאמור או הנחזה לאחד מאלה (בסעיף זה – הנבדק), למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(3)}} להשתמש ברשימת תיוג שקבע הממונה לשם ביצוע בדיקת עזר; רשימת התיוג, ובכלל זה רשימת המסמכים הרשמיים הנדרשים לשם קביעת הממצאים, תפורסם באתר האינטרנט (בסעיף זה – רשימת תיוג);
{{ח:תתת|(4)}} לקבל מהנבדק מסמך רשמי המנוי ברשימת תיוג.
{{ח:תת|(ב)}} בודק רשאי להשתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(1), רק בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבודק הציג את כתב הסמכתו לנבדק;
{{ח:תתת|(2)}} ניתנה הסכמה בכתב מאת הנבדק לכניסת הבודק למקום;
{{ח:תתת|(3)}} בטרם מתן ההסכמה כאמור בפסקה (2), ניתן לנבדק הסבר על מטרתן של בדיקות העזר וכן על זכותו לסרב לביצוע בדיקות כאמור ולחזור בו מהסכמתו עד לתחילת ביצוען.
{{ח:תת|(ג)}} בודק יפעל מטעם הממונה, בהתאם להנחייתו ולהוראותיו ותחת פיקוחו; בודק לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתנה לממונה לפי דין.
{{ח:תת|(ד)}} גוף בודק שקיבל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז}} ידווח לממונה על כל בדיקה שביצע בודק שעימו התקשר ועל ממצאיה; הדיווח ייחתם על ידי מנהל הגוף הבודק.

{{ח:סעיף|14י|ביטול היתר לשמש גוף בודק או התלייתו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לבטל היתר לשמש גוף בודק או להתלותו לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}} {{ח:פנימי|סעיף 14ז|או 14ז}};
{{ח:תתת|(3)}} הופר תנאי מתנאי ההיתר או הופרה הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן זה}};
{{ח:תתת|(4)}} הממונה מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הגוף הבודק אינו ראוי להיות בעל היתר;
{{ח:תתת|(5)}} בדיקות העזר אינן מבוצעות ברמה מקצועית נאותה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יבטל היתר ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מהגוף הבודק לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל ההיתר לא עשה כן; ביטול ההיתר או התלייתו יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.

{{ח:סעיף|14יא|ביטול הסמכה של בודק או התלייתה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לבטל הסמכה שנתן לבודק או להתלותה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההסמכה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}} {{ח:פנימי|סעיף 14ח|או 14ח}};
{{ח:תתת|(3)}} הופר תנאי מתנאי ההסמכה או הופרה הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן זה}};
{{ח:תתת|(4)}} מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבודק אינו ראוי להיות בודק;
{{ח:תתת|(5)}} עבודת הבודק אינה מבוצעת ברמה מקצועית נאותה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יבטל הסמכה ולא יתלה אותה, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מהבודק לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, והוא לא עשה כן; ביטול ההסמכה או התלייתה יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.

{{ח:סעיף|14יב|החלת דינים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} דינם של בודקים כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: אכיפה מינהלית|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן זה}} ביום 2.1.2027):}}

{{ח:קטע4|פרק ב סימן ז משנה א|סימן משנה א׳: הטלת עיצום כספי|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|14יג|עיצום כספי}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה להפסקת הפרה שנתן לו הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה א|סימן משנה זה}} בסכום של 10,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} ערך אדם הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר בלא שקיבל הכרה כמוסד מוכר להכשרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה א|סימן משנה זה}} בסכום של 60,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} ערך מי שהוכר כמוסד להכשרה, הכשרה שלא בהתאם לתנאים שצוינו בהכרה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה א|סימן משנה זה}} בסכום של 60,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} ארגן גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד והתאחדות, או יחיד שמקיים פעילויות כאמור, אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר על ידי מי שאינו בעל תעודת הסמכה הנדרשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}} או שאינו נחשב כבעל תעודת הסמכה לפי חוק זה, או שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4יב|סעיף 4יב}}, רשאי הממונה להטיל על גוף כאמור שהוא אגודת ספורט או על יחיד עיצום בסכום של 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא איגוד, התאחדות או תאגיד אחר למעט אגודת ספורט – בסכום של 30,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|14יד|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14יג|בסעיף 14יג}} ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 14יג|אותו סעיף}}, ימסור לו הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|בסימן זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14טו|סעיף 14טו}}, וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14טז|בסעיף 14טז(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14יז|סעיף 14יז}}, ושיעור התוספת.

{{ח:סעיף|14טו|זכות טיעון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14יד|סעיף 14יד}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.

{{ח:סעיף|14טז|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14טו|סעיף 14טו}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14יח|סעיף 14יח}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|בסימן זה}} – דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14טו|סעיף 14טו}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 14טו|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|14יז|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14יג|בסעיף 14יג}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|14יח|סכומים מופחתים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה א|סימן משנה זה}}, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ובשיעורים הקבועים בה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|14יט|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14טז|בסעיף 14טז(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 14לג|סעיף 14לג}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה א|סימן משנה זה}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ובלבד שהסכומים יעודכנו לראשונה החל מחלוף שנה ממועד תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618954.pdf|חוק הספורט (תיקון מס׳ 17), התשפ״ד–2024}} {{ח:הערה|(ביום 2.1.2027)}}; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|14כ|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14טז|בסעיף 14טז}}.

{{ח:סעיף|14כא|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים; {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|14כב|פריסת תשלום העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14כא|סעיף 14כא}}.

{{ח:סעיף|14כג|גבייה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע4|פרק ב סימן ז משנה ב|סימן משנה ב׳: התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|14כד|התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14יג|בסעיף 14יג}}, והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב, להמציא למפר, בכתב, התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה ב|סימן משנה זה}} ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – התראה מינהלית); הנהלים יפורסמו באתר האינטרנט; בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14כו|בסעיף 14כו}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14כה|סעיף 14כה}}.

{{ח:סעיף|14כה|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14כד|בסעיף 14כד}}, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|14כו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה ב|סימן משנה זה}}, והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 14יז|סעיף 14יז(א)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14יד|סעיף 14יד}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה ב|סימן משנה זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 14יז|סעיף 14יז(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14יד|סעיף 14יד}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע4|פרק ב סימן ז משנה ג|סימן משנה ג׳: התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|14כז|הודעה על האפשרות להגשת התחייבות והפקדת עירבון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14יג|בסעיף 14יג}}, והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא למסור למפר הודעה על אפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה ג|סימן משנה זה}}, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה א|סימן משנה א׳}}; הנהלים יפורסמו באתר האינטרנט; בסעיף זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

{{ח:סעיף|14כח|תנאי ההתחייבות וגובה העירבון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14כז|בסעיף 14כז}}, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה בכתב ההתחייבות ושתחילתה ביום הגשתו, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה ג|בסימן משנה זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי, לבקשת המפר ובהחלטה מנומקת, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|14כט|תוצאות הגשת כתב התחייבות או אי־&lt;wbr&gt;הגשתו והפקדת עירבון או אי־&lt;wbr&gt;הפקדתו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר לממונה כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה ג|סימן משנה זה}}, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14כז|בסעיף 14כז}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון, בתוך התקופה האמורה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14יד|סעיף 14יד}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.

{{ח:סעיף|14ל|הפרת התחייבות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה ג|סימן משנה זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה הגיש את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה באותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 14יז|סעיף 14יז(א)}} או כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 14יז|סעיף 14יז(ב)}}, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14יד|סעיף 14יד}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מסר הממונה למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14טז|סעיף 14טז(ב)(1)}} או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14טז|בסעיף 14טז(ד)}}, יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת;
{{ח:תתתת|(ג)}} החליט הממונה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14כח|סעיף 14כח(ד)}}, לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 14טז|סעיף 14טז}} הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14כח|בסעיף 14כח(ב)}} – יחלט הממונה את העירבון, ואם החליט, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14כח|סעיף 14כח(ד)}}, לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 14טז|סעיף 14טז}} לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בצירוף ריבית שקלית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; הממונה לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן זה}} יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה ג|סימן משנה זה}}, בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|14לא|השבת העירבון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז משנה ג|סימן משנה זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע4|פרק ב סימן ז משנה ד|סימן משנה ד׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|14לב|עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14יג|בסעיף 14יג}} או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|14לג|ערעור|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של הממונה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן זה}} ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון, לקבל ערעור כאמור בסעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|14לד|פרסום החלטות על הטלת עיצומים כספיים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} הופחת סכום העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום עיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14לג|סעיף 14לג}} על החלטת הממונה להטיל עיצום כספי, יפרסם הממונה, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 14טו|סעיף 14טו}}, ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 14יד|סעיף 14יד}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|14לה|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14יג|בסעיף 14יג}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן זה}} בשל ההפרה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ח|סימן ח׳: עונשין|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של כותרת {{ח:פנימי|פרק ב סימן ח|סימן זה}} ביום 2.1.2027):}}

{{ח:סעיף|15|עונשין|תיקון: תשע״א, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} או תקנות שלפיו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|15|עונשין|תיקון: תשע״א, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}}
{{ח:ת}} העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תת|(1)}} אדם העורך הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא שקיבל הכרה כמוסד מוכר להכשרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}};
{{ח:תת|(2)}} מוסד מוכר להכשרה שעורך הכשרה שלא בהתאם לתנאים שצוינו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב)}} בהכרה שניתנה לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}};
{{ח:תת|(3)}} אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד המשתפים ספורטאי בתחרות ספורט המאורגנת בידם או מטעמם, בלי שנבדק תחילה בדיקות רפואיות ונמצא כשיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תת|(4)}} ספורטאי המשתמש בסם או בתכשיר ממריץ להגברת הישגיו בספורט, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}};
{{ח:תת|(5)}} אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד שלא מבטחים ספורטאי הנוטל חלק בתחרות ספורט המאורגנת בידם או מטעמם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תת|(6)}} גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד או התאחדות, או יחיד שמקיים פעילויות כאמור, שמארגן אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר, על ידי מי שאינו בעל תעודת הסמכה הנדרשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}} או שאינו נחשב כבעל תעודת הסמכה לפי חוק זה, או שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4יב|סעיף 4יב}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ט|סימן ט׳: תחולה ושמירת דינים|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של כותרת {{ח:פנימי|פרק ב סימן ט|סימן זה}} ביום 2.1.2027):}}

{{ח:סעיף|16|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ג, תשע״א, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לא יחולו על ספורטאים מחוץ לארץ, שאינם רשומים בהתאחדות או באיגוד, הבאים לישראל להשתתף בתחרויות ספורט; {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}} בסעיף קטן זה, ”ספורטאי“ – מי שמשתתף בפעילות ספורט.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} לא יחולו על מורה לחינוך גופני במוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, בעת מילוי תפקידו עם תלמידי המוסד במסגרת פעילות ספורט הנערכת במוסד החינוך או מטעמו או במסגרת פעילות ספורט הנערכת בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} לא יחולו על מורה לחינוך גופני במוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, בעת מילוי תפקידו עם תלמידי המוסד במסגרת פעילות ספורט הנערכת במוסד החינוך או מטעמו או במסגרת פעילות ספורט הנערכת בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4יב|סעיף 4יב}} לא יחולו על ביצוע פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4יב|באותו סעיף}} בידי משרד החינוך או מוסד חינוך או מי מטעמם, ובלבד שהפעולות נערכות בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.

{{ח:סעיף|17|שמירת דינים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: המועצה הלאומית לספורט|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הקמת המועצה ופעילותה|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|17א|הקמת המועצה הלאומית לספורט והרכבה|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה המועצה הלאומית לספורט.
{{ח:תת|(ב)}} במועצה יהיו 20 חברים שימנו השרים והם:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עובדי משרד התרבות והספורט;
{{ח:תתת|(2)}} שני עובדי משרד האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} עובד משרד המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} שלושה נציגי הוועד האולימפי בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} נציג מבין עובדי הרשויות המקומיות שהוא מנהל מחלקת ספורט ברשות המקומית או נבחר ציבור בעל זיקה משמעותית לספורט שימונה בהמלצת מרכז השלטון המקומי;
{{ח:תתת|(7)}} נציג המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל;
{{ח:תתת|(8)}} נציג איל״ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי;
{{ח:תתת|(9)}} נציג ההתאחדות הישראלית לספורט נכים;
{{ח:תתת|(10)}} נציג איגוד הכדורסל בישראל;
{{ח:תתת|(11)}} נציג ההתאחדות לכדורגל בישראל;
{{ח:תתת|(12)}} שני נציגי ציבור בעלי רקע בתחום הספורט, שאחד מהם הוא מתחום הספורט למקומות עבודה;
{{ח:תתת|(13)}} נציג ציבור בעל רקע בתחום החברתי–כלכלי;
{{ח:תתת|(14)}} נציג של התאחדות או איגוד, שאינם מיוצגים על יד נציגים אחרים במועצה;
{{ח:תתת|(15)}} נציג של התאחדות או איגוד, שאינם מיוצגים על ידי נציגים אחרים במועצה, שייבחר על ידי הוועד האולימפי בישראל, הוועד הפאראלימפי הישראלי ואיל״ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא־אולימפי; בהיעדר הסכמה בין הגופים האמורים, ימליץ כל אחד מהם על נציג, והשרים יקבעו את זהות הנציג שימונה לפי פסקה זו.
{{ח:תת|(ג)}} במינוי לפי פסקאות (1), (2), (4) ו־(12) שבסעיף קטן (ב), תמונה לפחות אישה אחת לפי הוראות כל פסקה כאמור.
{{ח:תת|(ג1)}} במינוי לפי פסקאות (4) עד (15) שבסעיף קטן (ב), לא ימונה מי שעוסק בתחום ההימורים וההגרלות.
{{ח:תת|(ג2)}} בהרכב המועצה יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגם של בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, ובכלל זה ימונו למועצה שני נציגים מקרב אוכלוסיה זו, אחד מקרב נציגי הממשלה, והאחר – מקרב יתר הגופים המיוצגים במועצה.
{{ח:תת|(ד)}} לפחות אחד מבין חברי המועצה יהיה נציג מענפי הספורט האישי.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17ב|סייגים למינוי ולכהונה כחבר המועצה|תיקון: תשע״א, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר המועצה מי שמכהן כנושא משרה ביותר מגוף אחד מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א(ב)(4) עד (11)}} ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – חברות כפולה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חברות בוועד האולימפי בישראל כנציג איגוד או התאחדות לא תיחשב כחברות כפולה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התאחדות“ – לרבות התאחדות שקיבלה הכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, וכל עובד הכפוף לו במישרין.

{{ח:סעיף|17ג|מינוי יושב ראש המועצה וסגנו|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} השר ימנה יושב ראש למועצה מבין חברי המועצה שהם נציגי ציבור, וכן סגן יושב ראש למועצה מבין חברי המועצה.

{{ח:סעיף|17ד|תקופת כהונה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} חבר המועצה יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים.

{{ח:סעיף|17ה|הפסקת כהונה|תיקון: תשע״א, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשרים;
{{ח:תתת|(2)}} הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או חבר בגוף שאותו הוא מייצג במועצה;
{{ח:תתת|(4)}} היה למי שמתקיימת בו חברות כפולה.
{{ח:תת|(ב)}} השרים, לאחר שנתנו לחבר המועצה הזדמנות לטעון את טענותיו, רשאים להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בשל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או משש ישיבות בתוך שנה;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלהיות חבר המועצה או כי אינו ממלא כראוי את תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיפים 17א}} {{ח:פנימי|סעיף 17ב|ו־17ב}}.

{{ח:סעיף|17ו|סדרי עבודת המועצה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} המועצה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה.

{{ח:סעיף|17ז|מניין חוקי|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} מניין חוקי לקיום ישיבות המועצה הוא רוב חברי המועצה ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש; החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של היושב ראש.

{{ח:סעיף|17ח|תוקף פעולות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.

{{ח:סעיף|17ט|ועדות המועצה|תיקון: תשע״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולקבוע את תחומי פעולתן ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המועצה תמנה ועדה למניעת אלימות בספורט (בסעיף קטן זה – הוועדה), שבין חבריה יהיו נציג ההתאחדות לכדורגל, נציג איגוד הכדורסל ונציג אוהדי ספורט, ולפחות שלושים אחוזים מבין חבריה יהיו נשים; המועצה רשאית למנות לוועדה חברים שאינם חברי המועצה, ובלבד שמספרם לא יעלה על מחצית מחברי הוועדה; לעניין חברי ועדה כאמור שאינם חברי המועצה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיפים 17א(ג1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ד|17ד}} {{ח:פנימי|סעיף 17ה|ו־17ה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה תפעל לגיבוש תוכנית לפעולה ולטיפול בנושא האלימות בספורט, ובכלל זה קידום של שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה וגופים אחרים הפועלים בתחום הספורט, ריכוז ואיסוף של מידע ונתונים, פעולות הסברה וחינוך וכל פעולה אחרת לפי קביעת המועצה; הוועדה תדווח למועצה על פעילותה אחת לשנה; עיקרי הדיווח יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט.
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה תתכנס לפחות אחת לרבעון, ובלבד שאחת מישיבותיה תתקיים לפני תחילת עונת ספורט, ובה יוצגו התוכנית כאמור בפסקה (2) והיעדים לאותה עונת ספורט.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תפקידי המועצה|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}

{{ח:סעיף|17י|תפקידי המועצה|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ד־2, תשע״ז־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} תפקידי המועצה –
{{ח:תת|(1)}} לייעץ לשר בעניין קביעת מדיניות כוללת וארוכת טווח בתחום הספורט לשם קידומם ופיתוחם של הפעילות הגופנית והספורט בישראל;
{{ח:תת|(2)}} לייעץ לשר בעניין קביעת סדרי העדיפויות להשקעת משאבים בתחום הספורט, לרבות באיתור ובטיפוח של ספורטאים;
{{ח:תת|(3)}} לייעץ לשר בעניין קביעת אמות המידה לתמיכה בתחום הספורט;
{{ח:תת|(4)}} לייעץ לשרים בעניין קביעת תכנית המיתקנים הלאומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17יד|בסעיף 17יד}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(6)}} לגבש המלצות בנושאים בתחום הספורט שהשר או שר האוצר, ביקשו שתדון בהם, וההמלצות יובאו לעיון השרים.

{{ח:סעיף|17יא||תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17יב||תיקון: תשע״א, תשע״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17יג||תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|17יד|תכנית המיתקנים הלאומית|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השרים, לאחר התייעצות עם השרים הממונים על משרדי הממשלה המקצים משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט ובהתייעצות עם המועצה, יקבעו את תכנית המיתקנים הלאומית, ויפרסמו אותה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית המיתקנים הלאומית תכלול, בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית כוללת וארוכת טווח להקמת מיתקני ספורט חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי עדיפויות להקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט; בסעיף זה, ”הקצאת משאבים“ – לרבות באמצעות תמיכה, השתתפות בתקציב והקמה ושדרוג של מיתקני ספורט;
{{ח:תתת|(3)}} כללים לתקינות ולבטיחות של מיתקני ספורט, אשר יהיו הוראות התקנונים הרשמיים הנוהגים בגופים הבין־לאומיים המוכרים בענף מענפי הספורט, והוראות הכללים שעליהם החליטו התאחדות או איגוד לפי התקנונים האמורים, בשינויים ובתנאים שאישרו השרים (בחוק זה – כללי תקינות ובטיחות);
{{ח:תתת|(4)}} סכומי הכספים שייועדו להקצאה בעבור הקמתם או שדרוגם של תשתיות ספורט או מיתקני ספורט (בפסקה זו – תשתיות או מיתקנים), ולעניין זה רשאים להביא בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סוגיהם ומספרם של התשתיות או המיתקנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקומם של התשתיות או המיתקנים, בשים לב לפריסה גאוגרפית, לצורכי הפיתוח של הספורט בישראל או למצב הכלכלי של היישוב שבו הם נמצאים בהתאם למדד החברתי–כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או מדד אחר שייראה לשרים הולם;
{{ח:תתתת|(ג)}} סוגי הגופים שיהיו זכאים להקצאת כספים לשם הקמתם או שדרוגם של תשתיות או מיתקנים (בפסקה זו – הגופים הזכאים);
{{ח:תתתת|(ד)}} לוחות הזמנים לביצוע ההקמה או השדרוג של התשתיות או המיתקנים, שבהם יידרשו לעמוד הגופים הזכאים;
{{ח:תתתת|(ה)}} סכום המימון המשלים שיידרש מהגופים הנתמכים, והוראות לעניין המרת הזכאות של הגופים הזכאים לתשתית או למיתקן אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} השרים יבחנו את תכנית המיתקנים הלאומית מפעם לפעם, ולפחות אחת לחמש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית המיתקנים הלאומית תחייב את המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} משרד התרבות והספורט ומשרדי הממשלה כאמור בסעיף קטן (א) לעניין הקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} מפעל הפיס – לעניין הקצבה מיוחדת.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), השרים רשאים, מנימוקים שיפורטו ולאחר התייעצות עם המועצה, לאשר לגופים המפורטים בסעיף קטן (ד)(1) ו־(3) להשתמש בתקציבם כדי להקים או לשדרג מיתקני ספורט שלא לפי תכנית המיתקנים הלאומית, ובלבד שיעמדו בכללי התקינות והבטיחות.
{{ח:תת|(ו)}} מפעל הפיס ידווח לשרים ולמועצה, עד לתחילת חודש ניסן בכל שנה, על תכנית העבודה שלו לאותה שנה לעניין הקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שלא מכספי ההקצבה המיוחדת.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תכנון, בנייה, רישוי, תקינות ובטיחות של מיתקני ספורט.
{{ח:תת|(ח)}} לעניין סעיף זה, ”מיתקן ספורט“ – למעט מגרש, בור קפיצה ומסלול ריצה, הנבנה מתקציב משרד החינוך, בשטחו של מוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תקציב, גמול והחזר הוצאות|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|17טו|תקציב המועצה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} תקציב המועצה השנתי ייקבע בתכנית נפרדת, במסגרת ההקצאה לתחום פעולה – מינהל ספורט, בסעיף תקציב משרד התרבות והספורט בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, ”תכנית“, ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}}.

{{ח:סעיף|17טז|גמול והחזר הוצאות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או נציג של גוף שאותו הוא מייצג במועצה, זכאי לקבל גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|18|ביצוע ותקנות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור יותקנו לאחר התייעצות עם ארגוני הספורט, אם לא נקבע בחוק זה כי הן טעונות הסכמה של אחר או התייעצות עמו.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי חוק זה, למעט תקנות כאמור בסעיף קטן (א), יותקנו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}} תקנות לפי חוק זה, יותקנו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}} השר, באישור שר האוצר ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד בקשה לקבלת הכרה במוסד להכשרה, בעד בקשה לחידוש הכרה כאמור ובעד בחינה עיונית או מעשית, ויכול שיקבע אגרה שונה לפי סוגי פעילות ספורט מוסדרים; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעורי האגרות, אופן ומועד תשלומן, הצמדתן ודרכי גבייתן.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4י|סעיף 4י}})}}}}
{{ח:קטע3||הצהרת בריאות למועמדים לקורס להכשרת מדריכים או מאמנים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}}

{{ח:ת}} שם ושם משפחה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מספר זהות:. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מועמד/ת להשתתף בקורס . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., בפעילות ספורט מסוג . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (השלימו את החסר)
{{ח:ת}} האם את/ה סובל/ת מאחד או יותר מאלה (הקיפו בעיגול כן/לא; אם המענה על אחת או יותר מהשאלות חיובי, יהיה עליך להמציא תעודה רפואית מרופא לפני קבלת האישור להשתתפות בקורס):
{{ח:תת|(1)}} האם ידוע לך שאת/ה סובל/ת מבעיה בלב? כן/לא;
{{ח:תת|(2)}} האם את/ה סובל/ת מכאב או לחץ בחזה בזמן מאמץ גופני? כן/לא;
{{ח:תת|(3)}} האם הופיע אצלך בחודש האחרון כאב או לחץ בחזה, בלא קשר למאמץ גופני? כן/לא;
{{ח:תת|(4)}} האם את/ה סובל/ת מהפרעות בשיווי משקל, סחרחורת או נטייה להתעלפויות? כן/לא;
{{ח:תת|(5)}} האם אחד מבני משפחתך נפטר מבעיית לב או מוות פתאומי בטרם מלאו לו 55 שנה? כן/לא;
{{ח:תת|(6)}} האם את/ה סובל/ת מבעיה רפואית אחרת העלולה לסכן את בריאותך בקורס או להגביל את השתתפותך הפעילה בו? כן/לא.

{{ח:קטע3||הצהרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני מצהיר/ה בזה שמסרתי ידיעות מלאות ונכונות על מצבי הרפואי בעבר ובהווה לפי השאלות שנשאלתי לעיל.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת המועמד/ת}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת הורה או אפוטרופוס שמונה {{ש}} לקטין (אם המועמד/ת קטין/נה) {{ש}} והסכמתו להשתתפות המועמד/ת בקורס}} }}

{{ח:קטע3||אישור המוסד – ממצאים ומסקנות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לאור הנתונים שנמסרו בתשובות לשאלון – אין/יש צורך באישור רופא להשתתפותו/ה של המועמד/ת בקורס.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם המוסד}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם ושם משפחה {{ש}} של מנהל המוסד}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת המנהל וחותמת {{ש}} מוסד ההכשרה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} }}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14יח|סעיף 14יח}})}}}}
{{ח:קטע3||סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.1.2027):}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר – אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
{{ח:תתת|(2)}} אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ מס מייצג“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רואה חשבון מבקר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.

{{ח:סעיף*|2|הפחתת סכומי העיצום הכספי|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בארבע השנים שקדמו להפרה – 30%; לא הפר את אותה הוראה בשנתיים שקדמו להפרה – 20%;
{{ח:תת|(2)}} המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה – 40%;
{{ח:תת|(3)}} המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – 30%.

{{ח:סעיף*|3|הפחתה בשל נסיבות אישיות|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 30%.

{{ח:סעיף*|4|הפחתה בשל כמה נסיבות|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|ו־3}}, רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו – אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

{{ח:סעיף*|5|הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל־5% ממחזור העסקאות שלו.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול בין שהופחת סכום העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|ו־3}} ובין שלא הופחת.
{{ח:תת|(ג)}} מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ח (18 ביולי 1988).}}
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;שר החינוך והתרבות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3qrajtpa765o85jupadxd24wxpnx8fa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שירות המדינה (גמלאות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>315376</id>
    <revision>
      <id>3022379</id>
      <parentid>3017172</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T09:40:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3022379</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="382262" sha1="fx7b4b54a60txrjhqsclyru4f4k81dm" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש&quot;ל-1970

&lt;מאגר 2001392 תיקון 2211025 תקן 2002310 קוד a163Y00000DuNa6QAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2001390 --&gt; ((ס&quot;ח תשט&quot;ו, 135|חוק שירות המדינה (גמלאות)|2:209615)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:3:517968)); ((תשכ&quot;א, 51|תיקון|4:209614)), ((173|תיקון מס' 2|4:211829)); ((תשכ&quot;ג, 59|תיקון מס' 3|5:209613)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517985)); ((תשכ&quot;ד, 64|תיקון מס' 4|5:209612)); ((תשכ&quot;ה, 120|תיקון מס' 5|5:209611)), ((290|תיקון מס' 6|5:209610)); ((תשכ&quot;ז, 176|תיקון מס' 7|6:209609)), ((201|ת&quot;ט)); ((תשכ&quot;ח, 30|תיקון מס' 8|6:209608)); ((תשכ&quot;ט, 77|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)), ((120|תיקון מס' 10|7:209607)).
'''נוסח משולב:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 65|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]|7:311010)), ((120|תיקון מס' 10 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|7:209607)); ((תשל&quot;א, 107|הוראות מעבר|7:209625)); ((תשל&quot;ג, 78|תיקון מס' 3|7:209606)), ((80|תיקון לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209759)), ((82|תיקון מס' 5|7:209605)), ((200|תיקון מס' 6|7:209604)), ((255|תיקון מס' 7|7:209603)); ((תשל&quot;ד, 80|ת&quot;ט|ec:8:317775)); ((תשל&quot;ה, 128|תיקון מס' 8|8:209602)), ((238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|8:209261)); ((תשל&quot;ו, 10|תיקון מס' 10|8:209601)), ((10|תיקון מס' 11 והוראות מעבר|8:209599)), ((18|תיקון מס' 12|8:209598)), ((97|תיקון מס' 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|8:209575)), ((163|תיקון מס' 14|8:209597)), ((249|תיקון מס' 10 (תיקון)|8:209600)), ((273|תיקון מס' 15|8:209596)); ((תשל&quot;ז, 82|תיקון מס' 16|8:209595)), ((100|תיקון מס' 17|8:209594)), ((106|תיקון מס' 18|8:209593)); ((תשל&quot;ח, 152|תיקון מס' 19|9:209592)); ((תשל&quot;ט, 26|תיקון מס' 20|9:209591)), ((124|תיקון מס' 21|9:209590)); ((תש&quot;ם, 102|תיקון מס' 22|9:209589)); ((תשמ&quot;א, 139|תיקון מס' 22 (תיקון)|9:209588)), ((171|תיקון מס' 23|9:209587)); ((תשמ&quot;ו, 184|תיקון מס' 24|11:210477)); ((תשמ&quot;ז, 124|תיקון מס' 25|11:210560)); ((תשמ&quot;ח, 44|תיקון מס' 26|11:210624)), ((55|תיקון מס' 27|11:210595)); ((תשמ&quot;ט, 12|תיקון מס' 28|12:210645)), ((14|הוראת שעה|12:210698)), ((99|הוראת שעה (תיקון)|12:210761)), ((99|חוק הגמלאות (השלמה לתוספת היוקר)|12:210760)); ((תש&quot;ן, 20|תיקון מס' 29|12:210731)), ((189|תיקון מס' 30|12:210775)), ((190|תיקון מס' 31|12:210736)); ((תשנ&quot;א, 142|הוראת שעה [תשמ&quot;ט] (תיקון מס' 2)|12:211721)); ((תשנ&quot;ב, 63|תיקון מס' 32|12:210849)), ((64|תיקון מס' 33|12:210883)), ((117|תיקון מס' 34|12:210892)), ((162|תיקון מס' 35|12:211673)); ((תשנ&quot;ד, 85|תיקון מס' 9 לחוק שירות המדינה (משמעת)|13:211017)); ((תשנ&quot;ו, 33|תיקון מס' 37|13:211343)); ((תשנ&quot;ז, 86|הגדלת קיצבה לגמלאי משרד התקשורת|14:211387)), ((183|תיקון מס' 27 (תיקון)|14:211433)), ((211|תיקון מס' 38|14:211425)); ((תשנ&quot;ח, 80|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ&quot;ט, 120|תיקון מס' 40|14:211622)); ((תשס&quot;א, 495|תוספת לקצבה - פיצוי מיוחד (הוראת שעה)|15:300401)); ((תשס&quot;ב, 150|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((510|תוספת לקצבה - פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר|15:300547)), ((602|ת&quot;ט|1865)); ((תשס&quot;ג, 83|תיקון מס' 42|15:300591)); ((תשס&quot;ד, 51|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((130|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 126|חוק השבת קצבה לבן זוג שנישא בשנית ונישואיו השניים פקעו (תיקוני חקיקה)|16:299625)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 152|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)); ((תשס&quot;ח, 447|תיקון מס' 48|17:300849)), ((515|חוק שירות המילואים|17:300745)); ((תשס&quot;ט, 180|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תשע&quot;א, 1004|תיקון מס' 51|18:301391)); ((תשע&quot;ב, 266|תיקון מס' 52|18:301462)), ((742|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ד, 210|תיקון מס' 54|19:301617)), ((604|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((703|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו|19:303844)), ((813|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((738|תיקון מס' 58|20:340612)), ((1143|תיקון מס' 59|20:348256)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)); ((תשע&quot;ז, 242|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)), ((666|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((928|תיקון מס' 7 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:382861)); ((תשע&quot;ט, 66|תיקון מס' 62|20:525593)), ((135|תיקון מס' 63|20:528240)); ((תשפ&quot;ג, 164, 167|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)); ((תשפ&quot;ד, 639|תיקון מס' 43 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|25:4239853)); ((תשפ&quot;ה, 409|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)); ((תשפ&quot;ו, 219|חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה)|10:10912219)), ((352|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

&lt;מבוא&gt; ((לפי [[סעיף 107א(א)]], הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהתמנה לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959]] ביום הקובע לפי [[סעיף 107א(ג)]] או לאחריו, למעט בסייגים הקבועים [[בסעיפים 107ב]] [[ו-107ג]]; לפי [[סעיפים 108ב]] [[ו-108ג]], הוראות חוק זה לא יחולו על סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון שגויס אחרי יום 31.12.2003.))

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ב-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2)
: בחוק זה -
:- &quot;בני זוג&quot; -
:: (1) עובד או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;
:: (2) עובדת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;
:- &quot;בן זוג לשעבר&quot;, של עובד או עובדת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה - אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לעובד או לעובדת שפרשו משירות:
:: (1) מי שהיתה אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;
:: (2) מי שהיה בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;
:: (3) פרוד של קבע;
:- &quot;גיל פרישת חובה&quot; - כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;גמלה&quot; - קצבּה או מענק;
:- &quot;הטבות פרישה&quot; - גמלה, פיצויי פיטורים וכיוצא באלה;
:- &quot;היום הקובע&quot; - יום שקבע שר האוצר לפי הוראות [[סעיף 107א(ג)]];
:- &quot;התרת נישואין&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון]];
:- &quot;ועדה רפואית&quot; - הועדה המוסמכת לקבוע את כשרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות המדינה;
:- &quot;ועדת השירות&quot; - ועדת שירות המדינה שנתמנתה על פי [[חוק המינויים]];
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק החיילים המשוחררים&quot; - [[=חוק החיילים המשוחררים|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;חוק המינויים&quot; - [[=חוק המינויים|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק המשמעת&quot; - [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני&quot; - [[=חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;חוק יחסי ממון&quot; - [[=חוק יחסי ממון|חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל&quot;ג-1973]];
:- &quot;חוק משפחות החיילים&quot; - [[=חוק משפחות החיילים|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק נכי המלחמה בנאצים&quot; - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק שירות בטחון&quot; - [[=חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;מועד ההעברה&quot; - 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום הערה בהתאם להוראות [[סעיף 42ב(ג)]];
:- &quot;מועד הפירוד&quot; - המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין עובד או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר;
:- &quot;מענק&quot; - תשלום חד-פעמי;
:- &quot;נכה&quot; - אדם שנפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה, ואין זו פגיעת כושר ארעית;
:- &quot;נציב השירות&quot; - מי שנתמנה נציב שירות המדינה על פי [[חוק המינויים]];
:- &quot;נציגות עובדי המדינה&quot; - ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה;
:- &quot;סוהר&quot; - מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי [[פקודת בתי הסוהר, 1946]], לרבות סוהר מוסף זמני ולמעט סוהר חדש כהגדרתו [[בסעיף 108ב]];
:- &quot;עובד המדינה&quot; או &quot;עובד&quot; - מי שנתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] וכן שוטר וסוהר, למעט עובד חדש כמשמעותו [[בסעיף 107א]], וכן למעט - על אף האמור [[בסעיף 108]] - מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ-לארץ במעמד עובד מקומי;
:- &quot;עומד ברשות עצמו&quot; - מי שהגיע לגיל 18, ובילדו ובנכדו של נפטר, לרבות ילדו החורג או המאומץ - מי שהגיע לגיל 20, ואם הוא בשירות סדיר לפי [[חוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]] - מי שהגיע לגיל 21, והכל פרט למי שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
:- &quot;פירוד&quot; - אחד מאלה:
:: (1) התרת נישואין;
:: (2) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין על פי בקשה לפי [[סעיף 5א לחוק יחסי ממון]], או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
:- &quot;פסק דין לאיזון&quot; - פסק דין לפי [[סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון]], בדבר חלוקת נכסים בין בני זוג שנפרדו בשל פקיעת נישואין עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה או פסק דין אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם שניתן עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה;
:- &quot;פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני&quot; - פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לעובד שפרש משירות או לזכאי לקצבת פרישה, בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;
:- &quot;פרוד של קבע&quot;, של עובד או של זכאי לקצבת פרישה - כל אחד מאלה:
:: (1) אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין העובד או הזכאי כאמור פרידה של קבע;
:: (2) בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין העובדת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;
:- &quot;פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון&quot; - פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לעובד שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;
:- &quot;פרידה של קבע&quot; - מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:
:: (1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:
::: (א) הליך להתרת נישואין;
::: (ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
::: (ג) תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
::: (ד) בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין לפי [[סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון]] או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
::: (ה) בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי [[סעיף 11 לחוק יחסי ממון]];
:: (2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של 20 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנתיים;
:- &quot;פרישה משירות&quot; - יציאה לקצבה, מוות או פיטורים;
:- &quot;קצבּה&quot; - קצבת פרישה או קצבת שאיר;
:- &quot;קצבת פרישה&quot; - סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו;
:- &quot;קצבת שאיר&quot; - סכום המשתלם מדי חודש לשאיריו של עובד או של עובד שפרש משירותו;
:- &quot;שוטר&quot; - כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;השיעור להעברה&quot; - השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;
:- &quot;השיעור המשותף&quot; - השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;
:- &quot;שירות&quot; - שירות כעובד;
:- &quot;התקופה המשותפת&quot; - תקופה החלה בתקופת השירות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר;
:- &quot;תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר&quot; - תוספת המגיעה לפי חיקוק אחר, לקצבה כהגדרתה בסעיף זה;
:- &quot;תקופת שירות&quot; - תקופת שירות רצופה.

@ 2. הפסקת רציפות מחמת פיטורים או התפטרות
: כדי להסיר ספק נאמר בזה:
: (1) רציפות בשירות יראו כנפסקת מחמת פיטוריו או התפטרותו של עובד, אף אם מיד וללא הפסקה לאחר סיום שירותו עקב הפיטורים או ההתפטרות נתקבל שנית לשירות; הוראה זו אינה גורעת מהאמור [[בסעיף 10(4)]];
: (2) התפטר או פוטר עובד מחלק של משרתו בלבד וקיבל הטבות פרישה עקב ההתפטרות או הפיטורים, יראו את שירותו בחלק המשרה שבעדו שולמו הטבות הפרישה כשירות שרציפותו נפסקה.

@ 3. תקופות שאינן מפסיקות רציפות (תיקון: תשל&quot;ו-4)
: רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של העובד מעבודתו לרגל אחד מאלה:
: (1) פגרה, חופשה או מנוחה הניתנת לפי החוק או בהסכמת האדם המוסמך לכך בשירות המדינה;
: (2) שביתה;
: (3) תאונה בעבודה, מחלה או כל הפסקה אחרת שחלה בשירות ואין לעובד שליטה עליה;
: (4) שירות צבאי כמשמעותו [[בחוק החיילים המשוחררים]], וכל העדר שלאחריו אם הוא חל בתקופה שדינה כדין שירות לפי [[סעיף 12 לאותו חוק]];
: (5) שירות חלקי כמשמעותו [[בחוק החיילים המשוחררים]];
: (6) שירות מילואים כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון]];
: (7) אימון לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ&quot;ז-1967]];
: (8) כל העדר אחר שנקבע בתקנות כבלתי מפסיק את רציפות השירות.

@ 4. שאירים (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד-3)
: (א) אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:
:: (1) מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו (להלן - אלמנה);
:: (2) מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה (להלן - אלמן);
:: (2א) בן זוגו לשעבר;
:: (2ב) פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;
:: (3) ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן - יתום);
:: (4) הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו, ודינו יהא כדין תלוי כאמור בפסקה (5);
:: (5) בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים - בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן - תלוי).
: (ב) לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן &quot;בן-זוג&quot;.

@ 5. ממונה על תשלום גמלאות
: שר האוצר ימנה אדם אחד או יותר להיות ממונה על תשלום הגמלאות (להלן - ממונה); הודעה על מינוי ממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.

@ 6. סמכויות עזר
: על ממונה יחולו הוראות [[סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], בשינויים המחוייבים.

@ 7. ועדה רפואית לעררים
: (א) שר הבריאות ימנה ועדה רפואית לעררים.
: (ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע את דרכי מינויה של הועדה הרפואית לעררים ואת דרכי הרכבתה לכל ערר.
: (ג) הודעה על מינוי ועדה רפואית לעררים ועל מענה תפורסם ברשומות.

== פרק ב': גמלאות ושיעורן ==

@ 8. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מועד המעבר&quot; - יום י' באב התשס&quot;ט (31 ביולי 2009);
:- &quot;ממוצע משוקלל&quot; של שיעורי חלקיות משרה - השבר היוצא מחיבור המכפלות של כל אחד מהשיעורים האמורים במספר החדשים שבהם שירת העובד לפי אותם שיעורים, וחלוקת סך הכל במספר כל החדשים שבהם שירת;
:- &quot;משכורת קובעת&quot;, לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, ולמעט רכיבי שכר מוחרגים, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהוא מעודכן לפי הוראות [[סעיף 9]]:
:: (1) לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, ולמעט רכיבי שכר מוחרגים המגיע ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו כאמור;
:: (2) לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע במועד המעבר, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;
:: (3) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), הורד פלוני בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תחושב משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שלפני ההורדה;
:- &quot;משכורת שנתית&quot;, לגבי עובד שפרש משירותו - משכורתו הקובעת במועד פרישתו כפול שנים עשר;
:- &quot;רכיב שכר מוחרג&quot; - רכיב שכר שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא מגיע לעובד שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות, בהתאם להסכם הקיבוצי שחל לגביו, אשר נחתם ביום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023) ואילך (בהגדרה זו - ההסכם הקיבוצי) או בשל הצמדת משכורתו למשכורת של עובד שחל לגביו ההסכם הקיבוצי;
:: (2) נקבע בהסכם הקיבוצי כי הוא לא יובא בחשבון לצורך חישוב המשכורת הקובעת לעניין הוראות חוק זה;
:: (3) הוא לא היה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי; לעניין זה, רכיב שכר שבא במקום רכיב שכר אחר שהיה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי ולא נכלל בחישוב המשכורת הקובעת ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי, ייחשב כרכיב שכר שלא היה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי;
:- &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; - רשימת הדירוגים [[שבחלק א' לתוספת השלישית]];
:- &quot;תוספת קבועה&quot; - תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד ושהוּכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לענין חוק זה.
:: ((פורסמו הודעות על הכרה בתוספות קבועות להלן: תוספת השכלה ישימה ותוספת השכלה ישימה למהנדס, תוספת מקצועית ותוספת צבירת שיעור תמריץ (י&quot;פ תשע&quot;ו, 3144); תוספת פריפריה ותוספת גמול מומחיות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 3144).))

@ 9. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ה)
: (א) המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה - חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים [[בתוספת שלישית א']] ופרש בתקופות כמפורט [[באותה תוספת]], תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ&quot;ט באדר א' התשע&quot;ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט [[בתוספת האמורה]] ואילך.
: (ב) בסעיף זה [[ובסעיף 9א]] -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
::- &quot;המדד הקודם&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון -
:: (1) לגבי מי שפרש מהשירות עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) - מדד חודש דצמבר 2008;
:: (2) לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) - מדד החודש שבו פרש מהשירות;
::- &quot;העדכון הנוסף&quot;, לגבי אדם פלוני - עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם ערב פרישתו:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א פרט 1|בפסקאות (1) עד (5)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 6|(6)]] למעט סניגורים ציבוריים, [[תוספת 3 חלק א פרט 8|(8)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 9|(9)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 12|(12) עד (14)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 16| ו-(16) עד (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] וכן בדירוג מעברי הגבול בדירוג קלדניות שופטים או בדירוג ביקורת המדינה - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק א פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::: (2) לגבי מי שערב פרישתו היה עובד כבאות בפנסיה תקציבית כהגדרתו [[בסעיף 107ג(ב)]] ודורג בדירוג הכבאים או בדירוג עובדי המינהל והשירותים (דירוג אחיד) - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום כ&quot;ח בשבט התשע&quot;ג (8 בפברואר 2013) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (3) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[תוספת 3 חלק א פרט 7|בפסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית]], וכן מי שערב פרישתו שירת כסניגור ציבורי - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ב' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק א פרט 7|פסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::: (4) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א פרט 10|בפסקאות (10)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 11|(11)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 15|או (15) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ג' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (5) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ד' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (6) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג' באב התש&quot;ע (14 ביולי 2010) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ה' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (7) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[תוספת 3 חלק א פרט 16|בפסקה (16) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] - עדכון כמפורט להלן, לפי העניין:
:::: (א) אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - תיווסף למשכורתו הקובעת תוספת בסכומים הקבועים לגביו [[בחלק ו' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
:::: (ב) אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011), וערב פרישתו שירת במשרד הבריאות - תעודכן משכורתו הקובעת, לאחר עדכונה כאמור בפסקת משנה (א), בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ז' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
:::: (ג) עדכון כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
::: (8) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות שירת כעובד מינהל ומשק בבית חולים, ודורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א פרט 1|בפסקאות (1) עד (4) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ח' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו ולדרגה שבה דורג באותו מועד; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
::: (9) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג כאמור [[תוספת 3 חלק א פרט 19|בפסקה (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] בדרג מזכיר שני, מזכיר ראשון, יועץ, ציר-יועץ, ציר או שגריר - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ט' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו ולדרג שבו דורג כאמור; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
::: (10) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג המשפטנים או בדירוג הפרקליטים ומשכורתו הקובעת חושבה באותו מועד לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק י' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו -
:: (1) כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
::: (א) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השישית]] ופרש מהשירות בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019);
::: (ב) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום י&quot;א באלול התש&quot;ף (31 באוגוסט 2020);
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
::: (א) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השישית]] ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) עד יום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ז (31 במרץ 2027);
::: (ב) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) עד יום י&quot;ח באלול התשפ&quot;ו (31 באוגוסט 2026);
:: (3) כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה (1), בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור שלהלן, לפי העניין:
::: (א) לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שהסתיימה לפני יום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) (בפסקה זו - המועד הקובע) - שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2024;
::: (ב) לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שמהמועד הקובע ועד ערב כניסתו לתוקף של הצו - שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבעדו ניתן התשלום.
:: ((פורסמו [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי), התשפ&quot;ו-2026]] ו[[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026]].))
: (ד) בסעיף קטן (ג) -
::- &quot;הסכם מסגרת 2016&quot; - הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום י' בניסן התשע&quot;ו (18 באפריל 2016), בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
::- &quot;הסכם מסגרת 2023&quot; - הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום כ&quot;ח בתמוז התשפ&quot;ג (17 ביולי 2023), בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
::- &quot;הסכם קיבוצי ארצי&quot; - אחד מאלה:
::: (1) הסכם מסגרת 2016;
::: (2) הסכם קיבוצי שנחתם בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, במקביל להסכם מסגרת 2016, ביום י' בניסן התשע&quot;ו (18 באפריל 2016), כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
::: (3) הסכם קיבוצי שנעשה בדרך של חתימה על כתב הצטרפות להסכם מסגרת 2016;
::: (4) הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ&quot;ז באלול התשע&quot;ו (30 בספטמבר 2016), כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים ובכלל זה בהסכם הקיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ&quot;א באדר התשע&quot;ז (19 במרץ 2017);
::- &quot;הסכם קיבוצי ארצי נוסף&quot; - אחד מאלה:
::: (1) הסכם מסגרת 2023;
::: (2) הסכם קיבוצי שנעשה בדרך של חתימה על כתב הצטרפות להסכם מסגרת 2023;
::: (3) הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ&quot;ד בתשרי התשפ&quot;ג (19 באוקטובר 2022);
::: (4) הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום ג' בתמוז התשפ&quot;ד (9 ביולי 2024);
::- &quot;כתב הצטרפות&quot; - כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]].

@ 9א. תוספות לקצבה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;המדד לשנת 2008&quot; - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד חודש דצמבר 2007;
::- &quot;קצבת הבסיס&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) - הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (2) לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (3) לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף התוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו.
: (ב) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] או דורג בדירוג עובדי הוראה, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה - תוספת שחיקה):
:: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית - תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעור של 5% מקצבת הבסיס.
: (ג) מי שפרש מהשירות לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], בדירוג עובדי הוראה או בדירוג אחר שקבע לגביו שר האוצר שיעור בצו לפי פסקה (1)(ג), תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2009 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה - תוספת בשל המדד לשנת 2008):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד לשנת 2008 לבין אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
::: (ב) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - שיעור של 0.25 נקודת האחוז;
::: (ג) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג אחר - שיעור שקבע שר האוצר בצו, ובלבד שלא יעלה על השיעור בנקודות האחוז המפורט [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שפרש מהשירות בתקופה שמיום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) - בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.
: (ד) מי שפרש מהשירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], או בדירוג עובדי הוראה, או מי שפרש מהשירות עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) וערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים, תשולם לו או לשאירו, תוספת בעד הקצבאות המפורטות [[תוספת רביעית חלק ג|בחלק ג']], [[תוספת רביעית חלק ד|בחלק ד']] או [[בחלק ה' בתוספת הרביעית]], בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו [[תוספת 4 חלק ג|בחלקים האמורים]], הכל לפי העניין ובהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר).
: (ה) שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי תוספת שחיקה תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) או לשאירו או כי תוספת בשל הסכמי שכר תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011) או לשאירו, הכל לפי העניין, גם אם ערב הפרישה לא דורג מי שפרש מהשירות כאמור בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], בדירוג עובדי הוראה או בדירוג הרופאים; בצו לפי סעיף קטן זה יקבע שר האוצר את שיעור תוספת השחיקה או התוספת בשל הסכמי שכר, שתשולם למי שפרש מהשירות כאמור או לשאירו, בהתאם למועד הפרישה, וכן את הקצבאות שבעדן תשולם התוספת, ואופן חישובה.
:: ((פורסם [[צו שירות המדינה (גמלאות) (תוספות לקצבה), התש״ע–2009]].))
: (ו) לא קבע שר האוצר צו לפי סעיף קטן (ג)(1)(ג) או לפי סעיף קטן (ה), לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג שאינו מפורט [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], ואינו דירוג עובדי הוראה או דירוג הרופאים (בסעיף זה - דירוג אחר), עד ליום כ' באב התש&quot;ע (31 ביולי 2010), יראו את הדירוג האחר כאילו נמנה עם רשימת הדירוגים הבסיסית לעניין התוספות לקצבה לפי סעיף זה, ואולם -
:: (1) ניתנה לאחר יום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) תוספת למשכורת הנכללת במשכורת הקובעת, שלפיה מחושבת קצבתו של מי שפרש משירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) או של שאירו, יופחת מסך התוספות לקצבה לפי סעיף זה סכום הקצבה שנוסף בשל התוספת למשכורת הקובעת;
:: (2) תוספת המגיעה לפי סעיף קטן זה למי שפרש משירות או לשאירו, שהיא תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, תוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010 ותוספת בשל הסכמי שכר בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, לפי סעיף קטן זה, תשולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש ספטמבר 2010.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי [[סעיף 28]], ויחולו עליו הוראות [[אותו סעיף]] לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.
: ((ראו גם [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד) (הוראת שעה), התשס״א–2001]] ו[[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר), התשס״ב–2002]] לעניין מי שפרש משירות המדינה בדירוג מן הדירוגים המנויים בחוקים האמורים, לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000).))

@ 9ב. דין תוספות לקצבה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ו)
: תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי [[סעיף 9א]], וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין [[סעיפים 15(4) ו-(5)]], [[24(א)]], [[25(1)]], [[26(ב)(1)]], [[32(א) ו-(ה)]], [[33]], [[34]], [[35]], [[36(א)]], [[37]], [[46 עד 48(א)]], [[52]], [[56 עד 58]], [[61]] [[ו-62(ב)]], וכחלק מהקצבה [[בהגדרה &quot;גמלה&quot; שבסעיף 1]] לעניין [[סעיפים 5]], [[19(ג)]], [[40]], [[42]], [[45]], [[48(ב)]], [[49]], [[50]], [[51]], [[52(ב)]], [[53]], [[54]], [[55]], [[57]], [[59]], [[60]], [[62]] [[ו-105]].

@ 10. חישוב תקופת השירות
: בחישוב תקופת השירות לענין חוק זה יחולו כללים אלה:
: (1) תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר יום - תחושב כחודש מלא, ושאינה עולה על חמישה עשר יום - לא תחושב כלל;
: (2) תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא, כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;
: (3) אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד;
: (4) עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת השירות;
:: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה), תשכ״א–1961]].))
: (5) תקופה שבה היה העובד מושעה לפי [[חוק המשמעת]], בין במשכורת ובין שלא במשכורת, לא תובא בחשבון, אלא אם הוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה או אם נפטר בתוך אותה תקופה;
: (6) עובד שהושעה לפי [[חוק המשמעת]] ופוטר תוך תקופת ההשעיה שלא מאחת הסיבות שהביאו לידי ההשעיה, יחליט בית הדין למשמעת שהוקם לפי [[החוק האמור]] (להלן - בית הדין למשמעת), על פי בקשתם של נציב השירות או של העובד, אם ובאיזו מידה יראו את תקופת ההשעיה כתקופת שירות; בהכרעתו יביא בית הדין בחשבון אם ובאיזו מידה הוּכחה האשמה שגרמה להשעיית העובד.

@ 11. תקופות ללא משכורת שמביאים אותן בחשבון (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור [[בסעיף 10(3)]], אם היא אחת מאלה:
: (1) תקופה שדינה כדין שירות לפי [[סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים]];
: (2) תקופת שירות חלקי לפי [[חוק החיילים המשוחררים]], או תקופת שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
: (3) תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי [[חוק הביטוח הלאומי]];
: (4) תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (תשלומים לענין סעיף 11(4) לחוק), תשל״ו–1976]].))

@ 12. כללים לחישוב המשכורת הקובעת של עובד במשרה חלקית (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ו-5)
: (א) בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שהועסק בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית יחולו הוראות מיוחדות אלה:
:: (1) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה לא נשתנה במשך כל תקופת שירותו - תהא משכורתו הקובעת שיעור חלקיות המשרה כשהוא מוכפל במשכורתה הקובעת של המשרה המלאה;
:: (2) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה נשתנה מתקופה לתקופה - תהא משכורתו הקובעת שיעור יחסי של משכורתה הקובעת של המשרה המלאה, והוא כממוצע המשוקלל של שיעורי חלקיות משרתו, בתקופות השונות של שירותו; הוא הדין אם הועסק העובד בחלק מתקופת שירותו במשרה מלאה;
:: (3) עלתה תקופת שירותו של העובד על 420 חודש, הרי אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מאשר החישוב לפי פסקה (2), יחושב הממוצע המשוקלל לפי שיעור חלקיות המשרה ב-420 חדשי השירות הנוחים ביותר לו; אולם קצבת פרישה המשתלמת לפי חישוב זה לא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת המחושבת לפי ממוצע משוקלל זה, על אף האמור [[בסעיף 20(א)]];
:: (4) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי שיעורי חלקיות המשרה בתקופות הנקובות להלן, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מן החישוב לפי פסקאות (2) ו-(3):
::: (א) חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם נפטר העובד או פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
::: (ב) עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - בכל מקרה אחר;
:: (5) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת תקופת מינימום במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה; תקופת המינימום היא ששים חודש בשוטר או בסוהר או אם סיבת הפרישה היתה פטירתו של העובד או פיטוריו מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר, ובכל מקרה אחר - מאה ועשרים חודש;
:: (6) תקופה שבה הועסק העובד במשרה חלקית תיחשב כתקופה שבה הועסק במשרה מלאה או במשרה שחלקיותה גבוהה יותר, אם שולמו בעדה על ידי העובד או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס ההפרש שבין משכורתו של העובד במשרתו החלקית לבין המשכורת של המשרה המלאה או המשכורת של המשרה שחלקיותה גבוהה יותר, הכל לפי הענין;
:: (7) שולמה למי שהועסקה בהוראה במשרה חלקית הטבת שכר על פי הסדר או הוראה החלים על עובדות הוראה שחלקיות משרתן ⅘ לפחות בתקופה שהן אמהות לילדים עד גיל 14, יראו לענין סעיף זה את חלקיות משרתה בתקופה האמורה כמוגדלת בחלק העשירי של משרה מלאה, ובלבד ששיעור החלקיות של המשרה לא יעלה עקב הגדלה זו על מאה אחוז.
: (ב) בחישוב המשכורת הקובעת של מי שפרש מהשירות לפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) ייקראו פסקאות (4) ו-(5) של סעיף קטן (א) כאילו נאמר בהן כך:
:: &quot;(4) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבּה לפי [[סעיף 20(ב)]], לפי שיעור חלקיות המשרה בחמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מהחישוב לפי פסקאות (2) ו-(3);
:: (5) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי [[סעיף 20(ב)]], לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שבתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה;&quot;.

@ 13. משרה חלקית ששיעורה פחות משליש
: (א) שירותו של עובד שחלקיות משרתו אינה מגיעה כדי שליש לא יובא בחשבון גמלתו של זכאי לגמלה, לצורך חישוב תקופת השירות ולצורך חישוב המשכורת הקובעת, זולת לענין -
:: (1) קצבת שאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ושירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
:: (2) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי אם פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר - לאחר ששירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
:: (3) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי, אם פרש מסיבת מצב בריאות לקוי ופסקה (2) אינה חלה עליו - לאחר ששירת עשר שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
:: (4) שירותו של עובד עד י&quot;ב באב תשכ&quot;ז (18 באוגוסט 1967).
: (ב) תקופת שירות חלקי לא תפסיק את רציפות השירות, אף אם אין היא מובאת בחשבון כאמור בסעיף זה.

@ 14. שירות ביותר ממשרה אחת
: (א) הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד.
: (ב) הועסק עובד בעת אחת במספר משרות חלקיות העולות ביחד על משרה מלאה, לא יהיו הוא ושאיריו זכאים לגמלה בעד אותה תקופה אלא בשל משרה מלאה אחת, ולענין זה יראו כחלק העודף על משרה מלאה את העבודה במשרות שבהן משכורתו הקובעת היא הנמוכה ביותר.

@ 15. זכות לקצבת פרישה (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד)
: אלה זכאים לקצבת פרישה:
: (1) מי שיצא לקצבה לפי [[סעיפים 17]], [[17א]] [[או 18]];
: (2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
: (3) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפסקה (2) אינה חלה עליו;
: (4) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק א' בתוספת השניה]], או יותר ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית-הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית-הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] (בפסקה זו - הגיל הקובע) לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל הקובע, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]], אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים;
: (5) על אף האמור בפסקה (4), רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו.

@ 16. דין מתגייס לשירות קבע
: על אף האמור [[בסעיף 43 לחוק החיילים המשוחררים]] - עובד שהתגייס לשירות קבע לא ייחשב, לצורך קביעת זכויותיו לגמלה, כעובד שפוטר.

@ 17. יציאה לקצבה לפי רצון העובד (תיקון: תשל&quot;ג, תשס&quot;ד)
: עובד רשאי לצאת לקצבה -
: (1) לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]];
: (2) לאחר ששירת עשר שנים, אם הגיע לגיל ששים או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה;
: (3) לאחר תקופת שירות של עשרים שנה בהוראה, כמורה או כגננת, יהא גילו בשעת הפרישה אשר יהא.

@ 17א. יציאה מוקדמת לקצבה (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד-3)
: (א) עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים, ואינו זכאי לקצבת פרישה על פי הוראות אחרות של חוק זה, יחול עליו [[סעיף 46(ג)]]; אולם אם נפסל העובד לשירות בהחלטת בית הדין למשמעת, או החליט בית הדין, אף בלי שפסל אותו לשירות, שלא תשולם לו קצבת פרישה, כולה או מקצתה, תפקע או תצומצם תחולתו של הסעיף, לפי הענין.
: (ב) סעיף זה אינו חל על מי שקיבל פיצויים עקב סיום שירותו וכן על מי שזכויותיו לגמלאות עקב שירותו נשמרו על פי [[סעיפים 86]] [[או 92]] או על פי חוק אחר; ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב(א)]], תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של העובד לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור.
: (ג) לעניין [[ההגדרה &quot;המשכורת הקובעת&quot; שבסעיף 8]], ולעניין [[סעיפים 9 עד 9ב]], יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.

@ 18. יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד)
: (א) עובד ששירת עשר שנים לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]] (בסעיף זה - גיל פרישת חובה); אולם נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות ובהסכמת העובד, להרשות את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל פרישת חובה לתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע, אם הוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה במשרתו.
: (ב)(1) עובד ששירת עשר שנים לפחות והגיע לגיל 60, רשאי נציב השירות להחליט גם על יציאתו לקצבה לגבי חלק ממשרתו בלבד, ואם הגיע העובד לגיל פרישת חובה והוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה חלקית במשרתו - יהא נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי להרשות את המשך העסקתו של העובד לגבי חלק ממשרתו ולתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע; כל החלטת נציב השירות לפי פסקה זו טעונה הסכמת העובד.
:: (2) קצבתו של עובד כאמור, כל עוד הוא מוסיף לשרת במשרה חלקית, תחושב באופן יחסי לחלק המשרה שלגביו הוצא לקצבה; לא הגיע חלקיות המשרה שבה הוסיף העובד לשרת כדי השיעור הבא בחשבון לענין [[סעיף 13]] - תחושב כלל קצבתו, לאחר פרישתו מהמשרה החלקית שבה הוסיף לשרת, בכפוף לאמור [[בסעיף 46(א)]], כאילו הוצא לקצבה מלאה במועד שבו הוצא לקצבה לגבי החלק הראשון של משרתו.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את התנאים והדרכים לשימוש בסמכויות של נציב השירות ושל ועדת השירות לפי סעיף זה, לרבות תקופות המקסימום להארכת השירות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67), תשכ״ט–1968]].))
: (ד) עובד הרואה את עצמו נפגע על ידי הוצאתו לקצבה לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, רשאי לערור על החלטת נציב השירות לפני ועדת השירות תוך תקופה ובדרך שנקבעו בתקנות; ועדת השירות תיתן הזדמנות לנציגות עובדי המדינה להשמיע את דבריה ורשאית היא לקבל את הערר או לאשר את החלטת הנציב, בלי שינויים או בשינויים שתמצא לנכון, והחלטתה תהא סופית.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על הוצאה לקיצבה), תשכ&quot;ח–1968]].))

@ 19. מתן הודעה מוקדמת
: (א) עובד היוצא לקצבה לפי [[סעיף 17]] יתן הודעה מוקדמת על רצונו לצאת לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על יציאה לקיצבה), תשכ״ח–1968]].))
: (ב) נציב השירות יתן לעובד הודעה מוקדמת על החלטתו להוציאו לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על הוצאה לקיצבה), תשכ״ח–1968]].))
: (ג) פרש העובד בלי שניתנה הודעה מוקדמת כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רואים אותו, לענין הזכויות לגמלה, כאילו פרש בתום התקופה שנקבעה למתן ההודעה ותחילתה ביום הפרישה בפועל, או ביום מתן אותה הודעה - אם ניתנה למועד שלפני תום התקופה שנקבעה; לענין הזכויות למשכורת בעד התקופה האמורה ופיצוי על אי-מתן ההודעה, יהא דין יציאה או הוצאה לקצבה בלא הודעה מוקדמת כאמור כדין התפטרות או פיטורים ללא הודעה מוקדמת.

@ 20. שיעור קצבת הפרישה (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ב-3, תשס&quot;ד)
: (א) הזכאי לקצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוז ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוז ממנה; אולם אם הועסק העובד בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית, יכולה הקצבּה לעלות על שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו.
: (ב) אדם שועדה רפואית קבעה, סמוך לפרישתו, כי הוא נכה בעל דרגת נכות של 50% או יותר, וכן אדם שפוטר מן השירות בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קצבתו מעשרים אחוז ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.
: (ג) מי שנתקבל לשירות כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.
: (ד) מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קיצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בתוספת השניה]], לא תפחת קיצבתו מ-35% ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קיצבה של 2% ממשכורתו הקובעת בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו זו.
: (ה) עובד כאמור בסעיף קטן (ד) והזכאי להגדלת תקופת שירותו מכוח [[סעיף 100(ב)]] בגלל אחד מאלה:
:: (1) שירות מחתרתי בחוץ לארץ;
:: (2) היותו אסיר ציון;
:: (3) היותו ניצול רדיפות הנאצים;
:: (4) היותו הורה שכול או אלמנה כמשמעותם [[בחוק משפחות חיילים שניספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]];
:: (5) טעמים רפואיים ומשפחתיים;
:: (6) שירות סדיר כחייל של מי שגוייס בחוץ לארץ לפני עלייתו לארץ, ושירת בתקופת מלחמת העולם השניה בשירות הצבא הבריטי או בצבאות בנות הברית, כשהשירות האמור איננו מובא בחשבון כשירות &lt;!-- (([במקור: כשירו])) --&gt; לצורך הגימלאות;
:: (7) היותו בעל עיטור על&quot;ה שהוענק בעד פעילות שאיננה חופפת פעילות אחרת המזכה בהכרת שירות על פי החוק, -
:: יהיה זכאי לשתי ההגדלות, ובלבד שתקופת השירות של העובד כפי שהוגדלה כך לא תעלה על פי שניים משנות שירותו בפועל.

@ 21. מתי לא תובא נכות בחשבון (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: (א) אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו, כל נכות שבעדה קיבל או היה זכאי לקבל פיצויים או הטבות אחרות מאוצר המדינה [[וסעיף 60]] אינו חל עליה, לא תובא בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו, אלא אם הוחזר לאוצר המדינה אותו חלק מהפיצויים או ההטבות שקיבל הבא לפצותו על תקופת נכות שהוא זכאי בה גם לקצבה, או אם ויתר על החלק האמור, הכל לפי הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי קצבה של מי שבחר בקצבה לפי [[סעיף 34(ג)]], למעט מי [[שסעיף 78]] חל עליו.
: (ב) מי שנתמלאו בו אלה:
:: (1) דרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו;
:: (2) [[סעיף 60]] אינו חל על אותה נכות;
:: (3) קיבל בעד הנכות פיצויים שלא מאוצר המדינה לפי כל חובה חוקית, פרט לחוזה ביטוח, או מענק מהמוסד לביטוח לאומי, מבלי ששולם לאוצר המדינה אותו חלק מהם הבא לפצותו על תקופת נכותו שבה זכאי הוא גם לקצבה לפי חוק זה, או קיבל בעדה קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, פרט לקצבה לפי [[#פרק ט|פרק ו'2 לחוק הביטוח הלאומי]];
:: לא תבוא בחשבון - לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו לפי חוק זה - כל נכות שבעדה קיבל פיצויים, מענק או קצבה כאמור.
: (ג) נגרמה לעובד על ידי צד שלישי נכות העשויה לקבוע את שיעור קצבתו, [[וסעיף 60]] אינו חל עליה, חייב הוא להודיע על כך לממונה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות ולעשות כל פעולה סבירה שהממונה ידרוש ממנו כדי לקבל פיצויים מהצד השלישי; למטרה זו רשאי הממונה לדרוש מהעובד למסור למי שיורה יפוי-כח להגיש נגד הצד השלישי על חשבון אוצר המדינה תביעה לפיצוי מלא או חלקי על הנכות, הכל כפי שיורה הממונה; לא עשה העובד את המוטל עליו לפי סעיף קטן זה, לא תובא הנכות בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו.
: (ד) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חישוב חלק הפיצויים או המענק שיש להחזירו או לשלמו לאוצר המדינה לפי סעיף זה, בדבר אופן החזרתו ובכל ענין אחר הנוגע לביצוע סעיף זה; בין השאר רשאי הוא לקבוע בתקנות אלה כי תשלומי פיצויים או מענק בעד נכות יובאו בחשבון לענין חישוב הגמלאות לפי סעיף זה רק אם נתקבלו על ידי העובד תוך תקופה מסויימת לפני פרישתו, שנקבעה באותן תקנות.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שפרש מהשירות לפני י&quot;ב באב תשכ&quot;ז (18 באוגוסט 1967) ועל שאיריו.

@ 21א. הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, נרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב]], ומתקיימות הוראות [[סעיף 58א]] לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה - הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר, [[בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני]] (בסעיף זה - סכום ההפחתה);
:: (2) לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות [[סעיף 58א]] ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, &quot;הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה&quot; - ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי [[סעיף 58א(א)(1)]];
:: (3) לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי [[סעיף 58א]], יחולו הוראות אלה:
::: (א) הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני - החודש האמור, והכול לפי המאוחר;
::: (ב) ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (4) נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
:: (2) הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי [[סעיף 42א]] הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל העובד לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.

@ 22. מענק נוסף לקצבה (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשמ&quot;ו)
: (א) מי שפוטר מהשירות לפני שהגיע לגיל 60 והוא זכאי לקצבת פרישה לפי [[סעיפים 15(2), (3) או (4)]] [[או 78]] - ישולם לו, נוסף על הקצבּה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על הסכום הקטן משני אלה:
:: (1) משכורתו השנתית;
:: (2) הסכום היוצא מהיווּן קצבה, ששיעורה כהפרש שבין הקצבּה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו ובין הקצבּה שהיתה מגיעה לו, אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60 ובהגיעו לגיל 60 היה זכאי לתוספת משפחה בגלל אותם בני משפחה שבגללם היה זכאי לתוספת משפחה בשעת פרישתו.
: (ב) היה הזכאי לקצבת פרישה כאמור עובד במשרה חלקית, תחושב הקצבּה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60, לפי חלקיות המשרה שלפיה מחושבת הקצבּה של אותו עובד בזמן פיטוריו.
: (ג) פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.
: (ד) (((בוטל).))

@ 22א. (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 23. מענק לבעל דרגת נכות נמוכה מ-25%
: עובד - למעט שוטר וסוהר - שפוטר אחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו נמוכה מ-25% והוא זכאי עקב פיטורים אלה לפיצויי פיטורים, ישולם לו נוסף לפיצויים אלה מענק בשיעור של אחוז אחד מסכום הפיצויים לכל אחוז מאותה דרגת נכות.

@ 24. ברירת זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות
: (א) זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות יהיה רשאי להודיע בכתב, כי במקום זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.
: (ב) הודעה לפי סעיף קטן (א) תימסר תוך שנים-עשר חדשים מהמאוחר מאלה:
:: (1) יום סיום תקופת הנסיון בשירות החוזר, ואם לא חלה בו תקופת נסיון - יום שחזר העובד לשירות;
:: (2) יום שמי שנקבע בתקנות הודיע לעובד על זכותו לפי סעיף קטן (א);
:: אולם לא לאחר שפרש העובד מהשירות החוזר.

@ 25. דין עובד שצירף תקופות שירות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ז)
: הודיע עובד כאמור [[בסעיף 24]], יחולו הוראות אלה:
: (1) זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקצבּה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;
: (2) תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;
: (3) קיבל העובד בעת פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי [[סעיף 22]] [[או 63ב]], יחזיר לאוצר המדינה, בתנאים, לרבות תשלום בשיעורים, שנקבעו בתקנות, חלק יחסי מן המענק ששיעורו כיחס בין התקופה המתחילה עם חזרתו לשירות החוזר ומסתיימת בהגיעו לגיל 60, לבין התקופה המתחילה עם פרישתו מהשירות הקודם ומסתיימת בהגיעו לגיל 60;
: (4) על אף האמור בפסקה (3) רשאי העובד, במקום להחזיר חלק מן המענק כאמור באותה פסקה, לדרוש כי, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, יראו את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית בלבד, ואם היתה המשרה חלקית - כמשרה ששיעור חלקיותה קטן ממה שהיה למעשה, הכל לפי שיעורים, כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; אולם פסקה זו לא תחול אם כתוצאה מאותו חישוב תרד חלקיות המשרה בשירות הקודם מתחת לשיעור המובא בחשבון לענין [[סעיף 13]];
: (5) היוון העובד חלק מקצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית ששיעור חלקיותה כיחס שבין החלק הבלתי מהוּון &lt;!-- (([במקור: מהווּן])) --&gt; של הקצבּה בעד השירות הקודם לבין קצבה מלאה לפני ההיווּן;
: (6) הוּון חלק מקצבה כאמור בפסקה (5) בעד תקופה מסויימת בלבד, תשולם הקצבּה לפי האמור בפסקה (5) אחרי הפרישה מהשירות החוזר, רק במשך פרק הזמן שבו עולה התקופה שבעדה הוּונה הקצבּה על התקופה שבה הגיעה לזכאי קצבה מוקטנת עקב ההיוון לפני תחילתו של השירות החוזר; תם אותו פרק זמן, תשולם הקצבּה כאילו לא הוּון חלק מהקצבּה בעד השירות הקודם;
: (7) המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של העובד בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, הכל לפי הדרגה הגבוהה יותר.

@ 26. קצבה לשאיריו של עובד (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ו)
: (א) עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות שלוש שנים - תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם -
:: (1) לבן זוג -
::: (א) באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה - ארבעים אחוזים;
::: (ב) אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) -
:::: (1) עד החודש שבו היה מגיע העובד לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה - החודש הקובע) - ארבעים אחוזים;
:::: (2) החל בחודש שלאחר החודש הקובע - ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
:: (1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע - מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
:: (2) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן זוג הזכאי לקצבה - עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
:: (3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן זוג הזכאי לקצבה - חמישה עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
:: (4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם - עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא בן זוג ולא יתומים הזכאים לקצבה - חמישה עשר אחוז לכל אחד.
: (א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
: (ב)(1) מי שהיה ליתום של עובד לאחר שהגיע לגיל 18 והוא זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (א), לרבות קצבה ששיעורה נקבע לפי [[סעיף 30(א)]], רשאי להוון את הקצבה האמורה כולה.
:: (2) הוראה זו אינה חלה -
::: (א) על יתום שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
::: (ב) אם בחרו שאירי העובד בהטבות פרישה אחרות במקום כל הגמלאות המגיעות להם לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 40]].

@ 27. מענק לשאירים באין קצבה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשמ&quot;ו, תשע&quot;ד-3)
: (א) עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות משלוש שנים, ישולם לרגל פטירתו מענק לשאיריו בשיעור שתקבע הממשלה (בסעיף זה - המענק).
: (ב) ועדת השירות תקבע את הכללים לחלוקת המענק בין השאירים ושיעורי הסכומים שינוכו ממשכורתו של עובד על חשבון המענק שיגיע לרגל פטירתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;שאיר&quot; - למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים), תשט״ז–1956]].))

@ 28. קצבה לשאיריו של זכאי לקצבת פרישה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ו)
: (א) זכאי לקצבת פרישה שנפטר - תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות [[סעיף 109(ב)(2)]], קצבה באחוזים מהקצבּה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם -
:: (1) לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד -
::: (א) באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה - שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
::: (ב) אם הותיר אחריו הזכאי לקצבת פרישה שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א)- ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי [[סעיף 21א(א)]], אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
:: (1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 21א(ב)]] - מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]];
:: (2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום;
:: (3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
:: (4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתום הזכאים לקצבה - עשרים אחוז לכל אחד.
: (א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
: (ב) קצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - כאמור ברישה לסעיף קטן (א) - היא הקצבּה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות [[סעיפים 32]], [[33]], [[35]] [[ו-46(ב) או (ד)]], בצירוף תוספות לפי [[סעיף 9א]], ככל שהיה זכאי להן.
: (ג) הופחתה או נשללה קצבתו של זכאי לפי [[סעיפים 53]] [[או 61]], יראו כקצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקצבּה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי [[סעיף 17א]] ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור [[בסעיף 46(ג)]], ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה היה כבר זכאי לה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) -
:: (1) לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי [[סעיף 17א]] ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור [[בסעיף 46(ג)]], והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה - החודש הקובע) - שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
::: (ב) החל בחודש שלאחר החודש הקובע - ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
:: (2) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]], אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

@ 29. (תיקון: תשל&quot;ג-5) : (((בוטל).))

@ 30. קצבת שאיר ששיעורה נקבע על ידי הממונה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח, תשע&quot;ד-3)
: (א) היה סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור הקיצוני, או שהשאיר אחריו הנפטר יותר מבן זוג אחד או יתומים מיותר מבן זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד - תשולם לשאיריו, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו [[בסעיפים 26]] [[או 28]], קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה, בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם; ובלבד -
:: (1) ששיעור הקצבּה שיקבע הממונה לשאיר פלוני מהשאירים כאמור לא יעלה על שיעור הקצבּה שהיתה מגיעה לאותו שאיר אילולא הוראות סעיף זה;
:: (2) שסך כל הקצבאות שיקבע הממונה יהיה השיעור הקיצוני או סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.
: (א1) לעניין סעיף קטן (א), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור באותו סעיף קטן לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד, או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
: (ב) השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד, ולגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה - תשעים אחוזים מקצבתו, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

@ 31. (תיקון: תשל&quot;ו-7, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 32. הגבלת גמלאות כפל (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-3, תש&quot;ן-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, ”גמלאות כפל” – שתי קצבאות לפי חוק זה, או קצבה אחת לפי חוק זה בצירוף אחת או יותר מגמלאות אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) פיצויים שבועיים לפי [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]];
:: (3) קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כלשהו או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים על פי התקשרות עם אוצר המדינה לצורך קצבה או תשלום כאמור, למעט גמלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם [[בסעיף 34]];
:: (4) קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או הסדר כלשהו מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולין שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קצבה או תשלום כאמור.
: (ב) היה אדם זכאי לגמלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקצבּה לפי חוק זה או אחת משתי הקצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גמלאות הכפל על 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קצבת יתום ועל קצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ־ישראל.
: (ג) על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקצבה לפי חוק זה זכאי לקצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קצבה לפי חוק זה, תהיה ההפחתה של כל קצבה בסכום שיחסו לכלל הסכום שיש להפחית אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב) כיחס של כל קצבה וקצבה אל סכומן הכולל של הקצבאות לפני ההפחתה.
: (ד) המשכורת הקובעת לענין סעיף זה תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קצבה לפי חוק זה, או המשכורת שלפיה מחושבות הגמלאות האחרות, הכל לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגמלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין סעיף זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת; בסעיף קטן זה –
::- ”משכורת קובעת משוקללת” – כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי [[סעיף 9א]] – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;
::: (2) לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי [[סעיף 9א]] – המשכורת הקובעת;
::: לעניין הגדרה זו, חל [[סעיף 12]] על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספות לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו;
::- ”תוספות לקצבה” – התוספות לקצבה כאמור [[בסעיף 9ב]] המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו.
: (ה) שירת עובד בעת אחת בשירות המדינה ובגוף שקופתו נקבעה כקופה ציבורית לעניין סעיף זה, וסך כל הקצבאות והגמלאות המגיעות עקב שירות כאמור עודף על הקצבּה שהיתה מגיעה אילו בתקופה האמורה שירת בשירות המדינה במשרה מלאה, במשכורת השווה למשכורת הקובעת כאמור בסעיף קטן (ד) – תופחת הקצבּה לפי חוק זה בעודף כאמור.
: (ו) סעיף זה אינו גורע מהאמור [[בסעיף 21]].
: (ז) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי אלה:
:: (1) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבת פרישה;
:: (2) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת פרישה או קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבה בשל פגיעה בעבודה לפי [[חוק הביטוח הלאומי]].

@ 33. סייגים [[לסעיף 32]]
: (א) [[סעיף 32]] אינו חל על קצבה לפי חוק זה של מי שלפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) (להלן בסעיף זה - יום התיקון) היה זכאי לה ולגמלה מן המפורטות [[בסעיף 32(א)]] למעט קצבה שניה לפי חוק זה וקצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי [[חוק הביטוח הלאומי]] (להלן בסעיף זה - קצבת פגיעה בעבודה).
: (ב) מי שהיה לפני יום התיקון זכאי לשתי קצבאות לפי חוק זה ובחר באחת מהן, זכאי לקבל את שתי הקצבאות לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור [[בסעיף 32]]; אולם אם שולמו פיצויי פיטורים עקב פרישה מן השירות שהיתה מזכה אותו בקצבה אילו [[סעיף 32]] עמד בתוקף אותה שעה, לא תבוא בחשבון תקופת שירותו התקופה שבעדה שולמו הפיצויים.
: (ג) מי שלפני יום התיקון פרש מהשירות בנסיבות שהיו מזכות אותו או את שאיריו, לפי בחירתם, בקצבה לפי חוק זה או בקצבת פגיעה בעבודה, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
:: (1) בחר הזכאי לקצבה כאמור בקצבת פגיעה בעבודה, יהא זכאי גם לקצבה לפי חוק זה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור [[בסעיף 32]], אולם אם שולמו עקב הפרישה פיצויי פיטורים, לא תבוא בחשבון הקצבּה לפי חוק זה תקופת השירות שבעדה שולמו הפיצויים;
:: (2) בחר הזכאי בקצבה לפי חוק זה, יהא זכאי גם לקצבת פגיעה בעבודה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור [[בסעיף 32]], ובלבד שהתביעה לקצבת פגיעה בעבודה הוגשה על ידיו תוך שנים עשר חדשים מאירוע המקרה שהיה מזכה אותו בקצבת פגיעה בעבודה לולא בחר בקצבה לפי חוק זה או שהמוסד לביטוח לאומי שילם לאוצר המדינה פיצוי לפי חוק זה, כפי שעמד ערב יום התיקון, על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2) רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת פגיעה בעבודה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור באותה פסקה.

@ 34. גמלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ב-4, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים]], [[חוק משפחות החיילים]], [[חוק נכי המלחמה בנאצים]], [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], וכל חוק אחר ששר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, קבע בצו כחוק שיקום לענין חוק זה;
::- &quot;גמלה לפי חוקי השיקום&quot; - תגמולים, הענקה או מענק המגיעים לפי חוקי השיקום.
: (ב) הזכאי עקב מאורע אחד לקצבה לפי [[פרק זה]] ולגמלה לפי חוקי השיקום - הברירה בידו לבחור באחת מהן, אולם משפרש עובד מהשירות ועקב הפרישה נהיה לזכאי גם לגמלה לפי חוקי השיקום מחמת שינוי בשיעור הכנסותיו, לא יגרע הדבר מזכויותיו לגמלאות לפי חוק זה.
: (ג) בחר בקצבה לפי [[פרק זה]], יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגמלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם.
: (ד)(1) הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לגמלה לפי חוק זה ולגמלה לפי חוקי השיקום, יהא זכאי לקבל את שתי הגמלאות גם יחד.
:: (2) סעיף קטן זה יחול, לגבי הזמן שלאחר כ&quot;ז בתשרי תשכ&quot;ח (31 באוקטובר 1967), אף על מי שפרש עד אותו יום, ובלבד שאם קיבל הטבות פרישה מאוצר המדינה עקב הפרישה מן השירות, הוחזרו הטבות אלה לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
::: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום), תשכ״ט–1968]].))
:: (3) (((נמחקה).))
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עובד שפוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]], שלקה בה באותו שירות ודרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי [[חוק הנכים]], יהיה זכאי לקיצבה לפי [[סעיף 20(א)]] וכן למלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו לפי [[חוק הנכים]].
: (ו)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עובד שנפטר בזמן שירותו ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום, וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו שאיריו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים  להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום.
:: (2) (((נמחקה).))
:: (3) (((נמחקה).))
: (ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), שאיריו של זכאי לקצבת פרישה שנפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום.

@ 35. קצבה ומשכורת (תיקון: תש&quot;ל, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-3)
: (א) זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות במשרד ממשלתי, ביחידת סמך או בגוף אחר שהוראות סעיף קטן זה חלות עליו או הוחלו עליו שמהם פרש, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקצבה מאוצר המדינה בעד החודש שבו מגיעה הקצבּה.
: (ג) חל [[סעיף 12]] על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.
: (ד) זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:
:: (1) ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה, ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או בתשלום כיוצא בה;
:: (2) הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1);
:: משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.
: (ה) זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבּה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה, ינוכה ממנה חלק הקצבּה שהיוון.
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו [[בסעיף 63א]], שוטר או סוהר, משהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השנייה]].
: (ז) בסעיף זה –
::- ”הכנסה כוללת” – המשכוקת הקיימת בצירוף הקצבה הרגילה;
::- ”משכורת קובעת” – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה [[בסעיף 32(ד)]], ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים ”לעניין הגדרה זו” – לא תחול;
::- ”המשכורת הקיימת” – המשכורת שהזכאי לקצבת פרישה מקבל מאוצר המדינה;
::- ”קצבה רגילה” – קצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיף זה.

@ 36. קצבה לבן זוג שהגיע לגיל 45 (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ו)
: (א) על אף האמור בסעיפים הקודמים, תשולם קצבת שאיר לבן זוג העומד ברשות עצמו, למעט בן זוג [[שסעיף 34(ו) או (ז)]] חל עליו, רק החל מהגיעו לגיל ארבעים וחמש, זולת אם לו או לנפטר ילד שנתמלאו בו שנים אלה:
:: (1) הוא אינו עומד ברשות עצמו;
:: (2) הוא ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד, או פרנסתו כולה על בן הזוג, או פרנסתו עליו במידה שקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה של הכנסת.
: (ב) ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.
: (ג) אלמנתו של מי שנפטר לפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) שאין לה ילד והיא עומדת ברשות עצמה, לא תשולם לה קצבת שאיר כל עוד לא הגיעה לגיל 45, על אף האמור בסעיף קטן (א).
: (ד) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

@ 37. מענק לבן זוג כשאין קצבה (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד-3)
: (א) בן זוג שאיננו מקבל קצבת שאיר בגלל האמור [[בסעיף 36]] או [[בסעיף 28(א)(1)]] לגבי תקופת הנישואין - ישולם לו מענק כקצבה שהיה זכאי לה אילולא האמור בסעיפים אלה כפול שנים עשר; אולם בן זוג [[שסעיף 36]] חל עליו ושהגיע במות הנפטר לגיל 43, יהיה המענק בשיעור המכפלה של מחצית הקצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל 45.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום &quot;תקופת הנישואין&quot; יקראו &quot;התקופה המשותפת&quot;.

@ 38. (תיקון: תשע&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 39. גמלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשע&quot;ד-2)
: (א) עובד או שאירו הזכאים, בגלל פרישת העובד, לגמלה לפי חוק זה, פרט למענק לפי [[סעיפים 23]] [[או 27]], לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה לפיצויי פיטורים המשתלמים לעובד או לשאיריו, אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.
: (ב) שאיר הזכאי בגלל מותו של עובד לגמלה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי בגלל אותה עילה למענק ביטוח חיים שאוצר המדינה משתתף במימונו.
: (ג) מי שאינו זכאי לקצבה לפי חוק זה בגלל בחירתו לפי [[סעיף 34]] ומגיעים לו פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו, כפול חמש; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות משרתו בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה - הכל לפי החישוב הנוח יותר לעובד או לשאיריו, לפי הענין.
: (ד) מי שחל עליו [[סעיף 33(ג)]] ובחר בקצבת פגיעה בעבודה לפני יום התיקון כמשמעותו [[באותו סעיף]], ינהגו בו, לענין זכותו לפיצויי פיטורים, כפי שנוהגים לפי סעיף קטן (ג) במי שאינו זכאי לקצבה בגלל בחירתו לפי [[סעיף 34]].
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גמלתו, או אף אם הגמלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות [[שבסעיפים 15(4)]], [[17א]], [[35]], [[36]], [[46]], [[50]], [[54]], [[55]], [[56]], [[60(ב)]], [[60(ג)]] [[או 61]].
: (ו) עובד שנתקיימו בו שלושה אלה:
:: (1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
:: (2) תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;
:: (3) הוא זכאי לקצבת פרישה בשיעור המְרַבּי, או היה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,
:: יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.
: (ז) עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:
:: (1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
:: (2) הוא זכאי לגמלאות כפל לפי [[סעיף 32(א)(3) או (4)]], או לקצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן [[סעיפים 85]] [[או 86]], או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;
:: (3) תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי [[סעיף 85]], ותקופת עבודתו אצל מעסיק אחר שחל עליה [[סעיף 86]], וכן תקופת עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה לפי חוק זה אלא לקצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור [[בסעיף 32(א)(3) או (4)]], מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;
:: (4) הוא זכאי לקצבה בשיעור המרבּי בשל הקבוע [[בסעיפים 85]] [[או 86]] או על פיהם, או בשל האמור [[בסעיף 32(ב)]], או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,
:: יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המרבּי, או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן - תקופת השירות העודפת).
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקצבה המשתלם מטעם מעסיק קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבּי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;שיעור מרַבּי&quot; - השיעור המרבּי של קצבת הפרישה שהיה משתלם לעובד אילו פרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;
::- &quot;פיצויי פיטורים&quot; - כמשמעותם [[בחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]];
::- &quot;תקופת שירות בפועל&quot; - לרבות -
::: (1) תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי [[סעיף 83]], או לפי [[#36|סעיף 52 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי&quot;ד-1954]];
::: (2) תקופת העדר משירות המובאת בחשבון תקופת השירות מכוח האמור [[בסעיף 11(4)]], או [[#7|בסעיף 12(4) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי&quot;ד-1954]].

@ 40. מענק לשאירים במקום גמלאות אחרות (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו)
: עובד שנפטר לאחר שלוש שנות שירות רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה באחד מאלה:
: (1) פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור [[בסעיף 39(א)]];
: (2) המענק שהיה משתלם להם לפי [[סעיף 27]] אילו שירת העובד פחות משלוש שנים, ואם היו מגיעים להם פיצויי פיטורים לולא האמור [[בסעיף 39(א)]] - בתוספת פיצויים אלה, במלואם או בשיעור המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו כפול שלוש, הכל לפי הקטן יותר;
: שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות המשרה בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה - הכל לפי החישוב הנוח יותר לשאירים.

@ 41. (תיקון: תשל&quot;ז-3) : (((בוטל).))

== פרק ג': תביעות ותשלומים ==

@ 42. תביעות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) התובע גמלה יגיש את תביעתו לממונה.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:
:: (1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;
:: (2) נקבע בו כי אילולא פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לעובד לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב]] או שהתקיימו נסיבות כאמור [[בסעיף 42א(ב)]].
: (ב) הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי [[סעיף 43]].
: (ג) הממונה לא יהיה קשור בסדרי הדין ובדיני הראיה אלא יפעל בדרך שיראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתו.
: (ד)(1) הממונה יהיה רשאי להחליט, על סמך תביעה של שאירים, על גמלת ביניים שתשולם עד שיוחלט סופית בזכויותיהם של כל הזכאים לגמלה בקשר לשירותו של העובד; הממונה ישלח את החלטת הביניים בדואר רשום לתובע ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי [[סעיף 43]].
:: (2) סעיף קטן זה אינו גורע מסמכותו של הממונה בדבר תשלום מקדמות.

@ 42א. בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:
:: (1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;
:: (2) נקבע בו כי קצבת הפרישה תחולק בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה שיועבר לבן הזוג לשעבר יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לעובד לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
: (ב) נפטר העובד או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי [[סעיף 42]] גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה - גם טרם חלפו, במועד הגשת התביעה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.

@ 42ב. רישום הערה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים [[בסעיף 42א(א)]], ירשום הממונה ברישומיו הערה בדבר פסק הדין ויכלול בה, בין השאר, את כל אלה (בחוק זה - הערה):
:: (1) הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;
:: (2) השיעור להעברה;
:: (3) אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
:: (4) אם נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת היא כאמור [[בסעיף 17א(ב)]], ואם בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו;
:: (5) אם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהעובד זכאי לקצבת פרישה לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]] [[או 17א]], תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע העובד לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור [[בסעיף 58א(ב)(2)(ב)]], ואילך.
: (ב) נוסף על האמור [[בסעיפים 17א(ב)]] [[ו-58א(ג)(1)]] ממועד קליטת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ברישומיו של הממונה ועד להחלטתו של הממונה בדבר רישום ההערה, לא יבוצעו הפעולות המנויות בסעיפים האמורים בלא הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
: (ג) הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן לזוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום ההערה בתוך 14 ימים ממועד הרישום, בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 42ג]].
: (ד) לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין [[סעיף 43]].

@ 42ג. תקנות לעניין רישום הערה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי [[סעיף 42א]], פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרקי הזמן המרביים ממועד הגשת הבקשה ועד קליטתה וממועד קליטת הבקשה ועד רישום הערה לפי [[סעיף 42ב]];
: (2) אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1);
: (3) הודעה על רישום הערה לפי [[סעיף 42ב]], דרכים נוספות למסירתה ושינוי המועדים למסירתה;
: (4) דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר שהגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]] והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם [[לסעיף 58א]].
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני), התשע״ח–2018]].))

@ 43. ערעור
: (א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה או החלטת ביניים של הממונה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת הערעור.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור), התשע״ו–2016]].))
: (ג) בית הדין האזורי רשאי לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.

@ 44. החלטות חדשות
: הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין, בין ביזמתו ובין לפי בקשת אדם הזכאי לגמלה, אף אם כבר הוחלט בה סופית לפי [[סעיף 43]], אם נוכח על סמך ראיות חדשות, שלא היו לפני המחליט הקודם, כי אותה החלטה בטעות יסודה; דין ההחלטה החדשה יהיה לכל דבר, לרבות זכות הערעור, כדין כל החלטה אחרת, אולם לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת הערעור עליה לפי [[סעיף 43]], ואם הוגש הערעור - עד שבית הדין האזורי יורה לבצעה, בין בהחלטתו הסופית ובין בהחלטת ביניים.

@ 45. גמלאות מאוצר המדינה
: הגמלאות ישולמו מאוצר המדינה.

@ 46. מאימתי משלמים קצבה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד, תשס&quot;ט)
: (א) קצבה תשולם ביום האחרון של כל חודש, החל מהחודש אחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, אולם מי שביום כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) היה זכאי לקצבה והיא השתלמה לו בפועל, תשולם לו קצבה, ולפי הענין - לשאיריו, בראש כל חודש.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור [[בסעיף 9]], ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.
: (ב) עובד שיצא לקצבה לפי [[סעיף 17(1) או (3)]] לפני שהגיע לגיל 60 - תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60; אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקצבּה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו האמור.
: (ג) עובד שבחר בזכויות לגמלאות לפי [[סעיף 17א]], תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]] (בסעיף קטן זה - גיל פרישת חובה); אולם -
:: (1) אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;
:: (2) אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;
:: (3) אם העובד אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך קבעה הועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו וכל עוד נמשך אי-כשרו האמור או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי האמור [[#163|בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי]].

@ 47. שינוי שיעור קצבה - מאימתי (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: אירע מקרה בחודש פלוני שיש בו כדי להגדיל או להקטין את שיעור הקצבּה של זכאי פלוני או להפסיק זמנית את תשלומה או לבטל את ההפסקה או את הזכות לקצבה, אין מביאים אותו בחשבון לענין תשלום הקצבּה בעד אותו חודש, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

@ 48. תשלום בעד תקופה שלפני הגשת בקשה
: (א) לא תשולם קצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת התביעה לקצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים, אם האיחור בהגשת התביעה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.
: (ב) הוגשה נגד המדינה תובענת נזיקין שעילתה היא מקרה המזכה את התובע בגמלה לפי חוק זה ולאחר מכן הוגשה תביעה לפי חוק זה מכוח אותה עילה, יראו, לענין סעיף זה, כאילו הוגשה התביעה לגמלה ביום הגשת התובענה, ובלבד שהתביעה לגמלה הוגשה למעשה לא יאוחר מחדשיים מיום מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - מיום תום תקופת הערעור.

@ 49. תשלום גמלה שלא לידי הזכאי
: (א) גמלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גמלה המגיעה לאדם נתון לאפוטרופסות - תשולם לאפוטרופוס.
: (ב) נוכח הממונה, כי מתן גמלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגמלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה עשר יום לפחות, ליטול לידיו את הגמלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהסמיכו לכך יעשה זאת.
: (ג) החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ב) שלא בוטלה בערעור לפי [[סעיף 43]], יפקע תקפה משנתמנה אפוטרופוס לזכאי - אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה, או משאושר האפוטרופוס הקודם על ידי בית משפט מוסמך או משנתמנה אחר במקומו - אם היה לזכאי אפוטרופוס.

@ 50. התיישנות זכות התביעה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: הזכות להגיש תביעה לגמלה המגיעה לשאיר מתיישנת בתום ארבע שנים מיום שנולדה עילתה, אולם הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל עקב סיבות שלתובע לא היתה שליטה עליהן.

@ 51. איסור צבירת תשלום
: זכאי שלא גבה כספי גמלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו - רשאי הממונה להחליט על פקיעת זכותו לקבלם.

@ 52. דין גמלאות המגיעות לזכאי לגמלה שנפטר (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: (א) זכאי לקצבה שנפטר ולא גבה את הקצבאות המגיעות לו בעד החודש שבו נפטר והחדשיים שקדמו לאותו חודש או חלק מהן - ישולמו קצבאות אלה לידי בן-זוגו, הורו או ילדו של הזכאי, אם לפני פטירתו הורה הזכאי לשלמן כן; לא הורה הזכאי, והיה לו בן-זוג - ישולמו הקצבאות האמורות לידיו; אם גם לא היה בן-זוג, ינהגו בקצבאות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב)(1) זכאי לגמלה שנפטר לפני שהספיק לגבות גמלה המגיעה לו, תשולם הגמלה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לידי שאיריו הזכאים לקצבה עקב פטירתו ותחולק ביניהם ביחס שבו מתחלק סך כל הקצבאות המשתלמות לשאירים; לענין זה יראו בן זוג כזכאי לקצבה אף אם אינו זכאי לקצבת שאיר.
:: (2) לא הוגשה כל תביעה של שאיר - תחולק הגמלה האמורה בין יורשי הזכאי; אולם אם היה לממונה יסוד להניח כי קיימים שאירים הזכאים לקצבה - רשאי הוא לעכב את תשלום הגמלה עד שתעבור תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגמלה על ידי השאירים, או עד אשר יתנו היורשים ערובה, להנחת דעתו של הממונה, להחזרת הגמלה אם יתגלו שאירים הזכאים לקצבה.

@ 53. מעשה מרמה
: הוכח כי ניסה אדם להשיג גמלה במרמה, תופחת הגמלה שהוא זכאי לה ב-25 אחוזים.

@ 54. הפסקת השירות עקב מעשה מרמה
: (א) היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי עובד גרם במרמה להפסקת שירותו והוגשה על מעשה המרמה תובענה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, רשאי אב בית הדין למשמעת, על פי בקשת הממונה ולאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו, לעכב את התשלום של גמלאות המגיעות עקב פרישת העובד כאמור, כולן או מקצתן, עד להחלטת בית הדין בתובענה.
: (ב) על פי בקשת הנוגע בדבר רשאי אב בית הדין למשמעת, בכל עת לפני מתן החלטת בית הדין בתובענה, לשנות או לבטל את החלטת העיכוב אם ראה סיבות המצדיקות את הדבר.
: (ג) תקופת ההתיישנות [[שבסעיף 66 לחוק המשמעת]] לא תחול על הגשת תובענה לפי סעיף זה.
: (ד) מצא בית הדין בתובענה לפי סעיף זה שמעשה המרמה הוכח, רשאי הוא להחליט כי הנשפט לא יהא זכאי לגמלה, כולה או מקצתה, וכן רשאי הוא לחייב את הנשפט בהחזרת הגמלאות שקיבל ושלא היה זכאי להן לפי החלטת בית הדין, כולן או מקצתן.
: (ה) החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנת לערעור כהחלטת בית הדין על פיטורי עובד.

@ 55. שאיר שגרם למות המזכה
: שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של עובד או של זכאי לקצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת - לא תשולם לו גמלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.

@ 56. קצבה לאדם במאסר
: נמצא אדם במאסר על פי פסק דין של בית משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר - לא תשולם לו כל קצבה בעד הזמן שהוא במאסר.

@ 57. תשלום קצבה במקרה של פסילה מוגבלת (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד)
: מי שנפסל לשירות המדינה לתקופה מוגבלת לפי החלטת בית דין למשמעת, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
: (1) לא תשולם לו גמלה לתקופת הפסלות; ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גימלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]], אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גימלה בתקופת הפסלות;
: (2) בעד הזמן שלאחר תקופת הפסלות תשולם לו הקצבּה המגיעה לו על פי יתר הוראות חוק זה, אם פסק כך בית הדין למשמעת ובמידה שפסק; אולם אם היה זכאי לצאת לקצבה ערב תחילת הפסלות, תשולם הקצבּה במלואה החל מגמר תקופת הפסלות;
: (3) נפטר הנפסל לפני תום תקופת הפסלות, תשולם לשאיריו הקצבּה שהיו זכאים לה אילו היתה תקופת הפסלות באה לידי גמר ערב פטירתו של הנפסל.

@ 58. העברת זכות לקצבה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-3)
: (א) חלק הקצבּה שאינו עולה על סכום שנקבע לענין [[סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר, תשי&quot;ח-1958]], או מחצית הקצבּה - הכל לפי הסכום הגבוה יותר, לא יהא ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד אלא לשם תשלום מזונות.
: (ב) &quot;הקצבּה&quot;, לענין סעיף קטן (א) - הקצבּה שהיתה מגיעה אילולא הוראות [[סעיפים 32]], [[33]] [[ו-35]].

@ 58א. העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 49]] [[ו-58]], ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ונרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב]], יחולו, כל עוד בן הזוג לשעבר בחיים, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה - זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה - הקצבה המלאה), השווה להפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה ובין מחצית סכום ההפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]], ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור [[בסעיף 21א(ב)]] - סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה - הסכום המועבר לבן זוג לשעבר);
:: (2) ביקש זכאי להוון לסכום חד-פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר וניתנה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר להיוון בהתאם להוראות [[סעיף 109(ב)(4)]], יועבר הסכום המועבר כאמור לבן זוגו לשעבר של הזכאי, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר רישום ההערה ואילך; הסכום האמור מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש האמור ועד מועד ההעברה, לא ישולם לזכאי והוא יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה החל ממועד ההעברה;
:: (2) לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]] [[או 17א]] סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך -
::: (א) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;
::: (ב) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או גיל כמפורט להלן, לפי העניין -
:::: (1) לעניין זכאית שהיא גננת ותיקה - מגיל הפרישה לגננת; לעניין זה, &quot;גיל הפרישה לגננת&quot; ו&quot;גננת ותיקה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 64]];
:::: (2) לעניין זכאי שהוא שוטר שהיו מתקיימים בו התנאים לפי [[סעיף 17(4)]], כפי שהוא נקרא [[בסעיף 72א]], ליציאה לקצבה בלי שתידרש הסכמתו של המפקח הכללי של המשטרה, אילולא יצא לקצבה לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]] [[או 17א]] - מגיל הפרישה לשוטר; לעניין זה, &quot;גיל הפרישה לשוטר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 69א]];
:: (3) לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל, עד המועד לתשלום הקצבה באותו חודש, צו של בית משפט המונע את ההעברה;
:: (4) נמחקה ההערה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה - על פי צו של ערכאת הערעור, תופסק העברת הכספים מאותו מועד לבן הזוג לשעבר, והזכאי יהיה זכאי למלוא הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות סעיף זה, בלא הפחתה;
:: (5) נפטר בן הזוג לשעבר, ישולם לזכאי מאותו מועד הסכום שאמור היה להיות מועבר לבן הזוג לשעבר, ויחולו הוראות [[סעיף 21א(א)(4)]].
: (ג)(1) הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין.
:: (2) הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו, כל עוד לא נמחקה ההערה, לעניין עיקול לפי כל דין, בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר.
:: (3) יראו את כל הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כקצבה לעניין [[סעיף 58(ב)]].

@ 59. הגבלה על קיזוז
: אוצר המדינה אינו רשאי לקזז גמלאות כנגד חוב המגיע מזכאי לגמלה, חוץ מחובות אלה:
: (1) מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גמלאות;
: (2) מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;
: (3) סכומים ששולמו לזכאי מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורתו או גמלאותיו או פיצויי פיטורים;
: (4) סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור [[בסעיף 60]];
: (5) הוצאות שחויב בהם הזכאי לפי [[סעיף 97]].

@ 60. תביעות נגד צד שלישי (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשל&quot;ז-3)
: (א) היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] (להלן - פקודת הנזיקין) או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל&quot;ה-1975]], רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לשיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.
: (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
: (ג)(1) היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.
:: (2) הגיש הזכאי תובענה לפי [[פקודת הנזיקין]] או לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל&quot;ה-1975]] נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - עד לאחר תום תקופת הערעור.
: (ד) לענין [[סעיף 86 לפקודת הנזיקין]] רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

@ 61. דין נכה הנוהג שלא כראוי
: קצבתו של זכאי ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו, רשאי הממונה להפחית, להתלות או לשלול ממנה אותו חלק שבו היא עודפת על הקצבּה שהיתה מגיעה לולא הנכות, אם אותו זכאי -
: (1) גרם לנכותו על ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;
: (2) הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הועדה הרפואית או של רופא שהסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;
: (3) נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;
: (4) נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו.

@ 62. תשלום גמלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג לשעבר (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: (א) מקום שנשללה גמלה, כולה או מקצתה, מאדם או שהופסק לו תשלומה בהחלטת הממונה, רשאי הממונה להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שהאדם חייב בפרנסתם, ולעניין קצבת פרישה - גם לבן זוג לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות [[סעיף 58א]] אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה; אולם אם נשללה גמלה מאדם עקב החלטת בית הדין למשמעת, לא יורה הממונה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
: (ב) נפטר האדם תוך תקופת השלילה, רשאי הממונה להורות שתשולם לשאיריו הקצבּה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילו באה תקופת השלילה לידי גמר תכוף לפני פטירתו, ובלבד שהשאירים הגישו לו תביעה לכך תוך שנתיים מתאריך הפטירה; אולם אם נשללה הגמלה מהנפטר עקב החלטת בית הדין למשמעת בלי שהממונה השתמש לגביו בסמכותו בהתאם לסעיף קטן (א), לא יורה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
: (ג) החלטת הממונה לפי סעיף זה תהיה, לענין ערעור, חלק מההחלטה בדבר השלילה.

@ 63. הוראה לצורך קביעת זכות לגמלה של בני משפחה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשפ&quot;ו)
: מקום שאין משלמים קצבה לשאיר בתוקף ההוראות [[שבסעיפים 32]], [[33]], [[34]], [[36]], [[40]], [[48]], [[50]], [[51]], [[55]], [[56]], [[60(ב)]] [[או 60(ג)]] ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לצורך קביעת זכותם לגמלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקצבה.

== פרק ג'1: הוראות מיוחדות בענין עובדי שירותי הבטחון (תיקון: תשמ&quot;ז) ==

@ 63א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשס&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;שירותי הבטחון&quot; - שירות הבטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;עובד שירותי הבטחון&quot; - עובד המדינה בשירותי הבטחון, למעט עובד חדש בשירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 108ב]];
:- &quot;שירות בשירותי הבטחון&quot; - שירות של עובד שירותי הבטחון בשירותי הבטחון.

@ 63א1. מועד המעבר, המשכורת הקובעת, רכיב שכר מוחרג ורשימת הדירוגים הבסיסית (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ג)
: (א) [[ההגדרה &quot;מועד המעבר&quot; שבסעיף 8]] תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כך:
::- &quot;&quot;מועד המעבר&quot; - יום כ&quot;ב בניסן התשע&quot;ו (30 באפריל 2016);&quot;.
: (ב) [[ההגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]] תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו בסופה נאמר:
:: &quot;(4) על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה, לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של פלוני בעד התקופה שלפני מועד המעבר, שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ושנכרת לאחר המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.&quot;
: (ג) [[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; שבסעיף 8]] תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו במקום הסיפה החל במילה &quot;שבחלק&quot; נאמר &quot;[[שבחלק ד' לתוספת השלישית]]&quot;.
: (ד) [[בהגדרה &quot;רכיב שכר מוחרג&quot; שבסעיף 8]], פסקה (1) תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון כך:
:: &quot;(1) הוא מגיע לעובד שירותי הביטחון שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות ומקורו בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו, אשר נחתם ביום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023) ואילך ([[סעיף 8|בהגדרה זו]] - ההסכם הקיבוצי);&quot;.

@ 63א2. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: (א) [[סעיף 9]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
:: (1) בסעיף קטן (א1), במקום &quot;כ&quot;ט באדר א' התשע&quot;ד (1 במרס 2014)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ג בניסן התשע&quot;ו (1 במאי 2016)&quot;;
:: (2) אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
::: &quot;(א2) העדכון הנוסף בעד קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 ישולם בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן ובמועדים כמפורט בהן:
:::: (1) סכום השווה ל-50% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור [[בסעיף 9א(ט)(1)]] המובא [[בסעיף 63א3]];
:::: (2) סכום השווה ל-52% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור [[בסעיף 9א(ט)(2)]] המובא [[בסעיף 63א3]].
::: (א3) על אף הוראות סעיף קטן (א2), נפטר מי שזכאי לעדכון הנוסף כאמור באותו סעיף קטן, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותו סעיף קטן שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור הריבית כאמור [[בסעיף 9א(י)(2)]] המובא [[בסעיף 63א3]].
::: (א4) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לגבי מי שפרש משירות לפני מועד המעבר ומשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית, ושיעור היתרה לניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 בלא הפחתת היתרה לניכוי, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בעד השנים 2016 ו-2017; לעניין זה, &quot;היתרה לניכוי&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 9א(א)]] המובא [[בסעיף 63א3]].&quot;
: (ב) [[סעיף 9(ב)]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
:: (1) בהגדרה &quot;המדד הקודם&quot; -
::: (א) בפסקה (1), במקום &quot;ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013&quot; ובמקום &quot;חודש דצמבר 2008&quot; נאמר &quot;חודש דצמבר 2013&quot;;
::: (ב) בפסקה (2), במקום &quot;ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013), למעט מי שפרש בחודש נובמבר 2013&quot;;
:: (2) במקום ההגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; נאמר:
:::- &quot;&quot;העדכון הנוסף&quot;, לגבי עובד של שירותי הביטחון פלוני - עדכון בשיעור ממשכורתו הקובעת השווה להפרש שבין השיעור האמור בפסקה (1) לבין השיעור האמור בפסקה (2), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, ולעניין קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 - עדכון כאמור כשהוא מוכפל ב-0.395:
:::: (1) שיעור כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו עובד או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
::::: (א) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - השיעור הקבוע לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק ד פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית]], כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::::: (ב) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - השיעור הקבוע לגביו [[בחלק י' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
:::: (2) שיעור הניכוי כהגדרתו [[בסעיף 9א(א)]] המובא [[בסעיף 63א3]], החל לגבי העובד.&quot;

@ 63א3. תוספות לקצבה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: [[סעיף 9א]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו נאמר בו:
: &quot;(א) [[9א|בסעיף זה]] -
::- &quot;היתרה לניכוי&quot; - ההפרש שבין שיעור הניכוי לבין השיעור האמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], המובא [[בסעיף 63א2]], ואם ההפרש הוא שלילי - 0;
::- &quot;מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה&quot; - שיעור עליית מדד חודש דצמבר של השנה שבה פרש העובד משירות לעומת מדד החודש שבו פרש;
::- &quot;המדד השנתי&quot;, לשנה מסוימת - שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
::- &quot;מוקבל לנושא משרה שיפוטית&quot; - מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
::- &quot;מכפלת המדדים השנתיים&quot;, לגבי שנים מסוימות - מכפלת המדד השנתי לשנה הראשונה שבאותן שנים בכל אחד מהמדדים השנתיים של שאר השנים האמורות;
::- &quot;מקדם החלוקה&quot;, לגבי קצבה מסוימת - שיעור הניכוי בעד אותה קצבה, ככל שקיים, בתוספת 100%, ואם לא קיים שיעור ניכוי - 100%;
::- &quot;קצבת הבסיס&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) - הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו כשהיא מחולקת במקדם החלוקה, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש משירות כאמור, או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (2) לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (3) לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (4) לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::- &quot;קצבת הבסיס לצורך ניכויים&quot; - קצבת הבסיס לפי פסקה (1) להגדרה &quot;קצבת הבסיס&quot;;
::- &quot;שיעור הניכוי&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] -
:::: (א) אם פרש עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2012 - 2.25%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 - 4.4643%;
::::: (3) לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך - 5.4643%;
:::: (ב) אם פרש במהלך השנים 2011 ו-2012 -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 - 2.1655%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך - 3.1435%;
:::: (ג) אם פרש מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013), לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך - 0.9572%;
::: (2) לגבי מוקבל לנושאי משרה שיפוטית -
:::: (א) אם פרש עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2010 עד חודש דצמבר 2010 - 0.61%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2011 - 4.52%;
::::: (3) לגבי קצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 - 8.51%;
::::: (4) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 - 11.33%;
::::: (5) לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 - 14.28%;
::::: (6) לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך - 16.42%;
:::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2012 -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 - 2.38%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 - 5.091%;
::::: (3) לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך - 7.073%.
: (ב) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת שחיקה).
: (ג) מי שפרש משירות לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, והכול לפי העניין ([[פרק ב|בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנת 2008):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 - בשיעור מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה.
: (ד) מי שפרש משירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], למעט הדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק ד פרט 4|בפרטים (4) עד (6) לרשימה]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר).
: (ה) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) או בחודש נובמבר 2013, תשולם לו או לשאירו, לפני העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, והכול בהתאם למועד פרישתו ([[פרק ב|בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - ההפרש שבין מכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2009 עד 2013 כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס, לבין שיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (2) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (3) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (4) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו-2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (5) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2012 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (6) לגבי מי שפרש מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים.
: (ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, מתוך קצבת הבסיס, בתוספת השיעור האמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], המובא [[בסעיף 63א2]], לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ-5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2016 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שממנה הופחת שיעור הניכוי וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
: (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2017 ישולמו בהתאם להוראות אלה:
:: (1) במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2016 - ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
:: (2) במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2017 עד חודש דצמבר 2017 - ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
:: (3) ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2019 עד 2021, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.
: (ח) מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין -
:: (1) לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה - תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה [[בחלק א' שבתוספת הרביעית]];
:: (2) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 - תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395;
:: (3) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר - תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395;
:: (4) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהיא מוכפלת ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (5) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (6) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (4) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 עד קצבת חודש דצמבר 2012 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו-2011 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו-2011 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2011 ובקצבת הבסיס;
::: (ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (7) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (5) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2013 עד קצבת חודש דצמבר 2013 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 ו-2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ה) אם פרש במהלך שנת 2012 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (8) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (6) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2014 עד קצבת חודש דצמבר 2015 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו-2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ה) אם פרש במהלך שנת 2012 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ו) אם פרש מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) או שפרש בחודש נובמבר 2013 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
: (ט) התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
:: (1) סכום השווה ל-50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2015;
:: (2) סכום השווה ל-52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
: (י) על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ז)(3) - 0.64%;
:: (2) לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט) - 2.8%.
: (יא) הוראות [[9א|סעיף זה]] לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי [[סעיף 28]], ויחולו עליו הוראות [[אותו סעיף]] לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור [[9א|בסעיף זה]].&quot;

@ 63א4. דין תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ו)
: [[סעיף 9ב]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
: (1) האמור בו מסומן &quot;(א)&quot; ובו, במקום &quot;[[ו-62(ב)]]&quot; נאמר &quot;[[62(ב)]], [[63ב]] [[ו-63ה]]&quot;;
: (2) אחרי סעיף קטן (א) בא:
:: &quot;(ב) לעניין סעיף קטן (א) -
::: (1) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 63א3]], יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין [[סעיף 37]], כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
::: (2) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 63א3]], יראו אותן לעניין [[סעיף 37]] כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.&quot;

@ 63ב. מענק נוסף לקצבה לעובד שירותי הבטחון (תיקון: תשמ&quot;ז)
: (א) לזכאי לקצבת פרישה לפי [[סעיף 15(2), (3) או (4)]], לפי [[סעיף 17(1)]] או לפי [[סעיף 18]], שהיה עובד שירותי הבטחון בתכוף לפני פרישתו המזכה אותו לקצבה, ישולם, בנוסף לקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית [[וסעיף 22]] לא יחול.
: (ב) פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.

@ 63ג. דין שירות חובה (תיקון: תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ט-2)
: (א) מי שפרש מהשירות כעובד שירותי הביטחון, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000);
:: (2) הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.
: (ב) בסעיף זה, &quot;שירות ביטחוני מזכה&quot; ו&quot;שירות חובה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 79א(ב)]].
: (ג) מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף קטן (א) והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור [[בסעיף 20(א)]], קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.
: (ד) סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום ו' בתמוז התשל&quot;ט (1 ביולי 1979), ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר פרסומו.

@ 63ד. שיעור קצבת הפרישה (תיקון: תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב-4)
: [[סעיף 20]] ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו -
: (1) בסעיף קטן (ג), אחרי &quot;כשהוא נכה&quot; בא &quot;בין כמשמעותו בחוק זה ובין כמשמעותו [[בחוק הנכים]]&quot;;
: (2) בסופו בא:
:: &quot;(ד) עובד שירותי הבטחון הזכאי לקצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה [[בחוק הנכים]], שלקה בה בשירות בשירותי הבטחון ודרגת נכותו היא שלושים וחמשה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:
::: (1) קצבה לפי סעיף קטן (א), ועל אף האמור [[בסעיף 34(ב) ו-(ג)]] - גם מלוא התגמולים והזכויות לפי [[חוק הנכים]];
::: (2) קצבה של עשרים וחמשה אחוזים ממשכורתו הקובעת;
::: ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי [[חוק הנכים]] לא יפחתו מחמשים אחוזים ממשכורתו הקובעת.&quot;

@ 63ד1. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו–2, תשע&quot;ו–3) : (((בוטל).))

@ 63ד2. קצבה ומשכורת (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו–2, תשע&quot;ו–3)
: [[סעיף 35]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
: (1) במקום סעיף קטן (א) בא:
:: &quot;(א) זכאי לקצבת פרישה שהוא עובד שירותי הביטחון, שחזר לשירות בשירותי הביטחון, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.&quot;;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) (((נמחקה);))
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 63ה. גמלה ותגמול (תיקון: תשמ&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: [[סעיף 34(ג)]] ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו בסופו בא:
: &quot;אולם מי שבחר בקצבה לפי [[סעיף 20(ד)(2)]], יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים בנוסף לקצבה לפי [[הסעיף האמור]] ואין רואים קצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום&quot;.

@ 63ו. דין נכות (תיקון: תשמ&quot;ז)
: [[סעיף 61]] ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו ברישה, אחרי &quot;דרגת נכותו&quot; בא &quot;לרבות נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]]&quot;.

@ 63ז. דין נכה (תיקון: תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז)
: (א) [[חוק הנכים]] יחול על עובד שירותי הבטחון, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות [[פרק זה]].
: (ב) לענין סעיף קטן (א), כל מקום [[בחוק הנכים]] שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

@ 63ח. דין משפחת נספה (תיקון: תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: (א) [[חוק משפחות החיילים]] יחול על עובד שירותי הבטחון שנפטר ועל בני משפחתו, לרבות ארוסתו, כהגדרתה [[בסעיף 35ב(א) לחוק האמור]], של עובד שירותי הבטחון שנפטר, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות [[פרק זה]].
: (ב) לענין סעיף קטן (א), כל מקום [[בחוק משפחות החיילים]] שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

@ 63ט. אזכורים (תיקון: תשמ&quot;ז)
: כל חיקוק שבו מדובר [[בחוק הנכים]] או [[בחוק משפחות החיילים]] ייקרא כאילו מדובר בו גם [[בסעיפים 63ז]] [[ו-63ח]].

@ 63ט1. תחולה על עובדים זמניים (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיפים 63ז]] [[ו-63ח]] יחולו גם על מי שמועסק בשירותי הביטחון במסגרת יחסי עבודה ולא התמנה לפי [[חוק המינויים]], ובלבד שהוא מועסק כאמור בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כמשמעותם [[בסעיף 108ח(2א)(2)]], או בחוזה מיוחד כמשמעותו [[בסעיף 40 לחוק המינויים]], ואולם לעניין פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות, שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום כהגדרתה [[בסעיף 295א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], יחולו עליו הוראות [[פרק ה' לחוק האמור]], וכן יחולו עליו, בשינויים המחויבים, הוראות [[+|סעיפים 295א(ה) עד (ח)]] [[ו-295ב לאותו חוק]].

@ 63י. זכויות יתר (תיקון: תשמ&quot;ז)
: כל חיקוק המעניק או הנותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנים לחייל נכה כמשמעותו [[בחוק הנכים]] או לבן משפחה של חייל שנספה כמשמעותו [[בחוק משפחות החיילים]], רואים אותו כמעניק או כנותן סמכות להעניק אותם גם לעובד שירותי הבטחון שהוא נכה או לבן משפחה של עובד שירותי הבטחון שנספה.

@ 63יא. עובד שנעדר (תיקון: תשמ&quot;ז)
: לענין [[סעיף 3 לחוק משפחות החיילים]], הרשות הצבאית המוסמכת, לגבי עובד שירותי הבטחון שנעדר תהיה מי ששר האוצר מינהו לענין סעיף זה.

@ 63יב. קצבה לשאירים (תיקון: תשמ&quot;ז, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ו)
: עובד שירותי הבטחון שנפטר בזמן שירותו בשירותי הבטחון או עובד שירותי הביטחון שזכאי לקצבת פרישה ונפטר, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם [[בסעיף 34(א)]], יחולו על השאירים הוראות [[+|סעיפים 23]], [[+|23א]], [[+|26]] [[ו-32(ה) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]], בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

== פרק ג'2: הוראות מיוחדות בעניין עובד רשות מקרקעי ישראל (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 63יג. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
:- &quot;המדד הקודם&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - מדד החודש שקדם לחודש שבו חל מועד תחילת השירות ברשות;
:- &quot;הסכם סיום העבודה במינהל&quot; - הסכם קיבוצי מיוחד בדבר סיום עבודה במינהל מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י&quot;ד באייר התשע&quot;א (18 במאי 2011);
:- &quot;חודש העדכון&quot; - חודש ינואר של כל שנה, ולגבי שנת הפרישה - גם החודש שבו חל מועד הפרישה; ואולם לגבי מי ששנת הפרישה שלו חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות - החודש שבו חל מועד הפרישה;
:- &quot;מועד המעבר לרשות&quot; - כהגדרתו בהסכם קיבוצי מיוחד בדבר תנאי עבודה ברשות מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י&quot;ד באייר התשע&quot;א (18 במאי 2011);
:- &quot;מועד תחילת השירות ברשות&quot; - מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות;
:- &quot;עובד הרשות&quot; - עובד המדינה, שהתמנה למשרה בתקן ברשות;
:- &quot;הרשות&quot; - רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי [[סעיף 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]];
:- &quot;שנת פרישה&quot; - השנה שבה חל מועד פרישתו מהשירות של עובד הרשות;
:- &quot;תוספות נוספות&quot; - כל אחת מהתוספות המפורטות להלן, המשתלמת לעובד הרשות:
:: (1) גמול השתלמות א';
:: (2) גמול השתלמות ב';
:: (3) גמול מינהל;
:: (4) תוספת הערבה;
:: (5) תוספת אחרת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד הרשות, אשר הוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין תקרת המשכורת;
:- &quot;תקרת משכורת&quot; - שיעור משכורתו של עובד הרשות בעד חודש העדכון, בצירוף התוספות הנוספות המשתלמות בעד החודש האמור.

@ 63יד. משכורת קובעת של עובד הרשות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף [[ההגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]], משכורתו הקובעת של עובד הרשות לעניין [[פרק ב']], תהיה המשכורת הבסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהיא מעודכנת עד ערב פרישתו מהשירות לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י) וכפי שהיא מעודכנת לאחר פרישתו מהשירות לפי הוראות [[סעיפים 9]] [[ו-63יז]].
: (ב) משכורתו הבסיסית של עובד הרשות תהיה שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב מועד תחילת שירותו של העובד ברשות, לעובד אחר שדרגתו כדרגה שהיתה לו באותו מועד; לעניין זה, &quot;תוספות קבועות&quot; - למעט קצובת הבראה וקצובת ביגוד.
: (ג) המשכורת הבסיסית תעודכן בהתאם למפורט להלן:
:: (1) לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה - תעודכן המשכורת הבסיסית, אחת לשנה בחודש העדכון (בסעיף קטן זה - עדכון שנתי), לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת הבסיסית לאחר העדכון השנתי (בסעיף זה - המשכורת המעודכנת) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
::: (א) שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת שתי נקודות האחוז, ולעניין העדכון הראשון - שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת ¹⁄₆ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו ממועד תחילת שירותו ברשות עד יום 31 בדצמבר של השנה שבה חל המועד האמור (בסעיף קטן זה - מספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות);
::: (ב) נקודת האחוז, ולעניין העדכון הראשון - ¹⁄₁₂ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות;
:: (2) לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו - תעודכן, ערב מועד פרישתו, המשכורת המעודכנת, לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת המעודכנת לאחר עדכונה לפי פסקה זו (בסעיף זה - המשכורת ערב הפרישה) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
::: (א) שיעור שינוי מדד החודש שבו חל מועד פרישתו של עובד הרשות מהשירות לעומת המדד הקודם, בתוספת ¹⁄₆ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו מיום 1 בינואר של שנת הפרישה או ממועד תחילת השירות ברשות, לפי המאוחר, עד מועד פרישתו (בפסקה זו - מספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות);
::: (ב) ¹⁄₁₂ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות.
: (ד) האמור [[בסעיף 10(1)]] יחול לעניין חישוב חודשי השירות לפי סעיף קטן (ג).
: (ה) על אף הוראות פסקאות (1)(א) ו-(2)(א) של סעיף קטן (ג), לעניין עובד הרשות שפרש מהשירות לפי הסכם סיום העבודה במינהל בתקופה של שלוש שנים שתחילתה במועד המעבר לרשות, יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
:: (1) בפסקה (1)(א), במקום &quot;שתי נקודות האחוז&quot; יקראו &quot;נקודת האחוז&quot;, ובמקום &quot;¹⁄₆ נקודת האחוז&quot; יקראו &quot;¹⁄₁₂ נקודת האחוז&quot;;
:: (2) בפסקה (2)(א), במקום &quot;¹⁄₆ נקודת האחוז&quot; יקראו &quot;¹⁄₁₂ נקודת האחוז&quot;.
: (ו) מתקיימים לגבי עובד הרשות, לראשונה, התנאים לתשלום אחת או יותר מהתוספות המנויות בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;תוספות נוספות&quot;, בתקופה של חמש שנים שתחילתה במועד תחילת שירותו ברשות, או עד ערב פרישתו מהשירות, לפי המוקדם, יראו לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(י) את המשכורת הבסיסית של אותו עובד כאילו כללה, ערב מועד תחילת שירותו ברשות, את אותה תוספת בהתאם לשיעורה במועד האמור; ואולם לעניין ניכוי תשלומים ממשכורתו הקובעת של העובד לפי [[סעיף 89(א)(2) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס&quot;ג-2003]], יחול האמור בסעיף קטן זה רק בעד התקופה שמהמועד הראשון שבו התקיימו התנאים לתשלום אותה תוספת.
: (ז) חל מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות עד יום כ&quot;ג בתמוז התשע&quot;ג (1 ביולי 2013), תעודכן משכורתו המעודכנת או משכורתו ערב הפרישה, לפי העניין, גם במועדים המפורטים [[בתוספת החמישית]], בשיעורים החלים לגביו בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, ובלבד שהמשכורת המעודכנת או המשכורת ערב הפרישה לא תעלה, לאחר העדכון לפי סעיף קטן זה, על תקרת משכורתו של העובד.
: (ח) למשכורתו המעודכנת או למשכורתו ערב הפרישה, של עובד הרשות, ייווסף במועד שבו משתלמת לו קצובת הבראה או קצובת ביגוד, סכום בגובה הקצובה כאמור, עד מועד פרישתו מהשירות.
: (ט) מתקיימים לגבי עובד הרשות, ערב פרישתו מהשירות, תנאי זכאות להעלאה בדרגה, אחת או יותר (בפסקה זו - דרגה נוספת) ייווסף למשכורתו ערב הפרישה גם סכום בגובה ההפרש שבין המשכורת ערב הפרישה אילו המשכורת הבסיסית חושבה לפי הדרגה הנוספת לבין המשכורת ערב הפרישה; לעניין חישוב ההפרש האמור לא תובא בחשבון תקרת המשכורת.
: (י) לעניין סעיף זה, משכורת בעדכון מצטבר היא המשכורת הבסיסית כמשמעותה בסעיף קטן (ב) כשהיא מעודכנת באופן כמפורט להלן:
:: (1) לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה - המשכורת הבסיסית כשהיא מעודכנת אחת לשנה, בחודש העדכון, לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(1)(א);
:: (2) לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו - המשכורת הבסיסית לאחר העדכון כאמור בפסקה (1) כשהיא מעודכנת ערב מועד הפרישה לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(2)(א);
:: (3) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), לעניין עובד הרשות שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים האמורים בסעיף קטן (ה)(1) או (2), לפי העניין;
:: (4) התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ז), תעודכן המשכורת הבסיסית גם במועדים המפורטים באותו סעיף קטן ובשיעורים החלים לגבי העובד בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות.

@ 63טו. משכורת קובעת של עובד הרשות שהורד בדרגה (תיקון: תשע&quot;א)
: על אף הוראות [[סעיף 63יד]], הורד עובד הרשות בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, יחליט בית הדין למשמעת אם לעניין חישוב המשכורת הקובעת לפי [[הסעיף האמור]] יורד העובד בדרגה לעומת הדרגה שהיתה לו ערב תחילת שירותו ברשות, ואם החליט בית הדין למשמעת כי לעניין חישוב המשכורת הקובעת יורד העובד בדרגה כאמור, תחושב משכורתו הקובעת לפי [[סעיף 63יד]], במשך כל תקופת ההורדה, לפי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]] על פי הדרגה שלפני ההורדה.

@ 63טז. משכורת קובעת של עובד עובר (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מועד המעבר&quot; - המועד שבו עבר עובד עובר מהרשות למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות;
::- &quot;עובד עובר&quot; - מי שהיה עובד הרשות ועבר למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות, אשר הוראות חוק זה חלות עליו גם לאחר המעבר.
: (ב) משכורתו הקובעת של עובד עובר תהיה כאמור [[בהגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]], ואולם על אף ההגדרה האמורה אם ערב מועד המעבר עלתה משכורתו הקובעת של העובד העובר אילו היתה מחושבת לפי [[סעיף 63יד]], על משכורתו הקובעת במועד המעבר כשהיא מחושבת לפי [[סעיף 8]], תכלול משכורתו הקובעת תוספת בגובה ההפרש שבין שתי המשכורות הקובעות כאמור, ובלבד שניתן לכך אישור מאת נציב השירות בהתאם לכללים הקיימים לעניין תוספות שכר לעובד מועבר בשירות המדינה ובכפוף לתנאי האישור.

@ 63יז. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשע&quot;א)
: [[סעיף 9]] ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו אחרי סעיף קטן (א) בא:
: &quot;(א1) פרש עובד הרשות מהשירות עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013), תעודכן משכורתו הקובעת במועדים המפורטים [[בתוספת החמישית]] החלים לאחר מועד פרישתו, בשיעורים החלים לגביו [[בתוספת האמורה]] בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, נוסף על עדכונים לפי [[9|סעיף קטן (א)]].&quot;.

@ 63יח. תקופות בלא משכורת שמביאים אותן בחשבון (תיקון: תשע&quot;א)
: [[סעיף 11(4)]] ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו במקום &quot;המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר&quot; בא &quot;המשכורות הקובעות שלפיהן היתה משולמת לעובד קצבה אילולא נעדר מהשירות והיה פורש מהשירות באותו מועד&quot;.

@ 63יט. הגדלת תקופת השירות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לצורך קביעת זכויותיו לפי חוק זה, של עובד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, תחושב תקופת שירותו כתקופה גדולה משהיתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של עשר נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, תשס&quot;ד-2004]], לפי הנמוך, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו, והכל בכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת תקופת השירות לפי [[סעיף 100]]:
:: (1) מתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא פרש מהשירות בתקופה שבין יום ל' באב התש&quot;ע (10 באוגוסט 2010) לבין מועד כניסתו לתוקף של הסכם סיום העבודה במינהל, בהתאם לתכנית פרישה שאושרה בידי נציב השירות וערב פרישתו שירת במינהל מקרקעי ישראל, ולא מתקיים בו סייג מהסייגים לתחולת הסכם סיום העבודה במינהל;
::: (ב) הוא פרש מהשירות בהתאם להסכם סיום העבודה;
:: (2) בחודש שבו פרש מהשירות טרם הגיע לגיל 65;
:: (3) הוא פרש מהשירות בנסיבות כאמור [[בסעיף 15(4)]] או בנסיבות כאמור [[בסעיף 17(2)]];
:: (4) לגבי מי ששולם לו מענק לפי [[סעיף 22(א)]] שחושב בהתאם להוראות [[פסקה (2) של הסעיף האמור]], ואשר במסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין [[22|אותה פסקה]] לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה - הוא השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סך הגדלות תקופת השירות לפי הסעיף הקטן האמור ולפי [[סעיף 100]] לא יעלה על תקופת שירותו בפועל של העובד.

== פרק ד': הוראות מיוחדות בענין גננות ומורים (תיקון: תשל&quot;ז-3) ==

@ 64. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גיל הפרישה לגננת&quot; - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בתוספת השניה]];
:- &quot;גננת&quot; - עובדת המועסקת כגננת;
:- &quot;גננת ותיקה&quot; - גננת ששירתה עשר שנים כגננת.

@ 65. זכות לפרישה מוקדמת (תיקון: תשס&quot;ד)
: גננת ותיקה רשאית, נוסף לאמור [[בסעיף 17]], לצאת לקצבה אם הגיעה לגיל הפרישה לגננת.

@ 66. יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד)
: (א) מקום [[שבסעיף 18]] מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 18]] רשאי נציב השירות לדחות את הוצאתו לקצבה של עובד הוראה לפי [[אותו סעיף]] עד יום 31 באוגוסט הסמוך שלאחר היום שבו הגיע עובד ההוראה לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]].

@ 67. מענק נוסף לקצבה (תיקון: תשס&quot;ד)
: מקום [[שבסעיף 22]] מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של פרישת גננת.

@ 67א. גמלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ד)
: [[בסעיף 39]], סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) ייקראו לגבי גננת ותיקה כאילו במקום &quot;לגיל 60&quot; בא &quot;לגיל הפרישה לגננת&quot;.

@ 68. תחילת תשלום קצבה (תיקון: תשס&quot;ד)
: מקום [[שבסעיף 46(ב)]] מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.

@ 69. סייג להגבלה מחמת בריאות (תיקון: תשס&quot;ד)
: מקום [[שסעיף 94]] חל על גננת והיא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] בטרם שירתה חמש עשרה שנה, ייקרא [[94|הסעיף]] כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים &quot;על אף המותנה&quot; - &quot;אם היא גננת ותיקה והגיעה לגיל הפרישה לגננת&quot;.

== פרק ה': תחולת החוק על שוטרים וסוהרים ==

@ 69א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גיל פרישה מוקדמת לשוטר&quot; - הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בתוספת השניה]];
:- &quot;גיל הפרישה לשוטר&quot; - הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]].

@ 70. תיאומים (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב)
: (א) חוק זה יחול על כל שוטר בתיאומים ובתוספות האחרות שנקבעו [[בפרק זה]].
: (ב) לגבי שוטר או שאיריו -
:: (1) כל מקום שמדובר ב&quot;נציב השירות&quot; ייקרא כאילו המדובר ב&quot;מפקח הכללי של המשטרה&quot;;
:: (2) [[סעיפים 103]] [[ו-104]] לא יחולו לגבי כללים, תנאים, הוראות או המלצות הנוגעים לשוטרים או לשאיריהם של שוטרים;
:: (3) [[סעיף 46(ב)]] לא יחול;
:: (4) במקום [[סעיפים 86 עד 93]] יחולו [[#סעיפים 38 עד 42|הסעיפים 52ב עד 52ו לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות), תשי&quot;ד-1954]], בשינויים ותיאומים אלה:
::: (א) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בשירות הקבע ייקרא כאילו מדובר בו בשירות המדינה שחוק זה חל עליו;
::: (ב) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בגימלאות לפי [[אותו חוק]] ייקרא כאילו מדובר בו בגימלאות לפי חוק זה;
::: (ג) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בשר הבטחון ייקרא כאילו מדובר בשר האוצר;
::: (ד) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בארגונים ציבוריים לענין [[אותו חוק]] ייקרא כאילו מדובר בארגונים ציבוריים שאישרה הממשלה לענין חוק זה.

@ 71. רציפות שירותו של שוטר
: [[פסקאות (1) ו-(2) לסעיף 3]] לא יחולו על שוטר, אולם רציפות בשירותו אין רואים כנפסקת מחמת העדרו משירות לרגל חופשה או מנוחה שניתנה לפי כללי השירות במשטרה.

@ 71א. מועד המעבר, המשכורת הקובעת, רכיב שכר מוחרג ורשימת הדירוגים הבסיסית (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) [[ההגדרה &quot;מועד המעבר&quot; שבסעיף 8]] תיקרא, למעט לעניין חישוב תוספות ההפרשים לפי [[סעיף 9א(ח)]] המובא [[בסעיף 71א2]], כך:
:: &quot;&quot;מועד המעבר&quot; - יום ח' באייר התשע&quot;ב (30 באפריל 2012)&quot;.
: (ב) [[ההגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]] תיקרא כאילו בסופה נאמר:
:: &quot;(4) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), פלוני שתכוף לפני פרישתו מהשירות היה לו מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, והמינוי היה לתקופה העולה על שישה חודשים, תחושב משכורתו הקובעת, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו;
:: (5) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), שולמה לאחר יום ח' באייר התשע&quot;ב (30 באפריל 2012), תוספת שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר המועד האמור על משכורתו של שוטר, בעד התקופה שלפני המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו&quot;.
: (ג) [[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; שבסעיף 8]] תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה &quot;שבחלק&quot; נאמר &quot;[[שבחלק ב' לתוספת השלישית]]&quot;.
: (ד) [[בהגדרה &quot;רכיב שכר מוחרג&quot; שבסעיף 8]], פסקה (1) תיקרא לגבי שוטר כך:
:: &quot;(1) הוא מגיע לשוטר שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות ומקורו בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו, אשר נחתם ביום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023) ואילך ([[8|בהגדרה זו]] - ההסכם הקיבוצי);&quot;.

@ 71א1. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד)
: (א) [[סעיף 9]] ייקרא כאילו אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
:: &quot;(א2) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לגבי מי שערב פרישתו משירות דורג בדירוג הרופאים ופרש משירות לפני יום ח' בשבט התשע&quot;ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי, בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בעד שנת 2012; לעניין זה, &quot;שיעור הניכוי&quot; - לפי [[פסקה (3) להגדרה &quot;שיעור הניכוי&quot; שבסעיף 9א]] המובא [[בסעיף 71א2]].&quot;
: (ב) [[ההגדרה &quot;המדד הקודם&quot; שבסעיף 9(ב)]] תיקרא כאילו בכל מקום, במקום &quot;ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011)&quot; ובמקום &quot;חודש דצמבר 2008&quot; נאמר &quot;חודש דצמבר 2011&quot;.
: (ג) [[ההגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]] תיקרא כך:
::- &quot;&quot;העדכון הנוסף&quot;, לגבי שוטר פלוני - עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו שוטר או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק ב פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::: (2) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג' באב התש&quot;ע (14 ביולי 2010) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ה' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (3) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק י' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו.&quot;

@ 71א2. תוספות לקצבה (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד)
: [[סעיף 9א]] ייקרא כאילו נאמר בו:
: &quot;(א) [[9א|בסעיף זה]] -
::- &quot;המדד השנתי&quot;, לשנה מסוימת - שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
::- &quot;מוקבל לנושא משרה שיפוטית&quot; - מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
::- &quot;קצבת הבסיס&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) - הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (2) לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (3) לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (4) לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::- &quot;שיעור הניכוי&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - שיעור של 2.25%;
::: (2) לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית - שיעור של 8.5%;
::: (3) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים -
:::: (א) אם פרש עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:
::::: (1) לגבי קצבת חודש אוגוסט 2011 עד חודש ינואר 2012 - השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש אוגוסט 2011 בקצבה המגיעה לו בעד חודש יולי 2011, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא יובאו בחשבון תוספת ביגוד ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי להן;
::::: (2) לגבי קצבת חודש פברואר 2012 ואילך - הסך הכולל של השיעור האמור בפסקה (1) והשיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, והפחתת 1 מהמנה האמורה; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
:::: (ב) אם פרש מיום א' באב התשע&quot;א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז' בשבט התשע&quot;ב (31 בינואר 2012) - השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
::- &quot;השיעור הקובע&quot; - (((נמחקה).))
: (ב) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת שחיקה).
: (ג) מי שפרש משירות לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין ([[פרק ב|בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנת 2008):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 - בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות.
: (ד) מי שפרש משירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], למעט הדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק ב פרט 3|בפרטים (3)]], [[תוספת 3 חלק ב פרט 4|(4)]] [[תוספת 3 חלק ב פרט 6|ו-(6) לרשימה]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר).
: (ה) מי שפרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור מקצבת הבסיס השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, או לשיעור כמפורט בפסקה (4), והכל בהתאם למועד פרישתו ([[בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - ההפרש שבין מכפלת המדד השנתי לשנת 2009 במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
:: (2) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
:: (3) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 - ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
:: (4) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2011 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, ואולם לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש כאמור עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - ההפרש שבין השיעור האמור לבין שיעור הניכוי, ובלבד שהוא הפרש חיובי.
: (ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ-5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
: (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), הסכום הכולל של כל התוספות המגיעות לפי אותם סעיפים קטנים למי שפרש משירות או לכל שאיריו בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 (בסעיף קטן זה - הסכום החודשי הכולל) ישולם בהתאם להוראות אלה:
:: (1) במועד תשלום הקצבה שבעדה משולם הסכום החודשי הכולל, ישולם הסכום האמור או 940 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
:: (2) עלה הסכום החודשי הכולל על סכום של 940 שקלים חדשים, ישולם ההפרש שביניהם, בתשלומים כמפורט להלן, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2012:
::: (א) במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר 2014 ישולם מההפרש סכום השווה למחצית ההפרש או ליתרת ההפרש שאינה עולה על 300 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם;
::: (ב) יתרת ההפרש, ככל שתיוותר, תשולם במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים 2015 ו-2016, כך שבכל שנה ישולמו 50% מיתרת ההפרש.
: (ח) מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה - תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה [[בחלק א' שבתוספת הרביעית]];
:: (2) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 - תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות;
:: (3) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר - תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות;
:: (4) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ואולם לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור, בעד קצבת חודש מרס 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010, סכום השווה ל-0.61% מקצבת הבסיס:
::: (א) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
::: (ב) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (5) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום כאמור הוא סכום חיובי, ואולם לגבי מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או בדירוג הרופאים, יופחת מהסכום האמור סכום השווה לשיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור סכום השווה ל-4.51% מקצבת הבסיס:
::: (א) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
: (ט) התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
:: (1) סכום השווה ל-50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש אפריל 2012;
:: (2) סכום השווה ל-52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
: (י) על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית של 0.64%.
: (יא) הוראות [[9א|סעיף זה]] לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי [[סעיף 28]], ויחולו עליו הוראות [[אותו סעיף]] לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור [[9א|בסעיף זה]].&quot;

@ 72. דין תוספות לקצבה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: [[סעיף 9ב]] ייקרא כאילו -
: (1) האמור בו מסומן &quot;(א)&quot; ובו, במקום &quot;[[ו-62(ב)]]&quot; נאמר &quot;[[62(ב)]] [[ו-78]]&quot;;
: (2) אחרי סעיף קטן (א) בא:
:: &quot;(ב) לעניין סעיף קטן (א) -
::: (1) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיפים קטנים (ז) או (ט) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 71א2]], יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין [[סעיף 37]], כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
::: (2) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיף קטן (ז) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 71א2]], יראו אותן לעניין [[סעיף 37]] כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף אם שולמו, כולן או חלקן, לפי הוראות אותו סעיף קטן, לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.&quot;.

@ 72א. יציאה לקצבה מרצון (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשס&quot;ד)
: [[סעיף 17]] ייקרא כאילו בסופו בא:
: &quot;(4) אם הוא שוטר - לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש עשרה שנה במשטרה, ואם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר והמפקח הכללי של המשטרה הסכים לפרישתו.&quot;

@ 72ב. יציאה מוקדמת (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: בחירתו של שוטר לפי [[סעיף 17א]] תהא מותנית בהסכמת המפקח הכללי של המשטרה לסיום שירותו.

@ 73. יציאה לקצבה לפי הוראה (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[סעיף 18]] לא יחול על שוטר, אולם שוטר ששירת עשר שנים לפחות, רשאי המפקח הכללי של המשטרה להורות על יציאתו לקצבה, אם הגיע השוטר לגיל הפרישה לשוטר.

@ 74. תוצאות השעיה
: (א) [[פסקאות (5) ו-(6) לסעיף 10]] ייקראו כאילו במקום &quot;לפי [[חוק המשמעת]]&quot; בא &quot;לפי כל חוק הדן בהשעיית שוטרים מהשירות&quot;.
: (ב) [[פסקה (6) לסעיף 10]] תיקרא כאילו במקום &quot;בית הדין למשמעת שהוקם לפי [[החוק האמור]] (להלן - בית הדין למשמעת)&quot; ו-&quot;בית הדין&quot; בא &quot;המפקח הכללי של המשטרה&quot;.

@ 75. חישוב המשכורת הקובעת במשרה חלקית
: [[סעיף 12(א)]] ייקרא כאילו במקום פרטים (א) ו-(ב) שבפסקה (4) בא:
: &quot;(א) חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם נסתיים השירות מסיבת מוות או אם פוטר העובד מסיבת מצב בריאות לקוי;
: (ב) עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם העובד יצא לקצבה לאחר שועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אינו מסוגל לעבוד בשירות המדינה;&quot;.

@ 76. שלילת גמלה בגלל עבירה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשס&quot;ד)
: (א) [[סעיף 15]] ייקרא כאילו במקום פסקאות (2) עד (4) בא:
:: &quot;(2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי וכן מי שפוטר מסיבה אחרת לאחר עשר שנות שירות כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק א' בתוספת השניה]], או יותר ולא נשללה ממנו זכות לגמלה לפי החלטה של המפקח הכללי של המשטרה&quot;.
: (ב) המפקח הכללי של המשטרה לא יתן החלטה כאמור [[בסעיף 15(2)]] אלא באישור שר המשטרה ואם פוטר השוטר לרגל עבירה, לרבות עבירה משמעתית, שעבר בתקופת שירותו, ובנסיבות הענין יש בעבירה משום קלון או משום פגיעה חמורה בחובותיו כשוטר.

@ 77. מענק נוסף לקצבה (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד)
: [[סעיף 22]] ייקרא כאילו נאמר בו:
: &quot;22. (א) (()) שוטר שפוטר מהשירות והוא זכאי עקב פיטוריו לקצבה לפי חוק זה, וכן שוטר שהמפקח הכללי של המשטרה הורה על יציאתו לקצבה לפי [[סעיף 73]], ישולם לו, נוסף על הקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.
: (ב) פוטר שוטר בנסיבות שבהן ניתן היה לשלול ממנו את זכותו לגימלה מכוח [[סעיף 76(ב)]], אך לא השתמשו בסמכות זו, רשאי המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, להחליט שלא ישולם לו המענק לפי סעיף זה, כולו או מקצתו.
: (ג) שוטר שיצא לקצבה בנסיבות המתוארות [[בסעיף 17(4)]], ישולם לו נוסף לקצבה מענק, באחוזים כאמור להלן מהסכום השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו או למשכורתו השנתית, הכל לפי הקטן יותר:
:: (1) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנה או יותר אך לא ביותר משנתיים [---] - 15%
:: (2) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנתיים או יותר אך לא ביותר משלוש שנים [---] - 30%
:: (3) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשלוש שנים או יותר אך לא ביותר מארבע שנים [---] - 50%
:: (4) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בארבע שנים או יותר אך לא ביותר מחמש שנים [---] - 75%
:: (5) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר בחמש שנים או יותר [---] - 100%.
: (ד) שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש עשרה שנה במשטרה, ובזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
:: (1) הקצבה על פי [[סעיף 26]];
:: (2) הקצבה על פי [[סעיף 28]] שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק על פי סעיף קטן (ג) לסעיף זה שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
: (ה) שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת חמש עשרה שנים לפחות במשטרה, הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם [[בסעיף 34(א)]], הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
:: (1) קצבה לפי [[סעיף 78(ג)]];
:: (2) הקצבה לפי [[סעיף 78(ט)]] שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו ובחר בקצבה לפי [[סעיף 78(ב)(1)]], בתוספת אחוז מהמענק על פי סעיף קטן (א) בשיעורים הבאים:
::: (א) אם בזמן פטירתו טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיה שיעור המענק באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו, כמפורט להלן:
:::: {{טורים שווים | {{מוקטן|&lt;u&gt;שנות שירות&lt;/u&gt;}} | {{מוקטן|&lt;u&gt;אחוזים&lt;/u&gt;}}}}
:::: {{טורים שווים | עשרים ואחת | 15}}
:::: {{טורים שווים | עשרים ושתיים | 30}}
:::: {{טורים שווים | עשרים ושלוש | 50}}
:::: {{טורים שווים | עשרים וארבע | 75}}
:::: {{טורים שווים | עשרים וחמש ויותר | 100;}}
::: (ב) אם בזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיו שאיריו זכאים ל-100% מהמענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
: (ו) השאיר הנפטר אחריו יותר מבן זוג אחד, או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, תיעשה הבחירה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) בידי הממונה, ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.
: (ז) לא השאיר שוטר כאמור בסעיף קטן (ד) אחריו שאירים, יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיף קטן (ג) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.&quot;

@ 77א. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 77ב. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו–3) : (((בוטל).))

@ 78. קצבה בנוסף לתגמולים (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ב-4, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תגמולים לפי [[חוק הנכים]]&quot;, &quot;תגמולים לפי [[חוק משפחות החיילים]]&quot; - תגמולים כאמור המגיעים לשוטר או לשאיריו, הכל לפי הענין, מכוח [[חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;השיעור הקיצוני&quot;, לצורך חישוב שיעור הקצבה על פי סעיף זה - כמשמעותו [[בסעיף 30(ב)]]; ואולם אם כלולה בחשבון, בתקופת שירותו, תקופת שירות חובה, ייתוסף לו השיעור המגיע בשל תקופת שירות החובה כהגדרתו [[בסעיף 79א(ב)]], אף אם לא שירת במשטרה עשר שנים לפחות כאמור [[בסעיף 79א(א)]].
: (ב) פוטר שוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]] שלקה בה באותו שירות ושדרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי [[חוק הנכים]], הברירה בידו, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור [[בסעיפים 15]] [[ו-34]], לבחור באחת מאלה, ולא ייגרע בכך מזכויותיו האחרות לפי [[חוק הנכים]]:
:: (1) קצבה על פי [[סעיף 20(א)]] וכן מלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו על-פי [[חוק הנכים]];
:: (2) קצבה של 25% ממשכורתו הקובעת ומלוא התגמולים המגיעים לו על-פי [[חוק הנכים]], ובלבד שקצבתו של שוטר כאמור שדרגת נכותו היא 60% או יותר, ביחד עם התגמולים המגיעים לו על פי [[חוק הנכים]], לא יפחתו מ-50% ממשכורתו הקובעת.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), זכאי לקצבה אשר לפני יום כ&quot;א באדר ב' תשכ&quot;ה (25 במרס 1965) בחר בקצבה לפי סעיף 17(ב) לחוק שירות המדינה (גמלאות), תשט&quot;ו-1955, תשולם לו קצבה לפי [[סעיף 20(ב)]] וכן 25% מהתגמולים המגיעים לו לפי [[חוק הנכים]] אם חישוב זה יותר נוח לו.
: (ג) נפטר שוטר בזמן שירותו, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם [[בסעיף 34(א)]], יהיו שאיריו זכאים, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור [[בסעיפים 26]] [[ו-34(ב), (ג) ו-(ו)]], לקצבה כמפורט להלן, ולמלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום:
:: (1) בן זוג ויתומים כל עוד לא הגיעו לגיל 21, או מי שהגיע לגיל 21 אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל את עצמו, זכאים לקצבה על פי [[סעיף 26]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) תלויים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם זכאים לקצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של הנפטר לכל תלוי;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בכל אחד מן המקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של שוטר שנפטר, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיף קטן (ג)), קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ו); ואלה המקרים:
:: (1) סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר עולה על השיעור הקיצוני;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) הנפטר השאיר אחריו יותר מבן זוג אחד, או יתומים מיותר מבן זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.
: (ו) שיעור הקצבּה שיקבע הממונה לשאיר פלוני לפי סעיף קטן (ה) לא יעלה על שיעור הקצבּה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף קטן (ה), וסך כל הקצבאות שיקבע הממונה כאמור לא יעלה על השיעור הקיצוני או על סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף קטן (ה), הכל לפי הסכום הקטן יותר.
: (ז) קצבה לשאיר לפי סעיף זה תשולם כל עוד לא חדל השאיר להיות זכאי לתגמולים.
: (ח) אין רואים קצבה לפי סעיף זה כהכנסה לענין חוקי השיקום כהגדרתם [[בסעיף 34(א)]] שמכוחם ניתנים התגמולים לזכאי לקצבה.
: (ט) שאיריו של שוטר שזכאי לקצבת פרישה ונפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם [[בסעיף 34(א)]] וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 34(ז)]].
: (י) (((בוטל).))

@ 78א. קצבה ומשכורת (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו–3)
: [[סעיף 35]] ייקרא כך:
: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
:: ”(א) זכאי לקצבת פרישה שהוא שוטר, שחזר לשירות במשטרה או החל לשרת בשירות בתי הסוהר, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, הכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.”;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) (((נמחקה);))
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 78ב. גמלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ד)
: [[בסעיף 39]], סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) ייקראו כאילו במקום &quot;לגיל 60&quot; בא &quot;לגיל הפרישה לשוטר&quot;.

@ 78ג. &lt;!-- לשעבר סעיף 78ב --&gt; דחיית התחלה של תשלום הקצבה (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ד)
: [[סעיף 46]] ייקרא כאילו בסופו בא:
: &quot;(ד) עובד שיצא לקצבה לפי [[סעיף 17(4)]] לפני שהגיע לגיל הפרישה לשוטר, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל הפרישה לשוטר; אולם אם קבעה הועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו האמור.&quot;

@ 79. הכרה בשירות בטחוני (תיקון: תשל&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות בטחוני&quot; -
:: (1) שירות פעיל בצבא אחת ממעצמות הברית כמשמעותן [[בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש&quot;י-1950]], בתקופה שתחילתה ביום י&quot;ז באלול תרצ&quot;ט (1 בספטמבר 1939) וסופה ביום ו' בתשרי תש&quot;ז (1 באוקטובר 1946);
:: (2) שירות מלא ביחידותיו המגוייסות של ארגון ההגנה בארץ-ישראל;
:: (3) שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל;
:: (4) שירות פעיל כשוטר של ממשלת ארץ-ישראל;
:: (5) שירות מלא בנוטרות ממשלת ארץ-ישראל.
: (ב) מי שנתקבל לשירות במשטרת ישראל לפני י&quot;א באייר תשי&quot;ח (1 במאי 1958) ושירת בה, בתפקיד שהכיר בו המפקח הכללי של המשטרה כתפקיד משטרתי, חמש שנים לפחות, יוסיפו על תקופת שירותו במדינה לענין חוק זה את תקופת שירותו הבטחוני, ובלבד שהגיש בקשה להכיר בשירותו הבטחוני, בליווי הוכחות בכתב, למפקח הכללי של המשטרה או למי שמינה לכך, עד למועד שנקבע לכך בתקנות.

@ 79א. דין שירות חובה (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג, תשע&quot;ט-2)
: (א) מי שפרש מהשירות כשוטר, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000);
:: (2) הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;שירות ביטחוני מזכה&quot; - שירות בשירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א]], שירות במשטרת ישראל, שירות בשירות בתי הסוהר או שירות בשירות קבע כהגדרתו [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;שירות חובה&quot; - שירות בצבא-הגנה לישראל שלא על פי התחייבות לשירות קבע ושלא לפי [[חוק שירות המילואים#|הפרק הרביעי לחוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
::- &quot;שירות קבע&quot; - שירות בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע.
: (ג) סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום א' בניסן התשל&quot;ו (1 באפריל 1976); ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר פרסומו.

@ 79ב. קצבה מוגדלת (תיקון: תשל&quot;ו-3)
: מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור [[בסעיף 79א]] והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור [[בסעיף 20(א)]], קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.

@ 80. סייג להגבלה מחמת בריאות או גיל (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד)
: (א) [[סעיף 94(א)]] ייקרא כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים &quot;על אף המותנה&quot; - &quot;אם הגיע לגיל הפרישה לשוטר אחרי עשר שנות שירות, וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות&quot;.
: (ב) קבלה לשירות לפי [[סעיף 94]], אין קבלה כשוטר מוסף זמני במשמע.
: (ג) [[סעיף 95]] ייקרא כאילו במקום &quot;בגיל 50&quot; בא &quot;בגיל 45&quot; ובמקום &quot;טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]]&quot; בא &quot;טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר&quot;.

@ 81. תחולה לגבי סוהרים (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט-2)
: הוראות [[סעיפים 70 עד 80]] יחולו על כל סוהר בשינויים ותיקונים אלה:
: (1) בכל מקום שמדובר ב&quot;שוטר&quot; קרי &quot;סוהר&quot;, ומקום שמדובר ב&quot;שוטר מוסף זמני&quot; קרי &quot;סוהר מוסף זמני&quot;;
: (2) בכל מקום שמדובר ב&quot;משטרה&quot; או ב&quot;משטרת ישראל&quot; קרי &quot;שירות בתי הסוהר&quot;, למעט [[בהגדרה &quot;שירות ביטחוני מזכה&quot; שבסעיף 79א(ב)]];
: (3) בכל מקום שמדובר ב&quot;מפקח הכללי של המשטרה&quot; קרי &quot;נציב בתי הסוהר&quot;;
: (4) בכל מקום שמדובר ב&quot;תפקיד משטרתי&quot; קרי &quot;תפקיד פעיל כסוהר&quot;;
: (5) בכל מקום שמדובר ב&quot;[[חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט&quot;ו-1955]]&quot; קרי &quot;[[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש&quot;ך-1960]]&quot;;
: (5א) [[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; שבסעיף 8]] תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה &quot;שבחלק&quot; נאמר &quot;[[שבחלק ג' לתוספת השלישית]]&quot;;
: (6) [[הסיפה לסעיף 76(ב)]] המתחילה במלים &quot;והוא נידון עליה למאסר של שלושה חדשים לפחות&quot; לא תחול;
: (7) [[בסעיף 78א(1)]], בסעיף קטן (א) המובא בו, במקום הרישה עד המילים &quot;בשירות בתי הסוהר&quot; יבוא &quot;זכאי לקצבת פרישה שהוא סוהר, שחזר לשירות בשירות בתי הסוהר או החל לשרת במשטרה&quot;.

== פרק ו': עובדים שעברו אל השירות או ממנו ==

@ 82. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ארגון ציבורי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מוסד מוּכר&quot; - מוסד או ארגון שהממשלה אישרה אותו כמוסד מוּכר לענין [[פרק זה]], באשר תפקידיו, כולם או מקצתם, הפכו לשירות משירותי המדינה, ולרבות חלק מגוף כאמור;
:- &quot;שירות צבאי&quot; - שירות כמשמעותו [[בחוק הנכים]], למעט שירות חלקי כמשמעותו [[בחוק החיילים המשוחררים]].

@ 83. דין עבודה במוסד מוכר
: (א) אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה, תיחשב עבודתו באותו מוסד כשירות לענין חוק זה ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת עבודתו בשירות המדינה, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
: (ב) אדם שפרש מעבודתו במוסד מוּכר וחזר לעבוד בו או במוסד מוּכר אחר תצורף, לענין סעיף קטן (א), תקופת עבודתו הקודמת לתקופת עבודתו החוזרת, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות), תשכ״ב–1962]].))

@ 84. דין שירותו הצבאי של העובר ממוסד מוכר לשירות המדינה
: (א) אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוּכר לענין [[סעיף 83]], ובין פרישתו מהמוסד המוכר לבין תחילת עבודתו בשירות המדינה חלה הפסקה עקב שירות צבאי - ייחשב אותו חלק מתקופת השירות הצבאי שלפני יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948) כתקופת עבודה במוסד המוכר, ואילו לגבי אותו חלק מתקופת השירות הצבאי החל מיום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948) יחולו הוראות אלה:
:: (1) קיבל העובד מהמוסד המוּכר משכורת - תחושב התקופה שבעדה קיבל משכורת כתקופת עבודה במוסד המוכר;
:: (2) לא קיבל משכורת כאמור - תחושב התקופה כשירות המדינה.
: (ב) אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוּכר לענין [[סעיף 83]] ואחרי שעבר חלה הפסקה בשירותו במדינה עקב שירות צבאי, ותקופת עבודתו במוסד המוכר בצירוף שירותו במדינה לפני הפסקתו על ידי השירות הצבאי היתה ששה חדשים או יותר, רואים לענין חוק זה את תקופת שירותו הצבאי האמור כתקופה שדינה כדין שירות לפי [[סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים]]; הוראה זו לא תחול על שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע אלא אם קדמה לו ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות כאמור ותקופת שירות הקבע בין על פי התחייבות אחת בין על פי התחייבויות רצופות אחדות לא עלתה על שנתיים.

@ 85. העברה מסוג שירות למשנהו (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ד)
: (א) מי שהיה בשירות מטעם המדינה בתפקיד שחוק זה לא חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד שחוק זה חל עליו - ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירותו כעובד, בהתחשב עם כל תשלום או זכות שרכש לרגל פרישתו משירותו הקודם, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; במידה שצורפה תקופת שירותו הקודם - בטלה זכותו לקצבה שלא מכוח חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (חישוב גימלאות בעד תקופת שירות שהחוק לא חל עליו), תשכ״א–1961]].))
: (ב) מי שהיה בשירות מטעם המדינה שחוק זה אינו חל עליו (להלן בסעיף זה - שירות קודם), ובזמן שירותו האמור שילם אוצר המדינה בעדו תשלומים לקרן פנסיה או קרן תגמולים (להלן - בסעיף זה - הקרן), ועבר ללא הפסקה לשרת את המדינה כעובד בשירות שחוק זה חל עליו, הרי, על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) אם התקשר שר האוצר עם הקרן בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של אדם העובר כאמור, לרבות השירות הקודם, תבוא בחשבון, כולה או מקצתה, לענין זכויותיו לגמלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו - יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע;
:: (2) לא התקשר שר האוצר בהסכם כאמור בפסקה (1) - ייחשב שירותו הקודם של העובד שלא חלה בו הפסקה כשירות לענין חוק זה, ותקופת השירות האמור תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, ובלבד שכל זכויותיו של העובד בקרן המתייחסות לתקופת שירותו הקודם הועברו לאוצר המדינה במועד שנקבע בתקנות;
::: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (מועד להעברת זכויות המתייחסות לתקופת שירות קודם), תשכ״ח–1968]].))
:: (3) [[סעיף 3]] יחול, בשינויים המחוייבים, לענין הפסקת הרציפות בין השירות שחוק זה אינו חל עליו ובין השירות שחוק זה חל עליו, וכן לענין הפסקת הרציפות של תקופת השירות הקודם כאמור בפסקה (2).
: (ג) עבר אדם לשרת את המדינה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) ולא חל עליו הסכם כאמור בסעיף קטן (ב), הרי על אף האמור בסעיף קטן (ב) ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, הכל בתנאים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
: (ד) מי שהיה בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, הרי אם שר האוצר התקשר עם קרן שהעובד קשור בה או המשרתת עובדים בתפקיד כאמור, בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של העובד בשירות שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, תבוא בחשבון לענין זכויות לגמלאות או לתשלומים כיוצאים באלה, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו - יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לצירוף תקופת שירות קודם), תשכ״ט–1968]].))

@ 86. הסכם עם מעסיק (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: (א) שר האוצר רשאי להתקשר עם מעסיק בהסכם - כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם - שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות המדינה לעבודה אצל המעסיק או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגמלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעסיק שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או עם קרן תגמולים, שעובדי המעסיק קשורים בה או המשרתת את עובדי המעסיק - כדין הסכם עם המעסיק.
: (ג) בסעיף זה, &quot;תקופת עבודה&quot; - תקופת שירות בשירות המדינה או תקופת עבודה אצל מעסיק אחר.

@ 87. זכויות העובד על פי הסכם (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: (א) הסכם לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]], דינו, לענין זכויותיו של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גמלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה - כדין גמלאות לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - אדם שפרש משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לעבוד אצל מעסיק אחר, או בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גמלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגמלה זו בלבד; אולם -
:: (1) אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;
:: (2) אם הביא נציב השירות את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה, תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.

@ 88. תנאי הסכם מיוחד (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: לא יתקשר שר האוצר בהסכם מיוחד לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]] אלא בהסכמת העובד שההסכם חל עליו, והוא יקבע בתקנות את התנאים שבהם מותר להתקשר בהסכמים כאמור, ובלבד שלא יתנה על הסכמת העובד.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להסכם מיוחד), תשכ״ה–1965]].))

@ 89. אצילת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו להתקשר בהסכם מיוחד לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]], או בהסכם לפי [[סעיף 92]].

@ 90. המלצת ועדת השירות (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: הסכם כללי לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]] טעון המלצת ועדת השירות ויפורסם ברשומות.

@ 91. הקנית זכויות לגמלה שלא על פי הסכם (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: עבר אדם מעבודה אצל מעסיק אחר לשירות המדינה ולא חל על העברתו זו הסכם לפי [[סעיף 86]], יהא מותר, לענין זכויותיו וזכויות שאיריו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, להביא בחשבון את תקופת עבודתו של אותו אדם במקום עבודתו הקודם, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להבאה בחשבון של עבודה בארגון ציבורי), תשכ״ח–1968]].))

@ 92. הסכם עם העובד הפורש (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: עבר אדם משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו לעבודה אצל מעסיק אחר או לתפקיד בשירות המדינה שחוק זה אינו חל עליו, ולא חל על העברתו הסכם לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]], רשאי שר האוצר להתקשר אתו בהסכם שלפיו ישולמו לו או לשאיריו גמלאות בעד תקופת שירותו במדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלומי העובד לאוצר המדינה ותחולה למפרע.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לתשלום גימלאות לגבי אדם שעבר משירות המדינה לארגון ציבורי), תשכ״ח–1968]].))

@ 93. איסור גמלאות כפל (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: על אף האמור [[בסעיפים 85 עד 92]], לא יהא אדם זכאי לגמלה בקשר לתקופה אחת, גם מן המדינה לפי חוק זה וגם מן המעסיק האחר או מן המדינה שלא לפי חוק זה, והברירה בידו.

== פרק ז': סייגי בריאות, גיל ונכות ==

@ 94. עובד שנתקבל בהגבלה מחמת מצב בריאותו (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשע&quot;ד-2)
: (א) עובד אשר הועדה הרפואית, או רופא בשירות המדינה ששר הבריאות מינהו לכך, קבעו בשעת קבלתו לשירות או לאחר מכן, אך לא יאוחר משנה מיום קבלתו לשירות, כי ביום קבלתו לשירות היה מצב בריאותו לקוי, ובגלל זה הותנה כי שירותו לא ישא זכות לגמלאות (להלן - הגבלת זכות הגמלה) - יחול חוק זה עליו, על אף המותנה, אם שירת חמש עשרה שנה, יהא גילו אשר יהא, או אם הגיע לגיל 60 אחרי עשר שנות שירות; וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות.
: (ב) &quot;קבלה לשירות&quot;, לענין סעיף זה - למעט קבלה על פי הרשאת העסקה לפי [[סעיף 38 לחוק המינויים]].
: (ג) קביעת ועדה רפואית או רופא לפי סעיף זה, כי מצב בריאותו של עובד לקוי, יכול שתהא כללית או לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד; היתה הקביעה לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד, לא תותנה הגבלת זכות הגמלה של העובד אלא למקרה של פרישה עקב הליקוי או הפגם האמור.

@ 95. עובד שנתקבל בהסתייגות מחמת גיל (תיקון: תשס&quot;ד)
: עובד שבשעת קבלתו לשירות הוא בגיל 50 או למעלה מזה יהא מותר להתנות בעת קבלתו לשירות כי שירותו לא ישא זכות לגמלאות; אולם עובד שבשעת קבלתו לשירות טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] ושירת עשר שנים לפחות, יחול חוק זה עליו ועל שאיריו על אף המותנה.

@ 96. קביעת נכות
: (א) בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם המתקבל לשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה - קביעתם של ועדה רפואית או של רופא בשירות המדינה, שנעשתה בשעת קבלתו של אותו אדם לשירות או תוך שנה לאחר יום קבלתו לשירות, כמשמעותה [[בסעיף 94]].
: (ב) בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם הפורש מהשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה - קביעתה של ועדה רפואית, לרבות הועדה הרפואית לעררים, שנעשתה סמוך לפני הפרישה או לאחר מכן.

@ 97. ערר לועדה הרפואית לעררים
: הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת ועדה רפואית, למעט החלטה לפי [[סעיף 94]], רשאי לערור עליה בפני הועדה הרפואית לעררים בתנאים ובדרך שקבע שר האוצר בתקנות, ומותר לקבוע בתקנות אלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, את התנאים שבהם רשאית הועדה הרפואית לעררים לחייב את העורר בהוצאות הערר.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על החלטת ועדה רפואית), תשכ״ט–1968]].))

@ 98. בדיקה רפואית של נכים (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: (א) מי שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו רשאים הוא או הממונה לדרוש שייבדק שנית על ידי הועדה הרפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מיום שנקבעה דרגת נכותו לאחרונה.
: (ב) בבואה לקבוע דרגת נכות מחדש, לא תביא הועדה הרפואית בחשבון אלא את הנכות הנובעת מהפגיעה או מהפגיעות שבגללן נקבעה לנבדק לראשונה דרגת נכות לפי חוק זה.

@ 99. צמצום וביטול של התניות
: כדי להסיר ספק נאמר בזה שהתניה ששירותו של אדם פלוני לא ישא זכותו לגמלאות ניתנת לצמצום או לביטול על-ידי מי שהתנה אותה ובדרך שהתנה.

== פרק ח': שונות ==

@ 100. הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ו)
: (א) עובד המועסק בתנאי עבודה שקבעה הממשלה כתנאים מיוחדים לענין סעיף זה, רשאי נציב השירות להורות בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, כי לצורך קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, ובשיעור שקבעה הממשלה.
:: ((ראו [[הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים]].))
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר תנאי עבודה מיוחדים]] (י&quot;פ תשע&quot;ג, 2766).))
: (ב) לגבי עובד שסעיף קטן (א) אינו חל עליו רשאי נציב השירות להורות, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה באישור ועדת העבודה של הכנסת, כי לצורך קביעת זכויותיו של העובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, בשיעור שקבעה הממשלה.

@ 100א. שירות בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי (תיקון: תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ה)
: מי שבתקופה שבין י&quot;ז באלול תרצ&quot;ט (1 בספטמבר 1939) לבין ו' בתשרי תש&quot;ז (1 באוקטובר 1946) התגייס בארץ ישראל לשירות פעיל בבריגדה היהודית או ביחידה אחרת שבצבא הבריטי על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל בתקופה האמורה, כאילו היו תקופות שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות בקשה להכיר בשירות פעיל זה, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (הכרה בשירות פעיל בצבא הבריטי), תשל״ד–1973]].))

@ 100ב. שירות בטחוני אחר לפני הקמת המדינה (תיקון: תשל&quot;ה)
: מי שהתגייס בארץ-ישראל לפני יום ה' באייר תש&quot;ח (14 במאי 1948) לשירות פעיל ומלא בנוטרות של ממשלת ארץ-ישראל או ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל, אף אם שירותו הוא ביחידה זו או מקצתו היה בחוץ לארץ, ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל והמלא כאמור כאילו היתה תקופת שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות, בקשה להכיר בשירות פעיל ומלא זה.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (בקשה להכרה בשירות פעיל), תשל״ו–1976]].))

@ 101. דין החלטה של נציב השירות
: לענין [[סעיפים 43]] [[ו-44]] יהיה דין החלטת נציב השירות לפי חוק זה כדין החלטת הממונה, וכל האמור [[43|בסעיפים אלה]] לגבי הממונה ייקרא, במקרה זה, כאילו המדובר הוא בנציב השירות.

@ 102. אצילת סמכויות (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-3)
: (א) הממונה רשאי, באישור שר האוצר, לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה למעט סמכויותיו לפי [[סעיפים 30(א)]], [[44]], [[48]], [[49(ב)]], [[50]], [[51]], [[60(ב)]], [[61]] [[ו-62]].
: (ב) נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי [[סעיפים 10(4)]], [[11(4)]], [[63טז(ב)]] [[ו-66(ב)]] וכן לפי [[סעיף 18]] לגבי עובדים שהגיעו לגיל 65.

@ 103. הוראות ועדת השירות ונציב השירות לאחר משא ומתן עם העובדים
: (א) כל כלל, תנאי או הוראה כללית אחרת הנקבעים לפי חוק זה על ידי נציב השירות או ועדת השירות ייקבעו אחרי משא ומתן עם נציגות עובדי המדינה ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה.
: (ב) נתגלעו חילוקי דעות בין ועדת השירות או נציב השירות ובין נציגות עובדי המדינה בענין שסעיף קטן (א) חל עליו, רשאית נציגות עובדי המדינה להביא את השאלה שבמחלוקת בפני ועדת תיווך.
: (ג) ועדת התיווך תהיה של שלושה חברים שיתמנו על ידי שר העבודה; חבר אחד יתמנה לפי המלצת ועדת השירות, חבר שני לפי המלצת נציגות עובדי המדינה והחבר השלישי ישמש כיושב ראש; עובד המדינה לא יתמנה כחבר ועדת התיווך.

@ 104. הוראות הממשלה ושר האוצר לפי המלצת ועדת השירות לאחר משא ומתן עם העובדים
: כל כלל, תנאי או הוראה אחרת שנקבעים לפי חוק זה על ידי הממשלה או על ידי שר האוצר, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, ייקבעו לפי המלצת ועדת השירות; ועל מתן המלצה לכלל, לתנאי או להוראה כללית אחרת יחולו חובת המשא ומתן וזכות התיווך כאמור [[בסעיף 103]].

@ 105. גמלאות לעובדי תאגידים (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ה)
: (א) בכל מקום שנקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, יהיו הרשויות הפועלות לפי חוק זה מוסמכות לפעול גם לגבי עובדי התאגיד, כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב השירות לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד תאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד.
: (ב) הגמלאות לעובדי התאגיד ישולמו מקופת התאגיד.
: (ג) על אף האמור בכל דין או הסכם החל ביום כינון הרשות תשולם לגמלאי איגוד לכבאות, ולגמלאי רשות מקומית, מאוצר המדינה, קצבה שלה הוא זכאי בהתאם להוראות הסדר פנסיה תקציבית קיים, אשר יחולו עליה הוראות חוק זה, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה.
: (ג1) על אף האמור [[בסעיף 24(ב) לחוק רשות השידור, התשכ&quot;ה-1965]] כנוסחו ערב ביטולו [[בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]] (בסעיף קטן זה - חוק רשות השידור), הוראות [[סעיף 9(א1)]] לא יחולו על עובדי רשות השידור שפרשו משירותם, שחוק זה חל לגביהם מכוח [[סעיף 24 לחוק רשות השידור]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, והכול במועד שקבע ובשינויים שקבע.
: (ג2) על אף האמור בכל דין או הסכם, מיום ביטולו של [[חוק רשות השידור, התשכ&quot;ה-1965]], [[בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]], תשולם לגמלאי רשות השידור, מאוצר המדינה, קצבה שלה הם זכאים לפי הסדר פנסיה תקציבית, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה; לעניין זה -
::- &quot;גמלאי רשות השידור&quot; - מי שפרש לקצבה מרשות השידור וזכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית;
::- &quot;הסדר פנסיה תקציבית&quot; - הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות השידור מדי חודש בחודשו באופן רציף, מרשות השידור לפי חוק זה או לפי הסכם במשך כל חייו, ולאחר מותו - לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות כהגדרתן [[בסעיף 107ג]].
: (ג3)(1) על אף האמור בכל דין, צו שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 9(ג)(1) או (2)]] לא יחול על מי שפרש מתאגיד או מרשות השידור, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת בצו לפי פסקאות (2) או (3), ולגבי רשות השידור - לפי פסקה (4).
:: (2) שר האוצר רשאי לקבוע, בצו -
::: (א) כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
:::: (1) הוא דורג ערב פרישתו מתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השישית]] או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות [[בסעיף 9(ג)(1)]] לגבי אותו דירוג;
:::: (2) הוא דורג ערב פרישתו מתאגיד בדירוג המנוי [[בחלק ב' לתוספת השישית]], ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019);
::: (ב) כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקת משנה (א), בעד תקופה שקדמה למועד מתן צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה לפי [[סעיף 9(ג)(3)]].
:: (3) בלי לגרוע מהוראות פסקה (2), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
::: (א) הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השישית]] או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות [[בסעיף 9(ב)(2)]] לגבי אותו דירוג;
::: (ב) הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג המנוי [[בחלק ב' לתוספת השישית]], ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) עד יום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ז (31 במרץ 2027).
:: (4) בלי לגרוע מההוראות לפי סעיף קטן (ג1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של גמלאי רשות השידור כהגדרתו בסעיף קטן (ג2) שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המנויים [[$ תוספת שישית|בחלק א']] [[תוספת 6 חלק ג|או ג' לתוספת השישית]] ופרש בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים; כמו כן רשאי שר האוצר לקבוע בצו כאמור כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה זו בעד תקופה שקדמה למועד מתן הצו, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה לפי [[סעיף 9(ג)(3)]].
:: (5) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;הסכם קיבוצי ארצי&quot; ו&quot;הסכם קיבוצי ארצי נוסף&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 9(ג)]];
:::- &quot;תאגיד&quot; - תאגיד כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;גמלאי איגוד לכבאות&quot; - מי שפרש לקצבה מאיגוד ערים לכבאות לפני יום כינון הרשות, והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת האיגוד;
::- &quot;גמלאי רשות מקומית&quot; - מי שפרש לקצבה מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות, לפני יום כינון הרשות, ערב פרישתו הועסק במחלקה האמורה והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת הרשות המקומית;
::- &quot;הסדר פנסיה תקציבית קיים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 107ג(ב)]], ולעניין אופן חישוב המשכורת הקובעת תחול פסקה (2) להגדרה &quot;תוספת קבועה&quot; כאמור [[בסעיף 107ג(א)(1)]];
::- &quot;יום כינון הרשות&quot; ו&quot;רשות מקומית שיש לה מחלקת כבאות&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 2]] [[=חוק רשות הכבאות וההצלה|ו-97 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], בהתאמה.

@ 106. עונשין
: (א) מי שמסר במזיד לאדם המחליט בענין זכויותיו לפי חוק זה ידיעה כוזבת באותו ענין, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות.
: (ב) מי שגרם במרמה, או ביודעין על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, למתן גמלה או להגדלתה, בין לידיו ובין לידי הזולת, דינו - מאסר שנה או קנס 1000 לירות.
: (ג) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.

== פרק ט' - אי-תחולה (תיקון: תשס&quot;ד-2) ==

=== סימן א': עובדי המדינה (תיקון: תשס&quot;ד-2) ===

@ 107. אי-תחולה
: (א) הוראות חוק זה לא יחולו -
:: (1) על עובד המדינה אשר הזכויות הקשורות במותו או ביציאתו לקצבה נקבעות בחיקוק אחר;
:: (2) על עובד המדינה המועסק כדין על פי חוזה יחידי, אם כך נקבע באותו חוזה ובמידה שנקבע;
:: (3) על עובד בשירות, במפעל או במוסד אשר ערב כ' באב תשט&quot;ו (8 באוגוסט 1955) שילם אוצר המדינה בעד עובדיהם תשלומים לקרן פנסיה או לקרן תגמולים, כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת בהחלטה שפורסמה ברשומות.
: (ב) הממשלה תחליט לפי פסקה (3) לסעיף קטן (א) לאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת; עובד שהחלטה לפי אותה פסקה חלה עליו, יחול לגביו חוק זה כתום 30 יום מיום פרסום ההחלטה.

@ 107א. עובד חדש (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2)
: (א) הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהתמנה לפי [[חוק המינויים]] ביום הקובע החל לגביו או לאחריו (להלן - עובד חדש).
: (ב) עובד חדש יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה, בתנאים שייקבעו בהסכם הקיבוצי החל עליו; לא חל על עובד חדש הסכם קיבוצי, יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה בתנאים שייקבעו בחוזה העבודה החל עליו; לא חל עליו הסכם או חוזה כאמור, יבוטח העובד באותם תנאים שבהם מבוטחים רוב העובדים החדשים בקופת גמל לקצבה על פי בחירתו.
: (ג)(1) שר האוצר יקבע את היום הקובע בהודעה ברשומות, ובלבד שהיום הקובע יהיה בתוך תקופה של 6 חודשים שתחילתה ביום י&quot;ז באדר התשס&quot;ב (1 במרס 2002).
:: (2)(א) שר האוצר רשאי לקבוע יום קובע שונה לסוגי עובדים שונים.
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), לגבי עובדים במקום עבודה מהמפורטים [[בתוספת הראשונה]], יקבע שר האוצר, בהתאם להוראות פסקה (1), יום קובע אחיד לכלל העובדים באותו מקום עבודה (בסעיף זה - יום קובע אחיד); ואולם רשאים הצדדים להסכם קיבוצי להסכים ביניהם לגבי סוג עובדים במקום עבודה מהמפורטים [[בתוספת הראשונה]], כי לא יחול עליו התנאי בדבר יום קובע אחיד; הוסכם כאמור, יהיה היום הקובע שיקבע שר האוצר לגבי אותו סוג עובדים בתוך תקופה של שני חודשים שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר היום שבו הודיעו על כך לשר האוצר, ובלבד שבכל מקרה יהיה היום הקובע בתוך התקופה האמורה בפסקה (1).
:: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על עובדים שתנאי עבודתם על פי כל דין הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].

@ 107ב. סייג לתחולת [[סעיף 107א]] (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;ד-2)
: על אף הוראות [[סעיף 107א]], הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מאלה:
: (1) מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי [[תקנה 1(5) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש&quot;ך-1960]], או לפי [[תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה), התשכ&quot;ב-1962]], או לפי [[תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת), התשכ&quot;ד-1963]], ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי לפי [[סעיף 17 לחוק המינויים]] (להלן - כתב מינוי) ביום הקובע או לאחריו, ובלבד שמועד תחילת מינויו קדם ליום הקובע;
: (2) מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים להלן, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו:
:: (א) כתב הרשאה שניתן לפי [[סעיף 37 לחוק המינויים]];
:: (ב) הרשאה להעסקה לשעה שניתנה בכתב לפי [[סעיף 38 לחוק המינויים]];
:: (ג) הרשאה להעסקה שניתנה בכתב לפי [[סעיף 39א לחוק המינויים]];
: (3) מי שערב היום הקובע לעובדים מסוגו היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי [[סעיף 86]], והוראות הסכם זה חלו לגביו ביום הקובע כאמור, ואשר נתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו;
: (4) מי שנתמנה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו וערב היום הקובע היה שוטר או סוהר, ובלבד שאותו אדם לא יצא לקצבה עקב שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר, לפי הענין, ושלא היתה הפסקה בין שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר לבין תחילת שירותו בשירות המדינה בתפקיד שלו התמנה בכתב מינוי;
: (5) עובד שירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א]].

@ 107ג. עובד איגוד כבאות או רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 107א]] והאמור בכל דין או הסכם, הוראות חוק זה יחולו על עובד כבאות בפנסיה תקציבית שהתמנה לפי [[חוק המינויים]] ביום כינון הרשות (בסעיף זה - עובד קיים), בשינויים אלה:
:: (1) ההגדרה &quot;תוספת קבועה&quot; לעניין [[פרק ב']] תיקרא כך:
:::- &quot;&quot;תוספת קבועה&quot; - תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד המתקיים בה אחד משני אלה:
:::: (1) תוספת שהוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין חוק זה;
:::: (2) תוספת שהיתה נכללת במשכורתו הקובעת של עובד לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, אילו המשיך לעבוד באיגוד ערים לכבאות או במחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית עד למועד פרישתו משירות, והכל בכפוף להוראות מגבילות;&quot;;
:: (2) תקופות עבודתו של עובד קיים באיגוד ערים לכבאות או ברשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות שאלמלא הוראות [[חוק רשות הכבאות וההצלה]] היו נושאות זכות לגמלאות לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, יראו אותן כתקופת שירות לעניין חוק זה, ולא יחולו לגבי תקופות העבודה האמורות הוראות הסדר הפנסיה התקציבית הקיים.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הסדר פנסיה תקציבית קיים&quot; - הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מאיגוד ערים לכבאות או מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת האיגוד או הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו - לשאירו, והכל בכפוף להוראות מגבילות;
::- &quot;הוראות מגבילות&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::: (2) הוראות [[10:562702|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ&quot;ב-1982]];
::: (3) הוראות [[10:562704|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ&quot;ג-1983]];
::: (4) הוראות [[10:546515|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ&quot;ד-1984]];
::- &quot;חוק רשות הכבאות וההצלה&quot; - [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]];
::- &quot;יום כינון הרשות&quot;, &quot;עובד עובר&quot; ו&quot;רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 2]] [[ו-97 לחוק רשות הכבאות וההצלה]];
::- &quot;עובד כבאות בפנסיה תקציבית&quot; - עובד עובר, שהסדר הפנסיה החל לגביו ערב יום כינון הרשות הוא הסדר פנסיה תקציבית קיים.

@ 108. אי תחולה על יחידות מסויימות
: קבעה הממשלה, על פי [[סעיף 4 לחוק המינויים]], שירות, מפעל או יחידה שעל עובדיהם או על סוג של עובדיהם לא יחולו הוראות [[חוק המינויים]] או מקצתן, רשאית היא, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה ברשומות, לקבוע כי על אותם עובדים לא יחול חוק זה או כל חלק ממנו, אולם כל עוד לא עשתה כן יהיה דינם של עובדים אלה, לענין חוק כזה, כדין עובדי המדינה לכל דבר.

@ 108א. הסכם לביטוח מיוחד (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-2)
: (א) ביטוח זכויות פנסיה של עובד המדינה בשל רכיבי משכורת שאינם חלק מהמשכורת הקובעת, כהגדרתה [[בסעיף 8]], מקצתם או כולם, בקופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], ייעשה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אחר, שיאושרו על ידי שר האוצר.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי ליצור לעובד או לאדם אחר שהוראות חוק זה חלות עליו מכוח חוק או הסכם אף אחת מזכויות אלה:
:: (1) זכות לגמלאות בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) זכות לביטוח זכויות פנסיה בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א), בלי שנעשה לגביו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ב': סוהר, שוטר ועובד שירותי הביטחון (תיקון: תשס&quot;ד-2) ===

@ 108ב. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ו-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;המועד הקובע&quot; - יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003);
:- &quot;מסלול קצבת גישור&quot; - שירות המקנה זכאות לתשלום קצבת גישור לעובד חדש בשירותי הביטחון שפרש משירות לפני הגיעו לגיל פרישת חובה;
:- &quot;סוהר חדש&quot; - מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי [[פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]], לרבות סוהר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, ולמעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים [[שבסעיף 108ח]];
:- &quot;עובד שירותי הביטחון&quot; ו&quot;שירותי הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 63א]];
:- &quot;עובד חדש בשירותי הביטחון&quot; - עובד המדינה בשירותי הביטחון, שהתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים [[שבסעיף 108ח]];
:- &quot;עובד ביטחון חדש&quot; - סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון;
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - קופת גמל לקצבה, שהיא קופת ביטוח כהגדרתה [[בתקנות קופות הגמל]];
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot;, &quot;קרן ותיקה&quot;, &quot;קרן חדשה מקיפה&quot; ו&quot;קרן חדשה כללית&quot; - כהגדרתן [[בתקנות קופות הגמל]];
:- &quot;קצבת גישור&quot; - סכום המשתלם מדי חודש לעובד שירותי הביטחון שפרש משירותו עד הגיעו לגיל מסוים בהתאם להוראות שנקבעו מכוח [[סעיף 108ז(א)]];
:- &quot;קרן חדשה&quot; - קרן חדשה מקיפה וקרן חדשה כללית;
:- &quot;קרן פנסיה&quot; - קרן ותיקה או קרן חדשה;
:- &quot;שוטר חדש&quot; - מי שנמנה עם חיל המשטרה, לרבות שוטר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים [[שבסעיף 108ח]];
:- &quot;תקנות קופות הגמל&quot; - [[=תקנות קופות הגמל|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ&quot;ד-1964]].

@ 108ג. עובד ביטחון חדש (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון חדש, ואולם -
: (1) הוראות [[סעיפים 63ז עד 63יב]] יחולו על עובד חדש בשירותי הביטחון, אלא אם כן נקבעו הוראות אחרות בענינים האמורים [[63ז|באותם סעיפים]] בתקנות לפי [[סעיף 108ז]];
: (2) יחולו עליו הוראות [[סימן זה]].

@ 108ד. ביטוח לעובד ביטחון חדש (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: עובד ביטחון חדש יהיה מבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח או בשתיהן, בהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 108ה. הפרשות לקרן פנסיה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) בשל משכורתו של עובד ביטחון חדש ישולמו, מדי חודש, החל בחודש ינואר 2004, לקרן פנסיה או לקופת ביטוח כאמור בסעיף קטן (ב) סכומים כמפורט להלן:
:: (1) מאוצר המדינה - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקופת גמל לקצבה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור [[בסעיף 107א]] שלא חל עליו הסכם או חוזה;
:: (2) ממשכורתו של עובד הביטחון החדש - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1), או שיעור גבוה יותר עד לתקרה הקבועה על פי דין אם ביקש זאת עובד הביטחון החדש.
: (ב) קרן הפנסיה או קופת הביטוח, שהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישולמו לה תהיה -
:: (1) לגבי עובד ביטחון חדש הרשאי להיות מבוטח בקרן ותיקה על פי דין - קרן ותיקה כאמור אם ביקש זאת העובד, ואם לא ביקש, זאת - קרן פנסיה או קופת ביטוח כאמור בפסקה (2);
:: (2) לגבי עובד ביטחון חדש שפסקה (1) אינה חלה עליו - קרן חדשה או קופת ביטוח, ובלבד ששיעורי ההפרשה מאוצר המדינה לא יעלו על האמור בסעיף קטן (א)(1).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;המשכורת המבוטחת&quot; -
::: (1) לגבי שוטר חדש וסוהר חדש - הרכיבים המשולמים לשוטר החדש או לסוהר החדש, שהיו מובאים בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לשוטר או לסוהר שחוק זה חל עליהם, בתוספת רכיבים שקבעה הממשלה;
::: (2) לגבי עובד חדש בשירותי הביטחון - רכיבים המשולמים לעובד החדש בשירותי הביטחון שקבעה הממשלה;
::- &quot;משכורת קובעת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 8]].

@ 108ו. קביעת קרן הפנסיה או תכנית הביטוח של עובד הביטחון החדש (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) קרן הפנסיה או תכנית הביטוח כאמור [[בסעיף 108ה(ב)(2)]] תיקבע בידי עובד הביטחון החדש על פי שיקול דעתו הבלעדי.
: (ב) לא יאוחר מ-30 ימים לפני תחילת עבודתו, תימסר לעובד הביטחון החדש הודעה שתכלול את כל האמור להלן:
:: (1) זכותו לבחור בקרן חדשה או בקופת ביטוח לפי שיקול דעתו;
:: (2) פרטים על האפשרויות הפנסיוניות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קרן הפנסיה או קופת הביטוח שנבחרו כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (3) ההוראות שיחולו עליו אם לא יבחר קרן פנסיה או קופת ביטוח, כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) משרד ראש הממשלה או המשרד לביטחון הפנים, לפי הענין, בהסכמת שר האוצר, יקבעו קרן פנסיה או קופת ביטוח שבה יהיו מבוטחים -
:: (1) עובד ביטחון חדש שבחר להיות מבוטח בה;
:: (2) עובד ביטחון חדש שלא בחר בקרן או בקופת ביטוח, אחרות, עד למועד תחילת התשלומים בשל משכורתו כאמור [[בסעיף 108ה]].

@ 108ז. תקנות (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע, בשים לב לצרכים המיוחדים של המשטרה, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוראות ותנאים בענינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, לרבות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כהגדרתו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], ואולם הוראות ותנאים בעניין תשלום גמלאות לעובדים חדשים בשירותי הביטחון שפרשו לגמלאות לפני גיל פרישת חובה עד למועד שייקבע בהן ייקבעו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; תקנות כאמור לענין עובדים חדשים בשירות הביטחון ייקבעו בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים - בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: (א1) (((החל ממועד שיקבע השר לביטחון לאומי לפי [[סעיף 6 לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ&quot;ו-2026]]):)) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה:
:: (1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של המשטרה;
:: (2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה;
:: (3) המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור;
:: (4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור;
:: (5) במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור.
: (ב) שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, ולפי המלצת ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או ראש שירות הביטחון הכללי, לפי העניין, ובאישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שישיבותיה חסויות, רשאי לקבוע, בצו נפרד לכל אחד משירותי הביטחון, מקצוע שאינו ייחודי לשירות הביטחון, אחד או יותר, אשר עובד שיחל לעבוד בו באותו שירות ביטחון לאחר מועד הוספתו לצו, לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה:
:: (1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודיים של שירות הביטחון;
:: (2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה בשירות הביטחון, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר בתוך שירות הביטחון, לצד המאפיינים הייחודיים של שירות הביטחון;
:: (3) שירות הביטחון מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור;
:: (4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו בשירות הביטחון במהלך 36 החודשים שקדמו למועד מתן המלצת ראש שירות הביטחון לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו עובדים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור;
:: (5) במועד מתן המלצת ראש שירות הביטחון לגביו, 50% לפחות מכלל העובדים החדשים בשירות הביטחון המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ&quot;ו-2026]].))
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ&quot;ו-2026]].))

@ 108ח. סייג לתחולת [[סימן זה]] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ט-2)
: על אף הוראות [[סימן זה]], הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (6), ולא יראו כל אחד מהם כסוהר חדש, כעובד חדש בשירותי הביטחון או כשוטר חדש, לפי הענין:
: (1) עובד שירותי הביטחון שבמועד הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים [[בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 107ב(2)]], ונתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] לאחר המועד הקובע;
: (2) עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי [[סעיף 40 לחוק המינויים]] ונתמנה לשירות המדינה לפי [[החוק האמור]] לאחר המועד הקובע, ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לענין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
: (2א) עובד שירות הביטחון הכללי שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי [[סעיף 40 לחוק המינויים]] והתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נתמנה לשירות המדינה לפי [[החוק האמור]] לאחר המועד הקובע;
:: (2) עבר להיות מועסק בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, והכל כפי שקבע ראש הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, לפי [[+|סעיפים 2(ג)]] [[ו-21 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]], ונתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] לאחר המועד הקובע;
:: ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לעניין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
: (3) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (א) במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי [[סעיף 86]] (בפסקה זו - המעסיק הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד הקובע;
:: (ב) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
:: (ג) לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעסיק הקודם לבין תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
:: (ד) הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעסיק הקודם;
: (4) מי שהיה שוטר וחזר להיות שוטר חדש, מי שהיה סוהר וחזר להיות סוהר חדש, או מי שהיה עובד שירותי הביטחון, וחזר להיות עובד חדש בשירותי הביטחון, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו תקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;
: (5) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (א) במועד הקובע הוא היה עובד המדינה, שוטר, סוהר או חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע, או שלאחר המועד הקובע היה חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע ואינו חייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:: (ב) הוראות חוק זה או הוראות [[חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]], למעט [[-|פרק ד'1 שבו]], לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;
:: (ג) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
:: (ד) לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כעובד ביטחון חדש; לענין זה יראו גם את המועד שבו החל עובד חדש בשירותי הביטחון לעבוד בחוזה לפי [[סעיף 40 לחוק המינויים]] או לעבוד בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כאמור בפסקה (2א)(2), כמועד תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
:: (ה) הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת משנה (א);
: (6) עובד ביטחון חדש שהתקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]], [[23]], [[26]], [[27]], [[28]], [[77(ה)]] [[או 78]], לפני שהותקנו תקנות לפי [[סעיף 108ז]].

@ 108ט. הסדרי מעבר לפנסיה צוברת לעובד ביטחון (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון שנתקיימו בו התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2), ויראו אותו כעובד ביטחון חדש:
: (1) הוא הגיש בקשה להיות עובד ביטחון חדש לפי הוראות [[סימן זה]], ובכלל זה ביקש כי הוראות חוק זה לא יחולו עליו;
: (2) בקשתו אושרה בהתאם לתקנות שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לענין זכאות לרכוש ביטוח פנסיוני בעבור תקופות שירות קודמות למועד הגשת הבקשה וזכאות לתגמול בשל התקופה האמורה; תקנות כאמור ייקבעו, לענין עובדים בשירות הביטחון - בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים - בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

== פרק י': הוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ד-2) ==

@ 109. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ח, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובענינים אלה:
:: (1) שיטת ההיווּן של קצבאות כשזה דרוש לענין [[סעיפים 22]], [[26(ב)]] [[או 60]];
:: (2) התנאים שבהם יהיה מותר היווּנה של כל קצבה אחרת ושיטת היוונה, לרבות היווּן קצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה בתוקף האמור [[בסעיף 46(ב)]];
:: (3) הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות על ידי הועדה הרפואית, וכן הדרכים להגשת דרישה לקביעת דרגת נכות מחדש לענין [[סעיף 98]];
:: (4) דינים וחשבונות, הצהרות ותעודות שתובע גמלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;
:: (5) סדרי הגשת תביעות לגמלאות;
:: (6) מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) תקנות לפי פסקה (2) לסעיף קטן (א) -
:: (1) לא יורשה בהן היווּן של יותר מעשרים וחמישה אחוזים מהקצבאות;
:: (2) ההיווּן של קצבת פרישה לא יביא לפיהן, בחישוב קצבת שאיריו של הזכאי לפי [[סעיף 28(א) רישה]], לידי הפחתת קצבת השאירים;
:: (3) לא תהוון לפיהן קצבה שתגיע לזכאי כעבור שש שנים ממועד ההיוון;
:: (4) לא יורשה בהן היוון של שיעור מהסכום המועבר לבן זוג לשעבר כאמור [[בסעיף 58א]], אלא אם כן ביקש הזכאי לקצבת פרישה להוון את אותו שיעור גם מהחלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר ההעברה, ובעד אותה תקופה, וניתנה לכך את הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות), תשי״ז–1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי), התשנ״ט–1998]].))

@ 110. שירות מלפני תחילת הנוסח הקודם
: בתנאים שנקבעו על ידי הממשלה מותר לשלם גמלה לרגל פרישתו של עובד אף אם פרש לפני כ' באב תשט&quot;ו (8 באוגוסט 1955); לענין קביעת זכות כלשהי לפי חוק זה תבוא בחשבון כל תקופת שירות שחלה לפני היום האמור.
: ((פורסמה [[הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של עובד לפני תחילת החוק]] (י&quot;פ תשי&quot;ט, 1633).))
: ((פורסמה [[הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של מורה לפני תחולת החוק]] (י&quot;פ תשכ&quot;ב, 848).)) 

@ 111. תחילה
: תחילתו של נוסח משולב זה ביום כ&quot;ח בתמוז תש&quot;ל (1 באוגוסט 1970).

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 107א(ג)(2)(ב)]]))) ====
@ : בתי חולים ממשלתיים;
@ : ממ&quot;ג - מרכז למחקר גרעיני;
@ : רפא&quot;ל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ד) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15(4)]], [[17(1)]], [[18]], [[20(ד)]], [[35]], [[46(ג)]], [[57(1)]], [[64]], [[66(ב)]], [[69]], [[69א]], [[76(א)]], [[80]], [[95]], [[105(א)]]))) ====
=== חלק א' ===
==== ((([[סעיפים 15(4)]], [[76(א)]]))) ====
: {|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1964 || 40
|-
| אפריל עד אוגוסט 1964 || 40 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1964 עד אפריל 1965 || 40 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1965 || 41
|-
| ינואר עד אוגוסט 1966 || 41 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1966 עד אפריל 1967 || 41 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1967 ואילך || 42
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[סעיפים 15(4)]], [[17(1)]], [[35]], [[57(1)]], [[69]], [[69א]], [[80]], [[95]]))) ====
: {|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1949 || 55
|-
| אפריל עד אוגוסט 1949 || 55 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 55 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1950 || 56
|-
| ינואר עד אוגוסט 1951 || 56 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1951 עד אפריל 952 || 56 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1952 ואילך || 57
|}

=== חלק ג' ===
==== ((([[סעיפים 20(ד)]], [[69(א)]]))) ====
: {|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1954 || 50
|-
| אפריל עד אוגוסט 1954 || 50 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1954 עד אפריל 1955 || 50 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1955 || 51
|-
| ינואר עד אוגוסט 1956 || 51 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1956 עד אפריל 1957 || 51 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1957 ואילך || 52
|}

=== חלק ד' ===
==== ((([[סעיף 64]]))) ====
: {|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1947 || 57
|-
| אפריל עד אוגוסט 1947 || 57 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 || 57 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1948 || 58
|-
| ינואר עד אוגוסט 1949 || 58 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 58 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1950 ואילך || 59
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOSUB__ ==
=== חלק א' (תיקון: תשע&quot;ב) ===
==== ((([[סעיף 8|סעיף 8, ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot;]]))) ====
@ (1) : הדירוג המינהלי;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המהנדסים;
@ (4) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (5) : דירוג העיתונאים בשירות הציבורי;
@ (6) : דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג הפרקליטים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (8) : דירוג הפסיכולוגים;
@ (9) : דירוג הרוקחים;
@ (10) : דירוג הפיזיותרפיסטים;
@ (11) : דירוג המרפאים בעיסוק;
@ (12) : דירוג האחים והאחיות;
@ (13) : דירוג הביוכימאים והמיקרוביולוגים;
@ (14) : דירוג טכנאי הרנטגן;
@ (15) : דירוג הפארה–רפואיים (לרבות קלינאי תקשורת);
@ (16) : דירוג העובדים הסוציאליים;
@ (17) : דירוג מקצ&quot;ט;
@ (18) : דירוג המפקחים הימיים;
@ (19) : דירוג שירות החוץ.

=== חלק ב' (תיקון: תשע&quot;ב) ===
==== ((([[סעיף 8|ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים&quot; שבסעיף 8]], כפי שהוחלה לגבי שוטרים [[בסעיף 71א(ג)]]))) ====
@ (1) : הדירוג האחיד;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המהנדסים;
@ (4) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (5) : דירוג המח&quot;ר המועדף;
@ (6) : דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג משטרתי מיוחד;
@ (8) : דירוג מחקר ופיתוח משטרתי;
@ (9) : דירוג הקצינים הטכניים;
@ (10) : דירוג הקצינים המקצועיים.

=== חלק ג' (תיקון: תשע&quot;ב) ===
==== ((([[סעיף 8|ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים&quot; שבסעיף 8]], כפי שהוחלה לגבי סוהרים [[בסעיף 81(5א)]]))) ====
@ (1) : הדירוג האחיד;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המהנדסים;
@ (4) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (5) : דירוג המח&quot;ר המועדף;
@ (6) : דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג הרוקחים;
@ (8) : דירוג האחים והאחיות;
@ (9) : דירוג טכנאי הרנטגן;
@ (10) : דירוג שירות בתי הסוהר מיוחד;
@ (11) : דירוג הקצינים הטכניים;
@ (12) : דירוג הקצינים המקצועיים.

=== חלק ד' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===
==== ((([[סעיף 8|ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים&quot; שבסעיף 8]], כפי שהוחלה לגבי עובדי שירותי הביטחון [[בסעיף 63א1]]))) ====
@ (1) : הדירוג המינהלי;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המח&quot;ר המיוחד;
@ (4) : דירוג המהנדסים;
@ (5) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (6) : דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג הקצינים הטכניים.

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשע&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיפים 9(ב)]], [[63א2(ב)(2)]] [[ו-71א1(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====

=== חלק א' ===
==== ((([[פסקאות (1) ו-(2) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], [[פסקה (1)(א) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 63א2(ב)(2)]] [[ופסקה (1) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 71א1(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
: {|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| מינואר 2009 עד מרס 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.1488 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 2.25 || 0.1281 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 2.25 || 0.2736 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 2.25 || 0.4191 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 2.25 || 0.5647 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 2.25 || 0.7102 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 2.25 || 0.8557 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 2.25 || 1.0013 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 2.25 || 1.1468 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 2.25 || 1.2924 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.4379 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.5834 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.7115 || 0.0172 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 1.7115 || 0.1603 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.3033 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 1.7115 || 0.4464 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.5895 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 1.7115 || 0.7326 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 0.8757 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.0188 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.1619 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.3049 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 1.4480 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 1.5911 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 1.7342 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 1.8773 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 2.0204 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.1569
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.3137
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.4706
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.6275
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.7843
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.9412
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0.9412
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[פסקה (3) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;6&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אפריל 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| ינואר 2009 || 0.3502 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.6108 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.9167 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 1.2229 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 1.5295 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 1.8365 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 2.1437 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 2.4513 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 2.7592 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 3.0675 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 3.3761 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 3.6851 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 3.9944 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 4.3040 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 4.6140 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 4.9243 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 5.2349 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 5.5459 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 5.8572 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 6.1689 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 6.2500 || 0.2173 || 0 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 6.2500 || 0.5113 || 0 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 6.2500 || 0.8056 || 0 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 6.2500 || 1.0000 || 0.0992 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.0000 || 0.3912 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.0000 || 0.6835 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.0000 || 0.9761 || 0 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0 || 1.2691 || 0 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 0 || 1.5623 || 0 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 0 || 1.8559 || 0 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 0 || 2.1498 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 0 || 2.4440 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 0 || 2.7385 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 0 || 2.9051 || 0.1247 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 0 || 2.9051 || 0.4115 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 0 || 2.9051 || 0.698 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 0 || 0.9861 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 0 || 1.2738 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 0 || 1.5619 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 0 || 1.8502 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 0 || 2.1389 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 0 || 2.4279 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 0 || 2.7338 || 0
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.0401 || 0
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.0149
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.3120
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.6093
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.9070
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0 || 0.9070
|}
=== חלק ג' ===
==== ((([[פסקה (4) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| מינואר 2009 עד מרס 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.2679 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 4.0500 || 0.2265 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 4.0500 || 0.4840 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 4.0500 || 0.7414 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 4.0500 || 0.9988 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 4.0500 || 1.2563 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 4.0500 || 1.5137 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 4.0500 || 1.7711 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 4.0500 || 2.0286 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 4.0500 || 2.2860 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 2.5434 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 2.8009 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 3.0583 || 0 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 3.2196 || 0.0931 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 3.2196 || 0.3425 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 3.2196 || 0.5919 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 3.2196 || 0.8413 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 3.2196 || 1.0907 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 3.2196 || 1.3401 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 3.2196 || 1.5895 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 3.2196 || 1.8389 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 3.2196 || 2.0883 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 2.3377 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 2.5871 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 2.8365 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 3.0859 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 3.3353 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.1498
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.2996
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.4494
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.5993
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.7491
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.8989
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0.8989
|}
=== חלק ד' ===
==== ((([[פסקה (5) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ד-3)
{|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אפריל 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| מינואר 2009 עד מרס 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.1488 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 2.2500 || 0.1281 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 2.2500 || 0.2736 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 2.2500 || 0.4191 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 2.2500 || 0.5647 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 2.2500 || 0.7102 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 2.2500 || 0.8557 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 2.2500 || 1.0013 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 2.2500 || 1.1468 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 2.2500 || 1.2924 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.4379 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.5834 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.7115 || 0.0172 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 1.7115 || 0.1603 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.3033 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 1.7115 || 0.4464 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.5895 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 1.7115 || 0.7326 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 0.8757 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.0188 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.1619 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.3049 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 1.4480 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 1.5911 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 1.7342 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 1.8773 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 2.0204 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.1569
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.3137
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.4706
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.6275
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.7843
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.9412
|-
| מינואר 2013 עד מרס 2013 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.9412
|-
| מאפריל 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0.9412
|}

=== חלק ה' ===
==== ((([[פסקה (6) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]] [[ופסקה (2) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 71א1(ג)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;300px&quot; | מועד הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2011
|-
| מיום ג' באב התש&quot;ע (14 ביולי 2010) עד יום ג' באלול התש&quot;ע (13 באוגוסט 2010) || 0.191
|-
| מיום ד' באלול התש&quot;ע (14 באוגוסט 2010) עד יום ה' בתשרי התשע&quot;א (13 בספטמבר 2010) || 0.382
|-
| מיום ו' בתשרי התשע&quot;א (14 בספטמבר 2010) עד יום ה' בחשון התשע&quot;א (13 באוקטובר 2010) || 0.573
|-
| מיום ו' בחשוון התשע&quot;א (14 באוקטובר 2010) עד יום ו' בכסלו התשע&quot;א (13 בנובמבר 2010) || 0.764
|-
| מיום ז' בכסלו התשע&quot;א (14 בנובמבר 2010) עד יום ו' בטבת התשע&quot;א (13 בדצמבר 2010) || 0.955
|-
| מיום ז' בטבת התשע&quot;א (14 בדצמבר 2010) עד יום ח' בשבט התשע&quot;א (13 בינואר 2011) || 1.146
|-
| מיום ט' בשבט התשע&quot;א (14 בינואר 2011) עד יום ט' באדר א' התשע&quot;א (13 בפברואר 2011) || 1.337
|-
| מיום י' באדר א' התשע&quot;א (14 בפברואר 2011) עד יום ז' באדר ב' התשע&quot;א (13 במרס 2011) || 1.528
|-
| מיום ח' באדר ב' התשע&quot;א (14 במרס 2011) עד יום ט' בניסן התשע&quot;א (13 באפריל 2011) || 1.719
|-
| מיום י' בניסן התשע&quot;א (14 באפריל 2011) עד יום ט' באייר התשע&quot;א (13 במאי 2011) || 1.910
|-
| מיום י' באייר התשע&quot;א (14 במאי 2011) עד יום י&quot;א בסיוון התשע&quot;א (13 ביוני 2011) || 2.101
|-
| מיום י&quot;ב בסיוון התשע&quot;א (14 ביוני 2011) עד יום י&quot;א בתמוז התשע&quot;א (13 ביולי 2011) || 2.292
|-
| מיום י&quot;ב בתמוז התשע&quot;א (14 ביולי 2011) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) || 2.483
|}

=== חלק ו' ===
==== ((([[פסקה (7)(א) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | תוספת (סכום בשקלים חדשים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| ינואר 2009 || 20.80 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 41.54 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 62.22 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 82.84 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 103.40 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 123.89 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 144.33 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 164.71 || 0 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 185.02 || 0 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 205.28 || 0 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 225.48 || 0 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 245.61 || 0 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 265.69 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 285.71 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 305.68 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 325.58 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 345.43 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 365.22 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 384.95 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 388.44 || 16.18 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 387.88 || 36.36 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 387.32 || 56.48 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 386.76 || 76.55 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 386.21 || 96.55 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 102.15 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 121.49 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 140.77 || 0 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 160.00 || 0 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 179.17 || 0 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 198.29 || 0 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 217.35 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 236.36 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 255.32 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 266.29 || 7.93 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 265.35 || 27.72 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 264.41 || 47.46 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 30.61 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 49.30 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 67.93 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 86.52 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 101.12 || 3.93
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 100.00 || 23.53
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 98.75 || 43.07
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 97.50 || 62.55
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 96.25 || 81.97
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 95.01 || 101.33
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 93.77 || 120.62
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 92.54 || 139.86
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 82.40
|}
=== חלק ז' ===
==== ((([[פסקה (7)(ב) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012
|-
| ינואר 2009 || 0.044 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.087 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.131 || 0
|-
| אפריל 2009 || 0.175 || 0
|-
| מאי 2009 || 0.218 || 0
|-
| יוני 2009 || 0.262 || 0
|-
| יולי 2009 || 0.306 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 0.350 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 0.393 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 0.437 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 0.481 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 0.524 || 0
|-
| ינואר 2010 || 0.568 || 0
|-
| פברואר 2010 || 0.612 || 0
|-
| מרס 2010 || 0.655 || 0
|-
| אפריל 2010 || 0.699 || 0
|-
| מאי 2010 || 0.743 || 0
|-
| יוני 2010 || 0.786 || 0
|-
| יולי 2010 || 0.830 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 0.874 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 0.917 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 0.961 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 1.005 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 1.049 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 0.043
|-
| פברואר 2011 || 0 || 0.086
|-
| מרס 2011 || 0 || 0.129
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0.172
|-
| מאי 2011 || 0 || 0.215
|-
| יוני 2011 || 0 || 0.258
|-
| יולי 2011 || 0 || 0.301
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 0.345
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 0.388
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 0.431
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 0.474
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 0.517
|}

=== חלק ח' ===
==== ((([[פסקה (8) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה שאינה עולה על דרגה 17+ או בדירוג המח&quot;ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה שאינה עולה על דרגה 38+
|-
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2010 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2011
|-
| מינואר 2009 עד יולי 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.3684 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 0 || 0.234
|-
| ספטמבר 2010 || 0 || 0.467
|-
| אוקטובר 2010 || 0 || 0.701
|-
| נובמבר 2010 || 0 || 0.935
|-
| דצמבר 2010 || 0 || 1.168
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.402
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.636
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.869
|-
| אפריל 2011 || 0 || 2.103
|-
| מאי 2011 || 0 || 2.336
|-
| יוני 2011 || 0 || 2.570
|-
| יולי 2011 || 0 || 2.804
|}
@
{|
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה 18 ומעלה או בדירוג המח&quot;ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה 39 ומעלה
|-
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2010 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2011
|-
| מינואר 2009 עד יולי 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.2631 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 0 || 0.238
|-
| ספטמבר 2010 || 0 || 0.48
|-
| אוקטובר 2010 || 0 || 0.71
|-
| נובמבר 2010 || 0 || 0.95
|-
| דצמבר 2010 || 0 || 1.19
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.43
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.67
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.90
|-
| אפריל 2011 || 0 || 2.14
|-
| מאי 2011 || 0 || 2.38
|-
| יוני 2011 || 0 || 2.62
|-
| יולי 2011 || 0 || 2.86
|}

=== חלק ט' ===
==== ((([[פסקה (9) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | דרג מזכיר שני, מזכיר ראשון או יועץ
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013
|-
| ינואר 2009 || 0.0749 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.1496 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.2240 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 0.2982 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 0.3722 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 0.4460 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 0.5196 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 0.5929 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 0.6661 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 0.7390 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 0.8117 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 0.8842 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 0.9565 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 1.0286 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 1.1004 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 1.1721 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 1.2435 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 1.3148 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 1.3858 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 1.4566 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 1.5273 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 1.5977 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 1.6679 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 1.7379 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 0.1264 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 0.2524 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 0.3780 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0.5033 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 0.6282 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 0.7528 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 0.8771 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 1.0010 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 1.1245 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.2477 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.3706 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.4931 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 0.1224
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 0.2445
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 0.3663
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 0.4877
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 0.6088
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 0.7296
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 0.8499
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 0.9698
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 1.0894
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 1.2086
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 1.3275
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 1.4460
|}
@
{|
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | דרג ציר-יועץ, ציר או שגריר
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013
|-
| ינואר 2009 || 0.0599 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.1196 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.1792 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 0.2386 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 0.2978 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 0.3568 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 0.4157 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 0.4744 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 0.5329 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 0.5912 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 0.6494 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 0.7074 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 0.7652 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 0.8229 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 0.8803 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 0.9377 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 0.9948 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 1.0518 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 1.1087 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 1.1653 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 1.2218 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 1.2782 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 1.3343 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 1.3903 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 0.1585 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 0.2026 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 0.3034 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0.4040 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 0.5043 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 0.6043 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 0.7040 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 0.8035 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 0.9027 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.0016 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.1002 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.1985 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 0.0986
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 0.1968
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 0.2949
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 0.3926
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 0.4901
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 0.5873
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 0.6842
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 0.7807
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 0.8770
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 0.9729
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 1.0686
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 1.1640
|}

=== חלק י' ===
==== ((([[פסקה (10) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], [[פסקה (1)(ב) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 63א2(ב)(2)]] {{ש}} [[ופסקה (3) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 71א1(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
: {|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2010 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013
|-
| מינואר 2009 עד דצמבר 2009 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.0511 || 0 || 0 || 0
|-
| מינואר 2010 עד דצמבר 2010 || 0 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2010 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.3234 || 0 || 0
|-
| מינואר 2011 עד דצמבר 2011 || 0 || 0 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2011 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.3185 || 0
|-
| מינואר 2012 עד דצמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2012 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.2166
|}
: לעניין [[תוספת חלק י|חלק זה]], בחישוב חודשי השירות יחול האמור [[בסעיף 10(1)]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOSUB__ ==
=== חלק א' ===
==== ((([[סעיפים 9א(ב)]], [[63א3(ב)]] [[ו-71א2(ב)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot; | מועד פרישה !! colspan=&quot;3&quot; | שיעור תוספת השחיקה באחוזים מקצבת הבסיס
|-
! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש מרס 2009 !! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש אפריל 2009 עד קצבת חודש מרס 2010 !! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש אפריל 2010 ואילך
|-
| עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000) || 5 || 9 || 12
|-
| מיום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001) עד יום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) || 5 || 9 || 11
|-
| מיום י&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (1 בינואר 2002) עד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002) || 5 || 9 || 10
|-
| מיום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003) עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) || 5 || 9 || 9
|-
| מיום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) עד יום י&quot;ט בטבת התשס&quot;ה (31 בדצמבר 2004) || 5 || 8 || 8
|-
| מיום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) עד יום ל' בכסלו התשס&quot;ו (31 בדצמבר 2005) || 5 || 8 || 8
|-
| מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) עד יום י' בטבת התשס&quot;ז (31 בדצמבר 2006) || 5 || 6 || 6
|-
| מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007) || 5 || 5 || 5
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[סעיפים 9א(ג)]], [[63א3(ג)]] [[ו-71א2(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
: {|
! width=&quot;300px&quot; | מועד הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | שיעור הניכוי מהמדד לשנת 2008 בנקודות האחוז
|-
| עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000) || 0.6
|-
| מיום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001) עד יום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) || 0.55
|-
| מיום י&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (1 בינואר 2002) עד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002) || 0.5
|-
| מיום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003) עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) || 0.45
|-
| מיום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) עד יום י&quot;ט בטבת התשס&quot;ה (31 בדצמבר 2004) || 0.4
|-
| מיום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) עד יום ל' בכסלו התשס&quot;ו (31 בדצמבר 2005) || 0.35
|-
| מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) עד יום י' בטבת התשס&quot;ז (31 בדצמבר 2006) || 0.3
|-
| מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007) || 0.25
|}
=== חלק ג' ===
==== ((([[סעיף 9א(ד)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | לגבי דירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית
|-
! width=&quot;300px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך
|-
| עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) || 5
|}
=== חלק ד' ===
==== ((([[סעיף 9א(ד)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | לגבי דירוג עובדי הוראה
|-
! width=&quot;300px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך
|-
| עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) || 1.95
|}
=== חלק ה' ===
==== ((([[סעיף 9א(ד)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | לגבי דירוג הרופאים
|-
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot; | | מועד פרישה !! colspan=&quot;3&quot; | שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים
|-
! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש מאי 2010 !! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש יוני 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 !! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש ינואר 2011 ואילך
|-
| עד יום י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009) || 3.964 || 7.927 || 11.891
|-
| מיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) עד יום י&quot;ח בסיוון התש&quot;ע (31 במאי 2010) || 0 || 3.813 || 7.625
|-
| מיום י&quot;ט בסיוון התש&quot;ע (1 ביוני 2010) עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) || 0 || 0 || 3.672
|}
== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 63יד(ז)]] [[ו-63יז]]))) ====
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot; | מועד תחילת שירות ברשות !! colspan=&quot;3&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;100px&quot; | בחודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | בחודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | בחודש יולי 2013
|-
| מיום א' באב התשע&quot;א (1 באוגוסט 2011) עד יום א' באלול התשע&quot;א (31 באוגוסט 2011) || 1.7115 || 0.7326 || 0
|-
| מיום ב' באלול התשע&quot;א (1 בספטמבר 2011) עד יום ב' בתשרי התשע&quot;ב (30 בספטמבר 2011) || 1.7115 || 0.8757 || 0
|-
| מיום ג' בתשרי התשע&quot;ב (1 באוקטובר 2011) עד יום ג' בחשוון התשע&quot;ב (31 באוקטובר 2011) || 1.7115 || 0.0188 || 0
|-
| מיום ד' בחשוון התשע&quot;ב (1 בנובמבר 2011) עד יום ד' בכסלו התשע&quot;ב (30 בנובמבר 2011) || 1.7115 || 0.1619 || 0
|-
| מיום ה' בכסלו התשע&quot;ב (1 בדצמבר 2011) עד יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) || 1.7115 || 1.3049 || 0
|-
| מיום ז' בטבת התשע&quot;ב (2 בינואר 2012) עד יום ז' בשבט התשע&quot;ב (31 בינואר 2012) || 0 || 1.4480 || 0
|-
| מיום ח' בשבט התשע&quot;ב (1 בפברואר 2012) עד יום ו' באדר התשע&quot;ב (29 בפברואר 2012) || 0 || 1.5911 || 0
|-
| מיום ז' באדר התשע&quot;ב (1 במרס 2012) עד יום ח' בניסן התשע&quot;ב (31 במרס 2012) || 0 || 1.7342 || 0
|-
| מיום ט' בניסן התשע&quot;ב (1 באפריל 2012) עד יום ח' באייר התשע&quot;ב (30 באפריל 2012) || 0 || 1.8773 || 0
|-
| מיום ט' באייר התשע&quot;ב (1 במאי 2012) עד יום י' בסיוון התשע&quot;ב (31 במאי 2012) || 0 || 2.0204 || 0
|-
| מיום י&quot;א בסיוון התשע&quot;ב (1 ביוני 2012) עד יום י' בתמוז התשע&quot;ב (30 ביוני 2012) || 0 || 2.1635 || 0
|-
| מיום י&quot;א בתמוז התשע&quot;ב (1 ביולי 2012) עד יום י&quot;ב באב התשע&quot;ב (31 ביולי 2012) || 0 || 2.1635 || 0.157
|-
| מיום י&quot;ג באב התשע&quot;ב (1 באוגוסט 2012) עד יום י&quot;ג באלול התשע&quot;ב (31 באוגוסט 2012) || 0 || 2.1635 || 0.314
|-
| מיום י&quot;ד באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2012) עד יום י&quot;ד בתשרי התשע&quot;ג (30 בספטמבר 2012) || 0 || 2.1635 || 0.471
|-
| מיום ט&quot;ו בתשרי התשע&quot;ג (1 באוקטובר 2012) עד יום ט&quot;ו בחשוון התשע&quot;ג (31 באוקטובר 2012) || 0 || 2.1635 || 0.627
|-
| מיום ט&quot;ז בחשוון התשע&quot;ג (1 בנובמבר 2012) עד יום ט&quot;ז בכסלו התשע&quot;ג (30 בנובמבר 2011) || 0 || 2.1635 || 0.784
|-
| מיום י&quot;ז בכסלו התשע&quot;ג (1 בדצמבר 2012) עד יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) || 0 || 2.1635 || 0.941
|-
| מיום כ' בטבת התשע&quot;ג (2 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ג בתמוז התשע&quot;ג (1 ביולי 2013) || 0 || 0 || 0.941
|}

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ה) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 9(ג)]] [[ו-105(ג3)]]))) ====

=== חלק א' ===
@ (1) : הדירוג המינהלי;
@ (2) : הדירוג האחיד;
@ (3) : דירוג טכנאי הרנטגן;
@ (4) : דירוג המח&quot;ר, לרבות פסיכולוגים ולרבות עובדי ביקורת;
@ (5) : דירוג המהנדסים;
@ (6) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (7) : דירוג הפיזיותרפיסטים;
@ (8) : דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (9) : דירוג העיתונאים בשירות הציבורי;
@ (10) : דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים;
@ (11) : דירוג הרוקחים;
@ (12) : דירוג האחים והאחיות;
@ (13) : דירוג הפארה-רפואיים (לרבות קלינאי תקשורת וטכנולוגים רפואיים);
@ (14) : דירוג המרפאים בעיסוק;
@ (15) : דירוג המפקחים הימיים;
@ (16) : דירוג המקצ&quot;ט;
@ (17) : דירוג קלדניות שופטים;
@ (18) : דירוג מעברי הגבול;
@ (19) : דירוג רשות מקרקעי ישראל;
@ (20) : דירוג הכבאים;
@ (21) : דירוג העובדים הסוציאליים;
@ (22) : דירוג שירות החוץ;
@ (23) : דירוג הפרקליטים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (24) : דירוג ביקורת המדינה;
@ (25) : דירוג המח&quot;ר המועדף;
@ (26) : דירוג הקצינים הטכניים;
@ (27) : דירוג משטרתי מיוחד;
@ (28) : דירוג שירות בתי הסוהר מיוחד;
@ (29) : דירוג מחקר ופיתוח משטרתי;
@ (30) : דירוג נוסף שיקבע שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, שאינו טעון פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר;
@ (31) : דירוג נוסף שיקבע שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ובלבד שחל לגביו הסכם קיבוצי ארצי או הסכם קיבוצי ארצי נוסף.

=== חלק ב' ===
@ (1) : דירוג 80 במועצה להשכלה גבוהה.

=== חלק ג' ===
@ (1) : דירוג העיתונאים ברשות השידור;
@ (2) : דירוג עיתונות הפקה ברשות השידור;
@ (3) : דירוג משולב ברשות השידור.

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ב' בניסן תש&quot;ל (8 באפריל 1970).
&lt;חתימות&gt; שלמה הלל, שר המשטרה, ממלא מקום שר המשפטים</text>
      <sha1>fx7b4b54a60txrjhqsclyru4f4k81dm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שירות המדינה (גמלאות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>315377</id>
    <revision>
      <id>3022398</id>
      <parentid>3017176</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T11:00:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3022379]</comment>
      <origin>3022398</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="473570" sha1="d6j0hlx7hrbh5m0o4tmdwmtqjl5b5js" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001392}} '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ו, 135|חוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209615.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517968.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 51|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209614.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_211829.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 59|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209613.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517985.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 64|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209612.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 120|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209611.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209610.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 176|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209609.pdf}}, {{ח:תיבה|201|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 30|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209608.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 77|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209607.pdf}}.

'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 65|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_311010.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 10 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 107|הוראות מעבר|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209625.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 78|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209606.pdf}}, {{ח:תיבה|80|תיקון לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209759.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209605.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209604.pdf}}, {{ח:תיבה|255|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 80|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317775.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 128|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209602.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209261.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 10|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209601.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 11 והוראות מעבר|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209599.pdf}}, {{ח:תיבה|18|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209598.pdf}}, {{ח:תיבה|97|תיקון מס׳ 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209575.pdf}}, {{ח:תיבה|163|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209597.pdf}}, {{ח:תיבה|249|תיקון מס׳ 10 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209600.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 82|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209595.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209594.pdf}}, {{ח:תיבה|106|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209593.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 152|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 26|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209591.pdf}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209590.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 102|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209589.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 139|תיקון מס׳ 22 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209588.pdf}}, {{ח:תיבה|171|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209587.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 184|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210477.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 124|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210560.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 44|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210624.pdf}}, {{ח:תיבה|55|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210595.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 12|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210645.pdf}}, {{ח:תיבה|14|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210698.pdf}}, {{ח:תיבה|99|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210761.pdf}}, {{ח:תיבה|99|חוק הגמלאות (השלמה לתוספת היוקר)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210760.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 20|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210731.pdf}}, {{ח:תיבה|189|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210775.pdf}}, {{ח:תיבה|190|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 142|הוראת שעה [תשמ״ט] (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 63|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210849.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210883.pdf}}, {{ח:תיבה|117|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210892.pdf}}, {{ח:תיבה|162|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 85|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות המדינה (משמעת)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211017.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 33|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211343.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 86|הגדלת קיצבה לגמלאי משרד התקשורת|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211387.pdf}}, {{ח:תיבה|183|תיקון מס׳ 27 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211433.pdf}}, {{ח:תיבה|211|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211425.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 80|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 120|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 495|תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300401.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 150|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300547.pdf}}, {{ח:תיבה|602|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1865.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 83|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300591.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 51|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|130|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 126|חוק השבת קצבה לבן זוג שנישא בשנית ונישואיו השניים פקעו (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299625.pdf}}, {{ח:תיבה|914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 152|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299980.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 447|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300849.pdf}}, {{ח:תיבה|515|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 180|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1004|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301391.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 266|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301462.pdf}}, {{ח:תיבה|742|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 210|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301617.pdf}}, {{ח:תיבה|604|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|703|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303844.pdf}}, {{ח:תיבה|813|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|738|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340612.pdf}}, {{ח:תיבה|1143|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348256.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 242|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|666|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|928|תיקון מס׳ 7 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382861.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 66|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525593.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528240.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 164, 167|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 639|תיקון מס׳ 43 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4239853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 409|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 219|חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_10912219.pdf}}, {{ח:תיבה|352|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(א)}}, הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959}} ביום הקובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(ג)}} או לאחריו, למעט בסייגים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 107ב|בסעיפים 107ב}} {{ח:פנימי|סעיף 107ג|ו־107ג}}; לפי {{ח:פנימי|סעיף 108ב|סעיפים 108ב}} {{ח:פנימי|סעיף 108ג|ו־108ג}}, הוראות חוק זה לא יחולו על סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון שגויס אחרי יום 31.12.2003.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: גמלאות ושיעורן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תביעות ותשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: הוראות מיוחדות בענין עובדי שירותי הבטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2: הוראות מיוחדות בעניין עובד רשות מקרקעי ישראל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות מיוחדות בענין גננות ומורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תחולת החוק על שוטרים וסוהרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עובדים שעברו אל השירות או ממנו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: סייגי בריאות, גיל ונכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳ – אי־תחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: עובדי המדינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: סוהר, שוטר ועובד שירותי הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ב־2, תשס״ב, תשס״ד־2, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בני זוג“ –
{{ח:תתת|(1)}} עובד או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;
{{ח:תתת|(2)}} עובדת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג לשעבר“, של עובד או עובדת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לעובד או לעובדת שפרשו משירות:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהיה בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;
{{ח:תתת|(3)}} פרוד של קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל פרישת חובה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – קצבּה או מענק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטבות פרישה“ – גמלה, פיצויי פיטורים וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – יום שקבע שר האוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התרת נישואין“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – הועדה המוסמכת לקבוע את כשרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת השירות“ – ועדת שירות המדינה שנתמנתה על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החיילים המשוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המינויים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשמעת“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יחסי ממון“ – {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות החיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההעברה“ – 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום הערה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד הפירוד“ – המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין עובד או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק“ – תשלום חד־פעמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – אדם שנפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה, ואין זו פגיעת כושר ארעית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציב השירות“ – מי שנתמנה נציב שירות המדינה על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציגות עובדי המדינה“ – ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוהר“ – מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר, 1946}}, לרבות סוהר מוסף זמני ולמעט סוהר חדש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 108ב|בסעיף 108ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ או ”עובד“ – מי שנתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} וכן שוטר וסוהר, למעט עובד חדש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 107א|בסעיף 107א}}, וכן למעט – על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בסעיף 108}} – מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ־לארץ במעמד עובד מקומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומד ברשות עצמו“ – מי שהגיע לגיל 18, ובילדו ובנכדו של נפטר, לרבות ילדו החורג או המאומץ – מי שהגיע לגיל 20, ואם הוא בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}} או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}} – מי שהגיע לגיל 21, והכל פרט למי שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פירוד“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התרת נישואין;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין על פי בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק יחסי ממון}}, או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין לאיזון“ – פסק דין לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון}}, בדבר חלוקת נכסים בין בני זוג שנפרדו בשל פקיעת נישואין עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה או פסק דין אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם שניתן עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לעובד שפרש משירות או לזכאי לקצבת פרישה, בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוד של קבע“, של עובד או של זכאי לקצבת פרישה – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין העובד או הזכאי כאמור פרידה של קבע;
{{ח:תתת|(2)}} בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין העובדת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון“ – פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לעובד שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרידה של קבע“ – מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:
{{ח:תתתת|(א)}} הליך להתרת נישואין;
{{ח:תתתת|(ב)}} תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
{{ח:תתתת|(ג)}} תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
{{ח:תתתת|(ד)}} בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5א|סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון}} או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
{{ח:תתתת|(ה)}} בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 11|סעיף 11 לחוק יחסי ממון}};
{{ח:תתת|(2)}} קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של 20 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרישה משירות“ – יציאה לקצבה, מוות או פיטורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבּה“ – קצבת פרישה או קצבת שאיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת פרישה“ – סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת שאיר“ – סכום המשתלם מדי חודש לשאיריו של עובד או של עובד שפרש משירותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוטר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השיעור להעברה“ – השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השיעור המשותף“ – השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות כעובד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה המשותפת“ – תקופה החלה בתקופת השירות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר“ – תוספת המגיעה לפי חיקוק אחר, לקצבה כהגדרתה בסעיף זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שירות“ – תקופת שירות רצופה.

{{ח:סעיף|2|הפסקת רציפות מחמת פיטורים או התפטרות}}
{{ח:ת}} כדי להסיר ספק נאמר בזה:
{{ח:תת|(1)}} רציפות בשירות יראו כנפסקת מחמת פיטוריו או התפטרותו של עובד, אף אם מיד וללא הפסקה לאחר סיום שירותו עקב הפיטורים או ההתפטרות נתקבל שנית לשירות; הוראה זו אינה גורעת מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(4)}};
{{ח:תת|(2)}} התפטר או פוטר עובד מחלק של משרתו בלבד וקיבל הטבות פרישה עקב ההתפטרות או הפיטורים, יראו את שירותו בחלק המשרה שבעדו שולמו הטבות הפרישה כשירות שרציפותו נפסקה.

{{ח:סעיף|3|תקופות שאינן מפסיקות רציפות|תיקון: תשל״ו־4}}
{{ח:ת}} רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של העובד מעבודתו לרגל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} פגרה, חופשה או מנוחה הניתנת לפי החוק או בהסכמת האדם המוסמך לכך בשירות המדינה;
{{ח:תת|(2)}} שביתה;
{{ח:תת|(3)}} תאונה בעבודה, מחלה או כל הפסקה אחרת שחלה בשירות ואין לעובד שליטה עליה;
{{ח:תת|(4)}} שירות צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים}}, וכל העדר שלאחריו אם הוא חל בתקופה שדינה כדין שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 12|סעיף 12 לאותו חוק}};
{{ח:תת|(5)}} שירות חלקי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים}};
{{ח:תת|(6)}} שירות מילואים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון}};
{{ח:תת|(7)}} אימון לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|(8)}} כל העדר אחר שנקבע בתקנות כבלתי מפסיק את רציפות השירות.

{{ח:סעיף|4|שאירים|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו (להלן – אלמנה);
{{ח:תתת|(2)}} מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה (להלן – אלמן);
{{ח:תתת|(2א)}} בן זוגו לשעבר;
{{ח:תתת|(2ב)}} פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;
{{ח:תתת|(3)}} ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן – יתום);
{{ח:תתת|(4)}} הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו, ודינו יהא כדין תלוי כאמור בפסקה (5);
{{ח:תתת|(5)}} בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים – בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן – תלוי).
{{ח:תת|(ב)}} לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן ”בן־זוג“.

{{ח:סעיף|5|ממונה על תשלום גמלאות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ימנה אדם אחד או יותר להיות ממונה על תשלום הגמלאות (להלן – ממונה); הודעה על מינוי ממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|6|סמכויות עזר}}
{{ח:ת}} על ממונה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|7|ועדה רפואית לעררים}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות ימנה ועדה רפואית לעררים.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע את דרכי מינויה של הועדה הרפואית לעררים ואת דרכי הרכבתה לכל ערר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי ועדה רפואית לעררים ועל מענה תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: גמלאות ושיעורן}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד המעבר“ – יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממוצע משוקלל“ של שיעורי חלקיות משרה – השבר היוצא מחיבור המכפלות של כל אחד מהשיעורים האמורים במספר החדשים שבהם שירת העובד לפי אותם שיעורים, וחלוקת סך הכל במספר כל החדשים שבהם שירת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משכורת קובעת“, לגבי אדם פלוני בזמן פלוני – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, ולמעט רכיבי שכר מוחרגים, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהוא מעודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, ולמעט רכיבי שכר מוחרגים המגיע ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע במועד המעבר, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), הורד פלוני בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תחושב משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שלפני ההורדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משכורת שנתית“, לגבי עובד שפרש משירותו – משכורתו הקובעת במועד פרישתו כפול שנים עשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב שכר מוחרג“ – רכיב שכר שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מגיע לעובד שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות, בהתאם להסכם הקיבוצי שחל לגביו, אשר נחתם ביום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) ואילך (בהגדרה זו – ההסכם הקיבוצי) או בשל הצמדת משכורתו למשכורת של עובד שחל לגביו ההסכם הקיבוצי;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בהסכם הקיבוצי כי הוא לא יובא בחשבון לצורך חישוב המשכורת הקובעת לעניין הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא היה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי; לעניין זה, רכיב שכר שבא במקום רכיב שכר אחר שהיה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי ולא נכלל בחישוב המשכורת הקובעת ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי, ייחשב כרכיב שכר שלא היה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הדירוגים הבסיסית“ – רשימת הדירוגים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|שבחלק א׳ לתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת קבועה“ – תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד ושהוּכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לענין חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על הכרה בתוספות קבועות להלן: תוספת השכלה ישימה ותוספת השכלה ישימה למהנדס, תוספת מקצועית ותוספת צבירת שיעור תמריץ (י״פ תשע״ו, 3144); תוספת פריפריה ותוספת גמול מומחיות (י״פ תשע״ו, 3144).}}

{{ח:סעיף|9|עדכון המשכורת הקובעת|תיקון: תשס״ט, תשע״ד, תשע״ו־2, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה – חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}} ופרש בתקופות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3א|באותה תוספת}}, תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ״ט באדר א׳ התשע״ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת האמורה}} ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 9א|ובסעיף 9א}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש מהשירות עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) – מדד חודש דצמבר 2008;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העדכון הנוסף“, לגבי אדם פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם ערב פרישתו:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|בפסקאות (1) עד (5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|(6)}} למעט סניגורים ציבוריים, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 8|(8)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 9|(9)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 12|(12) עד (14)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 16|ו־(16) עד (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} וכן בדירוג מעברי הגבול בדירוג קלדניות שופטים או בדירוג ביקורת המדינה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק א|בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מי שערב פרישתו היה עובד כבאות בפנסיה תקציבית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 107ג|בסעיף 107ג(ב)}} ודורג בדירוג הכבאים או בדירוג עובדי המינהל והשירותים (דירוג אחיד) – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום כ״ח בשבט התשע״ג (8 בפברואר 2013) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק א|בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 7|בפסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית}}, וכן מי שערב פרישתו שירת כסניגור ציבורי – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 7|פסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
{{ח:תתתת|(4)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 10|בפסקאות (10)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 11|(11)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 15|או (15) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(5)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ד|בחלק ד׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(6)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(7)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 16|בפסקה (16) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} – עדכון כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(א)}} אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – תיווסף למשכורתו הקובעת תוספת בסכומים הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ו|בחלק ו׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), וערב פרישתו שירת במשרד הבריאות – תעודכן משכורתו הקובעת, לאחר עדכונה כאמור בפסקת משנה (א), בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ז|בחלק ז׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתתת|(ג)}} עדכון כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(8)}} לגבי מי שערב פרישתו מהשירות שירת כעובד מינהל ומשק בבית חולים, ודורג בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|בפסקאות (1) עד (4) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ח|בחלק ח׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו ולדרגה שבה דורג באותו מועד; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(9)}} לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 19|בפסקה (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} בדרג מזכיר שני, מזכיר ראשון, יועץ, ציר־יועץ, ציר או שגריר – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ט|בחלק ט׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו ולדרג שבו דורג כאמור; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(10)}} לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג המשפטנים או בדירוג הפרקליטים ומשכורתו הקובעת חושבה באותו מועד לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק י|בחלק י׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
{{ח:תתתת|(א)}} מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}} ופרש מהשירות בתקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019);
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום י״א באלול התש״ף (31 באוגוסט 2020);
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
{{ח:תתתת|(א)}} מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}} ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ז (31 במרץ 2027);
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד יום י״ח באלול התשפ״ו (31 באוגוסט 2026);
{{ח:תתת|(3)}} כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה (1), בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שהסתיימה לפני יום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) (בפסקה זו – המועד הקובע) – שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2024;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שמהמועד הקובע ועד ערב כניסתו לתוקף של הצו – שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבעדו ניתן התשלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&amp;quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח״ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&amp;quot;ר)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח״ר), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה־רפואי), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&amp;quot;ט)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ״ט), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&amp;quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח״ר ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&amp;quot;ר ודירוג המח&amp;quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח״ר ודירוג המח״ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי), התשפ״ו–2026}} ו{{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף קטן (ג) –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם מסגרת 2016“ – הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום י׳ בניסן התשע״ו (18 באפריל 2016), בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם מסגרת 2023“ – הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום כ״ח בתמוז התשפ״ג (17 ביולי 2023), בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי ארצי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הסכם מסגרת 2016;
{{ח:תתתת|(2)}} הסכם קיבוצי שנחתם בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, במקביל להסכם מסגרת 2016, ביום י׳ בניסן התשע״ו (18 באפריל 2016), כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
{{ח:תתתת|(3)}} הסכם קיבוצי שנעשה בדרך של חתימה על כתב הצטרפות להסכם מסגרת 2016;
{{ח:תתתת|(4)}} הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ״ז באלול התשע״ו (30 בספטמבר 2016), כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים ובכלל זה בהסכם הקיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ״א באדר התשע״ז (19 במרץ 2017);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי ארצי נוסף“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הסכם מסגרת 2023;
{{ח:תתתת|(2)}} הסכם קיבוצי שנעשה בדרך של חתימה על כתב הצטרפות להסכם מסגרת 2023;
{{ח:תתתת|(3)}} הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ״ד בתשרי התשפ״ג (19 באוקטובר 2022);
{{ח:תתתת|(4)}} הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום ג׳ בתמוז התשפ״ד (9 ביולי 2024);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כתב הצטרפות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}.

{{ח:סעיף|9א|תוספות לקצבה|תיקון: תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד לשנת 2008“ – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד חודש דצמבר 2007;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף התוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שפרש משירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} או דורג בדירוג עובדי הוראה, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת שחיקה):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעור של 5% מקצבת הבסיס.
{{ח:תת|(ג)}} מי שפרש מהשירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג אחר שקבע לגביו שר האוצר שיעור בצו לפי פסקה (1)(ג), תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2009 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנת 2008):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד לשנת 2008 לבין אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} – השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – שיעור של 0.25 נקודת האחוז;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג אחר – שיעור שקבע שר האוצר בצו, ובלבד שלא יעלה על השיעור בנקודות האחוז המפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש מהשירות בתקופה שמיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) – בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שפרש מהשירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, או בדירוג עובדי הוראה, או מי שפרש מהשירות עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) וערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים, תשולם לו או לשאירו, תוספת בעד הקצבאות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ג|בחלק ג׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד|בחלק ד׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ה|בחלק ה׳ בתוספת הרביעית}}, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ג|בחלקים האמורים}}, הכל לפי העניין ובהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי תוספת שחיקה תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) או לשאירו או כי תוספת בשל הסכמי שכר תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) או לשאירו, הכל לפי העניין, גם אם ערב הפרישה לא דורג מי שפרש מהשירות כאמור בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג הרופאים; בצו לפי סעיף קטן זה יקבע שר האוצר את שיעור תוספת השחיקה או התוספת בשל הסכמי שכר, שתשולם למי שפרש מהשירות כאמור או לשאירו, בהתאם למועד הפרישה, וכן את הקצבאות שבעדן תשולם התוספת, ואופן חישובה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (תוספות לקצבה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (תוספות לקצבה), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} לא קבע שר האוצר צו לפי סעיף קטן (ג)(1)(ג) או לפי סעיף קטן (ה), לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג שאינו מפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, ואינו דירוג עובדי הוראה או דירוג הרופאים (בסעיף זה – דירוג אחר), עד ליום כ׳ באב התש״ע (31 ביולי 2010), יראו את הדירוג האחר כאילו נמנה עם רשימת הדירוגים הבסיסית לעניין התוספות לקצבה לפי סעיף זה, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} ניתנה לאחר יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) תוספת למשכורת הנכללת במשכורת הקובעת, שלפיה מחושבת קצבתו של מי שפרש משירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009) או של שאירו, יופחת מסך התוספות לקצבה לפי סעיף זה סכום הקצבה שנוסף בשל התוספת למשכורת הקובעת;
{{ח:תתת|(2)}} תוספת המגיעה לפי סעיף קטן זה למי שפרש משירות או לשאירו, שהיא תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, תוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010 ותוספת בשל הסכמי שכר בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, לפי סעיף קטן זה, תשולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש ספטמבר 2010.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|אותו סעיף}} לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד) (הוראת שעה)|חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד) (הוראת שעה), התשס״א–2001}} ו{{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר)|חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר), התשס״ב–2002}} לעניין מי שפרש משירות המדינה בדירוג מן הדירוגים המנויים בחוקים האמורים, לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000).}}

{{ח:סעיף|9ב|דין תוספות לקצבה|תיקון: תשס״ט, תשע״ד־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}}, וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(4) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32(א) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46 עד 48(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56 עד 58}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62(ב)}}, וכחלק מהקצבה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”גמלה“ שבסעיף 1}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|40}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}}.

{{ח:סעיף|10|חישוב תקופת השירות}}
{{ח:ת}} בחישוב תקופת השירות לענין חוק זה יחולו כללים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר יום – תחושב כחודש מלא, ושאינה עולה על חמישה עשר יום – לא תחושב כלל;
{{ח:תת|(2)}} תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא, כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;
{{ח:תת|(3)}} אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד;
{{ח:תת|(4)}} עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת השירות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה)|כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה), תשכ״א–1961}}.}}
{{ח:תת|(5)}} תקופה שבה היה העובד מושעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}, בין במשכורת ובין שלא במשכורת, לא תובא בחשבון, אלא אם הוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה או אם נפטר בתוך אותה תקופה;
{{ח:תת|(6)}} עובד שהושעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}} ופוטר תוך תקופת ההשעיה שלא מאחת הסיבות שהביאו לידי ההשעיה, יחליט בית הדין למשמעת שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} (להלן – בית הדין למשמעת), על פי בקשתם של נציב השירות או של העובד, אם ובאיזו מידה יראו את תקופת ההשעיה כתקופת שירות; בהכרעתו יביא בית הדין בחשבון אם ובאיזו מידה הוּכחה האשמה שגרמה להשעיית העובד.

{{ח:סעיף|11|תקופות ללא משכורת שמביאים אותן בחשבון|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(3)}}, אם היא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תקופה שדינה כדין שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים}};
{{ח:תת|(2)}} תקופת שירות חלקי לפי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים}}, או תקופת שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|(3)}} תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|(4)}} תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (תשלומים לענין סעיף 11(4) לחוק)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (תשלומים לענין סעיף 11(4) לחוק), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|12|כללים לחישוב המשכורת הקובעת של עובד במשרה חלקית|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שהועסק בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית יחולו הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה לא נשתנה במשך כל תקופת שירותו – תהא משכורתו הקובעת שיעור חלקיות המשרה כשהוא מוכפל במשכורתה הקובעת של המשרה המלאה;
{{ח:תתת|(2)}} הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה נשתנה מתקופה לתקופה – תהא משכורתו הקובעת שיעור יחסי של משכורתה הקובעת של המשרה המלאה, והוא כממוצע המשוקלל של שיעורי חלקיות משרתו, בתקופות השונות של שירותו; הוא הדין אם הועסק העובד בחלק מתקופת שירותו במשרה מלאה;
{{ח:תתת|(3)}} עלתה תקופת שירותו של העובד על 420 חודש, הרי אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מאשר החישוב לפי פסקה (2), יחושב הממוצע המשוקלל לפי שיעור חלקיות המשרה ב־420 חדשי השירות הנוחים ביותר לו; אולם קצבת פרישה המשתלמת לפי חישוב זה לא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת המחושבת לפי ממוצע משוקלל זה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי שיעורי חלקיות המשרה בתקופות הנקובות להלן, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מן החישוב לפי פסקאות (2) ו־(3):
{{ח:תתתת|(א)}} חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – אם נפטר העובד או פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – בכל מקרה אחר;
{{ח:תתת|(5)}} נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת תקופת מינימום במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה; תקופת המינימום היא ששים חודש בשוטר או בסוהר או אם סיבת הפרישה היתה פטירתו של העובד או פיטוריו מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר, ובכל מקרה אחר – מאה ועשרים חודש;
{{ח:תתת|(6)}} תקופה שבה הועסק העובד במשרה חלקית תיחשב כתקופה שבה הועסק במשרה מלאה או במשרה שחלקיותה גבוהה יותר, אם שולמו בעדה על ידי העובד או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס ההפרש שבין משכורתו של העובד במשרתו החלקית לבין המשכורת של המשרה המלאה או המשכורת של המשרה שחלקיותה גבוהה יותר, הכל לפי הענין;
{{ח:תתת|(7)}} שולמה למי שהועסקה בהוראה במשרה חלקית הטבת שכר על פי הסדר או הוראה החלים על עובדות הוראה שחלקיות משרתן &lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;5&lt;/sub&gt; לפחות בתקופה שהן אמהות לילדים עד גיל 14, יראו לענין סעיף זה את חלקיות משרתה בתקופה האמורה כמוגדלת בחלק העשירי של משרה מלאה, ובלבד ששיעור החלקיות של המשרה לא יעלה עקב הגדלה זו על מאה אחוז.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב המשכורת הקובעת של מי שפרש מהשירות לפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) ייקראו פסקאות (4) ו־(5) של סעיף קטן (א) כאילו נאמר בהן כך:
{{ח:תתת|&quot;(4)}} נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבּה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}}, לפי שיעור חלקיות המשרה בחמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מהחישוב לפי פסקאות (2) ו־(3);
{{ח:תתת|(5)}} נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}}, לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שבתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה;&quot;.

{{ח:סעיף|13|משרה חלקית ששיעורה פחות משליש}}
{{ח:תת|(א)}} שירותו של עובד שחלקיות משרתו אינה מגיעה כדי שליש לא יובא בחשבון גמלתו של זכאי לגמלה, לצורך חישוב תקופת השירות ולצורך חישוב המשכורת הקובעת, זולת לענין –
{{ח:תתת|(1)}} קצבת שאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ושירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי אם פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר – לאחר ששירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
{{ח:תתת|(3)}} קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי, אם פרש מסיבת מצב בריאות לקוי ופסקה (2) אינה חלה עליו – לאחר ששירת עשר שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
{{ח:תתת|(4)}} שירותו של עובד עד י״ב באב תשכ״ז (18 באוגוסט 1967).
{{ח:תת|(ב)}} תקופת שירות חלקי לא תפסיק את רציפות השירות, אף אם אין היא מובאת בחשבון כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|14|שירות ביותר ממשרה אחת}}
{{ח:תת|(א)}} הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הועסק עובד בעת אחת במספר משרות חלקיות העולות ביחד על משרה מלאה, לא יהיו הוא ושאיריו זכאים לגמלה בעד אותה תקופה אלא בשל משרה מלאה אחת, ולענין זה יראו כחלק העודף על משרה מלאה את העבודה במשרות שבהן משכורתו הקובעת היא הנמוכה ביותר.

{{ח:סעיף|15|זכות לקצבת פרישה|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ד, תשס״ד}}
{{ח:ת}} אלה זכאים לקצבת פרישה:
{{ח:תת|(1)}} מי שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:פנימי|סעיף 17א|17א}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}};
{{ח:תת|(2)}} מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
{{ח:תת|(3)}} מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפסקה (2) אינה חלה עליו;
{{ח:תת|(4)}} מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השניה}}, או יותר ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית־הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית־הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}} (בפסקה זו – הגיל הקובע) לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל הקובע, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור בפסקה (4), רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו.

{{ח:סעיף|16|דין מתגייס לשירות קבע}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 43|בסעיף 43 לחוק החיילים המשוחררים}} – עובד שהתגייס לשירות קבע לא ייחשב, לצורך קביעת זכויותיו לגמלה, כעובד שפוטר.

{{ח:סעיף|17|יציאה לקצבה לפי רצון העובד|תיקון: תשל״ג, תשס״ד}}
{{ח:ת}} עובד רשאי לצאת לקצבה –
{{ח:תת|(1)}} לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}};
{{ח:תת|(2)}} לאחר ששירת עשר שנים, אם הגיע לגיל ששים או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה;
{{ח:תת|(3)}} לאחר תקופת שירות של עשרים שנה בהוראה, כמורה או כגננת, יהא גילו בשעת הפרישה אשר יהא.

{{ח:סעיף|17א|יציאה מוקדמת לקצבה|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ז־3, תשס״ט, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים, ואינו זכאי לקצבת פרישה על פי הוראות אחרות של חוק זה, יחול עליו {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ג)}}; אולם אם נפסל העובד לשירות בהחלטת בית הדין למשמעת, או החליט בית הדין, אף בלי שפסל אותו לשירות, שלא תשולם לו קצבת פרישה, כולה או מקצתה, תפקע או תצומצם תחולתו של הסעיף, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה אינו חל על מי שקיבל פיצויים עקב סיום שירותו וכן על מי שזכויותיו לגמלאות עקב שירותו נשמרו על פי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיפים 86}} {{ח:פנימי|סעיף 92|או 92}} או על פי חוק אחר; ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)}}, תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של העובד לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”המשכורת הקובעת“ שבסעיף 8}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9 עד 9ב}}, יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.

{{ח:סעיף|18|יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות|תיקון: תשל״ז־3, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עובד ששירת עשר שנים לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}} (בסעיף זה – גיל פרישת חובה); אולם נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות ובהסכמת העובד, להרשות את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל פרישת חובה לתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע, אם הוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה במשרתו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עובד ששירת עשר שנים לפחות והגיע לגיל 60, רשאי נציב השירות להחליט גם על יציאתו לקצבה לגבי חלק ממשרתו בלבד, ואם הגיע העובד לגיל פרישת חובה והוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה חלקית במשרתו – יהא נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי להרשות את המשך העסקתו של העובד לגבי חלק ממשרתו ולתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע; כל החלטת נציב השירות לפי פסקה זו טעונה הסכמת העובד.
{{ח:תתת|(2)}} קצבתו של עובד כאמור, כל עוד הוא מוסיף לשרת במשרה חלקית, תחושב באופן יחסי לחלק המשרה שלגביו הוצא לקצבה; לא הגיע חלקיות המשרה שבה הוסיף העובד לשרת כדי השיעור הבא בחשבון לענין {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} – תחושב כלל קצבתו, לאחר פרישתו מהמשרה החלקית שבה הוסיף לשרת, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)}}, כאילו הוצא לקצבה מלאה במועד שבו הוצא לקצבה לגבי החלק הראשון של משרתו.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את התנאים והדרכים לשימוש בסמכויות של נציב השירות ושל ועדת השירות לפי סעיף זה, לרבות תקופות המקסימום להארכת השירות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67), תשכ״ט–1968}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} עובד הרואה את עצמו נפגע על ידי הוצאתו לקצבה לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, רשאי לערור על החלטת נציב השירות לפני ועדת השירות תוך תקופה ובדרך שנקבעו בתקנות; ועדת השירות תיתן הזדמנות לנציגות עובדי המדינה להשמיע את דבריה ורשאית היא לקבל את הערר או לאשר את החלטת הנציב, בלי שינויים או בשינויים שתמצא לנכון, והחלטתה תהא סופית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על הוצאה לקיצבה)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על הוצאה לקיצבה), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|19|מתן הודעה מוקדמת}}
{{ח:תת|(א)}} עובד היוצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} יתן הודעה מוקדמת על רצונו לצאת לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על יציאה לקיצבה)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על יציאה לקיצבה), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} נציב השירות יתן לעובד הודעה מוקדמת על החלטתו להוציאו לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על הוצאה לקיצבה)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על הוצאה לקיצבה), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} פרש העובד בלי שניתנה הודעה מוקדמת כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רואים אותו, לענין הזכויות לגמלה, כאילו פרש בתום התקופה שנקבעה למתן ההודעה ותחילתה ביום הפרישה בפועל, או ביום מתן אותה הודעה – אם ניתנה למועד שלפני תום התקופה שנקבעה; לענין הזכויות למשכורת בעד התקופה האמורה ופיצוי על אי־מתן ההודעה, יהא דין יציאה או הוצאה לקצבה בלא הודעה מוקדמת כאמור כדין התפטרות או פיטורים ללא הודעה מוקדמת.

{{ח:סעיף|20|שיעור קצבת הפרישה|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־3, תשנ״ב־3, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לקצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוז ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוז ממנה; אולם אם הועסק העובד בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית, יכולה הקצבּה לעלות על שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שועדה רפואית קבעה, סמוך לפרישתו, כי הוא נכה בעל דרגת נכות של 50% או יותר, וכן אדם שפוטר מן השירות בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קצבתו מעשרים אחוז ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנתקבל לשירות כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קיצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, לא תפחת קיצבתו מ־35% ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קיצבה של 2% ממשכורתו הקובעת בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו זו.
{{ח:תת|(ה)}} עובד כאמור בסעיף קטן (ד) והזכאי להגדלת תקופת שירותו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ב)}} בגלל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות מחתרתי בחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(2)}} היותו אסיר ציון;
{{ח:תתת|(3)}} היותו ניצול רדיפות הנאצים;
{{ח:תתת|(4)}} היותו הורה שכול או אלמנה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שניספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שניספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(5)}} טעמים רפואיים ומשפחתיים;
{{ח:תתת|(6)}} שירות סדיר כחייל של מי שגוייס בחוץ לארץ לפני עלייתו לארץ, ושירת בתקופת מלחמת העולם השניה בשירות הצבא הבריטי או בצבאות בנות הברית, כשהשירות האמור איננו מובא בחשבון כשירות לצורך הגימלאות;
{{ח:תתת|(7)}} היותו בעל עיטור על״ה שהוענק בעד פעילות שאיננה חופפת פעילות אחרת המזכה בהכרת שירות על פי החוק, –
{{ח:תת}} יהיה זכאי לשתי ההגדלות, ובלבד שתקופת השירות של העובד כפי שהוגדלה כך לא תעלה על פי שניים משנות שירותו בפועל.

{{ח:סעיף|21|מתי לא תובא נכות בחשבון|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו, כל נכות שבעדה קיבל או היה זכאי לקבל פיצויים או הטבות אחרות מאוצר המדינה {{ח:פנימי|סעיף 60|וסעיף 60}} אינו חל עליה, לא תובא בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו, אלא אם הוחזר לאוצר המדינה אותו חלק מהפיצויים או ההטבות שקיבל הבא לפצותו על תקופת נכות שהוא זכאי בה גם לקצבה, או אם ויתר על החלק האמור, הכל לפי הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי קצבה של מי שבחר בקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)}}, למעט מי {{ח:פנימי|סעיף 78|שסעיף 78}} חל עליו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתמלאו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}} אינו חל על אותה נכות;
{{ח:תתת|(3)}} קיבל בעד הנכות פיצויים שלא מאוצר המדינה לפי כל חובה חוקית, פרט לחוזה ביטוח, או מענק מהמוסד לביטוח לאומי, מבלי ששולם לאוצר המדינה אותו חלק מהם הבא לפצותו על תקופת נכותו שבה זכאי הוא גם לקצבה לפי חוק זה, או קיבל בעדה קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, פרט לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ו׳2 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת}} לא תבוא בחשבון – לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו לפי חוק זה – כל נכות שבעדה קיבל פיצויים, מענק או קצבה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} נגרמה לעובד על ידי צד שלישי נכות העשויה לקבוע את שיעור קצבתו, {{ח:פנימי|סעיף 60|וסעיף 60}} אינו חל עליה, חייב הוא להודיע על כך לממונה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות ולעשות כל פעולה סבירה שהממונה ידרוש ממנו כדי לקבל פיצויים מהצד השלישי; למטרה זו רשאי הממונה לדרוש מהעובד למסור למי שיורה יפוי־כח להגיש נגד הצד השלישי על חשבון אוצר המדינה תביעה לפיצוי מלא או חלקי על הנכות, הכל כפי שיורה הממונה; לא עשה העובד את המוטל עליו לפי סעיף קטן זה, לא תובא הנכות בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חישוב חלק הפיצויים או המענק שיש להחזירו או לשלמו לאוצר המדינה לפי סעיף זה, בדבר אופן החזרתו ובכל ענין אחר הנוגע לביצוע סעיף זה; בין השאר רשאי הוא לקבוע בתקנות אלה כי תשלומי פיצויים או מענק בעד נכות יובאו בחשבון לענין חישוב הגמלאות לפי סעיף זה רק אם נתקבלו על ידי העובד תוך תקופה מסויימת לפני פרישתו, שנקבעה באותן תקנות.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שפרש מהשירות לפני י״ב באב תשכ״ז (18 באוגוסט 1967) ועל שאיריו.

{{ח:סעיף|21א|הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, נרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}}, ומתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}} לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר, {{ח:חיצוני|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו#תוספת|בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני}} (בסעיף זה – סכום ההפחתה);
{{ח:תתת|(2)}} לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}} ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, ”הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה“ – ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א(א)(1)}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני – החודש האמור, והכול לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2); לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(4)}} נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 42א|סעיף 42א}} הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל העובד לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|22|מענק נוסף לקצבה|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שפוטר מהשירות לפני שהגיע לגיל 60 והוא זכאי לקצבת פרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(2), (3) או (4)}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}} – ישולם לו, נוסף על הקצבּה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על הסכום הקטן משני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משכורתו השנתית;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום היוצא מהיווּן קצבה, ששיעורה כהפרש שבין הקצבּה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו ובין הקצבּה שהיתה מגיעה לו, אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60 ובהגיעו לגיל 60 היה זכאי לתוספת משפחה בגלל אותם בני משפחה שבגללם היה זכאי לתוספת משפחה בשעת פרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} היה הזכאי לקצבת פרישה כאמור עובד במשרה חלקית, תחושב הקצבּה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60, לפי חלקיות המשרה שלפיה מחושבת הקצבּה של אותו עובד בזמן פיטוריו.
{{ח:תת|(ג)}} פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22א||תיקון: תש״ם, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23|מענק לבעל דרגת נכות נמוכה מ־&lt;wbr&gt;25%}}
{{ח:ת}} עובד – למעט שוטר וסוהר – שפוטר אחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו נמוכה מ־25% והוא זכאי עקב פיטורים אלה לפיצויי פיטורים, ישולם לו נוסף לפיצויים אלה מענק בשיעור של אחוז אחד מסכום הפיצויים לכל אחוז מאותה דרגת נכות.

{{ח:סעיף|24|ברירת זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות יהיה רשאי להודיע בכתב, כי במקום זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה לפי סעיף קטן (א) תימסר תוך שנים־עשר חדשים מהמאוחר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום סיום תקופת הנסיון בשירות החוזר, ואם לא חלה בו תקופת נסיון – יום שחזר העובד לשירות;
{{ח:תתת|(2)}} יום שמי שנקבע בתקנות הודיע לעובד על זכותו לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תת}} אולם לא לאחר שפרש העובד מהשירות החוזר.

{{ח:סעיף|25|דין עובד שצירף תקופות שירות|תיקון: תש״ם, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} הודיע עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקצבּה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;
{{ח:תת|(2)}} תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;
{{ח:תת|(3)}} קיבל העובד בעת פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} {{ח:פנימי|סעיף 63ב|או 63ב}}, יחזיר לאוצר המדינה, בתנאים, לרבות תשלום בשיעורים, שנקבעו בתקנות, חלק יחסי מן המענק ששיעורו כיחס בין התקופה המתחילה עם חזרתו לשירות החוזר ומסתיימת בהגיעו לגיל 60, לבין התקופה המתחילה עם פרישתו מהשירות הקודם ומסתיימת בהגיעו לגיל 60;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3) רשאי העובד, במקום להחזיר חלק מן המענק כאמור באותה פסקה, לדרוש כי, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, יראו את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית בלבד, ואם היתה המשרה חלקית – כמשרה ששיעור חלקיותה קטן ממה שהיה למעשה, הכל לפי שיעורים, כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; אולם פסקה זו לא תחול אם כתוצאה מאותו חישוב תרד חלקיות המשרה בשירות הקודם מתחת לשיעור המובא בחשבון לענין {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(5)}} היוון העובד חלק מקצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית ששיעור חלקיותה כיחס שבין החלק הבלתי מהוּון של הקצבּה בעד השירות הקודם לבין קצבה מלאה לפני ההיווּן;
{{ח:תת|(6)}} הוּון חלק מקצבה כאמור בפסקה (5) בעד תקופה מסויימת בלבד, תשולם הקצבּה לפי האמור בפסקה (5) אחרי הפרישה מהשירות החוזר, רק במשך פרק הזמן שבו עולה התקופה שבעדה הוּונה הקצבּה על התקופה שבה הגיעה לזכאי קצבה מוקטנת עקב ההיוון לפני תחילתו של השירות החוזר; תם אותו פרק זמן, תשולם הקצבּה כאילו לא הוּון חלק מהקצבּה בעד השירות הקודם;
{{ח:תת|(7)}} המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של העובד בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, הכל לפי הדרגה הגבוהה יותר.

{{ח:סעיף|26|קצבה לשאיריו של עובד|תיקון: תשל״ז־3, תשל״ח, תשמ״ו, תשע״ד־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם –
{{ח:תתת|(1)}} לבן זוג –
{{ח:תתתת|(א)}} באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} עד החודש שבו היה מגיע העובד לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;
{{ח:תתתתת|(2)}} החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
{{ח:תתת|(1א)}} לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן זוג הזכאי לקצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
{{ח:תתת|(3)}} ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן זוג הזכאי לקצבה – חמישה עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
{{ח:תתת|(4)}} לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא בן זוג ולא יתומים הזכאים לקצבה – חמישה עשר אחוז לכל אחד.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שהיה ליתום של עובד לאחר שהגיע לגיל 18 והוא זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (א), לרבות קצבה ששיעורה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(א)}}, רשאי להוון את הקצבה האמורה כולה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראה זו אינה חלה –
{{ח:תתתת|(א)}} על יתום שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם בחרו שאירי העובד בהטבות פרישה אחרות במקום כל הגמלאות המגיעות להם לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}}.

{{ח:סעיף|27|מענק לשאירים באין קצבה|תיקון: תשל״ג־5, תשמ״ו, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות משלוש שנים, ישולם לרגל פטירתו מענק לשאיריו בשיעור שתקבע הממשלה (בסעיף זה – המענק).
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השירות תקבע את הכללים לחלוקת המענק בין השאירים ושיעורי הסכומים שינוכו ממשכורתו של עובד על חשבון המענק שיגיע לרגל פטירתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שאיר“ – למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים)|כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים), תשט״ז–1956}}.}}

{{ח:סעיף|28|קצבה לשאיריו של זכאי לקצבת פרישה|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשע״ד, תשע״ד־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(ב)(2)}}, קצבה באחוזים מהקצבּה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם –
{{ח:תתת|(1)}} לבן־זוג, אם היה בן־זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד –
{{ח:תתתת|(א)}} באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הותיר אחריו הזכאי לקצבת פרישה שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א)- ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א(א)}}, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
{{ח:תתת|(1א)}} לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 21א(ב)}} – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן־זוג הזכאי לקצבה – חמישה־עשר אחוז לכל יתום;
{{ח:תתת|(3)}} ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן־זוג הזכאי לקצבה – חמישה־עשר אחוז לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
{{ח:תתת|(4)}} לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ובאין אחרי הנפטר לא בן־זוג ולא יתום הזכאים לקצבה – עשרים אחוז לכל אחד.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
{{ח:תת|(ב)}} קצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – כאמור ברישה לסעיף קטן (א) – היא הקצבּה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46(ב) או (ד)}}, בצירוף תוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}}, ככל שהיה זכאי להן.
{{ח:תת|(ג)}} הופחתה או נשללה קצבתו של זכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}} {{ח:פנימי|סעיף 61|או 61}}, יראו כקצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקצבּה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(ג)}}, ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה היה כבר זכאי לה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) –
{{ח:תתת|(1)}} לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(ג)}}, והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
{{ח:תתתת|(ב)}} החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א(א)}}, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30|קצבת שאיר ששיעורה נקבע על ידי הממונה|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשל״ח, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור הקיצוני, או שהשאיר אחריו הנפטר יותר מבן זוג אחד או יתומים מיותר מבן זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד – תשולם לשאיריו, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 28|או 28}}, קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה, בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם; ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} ששיעור הקצבּה שיקבע הממונה לשאיר פלוני מהשאירים כאמור לא יעלה על שיעור הקצבּה שהיתה מגיעה לאותו שאיר אילולא הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} שסך כל הקצבאות שיקבע הממונה יהיה השיעור הקיצוני או סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין סעיף קטן (א), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור באותו סעיף קטן לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד, או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
{{ח:תת|(ב)}} השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד, ולגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה – תשעים אחוזים מקצבתו, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשל״ו־7, תשל״ז־3, תשנ״ט, תשס״ה, תשע״ד־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|הגבלת גמלאות כפל|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז, תשל״ז־3, תש״ן־2, תשס״ט, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”גמלאות כפל“ – שתי קצבאות לפי חוק זה, או קצבה אחת לפי חוק זה בצירוף אחת או יותר מגמלאות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} פיצויים שבועיים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}};
{{ח:תתת|(3)}} קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כלשהו או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים על פי התקשרות עם אוצר המדינה לצורך קצבה או תשלום כאמור, למעט גמלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}};
{{ח:תתת|(4)}} קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או הסדר כלשהו מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולין שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קצבה או תשלום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם זכאי לגמלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקצבּה לפי חוק זה או אחת משתי הקצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גמלאות הכפל על 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קצבת יתום ועל קצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ־ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקצבה לפי חוק זה זכאי לקצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קצבה לפי חוק זה, תהיה ההפחתה של כל קצבה בסכום שיחסו לכלל הסכום שיש להפחית אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב) כיחס של כל קצבה וקצבה אל סכומן הכולל של הקצבאות לפני ההפחתה.
{{ח:תת|(ד)}} המשכורת הקובעת לענין סעיף זה תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קצבה לפי חוק זה, או המשכורת שלפיה מחושבות הגמלאות האחרות, הכל לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגמלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין סעיף זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משכורת קובעת משוקללת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} – המשכורת הקובעת;
{{ח:תתת}} לעניין הגדרה זו, חל {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספות לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספות לקצבה“ – התוספות לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ב|בסעיף 9ב}} המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו.
{{ח:תת|(ה)}} שירת עובד בעת אחת בשירות המדינה ובגוף שקופתו נקבעה כקופה ציבורית לעניין סעיף זה, וסך כל הקצבאות והגמלאות המגיעות עקב שירות כאמור עודף על הקצבּה שהיתה מגיעה אילו בתקופה האמורה שירת בשירות המדינה במשרה מלאה, במשכורת השווה למשכורת הקובעת כאמור בסעיף קטן (ד) – תופחת הקצבּה לפי חוק זה בעודף כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} סעיף זה אינו גורע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן־זוגו והשניה היא קיצבת פרישה;
{{ח:תתת|(2)}} הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת פרישה או קיצבת שאיר עקב פטירת בן־זוגו והשניה היא קיצבה בשל פגיעה בעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}.

{{ח:סעיף|33|סייגים {{ח:פנימי|סעיף 32|לסעיף 32}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} אינו חל על קצבה לפי חוק זה של מי שלפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) (להלן בסעיף זה – יום התיקון) היה זכאי לה ולגמלה מן המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}} למעט קצבה שניה לפי חוק זה וקצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} (להלן בסעיף זה – קצבת פגיעה בעבודה).
{{ח:תת|(ב)}} מי שהיה לפני יום התיקון זכאי לשתי קצבאות לפי חוק זה ובחר באחת מהן, זכאי לקבל את שתי הקצבאות לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}; אולם אם שולמו פיצויי פיטורים עקב פרישה מן השירות שהיתה מזכה אותו בקצבה אילו {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} עמד בתוקף אותה שעה, לא תבוא בחשבון תקופת שירותו התקופה שבעדה שולמו הפיצויים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלפני יום התיקון פרש מהשירות בנסיבות שהיו מזכות אותו או את שאיריו, לפי בחירתם, בקצבה לפי חוק זה או בקצבת פגיעה בעבודה, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחר הזכאי לקצבה כאמור בקצבת פגיעה בעבודה, יהא זכאי גם לקצבה לפי חוק זה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, אולם אם שולמו עקב הפרישה פיצויי פיטורים, לא תבוא בחשבון הקצבּה לפי חוק זה תקופת השירות שבעדה שולמו הפיצויים;
{{ח:תתת|(2)}} בחר הזכאי בקצבה לפי חוק זה, יהא זכאי גם לקצבת פגיעה בעבודה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, ובלבד שהתביעה לקצבת פגיעה בעבודה הוגשה על ידיו תוך שנים עשר חדשים מאירוע המקרה שהיה מזכה אותו בקצבת פגיעה בעבודה לולא בחר בקצבה לפי חוק זה או שהמוסד לביטוח לאומי שילם לאוצר המדינה פיצוי לפי חוק זה, כפי שעמד ערב יום התיקון, על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת פגיעה בעבודה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור באותה פסקה.

{{ח:סעיף|34|גמלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום|תיקון: תשל״ג־2, תשל״ז־3, תשנ״ב־4, תשע״ט, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}}, {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}}, {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}}, וכל חוק אחר ששר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, קבע בצו כחוק שיקום לענין חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה לפי חוקי השיקום“ – תגמולים, הענקה או מענק המגיעים לפי חוקי השיקום.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי עקב מאורע אחד לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} ולגמלה לפי חוקי השיקום – הברירה בידו לבחור באחת מהן, אולם משפרש עובד מהשירות ועקב הפרישה נהיה לזכאי גם לגמלה לפי חוקי השיקום מחמת שינוי בשיעור הכנסותיו, לא יגרע הדבר מזכויותיו לגמלאות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} בחר בקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגמלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לגמלה לפי חוק זה ולגמלה לפי חוקי השיקום, יהא זכאי לקבל את שתי הגמלאות גם יחד.
{{ח:תתת|(2)}} סעיף קטן זה יחול, לגבי הזמן שלאחר כ״ז בתשרי תשכ״ח (31 באוקטובר 1967), אף על מי שפרש עד אותו יום, ובלבד שאם קיבל הטבות פרישה מאוצר המדינה עקב הפרישה מן השירות, הוחזרו הטבות אלה לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום), תשכ״ט–1968}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), עובד שפוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}, שלקה בה באותו שירות ודרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, יהיה זכאי לקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)}} וכן למלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), עובד שנפטר בזמן שירותו ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום, וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו שאיריו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), שאיריו של זכאי לקצבת פרישה שנפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום.

{{ח:סעיף|35|קצבה ומשכורת|תיקון: תש״ל, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ד, תשס״ט, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות במשרד ממשלתי, ביחידת סמך או בגוף אחר שהוראות סעיף קטן זה חלות עליו או הוחלו עליו שמהם פרש, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקצבה מאוצר המדינה בעד החודש שבו מגיעה הקצבּה.
{{ח:תת|(ג)}} חל {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.
{{ח:תת|(ד)}} זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה, ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או בתשלום כיוצא בה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת}} משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.
{{ח:תת|(ה)}} זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבּה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה, ינוכה ממנה חלק הקצבּה שהיוון.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א}}, שוטר או סוהר, משהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה כוללת“ – המשכוקת הקיימת בצירוף הקצבה הרגילה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משכורת קובעת“ – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ד)}}, ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים ”לעניין הגדרה זו“ – לא תחול;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המשכורת הקיימת“ – המשכורת שהזכאי לקצבת פרישה מקבל מאוצר המדינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבה רגילה“ – קצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|36|קצבה לבן זוג שהגיע לגיל 45|תיקון: תשל״ז־3, תשע״ד־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בסעיפים הקודמים, תשולם קצבת שאיר לבן זוג העומד ברשות עצמו, למעט בן זוג {{ח:פנימי|סעיף 34|שסעיף 34(ו) או (ז)}} חל עליו, רק החל מהגיעו לגיל ארבעים וחמש, זולת אם לו או לנפטר ילד שנתמלאו בו שנים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אינו עומד ברשות עצמו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד, או פרנסתו כולה על בן הזוג, או פרנסתו עליו במידה שקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.
{{ח:תת|(ג)}} אלמנתו של מי שנפטר לפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) שאין לה ילד והיא עומדת ברשות עצמה, לא תשולם לה קצבת שאיר כל עוד לא הגיעה לגיל 45, על אף האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

{{ח:סעיף|37|מענק לבן זוג כשאין קצבה|תיקון: תשל״ז־3, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בן זוג שאיננו מקבל קצבת שאיר בגלל האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} או {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(א)(1)}} לגבי תקופת הנישואין – ישולם לו מענק כקצבה שהיה זכאי לה אילולא האמור בסעיפים אלה כפול שנים עשר; אולם בן זוג {{ח:פנימי|סעיף 36|שסעיף 36}} חל עליו ושהגיע במות הנפטר לגיל 43, יהיה המענק בשיעור המכפלה של מחצית הקצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל 45.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום ”תקופת הנישואין“ יקראו ”התקופה המשותפת“.

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|39|גמלה ופיצויי פרישה|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} עובד או שאירו הזכאים, בגלל פרישת העובד, לגמלה לפי חוק זה, פרט למענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}}, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה לפיצויי פיטורים המשתלמים לעובד או לשאיריו, אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} שאיר הזכאי בגלל מותו של עובד לגמלה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי בגלל אותה עילה למענק ביטוח חיים שאוצר המדינה משתתף במימונו.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאינו זכאי לקצבה לפי חוק זה בגלל בחירתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} ומגיעים לו פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו, כפול חמש; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות משרתו בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה – הכל לפי החישוב הנוח יותר לעובד או לשאיריו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} מי שחל עליו {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ג)}} ובחר בקצבת פגיעה בעבודה לפני יום התיקון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 33|באותו סעיף}}, ינהגו בו, לענין זכותו לפיצויי פיטורים, כפי שנוהגים לפי סעיף קטן (ג) במי שאינו זכאי לקצבה בגלל בחירתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גמלתו, או אף אם הגמלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|שבסעיפים 15(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17א|17א}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 61|או 61}}.
{{ח:תת|(ו)}} עובד שנתקיימו בו שלושה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא זכאי לקצבת פרישה בשיעור המְרַבּי, או היה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,
{{ח:תת}} יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.
{{ח:תת|(ז)}} עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
{{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לגמלאות כפל לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א)(3) או (4)}}, או לקצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}}, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}, ותקופת עבודתו אצל מעסיק אחר שחל עליה {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, וכן תקופת עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה לפי חוק זה אלא לקצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)(3) או (4)}}, מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} הוא זכאי לקצבה בשיעור המרבּי בשל הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}} או על פיהם, או בשל האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}}, או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,
{{ח:תת}} יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המרבּי, או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן – תקופת השירות העודפת).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקצבה המשתלם מטעם מעסיק קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבּי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור מרַבּי“ – השיעור המרבּי של קצבת הפרישה שהיה משתלם לעובד אילו פרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פיצויי פיטורים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|בחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שירות בפועל“ – לרבות –
{{ח:תתתת|(1)}} תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 36|סעיף 52 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתתת|(2)}} תקופת העדר משירות המובאת בחשבון תקופת השירות מכוח האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(4)}}, או {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 7|בסעיף 12(4) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|40|מענק לשאירים במקום גמלאות אחרות|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} עובד שנפטר לאחר שלוש שנות שירות רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(א)}};
{{ח:תת|(2)}} המענק שהיה משתלם להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} אילו שירת העובד פחות משלוש שנים, ואם היו מגיעים להם פיצויי פיטורים לולא האמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(א)}} – בתוספת פיצויים אלה, במלואם או בשיעור המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו כפול שלוש, הכל לפי הקטן יותר;
{{ח:ת}} שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות המשרה בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה – הכל לפי החישוב הנוח יותר לשאירים.

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשל״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תביעות ותשלומים}}

{{ח:סעיף|42|תביעות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} התובע גמלה יגיש את תביעתו לממונה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בו כי אילולא פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לעובד לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}} או שהתקיימו נסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42א|בסעיף 42א(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא יהיה קשור בסדרי הדין ובדיני הראיה אלא יפעל בדרך שיראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הממונה יהיה רשאי להחליט, על סמך תביעה של שאירים, על גמלת ביניים שתשולם עד שיוחלט סופית בזכויותיהם של כל הזכאים לגמלה בקשר לשירותו של העובד; הממונה ישלח את החלטת הביניים בדואר רשום לתובע ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תתת|(2)}} סעיף קטן זה אינו גורע מסמכותו של הממונה בדבר תשלום מקדמות.

{{ח:סעיף|42א|בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בו כי קצבת הפרישה תחולק בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה שיועבר לבן הזוג לשעבר יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לעובד לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר העובד או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה – גם טרם חלפו, במועד הגשת התביעה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.

{{ח:סעיף|42ב|רישום הערה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 42א|בסעיף 42א(א)}}, ירשום הממונה ברישומיו הערה בדבר פסק הדין ויכלול בה, בין השאר, את כל אלה (בחוק זה – הערה):
{{ח:תתת|(1)}} הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;
{{ח:תתת|(2)}} השיעור להעברה;
{{ח:תתת|(3)}} אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
{{ח:תתת|(4)}} אם נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת היא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א(ב)}}, ואם בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו;
{{ח:תתת|(5)}} אם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהעובד זכאי לקצבת פרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(2) או (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|או 17א}}, תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע העובד לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58א|בסעיף 58א(ב)(2)(ב)}}, ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיפים 17א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 58א|ו־58א(ג)(1)}} ממועד קליטת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ברישומיו של הממונה ועד להחלטתו של הממונה בדבר רישום ההערה, לא יבוצעו הפעולות המנויות בסעיפים האמורים בלא הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן לזוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום ההערה בתוך 14 ימים ממועד הרישום, בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ג|סעיף 42ג}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.

{{ח:סעיף|42ג|תקנות לעניין רישום הערה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 42א|סעיף 42א}}, פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרקי הזמן המרביים ממועד הגשת הבקשה ועד קליטתה וממועד קליטת הבקשה ועד רישום הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}};
{{ח:תת|(2)}} אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} הודעה על רישום הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}}, דרכים נוספות למסירתה ושינוי המועדים למסירתה;
{{ח:תת|(4)}} דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר שהגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א(א)}} והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 58א|לסעיף 58א}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|43|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה או החלטת ביניים של הממונה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת הערעור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין האזורי רשאי לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.

{{ח:סעיף|44|החלטות חדשות}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין, בין ביזמתו ובין לפי בקשת אדם הזכאי לגמלה, אף אם כבר הוחלט בה סופית לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, אם נוכח על סמך ראיות חדשות, שלא היו לפני המחליט הקודם, כי אותה החלטה בטעות יסודה; דין ההחלטה החדשה יהיה לכל דבר, לרבות זכות הערעור, כדין כל החלטה אחרת, אולם לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת הערעור עליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, ואם הוגש הערעור – עד שבית הדין האזורי יורה לבצעה, בין בהחלטתו הסופית ובין בהחלטת ביניים.

{{ח:סעיף|45|גמלאות מאוצר המדינה}}
{{ח:ת}} הגמלאות ישולמו מאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|46|מאימתי משלמים קצבה|תיקון: תשל״ג, תשל״ז־3, תשס״ד, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} קצבה תשולם ביום האחרון של כל חודש, החל מהחודש אחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, אולם מי שביום כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) היה זכאי לקצבה והיא השתלמה לו בפועל, תשולם לו קצבה, ולפי הענין – לשאיריו, בראש כל חודש.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} עובד שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(1) או (3)}} לפני שהגיע לגיל 60 – תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60; אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבּה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי־כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כשרו האמור.
{{ח:תת|(ג)}} עובד שבחר בזכויות לגמלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}} (בסעיף קטן זה – גיל פרישת חובה); אולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;
{{ח:תתת|(2)}} אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;
{{ח:תתת|(3)}} אם העובד אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך קבעה הועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כשרו וכל עוד נמשך אי־כשרו האמור או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 163|בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי}}.

{{ח:סעיף|47|שינוי שיעור קצבה – מאימתי|תיקון: תשל״ז־3}}
{{ח:ת}} אירע מקרה בחודש פלוני שיש בו כדי להגדיל או להקטין את שיעור הקצבּה של זכאי פלוני או להפסיק זמנית את תשלומה או לבטל את ההפסקה או את הזכות לקצבה, אין מביאים אותו בחשבון לענין תשלום הקצבּה בעד אותו חודש, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|48|תשלום בעד תקופה שלפני הגשת בקשה}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשולם קצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת התביעה לקצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים, אם האיחור בהגשת התביעה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה נגד המדינה תובענת נזיקין שעילתה היא מקרה המזכה את התובע בגמלה לפי חוק זה ולאחר מכן הוגשה תביעה לפי חוק זה מכוח אותה עילה, יראו, לענין סעיף זה, כאילו הוגשה התביעה לגמלה ביום הגשת התובענה, ובלבד שהתביעה לגמלה הוגשה למעשה לא יאוחר מחדשיים מיום מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – מיום תום תקופת הערעור.

{{ח:סעיף|49|תשלום גמלה שלא לידי הזכאי}}
{{ח:תת|(א)}} גמלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גמלה המגיעה לאדם נתון לאפוטרופסות – תשולם לאפוטרופוס.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח הממונה, כי מתן גמלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגמלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה עשר יום לפחות, ליטול לידיו את הגמלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהסמיכו לכך יעשה זאת.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ב) שלא בוטלה בערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, יפקע תקפה משנתמנה אפוטרופוס לזכאי – אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה, או משאושר האפוטרופוס הקודם על ידי בית משפט מוסמך או משנתמנה אחר במקומו – אם היה לזכאי אפוטרופוס.

{{ח:סעיף|50|התיישנות זכות התביעה|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} הזכות להגיש תביעה לגמלה המגיעה לשאיר מתיישנת בתום ארבע שנים מיום שנולדה עילתה, אולם הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל עקב סיבות שלתובע לא היתה שליטה עליהן.

{{ח:סעיף|51|איסור צבירת תשלום}}
{{ח:ת}} זכאי שלא גבה כספי גמלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו – רשאי הממונה להחליט על פקיעת זכותו לקבלם.

{{ח:סעיף|52|דין גמלאות המגיעות לזכאי לגמלה שנפטר|תיקון: תשל״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבה שנפטר ולא גבה את הקצבאות המגיעות לו בעד החודש שבו נפטר והחדשיים שקדמו לאותו חודש או חלק מהן – ישולמו קצבאות אלה לידי בן־זוגו, הורו או ילדו של הזכאי, אם לפני פטירתו הורה הזכאי לשלמן כן; לא הורה הזכאי, והיה לו בן־זוג – ישולמו הקצבאות האמורות לידיו; אם גם לא היה בן־זוג, ינהגו בקצבאות לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} זכאי לגמלה שנפטר לפני שהספיק לגבות גמלה המגיעה לו, תשולם הגמלה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לידי שאיריו הזכאים לקצבה עקב פטירתו ותחולק ביניהם ביחס שבו מתחלק סך כל הקצבאות המשתלמות לשאירים; לענין זה יראו בן זוג כזכאי לקצבה אף אם אינו זכאי לקצבת שאיר.
{{ח:תתת|(2)}} לא הוגשה כל תביעה של שאיר – תחולק הגמלה האמורה בין יורשי הזכאי; אולם אם היה לממונה יסוד להניח כי קיימים שאירים הזכאים לקצבה – רשאי הוא לעכב את תשלום הגמלה עד שתעבור תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגמלה על ידי השאירים, או עד אשר יתנו היורשים ערובה, להנחת דעתו של הממונה, להחזרת הגמלה אם יתגלו שאירים הזכאים לקצבה.

{{ח:סעיף|53|מעשה מרמה}}
{{ח:ת}} הוכח כי ניסה אדם להשיג גמלה במרמה, תופחת הגמלה שהוא זכאי לה ב־25 אחוזים.

{{ח:סעיף|54|הפסקת השירות עקב מעשה מרמה}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי עובד גרם במרמה להפסקת שירותו והוגשה על מעשה המרמה תובענה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, רשאי אב בית הדין למשמעת, על פי בקשת הממונה ולאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו, לעכב את התשלום של גמלאות המגיעות עקב פרישת העובד כאמור, כולן או מקצתן, עד להחלטת בית הדין בתובענה.
{{ח:תת|(ב)}} על פי בקשת הנוגע בדבר רשאי אב בית הדין למשמעת, בכל עת לפני מתן החלטת בית הדין בתובענה, לשנות או לבטל את החלטת העיכוב אם ראה סיבות המצדיקות את הדבר.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת ההתיישנות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 66|שבסעיף 66 לחוק המשמעת}} לא תחול על הגשת תובענה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} מצא בית הדין בתובענה לפי סעיף זה שמעשה המרמה הוכח, רשאי הוא להחליט כי הנשפט לא יהא זכאי לגמלה, כולה או מקצתה, וכן רשאי הוא לחייב את הנשפט בהחזרת הגמלאות שקיבל ושלא היה זכאי להן לפי החלטת בית הדין, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|(ה)}} החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנת לערעור כהחלטת בית הדין על פיטורי עובד.

{{ח:סעיף|55|שאיר שגרם למות המזכה}}
{{ח:ת}} שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של עובד או של זכאי לקצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת – לא תשולם לו גמלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.

{{ח:סעיף|56|קצבה לאדם במאסר}}
{{ח:ת}} נמצא אדם במאסר על פי פסק דין של בית משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר – לא תשולם לו כל קצבה בעד הזמן שהוא במאסר.

{{ח:סעיף|57|תשלום קצבה במקרה של פסילה מוגבלת|תיקון: תשנ״ד, תשס״ד}}
{{ח:ת}} מי שנפסל לשירות המדינה לתקופה מוגבלת לפי החלטת בית דין למשמעת, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא תשולם לו גמלה לתקופת הפסלות; ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}} לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גימלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גימלה בתקופת הפסלות;
{{ח:תת|(2)}} בעד הזמן שלאחר תקופת הפסלות תשולם לו הקצבּה המגיעה לו על פי יתר הוראות חוק זה, אם פסק כך בית הדין למשמעת ובמידה שפסק; אולם אם היה זכאי לצאת לקצבה ערב תחילת הפסלות, תשולם הקצבּה במלואה החל מגמר תקופת הפסלות;
{{ח:תת|(3)}} נפטר הנפסל לפני תום תקופת הפסלות, תשולם לשאיריו הקצבּה שהיו זכאים לה אילו היתה תקופת הפסלות באה לידי גמר ערב פטירתו של הנפסל.

{{ח:סעיף|58|העברת זכות לקצבה|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חלק הקצבּה שאינו עולה על סכום שנקבע לענין {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 8|סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958}}, או מחצית הקצבּה – הכל לפי הסכום הגבוה יותר, לא יהא ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד אלא לשם תשלום מזונות.
{{ח:תת|(ב)}} ”הקצבּה“, לענין סעיף קטן (א) – הקצבּה שהיתה מגיעה אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35}}.

{{ח:סעיף|58א|העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיפים 49}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58}}, ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ונרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}}, יחולו, כל עוד בן הזוג לשעבר בחיים, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה – הקצבה המלאה), השווה להפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה ובין מחצית סכום ההפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א(א)}}, ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א(ב)}} – סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה – הסכום המועבר לבן זוג לשעבר);
{{ח:תתת|(2)}} ביקש זכאי להוון לסכום חד־פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר וניתנה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר להיוון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(ב)(4)}}, יועבר הסכום המועבר כאמור לבן זוגו לשעבר של הזכאי, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר רישום ההערה ואילך; הסכום האמור מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש האמור ועד מועד ההעברה, לא ישולם לזכאי והוא יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה החל ממועד ההעברה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(2) או (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|או 17א}} סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך –
{{ח:תתתת|(א)}} בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או גיל כמפורט להלן, לפי העניין –
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין זכאית שהיא גננת ותיקה – מגיל הפרישה לגננת; לעניין זה, ”גיל הפרישה לגננת“ ו”גננת ותיקה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין זכאי שהוא שוטר שהיו מתקיימים בו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(4)}}, כפי שהוא נקרא {{ח:פנימי|סעיף 72א|בסעיף 72א}}, ליציאה לקצבה בלי שתידרש הסכמתו של המפקח הכללי של המשטרה, אילולא יצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(2) או (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|או 17א}} – מגיל הפרישה לשוטר; לעניין זה, ”גיל הפרישה לשוטר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 69א|בסעיף 69א}};
{{ח:תתת|(3)}} לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל, עד המועד לתשלום הקצבה באותו חודש, צו של בית משפט המונע את ההעברה;
{{ח:תתת|(4)}} נמחקה ההערה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה – על פי צו של ערכאת הערעור, תופסק העברת הכספים מאותו מועד לבן הזוג לשעבר, והזכאי יהיה זכאי למלוא הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות סעיף זה, בלא הפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} נפטר בן הזוג לשעבר, ישולם לזכאי מאותו מועד הסכום שאמור היה להיות מועבר לבן הזוג לשעבר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו, כל עוד לא נמחקה ההערה, לעניין עיקול לפי כל דין, בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר.
{{ח:תתת|(3)}} יראו את כל הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כקצבה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}}.

{{ח:סעיף|59|הגבלה על קיזוז}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה אינו רשאי לקזז גמלאות כנגד חוב המגיע מזכאי לגמלה, חוץ מחובות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גמלאות;
{{ח:תת|(2)}} מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;
{{ח:תת|(3)}} סכומים ששולמו לזכאי מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורתו או גמלאותיו או פיצויי פיטורים;
{{ח:תת|(4)}} סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}};
{{ח:תת|(5)}} הוצאות שחויב בהם הזכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:סעיף|60|תביעות נגד צד שלישי|תיקון: תשל״ה־2, תשל״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} (להלן – פקודת הנזיקין) או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975}}, רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לשיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש הזכאי תובענה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975}} נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – עד לאחר תום תקופת הערעור.
{{ח:תת|(ד)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 86|סעיף 86 לפקודת הנזיקין}} רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

{{ח:סעיף|61|דין נכה הנוהג שלא כראוי}}
{{ח:ת}} קצבתו של זכאי ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו, רשאי הממונה להפחית, להתלות או לשלול ממנה אותו חלק שבו היא עודפת על הקצבּה שהיתה מגיעה לולא הנכות, אם אותו זכאי –
{{ח:תת|(1)}} גרם לנכותו על ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;
{{ח:תת|(2)}} הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הועדה הרפואית או של רופא שהסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;
{{ח:תת|(3)}} נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;
{{ח:תת|(4)}} נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו.

{{ח:סעיף|62|תשלום גמלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג לשעבר|תיקון: תשנ״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שנשללה גמלה, כולה או מקצתה, מאדם או שהופסק לו תשלומה בהחלטת הממונה, רשאי הממונה להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שהאדם חייב בפרנסתם, ולעניין קצבת פרישה – גם לבן זוג לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}} אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה; אולם אם נשללה גמלה מאדם עקב החלטת בית הדין למשמעת, לא יורה הממונה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר האדם תוך תקופת השלילה, רשאי הממונה להורות שתשולם לשאיריו הקצבּה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילו באה תקופת השלילה לידי גמר תכוף לפני פטירתו, ובלבד שהשאירים הגישו לו תביעה לכך תוך שנתיים מתאריך הפטירה; אולם אם נשללה הגמלה מהנפטר עקב החלטת בית הדין למשמעת בלי שהממונה השתמש לגביו בסמכותו בהתאם לסעיף קטן (א), לא יורה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת הממונה לפי סעיף זה תהיה, לענין ערעור, חלק מההחלטה בדבר השלילה.

{{ח:סעיף|63|הוראה לצורך קביעת זכות לגמלה של בני משפחה|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} מקום שאין משלמים קצבה לשאיר בתוקף ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|שבסעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|40}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 60|או 60(ג)}} ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לצורך קביעת זכותם לגמלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקצבה.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: הוראות מיוחדות בענין עובדי שירותי הבטחון|תיקון: תשמ״ז}}

{{ח:סעיף|63א|הגדרות|תיקון: תשמ״ז, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי הבטחון“ – שירות הבטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד שירותי הבטחון“ – עובד המדינה בשירותי הבטחון, למעט עובד חדש בשירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 108ב|בסעיף 108ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בשירותי הבטחון“ – שירות של עובד שירותי הבטחון בשירותי הבטחון.

{{ח:סעיף|63א1|מועד המעבר, המשכורת הקובעת, רכיב שכר מוחרג ורשימת הדירוגים הבסיסית|תיקון: תשמ״ט, תשס״ט, תשע״ו־2, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”מועד המעבר“ שבסעיף 8}} תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כך:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ””מועד המעבר“ – יום כ״ב בניסן התשע״ו (30 באפריל 2016);“.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8}} תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו בסופה נאמר:
{{ח:תתת|”(4)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה, לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של פלוני בעד התקופה שלפני מועד המעבר, שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ושנכרת לאחר המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.“
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“ שבסעיף 8}} תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו במקום הסיפה החל במילה ”שבחלק“ נאמר ”{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|שבחלק ד׳ לתוספת השלישית}}“.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|בהגדרה ”רכיב שכר מוחרג“ שבסעיף 8}}, פסקה (1) תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון כך:
{{ח:תתת|”(1)}} הוא מגיע לעובד שירותי הביטחון שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות ומקורו בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו, אשר נחתם ביום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) ואילך ({{ח:פנימי|סעיף 8|בהגדרה זו}} – ההסכם הקיבוצי);“.

{{ח:סעיף|63א2|עדכון המשכורת הקובעת|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א1), במקום ”כ״ט באדר א׳ התשע״ד (1 במרס 2014)“ נאמר ”כ״ג בניסן התשע״ו (1 במאי 2016)“;
{{ח:תתת|(2)}} אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
{{ח:תתתת|&quot;(א2)}} העדכון הנוסף בעד קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 ישולם בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן ובמועדים כמפורט בהן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה ל־50% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(ט)(1)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}};
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה ל־52% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(ט)(2)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}.
{{ח:תתתת|(א3)}} על אף הוראות סעיף קטן (א2), נפטר מי שזכאי לעדכון הנוסף כאמור באותו סעיף קטן, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותו סעיף קטן שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור הריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(י)(2)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}.
{{ח:תתתת|(א4)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), לגבי מי שפרש משירות לפני מועד המעבר ומשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית, ושיעור היתרה לניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 בלא הפחתת היתרה לניכוי, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) בעד השנים 2016 ו־2017; לעניין זה, ”היתרה לניכוי“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(א)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}.&quot;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
{{ח:תתת|(1)}} בהגדרה ”המדד הקודם“ –
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), במקום ”ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008)“ נאמר ”כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013“ ובמקום ”חודש דצמבר 2008“ נאמר ”חודש דצמבר 2013“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (2), במקום ”ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008)“ נאמר ”כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013), למעט מי שפרש בחודש נובמבר 2013“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ההגדרה ”העדכון הנוסף“ נאמר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &quot;”העדכון הנוסף“, לגבי עובד של שירותי הביטחון פלוני – עדכון בשיעור ממשכורתו הקובעת השווה להפרש שבין השיעור האמור בפסקה (1) לבין השיעור האמור בפסקה (2), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, ולעניין קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 – עדכון כאמור כשהוא מוכפל ב־0.395:
{{ח:תתתתת|(1)}} שיעור כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו עובד או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
{{ח:תתתתתת|(א)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – השיעור הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק א|בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית}}, כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – השיעור הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק י|בחלק י׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתתת|(2)}} שיעור הניכוי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(א)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}, החל לגבי העובד.&quot;

{{ח:סעיף|63א3|תוספות לקצבה|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו נאמר בו:
{{ח:תת|&quot;(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתרה לניכוי“ – ההפרש שבין שיעור הניכוי לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א2|בסעיף 63א2}}, ואם ההפרש הוא שלילי – 0;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה“ – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של השנה שבה פרש העובד משירות לעומת מדד החודש שבו פרש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד השנתי“, לשנה מסוימת – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקבל לנושא משרה שיפוטית“ – מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכפלת המדדים השנתיים“, לגבי שנים מסוימות – מכפלת המדד השנתי לשנה הראשונה שבאותן שנים בכל אחד מהמדדים השנתיים של שאר השנים האמורות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם החלוקה“, לגבי קצבה מסוימת – שיעור הניכוי בעד אותה קצבה, ככל שקיים, בתוספת 100%, ואם לא קיים שיעור ניכוי – 100%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו כשהיא מחולקת במקדם החלוקה, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש משירות כאמור, או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(4)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת הבסיס לצורך ניכויים“ – קצבת הבסיס לפי פסקה (1) להגדרה ”קצבת הבסיס“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הניכוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} –
{{ח:תתתתת|(א)}} אם פרש עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2012 – 2.25%;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 – 4.4643%;
{{ח:תתתתתת|(3)}} לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 5.4643%;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אם פרש במהלך השנים 2011 ו־2012 –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 – 2.1655%;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 3.1435%;
{{ח:תתתתת|(ג)}} אם פרש מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013), לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 0.9572%;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מוקבל לנושאי משרה שיפוטית –
{{ח:תתתתת|(א)}} אם פרש עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2010 עד חודש דצמבר 2010 – 0.61%;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2011 – 4.52%;
{{ח:תתתתתת|(3)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 – 8.51%;
{{ח:תתתתתת|(4)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – 11.33%;
{{ח:תתתתתת|(5)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 – 14.28%;
{{ח:תתתתתת|(6)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך – 16.42%;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2012 –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – 2.38%;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 – 5.091%;
{{ח:תתתתתת|(3)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך – 7.073%.
{{ח:תת|(ב)}} מי שפרש משירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת שחיקה).
{{ח:תת|(ג)}} מי שפרש משירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, והכול לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – תוספת בשל המדד לשנת 2008):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 – בשיעור מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שפרש משירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, למעט הדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד פרט 4|בפרטים (4) עד (6) לרשימה}}, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).
{{ח:תת|(ה)}} מי שפרש משירות לפני יום כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) או בחודש נובמבר 2013, תשולם לו או לשאירו, לפני העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, והכול בהתאם למועד פרישתו ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – ההפרש שבין מכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2009 עד 2013 כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס, לבין שיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו־2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2012 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי מי שפרש מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, מתוך קצבת הבסיס, בתוספת השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א2|בסעיף 63א2}}, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ־5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2016 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שממנה הופחת שיעור הניכוי וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2017 ישולמו בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2016 – ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
{{ח:תתת|(2)}} במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2017 עד חודש דצמבר 2017 – ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
{{ח:תתת|(3)}} ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2019 עד 2021, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.
{{ח:תת|(ח)}} מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה – תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב־0.395, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ שבתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 – תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב־0.395;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר – תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב־0.395;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהיא מוכפלת ב־0.395:
{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (4) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 עד קצבת חודש דצמבר 2012 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו־2011 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו־2011 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2011 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתת|(7)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (5) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2013 עד קצבת חודש דצמבר 2013 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 ו־2012 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2012 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ה)}} אם פרש במהלך שנת 2012 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתת|(8)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (6) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2014 עד קצבת חודש דצמבר 2015 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו־2013 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ה)}} אם פרש במהלך שנת 2012 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ו)}} אם פרש מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) או שפרש בחודש נובמבר 2013 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
{{ח:תת|(ט)}} התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
{{ח:תתת|(1)}} סכום השווה ל־50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2015;
{{ח:תתת|(2)}} סכום השווה ל־52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו־(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ז)(3) – 0.64%;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט) – 2.8%.
{{ח:תת|(יא)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף זה}} לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|אותו סעיף}} לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף זה}}.&quot;

{{ח:סעיף|63א4|דין תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב}} ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
{{ח:תת|(1)}} האמור בו מסומן ”(א)“ ובו, במקום ”{{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62(ב)}}“ נאמר ”{{ח:פנימי|סעיף 62|62(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63ב|63ב}} {{ח:פנימי|סעיף 63ה|ו־63ה}}“;
{{ח:תת|(2)}} אחרי סעיף קטן (א) בא:
{{ח:תתת|&quot;(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) –
{{ח:תתתת|(1)}} תוספות לקצבה המשולמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}, יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
{{ח:תתתת|(2)}} תוספות לקצבה המשולמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}, יראו אותן לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.&quot;

{{ח:סעיף|63ב|מענק נוסף לקצבה לעובד שירותי הבטחון|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לזכאי לקצבת פרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(2), (3) או (4)}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(1)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, שהיה עובד שירותי הבטחון בתכוף לפני פרישתו המזכה אותו לקצבה, ישולם, בנוסף לקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית {{ח:פנימי|סעיף 22|וסעיף 22}} לא יחול.
{{ח:תת|(ב)}} פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|63ג|דין שירות חובה|תיקון: תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ח, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שפרש מהשירות כעובד שירותי הביטחון, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000);
{{ח:תתת|(2)}} הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שירות ביטחוני מזכה“ ו”שירות חובה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 79א|בסעיף 79א(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף קטן (א) והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}}, קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום ו׳ בתמוז התשל״ט (1 ביולי 1979), ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל־1 בחודש שלאחר פרסומו.

{{ח:סעיף|63ד|שיעור קצבת הפרישה|תיקון: תשמ״ז, תשנ״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו –
{{ח:תת|(1)}} בסעיף קטן (ג), אחרי ”כשהוא נכה“ בא ”בין כמשמעותו בחוק זה ובין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}“;
{{ח:תת|(2)}} בסופו בא:
{{ח:תתת|&quot;(ד)}} עובד שירותי הבטחון הזכאי לקצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}, שלקה בה בשירות בשירותי הבטחון ודרגת נכותו היא שלושים וחמשה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} קצבה לפי סעיף קטן (א), ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ב) ו־(ג)}} – גם מלוא התגמולים והזכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתתת|(2)}} קצבה של עשרים וחמשה אחוזים ממשכורתו הקובעת;
{{ח:תתת}} ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} לא יפחתו מחמשים אחוזים ממשכורתו הקובעת.&quot;

{{ח:סעיף|63ד1||תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63ד2|קצבה ומשכורת|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
{{ח:תת|(1)}} במקום סעיף קטן (א) בא:
{{ח:תתת|”(א)}} זכאי לקצבת פרישה שהוא עובד שירותי הביטחון, שחזר לשירות בשירותי הביטחון, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|63ה|גמלה ותגמול|תיקון: תשמ״ז, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)}} ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו בסופו בא:
{{ח:ת}} ”אולם מי שבחר בקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ד)(2)}}, יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים בנוסף לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|הסעיף האמור}} ואין רואים קצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום“.

{{ח:סעיף|63ו|דין נכות|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}} ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו ברישה, אחרי ”דרגת נכותו“ בא ”לרבות נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}“.

{{ח:סעיף|63ז|דין נכה|תיקון: תשמ״ז, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} יחול על עובד שירותי הבטחון, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), כל מקום {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|63ח|דין משפחת נספה|תיקון: תשמ״ז, תשע״ז, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}} יחול על עובד שירותי הבטחון שנפטר ועל בני משפחתו, לרבות ארוסתו, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 35ב|בסעיף 35ב(א) לחוק האמור}}, של עובד שירותי הבטחון שנפטר, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), כל מקום {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות החיילים}} שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|63ט|אזכורים|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} כל חיקוק שבו מדובר {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} או {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות החיילים}} ייקרא כאילו מדובר בו גם {{ח:פנימי|סעיף 63ז|בסעיפים 63ז}} {{ח:פנימי|סעיף 63ח|ו־63ח}}.

{{ח:סעיף|63ט1|תחולה על עובדים זמניים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:פנימי|סעיף 63ח|ו־63ח}} יחולו גם על מי שמועסק בשירותי הביטחון במסגרת יחסי עבודה ולא התמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}}, ובלבד שהוא מועסק כאמור בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 108ח|בסעיף 108ח(2א)(2)}}, או בחוזה מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 40|בסעיף 40 לחוק המינויים}}, ואולם לעניין פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות, שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 295א|בסעיף 295א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}, וכן יחולו עליו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 295א|סעיפים 295א(ה) עד (ח)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 295ב|ו־295ב לאותו חוק}}.

{{ח:סעיף|63י|זכויות יתר|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} כל חיקוק המעניק או הנותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנים לחייל נכה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} או לבן משפחה של חייל שנספה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות החיילים}}, רואים אותו כמעניק או כנותן סמכות להעניק אותם גם לעובד שירותי הבטחון שהוא נכה או לבן משפחה של עובד שירותי הבטחון שנספה.

{{ח:סעיף|63יא|עובד שנעדר|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק משפחות החיילים}}, הרשות הצבאית המוסמכת, לגבי עובד שירותי הבטחון שנעדר תהיה מי ששר האוצר מינהו לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|63יב|קצבה לשאירים|תיקון: תשמ״ז, תשע״ט, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} עובד שירותי הבטחון שנפטר בזמן שירותו בשירותי הבטחון או עובד שירותי הביטחון שזכאי לקצבת פרישה ונפטר, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}}, יחולו על השאירים הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 23|סעיפים 23}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 23א|23א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 26|26}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 32|ו־32(ה) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}, בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק ג2|פרק ג׳2: הוראות מיוחדות בעניין עובד רשות מקרקעי ישראל|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|63יג|הגדרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – מדד החודש שקדם לחודש שבו חל מועד תחילת השירות ברשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם סיום העבודה במינהל“ – הסכם קיבוצי מיוחד בדבר סיום עבודה במינהל מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י״ד באייר התשע״א (18 במאי 2011);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חודש העדכון“ – חודש ינואר של כל שנה, ולגבי שנת הפרישה – גם החודש שבו חל מועד הפרישה; ואולם לגבי מי ששנת הפרישה שלו חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות – החודש שבו חל מועד הפרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד המעבר לרשות“ – כהגדרתו בהסכם קיבוצי מיוחד בדבר תנאי עבודה ברשות מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י״ד באייר התשע״א (18 במאי 2011);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד תחילת השירות ברשות“ – מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הרשות“ – עובד המדינה, שהתמנה למשרה בתקן ברשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 2|סעיף 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת פרישה“ – השנה שבה חל מועד פרישתו מהשירות של עובד הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספות נוספות“ – כל אחת מהתוספות המפורטות להלן, המשתלמת לעובד הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} גמול השתלמות א׳;
{{ח:תתת|(2)}} גמול השתלמות ב׳;
{{ח:תתת|(3)}} גמול מינהל;
{{ח:תתת|(4)}} תוספת הערבה;
{{ח:תתת|(5)}} תוספת אחרת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד הרשות, אשר הוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין תקרת המשכורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת משכורת“ – שיעור משכורתו של עובד הרשות בעד חודש העדכון, בצירוף התוספות הנוספות המשתלמות בעד החודש האמור.

{{ח:סעיף|63יד|משכורת קובעת של עובד הרשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8}}, משכורתו הקובעת של עובד הרשות לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, תהיה המשכורת הבסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהיא מעודכנת עד ערב פרישתו מהשירות לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י) וכפי שהיא מעודכנת לאחר פרישתו מהשירות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 63יז|ו־63יז}}.
{{ח:תת|(ב)}} משכורתו הבסיסית של עובד הרשות תהיה שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב מועד תחילת שירותו של העובד ברשות, לעובד אחר שדרגתו כדרגה שהיתה לו באותו מועד; לעניין זה, ”תוספות קבועות“ – למעט קצובת הבראה וקצובת ביגוד.
{{ח:תת|(ג)}} המשכורת הבסיסית תעודכן בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה – תעודכן המשכורת הבסיסית, אחת לשנה בחודש העדכון (בסעיף קטן זה – עדכון שנתי), לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת הבסיסית לאחר העדכון השנתי (בסעיף זה – המשכורת המעודכנת) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת שתי נקודות האחוז, ולעניין העדכון הראשון – שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו ממועד תחילת שירותו ברשות עד יום 31 בדצמבר של השנה שבה חל המועד האמור (בסעיף קטן זה – מספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות);
{{ח:תתתת|(ב)}} נקודת האחוז, ולעניין העדכון הראשון – &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו – תעודכן, ערב מועד פרישתו, המשכורת המעודכנת, לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת המעודכנת לאחר עדכונה לפי פסקה זו (בסעיף זה – המשכורת ערב הפרישה) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור שינוי מדד החודש שבו חל מועד פרישתו של עובד הרשות מהשירות לעומת המדד הקודם, בתוספת &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו מיום 1 בינואר של שנת הפרישה או ממועד תחילת השירות ברשות, לפי המאוחר, עד מועד פרישתו (בפסקה זו – מספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות);
{{ח:תתתת|(ב)}} &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות.
{{ח:תת|(ד)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(1)}} יחול לעניין חישוב חודשי השירות לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות פסקאות (1)(א) ו־(2)(א) של סעיף קטן (ג), לעניין עובד הרשות שפרש מהשירות לפי הסכם סיום העבודה במינהל בתקופה של שלוש שנים שתחילתה במועד המעבר לרשות, יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (1)(א), במקום ”שתי נקודות האחוז“ יקראו ”נקודת האחוז“, ובמקום ”&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; נקודת האחוז“ יקראו ”&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; נקודת האחוז“;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (2)(א), במקום ”&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; נקודת האחוז“ יקראו ”&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; נקודת האחוז“.
{{ח:תת|(ו)}} מתקיימים לגבי עובד הרשות, לראשונה, התנאים לתשלום אחת או יותר מהתוספות המנויות בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”תוספות נוספות“, בתקופה של חמש שנים שתחילתה במועד תחילת שירותו ברשות, או עד ערב פרישתו מהשירות, לפי המוקדם, יראו לעניין סעיפים קטנים (ב) ו־(י) את המשכורת הבסיסית של אותו עובד כאילו כללה, ערב מועד תחילת שירותו ברשות, את אותה תוספת בהתאם לשיעורה במועד האמור; ואולם לעניין ניכוי תשלומים ממשכורתו הקובעת של העובד לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)#סעיף 89|סעיף 89(א)(2) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003}}, יחול האמור בסעיף קטן זה רק בעד התקופה שמהמועד הראשון שבו התקיימו התנאים לתשלום אותה תוספת.
{{ח:תת|(ז)}} חל מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות עד יום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013), תעודכן משכורתו המעודכנת או משכורתו ערב הפרישה, לפי העניין, גם במועדים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בשיעורים החלים לגביו בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, ובלבד שהמשכורת המעודכנת או המשכורת ערב הפרישה לא תעלה, לאחר העדכון לפי סעיף קטן זה, על תקרת משכורתו של העובד.
{{ח:תת|(ח)}} למשכורתו המעודכנת או למשכורתו ערב הפרישה, של עובד הרשות, ייווסף במועד שבו משתלמת לו קצובת הבראה או קצובת ביגוד, סכום בגובה הקצובה כאמור, עד מועד פרישתו מהשירות.
{{ח:תת|(ט)}} מתקיימים לגבי עובד הרשות, ערב פרישתו מהשירות, תנאי זכאות להעלאה בדרגה, אחת או יותר (בפסקה זו – דרגה נוספת) ייווסף למשכורתו ערב הפרישה גם סכום בגובה ההפרש שבין המשכורת ערב הפרישה אילו המשכורת הבסיסית חושבה לפי הדרגה הנוספת לבין המשכורת ערב הפרישה; לעניין חישוב ההפרש האמור לא תובא בחשבון תקרת המשכורת.
{{ח:תת|(י)}} לעניין סעיף זה, משכורת בעדכון מצטבר היא המשכורת הבסיסית כמשמעותה בסעיף קטן (ב) כשהיא מעודכנת באופן כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה – המשכורת הבסיסית כשהיא מעודכנת אחת לשנה, בחודש העדכון, לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(1)(א);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו – המשכורת הבסיסית לאחר העדכון כאמור בפסקה (1) כשהיא מעודכנת ערב מועד הפרישה לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(2)(א);
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), לעניין עובד הרשות שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים האמורים בסעיף קטן (ה)(1) או (2), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ז), תעודכן המשכורת הבסיסית גם במועדים המפורטים באותו סעיף קטן ובשיעורים החלים לגבי העובד בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות.

{{ח:סעיף|63טו|משכורת קובעת של עובד הרשות שהורד בדרגה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63יד|סעיף 63יד}}, הורד עובד הרשות בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, יחליט בית הדין למשמעת אם לעניין חישוב המשכורת הקובעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 63יד|הסעיף האמור}} יורד העובד בדרגה לעומת הדרגה שהיתה לו ערב תחילת שירותו ברשות, ואם החליט בית הדין למשמעת כי לעניין חישוב המשכורת הקובעת יורד העובד בדרגה כאמור, תחושב משכורתו הקובעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 63יד|סעיף 63יד}}, במשך כל תקופת ההורדה, לפי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 63יד|הסעיף האמור}} על פי הדרגה שלפני ההורדה.

{{ח:סעיף|63טז|משכורת קובעת של עובד עובר|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד המעבר“ – המועד שבו עבר עובד עובר מהרשות למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד עובר“ – מי שהיה עובד הרשות ועבר למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות, אשר הוראות חוק זה חלות עליו גם לאחר המעבר.
{{ח:תת|(ב)}} משכורתו הקובעת של עובד עובר תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בהגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8}}, ואולם על אף ההגדרה האמורה אם ערב מועד המעבר עלתה משכורתו הקובעת של העובד העובר אילו היתה מחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 63יד|סעיף 63יד}}, על משכורתו הקובעת במועד המעבר כשהיא מחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, תכלול משכורתו הקובעת תוספת בגובה ההפרש שבין שתי המשכורות הקובעות כאמור, ובלבד שניתן לכך אישור מאת נציב השירות בהתאם לכללים הקיימים לעניין תוספות שכר לעובד מועבר בשירות המדינה ובכפוף לתנאי האישור.

{{ח:סעיף|63יז|עדכון המשכורת הקובעת|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו אחרי סעיף קטן (א) בא:
{{ח:תת|”(א1)}} פרש עובד הרשות מהשירות עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013), תעודכן משכורתו הקובעת במועדים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} החלים לאחר מועד פרישתו, בשיעורים החלים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, נוסף על עדכונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף קטן (א)}}.“.

{{ח:סעיף|63יח|תקופות בלא משכורת שמביאים אותן בחשבון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(4)}} ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו במקום ”המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר“ בא ”המשכורות הקובעות שלפיהן היתה משולמת לעובד קצבה אילולא נעדר מהשירות והיה פורש מהשירות באותו מועד“.

{{ח:סעיף|63יט|הגדלת תקופת השירות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך קביעת זכויותיו לפי חוק זה, של עובד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, תחושב תקופת שירותו כתקופה גדולה משהיתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של עשר נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, תשס״ד–2004}}, לפי הנמוך, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו, והכל בכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת תקופת השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}}:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא פרש מהשירות בתקופה שבין יום ל׳ באב התש״ע (10 באוגוסט 2010) לבין מועד כניסתו לתוקף של הסכם סיום העבודה במינהל, בהתאם לתכנית פרישה שאושרה בידי נציב השירות וערב פרישתו שירת במינהל מקרקעי ישראל, ולא מתקיים בו סייג מהסייגים לתחולת הסכם סיום העבודה במינהל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא פרש מהשירות בהתאם להסכם סיום העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} בחודש שבו פרש מהשירות טרם הגיע לגיל 65;
{{ח:תתת|(3)}} הוא פרש מהשירות בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(4)}} או בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(2)}};
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי ששולם לו מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}} שחושב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|פסקה (2) של הסעיף האמור}}, ואשר במסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 22|אותה פסקה}} לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה – הוא השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סך הגדלות תקופת השירות לפי הסעיף הקטן האמור ולפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לא יעלה על תקופת שירותו בפועל של העובד.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות מיוחדות בענין גננות ומורים|תיקון: תשל״ז־3}}

{{ח:סעיף|64|הגדרות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה לגננת“ – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק ד׳ בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גננת“ – עובדת המועסקת כגננת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גננת ותיקה“ – גננת ששירתה עשר שנים כגננת.

{{ח:סעיף|65|זכות לפרישה מוקדמת|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} גננת ותיקה רשאית, נוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, לצאת לקצבה אם הגיעה לגיל הפרישה לגננת.

{{ח:סעיף|66|יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות|תיקון: תשל״ז־3, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מקום {{ח:פנימי|סעיף 18|שבסעיף 18}} מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}} רשאי נציב השירות לדחות את הוצאתו לקצבה של עובד הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|אותו סעיף}} עד יום 31 באוגוסט הסמוך שלאחר היום שבו הגיע עובד ההוראה לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}.

{{ח:סעיף|67|מענק נוסף לקצבה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מקום {{ח:פנימי|סעיף 22|שבסעיף 22}} מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של פרישת גננת.

{{ח:סעיף|67א|גמלה ופיצויי פרישה|תיקון: תשמ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}, סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) ייקראו לגבי גננת ותיקה כאילו במקום ”לגיל 60“ בא ”לגיל הפרישה לגננת“.

{{ח:סעיף|68|תחילת תשלום קצבה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מקום {{ח:פנימי|סעיף 46|שבסעיף 46(ב)}} מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.

{{ח:סעיף|69|סייג להגבלה מחמת בריאות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מקום {{ח:פנימי|סעיף 94|שסעיף 94}} חל על גננת והיא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}} בטרם שירתה חמש עשרה שנה, ייקרא {{ח:פנימי|סעיף 94|הסעיף}} כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים ”על אף המותנה“ – ”אם היא גננת ותיקה והגיעה לגיל הפרישה לגננת“.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תחולת החוק על שוטרים וסוהרים}}

{{ח:סעיף|69א|הגדרות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל פרישה מוקדמת לשוטר“ – הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה לשוטר“ – הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|70|תיאומים|תיקון: תשל״ג־5, תשמ״א־2, תשס״ט, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול על כל שוטר בתיאומים ובתוספות האחרות שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי שוטר או שאיריו –
{{ח:תתת|(1)}} כל מקום שמדובר ב”נציב השירות“ ייקרא כאילו המדובר ב”מפקח הכללי של המשטרה“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיפים 103}} {{ח:פנימי|סעיף 104|ו־104}} לא יחולו לגבי כללים, תנאים, הוראות או המלצות הנוגעים לשוטרים או לשאיריהם של שוטרים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}} לא יחול;
{{ח:תתת|(4)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיפים 86 עד 93}} יחולו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)#סעיף 38|הסעיפים 52ב עד 52ו לחוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות), תשי״ד–1954}}, בשינויים ותיאומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מקום {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)#סעיף 38|שבסעיפים אלה}} מדובר בשירות הקבע ייקרא כאילו מדובר בו בשירות המדינה שחוק זה חל עליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מקום {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)#סעיף 38|שבסעיפים אלה}} מדובר בגימלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)|אותו חוק}} ייקרא כאילו מדובר בו בגימלאות לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מקום {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)#סעיף 38|שבסעיפים אלה}} מדובר בשר הבטחון ייקרא כאילו מדובר בשר האוצר;
{{ח:תתתת|(ד)}} מקום {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)#סעיף 38|שבסעיפים אלה}} מדובר בארגונים ציבוריים לענין {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)|אותו חוק}} ייקרא כאילו מדובר בארגונים ציבוריים שאישרה הממשלה לענין חוק זה.

{{ח:סעיף|71|רציפות שירותו של שוטר}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (1) ו־(2) לסעיף 3}} לא יחולו על שוטר, אולם רציפות בשירותו אין רואים כנפסקת מחמת העדרו משירות לרגל חופשה או מנוחה שניתנה לפי כללי השירות במשטרה.

{{ח:סעיף|71א|מועד המעבר, המשכורת הקובעת, רכיב שכר מוחרג ורשימת הדירוגים הבסיסית|תיקון: תשע״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”מועד המעבר“ שבסעיף 8}} תיקרא, למעט לעניין חישוב תוספות ההפרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א(ח)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 71א2|בסעיף 71א2}}, כך:
{{ח:תת}} ””מועד המעבר“ – יום ח׳ באייר התשע״ב (30 באפריל 2012)“.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8}} תיקרא כאילו בסופה נאמר:
{{ח:תתת|&quot;(4)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), פלוני שתכוף לפני פרישתו מהשירות היה לו מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, והמינוי היה לתקופה העולה על שישה חודשים, תחושב משכורתו הקובעת, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו;
{{ח:תתת|(5)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה לאחר יום ח׳ באייר התשע״ב (30 באפריל 2012), תוספת שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר המועד האמור על משכורתו של שוטר, בעד התקופה שלפני המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו&quot;.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“ שבסעיף 8}} תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה ”שבחלק“ נאמר ”{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|שבחלק ב׳ לתוספת השלישית}}“.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|בהגדרה ”רכיב שכר מוחרג“ שבסעיף 8}}, פסקה (1) תיקרא לגבי שוטר כך:
{{ח:תתת|”(1)}} הוא מגיע לשוטר שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות ומקורו בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו, אשר נחתם ביום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) ואילך ({{ח:פנימי|סעיף 8|בהגדרה זו}} – ההסכם הקיבוצי);“.

{{ח:סעיף|71א1|עדכון המשכורת הקובעת|תיקון: תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ייקרא כאילו אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
{{ח:תתת|”(א2)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), לגבי מי שערב פרישתו משירות דורג בדירוג הרופאים ופרש משירות לפני יום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי, בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) בעד שנת 2012; לעניין זה, ”שיעור הניכוי“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|פסקה (3) להגדרה ”שיעור הניכוי“ שבסעיף 9א}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 71א2|בסעיף 71א2}}.“
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ההגדרה ”המדד הקודם“ שבסעיף 9(ב)}} תיקרא כאילו בכל מקום, במקום ”ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008)“ נאמר ”כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011)“ ובמקום ”חודש דצמבר 2008“ נאמר ”חודש דצמבר 2011“.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ההגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}} תיקרא כך:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &quot;”העדכון הנוסף“, לגבי שוטר פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו שוטר או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק א|בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק י|בחלק י׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו.&quot;

{{ח:סעיף|71א2|תוספות לקצבה|תיקון: תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} ייקרא כאילו נאמר בו:
{{ח:תת|&quot;(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד השנתי“, לשנה מסוימת – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקבל לנושא משרה שיפוטית“ – מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(4)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הניכוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} – שיעור של 2.25%;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית – שיעור של 8.5%;
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים –
{{ח:תתתתת|(א)}} אם פרש עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי קצבת חודש אוגוסט 2011 עד חודש ינואר 2012 – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש אוגוסט 2011 בקצבה המגיעה לו בעד חודש יולי 2011, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא יובאו בחשבון תוספת ביגוד ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי להן;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי קצבת חודש פברואר 2012 ואילך – הסך הכולל של השיעור האמור בפסקה (1) והשיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, והפחתת 1 מהמנה האמורה; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אם פרש מיום א׳ באב התשע״א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז׳ בשבט התשע״ב (31 בינואר 2012) – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור הקובע“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שפרש משירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת שחיקה).
{{ח:תת|(ג)}} מי שפרש משירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – תוספת בשל המדד לשנת 2008):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 – בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שפרש משירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, למעט הדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 3|בפרטים (3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 4|(4)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 6|ו־(6) לרשימה}}, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).
{{ח:תת|(ה)}} מי שפרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור מקצבת הבסיס השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, או לשיעור כמפורט בפסקה (4), והכל בהתאם למועד פרישתו ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – ההפרש שבין מכפלת המדד השנתי לשנת 2009 במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2011 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, ואולם לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש כאמור עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – ההפרש שבין השיעור האמור לבין שיעור הניכוי, ובלבד שהוא הפרש חיובי.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ־5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), הסכום הכולל של כל התוספות המגיעות לפי אותם סעיפים קטנים למי שפרש משירות או לכל שאיריו בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 (בסעיף קטן זה – הסכום החודשי הכולל) ישולם בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועד תשלום הקצבה שבעדה משולם הסכום החודשי הכולל, ישולם הסכום האמור או 940 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(2)}} עלה הסכום החודשי הכולל על סכום של 940 שקלים חדשים, ישולם ההפרש שביניהם, בתשלומים כמפורט להלן, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2012:
{{ח:תתתת|(א)}} במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר 2014 ישולם מההפרש סכום השווה למחצית ההפרש או ליתרת ההפרש שאינה עולה על 300 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} יתרת ההפרש, ככל שתיוותר, תשולם במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים 2015 ו־2016, כך שבכל שנה ישולמו 50% מיתרת ההפרש.
{{ח:תת|(ח)}} מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה – תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ שבתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 – תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר – תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ואולם לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור, בעד קצבת חודש מרס 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010, סכום השווה ל־0.61% מקצבת הבסיס:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום כאמור הוא סכום חיובי, ואולם לגבי מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או בדירוג הרופאים, יופחת מהסכום האמור סכום השווה לשיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור סכום השווה ל־4.51% מקצבת הבסיס:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
{{ח:תת|(ט)}} התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
{{ח:תתת|(1)}} סכום השווה ל־50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש אפריל 2012;
{{ח:תתת|(2)}} סכום השווה ל־52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו־(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית של 0.64%.
{{ח:תת|(יא)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף זה}} לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|אותו סעיף}} לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף זה}}.&quot;

{{ח:סעיף|72|דין תוספות לקצבה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב}} ייקרא כאילו –
{{ח:תת|(1)}} האמור בו מסומן ”(א)“ ובו, במקום ”{{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62(ב)}}“ נאמר ”{{ח:פנימי|סעיף 62|62(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78}}“;
{{ח:תת|(2)}} אחרי סעיף קטן (א) בא:
{{ח:תתת|&quot;(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) –
{{ח:תתתת|(1)}} תוספות לקצבה המשולמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיפים קטנים (ז) או (ט) של סעיף 9א}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 71א2|בסעיף 71א2}}, יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
{{ח:תתתת|(2)}} תוספות לקצבה המשולמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף קטן (ז) של סעיף 9א}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 71א2|בסעיף 71א2}}, יראו אותן לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף אם שולמו, כולן או חלקן, לפי הוראות אותו סעיף קטן, לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.&quot;.

{{ח:סעיף|72א|יציאה לקצבה מרצון|תיקון: תשל״ו־3, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} ייקרא כאילו בסופו בא:
{{ח:תת|”(4)}} אם הוא שוטר – לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש עשרה שנה במשטרה, ואם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר והמפקח הכללי של המשטרה הסכים לפרישתו.“

{{ח:סעיף|72ב|יציאה מוקדמת|תיקון: תשל״ז־3}}
{{ח:ת}} בחירתו של שוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} תהא מותנית בהסכמת המפקח הכללי של המשטרה לסיום שירותו.

{{ח:סעיף|73|יציאה לקצבה לפי הוראה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} לא יחול על שוטר, אולם שוטר ששירת עשר שנים לפחות, רשאי המפקח הכללי של המשטרה להורות על יציאתו לקצבה, אם הגיע השוטר לגיל הפרישה לשוטר.

{{ח:סעיף|74|תוצאות השעיה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|פסקאות (5) ו־(6) לסעיף 10}} ייקראו כאילו במקום ”לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}“ בא ”לפי כל חוק הדן בהשעיית שוטרים מהשירות“.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|פסקה (6) לסעיף 10}} תיקרא כאילו במקום ”בית הדין למשמעת שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} (להלן – בית הדין למשמעת)“ ו־”בית הדין“ בא ”המפקח הכללי של המשטרה“.

{{ח:סעיף|75|חישוב המשכורת הקובעת במשרה חלקית}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} ייקרא כאילו במקום פרטים (א) ו־(ב) שבפסקה (4) בא:
{{ח:תת|&quot;(א)}} חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – אם נסתיים השירות מסיבת מוות או אם פוטר העובד מסיבת מצב בריאות לקוי;
{{ח:תת|(ב)}} עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – אם העובד יצא לקצבה לאחר שועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אינו מסוגל לעבוד בשירות המדינה;&quot;.

{{ח:סעיף|76|שלילת גמלה בגלל עבירה|תיקון: תשל״ג־5, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} ייקרא כאילו במקום פסקאות (2) עד (4) בא:
{{ח:תתת|”(2)}} מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי וכן מי שפוטר מסיבה אחרת לאחר עשר שנות שירות כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השניה}}, או יותר ולא נשללה ממנו זכות לגמלה לפי החלטה של המפקח הכללי של המשטרה“.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הכללי של המשטרה לא יתן החלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(2)}} אלא באישור שר המשטרה ואם פוטר השוטר לרגל עבירה, לרבות עבירה משמעתית, שעבר בתקופת שירותו, ובנסיבות הענין יש בעבירה משום קלון או משום פגיעה חמורה בחובותיו כשוטר.

{{ח:סעיף|77|מענק נוסף לקצבה|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־3, תשנ״ו, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} ייקרא כאילו נאמר בו:
{{ח:תת|&quot;22.}} (א) שוטר שפוטר מהשירות והוא זכאי עקב פיטוריו לקצבה לפי חוק זה, וכן שוטר שהמפקח הכללי של המשטרה הורה על יציאתו לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}}, ישולם לו, נוסף על הקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.
{{ח:תת|(ב)}} פוטר שוטר בנסיבות שבהן ניתן היה לשלול ממנו את זכותו לגימלה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ב)}}, אך לא השתמשו בסמכות זו, רשאי המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, להחליט שלא ישולם לו המענק לפי סעיף זה, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ג)}} שוטר שיצא לקצבה בנסיבות המתוארות {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(4)}}, ישולם לו נוסף לקצבה מענק, באחוזים כאמור להלן מהסכום השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו או למשכורתו השנתית, הכל לפי הקטן יותר:
{{ח:תתת|(1)}} עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנה או יותר אך לא ביותר משנתיים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;– 15%&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנתיים או יותר אך לא ביותר משלוש שנים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;– 30%&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשלוש שנים או יותר אך לא ביותר מארבע שנים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;– 50%&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בארבע שנים או יותר אך לא ביותר מחמש שנים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;– 75%&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(5)}} עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר בחמש שנים או יותר &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;– 100%.&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ד)}} שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש עשרה שנה במשטרה, ובזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקצבה על פי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(2)}} הקצבה על פי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק על פי סעיף קטן (ג) לסעיף זה שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
{{ח:תת|(ה)}} שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת חמש עשרה שנים לפחות במשטרה, הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}}, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ט)}} שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו ובחר בקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)(1)}}, בתוספת אחוז מהמענק על פי סעיף קטן (א) בשיעורים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} אם בזמן פטירתו טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיה שיעור המענק באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | {{מוקטן|&lt;u&gt;שנות שירות&lt;/u&gt;}} | {{מוקטן|&lt;u&gt;אחוזים&lt;/u&gt;}}}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | עשרים ואחת | 15}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | עשרים ושתיים | 30}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | עשרים ושלוש | 50}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | עשרים וארבע | 75}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | עשרים וחמש ויותר | 100;}}
{{ח:תתתת|(ב)}} אם בזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיו שאיריו זכאים ל־100% מהמענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
{{ח:תת|(ו)}} השאיר הנפטר אחריו יותר מבן זוג אחד, או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, תיעשה הבחירה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) בידי הממונה, ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.
{{ח:תת|(ז)}} לא השאיר שוטר כאמור בסעיף קטן (ד) אחריו שאירים, יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיף קטן (ג) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.&quot;

{{ח:סעיף|77א||תיקון: תשס״ט, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ב||תיקון: תשע״ד, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|78|קצבה בנוסף לתגמולים|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשנ״ב־4, תשנ״ו, תשע״ט, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}“, ”תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}}“ – תגמולים כאמור המגיעים לשוטר או לשאיריו, הכל לפי הענין, מכוח {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור הקיצוני“, לצורך חישוב שיעור הקצבה על פי סעיף זה – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(ב)}}; ואולם אם כלולה בחשבון, בתקופת שירותו, תקופת שירות חובה, ייתוסף לו השיעור המגיע בשל תקופת שירות החובה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 79א|בסעיף 79א(ב)}}, אף אם לא שירת במשטרה עשר שנים לפחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79א|בסעיף 79א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} פוטר שוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} שלקה בה באותו שירות ושדרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, הברירה בידו, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34}}, לבחור באחת מאלה, ולא ייגרע בכך מזכויותיו האחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}:
{{ח:תתת|(1)}} קצבה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)}} וכן מלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו על־פי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתת|(2)}} קצבה של 25% ממשכורתו הקובעת ומלוא התגמולים המגיעים לו על־פי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, ובלבד שקצבתו של שוטר כאמור שדרגת נכותו היא 60% או יותר, ביחד עם התגמולים המגיעים לו על פי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לא יפחתו מ־50% ממשכורתו הקובעת.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), זכאי לקצבה אשר לפני יום כ״א באדר ב׳ תשכ״ה (25 במרס 1965) בחר בקצבה לפי סעיף 17(ב) לחוק שירות המדינה (גמלאות), תשט״ו–1955, תשולם לו קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}} וכן 25% מהתגמולים המגיעים לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} אם חישוב זה יותר נוח לו.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר שוטר בזמן שירותו, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}}, יהיו שאיריו זכאים, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(ב), (ג) ו־(ו)}}, לקצבה כמפורט להלן, ולמלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום:
{{ח:תתת|(1)}} בן זוג ויתומים כל עוד לא הגיעו לגיל 21, או מי שהגיע לגיל 21 אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל את עצמו, זכאים לקצבה על פי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} תלויים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם זכאים לקצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של הנפטר לכל תלוי;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} בכל אחד מן המקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של שוטר שנפטר, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיף קטן (ג)), קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ו); ואלה המקרים:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר עולה על השיעור הקיצוני;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} הנפטר השאיר אחריו יותר מבן זוג אחד, או יתומים מיותר מבן זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.
{{ח:תת|(ו)}} שיעור הקצבּה שיקבע הממונה לשאיר פלוני לפי סעיף קטן (ה) לא יעלה על שיעור הקצבּה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף קטן (ה), וסך כל הקצבאות שיקבע הממונה כאמור לא יעלה על השיעור הקיצוני או על סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף קטן (ה), הכל לפי הסכום הקטן יותר.
{{ח:תת|(ז)}} קצבה לשאיר לפי סעיף זה תשולם כל עוד לא חדל השאיר להיות זכאי לתגמולים.
{{ח:תת|(ח)}} אין רואים קצבה לפי סעיף זה כהכנסה לענין חוקי השיקום כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}} שמכוחם ניתנים התגמולים לזכאי לקצבה.
{{ח:תת|(ט)}} שאיריו של שוטר שזכאי לקצבת פרישה ונפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}} וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ז)}}.
{{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|78א|קצבה ומשכורת|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־3, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} ייקרא כך:
{{ח:תת|(1)}} במקום סעיף קטן (א) יבוא:
{{ח:תתת|”(א)}} זכאי לקצבת פרישה שהוא שוטר, שחזר לשירות במשטרה או החל לשרת בשירות בתי הסוהר, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, הכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|78ב|גמלה ופיצויי פרישה|תיקון: תשמ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}, סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) ייקראו כאילו במקום ”לגיל 60“ בא ”לגיל הפרישה לשוטר“.

{{ח:סעיף|78ג|דחיית התחלה של תשלום הקצבה|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} ייקרא כאילו בסופו בא:
{{ח:תת|”(ד)}} עובד שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(4)}} לפני שהגיע לגיל הפרישה לשוטר, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל הפרישה לשוטר; אולם אם קבעה הועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי־כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כשרו האמור.“

{{ח:סעיף|79|הכרה בשירות בטחוני|תיקון: תשל״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירות בטחוני“ –
{{ח:תתת|(1)}} שירות פעיל בצבא אחת ממעצמות הברית כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם|בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950}}, בתקופה שתחילתה ביום י״ז באלול תרצ״ט (1 בספטמבר 1939) וסופה ביום ו׳ בתשרי תש״ז (1 באוקטובר 1946);
{{ח:תתת|(2)}} שירות מלא ביחידותיו המגוייסות של ארגון ההגנה בארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ־ישראל למען עצמאות ישראל;
{{ח:תתת|(4)}} שירות פעיל כשוטר של ממשלת ארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} שירות מלא בנוטרות ממשלת ארץ־ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתקבל לשירות במשטרת ישראל לפני י״א באייר תשי״ח (1 במאי 1958) ושירת בה, בתפקיד שהכיר בו המפקח הכללי של המשטרה כתפקיד משטרתי, חמש שנים לפחות, יוסיפו על תקופת שירותו במדינה לענין חוק זה את תקופת שירותו הבטחוני, ובלבד שהגיש בקשה להכיר בשירותו הבטחוני, בליווי הוכחות בכתב, למפקח הכללי של המשטרה או למי שמינה לכך, עד למועד שנקבע לכך בתקנות.

{{ח:סעיף|79א|דין שירות חובה|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־3, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ז, תשנ״ח, תשס״ג, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שפרש מהשירות כשוטר, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000);
{{ח:תתת|(2)}} הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות ביטחוני מזכה“ – שירות בשירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א}}, שירות במשטרת ישראל, שירות בשירות בתי הסוהר או שירות בשירות קבע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות חובה“ – שירות בצבא־הגנה לישראל שלא על פי התחייבות לשירות קבע ושלא לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|הפרק הרביעי לחוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות קבע“ – שירות בצבא־הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום א׳ בניסן התשל״ו (1 באפריל 1976); ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל־1 בחודש שלאחר פרסומו.

{{ח:סעיף|79ב|קצבה מוגדלת|תיקון: תשל״ו־3}}
{{ח:ת}} מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79א|בסעיף 79א}} והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}}, קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.

{{ח:סעיף|80|סייג להגבלה מחמת בריאות או גיל|תיקון: תשל״ז־3, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94(א)}} ייקרא כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים ”על אף המותנה“ – ”אם הגיע לגיל הפרישה לשוטר אחרי עשר שנות שירות, וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות“.
{{ח:תת|(ב)}} קבלה לשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, אין קבלה כשוטר מוסף זמני במשמע.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} ייקרא כאילו במקום ”בגיל 50“ בא ”בגיל 45“ ובמקום ”טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}}“ בא ”טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר“.

{{ח:סעיף|81|תחולה לגבי סוהרים|תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70 עד 80}} יחולו על כל סוהר בשינויים ותיקונים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל מקום שמדובר ב”שוטר“ קרי ”סוהר“, ומקום שמדובר ב”שוטר מוסף זמני“ קרי ”סוהר מוסף זמני“;
{{ח:תת|(2)}} בכל מקום שמדובר ב”משטרה“ או ב”משטרת ישראל“ קרי ”שירות בתי הסוהר“, למעט {{ח:פנימי|סעיף 79א|בהגדרה ”שירות ביטחוני מזכה“ שבסעיף 79א(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} בכל מקום שמדובר ב”מפקח הכללי של המשטרה“ קרי ”נציב בתי הסוהר“;
{{ח:תת|(4)}} בכל מקום שמדובר ב”תפקיד משטרתי“ קרי ”תפקיד פעיל כסוהר“;
{{ח:תת|(5)}} בכל מקום שמדובר ב”{{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955}}“ קרי ”{{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960}}“;
{{ח:תת|(5א)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“ שבסעיף 8}} תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה ”שבחלק“ נאמר ”{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|שבחלק ג׳ לתוספת השלישית}}“;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 76|הסיפה לסעיף 76(ב)}} המתחילה במלים ”והוא נידון עליה למאסר של שלושה חדשים לפחות“ לא תחול;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 78א|בסעיף 78א(1)}}, בסעיף קטן (א) המובא בו, במקום הרישה עד המילים ”בשירות בתי הסוהר“ יבוא ”זכאי לקצבת פרישה שהוא סוהר, שחזר לשירות בשירות בתי הסוהר או החל לשרת במשטרה“.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עובדים שעברו אל השירות או ממנו}}

{{ח:סעיף|82|הגדרות|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ציבורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד מוּכר“ – מוסד או ארגון שהממשלה אישרה אותו כמוסד מוּכר לענין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, באשר תפקידיו, כולם או מקצתם, הפכו לשירות משירותי המדינה, ולרבות חלק מגוף כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות צבאי“ – שירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}, למעט שירות חלקי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים}}.

{{ח:סעיף|83|דין עבודה במוסד מוכר}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה, תיחשב עבודתו באותו מוסד כשירות לענין חוק זה ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת עבודתו בשירות המדינה, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שפרש מעבודתו במוסד מוּכר וחזר לעבוד בו או במוסד מוּכר אחר תצורף, לענין סעיף קטן (א), תקופת עבודתו הקודמת לתקופת עבודתו החוזרת, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות), תשכ״ב–1962}}.}}

{{ח:סעיף|84|דין שירותו הצבאי של העובר ממוסד מוכר לשירות המדינה}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוּכר לענין {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}, ובין פרישתו מהמוסד המוכר לבין תחילת עבודתו בשירות המדינה חלה הפסקה עקב שירות צבאי – ייחשב אותו חלק מתקופת השירות הצבאי שלפני יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) כתקופת עבודה במוסד המוכר, ואילו לגבי אותו חלק מתקופת השירות הצבאי החל מיום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיבל העובד מהמוסד המוּכר משכורת – תחושב התקופה שבעדה קיבל משכורת כתקופת עבודה במוסד המוכר;
{{ח:תתת|(2)}} לא קיבל משכורת כאמור – תחושב התקופה כשירות המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוּכר לענין {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} ואחרי שעבר חלה הפסקה בשירותו במדינה עקב שירות צבאי, ותקופת עבודתו במוסד המוכר בצירוף שירותו במדינה לפני הפסקתו על ידי השירות הצבאי היתה ששה חדשים או יותר, רואים לענין חוק זה את תקופת שירותו הצבאי האמור כתקופה שדינה כדין שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים}}; הוראה זו לא תחול על שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע אלא אם קדמה לו ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות כאמור ותקופת שירות הקבע בין על פי התחייבות אחת בין על פי התחייבויות רצופות אחדות לא עלתה על שנתיים.

{{ח:סעיף|85|העברה מסוג שירות למשנהו|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה בשירות מטעם המדינה בתפקיד שחוק זה לא חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד שחוק זה חל עליו – ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירותו כעובד, בהתחשב עם כל תשלום או זכות שרכש לרגל פרישתו משירותו הקודם, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; במידה שצורפה תקופת שירותו הקודם – בטלה זכותו לקצבה שלא מכוח חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (חישוב גימלאות בעד תקופת שירות שהחוק לא חל עליו)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (חישוב גימלאות בעד תקופת שירות שהחוק לא חל עליו), תשכ״א–1961}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שהיה בשירות מטעם המדינה שחוק זה אינו חל עליו (להלן בסעיף זה – שירות קודם), ובזמן שירותו האמור שילם אוצר המדינה בעדו תשלומים לקרן פנסיה או קרן תגמולים (להלן – בסעיף זה – הקרן), ועבר ללא הפסקה לשרת את המדינה כעובד בשירות שחוק זה חל עליו, הרי, על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אם התקשר שר האוצר עם הקרן בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של אדם העובר כאמור, לרבות השירות הקודם, תבוא בחשבון, כולה או מקצתה, לענין זכויותיו לגמלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו – יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע;
{{ח:תתת|(2)}} לא התקשר שר האוצר בהסכם כאמור בפסקה (1) – ייחשב שירותו הקודם של העובד שלא חלה בו הפסקה כשירות לענין חוק זה, ותקופת השירות האמור תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, ובלבד שכל זכויותיו של העובד בקרן המתייחסות לתקופת שירותו הקודם הועברו לאוצר המדינה במועד שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (מועד להעברת זכויות המתייחסות לתקופת שירות קודם)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (מועד להעברת זכויות המתייחסות לתקופת שירות קודם), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} יחול, בשינויים המחוייבים, לענין הפסקת הרציפות בין השירות שחוק זה אינו חל עליו ובין השירות שחוק זה חל עליו, וכן לענין הפסקת הרציפות של תקופת השירות הקודם כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} עבר אדם לשרת את המדינה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) ולא חל עליו הסכם כאמור בסעיף קטן (ב), הרי על אף האמור בסעיף קטן (ב) ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, הכל בתנאים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהיה בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, הרי אם שר האוצר התקשר עם קרן שהעובד קשור בה או המשרתת עובדים בתפקיד כאמור, בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של העובד בשירות שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, תבוא בחשבון לענין זכויות לגמלאות או לתשלומים כיוצאים באלה, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו – יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לצירוף תקופת שירות קודם)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לצירוף תקופת שירות קודם), תשכ״ט–1968}}.}}

{{ח:סעיף|86|הסכם עם מעסיק|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי להתקשר עם מעסיק בהסכם – כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם – שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות המדינה לעבודה אצל המעסיק או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגמלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעסיק שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או עם קרן תגמולים, שעובדי המעסיק קשורים בה או המשרתת את עובדי המעסיק – כדין הסכם עם המעסיק.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תקופת עבודה“ – תקופת שירות בשירות המדינה או תקופת עבודה אצל מעסיק אחר.

{{ח:סעיף|87|זכויות העובד על פי הסכם|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}}, דינו, לענין זכויותיו של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גמלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה – כדין גמלאות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – אדם שפרש משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לעבוד אצל מעסיק אחר, או בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גמלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגמלה זו בלבד; אולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הביא נציב השירות את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה, תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.

{{ח:סעיף|88|תנאי הסכם מיוחד|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:ת}} לא יתקשר שר האוצר בהסכם מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}} אלא בהסכמת העובד שההסכם חל עליו, והוא יקבע בתקנות את התנאים שבהם מותר להתקשר בהסכמים כאמור, ובלבד שלא יתנה על הסכמת העובד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להסכם מיוחד)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להסכם מיוחד), תשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|89|אצילת סמכויות|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו להתקשר בהסכם מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}}, או בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}.

{{ח:סעיף|90|המלצת ועדת השירות|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:ת}} הסכם כללי לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}} טעון המלצת ועדת השירות ויפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|91|הקנית זכויות לגמלה שלא על פי הסכם|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} עבר אדם מעבודה אצל מעסיק אחר לשירות המדינה ולא חל על העברתו זו הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, יהא מותר, לענין זכויותיו וזכויות שאיריו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, להביא בחשבון את תקופת עבודתו של אותו אדם במקום עבודתו הקודם, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להבאה בחשבון של עבודה בארגון ציבורי)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להבאה בחשבון של עבודה בארגון ציבורי), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|92|הסכם עם העובד הפורש|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} עבר אדם משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו לעבודה אצל מעסיק אחר או לתפקיד בשירות המדינה שחוק זה אינו חל עליו, ולא חל על העברתו הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}}, רשאי שר האוצר להתקשר אתו בהסכם שלפיו ישולמו לו או לשאיריו גמלאות בעד תקופת שירותו במדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלומי העובד לאוצר המדינה ותחולה למפרע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לתשלום גימלאות לגבי אדם שעבר משירות המדינה לארגון ציבורי)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לתשלום גימלאות לגבי אדם שעבר משירות המדינה לארגון ציבורי), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|93|איסור גמלאות כפל|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85 עד 92}}, לא יהא אדם זכאי לגמלה בקשר לתקופה אחת, גם מן המדינה לפי חוק זה וגם מן המעסיק האחר או מן המדינה שלא לפי חוק זה, והברירה בידו.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: סייגי בריאות, גיל ונכות}}

{{ח:סעיף|94|עובד שנתקבל בהגבלה מחמת מצב בריאותו|תיקון: תשל״ג־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} עובד אשר הועדה הרפואית, או רופא בשירות המדינה ששר הבריאות מינהו לכך, קבעו בשעת קבלתו לשירות או לאחר מכן, אך לא יאוחר משנה מיום קבלתו לשירות, כי ביום קבלתו לשירות היה מצב בריאותו לקוי, ובגלל זה הותנה כי שירותו לא ישא זכות לגמלאות (להלן – הגבלת זכות הגמלה) – יחול חוק זה עליו, על אף המותנה, אם שירת חמש עשרה שנה, יהא גילו אשר יהא, או אם הגיע לגיל 60 אחרי עשר שנות שירות; וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות.
{{ח:תת|(ב)}} ”קבלה לשירות“, לענין סעיף זה – למעט קבלה על פי הרשאת העסקה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 38|סעיף 38 לחוק המינויים}}.
{{ח:תת|(ג)}} קביעת ועדה רפואית או רופא לפי סעיף זה, כי מצב בריאותו של עובד לקוי, יכול שתהא כללית או לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד; היתה הקביעה לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד, לא תותנה הגבלת זכות הגמלה של העובד אלא למקרה של פרישה עקב הליקוי או הפגם האמור.

{{ח:סעיף|95|עובד שנתקבל בהסתייגות מחמת גיל|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} עובד שבשעת קבלתו לשירות הוא בגיל 50 או למעלה מזה יהא מותר להתנות בעת קבלתו לשירות כי שירותו לא ישא זכות לגמלאות; אולם עובד שבשעת קבלתו לשירות טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}} ושירת עשר שנים לפחות, יחול חוק זה עליו ועל שאיריו על אף המותנה.

{{ח:סעיף|96|קביעת נכות}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם המתקבל לשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה – קביעתם של ועדה רפואית או של רופא בשירות המדינה, שנעשתה בשעת קבלתו של אותו אדם לשירות או תוך שנה לאחר יום קבלתו לשירות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94}}.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם הפורש מהשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה – קביעתה של ועדה רפואית, לרבות הועדה הרפואית לעררים, שנעשתה סמוך לפני הפרישה או לאחר מכן.

{{ח:סעיף|97|ערר לועדה הרפואית לעררים}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת ועדה רפואית, למעט החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, רשאי לערור עליה בפני הועדה הרפואית לעררים בתנאים ובדרך שקבע שר האוצר בתקנות, ומותר לקבוע בתקנות אלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, את התנאים שבהם רשאית הועדה הרפואית לעררים לחייב את העורר בהוצאות הערר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על החלטת ועדה רפואית)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על החלטת ועדה רפואית), תשכ״ט–1968}}.}}

{{ח:סעיף|98|בדיקה רפואית של נכים|תיקון: תשל״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו רשאים הוא או הממונה לדרוש שייבדק שנית על ידי הועדה הרפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מיום שנקבעה דרגת נכותו לאחרונה.
{{ח:תת|(ב)}} בבואה לקבוע דרגת נכות מחדש, לא תביא הועדה הרפואית בחשבון אלא את הנכות הנובעת מהפגיעה או מהפגיעות שבגללן נקבעה לנבדק לראשונה דרגת נכות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|99|צמצום וביטול של התניות}}
{{ח:ת}} כדי להסיר ספק נאמר בזה שהתניה ששירותו של אדם פלוני לא ישא זכותו לגמלאות ניתנת לצמצום או לביטול על־ידי מי שהתנה אותה ובדרך שהתנה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: שונות}}

{{ח:סעיף|100|הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עובד המועסק בתנאי עבודה שקבעה הממשלה כתנאים מיוחדים לענין סעיף זה, רשאי נציב השירות להורות בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, כי לצורך קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, ובשיעור שקבעה הממשלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים|הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר תנאי עבודה מיוחדים|הודעה בדבר תנאי עבודה מיוחדים}} (י״פ תשע״ג, 2766).}}
{{ח:תת|(ב)}} לגבי עובד שסעיף קטן (א) אינו חל עליו רשאי נציב השירות להורות, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה באישור ועדת העבודה של הכנסת, כי לצורך קביעת זכויותיו של העובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, בשיעור שקבעה הממשלה.

{{ח:סעיף|100א|שירות בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי|תיקון: תשל״ג־3, תשל״ה}}
{{ח:ת}} מי שבתקופה שבין י״ז באלול תרצ״ט (1 בספטמבר 1939) לבין ו׳ בתשרי תש״ז (1 באוקטובר 1946) התגייס בארץ ישראל לשירות פעיל בבריגדה היהודית או ביחידה אחרת שבצבא הבריטי על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל בתקופה האמורה, כאילו היו תקופות שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות בקשה להכיר בשירות פעיל זה, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (הכרה בשירות פעיל בצבא הבריטי)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (הכרה בשירות פעיל בצבא הבריטי), תשל״ד–1973}}.}}

{{ח:סעיף|100ב|שירות בטחוני אחר לפני הקמת המדינה|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} מי שהתגייס בארץ־ישראל לפני יום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) לשירות פעיל ומלא בנוטרות של ממשלת ארץ־ישראל או ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ־ישראל למען עצמאות ישראל, אף אם שירותו הוא ביחידה זו או מקצתו היה בחוץ לארץ, ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל והמלא כאמור כאילו היתה תקופת שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות, בקשה להכיר בשירות פעיל ומלא זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (בקשה להכרה בשירות פעיל)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (בקשה להכרה בשירות פעיל), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|101|דין החלטה של נציב השירות}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43}} {{ח:פנימי|סעיף 44|ו־44}} יהיה דין החלטת נציב השירות לפי חוק זה כדין החלטת הממונה, וכל האמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיפים אלה}} לגבי הממונה ייקרא, במקרה זה, כאילו המדובר הוא בנציב השירות.

{{ח:סעיף|102|אצילת סמכויות|תיקון: תשמ״א־2, תשע״א, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, באישור שר האוצר, לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה למעט סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיפים 30(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44|44}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62}}.
{{ח:תת|(ב)}} נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63טז|63טז(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 66|ו־66(ב)}} וכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} לגבי עובדים שהגיעו לגיל 65.

{{ח:סעיף|103|הוראות ועדת השירות ונציב השירות לאחר משא ומתן עם העובדים}}
{{ח:תת|(א)}} כל כלל, תנאי או הוראה כללית אחרת הנקבעים לפי חוק זה על ידי נציב השירות או ועדת השירות ייקבעו אחרי משא ומתן עם נציגות עובדי המדינה ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה.
{{ח:תת|(ב)}} נתגלעו חילוקי דעות בין ועדת השירות או נציב השירות ובין נציגות עובדי המדינה בענין שסעיף קטן (א) חל עליו, רשאית נציגות עובדי המדינה להביא את השאלה שבמחלוקת בפני ועדת תיווך.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת התיווך תהיה של שלושה חברים שיתמנו על ידי שר העבודה; חבר אחד יתמנה לפי המלצת ועדת השירות, חבר שני לפי המלצת נציגות עובדי המדינה והחבר השלישי ישמש כיושב ראש; עובד המדינה לא יתמנה כחבר ועדת התיווך.

{{ח:סעיף|104|הוראות הממשלה ושר האוצר לפי המלצת ועדת השירות לאחר משא ומתן עם העובדים}}
{{ח:ת}} כל כלל, תנאי או הוראה אחרת שנקבעים לפי חוק זה על ידי הממשלה או על ידי שר האוצר, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, ייקבעו לפי המלצת ועדת השירות; ועל מתן המלצה לכלל, לתנאי או להוראה כללית אחרת יחולו חובת המשא ומתן וזכות התיווך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}}.

{{ח:סעיף|105|גמלאות לעובדי תאגידים|תיקון: תשס״ד, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ד־4, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־4, תשע״ז־3, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מקום שנקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, יהיו הרשויות הפועלות לפי חוק זה מוסמכות לפעול גם לגבי עובדי התאגיד, כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב השירות לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד תאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הגמלאות לעובדי התאגיד ישולמו מקופת התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל דין או הסכם החל ביום כינון הרשות תשולם לגמלאי איגוד לכבאות, ולגמלאי רשות מקומית, מאוצר המדינה, קצבה שלה הוא זכאי בהתאם להוראות הסדר פנסיה תקציבית קיים, אשר יחולו עליה הוראות חוק זה, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק רשות השידור#סעיף 24|בסעיף 24(ב) לחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965}} כנוסחו ערב ביטולו {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי#סעיף 123|בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}} (בסעיף קטן זה – חוק רשות השידור), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א1)}} לא יחולו על עובדי רשות השידור שפרשו משירותם, שחוק זה חל לגביהם מכוח {{ח:חיצוני|חוק רשות השידור#סעיף 24|סעיף 24 לחוק רשות השידור}}, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, והכול במועד שקבע ובשינויים שקבע.
{{ח:תת|(ג2)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, מיום ביטולו של {{ח:חיצוני|חוק רשות השידור|חוק רשות השידור, התשכ״ה–1965}}, {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי#סעיף 123|בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}}, תשולם לגמלאי רשות השידור, מאוצר המדינה, קצבה שלה הם זכאים לפי הסדר פנסיה תקציבית, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלאי רשות השידור“ – מי שפרש לקצבה מרשות השידור וזכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר פנסיה תקציבית“ – הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות השידור מדי חודש בחודשו באופן רציף, מרשות השידור לפי חוק זה או לפי הסכם במשך כל חייו, ולאחר מותו – לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 107ג|בסעיף 107ג}}.
{{ח:תת|(ג3)|(1)}} על אף האמור בכל דין, צו שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1) או (2)}} לא יחול על מי שפרש מתאגיד או מרשות השידור, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת בצו לפי פסקאות (2) או (3), ולגבי רשות השידור – לפי פסקה (4).
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר רשאי לקבוע, בצו –
{{ח:תתתת|(א)}} כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא דורג ערב פרישתו מתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}} או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)(1)}} לגבי אותו דירוג;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא דורג ערב פרישתו מתאגיד בדירוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השישית}}, ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019);
{{ח:תתתת|(ב)}} כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקת משנה (א), בעד תקופה שקדמה למועד מתן צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (2), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}} או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)(2)}} לגבי אותו דירוג;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השישית}}, ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ז (31 במרץ 2027).
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מההוראות לפי סעיף קטן (ג1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של גמלאי רשות השידור כהגדרתו בסעיף קטן (ג2) שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ג|או ג׳ לתוספת השישית}} ופרש בתקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019), בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים; כמו כן רשאי שר האוצר לקבוע בצו כאמור כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה זו בעד תקופה שקדמה למועד מתן הצו, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(3)}}.
{{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי ארצי“ ו”הסכם קיבוצי ארצי נוסף“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – תאגיד כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלאי איגוד לכבאות“ – מי שפרש לקצבה מאיגוד ערים לכבאות לפני יום כינון הרשות, והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת האיגוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלאי רשות מקומית“ – מי שפרש לקצבה מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות, לפני יום כינון הרשות, ערב פרישתו הועסק במחלקה האמורה והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת הרשות המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר פנסיה תקציבית קיים“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 107ג|בסעיף 107ג(ב)}}, ולעניין אופן חישוב המשכורת הקובעת תחול פסקה (2) להגדרה ”תוספת קבועה“ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 107ג|בסעיף 107ג(א)(1)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום כינון הרשות“ ו”רשות מקומית שיש לה מחלקת כבאות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 97|ו־97 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, בהתאמה.

{{ח:סעיף|106|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמסר במזיד לאדם המחליט בענין זכויותיו לפי חוק זה ידיעה כוזבת באותו ענין, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שגרם במרמה, או ביודעין על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, למתן גמלה או להגדלתה, בין לידיו ובין לידי הזולת, דינו – מאסר שנה או קנס 1000 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳ – אי־תחולה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: עובדי המדינה|תיקון: תשס״ד־2}}

{{ח:סעיף|107|אי־&lt;wbr&gt;תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על עובד המדינה אשר הזכויות הקשורות במותו או ביציאתו לקצבה נקבעות בחיקוק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} על עובד המדינה המועסק כדין על פי חוזה יחידי, אם כך נקבע באותו חוזה ובמידה שנקבע;
{{ח:תתת|(3)}} על עובד בשירות, במפעל או במוסד אשר ערב כ׳ באב תשט״ו (8 באוגוסט 1955) שילם אוצר המדינה בעד עובדיהם תשלומים לקרן פנסיה או לקרן תגמולים, כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת בהחלטה שפורסמה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה תחליט לפי פסקה (3) לסעיף קטן (א) לאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת; עובד שהחלטה לפי אותה פסקה חלה עליו, יחול לגביו חוק זה כתום 30 יום מיום פרסום ההחלטה.

{{ח:סעיף|107א|עובד חדש|תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} ביום הקובע החל לגביו או לאחריו (להלן – עובד חדש).
{{ח:תת|(ב)}} עובד חדש יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה, בתנאים שייקבעו בהסכם הקיבוצי החל עליו; לא חל על עובד חדש הסכם קיבוצי, יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה בתנאים שייקבעו בחוזה העבודה החל עליו; לא חל עליו הסכם או חוזה כאמור, יבוטח העובד באותם תנאים שבהם מבוטחים רוב העובדים החדשים בקופת גמל לקצבה על פי בחירתו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} שר האוצר יקבע את היום הקובע בהודעה ברשומות, ובלבד שהיום הקובע יהיה בתוך תקופה של 6 חודשים שתחילתה ביום י״ז באדר התשס״ב (1 במרס 2002).
{{ח:תתת|(2)|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע יום קובע שונה לסוגי עובדים שונים.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף הוראות פסקת משנה (א), לגבי עובדים במקום עבודה מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, יקבע שר האוצר, בהתאם להוראות פסקה (1), יום קובע אחיד לכלל העובדים באותו מקום עבודה (בסעיף זה – יום קובע אחיד); ואולם רשאים הצדדים להסכם קיבוצי להסכים ביניהם לגבי סוג עובדים במקום עבודה מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, כי לא יחול עליו התנאי בדבר יום קובע אחיד; הוסכם כאמור, יהיה היום הקובע שיקבע שר האוצר לגבי אותו סוג עובדים בתוך תקופה של שני חודשים שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר היום שבו הודיעו על כך לשר האוצר, ובלבד שבכל מקרה יהיה היום הקובע בתוך התקופה האמורה בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על עובדים שתנאי עבודתם על פי כל דין הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף|107ב|סייג לתחולת {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א}}|תיקון: תשס״ב, תשס״ב־3, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א}}, הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד)#סעיף 1|תקנה 1(5) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש״ך–1960}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה)#סעיף 1|תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה), התשכ״ב–1962}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)#סעיף 1|תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת), התשכ״ד–1963}}, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק המינויים}} (להלן – כתב מינוי) ביום הקובע או לאחריו, ובלבד שמועד תחילת מינויו קדם ליום הקובע;
{{ח:תת|(2)}} מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים להלן, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו:
{{ח:תתת|(א)}} כתב הרשאה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המינויים}};
{{ח:תתת|(ב)}} הרשאה להעסקה לשעה שניתנה בכתב לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 38|סעיף 38 לחוק המינויים}};
{{ח:תתת|(ג)}} הרשאה להעסקה שניתנה בכתב לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 39א|סעיף 39א לחוק המינויים}};
{{ח:תת|(3)}} מי שערב היום הקובע לעובדים מסוגו היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, והוראות הסכם זה חלו לגביו ביום הקובע כאמור, ואשר נתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו;
{{ח:תת|(4)}} מי שנתמנה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו וערב היום הקובע היה שוטר או סוהר, ובלבד שאותו אדם לא יצא לקצבה עקב שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר, לפי הענין, ושלא היתה הפסקה בין שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר לבין תחילת שירותו בשירות המדינה בתפקיד שלו התמנה בכתב מינוי;
{{ח:תת|(5)}} עובד שירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א}}.

{{ח:סעיף|107ג|עובד איגוד כבאות או רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א}} והאמור בכל דין או הסכם, הוראות חוק זה יחולו על עובד כבאות בפנסיה תקציבית שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} ביום כינון הרשות (בסעיף זה – עובד קיים), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההגדרה ”תוספת קבועה“ לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} תיקרא כך:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &quot;”תוספת קבועה“ – תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד המתקיים בה אחד משני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} תוספת שהוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין חוק זה;
{{ח:תתתתת|(2)}} תוספת שהיתה נכללת במשכורתו הקובעת של עובד לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, אילו המשיך לעבוד באיגוד ערים לכבאות או במחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית עד למועד פרישתו משירות, והכל בכפוף להוראות מגבילות;&quot;;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות עבודתו של עובד קיים באיגוד ערים לכבאות או ברשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות שאלמלא הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק רשות הכבאות וההצלה}} היו נושאות זכות לגמלאות לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, יראו אותן כתקופת שירות לעניין חוק זה, ולא יחולו לגבי תקופות העבודה האמורות הוראות הסדר הפנסיה התקציבית הקיים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר פנסיה תקציבית קיים“ – הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מאיגוד ערים לכבאות או מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת האיגוד או הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו, והכל בכפוף להוראות מגבילות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מגבילות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_562702.pdf|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_562704.pdf|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתתת|(4)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_546515.pdf|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק רשות הכבאות וההצלה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום כינון הרשות“, ”עובד עובר“ ו”רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 97|ו־97 לחוק רשות הכבאות וההצלה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד כבאות בפנסיה תקציבית“ – עובד עובר, שהסדר הפנסיה החל לגביו ערב יום כינון הרשות הוא הסדר פנסיה תקציבית קיים.

{{ח:סעיף|108|אי תחולה על יחידות מסויימות}}
{{ח:ת}} קבעה הממשלה, על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק המינויים}}, שירות, מפעל או יחידה שעל עובדיהם או על סוג של עובדיהם לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} או מקצתן, רשאית היא, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה ברשומות, לקבוע כי על אותם עובדים לא יחול חוק זה או כל חלק ממנו, אולם כל עוד לא עשתה כן יהיה דינם של עובדים אלה, לענין חוק כזה, כדין עובדי המדינה לכל דבר.

{{ח:סעיף|108א|הסכם לביטוח מיוחד|תיקון: תשס״ב, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביטוח זכויות פנסיה של עובד המדינה בשל רכיבי משכורת שאינם חלק מהמשכורת הקובעת, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, מקצתם או כולם, בקופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, ייעשה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אחר, שיאושרו על ידי שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי ליצור לעובד או לאדם אחר שהוראות חוק זה חלות עליו מכוח חוק או הסכם אף אחת מזכויות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות לגמלאות בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} זכות לביטוח זכויות פנסיה בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א), בלי שנעשה לגביו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: סוהר, שוטר ועובד שירותי הביטחון|תיקון: תשס״ד־2}}

{{ח:סעיף|108ב|הגדרות|תיקון: תשס״ד־2, תשפ״ג־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול קצבת גישור“ – שירות המקנה זכאות לתשלום קצבת גישור לעובד חדש בשירותי הביטחון שפרש משירות לפני הגיעו לגיל פרישת חובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוהר חדש“ – מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, לרבות סוהר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, ולמעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים {{ח:פנימי|סעיף 108ח|שבסעיף 108ח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד שירותי הביטחון“ ו”שירותי הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד חדש בשירותי הביטחון“ – עובד המדינה בשירותי הביטחון, שהתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים {{ח:פנימי|סעיף 108ח|שבסעיף 108ח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד ביטחון חדש“ – סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת ביטוח“ – קופת גמל לקצבה, שהיא קופת ביטוח כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|בתקנות קופות הגמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“, ”קרן ותיקה“, ”קרן חדשה מקיפה“ ו”קרן חדשה כללית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|בתקנות קופות הגמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת גישור“ – סכום המשתלם מדי חודש לעובד שירותי הביטחון שפרש משירותו עד הגיעו לגיל מסוים בהתאם להוראות שנקבעו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 108ז|סעיף 108ז(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חדשה“ – קרן חדשה מקיפה וקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן פנסיה“ – קרן ותיקה או קרן חדשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוטר חדש“ – מי שנמנה עם חיל המשטרה, לרבות שוטר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים {{ח:פנימי|סעיף 108ח|שבסעיף 108ח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קופות הגמל“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964}}.

{{ח:סעיף|108ג|עובד ביטחון חדש|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון חדש, ואולם –
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ז|סעיפים 63ז עד 63יב}} יחולו על עובד חדש בשירותי הביטחון, אלא אם כן נקבעו הוראות אחרות בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 63ז|באותם סעיפים}} בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 108ז|סעיף 108ז}};
{{ח:תת|(2)}} יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|108ד|ביטוח לעובד ביטחון חדש|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} עובד ביטחון חדש יהיה מבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח או בשתיהן, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|108ה|הפרשות לקרן פנסיה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בשל משכורתו של עובד ביטחון חדש ישולמו, מדי חודש, החל בחודש ינואר 2004, לקרן פנסיה או לקופת ביטוח כאמור בסעיף קטן (ב) סכומים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מאוצר המדינה – סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקופת גמל לקצבה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 107א|בסעיף 107א}} שלא חל עליו הסכם או חוזה;
{{ח:תתת|(2)}} ממשכורתו של עובד הביטחון החדש – סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1), או שיעור גבוה יותר עד לתקרה הקבועה על פי דין אם ביקש זאת עובד הביטחון החדש.
{{ח:תת|(ב)}} קרן הפנסיה או קופת הביטוח, שהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישולמו לה תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עובד ביטחון חדש הרשאי להיות מבוטח בקרן ותיקה על פי דין – קרן ותיקה כאמור אם ביקש זאת העובד, ואם לא ביקש, זאת – קרן פנסיה או קופת ביטוח כאמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עובד ביטחון חדש שפסקה (1) אינה חלה עליו – קרן חדשה או קופת ביטוח, ובלבד ששיעורי ההפרשה מאוצר המדינה לא יעלו על האמור בסעיף קטן (א)(1).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המשכורת המבוטחת“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי שוטר חדש וסוהר חדש – הרכיבים המשולמים לשוטר החדש או לסוהר החדש, שהיו מובאים בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לשוטר או לסוהר שחוק זה חל עליהם, בתוספת רכיבים שקבעה הממשלה;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי עובד חדש בשירותי הביטחון – רכיבים המשולמים לעובד החדש בשירותי הביטחון שקבעה הממשלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משכורת קובעת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}.

{{ח:סעיף|108ו|קביעת קרן הפנסיה או תכנית הביטוח של עובד הביטחון החדש|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קרן הפנסיה או תכנית הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108ה|בסעיף 108ה(ב)(2)}} תיקבע בידי עובד הביטחון החדש על פי שיקול דעתו הבלעדי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־30 ימים לפני תחילת עבודתו, תימסר לעובד הביטחון החדש הודעה שתכלול את כל האמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} זכותו לבחור בקרן חדשה או בקופת ביטוח לפי שיקול דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים על האפשרויות הפנסיוניות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קרן הפנסיה או קופת הביטוח שנבחרו כאמור בסעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} ההוראות שיחולו עליו אם לא יבחר קרן פנסיה או קופת ביטוח, כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} משרד ראש הממשלה או המשרד לביטחון הפנים, לפי הענין, בהסכמת שר האוצר, יקבעו קרן פנסיה או קופת ביטוח שבה יהיו מבוטחים –
{{ח:תתת|(1)}} עובד ביטחון חדש שבחר להיות מבוטח בה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד ביטחון חדש שלא בחר בקרן או בקופת ביטוח, אחרות, עד למועד תחילת התשלומים בשל משכורתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108ה|בסעיף 108ה}}.

{{ח:סעיף|108ז|תקנות|תיקון: תשס״ד־2, תשפ״ג־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע, בשים לב לצרכים המיוחדים של המשטרה, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוראות ותנאים בענינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, לרבות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, ואולם הוראות ותנאים בעניין תשלום גמלאות לעובדים חדשים בשירותי הביטחון שפרשו לגמלאות לפני גיל פרישת חובה עד למועד שייקבע בהן ייקבעו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; תקנות כאמור לענין עובדים חדשים בשירות הביטחון ייקבעו בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים – בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל ממועד שיקבע השר לביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)#סעיף 6|סעיף 6 לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026}}):}} שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של המשטרה;
{{ח:תתת|(2)}} נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה;
{{ח:תתת|(3)}} המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור;
{{ח:תתת|(4)}} 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור;
{{ח:תתת|(5)}} במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, ולפי המלצת ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או ראש שירות הביטחון הכללי, לפי העניין, ובאישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שישיבותיה חסויות, רשאי לקבוע, בצו נפרד לכל אחד משירותי הביטחון, מקצוע שאינו ייחודי לשירות הביטחון, אחד או יותר, אשר עובד שיחל לעבוד בו באותו שירות ביטחון לאחר מועד הוספתו לצו, לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודיים של שירות הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה בשירות הביטחון, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר בתוך שירות הביטחון, לצד המאפיינים הייחודיים של שירות הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} שירות הביטחון מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור;
{{ח:תתת|(4)}} 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו בשירות הביטחון במהלך 36 החודשים שקדמו למועד מתן המלצת ראש שירות הביטחון לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו עובדים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור;
{{ח:תתת|(5)}} במועד מתן המלצת ראש שירות הביטחון לגביו, 50% לפחות מכלל העובדים החדשים בשירות הביטחון המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|108ח|סייג לתחולת {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (6), ולא יראו כל אחד מהם כסוהר חדש, כעובד חדש בשירותי הביטחון או כשוטר חדש, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} עובד שירותי הביטחון שבמועד הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 107ב|בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 107ב(2)}}, ונתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} לאחר המועד הקובע;
{{ח:תת|(2)}} עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 40|סעיף 40 לחוק המינויים}} ונתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|החוק האמור}} לאחר המועד הקובע, ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לענין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
{{ח:תת|(2א)}} עובד שירות הביטחון הכללי שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 40|סעיף 40 לחוק המינויים}} והתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|החוק האמור}} לאחר המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} עבר להיות מועסק בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, והכל כפי שקבע ראש הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 2|סעיפים 2(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 21|ו־21 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, ונתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} לאחר המועד הקובע;
{{ח:תת}} ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לעניין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
{{ח:תת|(3)}} עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} (בפסקה זו – המעסיק הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד הקובע;
{{ח:תתת|(ב)}} לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
{{ח:תתת|(ג)}} לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעסיק הקודם לבין תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
{{ח:תתת|(ד)}} הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעסיק הקודם;
{{ח:תת|(4)}} מי שהיה שוטר וחזר להיות שוטר חדש, מי שהיה סוהר וחזר להיות סוהר חדש, או מי שהיה עובד שירותי הביטחון, וחזר להיות עובד חדש בשירותי הביטחון, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו תקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;
{{ח:תת|(5)}} עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} במועד הקובע הוא היה עובד המדינה, שוטר, סוהר או חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע, או שלאחר המועד הקובע היה חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע ואינו חייל חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67א|בסעיף 67א לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(ב)}} הוראות חוק זה או הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#פרק ד1|פרק ד׳1 שבו}}, לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;
{{ח:תתת|(ג)}} לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
{{ח:תתת|(ד)}} לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כעובד ביטחון חדש; לענין זה יראו גם את המועד שבו החל עובד חדש בשירותי הביטחון לעבוד בחוזה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 40|סעיף 40 לחוק המינויים}} או לעבוד בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כאמור בפסקה (2א)(2), כמועד תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
{{ח:תתת|(ה)}} הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תת|(6)}} עובד ביטחון חדש שהתקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(2) או (3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}}, לפני שהותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 108ז|סעיף 108ז}}.

{{ח:סעיף|108ט|הסדרי מעבר לפנסיה צוברת לעובד ביטחון|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון שנתקיימו בו התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2), ויראו אותו כעובד ביטחון חדש:
{{ח:תת|(1)}} הוא הגיש בקשה להיות עובד ביטחון חדש לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, ובכלל זה ביקש כי הוראות חוק זה לא יחולו עליו;
{{ח:תת|(2)}} בקשתו אושרה בהתאם לתקנות שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לענין זכאות לרכוש ביטוח פנסיוני בעבור תקופות שירות קודמות למועד הגשת הבקשה וזכאות לתגמול בשל התקופה האמורה; תקנות כאמור ייקבעו, לענין עובדים בשירות הביטחון – בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים – בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות כלליות|תיקון: תשס״ד־2}}

{{ח:סעיף|109|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״א, תשל״ו־2, תשל״ח, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיטת ההיווּן של קצבאות כשזה דרוש לענין {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 60|או 60}};
{{ח:תתת|(2)}} התנאים שבהם יהיה מותר היווּנה של כל קצבה אחרת ושיטת היוונה, לרבות היווּן קצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה בתוקף האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות על ידי הועדה הרפואית, וכן הדרכים להגשת דרישה לקביעת דרגת נכות מחדש לענין {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}};
{{ח:תתת|(4)}} דינים וחשבונות, הצהרות ותעודות שתובע גמלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;
{{ח:תתת|(5)}} סדרי הגשת תביעות לגמלאות;
{{ח:תתת|(6)}} מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי פסקה (2) לסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יורשה בהן היווּן של יותר מעשרים וחמישה אחוזים מהקצבאות;
{{ח:תתת|(2)}} ההיווּן של קצבת פרישה לא יביא לפיהן, בחישוב קצבת שאיריו של הזכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(א) רישה}}, לידי הפחתת קצבת השאירים;
{{ח:תתת|(3)}} לא תהוון לפיהן קצבה שתגיע לזכאי כעבור שש שנים ממועד ההיוון;
{{ח:תתת|(4)}} לא יורשה בהן היוון של שיעור מהסכום המועבר לבן זוג לשעבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58א|בסעיף 58א}}, אלא אם כן ביקש הזכאי לקצבת פרישה להוון את אותו שיעור גם מהחלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר ההעברה, ובעד אותה תקופה, וניתנה לכך את הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות), תשי״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי), התשנ״ט–1998}}.}}

{{ח:סעיף|110|שירות מלפני תחילת הנוסח הקודם}}
{{ח:ת}} בתנאים שנקבעו על ידי הממשלה מותר לשלם גמלה לרגל פרישתו של עובד אף אם פרש לפני כ׳ באב תשט״ו (8 באוגוסט 1955); לענין קביעת זכות כלשהי לפי חוק זה תבוא בחשבון כל תקופת שירות שחלה לפני היום האמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של עובד לפני תחילת החוק|הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של עובד לפני תחילת החוק}} (י״פ תשי״ט, 1633).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של מורה לפני תחולת החוק|הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של מורה לפני תחולת החוק}} (י״פ תשכ״ב, 848).}}

{{ח:סעיף|111|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח משולב זה ביום כ״ח בתמוז תש״ל (1 באוגוסט 1970).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ב, תשס״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(ג)(2)(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בתי חולים ממשלתיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ממ״ג – מרכז למחקר גרעיני;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רפא״ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 69א|69א}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105(א)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד מרס 1964&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל עד אוגוסט 1964&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1964 עד אפריל 1965&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1965&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1966&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1966 עד אפריל 1967&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1967 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 69א|69א}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד מרס 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל עד אוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1951&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1951 עד אפריל 952&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1952 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד מרס 1954&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל עד אוגוסט 1954&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1954 עד אפריל 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1956 עד אפריל 1957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1957 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד מרס 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל עד אוגוסט 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1947 עד אפריל 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1950 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8, ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} הדירוג המינהלי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג המהנדסים;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} דירוג ההנדסאים והטכנאים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} דירוג העיתונאים בשירות הציבורי;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} דירוג הפרקליטים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} דירוג הפסיכולוגים;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} דירוג הרוקחים;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} דירוג הפיזיותרפיסטים;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} דירוג המרפאים בעיסוק;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} דירוג האחים והאחיות;

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} דירוג הביוכימאים והמיקרוביולוגים;

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} דירוג טכנאי הרנטגן;

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 15}}
{{ח:ת}} דירוג הפארה–רפואיים (לרבות קלינאי תקשורת);

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 16}}
{{ח:ת}} דירוג העובדים הסוציאליים;

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 17}}
{{ח:ת}} דירוג מקצ״ט;

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 18}}
{{ח:ת}} דירוג המפקחים הימיים;

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 19}}
{{ח:ת}} דירוג שירות החוץ.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים“ שבסעיף 8}}, כפי שהוחלה לגבי שוטרים {{ח:פנימי|סעיף 71א|בסעיף 71א(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} הדירוג האחיד;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג המהנדסים;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} דירוג ההנדסאים והטכנאים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר המועדף;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} דירוג משטרתי מיוחד;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} דירוג מחקר ופיתוח משטרתי;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים הטכניים;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים המקצועיים.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ג|חלק ג׳|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים“ שבסעיף 8}}, כפי שהוחלה לגבי סוהרים {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81(5א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} הדירוג האחיד;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג המהנדסים;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} דירוג ההנדסאים והטכנאים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר המועדף;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} דירוג הרוקחים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} דירוג האחים והאחיות;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} דירוג טכנאי הרנטגן;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} דירוג שירות בתי הסוהר מיוחד;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים הטכניים;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים המקצועיים.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ד|חלק ד׳|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים“ שבסעיף 8}}, כפי שהוחלה לגבי עובדי שירותי הביטחון {{ח:פנימי|סעיף 63א1|בסעיף 63א1}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} הדירוג המינהלי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר המיוחד;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 4}}
{{ח:ת}} דירוג המהנדסים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 5}}
{{ח:ת}} דירוג ההנדסאים והטכנאים;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 6}}
{{ח:ת}} דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 7}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים הטכניים.

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|ההגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיפים 9(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63א2|63א2(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א1|ו־71א1(ג)}})}}|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63א2|פסקה (1)(א) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 63א2(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א1|ופסקה (1) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 71א1(ג)}})}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.1488&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2736&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5647&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1468&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2924&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4379&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5834&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1603&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3033&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4464&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5895&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7326&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8757&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1619&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3049&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5911&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7342&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8773&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1569&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3137&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4706&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7843&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9412&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2013 עד יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9412&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (3) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אפריל 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3502&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6108&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5295&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8365&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1437&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4513&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.7592&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.0675&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3761&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.6851&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.9944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.3040&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.6140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.9243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.2349&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.5459&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.8572&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.1689&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8056&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0992&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3912&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6835&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9761&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2691&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5623&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8559&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1498&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4440&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.7385&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.9051&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.9051&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.9051&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.698&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9861&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2738&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5619&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8502&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1389&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.7338&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.0401&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0149&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6093&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9070&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2013 עד יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9070&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (4) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.2679&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2265&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4840&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7414&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9988&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2563&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7711&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0286&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2860&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5434&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.0583&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0931&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3425&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5919&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8413&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0907&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3401&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5895&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8389&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0883&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.3377&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5871&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8365&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.0859&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3353&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1498&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2996&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4494&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5993&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7491&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8989&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2013 עד יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8989&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (5) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד־3}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אפריל 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.1488&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2736&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5647&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1468&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2924&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4379&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5834&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1603&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3033&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4464&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5895&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7326&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8757&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1619&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3049&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5911&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7342&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8773&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1569&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3137&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4706&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7843&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9412&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2013 עד מרס 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9412&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאפריל 2013 עד יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9412&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (6) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א1|ופסקה (2) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 71א1(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;מועד הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אוגוסט 2011&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום ג׳ באלול התש״ע (13 באוגוסט 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.191&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ד׳ באלול התש״ע (14 באוגוסט 2010) עד יום ה׳ בתשרי התשע״א (13 בספטמבר 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.382&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ו׳ בתשרי התשע״א (14 בספטמבר 2010) עד יום ה׳ בחשון התשע״א (13 באוקטובר 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.573&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ו׳ בחשוון התשע״א (14 באוקטובר 2010) עד יום ו׳ בכסלו התשע״א (13 בנובמבר 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.764&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ בכסלו התשע״א (14 בנובמבר 2010) עד יום ו׳ בטבת התשע״א (13 בדצמבר 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.955&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ בטבת התשע״א (14 בדצמבר 2010) עד יום ח׳ בשבט התשע״א (13 בינואר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.146&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט׳ בשבט התשע״א (14 בינואר 2011) עד יום ט׳ באדר א׳ התשע״א (13 בפברואר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.337&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י׳ באדר א׳ התשע״א (14 בפברואר 2011) עד יום ז׳ באדר ב׳ התשע״א (13 במרס 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.528&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ח׳ באדר ב׳ התשע״א (14 במרס 2011) עד יום ט׳ בניסן התשע״א (13 באפריל 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.719&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י׳ בניסן התשע״א (14 באפריל 2011) עד יום ט׳ באייר התשע״א (13 במאי 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.910&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י׳ באייר התשע״א (14 במאי 2011) עד יום י״א בסיוון התשע״א (13 ביוני 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.101&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ב בסיוון התשע״א (14 ביוני 2011) עד יום י״א בתמוז התשע״א (13 ביולי 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.292&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ב בתמוז התשע״א (14 ביולי 2011) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.483&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ו|חלק ו׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (7)(א) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;תוספת (סכום בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;103.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;205.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;225.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;245.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;285.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;305.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;325.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;345.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;365.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;384.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;388.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;387.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;387.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;386.76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;386.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;102.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;236.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;255.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;266.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;264.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;86.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81.97&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;95.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;92.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2013 עד יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ז|חלק ז׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (7)(ב) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.044&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.087&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.262&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.306&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.393&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.437&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.481&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.524&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.568&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.612&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.655&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.699&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.743&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.786&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.830&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.874&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.917&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.961&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.049&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.043&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.086&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.129&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.172&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.215&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.258&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.301&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.345&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.388&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.431&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.474&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.517&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ח|חלק ח׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (8) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה שאינה עולה על דרגה 17+ או בדירוג המח״ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה שאינה עולה על דרגה 38+&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אוגוסט 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אוגוסט 2011&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.3684&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.234&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.467&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.701&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.935&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.168&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.402&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.636&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.869&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.103&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.336&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.570&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.804&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה 18 ומעלה או בדירוג המח״ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה 39 ומעלה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אוגוסט 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אוגוסט 2011&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.2631&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.238&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.71&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.19&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.43&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.38&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.86&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ט|חלק ט׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (9) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;דרג מזכיר שני, מזכיר ראשון או יועץ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0749&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1496&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2982&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3722&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5929&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6661&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8842&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9565&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0286&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1721&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2435&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3858&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4566&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5273&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5977&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6679&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7379&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2524&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5033&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7528&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8771&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2477&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3706&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4931&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1224&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2445&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3663&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4877&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6088&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7296&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8499&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9698&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0894&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2086&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4460&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;דרג ציר־יועץ, ציר או שגריר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0599&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1792&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2386&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2978&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3568&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4744&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5329&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5912&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6494&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7074&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7652&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8803&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9377&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0518&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1087&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1653&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2782&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3343&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3903&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1585&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3034&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4040&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5043&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6043&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7040&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8035&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9027&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0986&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1968&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2949&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3926&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4901&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5873&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6842&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7807&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8770&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9729&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0686&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1640&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק י|חלק י׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (10) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63א2|פסקה (1)(ב) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 63א2(ב)(2)}} {{ש}} {{ח:פנימי|סעיף 71א1|ופסקה (3) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 71א1(ג)}})}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.0511&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2010 עד דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2010 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.3234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2011 עד דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2011 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.3185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2012 עד דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2012 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.2166&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק י|חלק זה}}, בחישוב חודשי השירות יחול האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(1)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיפים 9א(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63א3|63א3(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א2|ו־71א2(ב)}})}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;שיעור תוספת השחיקה באחוזים מקצבת הבסיס&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש מרס 2009&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש אפריל 2009 עד קצבת חודש מרס 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש אפריל 2010 ואילך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) עד יום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002) עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) עד יום י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיפים 9א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63א3|63א3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א2|ו־71א2(ג)}})}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;מועד הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שיעור הניכוי מהמדד לשנת 2008 בנקודות האחוז&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) עד יום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002) עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) עד יום י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;לגבי דירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;לגבי דירוג עובדי הוראה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;לגבי דירוג הרופאים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot;&gt;| מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש מאי 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש יוני 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש ינואר 2011 ואילך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.964&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.927&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.891&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) עד יום י״ח בסיוון התש״ע (31 במאי 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.813&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.625&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ט בסיוון התש״ע (1 ביוני 2010) עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.672&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 63יד|סעיפים 63יד(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 63יז|ו־63יז}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot;&gt;מועד תחילת שירות ברשות&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בחודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בחודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בחודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום א׳ באב התשע״א (1 באוגוסט 2011) עד יום א׳ באלול התשע״א (31 באוגוסט 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7326&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ב׳ באלול התשע״א (1 בספטמבר 2011) עד יום ב׳ בתשרי התשע״ב (30 בספטמבר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8757&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ג׳ בתשרי התשע״ב (1 באוקטובר 2011) עד יום ג׳ בחשוון התשע״ב (31 באוקטובר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ד׳ בחשוון התשע״ב (1 בנובמבר 2011) עד יום ד׳ בכסלו התשע״ב (30 בנובמבר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1619&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ה׳ בכסלו התשע״ב (1 בדצמבר 2011) עד יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3049&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ בטבת התשע״ב (2 בינואר 2012) עד יום ז׳ בשבט התשע״ב (31 בינואר 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012) עד יום ו׳ באדר התשע״ב (29 בפברואר 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5911&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ באדר התשע״ב (1 במרס 2012) עד יום ח׳ בניסן התשע״ב (31 במרס 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7342&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט׳ בניסן התשע״ב (1 באפריל 2012) עד יום ח׳ באייר התשע״ב (30 באפריל 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8773&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט׳ באייר התשע״ב (1 במאי 2012) עד יום י׳ בסיוון התשע״ב (31 במאי 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״א בסיוון התשע״ב (1 ביוני 2012) עד יום י׳ בתמוז התשע״ב (30 ביוני 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״א בתמוז התשע״ב (1 ביולי 2012) עד יום י״ב באב התשע״ב (31 ביולי 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.157&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ג באב התשע״ב (1 באוגוסט 2012) עד יום י״ג באלול התשע״ב (31 באוגוסט 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.314&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ד באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2012) עד יום י״ד בתשרי התשע״ג (30 בספטמבר 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.471&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט״ו בתשרי התשע״ג (1 באוקטובר 2012) עד יום ט״ו בחשוון התשע״ג (31 באוקטובר 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.627&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט״ז בחשוון התשע״ג (1 בנובמבר 2012) עד יום ט״ז בכסלו התשע״ג (30 בנובמבר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.784&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ז בכסלו התשע״ג (1 בדצמבר 2012) עד יום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.941&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום כ׳ בטבת התשע״ג (2 בינואר 2013) עד יום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.941&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105(ג3)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} הדירוג המינהלי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הדירוג האחיד;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג טכנאי הרנטגן;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר, לרבות פסיכולוגים ולרבות עובדי ביקורת;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} דירוג המהנדסים;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} דירוג ההנדסאים והטכנאים;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} דירוג הפיזיותרפיסטים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} דירוג העיתונאים בשירות הציבורי;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} דירוג הרוקחים;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} דירוג האחים והאחיות;

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} דירוג הפארה־רפואיים (לרבות קלינאי תקשורת וטכנולוגים רפואיים);

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} דירוג המרפאים בעיסוק;

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 15}}
{{ח:ת}} דירוג המפקחים הימיים;

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 16}}
{{ח:ת}} דירוג המקצ״ט;

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 17}}
{{ח:ת}} דירוג קלדניות שופטים;

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 18}}
{{ח:ת}} דירוג מעברי הגבול;

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 19}}
{{ח:ת}} דירוג רשות מקרקעי ישראל;

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 20}}
{{ח:ת}} דירוג הכבאים;

{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 21}}
{{ח:ת}} דירוג העובדים הסוציאליים;

{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 22}}
{{ח:ת}} דירוג שירות החוץ;

{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 23}}
{{ח:ת}} דירוג הפרקליטים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 24}}
{{ח:ת}} דירוג ביקורת המדינה;

{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 25}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר המועדף;

{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 26}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים הטכניים;

{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 27}}
{{ח:ת}} דירוג משטרתי מיוחד;

{{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 28}}
{{ח:ת}} דירוג שירות בתי הסוהר מיוחד;

{{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 29}}
{{ח:ת}} דירוג מחקר ופיתוח משטרתי;

{{ח:סעיף*|(30)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 30}}
{{ח:ת}} דירוג נוסף שיקבע שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, שאינו טעון פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר;

{{ח:סעיף*|(31)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 31}}
{{ח:ת}} דירוג נוסף שיקבע שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ובלבד שחל לגביו הסכם קיבוצי ארצי או הסכם קיבוצי ארצי נוסף.

{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} דירוג 80 במועצה להשכלה גבוהה.

{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} דירוג העיתונאים ברשות השידור;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 6 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} דירוג עיתונות הפקה ברשות השידור;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 6 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג משולב ברשות השידור.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ב׳ בניסן תש״ל (8 באפריל 1970).}}
* '''שלמה הלל'''&lt;br&gt;שר המשטרה&lt;br&gt;ממלא מקום שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>d6j0hlx7hrbh5m0o4tmdwmtqjl5b5js</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התקנים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>316546</id>
    <revision>
      <id>3022381</id>
      <parentid>2994771</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:07:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון התוספת החמישית + הוראת שעה מס' 3 לתוספת החמישית</comment>
      <origin>3022381</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="342110" sha1="ibenkv9mc81cledpwa6pwxiu36qmzam" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התקנים, תשי&quot;ג-1953

&lt;מאגר 2000626 תיקון 2215127 תקן 148964 קוד a163Y00000DuDF1QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ג, 30|חוק התקנים|2:209802)), ((40|ת&quot;ט|ec:2:317382)); ((תשי&quot;ח, 2|תיקון|3:209801)); ((תשכ&quot;ו, 47|ת&quot;ט|ec:6:317383)); ((תשל&quot;א, 22|תיקון מס' 2|7:209800)); ((תשל&quot;ט, 34|תיקון מס' 3|9:209799)); ((תשנ&quot;ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תש&quot;ס, 99|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)); ((תשס&quot;ג, 414|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ה, 722|תיקון מס' 7|16:299852)); ((תשס&quot;ח, 430|תיקון מס' 8|17:300840)); ((תשע&quot;ב, 402|חוק ציוד רפואי|18:300799)); ((תשע&quot;ד, 4|תיקון מס' 10|19:301598)); ((תשע&quot;ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)); ((תשע&quot;ז, 162|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)); ((תשע&quot;ח, 184|תיקון מס' 13|20:491145)), ((458|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)); ((תשע&quot;ט, 249|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 151|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((576|תיקון מס' 18|25:4192817)), ((1402|תיקון מס' 19|25:4782473)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3018|החלפת התוספת השלישית לחוק|10190)), ((3796|תיקון התוספת השלישית לחוק|10303)), ((3797|תיקון התוספת הרביעית לחוק|10303)); ((תשפ&quot;ג, 356|תיקון התוספת הרביעית לחוק|10402)), ((359|תיקון התוספת הרביעית לחוק (מס' 2)|10402)), ((470|תיקון התוספת השלישית לחוק|10421)), ((1030|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|10557)), ((1031|ת&quot;ט|10557)), ((1762|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|10645)), ((2140|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|10758)); ((תשפ&quot;ד, 90|תיקון התוספת השלישית לחוק|10806)), ((486|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) [תשפ&quot;ג] (תיקון)|10893)), ((1696|תיקון התוספת השלישית לחוק (מס' 2)|11156)), ((1750|ת&quot;ט|11161)), ((1816|ת&quot;ט|11173)), ((3802|תיקון התוספת השלישית לחוק (מס' 3)|11497)); ((תשפ&quot;ה, 774|תיקון התוספת החמישית לחוק|11662)), ((1122|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה)|11738)), ((1122|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס' 2)|11738)), ((1618|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|11844)); ((תשפ&quot;ו, 30|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה)|12055)), ((696|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|12181)), ((1422|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס' 2)|12292)), ((2310|תיקון התוספת החמישית לחוק|12451)), ((2318|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה) (מס' 3)|12452)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ב, 4074|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|10251)); ((תשפ&quot;ג, 3904|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|11129)); ((תשפ&quot;ד, 6986|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|12270)); ((תשפ&quot;ה, 9067|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|13734)); ((תשפ&quot;ו, 3294|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|14182)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשי&quot;ג, תשי&quot;ח, תשל&quot;א, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: בחוק זה -
:- &quot;איגוד לשכות המסחר&quot;, &quot;התאחדות המלאכה והתעשייה&quot;, &quot;התאחדות התעשיינים בישראל&quot;, &quot;התאחדות בוני הארץ&quot;, &quot;לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל&quot; ו&quot;רשות ההסתדרות לצרכנות&quot; - כל אחד מאלה או גוף אחר שיבוא במקומם בהתאם לצו שנקבע לפי [[סעיף 27]];
:- &quot;האסדרה האירופית המאומצת&quot; - ההוראות המחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות [[בתוספת החמישית]] על עדכוניהן לפי [[סעיף 9א2]], המנויים [[בתוספת האמורה]], ובהתאם למועדי התחילה הקבועים בה, ובכלל זה הנספחים (Annex) שלהן, והעדכונים של אותם נספחים כפי שפורסם ברשומות לפי [[סעיף 9א2(ה)]], לפי העניין, והכול בכפוף לתנאים המנויים [[באותה תוספת]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]];
:- &quot;חוק המועצה להשכלה גבוהה&quot; - [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מוסד להשכלה גבוהה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מוסד שקיבל הכרה לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:- &quot;המועצה להשכלה גבוהה&quot; - כמשמעותה [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:- &quot;הממונה&quot;, &quot;הממונה על התקינה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 5]];
:- &quot;מצרך&quot; - מטלטלים וכן כל מבנה או מיתקן, אפילו הם מחוברים למקרקעים, להוציא רפואות;
:- &quot;מפרט&quot; - תיאור תכונותיו של מצרך, ובכלל זה פרטים אלה כולם או מקצתם: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו וממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו, אריזתו ושאר תכונות של מצרך ושל חלקיו וחמריו שידרוש אותן המכון;
:- &quot;מכירה&quot; לרבות שיווק, גרם מכירה, החזקה לשם מכירה, חליפין או השכרה; החזקה לשם מכירה תיחשב גם כל החזקת מצרך במקום העסק או במקום אחר, בכמות ובנסיבות שאינן שכיחות בשימוש לצורך עצמי. זולת אם יוכיח המחזיק כי אין הוא מחזיקו לשם מכירה;
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הכלכלה והתעשייה;
:- &quot;עוסק&quot; - מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות [[בסעיף 9(א)(1) ו־(א1)]];
:- &quot;פקודת היבוא והיצוא&quot; - [[פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;חוק זה&quot; לרבות התקנות שהותקנו והצווים או האכרזות שניתנו לפיו;
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]] (להלן - חוק החברות);
:- &quot;שינוי לאומי&quot; - שינוי בתקן לעומת התקן הבין-לאומי שעליו הוא מתבסס, שאינו שינוי לאומי מתחייב;
:- &quot;שינוי לאומי מתחייב&quot; - שינוי לאומי המנוי [[בתוספת הראשונה]], וכן שינוי שהורה עליו הממונה לפי [[סעיף 8(ה4)]];
:- &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;תיקון מס' 19&quot; - [[25:4782473|חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;השר&quot; - שר הכלכלה והתעשייה.

== פרק ב': מכון התקנים הישראלי והממונה על התקינה (תיקון: תשע&quot;ד) ==

=== סימן א': מכון התקנים הישראלי (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 2. מכון התקנים תאגיד וגוף מבוקר (תיקון: תשל&quot;א)
: מכון התקנים הישראלי (בחוק זה - המכון) הוא תאגיד כשר לכל זכות וחובה ופעולה משפטית ועומד לבקרתו של מבקר המדינה.

@ 2א. מטרות המכון (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ט)
: מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.

@ 3. מוסדות המכון (תיקון: תשע&quot;ז)
: ואלה מוסדות המכון:
: (1) יושב ראש המכון וסגנו;
: (2) הועד הפועל;
: (3) (((נמחקה).))

=== סימן ב': יושב ראש המכון וסגנו (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 3א. יושב ראש המכון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) השר ושר האוצר ימנו את יושב ראש המכון; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש המכון תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (ג) יושב ראש המכון -
:: (1) יהיה יושב ראש הוועד הפועל;
:: (2) יציג יחד עם המנהל הכללי של המכון, את תכניות העבודה השנתיות של המכון לשר, לאחר אישורן בידי הוועד הפועל;
:: (3) יהיו נתונות לו סמכויות שנקבעו לפי חוק זה וכן סמכויות נוספות שנקבעו בתקנון המכון כאמור [[בסעיף 4(ב)(1)]].

@ 3ב. יושב ראש המכון - סייגים למינוי והפסקת כהונה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) לא ימונה אדם ליושב ראש המכון בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא חבר כנסת או חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני או חבר בגוף בוחר של מפלגה; לעניין זה, &quot;מפלגה&quot;, &quot;גוף מדיני&quot;, &quot;גוף בוחר של מפלגה&quot; - כמשמעותם [[בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
:: (2) הוא המנהל הכללי של המכון;
:: (3) הוא עובד המדינה;
:: (4) הוא עובד המכון;
:: (5) הוא אינו אזרח ישראלי;
:: (6) הוא עובד, נושא משרה או חבר בנשיאות הארגונים העסקיים או באיגוד לשכות המסחר, או בגופים החברים בהם;
:: (7) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור.
: (ב) יושב ראש המכון יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר ולשר האוצר;
:: (2) השר ושר האוצר נוכחו כי הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות או משש ישיבות שקיים הוועד הפועל בשנה אחת;
:: (3) השר ושר האוצר נוכחו, לאחר התייעצות עם הוועד הפועל, כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
:: (4) השר ושר האוצר נוכחו כי הוא פעל, במעשה או במחדל, בדרך הפוגעת ביכולת המכון לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין;
:: (5) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם לפי דין לכהן כיושב ראש המכון.
: (ג) חדל יושב ראש המכון לכהן בתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), יפעלו השר ושר האוצר, בהקדם האפשרי, למינוי יושב ראש למכון במקומו, בהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 3ג. סגן יושב ראש המכון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוועד הפועל יבחר את סגן יושב ראש המכון (להלן - הסגן) מקרב חבריו, ובלבד שלא התקיימו בו הסייגים המנויים [[בסעיף 3ב(א)(1) עד (5) ו-(7)]]; נוסף על כך, ובלי לגרוע מהאמור, היה הסגן הקודם נציג של אחד מהגופים המנויים [[בסעיף 3ו(א)(3), (4) או (5)]], לא יבחר הוועד הפועל סגן שהוא נציג של אותו הגוף; לעניין זה, יראו את הגופים המנויים [[בפסקאות (3) ו-(4) של הסעיף האמור]] כאותו גוף.
: (ב) הסגן ישמש ממלא מקום יושב ראש המכון בהעדרו של היושב ראש, אם נבצר מהיושב ראש למלא את תפקידיו או אם חדל לכהן וטרם מונה יושב ראש חדש למכון.
: (ג) תקופת כהונתו של הסגן תהיה שנתיים, ואולם אם נבצר מיושב ראש המכון למלא את תפקידו דרך קבע או חדל מלכהן, לא ימלא הסגן את מקומו של יושב ראש המכון לתקופה העולה על שישה חודשים; לא מונה יושב ראש מכון חדש עד תום התקופה האמורה - יבחר הוועד הפועל סגן חדש בהתאם להוראות סעיף זה.

=== סימן ג': הוועד הפועל (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 3ד. תפקידי הוועד הפועל וסמכויותיו (תיקון: תשע&quot;ז)
: אלה תפקידי הוועד הפועל וסמכויותיו:
: (1) לקבוע את המדיניות הכללית של המכון, בהתאם למטרות המכון;
: (2) לאשר את תכניות העבודה השנתיות שהגיש לו המנהל הכללי של המכון, בשים לב לכך שהן לא סותרות את מדיניות הממשלה;
: (3) לאשר את התקציב השנתי של המכון ואת תקן העובדים במכון;
: (4) לנהל את רכוש המכון ולפקח עליו;
: (5) לעקוב אחר יישום המדיניות, תכניות העבודה והתקציבים של המכון;
: (6) לאשר תחומי פעילות חדשים של המכון, בכפוף למטרות המכון;
: (7) למנות מקרב חבריו, סגן ליושב ראש המכון, בהתאם להוראות [[סעיף 3ג]];
: (8) למנות רואה חשבון מבקר למכון;
: (9) למנות חברים למינהלת לעניין מתן היתר לסימון מצרכים בתו-תקן כאמור [[בסעיף 11(ב1)]];
: (10) לקבוע את השכר ואת תנאי העבודה האחרים של המנהל הכללי של המכון ושל נושאי תפקידים בכירים אלה: סגן המנהל כללי של המכון, מנהלי האגפים, המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של המכון וכן נושאי תפקידים בכירים נוספים במכון שיקבע הוועד הפועל;
: (11) לפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי של המכון ופעולותיו;
: (12) לאשר, על פי המלצת המנהל הכללי של המכון, את מינוים של נושאי תפקידים בכירים במכון כאמור בפסקה (10);
: (13) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המכון ובהערות רואה החשבון המבקר לגביה, לאשר את הדוחות הכספיים, ולאחר אישור הדוחות הכספיים - לדון בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון המבקר, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו;
: (14) להקים ועדות מרכזיות לענפי משק שונים ולענפי ייצור שונים במשק, כאמור [[בסימן ה']], ולקבוע את תחום פעולתן;
: (15) להקים ועדות קבועות או ארעיות שאינן ועדות כאמור [[בסימן ה']], למעט הוועדה הממנה לפי [[סעיף 3טז(ה)]], למנות להן יושב ראש ולקבוע את סמכויותיהן, כך שהרכבן ייקבע בשים לב לתחומי פעולתן ויאזן ככל האפשר בין הגופים המיוצגים בוועד הפועל כאמור [[בסעיף 3ו]].

@ 3ה. סמכות שיורית של הוועד הפועל (תיקון: תשע&quot;ז)
: סמכות במסגרת תחומי פעילות המכון, שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המכון, רשאי הוועד הפועל להפעילה.

@ 3ו. הרכב הוועד הפועל (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בוועד הפועל יכהנו חמישה עשר חברים, והם:
:: (1) יושב ראש המכון;
:: (2) ארבעה נציגי ממשלה כמפורט להלן:
::: (א) הממונה;
::: (ב) עובד המשרד הבקי בתחום הייבוא, שימנה המנהל הכללי של המשרד;
::: (ג) עובד משרד ראש הממשלה הבקי בתחום האסדרה או הכלכלה, שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה;
::: (ד) עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (3) שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;
:: (4) נציג שתמנה התאחדות בוני הארץ;
:: (5) שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר;
:: (6) נציג שתמנה רשות ההסתדרות לצרכנות;
:: (7) נציג שתמנה המועצה הישראלית לצרכנות;
:: (8) שני נציגים שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שאחד מהם הוא איש סגל אקדמי במוסד להשכלה גבוהה;
:: (9) נציג שייבחר מקרב עובדי המכון.
: (ב) נציג שתמנה התאחדות המלאכה והתעשייה יוזמן להשתתף בישיבות הוועד הפועל, ואולם לא תהיה לו זכות הצבעה בהן; על הנציג כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיפים 3ז]] [[ו-3ט]], וזכויות הנתונות לחבר הוועד הפועל לשם השתתפותו בישיבות הוועד הפועל, וכן חובות החלות לפי חוק זה על חבר הוועד הפועל ובכלל זה הוראות תקנון המכון ובהן הוראות לעניין הפסקת כהונה.
: (ג) המכון יפרסם את שמות חברי הוועד הפועל שמונו לפי סעיף קטן (א) ואת שם הנציג שמונה לפי סעיף קטן (ב), וכן את הרכב הוועד הפועל המכהן, בהודעה באתר האינטרנט של המכון.

@ 3ז. ממלא מקום חבר הוועד הפועל (תיקון: תשע&quot;ז)
: מי שמינה חבר בוועד הפועל כאמור [[בסעיף 3ו]], רשאי למנות לו ממלא מקום.

@ 3ח. תוקף פעולות הוועד הפועל (תיקון: תשע&quot;ז)
: קיום הוועד הפועל, סמכויותיו ותוקף החלטותיו לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועד הפועל, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריו מכהנים כדין.

@ 3ט. תקופת כהונה של חבר הוועד הפועל וממלא מקומו (תיקון: תשע&quot;ז)
: חבר הוועד הפועל וממלא מקומו, למעט הממונה, ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

=== סימן ד': המנהל הכללי של המכון (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 3י. המנהל הכללי של המכון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוועד הפועל ימנה מנהל כללי למכון מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדה לאיתור מועמדים (בסעיף זה - ועדת האיתור); ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים והם:
:: (1) יושב ראש המכון והוא יהיה יושב ראש ועדת האיתור;
:: (2) עובד המשרד המכהן בוועד הפועל, שיבחר המנהל הכללי של המשרד;
:: (3) עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל;
:: (4) שני חברים נוספים שיבחר הוועד הפועל מתוך חבריו שאינם נציגי הממשלה, ובלבד שלא ייבחרו שני חברים שהם נציגים של אותו גוף מהגופים המנויים [[בסעיף 3ו(א)(3), (4), (5) או (8)]], ולעניין זה, יראו את הגופים המנויים [[בפסקאות (3) ו-(4) של אותו סעיף]] כאותו גוף.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת האיתור להמליץ על מועמד יחיד.
: (ג) לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור לבין עניין אישי שלו; בסעיף זה, &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה.
: (ד) על מינוי המנהל הכללי יחולו הוראות [[סעיף 37(ב) ו-(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], בשינויים המחויבים, והוא ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה [[בחוק האמור]].
: (ה) הוועד הפועל יקבע, באישור השר ושר האוצר, אמות מידה לבחירת מועמדים לכהונת מנהל כללי למכון.
: (ו) קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד ששלושה חברי ועדה לפחות מכהנים כדין.
: (ז) ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
: (ח) החלטת ועדת האיתור תתקבל ברוב קולות של חברי הוועדה ותהיה מנומקת.

@ 3יא. תקופת כהונה של המנהל הכללי (תיקון: תשע&quot;ז)
: תקופת כהונתו של המנהל הכללי תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

@ 3יב. סמכויות המנהל הכללי ותפקידיו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) למנהל הכללי של המכון יהיו נתונות כל סמכויות הניהול והביצוע של המכון שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה גיבוש תכניות העבודה של המכון שיובאו לאישור הוועד הפועל.

=== סימן ה': ועדות בתחום התקינה במכון (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 3יג. ועדת התיאום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוועד הפועל יקים ועדת תיאום שתפקידה לתאם את עבודת התקינה במכון, וזה הרכבה:
:: (1) המנהל הכללי של המכון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) הממונה;
:: (3) יושבי ראש הוועדות המרכזיות;
:: (4) נציג שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;
:: (5) אחד מנציגי ארגוני הצרכנים החברים בוועד הפועל המנויים [[בסעיף 3ו(6) ו-(7)]];
:: (6) נציג שימנה איגוד לשכות המסחר.
: (ב) על נציגים כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(6) יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי חוק זה החלות על חבר הוועד הפועל.

@ 3יד. ועדות מרכזיות (תיקון: תשע&quot;ז)
: במכון יפעלו ועדות לעניין קביעת התקינה בענף מסוים או בתחום מסוים ([[בסימן זה]] - ועדות מרכזיות).

@ 3טו. ועדות טכניות (תיקון: תשע&quot;ז)
: ועדה מרכזית תקים בתחום פעולתה ועדה טכנית אחת או יותר, שתפעל לעניין עיבוד תקנים וקביעתם בנושאים שקבעה לה הוועדה המרכזית ([[בסימן זה]] - ועדה טכנית).

@ 3טז. הרכב ועדות התקינה (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א) הרכבן של ועדות מרכזיות וועדות טכניות ([[בסימן זה]] - ועדות תקינה) יהיה כדלקמן:
:: (1) שני אנשי סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, בעלי מומחיות הנוגעת לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה המועצה להשכלה גבוהה;
:: (2) שני בעלי השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה שהם בעלי מומחיות רלוונטית לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה הוועדה הממנה כמשמעותה בסעיף קטן (ה);
:: (3) שני נציגי צרכנים שימנה הגוף המקים את ועדת התקינה, מתוך רשימות נציגים שהגישו לו ארגוני צרכנים; לעניין זה, &quot;ארגון צרכנים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:: (4) שני עובדים של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין;
:: (5) שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, עסק קטן או עסק בינוני, כהגדרתם [[בחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]] (בסעיף זה - עסק זעיר, קטן או בינוני);
:: (6) שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, קטן או בינוני.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדה מרכזית רשאית למנות לוועדה טכנית עד חמישה חברים נוסף על החברים האמורים בסעיף קטן (א), אם נוכחה כי הם בעלי ידע ומומחיות רלוונטיים לתחומי העיסוק של הוועדה הטכנית, ובכלל זה רשאית היא למנות נציגי ציבור, נציגי ארגונים שלא למטרות רווח, וכן נציגים של רשויות הפועלות לפי דין או חברות ממשלתיות, והכול בכפוף להוראות אלה:
:: (1) החליטה ועדה מרכזית למנות נציגי מעבדות, לא תמנה אלא נציגי מעבדות מאושרות כמשמעותן [[בסעיף 12(א)(1)]] שמספרם לא יעלה על שניים, ובלבד שאם מונו שני חברים, אחד מהם לפחות יהיה נציג של מעבדה מאושרת או נציג של מעבדה מוכרת כהגדרתה [[בסעיף 2א(א) לפקודת היבוא והיצוא]]; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 3כא]];
:: (2) החליטה ועדה מרכזית למנות חברים שאינם כאמור בפסקה (1), לא יעלה מספרם על שלושה, ובלבד -
::: (א) שלא ימונו נציגים של גופים המנויים בסעיף קטן (א), ואולם ניתן למנות נציג אחד לכל היותר מגוף המנוי בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור;
::: (ב) שלא ימונה יותר מנציג אחד של גוף המייצג גורמים עסקיים במשק, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור.
: (ג) ועדה מרכזית רשאית להציע לגורם הממנה חברים בוועדה טכנית לפי סעיף קטן (א), בעלי כשירות מתאימה לשמש חברים כאמור.
: (ד) ועדת תקינה לא תכלול שני חברים שהם עובדים או בעלים באותו עסק.
: (ה) הוועד הפועל יקים ועדה קבועה שתפעל במכון ותפקידה למנות נציגים מתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה, שיכהנו כחברים בוועדות התקינה (בסעיף זה - הוועדה הממנה); הוועדה הממנה תורכב מנציגי לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, וכן מנציגי כל גוף מקצועי אחר שהוועד הפועל נוכח כי הוא מייצג חלק ניכר מהמהנדסים, האדריכלים או האקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, בתחום מסוים; הוועדה הממנה תבחר את יושב הראש שלה מבין חבריה ותקבע לעצמה את סדרי עבודתה.

@ 3יז. מומחים וועדות מומחים (תיקון: תשע&quot;ז)
: ועדה טכנית רשאית להסתייע בעבודתה במומחים, באנשי מקצוע ובאנשים אחרים הבקיאים בתחום פעולתה ([[בסימן זה]] - מומחים), וכן להקים ועדות שיורכבו ממומחים כאמור ([[בסימן זה]] - ועדות מומחים).

@ 3יח. יושבי ראש וסגני יושבי ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוועד הפועל ימנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה מרכזית, מבין חברי הוועדה המרכזית.
: (ב) ועדה מרכזית, באישור הוועד הפועל, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה טכנית שבתחום פעולתה, מבין חברי הוועדה הטכנית.
: (ג) ועדה טכנית, באישור הוועדה המרכזית שבתחום פעולתה היא נמצאת, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדת מומחים שהקימה, מבין חבריה.
: (ד) המניין החוקי בישיבה של הוועד הפועל שבה מתקבלת החלטה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכלול נציג ממשלה אחד לפחות, והחלטה כאמור תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות, ואולם אם לא הושג הרוב האמור בשתי הצבעות רצופות, ניתן לקבל החלטה כאמור ברוב רגיל בכפוף לאישור המנהל הכללי של המשרד.

@ 3יט. תנאי כשירות ליושב ראש ולסגן יושב ראש של ועדת תקינה (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) כשיר לשמש יושב ראש ועדת תקינה, חבר ועדת תקינה שהוא אחד מאלה:
:: (1) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, שמונה לפי [[סעיף 3טז(א)(1)]];
:: (2) בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה, שיש לו מומחיות בתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שבחרה הוועדה הממנה כאמור [[בסעיף 3טז(א)(2)]];
:: (3) עובד של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין.
: (ב) לא ימונה ליושב ראש ועדת תקינה -
:: (1) מי שמקבל, באופן ישיר או עקיף, תמורה או טובת הנאה מעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה, ובכלל זה מי שמקבל מימון מעסק כאמור בעבור מחקר;
:: (2) מי שהוא עובד או בעל שליטה -
::: (א) בעסק המצוי בשליטת עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה או בעסק השולט בעסק מרכזי כאמור;
::: (ב) בעסק, אשר מי ששולט בעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה שולט בו.
: (ג) לא ניתן למנות נציג העומד בתנאים כאמור בסעיף קטן (א) ליושב ראש ועדת תקינה, רשאי הוועד הפועל למנות חבר אחר של ועדת התקינה ליושב ראש בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3יח(ד)]].
: (ד) כשיר לשמש סגן יושב ראש ועדת תקינה חבר ועדת תקינה, בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ובלבד שאם הוא נציג של גוף מהגופים המפורטים [[בסעיף 3טז(א)(5) או (6)]], יהיה מינויו טעון אישור או החלטה של הוועד הפועל, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 3יח(ד)]].
: (ה) בוועדת תקינה לא יכהנו יושב ראש וסגן יושב ראש, המייצגים את אותו גוף או שמונו על ידי אותו גורם ממנה.
: (ו)(1) בסעיף זה, &quot;עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה&quot; - עסק הפועל בתחום הנוגע לתחום הפעולה של ועדת התקינה, שמחזור המכירות שלו גבוה מ-300 מיליון שקלים חדשים בשנה או שהוא הוכרז כבעל מונופולין לפי [[סעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]].
:: (2) הסכום הקבוע בפסקה (1) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויום העדכון הראשון יהיה י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן לפי פסקה זו.

@ 3כ. ביטול מינוי של יושבי ראש וסגני יושבי ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) ביטול מינוי של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים, ייעשה באותה דרך שבה בוצע המינוי, ואולם מניין חוקי להחלטה של הוועד הפועל על ביטול מינוי יושב ראש או סגן יושב ראש ועדה מרכזית יכלול שני נציגי ממשלה לפחות וההחלטה תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נוכח הוועד הפועל כי יושב ראש או סגן יושב ראש של ועדה טכנית או ועדת מומחים אינו ממלא את תפקידו כראוי או שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 3יט]], רשאי הוא, בפנייה מנומקת, לדרוש -
:: (1) מוועדה מרכזית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדה טכנית שהיא הקימה;
:: (2) מוועדה טכנית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדת מומחים שהיא הקימה.

@ 3כא. השתתפות עובדי המכון בעבודת ועדות התקינה וועדות המומחים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) עובדי המכון ירכזו את עבודת ועדות התקינה וועדות המומחים, ויסייעו לעבודתן המקצועית.
: (ב) עובדי המכון רשאים להשתתף כחברים בוועדות מומחים וכן בוועדות טכניות, כנציג מעבדות, בהתאם להוראות [[סעיף 3טז(ב)(1)]].
: (ג) נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדות התקינה וועדות מומחים, אך לא תהיה לו זכות הצבעה.

@ 3כב. המניין החוקי בישיבות ועדות תקינה (תיקון: תשע&quot;ז)
: המניין החוקי בישיבות ועדת תקינה הדנות באישור או בתיקון תקנים או בהקמת ועדה טכנית או ועדת מומחים, ובכלל זה מינוי חברים נוספים בוועדה טכנית בהתאם להוראות [[סעיף 3טז(ב)]], יכלול מחצית מחברי הוועדה המכהנים לפחות ונוסף יושב ראש הוועדה או סגנו; לא היה מניין חוקי בשתי ישיבות רצופות של אותה ועדה באותו נושא, רשאית הוועדה לקבל החלטה כאמור בישיבתה השלישית בכל מספר של נוכחים.

@ 3כג. פרסום פרוטוקולי ועדות התקינה ושמות חבריהן (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המכון יפרסם לעיון הציבור פרוטוקולים של ישיבות ועדות התקינה באתר האינטרנט של המכון, בתוך 28 ימי עסקים לאחר קיום ישיבת הוועדה; בפרוטוקולים כאמור יפורטו שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין.
: (ב) המכון יפרסם את שמות החברים בכל ועדת תקינה ומקום עבודתם הנוכחי, באתר האינטרנט של המכון בתוך 14 ימי עסקים מיום מינוים, בכפוף להוראות כל דין; בסעיף זה, &quot;מקום עבודה נוכחי&quot; - מקום עבודה שבו מועסק חבר הוועדה כעובד שכיר, ואם חבר הוועדה הוא בעל עסק או שעיקר עיסוקו הוא במתן שירות לעסק מסוים - העסק כאמור.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בפרוטוקולים, ובכלל זה רשאי הוא לחייב את פרסום שמות המצביעים ואופן הצבעתם.

@ 3כד. פומביות דיוני ועדות התקינה וועדות המומחים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים (בסעיף זה - הוועדות) והמועד והמיקום שבו הן מתכנסות, יפורסמו באתר האינטרנט של המכון, שבעה ימי עסקים לפחות לפני מועד הדיון.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע -
:: (1) כללים לעניין השתתפות גורמים מהציבור בישיבות הוועדות וכן חריגים לאפשרות השתתפות כאמור;
:: (2) הוראות לעניין תיעוד מלא של דיוני הוועדות, ואופן פרסומם של הדיונים, והכול בכפוף להוראות כל דין.

@ 3כה. החרגה לעניין ועדות תקינה מסוימות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוועד הפועל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי בוועדת תקינה מסוימת או בדיון לגבי תקן מסוים בוועדת תקינה, לא יחולו הדרישות המנויות [[בסעיפים 3טז]], [[3יט]], [[3כ(א)]], [[3כב]], [[3כג]] [[ו-3כד]] (בסעיף זה - החרגה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הוועד הפועל השתכנע כי אין בהחרגה כדי לפגוע בהיבטי תחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לוועדה או לתקן האמורים;
:: (2) ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה מחברי הוועד הפועל לפחות;
:: (3) הגופים המנויים [[בסעיף 3טז(א)]] יהיו רשאים למנות נציג כחבר בדיוני הוועדה.
: (ב) קבע הוועד הפועל החרגה כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) רשאי הוא לקבוע את סדרי פעולתה של ועדת התקינה, לרבות דרישות חלופיות או נוספות לדרישות המנויות בסעיף קטן (א);
:: (2) יפרסם המכון הודעה על כך באתר האינטרנט של המכון.
: (ג) הוועד הפועל רשאי לקבוע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי במקרים מיוחדים, אם סבר כי ניתן למנוע פגיעה בתחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין, יחולו חלק מהדרישות המנויות [[בסעיפים 3טז]], [[3יט]], [[3כ(א)]], [[3כב]], [[3כג]] [[ו-3כד]], כפי שיחליט.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), הוועד הפועל לא יקבל החלטה כאמור באותם סעיפים קטנים אם יושב ראש המכון, הממונה או עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל התנגד להחלטה, מטעמים שיירשמו, לאחר ששוכנע כי ההחלטה תפגע בהיבטי התחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין.

=== סימן ו': תקנון המכון (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 4. תקנון המכון (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) הועד הפועל של המכון יתקין, תוך שנה אחת מיום תחילת תקפו של חוק זה, תקנון לפעולות המכון (להלן - התקנון), שיהיה למכון היסוד היחיד לשימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, והוא רשאי להכניס בו שינויים ותיקונים.
:: ((פורסם [[תקנון מכון התקנים הישראלי, התשס&quot;ג-2002]].))
: (א1) השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע לוועד הפועל של המכון שינויים ותיקונים בתקנון שהותקן כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) בתקנון (([ייקבעו])) הוראות בעניינים אלה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו:
:: (1) סמכויותיהם של מוסדות המכון;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (4א) הוראות לעניין הגבלות על כהונה בוועד הפועל, בוועדת התיאום, בוועדות התקינה או בוועדות מומחים כמשמעותם בחוק זה, מטעמים של נבצרות, ניגוד עניינים, הרשעה בעבירה או הגשת כתב אישום, נוכח מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה, וכן תנאים לביטול כהונה כאמור, הפסקתה או השעייתה, בשל אחד מהטעמים האמורים;
:: (5) סמכויותיו של הממונה על התקינה במכון;
:: (6) דרכי המכון בביצוע סמכויותיו;
:: (6א) הוראות בדבר פרסום נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים, וכן המועד והמיקום שבו הן מתכנסות;
:: (7) כל ענין אחר הבא להסדיר פעולתו של המכון שהשר הורה לקבעו בתקנון.
: (ג) התקנון, וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישור של השר ויפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.
: (ד) לא התקין הועד הפועל את התקנון תוך התקופה המפורשת בסעיף קטן (א), יתקינו השר, ודינו יהיה לכל דבר כאילו הותקן כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ז': הממונה על התקינה (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 5. הממונה על התקינה (תיקון: תשע&quot;ז)
: השר ימנה את הממונה על התקינה (בחוק זה - הממונה), במינוי שהודעה עליו פורסמה ברשומות.

== פרק ג': עיבוד תקן והכרזה על תקן רשמי (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 6. תקן (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) המכון, והוא בלבד, רשאי לקבוע מיפרט, או כללים טכניים של תהליך עבודה לרבות הגדרות טכניות, כתקן ישראלי (להלן - תקן); המכון יפרסם כל תקן בדרך הנראית לו.
: (ב) הודעה על קביעת תקן תפורסם ברשומות.

@ 7. כללים לעיבור תקנים (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: (א) המכון לא יקבע תקן, אלא אם עובד בהתאם לכללים שנקבעו על ידי המכון באישור השר ופורסמו ברשומות; הכללים יכללו הסדרים לעיבוד תקנים, ובכלל זה הוראות לעניין השתתפותם של גורמים הנוטלים חלק בעיבוד תקן מסוים, בכפוף להוראות לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ&quot;א-1991]].))
: (ב)(1) בקביעת תקן, יאמץ המכון, בכלל, תקינה בין־לאומית או תקינה אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים או מסמכים בין-לאומיים אחרים הדומים במהותם לתקינה בין-לאומית הנוהגים בקרב מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים (להלן - תקנים בין־לאומיים); בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם.
:: (2) כאשר קיימים תקנים בין־לאומיים שונים, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שיקבע כאמור יתבסס במלואו על תקן בין־לאומי קיים.
:: (3) בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין־לאומית כאמור בפסקאות (1) ו־(2), תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא ייקבע כל תקן בנושא הנוגע [[לחוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]], [[=חוק התקשורת|לסעיף 13(ב)(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק התקשורת), או [[לסעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]], בלא קבלת הסכמת כוחות הביטחון כהגדרתם [[בסעיף 13 לחוק התקשורת]].
: (ד) השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע למכון שינויים ותיקונים בכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), בכל הנוגע להשתתפות של נציגי היצרנים והצרכנים כאמור באותו סעיף קטן; על שינויים ותיקונים שהציע השר יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור לעניין קביעת כללים.
: ((פורסמו [[כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 7א. תקן זמני (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ז)
: (א) המכון רשאי לקבוע תקן שלא עובד בהתאם [[לסעיף 7]] (להלן - תקן זמני), ובלבד שעובד לפי כללים שקבע לכך המכון, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; הכללים יפורסמו ברשומות.
: (ב) קבע המכון תקן כאמור בסעיף קטן (א), יתחיל מיד בהליכים לעיבוד התקן בהתאם [[לסעיף 7]].
: (ג) תקן זמני יפקע ביום שצויין לכך בהודעה ברשומות על קביעתו, ולא יאוחר מתום 36 חדשים לאחר פרסום אותה הודעה; תקן שפקע כאמור לא ייקבע עוד כתקן לפי סעיף קטן (א).
: (ד) משפקע תקפו של תקן זמני, תפורסם הודעה על כך ברשומות.
: (ה) זולת אם נאמר אחרת בחוק זה, יחולו על תקן זמני כל הוראות החוק החלות על תקן.
: ((פורסמו [[כללי התקנים (עיבוד תקנים זמניים), תשל״א–1971]].))

@ 8. תקן רשמי (תיקון: תשי&quot;ח, תשל&quot;ט, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים, היבואנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראלי רשמי (להלן - תקן רשמי), אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שאם התקן אינו תקן בין־לאומי, יחווה הממונה לשר את דעתו המנומקת בכתב כי אין תקן בין־לאומי מתאים שניתן לאמצו ולקבוע אותו כתקן:
:: (1) שמירה על בריאות הציבור;
:: (2) שמירה על בטיחות הציבור;
:: (5) הגנה על איכות הסביבה;
:: (4) הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן; תקן שיוכרז לפי פסקה זו, לרבות הוראה בו, יהיה תקן להספקת מידע בלבד;
:: (5) הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים;
:: (6) מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים המשמשים בבניה (להלן - חומרי בניה), הגלויים לעין, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתיצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.
: (אא) תקן שיש במיפרטו תיאור כינויו או אריזתו של מצרך והוכרז כתקן רשמי, רואים את התקן הרשמי כאילו מיפרטו אינו כולל תיאורים אלה אלא אם הודיע השר באכרזה שהתקן הרשמי הוכרז לשם הגנת הצרכן.
: (ב) בכל אכרזה לפי סעיף קטן (א) יצוינו המקום, או המקומות, להפקדת התקן שהכריזו עליו כאמור, וכל אדם יהיה זכאי ללא כל תשלום לעיין בו כאמור.
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים]] (י&quot;פ תשע״ז, 8488).))
: (ג) תקפה של אכרזה לפי סעיף קטן (א) הוא מתום ששים יום מיום פרסומה ברשומות או ממועד מאוחר יותר שהשר קבע באכרזה, בדרך כלל או לגבי כל איסור ואיסור [[בסעיף 9]], ואולם ניתן להכריז אכרזה שתוקפה מיום פרסומה ברשומות אם כללה תקופת מעבר של 60 ימים לפחות; לעניין זה, &quot;תקופת מעבר&quot; - תקופה שבה ניתן לפעול גם לפי דרישות התקן הרשמי שחל על המצרך טרם האכרזה.
: (ד) היה מצרך מסויים מן הסוג שמהותו, או תהליך ייצורו, מסורים בחוק לסמכותה של רשות מסויימת, לא יכריז השר אכרזה לפי סעיף קטן (א) לגבי אותו מצרך, אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע אותו חוק (בסעיף זה - השר הממונה); אולם משהסכים השר הממונה לאכרזה, יחולו הוראותיה על אף כל הוראה שניתנה על ידי אותה רשות.
: (ה) הוכרז תקן כתקן רשמי, יהיו ביטול התקן, החלפתו בתקן אחר או שינויו טעונים אישור בכתב של השר ופרסום אכרזה על כך ברשומות; תקן מחליף או מתוקן כאמור יהיה התקן הרשמי.
: (ה1) על אכרזה של השר לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
:: (1) הממונה יפנה אל המנהל הכללי של המשרד שבראשו עומד השר הממונה או אל מנהל הרשות כאמור בסעיף קטן (ד), לפי העניין, לקבלת עמדת השר הממונה; בתקנים המתבססים על תקן בין-לאומי, יצרף הממונה לפנייתו את המלצות ועדת האימוץ כאמור [[בסעיף 8א]], למעט במקרים של ביטול רשמיות;
:: (2) פנה הממונה כאמור בפסקה (1) ולא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום 60 ימים מיום פניית הממונה, יראו את השר הממונה כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) ראה השר הממונה כי הנושא מחייב בירור נוסף, יודיע לשר ולממונה כי נדרשת לו תקופה נוספת של 60 ימים לשם גיבוש עמדתו; הודיע השר הממונה כאמור, יחולו הוראות סעיף זה עם תום 120 ימים;
:: (5) הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1) בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה הודעה בדבר כוונת האכרזה ויפנה גם לכל אלה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה;
:: (6) כל אדם, ובכלל זה נציגי הגופים המפורטים בפסקה (5), רשאי להגיש לממונה בכתב את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור באותה פסקה.
: (ה2) הודיע השר הממונה על התנגדותו לעדכון התקן כאמור בסעיף קטן (ה1), ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז על עדכון התקן לפי סעיף זה, לא יכריז השר על עדכון התקן, והשר הממונה יפעל לפי אחד מאלה:
:: (1) יודיע לשר על כוונתו לפעול לקביעת הסדר שבתחום סמכותו במקום התקן האמור (בסעיף זה - הסדר חלופי) בתוך תקופה סבירה בנסיבות העניין שיודיע עליה, וכי לאחר קביעת ההסדר החלופי על ידו או על ידי מי שמוסמך לכך לפי דין, יהיה ניתן לבטל את רשמיות התקן האמור; קבע השר הממונה הסדר חלופי, יודיע על כך לשר והשר יכריז על ביטול רשמיות התקן לפי סעיף זה, בהתאם להודעת השר הממונה;
:: (2) יביא את המחלוקת להכרעת הממשלה, והשר הממונה והשר לא יעדכנו את התקן, לא יקבעו הסדר חלופי ולא יבטלו את רשמיות התקן עד להכרעת הממשלה;
:: (3) הודיע השר הממונה על התנגדותו לאכרזה לפי סעיף זה, כולה או חלקה, ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז אכרזה כאמור, יביא את המחלוקת לפני הממשלה ועד להכרעת הממשלה לא יכריז אכרזה לפי סעיף זה לגבי הסעיפים בתקן שהשר הממונה התנגד להם.
: (ה3)(1) על אף האמור בסעיף זה, לא יכריז השר על תקן המתבסס על תקן בין-לאומי כתקן רשמי לפי סעיף זה, אם הוא כולל שינוי מהתקן הבין-לאומי האמור, למעט שינוי לאומי מתחייב, אלא אם כן הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר (בסעיף זה - השרים) להכללת השינוי הלאומי בתקן הרשמי כאמור; השרים לא יתנגדו להכללת השינוי הלאומי כאמור אם נוכחו כי הוא דרוש להבטחת מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 8(א)(1) עד (6)]].
:: (2) לצורך בחינת השינוי הלאומי הכלול בתקן האמור בפסקה (1), יובאו לפני השרים מסמכים אלה:
::: (א) המלצת ועדת האימוץ לפי [[סעיף 8א]];
::: (ב) רשימה של כלל השינויים הלאומיים בתקן האמור והנימוקים לנחיצותם;
::: (ג) עמדת השר הממונה בעניין ונימוקיה;
::: (ד) עמדתו של כל שר אחר הנוגע לעניין שביקש מהשר להביא את עמדתו לפני השרים;
::: (ה) כל חומר אחר הדרוש לעניין.
: (ה4) סבר הממונה כי מהותו של שינוי לאומי מסוים היא הקלה על עוסקים ביחס לדרישות התקן הבין-לאומי או ביחס לדרישות התקן הישראלי הרשמי הקיים, רשאי הוא, באישור המנהל הכללי של המשרד, להחליט כי יראו את השינוי האמור כשינוי לאומי מתחייב לעניין הוראות חוק זה.
: (ה5)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;המועד הקובע&quot; - ח' באב התשע&quot;ו (12 באוגוסט 2016);
:::- &quot;תיקון מס' 13&quot; - [[20:491145|חוק התקנים (תיקון מס' 13), התשע&quot;ח-2018]];
:::- &quot;תקן רשמי קיים&quot; - תקן רשמי המתבסס על תקן בין-לאומי ופורסמה לגביו אכרזה ברשומות לפני המועד הקובע, לרבות תקן כאמור שהשתנה או הוחלף בידי המכון לאחר המועד הקובע כך שיאמץ תקן בין-לאומי.
:: (2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה1) עד (ה3) [[ובסעיף 8א]], תקנים רשמיים קיימים ייבחנו בעניין התאמתם לתקנים בין-לאומיים לפי הוראות סעיף קטן זה, בתוך זמן סביר מיום תחילתו של [[20:491145|תיקון מס' 13]] ובחינתם תושלם לא יאוחר מיום י&quot;א באב התשע&quot;ט (12 באוגוסט 2019).
:: (3)(א) המכון יערוך ויגיש לממונה, בתוך 90 ימים מיום תחילתו של [[20:491145|תיקון מס' 13]], לגבי כל תקן רשמי קיים, רשימה הכוללת את סוגי הסעיפים שבתקן, כמפורט להלן (בסעיף קטן זה - הרשימה):
:::: (1) סעיפים הכוללים שינויים לאומיים מתחייבים;
:::: (2) סעיפים הכוללים שינויים לאומיים שאינם שינויים לאומיים מתחייבים (בסעיף קטן זה - שינויים לאומיים שאינם מתחייבים), תוך ציון אלה מהם שיש אי-התאמה בין הדרישות, לרבות ערכים, הקבועות בהם (בסעיף קטן זה - דרישות) לבין הדרישות הקבועות בתקן הבין-לאומי.
::: (ב) לצד כל סעיף ברשימה הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) או (2) יצוין הנימוק המקצועי להכללת השינוי בתקן, ולעניין סעיף הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) - גם הטעם לסיווג השינוי כשינוי לאומי מתחייב.
::: (ג) השתנה תקן רשמי קיים או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, תכלול הרשימה את סעיפי התקן המעודכן.
::: (ד)(1) המכון יערוך, בהקדם האפשרי לאחר הגשת הרשימה ובהתאם לכללים שנקבעו לפי [[סעיף 7]], בדיקה של הסעיפים בתקנים רשמיים קיימים הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, שיש חוסר התאמה בין הדרישות הקבועות בהם ובין הדרישות הקבועות בתקן הבין-לאומי, ויודיע לממונה על תוצאות הבדיקה לא יאוחר מתום 270 ימים מיום תחילתו של [[20:491145|תיקון מס' 13]].
:::: (2) על אף האמור בפסקת משנה (1), הממונה רשאי, לבקשת המכון, לדחות את המועד להודעה על תוצאות הבדיקה כאמור באותה פסקת משנה ב-30 ימים נוספים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם השלמת הבדיקה לגבי תקנים מסוימים.
:: (4)(א) כלל תקן רשמי קיים שינוי לאומי שאינו מתחייב -
:::: (1) יכריז השר על ביטול הרשמיות של כל שינוי כאמור (בפסקה זו - ביטול רשמיות), אלא אם כן מתקיים לגביו האמור בפסקה (5)(א) או (ב);
:::: (2) רשאי השר, נוסף על סמכותו כאמור בפסקת משנה (1), אם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, להכריז על כל שינוי הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי (בסעיף קטן זה - עדכון רשמיות).
::: (ב) אכרזה על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות תהיה בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) הממונה יפרסם, לאחר קבלת הרשימה ולא יאוחר מתום 180 ימים מיום תחילתו של [[20:491145|תיקון מס' 13]], הודעה על כוונת השר להכריז על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות (בסעיף קטן זה - הודעת הממונה); הודיע המכון לממונה על השלמת הבדיקה כאמור בפסקה (3)(ד) לאחר פרסום הודעת הממונה, לא יידרש פרסום נוסף של ההודעה, גם אם השתנה התקן בעקבות הבדיקה;
:::: (2) בהודעתו יציין הממונה, לגבי סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים -
::::: (א) כי בחינת התאמתן של הדרישות שבסעיפים אלה לדרישות התקן הבין-לאומי תתבצע בידי המכון, וכי העברת הערות הציבור למכון בנושא זה תיעשה בהתאם לכללים שנקבעו לפי [[סעיף 7]];
::::: (ב) כי אם יתברר, לאחר הבחינה כאמור בפסקת משנה (א), שעדיין קיימים סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, יכריז השר על ביטול רשמיותם או שלא יכריז על עדכון רשמיותם, אלא אם כן מתקיים לגביהם האמור בפסקה (5)(א) או (ב), וזאת בלי שתפורסם הודעה נוספת על הכוונה לעשות כן;
:::: (3) הודעת הממונה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד, והממונה ישלח הודעה על פרסומה לשרי הממשלה, ובכללם לשר הממונה; הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת ההודעה בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה ישלח הודעה לפי פסקה זו לגופים אלה, ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:::: (4) כל אדם הנוגע בדבר, ובכלל זה נציגי הגופים כאמור בפסקת משנה (3), רשאי להגיש לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור בפסקת משנה (1);
:::: (5) על אף האמור בפסקת משנה (4), כל שר הנוגע בדבר, ובכלל זה השר הממונה, רשאי להעביר לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, בכתב, לא יאוחר מתום 60 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה על פרסומה כאמור בפסקת משנה (3); ראה השר הממונה, במהלך התקופה האמורה, כי נדרשת לו תקופה נוספת לשם גיבוש עמדתו, יודיע על כך לממונה, בכתב, ויעביר לו את עמדתו לא יאוחר מתום 120 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה כאמור;
:::: (6) לא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום התקופות שבהן עליו להגיש את עמדתו כאמור בפסקת משנה (5), יראו אותו כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה לפי פסקה זו.
:: (5) על אף האמור בפסקה (4) -
::: (א) מצא השר כי יש חשש לפגיעה במטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א)(1) עד (6), רשאי הוא, במקרים חריגים ולאחר שקיבל את המלצת הממונה, שלא להכריז על ביטול רשמיות של שינוי לאומי שאינו מתחייב, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי - להכריז, בהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר כאמור בסעיף קטן (ה3)(1), על שינוי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי;
::: (ב) סבר השר הממונה כי נדרשת הכרזה על שינוי לאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) השר הממונה יגיש לשר בכתב, במהלך התקופה להגשת עמדה, את עמדתו בדבר הצורך להכריז על השינוי הלאומי כאמור כתקן רשמי, בצירוף נימוקים וכל חומר אחר הדרוש לעניין, לרבות עמדה של שר אחר הנוגע לעניין, אם הועברה אליו;
:::: (2)(א) הסכים השר עם עמדתו של השר הממונה, יפנה השר לקבלת הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כרשמי, בהתאם להוראות סעיף קטן (ה3)(1) סיפה; הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר להכרזה כאמור, לא יכריז השר על ביטול הרשמיות של השינוי הלאומי האמור, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי - יכריז השר על שינוי לאומי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי לפי הוראות סעיף זה, בלא צורך בהליך נוסף;
::::: (ב) התנגד השר לעמדת השר הממונה, יביא השר את המחלוקת להכרעת הממשלה, ועד להכרעת הממשלה לא יעודכן התקן, לא ייקבע הסדר חלופי במקומו ולא תבוטל רשמיותו; הכריעה הממשלה במחלוקת, יפעל השר בהתאם להכרעתה להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי או לביטול הרשמיות של השינוי האמור, לפי העניין, בלא צורך בהליך נוסף.
:: (6) אכרזה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות לא יאוחר מתום 120 ימים לאחר תום התקופות להגשת עמדת השר הממונה כאמור בפסקה (4)(ב)(5), אלא אם כן נדרשה הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר כאמור בפסקה (5)(א) או (ב)(2)(א) או שהובאה מחלוקת להכרעת הממשלה כאמור בפסקה (5)(ב)(2)(ב); על אכרזה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
:: (7) נבחנו לפי הוראות סעיף קטן זה סעיפים שונים בתקן רשמי קיים, רשאי השר להכריז, לפי הוראות סעיף קטן זה, על ביטול הרשמיות או עדכון הרשמיות של חלק מאותם סעיפים, גם אם לא הסתיימה הבחינה כאמור לגבי שאר הסעיפים של אותו תקן.
: (ו) (((בוטל).))

== פרק ד': אימוץ תקן בין-לאומי, שמירה על תקן רשמי ואחריות עוסק (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז) ==

@ 8א. שינוי בתקן בין־לאומי שאומץ כתקן רשמי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: (א) השתנה תקן בין־לאומי שאומץ כתקן רשמי יחולו הוראות אלה:
:: (1) המכון באמצעות הממונה יביא את השינוי בתקן הבין־לאומי לאישורו בכתב של השר בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף של השינוי בתקן הבין־לאומי;
:: (2) השר יאשר את השינוי בתקן הבין־לאומי שקיבל מהמכון ויכריז עליו כתקן רשמי לפי הוראות [[סעיף 8]], אם מצא, על פי המלצת הממונה, כי השינוי שעובד על ידי המכון תואם את השינוי בתקן הבין-לאומי; כלל השינוי שעובד על ידי המכון שינוי לאומי, יביא הממונה את השינוי הלאומי לבחינת ועדת האימוץ שמינה השר לפי הוראות [[סעיף 8ב]] (בחוק זה - ועדת האימוץ);
:: (3) על בחינת השינוי הלאומי בידי ועדת האימוץ כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
::: (א) ועדת האימוץ תבחן את השינוי הלאומי ותמליץ על אכרזתו כתקן רשמי, במלואו או בחלקו, וכן רשאית היא להמליץ על דחייתו של השינוי או על אכרזתו כרשמי בהתאמות שעליהן תמליץ;
::: (ב) ועדת האימוץ תימנע, ככל האפשר, מהמלצה על אכרזת שינוי לאומי כתקן רשמי אם מצאה כי אינו הכרחי, ובלבד שלא תימנע מהמלצה על אישור שינוי לאומי מתחייב, אלא מנימוקים מיוחדים בכתב;
::: (ב1) לשם ביצוע תפקידיה רשאית ועדת האימוץ, בין השאר, להסתייע במומחים;
::: (ב2) ועדת האימוץ רשאית, לעניין תקן מסוים, לדון בשינוי לאומי מתחייב, אם ביקש זאת אחד מחבריה ופירט נימוקים מיוחדים לכך בבקשתו; הנימוקים האמורים יירשמו בפרוטוקול הוועדה;
::: (ב3) סברה ועדת האימוץ כי אין הצדקה להכריז על השינוי הלאומי כתקן רשמי, תעביר את עמדתה המנומקת לממונה; הממונה יבקש מהוועדה המרכזית שבתחום פעולתה מצוי התקן, לבחון מחדש אם יש הצדקה בשינוי הלאומי נוכח עמדת ועדת האימוץ; סברה הוועדה המרכזית כי -
:::: (1) אין הצדקה לשינוי הלאומי, תפעל לעיבוד התקן בהתאם לכללים לפי [[סעיף 7]], בתוך תקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום הפנייה אליה, לצורך הגשת התקן המעובד לשר;
:::: (2) יש הצדקה לשינוי הלאומי, תעביר לשר ולממונה את עמדתה המנומקת בתוך 30 ימים מיום פניית הממונה אליה, ועמדתה תועבר, באמצעות הממונה, לשרים כאמור [[בסעיף 8(ה3)]];
::: (ג) ועדת האימוץ תמסור את המלצתה לשר בתוך שלושה חודשים מיום פנייתו ותפרסם באתר האינטרנט של המשרד את פירוט שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין;
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) (((בוטלה).))
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אכרזה לראשונה על תקן המבוסס על תקן בין-לאומי, הכולל שינוי לאומי, כתקן רשמי.

@ 8ב. ועדת האימוץ (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר ימנה ועדת אימוץ שתפקידה לבחון את השינויים בתקנים הבין־לאומיים לפי [[סעיף 8א]].
: (ב) ועדת האימוץ תהיה בת ארבעה חברים ושני משקיפים, כמפורט להלן:
:: (1) הממונה;
:: (2) נציג המכון, לפי המלצת המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו;
:: (2) נציג שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שהוא בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה;
:: (3) נציג ציבור שהוא נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], המייצג את ציבור הצרכנים, לפי המלצת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן כמשמעותו [[בחוק האמור]], מתוך רשימות שהוגשו לו על ידי ארגוני הצרכנים כאמור;
:: (3א) עובד משרד האוצר שמונה על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (4) נציג ציבור התעשיינים, לפי המלצת התאחדות התעשיינים בישראל, שישמש כמשקיף;
:: (5) נציג ציבור היבואנים, לפי המלצת איגוד לשכות המסחר, שישמש כמשקיף.
: (ב1) נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדת האימוץ, אך לא תהיה לו זכות הצבעה; על נציג המכון יחולו ההוראות החלות על חבר ועדת האימוץ, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא ימונה לחבר ועדת האימוץ או למשקיף בה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ;
:: (2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה -
:::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו של חבר ועדת האימוץ או של משקיף בה, לפי העניין, או עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו של כל אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
:::- &quot;קרוב&quot; - (((נמחקה).))
: (ד) הממונה יהיה יושב ראש ועדת האימוץ, והוא יזמין את חברי הוועדה, את נציג המכון ואת המשקיפים, יקבע את זמן התכנסותה של הוועדה, את מקום ישיבתה ואת סדר יומה.
: (ה) חברי ועדת האימוץ ומשקיפים שמונו לפי סעיף קטן (ב)(2) עד (5) יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופה נוספת בדרך שבה מונו.

@ 8ג. סדרי הדיון (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) המניין החוקי לדיוני ועדת האימוץ ולהחלטותיה הוא שלושת החברים.
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים בהצבעה, ובלבד שיושב ראש הוועדה נמנה עם הנוכחים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
: (ג) לא התקיים מניין חוקי כאמור בסעיף קטן (א), תתכנס ועדת האימוץ פעם נוספת בתוך שבעה ימים מהמועד שנקבע להתכנסותה הקודמת; התכנסה הוועדה בתוך שבעה ימים כאמור, יתקבלו החלטות הוועדה ברוב דעות הנוכחים, ובלבד שיושב ראש הוועדה נוכח בישיבה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.

@ 8ד. ישיבות ועדת האימוץ (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-4)
: ועדת האימוץ תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה, והיא רשאית לשם ביצוע תפקידיה למנות מומחים, לשמוע כל אדם ולבקש מכל אדם הנוגע לתפקידה, למסור לה מידע ומסמך הנוגע לתפקידה וכפי שתבקש; לעניין זה -
:- &quot;מסמך&quot; - לרבות מידע הנוגע לתקן, תעודות או פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - חוק המחשבים);
:- &quot;מידע&quot; - למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]] (להלן - חוק הגנת הפרטיות).

@ 8ה. ניגוד עניינים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: (א) חבר ועדת האימוץ או משקיף יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ולא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות ועדת האימוץ.
: (ב) התברר לחבר ועדת האימוץ או למשקיף כי הנושא הנדון בישיבת הוועדה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בלא דיחוי ליושב ראש הוועדה או לשר, לפי העניין, ויפעל על פי הוראותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, חבר ועדת האימוץ או משקיף רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגם ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
: (ד) בסעיף זה, &quot;עניין אישי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 8ב(ג)(3)]].

@ 8ו. פקיעת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) חבר ועדת האימוץ או משקיף יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין;
:: (3) התקיימה אחת הנסיבות הפוסלות אותו מלהתמנות כחבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין, למעט לפי [[סעיף 8ב(ג)(2)]];
:: (4) הוא חדל לייצג את הגוף שמינה אותו כמייצגו בוועדת האימוץ.
: (ב) הוגש כתב אישום נגד חבר ועדת האימוץ או נגד משקיף, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה סבור השר כי אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או כמשקיף, לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.

@ 8ז. העברה מכהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: השר רשאי להעביר חבר ועדת אימוץ או משקיף מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, ולמנות חבר או משקיף במקומו, אם מתקיים אחד מאלה:
: (1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
: (2) הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות של ועדת האימוץ או מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת.

@ 8ח. תוקף פעולות (תיקון: תשע&quot;ד)
: קיום ועדת האימוץ, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר ועדת האימוץ או משקיף, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי ועדת האימוץ מכהנים כדין.

@ 8ט. החלת דינים (תיקון: תשע&quot;ד)
: חבר ועדת האימוץ ומשקיף שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]];
: (4) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 8י. גמול או החזר הוצאות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) חבר ועדת האימוץ או משקיף לא יקבל שכר בעד כהונתו.
: (ב) חבר ועדת האימוץ שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג בוועדת האימוץ, זכאי לקבל גמול מהמשרד בעבור השתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר.
: (ג) חבר ועדת האימוץ שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב) זכאי לקבל מהמשרד החזר הוצאות שהוציא לצורך ההשתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.
: (ד) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לפי סעיף זה לחברי ועדת האימוץ ואת שיעוריהם.
: (ה) בסעיף זה, &quot;עובד המדינה&quot; ו&quot;עובד גוף מתוקצב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

@ 9. חובת שמירה על תקן רשמי (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ה, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-3)
: (א)(1) לא ייצר אדם מצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי, לא ימכרנו, לא ייבאו, לא ישתמש בו בכל עבודה שהיא ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם כן מתקיימת במצרך או בתהליך העבודה אחת מאלה (בסעיף זה - דרישות תקינה):
::: (א) המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות התקן הרשמי או שהוא עומד בהוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן שחל לגבי אותו מצרך או תהליך עבודה כתקן רשמי;
::: (ב) המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות תקן בין-לאומי על עדכוניו ובכלל זה אסדרה זרה, שאומצו, במלואן או בחלקן, בתקן רשמי, למעט תקן רשמי המפורט [[בתוספת השלישית]], ובלבד שהמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי ואם הוא מכשיר חשמלי - הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;
::: (ג) המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות אסדרה זרה בעניין המצרך או תהליך העבודה, ובלבד שהתקן הרשמי שחל לגבי אותו מצרך או תהליך העבודה מנוי [[בתוספת הרביעית]] והמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי, ואם הוא מכשיר חשמלי - הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל; לעניין זה, &quot;אסדרה זרה&quot; - לרבות תקן בין-לאומי על עדכוניו;
::: (ד) המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת בעניינים הנוגעים למצרך או לתהליך העבודה, ובכלל זה דרישות סימון המוצר הקבועות באותה אסדרה, נוסף על הסימון הנדרש לפי הדין הישראלי, אם נדרש, ואם הוא מכשיר חשמלי - הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;
::: ואולם, הוראות פסקאות משנה (ב) עד (ד) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו [[בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]], רכב מנועי כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], וכל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי.
:: (2)(א) הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם לשם התקנתו, הפעלתו או תחזוקתו לא נדרש לפי דין בעל מקצוע, והמצרך מיובא לשימוש אישי או משפחתי, בהתאם להוראות לעניין ייבוא אישי הקבועות לפי [[סעיף 2 לפקודת היבוא והיצוא]].
::: (ב) השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בפסקת משנה (א), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי-פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות פסקת משנה (א).
:: (3) הוראות פסקה (2) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו [[בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]], רכב מנועי כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], לרבות אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם לפי [[הפקודה האמורה]], ומוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי.
:: (4) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו -
::: (א) מצרכים או סוגי מצרכים המיובאים לשימוש אישי או משפחתי שהוראות פסקה (2) יחולו עליהם, אף אם לשם התקנתם, הפעלתם או תחזוקתם לא נדרש לפי דין בעל מקצוע;
::: (ב) מצרכים או סוגי מצרכים שהוראות פסקה (2) לא יחולו עליהם.
:: (5)(א) הממונה על התקינה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי-פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות אותו סעיף קטן.
::: (ב) השר רשאי, בצו, להסיר תקנים [[מהתוספת השלישית]], ורשאי הוא, בכפוף להוראות [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]], להוסיף, בצו, תקנים [[לתוספת השלישית]].
::: (ג) השר רשאי, בצו, לקבוע [[בתוספת הרביעית]] תקן רשמי שאינו מבוסס על תקן בין-לאומי, אם יש אסדרה זרה, לרבות תקן בין-לאומי, בעניין שמוסדר באותו תקן ומתקיימים לגביה כל אלה:
:::: (1) האסדרה הזרה חלה במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ויש בה כדי לשמור על בריאותו של הציבור או בטיחותו או על איכות הסביבה;
:::: (2) לממונה על התקינה יש יכולת לבדוק את עמידת המצרך בדרישות האסדרה הזרה.
::: (ד) השר רשאי לקבוע בצו כאמור בפסקת משנה (ג) חובה להציג מסמכים לפי [[סעיף 2ו לפקודת היבוא והיצוא]] או מסמכים נוספים, כפי שיקבע, לשם הוכחת התאמתו של מצרך לדרישות האסדרה הזרה כאמור באותה פסקת משנה.
:: (6) הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייצור או יבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם מתקיים בו אחד אלה:
::: (א) הוא מיועד לשם מחקר או פיתוח כהגדרתם [[בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ&quot;ד-1984]];
::: (ב) הוא מיועד ליצוא;
::: (ג) המצרך הוא דוגמאות שאינן מיועדות לשיווק והפצה לציבור, ובלבד שהיצרן או היבואן הצהיר על כך, ומסר את ההצהרה לממונה אם דרש זאת.
:: (7) הוראות פסקה (1) לא יחולו על יבוא מצרך, לעניין חובת עמידה בהוראות סימון של מצרך שאינו מיועד לשיווק ולהפצה לציבור שהוא אחד מאלה:
::: (א) דוגמאות;
::: (ב) מצרך המיועד לשימוש בהליכי הייצור;
::: (ג) מצרך המיועד לשימוש עצמי;
::: (ד) חלקי חילוף לתעשייה.
: (א1) נקבעו בתקן רשמי הוראות תחזוקה, התקנה או הפעלה של מצרך, יבוצעו הפעולות שנקבעו כאמור על ידי מי שחויב בכך בתקן הרשמי, בהתאם לדרישות התקן הרשמי.
: (א2)(1) עוסק יודיע בלא דיחוי לממונה בהתקיים אחד או יותר מאלה:
::: (א) נודע לעוסק כי מצרך שייבא, ייצר, מכר או תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה לא מתאים לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) החלות על המצרך או שקיימת הסתברות גבוהה לאי-עמידתו של המצרך בדרישות התקינה כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של עוסק כאמור בסעיף קטן 9(א)(1);
::: (ב) נודע לעוסק על פגיעה שנגרמה או שעלולה להיגרם לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או לאיכות הסביבה, בשל מצרך שחל עליו תקן רשמי, שהעוסק ייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה.
:: (2) נודע לעוסק האמור בפסקה (1), ינקוט, באופן מיידי, את כל הפעולות הנדרשות למניעת השימוש במצרך ולמניעת יבואו, ייצורו, מכירתו, תחזוקתו והשימוש בו בתהליכי העבודה, לפי העניין, לרבות החזרתו לעוסק, אם נדרש, ויודיע על הפעולות שנקט בהודעה לממונה לפי הוראות פסקה (1).
:: (3) עוסק ישמור תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו, או שעלולים להיגרם, לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם ממצרך שייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה, ובלבד שחל עליו תקן רשמי; עוסק ישמור רשומות של תלונות שהתקבלו כאמור כל עוד המצרך האמור נמכר או מוצג למכירה, בין על ידו ובין על ידי מי שהוא שיווק לו את המצרך ולתקופה של שבע שנים לפחות מיום הפסקת מכירתו או הצגתו למכירה כאמור.
: (א3)(1) בעת העברה בין עוסקים של מצרך שמפרט שלו נקבע בתקן רשמי, יעביר כל אחד מהעוסקים לעוסקים האחרים את פרטיו, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר עוסק מורשה או מספר רישיון עסק שלו, וכן פרטים המאפשרים את זיהוי המצרך; העוסקים ישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים את הפרטים האמורים וכן את תעודת המשלוח של המצרך.
:: (2) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים שלהלן, בשים לב לסוגי העוסקים או לסוגי המצרכים שעליהם יחולו:
::: (א) פרטים נוספים ומסמכים שיש להעביר ולשמור לשם הבטחת עקיבות;
::: (ב) הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המצרך המועבר או המתקבל על ידם;
::: (ג) הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה או התאמות בדרישות כאמור, לפי סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, אם שוכנע השר כי קבועות, לפי דין אחר, הוראות המבטיחות עקיבות מתאימה לגבי אותם סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, לפי העניין, ובלבד שלא ייקבעו הקלות או התאמות כאמור אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע הדין האחר; קבע השר הוראות כאמור, יראו את הפרטים והמסמכים הנשמרים לפי הדין האחר כפרטים ומסמכים שנדרשים לפי סעיף זה.
:: (3) מסמכים ופרטים שעל עוסק לשמור לפי הוראות סעיף קטן (א2) וסעיף קטן זה (בסעיף קטן זה - מידע), יכול שיישמרו בדרך דיגטלית, אלא אם כן קבע הממונה אחרת בהוראותיו, ובלבד ששמירת המידע בדרך דיגטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא ויגובה מעת לעת; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לסוגי העוסקים, לגודלם ולהיקף פעילותם, לסוגי המצרכים ולסוגי המידע.
:: (4) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מצרך שהוא מזון כהגדרתו [[בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]].
:: (5) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;העברת מצרך&quot; - למעט -
:::: (1) העברה לעוסק שהוא מוביל בלבד, למטרת הובלתו בין עוסקים;
:::: (2) העברת דוגמאות של מצרך לצורכי מחקר, לימוד או פיתוח, שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
:::: (3) העברת מצרך אל גורם מחוץ לישראל או העברת מצרך שכולה מתרחשת מחוץ לישראל;
:::- &quot;עקיבות&quot; - היכולת לעקוב אחר מצרך ולאתר אותו בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה, לרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים לגבי המצרך, מגורמים בישראל ומחוץ לישראל.
: (א4) הוראות סעיפים קטנים (א2) ו-(א3) וכן הוראות [[סעיף 10]] יחולו בשינויים המחויבים גם על מצרכים או תהליכי עבודה שחלות עליהם דרישות תקינה כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) עד (ד).
: (ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע בצו כי לא יעשה אדם במצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי את אחד המעשים המנויים בסעיף קטן (א), אלא אם ניתן לו היתר מאת המכון לסמנו בתו תקן וסימנו בהתאם לתנאי ההיתר: המכון רשאי לבטל היתר כזה לגבי מצרך שניתן עליו היתר ולא יוצר לפי דרישות התקן.
:: ((פורסם [[צו התקנים (חובת תו תקן), התשמ״ב–1981]].))
: (ג) תחילתו של צו לפי סעיף קטן (ב) תהא ששים יום אחרי פרסומו ברשומות או במועד מאוחר יותר שקבע השר.

@ 9א. (תיקון: תשי&quot;ח, תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

== פרק ד'1: אימוץ אסדרה אירופית (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ==

@ 9א1. הוראות לעניין האסדרה האירופית המאומצת (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) אימוץ אסדרה אירופית לפי [[פרק זה]] הוא רק לעניין עוסק שבחר לפעול על פי הוראות [[סעיף 9(א)(1)(ד)]] (בחוק זה - המסלול האירופי).
: (ב) הנוסח המחייב של האסדרה האירופית המאומצת ועדכוניה, לרבות הפניות באסדרה האירופית המאומצת להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי שטרם הוחלו בישראל, יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגום מהימן ומקצועי שלו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלת האסדרה האירופית המאומצת בישראל, לרבות העדכונים לה.
: (ג) כללה אסדרה אירופית מאומצת הפניות להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי שטרם הוחלו בישראל, ובכלל זה דירקטיבות, תקנות ונספחיהן או הגדרות הקבועות בהן, יחולו הוראות מחייבות אלה בישראל, אלא אם כן נקבע אחרת [[בתוספת החמישית]]; עד תום שנה מיום שהוחלה ההוראה המחייבת בישראל, יביא השר לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת צו להוספתה של הוראה מחייבת כאמור [[לתוספת החמישית]] בהתאם להוראות [[סעיף 9א2]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
:: ((התקופה הוארכה בשנה (ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 686).))
: (ד) הממונה על התקינה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את האסדרה האירופית המאומצת.

@ 9א2. תיקון [[התוספת החמישית]] והודעה על עדכון נספח (Annex) (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר רשאי, בצו -
:: (1) להוסיף [[לתוספת החמישית]] הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, להחיל כלשונם עדכונים של הוראה המנויה [[בתוספת האמורה]] בהקדם האפשרי לאחר מועד העדכון, לבטל תנאי הקבוע [[בתוספת האמורה]] או להקל בדרישות הקבועות בתנאי כאמור, והכול בשים לב, בין השאר, לשיקולים הנוגעים ליכולת לאכוף את ההוראה המחייבת כאמור, ובהתחשב בסתירה אפשרית בין ההוראה האירופית המחייבת שמבקשים לאמץ לחיקוק אחר, בהתאם לעמדת השר הממונה כהגדרתו [[בסעיף 8(ד)]] ([[בפרק זה]] - שר ממונה);
:: (2) לדחות את מועד התחילה הקבוע [[בתוספת החמישית]] לגבי כל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, כולה או חלקה, לרבות לפי בקשת השר הממונה, לתקופות של שלושה חודשים כל אחת שלא יעלו במצטבר על שנה, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישומה ולאכיפתה של אותה הוראה;
:: (3) לדחות את מועד התחילה הקבוע [[בתוספת החמישית]] לגבי כל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, כולה או חלקה, לרבות לפי בקשת השר הממונה, מטעם אחר מהטעם המנוי בפסקה (2) או לאחר תום התקופה המרבית המנויה באותה פסקה;
:: (4) להסיר הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי [[מהתוספת החמישית]], כולה או חלקה, או להסיר עדכון שלה, לפי העניין;
:: (5) לא להחיל או להחיל בשינויים עדכון של הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, ובכלל זה עדכון בשינויים של נספח (Annex) של הוראה כאמור, בהקדם האפשרי ממועד העדכון;
:: (6) לקבוע תנאי נוסף [[בתוספת החמישית]] או לשנות בה תנאי, למעט שינוי שהוא הקלה כאמור בפסקה (1).
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א)(3) עד (6) טעון המלצה של ועדת החריגים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא]].
: (ג) צו לפי סעיף קטן (א) בעניינים שלהלן טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת:
:: (1) הוספת הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי [[לתוספת החמישית]] או הקלה בדרישות הקבועות בתנאי המנוי [[בתוספת האמורה]];
:: (2) דחיית מועדי התחילה הקבועים [[בתוספת החמישית]];
:: (3) הסרת הוראה מחייבת [[מהתוספת החמישית]];
:: (4) שינוי התנאים הקבועים [[בתוספת החמישית]], ובכלל זה התנאים הקבועים [[בחלק ג' לתוספת האמורה]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) -
:: (1) תוקן חיקוק המנוי [[בחלק ג' לתוספת החמישית]] מאחר שאין עוד הצדקה להכללתו, יתקן השר בצו את החלק האמור בהתאם לכך; צו לפי פסקה זו אינו טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (2) עד תום שנתיים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]], השר יפנה לוועדת החריגים כדי לקבל את המלצתה לעניין התנאים המנויים [[תוספת 5 חלק ג|בפרטים (5) עד (9) לחלק ג' בתוספת החמישית]]; פנה השר כאמור, יעביר השר הממונה הנוגע בדבר את נימוקיו לעניין הצורך בהחרגה, אם ישנם; המליצה ועדת החריגים על תיקונים לעניין זה, יתקן השר, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את הפרטים האמורים בהתאם להמלצתה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), הממונה רשאי, בהודעה שתפורסם ברשומות, להחיל עדכון של נספח (Annex) הכלול באסדרה האירופית המאומצת, כלשונו, ולקבוע את מועד תחילתו.
: (ו) הוראות [[סעיף 8]] לא יחולו לעניין סעיף זה.

@ 9א3. פנייה לוועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) סבר שר ממונה כי נדרש לעשות כאמור [[בסעיף 9א2(א)(4) עד (6)]], בשל קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה, או בשל סתירה בין האסדרה האירופית המאומצת לחיקוק שהוא השר הממונה על ביצועו, רשאי הוא לפנות לוועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא]], בבקשה כי תעביר לשר את המלצתה בעניין.
: (ב)(1) גוף מהגופים המנויים להלן רשאי לפנות לוועדת החריגים בבקשה כי תעביר את המלצתה לשר בעניינים המנויים בסעיף קטן (א): איגוד לשכות המסחר, התאחדות המלאכה והתעשייה, התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות בוני הארץ, לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, רשות ההסתדרות לצרכנות, או גוף אחר שנקבע לפי [[סעיף 27]], אם נקבע.
:: (2) פנה גוף המנוי בפסקה (1) לוועדת החריגים, יודיע על כך לשר ולשר הממונה הנוגע בדבר.
:: (3) השר הממונה הנוגע בדבר יעביר לוועדת החריגים את עמדתו בעניין הפנייה כאמור בפסקה (1); תמך השר הממונה בפנייה לוועדת החריגים, יראו לעניין הוראות [[סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא]] את הפנייה כפנייה מטעמו, ומניין הימים לפי [[סעיף 2יח1(ה) לפקודת היבוא והיצוא]] יחל במועד קבלת הודעת השר הממונה על תמיכה בפנייה האמורה; לא תמך השר הממונה בפנייה, וועדת החריגים המליצה בהתאם לבקשת הגוף הפונה, רשאי השר הממונה לפנות לממשלה לקבלת עמדתה, בהתאם להוראות [[((סעיף)) 2יח1(ח) עד (יא) לפקודת היבוא והיצוא]], שיחולו לעניין זה בשינויים המחויבים.
:: (4) בלי לגרוע מהוראות פסקה (3), ועדת החריגים תעביר את המלצתה גם לשר, ואם השר הממונה לא הביע את עמדתו לגבי הפנייה, רשאי השר לפנות לממשלה לקבלת עמדתה בהתאם להוראות [[סעיף 2יח1(ח) עד (יא) לפקודת היבוא והיצוא]], שיחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

@ 9א4. [[תוספת שישית]] - הפרות לעניין אסדרה אירופית מאומצת (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע [[בתוספת השישית]] הפרות לעניין התאמת מצרך לדרישות האסדרה האירופית המאומצת לפי [[סעיף 9(א)(1)(ד)]], שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בהתאם להוראות [[פרק ט']].

@ 9א5. פעולה בהתאם לשינוי בהוראה מחייבת הכלולה באסדרה האירופית המאומצת, טרם החלתו בישראל (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: לא יראו עוסק שבחר לפעול על פי המסלול האירופי בלבד, כמי שהפר את דרישות התקינה רק משום שפעל לפי שינוי שנכנס לתוקף בהוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי הכלולה [[בתוספת החמישית]], לפני תחילתו של צו לפי [[סעיף 9א2]] או עדכון נספח לפי [[אותו סעיף]] בעניין החלת השינוי האמור בישראל, לפי העניין.

@ 9א6. התאמת הוראות לפי חוקים אחרים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) כדי לבחון את הצורך בהתאמת ההוראות הקבועות בחיקוק לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (בסעיף זה - המועד הקובע), יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל משרד ממשרדי הממשלה יעביר לשר רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו, שקבועות בהם הוראות לעניין ייצור מצרך, מכירת מצרך, יבוא מצרך או שימוש במצרך, ויש בהן הפניה המחייבת שהמצרך יעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שהם חלים על מצרך שיש לגביו תקן רשמי;
:: (2) המכון יעביר לשר, לפי בקשתו, רשימה של כלל החיקוקים כאמור בפסקה (1).
: (ב) בתוך חודש מהמועד הקובע, השר -
:: (1) יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, לעיון הציבור, רשימה של כלל החיקוקים שבהם קבועות הוראות לעניין ייצור מצרך, מכירת מצרך, יבוא מצרך או שימוש במצרך, שיש בהן הפניה המחייבת כי המצרך יעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שחלים על מצרך שיש לגביו תקן רשמי, בהתבסס בין היתר על הרשימות שקיבל לפי סעיף קטן (א); לא ציין משרד ממשרדי הממשלה חיקוק מסוים ברשימה שהעביר לפי סעיף קטן (א) או לא העביר כלל רשימה כאמור, רשאי השר לכלול את אותו חיקוק ברשימה;
:: (2) יפנה בכתב לכל אחד מהשרים הממונים שהחיקוקים כאמור בפסקה (1) נמצאים בתחומי הפעילות שבאחריותם, בבקשה שיבחנו אם יש סתירה בין החיקוק ובין דרישות האסדרה האירופית המאומצת.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בשנתיים שמיום פרסומו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]], רשאי השר להוסיף לרשימה שפרסם לפי סעיף קטן (ב) חיקוקים נוספים גם לאחר המועד האמור ברישה של אותו סעיף קטן; הוסיף השר לרשימה חיקוק בתקופה האמורה, יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.
: (ד) נמצאה סתירה כאמור בסעיף קטן (ב)(2), יודיע על כך השר הממונה לשר, והשר הממונה יפעל לתיקון החקיקה כמפורט להלן בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה של השר לשר הממונה כאמור באותו סעיף קטן, ורשאי ראש הממשלה, לבקשת השר הממונה, להאריך את התקופה בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים:
:: (1) לעניין חוק הכלול ברשימה לפי סעיף קטן (ב) - יגיש לאישור הממשלה טיוטת חוק שלפיה יהיה ניתן לייצר את המצרך, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש גם אם המצרך עומד בדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופית מאומצת כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(ד)]];
:: (2) לעניין חקיקת משנה הכלולה ברשימה לפי סעיף קטן (ב) - יפעל לתיקון חקיקת המשנה כך שיהיה ניתן לייצר את המצרך, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש גם אם המצרך עומד בדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופית מאומצת כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(ד)]]; לעניין חקיקת משנה אשר טעונה אישור של ועדה מוועדות הכנסת - יביא השר הממונה את התיקון כאמור לאישור הוועדה הנוגעת בדבר.
: (ה) התנגד שר ממונה לשינוי החיקוק שבסמכותו בשל קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה או בשל כך שמתקיימים במדינת ישראל תנאים ייחודיים המצדיקים להותיר על כנו דין ייחודי השונה מדרישות האסדרה האירופית המאומצת, יפנה לוועדת החריגים, בתוך 45 ימים מיום קבלת בקשת השר לפי סעיף קטן (ב)(2), בבקשה כי תעביר את המלצתה בעניין השינוי הנדרש, ועל הפנייה יחולו הוראות [[סעיף 2יח1(א) עד (ד) לפקודת היבוא והיצוא]]; פנה השר הממונה לוועדת החריגים כאמור, לא תחול עליו החובה לתיקון החקיקה לפי סעיף קטן (ד) כל עוד לא קיבלה ועדת החריגים החלטה בפנייתו.
: (ו) המליצה ועדת החריגים, לאחר שבחנה את פניית השר הממונה לפי סעיף קטן (ה), שלא לקבל את עמדתו, יפעל השר הממונה לתיקון החקיקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), ורשאי הוא לפנות לממשלה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 2יח1(ח) עד (י) לפקודת היבוא והיצוא]]; פנה השר הממונה לממשלה כאמור, לא תחול עליו החובה לתיקון החקיקה לפי סעיף קטן (ד) כל עוד לא קיבלה הממשלה החלטה בפנייתו.
: (ז) החליטה הממשלה לקבל את המלצת ועדת החריגים ולדחות את עמדת השר הממונה, או שהחליט השר הממונה שלא לפנות לממשלה עד תום התקופה המנויה [[בסעיף 2יח1(ח) לפקודת היבוא והיצוא]], יפעל השר הממונה לתיקון החיקוק כאמור בסעיף קטן (ד)(1) או (2), כך שיהיה ניתן לייצר את המצרך הנוגע בדבר, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש, לפי העניין, אם המצרך עומד בדרישות האסדרה האירופית המאומצת, עד תום 120 ימים מאחד מאלה, לפי המאוחר:
:: (1) מועד החלטת ועדת החריגים כאמור בסעיף קטן (ה) או בסעיף קטן (ו) אם השר הממונה החליט שלא לפנות לממשלה;
:: (2) מועד החלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן זה;
:: (3) תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד).
: (ח)(1) לא פנה השר הממונה לוועדת החריגים לפי הוראות סעיף קטן (ה) או לא פעל לפי הוראות סעיף קטן (ז) בנוגע לחיקוק שהוא חקיקת משנה הכלול ברשימה שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויש בו הפניה להוראות תקן רשמי או הוראה, המגבילה את האפשרות לייצר מצרך שחל עליו תקן רשמי, לייבא אותו, למכור אותו או להשתמש בו אם המצרך עומד בדרישות אסדרה אירופית מאומצת, יוסיף השר, בצו, בכפוף להוראות פסקה (2), [[לתוספת השביעית]] את אותה חקיקת משנה, ובלבד שהביא בחשבון את סוגיית קיומן של סמכויות פיקוח ואכיפה, בחיקוק או בחוקים אחרים, לשם אכיפת הוראותיו של אותו חיקוק.
:: (2) צו לפי פסקה (1) טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר בחקיקת המשנה האמורה הוא בתחום ענייניה.
: (ט)(1) נוספה חקיקת משנה [[לתוספת השביעית]], רשאי אדם, על אף האמור באותה חקיקת משנה, לפעול לעניין ייצור מצרך, יבואו, מכירתו או שימוש בו, גם בהתאם להוראות האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר, החלה על אותו מצרך.
:: (2) על אף האמור בכל דין, לא תוטל אחריות פלילית על מי שבחר במסלול האירופי לעניין ייצור מצרך, יבוא המצרך, מכירתו או שימוש בו, בשל הפרת הוראות לפי האסדרה האירופית המאומצת, שחלה על המצרך מכוח [[התוספת השביעית]] במקביל לחקיקת המשנה המנויה [[בתוספת האמורה]].
: (י) על אף האמור בסעיף זה, לעניין חובות וסמכויות של שר ממונה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לעניין סמכות לחוקק חקיקת משנה לגבי מצרך כאמור בסעיף זה המוקנית לפי חוק לרשות ממשלתית שאינה שר משרי הממשלה, יהיו החובות והסמכויות המוטלות בסעיף זה על שר ממונה, מוקנות לראש הרשות הממשלתית, למעט לעניין פנייה לממשלה; ראש רשות ממשלתית שהפעיל סמכויות לפי סעיף זה יודיע על כך לשר הממונה על אותה רשות;
:: (2) לעניין מפרטים אחידים כמשמעותם לפי [[סעיף 7ג1 בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], יראו כל אחד מהשרים נותני האישור כאמור [[בסעיף 6(ג) לאותו חוק]], כשר הממונה לעניין סעיף זה, לפי העניין.
: (יא) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) מזון כהגדרתו [[בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
:: (2) תמרוק כהגדרתו [[בסעיף 55א לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) כל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי.
: (יב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת רישום ורישוי לפי כל דין.

== פרק ה': ביקורת והבטחת השמירה על תקן רשמי (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 10. הבטחת השמירה על תקן רשמי (תיקון: תשי&quot;ח, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-4)
: (א) הממונה רשאי בכל עת מתקבלת על הדעת לערוך בקורת ולקיים פיקוח על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק זה; (((הוראת שעה בתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):)) ואולם, ביקורת וקיום פיקוח כאמור לעניין עמידת מצרך בהוראות [[סעיף 9(א)(1)(ד)]], ייעשו בדרך של בדיקת התאמתו לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, בדרך הקבועה [[בסעיף 10ה]], בהתייחס לסעיפים הכלולים בתקנים הרשמיים בלבד, בכפוף לתנאים המפורטים [[בתוספת החמישית]].
: (א1) הממונה רשאי למנות מפקחים מבין עובדי המשרד או מפקחים מקרב עובדי המדינה במשרד אחר, בהסכמת השר הממונה על אותו משרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לביצוע פיקוח לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, לשם קיום פיקוח לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ב) בקיום פיקוח לפי סעיף קטן (א) רשאים הממונה ומפקח -
:: (1) להיכנס, בכל עת המתקבלת על הדעת, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמייצרים בו או מחזיקים בו מצרך שמיפרטו נקבע כתקן רשמי, או שמבצעים בו או ביצעו בו עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי, ולבדוק כל מצרך או תהליך עבודה וכל דבר הנמצא באותו מקום, וליטול דוגמה מכל מצרך לשם בדיקה; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך;
:: (2) להורות כי דוגמה שבחר. ולא ניטלה לבדיקה. תישמר במקום הימצאה. בדרך שקבע. לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חדשיים מיום בחירתה;
:: (3) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (4) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, לרבות מעוסק, להציג לפניו כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; הממונה ומפקח יהיו רשאים לדרוש גם מידע או מסמך אף אם לא הודיע להם עוסק לפי הוראת [[סעיף 9(א2)(1)(א)]], ובלבד שנוכחו כי קיים טעם לדרישת המידע הנוסף כאמור; לעניין זה -
:::- &quot;מסמך&quot; - לרבות תעודות או פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
:::- &quot;מידע&quot; - לרבות כל מידע הנוגע לתקן החל על מצרך או בדבר ייבואו, ייצורו או מכירתו של המצרך או בדבר מאפייני המצרך ותכולתו, דרכי ייצורו, הוראות בדבר השימוש בו, תוצאות בדיקות שנערכו לגבי המצרך והמסקנות לגביו, מידע בדבר הפצתו או מכירתו, וזהות הצרכנים שרכשו אותו, או רשומות של תלונות שהתקבלו לגביו כאמור בהוראת [[סעיף 9(א2)(3)]], ולמעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]].
: (ב1) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי הממונה או מפקח -
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
:: (3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]], ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
: (ב2) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה הממונה לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; על אף האמור, מפקח שלא הוסמך בסמכויות לפי סעיף קטן (ב1), אינו חייב בלבישת מדים;
:: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג לפי דרישה;
:: (3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ב) ו־(ב1), כפי שקבע הממונה באישור השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
:: (4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
:: (5) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) כל אדם המבצע עבודת בניה או התקנה (אינסטלציה), הטעונה קבלת היתר או אישור, בתוקף חוק או מכוח אחר, מאת מוסד ממשלתי או מוסד של רשות מקומית, או מאת בעל זכיון מטעם המדינה שאושר לצורך סעיף זה על ידי הממונה, ישיג ויציג לפניהם, ככל שיידרש על ידיהם, תעודת בדיקה כמתואר [[בסעיף 12]], שתעיד על התאמת המצרכים, שבהם הוא משתמש או השתמש בביצוע העבודה, לדרישות תקן רשמי; אולם לא יידרש אדם להציג תעודת בדיקה לגבי מצרך שיש עליו תו תקן כאמור [[בסעיף 11]]; בסעיף קטן זה((,)) &quot;המבצע עבודה&quot; לרבות אדם אשר העבודה מבוצעת על פי פקודתו.

@ 10א. הודעה בדבר מסוכנות מצרך (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: הממונה יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
: (1) להורות לעוסק להודיע או לפרסם, לכל אדם הנוגע בדבר, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] החלות עליו, וכי המצרך או תהליך העבודה מסוכן לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או שקיימת הסתברות גבוהה למסוכנות כאמור; ההודעה תהיה באופן שיורה עליה הממונה; הממונה לא יורה לעוסק להודיע או לפרסם כאמור, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו;
: (2) להודיע או לפרסם הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב להודיע או לפרסם, באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או שסבר כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, ורשאי הוא -
:: (א) להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
:: (ב) לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן; על הטלת הוצאות פרסום כאמור יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) להודיע לכל אדם או לפרסם הודעה מטעמו על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

@ 10ב. הודעה על הפסקת פעולות עוסק והשמדה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-3)
: (א) הממונה רשאי להורות לעוסק, בהודעה בכתב, להפסיק לייצר מצרך או להפסיק את מכירתו או את הצגתו לצורך מכירתו, אם מצא שאינו מתאים לדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] החלות על המצרך, וכן להורות על איסופו של המצרך למקום שקבע, החזרתו לעוסק שממנו קיבל את המצרך, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
: (א1) סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא להורות לעוסק, בהודעה בכתב ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו, להורות לו להפסיק את מכירתו או הצגתו למכירה של מצרך מאותו סוג שממנו ניטלה דוגמה לבדיקה או שנבחרה לצורך בדיקתה, לפי [[סעיף 10(ב)(1) או (2)]], לפי העניין, עד לקבלת תוצאות בדיקה של הדוגמה מהמצרך שניטלה לבדיקה; ואולם עד לקבלת החלטת הממונה בדבר מתן הוראה לפי סעיף קטן זה, רשאי מפקח להורות כי לא ייעשה כל שימוש במצרך כאמור, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים או עד לקבלת תוצאות הבדיקה, לפי המוקדם מביניהם.
: (א2) סבר הממונה כי קיים חשש שלפיו מצרך אינו מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא להורות, בהודעה בכתב, לעוסק שבחר לפעול לפי המסלול האירופי, להפסיק את מכירתו של המצרך או את הצגתו לצורך מכירתו, וכן להורות על הפסקת השימוש בו, עוד בטרם ניטלה דגימה, עד לקבלת תוצאת הבדיקה, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
: (ב) סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, בשל מצרך שאינו מתאים לדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] החלות עליו ואין במתן הוראות לעוסק כאמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע את החשש כאמור, יהיה רשאי הממונה להורות לעוסק גם להשמיד את המצרך, והכול באופן שיורה בהודעה, ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
: (ג) סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא ליתן לעוסק, בצו, הוראה לפי (א), (א1), (א2) או (ב) בלי שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

@ 10ג. שיקול דעת הממונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: במתן הוראות הממונה לפי [[סעיפים 10א]] [[ו־10ב]] יינתנו בשים לב לנסיבות העניין, ובכלל זה להיקף ולמידת הפגיעה בשלומו, בבטיחותו או בבריאותו של אדם או באיכות הסביבה ולהיקף הפרסום הנדרש.

@ 10ד. אופן הביצוע של פיקוח או ביקורת לעניין בדיקת עמידת מצרך בדרישות התקינה (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: הפיקוח והביקורת לפי [[פרק זה]] יבוצעו בדרך של בדיקת עמידת מצרך בדרישות התקן הרשמי החל עליו בהתאם [[לסעיף 9(א)(1)(א)]], אלא אם כן ביקש עוסק כי הפיקוח והביקורת יבוצעו בדרך של בדיקת עמידת המצרך בדרישות התקינה הקבועות [[בסעיף 9(א)(1)(ב), (ג) או (ד)]], כפי שביקש.

@ 10ה. אופן הביצוע של בדיקת ההתאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) בדיקת ההתאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת תיעשה בדרך של בדיקת העמידה בדרישות התקן האירופי המתואם כהגדרתו [[בסעיף 12(א)(1)]], המשויך לאסדרה האירופית המאומצת, ואם אין תקן אירופי כאמור - תיעשה הבדיקה בדרך אחרת הקבועה באותה אסדרה.
: (ב) מצא הממונה כי המצרך אינו עומד בדרישות האסדרה האירופית המאומצת, רשאי העוסק להוכיח את העמידה בדרישות האסדרה האירופית המאומצת בדרך אחרת הקבועה באותה אסדרה, לרבות בדרך של הצגת הצהרת היצרן ותיק מסמכים טכניים שערך היצרן ומעידים על התאמת המצרך לדרישות האסדרה, ובלבד שניתן אישור מאת אחד מהגופים האלה:
:: (1) גוף הערכת התאמה שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות לאותה האסדרה - (Notified Body - NB);
:: (2) מעבדה מאושרת שקיבלה את אישור הממונה לבדיקת האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר, בהתאם להוראות [[סעיף 12(א)]].
: (ג) בסעיף זה -
:: {{דוכיווני שווה | :- &quot;הצהרת היצרן&quot; - הצהרה בדבר התאמת המצרך לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו | (DOC - Declaration of Conformity or Declaration of Compliance); }}
::- &quot;תיק מסמכים טכניים&quot; (Technical File) - אוסף מסמכים שמכין היצרן בהתאם לדרישות האסדרה האירופית החלה על המצרך לצורך הערכת ההתאמה לדרישות האסדרה כאמור, שנערכו בהתאם לאותה אסדרה.

== פרק ו': תו תקן ותו תעודה (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3) ==

@ 11. תו תקן (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר יקבע, בצו שפורסם ברשומות, סימנים לאישור התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי; לכל סימן כזה שקבע השר כאמור ייקרא &quot;תו תקן&quot;.
:: ((פורסם [[צו התקנים (קביעת תוי-תקן), התשנ&quot;ב-1992]].))
: (ב) כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכל לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת המכון, לסמן את המצרך בתו תקן; המכון רשאי בכל עת לבטל היתר כזה בהודעה מנומקת בכתב שניתנה ליצרן.
: (ב1) במכון תפעל מינהלת לעניין מתן היתר לסימון מצרכים בתו-תקן (בסעיף זה - המינהלת), וזה הרכבה:
:: (1) הממונה, שיהיה היושב ראש;
:: (2) המנהל הכללי של המכון או עובד המכון שהוא הסמיכו בכתב;
:: (3) אחד עשר חברים שימנה הוועד הפועל לתקופה של חמש שנים; הוועד הפועל יהיה רשאי לאשר את הארכת המינוי לתקופה של חמש שנים נוספות.
: (ג) לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו תקן אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (ב) או לפי צו על פי [[סעיף 9(ב)]].
: (ד) השר יקבע את דרכי קביעתו של תו תקן והשימוש בו, וכן הוראות לעניין ועדות מקצועיות וועדות היתרים שהמינהלת רשאית להקים, כהונתם של חברי המינהלת והוועדות כאמור, ובכלל זה תנאים למינוים ועילות להפסקת כהונתם.
:: ((פורסמו [[תקנות התקנים (תו-תקן וסימן השגחה), התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 11א. הסכמים עם מוסדות חוץ (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ז)
: המכון רשאי, באישור השר להתקשר בהסכמים עם מוסדות שמחוץ לישראל, לשם הסדרת סימונם בתו תקן של מצרכים המתאימים לדרישות התקן, המיוצרים באותה ארץ ומיובאים לישראל.

@ 11ב. סימון בתו התעדה (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 11]] -
: (1) מעבדה מאושרת שהוסמכה בידי גוף החבר בארגון ILAC כגוף התעדה, רשאית, בתחום שלגביו ניתן לה האישור, להתיר לסמן מצרך בסימן שלפיו המעבדה אישרה את התאמתו לתקן או לתקן רשמי ומערך הייצור של המצרך מפוקח על ידה; לכל סימן שקבעה כאמור ייקרא &quot;תו התעדה&quot;; הסימן האמור יפורסם באתר האינטרנט של המעבדה; לעניין זה, &quot;מעבדה מאושרת&quot; ו&quot;ארגון ILAC&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 12(א)]];
: (2) כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכול לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת מעבדה מאושרת כאמור בפסקה (1), לסמן את המצרך בתו התעדה; המעבדה רשאית בכל עת לבטל היתר כזה, בהודעה מנומקת בכתב שניתנה ליצרן;
: (3) לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו התעדה אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בפסקה (2).

== פרק ז': תעודות בדיקה להתאמה לתקן ובדיקת מצרכים (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 12. תעודת בדיקה או אישור בדבר התאמה לדרישות התקינה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ט, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א)(1) המכון, וכל מי שאושר לענין זה בכתב על ידי הממונה (להלן - מעבדה מאושרת), רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין-לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם, לפי העניין, ולתת תעודת בדיקה על כך, וכן רשאים הם לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לאסדרה אירופית מאומצת, או לאסדרה זרה שמנויה [[בתוספת הרביעית]], ולתת אישור התאמה לאסדרות אלו (בחוק זה - אישור התאמה); הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על אישור התאמה; בסעיף זה, &quot;תקן אירופי מתואם&quot; - תקן של האיחוד האירופי, שבהתאם לקביעת האסדרה האירופית המאומצת חזקה כי עמידה בו, כשלעצמו או בשילוב עם תנאים נוספים שנקבעו באותה אסדרה, מהווה עמידה באסדרה האמורה (Harmonized Standards).
:: (2) הממונה ייתן אישור למעבדה לשמש כמעבדה מאושרת (בסעיף זה - אישור), אם מצא, להנחת דעתו, כי המעבדה רשומה על פי דין כתאגיד בישראל, וכי היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית וערוכה למלא את תפקידה כמעבדה בישראל בתחום מתן האישור, בהתאם לתנאים והוראות שיורה לעניין זה, ובכלל זה היא בעלת איתנות פיננסית כנדרש; לעניין זה, חזקה כי מעבדה היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית כאמור אם הוסמכה לשמש כמעבדה בתחום מתן האישור לפי הוראות [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]] או אם הוסמכה על ידי רשות הסמכה זרה אשר חתומה על הסדר ההכרה ההדדית של ארגון ILAC ואשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקת התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני; הממונה רשאי להתנות את מתן האישור בקבלת הסמכה כאמור; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח - (International Laboratory Accreditation Cooperation).
:: (2א) על אף האמור בפסקה (2), יראו תוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין-ממשלתי כתוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה מאושרת, והכול בהתאם לקבוע בהסכם ההכרה האמור; לעניין זה, &quot;מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין-ממשלתי&quot; - מעבדה אשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הכרה הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה, אשר מינתה את אותה מעבדה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקות של התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני, או באישורי המעבדה האמורה באותו עניין, והכול כקבוע בהסכם.
:: (3) נוסף על האמור בפסקה (2), הממונה לא ייתן אישור אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) מתקיימים יחסי תלות או חשש לניגוד עניינים לגבי המעבדה, העלולים לפגוע בתוצאות בדיקתה, והכול בהתאם לתנאים ולהוראות שיורה לעניין זה; בסעיף זה, &quot;יחסי תלות&quot; - לרבות תלות בין אופן הבדיקה ותוצאות הבדיקה המבוצעת על ידי המעבדה לבין זהות לקוחותיה, תשלום על ידם או מאפיינים אחרים שלהם;
::: (ב) המעבדה, נושא משרה בה, בעל שליטה בה, מנהליה או עובד בה העוסק בביצוע בדיקות, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי לדעתו לתת אישור למעבדה, או הוגש נגדם כתב אישום בעבירה כאמור; הוראות לפי פסקת משנה זו לא יחולו על מעבדה שכל עיסוקה בביצוע בדיקות התאמה לתקן שעניינו הגנת הצרכן בלבד;
::: (ג) המעבדה אינה ערוכה למלא את חובותיה כמפורט בסעיף קטן (א2);
::: (ד) קיים חשש כי מתן אישור למעבדה לגבי התחום המבוקש, עלול לסכן את שלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם או את איכות הסביבה.
:: (3א) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה לתקופה של שנתיים ורשאי הוא, לבקשת המעבדה, לחדש את האישור לתקופות נוספות של שנתיים כל אחת; ואולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת אישור לתקופה קצרה יותר אם סבר כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
:: (4) (((נמחקה).))
: (א1)(1) הממונה רשאי לבטל אישור, להתלותו, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) המעבדה איננה ממלאת את החובות המוטלות עליה לפי חוק זה, כולן או מקצתן;
::: (ב) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
::: (ג) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן האישור לפי סעיף זה;
::: (ד) המעבדה הפרה תנאי מתנאי האישור או הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות שנתן הממונה;
::: (ה) קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן יש במתן האישור כדי לפגוע בטובת הציבור;
::: (ו) ניתן לגבי המעבדה צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הממונה להתלות אישור לאלתר, בהחלטה מנומקת בכתב, אם הוא סבור שקיים חשש מיידי לפגיעה בשלומו, בבריאותו או בבטיחותו של אדם או באיכות הסביבה, או שעלול להתקיים חשש כאמור, ובלבד שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה בהקדם האפשרי לאחר ההתליה ולא יאוחר מ-14 ימי עסקים ממועד ההתליה.
: (א2)(1) מעבדה מאושרת תפעל בתחום שלגביו ניתן לה האישור, בהתאם לתנאים למתן האישור, לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה ובכללן תנאים והוראות שהורה הממונה.
:: (2) מעבדה לא תיתן תעודת בדיקה כאמור בסעיף קטן (א)(1), אם -
::: (א) קיים חשש לניגוד עניינים ביחס ללקוח, לבדיקה, למוצר או לגורמים הקשורים למי מהם או למעבדה, לרבות כאשר החשש לניגוד העניינים הוא בשל פעילות של המעבדה בתחום שונה מתחום הבדיקה;
::: (ב) קיימים יחסי תלות בין המעבדה ללקוח.
:: (3) בסעיף זה -
:::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:::- &quot;גורם קשור&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע&quot;ד-2014]];
:::- &quot;נושא משרה&quot; בתאגיד - מנהל פעיל בתאגיד או שותף, למעט שותף מוגבל;
:::- &quot;עניין אישי&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]].
:: (4) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (2)(א), יראו במצבים שלהלן ניגוד עניינים לעניין הפסקה האמורה:
::: (א) אם למעבדה, לבעל מניות בה, לקרובו או לגוף שבשליטת מי מאלה או שהמעבדה בעלת מניות בו, יש זיקה לגורם העוסק בייצור, בהפצה, בייבוא, בייצוא, בהרכבה או בבנייה של המצרך הנבדק; לעניין זה, &quot;זיקה&quot; - שליטה בתאגיד, וכן כהונה כדירקטור או כנושא משרה בו, יחסי עבודה, או קשרים עסקיים או מקצועיים מתמשכים או קשרים כאמור שהם עיקר פעילותו, למעט קשרים שעניינם מתן שירותי בדיקה ללקוח;
::: (ב) אם לעובד, למנהל או לבעל עניין במעבדה יש עניין אישי במזמין הבדיקה, במצרך הנבדק או במצרך או בשירות דומה, מתחרה או משלים למצרך הנבדק, או בענף שאליו משתייך המצרך הנבדק.
:: (5) מעבדה מאושרת, בעליה ועובד בה לא ייתנו שירותי ייעוץ הקשורים לתחום שלגביו ניתן האישור למעבדה, אלא אם כן קיבלה המעבדה את אישורו של הממונה מראש ובכתב, ושירותי הייעוץ ניתנים בהתאם להנחיותיו ולתחומים אשר אושרו על ידו.
:: (6) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (5), לרבות לעניין אישור הממונה לפי אותה פסקה, לא תיתן מעבדה מאושרת -
::: (א) ייעוץ בדבר תיקון ליקוי שבשלו לא עמד מוצר בדרישות תקן;
::: (ב) ייעוץ בקשר לתכנון מוצר שעליו חל תקן;
::: (ג) חוות דעת מקדמית בדבר עמידת מצרך בדרישות תקן החל עליו, אלא אם כן היא ניתנת כחלק מהליך הבדיקה לקראת מתן תעודת בדיקה.
:: (7)(א) מעבדה מאושרת לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותי בדיקה המוצעים על ידה בתחום שלגביו ניתן האישור, ללקוח דומה, אלא אם כן הראתה טעמים המצדיקים את אי מתן שירות בתנאים דומים (בפסקה זו - סירוב בלתי סביר); הממונה יקבע בהוראותיו נסיבות ותנאים שיראו בהם סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי מתן שירות ותנאים שייחשבו דומים לעניין זה.
::: (ב) מעבדה מאושרת לא תתנה מתן שירותי בדיקה המוצעים על ידה בתחום שלגביו ניתן האישור ברכישת שירותים נוספים ממנה או בתנאים בלתי סבירים.
:: (8) מעבדה מאושרת לא תמסור ביצוע בדיקה, כולה או חלקה, למעבדה אחרת ולא תסתייע במעבדה אחרת אלא אם כן אושרה בידי הממונה כמעבדה מאושרת לאותה בדיקה; על אף האמור, רשאי הממונה, בנסיבות מיוחדות לעניין סוג בדיקות מסוימות, לקבוע הוראות לעניין הסתייעות מעבדה מאושרת במעבדה אחרת שאיננה מעבדה מאושרת לצורך ביצוע בדיקה, כולה או חלקה.
:: (9) מעבדה מאושרת תפרט בתעודת הבדיקה את בדיקות ההתאמה לתקן אשר ביצעה ואת תוצאותיהן; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן עריכת תעודת הבדיקה והפרטים שיצוינו בה.
:: (10) מעבדה מאושרת לא תיתן לעובד מעובדיה שכר או כל תגמול אחר, הנקבע לפי מספר הבדיקות שיבצע או תוצאות הבדיקות שיבצע.
:: (11) לא תעשה מעבדה מאושרת, במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, דבר העלול להטעות את לקוחותיה בעניין מהותי הקשור לפעילותה כמעבדה מאושרת או לממצאי בדיקות שערכה, ובכלל זה לא תציין את דבר היותה מעבדה מאושרת בפרסומים ובמסמכים המתייחסים לבדיקות שאינן כלולות בתחום שלגביו ניתן לה אישור; הממונה רשאי לקבוע הוראות נוספות ביחס לפרסומי מעבדה מאושרת, לצורך מניעת הטעיה של הציבור, לרבות לקוחותיה.
:: (12) מעבדה מאושרת תקבע נהלים להסדרת פעילותה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לרבות הוראות הממונה, ותפעל לפיהן.
:: (13) מעבדה מאושרת תעביר לממונה אישור רואה חשבון לעניין עמידה בהוראות לפי חוק זה, במתכונת ובתדירות שיורה עליה הממונה.
:: (14) מעבדה מאושרת תשמור את מסמכי הבדיקות שערכה בהתאם להוראות הממונה.
:: (15) מעבדה מאושרת תעביר לממונה דיווחים בעניין פעילותה לפי דרישתו או בהתאם להוראות הממונה.
: (א3) על אף האמור בכל דין או הסכם, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ומעבדה מאושרת ימסרו לממונה מידע על פי דרישתו, ובכלל זה מידע הנוגע להסמכת המעבדה המאושרת בידי רשות אחרת שהסמיכה את המעבדה כמפורט בסעיף קטן (א)(2).
: (א4) הממונה ייתן למעבדה מאושרת אישור לתת אישור התאמה (בחוק זה - אישור מורחב), אם מצא להנחת דעתו כי המעבדה המאושרת היא בעלת ידע, יכולת וכשירות מקצועית הנדרשים לשם ביצוע בדיקת התאמה כאמור; הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על אישור מורחב, למעט הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(2א).
: (ב) תעודת בדיקה או אישור התאמה שניתנו כאמור כסעיף קטן (א) ונחתמו בידי מנהל מעבדה מאושרת או בידי מי שהוא הסמיך לכך, ישמשו ראיה לתכנם כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
: (ג) מקום שלענין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי תקן, תקן בין-לאומי שאומץ בתקן רשמי או תקן אירופי מתואם כהגדרתו בסעיף קטן (א)(1), לא תתקבל כראיה תעודה אלא אם ניתנה בידי מעבדה מאושרת.
: (ד) מקום שלעניין חיקוק נדרשת ראיה כי התמלאו תנאי אסדרה אירופית מאומצת, או תנאי אסדרה זרה המנויה [[בתוספת הרביעית]], לא יתקבל כראיה אישור התאמה בעניין זה, אלא אם כן ניתן בידי מעבדה מאושרת שבידה אישור מורחב.

@ 12א. בדיקת מצרכים (תיקון: תשי&quot;ח, תשע&quot;ז)
: מצרכים שמיפרטים שלהם נקבעו בתקן רשמי, רשאי המכון, באישור השר, לקבוע הוראות בדבר חובת בדיקתם, להבטחת התאמתם של המצרכים לתקן הרשמי וכללים לבדיקתם.
: ((פורסמו [[הוראות התקנים (בדיקת מוצרי זהב), תשכ״ז-1966]].))

@ 12ב. סימן השגחה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ט)
: (א) מצרך שמפרטו לא נקבע כתקן והמכון משגיח על ייצורו בהתאם למפרט שאישר, רשאי המכון להתיר סימונו בסימן המעיד על השגחת המכון (להלן - סימן השגחה) ולקבוע תנאים למימונו.
: (ב) המכון רשאי בכל עת לבטל, בהודעה מנומקת בכתב, היתר שניתן לפי סעיף קטן (א).
: (ג) לא ישתמש אדם ולא יסמן מצרך בסימן השגחה אלא על פי היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (א) ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ד) היתר לפי סעיף זה לא יבוטל בשל כך בלבד שמצרך שהזמין צבא־הגנה לישראל לשימושו הבלעדי אינו מתאים למפרט שאושר ואי־התאמתו מתחייבת מתנאי ההזמנה, ובלבד שהמצרך יסומן בסימן שקבע שר הבטחון בתקנות.
: ((פורסמה [[הודעה בדבר סימן השגחה]] (י&quot;פ תשל&quot;ג, 2371).))

@ 12ג. קבלת שכר (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) המכון רשאי לקבל שכר בעד השירותים שהוא נותן.
: (ב) השכר ישולם בהתאם למחירון שיקבע המכון באישור השר.
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין שכר בעד היתר לסמן בתו תקן לפי [[סעיף 9(ב)]], ובכלל זה בעד בדיקת התאמה לתקן רשמי או בעד כל פעולה אחרת שלפי דין הוא היחיד המוסמך לבצעה, המכון יציע לשר מחירון, בתוך תקופה שקבע לכך השר בהודעה בכתב למכון; השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לאשר את המחירון המוצע או לאשרו בשינויים, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לעניין הצעה לעדכון שכר לפעולה הקבוע בצו בר-תוקף - לאשרו, לאשרו בשינויים או לדחות מחירון מוצע.
:: (2) השר ייתן את החלטתו בתוך שלושה חודשים מיום שהוגש לו המחירון המוצע.
:: (3) הגיש המכון לשר את המחירון המוצע, יהיה רשאי לקבל שכר לעניין זה לפי המחירון המוצע עד לכניסתו לתוקף של צו כאמור בפסקה (1) או במשך 12 חודשים, לפי המוקדם, אלא אם כן דחה השר את הצעת המכון.
:: (4) לא הציע המכון מחירון לעניין הפעולות האמורות בפסקה (1) בחלוף התקופה שקבע השר כאמור באותו פסקה, יקבע השר בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחירון לעניין פעולות אלה.
:: (5) קיבל המכון לפי הוראת פסקה (3) שכר הגבוה מן השכר שנקבע בצו שאושר לפי פסקה (1), ישיב המכון את הפרש השכר כאמור למי ששילם, בתוספת ריבית שקלית, מיום התשלום ועד ליום ההשבה, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור (([צ&quot;ל: חוק פסיקת ריבית והצמדה]))]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ב2)(1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) לא יחולו לעניין שכר בעד בדיקות מעבדה בתחום בדיקות היבוא למתן אישור בדיקת מעבדה, שלגביהן מצוי מכון התקנים בתחרות מספקת עם מעבדות מוכרות; לעניין זה -
:::- &quot;אישור בדיקת מעבדה&quot; ו&quot;מעבדה מוכרת&quot; - כהגדרתם [[בפקודת היבוא והיצוא]];
:::- &quot;פקודת היבוא והיצוא&quot; - (((נמחקה);))
:::- &quot;תחרות מספקת&quot; - מצב שבו פועלות שתי מעבדות מוכרות לפחות בתחום מסוים שלגביו ניתנה להן הכרה כמשמעותה [[בסעיף 2י לפקודת היבוא והיצוא]], ולהן נתח שוק בהיקף המצביע על רמת תחרות מספקת לדעת השר, לאחר שהמנהל הכללי של המשרד, הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר העבירו לו את עמדותיהם בנושא.
:: (2) השר יקבע בצו את בדיקות המעבדה, שלדעתו מתקיימת לגביהן תחרות מספקת כאמור בפסקה (1).
: (ב3) אישר הממונה למעבדה מוכרת לפעול בתחום מסוים, יראו את השכר שנקבע לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), החל ממועד מתן האישור כאמור, כשכר מרבי בעד בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים באותו התחום.
: (ג) המחירון יימצא לעיון הציבור במשרדי המכון ובמשרד הממונה, וכן יפורסם באתר האינטרנט של המכון וברשומות טעון פרסום ברשומות.

== פרק ח': איסורים ופטורים (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 13. איסורים (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א) אסור לאדם -
:: (1) להשתמש במילה &quot;תקן&quot; לקביעת מפרט או כללים טכניים; הוראות פסקה זו לא יחולו על המכון, לעניין פעולותיו בהתאם לסמכותו לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) לתאר מצרך, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת שהיא, תיאור העלול לעורר את הרושם שניתן היתר לסמנו בתו תקן, בתו התעדה או בסימן השגחה, אלא אם נוכח שאמנם ניתן היתר כזה;
:: (4) לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם, כי המצרך מתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, כאשר המצרך אינו עומד בדרישות כאמור, פרט לסימון כחוק בתו תקן או בתו התעדה;
:: (5) לתאר או לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המכון או מעבדה מאושרת שהוסמכה כאמור [[בסעיף 11ב(1)]] משגיחים על ייצורו, אם אינם משגיחים כאמור.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מצרך&quot; לרבות האריזה, העטיפה, הסליל או כל דבר אחר, שבהם נמכר המצרך, וכן כל פתק המחובר להם או למצרך.

@ 14. הגבלה ברישום סימני מסחר (תיקון: תשי&quot;ח, תשל&quot;ט, תשע&quot;ז)
: על אף האמור [[בפקודת סימני המסחר, 1938]], לא יירשם, לאחר שנקבע תו תקן או סימן השגחה, כל סימן מסחרי הדומה לאותו תו תקן או סימן השגחה, או העלול לעורר את הרושם שניתן לבעליו היתר להשתמש באותו תו תקן או סימן השגחה; וכן לא יירשם, אחרי תחילת תקפו של חוק זה, סימן מסחרי הכולל מלה מהמלים המוגנות, אלא בהיתר מאת השר.

@ 15. דין מצרך מתוצרת חוץ או המיועד ליצוא
: מצרכים מתוצרת חוץ המתאימים לתקנים של ארץ מוצאם, ומצרכים מתוצרת הארץ המיועדים ליצוא והמתאימים לתקנים של הארץ שאליה הם מיועדים, מותר לציין את התאמתם כאמור בסימן מיוחד על המצרך, בתנאי שיצויין על המצרך גם שמו, או סימנו המסחרי הרשום, של היצרן.

@ 16. פטור (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר, בהתייעצות עם השר הממונה, רשאי בצו לפטור, לתקופה שלא תעלה על שנה, ממילוי אחר דרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]], אם נוכח כי יש צורך מיוחד וממשי בכך וכי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלומו או בטיחותו של הציבור; לעניין זה, &quot;השר הממונה&quot;, כמשמעותו [[בסעיף 8(ד)]].
: (ב) השר רשאי בצו לפטור מחובת סימון בשפה העברית לפי דרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] מצרכים המיועדים לשיווק בשטחי המועצה הפלסטינית, ובלבד שהטובין יסומנו כנדרש בתקן הרשמי בשפה הערבית; לעניין סעיף קטן זה, &quot;שטחי המועצה הפלסטינית&quot; - השטחים הכלולים, מזמן לזמן, בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד' בתשרי התשנ&quot;ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו, וכן כל שטח רצועת עזה.
:: ((פורסם [[צו התקנים (פטור מחובת סימון בשפה העברית), התשפ&quot;ב-2022]].))
: (ג) השר רשאי, לצורך ייבוא של סוג מסוים של ציוד רפואי הטעון רישום לפי הוראות [[חוק ציוד רפואי, התשע&quot;ב-2012]], לפטור ציוד רפואי כהגדרתו [[בחוק האמור]] מביצוע בדיקת התאמה לתקן רשמי, כולה או חלקה, לצורך ייבואו של הציוד הרפואי, ולדרוש במקומה להמציא מסמכים המעידים על עמידה בתקן או בתקינה בין־לאומית כמשמעותה [[בסעיף 7(ב)]]; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי [[סעיף 10]].

== פרק ט': אמצעי אכיפה מינהליים (תיקון: תשע&quot;ד) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 16א. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-3, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 11,820 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 29,570 ש&quot;ח))):
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א1)]];
:: (3) לא הודיע לממונה על פגיעה שנגרמה בשל מצרך, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א2)(1)(ב)]];
:: (4) ייצר, מכר או ייצא מצרך שמפרט שלו נקבע כתקן רשמי, או השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא, בלי שניתן לו היתר לסמנו בתו תקן או בלי שסימנו בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות צו שניתן לפי [[סעיף 9(ב)]];
:: (5) לא הודיע או לא פרסם הודעה מטעמו לפי דרישת הממונה, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] החלות עליו, בניגוד להוראות [[סעיף 10א(1)]];
:: (6) לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת ייצור מצרך, הפסקת מכירה או הצגתו, איסוף מצרך או החזרתו, בניגוד להוראת [[סעיף 10ב(א)]];
:: (6א) לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת מכירה או שימוש במצרך, או הפסקת הצגתו לצורך מכירתו, בניגוד להוראת [[סעיף 10ב(א2)]];
:: (7) לא קיים את הוראת הממונה בדבר השמדת מצרך, בניגוד להוראת [[סעיף 10ב(ב)]];
:: (8) סימן חומר או מוצר בתו תקן בלי היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 11(ג)]];
:: (9) סימן חומר או מוצר בתו התעדה בלא היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 11ב(3)]].
: (א1) יצר, מכר או ייבא עוסק מצרך שלא עומד בדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]] החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא או ביצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם מתאימים לדרישות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)(1)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לפי העניין:
:: (1) אם הוא יבואן -
::: (א) שהוא יחיד - הסכום המתקבל ממכפלה של 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש&quot;ח))) במספר הטובין בתעודת המשלוח או בסכום ה-CIF כפול 10, לפי הנמוך;
::: (ב) שהוא תאגיד - הסכום המתקבל ממכפלה של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש&quot;ח))) במספר הטובין בתעודת המשלוח או בסכום ה-CIF כפול 10, לפי הנמוך;
:: (2) אם הוא עוסק שאינו יצרן או יבואן, שרכש טובין שלא יוצרו בישראל -
::: (א) שהוא יחיד - הסכום המתקבל ממכפלה של 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש&quot;ח))) במספר הטובין שנמצאו באתר שבו התקיים הפיקוח או בסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, לפי הנמוך;
::: (ב) שהוא תאגיד - הסכום המתקבל ממכפלה של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש&quot;ח))) במספר הטובין שנמצאו באתר שבו התקיים הפיקוח או בסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, לפי הנמוך;
:: (3) אם הוא יצרן או עוסק שרכש טובין שיוצרו בישראל - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש&quot;ח)));
:: בסעיף זה - &quot;CIF‏&quot; (Cost, Insurance, and Freight) - הסכם משלוח עלות, ביטוח ומשא בין-לאומי, המייצג את החיובים ששילם המוכר לכיסוי עלות ההזמנה.
: (א2) (((הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):)) ייצר, מכר או ייבא עוסק מצרך שלא עומד בדרישות התקינה לפי [[סעיף 9(א)(1)(ד)]] החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, באותם עניינים המנויים בסעיפי התקנים הרשמיים החלים עליו, השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא או ביצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם מתאימים לדרישות כאמור, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכומים המפורטים בסעיף קטן (א1) ולפי סוגי העוסקים המנויים באותו סעיף קטן, לפי העניין.
: (ב) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 5,910 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 17,730 ש&quot;ח))):
:: (1) ייצר, מכר או ייצא מצרך שלא מתאים לדרישות התקינה [[בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]] החלות עליו, לעניין סימון בניגוד להוראות [[((סעיף)) 9(א)(1)]];
:: (1א) (((הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):)) ייצר, מכר או ייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה לפי [[סעיף 9(א)(1)(ד)]] החלות עליו, לעניין סימון, באותם עניינים המנויים בסעיפי התקנים הרשמיים החלים עליו;
:: (2) תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א1)]];
:: (3) לא הודיע לממונה כי מצרך אינו מתאים לדרישות התקינה [[בסעיף 9(א)(1)]] החלות עליו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א2)(1)(א)]];
:: (4) לא שמר תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו או שעלולים להיגרם ממצרך שחל עליו תקן רשמי, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א2)(3)]].
: (ב1) הפרה מעבדה מאושרת הוראה מהוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,510 ש&quot;ח))):
:: (1) נתנה ייעוץ או חוות דעת מקדמית, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א2)(6)]];
:: (2) מסרה ביצוע בדיקה למעבדה אחרת, בניגוד להוראות [[((סעיף)) 12(א2)(8)]];
:: (3) ערכה תעודת בדיקה שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 12(א2)(9)]];
:: (4) נתנה שכר או תגמול אחר לעובדיה, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א2)(10)]];
:: (5) ציינה את דבר היותה מעבדה מאושרת בפרסומים או במסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12(א2)(11)]];
:: (6) לא קבעה נהלים להסדרת פעילותה, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א2)(12)]];
:: (7) לא העבירה לממונה אישור רואה חשבון, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12(א2)(13)]];
:: (8) לא שמרה מסמכי בדיקה שערכה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12(א2)(14)]];
:: (9) לא מסרה דיווח לממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א2)(15)]];
:: (10) נתנה תעודת בדיקה בלי שבדקה את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין-לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם כהגדרתו [[בסעיף 12(א)(1)]], או נתנה אישור התאמה בלי שבדקה את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה זרה המנויה [[בתוספת הרביעית]], בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)(1)]].
: (ג)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(ב)(1), מצא הממונה כי מצרך שחל עליו תקן רשמי אינו עומד בדרישות התקינה לפי [[סעיף 9(א)(1)]] החלות עליו, לא יטיל עיצום כספי לפי אותם סעיפים קטנים על עוסק שאינו יצרן או יבואן, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
::: (א) העוסק מחזיק במסמכים המעידים על עמידת המצרך בדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]], להנחת דעתו של הממונה;
::: (ב) המצרך סומן בתו תקן או בתו התעדה;
::: (ג) העוסק מחזיק בהתחייבות מאת היבואן או היצרן או במסמכים, המעידים על עמידת המצרך בדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]], להנחת דעתו של הממונה, ובלבד שהעוסק שממנו רכש את המצרך אותר וניתן לנקוט אמצעי אכיפה כלפיו בהתאם להוראות חוק זה, או שהעוסק העביר לממונה מידע ממשי, להנחת דעתו של הממונה, המאפשר לאתר את העוסק שממנו רכש את המצרך, ובלבד ששוכנע כי העוסק לא מנסה לעקוף את ההוראות לפי חוק זה [[ופקודת היבוא והיצוא]] באמצעות יישום סייג זה.
:: (2) הממונה יקבע בנוהל הוראות בעניין המסמכים המעידים על קיום התנאים האמורים בפסקה (1); הנוהל יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

@ 16ב. הפרה בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר (([צ&quot;ל: או מעבדה מאושרת הפרו])) הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 16א]], בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי [[סעיף 16א]].
: (ב) בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של מצרכים.

@ 16ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק או מעבדה מאושרת הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 16א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[סעיף 16א]] [[או 16ב]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 16ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראת [[סעיף 16ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 16ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ד)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 16ג]], רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 16ה. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 16ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 16ז]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראת [[סעיף 16ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]] או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[אותו סעיף]], ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 16ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 16א]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 16א]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 16ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], ובשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות התקנים (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע&quot;ט–2018]].))

@ 16ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 16ד]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 16טז(א)]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 16א]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 16ט. המועד לתשלום העיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 16ה]].

@ 16י. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 16יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ד)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 16יב. התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק או מעבדה מאושרת הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 16א]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בפרק זה]] - התראה מינהלית); בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 16ו]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 16יג]].
: (ג) נוהלי הממונה לפי סעיף קטן (א), יהיו באישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך והם יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

@ 16יג. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 16יד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 16ו(א)]]; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות [[סעיפים 16ד]] [[ו-16ה]] בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 16ו(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות [[סעיפים 16ד]] [[ו־16ה]] בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 16טו. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ד)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 16א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 16טז. ערעור (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד)
: (א) על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
: (ב) אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 16יז. פרסום (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת סכום העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 16טז]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו, בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום באתר האינטרנט של המשרד כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה; לא הותקנו תקנות כאמור, לא יהיה הממונה רשאי לפרסם באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשפ״א–2021]].))

@ 16יח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 16א]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק י': עונשין (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 17. ענשים (תיקון: תשי&quot;ח, תשכ&quot;ו, תשל&quot;ט, תשס&quot;ה)
: (א) (((בוטל).))
: (א1) העובר על תקנה לפי חוק זה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 25,000 לירות.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 17א. עבירות ועונשין (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר 18 חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) -
:: (1) מייצר, מוכר או מייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה [[בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]] החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, או מבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם עומדים בדרישות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]];
:: (2) מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם להוראות או לדרישות שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, למעט דרישות בדבר סימון המצרך הקבועות בתקן רשמי, בניגוד להוראת [[סעיף 9(א1)]];
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) לא ממלא אחר הוראה מהוראות צו מינהלי בניגוד [[לסעיף 17ג]].
: (א1) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מפריע לממונה או לאדם שהוסמך על ידו להשתמש בסמכויותיו לפי הוראות [[סעיף 10(ב)(1) או (ב1)(1) או (2)]], או לא ממלא אחר הוראה או דרישה של הממונה או של אדם שהוסמך על ידו, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ב)(2) או (4)]];
:: (2) מסמן חומר או כל מוצר בתו תקן בניגוד להוראות [[סעיף 11(ג)]] [[או 11ב(3)]];
:: (3) מייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]] לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]].
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]] -
:: (1) מייצר או מוכר מצרך שלא עומד בדרישות לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]];
:: (2) מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א1)]];
:: (3) מייצר או מוכר מצרך החייב בסימון בתו תקן, כשהוא אינו מסומן בתו תקן, בניגוד להוראות צו לפי [[סעיף 9(ב)]];
:: (3א) מייצר או מוכר מצרך ומסמן אותו בתו תקן בלא היתר מאת המכון או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]];
:: (4) משתמש במילה &quot;תקן&quot;, בניגוד להוראות [[סעיף 13(א)(1)]];
:: (5) מתאר או מסמן מצרך בניגוד להוראות [[סעיף 13(א)(3), (4) או (5)]].
: (ב1) הנותן תעודת בדיקה או אישור לפי [[סעיף 12]], בלי שיש בידו אישור לפי [[סעיף 12(א)]], דינו - מאסר שנה או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב2) הנותן תעודת בדיקה לפי [[סעיף 12(א)(1)]] בלי שבדק את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין-לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם כהגדרתו [[בסעיף האמור]] או הנותן אישור לפי [[הסעיף האמור]] בלי שבדק את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה זרה המנויה [[בתוספת הרביעית]] - דינו מאסר 18 חודשים או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב3) עוסק המייצר או מייבא מצרך שחל עליו תקן רשמי ואשר בשל אחת מהנסיבות המפורטות להלן עלול לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, וכל זאת בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שלושה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ולעניין מי שמוכר מצרך כאמור - דינו מאסר 18 חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) המצרך הוא חומר כימי אשר בשל הרכבו או אריזתו עלול לגרום להרעלה או לסיכון חיי אדם בדרך אחרת;
:: (2) המצרך מכיל חומר כימי אשר בשל מינונו עלול לגרום לחבלה או לסכן חיי אדם בדרך אחרת;
:: (3) המצרך מופעל על ידי חשמל או סוללות ובשל כך עלול לגרום לקצר חשמלי, חשמול, התחממות יתר, התלקחות או שריפה;
:: (4) המצרך עלול לגרום לחנק או לפגיעה במערכת הנשימה בהתחשב בקהל היעד שאליו מיועד המצרך;
:: (5) המצרך עלול לגרום לנפילה, להתלכדות חלקי גוף או לחבלה בשל מבנהו, חוזקו או תצורתו;
:: (6) המצרך הוא אריזת לחץ, ובכלל זה אירוסול, מכל גז ומצת, העלול לגרום להתפוצצות, התלקחות או הדף בשל לחץ עודף או אריזה לקויה;
:: (7) המצרך מיועד לבנייה או להתקנה במבנה או בתשתית, ויש בו כשל מבני, הנדסי, כימי או אחר העלול לגרום לקריסת המבנה או התשתית או חלק מהם;
:: (8) המצרך כולל מערכות אלקטרוניות אשר עלולות לגרום להפרעות אלקטרומגנטיות;
:: (9) לא צורפה למצרך או לא סומנה על גבי המצרך אזהרת שימוש באופן שתואם לסכנה העלולה להיווצר מאופן השימוש בו, תנאי אחזקתו, תנאי אחסונו או הגבלת הגיל בשימוש בו;
:: (10) המצרך הוא מיתקן גז כהגדרתו [[בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]], העלול לגרום לדליפה לא מבוקרת של גז פחמימני מעובה כהגדרתו [[בחוק האמור]] (בחוק זה - גז פחמימני מעובה).
: (ג)(1) היתה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א), (א1) או (ב) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה בכתב שנמסרה על ידי הממונה או מי שהוסמך על ידו, על ביצוע אותה העבירה.
:: (2) על מסירת התראה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
: (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לעבירה.
: (ה) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על חילוטו של מצרך שנעברה בו העבירה או על התיקון או ההשמדה של המצרך; ציווה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות [[סעיפים 40 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

@ 17ב. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 17א]] על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו, המפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין]]; לענין סעיף זה &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולענין העבירות לפי [[פסקאות (1), (2) ו־(5) של סעיף 17א(א)]], גם דירקטור.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 17א]] על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

== פרק י&quot;א: צווים והתחייבות (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 17ג. צו מינהלי (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ד)
: (א) נוכח הממונה כי עקב הפרה של הוראה מהוראות [[סעיף 9(א) או (א1)]] נגרמת פגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את המעשה הגורם לפגיעה או להימנע מעשיית המעשה, הכל באופן שנקבע בצו (בסעיף זה - צו מינהלי).
: (א1) לא יינתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את מי שגרם לפגיעה או את מי שעומד לעשות כן, תינתן לו ההזדמנות כאמור לאחר שאותר, ככל שהיה ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א1), מצא הממונה כי יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, רשאי הממונה לתת צו מינהלי למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן כאמור באותו סעיף קטן, גם בלי שניתנה הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, אם סבר שיהיה במתן ההזדמנות כאמור כדי לסכל את מטרת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
: (ב) תוקפו של צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה הממונה, ושלא תעלה על שישים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שישים הימים רשאי הממונה להאריך את תוקפו של הצו המינהלי לתקופה נוספת של שלושים ימים, באישור בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה; הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי [[סעיף 17ד]].
: (ג) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שניתן לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי לבקש את ביטולו בבית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה.
: (ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) תידון במעמד שני הצדדים.
: (ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות הממונה לפי הוראות [[סעיף 10]].

@ 17ד. צו זמני (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, לצוות על הנאשם בצו עשה, צו אל תעשה או בכל סעד אחר שיחליט, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין, למנוע, להפסיק או לצמצם את הפגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה (בסעיף זה - צו זמני).
: (ב) תוקפו של צו זמני יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים בבית המשפט.
: (ג) לא ייתן בית המשפט צו זמני אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; הדיון יתקיים במעמד שני הצדדים.
: (ד) הרואה את עצמו נפגע מצו זמני רשאי לערור על החלטת בית המשפט; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחר ורשאי הוא לקיים, לשנות או לבטל החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.

@ 17ה. התחייבות (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה [[ובסעיף 17ו]] - העבירה), למעט עבירה מינהלית, כמשמעותה [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]], שהוטל בשלה קנס מינהלי לפי [[החוק האמור]], רשאי הוא, באישור מי שהיועץ המשפט לממשלה הסמיך לכך ובהסכמת האדם, לקבל ממנו התחייבות בכתב לעשות אחד או יותר מאלה (בסעיף זה [[ובסעיף 17ו]] - כתב התחייבות):
:: (1) להימנע ממעשה או ממחדל המפורט בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה מהווה עבירה לפי חוק זה;
:: (2) להחזיר, בתקופה שיורה הממונה, כסף או נכס, שקיבל אגב ביצוע העבירה;
:: (3) לפרסם מודעות ברבים בענין העבירה ובענין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה, ובתקופה שיורה.
: (ב) לכתב ההתחייבות תצורף ערובה בסכום שיקבע הממונה לפי הענין, ושלא יעלה על גובה הקנס הקבוע לעבירה לגבי אותו אדם, ולתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנתיים; ערובה יכול שתינתן בערבים או בלי ערבים; בסעיף זה [[ובסעיף 17ו]], &quot;ערובה&quot; - עירבון כספי או ערבות עצמית.

@ 17ו. תוצאות הפרת ההתחייבות (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) מסר אדם התחייבות לפי הוראות [[סעיף 17ה(א)(1)]], לא יועמד לדין בשל העבירה ששימשה עילה למתן ההתחייבות ושנעשתה עד למתן ההתחייבות.
: (ב) הורשע ארם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי [[סעיף 17ה(א)(1)]], רשאי בית המשפט בגזר הדין, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על השארת הערובה בתוקפה, על חידושה או על חילוטה, כולה או מקצתה, או לצוות על מתן ערובה חדשה.
: (ג) הפר אדם את התחייבותו האמורה [[בסעיף 17ה(א)(2) או (3)]], רשאי הממונה לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, לטובת אוצר המדינה.
: (ד) השר יקבע כללים בדבר אופן הפעלת סמכותו של הממונה לפי סעיף קטן (ג).

== פרק י&quot;ב: הוראות שונות (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 18. הוראות חוק אחר
: האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מכל חוק אחר.

@ 19. דין המדינה
: לגבי הוראות חוק זה דין המדינה ומוסדותיה כדין כל אדם אחר.

@ 20. דין המכון כדין המדינה (תיקון: תשל&quot;ט)
: לענין תשלום מסים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין המכון כדין המדינה.

@ 21. דין עובדי המכון (תיקון: תשל&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: דין עובדי המכון כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
: (1) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]];
: (2) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
: (3) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
: (4) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (5) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
: (6) [[חוק העונשין]] - הוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
: (7) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]].

@ 21א. העברת כספים חד-פעמית מהמכון לאוצר המדינה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: המכון יעביר לאוצר המדינה סכום של 105 מיליון שקלים חדשים מהעודפים שלו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של [[25:4192817|חוק התקנים (תיקון מס' 18), התשפ&quot;ד-2024]] (((ביום 5.3.2024))); בסעיף זה, &quot;עודפים&quot; - סכומים הכלולים בהון העצמי של המכון ומקורם ברווח הנקי שלו, כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, כמפורט בדוחות הכספיים האחרונים של המכון שפורסמו לפני העברת הסכום כאמור.

@ 22. מצרכים המיועדים לצבא (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיף 9]] לא יחולו על כל ציוד צבאי המיועד לצבא־הגנה לישראל, אם שר הבטחון שיחרר אותו, בתעודה בחתימת ידו, מהוראות [[הסעיף האמור]], והודיע על כך בכתב לשר.

@ 23. העברת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: השר רשאי, בכתב העברה שהודעה עליו פורסמה ברשומות, להעביר לממונה סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות, לאשר את תקנון המכון והסמכות למנות את הממונה.

@ 24. הוראות מעבר (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החברה הקיימת&quot; פירושו - החברה המוגבלת בערבות הרשומה בשם &quot;מכון התקנים הישראלי&quot;;
::- &quot;זכויות של חברה&quot; פירושו - כל הנכסים שבבעלותה או שבהחזקתה, מקרקעים ומטלטלים, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לה בכל נכס וכל החובות שחייבים לה וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיה;
::- &quot;התחייבויות של חברה&quot; פירושו - החובות שהיא חייבת בהם וההתחייבויות שהיא קיבלה על עצמה כחוק;
::- &quot;תקנות ההתאגדות&quot; לרבות תזכיר ההתאגדות.
: (ב) ביום תחילת תקפו של חוק זה יעברו למכון כל הזכויות וההתחייבויות של החברה הקיימת.
: (ג) עד שייקבע התקנון -
:: (1) ישמשו תקנות ההתאגדות של החברה הקיימת תקנון כמשמעותו בחוק זה, בשינויים הנובעים מהוראות חוק זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין;
:: (2) ישמשו המועצה הכללית והועד הפועל של החברה הקיימת כמועצה הכללית וכועד הפועל של המכון, אלא שיצורפו לועד הפועל, מיום תחילת תקפו של חוק זה, שלושה חברים שנתמנו על ידי הממשלה.
: (ד) כל מי שהיה חבר בחברה הקיימת ערב תחילת תקפו של חוק זה, יהיה לחבר המכון ודינו יהיה לכל דבר כאילו נהיה לחבר במכון בהתאם לתקנון.
: (ה) מיפרטים וכללים טכניים של תהליכי עבודה, אשר לפני תחילת תקפו של חוק זה פורסמו, על ידי החברה הקיימת, בשם תקנים ישראליים ואשר היו קיימים בתקנים ישראליים ערב תחילת תקפו של חוק זה, יראו אותם כאילו נקבעו בתקנים כאמור [[בסעיפים 6]] [[ו־7]].

@ 25. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ז)
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות אגרות לצורך חוק זה.

@ 26. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשע&quot;ז)
: השר רשאי, בצו, בהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר, לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 27. שינוי גופים המנויים בחוק (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) ראה השר כי התקיימה אחת מהנסיבות המפורטות להלן ביחס לגוף המנוי בחוק זה שלא הוקם לפי דין ואינו מוסד ממוסדות המדינה (בסעיף זה - גוף המנוי בחוק), רשאי הוא, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השנייה]], גוף דומה אחר אשר יבוא במקומו, ובלבד ששוכנע שהגוף הדומה האחר הוא גוף בעל מעמד והשפעה משמעותית על המשק ומתאים, מבחינת מטרותיו ופעילותו המשקית, לבוא במקום הגוף המנוי בחוק:
:: (1) שונו מטרותיו של הגוף המנוי בחוק כפי שהן מנויות בתקנונו, או שונה תקנונו ויש בשינוי כדי להשפיע באופן מהותי על פעולותיו של הגוף;
:: (2) הגוף המנוי בחוק פוצל או מוזג עם גוף אחר ויש בכך כדי להשפיע באופן מהותי על פעילות הגוף היוצא;
:: (3) הגוף המנוי בחוק מצוי בהליכי פירוק או ניתן לגביו צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:: (4) הגוף המנוי בחוק חדל מלפעול ואם הוא חברה - נמחק או חוסל.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו על גוף אף אם אינו תאגיד ועל תאגיד אף אם אינו חברה, בהתאמת המונחים הנובעת מטיבו של הגוף ובשינויים המחויבים.

@ 28. פרסום הנחיות והוראות הממונה (תיקון: תשע&quot;ז)
: הממונה יפרסם הנחיות והוראות שהורה לפי חוק זה, למעט הנחיות והוראות שנתן באופן פרטני, באתר האינטרנט של המשרד, באופן שיאפשר מעקב אחרי שינויים ותיעודם לאורך זמן.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 1]], ההגדרה &quot;שינוי לאומי מתחייב&quot;, [[וסעיף 26]]))) ====
=== שינוי לאומי מתחייב ===

@ 1. : התאמות לשפה, ובכלל זה התאמות של הוראות הפעלה, הוראות סימון או אזהרות, או הוראות אחרות הקבועות בתקן בין-לאומי או במסמך מחייב של גורם בין-לאומי, וכן הוראות אחרות שעניינן התאמות לשפה, שלדעת הממונה חיוניות לשמירה על בטיחות או בריאות הציבור, בהתאם למתכונת שנקבעה בתקן הבין-לאומי.
@ 2. : דרישות הנגזרות מהוראות חיקוק בישראל והפניות להוראות כאמור.
@ 3. : התאמת הפניות בתקן המאמץ תקן בין-לאומי, לחקיקה של מדינת חוץ או למסמך מחייב של גורם בין-לאומי או לדרישות המופיעה בחקיקה או במסמך מחייב כאמור הרלוונטיות לתקן.
@ 4. : הפנייה לתקנים בין-לאומיים אחרים או לחלקים בהם, ובלבד שההפניה היא לתקן הבין-לאומי עצמו או שהתקן הבין-לאומי אומץ כלשונו, או מכיל שינויים לאומיים מתחייבים לפי [[תוספת זו]], למעט לפי פרט זה, או שקיימים בו, כפי שאומץ, שינויים לאומיים מיוחדים שאושרו על ידי השרים.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 27]]))) ====
=== שינוי גופים המנויים בחוק ===

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 9(א)(1)(ב) ו-(5)(ב)]]))) ====
=== תקנים מוחרגים ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-6, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-7, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-6)
: {|
! width=&quot;20%&quot; | מספר התקן !! width=&quot;30%&quot; | שם התקן !! width=&quot;30%&quot; | תנאים מיוחדים !! width=&quot;20%&quot; | הוראות מיוחדות
|-
| ת&quot;י 1 || צמנט: צמנט רגיל || לעניין צמנט שאינו עומד בהגבלות לעניין כמות הכרום לפי דרישות סעיף 7.3.1 של ת&quot;י 1 לצמנט מיובא בתפזורת ו/או בשקיות שנקבע על פי הרגולציה האירופית REACH 1907/2006 ודרישות שונות ממדינה למדינה (שיטת בדיקה לפי EN196-10) ||
|-
| ת&quot;י 5 חלק 1 || בלוקי בטון: בלוקי קיר || ||
|-
| ת&quot;י 6 || אריחי רצפה מטראצו || ||
|-
| ת&quot;י 8 || מוצרי בטון טרומיים לריצוף || ||
|-
| ת&quot;י 19 || אבני שפה ואבני תעלה טרומות מבטון || ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 1 || מנורות: דרישות כלליות ובדיקות || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.1 || מנורות: מנורות קבועות למטרות כלליות || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.2 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות גומחה || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.3 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת כבישים ורחובות || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.4 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת כבישים ורחובות || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.5 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות הצפה || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.6 || מנורות: מנורות בעלות שנאי מובנה לנורות עם נימת להט || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.7 || מנורות: מנורות מיטלטלות לשימוש בגינות || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.8 || מנורות: דרישות מיוחדות - פנסי יד || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.9 || מנורות: מנורות צילום ומנורות קולנוע (לא מקצועיות) || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.10 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות מיטלטלות לילדים || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.11 || מנורות: מנורות לאקווריון || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.17 || מנורות: מנורות לתאורת במות ואולפני טלוויזיה וקולנוע (לשימוש בתוך מבנה ומחוצה לו) || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.18 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לברכות שחייה ולשימושים דומים || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.19 || מנורות: מנורות למובלי אוויר (דרישות בטיחות) || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.20 || מנורות: דרישות מיוחדות - שרשרות תאורה || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.22 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת חירום || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.23 || מנורות: דרישות מיוחדות - מערכות תאורה לנורות להט למתח נמוך מאוד || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.25 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לשימוש באתרים רפואיים של בתי חולים ומוסדות רפואיים || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 23 חלק 3 || מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: דלתות לבודות סובבות || ||
|-
| ת&quot;י 27 || צינורות גליליים מבטון ומבטון מזוין || ||
|-
| ת&quot;י 32 חלק 1.1 || תקעים ובתי-תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: תקעים ובתי-תקע חד-מופעיים לזרמים עד 16 אמפר - דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 32 חלק 2.5 || תקעים ובתי-תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות ייחודיות למתאמים || ||
|-
| ת&quot;י 33 חלק 1 || מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמיתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 37 חלק 1 || לבידים: לבידים רגילים || ||
|-
| ת&quot;י 37 חלק 2 || לבידים: לבידים עם מילא פסיסי עץ || ||
|-
| ת&quot;י 61 חלק 1 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה || לעניין מגופים שבאים במגע עם מי שתייה ||
|-
| ת&quot;י 61 חלק 2 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה || לעניין מגופים שבאים במגע עם מי שתייה ||
|-
| ת&quot;י 66 || מטפים מיטלטלים של קצף או מים או כימיקל רטוב המכילים גז סניקה: המטפה || ||
|-
| ת&quot;י 69 || מחממי מים חשמליים - מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי || ||
|-
| ת&quot;י 70 חלק 1 || מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;ם): תכן ומבנה || ||
|-
| ת&quot;י 70 חלק 2 || מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;ם): בדיקות תקופתיות || ||
|-
| ת&quot;י 90 חלק 2 || בנזין לרכב מנועי: בנזין נטול עופרת || ||
|-
| ת&quot;י 100 || קרוסין || ||
|-
| ת&quot;י 107 חלק 1 || סולר: סולר למנועי דיזל || ||
|-
| ת&quot;י 107 חלק 2 || סולר: סולר להסקה || ||
|-
| ת&quot;י 129 חלק 1 || מטפים מיטלטלים: תחזוקה || ||
|-
| ת&quot;י 139 || נוזל על בסיס חומרים פעילי–שטח סינתטיים לניקוי ידני של כלי אוכל, מינואר 1990 || || {{מוקטן|בתוקף עד יום כ&quot;ו באב התשפ&quot;ג (13 באוגוסט 2023)}}
|-
| ת&quot;י 139 || נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022 || || {{מוקטן|בתוקף מיום י&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ב (13 ביוני 2022)}} {{ש}} ((הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי [[תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים]].))
|-
| ת&quot;י 158 חלק 1 || מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;מ): מאגרים || ||
|-
| ת&quot;י 158 חלק 2 || מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;מ): התקנה של צנרת ואבזרים || ||
|-
| ת&quot;י 158 חלק 3 || מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;מ): התקנת מכשירים צורכי גפ&quot;מ || ||
|-
| ת&quot;י 158 חלק 4 || מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;מ): בדיקות || ||
|-
| ת&quot;י 169 || ברז בית מסגסוגת נחושת || ||
|-
| ת&quot;י 172 || מכלי זכוכית למוצרי מזון ומשקאות || ||
|-
| ת&quot;י 215 חלק 1 || רעפים: רעפי חרסית משתלבים || ||
|-
| ת&quot;י 221 || טרפנטין מינרלי || ||
|-
| ת&quot;י 222 || מגופים מתוברגים מסגסוגת נחושת || ||
|-
| ת&quot;י 240 || סבון תמרוקים || ||
|-
| ת&quot;י 251 || מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים || ||
|-
| ת&quot;י 261 || תמיסות נתרן תת כלוריתי || ||
|-
| ת&quot;י 272 || שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני || ||
|-
| ת&quot;י 299 || סימון מוצרי זהב ובדיקתם || ||
|-
| ת&quot;י 314 || אריחי קרמיקה: הגדרות, מיון, איפיונים וסימון || למעט אריחי קרמיקה המיועדים לחיפוי קירות בלבד ||
|-
| ת&quot;י 318 || מטפי פחמן דו-חמצני מיטלטלים || ||
|-
| ת&quot;י 365 חלק 1 || ציוד לכיבוי אש: זרנוקים אטומים שטוחים || ||
|-
| ת&quot;י 365 חלק 2 || ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ || ||
|-
| ת&quot;י 365 חלק 3 || ציוד לכיבוי אש: חיבור זרנוק ומצמד לחץ במכלל לכיבוי אש || ||
|-
| ת&quot;י 383 חלק 1 || גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה לא מתכתי || ||
|-
| ת&quot;י 383 חלק 2 || גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה מתכתי || ||
|-
| ת&quot;י 388 || פחמן דו-חמצני מעובה || ||
|-
| ת&quot;י 438 חלק 1 || אבקות ניקוי - דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה || || ((הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי [[תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים]].))
|-
| ת&quot;י 448 חלק 1 || הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי || ||
|-
| ת&quot;י 463 || מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 1 || מכסים ותקרות טרומיים לתאי בקרה: מערכות מים, ביוב, ניקוז ותיעול || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.1 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: הגדרות, סיווג, עקרונות תכן כלליים, דרישות ביצועים ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.2 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים יציקת ברזל || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.3 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פלדה או סגסוגות אלומיניום || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.4 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים בטון מזויין בפלדה || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.5 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים חומרים מרוכבים || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.6 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (PE) או פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) || ||
|-
| ת&quot;י 520 || שפופרות פלואורסצנטיות לשימוש כללי || ||
|-
| ת&quot;י 565 חלק 1 || כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים - דרישות מינימום || ||
|-
| ת&quot;י 565 חלק 2 || כבלים עשויים תילי פלדה: מעליות - דרישות מינימום || ||
|-
| ת&quot;י 570 חלק 1 || מטפים מיטלטלים: מטפים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד || ||
|-
| ת&quot;י 570 חלק 2 || מטפים מיטלטלים: מד-לחץ || ||
|-
| ת&quot;י 576 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך בניינים: פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) || למעט צינורות ואביזרים בצבע אפור (גוון RAL7037 לפי קטלוג גוונים RAL840HR) ובמידות מטריות בלבד. ||
|-
| ת&quot;י 579 חלק 1 || מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים || ||
|-
| ת&quot;י 579 חלק 2 || מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 597 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- צמר גפן סופג --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 636 || שטיחי טקסטיל || ||
|-
| ת&quot;י 637 חלק 1 || שסתומים לגלילי גז: דרישות ובדיקות טיפוס || ||
|-
| ת&quot;י 637 חלק 2.1 || שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ) - שסתומים המופעלים ידנית || ||
|-
| ת&quot;י 637 חלק 2.2 || שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ) - שסתומים הנסגרים מעצמם || ||
|-
| ת&quot;י 637 חלק 3 || שסתומים לגלילי גז: חיבורי מוצא || ||
|-
| ת&quot;י 681 חלק 3 || לולים לשימוש ביתי: עגלולים - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 712 || גלילים מיטלטלים לגאזים: כללי בטיחות || ||
|-
| ת&quot;י 712 חלק 1 || גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי פלדה בלא תפר || ||
|-
| ת&quot;י 712 חלק 2 || גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי פלדה מרותכים || ||
|-
| ת&quot;י 712 חלק 3 || גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי סגסוגת אלומיניום בלא תפר || ||
|-
| ת&quot;י 712 חלק 7 || גלילים מיטלטלים לגזים: סימני זיהוי לגזים תעשייתיים || ||
|-
| ת&quot;י 712 חלק 8 || גלילים מיטלטלים לגזים: סימון לזיהוי גזים רפואיים || ||
|-
| ת&quot;י 733 || משחת ניקוי המבוססת על חומרים פעילי שטח סינטתיים || ||
|-
| ת&quot;י 742 || מנפקי אירוסול || לעניין מנפקים בלא הגנה על התפר ||
|-
| ת&quot;י 750 || צמר מינרלי לבידוד: צמר בתפזורת || ||
|-
| ת&quot;י 751 חלק 1 || צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של בניינים || מסלול התאמה לתקן אמריקאי ||
|-
| ת&quot;י 764 || זרנוקים לגז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ) בפזה גזית || ||
|-
| ת&quot;י 799 || מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק&quot;ם), מיתקני אנטנות לקליטה אינדווידואלית (אק&quot;א) ועמוד נושא אנטנה אנכית של חובבי רדיו || ||
|-
| ת&quot;י 808 || תרמוסטטים למחממי מים חשמליים || ||
|-
| ת&quot;י 818 חלק 2 || חיתולים: חיתולים חד-פעמיים לתינוקות || || ((הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי [[תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים]].))
|-
| ת&quot;י 821 חלק 2 || יריעות חיפוי תרמופלסטיות לשימוש בחקלאות ובגננות: יריעות לחיפויי קרקע ולמנהרות נמוכות ||
: לעניין:
: (1) יריעות שעוביין 30–100 מיקרון, שהתנגדותן לקרע פחותה מ-3000 גרם למילימטר עובי
: (2) יריעות בדרגה A ו-N, שחדירות תכשירי האידוי בהן גבוהה מ-0.2 גרם למ&quot;ר לשעה
|
|-
| ת&quot;י 832 חלק 2.1 || מפסק מגן הפועל בזרם-דלף בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר והמיועד לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על המפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה || לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל ||
|-
| ת&quot;י 844 || מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ) || ||
|-
| ת&quot;י 867 || תרמומטרים רפואיים: תרמומטרים העשויים זכוכית והמכילים נוזל מתכתי עם התקן מקסימום, מנובמבר 2022 || לעניין תרמומטרים עשויים עם כספית ||
|-
| (((נמחק))) &lt;!-- ת&quot;י 873 --&gt; || &lt;!-- ילקוט לתלמיד --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 884 חלק 1 || צנרת מפוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) לתיעול ולביוב תת-קרקעיים בלא לחץ: דרישות ושיטות בדיקה || למעט צינורות ואביזרים בצבע חום–כתום (גוון RAL8023 לפי קטלוג גוונים RAL840HR) עם עובי דופן צנרות ומחברים SN4‏, SN8 ||
|-
| ת&quot;י 887 || לוחות שבבים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 887 חלק 1 || לוחות שבבים: לוחות לא מחופים || ||
|-
| ת&quot;י 887 חלק 2 || לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות עץ || ||
|-
| ת&quot;י 887 חלק 3 || לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות קישוט משרפים אמינופלסטיים || ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 1 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות ||
: במסלול התאמה לתקן הבין-לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין:
: (1) מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה ומחוברים לרשת המים;
: (2) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (3) (((נמחק)))
|
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.2 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים ||
: לעניין:
: (1) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (2) מכשירים שבהם הסטייה בין ההספק המוצהר להספק הנמדד לפי התקן גדולה מ-15%
|
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.3 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 900 חלק 2.5 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים --&gt; || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 900 חלק 2.6 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים --&gt; || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 900 חלק 2.7 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.9 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.11 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01 ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.12 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.13 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.14 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח ||
: לעניין:
: (1) מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה ומחוברים לרשת המים;
: (2) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (3) (((נמחק)))
|
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.15 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים ||
: לעניין:
: (1) מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה ומחוברים לרשת המים;
: (2) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (3) (((נמחק)))
|
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.16 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לסילוק פסולת מזון || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.17 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.23 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.24 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח ||
: במסלול התאמה לתקן בין-לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין:
: (1) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (2) מקררים, מקפיאים ותאים לשמירה על מזון קפוא המיועדים לשימוש ביתי, שאינם עומדים בקריטריונים של אקלים טרופי ממין &quot;T&quot;;
: (3) מקררים לצינון יין ומקררים עם מערכות קירור בספיגה, שאינם עומדים בקריטריונים של אקלים ממין &quot;N&quot; או &quot;ST&quot; או &quot;T&quot;;
: (4) מכשירים שאמצעי הקירור בהם מקבוצות החומרים המפורטות בנספחי פרוטוקול מונטריאול, כמפורט להלן:
:: מקבוצת CFC - האמצעים המפורטים ב-Annex A (group I);
:: מקבוצת CFC - האמצעים המפורטים ב-Annex B (group I);
:: מקבוצת HCFC - האמצעים המפורטים ב-Annex C (group I)((.))
|
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.25 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי גלי-מיקרו, לרבות תנור גלי-מיקרו משולבים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.28 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות תפירה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.29 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.30 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.35 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מיידיים || ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.45 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.52 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים להיגיינת הפה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.55 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי חשמל לשימוש באקווריומים ובבריכות גינה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.59 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.60 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג'קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא) || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.66 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים למיטות מים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01 ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.74 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.77 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות-דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך רגל || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.80 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.81 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי רגליים ולשטיחוני חימום || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.82 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.85 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.91 || בטיחות מכש((י))רי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.95 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לדלתות מוסכים נעות אנכית לשימוש בבתי מגורים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.97 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לתריסים, לסוככים, לווילונות ולציוד דומה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 21.03 || מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות - דרישות מיוחדות בעבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתם || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 907 חלק 1 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - כללי || ||
|-
| ת&quot;י 907 חלק 2 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || ||
|-
| ת&quot;י 907 חלק 3 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית || ||
|-
| ת&quot;י 907 חלק 4 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה - כללי || ||
|-
| ת&quot;י 907 חלק 5 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגיה - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || ||
|-
| ת&quot;י 938 חלק 1 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 938 חלק 3 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות || ||
|-
| ת&quot;י 950 || פרזול בניין - מנגנון גלילי למנעול - דרישות ושיטות בדיקה ||| ||
|-
| ת&quot;י 958 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך הבניין: מערכות פוליפרופילן || ||
|-
| ת&quot;י 968 חלק 1 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ): מכשירים הצורכים גפ&quot;מ בפזה גזית בלחץ ישיר || ||
|-
| ת&quot;י 968 חלק 2 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ): מחממים קורנים בלא ארובה (&quot;מחממי פטרייה&quot;) לשימוש מחוץ לבניינים או בשטחים מאווררים היטב || ||
|-
| ת&quot;י 968 חלק 3 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ): משפתים העומדים בפני עצמם, לרבות אלה שמשולב בהם מצלה, לשימוש מחוץ לבניינים || ||
|-
| ת&quot;י 968 חלק 4 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ): מכשירי צלייה (&quot;ברביקיו&quot;) לשימוש מחוץ לבניינים || ||
|-
| ת&quot;י 987 || מטפי הלון מיטלטלים למילוי חוזר || ||
|-
| ת&quot;י 990 חלק 1 || סוללות ראשוניות: כללי || סוללות ראשוניות שאינן עומדות בדרישת הדירקטיבה האירופית ‎2006/66/EC‏, Article 21, סעיף 3 ||
|-
| ת&quot;י 994 חלק 1 || מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה ||
: לעניין מכשירים שמתקיים לגביהם אחד מאלה:
: (1) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (2) (((נמחק);))
: (3) מכשירים שגזי הקירור בהם אינם מסוגים A1 לפי תקן ISO 817;
: (4) מכשירים העומדים בכל אלה:
:: (א) מכשירים בלא תקע יצוק;
:: (ב) מכשירים שהפתילים בהם אינם תואמים לתקנים ת&quot;י 60277 ות&quot;י 60245
|
|-
| ת&quot;י 995 חלק 1 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: תנורים מיטלטלים לחימום חלל, בלא ארובה, המופעלים בגפ&quot;ם || ||
|-
| ת&quot;י 995 חלק 2 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: מכשירי גז דקורטיביים המדמים בערה של דלק מוצקי || ||
|-
| ת&quot;י 995 חלק 3 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצמאיים || ||
|-
| ת&quot;י 995 חלק 4 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת, בלא מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-70 קו&quot;ט || ||
|-
| ת&quot;י 995 חלק 5 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצים, הכוללים מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-20 קו&quot;ט || ||
|-
| ת&quot;י 995 חלק 6 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת לחימום חלל, עם מבערי מפוח, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-70 קו&quot;ט || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 997 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- אגדים לשימוש רפואי --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 1001 חלק 3 || בטיחות אש בבניינים: מדפי אש || ||
|-
| ת&quot;י 1038 חלק 2.1 || מפסק מגן משולב הפועל בזרם-דלף ובזרם-יתר לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על מפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה || לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל ||
|-
| ת&quot;י 1049 || מכשירים ביתיים הצורכים גז וחשמל לאפייה, לבישול ולצלייה || ||
|-
| ת&quot;י 1084 || סרט מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני והמיועד לשימוש רפואי (פלסטר) || ||
|-
| ת&quot;י 1104 || תכולת המונומר ויניל כלורי באריזות PVC ובמוצר הארוז בהן || ||
|-
| ת&quot;י 1116 || מוני גז || ||
|-
| ת&quot;י 1139 חלק 2 || פיגומים: פיגומים תלויים ממוכנים (פת&quot;ם) - דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות || ||
|-
| ת&quot;י 1144 || שסתום כדורי העשוי מתכת || ||
|-
| ת&quot;י 1147 || אגד מתמתח (אלסטי): דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 1147 חלק 1 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד 3:1 עשוי אלסטומר וכותנה, אלסטומר ופוליאסטר–כותנה או אלסטומר || ||
|-
| ת&quot;י 1147 חלק 2 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד 4:1, עשוי אלסטומר וכותנה או זהורית || ||
|-
| ת&quot;י 1147 חלק 3 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד עשוי חוט אלסטומר מלופף בשתי וחוט כותנה או זהורית הערב || ||
|-
| ת&quot;י 1148 || מעקרי קיטור גדולים || ||
|-
| ת&quot;י 1153 || מטפים לכיבוי אש לשימוש חד-פעמי || ||
|-
| ת&quot;י 1212 || דלתות אש: עמידות-אש || ||
|-
| ת&quot;י 1212 חלק 1 || מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 1 || מערכות גילוי אש: גלאי עשן || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 2 || מערכות גילוי אש: יחידות בקרה || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 3 || מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 4 || מערכות גילוי אש: גלאי חום || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 5 || מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 6 || מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות ידני || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 10 || מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות שמע || ||
|-
| ת&quot;י 1228 || אגד מתמתח מידבק אליו המכיל אבץ חמצני || ||
|-
| ת&quot;י 1240 || אגד גבס || ||
|-
| ת&quot;י 1291 || רכב להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת || ||
|-
| ת&quot;י 1296 חלק 1 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי אגירה || ||
|-
| ת&quot;י 1296 חלק 2 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי מים מידיים להפקת מים חמים ביתיים || ||
|-
| ת&quot;י 1296 חלק 3 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית המופעלים בגז - תקן ספציפי למכשירים מטיפוס B1 || ||
|-
| ת&quot;י 1296 חלק 4 || מחממי מים ביתיים המוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית מטיפוס C שהספק החום הנומינלי שלהם אינו גדול מ-70 קילווט || ||
|-
| ת&quot;י 1300 || מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה לכיבוי מתכות בעירות || ||
|-
| ת&quot;י 1313 || אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת || || ((הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי [[תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים]].))
|-
| ת&quot;י 1317 || ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב || לעניין:
: (1) ברזים וסוללות הבאים במגע עם מי שתייה;
: (2) ברזים וסוללות שספיקתם לא תותאם לדרישות סעיף 9.3‏, TABLE 8, בת&quot;י 1317 טרם השיווק
|
|-
| ת&quot;י 1343 || צבעים ולכות - דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 1347 || ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת || לעניין הברזים והסוללות הבאים במגע עם מי שתייה ||
|-
| ת&quot;י 1353 || לוחות אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית || ||
|-
| ת&quot;י 1366 || מרסס חומר מדמיע להגנה אישית || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 1368 חלק 3 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: פליטת חומר חלקיקי  --&gt; ||  --&gt; לעניין תנורים שמצויידים בהתקן בעירה קטליטי ולאלו שאינם מצויידים בהתקן בעירה קטליטי שערך תכולת החומר החלקיקי הנפלט לא מתאים לסעיף 18 בת&quot;י 1368 חלק 3 --&gt; ||
|-
| ת&quot;י 1417 || אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון || || ((הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי [[תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים]].))
|-
| ת&quot;י 1430 חלק 1 || יריעות לאיטום גגות: יריעות פוליוויניל כלורי (PVC) || במסלול התאמה לתקן אירופי לעניין יריעות שאינן עומדות בתקן גרמני DIN V 20000 ||
|-
| ת&quot;י 1430 חלק 2 || יריעות לאיטום גגות: יריעות EPDM || ||
|-
| ת&quot;י 1430 חלק 3 || יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים, מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים, המיועדות להתקנה בריתוך || ||
|-
| ת&quot;י 1481 || לוחות סיביים המיוצרים בתהליך יבש || ||
|-
| ת&quot;י 1490 חלק 1 || מחיצות וחיפויי גבס: לוחות || ||
|-
| ת&quot;י 1498 חלק 7 || מיתקני משחקים: מדריך להתקנה, לפיקוח, לתחזוקה ולתפעול || ||
|-
| ת&quot;י 1498 חלק 8 || מיתקנים למגרשי משחקים וחיפוי משטחי המגרשים: מגרש המשחקים || ||
|-
| ת&quot;י 1505 חלק 1 || מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי - סינון וטיהור: מערכות, למעט מערכות אוסמוזה הפוכה || ||
|-
| ת&quot;י 1505 חלק 2 || מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי: מערכות אוסמוזה הפוכה || ||
|-
| ת&quot;י 1516 חלק 1 || כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ-1 ק&quot;ו (1.2 ק&quot;ו = Um) עד 30 ק&quot;ו (36 ק&quot;ו = Um): כבלים למתח נקוב של 1 ק&quot;ו (1.2 ק&quot;ו = Um) ו-3 ק&quot;ו (3.6 ק&quot;ו = Um) || ||
|-
| ת&quot;י 1516 חלק 2 || כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ-1 ק&quot;ו (1.2 ק&quot;ו = Um) עד 30 ק&quot;ו (36 ק&quot;ו = Um): כבלים למתח נקוב מ-6 ק&quot;ו (7.2 ק&quot;ו = Um) עד 30 ק&quot;ו (36 ק&quot;ו = Um) || ||
|-
| ת&quot;י 1546 || מציתים: דרישות בטיחות || מסלול התאמה לתקן בין-לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין מציתים בצורת כלי ירייה כמשמעותו [[חוק כלי היריה|בחוק כלי ירייה, התש&quot;ט-1949]] ||
|-
| ת&quot;י 1554 חלק 1 || לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מטראצו או מבטון בציפוי טראצו || ||
|-
| ת&quot;י 1554 חלק 2 || לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מאבן טבעית || ||
|-
| ת&quot;י 1604 חלק 1 || מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים - בטיחות || ||
|-
| ת&quot;י 1607 || שסתומים ידניים לגז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ) ולגז טבעי || ||
|-
| ת&quot;י 1913 || לוחות כפיסי עץ מכוונים (OSB) || ||
|-
| ת&quot;י 1921 || וסתי לחץ לגפ&quot;מ || ||
|-
| ת&quot;י 1964 || שסתום בטיחות ושסתום בטיחות משולב עם שסתום חד-כיווני || ||
|-
| ת&quot;י 2206 חלק 1 || גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות || ||
|-
| (((נמחק))) &lt;!-- ת&quot;י 2207 --&gt; || &lt;!-- תחמושת עם הצתה מרכזית לנשק קל לשימוש אזרחי --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 2217 || מטפי אבקה אוטומטיים קבועים לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים) || ||
|-
| ת&quot;י 2250 חלק 1 || פותח סתימות בצנרת ניקוז: דרישות לבטיחות, לאריזה ולסימון || ||
|-
| ת&quot;י 2251 חלק 1 || מענבי רצועות להרמה - בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים–עשויים, לשימוש כללי || ||
|-
| ת&quot;י 2251 חלק 2 || מענבי רצועות הרמה - בטיחות: מענבים עגולים מסיבים–עשויים, לשימוש כללי || ||
|-
| ת&quot;י 2252 חלק 1 || מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור || ||
|-
| ת&quot;י 2252 חלק 2 || משטחי הרמה חשמליים למוגבלי-תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע || ||
|-
| ת&quot;י 2302 חלק 2 || חומרים ותערובות מסוכנים: הובלה - מיון, אריזה, תיווי וסימון || ||
|-
| ת&quot;י 2481 חלק 0 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - דרישות יסוד || ||
|-
| ת&quot;י 2481 חלק 1 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות חשמליות || ||
|-
| ת&quot;י 2481 חלק 2 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות הידרוליות || ||
|-
| ת&quot;י 2481 חלק 41 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא - מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות תנועה || ||
|-
| ת&quot;י 4004 חלק 1 || דבקים לאריחים: הגדרות ודרישות || לעניין המוצרים המורכבים מחומרים שפולטים חומרים מסוכנים בשיעור גבוה מהמותר בתקנים, חוקים ובתקנות ישראליים ||
|-
| ת&quot;י 4272 || תכשירים לניקוי תנורים ולהסרת שומניות - דרישות לבטיחות, אריזה וסימון || ||
|-
| ת&quot;י 4280 חלק 1 || דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש || ||
|-
| ת&quot;י 4295 || מכלי לחץ || ||
|-
| ת&quot;י 4314 || צינורות פלדה שחורים ומגולוונים עם תפר ובלא תפר לשימוש במערכות אוטומטיות (מתזים) לכיבוי אש || ||
|-
| ת&quot;י 4466 חלק 2 || פלדה לזיון בטון: מוטות חלקים || ||
|-
| ת&quot;י 4466 חלק 3 || פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים || ||
|-
| ת&quot;י 4466 חלק 4 || פלדה לזיון בטון: רשתות מרותכות || ||
|-
| ת&quot;י 4466 חלק 5 || פלדה לזיון בטון: מוטות ורשתות חתוכים ומכופפים || ||
|-
| ת&quot;י 4476 חלק 1 || צינורות ואבזרים מפוליאתילן: מערכות לסילוק שפכים (קרים וחמים) בבניינים - דרישות || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 4501 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- מכלים חד-פעמיים לאיסוף פריטים רפואיים חדים המשמשים באזורי טיפול רפואי --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 5111 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: כללי || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5111 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: צינורות || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5111 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: אבזרים || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5111 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5115 חלק 4 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי - התקנה ותחזוקה || ||
|-
| ת&quot;י 5378 || מיתקני משחקים מתנפחים - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || לעניין תחזוקה ובדיקות תקופתיות בלבד ||
|-
| ת&quot;י 5418 || עמידות בהידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, בסיסי מיטות מרופדים ובסיסי מיטות שאינם מרופדים || מסלול התאמה לתקן בריטי ומסלול התאמה לרגולציה אמריקאית לעניין מזרונים שמכילים מעכבי בעירה האסורים לפי אמנת שטוקהולם ||
|-
| ת&quot;י 5433 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: כללי || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5433 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: צינורות || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5433 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: אבזרים || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5433 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5434 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: כללי || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5434 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: צינורות || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5434 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: אבזרים || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5434 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 5485 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- נטלים לנורות פלואורניות - שיטות לחישוב מדד נצילות האנרגיה ודרישות לסימון --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 5563 || דלק סילוני (דס&quot;ל) || ||
|-
| ת&quot;י 5678 || אוורור בניינים - מובילים - מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים || לעניין המוצרים שהמוליכות התרמית שלהם גדולה מהמוצהר על ידי היצרן וסיווג תגובתם בשריפה קטן מהמוצהר על ידי היצרן ||
|-
| ת&quot;י 5694 || אבזרי ניקוז לקבועות תברואיות - דרישות ושיטות בדיקה ||
: לעניין:
: (1) אלה שאינם במידות הקבועות כפי שפורטו בתקן ישראלי;
: (2) אלה שאינם עומדים בדרישות של תקן EN274 חלק 2
|
|-
| ת&quot;י 5697 חלק 1 || במות הרמה ניידות לעבודה: במות הרמה לשימוש כללי - חישובי תכן - קריטריונים ליציבות - מבנה - בטיחות - בחינות ובדיקות || ||
|-
| ת&quot;י 5697 חלק 2 || במות הרמה ניידות לעבודה: במות הרמה מבדדות לעבודה במתקן חי || ||
|-
| ת&quot;י 5731 || אסטרים מתיליים של חומצות שומניות (FAME) - לשימוש במנועי דיזל ולצורכי הסקה - דרישות ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 5937 || דלק לרכב מנועי - מים בתחליבי סולר למנועי שריפה פנימית - דרישות ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 1 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: שירותי תדלוק למטוסים || ||
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 2 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: מסופי דלק והידרנטים בנמלי תעופה || || 
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 3 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: ייצור, אחסון והפצה של דלקים תעופתיים לנמלי תעופה || ||
|-
| ת&quot;י 9809 חלק 1 || מכלי גז - מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם קטן מ-1100 מגפ&quot;ס || ||
|-
| ת&quot;י 9809 חלק 2 || מכלי גז - מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם גדול מ-1100 מגפ&quot;ס או שווה לו || ||
|-
| ת&quot;י 9809 חלק 3 || מכלי גז - מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר - תכן מבנה ובדיקות: מכלים מפלדה מנורמלת || ||
|-
| ת&quot;י 10242 || אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה || לעניין האבזרים הבאים במגע עם מי שתייה. ||
|-
| ת&quot;י 10255 || צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג - תנאי אספקה טכניים || לעניין האבזרים הבאים במגע עם מי שתייה. ||
|-
| ת&quot;י 12159 || מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים || ||
|-
| ת&quot;י 14079 חלק 3 || ציוד רפואי בלא חומר פעיל - דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: מרפד גזה || ||
|-
| ת&quot;י 14304 || מוצרי בידוד תרמי לציוד בנייה ולמיתקני תעשייה - מוצרים אלסטומריים גמישים מוקצפים (FEF) המיוצרים במפעל - מפרט דרישות || לעניין מסלול התאמה לתקן אמריקאי ||
|-
| ת&quot;י 21003 חלק 1 || מערכות צנרת רב-שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 21003 חלק 2 || מערכות צנרת רב-שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 21003 חלק 3 || מערכות צנרת רב שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 21003 חלק 5 || מערכות צנרת רב-שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 60034 חלק 1 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- מכונות חשמל מסתובבות: דירוג וביצועים --&gt; || &lt;!-- למעט מנועים המוגדרים בחלק 30 של התקן שהנצילות שלהם אינה פחותה מדרגה IIE3 --&gt; ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 1 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 2 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: שיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 3 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים בלא מעטה המיועדים לתיול קבוע || ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 4 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים בעלי מעטה המיועדים לתיול קבוע || ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 5 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים גמישים (פתילים) || ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 6 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים עגולים למעליות וכבלים לחיבורים גמישים || ||
|-
| ת&quot;י 60238 || בתי נורה בעלי תבריג מטיפוס אדיסון || לעניין בית נורה בעל תבריג E3 ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 1 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 2 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: שיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 3 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים מבודדים בסיליקון עמידים בחום || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 4 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: פתילים וכבלים גמישים || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 5 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים למעליות || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 6 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים לאלקטרודת ריתוך בקשת || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 7 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים מבודדים בגומי אתילן–ויניל אצטט עמידים בחום || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 8 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: פתילים ליישומים הדורשים גמישות גבוהה || ||
|-
| ת&quot;י 60670 חלק 1 || תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 60730 חלק 2.7 || אמצעי בקרה חשמליים אוטומטיים: דרישות מיוחדות לקוצבי זמן ולמתגי זמן || למעט אמצעי בקרה המצוייד במפסק העומד בדרישות ת&quot;י 33. ||
|-
| ת&quot;י 60745 חלק 2.1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות-הולם ||
: כל הכלים למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
: (1) כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
: (2) מקדחות לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
:: (א) מסוג III;
:: (ב) מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
:: (ג) מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II.
|
|-
| ת&quot;י 60745 חלק 2.3 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה ||
: במסלול התאמה לתקן בין-לאומי ובמסלול התאמה לתקן אמריקאי, למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
: (1) כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
: (2) מלטשות לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
:: (א) מסוג III;
:: (ב) מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
:: (ג) מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II.
|
|-
| ת&quot;י 60745 חלק 2.12 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון ||
: למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
: (1) כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
: (2) מרטטות בטון לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
:: (א) מסוג III;
:: (ב) מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
:: (ג) מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II;
:: (ד) מסוג I שמסת המנוע שלה גדולה מ-18 ק&quot;ג.
|
|-
| ת&quot;י 60745 חלק 2.13 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת || במסלול התאמה לתקן בין-לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן ||
|-
| ת&quot;י 60745 חלק 2.15 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה) || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן ||
|-
| ת&quot;י 60898 חלק 1 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למיתקנים ביתיים ולמיתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא&quot;ז) לפעולה בזרם חילופים || למעט מפסקים שהערך הנקוב לזרם-קצר של המפסק לא יפחת מ-3,000 אמפר והזרם בחיבורים בלא בורג אינו עולה על 16 אמפר ||
|-
| ת&quot;י 60898 חלק 2 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למיתקנים ביתיים ולמיתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא&quot;ז) לפעולה בזרם חילופים ובזרם ישר || למעט מפסקים שהערך הנקוב לזרם-קצר של המפסק לא יפחת מ-3,000 אמפר והזרם בחיבורים בלא בורג אינו עולה על 16 אמפר ||
|-
| ת&quot;י 60921 || נטלים לשפופרות פלואורניות - דרישות ביצועים || ||
|-
| ת&quot;י 61008 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל בלבד ||
|-
| ת&quot;י 61009 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם-יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל בלבד ||
|-
| ת&quot;י 61242 || תופי כבלים לשימוש ביתי ולשימושים דומים || למעט תופי כבל שבהם כבל בעל שטח חתך של לפחות 1.5 ממ&quot;ר ||
|-
| ת&quot;י 61347 חלק 2.8 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לנטלים המיועדים לנורות פלואורניות || ||
|-
| ת&quot;י 61386 חלק 21 || מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות - מערכות מובלים קשיחים || לעניין מערכות המובלים מדרגה 1 ו-2 ||
|-
| ת&quot;י 61386 חלק 22 || מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות - מערכות מובלים כפיפים || לעניין מערכות מובלים כפיפים בעלי דופן מלאה מדרגה 1 ו-2 ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 1 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 2 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק || ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 3 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות חלוקה המיועדים להפעלה על ידי אנשים לא-מיומנים (DBO) || ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 4 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות מיוחדות ללוחות לאתרי בנייה (ACS) || ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 5 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות לחלוקת חשמל ברשתות ציבוריות || ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 6 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: מערכת סינוף של פסים מוליכים (פסי צבירה) || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 62368 חלק 1 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות --&gt; || &lt;!-- לעניין מכשירים שלא עומדים בדרישות [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]] --&gt; ||
|-
| ת&quot;י 62552 חלק 1 || מכשירי קירור ביתיים - אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות כלליות || מכשירי שאינם מתאימים לסוג אקלים טרופי - &quot;T&quot; ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות כלליות || במסלולי התאמה לתקן הבין-לאומי ולתקן האמריקאי; למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.2 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות-הולם המוחזקים ביד || במסלול התאמה לתקן הבין-לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.4 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.5 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד || במסלול התאמה לתקן הבין-לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.8 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.9 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.11 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.14 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.17 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 71452 חלק 1 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי || לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה) ||
|-
| ת&quot;י 71452 חלק 2 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות || לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה) ||
|-
| ת&quot;י 71452 חלק 3 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אבזרים || לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה) ||
|-
| ת&quot;י 71452 חלק 5 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה || לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה) ||
|-
| ת&quot;י 71568 חלק 3 || אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף - מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים לא מזיגים במים || ||
|-
| ת&quot;י 71568 חלק 4 || אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף - מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים מזיגים במים || ||
|}

&lt;!-- 
@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ג-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-6, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-7, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
: (((הוראת שעה מיום 1.6.2022 ועד יום 15.2.2024):))
: {|
! width=&quot;20%&quot; | מספר התקן !! width=&quot;40%&quot; | שם התקן !! width=&quot;40%&quot; | תנאים מיוחדים
|-
| ת&quot;י 90 חלק 2 || בנזין לרכב מנועי: בנזין נטול עופרת ||
|-
| ת&quot;י 107 חלק 1 || סולר: סולר למנועי דיזל ||
|-
| ת&quot;י 5563 || דלק סילוני (דס&quot;ל) ||
|-
| ת&quot;י 5678 || אוורור בניינים - מובילים - מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים || לעניין המוצרים שמוליכות התרמית שלהם גדולה מהמוצהר על ידי היצרן וסיווג תגובתם בשריפה קטן מהמוצהר על ידי היצרן
|-
| ת&quot;י 5731 || אסטרים מתיליים של חומצות שומניות (FAME) - לשימוש במנועי דיזל ולצורכי הסקה - דרישות ושיטות בדיקה ||
|-
| ת&quot;י 5937 || דלק לרכב מנועי - מים בתחליבי סולר למנועי שרפה פנימית - דרישות ושיטות בדיקה ||
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 1 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: שירותי תדלוק למטוסים ||
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 2 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: מסופי דלק והידרנטים בנמלי תעופה ||
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 3 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: ייצור, אחסון והפצה של דלקים תעופתיים לנמלי תעופה ||
|}
--&gt;

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 9(א)(1)(ג) ו-(5)(ג) ו-(ד)]]))) ====
=== הוראות לעניין תקנים רשמיים שאינם מבוססים על תקנים בין-לאומיים ויש בעניינם אסדרה זרה ===
@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב-3)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;גיליון בטיחות&quot; Safety data sheet (Sds) - גיליון המכיל מידע לגבי חומר מסוכן, תכונותיו והשפעתו, הסיכונים הנובעים ממנו ודרכי מניעתם;
:- &quot;תעודת בדיקה&quot; - תעודת בדיקה כאמור [[בסעיף 2ו(ב)(1) לפקודת היבוא והיצוא]].

@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-2)
: התקנים הרשמיים המפורטים [[בתוספת זו]] הם תקנים, שאינם מבוססים על תקן בין-לאומי, אשר נמצאה בעניינם אסדרה זרה כמפורט בטור ב' לצידם, לרבות תקן בין-לאומי, והם עומדים בהוראות [[סעיף 9(א)(5)(ג)]], וזאת בלבד שהתקיימו כל התנאים המפורטים בטור ג' לצידם, אם מפורטים, ושלשם הוכחת התאמת מצרך לדרישות האסדרה הנוגעת לאותם תקנים יציג העוסק את המסמכים המפורטים בטור ד' לצידם, וזאת בהתאם להוראות [[סעיף 9(א)(5)(ד)]]:
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקן !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אסדרה זרה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תנאים !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מסמכים שיש לצרף לשם הוכחת העמידה באסדרה הזרה !! {{מוקטן|טור ה'}} {{ש}} הוראות מיוחדות
|-
| ת&quot;י 139: נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022
| רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו-EC 648/2004
| : נוזל לניקוי כלי שמתקיימים בו כל אלה:
: (1) תכולת בור עד 0.5 גרם/ק&quot;ג מוצר;
: (2) למוצר בעל ערך PH 10 או יותר, או בעל ערך PH קטן מ-4 יצורף דוח בדיקה לפי נספח א' לת&quot;י 139: נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022
| : (1) גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
: (2) מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
: (3) תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת-פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
: (4) הצהרה כי המוצר אינו משתייך לקטגוריית המשנה A1 (H314) לפי EC 1272/2008 או כי ריכוז המרכיבים במוצר שלפיהם נקבע הסיווג בקטגוריית המשנה A1 לא יהיה גדול מערכי SCL של כל מרכיב כמוגדר בתקנה האמורה;
: (5) הצהרת יצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004;
: (6) הצהרה על התאמה לרמת הפריקות הביולוגית לחומרים פעילי פנים לפי תקנה EC 648/2004
|
|-
| ת&quot;י 438 חלק 1 - אבקות ניקוי - דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה, מספטמבר 2012
| רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו-EC 648/2004
| : אבקת כביסה שמתקיימים בה כל אלה:
: (1) תכולת הנתרן עד 4 גרם/ק&quot;ג לפי ISO 11885 (בהתאם לחישוב כמות האבקה המתאימה לכביסה של 1 ק&quot;ג כבסים);
: (2) פריקות ביולוגית 80% מינימום לפי EC 648/2004;
: (3) תכולת כלורידים - עד 40 גרם/ק&quot;ג לכביסה במכונה, עד 90 גרם/ק&quot;ג לכביסה ביד לפי ASTM D820;
: (4) תכולת בור עד 0.5 גרם/ק&quot;ג מוצר לפי ISO 6835
| : (1) גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
: (2) מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
: (3) תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת-פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
: (4) הצהרת היצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004
|
|-
| ת&quot;י 818 חלק 2 - חיתולים: חיתולים חד-פעמיים לתינוקות, מאוקטובר 2018
| דירקטיבה ורגולציות אירופיות המפורטות להלן: {{ש}} &lt;div direction:ltr&quot;&gt;General Product Safety Directive 2001/95/EC (GPSD); {{ש}} Regulation 1907/2006 Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH); {{ש}} Regulation 1272/2008 classification, labelling and packaging of substances and mixtures (CLP); {{ש}} Regulation 528/2012 concerning the Making Available on the Market and Use of Biocidal Products (BPR).&lt;/div&gt;
|
| הצהרת יצרן לגבי הרכב חומר סופג וחומרים הבאים במגע עם עור התינוק וכי התקיימו לעניין חומרי הגלם שמהם מיוצרים החיתולים דרישות האסדרה הזרה; אפשר להיעזר בדוגמה המופיעה בעמודים 19 עד 28 למסמך EDANA Safety Regulatory Supply Chain Info (2022) (להלן - מסמך EDANA), ואם יפורסם מסמך EDANA מעודכן - בעמודים התואמים באותו מסמך
|
|-
| ת&quot;י 1313: אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת, מאוקטובר 1988, לרבות גיליון תיקון מס' 1, מיולי 1991, גיליון תיקון מס' 2, ממרס 1999, וגיליון תיקון מס' 3, מאוגוסט 2002
| תקן אוסטרלי {{ש}} AS 2869
|
| תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן AS 2869
|
|-
| ת&quot;י 1417: אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון, מאוקטובר 2006
| רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו-EC 648/2004
| : אבקת מדיח שמתקיימים בה כל אלה:
: (1) פריקות ביולוגית 80% מינימום לפי EC 648/2004;
: (2) תכולת בור עד 0.5 גרם/ק&quot;ג מוצר לפי ISO 6835
| : (1) גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
: (2) מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
: (3) תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת-פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
: (4) הצהרת יצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004
|
|}

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ==
==== ((([[1|ההגדרה &quot;האסדרה האירופית המאומצת&quot;]] [[וסעיף 9א2]]))) ====
=== האסדרה האירופית המאומצת ===

=== חלק א': הגדרות ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5) : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;גפ&quot;מ&quot; - (((הוראה שעה עד יום 14.7.2026):)) גז פחמימני מעובה;
:- &quot;מדינה מוכרת&quot; - מדינות החברות באיחוד האירופי, אוסטרליה, איסלנד, ארצות הברית, בריטניה, יפן, נורבגיה, ניו זילנד, קנדה ושוויץ;
:- &quot;מוצרי גפ&quot;מ&quot; - (((הוראה שעה עד יום 14.7.2026):)) מכלי גפ&quot;מ, שסתומים לגלילי גז, זרנוקים לגפ&quot;מ, מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה, מכשירים מיטלטלים הצורכים גפ&quot;מ, תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;מ, מוני גז, מחממי מים ביתיים מוסקים בגז, שסתומים ידניים לגפ&quot;מ ווסתי לחץ לגפ&quot;מ;
:- &quot;מכלי גפ&quot;מ&quot; - (((הוראה שעה עד יום 14.7.2026):)) מכלי גפ&quot;מ למילוי חוזר ומכלי גפ&quot;מ שלא למילוי חוזר;
:- &quot;מעבדת בדיקה&quot; - (((הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):)) כהגדרתה [[בסעיף 2א לפקודת היבוא והיצוא]];
:- &quot;מעבדה מאושרת&quot; - (((הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):)) כהגדרתה [[בסעיף 12(א)(1)]];
:- &quot;ספק&quot; - מי שהיבואן מתקשר עימו לאספקת המצרך למטרת יבוא והוא אינו היצרן;
:- &quot;תקן מקובל&quot; - (((הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):)) תקן אירופי, תקן בינלאומי או תקן לאומי, שעמידה בו מעידה על התאמת המצרך לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו, והוא מקובל בשוק האירופאי המשותף להוכחת העמידה באותה אסדרה;
:- &quot;SDS&quot; ‏(Safety Data Sheet) - גיליון בטיחות חומרים המפרט את הרכיבים הכימיים הקיימים בחומר הכלול במצרך.

=== חלק ב': האסדרה האירופית המאומצת, מועד תחילתה ותנאים להחלתה (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ה) ===

@ 1. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/48/oj | Directive 2009/48/EC of the European Parliament and of the Council of 18 June 2009 on the safety of toys (TSD) - דירקטיבה לבטיחות צעצועים]] -
: (א) תחילתה - ג' בשבט התשפ&quot;ה (1 בפברואר 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם [[בסעיף 10ה]] או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי [[סעיף 12]].

@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ה-3) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/988/oj | Regulation (EU) 2023/988 of the European Parliament and of the Council of 10 May 2023 on general product safety (GPSR) - רגולציה לבטיחות מוצרי צריכה]] -
: (א) תחילתה - ג' בשבט התשפ&quot;ה (1 בפברואר 2025); ואולם לעניין מוצצים ופטמות, מחזיקי מוצץ ובקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, תחילתה ביום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול לעניין מיתקנים למשחקי ילדים, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם [[בסעיף 10ה]] או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי [[סעיף 12]];
:: (2) ההוראה לא תחול לעניין מוצרי תינוקות אלה: מוצצים ופטמות, מחזיק מוצץ, בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם [[בסעיף 10ה]] או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי [[סעיף 12]];
:: (3) (((פקעה).))

@ 3. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1907/oj | Regulation (EC) No 1907/2006 of the European Parliament and of the Council of 18 December 2006 concerning the Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH) - רגולציה לרישום, הערכה והגבלה של כימיקלים]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 4. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/10/oj | Commission Regulation (EU) No 10/2011 of 14 January 2011 on plastic materials and articles intended to come into contact with food - רגולציה לחומרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה [[בסעיף 10ה]], או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

@ 5. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ה-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/35/oj | Directive 2014/35/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of electrical equipment designed for use within certain voltage limits (LVD) - דירקטיבה לבטיחות מכשירי חשמל המוזנים ממתח נמוך (עד 1,000 וולט)]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]], ואולם לעניין כבלי חשמל במתח נמוך תחילתה ביום כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027);
: (ב) (((הוראת שעה מיום 2.3.2026 עד 15.2.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על מזגנים שגזי הקירור בהם מסוג A2 ו–A3, זאת למעט מזגנים כאמור שהם מזגנים ניידים שכמות הגז בהם אינה עולה על 300 גרם.

@ 6. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/30/oj | Directive 2014/30/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to electromagnetic compatibility (EMC) - דירקטיבה למניעת הפרעות אלקטרומגנטיות]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 7. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/648/oj | Regulation (EC) No 648/2004 of the European Parliament and of the Council of 31 March 2004 on detergents - רגולציה לדטרגנטים]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025).

@ 8. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1272/oj | Regulation (EC) No 1272/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on classification, labelling and packaging of substances and mixtures (CLP) - רגולציה לסיווג, תיוג ואריזה של חומרים ותערובות מסוכנים]] -
: (א) תחילתה - ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) על העוסק להחזיק ב-SDS;
:: (2) במקום שבו נדרש לסמן &quot;poison center&quot;, יסמן העוסק &quot;המכון הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות בקריה הרפואית רמב&quot;ם&quot;.

@ 9. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1975/324/oj | Council Directive 75/324/EEC of 20 May 1975 on the approximation of the laws of the Member States relating to aerosol dispensers (Aerosol) - דירקטיבה למכלי לחץ מסוג אירוסול]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 10. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/425/oj | Regulation (EU) 2016/425 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on personal protective equipment (PPE) - רגולציה לציוד הגנה אישי]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 11. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2010/35/oj | Directive 2010/35/EU of the European Parliament and of the Council of 16 June 2010 on transportable pressure equipment (TPED) - דירקטיבה לציוד לחץ נייד]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]]; (((הוראה שעה עד יום 14.7.2026):)) ואולם לעניין מוצרי גפ&quot;מ, תחילתם ביום כ&quot;ט בתמוז התשפ&quot;ו (14 ביולי 2026);
: (ב) (((הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על מכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
::: (ב) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
::: (ג) העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה.

@ 12. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/29/oj | Directive 2014/29/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of simple pressure vessels (SPVD) - דירקטיבה למכלי לחץ פשוטים]] -
: (א) תחילתה - שנתיים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]];
: (ב) (((הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על מכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
::: (ב) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
::: (ג) העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה.

@ 13. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/38/oj | Directive 2014/68/EU of the European Parliament and of the Council of 15 May 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of pressure equipment (PED) - דירקטיבה לציוד לחץ]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]]; (((הוראה שעה עד יום 14.7.2026):)) ואולם לעניין מוצרי גפ&quot;מ, תחילתם ביום כ&quot;ט בתמוז התשפ&quot;ו (14 ביולי 2026);
: (ב) (((הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על דודי קיטור ומכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
::: (ב) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
::: (ג) העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
:::: (1) לעניין דודי קיטור - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
:::: (2) לעניין מכלי לחץ - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.

@ 14. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2006/42/oj | Directive 2006/42/EC of the European Parliament and of the Council of 17 May 2006 on machinery (MD) - דירקטיבה למכונות]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]]; ואולם לעניין אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים תחילתה ביום י&quot;ט באלול התשפ&quot;ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין אופניים עם מנוע עזר שאינם אופני הרים תחילתה ביום כ&quot;ו בסיוון התשפ&quot;ז (1 ביולי 2027); לעניין פרט זה, &quot;אופניים עם מנוע עזר&quot; - כהגדרתם [[בתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
: (ב) (((הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על המצרכים המפורטים להלן, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים לצידם:
::: (א) אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים - העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], המעידים על עמידה בדרישות התקן האירופי המתואם EN 15194 וגם בדרישות התקן המקובל EN 17404;
::: (ב) במות הרמה, פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים -
:::: (1) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
:::: (2) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
:::: (3) העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
::::: (א) לעניין במות הרמה - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
::::: (ב) פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.

@ 15. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/33/oj | Directive 2014/33/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to lifts and safety components for lifts (LIFTS) - דירקטיבה למעליות, מעלונים ורכיביהם]] -
: (א) תחילתה - ביום כ&quot;ו בסיוון התשפ&quot;ז (1 ביולי 2027).

@ 16. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/305/oj | Regulation (EU) No 305/2011 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2011 laying down harmonised conditions for the marketing of construction products (CPR) - רגולציה לחומרי בנייה]] -
: (א) תחילתה - שנתיים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 17. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/1542/oj | Regulation (EU) 2023/1542 of the European Parliament and of the Council of 12 July 2023 concerning batteries and waste batteries ((-)) רגולציה לסוללות]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 18. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/1935/oj | Regulation (EC) No 1935/2004 of the European Parliament and of the Council of 27 October 2004 on materials and articles intended to come into contact with food (FCM) - רגולציה לחומרים ומצרכים הבאים במגע עם מוצרי מזון]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;א (1 במרץ 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה [[בסעיף 10ה]], או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

@ 19. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1984/500/oj | Council Directive - 84/500/EEC of 15 October 1984 on the approximation of the laws of the Member States relating to ceramic articles intended to come into contact with foodstuffs - דירקטיבה לפריטי קרמיקה הבאים במגע עם מוצרי מזון]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה [[בסעיף 10ה]], או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

@ 20. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/53/oj | Directive 2014/53/EU of the European Parliament and of the Council of 16 April 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of radio equipment (RED) - דירקטיבה לציוד רדיו]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 21. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/125/oj | Directive 2009/125/EC of the European Parliament and of the Council of 21 October 2009 establishing a framework for the setting of ecodesign requirements for energy - related products (ErP) - דירקטיבה לדרישות עיצוב אקולוגי למוצרים הקשורים לאנרגיה]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]];
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על מכשיר צורך אנרגיה כמשמעותו [[בחוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989]] (להלן - חוק מקורות ((&lt;s&gt;ה&lt;/s&gt;))אנרגיה) (להלן - מכשיר צורך אנרגיה), לעניין תחום שהוסדר לפי [[חוק מקורות אנרגיה]], ובכלל זה לעניין דרישת הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי, או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית.

@ 22. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/426/oj | Regulation (EU) 2016/426 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on appliances burning gaseous fuels (GAR) - רגולציה לציוד בעירה מוזן בגזים]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]]; (((הוראה שעה עד יום 14.7.2026):)) ואולם לעניין מוצרי גפ&quot;מ, תחילתם ביום כ&quot;ט בתמוז התשפ&quot;ו (14 ביולי 2026).

@ 23. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/1369/oj | Regulation (EU) 2017/1369 of the European Parliament and of the Council of 4 July 2017 setting a framework for energy labelling - רגולציה לסימון אנרגטי]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]];
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על מכשיר צורך אנרגיה לעניין תחום שהוסדר לפי [[חוק מקורות אנרגיה]], ובכלל זה לעניין דרישת הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי, או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית.

@ 24. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/745/oj | Regulation (EU) 2017/745 of the European Parliament and of the Council of 5 April 2017 on medical devices (MDR) - רגולציה למכשור רפואי]] -
: (א) תחילתה - ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) לעניין תרמומטר רפואי - נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית.

@ 25. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/42/oj | Directive 93/42/EEC of 14 June 1993 concerning medical devices (MDD) - דירקטיבה למכשור רפואי]] -
: (א) תחילתה - ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) לעניין תרמומטר רפואי - נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית.

@ 26. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/528/oj | Regulation (EU) No 528/2012 of the European Parliament and of the Council of 22 May 2012 concerning the making available on the market and use of biocidal products - רגולציה למוצרים ביוצידיים]] -
: (א) תחילתה - ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025).

@ 27. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1223/oj | Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council of 30 November 2009 on cosmetic products - רגולציה למוצרי קוסמטיקה]] -
: (א) תחילתה - שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 28. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2019/1021/oj | Regulation (EU) 2019/1021 (([sc. 1021/2019])) of the European Parliament and of the Council of 20 June 2019 on persistent organic pollutants (POP) - רגולציה למזהמים אורגניים]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025).

@ 29. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1007/oj | Regulation (EU) No 1007/2011 of the European Parliament and of the Council of 27 September 2011 on textile fibre names and related labelling and marking of the fibre composition of textile products - רגולציה לסימון מוצרי טקסטיל]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025).

@ 30. : ההוראה המחייבת - [[ http://data.europa.eu/eli/reg/2014/129/oj | Regulation No 129 of the Economic Commission for Europe of the United Nations (UN/ECE) - Uniform provisions concerning the approval of enhanced Child Restraint Systems used on board of motor vehicles (ECRS) - רגולציה להתקני ריסון ברכב לילדים]] -
: (א) תחילתה - ג' בשבט התשפ&quot;ה (1 בפברואר 2025).

@ 31. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/32/oj | Directive 2014/32/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of measuring instruments (MID) - דירקטיבה למכשירי מדידה]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]]; (((הוראה שעה עד יום 14.7.2026):)) ואולם לעניין מוצרי גפ&quot;מ, תחילתם ביום כ&quot;ט בתמוז התשפ&quot;ו (14 ביולי 2026).

@ 32. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2004/42/oj | Directive 2004/42/EC of the European Parliament and of the Council of 21 April 2004 on the limitation of emissions of volatile organic compounds due to the use of organic solvents in certain paints and varnishes and vehicle refinishing products - דירקטיבה לתרכובות אורגניות נדיפות בצבעים ובציפויים או לכות]] -
: (א) תחילתה - ז' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025).

@ 33. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/11/oj | Commission Directive 93/11/EEC of 15 March 1993 concerning the release of the N-nitrosamines and N-nitrosatable substances from elastomer or rubber teats and soothers - דירקטיבה לשחרור תרכובות ניטרוזמינים ממוצצים ומפטמות שעשויים מגומי או מאלסטומר]] -
: (א) תחילתה - תחילתה ביום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025).

@ 34. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2020/2184/oj | Directive (EU) 2020/2184 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2020 on the quality of water intended for human consumption - דירקטיבה למי שתייה]] -
: (א) תחילתה - שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 35. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1998/70/oj | Directive 98/70/EC of the European Parliament and of the Council of 13 October 1998 relating to the quality of petrol and diesel fuels - דירקטיבה לאיכות דלקים]] -
: (א) תחילתה - שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]];
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול לעניין דלק ביולוגי, דלק סינתטי, ביומסה וביוגז, כהגדרתם בהוראה המחייבת כאמור;
:: (2) לעניין לחץ אדים יחולו ההוראות האלה:
::: (א) בבנזין - בהתאם לתקן הרשמי ת&quot;י 90 חלק 2;
::: (ב) בסולר - בהתאם לתקן הרשמי ת&quot;י 107 חלק 1;
:: (3) לעניין מוספים דטרגנטים וחומרים מונעי קצף יחולו ההוראות האלה:
::: (א) בבנזין - בהתאם לתקן הרשמי ת&quot;י 90 חלק 2;
::: (ב) בסולר - בהתאם לתקן הרשמי ת&quot;י 107 חלק 1.

@ 36. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/2405/oj | Regulation (EU) 2023/2405 of the European Parliament and of the Council of 18 October 2023 on ensuring a level playing field for sustainable air transport (ReFuelEU Aviation) - רגולציה לדלק תעופתי]] -
: (א) תחילתה - שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]];
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול לעניין דלק תעופתי בר-קיימה (SAF) ודלק סילוני סינתטי כהגדרתם בהוראה המחייבת כאמור.

@ 37. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2011/65/oj | Directive 2011/65/EU of the European Parliament and of the Council of 8 June 2011 on the restriction of the use of certain hazardous substances in electrical and electronic equipment (RoHS) - דירקטיבה לשימוש בחומרים מסוכנים בציוד חשמלי אלקטרוני]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 38. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/34/oj | Directive 2014/34/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to equipment and protective systems intended for use in potentially explosive atmospheres (ATEX) - דירקטיבה לציוד ולמערכות מיגון בסביבה פוטנציאלית לפיצוץ]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 39. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2000/14/oj | Directive 2000/14/EC of the European Parliament and of the Council of 8 May 2000 on the approximation of the laws of the Member States relating to the noise emission in the environment by equipment for use outdoors (NOI) - דירקטיבה למפגעי רעש בשימוש בציוד חוץ]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 40. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/273/oj | Regulation (EU) 2024/573 of the European Parliament and of the Council of 7 February 2024 on fluorinated greenhouse gases (F-gas) - רגולציה לגזי חממה פלאורידיים]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 41. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2022/1616/oj | Commission Regulation (EU) 2022/1616 of 15 September 2022 on recycled plastic materials and articles intended to come into contact with foods - רגולציה לפלסטיק ממוחזר שבא במגע עם מזון]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025).

@ 42. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/1230/oj | Regulation (EU) 2023/1230 of the European Parliament and of the Council of 14 June 2023 on machinery - רגולציה למכונות]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]]; ואולם לעניין אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים תחילתה ביום י&quot;ט באלול התשפ&quot;ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין אופניים עם מנוע עזר שאינם אופני הרים תחילתה ביום כ&quot;ו בסיוון התשפ&quot;ז (1 ביולי 2027); לעניין פרט זה, &quot;אופניים עם מנוע עזר&quot; - כהגדרתם [[בתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
: (ב) (((הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על המצרכים המפורטים להלן, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים לצידם:
::: (א) אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים - העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], המעידים על עמידה בדרישות התקן האירופי המתואם EN 15194 וגם בדרישות התקן המקובל EN 17404;
::: (ב) במות הרמה, פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים -
:::: (1) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
:::: (2) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
:::: (3) העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
::::: (א) לעניין במות הרמה - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
::::: (ב) פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.

@ 43. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/30/oj | Directive 2009/30/EC of the European Parliament and of the Council of 23 April 2009 amending Directive 98/70/EC as regards the specification of petrol, diesel and gas-oil and introducing a mechanism to monitor and reduce greenhouse gas emissions and amending Council Directive 1999/32/EC as regards the specification of fuel used by inland waterway vessels and repealing Directive 93/12/EEC - דירקטיבה למפרטים לבנזין, סולר ודלק והכנסת מנגנון לניטור והפחתת פליטת גזי חממה]] -
: (א) תחילתה - 3 שנים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

=== חלק ג': תנאים נוספים ===
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, על מצרך המתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
: (1) המצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי, למעט חובות סימון הקבועות בתקן הרשמי, והכול אלא אם כן נקבע אחרת [[בתוספת זו]];
: (2) אם המצרך הוא מכשיר חשמלי או ציוד חשמלי כמשמעותם לפי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] - הוא מתאים לדרישות לפי [[החוק האמור]];
: (3) אם המצרך הוא מכשיר חשמלי מיטלטל, כמשמעותו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש&quot;ן-1990]] - הוא מתאים לדרישות לפי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]], ולפי [[תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל)|התקנות האמורות]];
: (4) אם המצרך בא במגע עם מי שתייה, הוא מתאים לדרישות לפי [[סעיף 52ב(א) לפקודת בריאות העם, 1940]];
: (5) אם המצרך הוא נוזל לניקוי כלים ידני שחל עליו ת&quot;י 139, או אבקות לניקוי כלים למדיח כלים, שחל עליהן ת&quot;י 1417 - כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 גרם לק&quot;ג;
: (6) אם המצרך הוא אבקת ניקוי שחל עליה ת&quot;י 438 חלק 1, הוא מתאים לדרישות האלה:
:: (א) כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 גרם לק&quot;ג;
:: (ב) כמות הכלורידים לא תעלה על 40 גרם לק&quot;ג לאבקה המיועדת לכביסה במכונה ולא תעלה על 90 גרם לק&quot;ג לאבקה המיועדת לכביסה ידנית;
:: (ג) כמות הנתרן לא תעלה על 4 גרם לכמות האבקה המתאימה לכביסה של 1 ק&quot;ג כבסים על פי הוראות היצרן;
: (7) אם המצרך הוא מכל מיטלטל למילוי חוזר לגז פחמימני מעובה (להלן - מכל מיטלטל), שחל עליו ת&quot;י 70 חלק 1, הוא מתאים לדרישות אלה:
:: (א) המכל מסומן בשם ספק הגז או בסימן זיהוי שלו;
:: (ב) מסביב לשסתום המכל יש אמצעי הגנה מפני נזק המהווה חלק אינטגרלי מהמכל;
: (8) אם המצרך הוא מכשיר גז ביתי לאפייה, לבישול ולצלייה, שחל עליו ת&quot;י 907 חלק 1 - לכל מבער יש אמצעי בקרה להבטחת להבה הסוגר את מעבר הגז למבער כשהלהבה כבה;
: (9) אם המצרך הוא תנור מיטלטל לחימום חלל, ללא ארובה, המופעל בגז פחמימני מעובה, שחל עליו ת&quot;י 995 חלק 1 - מותקן על התנור או בסמוך אליו ברז ניתוק ראשי המפסיק את זרימת הגז לתנור במקרה של כיבוי התנור.

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ==
==== ((([[סעיף 9א4]]))) ====
=== הפרות ===

== תוספת שביעית (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ==
==== ((([[סעיף 9(א6)]]))) ====
=== חקיקת משנה הכוללת הפניה לתקן רשמי או הקובעת הוראה המגבילה ייצור, יבוא, מכירה או שימוש במצרך שחל לגביו תקן רשמי ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! שם החיקוק !! הסעיפים בחיקוק הכוללים הפניה לתקן רשמי או שקבועה בהם הוראה המגבילה ייצור, יבוא, מכירה או שימוש במצרך !! האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר
|-
| || ||
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בשבט תשי&quot;ג (20 בינואר 1953).
&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, שר האוצר, ממלא מקום ראש הממשלה
* פרץ ברנשטיין, שר המסחר והתעשיה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>ibenkv9mc81cledpwa6pwxiu36qmzam</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התקנים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>316547</id>
    <revision>
      <id>3022397</id>
      <parentid>2994774</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T11:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022381] תיקון התוספת החמישית + הוראת שעה מס' 3 לתוספת החמישית</comment>
      <origin>3022397</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="399886" sha1="gulgrt5cjpr6i8lluh5x8r3yk3t775r" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התקנים, תשי״ג–1953}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000626}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ג, 30|חוק התקנים|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209802.pdf}}, {{ח:תיבה|40|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317382.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 47|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317383.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 22|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209800.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 34|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209799.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 99|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 414|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 722|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 430|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 402|חוק ציוד רפואי|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300799.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 4|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301598.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 162|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 184|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf}}, {{ח:תיבה|458|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 249|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 151|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4192817.pdf}}, {{ח:תיבה|1402|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3018|החלפת התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10190.pdf}}, {{ח:תיבה|3796|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10303.pdf}}, {{ח:תיבה|3797|תיקון התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 356|תיקון התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10402.pdf}}, {{ח:תיבה|359|תיקון התוספת הרביעית לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10402.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10421.pdf}}, {{ח:תיבה|1030|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10557.pdf}}, {{ח:תיבה|1031|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10557.pdf}}, {{ח:תיבה|1762|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10645.pdf}}, {{ח:תיבה|2140|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10758.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 90|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10806.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) [תשפ״ג] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10893.pdf}}, {{ח:תיבה|1696|תיקון התוספת השלישית לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11156.pdf}}, {{ח:תיבה|1750|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11161.pdf}}, {{ח:תיבה|1816|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11173.pdf}}, {{ח:תיבה|3802|תיקון התוספת השלישית לחוק (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11497.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 774|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11662.pdf}}, {{ח:תיבה|1122|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11738.pdf}}, {{ח:תיבה|1122|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11738.pdf}}, {{ח:תיבה|1618|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 30|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12055.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12181.pdf}}, {{ח:תיבה|1422|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12292.pdf}}, {{ח:תיבה|2310|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12451.pdf}}, {{ח:תיבה|2318|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12452.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ב, 4074|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3904|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 6986|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12270.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 9067|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13734.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 3294|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14182.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מכון התקנים הישראלי והממונה על התקינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מכון התקנים הישראלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: יושב ראש המכון וסגנו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועד הפועל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: המנהל הכללי של המכון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדות בתחום התקינה במכון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: תקנון המכון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: הממונה על התקינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עיבוד תקן והכרזה על תקן רשמי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אימוץ תקן בין־לאומי, שמירה על תקן רשמי ואחריות עוסק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: אימוץ אסדרה אירופית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ביקורת והבטחת השמירה על תקן רשמי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תו תקן ותו תעודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: תעודות בדיקה להתאמה לתקן ובדיקת מצרכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: איסורים ופטורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: אמצעי אכיפה מינהליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: צווים והתחייבות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|שינוי לאומי מתחייב}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|שינוי גופים המנויים בחוק}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|תקנים מוחרגים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|הוראות לעניין תקנים רשמיים שאינם מבוססים על תקנים בין־לאומיים ויש בעניינם אסדרה זרה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|האסדרה האירופית המאומצת}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: האסדרה האירופית המאומצת, מועד תחילתה ותנאים להחלתה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: תנאים נוספים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית: {{מוקטן|הפרות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|חקיקת משנה הכוללת הפניה לתקן רשמי או הקובעת הוראה המגבילה ייצור, יבוא, מכירה או שימוש במצרך שחל לגביו תקן רשמי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשי״ג, תשי״ח, תשל״א, תשנ״ח, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח־2, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד לשכות המסחר“, ”התאחדות המלאכה והתעשייה“, ”התאחדות התעשיינים בישראל“, ”התאחדות בוני הארץ“, ”לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל“ ו”רשות ההסתדרות לצרכנות“ – כל אחד מאלה או גוף אחר שיבוא במקומם בהתאם לצו שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האסדרה האירופית המאומצת“ – ההוראות המחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} על עדכוניהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א2|סעיף 9א2}}, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}}, ובהתאם למועדי התחילה הקבועים בה, ובכלל זה הנספחים (Annex) שלהן, והעדכונים של אותם נספחים כפי שפורסם ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א2|סעיף 9א2(ה)}}, לפי העניין, והכול בכפוף לתנאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|באותה תוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החריגים“ – ועדת החריגים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המועצה להשכלה גבוהה“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד להשכלה גבוהה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד שקיבל הכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(2)}} מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה להשכלה גבוהה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“, ”הממונה על התקינה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך“ – מטלטלים וכן כל מבנה או מיתקן, אפילו הם מחוברים למקרקעים, להוציא רפואות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט“ – תיאור תכונותיו של מצרך, ובכלל זה פרטים אלה כולם או מקצתם: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו וממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו, אריזתו ושאר תכונות של מצרך ושל חלקיו וחמריו שידרוש אותן המכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ לרבות שיווק, גרם מכירה, החזקה לשם מכירה, חליפין או השכרה; החזקה לשם מכירה תיחשב גם כל החזקת מצרך במקום העסק או במקום אחר, בכמות ובנסיבות שאינן שכיחות בשימוש לצורך עצמי. זולת אם יוכיח המחזיק כי אין הוא מחזיקו לשם מכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד הכלכלה והתעשייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1) ו־(א1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת היבוא והיצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זה“ לרבות התקנות שהותקנו והצווים או האכרזות שניתנו לפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}} (להלן – חוק החברות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי לאומי“ – שינוי בתקן לעומת התקן הבין־לאומי שעליו הוא מתבסס, שאינו שינוי לאומי מתחייב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי לאומי מתחייב“ – שינוי לאומי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, וכן שינוי שהורה עליו הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ה4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 19“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|חוק התקנים (תיקון מס׳ 19), התשפ״ד–2024}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הכלכלה והתעשייה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מכון התקנים הישראלי והממונה על התקינה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מכון התקנים הישראלי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|2|מכון התקנים תאגיד וגוף מבוקר|תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} מכון התקנים הישראלי (בחוק זה – המכון) הוא תאגיד כשר לכל זכות וחובה ופעולה משפטית ועומד לבקרתו של מבקר המדינה.

{{ח:סעיף|2א|מטרות המכון|תיקון: תשל״א, תשל״ט}}
{{ח:ת}} מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.

{{ח:סעיף|3|מוסדות המכון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ואלה מוסדות המכון:
{{ח:תת|(1)}} יושב ראש המכון וסגנו;
{{ח:תת|(2)}} הועד הפועל;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: יושב ראש המכון וסגנו|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|3א|יושב ראש המכון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר ימנו את יושב ראש המכון; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של יושב ראש המכון תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש המכון –
{{ח:תתת|(1)}} יהיה יושב ראש הוועד הפועל;
{{ח:תתת|(2)}} יציג יחד עם המנהל הכללי של המכון, את תכניות העבודה השנתיות של המכון לשר, לאחר אישורן בידי הוועד הפועל;
{{ח:תתת|(3)}} יהיו נתונות לו סמכויות שנקבעו לפי חוק זה וכן סמכויות נוספות שנקבעו בתקנון המכון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|3ב|יושב ראש המכון – סייגים למינוי והפסקת כהונה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה אדם ליושב ראש המכון בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר כנסת או חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני או חבר בגוף בוחר של מפלגה; לעניין זה, ”מפלגה“, ”גוף מדיני“, ”גוף בוחר של מפלגה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא המנהל הכללי של המכון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עובד המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא עובד המכון;
{{ח:תתת|(5)}} הוא אינו אזרח ישראלי;
{{ח:תתת|(6)}} הוא עובד, נושא משרה או חבר בנשיאות הארגונים העסקיים או באיגוד לשכות המסחר, או בגופים החברים בהם;
{{ח:תתת|(7)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המכון יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר ולשר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} השר ושר האוצר נוכחו כי הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות או משש ישיבות שקיים הוועד הפועל בשנה אחת;
{{ח:תתת|(3)}} השר ושר האוצר נוכחו, לאחר התייעצות עם הוועד הפועל, כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} השר ושר האוצר נוכחו כי הוא פעל, במעשה או במחדל, בדרך הפוגעת ביכולת המכון לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין;
{{ח:תתת|(5)}} התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם לפי דין לכהן כיושב ראש המכון.
{{ח:תת|(ג)}} חדל יושב ראש המכון לכהן בתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), יפעלו השר ושר האוצר, בהקדם האפשרי, למינוי יושב ראש למכון במקומו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|3ג|סגן יושב ראש המכון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועד הפועל יבחר את סגן יושב ראש המכון (להלן – הסגן) מקרב חבריו, ובלבד שלא התקיימו בו הסייגים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ב|בסעיף 3ב(א)(1) עד (5) ו־(7)}}; נוסף על כך, ובלי לגרוע מהאמור, היה הסגן הקודם נציג של אחד מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בסעיף 3ו(א)(3), (4) או (5)}}, לא יבחר הוועד הפועל סגן שהוא נציג של אותו הגוף; לעניין זה, יראו את הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בפסקאות (3) ו־(4) של הסעיף האמור}} כאותו גוף.
{{ח:תת|(ב)}} הסגן ישמש ממלא מקום יושב ראש המכון בהעדרו של היושב ראש, אם נבצר מהיושב ראש למלא את תפקידיו או אם חדל לכהן וטרם מונה יושב ראש חדש למכון.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של הסגן תהיה שנתיים, ואולם אם נבצר מיושב ראש המכון למלא את תפקידו דרך קבע או חדל מלכהן, לא ימלא הסגן את מקומו של יושב ראש המכון לתקופה העולה על שישה חודשים; לא מונה יושב ראש מכון חדש עד תום התקופה האמורה – יבחר הוועד הפועל סגן חדש בהתאם להוראות סעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועד הפועל|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|3ד|תפקידי הוועד הפועל וסמכויותיו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} אלה תפקידי הוועד הפועל וסמכויותיו:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את המדיניות הכללית של המכון, בהתאם למטרות המכון;
{{ח:תת|(2)}} לאשר את תכניות העבודה השנתיות שהגיש לו המנהל הכללי של המכון, בשים לב לכך שהן לא סותרות את מדיניות הממשלה;
{{ח:תת|(3)}} לאשר את התקציב השנתי של המכון ואת תקן העובדים במכון;
{{ח:תת|(4)}} לנהל את רכוש המכון ולפקח עליו;
{{ח:תת|(5)}} לעקוב אחר יישום המדיניות, תכניות העבודה והתקציבים של המכון;
{{ח:תת|(6)}} לאשר תחומי פעילות חדשים של המכון, בכפוף למטרות המכון;
{{ח:תת|(7)}} למנות מקרב חבריו, סגן ליושב ראש המכון, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}};
{{ח:תת|(8)}} למנות רואה חשבון מבקר למכון;
{{ח:תת|(9)}} למנות חברים למינהלת לעניין מתן היתר לסימון מצרכים בתו־תקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ב1)}};
{{ח:תת|(10)}} לקבוע את השכר ואת תנאי העבודה האחרים של המנהל הכללי של המכון ושל נושאי תפקידים בכירים אלה: סגן המנהל כללי של המכון, מנהלי האגפים, המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של המכון וכן נושאי תפקידים בכירים נוספים במכון שיקבע הוועד הפועל;
{{ח:תת|(11)}} לפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי של המכון ופעולותיו;
{{ח:תת|(12)}} לאשר, על פי המלצת המנהל הכללי של המכון, את מינוים של נושאי תפקידים בכירים במכון כאמור בפסקה (10);
{{ח:תת|(13)}} לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המכון ובהערות רואה החשבון המבקר לגביה, לאשר את הדוחות הכספיים, ולאחר אישור הדוחות הכספיים – לדון בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון המבקר, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו;
{{ח:תת|(14)}} להקים ועדות מרכזיות לענפי משק שונים ולענפי ייצור שונים במשק, כאמור {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן ה׳}}, ולקבוע את תחום פעולתן;
{{ח:תת|(15)}} להקים ועדות קבועות או ארעיות שאינן ועדות כאמור {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן ה׳}}, למעט הוועדה הממנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3טז|סעיף 3טז(ה)}}, למנות להן יושב ראש ולקבוע את סמכויותיהן, כך שהרכבן ייקבע בשים לב לתחומי פעולתן ויאזן ככל האפשר בין הגופים המיוצגים בוועד הפועל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בסעיף 3ו}}.

{{ח:סעיף|3ה|סמכות שיורית של הוועד הפועל|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} סמכות במסגרת תחומי פעילות המכון, שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המכון, רשאי הוועד הפועל להפעילה.

{{ח:סעיף|3ו|הרכב הוועד הפועל|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בוועד הפועל יכהנו חמישה עשר חברים, והם:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש המכון;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה נציגי ממשלה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הממונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עובד המשרד הבקי בתחום הייבוא, שימנה המנהל הכללי של המשרד;
{{ח:תתתת|(ג)}} עובד משרד ראש הממשלה הבקי בתחום האסדרה או הכלכלה, שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה;
{{ח:תתתת|(ד)}} עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שתמנה התאחדות בוני הארץ;
{{ח:תתת|(5)}} שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שתמנה רשות ההסתדרות לצרכנות;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שתמנה המועצה הישראלית לצרכנות;
{{ח:תתת|(8)}} שני נציגים שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שאחד מהם הוא איש סגל אקדמי במוסד להשכלה גבוהה;
{{ח:תתת|(9)}} נציג שייבחר מקרב עובדי המכון.
{{ח:תת|(ב)}} נציג שתמנה התאחדות המלאכה והתעשייה יוזמן להשתתף בישיבות הוועד הפועל, ואולם לא תהיה לו זכות הצבעה בהן; על הנציג כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ז|סעיפים 3ז}} {{ח:פנימי|סעיף 3ט|ו־3ט}}, וזכויות הנתונות לחבר הוועד הפועל לשם השתתפותו בישיבות הוועד הפועל, וכן חובות החלות לפי חוק זה על חבר הוועד הפועל ובכלל זה הוראות תקנון המכון ובהן הוראות לעניין הפסקת כהונה.
{{ח:תת|(ג)}} המכון יפרסם את שמות חברי הוועד הפועל שמונו לפי סעיף קטן (א) ואת שם הנציג שמונה לפי סעיף קטן (ב), וכן את הרכב הוועד הפועל המכהן, בהודעה באתר האינטרנט של המכון.

{{ח:סעיף|3ז|ממלא מקום חבר הוועד הפועל|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שמינה חבר בוועד הפועל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בסעיף 3ו}}, רשאי למנות לו ממלא מקום.

{{ח:סעיף|3ח|תוקף פעולות הוועד הפועל|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} קיום הוועד הפועל, סמכויותיו ותוקף החלטותיו לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועד הפועל, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריו מכהנים כדין.

{{ח:סעיף|3ט|תקופת כהונה של חבר הוועד הפועל וממלא מקומו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} חבר הוועד הפועל וממלא מקומו, למעט הממונה, ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: המנהל הכללי של המכון|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|3י|המנהל הכללי של המכון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועד הפועל ימנה מנהל כללי למכון מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדה לאיתור מועמדים (בסעיף זה – ועדת האיתור); ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים והם:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש המכון והוא יהיה יושב ראש ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המשרד המכהן בוועד הפועל, שיבחר המנהל הכללי של המשרד;
{{ח:תתת|(3)}} עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל;
{{ח:תתת|(4)}} שני חברים נוספים שיבחר הוועד הפועל מתוך חבריו שאינם נציגי הממשלה, ובלבד שלא ייבחרו שני חברים שהם נציגים של אותו גוף מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בסעיף 3ו(א)(3), (4), (5) או (8)}}, ולעניין זה, יראו את הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בפסקאות (3) ו־(4) של אותו סעיף}} כאותו גוף.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת האיתור להמליץ על מועמד יחיד.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור לבין עניין אישי שלו; בסעיף זה, ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה.
{{ח:תת|(ד)}} על מינוי המנהל הכללי יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 37|סעיף 37(ב) ו־(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, בשינויים המחויבים, והוא ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוועד הפועל יקבע, באישור השר ושר האוצר, אמות מידה לבחירת מועמדים לכהונת מנהל כללי למכון.
{{ח:תת|(ו)}} קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד ששלושה חברי ועדה לפחות מכהנים כדין.
{{ח:תת|(ז)}} ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ח)}} החלטת ועדת האיתור תתקבל ברוב קולות של חברי הוועדה ותהיה מנומקת.

{{ח:סעיף|3יא|תקופת כהונה של המנהל הכללי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} תקופת כהונתו של המנהל הכללי תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

{{ח:סעיף|3יב|סמכויות המנהל הכללי ותפקידיו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} למנהל הכללי של המכון יהיו נתונות כל סמכויות הניהול והביצוע של המכון שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה גיבוש תכניות העבודה של המכון שיובאו לאישור הוועד הפועל.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדות בתחום התקינה במכון|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|3יג|ועדת התיאום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועד הפועל יקים ועדת תיאום שתפקידה לתאם את עבודת התקינה במכון, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של המכון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} יושבי ראש הוועדות המרכזיות;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} אחד מנציגי ארגוני הצרכנים החברים בוועד הפועל המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בסעיף 3ו(6) ו־(7)}};
{{ח:תתת|(6)}} נציג שימנה איגוד לשכות המסחר.
{{ח:תת|(ב)}} על נציגים כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(6) יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי חוק זה החלות על חבר הוועד הפועל.

{{ח:סעיף|3יד|ועדות מרכזיות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} במכון יפעלו ועדות לעניין קביעת התקינה בענף מסוים או בתחום מסוים ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן זה}} – ועדות מרכזיות).

{{ח:סעיף|3טו|ועדות טכניות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ועדה מרכזית תקים בתחום פעולתה ועדה טכנית אחת או יותר, שתפעל לעניין עיבוד תקנים וקביעתם בנושאים שקבעה לה הוועדה המרכזית ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן זה}} – ועדה טכנית).

{{ח:סעיף|3טז|הרכב ועדות התקינה|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרכבן של ועדות מרכזיות וועדות טכניות ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן זה}} – ועדות תקינה) יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} שני אנשי סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, בעלי מומחיות הנוגעת לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה המועצה להשכלה גבוהה;
{{ח:תתת|(2)}} שני בעלי השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה שהם בעלי מומחיות רלוונטית לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה הוועדה הממנה כמשמעותה בסעיף קטן (ה);
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגי צרכנים שימנה הגוף המקים את ועדת התקינה, מתוך רשימות נציגים שהגישו לו ארגוני צרכנים; לעניין זה, ”ארגון צרכנים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(4)}} שני עובדים של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(5)}} שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, עסק קטן או עסק בינוני, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|בחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}} (בסעיף זה – עסק זעיר, קטן או בינוני);
{{ח:תתת|(6)}} שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, קטן או בינוני.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדה מרכזית רשאית למנות לוועדה טכנית עד חמישה חברים נוסף על החברים האמורים בסעיף קטן (א), אם נוכחה כי הם בעלי ידע ומומחיות רלוונטיים לתחומי העיסוק של הוועדה הטכנית, ובכלל זה רשאית היא למנות נציגי ציבור, נציגי ארגונים שלא למטרות רווח, וכן נציגים של רשויות הפועלות לפי דין או חברות ממשלתיות, והכול בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החליטה ועדה מרכזית למנות נציגי מעבדות, לא תמנה אלא נציגי מעבדות מאושרות כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)}} שמספרם לא יעלה על שניים, ובלבד שאם מונו שני חברים, אחד מהם לפחות יהיה נציג של מעבדה מאושרת או נציג של מעבדה מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(א) לפקודת היבוא והיצוא}}; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3כא|סעיף 3כא}};
{{ח:תתת|(2)}} החליטה ועדה מרכזית למנות חברים שאינם כאמור בפסקה (1), לא יעלה מספרם על שלושה, ובלבד –
{{ח:תתתת|(א)}} שלא ימונו נציגים של גופים המנויים בסעיף קטן (א), ואולם ניתן למנות נציג אחד לכל היותר מגוף המנוי בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלא ימונה יותר מנציג אחד של גוף המייצג גורמים עסקיים במשק, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה מרכזית רשאית להציע לגורם הממנה חברים בוועדה טכנית לפי סעיף קטן (א), בעלי כשירות מתאימה לשמש חברים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת תקינה לא תכלול שני חברים שהם עובדים או בעלים באותו עסק.
{{ח:תת|(ה)}} הוועד הפועל יקים ועדה קבועה שתפעל במכון ותפקידה למנות נציגים מתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה, שיכהנו כחברים בוועדות התקינה (בסעיף זה – הוועדה הממנה); הוועדה הממנה תורכב מנציגי לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, וכן מנציגי כל גוף מקצועי אחר שהוועד הפועל נוכח כי הוא מייצג חלק ניכר מהמהנדסים, האדריכלים או האקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, בתחום מסוים; הוועדה הממנה תבחר את יושב הראש שלה מבין חבריה ותקבע לעצמה את סדרי עבודתה.

{{ח:סעיף|3יז|מומחים וועדות מומחים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ועדה טכנית רשאית להסתייע בעבודתה במומחים, באנשי מקצוע ובאנשים אחרים הבקיאים בתחום פעולתה ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן זה}} – מומחים), וכן להקים ועדות שיורכבו ממומחים כאמור ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן זה}} – ועדות מומחים).

{{ח:סעיף|3יח|יושבי ראש וסגני יושבי ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועד הפועל ימנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה מרכזית, מבין חברי הוועדה המרכזית.
{{ח:תת|(ב)}} ועדה מרכזית, באישור הוועד הפועל, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה טכנית שבתחום פעולתה, מבין חברי הוועדה הטכנית.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה טכנית, באישור הוועדה המרכזית שבתחום פעולתה היא נמצאת, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדת מומחים שהקימה, מבין חבריה.
{{ח:תת|(ד)}} המניין החוקי בישיבה של הוועד הפועל שבה מתקבלת החלטה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכלול נציג ממשלה אחד לפחות, והחלטה כאמור תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות, ואולם אם לא הושג הרוב האמור בשתי הצבעות רצופות, ניתן לקבל החלטה כאמור ברוב רגיל בכפוף לאישור המנהל הכללי של המשרד.

{{ח:סעיף|3יט|תנאי כשירות ליושב ראש ולסגן יושב ראש של ועדת תקינה|תיקון: תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר לשמש יושב ראש ועדת תקינה, חבר ועדת תקינה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3טז|סעיף 3טז(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה, שיש לו מומחיות בתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שבחרה הוועדה הממנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3טז|בסעיף 3טז(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} עובד של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה ליושב ראש ועדת תקינה –
{{ח:תתת|(1)}} מי שמקבל, באופן ישיר או עקיף, תמורה או טובת הנאה מעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה, ובכלל זה מי שמקבל מימון מעסק כאמור בעבור מחקר;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא עובד או בעל שליטה –
{{ח:תתתת|(א)}} בעסק המצוי בשליטת עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה או בעסק השולט בעסק מרכזי כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעסק, אשר מי ששולט בעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה שולט בו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן למנות נציג העומד בתנאים כאמור בסעיף קטן (א) ליושב ראש ועדת תקינה, רשאי הוועד הפועל למנות חבר אחר של ועדת התקינה ליושב ראש בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3יח|סעיף 3יח(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} כשיר לשמש סגן יושב ראש ועדת תקינה חבר ועדת תקינה, בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ובלבד שאם הוא נציג של גוף מהגופים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 3טז|בסעיף 3טז(א)(5) או (6)}}, יהיה מינויו טעון אישור או החלטה של הוועד הפועל, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3יח|סעיף 3יח(ד)}}.
{{ח:תת|(ה)}} בוועדת תקינה לא יכהנו יושב ראש וסגן יושב ראש, המייצגים את אותו גוף או שמונו על ידי אותו גורם ממנה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בסעיף זה, ”עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה“ – עסק הפועל בתחום הנוגע לתחום הפעולה של ועדת התקינה, שמחזור המכירות שלו גבוה מ־300 מיליון שקלים חדשים בשנה או שהוא הוכרז כבעל מונופולין לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 26|סעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}.
{{ח:תתת|(2)}} הסכום הקבוע בפסקה (1) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויום העדכון הראשון יהיה י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן לפי פסקה זו.

{{ח:סעיף|3כ|ביטול מינוי של יושבי ראש וסגני יושבי ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ביטול מינוי של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים, ייעשה באותה דרך שבה בוצע המינוי, ואולם מניין חוקי להחלטה של הוועד הפועל על ביטול מינוי יושב ראש או סגן יושב ראש ועדה מרכזית יכלול שני נציגי ממשלה לפחות וההחלטה תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נוכח הוועד הפועל כי יושב ראש או סגן יושב ראש של ועדה טכנית או ועדת מומחים אינו ממלא את תפקידו כראוי או שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יט|סעיף 3יט}}, רשאי הוא, בפנייה מנומקת, לדרוש –
{{ח:תתת|(1)}} מוועדה מרכזית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדה טכנית שהיא הקימה;
{{ח:תתת|(2)}} מוועדה טכנית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדת מומחים שהיא הקימה.

{{ח:סעיף|3כא|השתתפות עובדי המכון בעבודת ועדות התקינה וועדות המומחים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי המכון ירכזו את עבודת ועדות התקינה וועדות המומחים, ויסייעו לעבודתן המקצועית.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי המכון רשאים להשתתף כחברים בוועדות מומחים וכן בוועדות טכניות, כנציג מעבדות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3טז|סעיף 3טז(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדות התקינה וועדות מומחים, אך לא תהיה לו זכות הצבעה.

{{ח:סעיף|3כב|המניין החוקי בישיבות ועדות תקינה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} המניין החוקי בישיבות ועדת תקינה הדנות באישור או בתיקון תקנים או בהקמת ועדה טכנית או ועדת מומחים, ובכלל זה מינוי חברים נוספים בוועדה טכנית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3טז|סעיף 3טז(ב)}}, יכלול מחצית מחברי הוועדה המכהנים לפחות ונוסף יושב ראש הוועדה או סגנו; לא היה מניין חוקי בשתי ישיבות רצופות של אותה ועדה באותו נושא, רשאית הוועדה לקבל החלטה כאמור בישיבתה השלישית בכל מספר של נוכחים.

{{ח:סעיף|3כג|פרסום פרוטוקולי ועדות התקינה ושמות חבריהן|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המכון יפרסם לעיון הציבור פרוטוקולים של ישיבות ועדות התקינה באתר האינטרנט של המכון, בתוך 28 ימי עסקים לאחר קיום ישיבת הוועדה; בפרוטוקולים כאמור יפורטו שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} המכון יפרסם את שמות החברים בכל ועדת תקינה ומקום עבודתם הנוכחי, באתר האינטרנט של המכון בתוך 14 ימי עסקים מיום מינוים, בכפוף להוראות כל דין; בסעיף זה, ”מקום עבודה נוכחי“ – מקום עבודה שבו מועסק חבר הוועדה כעובד שכיר, ואם חבר הוועדה הוא בעל עסק או שעיקר עיסוקו הוא במתן שירות לעסק מסוים – העסק כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בפרוטוקולים, ובכלל זה רשאי הוא לחייב את פרסום שמות המצביעים ואופן הצבעתם.

{{ח:סעיף|3כד|פומביות דיוני ועדות התקינה וועדות המומחים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים (בסעיף זה – הוועדות) והמועד והמיקום שבו הן מתכנסות, יפורסמו באתר האינטרנט של המכון, שבעה ימי עסקים לפחות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} כללים לעניין השתתפות גורמים מהציבור בישיבות הוועדות וכן חריגים לאפשרות השתתפות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין תיעוד מלא של דיוני הוועדות, ואופן פרסומם של הדיונים, והכול בכפוף להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|3כה|החרגה לעניין ועדות תקינה מסוימות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועד הפועל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי בוועדת תקינה מסוימת או בדיון לגבי תקן מסוים בוועדת תקינה, לא יחולו הדרישות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 3טז|בסעיפים 3טז}}, {{ח:פנימי|סעיף 3יט|3יט}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כ|3כ(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כב|3כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כג|3כג}} {{ח:פנימי|סעיף 3כד|ו־3כד}} (בסעיף זה – החרגה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועד הפועל השתכנע כי אין בהחרגה כדי לפגוע בהיבטי תחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לוועדה או לתקן האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה מחברי הוועד הפועל לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3טז|בסעיף 3טז(א)}} יהיו רשאים למנות נציג כחבר בדיוני הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} קבע הוועד הפועל החרגה כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשאי הוא לקבוע את סדרי פעולתה של ועדת התקינה, לרבות דרישות חלופיות או נוספות לדרישות המנויות בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם המכון הודעה על כך באתר האינטרנט של המכון.
{{ח:תת|(ג)}} הוועד הפועל רשאי לקבוע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי במקרים מיוחדים, אם סבר כי ניתן למנוע פגיעה בתחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין, יחולו חלק מהדרישות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 3טז|בסעיפים 3טז}}, {{ח:פנימי|סעיף 3יט|3יט}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כ|3כ(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כב|3כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כג|3כג}} {{ח:פנימי|סעיף 3כד|ו־3כד}}, כפי שיחליט.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), הוועד הפועל לא יקבל החלטה כאמור באותם סעיפים קטנים אם יושב ראש המכון, הממונה או עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל התנגד להחלטה, מטעמים שיירשמו, לאחר ששוכנע כי ההחלטה תפגע בהיבטי התחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: תקנון המכון|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|4|תקנון המכון|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המכון יתקין, תוך שנה אחת מיום תחילת תקפו של חוק זה, תקנון לפעולות המכון (להלן – התקנון), שיהיה למכון היסוד היחיד לשימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, והוא רשאי להכניס בו שינויים ותיקונים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|תקנון מכון התקנים הישראלי|תקנון מכון התקנים הישראלי, התשס״ג–2002}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע לוועד הפועל של המכון שינויים ותיקונים בתקנון שהותקן כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} בתקנון {{ח:הערה|[ייקבעו]}} הוראות בעניינים אלה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו:
{{ח:תתת|(1)}} סמכויותיהם של מוסדות המכון;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4א)}} הוראות לעניין הגבלות על כהונה בוועד הפועל, בוועדת התיאום, בוועדות התקינה או בוועדות מומחים כמשמעותם בחוק זה, מטעמים של נבצרות, ניגוד עניינים, הרשעה בעבירה או הגשת כתב אישום, נוכח מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה, וכן תנאים לביטול כהונה כאמור, הפסקתה או השעייתה, בשל אחד מהטעמים האמורים;
{{ח:תתת|(5)}} סמכויותיו של הממונה על התקינה במכון;
{{ח:תתת|(6)}} דרכי המכון בביצוע סמכויותיו;
{{ח:תתת|(6א)}} הוראות בדבר פרסום נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים, וכן המועד והמיקום שבו הן מתכנסות;
{{ח:תתת|(7)}} כל ענין אחר הבא להסדיר פעולתו של המכון שהשר הורה לקבעו בתקנון.
{{ח:תת|(ג)}} התקנון, וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישור של השר ויפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.
{{ח:תת|(ד)}} לא התקין הועד הפועל את התקנון תוך התקופה המפורשת בסעיף קטן (א), יתקינו השר, ודינו יהיה לכל דבר כאילו הותקן כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: הממונה על התקינה|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|5|הממונה על התקינה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר ימנה את הממונה על התקינה (בחוק זה – הממונה), במינוי שהודעה עליו פורסמה ברשומות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עיבוד תקן והכרזה על תקן רשמי|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|6|תקן|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} המכון, והוא בלבד, רשאי לקבוע מיפרט, או כללים טכניים של תהליך עבודה לרבות הגדרות טכניות, כתקן ישראלי (להלן – תקן); המכון יפרסם כל תקן בדרך הנראית לו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על קביעת תקן תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|7|כללים לעיבור תקנים|תיקון: תש״ס, תשס״ג, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המכון לא יקבע תקן, אלא אם עובד בהתאם לכללים שנקבעו על ידי המכון באישור השר ופורסמו ברשומות; הכללים יכללו הסדרים לעיבוד תקנים, ובכלל זה הוראות לעניין השתתפותם של גורמים הנוטלים חלק בעיבוד תקן מסוים, בכפוף להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים)|כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בקביעת תקן, יאמץ המכון, בכלל, תקינה בין־לאומית או תקינה אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים או מסמכים בין־לאומיים אחרים הדומים במהותם לתקינה בין־לאומית הנוהגים בקרב מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים (להלן – תקנים בין־לאומיים); בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם.
{{ח:תתת|(2)}} כאשר קיימים תקנים בין־לאומיים שונים, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שיקבע כאמור יתבסס במלואו על תקן בין־לאומי קיים.
{{ח:תתת|(3)}} בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין־לאומית כאמור בפסקאות (1) ו־(2), תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא ייקבע כל תקן בנושא הנוגע {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר|לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}, {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13|לסעיף 13(ב)(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק התקשורת), או {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|לסעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, בלא קבלת הסכמת כוחות הביטחון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק התקשורת}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע למכון שינויים ותיקונים בכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), בכל הנוגע להשתתפות של נציגי היצרנים והצרכנים כאמור באותו סעיף קטן; על שינויים ותיקונים שהציע השר יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור לעניין קביעת כללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים)|כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|7א|תקן זמני|תיקון: תשל״א, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המכון רשאי לקבוע תקן שלא עובד בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7|לסעיף 7}} (להלן – תקן זמני), ובלבד שעובד לפי כללים שקבע לכך המכון, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} קבע המכון תקן כאמור בסעיף קטן (א), יתחיל מיד בהליכים לעיבוד התקן בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7|לסעיף 7}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקן זמני יפקע ביום שצויין לכך בהודעה ברשומות על קביעתו, ולא יאוחר מתום 36 חדשים לאחר פרסום אותה הודעה; תקן שפקע כאמור לא ייקבע עוד כתקן לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} משפקע תקפו של תקן זמני, תפורסם הודעה על כך ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} זולת אם נאמר אחרת בחוק זה, יחולו על תקן זמני כל הוראות החוק החלות על תקן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקנים (עיבוד תקנים זמניים)|כללי התקנים (עיבוד תקנים זמניים), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|8|תקן רשמי|תיקון: תשי״ח, תשל״ט, תשנ״ח, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים, היבואנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראלי רשמי (להלן – תקן רשמי), אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שאם התקן אינו תקן בין־לאומי, יחווה הממונה לשר את דעתו המנומקת בכתב כי אין תקן בין־לאומי מתאים שניתן לאמצו ולקבוע אותו כתקן:
{{ח:תתת|(1)}} שמירה על בריאות הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} שמירה על בטיחות הציבור;
{{ח:תתת|(5)}} הגנה על איכות הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן; תקן שיוכרז לפי פסקה זו, לרבות הוראה בו, יהיה תקן להספקת מידע בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים;
{{ח:תתת|(6)}} מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים המשמשים בבניה (להלן – חומרי בניה), הגלויים לעין, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתיצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.
{{ח:תת|(אא)}} תקן שיש במיפרטו תיאור כינויו או אריזתו של מצרך והוכרז כתקן רשמי, רואים את התקן הרשמי כאילו מיפרטו אינו כולל תיאורים אלה אלא אם הודיע השר באכרזה שהתקן הרשמי הוכרז לשם הגנת הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} בכל אכרזה לפי סעיף קטן (א) יצוינו המקום, או המקומות, להפקדת התקן שהכריזו עליו כאמור, וכל אדם יהיה זכאי ללא כל תשלום לעיין בו כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים|הודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים}} (י״פ תשע״ז, 8488).}}
{{ח:תת|(ג)}} תקפה של אכרזה לפי סעיף קטן (א) הוא מתום ששים יום מיום פרסומה ברשומות או ממועד מאוחר יותר שהשר קבע באכרזה, בדרך כלל או לגבי כל איסור ואיסור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, ואולם ניתן להכריז אכרזה שתוקפה מיום פרסומה ברשומות אם כללה תקופת מעבר של 60 ימים לפחות; לעניין זה, ”תקופת מעבר“ – תקופה שבה ניתן לפעול גם לפי דרישות התקן הרשמי שחל על המצרך טרם האכרזה.
{{ח:תת|(ד)}} היה מצרך מסויים מן הסוג שמהותו, או תהליך ייצורו, מסורים בחוק לסמכותה של רשות מסויימת, לא יכריז השר אכרזה לפי סעיף קטן (א) לגבי אותו מצרך, אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע אותו חוק (בסעיף זה – השר הממונה); אולם משהסכים השר הממונה לאכרזה, יחולו הוראותיה על אף כל הוראה שניתנה על ידי אותה רשות.
{{ח:תת|(ה)}} הוכרז תקן כתקן רשמי, יהיו ביטול התקן, החלפתו בתקן אחר או שינויו טעונים אישור בכתב של השר ופרסום אכרזה על כך ברשומות; תקן מחליף או מתוקן כאמור יהיה התקן הרשמי.
{{ח:תת|(ה1)}} על אכרזה של השר לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה יפנה אל המנהל הכללי של המשרד שבראשו עומד השר הממונה או אל מנהל הרשות כאמור בסעיף קטן (ד), לפי העניין, לקבלת עמדת השר הממונה; בתקנים המתבססים על תקן בין־לאומי, יצרף הממונה לפנייתו את המלצות ועדת האימוץ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א}}, למעט במקרים של ביטול רשמיות;
{{ח:תתת|(2)}} פנה הממונה כאמור בפסקה (1) ולא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום 60 ימים מיום פניית הממונה, יראו את השר הממונה כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} ראה השר הממונה כי הנושא מחייב בירור נוסף, יודיע לשר ולממונה כי נדרשת לו תקופה נוספת של 60 ימים לשם גיבוש עמדתו; הודיע השר הממונה כאמור, יחולו הוראות סעיף זה עם תום 120 ימים;
{{ח:תתת|(5)}} הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1) בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה הודעה בדבר כוונת האכרזה ויפנה גם לכל אלה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה;
{{ח:תתת|(6)}} כל אדם, ובכלל זה נציגי הגופים המפורטים בפסקה (5), רשאי להגיש לממונה בכתב את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור באותה פסקה.
{{ח:תת|(ה2)}} הודיע השר הממונה על התנגדותו לעדכון התקן כאמור בסעיף קטן (ה1), ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז על עדכון התקן לפי סעיף זה, לא יכריז השר על עדכון התקן, והשר הממונה יפעל לפי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יודיע לשר על כוונתו לפעול לקביעת הסדר שבתחום סמכותו במקום התקן האמור (בסעיף זה – הסדר חלופי) בתוך תקופה סבירה בנסיבות העניין שיודיע עליה, וכי לאחר קביעת ההסדר החלופי על ידו או על ידי מי שמוסמך לכך לפי דין, יהיה ניתן לבטל את רשמיות התקן האמור; קבע השר הממונה הסדר חלופי, יודיע על כך לשר והשר יכריז על ביטול רשמיות התקן לפי סעיף זה, בהתאם להודעת השר הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} יביא את המחלוקת להכרעת הממשלה, והשר הממונה והשר לא יעדכנו את התקן, לא יקבעו הסדר חלופי ולא יבטלו את רשמיות התקן עד להכרעת הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} הודיע השר הממונה על התנגדותו לאכרזה לפי סעיף זה, כולה או חלקה, ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז אכרזה כאמור, יביא את המחלוקת לפני הממשלה ועד להכרעת הממשלה לא יכריז אכרזה לפי סעיף זה לגבי הסעיפים בתקן שהשר הממונה התנגד להם.
{{ח:תת|(ה3)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יכריז השר על תקן המתבסס על תקן בין־לאומי כתקן רשמי לפי סעיף זה, אם הוא כולל שינוי מהתקן הבין־לאומי האמור, למעט שינוי לאומי מתחייב, אלא אם כן הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר (בסעיף זה – השרים) להכללת השינוי הלאומי בתקן הרשמי כאמור; השרים לא יתנגדו להכללת השינוי הלאומי כאמור אם נוכחו כי הוא דרוש להבטחת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(1) עד (6)}}.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך בחינת השינוי הלאומי הכלול בתקן האמור בפסקה (1), יובאו לפני השרים מסמכים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המלצת ועדת האימוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}};
{{ח:תתתת|(ב)}} רשימה של כלל השינויים הלאומיים בתקן האמור והנימוקים לנחיצותם;
{{ח:תתתת|(ג)}} עמדת השר הממונה בעניין ונימוקיה;
{{ח:תתתת|(ד)}} עמדתו של כל שר אחר הנוגע לעניין שביקש מהשר להביא את עמדתו לפני השרים;
{{ח:תתתת|(ה)}} כל חומר אחר הדרוש לעניין.
{{ח:תת|(ה4)}} סבר הממונה כי מהותו של שינוי לאומי מסוים היא הקלה על עוסקים ביחס לדרישות התקן הבין־לאומי או ביחס לדרישות התקן הישראלי הרשמי הקיים, רשאי הוא, באישור המנהל הכללי של המשרד, להחליט כי יראו את השינוי האמור כשינוי לאומי מתחייב לעניין הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ה5)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – ח׳ באב התשע״ו (12 באוגוסט 2016);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 13“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf|חוק התקנים (תיקון מס׳ 13), התשע״ח–2018}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקן רשמי קיים“ – תקן רשמי המתבסס על תקן בין־לאומי ופורסמה לגביו אכרזה ברשומות לפני המועד הקובע, לרבות תקן כאמור שהשתנה או הוחלף בידי המכון לאחר המועד הקובע כך שיאמץ תקן בין־לאומי.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ה1) עד (ה3) {{ח:פנימי|סעיף 8א|ובסעיף 8א}}, תקנים רשמיים קיימים ייבחנו בעניין התאמתם לתקנים בין־לאומיים לפי הוראות סעיף קטן זה, בתוך זמן סביר מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf|תיקון מס׳ 13}} ובחינתם תושלם לא יאוחר מיום י״א באב התשע״ט (12 באוגוסט 2019).
{{ח:תתת|(3)|(א)}} המכון יערוך ויגיש לממונה, בתוך 90 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf|תיקון מס׳ 13}}, לגבי כל תקן רשמי קיים, רשימה הכוללת את סוגי הסעיפים שבתקן, כמפורט להלן (בסעיף קטן זה – הרשימה):
{{ח:תתתתת|(1)}} סעיפים הכוללים שינויים לאומיים מתחייבים;
{{ח:תתתתת|(2)}} סעיפים הכוללים שינויים לאומיים שאינם שינויים לאומיים מתחייבים (בסעיף קטן זה – שינויים לאומיים שאינם מתחייבים), תוך ציון אלה מהם שיש אי־התאמה בין הדרישות, לרבות ערכים, הקבועות בהם (בסעיף קטן זה – דרישות) לבין הדרישות הקבועות בתקן הבין־לאומי.
{{ח:תתתת|(ב)}} לצד כל סעיף ברשימה הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) או (2) יצוין הנימוק המקצועי להכללת השינוי בתקן, ולעניין סעיף הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) – גם הטעם לסיווג השינוי כשינוי לאומי מתחייב.
{{ח:תתתת|(ג)}} השתנה תקן רשמי קיים או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, תכלול הרשימה את סעיפי התקן המעודכן.
{{ח:תתתת|(ד)|(1)}} המכון יערוך, בהקדם האפשרי לאחר הגשת הרשימה ובהתאם לכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בדיקה של הסעיפים בתקנים רשמיים קיימים הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, שיש חוסר התאמה בין הדרישות הקבועות בהם ובין הדרישות הקבועות בתקן הבין־לאומי, ויודיע לממונה על תוצאות הבדיקה לא יאוחר מתום 270 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf|תיקון מס׳ 13}}.
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), הממונה רשאי, לבקשת המכון, לדחות את המועד להודעה על תוצאות הבדיקה כאמור באותה פסקת משנה ב־30 ימים נוספים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם השלמת הבדיקה לגבי תקנים מסוימים.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} כלל תקן רשמי קיים שינוי לאומי שאינו מתחייב –
{{ח:תתתתת|(1)}} יכריז השר על ביטול הרשמיות של כל שינוי כאמור (בפסקה זו – ביטול רשמיות), אלא אם כן מתקיים לגביו האמור בפסקה (5)(א) או (ב);
{{ח:תתתתת|(2)}} רשאי השר, נוסף על סמכותו כאמור בפסקת משנה (1), אם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, להכריז על כל שינוי הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי (בסעיף קטן זה – עדכון רשמיות).
{{ח:תתתת|(ב)}} אכרזה על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות תהיה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הממונה יפרסם, לאחר קבלת הרשימה ולא יאוחר מתום 180 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf|תיקון מס׳ 13}}, הודעה על כוונת השר להכריז על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות (בסעיף קטן זה – הודעת הממונה); הודיע המכון לממונה על השלמת הבדיקה כאמור בפסקה (3)(ד) לאחר פרסום הודעת הממונה, לא יידרש פרסום נוסף של ההודעה, גם אם השתנה התקן בעקבות הבדיקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} בהודעתו יציין הממונה, לגבי סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים –
{{ח:תתתתתת|(א)}} כי בחינת התאמתן של הדרישות שבסעיפים אלה לדרישות התקן הבין־לאומי תתבצע בידי המכון, וכי העברת הערות הציבור למכון בנושא זה תיעשה בהתאם לכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתתתתת|(ב)}} כי אם יתברר, לאחר הבחינה כאמור בפסקת משנה (א), שעדיין קיימים סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, יכריז השר על ביטול רשמיותם או שלא יכריז על עדכון רשמיותם, אלא אם כן מתקיים לגביהם האמור בפסקה (5)(א) או (ב), וזאת בלי שתפורסם הודעה נוספת על הכוונה לעשות כן;
{{ח:תתתתת|(3)}} הודעת הממונה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד, והממונה ישלח הודעה על פרסומה לשרי הממשלה, ובכללם לשר הממונה; הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת ההודעה בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה ישלח הודעה לפי פסקה זו לגופים אלה, ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתתת|(4)}} כל אדם הנוגע בדבר, ובכלל זה נציגי הגופים כאמור בפסקת משנה (3), רשאי להגיש לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור בפסקת משנה (1);
{{ח:תתתתת|(5)}} על אף האמור בפסקת משנה (4), כל שר הנוגע בדבר, ובכלל זה השר הממונה, רשאי להעביר לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, בכתב, לא יאוחר מתום 60 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה על פרסומה כאמור בפסקת משנה (3); ראה השר הממונה, במהלך התקופה האמורה, כי נדרשת לו תקופה נוספת לשם גיבוש עמדתו, יודיע על כך לממונה, בכתב, ויעביר לו את עמדתו לא יאוחר מתום 120 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה כאמור;
{{ח:תתתתת|(6)}} לא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום התקופות שבהן עליו להגיש את עמדתו כאמור בפסקת משנה (5), יראו אותו כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה לפי פסקה זו.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקה (4) –
{{ח:תתתת|(א)}} מצא השר כי יש חשש לפגיעה במטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א)(1) עד (6), רשאי הוא, במקרים חריגים ולאחר שקיבל את המלצת הממונה, שלא להכריז על ביטול רשמיות של שינוי לאומי שאינו מתחייב, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי – להכריז, בהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר כאמור בסעיף קטן (ה3)(1), על שינוי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי;
{{ח:תתתת|(ב)}} סבר השר הממונה כי נדרשת הכרזה על שינוי לאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} השר הממונה יגיש לשר בכתב, במהלך התקופה להגשת עמדה, את עמדתו בדבר הצורך להכריז על השינוי הלאומי כאמור כתקן רשמי, בצירוף נימוקים וכל חומר אחר הדרוש לעניין, לרבות עמדה של שר אחר הנוגע לעניין, אם הועברה אליו;
{{ח:תתתתת|(2)|(א)}} הסכים השר עם עמדתו של השר הממונה, יפנה השר לקבלת הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כרשמי, בהתאם להוראות סעיף קטן (ה3)(1) סיפה; הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר להכרזה כאמור, לא יכריז השר על ביטול הרשמיות של השינוי הלאומי האמור, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי – יכריז השר על שינוי לאומי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי לפי הוראות סעיף זה, בלא צורך בהליך נוסף;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} התנגד השר לעמדת השר הממונה, יביא השר את המחלוקת להכרעת הממשלה, ועד להכרעת הממשלה לא יעודכן התקן, לא ייקבע הסדר חלופי במקומו ולא תבוטל רשמיותו; הכריעה הממשלה במחלוקת, יפעל השר בהתאם להכרעתה להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי או לביטול הרשמיות של השינוי האמור, לפי העניין, בלא צורך בהליך נוסף.
{{ח:תתת|(6)}} אכרזה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות לא יאוחר מתום 120 ימים לאחר תום התקופות להגשת עמדת השר הממונה כאמור בפסקה (4)(ב)(5), אלא אם כן נדרשה הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר כאמור בפסקה (5)(א) או (ב)(2)(א) או שהובאה מחלוקת להכרעת הממשלה כאמור בפסקה (5)(ב)(2)(ב); על אכרזה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
{{ח:תתת|(7)}} נבחנו לפי הוראות סעיף קטן זה סעיפים שונים בתקן רשמי קיים, רשאי השר להכריז, לפי הוראות סעיף קטן זה, על ביטול הרשמיות או עדכון הרשמיות של חלק מאותם סעיפים, גם אם לא הסתיימה הבחינה כאמור לגבי שאר הסעיפים של אותו תקן.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אימוץ תקן בין־לאומי, שמירה על תקן רשמי ואחריות עוסק|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|8א|שינוי בתקן בין־&lt;wbr&gt;לאומי שאומץ כתקן רשמי|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} השתנה תקן בין־לאומי שאומץ כתקן רשמי יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המכון באמצעות הממונה יביא את השינוי בתקן הבין־לאומי לאישורו בכתב של השר בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף של השינוי בתקן הבין־לאומי;
{{ח:תתת|(2)}} השר יאשר את השינוי בתקן הבין־לאומי שקיבל מהמכון ויכריז עליו כתקן רשמי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, אם מצא, על פי המלצת הממונה, כי השינוי שעובד על ידי המכון תואם את השינוי בתקן הבין־לאומי; כלל השינוי שעובד על ידי המכון שינוי לאומי, יביא הממונה את השינוי הלאומי לבחינת ועדת האימוץ שמינה השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ב|סעיף 8ב}} (בחוק זה – ועדת האימוץ);
{{ח:תתת|(3)}} על בחינת השינוי הלאומי בידי ועדת האימוץ כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ועדת האימוץ תבחן את השינוי הלאומי ותמליץ על אכרזתו כתקן רשמי, במלואו או בחלקו, וכן רשאית היא להמליץ על דחייתו של השינוי או על אכרזתו כרשמי בהתאמות שעליהן תמליץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} ועדת האימוץ תימנע, ככל האפשר, מהמלצה על אכרזת שינוי לאומי כתקן רשמי אם מצאה כי אינו הכרחי, ובלבד שלא תימנע מהמלצה על אישור שינוי לאומי מתחייב, אלא מנימוקים מיוחדים בכתב;
{{ח:תתתת|(ב1)}} לשם ביצוע תפקידיה רשאית ועדת האימוץ, בין השאר, להסתייע במומחים;
{{ח:תתתת|(ב2)}} ועדת האימוץ רשאית, לעניין תקן מסוים, לדון בשינוי לאומי מתחייב, אם ביקש זאת אחד מחבריה ופירט נימוקים מיוחדים לכך בבקשתו; הנימוקים האמורים יירשמו בפרוטוקול הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב3)}} סברה ועדת האימוץ כי אין הצדקה להכריז על השינוי הלאומי כתקן רשמי, תעביר את עמדתה המנומקת לממונה; הממונה יבקש מהוועדה המרכזית שבתחום פעולתה מצוי התקן, לבחון מחדש אם יש הצדקה בשינוי הלאומי נוכח עמדת ועדת האימוץ; סברה הוועדה המרכזית כי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אין הצדקה לשינוי הלאומי, תפעל לעיבוד התקן בהתאם לכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בתוך תקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום הפנייה אליה, לצורך הגשת התקן המעובד לשר;
{{ח:תתתתת|(2)}} יש הצדקה לשינוי הלאומי, תעביר לשר ולממונה את עמדתה המנומקת בתוך 30 ימים מיום פניית הממונה אליה, ועמדתה תועבר, באמצעות הממונה, לשרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ה3)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} ועדת האימוץ תמסור את המלצתה לשר בתוך שלושה חודשים מיום פנייתו ותפרסם באתר האינטרנט של המשרד את פירוט שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אכרזה לראשונה על תקן המבוסס על תקן בין־לאומי, הכולל שינוי לאומי, כתקן רשמי.

{{ח:סעיף|8ב|ועדת האימוץ|תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדת אימוץ שתפקידה לבחון את השינויים בתקנים הבין־לאומיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}}.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת האימוץ תהיה בת ארבעה חברים ושני משקיפים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג המכון, לפי המלצת המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שהוא בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג ציבור שהוא נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, המייצג את ציבור הצרכנים, לפי המלצת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק האמור}}, מתוך רשימות שהוגשו לו על ידי ארגוני הצרכנים כאמור;
{{ח:תתת|(3א)}} עובד משרד האוצר שמונה על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} נציג ציבור התעשיינים, לפי המלצת התאחדות התעשיינים בישראל, שישמש כמשקיף;
{{ח:תתת|(5)}} נציג ציבור היבואנים, לפי המלצת איגוד לשכות המסחר, שישמש כמשקיף.
{{ח:תת|(ב1)}} נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדת האימוץ, אך לא תהיה לו זכות הצבעה; על נציג המכון יחולו ההוראות החלות על חבר ועדת האימוץ, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר ועדת האימוץ או למשקיף בה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ;
{{ח:תתת|(2)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו של חבר ועדת האימוץ או של משקיף בה, לפי העניין, או עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו של כל אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יהיה יושב ראש ועדת האימוץ, והוא יזמין את חברי הוועדה, את נציג המכון ואת המשקיפים, יקבע את זמן התכנסותה של הוועדה, את מקום ישיבתה ואת סדר יומה.
{{ח:תת|(ה)}} חברי ועדת האימוץ ומשקיפים שמונו לפי סעיף קטן (ב)(2) עד (5) יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופה נוספת בדרך שבה מונו.

{{ח:סעיף|8ג|סדרי הדיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המניין החוקי לדיוני ועדת האימוץ ולהחלטותיה הוא שלושת החברים.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים בהצבעה, ובלבד שיושב ראש הוועדה נמנה עם הנוכחים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} לא התקיים מניין חוקי כאמור בסעיף קטן (א), תתכנס ועדת האימוץ פעם נוספת בתוך שבעה ימים מהמועד שנקבע להתכנסותה הקודמת; התכנסה הוועדה בתוך שבעה ימים כאמור, יתקבלו החלטות הוועדה ברוב דעות הנוכחים, ובלבד שיושב ראש הוועדה נוכח בישיבה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.

{{ח:סעיף|8ד|ישיבות ועדת האימוץ|תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} ועדת האימוץ תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה, והיא רשאית לשם ביצוע תפקידיה למנות מומחים, לשמוע כל אדם ולבקש מכל אדם הנוגע לתפקידה, למסור לה מידע ומסמך הנוגע לתפקידה וכפי שתבקש; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות מידע הנוגע לתקן, תעודות או פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק המחשבים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} (להלן – חוק הגנת הפרטיות).

{{ח:סעיף|8ה|ניגוד עניינים|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדת האימוץ או משקיף יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ולא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות ועדת האימוץ.
{{ח:תת|(ב)}} התברר לחבר ועדת האימוץ או למשקיף כי הנושא הנדון בישיבת הוועדה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בלא דיחוי ליושב ראש הוועדה או לשר, לפי העניין, ויפעל על פי הוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, חבר ועדת האימוץ או משקיף רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגם ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עניין אישי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 8ב|בסעיף 8ב(ג)(3)}}.

{{ח:סעיף|8ו|פקיעת כהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדת האימוץ או משקיף יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} התקיימה אחת הנסיבות הפוסלות אותו מלהתמנות כחבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ב|סעיף 8ב(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא חדל לייצג את הגוף שמינה אותו כמייצגו בוועדת האימוץ.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש כתב אישום נגד חבר ועדת האימוץ או נגד משקיף, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה סבור השר כי אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או כמשקיף, לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.

{{ח:סעיף|8ז|העברה מכהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי להעביר חבר ועדת אימוץ או משקיף מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, ולמנות חבר או משקיף במקומו, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות של ועדת האימוץ או מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת.

{{ח:סעיף|8ח|תוקף פעולות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} קיום ועדת האימוץ, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר ועדת האימוץ או משקיף, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי ועדת האימוץ מכהנים כדין.

{{ח:סעיף|8ט|החלת דינים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} חבר ועדת האימוץ ומשקיף שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|8י|גמול או החזר הוצאות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדת האימוץ או משקיף לא יקבל שכר בעד כהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר ועדת האימוץ שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג בוועדת האימוץ, זכאי לקבל גמול מהמשרד בעבור השתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת האימוץ שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב) זכאי לקבל מהמשרד החזר הוצאות שהוציא לצורך ההשתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לפי סעיף זה לחברי ועדת האימוץ ואת שיעוריהם.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|9|חובת שמירה על תקן רשמי|תיקון: תשל״ט, תשס״ה, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח־2, תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לא ייצר אדם מצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי, לא ימכרנו, לא ייבאו, לא ישתמש בו בכל עבודה שהיא ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם כן מתקיימת במצרך או בתהליך העבודה אחת מאלה (בסעיף זה – דרישות תקינה):
{{ח:תתתת|(א)}} המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות התקן הרשמי או שהוא עומד בהוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן שחל לגבי אותו מצרך או תהליך עבודה כתקן רשמי;
{{ח:תתתת|(ב)}} המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות תקן בין־לאומי על עדכוניו ובכלל זה אסדרה זרה, שאומצו, במלואן או בחלקן, בתקן רשמי, למעט תקן רשמי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ובלבד שהמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות אסדרה זרה בעניין המצרך או תהליך העבודה, ובלבד שהתקן הרשמי שחל לגבי אותו מצרך או תהליך העבודה מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} והמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי, ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל; לעניין זה, ”אסדרה זרה“ – לרבות תקן בין־לאומי על עדכוניו;
{{ח:תתתת|(ד)}} המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת בעניינים הנוגעים למצרך או לתהליך העבודה, ובכלל זה דרישות סימון המוצר הקבועות באותה אסדרה, נוסף על הסימון הנדרש לפי הדין הישראלי, אם נדרש, ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;
{{ח:תתת}} ואולם, הוראות פסקאות משנה (ב) עד (ד) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, רכב מנועי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, וכל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם לשם התקנתו, הפעלתו או תחזוקתו לא נדרש לפי דין בעל מקצוע, והמצרך מיובא לשימוש אישי או משפחתי, בהתאם להוראות לעניין ייבוא אישי הקבועות לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת היבוא והיצוא}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בפסקת משנה (א), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי־פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות פסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (2) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, רכב מנועי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, לרבות אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה האמורה}}, ומוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי.
{{ח:תתת|(4)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו –
{{ח:תתתת|(א)}} מצרכים או סוגי מצרכים המיובאים לשימוש אישי או משפחתי שהוראות פסקה (2) יחולו עליהם, אף אם לשם התקנתם, הפעלתם או תחזוקתם לא נדרש לפי דין בעל מקצוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} מצרכים או סוגי מצרכים שהוראות פסקה (2) לא יחולו עליהם.
{{ח:תתת|(5)|(א)}} הממונה על התקינה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי־פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות אותו סעיף קטן.
{{ח:תתתת|(ב)}} השר רשאי, בצו, להסיר תקנים {{ח:פנימי|תוספת 3|מהתוספת השלישית}}, ורשאי הוא, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}}, להוסיף, בצו, תקנים {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}}.
{{ח:תתתת|(ג)}} השר רשאי, בצו, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} תקן רשמי שאינו מבוסס על תקן בין־לאומי, אם יש אסדרה זרה, לרבות תקן בין־לאומי, בעניין שמוסדר באותו תקן ומתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} האסדרה הזרה חלה במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ויש בה כדי לשמור על בריאותו של הציבור או בטיחותו או על איכות הסביבה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לממונה על התקינה יש יכולת לבדוק את עמידת המצרך בדרישות האסדרה הזרה.
{{ח:תתתת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בצו כאמור בפסקת משנה (ג) חובה להציג מסמכים לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2ו|סעיף 2ו לפקודת היבוא והיצוא}} או מסמכים נוספים, כפי שיקבע, לשם הוכחת התאמתו של מצרך לדרישות האסדרה הזרה כאמור באותה פסקת משנה.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייצור או יבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם מתקיים בו אחד אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מיועד לשם מחקר או פיתוח כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מיועד ליצוא;
{{ח:תתתת|(ג)}} המצרך הוא דוגמאות שאינן מיועדות לשיווק והפצה לציבור, ובלבד שהיצרן או היבואן הצהיר על כך, ומסר את ההצהרה לממונה אם דרש זאת.
{{ח:תתת|(7)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על יבוא מצרך, לעניין חובת עמידה בהוראות סימון של מצרך שאינו מיועד לשיווק ולהפצה לציבור שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דוגמאות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מצרך המיועד לשימוש בהליכי הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מצרך המיועד לשימוש עצמי;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלקי חילוף לתעשייה.
{{ח:תת|(א1)}} נקבעו בתקן רשמי הוראות תחזוקה, התקנה או הפעלה של מצרך, יבוצעו הפעולות שנקבעו כאמור על ידי מי שחויב בכך בתקן הרשמי, בהתאם לדרישות התקן הרשמי.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} עוסק יודיע בלא דיחוי לממונה בהתקיים אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נודע לעוסק כי מצרך שייבא, ייצר, מכר או תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה לא מתאים לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) החלות על המצרך או שקיימת הסתברות גבוהה לאי־עמידתו של המצרך בדרישות התקינה כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של עוסק כאמור בסעיף קטן 9(א)(1);
{{ח:תתתת|(ב)}} נודע לעוסק על פגיעה שנגרמה או שעלולה להיגרם לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או לאיכות הסביבה, בשל מצרך שחל עליו תקן רשמי, שהעוסק ייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה.
{{ח:תתת|(2)}} נודע לעוסק האמור בפסקה (1), ינקוט, באופן מיידי, את כל הפעולות הנדרשות למניעת השימוש במצרך ולמניעת יבואו, ייצורו, מכירתו, תחזוקתו והשימוש בו בתהליכי העבודה, לפי העניין, לרבות החזרתו לעוסק, אם נדרש, ויודיע על הפעולות שנקט בהודעה לממונה לפי הוראות פסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} עוסק ישמור תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו, או שעלולים להיגרם, לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם ממצרך שייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה, ובלבד שחל עליו תקן רשמי; עוסק ישמור רשומות של תלונות שהתקבלו כאמור כל עוד המצרך האמור נמכר או מוצג למכירה, בין על ידו ובין על ידי מי שהוא שיווק לו את המצרך ולתקופה של שבע שנים לפחות מיום הפסקת מכירתו או הצגתו למכירה כאמור.
{{ח:תת|(א3)|(1)}} בעת העברה בין עוסקים של מצרך שמפרט שלו נקבע בתקן רשמי, יעביר כל אחד מהעוסקים לעוסקים האחרים את פרטיו, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר עוסק מורשה או מספר רישיון עסק שלו, וכן פרטים המאפשרים את זיהוי המצרך; העוסקים ישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים את הפרטים האמורים וכן את תעודת המשלוח של המצרך.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים שלהלן, בשים לב לסוגי העוסקים או לסוגי המצרכים שעליהם יחולו:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים נוספים ומסמכים שיש להעביר ולשמור לשם הבטחת עקיבות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המצרך המועבר או המתקבל על ידם;
{{ח:תתתת|(ג)}} הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה או התאמות בדרישות כאמור, לפי סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, אם שוכנע השר כי קבועות, לפי דין אחר, הוראות המבטיחות עקיבות מתאימה לגבי אותם סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, לפי העניין, ובלבד שלא ייקבעו הקלות או התאמות כאמור אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע הדין האחר; קבע השר הוראות כאמור, יראו את הפרטים והמסמכים הנשמרים לפי הדין האחר כפרטים ומסמכים שנדרשים לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים ופרטים שעל עוסק לשמור לפי הוראות סעיף קטן (א2) וסעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – מידע), יכול שיישמרו בדרך דיגטלית, אלא אם כן קבע הממונה אחרת בהוראותיו, ובלבד ששמירת המידע בדרך דיגטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא ויגובה מעת לעת; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לסוגי העוסקים, לגודלם ולהיקף פעילותם, לסוגי המצרכים ולסוגי המידע.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מצרך שהוא מזון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}.
{{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”העברת מצרך“ – למעט –
{{ח:תתתתת|(1)}} העברה לעוסק שהוא מוביל בלבד, למטרת הובלתו בין עוסקים;
{{ח:תתתתת|(2)}} העברת דוגמאות של מצרך לצורכי מחקר, לימוד או פיתוח, שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
{{ח:תתתתת|(3)}} העברת מצרך אל גורם מחוץ לישראל או העברת מצרך שכולה מתרחשת מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עקיבות“ – היכולת לעקוב אחר מצרך ולאתר אותו בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה, לרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים לגבי המצרך, מגורמים בישראל ומחוץ לישראל.
{{ח:תת|(א4)}} הוראות סעיפים קטנים (א2) ו־(א3) וכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} יחולו בשינויים המחויבים גם על מצרכים או תהליכי עבודה שחלות עליהם דרישות תקינה כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) עד (ד).
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע בצו כי לא יעשה אדם במצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי את אחד המעשים המנויים בסעיף קטן (א), אלא אם ניתן לו היתר מאת המכון לסמנו בתו תקן וסימנו בהתאם לתנאי ההיתר: המכון רשאי לבטל היתר כזה לגבי מצרך שניתן עליו היתר ולא יוצר לפי דרישות התקן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התקנים (חובת תו תקן)|צו התקנים (חובת תו תקן), התשמ״ב–1981}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של צו לפי סעיף קטן (ב) תהא ששים יום אחרי פרסומו ברשומות או במועד מאוחר יותר שקבע השר.

{{ח:סעיף|9א||תיקון: תשי״ח, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: אימוץ אסדרה אירופית|תיקון: תשפ״ד־3}}

{{ח:סעיף|9א1|הוראות לעניין האסדרה האירופית המאומצת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אימוץ אסדרה אירופית לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} הוא רק לעניין עוסק שבחר לפעול על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ד)}} (בחוק זה – המסלול האירופי).
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח המחייב של האסדרה האירופית המאומצת ועדכוניה, לרבות הפניות באסדרה האירופית המאומצת להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי שטרם הוחלו בישראל, יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגום מהימן ומקצועי שלו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלת האסדרה האירופית המאומצת בישראל, לרבות העדכונים לה.
{{ח:תת|(ג)}} כללה אסדרה אירופית מאומצת הפניות להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי שטרם הוחלו בישראל, ובכלל זה דירקטיבות, תקנות ונספחיהן או הגדרות הקבועות בהן, יחולו הוראות מחייבות אלה בישראל, אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; עד תום שנה מיום שהוחלה ההוראה המחייבת בישראל, יביא השר לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת צו להוספתה של הוראה מחייבת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א2|סעיף 9א2}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה בשנה (ק״ת תשפ״ו, 686).}}
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על התקינה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את האסדרה האירופית המאומצת.

{{ח:סעיף|9א2|תיקון {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} והודעה על עדכון נספח (Annex)|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, להחיל כלשונם עדכונים של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} בהקדם האפשרי לאחר מועד העדכון, לבטל תנאי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} או להקל בדרישות הקבועות בתנאי כאמור, והכול בשים לב, בין השאר, לשיקולים הנוגעים ליכולת לאכוף את ההוראה המחייבת כאמור, ובהתחשב בסתירה אפשרית בין ההוראה האירופית המחייבת שמבקשים לאמץ לחיקוק אחר, בהתאם לעמדת השר הממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ד)}} ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – שר ממונה);
{{ח:תתת|(2)}} לדחות את מועד התחילה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לגבי כל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, כולה או חלקה, לרבות לפי בקשת השר הממונה, לתקופות של שלושה חודשים כל אחת שלא יעלו במצטבר על שנה, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישומה ולאכיפתה של אותה הוראה;
{{ח:תתת|(3)}} לדחות את מועד התחילה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לגבי כל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, כולה או חלקה, לרבות לפי בקשת השר הממונה, מטעם אחר מהטעם המנוי בפסקה (2) או לאחר תום התקופה המרבית המנויה באותה פסקה;
{{ח:תתת|(4)}} להסיר הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי {{ח:פנימי|תוספת 5|מהתוספת החמישית}}, כולה או חלקה, או להסיר עדכון שלה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} לא להחיל או להחיל בשינויים עדכון של הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, ובכלל זה עדכון בשינויים של נספח (Annex) של הוראה כאמור, בהקדם האפשרי ממועד העדכון;
{{ח:תתת|(6)}} לקבוע תנאי נוסף {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} או לשנות בה תנאי, למעט שינוי שהוא הקלה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א)(3) עד (6) טעון המלצה של ועדת החריגים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא}}.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף קטן (א) בעניינים שלהלן טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת:
{{ח:תתת|(1)}} הוספת הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} או הקלה בדרישות הקבועות בתנאי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} דחיית מועדי התחילה הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(3)}} הסרת הוראה מחייבת {{ח:פנימי|תוספת 5|מהתוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(4)}} שינוי התנאים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, ובכלל זה התנאים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת האמורה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) –
{{ח:תתת|(1)}} תוקן חיקוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת החמישית}} מאחר שאין עוד הצדקה להכללתו, יתקן השר בצו את החלק האמור בהתאם לכך; צו לפי פסקה זו אינו טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} עד תום שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}, השר יפנה לוועדת החריגים כדי לקבל את המלצתה לעניין התנאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|בפרטים (5) עד (9) לחלק ג׳ בתוספת החמישית}}; פנה השר כאמור, יעביר השר הממונה הנוגע בדבר את נימוקיו לעניין הצורך בהחרגה, אם ישנם; המליצה ועדת החריגים על תיקונים לעניין זה, יתקן השר, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את הפרטים האמורים בהתאם להמלצתה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), הממונה רשאי, בהודעה שתפורסם ברשומות, להחיל עדכון של נספח (Annex) הכלול באסדרה האירופית המאומצת, כלשונו, ולקבוע את מועד תחילתו.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} לא יחולו לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|9א3|פנייה לוועדת החריגים|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} סבר שר ממונה כי נדרש לעשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א2|בסעיף 9א2(א)(4) עד (6)}}, בשל קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה, או בשל סתירה בין האסדרה האירופית המאומצת לחיקוק שהוא השר הממונה על ביצועו, רשאי הוא לפנות לוועדת החריגים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא}}, בבקשה כי תעביר לשר את המלצתה בעניין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} גוף מהגופים המנויים להלן רשאי לפנות לוועדת החריגים בבקשה כי תעביר את המלצתה לשר בעניינים המנויים בסעיף קטן (א): איגוד לשכות המסחר, התאחדות המלאכה והתעשייה, התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות בוני הארץ, לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, רשות ההסתדרות לצרכנות, או גוף אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, אם נקבע.
{{ח:תתת|(2)}} פנה גוף המנוי בפסקה (1) לוועדת החריגים, יודיע על כך לשר ולשר הממונה הנוגע בדבר.
{{ח:תתת|(3)}} השר הממונה הנוגע בדבר יעביר לוועדת החריגים את עמדתו בעניין הפנייה כאמור בפסקה (1); תמך השר הממונה בפנייה לוועדת החריגים, יראו לעניין הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא}} את הפנייה כפנייה מטעמו, ומניין הימים לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1(ה) לפקודת היבוא והיצוא}} יחל במועד קבלת הודעת השר הממונה על תמיכה בפנייה האמורה; לא תמך השר הממונה בפנייה, וועדת החריגים המליצה בהתאם לבקשת הגוף הפונה, רשאי השר הממונה לפנות לממשלה לקבלת עמדתה, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|{{ח:הערה|סעיף}} 2יח1(ח) עד (יא) לפקודת היבוא והיצוא}}, שיחולו לעניין זה בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (3), ועדת החריגים תעביר את המלצתה גם לשר, ואם השר הממונה לא הביע את עמדתו לגבי הפנייה, רשאי השר לפנות לממשלה לקבלת עמדתה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1(ח) עד (יא) לפקודת היבוא והיצוא}}, שיחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9א4|{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}} – הפרות לעניין אסדרה אירופית מאומצת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} הפרות לעניין התאמת מצרך לדרישות האסדרה האירופית המאומצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ד)}}, שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.

{{ח:סעיף|9א5|פעולה בהתאם לשינוי בהוראה מחייבת הכלולה באסדרה האירופית המאומצת, טרם החלתו בישראל|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא יראו עוסק שבחר לפעול על פי המסלול האירופי בלבד, כמי שהפר את דרישות התקינה רק משום שפעל לפי שינוי שנכנס לתוקף בהוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי הכלולה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, לפני תחילתו של צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א2|סעיף 9א2}} או עדכון נספח לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א2|אותו סעיף}} בעניין החלת השינוי האמור בישראל, לפי העניין.

{{ח:סעיף|9א6|התאמת הוראות לפי חוקים אחרים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} כדי לבחון את הצורך בהתאמת ההוראות הקבועות בחיקוק לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} (בסעיף זה – המועד הקובע), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל משרד ממשרדי הממשלה יעביר לשר רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו, שקבועות בהם הוראות לעניין ייצור מצרך, מכירת מצרך, יבוא מצרך או שימוש במצרך, ויש בהן הפניה המחייבת שהמצרך יעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שהם חלים על מצרך שיש לגביו תקן רשמי;
{{ח:תתת|(2)}} המכון יעביר לשר, לפי בקשתו, רשימה של כלל החיקוקים כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} בתוך חודש מהמועד הקובע, השר –
{{ח:תתת|(1)}} יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, לעיון הציבור, רשימה של כלל החיקוקים שבהם קבועות הוראות לעניין ייצור מצרך, מכירת מצרך, יבוא מצרך או שימוש במצרך, שיש בהן הפניה המחייבת כי המצרך יעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שחלים על מצרך שיש לגביו תקן רשמי, בהתבסס בין היתר על הרשימות שקיבל לפי סעיף קטן (א); לא ציין משרד ממשרדי הממשלה חיקוק מסוים ברשימה שהעביר לפי סעיף קטן (א) או לא העביר כלל רשימה כאמור, רשאי השר לכלול את אותו חיקוק ברשימה;
{{ח:תתת|(2)}} יפנה בכתב לכל אחד מהשרים הממונים שהחיקוקים כאמור בפסקה (1) נמצאים בתחומי הפעילות שבאחריותם, בבקשה שיבחנו אם יש סתירה בין החיקוק ובין דרישות האסדרה האירופית המאומצת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בשנתיים שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}, רשאי השר להוסיף לרשימה שפרסם לפי סעיף קטן (ב) חיקוקים נוספים גם לאחר המועד האמור ברישה של אותו סעיף קטן; הוסיף השר לרשימה חיקוק בתקופה האמורה, יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} נמצאה סתירה כאמור בסעיף קטן (ב)(2), יודיע על כך השר הממונה לשר, והשר הממונה יפעל לתיקון החקיקה כמפורט להלן בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה של השר לשר הממונה כאמור באותו סעיף קטן, ורשאי ראש הממשלה, לבקשת השר הממונה, להאריך את התקופה בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חוק הכלול ברשימה לפי סעיף קטן (ב) – יגיש לאישור הממשלה טיוטת חוק שלפיה יהיה ניתן לייצר את המצרך, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש גם אם המצרך עומד בדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופית מאומצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(ד)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין חקיקת משנה הכלולה ברשימה לפי סעיף קטן (ב) – יפעל לתיקון חקיקת המשנה כך שיהיה ניתן לייצר את המצרך, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש גם אם המצרך עומד בדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופית מאומצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(ד)}}; לעניין חקיקת משנה אשר טעונה אישור של ועדה מוועדות הכנסת – יביא השר הממונה את התיקון כאמור לאישור הוועדה הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ה)}} התנגד שר ממונה לשינוי החיקוק שבסמכותו בשל קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה או בשל כך שמתקיימים במדינת ישראל תנאים ייחודיים המצדיקים להותיר על כנו דין ייחודי השונה מדרישות האסדרה האירופית המאומצת, יפנה לוועדת החריגים, בתוך 45 ימים מיום קבלת בקשת השר לפי סעיף קטן (ב)(2), בבקשה כי תעביר את המלצתה בעניין השינוי הנדרש, ועל הפנייה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1(א) עד (ד) לפקודת היבוא והיצוא}}; פנה השר הממונה לוועדת החריגים כאמור, לא תחול עליו החובה לתיקון החקיקה לפי סעיף קטן (ד) כל עוד לא קיבלה ועדת החריגים החלטה בפנייתו.
{{ח:תת|(ו)}} המליצה ועדת החריגים, לאחר שבחנה את פניית השר הממונה לפי סעיף קטן (ה), שלא לקבל את עמדתו, יפעל השר הממונה לתיקון החקיקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), ורשאי הוא לפנות לממשלה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1(ח) עד (י) לפקודת היבוא והיצוא}}; פנה השר הממונה לממשלה כאמור, לא תחול עליו החובה לתיקון החקיקה לפי סעיף קטן (ד) כל עוד לא קיבלה הממשלה החלטה בפנייתו.
{{ח:תת|(ז)}} החליטה הממשלה לקבל את המלצת ועדת החריגים ולדחות את עמדת השר הממונה, או שהחליט השר הממונה שלא לפנות לממשלה עד תום התקופה המנויה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|בסעיף 2יח1(ח) לפקודת היבוא והיצוא}}, יפעל השר הממונה לתיקון החיקוק כאמור בסעיף קטן (ד)(1) או (2), כך שיהיה ניתן לייצר את המצרך הנוגע בדבר, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש, לפי העניין, אם המצרך עומד בדרישות האסדרה האירופית המאומצת, עד תום 120 ימים מאחד מאלה, לפי המאוחר:
{{ח:תתת|(1)}} מועד החלטת ועדת החריגים כאמור בסעיף קטן (ה) או בסעיף קטן (ו) אם השר הממונה החליט שלא לפנות לממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} מועד החלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(3)}} תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ח)|(1)}} לא פנה השר הממונה לוועדת החריגים לפי הוראות סעיף קטן (ה) או לא פעל לפי הוראות סעיף קטן (ז) בנוגע לחיקוק שהוא חקיקת משנה הכלול ברשימה שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויש בו הפניה להוראות תקן רשמי או הוראה, המגבילה את האפשרות לייצר מצרך שחל עליו תקן רשמי, לייבא אותו, למכור אותו או להשתמש בו אם המצרך עומד בדרישות אסדרה אירופית מאומצת, יוסיף השר, בצו, בכפוף להוראות פסקה (2), {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת השביעית}} את אותה חקיקת משנה, ובלבד שהביא בחשבון את סוגיית קיומן של סמכויות פיקוח ואכיפה, בחיקוק או בחוקים אחרים, לשם אכיפת הוראותיו של אותו חיקוק.
{{ח:תתת|(2)}} צו לפי פסקה (1) טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר בחקיקת המשנה האמורה הוא בתחום ענייניה.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} נוספה חקיקת משנה {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת השביעית}}, רשאי אדם, על אף האמור באותה חקיקת משנה, לפעול לעניין ייצור מצרך, יבואו, מכירתו או שימוש בו, גם בהתאם להוראות האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר, החלה על אותו מצרך.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין, לא תוטל אחריות פלילית על מי שבחר במסלול האירופי לעניין ייצור מצרך, יבוא המצרך, מכירתו או שימוש בו, בשל הפרת הוראות לפי האסדרה האירופית המאומצת, שחלה על המצרך מכוח {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}} במקביל לחקיקת המשנה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת האמורה}}.
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור בסעיף זה, לעניין חובות וסמכויות של שר ממונה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין סמכות לחוקק חקיקת משנה לגבי מצרך כאמור בסעיף זה המוקנית לפי חוק לרשות ממשלתית שאינה שר משרי הממשלה, יהיו החובות והסמכויות המוטלות בסעיף זה על שר ממונה, מוקנות לראש הרשות הממשלתית, למעט לעניין פנייה לממשלה; ראש רשות ממשלתית שהפעיל סמכויות לפי סעיף זה יודיע על כך לשר הממונה על אותה רשות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מפרטים אחידים כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ג1|סעיף 7ג1 בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, יראו כל אחד מהשרים נותני האישור כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לאותו חוק}}, כשר הממונה לעניין סעיף זה, לפי העניין.
{{ח:תת|(יא)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מזון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}};
{{ח:תתת|(2)}} תמרוק כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א|בסעיף 55א לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} כל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי.
{{ח:תת|(יב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת רישום ורישוי לפי כל דין.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ביקורת והבטחת השמירה על תקן רשמי|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|10|הבטחת השמירה על תקן רשמי|תיקון: תשי״ח, תשע״ד, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי בכל עת מתקבלת על הדעת לערוך בקורת ולקיים פיקוח על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק זה; {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):}} ואולם, ביקורת וקיום פיקוח כאמור לעניין עמידת מצרך בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ד)}}, ייעשו בדרך של בדיקת התאמתו לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, בהתייחס לסעיפים הכלולים בתקנים הרשמיים בלבד, בכפוף לתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(א1)}} הממונה רשאי למנות מפקחים מבין עובדי המשרד או מפקחים מקרב עובדי המדינה במשרד אחר, בהסכמת השר הממונה על אותו משרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לביצוע פיקוח לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, לשם קיום פיקוח לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בקיום פיקוח לפי סעיף קטן (א) רשאים הממונה ומפקח –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס, בכל עת המתקבלת על הדעת, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמייצרים בו או מחזיקים בו מצרך שמיפרטו נקבע כתקן רשמי, או שמבצעים בו או ביצעו בו עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי, ולבדוק כל מצרך או תהליך עבודה וכל דבר הנמצא באותו מקום, וליטול דוגמה מכל מצרך לשם בדיקה; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך;
{{ח:תתת|(2)}} להורות כי דוגמה שבחר. ולא ניטלה לבדיקה. תישמר במקום הימצאה. בדרך שקבע. לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חדשיים מיום בחירתה;
{{ח:תתת|(3)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(4)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, לרבות מעוסק, להציג לפניו כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; הממונה ומפקח יהיו רשאים לדרוש גם מידע או מסמך אף אם לא הודיע להם עוסק לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א2)(1)(א)}}, ובלבד שנוכחו כי קיים טעם לדרישת המידע הנוסף כאמור; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות תעודות או פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – לרבות כל מידע הנוגע לתקן החל על מצרך או בדבר ייבואו, ייצורו או מכירתו של המצרך או בדבר מאפייני המצרך ותכולתו, דרכי ייצורו, הוראות בדבר השימוש בו, תוצאות בדיקות שנערכו לגבי המצרך והמסקנות לגביו, מידע בדבר הפצתו או מכירתו, וזהות הצרכנים שרכשו אותו, או רשומות של תלונות שהתקבלו לגביו כאמור בהוראת {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א2)(3)}}, ולמעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ב1)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי הממונה או מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}}, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב2)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה הממונה לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; על אף האמור, מפקח שלא הוסמך בסמכויות לפי סעיף קטן (ב1), אינו חייב בלבישת מדים;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג לפי דרישה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ב) ו־(ב1), כפי שקבע הממונה באישור השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(4)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} כל אדם המבצע עבודת בניה או התקנה (אינסטלציה), הטעונה קבלת היתר או אישור, בתוקף חוק או מכוח אחר, מאת מוסד ממשלתי או מוסד של רשות מקומית, או מאת בעל זכיון מטעם המדינה שאושר לצורך סעיף זה על ידי הממונה, ישיג ויציג לפניהם, ככל שיידרש על ידיהם, תעודת בדיקה כמתואר {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, שתעיד על התאמת המצרכים, שבהם הוא משתמש או השתמש בביצוע העבודה, לדרישות תקן רשמי; אולם לא יידרש אדם להציג תעודת בדיקה לגבי מצרך שיש עליו תו תקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}; בסעיף קטן זה{{ח:הערה|,}} ”המבצע עבודה“ לרבות אדם אשר העבודה מבוצעת על פי פקודתו.

{{ח:סעיף|10א|הודעה בדבר מסוכנות מצרך|תיקון: תשע״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הממונה יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להורות לעוסק להודיע או לפרסם, לכל אדם הנוגע בדבר, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} החלות עליו, וכי המצרך או תהליך העבודה מסוכן לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או שקיימת הסתברות גבוהה למסוכנות כאמור; ההודעה תהיה באופן שיורה עליה הממונה; הממונה לא יורה לעוסק להודיע או לפרסם כאמור, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} להודיע או לפרסם הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב להודיע או לפרסם, באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או שסבר כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, ורשאי הוא –
{{ח:תתת|(א)}} להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
{{ח:תתת|(ב)}} לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן; על הטלת הוצאות פרסום כאמור יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} להודיע לכל אדם או לפרסם הודעה מטעמו על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

{{ח:סעיף|10ב|הודעה על הפסקת פעולות עוסק והשמדה|תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות לעוסק, בהודעה בכתב, להפסיק לייצר מצרך או להפסיק את מכירתו או את הצגתו לצורך מכירתו, אם מצא שאינו מתאים לדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} החלות על המצרך, וכן להורות על איסופו של המצרך למקום שקבע, החזרתו לעוסק שממנו קיבל את המצרך, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(א1)}} סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא להורות לעוסק, בהודעה בכתב ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו, להורות לו להפסיק את מכירתו או הצגתו למכירה של מצרך מאותו סוג שממנו ניטלה דוגמה לבדיקה או שנבחרה לצורך בדיקתה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)(1) או (2)}}, לפי העניין, עד לקבלת תוצאות בדיקה של הדוגמה מהמצרך שניטלה לבדיקה; ואולם עד לקבלת החלטת הממונה בדבר מתן הוראה לפי סעיף קטן זה, רשאי מפקח להורות כי לא ייעשה כל שימוש במצרך כאמור, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים או עד לקבלת תוצאות הבדיקה, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(א2)}} סבר הממונה כי קיים חשש שלפיו מצרך אינו מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא להורות, בהודעה בכתב, לעוסק שבחר לפעול לפי המסלול האירופי, להפסיק את מכירתו של המצרך או את הצגתו לצורך מכירתו, וכן להורות על הפסקת השימוש בו, עוד בטרם ניטלה דגימה, עד לקבלת תוצאת הבדיקה, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, בשל מצרך שאינו מתאים לדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} החלות עליו ואין במתן הוראות לעוסק כאמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע את החשש כאמור, יהיה רשאי הממונה להורות לעוסק גם להשמיד את המצרך, והכול באופן שיורה בהודעה, ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא ליתן לעוסק, בצו, הוראה לפי (א), (א1), (א2) או (ב) בלי שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

{{ח:סעיף|10ג|שיקול דעת הממונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} במתן הוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|ו־10ב}} יינתנו בשים לב לנסיבות העניין, ובכלל זה להיקף ולמידת הפגיעה בשלומו, בבטיחותו או בבריאותו של אדם או באיכות הסביבה ולהיקף הפרסום הנדרש.

{{ח:סעיף|10ד|אופן הביצוע של פיקוח או ביקורת לעניין בדיקת עמידת מצרך בדרישות התקינה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} הפיקוח והביקורת לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יבוצעו בדרך של בדיקת עמידת מצרך בדרישות התקן הרשמי החל עליו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9|לסעיף 9(א)(1)(א)}}, אלא אם כן ביקש עוסק כי הפיקוח והביקורת יבוצעו בדרך של בדיקת עמידת המצרך בדרישות התקינה הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(ב), (ג) או (ד)}}, כפי שביקש.

{{ח:סעיף|10ה|אופן הביצוע של בדיקת ההתאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בדיקת ההתאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת תיעשה בדרך של בדיקת העמידה בדרישות התקן האירופי המתואם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)}}, המשויך לאסדרה האירופית המאומצת, ואם אין תקן אירופי כאמור – תיעשה הבדיקה בדרך אחרת הקבועה באותה אסדרה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה כי המצרך אינו עומד בדרישות האסדרה האירופית המאומצת, רשאי העוסק להוכיח את העמידה בדרישות האסדרה האירופית המאומצת בדרך אחרת הקבועה באותה אסדרה, לרבות בדרך של הצגת הצהרת היצרן ותיק מסמכים טכניים שערך היצרן ומעידים על התאמת המצרך לדרישות האסדרה, ובלבד שניתן אישור מאת אחד מהגופים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} גוף הערכת התאמה שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות לאותה האסדרה – (Notified Body – NB);
{{ח:תתת|(2)}} מעבדה מאושרת שקיבלה את אישור הממונה לבדיקת האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת היצרן“ – הצהרה בדבר התאמת המצרך לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו | (DOC – Declaration of Conformity or Declaration of Compliance); }}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק מסמכים טכניים“ (Technical File) – אוסף מסמכים שמכין היצרן בהתאם לדרישות האסדרה האירופית החלה על המצרך לצורך הערכת ההתאמה לדרישות האסדרה כאמור, שנערכו בהתאם לאותה אסדרה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תו תקן ותו תעודה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}

{{ח:סעיף|11|תו תקן|תיקון: תשל״ט, תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע, בצו שפורסם ברשומות, סימנים לאישור התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי; לכל סימן כזה שקבע השר כאמור ייקרא ”תו תקן“.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התקנים (קביעת תוי-תקן)|צו התקנים (קביעת תוי־תקן), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכל לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת המכון, לסמן את המצרך בתו תקן; המכון רשאי בכל עת לבטל היתר כזה בהודעה מנומקת בכתב שניתנה ליצרן.
{{ח:תת|(ב1)}} במכון תפעל מינהלת לעניין מתן היתר לסימון מצרכים בתו־תקן (בסעיף זה – המינהלת), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה, שיהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של המכון או עובד המכון שהוא הסמיכו בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} אחד עשר חברים שימנה הוועד הפועל לתקופה של חמש שנים; הוועד הפועל יהיה רשאי לאשר את הארכת המינוי לתקופה של חמש שנים נוספות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו תקן אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (ב) או לפי צו על פי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע את דרכי קביעתו של תו תקן והשימוש בו, וכן הוראות לעניין ועדות מקצועיות וועדות היתרים שהמינהלת רשאית להקים, כהונתם של חברי המינהלת והוועדות כאמור, ובכלל זה תנאים למינוים ועילות להפסקת כהונתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקנים (תו-תקן וסימן השגחה)|תקנות התקנים (תו־תקן וסימן השגחה), התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|11א|הסכמים עם מוסדות חוץ|תיקון: תשל״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} המכון רשאי, באישור השר להתקשר בהסכמים עם מוסדות שמחוץ לישראל, לשם הסדרת סימונם בתו תקן של מצרכים המתאימים לדרישות התקן, המיוצרים באותה ארץ ומיובאים לישראל.

{{ח:סעיף|11ב|סימון בתו התעדה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} –
{{ח:תת|(1)}} מעבדה מאושרת שהוסמכה בידי גוף החבר בארגון ILAC כגוף התעדה, רשאית, בתחום שלגביו ניתן לה האישור, להתיר לסמן מצרך בסימן שלפיו המעבדה אישרה את התאמתו לתקן או לתקן רשמי ומערך הייצור של המצרך מפוקח על ידה; לכל סימן שקבעה כאמור ייקרא ”תו התעדה“; הסימן האמור יפורסם באתר האינטרנט של המעבדה; לעניין זה, ”מעבדה מאושרת“ ו”ארגון ILAC“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}};
{{ח:תת|(2)}} כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכול לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת מעבדה מאושרת כאמור בפסקה (1), לסמן את המצרך בתו התעדה; המעבדה רשאית בכל עת לבטל היתר כזה, בהודעה מנומקת בכתב שניתנה ליצרן;
{{ח:תת|(3)}} לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו התעדה אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בפסקה (2).

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: תעודות בדיקה להתאמה לתקן ובדיקת מצרכים|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|12|תעודת בדיקה או אישור בדבר התאמה לדרישות התקינה|תיקון: תשל״א, תשל״ט, תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המכון, וכל מי שאושר לענין זה בכתב על ידי הממונה (להלן – מעבדה מאושרת), רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם, לפי העניין, ולתת תעודת בדיקה על כך, וכן רשאים הם לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לאסדרה אירופית מאומצת, או לאסדרה זרה שמנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, ולתת אישור התאמה לאסדרות אלו (בחוק זה – אישור התאמה); הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על אישור התאמה; בסעיף זה, ”תקן אירופי מתואם“ – תקן של האיחוד האירופי, שבהתאם לקביעת האסדרה האירופית המאומצת חזקה כי עמידה בו, כשלעצמו או בשילוב עם תנאים נוספים שנקבעו באותה אסדרה, מהווה עמידה באסדרה האמורה (Harmonized Standards).
{{ח:תתת|(2)}} הממונה ייתן אישור למעבדה לשמש כמעבדה מאושרת (בסעיף זה – אישור), אם מצא, להנחת דעתו, כי המעבדה רשומה על פי דין כתאגיד בישראל, וכי היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית וערוכה למלא את תפקידה כמעבדה בישראל בתחום מתן האישור, בהתאם לתנאים והוראות שיורה לעניין זה, ובכלל זה היא בעלת איתנות פיננסית כנדרש; לעניין זה, חזקה כי מעבדה היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית כאמור אם הוסמכה לשמש כמעבדה בתחום מתן האישור לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}} או אם הוסמכה על ידי רשות הסמכה זרה אשר חתומה על הסדר ההכרה ההדדית של ארגון ILAC ואשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקת התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני; הממונה רשאי להתנות את מתן האישור בקבלת הסמכה כאמור; לעניין זה, ”ארגון ILAC“ – הארגון הבין־לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח – (International Laboratory Accreditation Cooperation).
{{ח:תתת|(2א)}} על אף האמור בפסקה (2), יראו תוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין־ממשלתי כתוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה מאושרת, והכול בהתאם לקבוע בהסכם ההכרה האמור; לעניין זה, ”מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין־ממשלתי“ – מעבדה אשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הכרה הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה, אשר מינתה את אותה מעבדה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקות של התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני, או באישורי המעבדה האמורה באותו עניין, והכול כקבוע בהסכם.
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בפסקה (2), הממונה לא ייתן אישור אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתקיימים יחסי תלות או חשש לניגוד עניינים לגבי המעבדה, העלולים לפגוע בתוצאות בדיקתה, והכול בהתאם לתנאים ולהוראות שיורה לעניין זה; בסעיף זה, ”יחסי תלות“ – לרבות תלות בין אופן הבדיקה ותוצאות הבדיקה המבוצעת על ידי המעבדה לבין זהות לקוחותיה, תשלום על ידם או מאפיינים אחרים שלהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} המעבדה, נושא משרה בה, בעל שליטה בה, מנהליה או עובד בה העוסק בביצוע בדיקות, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי לדעתו לתת אישור למעבדה, או הוגש נגדם כתב אישום בעבירה כאמור; הוראות לפי פסקת משנה זו לא יחולו על מעבדה שכל עיסוקה בביצוע בדיקות התאמה לתקן שעניינו הגנת הצרכן בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} המעבדה אינה ערוכה למלא את חובותיה כמפורט בסעיף קטן (א2);
{{ח:תתתת|(ד)}} קיים חשש כי מתן אישור למעבדה לגבי התחום המבוקש, עלול לסכן את שלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם או את איכות הסביבה.
{{ח:תתת|(3א)}} הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה לתקופה של שנתיים ורשאי הוא, לבקשת המעבדה, לחדש את האישור לתקופות נוספות של שנתיים כל אחת; ואולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת אישור לתקופה קצרה יותר אם סבר כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} הממונה רשאי לבטל אישור, להתלותו, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המעבדה איננה ממלאת את החובות המוטלות עליה לפי חוק זה, כולן או מקצתן;
{{ח:תתתת|(ב)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתתת|(ג)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן האישור לפי סעיף זה;
{{ח:תתתת|(ד)}} המעבדה הפרה תנאי מתנאי האישור או הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות שנתן הממונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן יש במתן האישור כדי לפגוע בטובת הציבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} ניתן לגבי המעבדה צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי הממונה להתלות אישור לאלתר, בהחלטה מנומקת בכתב, אם הוא סבור שקיים חשש מיידי לפגיעה בשלומו, בבריאותו או בבטיחותו של אדם או באיכות הסביבה, או שעלול להתקיים חשש כאמור, ובלבד שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה בהקדם האפשרי לאחר ההתליה ולא יאוחר מ־14 ימי עסקים ממועד ההתליה.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} מעבדה מאושרת תפעל בתחום שלגביו ניתן לה האישור, בהתאם לתנאים למתן האישור, לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה ובכללן תנאים והוראות שהורה הממונה.
{{ח:תתת|(2)}} מעבדה לא תיתן תעודת בדיקה כאמור בסעיף קטן (א)(1), אם –
{{ח:תתתת|(א)}} קיים חשש לניגוד עניינים ביחס ללקוח, לבדיקה, למוצר או לגורמים הקשורים למי מהם או למעבדה, לרבות כאשר החשש לניגוד העניינים הוא בשל פעילות של המעבדה בתחום שונה מתחום הבדיקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיימים יחסי תלות בין המעבדה ללקוח.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”גורם קשור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ בתאגיד – מנהל פעיל בתאגיד או שותף, למעט שותף מוגבל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (2)(א), יראו במצבים שלהלן ניגוד עניינים לעניין הפסקה האמורה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם למעבדה, לבעל מניות בה, לקרובו או לגוף שבשליטת מי מאלה או שהמעבדה בעלת מניות בו, יש זיקה לגורם העוסק בייצור, בהפצה, בייבוא, בייצוא, בהרכבה או בבנייה של המצרך הנבדק; לעניין זה, ”זיקה“ – שליטה בתאגיד, וכן כהונה כדירקטור או כנושא משרה בו, יחסי עבודה, או קשרים עסקיים או מקצועיים מתמשכים או קשרים כאמור שהם עיקר פעילותו, למעט קשרים שעניינם מתן שירותי בדיקה ללקוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לעובד, למנהל או לבעל עניין במעבדה יש עניין אישי במזמין הבדיקה, במצרך הנבדק או במצרך או בשירות דומה, מתחרה או משלים למצרך הנבדק, או בענף שאליו משתייך המצרך הנבדק.
{{ח:תתת|(5)}} מעבדה מאושרת, בעליה ועובד בה לא ייתנו שירותי ייעוץ הקשורים לתחום שלגביו ניתן האישור למעבדה, אלא אם כן קיבלה המעבדה את אישורו של הממונה מראש ובכתב, ושירותי הייעוץ ניתנים בהתאם להנחיותיו ולתחומים אשר אושרו על ידו.
{{ח:תתת|(6)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (5), לרבות לעניין אישור הממונה לפי אותה פסקה, לא תיתן מעבדה מאושרת –
{{ח:תתתת|(א)}} ייעוץ בדבר תיקון ליקוי שבשלו לא עמד מוצר בדרישות תקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} ייעוץ בקשר לתכנון מוצר שעליו חל תקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} חוות דעת מקדמית בדבר עמידת מצרך בדרישות תקן החל עליו, אלא אם כן היא ניתנת כחלק מהליך הבדיקה לקראת מתן תעודת בדיקה.
{{ח:תתת|(7)|(א)}} מעבדה מאושרת לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותי בדיקה המוצעים על ידה בתחום שלגביו ניתן האישור, ללקוח דומה, אלא אם כן הראתה טעמים המצדיקים את אי מתן שירות בתנאים דומים (בפסקה זו – סירוב בלתי סביר); הממונה יקבע בהוראותיו נסיבות ותנאים שיראו בהם סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי מתן שירות ותנאים שייחשבו דומים לעניין זה.
{{ח:תתתת|(ב)}} מעבדה מאושרת לא תתנה מתן שירותי בדיקה המוצעים על ידה בתחום שלגביו ניתן האישור ברכישת שירותים נוספים ממנה או בתנאים בלתי סבירים.
{{ח:תתת|(8)}} מעבדה מאושרת לא תמסור ביצוע בדיקה, כולה או חלקה, למעבדה אחרת ולא תסתייע במעבדה אחרת אלא אם כן אושרה בידי הממונה כמעבדה מאושרת לאותה בדיקה; על אף האמור, רשאי הממונה, בנסיבות מיוחדות לעניין סוג בדיקות מסוימות, לקבוע הוראות לעניין הסתייעות מעבדה מאושרת במעבדה אחרת שאיננה מעבדה מאושרת לצורך ביצוע בדיקה, כולה או חלקה.
{{ח:תתת|(9)}} מעבדה מאושרת תפרט בתעודת הבדיקה את בדיקות ההתאמה לתקן אשר ביצעה ואת תוצאותיהן; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן עריכת תעודת הבדיקה והפרטים שיצוינו בה.
{{ח:תתת|(10)}} מעבדה מאושרת לא תיתן לעובד מעובדיה שכר או כל תגמול אחר, הנקבע לפי מספר הבדיקות שיבצע או תוצאות הבדיקות שיבצע.
{{ח:תתת|(11)}} לא תעשה מעבדה מאושרת, במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, דבר העלול להטעות את לקוחותיה בעניין מהותי הקשור לפעילותה כמעבדה מאושרת או לממצאי בדיקות שערכה, ובכלל זה לא תציין את דבר היותה מעבדה מאושרת בפרסומים ובמסמכים המתייחסים לבדיקות שאינן כלולות בתחום שלגביו ניתן לה אישור; הממונה רשאי לקבוע הוראות נוספות ביחס לפרסומי מעבדה מאושרת, לצורך מניעת הטעיה של הציבור, לרבות לקוחותיה.
{{ח:תתת|(12)}} מעבדה מאושרת תקבע נהלים להסדרת פעילותה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לרבות הוראות הממונה, ותפעל לפיהן.
{{ח:תתת|(13)}} מעבדה מאושרת תעביר לממונה אישור רואה חשבון לעניין עמידה בהוראות לפי חוק זה, במתכונת ובתדירות שיורה עליה הממונה.
{{ח:תתת|(14)}} מעבדה מאושרת תשמור את מסמכי הבדיקות שערכה בהתאם להוראות הממונה.
{{ח:תתת|(15)}} מעבדה מאושרת תעביר לממונה דיווחים בעניין פעילותה לפי דרישתו או בהתאם להוראות הממונה.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ומעבדה מאושרת ימסרו לממונה מידע על פי דרישתו, ובכלל זה מידע הנוגע להסמכת המעבדה המאושרת בידי רשות אחרת שהסמיכה את המעבדה כמפורט בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(א4)}} הממונה ייתן למעבדה מאושרת אישור לתת אישור התאמה (בחוק זה – אישור מורחב), אם מצא להנחת דעתו כי המעבדה המאושרת היא בעלת ידע, יכולת וכשירות מקצועית הנדרשים לשם ביצוע בדיקת התאמה כאמור; הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על אישור מורחב, למעט הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2א).
{{ח:תת|(ב)}} תעודת בדיקה או אישור התאמה שניתנו כאמור כסעיף קטן (א) ונחתמו בידי מנהל מעבדה מאושרת או בידי מי שהוא הסמיך לכך, ישמשו ראיה לתכנם כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שלענין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי תקן, תקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או תקן אירופי מתואם כהגדרתו בסעיף קטן (א)(1), לא תתקבל כראיה תעודה אלא אם ניתנה בידי מעבדה מאושרת.
{{ח:תת|(ד)}} מקום שלעניין חיקוק נדרשת ראיה כי התמלאו תנאי אסדרה אירופית מאומצת, או תנאי אסדרה זרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, לא יתקבל כראיה אישור התאמה בעניין זה, אלא אם כן ניתן בידי מעבדה מאושרת שבידה אישור מורחב.

{{ח:סעיף|12א|בדיקת מצרכים|תיקון: תשי״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מצרכים שמיפרטים שלהם נקבעו בתקן רשמי, רשאי המכון, באישור השר, לקבוע הוראות בדבר חובת בדיקתם, להבטחת התאמתם של המצרכים לתקן הרשמי וכללים לבדיקתם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות התקנים (בדיקת מוצרי זהב)|הוראות התקנים (בדיקת מוצרי זהב), תשכ״ז–1966}}.}}

{{ח:סעיף|12ב|סימן השגחה|תיקון: תשל״א, תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מצרך שמפרטו לא נקבע כתקן והמכון משגיח על ייצורו בהתאם למפרט שאישר, רשאי המכון להתיר סימונו בסימן המעיד על השגחת המכון (להלן – סימן השגחה) ולקבוע תנאים למימונו.
{{ח:תת|(ב)}} המכון רשאי בכל עת לבטל, בהודעה מנומקת בכתב, היתר שניתן לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם ולא יסמן מצרך בסימן השגחה אלא על פי היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (א) ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ד)}} היתר לפי סעיף זה לא יבוטל בשל כך בלבד שמצרך שהזמין צבא־הגנה לישראל לשימושו הבלעדי אינו מתאים למפרט שאושר ואי־התאמתו מתחייבת מתנאי ההזמנה, ובלבד שהמצרך יסומן בסימן שקבע שר הבטחון בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר סימן השגחה|הודעה בדבר סימן השגחה}} (י״פ תשל״ג, 2371).}}

{{ח:סעיף|12ג|קבלת שכר|תיקון: תשל״א, תשל״ט, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} המכון רשאי לקבל שכר בעד השירותים שהוא נותן.
{{ח:תת|(ב)}} השכר ישולם בהתאם למחירון שיקבע המכון באישור השר.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין שכר בעד היתר לסמן בתו תקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, ובכלל זה בעד בדיקת התאמה לתקן רשמי או בעד כל פעולה אחרת שלפי דין הוא היחיד המוסמך לבצעה, המכון יציע לשר מחירון, בתוך תקופה שקבע לכך השר בהודעה בכתב למכון; השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לאשר את המחירון המוצע או לאשרו בשינויים, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לעניין הצעה לעדכון שכר לפעולה הקבוע בצו בר־תוקף – לאשרו, לאשרו בשינויים או לדחות מחירון מוצע.
{{ח:תתת|(2)}} השר ייתן את החלטתו בתוך שלושה חודשים מיום שהוגש לו המחירון המוצע.
{{ח:תתת|(3)}} הגיש המכון לשר את המחירון המוצע, יהיה רשאי לקבל שכר לעניין זה לפי המחירון המוצע עד לכניסתו לתוקף של צו כאמור בפסקה (1) או במשך 12 חודשים, לפי המוקדם, אלא אם כן דחה השר את הצעת המכון.
{{ח:תתת|(4)}} לא הציע המכון מחירון לעניין הפעולות האמורות בפסקה (1) בחלוף התקופה שקבע השר כאמור באותו פסקה, יקבע השר בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחירון לעניין פעולות אלה.
{{ח:תתת|(5)}} קיבל המכון לפי הוראת פסקה (3) שכר הגבוה מן השכר שנקבע בצו שאושר לפי פסקה (1), ישיב המכון את הפרש השכר כאמור למי ששילם, בתוספת ריבית שקלית, מיום התשלום ועד ליום ההשבה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור {{ח:הערה|[צ״ל: חוק פסיקת ריבית והצמדה]}}}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1) לא יחולו לעניין שכר בעד בדיקות מעבדה בתחום בדיקות היבוא למתן אישור בדיקת מעבדה, שלגביהן מצוי מכון התקנים בתחרות מספקת עם מעבדות מוכרות; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אישור בדיקת מעבדה“ ו”מעבדה מוכרת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|בפקודת היבוא והיצוא}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פקודת היבוא והיצוא“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תחרות מספקת“ – מצב שבו פועלות שתי מעבדות מוכרות לפחות בתחום מסוים שלגביו ניתנה להן הכרה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2י|בסעיף 2י לפקודת היבוא והיצוא}}, ולהן נתח שוק בהיקף המצביע על רמת תחרות מספקת לדעת השר, לאחר שהמנהל הכללי של המשרד, הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר העבירו לו את עמדותיהם בנושא.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע בצו את בדיקות המעבדה, שלדעתו מתקיימת לגביהן תחרות מספקת כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב3)}} אישר הממונה למעבדה מוכרת לפעול בתחום מסוים, יראו את השכר שנקבע לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), החל ממועד מתן האישור כאמור, כשכר מרבי בעד בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים באותו התחום.
{{ח:תת|(ג)}} המחירון יימצא לעיון הציבור במשרדי המכון ובמשרד הממונה, וכן יפורסם באתר האינטרנט של המכון וברשומות טעון פרסום ברשומות.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: איסורים ופטורים|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|13|איסורים|תיקון: תשל״ט, תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אסור לאדם –
{{ח:תתת|(1)}} להשתמש במילה ”תקן“ לקביעת מפרט או כללים טכניים; הוראות פסקה זו לא יחולו על המכון, לעניין פעולותיו בהתאם לסמכותו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לתאר מצרך, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת שהיא, תיאור העלול לעורר את הרושם שניתן היתר לסמנו בתו תקן, בתו התעדה או בסימן השגחה, אלא אם נוכח שאמנם ניתן היתר כזה;
{{ח:תתת|(4)}} לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם, כי המצרך מתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, כאשר המצרך אינו עומד בדרישות כאמור, פרט לסימון כחוק בתו תקן או בתו התעדה;
{{ח:תתת|(5)}} לתאר או לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המכון או מעבדה מאושרת שהוסמכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11ב|בסעיף 11ב(1)}} משגיחים על ייצורו, אם אינם משגיחים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מצרך“ לרבות האריזה, העטיפה, הסליל או כל דבר אחר, שבהם נמכר המצרך, וכן כל פתק המחובר להם או למצרך.

{{ח:סעיף|14|הגבלה ברישום סימני מסחר|תיקון: תשי״ח, תשל״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|בפקודת סימני המסחר, 1938}}, לא יירשם, לאחר שנקבע תו תקן או סימן השגחה, כל סימן מסחרי הדומה לאותו תו תקן או סימן השגחה, או העלול לעורר את הרושם שניתן לבעליו היתר להשתמש באותו תו תקן או סימן השגחה; וכן לא יירשם, אחרי תחילת תקפו של חוק זה, סימן מסחרי הכולל מלה מהמלים המוגנות, אלא בהיתר מאת השר.

{{ח:סעיף|15|דין מצרך מתוצרת חוץ או המיועד ליצוא}}
{{ח:ת}} מצרכים מתוצרת חוץ המתאימים לתקנים של ארץ מוצאם, ומצרכים מתוצרת הארץ המיועדים ליצוא והמתאימים לתקנים של הארץ שאליה הם מיועדים, מותר לציין את התאמתם כאמור בסימן מיוחד על המצרך, בתנאי שיצויין על המצרך גם שמו, או סימנו המסחרי הרשום, של היצרן.

{{ח:סעיף|16|פטור|תיקון: תשע״ב, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם השר הממונה, רשאי בצו לפטור, לתקופה שלא תעלה על שנה, ממילוי אחר דרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}, אם נוכח כי יש צורך מיוחד וממשי בכך וכי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלומו או בטיחותו של הציבור; לעניין זה, ”השר הממונה“, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי בצו לפטור מחובת סימון בשפה העברית לפי דרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} מצרכים המיועדים לשיווק בשטחי המועצה הפלסטינית, ובלבד שהטובין יסומנו כנדרש בתקן הרשמי בשפה הערבית; לעניין סעיף קטן זה, ”שטחי המועצה הפלסטינית“ – השטחים הכלולים, מזמן לזמן, בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי הסכם הביניים הישראלי־פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד׳ בתשרי התשנ״ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו, וכן כל שטח רצועת עזה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התקנים (פטור מחובת סימון בשפה העברית)|צו התקנים (פטור מחובת סימון בשפה העברית), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, לצורך ייבוא של סוג מסוים של ציוד רפואי הטעון רישום לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ציוד רפואי|חוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012}}, לפטור ציוד רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ציוד רפואי|בחוק האמור}} מביצוע בדיקת התאמה לתקן רשמי, כולה או חלקה, לצורך ייבואו של הציוד הרפואי, ולדרוש במקומה להמציא מסמכים המעידים על עמידה בתקן או בתקינה בין־לאומית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)}}; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: אמצעי אכיפה מינהליים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|16א|עיצום כספי|תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ד־3, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, בסכום של 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 11,820 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 29,570 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיע לממונה על פגיעה שנגרמה בשל מצרך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א2)(1)(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} ייצר, מכר או ייצא מצרך שמפרט שלו נקבע כתקן רשמי, או השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא, בלי שניתן לו היתר לסמנו בתו תקן או בלי שסימנו בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא הודיע או לא פרסם הודעה מטעמו לפי דרישת הממונה, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} החלות עליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיף 10א(1)}};
{{ח:תתת|(6)}} לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת ייצור מצרך, הפסקת מכירה או הצגתו, איסוף מצרך או החזרתו, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב(א)}};
{{ח:תתת|(6א)}} לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת מכירה או שימוש במצרך, או הפסקת הצגתו לצורך מכירתו, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב(א2)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא קיים את הוראת הממונה בדבר השמדת מצרך, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב(ב)}};
{{ח:תתת|(8)}} סימן חומר או מוצר בתו תקן בלי היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}};
{{ח:תתת|(9)}} סימן חומר או מוצר בתו התעדה בלא היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב(3)}}.
{{ח:תת|(א1)}} יצר, מכר או ייבא עוסק מצרך שלא עומד בדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}} החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא או ביצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם מתאימים לדרישות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא יבואן –
{{ח:תתתת|(א)}} שהוא יחיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש״ח)}} במספר הטובין בתעודת המשלוח או בסכום ה־CIF כפול 10, לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ב)}} שהוא תאגיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש״ח)}} במספר הטובין בתעודת המשלוח או בסכום ה־CIF כפול 10, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא עוסק שאינו יצרן או יבואן, שרכש טובין שלא יוצרו בישראל –
{{ח:תתתת|(א)}} שהוא יחיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש״ח)}} במספר הטובין שנמצאו באתר שבו התקיים הפיקוח או בסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ב)}} שהוא תאגיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש״ח)}} במספר הטובין שנמצאו באתר שבו התקיים הפיקוח או בסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא יצרן או עוסק שרכש טובין שיוצרו בישראל – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש״ח)}};
{{ח:תת}} בסעיף זה – ”CIF‏“ (Cost, Insurance, and Freight) – הסכם משלוח עלות, ביטוח ומשא בין־לאומי, המייצג את החיובים ששילם המוכר לכיסוי עלות ההזמנה.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):}} ייצר, מכר או ייבא עוסק מצרך שלא עומד בדרישות התקינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ד)}} החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, באותם עניינים המנויים בסעיפי התקנים הרשמיים החלים עליו, השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא או ביצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם מתאימים לדרישות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכומים המפורטים בסעיף קטן (א1) ולפי סוגי העוסקים המנויים באותו סעיף קטן, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, בסכום של 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 5,910 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – בסכום של 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 17,730 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} ייצר, מכר או ייצא מצרך שלא מתאים לדרישות התקינה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}} החלות עליו, לעניין סימון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|{{ח:הערה|סעיף}} 9(א)(1)}};
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):}} ייצר, מכר או ייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ד)}} החלות עליו, לעניין סימון, באותם עניינים המנויים בסעיפי התקנים הרשמיים החלים עליו;
{{ח:תתת|(2)}} תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיע לממונה כי מצרך אינו מתאים לדרישות התקינה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} החלות עליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א2)(1)(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא שמר תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו או שעלולים להיגרם ממצרך שחל עליו תקן רשמי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א2)(3)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הפרה מעבדה מאושרת הוראה מהוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, בסכום של 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,510 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} נתנה ייעוץ או חוות דעת מקדמית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(6)}};
{{ח:תתת|(2)}} מסרה ביצוע בדיקה למעבדה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|{{ח:הערה|סעיף}} 12(א2)(8)}};
{{ח:תתת|(3)}} ערכה תעודת בדיקה שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(9)}};
{{ח:תתת|(4)}} נתנה שכר או תגמול אחר לעובדיה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(10)}};
{{ח:תתת|(5)}} ציינה את דבר היותה מעבדה מאושרת בפרסומים או במסמכים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(11)}};
{{ח:תתת|(6)}} לא קבעה נהלים להסדרת פעילותה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(12)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא העבירה לממונה אישור רואה חשבון, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(13)}};
{{ח:תתת|(8)}} לא שמרה מסמכי בדיקה שערכה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(14)}};
{{ח:תתת|(9)}} לא מסרה דיווח לממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(15)}};
{{ח:תתת|(10)}} נתנה תעודת בדיקה בלי שבדקה את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)}}, או נתנה אישור התאמה בלי שבדקה את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה זרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א1) ו־(ב)(1), מצא הממונה כי מצרך שחל עליו תקן רשמי אינו עומד בדרישות התקינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)}} החלות עליו, לא יטיל עיצום כספי לפי אותם סעיפים קטנים על עוסק שאינו יצרן או יבואן, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק מחזיק במסמכים המעידים על עמידת המצרך בדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}, להנחת דעתו של הממונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המצרך סומן בתו תקן או בתו התעדה;
{{ח:תתתת|(ג)}} העוסק מחזיק בהתחייבות מאת היבואן או היצרן או במסמכים, המעידים על עמידת המצרך בדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}, להנחת דעתו של הממונה, ובלבד שהעוסק שממנו רכש את המצרך אותר וניתן לנקוט אמצעי אכיפה כלפיו בהתאם להוראות חוק זה, או שהעוסק העביר לממונה מידע ממשי, להנחת דעתו של הממונה, המאפשר לאתר את העוסק שממנו רכש את המצרך, ובלבד ששוכנע כי העוסק לא מנסה לעקוף את ההוראות לפי חוק זה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|ופקודת היבוא והיצוא}} באמצעות יישום סייג זה.
{{ח:תתת|(2)}} הממונה יקבע בנוהל הוראות בעניין המסמכים המעידים על קיום התנאים האמורים בפסקה (1); הנוהל יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|16ב|הפרה בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר {{ח:הערה|[צ״ל: או מעבדה מאושרת הפרו]}} הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של מצרכים.

{{ח:סעיף|16ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק או מעבדה מאושרת הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}} ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}} {{ח:פנימי|סעיף 16ב|או 16ב}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיף 16ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 16ו|סעיף 16ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 16ו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|16ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ג|סעיף 16ג}}, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|16ה|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיף 16ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ז|סעיף 16ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיף 16ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 16ד|באותו סעיף}} או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16ד|אותו סעיף}}, ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|16ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|16ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן זה}}, ובשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקנים (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות התקנים (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|16ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ד|בסעיף 16ד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 16טז|סעיף 16טז(א)}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|16ט|המועד לתשלום העיצום כספי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ה|בסעיף 16ה}}.

{{ח:סעיף|16י|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|16יא|גבייה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|16יב|התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק או מעבדה מאושרת הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – התראה מינהלית); בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ו|בסעיף 16ו}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16יג|סעיף 16יג}}.
{{ח:תת|(ג)}} נוהלי הממונה לפי סעיף קטן (א), יהיו באישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך והם יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|16יג|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|16יד|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ו|בסעיף 16ו(א)}}; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיפים 16ד}} {{ח:פנימי|סעיף 16ה|ו־16ה}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 16ו|סעיף 16ו(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיפים 16ד}} {{ח:פנימי|סעיף 16ה|ו־16ה}} בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|16טו|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|16טז|ערעור|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|16יז|פרסום|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת סכום העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 16טז|סעיף 16טז}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו, בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום באתר האינטרנט של המשרד כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה; לא הותקנו תקנות כאמור, לא יהיה הממונה רשאי לפרסם באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|16יח|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: עונשין|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|17|ענשים|תיקון: תשי״ח, תשכ״ו, תשל״ט, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א1)}} העובר על תקנה לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 25,000 לירות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17א|עבירות ועונשין|תיקון: תשס״ה, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר 18 חודשים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין) –
{{ח:תתת|(1)}} מייצר, מוכר או מייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}} החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, או מבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם עומדים בדרישות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם להוראות או לדרישות שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, למעט דרישות בדבר סימון המצרך הקבועות בתקן רשמי, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} לא ממלא אחר הוראה מהוראות צו מינהלי בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 17ג|לסעיף 17ג}}.
{{ח:תת|(א1)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מפריע לממונה או לאדם שהוסמך על ידו להשתמש בסמכויותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)(1) או (ב1)(1) או (2)}}, או לא ממלא אחר הוראה או דרישה של הממונה או של אדם שהוסמך על ידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)(2) או (4)}};
{{ח:תתת|(2)}} מסמן חומר או כל מוצר בתו תקן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 11ב|או 11ב(3)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}} לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} מייצר או מוכר מצרך שלא עומד בדרישות לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייצר או מוכר מצרך החייב בסימון בתו תקן, כשהוא אינו מסומן בתו תקן, בניגוד להוראות צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תתת|(3א)}} מייצר או מוכר מצרך ומסמן אותו בתו תקן בלא היתר מאת המכון או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} משתמש במילה ”תקן“, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}};
{{ח:תתת|(5)}} מתאר או מסמן מצרך בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(3), (4) או (5)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הנותן תעודת בדיקה או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, בלי שיש בידו אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}}, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב2)}} הנותן תעודת בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)}} בלי שבדק את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף האמור}} או הנותן אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|הסעיף האמור}} בלי שבדק את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה זרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} – דינו מאסר 18 חודשים או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב3)}} עוסק המייצר או מייבא מצרך שחל עליו תקן רשמי ואשר בשל אחת מהנסיבות המפורטות להלן עלול לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, וכל זאת בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שלושה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ולעניין מי שמוכר מצרך כאמור – דינו מאסר 18 חודשים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} המצרך הוא חומר כימי אשר בשל הרכבו או אריזתו עלול לגרום להרעלה או לסיכון חיי אדם בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} המצרך מכיל חומר כימי אשר בשל מינונו עלול לגרום לחבלה או לסכן חיי אדם בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} המצרך מופעל על ידי חשמל או סוללות ובשל כך עלול לגרום לקצר חשמלי, חשמול, התחממות יתר, התלקחות או שריפה;
{{ח:תתת|(4)}} המצרך עלול לגרום לחנק או לפגיעה במערכת הנשימה בהתחשב בקהל היעד שאליו מיועד המצרך;
{{ח:תתת|(5)}} המצרך עלול לגרום לנפילה, להתלכדות חלקי גוף או לחבלה בשל מבנהו, חוזקו או תצורתו;
{{ח:תתת|(6)}} המצרך הוא אריזת לחץ, ובכלל זה אירוסול, מכל גז ומצת, העלול לגרום להתפוצצות, התלקחות או הדף בשל לחץ עודף או אריזה לקויה;
{{ח:תתת|(7)}} המצרך מיועד לבנייה או להתקנה במבנה או בתשתית, ויש בו כשל מבני, הנדסי, כימי או אחר העלול לגרום לקריסת המבנה או התשתית או חלק מהם;
{{ח:תתת|(8)}} המצרך כולל מערכות אלקטרוניות אשר עלולות לגרום להפרעות אלקטרומגנטיות;
{{ח:תתת|(9)}} לא צורפה למצרך או לא סומנה על גבי המצרך אזהרת שימוש באופן שתואם לסכנה העלולה להיווצר מאופן השימוש בו, תנאי אחזקתו, תנאי אחסונו או הגבלת הגיל בשימוש בו;
{{ח:תתת|(10)}} המצרך הוא מיתקן גז כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}}, העלול לגרום לדליפה לא מבוקרת של גז פחמימני מעובה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|בחוק האמור}} (בחוק זה – גז פחמימני מעובה).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היתה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א), (א1) או (ב) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה בכתב שנמסרה על ידי הממונה או מי שהוסמך על ידו, על ביצוע אותה העבירה.
{{ח:תתת|(2)}} על מסירת התראה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על חילוטו של מצרך שנעברה בו העבירה או על התיקון או ההשמדה של המצרך; ציווה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 40|סעיפים 40 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, בשינויים המחויבים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|17ב|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו, המפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין}}; לענין סעיף זה ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולענין העבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|פסקאות (1), (2) ו־(5) של סעיף 17א(א)}}, גם דירקטור.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: צווים והתחייבות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|17ג|צו מינהלי|תיקון: תשס״ה, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה כי עקב הפרה של הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א) או (א1)}} נגרמת פגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את המעשה הגורם לפגיעה או להימנע מעשיית המעשה, הכל באופן שנקבע בצו (בסעיף זה – צו מינהלי).
{{ח:תת|(א1)}} לא יינתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את מי שגרם לפגיעה או את מי שעומד לעשות כן, תינתן לו ההזדמנות כאמור לאחר שאותר, ככל שהיה ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א1), מצא הממונה כי יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, רשאי הממונה לתת צו מינהלי למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן כאמור באותו סעיף קטן, גם בלי שניתנה הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, אם סבר שיהיה במתן ההזדמנות כאמור כדי לסכל את מטרת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפו של צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה הממונה, ושלא תעלה על שישים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שישים הימים רשאי הממונה להאריך את תוקפו של הצו המינהלי לתקופה נוספת של שלושים ימים, באישור בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה; הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שניתן לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי לבקש את ביטולו בבית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה לפי סעיף קטן (ג) תידון במעמד שני הצדדים.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.

{{ח:סעיף|17ד|צו זמני|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, לצוות על הנאשם בצו עשה, צו אל תעשה או בכל סעד אחר שיחליט, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין, למנוע, להפסיק או לצמצם את הפגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה (בסעיף זה – צו זמני).
{{ח:תת|(ב)}} תוקפו של צו זמני יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים בבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייתן בית המשפט צו זמני אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; הדיון יתקיים במעמד שני הצדדים.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה את עצמו נפגע מצו זמני רשאי לערור על החלטת בית המשפט; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחר ורשאי הוא לקיים, לשנות או לבטל החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.

{{ח:סעיף|17ה|התחייבות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 17ו|ובסעיף 17ו}} – העבירה), למעט עבירה מינהלית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}, שהוטל בשלה קנס מינהלי לפי {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|החוק האמור}}, רשאי הוא, באישור מי שהיועץ המשפט לממשלה הסמיך לכך ובהסכמת האדם, לקבל ממנו התחייבות בכתב לעשות אחד או יותר מאלה (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 17ו|ובסעיף 17ו}} – כתב התחייבות):
{{ח:תתת|(1)}} להימנע ממעשה או ממחדל המפורט בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה מהווה עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} להחזיר, בתקופה שיורה הממונה, כסף או נכס, שקיבל אגב ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(3)}} לפרסם מודעות ברבים בענין העבירה ובענין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה, ובתקופה שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} לכתב ההתחייבות תצורף ערובה בסכום שיקבע הממונה לפי הענין, ושלא יעלה על גובה הקנס הקבוע לעבירה לגבי אותו אדם, ולתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנתיים; ערובה יכול שתינתן בערבים או בלי ערבים; בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 17ו|ובסעיף 17ו}}, ”ערובה“ – עירבון כספי או ערבות עצמית.

{{ח:סעיף|17ו|תוצאות הפרת ההתחייבות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מסר אדם התחייבות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ה|סעיף 17ה(א)(1)}}, לא יועמד לדין בשל העבירה ששימשה עילה למתן ההתחייבות ושנעשתה עד למתן ההתחייבות.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע ארם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ה|סעיף 17ה(א)(1)}}, רשאי בית המשפט בגזר הדין, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על השארת הערובה בתוקפה, על חידושה או על חילוטה, כולה או מקצתה, או לצוות על מתן ערובה חדשה.
{{ח:תת|(ג)}} הפר אדם את התחייבותו האמורה {{ח:פנימי|סעיף 17ה|בסעיף 17ה(א)(2) או (3)}}, רשאי הממונה לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, לטובת אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע כללים בדבר אופן הפעלת סמכותו של הממונה לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: הוראות שונות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|18|הוראות חוק אחר}}
{{ח:ת}} האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מכל חוק אחר.

{{ח:סעיף|19|דין המדינה}}
{{ח:ת}} לגבי הוראות חוק זה דין המדינה ומוסדותיה כדין כל אדם אחר.

{{ח:סעיף|20|דין המכון כדין המדינה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} לענין תשלום מסים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין המכון כדין המדינה.

{{ח:סעיף|21|דין עובדי המכון|תיקון: תשל״ט, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} דין עובדי המכון כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}} – הוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|21א|העברת כספים חד־&lt;wbr&gt;פעמית מהמכון לאוצר המדינה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} המכון יעביר לאוצר המדינה סכום של 105 מיליון שקלים חדשים מהעודפים שלו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4192817.pdf|חוק התקנים (תיקון מס׳ 18), התשפ״ד–2024}} {{ח:הערה|(ביום 5.3.2024)}}; בסעיף זה, ”עודפים“ – סכומים הכלולים בהון העצמי של המכון ומקורם ברווח הנקי שלו, כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, כמפורט בדוחות הכספיים האחרונים של המכון שפורסמו לפני העברת הסכום כאמור.

{{ח:סעיף|22|מצרכים המיועדים לצבא|תיקון: תשל״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} לא יחולו על כל ציוד צבאי המיועד לצבא־הגנה לישראל, אם שר הבטחון שיחרר אותו, בתעודה בחתימת ידו, מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}}, והודיע על כך בכתב לשר.

{{ח:סעיף|23|העברת סמכויות|תיקון: תשל״ט, תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בכתב העברה שהודעה עליו פורסמה ברשומות, להעביר לממונה סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות, לאשר את תקנון המכון והסמכות למנות את הממונה.

{{ח:סעיף|24|הוראות מעבר|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החברה הקיימת“ פירושו – החברה המוגבלת בערבות הרשומה בשם ”מכון התקנים הישראלי“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכויות של חברה“ פירושו – כל הנכסים שבבעלותה או שבהחזקתה, מקרקעים ומטלטלים, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לה בכל נכס וכל החובות שחייבים לה וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות של חברה“ פירושו – החובות שהיא חייבת בהם וההתחייבויות שהיא קיבלה על עצמה כחוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההתאגדות“ לרבות תזכיר ההתאגדות.
{{ח:תת|(ב)}} ביום תחילת תקפו של חוק זה יעברו למכון כל הזכויות וההתחייבויות של החברה הקיימת.
{{ח:תת|(ג)}} עד שייקבע התקנון –
{{ח:תתת|(1)}} ישמשו תקנות ההתאגדות של החברה הקיימת תקנון כמשמעותו בחוק זה, בשינויים הנובעים מהוראות חוק זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} ישמשו המועצה הכללית והועד הפועל של החברה הקיימת כמועצה הכללית וכועד הפועל של המכון, אלא שיצורפו לועד הפועל, מיום תחילת תקפו של חוק זה, שלושה חברים שנתמנו על ידי הממשלה.
{{ח:תת|(ד)}} כל מי שהיה חבר בחברה הקיימת ערב תחילת תקפו של חוק זה, יהיה לחבר המכון ודינו יהיה לכל דבר כאילו נהיה לחבר במכון בהתאם לתקנון.
{{ח:תת|(ה)}} מיפרטים וכללים טכניים של תהליכי עבודה, אשר לפני תחילת תקפו של חוק זה פורסמו, על ידי החברה הקיימת, בשם תקנים ישראליים ואשר היו קיימים בתקנים ישראליים ערב תחילת תקפו של חוק זה, יראו אותם כאילו נקבעו בתקנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}.

{{ח:סעיף|25|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות אגרות לצורך חוק זה.

{{ח:סעיף|26|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בצו, בהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|27|שינוי גופים המנויים בחוק|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי התקיימה אחת מהנסיבות המפורטות להלן ביחס לגוף המנוי בחוק זה שלא הוקם לפי דין ואינו מוסד ממוסדות המדינה (בסעיף זה – גוף המנוי בחוק), רשאי הוא, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, גוף דומה אחר אשר יבוא במקומו, ובלבד ששוכנע שהגוף הדומה האחר הוא גוף בעל מעמד והשפעה משמעותית על המשק ומתאים, מבחינת מטרותיו ופעילותו המשקית, לבוא במקום הגוף המנוי בחוק:
{{ח:תתת|(1)}} שונו מטרותיו של הגוף המנוי בחוק כפי שהן מנויות בתקנונו, או שונה תקנונו ויש בשינוי כדי להשפיע באופן מהותי על פעולותיו של הגוף;
{{ח:תתת|(2)}} הגוף המנוי בחוק פוצל או מוזג עם גוף אחר ויש בכך כדי להשפיע באופן מהותי על פעילות הגוף היוצא;
{{ח:תתת|(3)}} הגוף המנוי בחוק מצוי בהליכי פירוק או ניתן לגביו צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} הגוף המנוי בחוק חדל מלפעול ואם הוא חברה – נמחק או חוסל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו על גוף אף אם אינו תאגיד ועל תאגיד אף אם אינו חברה, בהתאמת המונחים הנובעת מטיבו של הגוף ובשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|28|פרסום הנחיות והוראות הממונה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הממונה יפרסם הנחיות והוראות שהורה לפי חוק זה, למעט הנחיות והוראות שנתן באופן פרטני, באתר האינטרנט של המשרד, באופן שיאפשר מעקב אחרי שינויים ותיעודם לאורך זמן.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}}, ההגדרה ”שינוי לאומי מתחייב“, {{ח:פנימי|סעיף 26|וסעיף 26}})}}}}
{{ח:קטע3||שינוי לאומי מתחייב}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} התאמות לשפה, ובכלל זה התאמות של הוראות הפעלה, הוראות סימון או אזהרות, או הוראות אחרות הקבועות בתקן בין־לאומי או במסמך מחייב של גורם בין־לאומי, וכן הוראות אחרות שעניינן התאמות לשפה, שלדעת הממונה חיוניות לשמירה על בטיחות או בריאות הציבור, בהתאם למתכונת שנקבעה בתקן הבין־לאומי.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} דרישות הנגזרות מהוראות חיקוק בישראל והפניות להוראות כאמור.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} התאמת הפניות בתקן המאמץ תקן בין־לאומי, לחקיקה של מדינת חוץ או למסמך מחייב של גורם בין־לאומי או לדרישות המופיעה בחקיקה או במסמך מחייב כאמור הרלוונטיות לתקן.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} הפנייה לתקנים בין־לאומיים אחרים או לחלקים בהם, ובלבד שההפניה היא לתקן הבין־לאומי עצמו או שהתקן הבין־לאומי אומץ כלשונו, או מכיל שינויים לאומיים מתחייבים לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}}, למעט לפי פרט זה, או שקיימים בו, כפי שאומץ, שינויים לאומיים מיוחדים שאושרו על ידי השרים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}})}}}}
{{ח:קטע3||שינוי גופים המנויים בחוק}}
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ב) ו־(5)(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||תקנים מוחרגים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ג־4, ק״ת תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ג־6, ק״ת תשפ״ג־7, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, ק״ת תשפ״ד־5, ק״ת תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;מספר התקן&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;שם התקן&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;תנאים מיוחדים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;הוראות מיוחדות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צמנט: צמנט רגיל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין צמנט שאינו עומד בהגבלות לעניין כמות הכרום לפי דרישות סעיף 7.3.1 של ת״י 1 לצמנט מיובא בתפזורת ו/או בשקיות שנקבע על פי הרגולציה האירופית REACH 1907/2006 ודרישות שונות ממדינה למדינה (שיטת בדיקה לפי EN196-10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלוקי בטון: בלוקי קיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אריחי רצפה מטראצו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוצרי בטון טרומיים לריצוף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבני שפה ואבני תעלה טרומות מבטון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות כלליות ובדיקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות קבועות למטרות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות גומחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת כבישים ורחובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת כבישים ורחובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות הצפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות בעלות שנאי מובנה לנורות עם נימת להט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות מיטלטלות לשימוש בגינות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – פנסי יד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות צילום ומנורות קולנוע (לא מקצועיות)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות מיטלטלות לילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות לאקווריון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות לתאורת במות ואולפני טלוויזיה וקולנוע (לשימוש בתוך מבנה ומחוצה לו)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לברכות שחייה ולשימושים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות למובלי אוויר (דרישות בטיחות)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – שרשרות תאורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת חירום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מערכות תאורה לנורות להט למתח נמוך מאוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לשימוש באתרים רפואיים של בתי חולים ומוסדות רפואיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 23 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: דלתות לבודות סובבות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צינורות גליליים מבטון ומבטון מזוין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 32 חלק 1.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: תקעים ובתי־תקע חד־מופעיים לזרמים עד 16 אמפר – דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 32 חלק 2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות ייחודיות למתאמים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 33 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמיתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 37 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לבידים: לבידים רגילים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 37 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לבידים: לבידים עם מילא פסיסי עץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מגופים שבאים במגע עם מי שתייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מגופים שבאים במגע עם מי שתייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים של קצף או מים או כימיקל רטוב המכילים גז סניקה: המטפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחממי מים חשמליים – מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 70 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): תכן ומבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 70 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): בדיקות תקופתיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 90 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנזין לרכב מנועי: בנזין נטול עופרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרוסין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 107 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סולר: סולר למנועי דיזל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 107 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סולר: סולר להסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 129 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים: תחזוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוזל על בסיס חומרים פעילי–שטח סינתטיים לניקוי ידני של כלי אוכל, מינואר 1990&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|בתוקף עד יום כ״ו באב התשפ״ג (13 באוגוסט 2023)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|בתוקף מיום י״ד בסיוון התשפ״ב (13 ביוני 2022)}} {{ש}} {{ח:הערה|הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים}}.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 158 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): מאגרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 158 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): התקנה של צנרת ואבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 158 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): התקנת מכשירים צורכי גפ״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 158 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): בדיקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברז בית מסגסוגת נחושת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלי זכוכית למוצרי מזון ומשקאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 215 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רעפים: רעפי חרסית משתלבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טרפנטין מינרלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגופים מתוברגים מסגסוגת נחושת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סבון תמרוקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 251&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 261&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תמיסות נתרן תת כלוריתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 272&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 299&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סימון מוצרי זהב ובדיקתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 314&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אריחי קרמיקה: הגדרות, מיון, איפיונים וסימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט אריחי קרמיקה המיועדים לחיפוי קירות בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 318&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפי פחמן דו־חמצני מיטלטלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 365 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד לכיבוי אש: זרנוקים אטומים שטוחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 365 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 365 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד לכיבוי אש: חיבור זרנוק ומצמד לחץ במכלל לכיבוי אש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 383 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה לא מתכתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 383 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה מתכתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 388&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחמן דו־חמצני מעובה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 438 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבקות ניקוי – דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים}}.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 448 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 463&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים ותקרות טרומיים לתאי בקרה: מערכות מים, ביוב, ניקוז ותיעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: הגדרות, סיווג, עקרונות תכן כלליים, דרישות ביצועים ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים יציקת ברזל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פלדה או סגסוגות אלומיניום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים בטון מזויין בפלדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים חומרים מרוכבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (PE) או פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 520&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפופרות פלואורסצנטיות לשימוש כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 565 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים – דרישות מינימום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 565 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים עשויים תילי פלדה: מעליות – דרישות מינימום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 570 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים: מטפים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 570 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים: מד־לחץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 576 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך בניינים: פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט צינורות ואביזרים בצבע אפור (גוון RAL7037 לפי קטלוג גוונים RAL840HR) ובמידות מטריות בלבד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 579 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 579 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 636&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטיחי טקסטיל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 637 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים לגלילי גז: דרישות ובדיקות טיפוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 637 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים המופעלים ידנית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 637 חלק 2.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים הנסגרים מעצמם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 637 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים לגלילי גז: חיבורי מוצא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 681 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לולים לשימוש ביתי: עגלולים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגאזים: כללי בטיחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי פלדה בלא תפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי פלדה מרותכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי סגסוגת אלומיניום בלא תפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712 חלק 7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגזים: סימני זיהוי לגזים תעשייתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712 חלק 8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגזים: סימון לזיהוי גזים רפואיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 733&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משחת ניקוי המבוססת על חומרים פעילי שטח סינטתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 742&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנפקי אירוסול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנפקים בלא הגנה על התפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צמר מינרלי לבידוד: צמר בתפזורת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 751 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של בניינים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסלול התאמה לתקן אמריקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 764&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרנוקים לגז פחמימני מעובה (גפ״מ) בפזה גזית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 799&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק״ם), מיתקני אנטנות לקליטה אינדווידואלית (אק״א) ועמוד נושא אנטנה אנכית של חובבי רדיו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 808&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תרמוסטטים למחממי מים חשמליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 818 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חיתולים: חיתולים חד־פעמיים לתינוקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים}}.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 821 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריעות חיפוי תרמופלסטיות לשימוש בחקלאות ובגננות: יריעות לחיפויי קרקע ולמנהרות נמוכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין:
{{ח:תת|(1)}} יריעות שעוביין 30–100 מיקרון, שהתנגדותן לקרע פחותה מ־3000 גרם למילימטר עובי
{{ח:תת|(2)}} יריעות בדרגה A ו־N, שחדירות תכשירי האידוי בהן גבוהה מ־0.2 גרם למ״ר לשעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 832 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפסק מגן הפועל בזרם־דלף בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר והמיועד לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על המפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 844&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ״מ)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 867&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תרמומטרים רפואיים: תרמומטרים העשויים זכוכית והמכילים נוזל מתכתי עם התקן מקסימום, מנובמבר 2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין תרמומטרים עשויים עם כספית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 884 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צנרת מפוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) לתיעול ולביוב תת־קרקעיים בלא לחץ: דרישות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט צינורות ואביזרים בצבע חום–כתום (גוון RAL8023 לפי קטלוג גוונים RAL840HR) עם עובי דופן צנרות ומחברים SN4‏, SN8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 887&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות שבבים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 887 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות שבבים: לוחות לא מחופים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 887 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות עץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 887 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות קישוט משרפים אמינופלסטיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} במסלול התאמה לתקן הבין־לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין:
{{ח:תת|(1)}} מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה ומחוברים לרשת המים;
{{ח:תת|(2)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין:
{{ח:תת|(1)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(2)}} מכשירים שבהם הסטייה בין ההספק המוצהר להספק הנמדד לפי התקן גדולה מ־15%
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין:
{{ח:תת|(1)}} מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה ומחוברים לרשת המים;
{{ח:תת|(2)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין:
{{ח:תת|(1)}} מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה ומחוברים לרשת המים;
{{ח:תת|(2)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לסילוק פסולת מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} במסלול התאמה לתקן בין־לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין:
{{ח:תת|(1)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(2)}} מקררים, מקפיאים ותאים לשמירה על מזון קפוא המיועדים לשימוש ביתי, שאינם עומדים בקריטריונים של אקלים טרופי ממין ”T“;
{{ח:תת|(3)}} מקררים לצינון יין ומקררים עם מערכות קירור בספיגה, שאינם עומדים בקריטריונים של אקלים ממין ”N“ או ”ST“ או ”T“;
{{ח:תת|(4)}} מכשירים שאמצעי הקירור בהם מקבוצות החומרים המפורטות בנספחי פרוטוקול מונטריאול, כמפורט להלן:
{{ח:תת}} מקבוצת CFC – האמצעים המפורטים ב־Annex A (group I);
{{ח:תת}} מקבוצת CFC – האמצעים המפורטים ב־Annex B (group I);
{{ח:תת}} מקבוצת HCFC – האמצעים המפורטים ב־Annex C (group I){{ח:הערה|.}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי גלי־מיקרו, לרבות תנור גלי־מיקרו משולבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות תפירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מיידיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים להיגיינת הפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי חשמל לשימוש באקווריומים ובבריכות גינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג׳קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים למיטות מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות־דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי רגליים ולשטיחוני חימום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכש{{ח:הערה|י}}רי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לדלתות מוסכים נעות אנכית לשימוש בבתי מגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לתריסים, לסוככים, לווילונות ולציוד דומה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 21.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות – דרישות מיוחדות בעבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 907 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 907 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 907 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 907 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 907 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגיה – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 938 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 938 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרזול בניין – מנגנון גלילי למנעול – דרישות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td &gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 958 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך הבניין: מערכות פוליפרופילן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 968 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירים הצורכים גפ״מ בפזה גזית בלחץ ישיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 968 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מחממים קורנים בלא ארובה (”מחממי פטרייה“) לשימוש מחוץ לבניינים או בשטחים מאווררים היטב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 968 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): משפתים העומדים בפני עצמם, לרבות אלה שמשולב בהם מצלה, לשימוש מחוץ לבניינים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 968 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירי צלייה (”ברביקיו“) לשימוש מחוץ לבניינים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 987&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפי הלון מיטלטלים למילוי חוזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 990 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוללות ראשוניות: כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוללות ראשוניות שאינן עומדות בדרישת הדירקטיבה האירופית ‎2006/66/EC‏, Article 21, סעיף 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 994 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין מכשירים שמתקיים לגביהם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:תת|(3)}} מכשירים שגזי הקירור בהם אינם מסוגים A1 לפי תקן ISO 817;
{{ח:תת|(4)}} מכשירים העומדים בכל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מכשירים בלא תקע יצוק;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשירים שהפתילים בהם אינם תואמים לתקנים ת״י 60277 ות״י 60245
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים מיטלטלים לחימום חלל, בלא ארובה, המופעלים בגפ״ם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: מכשירי גז דקורטיביים המדמים בערה של דלק מוצקי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצמאיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת, בלא מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצים, הכוללים מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־20 קו״ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת לחימום חלל, עם מבערי מפוח, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1001 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות אש בבניינים: מדפי אש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1038 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפסק מגן משולב הפועל בזרם־דלף ובזרם־יתר לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על מפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1049&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירים ביתיים הצורכים גז וחשמל לאפייה, לבישול ולצלייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1084&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סרט מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני והמיועד לשימוש רפואי (פלסטר)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תכולת המונומר ויניל כלורי באריזות PVC ובמוצר הארוז בהן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוני גז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1139 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיגומים: פיגומים תלויים ממוכנים (פת״ם) – דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתום כדורי העשוי מתכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד מתמתח (אלסטי): דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1147 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד מתמתח (אלסטי): אגד 3:1 עשוי אלסטומר וכותנה, אלסטומר ופוליאסטר–כותנה או אלסטומר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1147 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד מתמתח (אלסטי): אגד 4:1, עשוי אלסטומר וכותנה או זהורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1147 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד מתמתח (אלסטי): אגד עשוי חוט אלסטומר מלופף בשתי וחוט כותנה או זהורית הערב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעקרי קיטור גדולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים לכיבוי אש לשימוש חד־פעמי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלתות אש: עמידות־אש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1212 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: גלאי עשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: יחידות בקרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: גלאי חום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות ידני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות שמע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1228&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד מתמתח מידבק אליו המכיל אבץ חמצני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד גבס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1291&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1296 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי אגירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1296 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי מים מידיים להפקת מים חמים ביתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1296 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית המופעלים בגז – תקן ספציפי למכשירים מטיפוס B1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1296 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחממי מים ביתיים המוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית מטיפוס C שהספק החום הנומינלי שלהם אינו גדול מ־70 קילווט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה לכיבוי מתכות בעירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים}}.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1317&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין:
{{ח:תת|(1)}} ברזים וסוללות הבאים במגע עם מי שתייה;
{{ח:תת|(2)}} ברזים וסוללות שספיקתם לא תותאם לדרישות סעיף 9.3‏, TABLE 8, בת״י 1317 טרם השיווק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1343&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צבעים ולכות – דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1347&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין הברזים והסוללות הבאים במגע עם מי שתייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1353&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1366&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרסס חומר מדמיע להגנה אישית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–-&gt; לעניין תנורים שמצויידים בהתקן בעירה קטליטי ולאלו שאינם מצויידים בהתקן בעירה קטליטי שערך תכולת החומר החלקיקי הנפלט לא מתאים לסעיף 18 בת״י 1368 חלק 3 –-&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1417&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים}}.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1430 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריעות לאיטום גגות: יריעות פוליוויניל כלורי (PVC)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסלול התאמה לתקן אירופי לעניין יריעות שאינן עומדות בתקן גרמני DIN V 20000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1430 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריעות לאיטום גגות: יריעות EPDM&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1430 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים, מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים, המיועדות להתקנה בריתוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1481&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות סיביים המיוצרים בתהליך יבש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1490 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחיצות וחיפויי גבס: לוחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1498 חלק 7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקני משחקים: מדריך להתקנה, לפיקוח, לתחזוקה ולתפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1498 חלק 8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים למגרשי משחקים וחיפוי משטחי המגרשים: מגרש המשחקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1505 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי – סינון וטיהור: מערכות, למעט מערכות אוסמוזה הפוכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1505 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי: מערכות אוסמוזה הפוכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1516 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב של 1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) ו־3 ק״ו (3.6 ק״ו = Um)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1516 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב מ־6 ק״ו (7.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מציתים: דרישות בטיחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסלול התאמה לתקן בין־לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין מציתים בצורת כלי ירייה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בחוק כלי ירייה, התש״ט–1949}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1554 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מטראצו או מבטון בציפוי טראצו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1554 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מאבן טבעית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1604 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים – בטיחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1607&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים ידניים לגז פחמימני מעובה (גפ״מ) ולגז טבעי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1913&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות כפיסי עץ מכוונים (OSB)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1921&lt;/td&gt;&lt;td&gt;וסתי לחץ לגפ״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1964&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתום בטיחות ושסתום בטיחות משולב עם שסתום חד־כיווני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2206 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2217&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפי אבקה אוטומטיים קבועים לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2250 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פותח סתימות בצנרת ניקוז: דרישות לבטיחות, לאריזה ולסימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2251 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מענבי רצועות להרמה – בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים–עשויים, לשימוש כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2251 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מענבי רצועות הרמה – בטיחות: מענבים עגולים מסיבים–עשויים, לשימוש כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2252 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2252 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משטחי הרמה חשמליים למוגבלי־תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2302 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומרים ותערובות מסוכנים: הובלה – מיון, אריזה, תיווי וסימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2481 חלק 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – דרישות יסוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2481 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות חשמליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2481 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות הידרוליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2481 חלק 41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא – מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות תנועה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4004 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דבקים לאריחים: הגדרות ודרישות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין המוצרים המורכבים מחומרים שפולטים חומרים מסוכנים בשיעור גבוה מהמותר בתקנים, חוקים ובתקנות ישראליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4272&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תכשירים לניקוי תנורים ולהסרת שומניות – דרישות לבטיחות, אריזה וסימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4280 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4295&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלי לחץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4314&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צינורות פלדה שחורים ומגולוונים עם תפר ובלא תפר לשימוש במערכות אוטומטיות (מתזים) לכיבוי אש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4466 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלדה לזיון בטון: מוטות חלקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4466 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4466 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלדה לזיון בטון: רשתות מרותכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4466 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלדה לזיון בטון: מוטות ורשתות חתוכים ומכופפים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4476 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צינורות ואבזרים מפוליאתילן: מערכות לסילוק שפכים (קרים וחמים) בבניינים – דרישות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5111 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5111 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: צינורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5111 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: אבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5111 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5115 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי – התקנה ותחזוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5378&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקני משחקים מתנפחים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין תחזוקה ובדיקות תקופתיות בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5418&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמידות בהידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, בסיסי מיטות מרופדים ובסיסי מיטות שאינם מרופדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסלול התאמה לתקן בריטי ומסלול התאמה לרגולציה אמריקאית לעניין מזרונים שמכילים מעכבי בעירה האסורים לפי אמנת שטוקהולם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5433 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5433 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: צינורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5433 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: אבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5433 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5434 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5434 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: צינורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5434 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: אבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5434 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5563&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלק סילוני (דס״ל)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5678&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוורור בניינים – מובילים – מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין המוצרים שהמוליכות התרמית שלהם גדולה מהמוצהר על ידי היצרן וסיווג תגובתם בשריפה קטן מהמוצהר על ידי היצרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5694&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרי ניקוז לקבועות תברואיות – דרישות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין:
{{ח:תת|(1)}} אלה שאינם במידות הקבועות כפי שפורטו בתקן ישראלי;
{{ח:תת|(2)}} אלה שאינם עומדים בדרישות של תקן EN274 חלק 2
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5697 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במות הרמה ניידות לעבודה: במות הרמה לשימוש כללי – חישובי תכן – קריטריונים ליציבות – מבנה – בטיחות – בחינות ובדיקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5697 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במות הרמה ניידות לעבודה: במות הרמה מבדדות לעבודה במתקן חי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5731&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסטרים מתיליים של חומצות שומניות (FAME) – לשימוש במנועי דיזל ולצורכי הסקה – דרישות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5937&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלק לרכב מנועי – מים בתחליבי סולר למנועי שריפה פנימית – דרישות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 6294 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: שירותי תדלוק למטוסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 6294 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: מסופי דלק והידרנטים בנמלי תעופה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 6294 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: ייצור, אחסון והפצה של דלקים תעופתיים לנמלי תעופה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 9809 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלי גז – מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם קטן מ־1100 מגפ״ס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 9809 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלי גז – מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם גדול מ־1100 מגפ״ס או שווה לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 9809 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלי גז – מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר – תכן מבנה ובדיקות: מכלים מפלדה מנורמלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 10242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין האבזרים הבאים במגע עם מי שתייה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 10255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג – תנאי אספקה טכניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין האבזרים הבאים במגע עם מי שתייה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 12159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 14079 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד רפואי בלא חומר פעיל – דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: מרפד גזה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 14304&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוצרי בידוד תרמי לציוד בנייה ולמיתקני תעשייה – מוצרים אלסטומריים גמישים מוקצפים (FEF) המיוצרים במפעל – מפרט דרישות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מסלול התאמה לתקן אמריקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 21003 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת רב־שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 21003 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת רב־שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 21003 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת רב שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 21003 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת רב־שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים בלא מעטה המיועדים לתיול קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים בעלי מעטה המיועדים לתיול קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים גמישים (פתילים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים עגולים למעליות וכבלים לחיבורים גמישים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60238&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתי נורה בעלי תבריג מטיפוס אדיסון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין בית נורה בעל תבריג E3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בסיליקון עמידים בחום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים וכבלים גמישים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים למעליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים לאלקטרודת ריתוך בקשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בגומי אתילן–ויניל אצטט עמידים בחום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים ליישומים הדורשים גמישות גבוהה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60670 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60730 חלק 2.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמצעי בקרה חשמליים אוטומטיים: דרישות מיוחדות לקוצבי זמן ולמתגי זמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט אמצעי בקרה המצוייד במפסק העומד בדרישות ת״י 33.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60745 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות־הולם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} כל הכלים למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
{{ח:תת|(2)}} מקדחות לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מסוג III;
{{ח:תתת|(ב)}} מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
{{ח:תתת|(ג)}} מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60745 חלק 2.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} במסלול התאמה לתקן בין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן אמריקאי, למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
{{ח:תת|(2)}} מלטשות לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מסוג III;
{{ח:תתת|(ב)}} מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
{{ח:תתת|(ג)}} מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60745 חלק 2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
{{ח:תת|(2)}} מרטטות בטון לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מסוג III;
{{ח:תתת|(ב)}} מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
{{ח:תתת|(ג)}} מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II;
{{ח:תתת|(ד)}} מסוג I שמסת המנוע שלה גדולה מ־18 ק״ג.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60745 חלק 2.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסלול התאמה לתקן בין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60745 חלק 2.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60898 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למיתקנים ביתיים ולמיתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מפסקים שהערך הנקוב לזרם־קצר של המפסק לא יפחת מ־3,000 אמפר והזרם בחיבורים בלא בורג אינו עולה על 16 אמפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60898 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למיתקנים ביתיים ולמיתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים ובזרם ישר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מפסקים שהערך הנקוב לזרם־קצר של המפסק לא יפחת מ־3,000 אמפר והזרם בחיבורים בלא בורג אינו עולה על 16 אמפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60921&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטלים לשפופרות פלואורניות – דרישות ביצועים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61008 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61009 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם־יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תופי כבלים לשימוש ביתי ולשימושים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט תופי כבל שבהם כבל בעל שטח חתך של לפחות 1.5 ממ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61347 חלק 2.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לנטלים המיועדים לנורות פלואורניות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61386 חלק 21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים קשיחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות המובלים מדרגה 1 ו־2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61386 חלק 22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים כפיפים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות מובלים כפיפים בעלי דופן מלאה מדרגה 1 ו־2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות חלוקה המיועדים להפעלה על ידי אנשים לא־מיומנים (DBO)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות מיוחדות ללוחות לאתרי בנייה (ACS)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות לחלוקת חשמל ברשתות ציבוריות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: מערכת סינוף של פסים מוליכים (פסי צבירה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62552 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי שאינם מתאימים לסוג אקלים טרופי – ”T“&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסלולי התאמה לתקן הבין־לאומי ולתקן האמריקאי; למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות־הולם המוחזקים ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסלול התאמה לתקן הבין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסלול התאמה לתקן הבין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71452 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71452 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71452 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71452 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71568 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים לא מזיגים במים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71568 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים מזיגים במים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ג) ו־(5)(ג) ו־(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות לעניין תקנים רשמיים שאינם מבוססים על תקנים בין־לאומיים ויש בעניינם אסדרה זרה}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיליון בטיחות“ Safety data sheet (Sds) – גיליון המכיל מידע לגבי חומר מסוכן, תכונותיו והשפעתו, הסיכונים הנובעים ממנו ודרכי מניעתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת בדיקה“ – תעודת בדיקה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2ו|בסעיף 2ו(ב)(1) לפקודת היבוא והיצוא}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשפ״ב־3, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} התקנים הרשמיים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} הם תקנים, שאינם מבוססים על תקן בין־לאומי, אשר נמצאה בעניינם אסדרה זרה כמפורט בטור ב׳ לצידם, לרבות תקן בין־לאומי, והם עומדים בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(5)(ג)}}, וזאת בלבד שהתקיימו כל התנאים המפורטים בטור ג׳ לצידם, אם מפורטים, ושלשם הוכחת התאמת מצרך לדרישות האסדרה הנוגעת לאותם תקנים יציג העוסק את המסמכים המפורטים בטור ד׳ לצידם, וזאת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(5)(ד)}}:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אסדרה זרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תנאים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מסמכים שיש לצרף לשם הוכחת העמידה באסדרה הזרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} הוראות מיוחדות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 139: נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו־EC 648/2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} נוזל לניקוי כלי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} תכולת בור עד 0.5 גרם/ק״ג מוצר;
{{ח:תת|(2)}} למוצר בעל ערך PH 10 או יותר, או בעל ערך PH קטן מ־4 יצורף דוח בדיקה לפי נספח א׳ לת״י 139: נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
{{ח:תת|(2)}} מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
{{ח:תת|(3)}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת־פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
{{ח:תת|(4)}} הצהרה כי המוצר אינו משתייך לקטגוריית המשנה A1 (H314) לפי EC 1272/2008 או כי ריכוז המרכיבים במוצר שלפיהם נקבע הסיווג בקטגוריית המשנה A1 לא יהיה גדול מערכי SCL של כל מרכיב כמוגדר בתקנה האמורה;
{{ח:תת|(5)}} הצהרת יצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004;
{{ח:תת|(6)}} הצהרה על התאמה לרמת הפריקות הביולוגית לחומרים פעילי פנים לפי תקנה EC 648/2004
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 438 חלק 1 – אבקות ניקוי – דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה, מספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו־EC 648/2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אבקת כביסה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} תכולת הנתרן עד 4 גרם/ק״ג לפי ISO 11885 (בהתאם לחישוב כמות האבקה המתאימה לכביסה של 1 ק״ג כבסים);
{{ח:תת|(2)}} פריקות ביולוגית 80% מינימום לפי EC 648/2004;
{{ח:תת|(3)}} תכולת כלורידים – עד 40 גרם/ק״ג לכביסה במכונה, עד 90 גרם/ק״ג לכביסה ביד לפי ASTM D820;
{{ח:תת|(4)}} תכולת בור עד 0.5 גרם/ק״ג מוצר לפי ISO 6835
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
{{ח:תת|(2)}} מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
{{ח:תת|(3)}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת־פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
{{ח:תת|(4)}} הצהרת היצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 818 חלק 2 – חיתולים: חיתולים חד־פעמיים לתינוקות, מאוקטובר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דירקטיבה ורגולציות אירופיות המפורטות להלן: {{ש}} &lt;div direction:ltr&quot;&gt;General Product Safety Directive 2001/95/EC (GPSD); {{ש}} Regulation 1907/2006 Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH); {{ש}} Regulation 1272/2008 classification, labelling and packaging of substances and mixtures (CLP); {{ש}} Regulation 528/2012 concerning the Making Available on the Market and Use of Biocidal Products (BPR).&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הצהרת יצרן לגבי הרכב חומר סופג וחומרים הבאים במגע עם עור התינוק וכי התקיימו לעניין חומרי הגלם שמהם מיוצרים החיתולים דרישות האסדרה הזרה; אפשר להיעזר בדוגמה המופיעה בעמודים 19 עד 28 למסמך EDANA Safety Regulatory Supply Chain Info (2022) (להלן – מסמך EDANA), ואם יפורסם מסמך EDANA מעודכן – בעמודים התואמים באותו מסמך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1313: אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת, מאוקטובר 1988, לרבות גיליון תיקון מס׳ 1, מיולי 1991, גיליון תיקון מס׳ 2, ממרס 1999, וגיליון תיקון מס׳ 3, מאוגוסט 2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקן אוסטרלי {{ש}} AS 2869&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן AS 2869&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1417: אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון, מאוקטובר 2006&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו־EC 648/2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אבקת מדיח שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} פריקות ביולוגית 80% מינימום לפי EC 648/2004;
{{ח:תת|(2)}} תכולת בור עד 0.5 גרם/ק״ג מוצר לפי ISO 6835
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
{{ח:תת|(2)}} מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
{{ח:תת|(3)}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת־פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
{{ח:תת|(4)}} הצהרת יצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”האסדרה האירופית המאומצת“}} {{ח:פנימי|סעיף 9א2|וסעיף 9א2}})}}}}
{{ח:קטע3||האסדרה האירופית המאומצת}}
{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גפ״מ“ – {{ח:הערה|(הוראה שעה עד יום 14.7.2026):}} גז פחמימני מעובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינה מוכרת“ – מדינות החברות באיחוד האירופי, אוסטרליה, איסלנד, ארצות הברית, בריטניה, יפן, נורבגיה, ניו זילנד, קנדה ושוויץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצרי גפ״מ“ – {{ח:הערה|(הוראה שעה עד יום 14.7.2026):}} מכלי גפ״מ, שסתומים לגלילי גז, זרנוקים לגפ״מ, מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה, מכשירים מיטלטלים הצורכים גפ״מ, תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״מ, מוני גז, מחממי מים ביתיים מוסקים בגז, שסתומים ידניים לגפ״מ ווסתי לחץ לגפ״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכלי גפ״מ“ – {{ח:הערה|(הוראה שעה עד יום 14.7.2026):}} מכלי גפ״מ למילוי חוזר ומכלי גפ״מ שלא למילוי חוזר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדת בדיקה“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א לפקודת היבוא והיצוא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מאושרת“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):}} כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – מי שהיבואן מתקשר עימו לאספקת המצרך למטרת יבוא והוא אינו היצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן מקובל“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):}} תקן אירופי, תקן בינלאומי או תקן לאומי, שעמידה בו מעידה על התאמת המצרך לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו, והוא מקובל בשוק האירופאי המשותף להוכחת העמידה באותה אסדרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”SDS“ ‏(Safety Data Sheet) – גיליון בטיחות חומרים המפרט את הרכיבים הכימיים הקיימים בחומר הכלול במצרך.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: האסדרה האירופית המאומצת, מועד תחילתה ותנאים להחלתה|תיקון: ק״ת תשפ״ה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/48/oj|Directive 2009/48/EC of the European Parliament and of the Council of 18 June 2009 on the safety of toys (TSD) – דירקטיבה לבטיחות צעצועים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ג׳ בשבט התשפ״ה (1 בפברואר 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}} או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשפ״ה־3|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/988/oj|Regulation (EU) 2023/988 of the European Parliament and of the Council of 10 May 2023 on general product safety (GPSR) – רגולציה לבטיחות מוצרי צריכה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ג׳ בשבט התשפ״ה (1 בפברואר 2025); ואולם לעניין מוצצים ופטמות, מחזיקי מוצץ ובקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, תחילתה ביום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול לעניין מיתקנים למשחקי ילדים, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}} או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תתת|(2)}} ההוראה לא תחול לעניין מוצרי תינוקות אלה: מוצצים ופטמות, מחזיק מוצץ, בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}} או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1907/oj|Regulation (EC) No 1907/2006 of the European Parliament and of the Council of 18 December 2006 concerning the Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH) – רגולציה לרישום, הערכה והגבלה של כימיקלים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/10/oj|Commission Regulation (EU) No 10/2011 of 14 January 2011 on plastic materials and articles intended to come into contact with food – רגולציה לחומרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: ק״ת תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ה־4, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־3, ק״ת תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/35/oj|Directive 2014/35/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of electrical equipment designed for use within certain voltage limits (LVD) – דירקטיבה לבטיחות מכשירי חשמל המוזנים ממתח נמוך (עד 1,000 וולט)}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}, ואולם לעניין כבלי חשמל במתח נמוך תחילתה ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027);
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 2.3.2026 עד 15.2.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על מזגנים שגזי הקירור בהם מסוג A2 ו־A3, זאת למעט מזגנים כאמור שהם מזגנים ניידים שכמות הגז בהם אינה עולה על 300 גרם.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/30/oj|Directive 2014/30/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to electromagnetic compatibility (EMC) – דירקטיבה למניעת הפרעות אלקטרומגנטיות}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/648/oj|Regulation (EC) No 648/2004 of the European Parliament and of the Council of 31 March 2004 on detergents – רגולציה לדטרגנטים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025).

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1272/oj|Regulation (EC) No 1272/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on classification, labelling and packaging of substances and mixtures (CLP) – רגולציה לסיווג, תיוג ואריזה של חומרים ותערובות מסוכנים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} על העוסק להחזיק ב־SDS;
{{ח:תתת|(2)}} במקום שבו נדרש לסמן ”poison center“, יסמן העוסק ”המכון הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות בקריה הרפואית רמב״ם“.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1975/324/oj|Council Directive 75/324/EEC of 20 May 1975 on the approximation of the laws of the Member States relating to aerosol dispensers (Aerosol) – דירקטיבה למכלי לחץ מסוג אירוסול}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/425/oj|Regulation (EU) 2016/425 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on personal protective equipment (PPE) – רגולציה לציוד הגנה אישי}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2010/35/oj|Directive 2010/35/EU of the European Parliament and of the Council of 16 June 2010 on transportable pressure equipment (TPED) – דירקטיבה לציוד לחץ נייד}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}; {{ח:הערה|(הוראה שעה עד יום 14.7.2026):}} ואולם לעניין מוצרי גפ״מ, תחילתם ביום כ״ט בתמוז התשפ״ו (14 ביולי 2026);
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על מכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/29/oj|Directive 2014/29/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of simple pressure vessels (SPVD) – דירקטיבה למכלי לחץ פשוטים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על מכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/38/oj|Directive 2014/68/EU of the European Parliament and of the Council of 15 May 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of pressure equipment (PED) – דירקטיבה לציוד לחץ}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}; {{ח:הערה|(הוראה שעה עד יום 14.7.2026):}} ואולם לעניין מוצרי גפ״מ, תחילתם ביום כ״ט בתמוז התשפ״ו (14 ביולי 2026);
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על דודי קיטור ומכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין דודי קיטור – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין מכלי לחץ – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2006/42/oj|Directive 2006/42/EC of the European Parliament and of the Council of 17 May 2006 on machinery (MD) – דירקטיבה למכונות}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}; ואולם לעניין אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים תחילתה ביום י״ט באלול התשפ״ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין אופניים עם מנוע עזר שאינם אופני הרים תחילתה ביום כ״ו בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027); לעניין פרט זה, ”אופניים עם מנוע עזר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על המצרכים המפורטים להלן, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים לצידם:
{{ח:תתתת|(א)}} אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים – העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, המעידים על עמידה בדרישות התקן האירופי המתואם EN 15194 וגם בדרישות התקן המקובל EN 17404;
{{ח:תתתת|(ב)}} במות הרמה, פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים –
{{ח:תתתתת|(1)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתתת|(2)}} העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
{{ח:תתתתת|(3)}} העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתתתתת|(א)}} לעניין במות הרמה – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/33/oj|Directive 2014/33/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to lifts and safety components for lifts (LIFTS) – דירקטיבה למעליות, מעלונים ורכיביהם}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ביום כ״ו בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027).

{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/305/oj|Regulation (EU) No 305/2011 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2011 laying down harmonised conditions for the marketing of construction products (CPR) – רגולציה לחומרי בנייה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/1542/oj|Regulation (EU) 2023/1542 of the European Parliament and of the Council of 12 July 2023 concerning batteries and waste batteries {{ח:הערה|-}} רגולציה לסוללות}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/1935/oj|Regulation (EC) No 1935/2004 of the European Parliament and of the Council of 27 October 2004 on materials and articles intended to come into contact with food (FCM) – רגולציה לחומרים ומצרכים הבאים במגע עם מוצרי מזון}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״א (1 במרץ 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1984/500/oj|Council Directive – 84/500/EEC of 15 October 1984 on the approximation of the laws of the Member States relating to ceramic articles intended to come into contact with foodstuffs – דירקטיבה לפריטי קרמיקה הבאים במגע עם מוצרי מזון}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/53/oj|Directive 2014/53/EU of the European Parliament and of the Council of 16 April 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of radio equipment (RED) – דירקטיבה לציוד רדיו}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/125/oj|Directive 2009/125/EC of the European Parliament and of the Council of 21 October 2009 establishing a framework for the setting of ecodesign requirements for energy – related products (ErP) – דירקטיבה לדרישות עיצוב אקולוגי למוצרים הקשורים לאנרגיה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}};
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על מכשיר צורך אנרגיה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה|בחוק מקורות אנרגיה, התש״ן–1989}} (להלן – חוק מקורות {{ח:הערה|&lt;s&gt;ה&lt;/s&gt;}}אנרגיה) (להלן – מכשיר צורך אנרגיה), לעניין תחום שהוסדר לפי {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה|חוק מקורות אנרגיה}}, ובכלל זה לעניין דרישת הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי, או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית.

{{ח:סעיף*|22||תיקון: ק״ת תשפ״ו־5|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 22}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/426/oj|Regulation (EU) 2016/426 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on appliances burning gaseous fuels (GAR) – רגולציה לציוד בעירה מוזן בגזים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}; {{ח:הערה|(הוראה שעה עד יום 14.7.2026):}} ואולם לעניין מוצרי גפ״מ, תחילתם ביום כ״ט בתמוז התשפ״ו (14 ביולי 2026).

{{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/1369/oj|Regulation (EU) 2017/1369 of the European Parliament and of the Council of 4 July 2017 setting a framework for energy labelling – רגולציה לסימון אנרגטי}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}};
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על מכשיר צורך אנרגיה לעניין תחום שהוסדר לפי {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה|חוק מקורות אנרגיה}}, ובכלל זה לעניין דרישת הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי, או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית.

{{ח:סעיף*|24||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/745/oj|Regulation (EU) 2017/745 of the European Parliament and of the Council of 5 April 2017 on medical devices (MDR) – רגולציה למכשור רפואי}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תרמומטר רפואי – נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית.

{{ח:סעיף*|25||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 25}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/42/oj|Directive 93/42/EEC of 14 June 1993 concerning medical devices (MDD) – דירקטיבה למכשור רפואי}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תרמומטר רפואי – נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית.

{{ח:סעיף*|26||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/528/oj|Regulation (EU) No 528/2012 of the European Parliament and of the Council of 22 May 2012 concerning the making available on the market and use of biocidal products – רגולציה למוצרים ביוצידיים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025).

{{ח:סעיף*|27||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 27}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1223/oj|Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council of 30 November 2009 on cosmetic products – רגולציה למוצרי קוסמטיקה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|28||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 28}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2019/1021/oj|Regulation (EU) 2019/1021 {{ח:הערה|[sc. 1021/2019]}} of the European Parliament and of the Council of 20 June 2019 on persistent organic pollutants (POP) – רגולציה למזהמים אורגניים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025).

{{ח:סעיף*|29||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 29}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1007/oj|Regulation (EU) No 1007/2011 of the European Parliament and of the Council of 27 September 2011 on textile fibre names and related labelling and marking of the fibre composition of textile products – רגולציה לסימון מוצרי טקסטיל}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025).

{{ח:סעיף*|30||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 30}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|http://data.europa.eu/eli/reg/2014/129/oj|Regulation No 129 of the Economic Commission for Europe of the United Nations (UN/ECE) – Uniform provisions concerning the approval of enhanced Child Restraint Systems used on board of motor vehicles (ECRS) – רגולציה להתקני ריסון ברכב לילדים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ג׳ בשבט התשפ״ה (1 בפברואר 2025).

{{ח:סעיף*|31||תיקון: ק״ת תשפ״ו־5|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 31}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/32/oj|Directive 2014/32/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of measuring instruments (MID) – דירקטיבה למכשירי מדידה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}; {{ח:הערה|(הוראה שעה עד יום 14.7.2026):}} ואולם לעניין מוצרי גפ״מ, תחילתם ביום כ״ט בתמוז התשפ״ו (14 ביולי 2026).

{{ח:סעיף*|32||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 32}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2004/42/oj|Directive 2004/42/EC of the European Parliament and of the Council of 21 April 2004 on the limitation of emissions of volatile organic compounds due to the use of organic solvents in certain paints and varnishes and vehicle refinishing products – דירקטיבה לתרכובות אורגניות נדיפות בצבעים ובציפויים או לכות}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ז׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025).

{{ח:סעיף*|33||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 33}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/11/oj|Commission Directive 93/11/EEC of 15 March 1993 concerning the release of the N-nitrosamines and N-nitrosatable substances from elastomer or rubber teats and soothers – דירקטיבה לשחרור תרכובות ניטרוזמינים ממוצצים ומפטמות שעשויים מגומי או מאלסטומר}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – תחילתה ביום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025).

{{ח:סעיף*|34||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 34}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2020/2184/oj|Directive (EU) 2020/2184 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2020 on the quality of water intended for human consumption – דירקטיבה למי שתייה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|35||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 35}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1998/70/oj|Directive 98/70/EC of the European Parliament and of the Council of 13 October 1998 relating to the quality of petrol and diesel fuels – דירקטיבה לאיכות דלקים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}};
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול לעניין דלק ביולוגי, דלק סינתטי, ביומסה וביוגז, כהגדרתם בהוראה המחייבת כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין לחץ אדים יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בבנזין – בהתאם לתקן הרשמי ת״י 90 חלק 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסולר – בהתאם לתקן הרשמי ת״י 107 חלק 1;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מוספים דטרגנטים וחומרים מונעי קצף יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בבנזין – בהתאם לתקן הרשמי ת״י 90 חלק 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסולר – בהתאם לתקן הרשמי ת״י 107 חלק 1.

{{ח:סעיף*|36||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 36}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/2405/oj|Regulation (EU) 2023/2405 of the European Parliament and of the Council of 18 October 2023 on ensuring a level playing field for sustainable air transport (ReFuelEU Aviation) – רגולציה לדלק תעופתי}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}};
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול לעניין דלק תעופתי בר־קיימה (SAF) ודלק סילוני סינתטי כהגדרתם בהוראה המחייבת כאמור.

{{ח:סעיף*|37||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 37}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2011/65/oj|Directive 2011/65/EU of the European Parliament and of the Council of 8 June 2011 on the restriction of the use of certain hazardous substances in electrical and electronic equipment (RoHS) – דירקטיבה לשימוש בחומרים מסוכנים בציוד חשמלי אלקטרוני}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|38||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 38}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/34/oj|Directive 2014/34/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to equipment and protective systems intended for use in potentially explosive atmospheres (ATEX) – דירקטיבה לציוד ולמערכות מיגון בסביבה פוטנציאלית לפיצוץ}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|39||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 39}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2000/14/oj|Directive 2000/14/EC of the European Parliament and of the Council of 8 May 2000 on the approximation of the laws of the Member States relating to the noise emission in the environment by equipment for use outdoors (NOI) – דירקטיבה למפגעי רעש בשימוש בציוד חוץ}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|40||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 40}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/273/oj|Regulation (EU) 2024/573 of the European Parliament and of the Council of 7 February 2024 on fluorinated greenhouse gases (F-gas) – רגולציה לגזי חממה פלאורידיים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|41||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 41}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2022/1616/oj|Commission Regulation (EU) 2022/1616 of 15 September 2022 on recycled plastic materials and articles intended to come into contact with foods – רגולציה לפלסטיק ממוחזר שבא במגע עם מזון}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025).

{{ח:סעיף*|42||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 42}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/1230/oj|Regulation (EU) 2023/1230 of the European Parliament and of the Council of 14 June 2023 on machinery – רגולציה למכונות}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}; ואולם לעניין אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים תחילתה ביום י״ט באלול התשפ״ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין אופניים עם מנוע עזר שאינם אופני הרים תחילתה ביום כ״ו בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027); לעניין פרט זה, ”אופניים עם מנוע עזר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2027 עד יום 1.7.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על המצרכים המפורטים להלן, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים לצידם:
{{ח:תתתת|(א)}} אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים – העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, המעידים על עמידה בדרישות התקן האירופי המתואם EN 15194 וגם בדרישות התקן המקובל EN 17404;
{{ח:תתתת|(ב)}} במות הרמה, פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים –
{{ח:תתתתת|(1)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתתת|(2)}} העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
{{ח:תתתתת|(3)}} העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתתתתת|(א)}} לעניין במות הרמה – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.

{{ח:סעיף*|43||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 43}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/30/oj|Directive 2009/30/EC of the European Parliament and of the Council of 23 April 2009 amending Directive 98/70/EC as regards the specification of petrol, diesel and gas-oil and introducing a mechanism to monitor and reduce greenhouse gas emissions and amending Council Directive 1999/32/EC as regards the specification of fuel used by inland waterway vessels and repealing Directive 93/12/EEC – דירקטיבה למפרטים לבנזין, סולר ודלק והכנסת מנגנון לניטור והפחתת פליטת גזי חממה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 3 שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: תנאים נוספים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, על מצרך המתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} המצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי, למעט חובות סימון הקבועות בתקן הרשמי, והכול אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}};
{{ח:תת|(2)}} אם המצרך הוא מכשיר חשמלי או ציוד חשמלי כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}} – הוא מתאים לדרישות לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|החוק האמור}};
{{ח:תת|(3)}} אם המצרך הוא מכשיר חשמלי מיטלטל, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל)|בתקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש״ן–1990}} – הוא מתאים לדרישות לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}}, ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל)|התקנות האמורות}};
{{ח:תת|(4)}} אם המצרך בא במגע עם מי שתייה, הוא מתאים לדרישות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 52ב|סעיף 52ב(א) לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תת|(5)}} אם המצרך הוא נוזל לניקוי כלים ידני שחל עליו ת״י 139, או אבקות לניקוי כלים למדיח כלים, שחל עליהן ת״י 1417 – כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 גרם לק״ג;
{{ח:תת|(6)}} אם המצרך הוא אבקת ניקוי שחל עליה ת״י 438 חלק 1, הוא מתאים לדרישות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 גרם לק״ג;
{{ח:תתת|(ב)}} כמות הכלורידים לא תעלה על 40 גרם לק״ג לאבקה המיועדת לכביסה במכונה ולא תעלה על 90 גרם לק״ג לאבקה המיועדת לכביסה ידנית;
{{ח:תתת|(ג)}} כמות הנתרן לא תעלה על 4 גרם לכמות האבקה המתאימה לכביסה של 1 ק״ג כבסים על פי הוראות היצרן;
{{ח:תת|(7)}} אם המצרך הוא מכל מיטלטל למילוי חוזר לגז פחמימני מעובה (להלן – מכל מיטלטל), שחל עליו ת״י 70 חלק 1, הוא מתאים לדרישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המכל מסומן בשם ספק הגז או בסימן זיהוי שלו;
{{ח:תתת|(ב)}} מסביב לשסתום המכל יש אמצעי הגנה מפני נזק המהווה חלק אינטגרלי מהמכל;
{{ח:תת|(8)}} אם המצרך הוא מכשיר גז ביתי לאפייה, לבישול ולצלייה, שחל עליו ת״י 907 חלק 1 – לכל מבער יש אמצעי בקרה להבטחת להבה הסוגר את מעבר הגז למבער כשהלהבה כבה;
{{ח:תת|(9)}} אם המצרך הוא תנור מיטלטל לחימום חלל, ללא ארובה, המופעל בגז פחמימני מעובה, שחל עליו ת״י 995 חלק 1 – מותקן על התנור או בסמוך אליו ברז ניתוק ראשי המפסיק את זרימת הגז לתנור במקרה של כיבוי התנור.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א4|סעיף 9א4}})}}}}
{{ח:קטע3||הפרות}}
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א6)}})}}}}
{{ח:קטע3||חקיקת משנה הכוללת הפניה לתקן רשמי או הקובעת הוראה המגבילה ייצור, יבוא, מכירה או שימוש במצרך שחל לגביו תקן רשמי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם החיקוק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הסעיפים בחיקוק הכוללים הפניה לתקן רשמי או שקבועה בהם הוראה המגבילה ייצור, יבוא, מכירה או שימוש במצרך&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ד׳ בשבט תשי״ג (20 בינואר 1953).}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;שר האוצר&lt;br&gt;ממלא מקום ראש הממשלה
* '''פרץ ברנשטיין'''&lt;br&gt;שר המסחר והתעשיה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gulgrt5cjpr6i8lluh5x8r3yk3t775r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב</title>
    <ns>116</ns>
    <id>325008</id>
    <revision>
      <id>3022246</id>
      <parentid>3019732</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T14:46:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-37746-11</username>
        <id>45916</id>
      </contributor>
      <comment>/* סימן ב׳: רישיון יבואן מסחרי */ תקלדה</comment>
      <origin>3022246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340537" sha1="7stetzr1opczs9yj3vg392rhlynyrsu" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו–2016

&lt;מאגר 2006522 תיקון 2208655 תקן 484924 קוד a163Y00000DuK1SQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 976|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|20:347945)); ((תשע&quot;ח, 194|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((700|תיקון מס' 3|20:501344)); ((תשע&quot;ט, 77|תיקון מס' 4|20:526463)), ((254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון מס' 6|22:567852)); ((תשפ״א, 376|תיקון מס׳ 7|24:604634)); ((תשפ&quot;ב, 970|תיקון מס' 8|24:643832)); ((תשפ&quot;ג, 183|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((408|תיקון מס' 23 והוראת שעה לחוק התחרות הכלכלית|25:2722039)), ((626|תיקון מס' 11|25:3020279)); ((תשפ&quot;ד, 186|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ה, 796|תיקון מס' 12|25:8528904)); ((תשפ&quot;ו, 361|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''הארכת הוראת שעה:'' ((ק״ת תשפ״א, 80|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|8799)), ((3938|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|9557)); ((תשפ&quot;ב, 1652|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|9903));  ((תשפ&quot;ג, 1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|10564)), ((1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|10564)); ((תשפ&quot;ד, 3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|11412)), ((3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|11412)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 1340|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|11783)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ח, 7183|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|7774)); ((תשע&quot;ט, 6184|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|8076)), ((6184|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|8076)); ((תש&quot;ף, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|8676)), ((3908|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|8697)); ((תשפ&quot;א, 3096|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|9374)), ((3097|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|9374)); ((תשפ&quot;ב, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי)), ((7931|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק)); ((תשפ&quot;ג, 2474|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|11010)), ((2585|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|11015)); ((תשפ&quot;ד, 8058|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|12521)), ((8058|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|12521)); ((תשפ&quot;ה, 3668|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|13205)), ((3705|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|13110)); ((תשפ&quot;ו, 2865|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|14142)), ((3170|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|14168)).

&lt;!-- &lt;מבוא&gt; ((סמכויות שר הכלכלה והתעשייה לעניין [[סעיפים 20(3)]], [[117(א)(2)]], [[136(א)(3)]], [[143(ג)(1)]], [[145(א)(2)]] [[ו-149(3)]] הועברו לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (י&quot;פ תשע&quot;ח, 506).)) --&gt;

__TOC__

== פרק א׳: מטרה והגדרות ==

@ 1. מטרה
: מטרתו של חוק זה להסדיר את השירותים בענף הרכב, לרבות בתחום הייבוא, כדי להבטיח את כל אלה: רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, קיומם של תנאים הולמים במקומות מתן השירותים, קידומה של התחרות בענף הרכב והגנת הצרכן.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה –
:- ”אב־טיפוס” – דגם בסיס לייצור רכב או מוצר תעבורה;
:- ”האגף להכשרה מקצועית” – האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה והתעשייה;
:- ”אחריות” – מתן שירות, בלא תשלום, לאחר מכירת רכב או מוצר תעבורה, הכולל תיקון, טיפול או החלפה של הרכב או של מוצר תעבורה, כדי להבטיח את תקינותם;
:- ”בעל עניין” – כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]];
:- ”דגם רכב” – סדרת כלי רכב מתוצר מסוים שיש להם נתונים טכניים משותפים, שיצרן הרכב קבע לה שם המורכב מאותיות או מספרות ומתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- ”דרישות תקינה אירופית” – דירקטיבה או תקנה של האיחוד האירופי, כתוקפן מעת לעת;
:- ”דרישות תקינה אמריקאית” – תקן או תקנה פדרליים של ארצות הברית, כתוקפם מעת לעת;
:- ”הנדסאי” ו”טכנאי מוסמך” – כהגדרתם [[בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע”ג–2012]];
:- ”הוועדה” – ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- ”חוק הגנת הצרכן” – [[חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- ”חוק התקנים” – [[חוק התקנים, התשי״ג–1953]];
:- ”ייבוא” – הבאה או גרם־הבאה של רכב או של מוצר תעבורה לישראל, בים, ביבשה או באוויר;
:- ”יבואן זעיר” – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם אדם במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44]];
:- ”יבואן ישיר” – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם יצרן רכב במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי [[סעיף 41]];
:- ”יבואן מסחרי” – כל אחד מאלה:
:: (1) יבואן זעיר;
:: (2) יבואן ישיר;
:: (3) יבואן עקיף;
:- ”יבואן עקיף” – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם סוכן מורשה והוא בעל רישיון לפי [[סעיף 42]];
:- ”ייצור”, של רכב או מוצר תעבורה – לרבות התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או של מוצר תעבורה, הרכבתו מחלקים או ממערכת חלקים, או ביצוע שינוי בטיב, באיכות או בצורה של רכב או של מוצר תעבורה, והכול במסגרת תהליך הייצור;
:- ”יצרן”, של מוצר תעבורה – אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, ובכלל זה באריזתם של טובין או מזיגתם למכל;
:- ”יצרן רכב במדינת חוץ” – יצרן רכב שתכנן וייצר רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים, או מי שיצרן כאמור הסמיכו בכתב לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו;
:- ”מהנדס” – מהנדס רשום כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]];
:- ”מוסך” – מקום שניתנים בו שירותים של תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור;
:- ”מוסך מומחה” – כמשמעותו [[בסעיף 129]];
:- ”מוסך נייד” – רכב המשמש למתן שירותים כאמור [[בסעיף 135(ב)]];
:- ”מוסך שירות של יבואן” – מוסך מומחה של יבואן מסחרי, או מוסך מומחה הקשור עם יבואן מסחרי בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידי אותו יבואן;
:- ”מוצר תעבורה” – אבזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר למעט מכשיר שהוא כלי עבודה המשמש מוסך או יצרן בלבד, מיתקן או חומר נוזלי, מוצק או גז המשמשים או המיועדים לשמש להרכבתו, לתחזוקתו או לפעולתו התקינה של רכב או להבטחת בטיחותו או להבטחת בטיחות המשתמש בו או לנוחיותו, וכן כל אחד מהם אם עליו להימצא ברכב על פי דין;
:- ”מוצר תעבורה חליפי” – מוצר תעבורה שאינו מוצר תעבורה מקורי;
:- ”מוצר תעבורה מקורי” – מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב;
:- ”מוצר תעבורה משומש” – מוצר תעבורה שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב;
:- ”המחיר הכולל” – כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן]];
:- ”מייבא רכב בייבוא אישי” – מי שמייבא רכב לפי [[סעיף 33]];
:- ”המנהל” – עובד המשרד המכהן בו כסגן המנהל הכללי לתנועה;
:- ”מנהל מקצועי של מוסך” – בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי [[סעיף 136]];
:- ”מסמך תקינה” – מסמך המעיד על עמידת רכב או מוצר תעבורה בדרישות תקינה;
:- ”מספר קטלוגי” – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרן המוצר, יצרן רכב או מייבא מוצר תעבורה, ובלבד שמייבא מוצר התעבורה לא יקבע את אותו מספר קטלוגי שקבע היצרן כאמור;
:- ”מעבדה מאושרת” – מעבדה המוסמכת לאשר עמידה בתקן רשמי לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- ”מעבדה מוכרת אירופית” – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/46/oj | דירקטיבה של הקהיליה האירופית ‎2007/46/EC]], על עדכוניה;
:- ”מעבדה מוכרת אמריקאית” – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה על ידי מינהל הבטיחות האמריקאי (NHTSA);
:- ”מעבדה מוסמכת לרכב” – מעבדה לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה שאישר המנהל לפי [[סעיף 236]];
:- ”מפעל ייצור” – מקום שמיוצר בו רכב או מוצר תעבורה;
:- ”מקצוע בענף הרכב” – כל אחד מאלה:
:: (1) ניהול מקצועי של מוסך;
:: (2) שמאות רכב;
:: (3) תיווך בייבוא אישי;
:- ”משווק רכב” – יבואן מסחרי או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המוכר רכב, לרבות אחר מטעמו;
:- ”המשרד” – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
:- ”מתווך בייבוא אישי” – בעל רישיון לפי [[סעיף 68]] לתיווך בייבוא אישי;
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- ”סוג רכב” – סוג הרכב לפי [[פקודת התעבורה]] כמפורט להלן, ובכלל זה הסיווגים הראשיים וסיווגי המשנה לפי [[הפקודה האמורה]]:
:: (1) ”רכב נוסעים” – רכב מסוג M;
:: (2) ”רכב מסחרי” – רכב מסוג N;
:: (3) ”גרור או נתמך” – רכב מסוג O;
:: (4) ”אופנוע” – רכב מסוג L;
:: (5) ”טרקטור” ו”מכונה ניידת” – רכב מסוג T;
:- ”סוחר ברכב מיבואן” – בעל רישיון לפי [[סעיף 89]] לרכישת רכב מיבואן ישיר או מיבואן עקיף ומכירתו דרך עיסוק לפי [[אותו סעיף]];
:- ”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן” – בעל רישיון לפי [[סעיף 92]] לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק לפי [[אותו סעיף]];
:- ”סוכן מורשה” – סוכן ראשי או סוכן משני;
:- ”סוכן משני” – אדם הקשור בהסכם עם סוכן ראשי, לעניין תוצר רכב שמייבא יבואן ישיר, שלפיו אותו אדם מוסמך לפעול מטעמו של הסוכן הראשי ולמכור רכב מתוצרת יצרן הרכב שעמו התקשר הסוכן הראשי בהסכם למכירת רכב; הסכם כאמור יהיה בכתב או בדרך אחרת שקבע השר ובתנאים שקבע לעניין זה לפי [[סעיף 42(ג)(2)]], ולתקופה שלא תפחת משנה;
:- ”סוכן ראשי” – אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן הרכב במדינת חוץ לתקופות המפורטות להלן, שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו של יצרן הרכב והתקיימו בו תנאים שקבע השר לפי [[סעיף 42(ג)(1)]]:
:: (1) לעניין תוצר רכב המיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנה או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי [[סעיף 42(ג)(1)]]:
:: (2) לעניין תוצר רכב שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנתיים או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי [[סעיף 42(ג)(1)]];
:- ”סחר במוצרי תעבורה” – רכישת מוצרי תעבורה, מכירתם, שיווקם, הספקתם או הצגתם למכירה, והכול כדרך עיסוק;
:- ”עוסק” ו”עוסק מורשה” – כהגדרתם [[בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975]];
:- ”עניין אישי” – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם בעלי שליטה בו;
:- ”עקרון עסק חי” – כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל;
:- ”פקודת הייבוא והייצוא” – [[פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979]];
:- ”צמיג” – חישוק עשוי גומי שהוא חלק מגלגל של רכב מנועי או של רכב שהוא מסוג גרור או נתמך;
:- ”קרוב” – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של האדם, וכן שותף, מעביד או עובד של האדם;
:- ”רישיון” – רישיון למתן שירות רכב או רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתנו לפי חוק זה;
:- ”רישיון ייבוא” – רישיון ייבוא, אישור ייבוא או עמידה בתנאים, בהתאם להוראות לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]];
:- ”רישיון להפעלת מוסך” – כמשמעותו [[בסעיף 127]];
:- ”רישיון להפעלת מוסך נייד” – כמשמעותו [[בסעיף 135]];
:- ”רישיון יבואן מסחרי” – כמשמעותו [[בסימן ב׳ לפרק ד׳]];
:- ”רישיון לייצור מוצרי תעבורה” – כמשמעותו [[בסימן ב׳ לפרק ז׳]];
:- ”רישיון לייצור רכב ושיווקו” – כמשמעותו [[בסימן א׳ לפרק ג׳]];
:- ”רישיון לסחר במוצרי תעבורה” – כמשמעותו [[בסימן ד׳ לפרק ז׳]];
:- ”רישיון רכב” – כמשמעותו [[בסעיף 2 לפקודת התעבורה]];
:- ”רכב”, ”רכב מנועי” ו”רשות הרישוי” – כהגדרתם [[בפקודת התעבורה]];
:- ”רכב חדש” – רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינת חוץ;
:- ”רכב שנרשם במדינת חוץ” – רכב שנרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 90 ימים ממועד הרישום האמור ועד מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;
:- ”רשות מוסמכת לייבוא” – מי שהשר הסמיך לשמש רשות מוסמכת לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]];
:- ”שומת רכב” – חוות דעת הכוללת לפחות אחד מהמפורטים להלן, וכן הערכת שווי הרכב, אם נדרשת, הנלווית לאחד מאלה, ופרטים נוספים אם נקבעו לפי [[סעיף 153]]:
:: (1) פירוט התיקון הנדרש ברכב שנגרם לו נזק כדי להחזיר את מצב הרכב לקדמותו, שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
:: (2) הערכת עלות התיקון כאמור בפסקה (1), שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
:: (3) הערכת השינוי בערכו של הרכב עקב נזק שנגרם לו, ואם לא ניתן לתקנו – קביעה כי הרכב הוא רכב באבדן גמור לפי [[פקודת התעבורה]];
:- ”שיווק רכב” – מכירה של רכב, הספקתו, הצגתו למכירה, לרבות מכירתו או הצגתו למכירה באמצעות אחר מטעמו של מי שעוסק בפעולות האמורות;
:- ”שירות רכב” – כל אחד מאלה:
:: (1) ייצור רכב בישראל ושיווקו;
:: (2) ייבוא רכב ושיווקו;
:: (3) סחר ברכב מיבואן כהגדרתו [[בסעיף 88]];
:: (4) ייצור מוצרי תעבורה בישראל;
:: (5) סחר במוצרי תעבורה;
:: (6) הפעלת מוסך או מוסך נייד;
:: (7) סחר ברכב שאינו רכב מיבואן כהגדרתו [[בסעיף 88]];
:- ”שליטה” – כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]];
:- ”שמאות רכב” – הערכת הנזק שנגרם לרכב באמצעות שומת רכב;
:- ”שמאי רכב” – בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי [[פרק ט׳]];
:- ”תוצר” – כל רכב שמייצר יצרן רכב בשם משותף שקבע, המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
:- ”תיאור” – תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים שלהלן:
:: (1) לעניין רכב או מוצר תעבורה –
::: (א) כמות, משקל ומידות;
::: (ב) ארץ הייצור ושם היצרן;
::: (ג) הסמל המסחרי של היצרן;
::: (ד) חומרים או מרכיבים;
::: (ה) איכות ועמידות;
::: (ו) פגמים בו;
::: (ז) מטרת השימוש בו;
::: (ח) התאמה של מוצר תעבורה לרכב;
::: (ט) בדיקות ותוצאות;
::: (י) אחריות לתקינות ותקופת האחריות;
::: (יא) שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר התעבורה ואחריות למתן שירותים אלה, מחירם והתקופה שבה יינתנו;
::: (יב) מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
::: (יג) פרטים על תשלומים בעד הרכב ותנאי אשראי;
::: (יד) מועד ייצור;
::: (טו) מספר קטלוגי;
::: (טז) מועד רישומו לראשונה של רכב לתנועה במדינת חוץ;
:: (2) לעניין שירות –
::: (א) תוכן השירות והיקפו;
::: (ב) טיב השירות, רמתו ותכליתו;
::: (ג) דרך מתן השירות, משכו ותנאיו;
::: (ד) אחריות לתקינות החלקים או מערכות החלקים שטופלו, תקופת האחריות על הפעולות שבוצעו, תנאי האחריות ושינויים שיחולו בהם בתקופת האחריות;
::: (ה) מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
:- ”תיווך בייבוא אישי” – ייעוץ, הדרכה או איתור רכב, בתמורה בכסף או בשווה כסף, לשם התקשרות של צדדים בעסקה לרכישת רכב במדינת חוץ וייבואו לפי [[סעיף 33]];
:- ”תכנית ייצור” – תכנית הכוללת פרטים לגבי אופן ייצור הרכב, חלק מרכב או מוצר תעבורה בפס הייצור ונתונים בנוגע למוצר המוגמר, ובהם, בין השאר, תיאור ונתונים טכניים בקשר לרכב או למוצר התעבורה, פרטים הנוגעים לעיבוד של חומרים ולייצור של רכיבים, תהליך הייצור וההרכבה ומספר השלדה;
:- ”תעודת גמר” – תעודה שניתנה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה המעידה כי מקבל התעודה עמד בהצלחה בכל דרישות הקורס המקצועי;
:- ”תעודת מקצוע” – כמשמעותה [[בסעיף 46 לחוק שירות התעסוקה, התשי”ט–1959]];
:- ”תקלת בטיחות סדרתית” – תקלה סדרתית ברכב הקשורה לפעולת הרכב, שלדעת יצרן הרכב עלולה לגרום סיכון בטיחותי למשתמשים בו או לכלל הציבור ולפיכך הודיע עליה היצרן, למעט יצרן שהוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
:- ”תקן ישראלי” ו”תקן רשמי” – כמשמעותם [[בחוק התקנים]];
:- ”השר” – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

== פרק ב׳: רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב ==

=== סימן א׳: הוראות לעניין רישיונות ===

@ 3. מתן שירות רכב וחובת רישיון
: (א) לא ייתן אדם שירות רכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל למתן אותו שירות ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון למתן שירות רכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
:: (1) סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת;
:: (2) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
:: (3) מיתקנים וציוד הנדרשים לשם מתן השירות;
:: (4) הבטחת איכות ובקרה;
:: (5) חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
:: (6) המקום שבו יינתן השירות;
:: (7) תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ושמירה על הבטיחות;
:: (8) הוראות לשמירה על הסביבה בהתאם להוראות כל דין.

@ 4. עיסוק במקצוע בענף הרכב וחובת רישיון
: (א) לא יעסוק אדם במקצוע בענף הרכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל לעסוק באותו מקצוע ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
:: (1) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
:: (2) חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
:: (3) תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ואיכותו ושמירה על הבטיחות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מתמחה בשמאות רכב רשאי בתקופת התמחותו לבצע פעולות מקצועיות בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 152]].

@ 5. הגשת בקשה לרישיון
: (א) המבקש רישיון לפי חוק זה או המבקש לחדשו (בחוק זה – המבקש), יגיש בקשה בכתב למנהל.
: (ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.
: (ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.

@ 6. מתן רישיון ופרסום בעלי הרישיונות
: (א) המנהל ייתן רישיון למבקש שמתקיימים בו התנאים לקבלת אותו רישיון.
: (ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים, ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו, בלבד; רשימה כאמור תעודכן מעת לעת.

@ 7. תקופות רישיון או אישור
: (א) תקופת תוקפם של רישיונות לפי חוק זה תהיה שש שנים, ולעניין רישיון יבואן זעיר – שנתיים; ואולם תקופת תוקפם של רישיונות ואישורים כמפורט להלן תהיה עד ל־31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו:
:: (1) אישור לייצור דגם רכב לפי [[סימן ב׳ לפרק ג׳]] ואישור לייצור דגם מוצר תעבורה לפי [[סימן ב׳ לפרק ז׳]];
:: (2) רישיון ייבוא רכב לפי [[סעיף 31]] ורישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת לפי [[סעיף 37]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור באותו סעיף קטן לא תעלה על תקופת תוקפם של מסמכים שהם תנאי לנתינתו לפי חוק זה; הוארך תוקפם של אותם מסמכים לפני תום תקופת הרישיון או האישור, יגיש בעל הרישיון או בעל האישור למנהל את המסמכים המעודכנים; אישר המנהל, להנחת דעתו, את המסמכים המעודכנים, יאריך את תקופת הרישיון או האישור בהתאם, עד לתום תוקפם של המסמכים או עד לתום תקופת הרישיון או האישור לפי סעיף זה, לפי התקופה הקצרה.
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור בסעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע באותה דרך טעמים מיוחדים שבהתקיימם רשאי המנהל לתת רישיון או אישור לתקופה הקצרה מזו שנקבעה לגבי אותו סוג רישיון או אישור.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 8. סירוב לתת או לחדש רישיון
: המנהל רשאי לסרב לתת או לחדש רישיון למבקש אף אם התקיימו לגבי המבקש התנאים לקבלת הרישיון, אם המבקש הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 9. פטור מתנאים לקבלת רישיון
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים לקבלת הרישיון המבוקש, כולם או חלקם, למבקש שבידיו רישיון אחר לפי חוק זה או כדי לקיים התחייבות בין־לאומית שהמדינה צד לה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות או בתחרות; סמכות המנהל לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 10. ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או אי־חידושו (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) המנהל רשאי לבטל רישיון, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
:: (2) הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;
:: (3) הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
:: (4) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
:: (5) הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
:: (6) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:: (7) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ניתן לו הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
:: (8)(א) הממונה על התחרות קבע כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק, לפי [[סעיף 43(א)(1) או (5) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]], או הטיל עליו עיצום כספי לפי [[-|סעיף 50ד(א)(1), (2) סיפה]] לעניין הפרת תנאי, [[הסעיף האמור|(3), (4), (5) או (6) לחוק האמור]], והכול אם התקיימו הוראות פסקת משנה (ב).
::: (ב) המנהל יפעיל את סמכותו לפי פסקה זו לאחר ששקל את נסיבותיה וחומרתה של ההתנהגות שבשלה הפעיל הממונה על התחרות את סמכותו לפי פסקת משנה (א) וכן את קיומם של הליכים נוספים לפי [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988]], בעניין הקביעה או הטלת העיצום הכספי; ואולם המנהל לא יעשה שימוש בסמכותו לפי פסקה זו, אם נוכח כי בעל הרישיון או מבקש הרישיון חדל מההתנהגות האמורה;
:: (9) לעניין ניהול מקצועי של מוסך ותיווך בייבוא אישי –
::: (א) הוא לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי [[סעיף 14]];
::: (ב) התקיימו בו נסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 13(ב)(1)]] המעידות על חשש לניגוד עניינים;
::: (ג) הוא הפר את כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי [[סעיף 13(ב)(2)]].
: (ב) התקיימה בבעל רישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(3), (4) או (5), וההפרה ניתנת לתיקון, לא יבטל המנהל רישיון, לא יתלהו, לא יגבילו ולא יסרב לחדשו בשל אותן עילות אלא לאחר שהמציא לבעל הרישיון התראה שבה יציין את ההפרה ויורה לו לתקנה בתוך 21 ימים ממועד המצאת ההתראה; לא תיקן בעל הרישיון את ההפרה להנחת דעתו של המנהל, רשאי המנהל להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה כלפי בעל הרישיון.
: (ג) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.
: (ד) לעניין שמאי רכב, המנהל לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, למעט הסמכות לפי סעיף קטן (ג), בשל עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7).
: (ה) סמכות המנהל לבטל רישיון לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.

@ 11. בקשה לרישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לאחר ביטולו
: מי שרישיונו לעיסוק במקצוע בענף הרכב בוטל לפי הוראות [[סעיף 10]], לא יגיש בקשה לרישיון חדש לעיסוק באותו מקצוע, אלא בחלוף שלוש שנים ממועד הביטול.

=== סימן ב׳: חובות בעל רישיון – הוראות כלליות ===

@ 12. איסור העברת רישיון
: לא יעביר בעל רישיון לאחר את רישיונו אלא באישור המנהל בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לתנאים שיורה המנהל.

@ 13. ניגוד עניינים וכללי אתיקה מקצועית
: (א) בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לא יעסוק במקצועו –
:: (1) באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניין שלו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוק אחר שלו, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1);
:: (2) בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב)(1) השר, באישור הוועדה, יקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש לניגוד עניינים של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים כאמור.
:: (2) השר, באישור הוועדה, יקבע כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותו של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין שמאי רכב יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי [[סימן ב׳ לפרק ט׳]], ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים – לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של המוסכים שמונתה לפי [[סימן ג׳ לפרק ח׳]].
:: (4) תקנות לפי סעיף קטן זה יפורסמו גם באתר האינטרנט של המשרד.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026]].))

@ 14. השתלמות מקצועית והדרכה תקופתית
: (א) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, ובכלל זה לדרוש חובת בחינה כתנאי לעמידה בחובה לעבור השתלמות כאמור.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה תקופתית לבעל רישיון למתן שירות רכב ולמועסקים על ידו או מטעמו, ובכלל זה לעניין חובת עמידה בבחינה כתנאי לסיום ההדרכה, וכן לעניין מועדי ההדרכה והיקפה לפי סוג שירות הרכב הניתן על ידי בעל הרישיון.

@ 15. הודעה על שינוי שחל לגבי בעל רישיון
: בעל רישיון יודיע למנהל על כל שינוי שחל לגביו, הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בתוך 15 ימים מהיום שבו חל השינוי.

@ 16. דיווח ומסירת פרטים למנהל
: בעל רישיון ימסור למנהל, לפי דרישתו ולשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה, דיווח על מתן שירות, לרבות פרטים על רכב או מוצר תעבורה, ובכלל זה פרטים לעניין כמות, איכות, התאמה לדרישות תקינה, דרכי הייבוא, הסחר והשיווק של רכב או של מוצר התעבורה, וכל פרט אחר הדרוש לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה; המנהל, עובד המשרד או מי מטעמם, שהגיע לידיו מידע שנמסר לפי סעיף זה לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו שימוש, אלא לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה או לפי צו בית משפט.

@ 17. סירוב לתת שירות
: (א) בעל רישיון למתן שירות רכב לא יסרב לתת שירות ללקוח המבקש לקבלו בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות ללקוח דומה, אלא אם כן הראה כי קיימים טעמים המצדיקים את אי־מתן השירות בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר), והכול בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע נסיבות ותנאים שייחשבו סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי־מתן שירות, ותנאים שייחשבו דומים לעניין סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות), התשע״ז–2017]].))

@ 18. הצגת רישיון
: בעל רישיון יחזיק את רישיונו במקום עסקו, ויציגו ללקוח, למנהל, לפקח או למפקח המוסמכים לפי דין לדרוש את הצגתו, או לשוטר, לפי דרישתם; היה מקום העסק מקום שניתן בו שירות לציבור, יוצג הרישיון במקום נראה לעין.

@ 19. חשבונית ללקוח
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון לא ימכור רכב או מוצר תעבורה, לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם ולא ייתן שירות ללקוח, אלא אם כן כלל בחשבונית שעליו למסור ללקוח לפי כל דין פרטים כפי שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

== פרק ג׳: ייצור רכב ==

=== סימן א׳: רישיון לייצור רכב ושיווקו ===

@ 20. רישיון לייצור רכב ושיווקו
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו:
: (1) הוא עוסק מורשה, תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום, מבנה וציוד או סוגי ציוד המתאימים לייצור רכב ואחסונו, והכול כפי שקבע השר;
: (3) לרשותו מהנדס או הנדסאי שהוא בעל ניסיון בתחום הרכב המתאים לייצור רכב, והכול כפי שקבע השר, ומשתייך למדור לפי [[סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]], שקבע השר לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע דרישות ניסיון שונות לעניין מהנדס והנדסאי כאמור;
: (4) הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים הולמים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של רכב לאב־טיפוס של דגם הרכב, והכול כפי שקבע השר;
: (5) לרשותו מערך לשיווק מוצרי תעבורה;
: (6) הוא המציא למנהל כתב התחייבות –
:: (א) לספק מוצרי תעבורה לרכב שייצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה ללקוח, וכן שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27]];
:: (ב) לתת אחריות לרכב שהוא מייצר, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 28]];
: (7) הוא ביטח את תוצרי מפעל הייצור, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר;
: (8) הוא המציא למנהל אישור מרואה חשבון המעיד כי יש ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר, וכי הוא עומד בעקרון עסק חי.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

=== סימן ב׳: אישור לייצור דגם רכב ===

@ 21. אישור לייצור דגם רכב
: (א) לא ייצר אדם דגם רכב ולא ישווק דגם רכב שייצר, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם הרכב לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם רכב:
:: (1) הוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
:: (2) המנהל אישר את התכנית לייצור דגם הרכב במפעל ייצור וכן את האב־טיפוס שיוצר על פי תכנית הייצור כאמור;
:: (3) הוא הוכיח למנהל כי האב־טיפוס של דגם הרכב שהוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שבכוונתו לבצע ברכב עומדים בדרישות תקינה ובדרישות שקבע השר, ובכלל זה בדרישות לעניין איכות ובטיחות, והציג למנהל אישור ממעבדה מוסמכת לרכב לשם הוכחת עמידתו של הרכב בדרישות כאמור, אלא אם כן המנהל פטר אותו מהחובה להציג אישור ממעבדה כאמור לאחר ששוכנע כי בידיו מידע מספיק בדבר עמידת הרכב באותן דרישות;
:: (4) הוא הוכיח למנהל כי ביכולתו לתת שירותי תחזוקה לדגם הרכב בהתאם לדרישות שקבע השר;
:: (5) לעניין ייצור של דגם רכב המיוצר גם במדינת חוץ – הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב עם יצרן הרכב במדינת חוץ.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))
: (ג) המנהל יציין ברישיון הייצור את דגם הרכב שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

=== סימן ג׳: חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ===

@ 22. ציוד, מיתקנים, הסדרי פיקוח ובקרת איכות
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו יחזיק במפעל הייצור ציוד או סוגי ציוד, ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור, ויפעל לפי הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים ובקרת איכות, והכול כפי שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 23. תקלת בטיחות סדרתית – חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו
: (א) גילה בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו תקלת בטיחות סדרתית ברכב או במוצר תעבורה שהתקין ברכב שייצר כחלק מתהליך הייצור –
:: (1) יודיע למנהל בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית;
:: (2) יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
:: (3) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שהתקלה נוגעת אליהם ויזמין אותם למוסכי השירות המורשים על ידו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה, ואם לא ניתן לתקנה – לשם החלפת הרכב או מוצר התעבורה, והכול בלא תשלום.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב שייצר בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ובכלל זה הוראות לעניין יישום חובות בעל הרישיון לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(3) ולעניין הודעות שימסור למוסכים בנוגע לטיפול בתקלה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 24. חובת סימון רכב
: (א) בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו את הרכב שהוא מייצר בפרטים אלה: מספר השלדה בהתאם להוראות לפי [[פקודת התעבורה]], שם היצרן ודגם הרכב.
: (ב) השר רשאי –
:: (1) לשנות, באישור הוועדה, את הפרטים שחובה לסמנם לפי סעיף קטן (א);
:: (2) לקבוע הוראות נוספות לעניין סימון כאמור בסעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 25. ייצור ושיווק רכב שלא לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס
: (א) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר דגם רכב ולא ישווקו, אלא אם כן הרכב יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של הרכב שאישר המנהל.
: (ב) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו להפסיק את ייצורו של דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, עד למילוי תנאים שיורה לו, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ששיווק רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שדגם הרכב אינו זהה לאב־טיפוס שנקבע בתכנית הייצור, להזמין את כל בעלי הרכב הרשומים בישראל והנוגעים בדבר למוסכי השירות המורשים על ידי בעל הרישיון, לשם תיקון הרכב והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את הרכב כאמור – יחולו הוראות [[סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן]].

@ 26. ייצור רכב במפעל ייצור
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר רכב אלא במפעל ייצור שאישר המנהל, ולא ישווק רכב אלא אם כן הוא יוצר במפעל כאמור, והכול בהתאם להוראות שקבע השר לפי [[סעיף 20(2)]].

@ 27. שירותי תחזוקה ומוצרי תעבורה
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר וימכור מוצרי תעבורה לרכב כאמור, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 28. בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו – אחריות לרכב
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן לרכב שהוא מייצר אחריות כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 29. חובות דיווח של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו
: בלי לגרוע מחובות הדיווח לפי חוק זה, בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ימסור למנהל –
: (1) אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים, לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור [[בסעיף 20(8)]] (בסעיף זה – הון עצמי) וכי הוא עומד בעקרון עסק חי; אישורים כאמור יימסרו למנהל מידי שנה ולא יאוחר מ־31 בדצמבר;
: (2) דיווח על כל אירוע שעלול להביא, לדעת רואה חשבון, לירידה בהון העצמי של בעל הרישיון או לאי־עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי; דיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נודע לבעל הרישיון על אירוע כאמור.

@ 30. פטור מחובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פעולות ייצור רכב, שלא יחולו לגביהן הוראות לפי [[סעיפים 20(3), (5), (6) ו־(8)]], [[21(ב)]], [[27 עד 29]], כולן או חלקן, אם שוכנע כי בשל המאפיינים של אותן פעולות, אין צורך בקיום אותן הוראות וכי אין בכך כדי לפגוע בבטיחות או באיתנות הכלכלית של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו; השר רשאי לקבוע בדרך האמורה תנאים חלופיים או משלימים כדי להבטיח כי תישמר רמת בטיחות או איתנות כלכלית שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות האמורות.
: (ב) המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי לפטור ייצור רכב המיועד לייצוא, מקיום הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, אם שוכנע כי הרכב אינו משווק בישראל ואינו מיועד לשיווק בה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

== פרק ד׳: ייבוא רכב ==

=== סימן א׳: רישיון ייבוא רכב ===

@ 31. רישיון ייבוא רכב (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) לא ייבא אדם רכב אלא אם כן קיבל רישיון ייבוא רכב מאת הרשות המוסמכת לייבוא, והוא אחד מאלה, ולעניין פסקאות (3) עד (10) – גם אם מתקיימים בו התנאים המפורטים באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) יבואן מסחרי;
:: (2) הוא מייבא רכב בייבוא אישי;
:: (3) גוף הצלה שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]], ובלבד שהרכב ישמש את הגוף המייבא למטרות הצלה ושהמנהל אישר את הייבוא;
:: (4) (((הנוסח הקבוע):)) מינהל הרכש הממשלתי, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו ונועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי ושהמנהל אישר את הייבוא;
::: (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 1.6.2023):)) החשב הכללי במשרד האוצר או עובד משרד האוצר שהוא מינה לכך, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידות סמך שלו; השר רשאי לקבוע תנאים לייבוא רכב לפי פסקה זו אם הרכב הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר;
:: (5) מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני לפי [[חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007]], ובלבד שהרכב מיועד לשמש את המפעל המייבא לייצור ומיועד לייצוא בתוך תקופה של שנתיים מיום מתן הרישיון או תקופה אחרת שאישרה הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב;
:: (6) יצרן רכב במדינת חוץ הרשום כתאגיד בישראל ועורך מחקר ופיתוח בכלי רכב בישראל, ובלבד שהרכב מיועד לשמש למטרות מחקר או פיתוח;
:: (7) הוא מייבא רכב מסוגים אלה: גרור או נתמך, טרקטור, למעט טרקטור משא, וכן מכונה ניידת, למעט עגורן נייד; בפסקה זו, ”עגורן נייד” – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה משולבת שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טונות או על משקל אחר שקבע השר;
:: (8) אדם המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיית הרכב בתחום עיסוקו או רכב המיועד לשימוש במוסד לימוד, למעט מוסד ללימוד נהיגה, ובלבד שהרכב ישמש למטרה כאמור לתקופה קצובה ומיועד לייצוא בתום התקופה, אלא אם כן יש צורך בשימוש בו במוסד הלימוד גם לאחר התקופה האמורה;
:: (9) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, ובלבד שגורם מוסמך בכיר באותן יחידות אישר כי הרכב מיועד לשימוש מבצעי;
:: (10) גורם שקבע השר, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע שקיימת הצדקה לייבוא רכב על ידי אותו גורם ולא באמצעות גורם המנוי בפסקאות (1) עד (9).
: (ב) לא ייבא אדם רכב אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב או בניגוד לתנאי הרישיון.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 7]], הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת רישיון לפי סעיף זה לתקופה קצרה יותר מתקופת הרישיון לפי [[אותו סעיף]], אם שוכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כדי למנוע פגיעה בבטיחות.

@ 32. יבואן מסחרי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, תשפ&quot;א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: יבואן מסחרי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, אם מתקיימים ברכב כל אלה:
: (1) דגם הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישום רכב, ובכלל זה בהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי [[פקודת התעבורה]];
: (2) דגם הרכב כשיר לרישום במדינה ממדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, למעט סוגי כלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין החל באותן מדינות, וכן הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות האמורות;
: (3) דגם הרכב מונע במקור אנרגיה שאושר לשימוש בישראל לפי כל דין;
: (4) דגם הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בישראל;
: (5) לעניין יבואן ישיר – אם מתקיימים כל אלה:
:: (א) הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן שעמו הוא התקשר בהסכם לפי [[סעיף 41(א)(2)]];
:: (ב) הרכב הוא רכב חדש ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
: (6) לעניין יבואן עקיף – אם מתקיימים כל אלה:
:: (א) הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם לפי [[סעיף 42(א)(2)]];
:: (ב) הרכב נרכש מסוכן מורשה שעמו התקשר בהסכם, או נרכש מגורם אחר והסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את כל חובות הסוכן המורשה לפי חוק זה, והוא אחד מאלה:
::: (1) רכב חדש, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
::: (2) רכב שנרשם במדינת חוץ ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
:: (ג) אם לרכב אין אחריות בתוקף, יש בידי היבואן האמצעים הדרושים לתיקונו;
:: (ד) יש בידי היבואן מסמכים לגבי הרכב כאמור [[בסעיף 57]];
: (7) לעניין יבואן זעיר - אם מתקיימים כל אלה:
:: (א) (((הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):)) הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, אופנוע או מכונה ניידת;
::: (((הנוסח הקבוע):)) הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, גרור או נתמך, אופנוע או מכונה ניידת;
:: (ב) (((הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):)) נותרו חודשיים לפחות עד למועד האחרון שבו הרכב ניתן לרישום בישראל, בהתאם להוראות לפי [[פקודת התעבורה]];
::: (((הנוסח הקבוע):)) הרכב הוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
:: (ג) הרכב הוא אחד מאלה:
::: (1) הוא מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר, ואולם לעניין רכב מסוג רכב נוסעים או רכב מסחרי, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון - ובלבד שהיבואן הישיר מייבא רכב מסוג כאמור, מאותו תוצר, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון;
::: (2) הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר, לפי תנאים שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016]].))

@ 33. ייבוא רכב לשימוש אישי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (א) בסעיף זה, ”רכב” – רכב מסוגים אלה:
:: (1) רכב נוסעים מסוג M1;
:: (2) רכב נוסעים מסוג M2 המיועד לאדם עם מוגבלות פיסית הזקוק לרכב מסוג זה בשל מוגבלותו, או רכב מהסוג האמור שהוא אוטובוס זעיר כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]];
:: (3) אופנוע;
:: (4) מכונה ניידת;
:: (5) רכב מסחרי מסוג N1.
: (ב) המבקש לייבא רכב לשימוש אישי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, לרכב אחד בשנה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) הרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק – הרכב מיועד לשימושו העסקי–עצמי;
:: (2) חלפה שנה לפחות מהמועד שבו ייבא המבקש רכב לשימוש אישי או עסקי–עצמי לפי סעיף זה; על אף האמור, השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יהיה ניתן לייבא יותר מרכב אחד בשנה;
:: (3) לא חלפו שנתיים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל;
:: (4) הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, ועומד בהוראות לפי [[פקודת התעבורה]] ובהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לפי כל דין;
:: (5) הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן לייבא רכב לפי סעיף זה, שאינו מתוצר כאמור;
::: (((הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025, לעניין רכב מסוג מכונה ניידת):))
::: הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל;
:: (6) הרכב עומד בדרישות כאמור [[בסעיף 32(3) ו־(4)]];
:: (7) הוא התחייב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית לאחר ייבוא הרכב ושחרורו מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;
:: (8) הוא מסר הצהרה –
::: (א) בדבר קבלה או אי־קבלה של שירות ממתווך בייבוא אישי, ואם קיבל שירות כאמור – מסר את הסכם התיווך לפי [[סעיף 70]] ומידע לגבי הרכב לפי [[סעיף 72]];
::: (ב) כי למיטב ידיעתו קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב, ובלבד שלא יידרש לתקן את הרכב במוסך מסוים או במוסך של עוסק מסוים.
::: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא ייבא אדם רכב לפי סעיף זה למטרת מכירתו או השכרתו כדרך עיסוק, למעט רכב שהוא מְעוֹנוֹעַ; בסעיף קטן זה, ”מְעוֹנוֹעַ” – קרון מגורים נייד שהוא נגרר או ממונע.
: (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על ייבוא לשימוש אישי או עסקי–עצמי של רכב אספנות כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]], בשינויים או בלא שינויים כפי שיקבע, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים אחרים למתן רישיון ייבוא לרכב לפי סעיף קטן זה.
: (ה) הרשות המוסמכת לייבוא תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מפורטת שתכלול את כל הדרישות לייבוא רכב לפי סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016]].))

@ 34. הגבלות לעניין תשלום בעד רכב המיובא לשימוש אישי
: אדם שאינו מייבא רכב בייבוא אישי לא ישלם את התמורה בעד הרכב המיובא, ובכלל זה את תשלומי המסים החלים עליו.

@ 35. הגבלת העברת בעלות ברכב שיובא לשימוש אישי
: (א) לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לפי [[סעיף 33]], אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) חלפה שנה ממועד רישום הרכב בישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה כאמור;
:: (2) הוא קיבל מהקונה התחייבות בכתב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית כל עוד הרכב בבעלות הקונה.
: (ב) השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב שיובא לפי [[סעיף 33]] גם אם לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כפי שיקבע.
: (ג) הרשות המוסמכת לייבוא תרשום את הגבלת העברת הבעלות ברישיון שיינתן לפי [[סעיף 33]].
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 36. ייבוא רכב במקרים מסוימים – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב
: (א) המבקש לייבא רכב והוא אחד מהמנויים [[בסעיף 31(א)(3) עד (7), (9) ו־(10)]], יהיה זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב אם התקיימו לגבי הרכב התנאים המפורטים [[בסעיף 33(ב)(3), (4) ו־(6)]].
: (ב) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון ייבוא רכב על ידי גורם המנוי [[בסעיף 31(א)(8)]].
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאית הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב לפי סעיף זה, כולם או חלקם.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 37. רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת
: רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת יכול שיינתן לפי [[סעיף 32]] [[או 33]], ואולם לא יחולו לגביו הוראות [[סעיף 32(5) עד (7)]] או [[סעיף 33(ב)(3)]], לפי העניין, בכפוף לתנאים שקבע השר לעניין מועד ייצורו.

@ 38. איסור העברה, שעבוד או עיקול של רישיון ייבוא רכב
: רישיון שניתן לפי [[סימן זה]], לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא באישור הרשות המוסמכת לייבוא, מנימוקים מיוחדים ובכתב, ובתנאים כפי שתורה.

@ 39. ביטול רישיון ייבוא רכב, התלייתו או הגבלתו
: (א) הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון שניתן לפי [[סימן זה]], להתלותו לרבות בתנאים כפי שתורה, וכן להגבילו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
:: (2) הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
:: (3) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
:: (4) הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
:: (5) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:: (6) הוא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי כי הוא יהיה מורשה לייבא רכב לישראל, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין; ואולם לעניין רישיון ייבוא רכב לפי [[סעיף 33]], יחולו הוראות פסקה זו רק על עבירה הנוגעת לייבוא כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) הרשות המוסמכת לייבוא לא תבטל, תתלה או תגביל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לרשות המוסמכת לייבוא יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), והיא שוכנעה כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שתיתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

@ 40. סירוב לתת רישיון ייבוא רכב
: (א) הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לסרב לתת רישיון ייבוא רכב, בהחלטה מנומקת בכתב, אף אם מתקיימים במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון לפי [[סימן זה]], אם בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון התקיים במבקש אחד מאלה:
:: (1) בוטל רישיון שניתן לו לפי [[סימן זה]]; החלטה לפי פסקה זו תתקבל בין השאר בהתחשב בעילת הביטול לפי [[סעיף 39]] ובמשך הזמן שחלף מאז הביטול;
:: (2) מבקש הרישיון לא קיבל רישיון לפי [[סימן זה]] בשל מסירת מידע כוזב בבקשה לרישיון.
: (ב) הרשות המוסמכת לייבוא לא תסרב לתת רישיון לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

=== סימן ב׳: רישיון יבואן מסחרי ===

@ 41. רישיון יבואן ישיר (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן ישיר מאת המנהל:
:: (1) הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא התקשר עם יצרן רכב במדינת חוץ בהסכם בכתב למכירת רכב מתוצרתו לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, וההסכם אינו מעניק לו זכויות שיווק בלעדיות, במישרין או בעקיפין;
:: (3) הוא המציא כתב התחייבות מאת יצרן הרכב במדינת חוץ –
::: (א) לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום המכירה ללקוח או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
::: (ב) לאפשר את מימוש האחריות שנתן היצרן לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לרבות מתן המידע הטכני הדרוש לתיקון הרכב בתקופת האחריות;
: (ג) לעניין טיפול בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצרתו של היצרן המיובא לישראל – למסור ליבואן באופן מיידי מידע על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בייצור של רכב מתוצרתו המיובא לישראל וכן הוראות טכניות לתיקונה, לספק ליבואן מוצרי תעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בעלות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
::: (ד) לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מאלה:
:::: (1) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:::: (2) היצרן מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
::: (ה) לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית, הדרכה וציוד לתיקון הרכב ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
:: (4) הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
::: (א) לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לתקופה כאמור בפסקה (3)(א);
::: (ב) לטפל בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, לפי אחריות בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי פסקה (3)(ב);
::: (ג) לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ג), ולפי [[סעיף 50]];
:: (5) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
:: (6) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב.
: (ב) המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 42. רישיון יבואן עקיף (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((לא חל לעניין רכב מסוג מכונה ניידת מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן עקיף מאת המנהל:
:: (1) הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא התקשר עם סוכן מורשה בהסכם למכירת רכב, באחת מהדרכים המפורטות להלן, לתקופה שלא תפחת משנה, ובלבד שהסוכן המורשה התקשר עם יצרן הרכב במדינת חוץ לפחות לתקופה האמורה:
::: (א) הסכם בכתב, ואם הוא סוכן משני – ההסכם הוא לייבוא רכב מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;
::: (ב) הסכם בדרך ובתנאים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, ובלבד שההסכם הוא למכירת רכב מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר;
:: (3) הוא המציא כתב התחייבות מאת סוכן מורשה –
::: (א) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתת לרכב את האחריות שנתן יצרן הרכב;
::: (ב) להודיע ליבואן באופן מיידי על כל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהוא מכר לו, ולעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – גם למסור ליבואן הוראות טכניות לתיקון התקלה, לספק לו את מוצרי התעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בכל עלויות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
::: (ג) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה, אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מנסיבות אלה:
:::: (1) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:::: (2) הסוכן המורשה מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
::: (ד) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית וציוד לתיקון ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
:: (4) הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
::: (א) לספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום מכירת הרכב ללקוח, או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
::: (ב) לתת אחריות לרכב שייבא כאמור בפסקה (3)(א), בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי אותה פסקה;
::: (ג) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהסוכן המורשה מכר לו, בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ב), ולפי [[סעיף 50]];
:: (5) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
:: (6) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב שהוא מייבא ולכך שיש יבואן ישיר המייבא את תוצר הרכב שמבקש הרישיון מעוניין לייבא.
: (ב) המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
: (ג) השר רשאי לקבוע –
:: (1) תנאים לעניין היקף פעילותו בשיווק רכב של סוכן ראשי, וכן תקופות קצרות יותר מהתקופות הקבועות בהגדרה ”סוכן ראשי”;
:: (2) דרך אחרת לעריכת הסכם בין סוכן משני לסוכן ראשי ותנאים לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 43. פטור מהתנאים לקבלת רישיון יבואן ישיר או יבואן עקיף
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי מבקש או סוג של מבקשים יהיו זכאים לקבל רישיון יבואן ישיר או רישיון יבואן עקיף, אף אם לא מתקיים בהם תנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי [[סעיף 41]] [[או 42]] כפי שקבע, אם מצא כי התנאי אינו מתאים בנסיבות העניין, ובלבד שקבע הוראות לשם שמירה על הבטיחות ועל האיתנות הפיננסית ולשם הבטחת רמת השירות ללקוחות, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין; פטור מקיום התנאים האמורים [[בסעיף 41(א)(6)]] [[או 42(א)(6)]] ייקבע לאחר התייעצות עם שר האוצר.

@ 44. רישיון יבואן זעיר (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן זעיר מאת המנהל:
:: (1) הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא התקשר בהסכם בכתב עם מוכר הרכב;
:: (3) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
:: (4) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא.
: (ב) יבואן זעיר רשאי לייבא עד 20 (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 19.8.2025, 60))) כלי רכב בשנה בלבד.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לסרב לתת רישיון לפי סעיף זה, אף אם התקיימו במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לעקוף את המגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 45. קידום התחרות וצמצום הריכוזיות בענף ייבוא הרכב
: על מתן רישיון לפי [[סימן זה]], קביעת תנאים בו או חידושו יחולו הוראות [[סימן ג׳ לפרק ב׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013]], בשינויים המחויבים.

@ 46. בירור תלונות לגבי יבואנים מסחריים
: המנהל יברר תלונות שהגישו לקוחות של בעלי רישיונות לפי [[סימן זה]] על פעילותם של בעלי הרישיונות, בין השאר בהתאם להמלצת המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו שמונתה לפי [[סימן ד׳]].

=== סימן ג׳: חובות יבואן מסחרי ===

@ 47. שירותי תחזוקה (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר ייתן שירותי תחזוקה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 41(א)(5)]].
: (ב) יבואן עקיף ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 42(א)(5)]].
: (ג) יבואן זעיר ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44(א)(3)]].

@ 48. הספקת מוצרי תעבורה (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר יספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור [[בסעיף 41(א)(3)(א)]].
: (ב) יבואן עקיף יספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור [[בסעיף 42(א)(4)(א)]].
: (ג) יבואן ישיר ויבואן עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שהם מייבאים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה; ואולם יבואן ישיר רשאי לספק מוצר תעבורה לרכב מדגם שהוא לא מייבא, בתוך 14 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו בשל עיכוב בהספקה של מוצר תעבורה, שאינו עולה על 45 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה, ובלבד שהיבואן הישיר או היבואן העקיף הוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק ללקוח מוצר תעבורה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן ונקט את כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור סביר שממנו ניתן להשיגו באותה העת, וכי לא היתה לו שליטה על העיכוב בהספקה.

@ 49. מתן אחריות לרכב מיובא (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא ולא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב שהוא מייבא ויממש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא.
: (ב) יבואן עקיף ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, לכל רכב שהוא מייבא, שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר.
: (ג) לא יתנה יבואן ישיר או יבואן עקיף את תוקפה של האחריות שנתן לפי סעיף זה בכך שהרכב יטופל במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מסוים; הוראה זו לא תחול על שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות, שהיבואן או מי מטעמו נושא בתשלום בעדם בשיעור של תשעים אחוזים לפחות; השר רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין זה.

@ 50. תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר יטפל במוסכי השירות שלו בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, ולא ידרוש מבעל הרכב תשלום כלשהו בעד הטיפול, למעט עלויות נלוות כאמור [[בסעיף 52]] אם הרכב יובא לפי [[סעיף 33]].
: (ב) נודע ליבואן ישיר, בין בהודעה של יצרן הרכב ובין בדרך אחרת, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מתוצר שהוא מייבא –
:: (1) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית למנהל ולמוסכי השירות של היבואן;
:: (2) יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר;
:: (3) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה נוגעת אליהם, יזמין אותם למוסכי השירות שלו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה בהתאם להוראות היצרן, והכול בלא תשלום.
: (ג) הודיע יבואן ישיר למנהל על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בדגם רכב מתוצר שהוא מייבא, יודיע על כך המנהל לכל יבואן עקיף, יבואן זעיר ומייבא רכב בייבוא אישי, שייבאו רכב מדגם כאמור, וכן יפנה מייבא רכב בייבוא אישי למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
: (ד) (((לא חל לעניין רכב מסוג מכונה ניידת מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
:: נודע ליבואן עקיף, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מדגם שהוא מייבא –
:: (1) לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויזמין אותם למוסכי השירות של יבואן ישיר לשם טיפול בתקלה לפי סעיף קטן (ב)(3); ואולם הוכיח היבואן למנהל כי הוא בעל יכולת מקצועית, ציוד ומוצרי תעבורה הנדרשים לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה ברכב שהוא ייבא, רשאי הוא לטפל בתקלה במוסכי השירות שלו;
:: (2) לעניין רכב שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה למנהל ולכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויפנה אותם לקבלת שירות לשם טיפול בתקלה.
: (ה) נודע ליבואן זעיר, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב שהוא מייבא, יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, ויפנה את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
: (ו) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא, ובכלל זה הוראות לעניין חובות דיווח למנהל שיחולו על יבואנים מסחריים ולעניין הודעות שיימסרו למוסכים ולבעלי כלי הרכב שהתקלה כאמור נוגעת אליהם.
: (ז) תקנות לפי סעיף זה לעניין פרסום הודעות לציבור ולבעלי כלי רכב שתקלת בטיחות סדרתית נוגעת אליהם יותקנו באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016]].))

@ 51. מידע לעניין דגמי רכב שיובאו לישראל
: המנהל יעביר ליבואן ישיר, אחת לשישה חודשים לפחות, את מספרי השלדה של כלי רכב מתוצר שהוא מייבא שיובאו לישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שעל המנהל להעביר ליבואן ישיר לעניין כלי רכב מתוצר כאמור וכן את אופן הדיווח.

@ 52. תשלום בעד עלויות נלוות
: (א) בסעיף זה, ”יבואן אחר” – יבואן עקיף, יבואן זעיר או מייבא רכב בייבוא אישי, שייבא את הרכב שניתן לו השירות לפי [[סעיף 49(א)]] [[או 50(א)]].
: (ב) לשם מתן השירות לפי [[סעיף 49(א)]] [[או 50(א)]], רשאי יבואן ישיר לדרוש מיבואן אחר תשלום סביר בעד עלויות נלוות, אם ישנן, שאינן מכוסות בהתחייבויות יצרן הרכב לפי [[סעיף 41(א)(3)(ב) ו־(ג)]].
: (ג)(1) בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום לפי סעיף קטן (ב), רשאי המנהל, באישור עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיכו לכך, להורות על התשלום שישלם היבואן האחר ליבואן הישיר בעד העלויות הנלוות, בהתבסס על העלות ועל הצמדת התשלום למדד המחירים לצרכן, לפי העניין, וכן רשאי הוא לתת כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, לרבות בדבר תשלומים חלקיים; הורה המנהל על תשלום כאמור, יורה גם על מועד התשלום.
:: (2) הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ־60 ימים מיום שהמחלוקת הובאה לפני המנהל.
: (ד) אין בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום בעד עלויות נלוות כדי למנוע או לעכב את מתן השירות בידי יבואן ישיר לפי חוק זה.
: (ה) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי החישוב של התשלום לפי סעיף זה ומרכיביו, ובדבר דרכי הצמדת התשלום האמור.

@ 53. הגבלה על בעלות של יבואן מסחרי במוסך שירות
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן מסחרי יחויב להקים יותר ממוסך שירות אחד המטפל בתוצר רכב שהוא מייבא או להתקשר עם יותר ממוסך אחד כאמור כדי שישמש מוסך שירות שלו, בנפה מסוימת, ובלבד שבאותה נפה לא יהיה בבעלותו או בבעלות תאגיד שהוא בעל שליטה בו יותר ממוסך אחד כאמור או יותר מכמה מוסכים כפי שקבע השר; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע גם נסיבות למתן פטור ליבואן מסחרי מחובתו כאמור; בסעיף זה, ”נפה” – נפה שנקבעה לפי [[סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948]].

@ 54. איסור התערבות
: (א) יבואן מסחרי לא יכתיב למוסך ולא ינחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש המוסך מוצרי תעבורה, למעט לעניין שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור [[בסעיף 49(ג)]] או במסגרת תיקון תקלת בטיחות סדרתית.
: (ב) יבואן מסחרי לא יתערב בייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר, לא יסכל ייבוא רכב כאמור ולא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר או חידושו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מיבואן מסחרי למסור מידע למנהל לעניין זכאותו של מבקש לקבל רישיון או לחדשו כאמור.

@ 55. מסירת מידע ללקוח
: יבואן מסחרי ימסור ללקוח שקנה ממנו רכב, לפני חתימת העסקה לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב בעניינים אלה:
: (1) מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי [[פקודת התעבורה]], שנגרם לרכב;
: (2) מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
: (3) שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
: (4) תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן:
: (5) תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

@ 56. חובות דיווח של יבואן מסחרי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) יבואן ישיר ויבואן עקיף ימסרו למנהל דיווח בכתב על עניינים אלה, במועדים כמפורט להלן:
:: (1) הוראות לתיקון הרכב שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם – בלא דיחוי לאחר שהוראות כאמור הובאו לידיעת היבואן;
:: (2) מועד סיום התקשרותם עם יצרן הרכב במדינת חוץ או עם סוכן מורשה, לפי העניין, וכן מועד סיום התקשרות של יצרן הרכב עם סוכן ראשי או מועד סיום ההסמכה שנתן סוכן ראשי לסוכן משני לפי ההסכם בין הסוכנים – בלא דיחוי לאחר שנודע ליבואנים על מועד כאמור, או שישה חודשים לפני אותו מועד, לפי העניין.
: (ב) יבואן מסחרי –
:: (1) ימסור למנהל, לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה, או – אם המנהל אישר לו זאת – לא יאוחר מ־31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה וכי הוא עומד בעקרון עסק חי;
:: (2) ידווח למנהל על כל אירוע שעלול, לדעת רואה חשבון, להביא לירידה בהון העצמי הנדרש ממנו לפי חוק זה או לפגיעה בעקרון עסק חי; חלה ירידה בהון העצמי כאמור, רשאי המנהל לאפשר לו להשלים את ההון העצמי המזערי הנדרש בתוך 30 ימי עבודה ממועד הדיווח, או להעמיד ערבות בנקאית או ערבות ממבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]] (((החל מיום 30.9.2026: ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר))), בגובה ההון העצמי הנדרש עד להשלמת ההון העצמי; דיווח לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים לאחר המועד שבו נודע ליבואן על אירוע כאמור.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו גם על יבואן זעיר בשינוי זה: במקום ”שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם” יקראו ”שהגורם שממנו רכש את הרכב הביא לידיעתו”.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות דיווח החלות על יבואן מסחרי לפי חוק זה.

@ 56א. חובת דיווח של יבואן ישיר לעניין העדפה בשיעור המכס - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: (א) לשם מתן העדפה בשיעור המכס לפי [[פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937]] לעניין ייבוא רכב, בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכמי סחר בין-לאומיים שישראל צד להם, יעביר יבואן ישיר למנהל המכס, אחת לשישה חודשים, את הפרטים שלהלן לעניין כלי רכב שהוא ייבא בששת החודשים שקדמו למועד הדיווח וניתנה לגביהם העדפה בשיעור המכס:
:: (1) שם יצרן הרכב במדינת חוץ;
:: (2) קוד היצרן של דגם הרכב;
:: (3) מדינת הייצור של הרכב.
: (ב) לשם אכיפת הוראות סעיף קטן (א), מנהל המכס ימסור למנהל מידע בדבר יבואנים ישירים שלא מסרו פרטים לפי הוראות אותו סעיף קטן או שמסרו פרטים חלקיים; המידע יימסר בסמוך לאחר המועד שבו על יבואן ישיר למסור פרטים לפי אותו סעיף קטן.
: (ג) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן מיום י&quot;ג בתמוז התשפ&quot;ג (2 ביולי 2023) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025) (בסעיף זה - תקופת הוראת השעה); פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו לראשונה עד ליום ט&quot;ו באלול התשפ&quot;ג (1 בספטמבר 2023).
: (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על ארבע שנים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מנהל המכס&quot; - המנהל כהגדרתו [[בפקודת המכס]].

@ 57. שמירת מסמכים בידי יבואן עקיף
: (א) יבואן עקיף ישמור מסמכים לעניין כלי רכב שהוא מייבא, לרבות חשבוניות ותעודות משלוח, שניתן להשיגם במאמץ סביר, המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב, בין אם נרשמה ובין אם לאו, עד לגורם שרכש את הרכב מיצרן הרכב במדינת חוץ, וכוללים פרטים המאפשרים את זיהוי הרכב.
: (ב) שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה של חמש שנים לפחות מהמועד שבו הרכב המיובא הגיע לישראל; שמירת מסמכים כאמור יכול שתהיה באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שתובטח מהימנות המידע שנשמר ויינקטו אמצעי הגנה עליו מפני חדירה שלא כדין.
: (ג) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן עקיף יחויב לשמור מסמכים המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב רק עד לגורם שעל שמו נרשם הרכב במדינת חוץ, ואם לא נרשם – עד לגורם אחר שממנו נרכש הרכב כפי שיקבע השר כאמור; לא נמסרה עמדת שר האוצר לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף קטן זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) יבואן עקיף ימסור למנהל, לפי דרישתו, מסמכים ששמר לפי סעיף זה, לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסרה לו הדרישה לקבלם; המנהל רשאי למסור מסמכים שקיבל כאמור למנהל המכס כהגדרתו [[בפקודת המכס]].

@ 58. תנאים להתקשרות עם מוסך שירות של יבואן ופרסום רשימת מוסכי השירות
: (א) יבואן מסחרי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התנאים להתקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים כאמור ולעניין פרסומם, וכן נסיבות מיוחדות שבהן יחולו הוראות שיקבע לגבי אופן ביטול ההתקשרות האמורה.
: (ב) יבואן מסחרי יפרסם רשימה מעודכנת של מוסכי השירות שלו, במקום מכירת הרכב וכן באתר האינטרנט שלו, שבה יפורטו תוצרי הרכב או דגמי הרכב שבהם מורשה לטפל כל אחד ממוסכי השירות שלו, וימסור אותה לקונה לא יאוחר ממועד מסירת הרכב; היבואן ידווח למנהל על כל שינוי ברשימת מוסכי השירות שלו, ויודיע לו באופן מיידי על מסירת הודעת ביטול הסכם עם מוסך השירות שלו.

@ 59. התקשרות בין יבואן מסחרי ומוסך שירות של יבואן
: (א) לא יתנה יבואן מסחרי את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן בתנאי מהתנאים המפורטים להלן, לא יכתיב למוסך שירות או ינחה אותו בעניינים האמורים, לא ידרוש ממנו דיווח לגביהם, ולא יעשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם כדי לברר את נתוני פעילות המוסכים באותם עניינים:
:: (1) תיקון רכב במוצר תעבורה מסוים או בסוג מסוים של מוצר תעבורה, בלי להציע ללקוח מוצר תעבורה מתאים אחר לפי [[סעיף 131]];
:: (2) מתן שירות לכלי רכב שיובאו על ידי היבואן בלבד;
:: (3) מחיר מוצר תעבורה או מחיר השירות לרכב שהמוסך נותן; אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מיבואן מסחרי להציע למוסך מחיר מרבי למוצרי תעבורה או לשירות ברכב כאמור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין מוצרי תעבורה ושירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור [[בסעיף 49(ג)]], כחלק מתיקון תקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר.

=== סימן ד׳: מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו ===

@ 60. מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו
: (א) השר ימנה מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו ([[בסימן זה]] – המועצה), וחבריה הם כמפורט להלן, ובלבד ששניים מהם לפחות יהיו נשים:
:: (1) שלושה עובדים של המשרד, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
:: (2) שני עובדים של מעבדה מוסמכת לרכב שהם בעלי מומחיות בתחום הרכב;
:: (3) שני נציגי ציבור, שאחד מהם יהיה נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן]].
: (ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
: (ד) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

@ 61. תפקידי המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו
: תפקידי המועצה הם:
: (1) לייעץ למנהל בעניינים אלה:
:: (א) סירוב לתת רישיון יבואן מסחרי, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי [[סעיפים 8]] [[ו־10]];
:: (ב) חובות משווק רכב לפי [[סעיפים 77 עד 87]];
: (2) להמליץ למנהל בעניין דרכי הטיפול בתלונות שהגישו לקוחות של יבואנים מסחריים לפי [[סעיף 46]], בכל הנוגע לקיום הוראות לפי חוק זה.

@ 62. סייגים למינוי
: לא ימונה לחבר מועצה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

@ 63. הפסקת כהונה
: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
:: (2) חדל להתקיים בו תנאי למינויו לפי [[סעיף 60(א)]], ולגבי נציג ציבור – אם התמנה להיות עובד המדינה;
:: (3) השר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב בשל אחד מאלה:
::: (א) הוא הורשע בעבירה כאמור [[בסעיף 62]], או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;
::: (ב) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
::: (ג) התקיים בו הסייג האמור [[בסעיף 64]];
::: (ד) הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משלוש ישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת;
::: (ה) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה.
: (ב) התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה התמנה אותו חבר לפי [[סעיף 60]], ליתרת תקופת כהונתו.

@ 64. ניגוד עניינים
: (א) לא יתמנה ולא יכהן כחבר מועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
: (ב) חבר מועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.
: (ג) התברר לחבר מועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.
: (ד) בסעיף זה, ”עניין אישי” – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה.

@ 65. החלת דינים
: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979]];
: (2) [[חוק העונשין]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]], לאחר תום תקופת כהונתם במועצה;
: (4) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

@ 66. תוקף פעולות
: קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינוי או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.

@ 67. סדרי דיון
: (א) יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן וסדר יומן.
: (ב) המלצות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות, ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 60(א)]]; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
: (ג) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
: (ד) המועצה רשאית להזמין לישיבותיה הנוגעות למילוי תפקידה לפי [[סעיף 61(1)(ב)]] את נציגי היבואנים, ובלבד שיוזמנו נציגים של כל סוגי בעלי רישיון יבואן מסחרי.
: (ה) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן ה׳: עיסוק בתיווך בייבוא אישי ===

@ 68. רישיון לתיווך בייבוא אישי
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לתיווך בייבוא אישי:
:: (1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה ולא הוכרז פושט רגל, או שהוא מועסק על ידי תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר.
: (ב) בעל רישיון לתיווך בייבוא אישי המועסק על ידי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(1), לא יהיה רשאי לעסוק בתיווך כאמור אלא במסגרת עבודתו בתאגיד.
: (ג) השר יקבע את סדרי הבחינות לקבלת רישיון לפי סעיף זה, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 69. מתווך בייבוא אישי – חובת נאמנות והגינות
: מתווך בייבוא אישי ינהג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת כלפי לקוחותיו.

@ 70. הסכם תיווך עם מייבא רכב בייבוא אישי
: (א) מתווך בייבוא אישי יתקשר בהסכם תיווך בכתב עם מייבא רכב בייבוא אישי, שיכלול פרטים אלה: סוג הרכב, תיאור הרכב, תוספות לדגם הרכב ומחירן, ככל שישנן, שנת הייצור של הרכב, מוסך למתן שירותי תחזוקה לרכב בישראל ובלבד שהוא מוסך בעל רישיון לפי חוק זה, תקופת האחריות והיקפה, אם ניתנה אחריות לרכב, מועד הספקת הרכב, חובות המתווך כלפי המייבא, המחיר הכולל של הרכב, מחיר הרכב במדינה שממנה הוא מיובא, דמי התיווך, פרטי המתווך ומספר רישיונו, וכן אומדן לגבי סך כל תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, לאחר שנקט את כל האמצעים הנדרשים, הסבירים בנסיבות העניין, לקבלת המידע בעניין זה מהגורם המוסמך לכך; בסעיף קטן זה, ”מחיר כולל” – לרבות דמי משלוח והובלה, ולמעט תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, ובכלל זה מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה אחרים.
: (ב) מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא הרכב העתק של הסכם התיווך עם חתימת ההסכם.
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שמתווך בייבוא אישי חייב לכלול בהסכם לפי סעיף קטן (א).

@ 71. תנאים לעניין תיווך בייבוא אישי
: מתווך בייבוא אישי לא יתווך בייבוא רכב שלא מתקיימים לגביו או לגבי מייבא הרכב בייבוא אישי התנאים למתן רישיון ייבוא לפי [[סעיף 33]] או אם הרכב נמצא כבר בנמל בישראל או במחסן רשוי כהגדרתו [[בפקודת המכס]].

@ 72. מסירת מידע למייבא רכב
: מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא רכב בייבוא אישי, לפני חתימת ההסכם לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב שהוא תיווך בייבואו, בעניינים אלה:
: (1) מספר הבעלים הקודמים של הרכב, לרבות בעל הרכב שממנו נרכש הרכב, וסוג פעילותם אם ישנו, ובכלל זה אם מדובר בתאגיד שעיסוקו החכרת רכב או השכרתו;
: (2) הגורם שממנו נרכש הרכב ומענו, אם אינו הבעלים של הרכב כאמור בפסקה (1);
: (3) מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
: (4) שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
: (5) מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי [[פקודת התעבורה]], שנגרם לרכב;
: (6) תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן;
: (7) תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

@ 73. הגבלות לעניין הסכם לרכישת רכב
: מתווך בייבוא אישי, לרבות תאגיד שבבעלותו או תאגיד שבו מועסק מתווך כאמור, לא יהיה צד להסכם לרכישת רכב, במישרין או בעקיפין, בין מייבא הרכב בייבוא אישי למוכר הרכב במדינת החוץ.

@ 74. תשלום בעד תיווך בייבוא אישי
: מתווך בייבוא אישי לא יקבל ממייבא רכב בייבוא אישי תשלום בעד התיווך, בכסף או בשווה כסף, בסכום העולה על הסכום שנקבע לכך בהסכם התיווך.

@ 75. איסור שיווק רכב על ידי מתווך בייבוא אישי
: מתווך בייבוא אישי לא ישווק רכב ולא יפרסמו למכירה, למעט רכב הרשום על שמו לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 76. הוראות לעניין חובות מתווך ומייבא רכב בייבוא אישי
: (א) השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על מתווך בייבוא אישי, נוסף על החובות הקבועות בחוק זה.
: (ב) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מחובות מייבא רכב בייבוא אישי.

== פרק ה׳: חובות משווק רכב ==

@ 77. מכירה ושיווק של רכב מיובא
: לא ימכור אדם רכב שיובא לישראל על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, ולא ישווק אותו, אלא אם כן הוא משווק רכב.

@ 78. מכירת רכב שלא כדין
: משווק רכב לא ימכור רכב שאינו עומד בהוראות כל דין לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 79. מידע בטיחותי לגבי רכב
: משווק רכב יכלול בפרסומת לרכב שהוא משווק מידע לגבי רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, ויציג במקום עסקו, באופן בולט לעין, הודעה הכוללת מידע כאמור; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין רמת האבזור הבטיחותי שיש לכלול בפרסומת, דרך הצגת הודעה כאמור, גודלה ומאפייניה; בסעיף זה, ”פרסומת” – פרסומת בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים חזותיים, המיועדת או הזמינה לציבור.

@ 80. מסירת מידע וציוד בנוגע לטיפול ברכב
: (א) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, ימסור, לבקשת בעל רישיון להפעלת מוסך או להפעלת מוסך מומחה, מוסד לימוד או גורם אחר שקבע השר (בסעיף זה – גורם מטפל), מידע שהעביר לו יצרן הרכב במדינת חוץ או סוכן מורשה, הנדרש לשם טיפול ותחזוקה ברכב מתוצר שמשווק הרכב מייבא או מייצר, לרבות מידע טכני ומידע על ציוד והכשרת בעלי מקצוע; לעניין זה, ”מוסד לימוד” – מוסד לימוד שהוכר על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לעניין הכשרה מקצועית בתחומי טיפול ותחזוקה בכלי רכב.
: (ב) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, יאפשר לגורם מטפל המבקש זאת לקבל את כל המידע הטכני, ההדרכה, הציוד וכלים אחרים, ובכלל זה תוכנה, הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, שקיבל מיצרן הרכב במדינת חוץ או מסוכן מורשה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי –
:: (1) למנוע ממשווק רכב לדרוש תשלום סביר בעד השירות שייתן לפי סעיפים קטנים (א) או (ב); על תשלום כאמור יחולו הוראות לפי [[סעיף 52]], בשינויים המחויבים;
:: (2) להטיל על משווק רכב אחריות לגבי השימוש שנעשה במידע שמסר לפי סעיף זה;
:: (3) לגרוע מזכות היוצרים לפי כל דין לגבי המידע והציוד, אם ישנה.

@ 81. הבטחת כספי הקונה (תיקון: [י&quot;פ הודעות], תשפ&quot;ו)
: (א) משווק רכב המוכר רכב שמחירו עולה על 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,610 ש&quot;ח))) או על סכום שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), לא יקבל מהקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, אלא אם כן מסר את הרכב לקונה או רשם אותו על שם הקונה, ואם לא עשה כן – יידע את הקונה, טרם ההתקשרות בעסקה, על זכותו לקבל ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) לפי הוראות סעיף זה; לעניין סעיף זה, יראו כתשלום בעד הרכב גם את אלה:
:: (1) תשלום על חשבון מחיר הרכב שמשלם צד שלישי מטעמו של הקונה;
:: (2) מכירת רכב אחר בבעלות הקונה למשווק הרכב, במסגרת ההתקשרות לרכישת רכב חדש שנערכה בין משווק הרכב לקונה.
: (ב) משווק רכב יודיע לקונה, בעת שהוא מיידע אותו על זכותו לקבל ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) כאמור בסעיף קטן (א), כי הוא רשאי לדרוש ממנו החזר בסכום שיודיע לקונה, שלא יעלה על מחצית מההוצאות שישלם משווק הרכב וכרוכות במתן הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר (בסעיף זה – החזר), ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על שני אחוזים לשנה מהסכום המובטח בערבות האמורה באופן יחסי לתקופת הערבות.
: (ג) ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) לפי סעיף קטן (א) תהיה להבטחת החזרתו של כל תשלום ששילם הקונה או מי מטעמו, למשווק הרכב, על חשבון מחיר הרכב, במקרה שמשווק הרכב לא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת ברכב כפי שהוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הרכב או אם ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו למינוי כונס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את החזקה ברכב, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה.
: (ד) ביקש הקונה לקבל ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) לפי הוראות סעיף זה, ימסור לו המשווק ערבות כאמור; ויתר הקונה על זכותו לקבל ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), יאשר בחתימתו שהוא מוותר על קבלתה, ובלבד שמשווק הרכב יידע אותו על זכותו לקבלה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ה) ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) תוחזר למשווק הרכב במועד מסירת הרכב לקונה וכתנאי למסירת הרכב או כנגד השבת הסכום ששילם הקונה למשווק הרכב; במועד החזרת הערבות ישלם הקונה למשווק הרכב את ההחזר, ואם היה גובה ההחזר נמוך מ־125 שקלים חדשים או מסכום אחר שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), רשאי משווק הרכב לדרוש מהקונה החזר בסכום שלא יפחת מהסכום האמור.
: (ו) הצדדים להסכם לרכישת רכב אינם רשאים להתנות על הוראות לפי סעיף זה אלא לטובת הקונה.
: (ז) מחיר הרכב הנקוב בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
: (ח) השר, באישור הוועדה, רשאי –
:: (1) לשנות את מחיר הרכב כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) לשנות את סכום ההחזר לפי סעיף קטן (ב);
:: (3) לקבוע את נוסח הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר))) ואת דרכי מסירתה וקבלתה.

@ 82. תיאור רכב על ידי משווק רכב
: (א) משווק רכב יתאר תיאור מלא ונכון של רכב שהוא משווק.
: (ב) יראו משווק רכב כאילו מילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי הפרטים שמסר בתיאור הרכב זהים לפרטים שמסר יצרן הרכב.

@ 83. מתן מידע לקונה
: (א) משווק רכב ימסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה העברית ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה לרכב מטעמו; ואולם יבואן ישיר או יבואן עקיף שייבא עד עשרים כלי רכב מדגם מסוים או יבואן זעיר, רשאי למסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה האנגלית במקום בשפה העברית.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין תמצית הוראות שימוש ברכב שימסור משווק רכב לקונה, שתכלול הוראות בסיסיות לגבי הפעלה ובטיחות, בשפות שיקבע.

@ 84. הסכם בכתב לרכישת רכב
: משווק רכב יתקשר עם הקונה בהסכם בכתב למכירת רכב, שיכלול את כל אלה: מפרט טכני של הרכב, מקום ייצור הרכב – אם הוא יבואן מסחרי, מחיר הרכב, תנאי מכירת הרכב ומועד הספקתו, ואם ניתנת אחריות לרכב מטעם יצרן הרכב או סוכן מורשה – תקופת האחריות והיקפה; העתק מההסכם יימסר לקונה עם חתימתו.

@ 85. רישום הרכב
: משווק רכב ירשום את הרכב על שם הקונה בטרם מסירת החזקה בו לקונה.

@ 86. חובת מתן תעודת אחריות לרכב
: (א) משווק רכב לא ימכור רכב בלי למסור לידי הקונה תעודת אחריות לרכב ולחלקיו בשפה העברית, אם ניתנה אחריות לרכב על ידי יצרן הרכב או סוכן מורשה.
: (ב) משווק רכב המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות שנתן יצרן הרכב או סוכן מורשה, יפרט את תנאיה, ואם היא כרוכה בתשלום – יציג את מחירה בנפרד ממחיר הרכב, ולא יתנה את רכישת הרכב ברכישת אחריות נוספת כאמור.

@ 87. נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה
: משווק רכב ידווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו לקונה, ובכלל זה נזק שתוקן; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סוג הנזק שעליו נדרש לדווח ולעניין אופן הדיווח לקונה.

== פרק ו׳: סחר ברכב ==

@ 88. [[פרק ו׳]] – הגדרה
: [[בפרק זה]], ”רכב מיבואן” – רכב שנרכש מיבואן ישיר או מיבואן עקיף לשם מכירתו דרך עיסוק ונרשם בישראל לראשונה על שם הקונה לפי [[פקודת התעבורה]], ובלבד שמתקיימים בו התנאים לייבוא רכב על ידי יבואן כאמור לפי [[סעיף 32(5) או (6)]].

@ 89. רישיון סוחר ברכב מיבואן
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון סוחר ברכב מיבואן:
: (1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
: (3) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב, ולגבי מי שהחזיק ברישיון לפי סעיף זה בשנה קודמת – גם בהתאם למספר כלי הרכב שמכר באותה שנה.

@ 90. החלת חובות על סוחר ברכב מיבואן
: על סוחר ברכב מיבואן יחולו החובות הקבועות [[בסעיפים 81 עד 87]], בשינויים המחויבים.

@ 91. חובת דיווח בנושא הון עצמי
: (א) סוחר ברכב מיבואן יגיש למנהל, עד ל־31 ביולי בכל שנה, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה הקודמת, כפי שקבע השר, ולפיו יש לו הון עצמי כאמור [[בסעיף 89(3)]].
: (ב) פחת ההון העצמי של סוחר ברכב מיבואן מההון העצמי כאמור [[בסעיף 89(3)]], ידווח על כך למנהל בכתב בתוך שבעה ימים.

@ 92. רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק:
: (1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
: (3) תנאים נוספים ככל שקבע השר, באישור הוועדה.

@ 93. החלת חובות על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן
: (א) על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן יחולו החובות הקבועות [[בסעיפים 82]] [[ו־87]], והוראות [[חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס״ח–2008]], והכול בשינויים המחויבים.
: (ב) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן ירשום את הרכב על שם הקונה, בהקדם האפשרי לאחר מסירתו ולא יאוחר מתום שישה ימי עבודה מהמועד האמור.

@ 94. חובת הצבת שילוט
: בעל רישיון לפי [[פרק זה]] יציב שלט בולט לעין במקום המכירה, שיכלול את שמו ואת מספר רישיונו.

@ 95. איסור הסעה או הובלת מטען בתמורה
: בעל רישיון לפי [[פרק זה]] לא יסיע נוסעים בתמורה בכלי רכב שבהם הוא סוחר ולא יוביל מטען בתמורה בכלי רכב כאמור, ולא יתיר לאחר לעשות כן.

== פרק ז׳: מוצרי תעבורה ==

=== סימן א׳: הגדרות ===

@ 96. [[פרק ז׳]] – הגדרה
: [[בפרק זה]], ”מוצר תעבורה” –
: (1) לעניין ייצור – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי [[סעיף 97]];
: (2) לעניין ייבוא – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי [[סעיף 108]];
: (3) לעניין סחר – מוצר תעבורה כהגדרתו [[בסעיף 2]], למעט מוצר או סוג מוצר שקבע השר בצו לפי [[סעיף 126]].

=== סימן ב׳: ייצור מוצרי תעבורה ===

@ 97. קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – [[סימן ב׳]]
: השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה המיועדים לשיווק בישראל בלבד, שהוראות [[סימן זה]] יחולו עליהם, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור ומכונה ניידת ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי [[אותה פקודה]]; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))

@ 98. רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: מי שמתקיימים בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון לייצור מוצרי תעבורה:
: (1) הוא עוסק מורשה, או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום וציוד המתאימים לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר ולאחסונם;
: (3) לרשותו אדם הממונה על תהליכי הייצור במפעל הייצור שהוא בעל השכלה, ידע וניסיון בתחום מוצרי התעבורה, כפי שקבע השר;
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (4) הוא הציג הסכם עם מעבדה מוסמכת לרכב, לתקופת הרישיון לפחות, לשם פיקוח על ייצור מוצרי התעבורה במפעל הייצור לפי הסדרי פיקוח שקבע השר, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו;
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (5) הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים הולמים, להבטחת איכות ולבקרת איכות על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו.

@ 99. חובת קבלת אישור לייצור דגם מוצר תעבורה
: לא ייצר אדם מוצר תעבורה, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם מוצר התעבורה לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.

@ 100. אישור לייצור דגם מוצר תעבורה במפעל ייצור
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם מוצר תעבורה:
:: (1) הוא בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה;
:: (2) הוא הציג למנהל אישור ממעבדה מאושרת כי האב־טיפוס של מוצר התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור עומד בדרישות תקן רשמי, ואם אין לגבי המוצר תקן רשמי – הציג למנהל אחד מאלה:
::: (א) אישור ממעבדה מוסמכת לרכב כי האב־טיפוס עומד בדרישות תקינה שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על דרישות תקינה אירופית או דרישות תקינה אמריקאית; דרישות התקינה שיקבע השר יהיו ברמת בטיחות שוות ערך לדרישות התקינה הזרות כאמור ולא ייקבעו בהן דרישות מחמירות מדרישות התקינה הזרות;
::: (ב) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – אישור ממעבדה מוכרת אירופית או מעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות התקינה האירופית, או בתקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות שנקבעה בדרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה פועלים לפי התקן כאמור;
::: (ג) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – אישור ממעבדה מוכרת אמריקאית על עמידה בדרישות התקינה האמריקאית;
::: (ד) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ואינו תקן רשמי – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו באותו תקן;
:::: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))
::: (ה) לעניין מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות איכות ובטיחות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על מפרט שאישר מכון התקנים לפי [[חוק התקנים]];
:: (3) הוא הציג תכנית שאישרה מעבדה מוסמכת לרכב, לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור.
: (ב) המנהל יציין ברישיון לפי סעיף זה את דגם מוצר התעבורה שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

@ 101. ציוד, מיתקנים והסדרי פיקוח
: בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יחזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור ויפעל בהתאם להסדרי פיקוח לפי [[סעיף 98(4) ו־(5)]].

@ 102. ליקוי בטיחותי בייצור מוצרי תעבורה
: גילה בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה כי יש פגם סדרתי במוצר תעבורה שייצר וכי עלולה להיות לפגם השפעה על בטיחות הרכב שבו מותקן המוצר או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי) –
: (1) יפרסם הודעה בעניין, בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
: (2) יזמין אליו את כל מי שקיבל ממנו את מוצר התעבורה, זולת אם יש קושי ממשי באיתורו, לשם טיפול בליקוי הבטיחותי, ואם לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – לשם החלפתו, והכול בלא תשלום.

@ 103. חובת סימון מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה, על גבי מוצר התעבורה שהוא מייצר או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי [[חוק הגנת הצרכן]], את מספרו הקטלוגי של המוצר ואת דרישות התקינה שלפיהן יוצר.

@ 104. תיאור מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא מייצר.

@ 105. מוצר תעבורה שלא יוצר לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס
: (א) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה, אלא אם כן המוצר יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של מוצר התעבורה כאמור [[בסעיף 100(א)(2) ו־(3)]] שאישר המנהל.
: (ב) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה להפסיק את הייצור של דגם מוצר תעבורה שיוצר בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עד למילוי תנאים שיורה המנהל לבעל הרישיון, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר מוצר תעבורה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), להזמין אליו את כל מי שהוא העביר לו את החזקה במוצר התעבורה הנוגע בדבר לשם תיקון המוצר והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – יחולו הוראות [[סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן]] בשינויים המחויבים.

@ 106. ייצור מוצר תעבורה במפעל ייצור
: בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה אלא במפעל הייצור שאישר המנהל לפי [[סעיף 98(2)]].

@ 107. אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: (א) בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה ייתן למוצר תעבורה שהוא מייצר אחריות שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים, מיום התקנת המוצר ברכב, ואם לא נדרשת התקנה כאמור – מיום מסירתו ללקוח, והכול לפי המוקדם מביניהם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה או את מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי [[חוק הגנת הצרכן]], תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור – תחול התקופה הארוכה יותר.

=== סימן ג׳: ייבוא מוצרי תעבורה ===

@ 108. קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – [[סימן ג׳]]
: השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהוראות [[סימן זה]] יחולו עליהם, לרבות לפי ייעוד מוצר התעבורה או מטרת השימוש בו, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור שאינו מסוג טרקטורון משא, טרקטורון או רכב שטח, ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי [[אותה פקודה]]; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))

@ 109. ייבוא דגם מוצר תעבורה
: (א) אדם זכאי לייבא דגם מוצר תעבורה אם הוא בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ודגם מוצר התעבורה שהוא מבקש לייבא עומד בדרישות תקן רשמי, לפי אישור ממעבדה מאושרת, ואם אין לגבי הדגם תקן רשמי – בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין דגם שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – דרישות תקינה כאמור, או דרישות תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות לפי דרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה
:: (2) פועלים לפי התקן כאמור;
::: (א) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – דרישות תקינה כאמור, וכן ימסור המבקש הצהרה בכתב כי הדגם משווק בארצות–הברית שמונה חודשים לפחות במועד הגשת הבקשה, וכי לא פורסמה לגביו באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות הפדרלי של ארצות הברית (NHSTA) הודעת החזרה מהשוק (Recall) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, או הודעה בדבר חקירה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום הודעות כאמור ובדיקתן, ובכלל זה דרכים נוספות או חלופיות לפרסום או לבדיקה כאמור.
::: (ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (א), לעניין דגם מוצר תעבורה כאמור באותה פסקת משנה המיוצר מחוץ לארצות הברית ואינו מיובא ממנה, על המייבא להוכיח כי המוצר יוצר במפעל שבו הייצור הסדרתי של אותו מוצר תואם לאב־טיפוס של המוצר;
:: (3) לעניין דגם מוצר תעבורה שסומן עליו או על גבי אריזתו כי יש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית – דרישות התקינה האירופית;
:: (4) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שאינו תקן רשמי, שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה – דרישות תקן כאמור;
:: (5) לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה או תקנים כאמור בפסקאות (1) עד (4) – דרישות איכות ובטיחות שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
:: (6) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – דרישות התקינה האמורות, ובלבד שהשר, באישור הוועדה, קבע דגמים של מוצרי תעבורה שיש לגביהם דרישות תקינה קנדית, שיהיה ניתן לייבאם אם הם עומדים באותן דרישות תקינה ואת דרכי הוכחתן; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע כי הוראות [[סימן זה]] יחולו על דגמי מוצרי התעבורה האמורים, בהתאמות ובשינויים כפי שיקבע.
: (ב) הוכחת עמידתו של דגם מוצר תעבורה בדרישות כאמור בסעיף קטן (א) תהיה כמפורט להלן:
:: (1) לעניין דגם מוצר תעבורה מקורי – באמצעות סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, שקבע כדין יצרן הרכב, המזהה את היצרן, או באמצעות הצגת אישור מיצרן הרכב, או תעודה ממעבדה מוכרת אירופית, ממעבדה מוכרת אמריקאית או ממעבדה מוסמכת לרכב, בדבר עמידתו של הדגם בדרישות המפרט של יצרן הרכב;
:: (2) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אירופית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב שהוסמכה לעניין זה;
:: (3) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (4) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא מיובא מארצות הברית – באמצעות אחת מאלה: הצהרת יצרן מוצר התעבורה, תעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (5) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא לא מיובא מארצות הברית – באמצעות תעודה מאחת מאלה: מעבדה מוכרת אירופית, מעבדה מוכרת אמריקאית או מעבדה מוסמכת לרכב;
:: (6) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שסומן עליו לפי דרישות תקינה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (7) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקן ישראלי שאינו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (8) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שנקבעו לגביו דרישות איכות ובטיחות לפי סעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב או בדרך אחרת שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
:: (9) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – בהתאם להוראות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) נוסף על האמור בסעיף זה, אדם זכאי לייבא צמיגים אם ממועד ייצור הצמיג טרם חלפו כמה חודשים, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין ייבוא צמיגים, ובכלל זה הוראות שונות לעניין ייבוא ממקומות שונים, וסייגים או תנאים חלופיים לדרישות התקינה ולדרכי ההוכחה הקבועות בסעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))

@ 110. חובת רישוי לגבי ייבוא מוצרי תעבורה מסוימים
: (א) על אף האמור [[בסעיף 109]], השר רשאי לקבוע סוגי מוצרי תעבורה, שאדם יהיה זכאי לייבאם אם ניתן לו רישיון ייבוא מאת הרשות המוסמכת לייבוא, לאחר שמצאה כי התקיימו התנאים כאמור [[בסעיף 109]].
: (ב) לא ייבא אדם מוצר תעבורה שחלה על ייבואו חובת רישוי לפי חוק זה בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון או בניגוד לתנאי הרישיון.

@ 111. פטור מחובת ההוכחה בדבר עמידה בדרישות תקינה
: (א) על אף האמור [[בסעיף 109]], המבקש לייבא מוצר תעבורה מאותו דגם שיובא כדין לפי [[אותו סעיף]], רשאי להגיש למנהל בקשה לפטור מהחובה להוכיח את עמידת הדגם בדרישות תקינה כאמור [[באותו סעיף]], למעט תקן רשמי; מבקש פטור לפי סעיף זה יצרף לבקשתו מידע ומסמכים, להנחת דעתו של המנהל, שיאפשרו לו לזהות את דגם מוצר התעבורה.
: (ב) המנהל רשאי לאשר בקשה לפטור לפי סעיף קטן (א), בהחלטה מנומקת בכתב, אם שוכנע כי דגם מוצר התעבורה שמבקשים לייבאו זהה לדגם שיובא כדין והוכח לגביו כי הוא עומד בדרישות התקינה.

@ 112. ייבוא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי או לצורכי מוסד לימוד (תיקון: תשע״ח–2)
: (א) המבקש לייבא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי [[סעיף 110]], לפי העניין, לייבוא חמישה מוצרי תעבורה מאותו סוג במשלוח, לכל היותר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) מוצרי התעבורה מיועדים לשימוש אישי או משפחתי, ואם הוא עוסק – לשימוש עסקי–עצמי;
:: (2) מוצרי התעבורה הם מסוג שקבע השר בצו מבין מוצרי התעבורה שנקבעו לפי [[סעיף 108]];
::: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))
:: (3) מוצרי התעבורה עומדים בדרישות תקינה לפי [[סעיף 109(א)]], ככל שישנן; הוכחת עמידתם של מוצרי התעבורה בדרישות התקינה תהיה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי וחלה על המוצר חובת עמידה בדרישות תקן רשמי בהתאם להוראות [[סעיף 9(א)(1) לחוק התקנים]] –
:::: (1) אם התקן הרשמי מבוסס על דרישות תקינה אירופית, אמריקאית או קנדית לפי [[סעיף 109(א)]], ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצא ביקש להעביר את המוצר למעבדה מאושרת לשם קבלת אישורה;
:::: (2) אם אין לגבי דגם המוצר סימון או מידע אחר בכתב כאמור בפסקת משנה (1) – באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת;
::: (ב) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי אך המוצר פטור מחובת העמידה בדרישות התקן הרשמי בהתאם להוראות [[סעיף 9(א)(2) לחוק התקנים]] – באמצעות אישור רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
::: (ג) לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי –
:::: (1) אם יש לגבי דגם המוצר דרישות תקינה אירופי, אמריקאית או קנדית לפי [[סעיף 109(א)]], ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקרש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
:::: (2) אם אין לגבי דגם המוצר כאמור בפסקת משנה (1) סימון או מידע אחר בכתב כאמור באותה פסקת משנה – באמצעות אישור מאת מעבדה מוסמכת לרכב, אלא אם כן קבע השר בצו לגבי סוג מוצר התעבורה כאמור כי הוכחת עמידתו בדרישות התקינה תהיה באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא.
:: (4) המבקש הצהיר בכתב כי מוצרי התעבורה יותקנו ברכב במוסך שקיבל רישיון להפעלת מוסך, אלא אם כן לפי חוק זה לא נדרש להתקינו במוסך;
:: (5) (((נמחקה).))
: (א1)(1) השר ראשי לפטור, בצו, סוג מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א)(3)(ג) מהוכחת עמידה בדרישות התקינה כאמור באותו סעיף קטן.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, רשאי לקבוע כי הוכחת עמידתו של סוג מוצר תעבורה בדרישות תקינה לפי סעיף קטן (א)(3), הנעשית באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא לפי אותו סעיף קטן, תהיה באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת או מעבדה מוסמכת לרכב, כפי שיקבע לפי העניין.
:: (3) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים ונסיבות שבהתקיימם יירראו מוצרי תעבורה המיובאים בכמות כאמור בסעיף קטן (א) כמוצרים שאינם מיובאים לשימוש אישי או משפחתי.
: (ב) המבקש לייבא מוצרי תעבורה לצורכי מוסד לימוד זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי [[סעיף 110]], לפי העניין, לייבוא מוצרי תעבורה במספר הנדרש לצורכי מוסד הלימוד, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), בשינויים המחויבים.
: (ג) לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף זה למטרת מכירתו לאחר.

@ 113. ייבוא מוצרי תעבורה מקוריים
: השר רשאי לקבוע, מטעמים של בטיחות והגנה על שלום הציבור, סוגי מוצרי תעבורה שאין לייבאם אלא אם כן הם מוצרי תעבורה מקוריים; תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה.

@ 114. ייבוא מוצרי תעבורה משומשים
: (א) לא ייבא אדם מוצרי תעבורה משומשים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה משומשים –
:: (1) לצורך התקנתם ברכב אספנות כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]], בתנאים שתקבע ברישיון;
:: (2) מסוג שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בתנאים שתקבע ברישיון.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (ג) בסעיף זה, ”מוצר תעבורה” – כהגדרתו [[בסעיף 2]].

@ 115. פטור מקיום תנאים לייבוא מוצרי תעבורה או לקבלת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי בהתקיים נסיבות שיקבע תהיה הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת למייבא מוצרי תעבורה פטור מקיום התנאים לייבוא מוצר תעבורה או מקבלת רישיון לפי [[סעיפים 109]] [[ו־110]], לפי העניין, ובכלל זה רשאי השר לקבוע תנאים חלופיים או משלימים לאותם תנאים; ואולם לא יינתן פטור לפי סעיף זה לעניין טובין שייבואם אסור על פי כל דין.

@ 116. [[סימן ג׳]] – סייג לתחולה
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות מסוימות [[מסימן זה]] לא יחולו על ייבוא מוצרי תעבורה המיועדים להתקנה ברכב מסוג שיקבע.

=== סימן ד׳: סחר במוצרי תעבורה ===

@ 117. רישיון לסחר במוצרי תעבורה (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
:: (1) לרשותו מקום מתאים לאחסון של מוצרי תעבורה כפי שקבע השר, לפי סוג מוצר התעבורה; ואולם מצא המנהל כי בשל מאפייני פעילותו של מבקש הרישיון אין צורך במקום אחסון כאמור, רשאי הוא לפטור מבקש רישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, מהחובה לפי פסקה זו, ובלבד שקבע ברישיון תנאים חלופיים להבטחת בטיחות הסחר במוצר התעבורה; פטור לפי פסקה זו יכול שיינתן לעניין סוג מוצר תעבורה; מתן פטור לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המשרד;
:: (2) הוא איש מקצוע שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן או שעומד לרשותו איש מקצוע כאמור:
::: (א) הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בסחר במוצרי תעבורה מהסוג שמבקש הרישיון מבקש לסחור בהם, או שהוא בעל תעודת מקצוע באחד או יותר ממקצועות רכב כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ולעניין בעל רישיון לסחר בצמיגים – הוא מנהל מקצועי של מוסך לתיקון צמיגים ואבובים או טכנאי מוסמך, או הנדסאי או מהנדס במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
::: (ב) הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי תכנית בחינות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יראו את בעלי הרישיונות המפורטים להלן כבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
:: (1) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
:: (2) בעל רישיון יבואן מסחרי;
:: (3) בעל רישיון להפעלת מוסך;
:: (4) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה.
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פטור מחובת רישיון לפי סעיף זה, ובכלל זה פטור לעניין סחר במוצרי תעבורה לסוגי רכב כפי שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))

@ 118. תנאים לסחר במוצרי תעבורה מיובאים
: (א) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה מיובא, אלא אם כן מוצר התעבורה יובא בהתאם להוראות לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]], ככל שהן חלות לגביו, ולעניין מוצר תעבורה שנקבע לפי [[סעיף 108]] – גם בהתאם להוראות לפי [[סימן ג׳]].
: (ב) לא יסחר אדם במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש כאמור [[בסעיף 114(ב)]], אלא אם כן מוצר התעבורה מיועד לאחד או יותר מאלה:
:: (1) שימוש בחומר הגלם שממנו עשוי מוצר התעבורה;
:: (2) הרכבתו ברכב שאינו מיועד לנסיעה בדרך כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]];
:: (3) הרכבתו ברכב אספנות כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 119. אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: (א) לא ימכור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מוצר תעבורה, אלא אם כן מסר לקונה בעת המכירה תעודת אחריות למוצר התעבורה ולפעילותו התקינה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים מיום התקנת המוצר ברכב, ככל שנדרשת התקנה כאמור לצורך השימוש במוצר, ואם לא נדרשת התקנה – מיום המסירה לקונה, והכול לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה ואת מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי [[חוק הגנת הצרכן]], תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור באותו סעיף קטן – תחול התקופה הארוכה יותר;
:: (2) תקופת האחריות שייתן בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ללקוח לא תפחת מתקופת האחריות שנתן יצרן מוצר התעבורה או מי מטעמו;
:: (3) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לתת ללקוח אחריות למוצר התעבורה באמצעות חשבונית שהוא מוסר ללקוח לפי דין, ובלבד שכלל בחשבונית פרטים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע את גודל האותיות המזערי ואת אופן הצגת פרטי האחריות בחשבונית; הוראות לפי פסקה זו לא יחולו על מוצרי תעבורה שחלות עליהם הוראות לפי [[חוק הגנת הצרכן]], לעניין אחריות ושירות לאחר מכירה.

@ 120. תיאור מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא סוחר בהם, וייתן ללקוח הנחיות בדבר התקנתם, הרכבתם והשימוש בהם, או יפנה אותו לקבלת שירות במוסך, לפי סוג המוצר.

@ 121. סימון מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: (א)(1) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה, אלא אם כן מסומנים על גביו או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי [[חוק הגנת הצרכן]], מספרו הקטלוגי ודרישות התקינה שלפיהן יוצר, אם ישנן.
:: (2) הוראות פסקה (1), למעט חובת סימון מספר קטלוגי ולמעט סימון לפי [[חוק הגנת הצרכן]] של שם היצרן או סמלו המסחרי, לא יחולו על בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לגבי מוצרי תעבורה המשמשים לייצור הרכב.
:: (3) השר רשאי לקבוע כי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יהיה פטור מחובת הסימון של מספר קטלוגי ודרישות תקינה כאמור בפסקה (1), בתנאים ולגבי סוגי מוצרי תעבורה שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (ב) מועד הסימון של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בהתאם לדרישות התקינה המנויות [[בסעיף 109]], אם נקבעו בהן הוראות לעניין מועד הסימון; לא נקבעו הוראות כאמור בדרישות התקינה – תחול חובת הסימון לאחר ייבוא המוצר ולכל המאוחר טרם שיווקו לצרכן, אך בעל הרישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לסמן את מוצר התעבורה לפני ייבואו; על אף האמור, סימון המספר הקטלוגי וסימון לפי [[חוק הגנת הצרכן]] של שם היצרן או סמלו המסחרי, על גבי מוצר תעבורה מיובא, ייעשו לפני ייבואו.

@ 122. ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה
: גילו המנהל, בעל רישיון לפי חוק זה או מעבדה מוסמכת לרכב כי יש במוצר תעבורה פגם בטיחותי סדרתי, ובכלל זה פגם שנוצר במסגרת תהליך הייצור, שעשויה להיות לו השפעה על בטיחותו של הרכב שבו הוא מותקן או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי), יחולו הוראות אלה:
: (1) בעל הרישיון או מעבדה מוסמכת לרכב יודיעו על כך למנהל;
: (2) המנהל יודיע לכלל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה על הליקוי הבטיחותי, ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד וכן באתר אינטרנט נוסף העוסק בענף הרכב שהגישה אליו פתוחה לציבור הרחב;
: (3) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שקיבל הודעה כאמור בפסקה (2) יחדל מיד עם קבלת ההודעה לשווק את מוצר התעבורה, יפעל במאמץ סביר לאתר את בעלי כלי הרכב שבהם הותקן המוצר האמור ויזמנם אליו לשם החלפתו בלא תשלום, לרבות פירוק המוצר הלקוי והתקנת מוצר תקין במקומו.

@ 123. טיפול בתלונות צרכנים – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יטפל בתלונות צרכנים שקיבל לגבי מוצרי תעבורה שסחר בהם, ויתעד בכתב את הטיפול בהן, תוך ציון מהות התלונה ואופן הטיפול בה, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

@ 124. השתלמות איש מקצוע העומד לרשות בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: בלי לגרוע מהוראות לפי [[סעיף 14]], המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה כי איש מקצוע כמשמעותו [[בסעיף 117(א)(2)]] העומד לרשותו יעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, אלא אם כן איש המקצוע הוא בעל הרישיון.

@ 125. מסירת מידע לעניין בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יפרסם באתר האינטרנט שלו או באמצעות אתר אינטרנט של עוסק אחר (בסעיף זה – אתר האינטרנט) –
:: (1) הודעה על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה שהוא משווק כאמור [[בסעיף 122]];
:: (2) מידע בנוגע אליו ולמוצרי התעבורה שהוא משווק, ובכלל זה את המחיר הכולל של מוצר התעבורה לצרכן, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
: (ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את רשימת אתרי האינטרנט, כפי שימסרו לו בעלי הרישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
: (ג) המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מהוראות לפי סעיף זה.
: (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה בהתאם להיקף פעילותם, כפי שיקבע.

@ 125א. תקנות לעניין סחר במוצרי תעבורה בידי בעלי רישיונות מסוימים (תיקון: תשע&quot;ח)
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות נוספות שיחולו על בעלי רישיונות המנויים [[בסעיף 117(ב)]] לעניין סחר במוצרי תעבורה, ובכלל זה מגבלות שיחולו עליהם לעניין סחר כאמור, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה כי הוראות [[סימן זה]], כולן או חלקן, לא יחולו על בעלי רישיונות כאמור או יחולו עליהם בשינויים כפי שיקבע.

@ 126. [[סימן ד׳]] – סייג לתחולה
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהשר יקבע בצו, בין השאר לפי סוג הרכב.
: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))

== פרק ח׳: רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ==

=== סימן א׳: רישיון להפעלת מוסך ===

@ 127. רישיון להפעלת מוסך
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך, מאחד או יותר מהסוגים שקבע השר בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו במוסך ולסוג הרכב שיטופל בו:
: (1) לרשותו מקום המתאים להפעלת אותו סוג מוסך ולחניית כלי הרכב המטופלים במוסך, והמאפשר תנאים הולמים לעובדי המוסך, כפי שקבע השר;
: (2) לרשותו ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת אותו סוג מוסך, כפי שקבע השר;
: (3) לרשותו מנהל מקצועי של מוסך המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח בו בשעות מתן השירות לציבור; השר רשאי לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע, יהיה מנהל מקצועי בהתאם לסוג הרישיון להפעלת מוסך, וכן רשאי הוא לקבוע היקף עבודה או מספר עובדים במוסך, שבהתקיימם יעמדו לרשות המוסך מספר מנהלים מקצועיים כפי שיקבע;
: (4) לרשותו ממלא מקום אחד לפחות למנהל המקצועי של המוסך, מבין עובדיו, שאישר המנהל לפי [[סעיף 143(ג)]].
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 128. ביצוע פעולות ברכב
: (א) לא ייתן אדם שירותי תיקון רכב, התקנה של מוצר תעבורה ברכב, אחזקה או בדיקה של רכב ([[בפרק זה]] – פעולות ברכב), אלא במוסך שניתן לו רישיון להפעלת מוסך או במוסך נייד שניתן לו רישיון להפעלת מוסך נייד.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע פעולות ברכב, סוגי פעולות ברכב או נסיבות לביצוען, שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, לא יחול האיסור הקבוע בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (פעולות ברכב המותרות שלא במוסך או במוסך נייד), התשע״ח–2018]].))

@ 129. רישיון להפעלת מוסך מומחה
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך מומחה:
: (1) הוא בעל רישיון להפעלת מוסך;
: (2) הוא בעל יכולת מקצועית וציוד או סוגי ציוד מתאימים לטיפול בתוצר הרכב שלגביו הוגשה הבקשה, והכול כפי שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 130. חובת שילוט במוסך
: (א) בעל רישיון להפעלת מוסך יציב שלט בולט לעין במקום הנראה לעיני הלקוחות במוסך, שיכלול פרטים אלה:
:: (1) שם המוסך ומספר רישיונו;
:: (2) סוג המוסך בהתאם לרישיון להפעלת מוסך שניתן לו;
:: (3) אם הוא מוסך מומחה – התוצר שהוא מתמחה בטיפולו בהתאם לרישיון להפעלת מוסך מומחה שניתן לו לפי [[סעיף 129]];
:: (4) המחיר הכולל של שעת עבודה במוסך, במטבע ישראלי.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את הגודל המזערי של השלט כאמור בסעיף קטן (א) ואת גודל האותיות המזערי אשר יופיעו עליו, והוא רשאי לקבוע בדרך האמורה הוראות נוספות לעניין שלט כאמור, ובכלל זה פרטים נוספים שייכללו בו.
: (ג) בעל רישיון להפעלת מוסך לא יציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון הפעלת המוסך שניתן לו.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 131. הצעת סוגי מוצרי תעבורה ללקוח במוסך
: (א) בעל רישיון להפעלת מוסך יציע ללקוח, לשם ביצוע פעולה ברכב, יותר מסוג אחד של מוצר תעבורה ויסביר ללקוח את ההבדלים בין סוגי המוצרים בטרם ייתן לו הצעת מחיר לפי [[סעיף 132]], והכול זולת אם לא יכול היה להשיג יותר מסוג אחד כאמור במאמץ סביר; לעניין זה, ”מאמץ סביר” – בדיקה בכל אלה, וכן בדרך נוספת או חלופית שקבע השר:
:: (1) בפרסומים של בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 125]];
:: (2) אצל מוסכי השירות של יבואן מסחרי המייבא כלי רכב מתוצר הרכב הנוגע בדבר;
:: (3) אצל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ביצוע פעולה ברכב, במסגרת אחריות בשיעור כאמור [[בסעיף 49(ג)]], במסגרת טיפול בתקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר לפי [[סעיף 59(ב)]].
: (ג) בסעיף זה –
::- ”סוג”, של מוצר תעבורה – מוצר תעבורה מקורי, מוצר תעבורה חליפי או מוצר תעבורה משופץ;
::- ”מוצר תעבורה משופץ” – מוצר תעבורה משומש, בין שהוא מוצר תעבורה מקורי ובין שהוא מוצר תעבורה חליפי, שעובד, נבדק והוכשר לשימוש ברכב.

@ 132. הצעת מחיר במוסך
: (א)(1) בעל רישיון להפעלת מוסך ייתן ללקוח הצעת מחיר שתכלול את הפעולות שהמוסך מציע כי יבוצעו ברכב, את מספר שעות העבודה הצפוי, את מוצרי התעבורה המוצעים לפי [[סעיף 131]], את היקף האחריות למוצר התעבורה ולפעולה שתבוצע ברכב ואת פירוט התשלומים (בסעיף זה – הצעת מחיר).
:: (2) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שייכללו בהצעת המחיר.
:: (3) הוראות סעיף זה יחולו גם אם גורם אחר, לרבות מבטח כהגדרתו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970]], הוא שיישא בתשלום בעד ביצוע הפעולות ברכב כאמור, כולן או חלקן.
: (ב) הצעת מחיר תינתן לראשונה ללקוח במסמך מודפס או בהודעת דואר אלקטרוני (בסעיף קטן זה – הצעת מחיר ראשונה); בעל רישיון להפעלת מוסך רשאי, בהסכמת הלקוח, לעדכן את הצעת המחיר שנתן גם באמצעים אלקטרוניים או טכנולוגיים אחרים, ובלבד שיעדכן בהתאם לכך, בהקדם האפשרי, את הצעת המחיר הראשונה שנתן.
: (ג) בעל רישיון להפעלת מוסך יספק ללקוח את מוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר והוסכמו עם הלקוח.
: (ד) בעל רישיון להפעלת מוסך יעביר למנהל, לפי דרישתו ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נמסרה לו הדרישה, וכן במועדים ובאופן שיקבע השר, העתקים מהצעות מחיר ומחשבוניות שנתן ללקוחותיו.
: (ה) בעל רישיון להפעלת מוסך ישמור הצעות מחיר שנתן ללקוחותיו, ובכלל זה הצעות מחיר מעודכנות כאמור בסעיף קטן (ב), במשך שנה מיום נתינתן.

@ 133. התקנת מוצר תעבורה המתאים לדגם הרכב
: לא יתקין בעל רישיון להפעלת מוסך מוצר תעבורה ברכב שאינו מתאים לדגם הרכב.

@ 134. איסור העברת מידע ליבואן מסחרי
: מוסך שירות של יבואן לא ימסור ליבואן המסחרי שעמו הוא קשור בהסכם מידע על שימוש שעשה המוסך במוצר תעבורה שלא נרכש מאותו יבואן מסחרי.

@ 135. רישיון להפעלת מוסך נייד
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך נייד:
:: (1) לרשותו רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת מוסך נייד, והציוד או סוגי הציוד עומדים בדרישות שקבע השר;
:: (2) הוא מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לבצע פעולות ברכב המבוצעות במוסך נייד לפי סעיף קטן (ב), או שהוא מעסיק מנהל מקצועי של מוסך שיש לו רישיון כאמור ועומד לרשות המוסך הנייד בכל שעות פעילותו של המוסך.
: (ב) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן שירותים אלה בלבד, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה:
:: (1) תיקוני חירום לרכב;
:: (2) חילוץ רכב עד להגעתו למוסך;
:: (3) שירותי תחזוקה לצמיגים בהתאם לדרישות בטיחות, ובלבד שלא יינתנו בשול הדרך.
: (ג) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יציין על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד” ואת מספר הרישיון של המוסך.
: (ד) על מוסך נייד ועל בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יחולו הוראות לפי [[סעיפים 133]], [[134]] [[ו־139]], בשינויים המחויבים.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

=== סימן ב׳: עיסוק בניהול מקצועי של מוסך ===

@ 136. רישיון לניהול מקצועי של מוסך
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (2) הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר;
:: (3) הוא אחד מאלה:
::: (א) מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
::: (ב) הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
::: (ג) טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, שסיים בהצלחה קורס ניהול עסקי במסגרת לימודי ההסמכה כטכנאי או במסגרת קורס לניהול מקצועי של מוסך, ובלבד שהמנהל אישר את תכניות הלימודים של אותם קורסים, לאחר התייעצות עם מנהל האגף להכשרה מקצועית והמועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי [[סימן ג׳]] ([[בפרק זה]] – קורסים מקצועיים);
::: (ד) בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, או תעודה אחרת שקבע השר, וכן תעודות גמר בקורסים מקצועיים, והכול כפי שקבע השר;
:: (4) הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי [[סעיף 137]] או קיבל פטור לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות לניהול מקצועי של מוסך בהתאם לסוג המוסך.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 137. בחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך
: (א) השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי [[סימן ג׳]], יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לעיסוק בניהול מקצועי של מוסך, ורשאי הוא לקבוע כי מהנדס או הנדסאי יהיה פטור מהבחינות, כולן או חלקן, בתנאים כפי שיקבע.
: (ב) השר יקבע את סדרי הבחינות כאמור בסעיף קטן (א), דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 138. חובת מיומנות מקצועית
: במילוי תפקידיו לפי חוק זה יפעל מנהל מקצועי של מוסך במיומנות וברמה מקצועית נאותה.

@ 139. הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב
: (א) בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך יפעלו בהתאם להוראות יצרן הרכב לעניין ביצוע פעולות ברכב; כללו הוראות יצרן רכב את שעות העבודה הנדרשות לביצוע פעולות ברכב, יראו אותן כמשך הזמן המרבי לביצוע אותן פעולות.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך.
: (ג) המנהל רשאי לתת הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב לשם יישום ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך, ובלבד שלא ייתן הוראות כאמור אלא בעניינים שאין לגביהם הוראות של יצרן הרכב; המנהל יפרסם הוראות שנתן לפי סעיף קטן זה באתר האינטרנט של המשרד ויפיץ אותן לבעלי הרישיונות המורשים לבצע את אותן פעולות.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 140. פיקוח על עובדי המוסך
: מנהל מקצועי של מוסך אחראי לפיקוח על עבודתם של העובדים העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך, ובכלל זה על עמידתם בהוראות לפי [[סעיפים 131 עד 133]] [[ו־139]].

@ 141. בדיקת תקינותו של רכב שטופל במוסך
: (א) מנהל מקצועי של מוסך אחראי לתקינות הפעולות שבוצעו ברכב שטופל במוסך, והוא יאשר את תקינותן לפני מסירת הרכב ללקוח.
: (ב) בעל רישיון להפעלת מוסך לא ימסור רכב ללקוח אלא אם כן ניתן אישור המנהל המקצועי של המוסך לפי סעיף קטן (א).

@ 142. דיווח על ליקויים ברכב שהובא למוסך
: מנהל מקצועי של מוסך ידווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב שהובא למוסך שלא תוקנו, העלולים לסכן את התנועה או את הבטיחות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 143. חובת נוכחות של מנהל מקצועי של מוסך ואישור ממלא מקום למנהל המקצועי
: (א) מנהל מקצועי של מוסך יהיה נוכח במוסך בשעות מתן השירות לציבור, אלא אם כן נכח במוסך ממלא מקומו שאישר המנהל לפי סעיף קטן (ג).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון להפעלת מוסך לא ייתן שירות רכב במוסך אם המנהל המקצועי של המוסך נעדר מהמוסך לתקופה העולה במצטבר על 60 ימים לפחות בשנה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים.
: (ג) המנהל לא יאשר לאדם לשמש כממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך או שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה (בסעיף זה – תעודת המקצוע);
:: (2) תעודת המקצוע מתאימה לסוגי הרישיונות לפי [[סעיפים 127]], [[129]] [[ו־136]];
:: (3) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודה במוסך בהתאם לתעודת המקצוע;
:: (4) המנהל המקצועי של המוסך הצהיר בכתב כי לאותו אדם יש יכולת מקצועית, ניסיון והכשרה מספיקים כדי למלא את מקומו.
: (ד) השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן ממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך יהיה פטור מקיום התנאים כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, בהתחשב בין השאר בסוג המוסך, במספר העובדים במוסך, בהיקף העבודה המתבצעת במוסך או בסוג הפעולות ברכב המתבצעות בו.
: (ה) בעל רישיון להפעלת מוסך ינהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך העולה על יום עבודה אחד; רישום כאמור יישמר במשך שנה; המנהל רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת מוסך להעביר לו, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, מידע על היעדרותו מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 144. בירור תלונות לגבי בעלי רישיונות לפי [[פרק ח׳]]
: המנהל יברר תלונות של לקוחות לגבי פעילותם של בעלי רישיונות לפי [[פרק זה]].

=== סימן ג׳: המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים ===

@ 145. המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים
: (א) השר ימנה מועצה מייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים ([[בסימן זה]] – המועצה) וחבריה הם:
:: (1) שלושה עובדים של המשרד, ובהם אישה אחת לפחות, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
:: (2) עובד של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי המלצת שר הכלכלה והתעשייה;
:: (3) שלושה בעלי רישיון לניהול מקצועי של מוסך, ובהם אישה אחת לפחות, לפי המלצה של הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי רישיון להפעלת מוסך.
: (ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
: (ד) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
: (ה) על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיפים 62 עד 66]], לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

@ 146. תפקידי המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים
: תפקידי המועצה הם:
: (1) לייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
:: (א) קביעת הוראות לפי [[סעיף 13(ב)]], לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים;
:: (ב) קביעה של תכנית בחינות לשם קבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי [[סעיף 137]], תכנית לימודים לקורס ניהול מקצועי ולקורס ניהול עסקי כאמור [[בסעיף 136]], ותכניות להשתלמויות מקצועיות למנהלים מקצועיים של מוסכים;
:: (ג) קביעת הוראות מקצועיות לפי [[סעיף 139]];
: (2) לבחון את המועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך, בעצמה או באמצעות בוחנים שהסמיכה לכך, בבחינות כאמור [[בסעיף 137]].

@ 147. בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך
: (א) המועצה רשאית להסמיך בוחנים לשם בחינת מועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך.
: (ב) על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה, יחולו הוראות [[חוק העונשין]], הנוגעות לעובדי הציבור.
: (ג) השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 148. סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים
: (א) יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן ואת סדר יומן.
: (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 145(א)]]; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
: (ג) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

== פרק ט׳: שמאות רכב ==

=== סימן א׳: עיסוק בשמאות רכב ===

@ 149. רישיון לשמאות רכב
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לשמאות רכב:
: (1) הוא תושב ישראל;
: (2) הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף לרכב נוסעים שהוא רכב פרטי מסוג M1;
: (3) הוא אחד מאלה:
:: (א) מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
:: (ב) הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
:: (ג) טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
:: (ד) בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, וכן יש לו אחת מתעודות אלה:
::: (1) תעודה המעידה שסיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך;
::: (2) תעודה המעידה שסיים 11 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך, וכן רישיון לניהול מקצועי של מוסך מסוג מכונאות רכב או סוג אחר שקבע השר;
::: (3) תעודת הסמכה תקפה של קצין בטיחות לפי [[פקודת התעבורה]];
: (4) הוא סיים בהצלחה קורס שמאות רכב שתכנית הלימודים שלו נקבעה בידי המנהל ואושרה בידי האגף להכשרה מקצועית;
: (5) הוא סיים התמחות בת שנה אחת בתחום שמאות רכב בהתאם לכללים לפי [[סעיף 152]], לאחר שעמד בהצלחה בבחינות לפי [[סעיף 151]].
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 150. בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לשמאות רכב
: (א) המנהל יסמיך בוחנים שיבחנו את המועמדים לקבלת רישיון לעיסוק בשמאות רכב ויודיעו למנהל על עמידתם בהצלחה בבחינות העיוניות והמעשיות לפי [[סעיף 151]].
: (ב) על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה יחולו הוראות [[חוק העונשין]], הנוגעות לעובדי הציבור.
: (ג) השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 151. בחינות בשמאות רכב
: (א) השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי [[סימן ב׳]], יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב.
: (ב) השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 152. התמחות בשמאות רכב
: השר יקבע כללים לעניין התמחות בשמאות רכב, ובכלל זה לעניין תנאי הכשירות של מי שיורשה לאמן מתמחה, הפעולות המקצועיות שמתמחה יהיה רשאי לבצע ופעולות כאמור שמתמחה יהיה רשאי לבצע רק בליווי שמאי רכב.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 153. הוראות מקצועיות לעניין שמאי רכב
: השר, לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי [[סימן ב׳]], יקבע הוראות מקצועיות לעניין עבודתו של שמאי רכב ומתמחה בשמאות רכב, ובכלל זה הוראות לעניין בדיקת רכב, כתיבת שומת רכב ותיקונה, חובות דיווח למנהל או לרשות הרישוי בנוגע לרכב שניזוק בתאונה ושמירת מסמכים ותיעוד, וכן פרטים נוספים שייכללו בשומת רכב.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 154. תיקון שומת רכב
: (א) המנהל רשאי לבדוק אם שומת רכב שערך שמאי רכב נערכה בהתאם להוראות המקצועיות שנקבעו לפי [[סעיף 153]].
: (ב) מצא המנהל כי שומה שנבדקה לפי סעיף קטן (א) לא נערכה בהתאם להוראות המקצועיות, יורה על תיקון השומה או על ביטולה, לאחר שנתן לשמאי הרכב הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) שמאי רכב רשאי, בתוך 21 ימים מיום שחתם על שומת רכב שהוגשה לרשות הרישוי לפי דין, לבקש מהמנהל לתקן או לשנות את השומה, ובלבד שהגיש את בקשתו לא יאוחר מ־90 ימים מהמועד שבו נגרם הנזק לרכב שלגביו בוצעה השומה.
: (ד) החליט המנהל לתקן או לשנות שומת רכב לפי סעיף קטן (ג), והדבר מחייב עדכון או ביטול של רישיון הרכב שלגביו בוצעה השומה, יודיע על כך בלא דיחוי לרשות הרישוי, לבעל הרכב ולשמאי הרכב שערך את השומה.

@ 155. מקום עריכתה של שומת רכב
: (א) לעניין שומת רכב שלשם עריכתה יש צורך בציוד ובמיתקנים הנמצאים במוסך, שמאי רכב לא יערוך אותה אלא במוסך שהוא בעל רישיון להפעלת מוסך.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מקום עריכתה של שומת רכב שאינה שומת רכב כאמור בסעיף קטן (א), הנערכת מחוץ למוסך.

@ 156. חובת ביצוע בדיקה פיסית לרכב לשם עריכת שומת רכב
: שמאי רכב לא יערוך שומת רכב אלא על סמך בדיקה פיסית שערך לרכב; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ומועד ביצועה של הבדיקה הפיסית.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 157. איסור התחזות לשמאי רכב
: מי שאינו שמאי רכב לא יציג עצמו כשמאי רכב ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא שמאי רכב.

@ 158. חובת הגינות ועצמאות שיקול הדעת של שמאי רכב
: בעריכת שומת רכב יפעל שמאי רכב בהגינות ותוך הפעלת שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי, ובכלל זה באופן בלתי תלוי בזהותו של מזמין השומה או עניינו בתוכן השומה, וינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם המהימנה של עובדיו.

@ 159. איסור השפעה על שיקול הדעת של שמאי רכב בעריכת שומת רכב
: (א) בעל רישיון לפי חוק זה לא יפעל, במישרין או בעקיפין, כדי להשפיע על שיקול הדעת של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב); הוראות לפי סעיף זה יחולו גם על אדם הנותן שירות רכב או עוסק במקצוע בענף הרכב, הפועל בלא רישיון בניגוד להוראות לפי חוק זה.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע מעשים או מחדלים המהווים השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב כאמור בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב), התשע&quot;ח-2018]].))

=== סימן ב׳: המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב ===

@ 160. המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב
: (א) השר ימנה מועצה מייעצת לעניין שמאי רכב ([[בסימן זה]] – המועצה) שחבריה הם כמפורט להלן, ובהם שתי נשים לפחות:
:: (1) שלושה עובדים של המשרד, בעלי ניסיון ומומחיות מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
:: (2) שלושה שמאי רכב, לפי המלצה של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי הרכב;
:: (3) נציג של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, לפי המלצת הממונה;
:: (4) נציג משטרת ישראל, לפי המלצת ראש אגף התנועה במשטרת ישראל;
:: (5) נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(א) לחוק הגנת הצרכן]], שהוא בעל ידע בתחום שמאות הרכב או בתחום הרכב, או בעל ידע משפטי באחד מתחומים אלה.
: (ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
: (ד) המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה אשר ייעצו לה בכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה.
: (ה) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
: (ו) על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיפים 62 עד 66]], לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

@ 161. תפקידי המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב
: המועצה תייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
: (1) סירוב לתת רישיון לשמאות רכב, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי [[סעיפים 8]] [[ו־10]];
: (2) קביעת הוראות לפי [[סעיף 13(ב)]], לעניין שמאי רכב;
: (3) קביעה של תכניות הבחינות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב לפי [[סעיף 151]], תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי [[סעיף 149(4)]], ותכניות להשתלמויות מקצועיות לשמאי רכב;
: (4) קביעת הוראות מקצועיות לפי [[סעיף 153]].

@ 162. סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין שמאי רכב
: (א) יושב ראש המועצה יקבע את מועדי ישיבות המועצה, את מקומן ואת סדר יומן.
: (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה לפחות יושב ראש המועצה ושני חברי מועצה נוספים; היו הדעות שקולות, תכריע דעת היושב ראש.
: (ג) דנה המועצה בנושא קביעת תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי [[סעיף 149(4)]], תזמין לישיבה נציג ממשרד הכלכלה והתעשייה.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן ג׳: דין משמעתי של שמאי רכב ===

@ 163. עבירות משמעת
: שמאי רכב שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:
: (1) התנהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;
: (2) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במהלך עיסוקו בשמאות רכב;
: (3) פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]], או בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי [[אותו סעיף]];
: (4) הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב;
: (5) לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי [[סעיף 14]];
: (6) פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 153]];
: (7) ערך שומת רכב בניגוד להוראות לפי [[סעיף 156]];
: (8) לא הפעיל שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי בעת עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות [[סעיף 158]];
: (9) השפיע על שמאי רכב אחר בעריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 159(ב)]].

@ 164. מינוי ועדת משמעת
: (א) השר ימנה ועדת משמעת, שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת של שמאי רכב ([[בסימן זה]] – ועדת המשמעת).
: (ב) חברי ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:
:: (1) מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) עובד המדינה, בעל מומחיות בתחום הרכב, שהוא בעל תפקיד בכיר במשרד ואינו המנהל;
:: (3) שמאי רכב בעל ותק של שבע שנים לפחות שאינו עובד המדינה, לפי המלצת המועצה המייעצת לעניין שמאי הרכב שמונתה לפי [[סימן ב׳]] (בסעיף זה – המועצה), ואם לא המליצה המועצה כאמור בתוך 45 ימים מיום פניית השר – שמאי רכב כאמור לפי החלטת השר.
: (ג) לא ימונה חבר המועצה לחבר ועדת המשמעת, בטרם חלפה שנה מתום כהונתו כחבר המועצה.
: (ד) השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף זה.
: (ה) הודעה על מינוי חברי ועדת המשמעת תפורסם ברשומות.

@ 165. תקופת כהונה של חבר ועדת המשמעת
: חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר לשוב ולמנותו לתקופה אחת נוספת, וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות.

@ 166. סייגים למינוי של חבר ועדת המשמעת
: לא ימונה לחבר ועדת המשמעת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
: (1) הוא הורשע בפסק דין סופי, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר בוועדת המשמעת; לעניין זה, ”הורשע” – לרבות מי שבית משפט קבע כי ביצע את העבירה;
: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן פסק דין בעניין;
: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שהוא ממלא.

@ 167. הפסקת כהונה של חבר ועדת המשמעת
: (א) חבר ועדת המשמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התפטר מחברותו בוועדת המשמעת במסירת כתב התפטרות לשר.
: (ב) השר רשאי, בהודעה בכתב, להעביר חבר ועדת המשמעת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא חדל למלא אחר תנאי הכשירות לפי [[סעיף 164(ב)]];
:: (2) התקיים בו האמור [[בסעיף 166(1), (2) או (3)]];
:: (3) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
:: (4) התקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.

@ 168. סמכות לסיים דיון
: חבר ועדת המשמעת שהחל בדיון ותקופת כהונתו כחבר ועדת המשמעת הסתיימה לפי הוראות [[סעיף 165]] או נפסקה לפי הוראות [[סעיף 167(א) או (ב)(1)]], יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו בתוך שישה חודשים מיום שהסתיימה או נפסקה כהונתו, זולת אם ראה השר כי יש הצדקה לקיצור התקופה.

@ 169. השעיה מכהונה של חבר ועדת המשמעת
: השר רשאי, בהודעה בכתב, להשעות חבר ועדת המשמעת מכהונתו אם הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה כאמור [[בסעיף 166(2)]] – עד למתן פסק דין סופי בעניין.

@ 170. אי־תלות
: במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרותו של הדין.

@ 171. תובע ותפקידיו (תיקון: תשע״ח)
: (א) התובע לפני ועדת המשמעת (בחוק זה – תובע) יהיה היועץ המשפטי של המשרד או עורך דין עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) קובלנה נגד שמאי רכב תוגש לוועדת המשמעת בידי תובע.
: (ג) תובע רשאי לחקור תלונות על עבירות משמעת של שמאי רכב.
: (ד) לשם ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], [[וסעיף 3 לפקודה האמורה]] יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע.
: (ה) נוכח תובע כי יש ראיות לכאורה לכך ששמאי רכב עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להגשת קובלנה.

@ 172. זכות עיון
: (א) הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסניגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר הבירור שבידי התובע והנוגע לקובלנה ולהעתיקו.
: (ב) נקבל רשאי לבקש מוועדת המשמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו.
: (ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד.
: (ד) בעת הדיון בבקשה יהיה יושב ראש ועדת המשמעת רשאי לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה בכך צורך.
: (ה) על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית משפט מחוזי שידון בערעור בדן יחיד.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], או כדי לאפשר עיון בחומר כאמור בסעיף קטן (א), שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
: (ז) לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה חומר כאמור בסעיף קטן (א), אם לא ניתנה לנקבל או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב, או חומר שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

@ 173. הודעה למתלונן
: (א) מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו נמצא בירור התלונה שהגיש או הקובלנה הקשורה אליה; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של התובע, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם.
: (ב) החליט תובע שהופנתה אליו תלונה כי אין מקום להגיש קובלנה על פיה, יודיע על כך למתלונן בהודעה מנומקת.
: (ג) הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשת הקובלנה בעניין, ועל החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, אם המתלונן לא נכח בשעת מתן ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו.

@ 174. הדיון בוועדת המשמעת
: (א) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בנוכחות הנקבל, באחד מאלה:
:: (1) סניגורו של הנקבל התייצב במקומו;
:: (2) הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת לאחר שהוזהר כי אם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.
: (ב) הליכים כאמור בסעיף קטן (א) שהתקיימו שלא בנוכחות הנקבל יובאו לידיעתו בדרך שתורה ועדת המשמעת.
: (ג) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הדיון בעבירת משמעת כאמור [[בסעיף 163(4)]] יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור [[באותו סעיף]], כולו או חלקו, נאסר לפרסום.
: (ה) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו לפי בחירתו יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו.
: (ו) ועדת המשמעת רשאית לאפשר לאדם שאינו הקובל או הנקבל להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות, כולו או חלקו.
: (ז) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום המפורטות [[בסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]], בשינויים המחייבים.

@ 175. זכות טיעון לנקבל
: בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שיתייצב לפני ועדת המשמעת.

@ 176. סדרי דין ודיני ראיות
: (א) שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר.
: (ב) הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.
: (ג) ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע שר המשפטים כי על ועדת המשמעת יחולו חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.
: (ד) הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו נקבל.

@ 177. ועדת המשמעת שנחלקו בה הדעות
: נחלקו דעות חברי ועדת המשמעת, תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה אחת, תכריע הדעה אשר לדעת יושב ראש הוועדה מקילה עם הנקבל, ואולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה.

@ 178. מותב חסר
: (א) נעדר חבר ועד המשמעת שאינו היושב ראש מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.
: (ב) דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א) לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 177]], החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

@ 179. מותב קטוע
: (א) נבצר מחבר ועדת משמעת שאינו היושב ראש לסיים את הדיון, יצרף היושב ראש במקומו את ממלא מקומו של אותו חבר, אלא אם כן החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי צירוף ממלא המקום עלול לגרום לעיוות דין.
: (ב) צורף ממלא המקום כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיעה בהרכבה הקודם אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון, רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה, או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 177]], החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

@ 180. פסילת חבר ועדת המשמעת
: (א) תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
: (ב) לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.
: (ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
: (ד) על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות חבר הוועדה, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה.
: (ה) נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך ולהשתתף בדיון בשל החלטה לפי סעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיף 178]].

@ 181. סמכויות עזר של ועדת המשמעת
: (א) ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין –
:: (1) לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;
:: (2) להזהיר או להשביע עד בהתאם [[לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]];
:: (3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי [[סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], לשם גביית עדות;
:: (4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.
: (ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי [[סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

@ 182. אמצעי משמעת
: (א) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
:: (1) התראה;
:: (2) נזיפה;
:: (3) קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]];
:: (4) התניית המשך העיסוק בשמאות הרכב או בתחומי פעילות מסוימים במסגרת העיסוק האמור, בכך שהנקבל יעבור השתלמות מקצועית או יחויב בתקופת ניסיון;
:: (5) התליית הרישיון לתקופה שלא תעלה על חמש שנים או הגבלתו לתקופה כאמור לתחומי פעילות מסוימים;
:: (6) ביטול הרישיון.
: (ב) מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(6), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.

@ 183. אמצעי משמעת על־תנאי
: (א) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון, רשאית היא להורות בהחלטתה שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על־תנאי.
: (ב) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת על־תנאי, לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
: (ג) תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על־תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

@ 184. החלטות אחרות של ועדת המשמעת
: ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור [[בסעיפים 182]] [[ו־183]] –
: (1) לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טרדני או קנטרני;
: (2) לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;
: (3) לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

@ 185. ערעור על החלטת ועדת המשמעת ועיכוב ביצוע
: (א) על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
: (ב) על החלטת ועדת המשמעת לפי [[סעיף 184(2)]] רשאי מתלונן לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
: (ג) על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.
: (ד)(1) אין בהגשת ערעור כדי למנוע או לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
:: (2) על החלטת ועדת המשמעת לפי פסקה (1) רשאים הנקבל והתובע לערער לבית משפט מחוזי בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

@ 186. העמדה לעיון הציבור של החלטות ועדת המשמעת
: (א) ועדת המשמעת רשאית להעמיד את החלטותיה לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרכים נוספות כפי שתורה, והכול בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת המשמעת רשאית להעמיד לעיון הציבור את החלטתה, כולה או חלקה, כאמור באותו סעיף קטן, בציון פרטים מזהים, בדרך ולתקופה קצובה כפי שתורה ולאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה, בין השאר, את הפגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי ואת הצורך באזהרת הציבור.
: (ג) הורתה ועדת המשמעת על פרסום החלטתה באתר האינטרנט של המשרד בציון פרטים מזהים, תיישם אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע ככל האפשר את אפשרות העיון בפרטים המזהים שפורסמו לאחר תקופת הפרסום.
: (ד) החלטות ועדת המשמעת לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
: (ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי [[סעיף 185]].
: (ו) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי עיון בהחלטות ועדת המשמעת.

@ 187. דיון משמעתי ודיון פלילי
: (א) ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר אינם מונעים נקיטת הליכים לפי [[פרק זה]] נגד שמאי רכב בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי [[סימן זה]] בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.
: (ב) הוגש כתב אישום נגד שמאי רכב בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי.

@ 188. סמכות המנהל להתלות רישיון עד לסיום ההליכים
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 10]], המנהל רשאי להתלות רישיון של שמאי רכב שהוגשו נגדו קובלנה או כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב, עד לסיום ההליכים בוועדת המשמעת או ההליכים הפליליים, לפי העניין, אם סבר שהדבר נדרש למניעת סיכון בטיחותי או אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת.
: (ב) לא יתלה המנהל רישיון לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) הותלה רישיונו של שמאי רכב לפי סעיף זה, וועדת המשמעת החליטה להתלות את רישיונו לפי [[סעיף 182(א)(5)]], תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה לפי החלטת ועדת המשמעת כאמור.

@ 189. תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות שמאי רכב ועל מי שרישיונו הותלה
: (א) שמאי רכב שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה יראו גם רישיון שבוטל לבקשתו של בעל הרישיון או רישיון שלא חודש על ידו לאחר שפקע, כרישיון שבוטל.
: (ב) שמאי רכב שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי פעולותיו בשמאות רכב לפני ההתליה או במהלכה.

@ 190. שיפוט משמעתי של מתמחים בשמאות רכב
: (א) בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר מתן הרישיון לשמאות רכב כפוף מתמחה בשמאות רכב להוראות לפי [[סעיף 13]] ולשיפוט משמעתי, ויחולו עליו ההוראות לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.
: (ב) ועדת המשמעת רשאית להטיל על מתמחה בשמאות רכב שעבר עבירת משמעת התראה או נזיפה או לפסלו מקבלת רישיון לשמאות רכב לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, רשאית ועדת המשמעת גם להורות על ביטול ההתמחות, כולה או חלקה, או על ביטול בחינה.
: (ג) פסלה ועדת המשמעת מתמחה בשמאות רכב מקבלת רישיון לשמאות רכב לצמיתות, לא יגיש המתמחה בקשה לקבלת רישיון כאמור לפני שחלפו שבע שנים מיום הפסילה.

== פרק י׳: פיקוח ואכיפה ==

@ 191. הסמכת מפקחים
: (א) השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי המשרד, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות אלה, כולן או חלקן:
:: (1) ההוראות לפי חוק זה;
:: (2) הוראות לפי [[חוק הגנת הצרכן]], לעניין רכב ומוצר תעבורה.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה ולדיני הגנת הצרכן, כפי שהורה המנהל;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
: (ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי [[חוק הגנת הצרכן]], לעניין רכב ומוצר תעבורה.

@ 192. סמכויות פיקוח
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות כאמור [[בסעיף 191(א)]], רשאי מפקח –
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות האמורות, לרבות תכניות פיתוח וייצור של רכב או של מוצר תעבורה; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]];
: (3) לערוך בדיקות או מדידות של חומרים, כלי רכב ומוצרי תעבורה, לבדוק תהליכי ייצור של כלי רכב ושל מוצרי תעבורה או ליטול דגימות של חומרים בכמות הנדרשת למילוי תפקידו, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4)(א) אם נטילת דגימות כאמור בפסקה (3) אינה מספקת לשם הפעלת סמכויות הפיקוח לפי סעיף זה – ליטול מוצר תעבורה לשם בדיקתו במעבדה; מוצר תעבורה שניטל לפי פסקה זו יישמר למשך תקופת הבדיקה, שלא תעלה על 90 ימים, ובתום התקופה יודיע המפקח למי שניטל ממנו המוצר או לבעליו של המוצר (בפסקה זו – בעל מוצר התעבורה) כי באפשרותו לקבל בחזרה את המוצר ממקום כפי שיודיע לו.
:: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), מפקח לא יחויב להחזיר מוצר תעבורה לידי בעל מוצר התעבורה, אם המוצר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה, או אם מצבו של המוצר לאחר בדיקת המעבדה אינו מאפשר לעשות בו שימוש למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי המפקח לשמור את המוצר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג).
:: (ג) בעל מוצר תעבורה הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את מוצר התעבורה בשל אי־עמידת המוצר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי להשיג על ההחלטה לפני המנהל, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (5) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 193. סמכויות אכיפה
: התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות כאמור [[בסעיף 191(א)]], רשאי מפקח –
: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969]] (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
: (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]], ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.

@ 194. זיהוי מפקח
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
: (2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק י״א: עיצום כספי ==

@ 195. [[פרק י״א]] – הגדרות (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: [[בפרק זה]] –
:- ”בעל רישיון” – למעט שמאי רכב;
:- ”הסכום הבסיסי” – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לגבי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שהוא –
::: (א) יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 17,920 ש&quot;ח)));
::: (ב) יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (2) לגבי יבואן ישיר ויבואן עקיף שהם –
::: (א) מורשים לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש&quot;ח)));
::: (ב) מורשים לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 1,194,590 ש&quot;ח)));
:: (3) לגבי יבואן זעיר שהוא –
::: (א) מורשה לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש&quot;ח)));
::: (ב) מורשה לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה בחמישים אחוזים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (4) לגבי מתווך בייבוא אישי – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש&quot;ח)));
:: (5) לגבי סוחר ברכב מיבואן שהוא –
::: (א) יחיד המורשה לסחור ברכב מסוג אופנוע בלבד – 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש&quot;ח)));
::: (ב) יחיד המורשה לסחור ברכב שאינו מסוג אופנוע – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (6) לגבי סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהוא –
::: (א) יחיד המורשה לסחור בכלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש&quot;ח)));
::: (ב) יחיד המורשה לסחור בכלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (7) לגבי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שהוא –
::: (א) יחיד – 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 29,860 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש&quot;ח)));
:: (8) לגבי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שהוא –
::: (א) יחיד – 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 17,920 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 30,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 35,840 ש&quot;ח)));
:: (9) לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך שהוא –
::: (א) יחיד – 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 89,590 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש&quot;ח)));
:: (10) לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהוא –
::: (א) יחיד – 20,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 23,890 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 30,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 35,840 ש&quot;ח)));
:: (11) לגבי מנהל מקצועי של מוסך או ממלא מקומו לפי [[סעיף 143(ג)]] בעת שהוא ממלא את מקומו – 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 11,950 ש&quot;ח))).

@ 196. הוראות לעניין הסכום הבסיסי
: (א) הסכום הבסיסי שיחול על מפר כמפורט [[בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי” בסעיף 195]], יהיה בהתאם לסוג הרישיון שבקשר אליו בוצעה ההפרה, אף אם ניתן לסווגו ליותר מפסקה אחת בהגדרה האמורה, ואף אם ביצע את ההפרה בלא רישיון.
: (ב) מפר שניתן לסווגו ליותר מפסקה או פסקת משנה אחת [[בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי” בסעיף 195]], יחול לגביו הסכום הבסיסי הגבוה מבין הסכומים שניתן לסווגו לפי אותן פסקאות או פסקאות משנה.

@ 197. איסור אצילת סמכויות המנהל לפי [[פרק י״א]]
: סמכויות המנהל לפי [[פרק זה]] אינן ניתנות לאצילה.

@ 198. עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה לסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) אדם שנתן שירות רכב בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 3(א)]];
: (2) אדם שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]];
: (3) בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
: (4) בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שפעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13(א)(1)]];
: (5) בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שהפר את כללי האתיקה המקצועית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13(א)(2)]];
: (6) מנהל מקצועי של מוסך שלא עבר השתלמות מקצועית בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14]];
: (7) בעל רישיון שלא הודיע למנהל על שינוי שחל לגביו הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
: (8) בעל רישיון שלא מסר למנהל דיווח בהתאם להוראות [[סעיף 16]];
: (9) בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17]];
: (10) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שעשה אחד מאלה:
:: (א) ייצר או שיווק רכב בלי שקיבל אישור לייצור דגם הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 21]];
:: (ב) לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בתקלת בטיחות סדרתית והודעה לגביה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 23]];
:: (ג) ייצר או שיווק דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות [[סעיף 25(א)]];
:: (ד) לא מילא אחר חובותיו לעניין רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בהתאם להוראות [[סעיף 25(ג)]];
:: (ה) ייצר או שיווק רכב שלא יוצר במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 26]];
:: (ו) לא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או לא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27]];
:: (ז) לא נתן אחריות לרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי [[סעיף 28]];
:: (ח) לא דיווח למנהל על אירוע שלדעת רואה חשבון עלול לגרום ירידה בהון העצמי שנדרש לפי החוק או לאי־עמידה בעקרון עסק חי, בניגוד להוראות [[סעיף 29]];
: (11) אדם שייבא רכב בלא רישיון מהרשות המוסמכת לייבוא, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
: (12) יבואן ישיר שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב ולא מימש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 49(א)]];
: (13) יבואן עקיף שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, בניגוד להוראות [[סעיף 49(ב)]];
: (14) יבואן ישיר או יבואן עקיף שהתנה את תוקפה של אחריות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 49(ג)]];
: (15) יבואן ישיר שלא טיפל בתקלת בטיחות סדרתית ברכב, בניגוד להוראות [[סעיף 50(א)]];
: (16) יבואן ישיר שלא הודיע על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ב)(1) או (3)]];
: (17) יבואן עקיף שלא הודיע למנהל על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ד)(2)]];
: (18) יבואן מסחרי שלא מסר אישור למנהל או שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 56(ב)(1) או (2)]];
: (18א) יבואן ישיר שלא מסר למנהל המכס פרט מהפרטים כאמור [[בסעיף 56א]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) ועד תום תקופת הוראת השעה כהגדרתה [[בסעיף האמור]] (((ביום 30.6.2025)));
: (19) יבואן עקיף שלא שמר חשבוניות ותעודות משלוח בניגוד להוראות [[סעיף 57(א)]];
: (20) יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך לשם היותו מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור [[בסעיף 59(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (21) מתווך בייבוא אישי שתיווך בייבוא רכב שלא מתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 71]];
: (22) משווק רכב שמכר רכב שאינו עומד בהוראות לפי פקודת התעבורה לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, בניגוד להוראות [[סעיף 78]];
: (23) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שסירב למסור מידע, בניגוד להוראות [[סעיף 80(א)]];
: (24) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שמנע מגורם מטפל כהגדרתו [[בסעיף 80(א)]] לקבל מידע וציוד הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, בניגוד להוראות [[סעיף 80(ב)]];
: (25) סוחר ברכב מיבואן שלא הגיש למנהל אישור רואה חשבון בדבר הון עצמי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 91(א)]];
: (26) סוחר ברכב מיבואן שלא דיווח למנהל על ירידה בהון העצמי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 91(ב)]];
: (27) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
:: (א) ייצר מוצר תעבורה שלא קיבל אישור לייצור דגם של אותו מוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 99]];
:: (ב) לא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 101]];
:: (ג) לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בליקוי בטיחותי בייצור מוצר תעבורה והודעה לגביו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 102]];
:: (ד) ייצר מוצר תעבורה שלא לפי תכנית הייצור שאישר המנהל או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות [[סעיף 105(א)]];
:: (ה) לא מילא אחר חובותיו לעניין מוצר תעבורה שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות [[סעיף 105(ג)]];
:: (ו) לא ייצר מוצר תעבורה במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 106]];
: (28) אדם שייבא מוצר תעבורה מסוג החייב ברישיון ייבוא לפי הוראות [[סעיף 110]], בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון הייבוא או בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (29) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
:: (א) סחר במוצר תעבורה מיובא, בניגוד להוראות [[סעיף 118(א)]];
:: (ב) סחר במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש, בניגוד להוראות [[סעיף 118(ב)]];
:: (ג) לא מסר ללקוח תעודת אחריות כאמור [[בסעיף 119]], בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
:: (ד) לא הודיע למנהל על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 122(1)]];
:: (ה) לא הפסיק לשווק מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי, בניגוד להוראות [[סעיף 122(3)]];
:: (ו) לא הזמין בעלי כלי רכב שבהם הותקן מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי לשם החלפתו בלא תשלום, בניגוד להוראות [[סעיף 122(3)]];
: (30) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שנתן שירותים בניגוד להוראות לפי [[סעיף 135(ב)]];
: (31) בעל רישיון להפעלת מוסך שנתן שירות רכב בלא נוכחות המנהל המקצועי של המוסך, לתקופה העולה על 60 ימים בשנה או לתקופה העולה על התקופה שאישר המנהל לפי [[סעיף 143(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]].

@ 199. עיצום כספי בשיעור 75 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־75 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(א)]];
: (2) יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(ב)]];
: (3) יבואן ישיר שלא סיפק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 48(א)]], בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
: (4) יבואן עקיף שלא סיפק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לפי הוראות לפי [[סעיף 48(ב)]], בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
: (5) סוחר ברכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון, בניגוד להוראות [[סעיף 82(א)]], החל עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (6) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא פרסם מידע כאמור [[בסעיף 125(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (7) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 133]], החל לגביו לפי [[סעיף 135(ד)]];
: (8) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 139]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], החל לגביו לפי [[סעיף 135(ד)]];
: (9) בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 139(א) ו־(ג)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]].

@ 200. עיצום כספי בשיעור 50 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־50 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח ובקרת האיכות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 22]];
: (2) יבואן מסחרי שלא מסר מידע ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
: (3) יבואן ישיר או יבואן עקיף שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(א)]];
: (4) משווק רכב שעשה אחד מאלה:
:: (א) לא כלל מידע בפרסומת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 79]];
:: (ב) לא תיאר באופן מלא ונכון רכב שהוא משווק, בניגוד להוראות [[סעיף 82(א)]];
:: (ג) לא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 83]];
: (5) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון שהוא מוכר, בניגוד להוראות [[סעיף 82]], החל לגביו לפי [[סעיף 93(א)]];
: (6) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
:: (א) נתן ללקוח אחריות לתקופה קצרה יותר מאחריות שנתן היצרן, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 119(ב)(2)]];
:: (ב) איש המקצוע שעומד לרשותו לא עבר השתלמות מקצועית, בניגוד להוראות [[סעיף 124]];
:: (ג) לא מסר מידע למנהל בהתאם להוראות לפי [[סעיף 125(ב)]];
: (7) בעל רישיון להפעלת מוסך שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 133]];
: (8) בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שביצע פעולות ברכב בניגוד להוראות לפי [[סעיף 139(ב)]];
: (9) מנהל מקצועי של מוסך שלא דיווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 142]].

@ 201. עיצום כספי בשיעור 25 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־25 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) יבואן מסחרי שהפר את הוראות המנהל לעניין תשלום עלויות נלוות לפי [[סעיף 52(ג)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (2) יבואן מסחרי שלא פרסם את תנאי ההתקשרות שלו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן כאמור [[בסעיף 58(א)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (3) מתווך בייבוא אישי שעשה אחד מאלה:
:: (א) לא התקשר עם מייבא רכב בייבוא אישי בהסכם תיווך העומד בדרישות לפי [[סעיף 70]], או לא מסר למייבא העתק מההסכם לפי הוראות [[הסעיף האמור]], והכול בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (ב) לא מסר למייבא רכב בייבוא אישי מידע בכתב בהתאם להוראות [[סעיף 72]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (ג) קיבל תשלום ממייבא רכב בייבוא אישי בסכום העולה על הסכום שנקבע בהסכם התיווך, בניגוד להוראות [[סעיף 74]];
: (4) משווק רכב שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 84]] או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (5) סוחר ברכב מיבואן שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 84]] או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] החל עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (6) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא נתן אחריות למוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 107]];
: (7) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיעד תלונות צרכנים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 123]];
: (8) מנהל מקצועי של מוסך שלא אישר את תקינותן של פעולות שבוצעו ברכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 141(א)]];
: (9) בעל רישיון להפעלת מוסך שמסר רכב ללקוח לאחר שהרכב טופל במוסך, בלא אישור המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 141(ב)]].

@ 202. עיצום כספי בשיעור 10 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־10 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) בעל רישיון שהפר את חובתו לתת חשבונית ללקוח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19]];
: (2) יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 48(ג)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (3) יבואן ישיר שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ב)(3)]];
: (4) יבואן זעיר שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 56(א)]] החל לגביו לפי הוראות [[סעיף 56(ג)]];
: (5) מתווך בייבוא אישי שפרסם רכב למכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 75]];
: (6) סוחר ברכב מיבואן שלא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות [[סעיף 83]], החל עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (7) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא סימן מוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 103]];
: (8) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה תיאור מלא ונכון, בניגוד להוראות [[סעיף 104]];
: (9) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה שהוא מייבא באופן מלא ונכון, שלא נתן ללקוח הנחיות בדבר התקנת המוצר, הרכבתו והשימוש בו או שלא הפנה אותו לקבלת שירות במוסך, בניגוד להוראות [[סעיף 120]];
: (10) בעל רישיון להפעלת מוסך שעשה אחד מאלה:
:: (א) הציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 131(א)]];
:: (ב) לא נתן ללקוח הצעת מחיר, לרבות הצעת מחיר מעודכנת, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 132(א) או (ב)]], לפי העניין;
:: (ג) לא סיפק ללקוח מוצר תעבורה שפורט בהצעת המחיר ועליו הסכים עם הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 132(ג)]];
:: (ד) לא העביר למנהל העתק מהצעות מחיר ומחשבוניות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 132(ד)]];
:: (ה) מסר ליבואן מסחרי שהוא קשור עמו בהסכם מידע על שימוש במוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 134]];
: (11) מנהל מקצועי של מוסך שלא היה נוכח במוסך בהתאם להוראות [[סעיף 143(א)]].

@ 203. עיצום כספי בשיעור 5 אחוזים מהסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־5 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) בעל רישיון שלא החזיק את רישיונו או שלא הציג אותו בהתאם להוראות [[סעיף 18]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (2) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא סימן את הרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי [[סעיף 24]];
: (3) יבואן ישיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50(ב)(2)]];
: (4) יבואן עקיף שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון התקלה או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ד)]];
: (5) יבואן זעיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ה)]];
: (6) יבואן מסחרי שלא פרסם או לא עדכן את רשימת מוסכי השירות שלו או שלא דיווח למנהל בהתאם להוראות [[סעיף 58(ב)]];
: (7) משווק רכב שעשה אחד מאלה:
:: (א) לא הציג במקום עסקו הודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 79]];
:: (ב) קיבל מקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 81(א)]];
:: (ג) דרש מקונה החזר, בניגוד להוראות [[סעיף 81(ב)]];
:: (ד) לא מסר לקונה ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), בניגוד להוראות [[סעיף 81(ד)]];
:: (ה) לא רשם את הרכב על שם הקונה, בניגוד להוראות [[סעיף 85]];
:: (ו) לא מסר לקונה תעודת אחריות, בניגוד להוראות [[סעיף 86(א)]];
:: (ז) הציע תקופת אחריות נוספת שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 86(ב)]] או התנה רכישת רכב ברכישת אחריות נוספת, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (ח) לא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 87]];
: (8) סוחר ברכב מיבואן שהפר אחת מההוראות המנויות בפסקה (7), החלות עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (9) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 87]], החל לגביו לפי הוראות [[סעיף 93(א)]];
: (10) בעל רישיון לפי [[פרק ו׳]] שלא הציב שלט בהתאם להוראות [[סעיף 94]];
: (11) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהסיע נוסעים בתמורה ברכב שהוא סוחר בו או הוביל מטען בתמורה ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 95]];
: (12) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא מסר לקונה תעודת אחריות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 119(א)]];
: (13) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 121(א)]];
: (14) בעל רישיון להפעלת מוסך שלא הציב שלט בהתאם להוראות לפי [[סעיף 130]] או שהציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון להפעלת מוסך שניתן לו, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (15) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שלא סימן על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד” בהתאם להוראות [[סעיף 135(ג)]];
: (16) בעל רישיון להפעלת מוסך שלא ניהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות [[סעיף 143(ה)]].

@ 204. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 198 עד 203]] ([[בפרק זה]] – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותם סעיפים]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] – הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] – המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 205]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 207]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 205. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 204]] רשאי לטעון את טענותיו, לפני המנהל, בכתב או בעל פה כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 206. החלטת המנהל ודרישת תשלום
: (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 205]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 208]].
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] – דרישת תשלום) שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי [[סעיף 205]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 207. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 198 עד 203]], לאחר שהמנהל הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 198 עד 203]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 208. סכומים מופחתים
: (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], בשיעורים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ז–2017]].))

@ 209. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 205]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 214]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר 2016; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

@ 210. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 206]].

@ 211. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 212. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, הוצאות ואגרות, התשנ״ה–1995]].

@ 213. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיפים 198 עד 203]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 214. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה למפר דרישת התשלום.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 215. פרסום
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור כאמור [[בסעיף 214]], יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בעניין זה; ואולם לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 216. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיפים 198 עד 203]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 217. דיווח לכנסת – הוראת שעה
: המנהל ידווח לוועדה, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של [[פרק זה]].

== פרק י״ב: עונשין ==

@ 218. עונשין
: (א) אלה דינם קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]:
:: (1) בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
:: (2) בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 17]];
:: (3) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או שלא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27]];
:: (4) יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(א)]];
:: (5) יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(ב)]];
:: (6) יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 48(ג)]], בניגוד להוראות [[סעיף 48]];
:: (7) מתווך בייבוא אישי שהיה צד להסכם לרכישת רכב, בניגוד להוראות [[סעיף 73]];
:: (8) בעל רישיון להפעלת מוסך שהציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 131(א)]];
:: (9) מנהל מקצועי של מוסך שלא פיקח על עמידת עובדי המוסך העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך בהוראות המנויות [[בסעיף 140]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (10) מי שעשה מעשה או מחדל שיש בו כדי להשפיע על שיקול דעתו של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 159]].
: (ב) אלה דינם מאסר שנה וחצי או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שנתן שירות רכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 3(א)]];
:: (2) מי שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]];
:: (3) יבואן מסחרי שהכתיב למוסך או הנחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו המוסך ירכוש מוצרי תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 54(א)]];
:: (4) יבואן מסחרי שהתערב או סיכל ייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר או פעל לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 54(ב)]];
:: (5) יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש ממנו דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור [[בסעיף 59(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (6) מי שמכר או שיווק רכב שיובא על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, והוא אינו משווק רכב, בניגוד להוראות [[סעיף 77]];
:: (7) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שיובא בניגוד להוראות לפי [[סעיף 118]];
:: (8) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 121(א)]].

@ 219. עבירה נמשכת
: נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 218]] ועושה העבירה המשיך בביצוע העבירה, דינו – נוסף על כל עונש אחר, קנס נוסף בשיעור חמישה אחוזים מגובה הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 220. עבירה בידי תאגיד
: נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 218]] בידי תאגיד, דינו – קנס פי שלושה מהקנס שנקבע לעבירה.

@ 221. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור [[בסעיף 218]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה כאמור [[בסעיף 218]].
: (ב) נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 218]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

== פרק י״ג: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון ==

@ 222. [[פרק י״ג]] – הגדרות
: [[בפרק זה]] –
:- ”גוף ביטחוני” – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”;
:- ”התאמה ביטחונית” – כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002]];
:- ”מפקח” – מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 191]];
:- ”מערכת הביטחון” – כל אחד מאלה:
:: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
:: (2) צבא ההגנה לישראל;
:: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
:: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
:- ”קצין בכיר” ו”קצין מוסמך” – כהגדרתם [[בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011]];
:- ”רכב מבצעי” – רכב ייעודי למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, או רכב שנעשו בו התאמות ושינויים לשם שימוש בו למטרות האמורות, ויש לגביו מסמך מאת הגוף הביטחוני המעיד על כך שיינתן למשתמש באותו רכב;
:- ”השר הממונה” – כמפורט להלן:
:: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון” – שר הביטחון;
:: (2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון” – ראש הממשלה;
:: (3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון” – השר לביטחון הפנים.

@ 223. תחולה על המדינה
: הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

@ 224. תחולה על מערכת הביטחון
: (א) על אף האמור [[בסעיף 223]], ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות רכב שנותן גוף ביטחוני, או על אדם העובד או משרת, לפי העניין, בגוף ביטחוני ועוסק במקצוע בענף הרכב, והכול לעניין רכב כמפורט להלן:
:: (1) רכב מבצעי בשימוש גוף ביטחוני, ובלבד שהרכב כלול במרשם רכב מבצעי שמנהל אותו גוף (בסעיף זה – מרשם רכב מבצעי);
:: (2) רכב בשימוש גוף ביטחוני שאינו כלול במרשם הרכב המבצעי, ונעשה בו שימוש למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, מטעמים ביטחוניים דחופים ולתקופה קצובה, ובלבד שהשימוש ברכב אושר על ידי מי שראש הגוף הביטחוני העושה שימוש ברכב לפי פסקה זו הסמיכו לכך, והוא ינהל רישום על כך; הגוף הביטחוני ייתן למשתמש ברכב מסמך המעיד על קיום הוראות פסקה זו;
:: (3) רכב הזקוק לשירות מוסך נייד באופן דחוף, וקיימות נסיבות מיוחדות, ובכלל זה נסיבות ביטחוניות, טופוגרפיות ואקלימיות, שבשלהן אין אפשרות לקבל שירות כאמור מבעל רישיון להפעלת מוסך נייד.
: (ב) גוף ביטחוני יקבע הוראות פנימיות או פקודות, לפי העניין, לגבי מתן שירותי רכב ועיסוק במקצועות בענף הרכב בקשר לכלי רכב מבצעיים בשימושו; הוראות פנימיות או פקודות כאמור ייקבעו בשים לב להוראות לפי חוק זה; גוף כאמור יעביר את ההוראות הפנימיות או הפקודות לידיעת המנהל, עם קביעתן או שינוין או לפי דרישת המנהל.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר רשאי לפטור התקשרות מסוימת שערך גוף ביטחוני עם בעל רישיון מסוים, שעניינה מתן שירות רכב לכלי רכב שבשימוש אותו גוף, מתחולת סעיפים מסוימים בחוק זה; פטור כאמור יינתן מטעמים מיוחדים, לבקשת הגוף הביטחוני ובהסכמת השר הממונה עליו, והוא יחול רק על כלי הרכב שבשימוש הגוף הביטחוני המקבלים שירות רכב לפי ההתקשרות האמורה.

@ 225. תחולה לעניין שירות שנותן מוסך לרכב בשימוש מערכת הביטחון
: (א) על אף הוראות לפי חוק זה, בעל רישיון להפעלת מוסך או בעל רישיון להפעלת מוסך נייד, שגוף ביטחוני התקשר עמו בהסכם לטיפול בכלי רכב שבשימוש הגוף הביטחוני, לא ימסור מידע לפי חוק זה לגבי כלי רכב כאמור אלא בכפוף לכללי אבטחת מידע של הגוף הביטחוני שהתקשר עמו, כאמור בהסכם ביניהם.
: (ב) גוף ביטחוני ימסור למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך הודעה על כל התקשרות שערך עם בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד, לגבי טיפול בכלי הרכב שבשימושו של אותו גוף ביטחוני, ובכלל זה זהות בעל הרישיון שעמו נערכה ההתקשרות.
: (ג) בסעיף זה, ”כלי רכב” – בין שהם כלי רכב מבצעיים ובין אם לאו.

@ 226. הוראות מיוחדות לעניין סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון
: על אף האמור [[בפרק י׳]], מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לעניין שירות רכב ועיסוק במקצוע בענף הרכב הנעשים בתוך מיתקן של מערכת הביטחון, ולעניין מתן שירות על ידי בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד לרכב שבשימוש מערכת הביטחון, לפי התקשרות שנמסרה עליה הודעה לפי [[סעיף 225]] – גם מחוץ למיתקן כאמור, בכפוף להוראות [[סעיפים 227 עד 234]].

@ 227. התאמה ביטחונית ומידע מסווג
: לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כאמור [[בסעיף 226]], אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל את כללי אבטחת המידע האמורים.

@ 228. סמכות כניסה
: (א) קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן של גוף ביטחוני, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
:: (2) מתרחשת במקום פעילות עוינת;
:: (3) מתקיימת במיתקן פעילות שמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.
: (ב) קבע קצין בכיר או קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

@ 229. הזדהות
: דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן של גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה, ולמסור כינוי או מידע אחר שיאפשר את איתורו ככל שיידרש באמצעות הקצין המוסמך, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.

@ 230. תיעוד מסמכים
: לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

@ 231. מסירת ידיעות ומסמכים
: (א) מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
:: (1) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא למנהל;
:: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני מסמך מסוים, שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או למנהל, לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או למנהל כאמור בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שיידע את המפקח בכך שהשמיט מידע.

@ 232. מדידות ודגימות
: מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות שאישר המנהל, בהסכמת קצין בכיר, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

@ 233. תפיסה
: (א) לא יתפוס מפקח חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי גוף ביטחוני יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני חפץ מסוים שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ויהיה נגיש למפקח.

@ 234. סייג למסירת מידע
: מסירת מידע למנהל או לעובד המשרד לפי [[פרק זה]] תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית של המנהל או של עובד המשרד.

== פרק י״ד: הוראות שונות ==

@ 235. אצילת סמכויות המנהל
: המנהל רשאי לאצול לעובד המשרד, אחד או יותר, חלק מהסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

@ 236. מעבדה מוסמכת לרכב
: המנהל רשאי לאשר מעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה, לאחר שנוכח כי היא עומדת ברמה מקצועית נאותה; הודעה על אישור מעבדה לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

@ 237. פרסום רשימת מעבדות מוכרות
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הפניה לרשימת מעבדות מוכרות אירופיות ומעבדות מוכרות אמריקאיות.

@ 238. אגרות
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע –
:: (1) אגרות בעד בקשות למתן רישיון, תעודה או אישור לפי חוק זה או חידושם, השתתפות בבחינה, השגה על תוצאות בחינה וקבלת העתק מקור או עותק של רישיון, תעודה או אישור כאמור;
:: (2) אגרה מופחתת או פטור מתשלום אגרה למבקש רישיון המחזיק ברישיון מסוג אחר לפי חוק זה;
:: (3) דרכי העדכון של אגרות שנקבעו לפי סעיף קטן זה, מועדי העדכון ומועדי תשלום האגרות.
: (ב) לעניין חוק זה, יראו רישיון, תעודה או אישור כתקפים מיום תשלום האגרה בעדם, ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת להם תוקף במועד שקדם ליום התשלום.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026]].))

@ 239. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 240. שמירת דינים
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות לפי [[פקודת התעבורה]], [[פקודת הייבוא והייצוא]], [[חוק הגנת הצרכן]], [[חוק התקנים]] [[וחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.

@ 241. : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].))
@ 242. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998]].))
@ 243. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000]].))

== פרק ט״ו: תחילה, הוראות מעבר והוראות שעה ==

@ 244. תחילה
: (א) בכפוף להוראות [[פרק זה]], תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).
: (ב) תחילתם של [[סימן ה׳ לפרק ד׳]] ושל [[פרק ו׳]] ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
: (ג) תחילתו של [[פרק י״א]] שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי [[סעיף 208]]; לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה השר, בצו באישור הוועדה, את מועד תחילתו של [[פרק י״א]] לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
: (ד) לא הותקנו תקנות לפי חוק זה, כולן או חלקן, רשאי השר, בצו, באישור הוועדה, לדחות את מועד תחילתו של חוק זה, כולו או חלקו, לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנתיים.

@ 245. תקנות ראשונות
: (א) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 17]] יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 87]] יובאו לאישור הוועדה בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ג) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 128(ב)]] יובאו לאישור הוועדה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ד) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 159(ב)]] יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

@ 246. פרסום החוק
: חוק זה יפורסם ברשומות בתוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

@ 247. שמירת תוקף (תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2)
: (א) הצווים המפורטים להלן, וכן הוראות נוהל שנקבעו מכוחם ופורסמו באתר האינטרנט של המשרד, יעמדו בתוקפם כנוסחם ערב יום התחילה, ויראו אותם כאילו נקבעו לפי חוק זה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי דין או כל עוד לא נכנסו לתוקפן הוראות במקומם לפי חוק זה בעניינים המוסדרים בהם, או עד יום י&quot;ב באב התשפ&quot;ד (16 באוגוסט 2024) (((התקופה הוארכה עד יום 17.2.2025))), לפי המוקדם:
:: (1) [[=צו ייצור רכב|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967]] (להלן – צו ייצור רכב);
:: (2) [[=צו ייבוא רכב|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל״ט–1978]] (להלן – צו ייבוא רכב);
:: (3) [[=צו מוצרי תעבורה|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982]] (להלן – צו מוצרי תעבורה);
:: (4) [[=צו המוסכים|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970]] (להלן – צו המוסכים);
:: (5) [[=צו שמאי רכב|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980]] (להלן – צו שמאי רכב).
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שישה חודשים.
: (ג) המנהל הכללי של המשרד ידווח לוועדה, עד יום כ&quot;ט בניסן התשפ&quot;ב (30 באפריל 2022), על ההתקדמות בהליכי התקנתן של תקנות לפי חוק זה, ובכלל זה תקנות להחלפת הצווים המנויים בסעיף קטן (א).

@ 248. הוראות מעבר לעניין רישיונות
: (א) רישיון למתן שירות רכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה והוא יהיה בתוקף עד תום תקופת הרישיון ולא פחות משישה חודשים.
: (ב) רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה.
: (ג) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו –
:: (1) רישיון שניתן לפי [[צו ייצור רכב]] כרישיון לייצור רכב ושיווקו לפי [[סעיף 20]] ולרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 117]], בהתאם לתנאי הרישיון;
:: (2) רישיון שניתן לפי [[צו ייבוא רכב]] ולפי [[פקודת הייבוא והייצוא]] לעניין ייבוא רכב כרישיון ייבוא רכב לפי [[סעיף 31]];
:: (3) רישיון שניתן לפי [[סעיף 9 לפקודת התעבורה]] למטרה של רכישת רכב ומכירתו דרך עיסוק כרישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי [[סעיף 92]];
:: (4) רישיון ייצור לפי [[צו מוצרי תעבורה]] כרישיון לייצור מוצרי תעבורה לפי [[סעיף 98]];
:: (5) רישיון ייבוא לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]], לעניין מוצרי תעבורה החייבים ברישיון ייבוא לפי [[סעיף 110]] כרישיון ייבוא לפי [[הסעיף האמור]];
:: (6) רישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[צו מוצרי תעבורה]] כרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 117]];
:: (7) רישיון מפעל לפי [[צו המוסכים]] כרישיון להפעלת מוסך לפי [[סעיף 127]] או רישיון להפעלת מוסך נייד לפי [[סעיף 135]], בהתאם לתנאי הרישיון, וכרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 117]], בהתאם לתנאי הרישיון;
:: (8) הסמכה כמנהל מקצועי של מוסך לפי [[צו המוסכים]] כרישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי [[סעיף 136]], לפי סוג ההסמכה;
:: (9) רישום בפנקס השמאים לפי [[צו שמאי רכב]] כרישיון לשמאות רכב לפי [[סעיף 149]].

@ 249. הוראות מעבר לעניין תעודות, אישורים, היתרים ופטורים
: תעודות, אישורים, היתרים ופטורים שניתנו לפני יום התחילה בידי מנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד או מי שהוא הסמיכו לכך לפי צווי הפיקוח האמורים [[בסעיף 247]] ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו ניתנו לפי חוק זה, והם ימשיכו לעמוד בתוקפם לתקופה של שישה חודשים מיום התחילה או עד לתום תקופת תוקפם, לפי המוקדם.

@ 250. הוראות מעבר לעניין מינויים
: (א) עובד המשרד שהוסמך לפי [[סעיף 30 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957]], לעניין צווי הפיקוח האמורים [[בסעיף 247]], והסמכתו עמדה בתוקפה ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הוסמך למפקח לפי [[סעיף 191]], ואולם הוא לא יפעיל סמכות מהסמכויות הנתונות למפקח לפי [[סעיפים 192]] [[ו־193]] שלא היו נתונות לו לפי הסמכתו ערב יום התחילה, עד לקבלת הכשרה מתאימה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 191]]; המנהל יפרסם הודעה ברשומות על זהותם של המפקחים כאמור.
: (ב) המועצה המייעצת שמונתה לפי [[סעיף 6 לצו ייבוא רכב]], ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי [[סעיף 60]], והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
: (ג) המועצה המייעצת שמונתה לפי [[סעיף 5 לצו שמאי רכב]], ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי [[סעיף 160]], והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
: (ד) ועדת הסמכה שמונתה לפי [[סעיף 10 לצו המוסכים]], ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי [[סעיף 145]], והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.

@ 251. הוראות מעבר לעניין שמאי רכב
: (א) הוראות [[סעיף 8 לצו שמאי רכב]] ימשיכו לחול לעניין הליכים לפי [[אותו סעיף]] שהרשות כמשמעותה [[בצו האמור]] החלה בהם לפני יום התחילה לפי הוראות [[-|הצו]].
: (ב) אדם שהחל ערב יום התחילה התמחות בשמאות רכב לפי הוראות [[צו שמאי רכב]], יראו את התמחותו כהתמחות לפי [[סעיף 152]].

@ 252. הוראות מעבר לעניין ייבוא רכב
: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד ליום התחילה, יקראו את [[סעיף 1 לצו ייבוא רכב]] כך:
: (1) בהגדרה ”יבואן”, במקום פסקה (2) יבוא:
:: ”(2) סוכן מורשה (להלן – יבואן מקביל);”;
: (2) במקום ההגדרה ”סוכן מורשה” יבוא:
:: ””סוכן מורשה” – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;”;
: (3) בהגדרה ”רכב חדש”, בסופה יבוא ”ולעניין יבואן מקביל – גם רכב שנרשם במדינת חוץ כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;”.

@ 253. הוראות שעה לעניין ייבוא רכב (תיקון: תשע״ח-3, ק״ת תשפ״א, תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (א) בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ד באב התשפ&quot;ה (18 באוגוסט 2025), יקראו את [[סעיף 32(7)]], כך שבמקום פסקת משנה (ב) יבוא:
:: &quot;(ב) טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל;&quot;
: (ב) לעניין רכב מסוג שאינו רכב נוסעים או רכב מסחרי, בתקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ב באב התשפ&quot;ד (16 באוגוסט 2024) יחולו הוראות אלה כך:
:: (1) ההוראות והחובות החלות על יבואן ישיר לפי [[סעיפים 41]], [[47]], [[48]], [[49]] [[ו־50]], יחולו רק לעניין רכב שהוא מייבא;
:: (2) הוראות [[סעיף 32(7)]] – לא יחולו;
:: (3) [[בסעיף 33(ב)(5)]], במקום הסיפה החל במילה ”השר” יקראו ”ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל”;
:: (4) הוראות [[סעיפים 42]], [[49]] [[ו־50(ד)]] לא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל;
:: (5) הוראות [[סעיף 44]] – לא יחולו.
: (ג) לעניין רכב מסוג שאינו אופנוע, בתקופה שמיום התחילה ועד ליום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016), יקראו את הסעיפים המפורטים להלן כך:
:: (1) [[בסעיף 32(7)(א)]], במקום ”מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר” יבוא ”מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר”;
:: (2) [[בסעיף 33(ב)(5)]], במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר” יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, או מדגם או מתוצר אחר, ובלבד שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא”;
:: (3) [[בסעיף 48(א)]], במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”מדגם שהוא מייבא”;
:: (4) [[בסעיף 49]] –
::: (א) בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”מדגם שהוא מייבא, אלא אם כן יבואן ישיר שהיה בעל רישיון ייבוא לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978]], לפני יום התחילה, נתן לרשות כמשמעותה [[בצו האמור]], לפני אותו מועד, התחייבות לממש את האחריות שנתן יצרן הרכב לגבי כל רכב מתוצר שהוא מייבא.”;
::: (ב) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה ”מתוצר” יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, ואם יבואן ישיר אינו מייבא דגם כאמור – ייתן את האחריות שנתן הסוכן המורשה או ייתן בעצמו את האחריות.”;
:: (5) [[בסעיף 50]] –
::: (א) בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”מדגם שהוא מייבא” ובסופו יבוא ”ואולם הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין רכב שהוא מתוצר שמייבא יבואן ישיר, אם היבואן הישיר נתן לרשות כמשמעותה [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978]], לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא.”;
::: (ב) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)”;
::: (ג) בסעיף קטן (ג), במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)”;
::: (ד) בסעיף קטן (ד)(1), במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר” יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר” ובסופו יבוא ”ואולם הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר, אם יבואן ישיר נתן לרשות כמשמעותה [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978]], לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב שהוא מתוצר שהוא מייבא”.
: (ד) (((בוטל).))

@ 254. הוראות שעה לעניין יבואן זעיר וייבוא רכב מסוג מכונה ניידת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בתקופה של ארבע שנים מיום כ&quot;ה באב התשפ&quot;ה (19 באוגוסט 2025) יחולו הוראות אלה (בסעיף זה - הוראות השעה):
: (1) יקראו את [[סעיף 32(7)]] כך שבמקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוא:
::: &quot;(א) הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, אופנוע או מכונה ניידת;
::: (ב) נותרו חודשיים לפחות עד למועד האחרון שבו הרכב ניתן לרישום בישראל, בהתאם להוראות לפי [[פקודת התעבורה]];&quot;;
:: (2) יקראו את [[סעיף 44(ב)]] כך שבמקום &quot;20 כלי רכב&quot; יבוא &quot;60 כלי רכב&quot;;
:: (3) לעניין רכב מסוג מכונה ניידת - יחולו ההוראות המפורטות [[בפסקאות (1), (3) ו-(4) שבסעיף 253(ב)]].
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, להאריך את תוקפה של כל אחת מהוראות השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לעניין כל הוראת שעה לא יעלה על ארבע שנים.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ב בסיוון התשע״ו (28 ביוני 2016).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* ישראל כץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>7stetzr1opczs9yj3vg392rhlynyrsu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325011</id>
    <revision>
      <id>3022252</id>
      <parentid>3019770</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T15:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022246] /* סימן ב׳: רישיון יבואן מסחרי */ תקלדה</comment>
      <origin>3022252</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="400182" sha1="021voxherldh6qst24g20op7p9l8bpq" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2006522}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ו, 976|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347945.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 194|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501344.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 77|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_526463.pdf}}, {{ח:תיבה|254|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 376|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_604634.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 970|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_643832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 183|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|408|תיקון מס׳ 23 והוראת שעה לחוק התחרות הכלכלית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2722039.pdf}}, {{ח:תיבה|626|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020279.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 186|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 796|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8528904.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 361|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 80|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8799.pdf}}, {{ח:תיבה|3938|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1652|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10564.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11412.pdf}}, {{ח:תיבה|3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11412.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1340|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11783.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ח, 7183|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6184|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8076.pdf}}, {{ח:תיבה|6184|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8076.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8676.pdf}}, {{ח:תיבה|3908|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8697.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3096|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9374.pdf}}, {{ח:תיבה|3097|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9374.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי}}, {{ח:תיבה|7931|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2474|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11010.pdf}}, {{ח:תיבה|2585|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 8058|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12521.pdf}}, {{ח:תיבה|8058|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12521.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3668|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13205.pdf}}, {{ח:תיבה|3705|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2865|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14142.pdf}}, {{ח:תיבה|3170|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14168.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין רישיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חובות בעל רישיון – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ייצור רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: רישיון לייצור רכב ושיווקו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אישור לייצור דגם רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ייבוא רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיון ייבוא רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: רישיון יבואן מסחרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: חובות יבואן מסחרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: עיסוק בתיווך בייבוא אישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: חובות משווק רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סחר ברכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: מוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ייצור מוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: ייבוא מוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: סחר במוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: רישיון להפעלת מוסך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: עיסוק בניהול מקצועי של מוסך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: שמאות רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: עיסוק בשמאות רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: דין משמעתי של שמאי רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה, הוראות מעבר והוראות שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה להסדיר את השירותים בענף הרכב, לרבות בתחום הייבוא, כדי להבטיח את כל אלה: רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, קיומם של תנאים הולמים במקומות מתן השירותים, קידומה של התחרות בענף הרכב והגנת הצרכן.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אב־טיפוס“ – דגם בסיס לייצור רכב או מוצר תעבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האגף להכשרה מקצועית“ – האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה והתעשייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחריות“ – מתן שירות, בלא תשלום, לאחר מכירת רכב או מוצר תעבורה, הכולל תיקון, טיפול או החלפה של הרכב או של מוצר תעבורה, כדי להבטיח את תקינותם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דגם רכב“ – סדרת כלי רכב מתוצר מסוים שיש להם נתונים טכניים משותפים, שיצרן הרכב קבע לה שם המורכב מאותיות או מספרות ומתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות תקינה אירופית“ – דירקטיבה או תקנה של האיחוד האירופי, כתוקפן מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות תקינה אמריקאית“ – תקן או תקנה פדרליים של ארצות הברית, כתוקפם מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי“ ו”טכנאי מוסמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקנים“ – {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייבוא“ – הבאה או גרם־הבאה של רכב או של מוצר תעבורה לישראל, בים, ביבשה או באוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן זעיר“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם אדם במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן ישיר“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם יצרן רכב במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן מסחרי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יבואן זעיר;
{{ח:תתת|(2)}} יבואן ישיר;
{{ח:תתת|(3)}} יבואן עקיף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן עקיף“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם סוכן מורשה והוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“, של רכב או מוצר תעבורה – לרבות התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או של מוצר תעבורה, הרכבתו מחלקים או ממערכת חלקים, או ביצוע שינוי בטיב, באיכות או בצורה של רכב או של מוצר תעבורה, והכול במסגרת תהליך הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, של מוצר תעבורה – אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, ובכלל זה באריזתם של טובין או מזיגתם למכל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן רכב במדינת חוץ“ – יצרן רכב שתכנן וייצר רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים, או מי שיצרן כאמור הסמיכו בכתב לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס“ – מהנדס רשום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך“ – מקום שניתנים בו שירותים של תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך מומחה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך נייד“ – רכב המשמש למתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 135|בסעיף 135(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך שירות של יבואן“ – מוסך מומחה של יבואן מסחרי, או מוסך מומחה הקשור עם יבואן מסחרי בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידי אותו יבואן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה“ – אבזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר למעט מכשיר שהוא כלי עבודה המשמש מוסך או יצרן בלבד, מיתקן או חומר נוזלי, מוצק או גז המשמשים או המיועדים לשמש להרכבתו, לתחזוקתו או לפעולתו התקינה של רכב או להבטחת בטיחותו או להבטחת בטיחות המשתמש בו או לנוחיותו, וכן כל אחד מהם אם עליו להימצא ברכב על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה חליפי“ – מוצר תעבורה שאינו מוצר תעבורה מקורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה מקורי“ – מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה משומש“ – מוצר תעבורה שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחיר הכולל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מייבא רכב בייבוא אישי“ – מי שמייבא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – עובד המשרד המכהן בו כסגן המנהל הכללי לתנועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מקצועי של מוסך“ – בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך תקינה“ – מסמך המעיד על עמידת רכב או מוצר תעבורה בדרישות תקינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר קטלוגי“ – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרן המוצר, יצרן רכב או מייבא מוצר תעבורה, ובלבד שמייבא מוצר התעבורה לא יקבע את אותו מספר קטלוגי שקבע היצרן כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מאושרת“ – מעבדה המוסמכת לאשר עמידה בתקן רשמי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת אירופית“ – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/46/oj|דירקטיבה של הקהיליה האירופית ‎2007/46/EC}}, על עדכוניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת אמריקאית“ – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה על ידי מינהל הבטיחות האמריקאי (NHTSA);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת לרכב“ – מעבדה לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל ייצור“ – מקום שמיוצר בו רכב או מוצר תעבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע בענף הרכב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניהול מקצועי של מוסך;
{{ח:תתת|(2)}} שמאות רכב;
{{ח:תתת|(3)}} תיווך בייבוא אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק רכב“ – יבואן מסחרי או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המוכר רכב, לרבות אחר מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתווך בייבוא אישי“ – בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} לתיווך בייבוא אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג רכב“ – סוג הרכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} כמפורט להלן, ובכלל זה הסיווגים הראשיים וסיווגי המשנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה האמורה}}:
{{ח:תתת|(1)}} ”רכב נוסעים“ – רכב מסוג M;
{{ח:תתת|(2)}} ”רכב מסחרי“ – רכב מסוג N;
{{ח:תתת|(3)}} ”גרור או נתמך“ – רכב מסוג O;
{{ח:תתת|(4)}} ”אופנוע“ – רכב מסוג L;
{{ח:תתת|(5)}} ”טרקטור“ ו”מכונה ניידת“ – רכב מסוג T;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב מיבואן“ – בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}} לרכישת רכב מיבואן ישיר או מיבואן עקיף ומכירתו דרך עיסוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן“ – בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן מורשה“ – סוכן ראשי או סוכן משני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן משני“ – אדם הקשור בהסכם עם סוכן ראשי, לעניין תוצר רכב שמייבא יבואן ישיר, שלפיו אותו אדם מוסמך לפעול מטעמו של הסוכן הראשי ולמכור רכב מתוצרת יצרן הרכב שעמו התקשר הסוכן הראשי בהסכם למכירת רכב; הסכם כאמור יהיה בכתב או בדרך אחרת שקבע השר ובתנאים שקבע לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(2)}}, ולתקופה שלא תפחת משנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן ראשי“ – אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן הרכב במדינת חוץ לתקופות המפורטות להלן, שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו של יצרן הרכב והתקיימו בו תנאים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(1)}}:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תוצר רכב המיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנה או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(1)}}:
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תוצר רכב שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנתיים או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סחר במוצרי תעבורה“ – רכישת מוצרי תעבורה, מכירתם, שיווקם, הספקתם או הצגתם למכירה, והכול כדרך עיסוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ ו”עוסק מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם בעלי שליטה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרון עסק חי“ – כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הייבוא והייצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמיג“ – חישוק עשוי גומי שהוא חלק מגלגל של רכב מנועי או של רכב שהוא מסוג גרור או נתמך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של האדם, וכן שותף, מעביד או עובד של האדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון למתן שירות רכב או רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתנו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייבוא“ – רישיון ייבוא, אישור ייבוא או עמידה בתנאים, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת מוסך“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת מוסך נייד“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 135|בסעיף 135}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון יבואן מסחרי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לייצור מוצרי תעבורה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לייצור רכב ושיווקו“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ לפרק ג׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לסחר במוצרי תעבורה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“, ”רכב מנועי“ ו”רשות הרישוי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חדש“ – רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינת חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב שנרשם במדינת חוץ“ – רכב שנרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 90 ימים ממועד הרישום האמור ועד מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מוסמכת לייבוא“ – מי שהשר הסמיך לשמש רשות מוסמכת לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שומת רכב“ – חוות דעת הכוללת לפחות אחד מהמפורטים להלן, וכן הערכת שווי הרכב, אם נדרשת, הנלווית לאחד מאלה, ופרטים נוספים אם נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט התיקון הנדרש ברכב שנגרם לו נזק כדי להחזיר את מצב הרכב לקדמותו, שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
{{ח:תתת|(2)}} הערכת עלות התיקון כאמור בפסקה (1), שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
{{ח:תתת|(3)}} הערכת השינוי בערכו של הרכב עקב נזק שנגרם לו, ואם לא ניתן לתקנו – קביעה כי הרכב הוא רכב באבדן גמור לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק רכב“ – מכירה של רכב, הספקתו, הצגתו למכירה, לרבות מכירתו או הצגתו למכירה באמצעות אחר מטעמו של מי שעוסק בפעולות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רכב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייצור רכב בישראל ושיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} ייבוא רכב ושיווקו;
{{ח:תתת|(3)}} סחר ברכב מיבואן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 88|בסעיף 88}};
{{ח:תתת|(4)}} ייצור מוצרי תעבורה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} סחר במוצרי תעבורה;
{{ח:תתת|(6)}} הפעלת מוסך או מוסך נייד;
{{ח:תתת|(7)}} סחר ברכב שאינו רכב מיבואן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 88|בסעיף 88}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמאות רכב“ – הערכת הנזק שנגרם לרכב באמצעות שומת רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמאי רכב“ – בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוצר“ – כל רכב שמייצר יצרן רכב בשם משותף שקבע, המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאור“ – תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רכב או מוצר תעבורה –
{{ח:תתתת|(א)}} כמות, משקל ומידות;
{{ח:תתתת|(ב)}} ארץ הייצור ושם היצרן;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסמל המסחרי של היצרן;
{{ח:תתתת|(ד)}} חומרים או מרכיבים;
{{ח:תתתת|(ה)}} איכות ועמידות;
{{ח:תתתת|(ו)}} פגמים בו;
{{ח:תתתת|(ז)}} מטרת השימוש בו;
{{ח:תתתת|(ח)}} התאמה של מוצר תעבורה לרכב;
{{ח:תתתת|(ט)}} בדיקות ותוצאות;
{{ח:תתתת|(י)}} אחריות לתקינות ותקופת האחריות;
{{ח:תתתת|(יא)}} שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר התעבורה ואחריות למתן שירותים אלה, מחירם והתקופה שבה יינתנו;
{{ח:תתתת|(יב)}} מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
{{ח:תתתת|(יג)}} פרטים על תשלומים בעד הרכב ותנאי אשראי;
{{ח:תתתת|(יד)}} מועד ייצור;
{{ח:תתתת|(טו)}} מספר קטלוגי;
{{ח:תתתת|(טז)}} מועד רישומו לראשונה של רכב לתנועה במדינת חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שירות –
{{ח:תתתת|(א)}} תוכן השירות והיקפו;
{{ח:תתתת|(ב)}} טיב השירות, רמתו ותכליתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרך מתן השירות, משכו ותנאיו;
{{ח:תתתת|(ד)}} אחריות לתקינות החלקים או מערכות החלקים שטופלו, תקופת האחריות על הפעולות שבוצעו, תנאי האחריות ושינויים שיחולו בהם בתקופת האחריות;
{{ח:תתתת|(ה)}} מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיווך בייבוא אישי“ – ייעוץ, הדרכה או איתור רכב, בתמורה בכסף או בשווה כסף, לשם התקשרות של צדדים בעסקה לרכישת רכב במדינת חוץ וייבואו לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ייצור“ – תכנית הכוללת פרטים לגבי אופן ייצור הרכב, חלק מרכב או מוצר תעבורה בפס הייצור ונתונים בנוגע למוצר המוגמר, ובהם, בין השאר, תיאור ונתונים טכניים בקשר לרכב או למוצר התעבורה, פרטים הנוגעים לעיבוד של חומרים ולייצור של רכיבים, תהליך הייצור וההרכבה ומספר השלדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – תעודה שניתנה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה המעידה כי מקבל התעודה עמד בהצלחה בכל דרישות הקורס המקצועי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת מקצוע“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקלת בטיחות סדרתית“ – תקלה סדרתית ברכב הקשורה לפעולת הרכב, שלדעת יצרן הרכב עלולה לגרום סיכון בטיחותי למשתמשים בו או לכלל הציבור ולפיכך הודיע עליה היצרן, למעט יצרן שהוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי“ ו”תקן רשמי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין רישיונות}}

{{ח:סעיף|3|מתן שירות רכב וחובת רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייתן אדם שירות רכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל למתן אותו שירות ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון למתן שירות רכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
{{ח:תתת|(3)}} מיתקנים וציוד הנדרשים לשם מתן השירות;
{{ח:תתת|(4)}} הבטחת איכות ובקרה;
{{ח:תתת|(5)}} חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
{{ח:תתת|(6)}} המקום שבו יינתן השירות;
{{ח:תתת|(7)}} תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ושמירה על הבטיחות;
{{ח:תתת|(8)}} הוראות לשמירה על הסביבה בהתאם להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|4|עיסוק במקצוע בענף הרכב וחובת רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם במקצוע בענף הרכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל לעסוק באותו מקצוע ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
{{ח:תתת|(2)}} חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ואיכותו ושמירה על הבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מתמחה בשמאות רכב רשאי בתקופת התמחותו לבצע פעולות מקצועיות בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}.

{{ח:סעיף|5|הגשת בקשה לרישיון}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון לפי חוק זה או המבקש לחדשו (בחוק זה – המבקש), יגיש בקשה בכתב למנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|6|מתן רישיון ופרסום בעלי הרישיונות}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון למבקש שמתקיימים בו התנאים לקבלת אותו רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים, ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו, בלבד; רשימה כאמור תעודכן מעת לעת.

{{ח:סעיף|7|תקופות רישיון או אישור}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפם של רישיונות לפי חוק זה תהיה שש שנים, ולעניין רישיון יבואן זעיר – שנתיים; ואולם תקופת תוקפם של רישיונות ואישורים כמפורט להלן תהיה עד ל־31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו:
{{ח:תתת|(1)}} אישור לייצור דגם רכב לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק ג׳}} ואישור לייצור דגם מוצר תעבורה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳}};
{{ח:תתת|(2)}} רישיון ייבוא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} ורישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור באותו סעיף קטן לא תעלה על תקופת תוקפם של מסמכים שהם תנאי לנתינתו לפי חוק זה; הוארך תוקפם של אותם מסמכים לפני תום תקופת הרישיון או האישור, יגיש בעל הרישיון או בעל האישור למנהל את המסמכים המעודכנים; אישר המנהל, להנחת דעתו, את המסמכים המעודכנים, יאריך את תקופת הרישיון או האישור בהתאם, עד לתום תוקפם של המסמכים או עד לתום תקופת הרישיון או האישור לפי סעיף זה, לפי התקופה הקצרה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור בסעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע באותה דרך טעמים מיוחדים שבהתקיימם רשאי המנהל לתת רישיון או אישור לתקופה הקצרה מזו שנקבעה לגבי אותו סוג רישיון או אישור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|8|סירוב לתת או לחדש רישיון}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לסרב לתת או לחדש רישיון למבקש אף אם התקיימו לגבי המבקש התנאים לקבלת הרישיון, אם המבקש הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|9|פטור מתנאים לקבלת רישיון}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים לקבלת הרישיון המבוקש, כולם או חלקם, למבקש שבידיו רישיון אחר לפי חוק זה או כדי לקיים התחייבות בין־לאומית שהמדינה צד לה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות או בתחרות; סמכות המנהל לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|10|ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או אי־&lt;wbr&gt;חידושו|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לבטל רישיון, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(5)}} הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(7)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ניתן לו הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
{{ח:תתת|(8)|(א)}} הממונה על התחרות קבע כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק, לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 43|סעיף 43(א)(1) או (5) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, או הטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ד|סעיף 50ד(א)(1), (2) סיפה}} לעניין הפרת תנאי, {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ד|(3), (4), (5) או (6) לחוק האמור}}, והכול אם התקיימו הוראות פסקת משנה (ב).
{{ח:תתתת|(ב)}} המנהל יפעיל את סמכותו לפי פסקה זו לאחר ששקל את נסיבותיה וחומרתה של ההתנהגות שבשלה הפעיל הממונה על התחרות את סמכותו לפי פסקת משנה (א) וכן את קיומם של הליכים נוספים לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, בעניין הקביעה או הטלת העיצום הכספי; ואולם המנהל לא יעשה שימוש בסמכותו לפי פסקה זו, אם נוכח כי בעל הרישיון או מבקש הרישיון חדל מההתנהגות האמורה;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין ניהול מקצועי של מוסך ותיווך בייבוא אישי –
{{ח:תתתת|(א)}} הוא לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התקיימו בו נסיבות המנויות ברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(1)}} המעידות על חשש לניגוד עניינים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא הפר את כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימה בבעל רישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(3), (4) או (5), וההפרה ניתנת לתיקון, לא יבטל המנהל רישיון, לא יתלהו, לא יגבילו ולא יסרב לחדשו בשל אותן עילות אלא לאחר שהמציא לבעל הרישיון התראה שבה יציין את ההפרה ויורה לו לתקנה בתוך 21 ימים ממועד המצאת ההתראה; לא תיקן בעל הרישיון את ההפרה להנחת דעתו של המנהל, רשאי המנהל להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה כלפי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין שמאי רכב, המנהל לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, למעט הסמכות לפי סעיף קטן (ג), בשל עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7).
{{ח:תת|(ה)}} סמכות המנהל לבטל רישיון לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.

{{ח:סעיף|11|בקשה לרישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לאחר ביטולו}}
{{ח:ת}} מי שרישיונו לעיסוק במקצוע בענף הרכב בוטל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, לא יגיש בקשה לרישיון חדש לעיסוק באותו מקצוע, אלא בחלוף שלוש שנים ממועד הביטול.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חובות בעל רישיון – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|12|איסור העברת רישיון}}
{{ח:ת}} לא יעביר בעל רישיון לאחר את רישיונו אלא באישור המנהל בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לתנאים שיורה המנהל.

{{ח:סעיף|13|ניגוד עניינים וכללי אתיקה מקצועית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לא יעסוק במקצועו –
{{ח:תתת|(1)}} באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניין שלו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוק אחר שלו, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1);
{{ח:תתת|(2)}} בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השר, באישור הוועדה, יקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש לניגוד עניינים של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} השר, באישור הוועדה, יקבע כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותו של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין שמאי רכב יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳ לפרק ט׳}}, ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים – לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של המוסכים שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳ לפרק ח׳}}.
{{ח:תתת|(4)}} תקנות לפי סעיף קטן זה יפורסמו גם באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|14|השתלמות מקצועית והדרכה תקופתית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, ובכלל זה לדרוש חובת בחינה כתנאי לעמידה בחובה לעבור השתלמות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה תקופתית לבעל רישיון למתן שירות רכב ולמועסקים על ידו או מטעמו, ובכלל זה לעניין חובת עמידה בבחינה כתנאי לסיום ההדרכה, וכן לעניין מועדי ההדרכה והיקפה לפי סוג שירות הרכב הניתן על ידי בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|15|הודעה על שינוי שחל לגבי בעל רישיון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יודיע למנהל על כל שינוי שחל לגביו, הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בתוך 15 ימים מהיום שבו חל השינוי.

{{ח:סעיף|16|דיווח ומסירת פרטים למנהל}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימסור למנהל, לפי דרישתו ולשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה, דיווח על מתן שירות, לרבות פרטים על רכב או מוצר תעבורה, ובכלל זה פרטים לעניין כמות, איכות, התאמה לדרישות תקינה, דרכי הייבוא, הסחר והשיווק של רכב או של מוצר התעבורה, וכל פרט אחר הדרוש לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה; המנהל, עובד המשרד או מי מטעמם, שהגיע לידיו מידע שנמסר לפי סעיף זה לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו שימוש, אלא לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה או לפי צו בית משפט.

{{ח:סעיף|17|סירוב לתת שירות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון למתן שירות רכב לא יסרב לתת שירות ללקוח המבקש לקבלו בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות ללקוח דומה, אלא אם כן הראה כי קיימים טעמים המצדיקים את אי־מתן השירות בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר), והכול בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע נסיבות ותנאים שייחשבו סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי־מתן שירות, ותנאים שייחשבו דומים לעניין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|18|הצגת רישיון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יחזיק את רישיונו במקום עסקו, ויציגו ללקוח, למנהל, לפקח או למפקח המוסמכים לפי דין לדרוש את הצגתו, או לשוטר, לפי דרישתם; היה מקום העסק מקום שניתן בו שירות לציבור, יוצג הרישיון במקום נראה לעין.

{{ח:סעיף|19|חשבונית ללקוח}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון לא ימכור רכב או מוצר תעבורה, לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם ולא ייתן שירות ללקוח, אלא אם כן כלל בחשבונית שעליו למסור ללקוח לפי כל דין פרטים כפי שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ייצור רכב}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: רישיון לייצור רכב ושיווקו}}

{{ח:סעיף|20|רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו:
{{ח:תת|(1)}} הוא עוסק מורשה, תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום, מבנה וציוד או סוגי ציוד המתאימים לייצור רכב ואחסונו, והכול כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} לרשותו מהנדס או הנדסאי שהוא בעל ניסיון בתחום הרכב המתאים לייצור רכב, והכול כפי שקבע השר, ומשתייך למדור לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, שקבע השר לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע דרישות ניסיון שונות לעניין מהנדס והנדסאי כאמור;
{{ח:תת|(4)}} הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים הולמים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של רכב לאב־טיפוס של דגם הרכב, והכול כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(5)}} לרשותו מערך לשיווק מוצרי תעבורה;
{{ח:תת|(6)}} הוא המציא למנהל כתב התחייבות –
{{ח:תתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לרכב שייצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה ללקוח, וכן שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(ב)}} לתת אחריות לרכב שהוא מייצר, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}};
{{ח:תת|(7)}} הוא ביטח את תוצרי מפעל הייצור, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר;
{{ח:תת|(8)}} הוא המציא למנהל אישור מרואה חשבון המעיד כי יש ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר, וכי הוא עומד בעקרון עסק חי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אישור לייצור דגם רכב}}

{{ח:סעיף|21|אישור לייצור דגם רכב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם דגם רכב ולא ישווק דגם רכב שייצר, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם הרכב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם רכב:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר את התכנית לייצור דגם הרכב במפעל ייצור וכן את האב־טיפוס שיוצר על פי תכנית הייצור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח למנהל כי האב־טיפוס של דגם הרכב שהוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שבכוונתו לבצע ברכב עומדים בדרישות תקינה ובדרישות שקבע השר, ובכלל זה בדרישות לעניין איכות ובטיחות, והציג למנהל אישור ממעבדה מוסמכת לרכב לשם הוכחת עמידתו של הרכב בדרישות כאמור, אלא אם כן המנהל פטר אותו מהחובה להציג אישור ממעבדה כאמור לאחר ששוכנע כי בידיו מידע מספיק בדבר עמידת הרכב באותן דרישות;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הוכיח למנהל כי ביכולתו לתת שירותי תחזוקה לדגם הרכב בהתאם לדרישות שקבע השר;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין ייצור של דגם רכב המיוצר גם במדינת חוץ – הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב עם יצרן הרכב במדינת חוץ.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יציין ברישיון הייצור את דגם הרכב שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}

{{ח:סעיף|22|ציוד, מיתקנים, הסדרי פיקוח ובקרת איכות}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו יחזיק במפעל הייצור ציוד או סוגי ציוד, ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור, ויפעל לפי הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים ובקרת איכות, והכול כפי שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|23|תקלת בטיחות סדרתית – חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:תת|(א)}} גילה בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו תקלת בטיחות סדרתית ברכב או במוצר תעבורה שהתקין ברכב שייצר כחלק מתהליך הייצור –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע למנהל בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תתת|(3)}} יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שהתקלה נוגעת אליהם ויזמין אותם למוסכי השירות המורשים על ידו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה, ואם לא ניתן לתקנה – לשם החלפת הרכב או מוצר התעבורה, והכול בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב שייצר בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ובכלל זה הוראות לעניין יישום חובות בעל הרישיון לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(3) ולעניין הודעות שימסור למוסכים בנוגע לטיפול בתקלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|24|חובת סימון רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו את הרכב שהוא מייצר בפרטים אלה: מספר השלדה בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שם היצרן ודגם הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לשנות, באישור הוועדה, את הפרטים שחובה לסמנם לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע הוראות נוספות לעניין סימון כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|25|ייצור ושיווק רכב שלא לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־&lt;wbr&gt;טיפוס}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר דגם רכב ולא ישווקו, אלא אם כן הרכב יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של הרכב שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו להפסיק את ייצורו של דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, עד למילוי תנאים שיורה לו, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ששיווק רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שדגם הרכב אינו זהה לאב־טיפוס שנקבע בתכנית הייצור, להזמין את כל בעלי הרכב הרשומים בישראל והנוגעים בדבר למוסכי השירות המורשים על ידי בעל הרישיון, לשם תיקון הרכב והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את הרכב כאמור – יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן}}.

{{ח:סעיף|26|ייצור רכב במפעל ייצור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר רכב אלא במפעל ייצור שאישר המנהל, ולא ישווק רכב אלא אם כן הוא יוצר במפעל כאמור, והכול בהתאם להוראות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(2)}}.

{{ח:סעיף|27|שירותי תחזוקה ומוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר וימכור מוצרי תעבורה לרכב כאמור, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|28|בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו – אחריות לרכב}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן לרכב שהוא מייצר אחריות כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|29|חובות דיווח של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מחובות הדיווח לפי חוק זה, בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ימסור למנהל –
{{ח:תת|(1)}} אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים, לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(8)}} (בסעיף זה – הון עצמי) וכי הוא עומד בעקרון עסק חי; אישורים כאמור יימסרו למנהל מידי שנה ולא יאוחר מ־31 בדצמבר;
{{ח:תת|(2)}} דיווח על כל אירוע שעלול להביא, לדעת רואה חשבון, לירידה בהון העצמי של בעל הרישיון או לאי־עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי; דיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נודע לבעל הרישיון על אירוע כאמור.

{{ח:סעיף|30|פטור מחובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פעולות ייצור רכב, שלא יחולו לגביהן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20(3), (5), (6) ו־(8)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27 עד 29}}, כולן או חלקן, אם שוכנע כי בשל המאפיינים של אותן פעולות, אין צורך בקיום אותן הוראות וכי אין בכך כדי לפגוע בבטיחות או באיתנות הכלכלית של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו; השר רשאי לקבוע בדרך האמורה תנאים חלופיים או משלימים כדי להבטיח כי תישמר רמת בטיחות או איתנות כלכלית שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי לפטור ייצור רכב המיועד לייצוא, מקיום הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, כולן או חלקן, אם שוכנע כי הרכב אינו משווק בישראל ואינו מיועד לשיווק בה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ייבוא רכב}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיון ייבוא רכב}}

{{ח:סעיף|31|רישיון ייבוא רכב|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם רכב אלא אם כן קיבל רישיון ייבוא רכב מאת הרשות המוסמכת לייבוא, והוא אחד מאלה, ולעניין פסקאות (3) עד (10) – גם אם מתקיימים בו התנאים המפורטים באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} יבואן מסחרי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מייבא רכב בייבוא אישי;
{{ח:תתת|(3)}} גוף הצלה שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שהרכב ישמש את הגוף המייבא למטרות הצלה ושהמנהל אישר את הייבוא;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מינהל הרכש הממשלתי, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו ונועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי ושהמנהל אישר את הייבוא;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 1.6.2023):}} החשב הכללי במשרד האוצר או עובד משרד האוצר שהוא מינה לכך, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידות סמך שלו; השר רשאי לקבוע תנאים לייבוא רכב לפי פסקה זו אם הרכב הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר;
{{ח:תתת|(5)}} מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}}, ובלבד שהרכב מיועד לשמש את המפעל המייבא לייצור ומיועד לייצוא בתוך תקופה של שנתיים מיום מתן הרישיון או תקופה אחרת שאישרה הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב;
{{ח:תתת|(6)}} יצרן רכב במדינת חוץ הרשום כתאגיד בישראל ועורך מחקר ופיתוח בכלי רכב בישראל, ובלבד שהרכב מיועד לשמש למטרות מחקר או פיתוח;
{{ח:תתת|(7)}} הוא מייבא רכב מסוגים אלה: גרור או נתמך, טרקטור, למעט טרקטור משא, וכן מכונה ניידת, למעט עגורן נייד; בפסקה זו, ”עגורן נייד“ – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה משולבת שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טונות או על משקל אחר שקבע השר;
{{ח:תתת|(8)}} אדם המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיית הרכב בתחום עיסוקו או רכב המיועד לשימוש במוסד לימוד, למעט מוסד ללימוד נהיגה, ובלבד שהרכב ישמש למטרה כאמור לתקופה קצובה ומיועד לייצוא בתום התקופה, אלא אם כן יש צורך בשימוש בו במוסד הלימוד גם לאחר התקופה האמורה;
{{ח:תתת|(9)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, ובלבד שגורם מוסמך בכיר באותן יחידות אישר כי הרכב מיועד לשימוש מבצעי;
{{ח:תתת|(10)}} גורם שקבע השר, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע שקיימת הצדקה לייבוא רכב על ידי אותו גורם ולא באמצעות גורם המנוי בפסקאות (1) עד (9).
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם רכב אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב או בניגוד לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת רישיון לפי סעיף זה לתקופה קצרה יותר מתקופת הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|אותו סעיף}}, אם שוכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כדי למנוע פגיעה בבטיחות.

{{ח:סעיף|32|יבואן מסחרי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} יבואן מסחרי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, אם מתקיימים ברכב כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} דגם הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישום רכב, ובכלל זה בהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תת|(2)}} דגם הרכב כשיר לרישום במדינה ממדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, למעט סוגי כלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין החל באותן מדינות, וכן הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות האמורות;
{{ח:תת|(3)}} דגם הרכב מונע במקור אנרגיה שאושר לשימוש בישראל לפי כל דין;
{{ח:תת|(4)}} דגם הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בישראל;
{{ח:תת|(5)}} לעניין יבואן ישיר – אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן שעמו הוא התקשר בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הרכב הוא רכב חדש ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תת|(6)}} לעניין יבואן עקיף – אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הרכב נרכש מסוכן מורשה שעמו התקשר בהסכם, או נרכש מגורם אחר והסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את כל חובות הסוכן המורשה לפי חוק זה, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} רכב חדש, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תתתת|(2)}} רכב שנרשם במדינת חוץ ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תתת|(ג)}} אם לרכב אין אחריות בתוקף, יש בידי היבואן האמצעים הדרושים לתיקונו;
{{ח:תתת|(ד)}} יש בידי היבואן מסמכים לגבי הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57}};
{{ח:תת|(7)}} לעניין יבואן זעיר – אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}} הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, אופנוע או מכונה ניידת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, גרור או נתמך, אופנוע או מכונה ניידת;
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}} נותרו חודשיים לפחות עד למועד האחרון שבו הרכב ניתן לרישום בישראל, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} הרכב הוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תתת|(ג)}} הרכב הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר, ואולם לעניין רכב מסוג רכב נוסעים או רכב מסחרי, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון – ובלבד שהיבואן הישיר מייבא רכב מסוג כאמור, מאותו תוצר, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר, לפי תנאים שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|33|ייבוא רכב לשימוש אישי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”רכב“ – רכב מסוגים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רכב נוסעים מסוג M1;
{{ח:תתת|(2)}} רכב נוסעים מסוג M2 המיועד לאדם עם מוגבלות פיסית הזקוק לרכב מסוג זה בשל מוגבלותו, או רכב מהסוג האמור שהוא אוטובוס זעיר כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תתת|(3)}} אופנוע;
{{ח:תתת|(4)}} מכונה ניידת;
{{ח:תתת|(5)}} רכב מסחרי מסוג N1.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לייבא רכב לשימוש אישי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, לרכב אחד בשנה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק – הרכב מיועד לשימושו העסקי–עצמי;
{{ח:תתת|(2)}} חלפה שנה לפחות מהמועד שבו ייבא המבקש רכב לשימוש אישי או עסקי–עצמי לפי סעיף זה; על אף האמור, השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יהיה ניתן לייבא יותר מרכב אחד בשנה;
{{ח:תתת|(3)}} לא חלפו שנתיים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, ועומד בהוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} ובהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן לייבא רכב לפי סעיף זה, שאינו מתוצר כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025, לעניין רכב מסוג מכונה ניידת):}}
{{ח:תתת}} הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל;
{{ח:תתת|(6)}} הרכב עומד בדרישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(3) ו־(4)}};
{{ח:תתת|(7)}} הוא התחייב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית לאחר ייבוא הרכב ושחרורו מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;
{{ח:תתת|(8)}} הוא מסר הצהרה –
{{ח:תתתת|(א)}} בדבר קבלה או אי־קבלה של שירות ממתווך בייבוא אישי, ואם קיבל שירות כאמור – מסר את הסכם התיווך לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}} ומידע לגבי הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כי למיטב ידיעתו קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב, ובלבד שלא יידרש לתקן את הרכב במוסך מסוים או במוסך של עוסק מסוים.
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא ייבא אדם רכב לפי סעיף זה למטרת מכירתו או השכרתו כדרך עיסוק, למעט רכב שהוא מְעוֹנוֹעַ; בסעיף קטן זה, ”מְעוֹנוֹעַ“ – קרון מגורים נייד שהוא נגרר או ממונע.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על ייבוא לשימוש אישי או עסקי–עצמי של רכב אספנות כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, בשינויים או בלא שינויים כפי שיקבע, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים אחרים למתן רישיון ייבוא לרכב לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המוסמכת לייבוא תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מפורטת שתכלול את כל הדרישות לייבוא רכב לפי סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|34|הגבלות לעניין תשלום בעד רכב המיובא לשימוש אישי}}
{{ח:ת}} אדם שאינו מייבא רכב בייבוא אישי לא ישלם את התמורה בעד הרכב המיובא, ובכלל זה את תשלומי המסים החלים עליו.

{{ח:סעיף|35|הגבלת העברת בעלות ברכב שיובא לשימוש אישי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפה שנה ממועד רישום הרכב בישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל מהקונה התחייבות בכתב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית כל עוד הרכב בבעלות הקונה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב שיובא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} גם אם לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות המוסמכת לייבוא תרשום את הגבלת העברת הבעלות ברישיון שיינתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|36|ייבוא רכב במקרים מסוימים – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לייבא רכב והוא אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(א)(3) עד (7), (9) ו־(10)}}, יהיה זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב אם התקיימו לגבי הרכב התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ב)(3), (4) ו־(6)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון ייבוא רכב על ידי גורם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(א)(8)}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאית הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב לפי סעיף זה, כולם או חלקם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|37|רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת}}
{{ח:ת}} רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת יכול שיינתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|או 33}}, ואולם לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(5) עד (7)}} או {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)(3)}}, לפי העניין, בכפוף לתנאים שקבע השר לעניין מועד ייצורו.

{{ח:סעיף|38|איסור העברה, שעבוד או עיקול של רישיון ייבוא רכב}}
{{ח:ת}} רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא באישור הרשות המוסמכת לייבוא, מנימוקים מיוחדים ובכתב, ובתנאים כפי שתורה.

{{ח:סעיף|39|ביטול רישיון ייבוא רכב, התלייתו או הגבלתו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}, להתלותו לרבות בתנאים כפי שתורה, וכן להגבילו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(6)}} הוא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי כי הוא יהיה מורשה לייבא רכב לישראל, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין; ואולם לעניין רישיון ייבוא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, יחולו הוראות פסקה זו רק על עבירה הנוגעת לייבוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת לייבוא לא תבטל, תתלה או תגביל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לרשות המוסמכת לייבוא יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), והיא שוכנעה כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שתיתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

{{ח:סעיף|40|סירוב לתת רישיון ייבוא רכב}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לסרב לתת רישיון ייבוא רכב, בהחלטה מנומקת בכתב, אף אם מתקיימים במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}, אם בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון התקיים במבקש אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בוטל רישיון שניתן לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}; החלטה לפי פסקה זו תתקבל בין השאר בהתחשב בעילת הביטול לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} ובמשך הזמן שחלף מאז הביטול;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש הרישיון לא קיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}} בשל מסירת מידע כוזב בבקשה לרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת לייבוא לא תסרב לתת רישיון לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: רישיון יבואן מסחרי}}

{{ח:סעיף|41|רישיון יבואן ישיר|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן ישיר מאת המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא התקשר עם יצרן רכב במדינת חוץ בהסכם בכתב למכירת רכב מתוצרתו לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, וההסכם אינו מעניק לו זכויות שיווק בלעדיות, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(3)}} הוא המציא כתב התחייבות מאת יצרן הרכב במדינת חוץ –
{{ח:תתתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום המכירה ללקוח או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאפשר את מימוש האחריות שנתן היצרן לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לרבות מתן המידע הטכני הדרוש לתיקון הרכב בתקופת האחריות;
{{ח:תת|(ג)}} לעניין טיפול בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצרתו של היצרן המיובא לישראל – למסור ליבואן באופן מיידי מידע על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בייצור של רכב מתוצרתו המיובא לישראל וכן הוראות טכניות לתיקונה, לספק ליבואן מוצרי תעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בעלות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתתתת|(2)}} היצרן מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
{{ח:תתתת|(ה)}} לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית, הדרכה וציוד לתיקון הרכב ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
{{ח:תתת|(4)}} הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
{{ח:תתתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לתקופה כאמור בפסקה (3)(א);
{{ח:תתתת|(ב)}} לטפל בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, לפי אחריות בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי פסקה (3)(ב);
{{ח:תתתת|(ג)}} לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ג), ולפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|42|רישיון יבואן עקיף|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לא חל לעניין רכב מסוג מכונה ניידת מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן עקיף מאת המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא התקשר עם סוכן מורשה בהסכם למכירת רכב, באחת מהדרכים המפורטות להלן, לתקופה שלא תפחת משנה, ובלבד שהסוכן המורשה התקשר עם יצרן הרכב במדינת חוץ לפחות לתקופה האמורה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם בכתב, ואם הוא סוכן משני – ההסכם הוא לייבוא רכב מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם בדרך ובתנאים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, ובלבד שההסכם הוא למכירת רכב מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא המציא כתב התחייבות מאת סוכן מורשה –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתת לרכב את האחריות שנתן יצרן הרכב;
{{ח:תתתת|(ב)}} להודיע ליבואן באופן מיידי על כל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהוא מכר לו, ולעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – גם למסור ליבואן הוראות טכניות לתיקון התקלה, לספק לו את מוצרי התעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בכל עלויות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה, אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מנסיבות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתתתת|(2)}} הסוכן המורשה מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית וציוד לתיקון ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
{{ח:תתת|(4)}} הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
{{ח:תתתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום מכירת הרכב ללקוח, או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לתת אחריות לרכב שייבא כאמור בפסקה (3)(א), בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי אותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהסוכן המורשה מכר לו, בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ב), ולפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב שהוא מייבא ולכך שיש יבואן ישיר המייבא את תוצר הרכב שמבקש הרישיון מעוניין לייבא.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים לעניין היקף פעילותו בשיווק רכב של סוכן ראשי, וכן תקופות קצרות יותר מהתקופות הקבועות בהגדרה ”סוכן ראשי“;
{{ח:תתת|(2)}} דרך אחרת לעריכת הסכם בין סוכן משני לסוכן ראשי ותנאים לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|43|פטור מהתנאים לקבלת רישיון יבואן ישיר או יבואן עקיף}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי מבקש או סוג של מבקשים יהיו זכאים לקבל רישיון יבואן ישיר או רישיון יבואן עקיף, אף אם לא מתקיים בהם תנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} {{ח:פנימי|סעיף 42|או 42}} כפי שקבע, אם מצא כי התנאי אינו מתאים בנסיבות העניין, ובלבד שקבע הוראות לשם שמירה על הבטיחות ועל האיתנות הפיננסית ולשם הבטחת רמת השירות ללקוחות, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין; פטור מקיום התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(א)(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 42|או 42(א)(6)}} ייקבע לאחר התייעצות עם שר האוצר.

{{ח:סעיף|44|רישיון יבואן זעיר|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן זעיר מאת המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא התקשר בהסכם בכתב עם מוכר הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן זעיר רשאי לייבא עד 20 {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 19.8.2025, 60)}} כלי רכב בשנה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לסרב לתת רישיון לפי סעיף זה, אף אם התקיימו במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לעקוף את המגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|45|קידום התחרות וצמצום הריכוזיות בענף ייבוא הרכב}}
{{ח:ת}} על מתן רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}}, קביעת תנאים בו או חידושו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק ב׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|46|בירור תלונות לגבי יבואנים מסחריים}}
{{ח:ת}} המנהל יברר תלונות שהגישו לקוחות של בעלי רישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} על פעילותם של בעלי הרישיונות, בין השאר בהתאם להמלצת המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: חובות יבואן מסחרי}}

{{ח:סעיף|47|שירותי תחזוקה|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר ייתן שירותי תחזוקה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(5)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן עקיף ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(5)}}.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן זעיר ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|48|הספקת מוצרי תעבורה|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר יספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(א)(3)(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן עקיף יספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(א)(4)(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שהם מייבאים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה; ואולם יבואן ישיר רשאי לספק מוצר תעבורה לרכב מדגם שהוא לא מייבא, בתוך 14 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו בשל עיכוב בהספקה של מוצר תעבורה, שאינו עולה על 45 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה, ובלבד שהיבואן הישיר או היבואן העקיף הוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק ללקוח מוצר תעבורה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן ונקט את כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור סביר שממנו ניתן להשיגו באותה העת, וכי לא היתה לו שליטה על העיכוב בהספקה.

{{ח:סעיף|49|מתן אחריות לרכב מיובא|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא ולא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב שהוא מייבא ויממש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן עקיף ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, לכל רכב שהוא מייבא, שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתנה יבואן ישיר או יבואן עקיף את תוקפה של האחריות שנתן לפי סעיף זה בכך שהרכב יטופל במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מסוים; הוראה זו לא תחול על שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות, שהיבואן או מי מטעמו נושא בתשלום בעדם בשיעור של תשעים אחוזים לפחות; השר רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין זה.

{{ח:סעיף|50|תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר יטפל במוסכי השירות שלו בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, ולא ידרוש מבעל הרכב תשלום כלשהו בעד הטיפול, למעט עלויות נלוות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} אם הרכב יובא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:תת|(ב)}} נודע ליבואן ישיר, בין בהודעה של יצרן הרכב ובין בדרך אחרת, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מתוצר שהוא מייבא –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית למנהל ולמוסכי השירות של היבואן;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה נוגעת אליהם, יזמין אותם למוסכי השירות שלו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה בהתאם להוראות היצרן, והכול בלא תשלום.
{{ח:תת|(ג)}} הודיע יבואן ישיר למנהל על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בדגם רכב מתוצר שהוא מייבא, יודיע על כך המנהל לכל יבואן עקיף, יבואן זעיר ומייבא רכב בייבוא אישי, שייבאו רכב מדגם כאמור, וכן יפנה מייבא רכב בייבוא אישי למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(לא חל לעניין רכב מסוג מכונה ניידת מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת}} נודע ליבואן עקיף, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מדגם שהוא מייבא –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויזמין אותם למוסכי השירות של יבואן ישיר לשם טיפול בתקלה לפי סעיף קטן (ב)(3); ואולם הוכיח היבואן למנהל כי הוא בעל יכולת מקצועית, ציוד ומוצרי תעבורה הנדרשים לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה ברכב שהוא ייבא, רשאי הוא לטפל בתקלה במוסכי השירות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רכב שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה למנהל ולכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויפנה אותם לקבלת שירות לשם טיפול בתקלה.
{{ח:תת|(ה)}} נודע ליבואן זעיר, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב שהוא מייבא, יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, ויפנה את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא, ובכלל זה הוראות לעניין חובות דיווח למנהל שיחולו על יבואנים מסחריים ולעניין הודעות שיימסרו למוסכים ולבעלי כלי הרכב שהתקלה כאמור נוגעת אליהם.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה לעניין פרסום הודעות לציבור ולבעלי כלי רכב שתקלת בטיחות סדרתית נוגעת אליהם יותקנו באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|51|מידע לעניין דגמי רכב שיובאו לישראל}}
{{ח:ת}} המנהל יעביר ליבואן ישיר, אחת לשישה חודשים לפחות, את מספרי השלדה של כלי רכב מתוצר שהוא מייבא שיובאו לישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שעל המנהל להעביר ליבואן ישיר לעניין כלי רכב מתוצר כאמור וכן את אופן הדיווח.

{{ח:סעיף|52|תשלום בעד עלויות נלוות}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”יבואן אחר“ – יבואן עקיף, יבואן זעיר או מייבא רכב בייבוא אישי, שייבא את הרכב שניתן לו השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מתן השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50(א)}}, רשאי יבואן ישיר לדרוש מיבואן אחר תשלום סביר בעד עלויות נלוות, אם ישנן, שאינן מכוסות בהתחייבויות יצרן הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(3)(ב) ו־(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום לפי סעיף קטן (ב), רשאי המנהל, באישור עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיכו לכך, להורות על התשלום שישלם היבואן האחר ליבואן הישיר בעד העלויות הנלוות, בהתבסס על העלות ועל הצמדת התשלום למדד המחירים לצרכן, לפי העניין, וכן רשאי הוא לתת כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, לרבות בדבר תשלומים חלקיים; הורה המנהל על תשלום כאמור, יורה גם על מועד התשלום.
{{ח:תתת|(2)}} הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ־60 ימים מיום שהמחלוקת הובאה לפני המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום בעד עלויות נלוות כדי למנוע או לעכב את מתן השירות בידי יבואן ישיר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי החישוב של התשלום לפי סעיף זה ומרכיביו, ובדבר דרכי הצמדת התשלום האמור.

{{ח:סעיף|53|הגבלה על בעלות של יבואן מסחרי במוסך שירות}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן מסחרי יחויב להקים יותר ממוסך שירות אחד המטפל בתוצר רכב שהוא מייבא או להתקשר עם יותר ממוסך אחד כאמור כדי שישמש מוסך שירות שלו, בנפה מסוימת, ובלבד שבאותה נפה לא יהיה בבעלותו או בבעלות תאגיד שהוא בעל שליטה בו יותר ממוסך אחד כאמור או יותר מכמה מוסכים כפי שקבע השר; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע גם נסיבות למתן פטור ליבואן מסחרי מחובתו כאמור; בסעיף זה, ”נפה“ – נפה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.

{{ח:סעיף|54|איסור התערבות}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן מסחרי לא יכתיב למוסך ולא ינחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש המוסך מוצרי תעבורה, למעט לעניין שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ג)}} או במסגרת תיקון תקלת בטיחות סדרתית.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מסחרי לא יתערב בייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר, לא יסכל ייבוא רכב כאמור ולא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר או חידושו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מיבואן מסחרי למסור מידע למנהל לעניין זכאותו של מבקש לקבל רישיון או לחדשו כאמור.

{{ח:סעיף|55|מסירת מידע ללקוח}}
{{ח:ת}} יבואן מסחרי ימסור ללקוח שקנה ממנו רכב, לפני חתימת העסקה לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שנגרם לרכב;
{{ח:תת|(2)}} מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
{{ח:תת|(3)}} שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
{{ח:תת|(4)}} תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן:
{{ח:תת|(5)}} תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

{{ח:סעיף|56|חובות דיווח של יבואן מסחרי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף ימסרו למנהל דיווח בכתב על עניינים אלה, במועדים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לתיקון הרכב שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם – בלא דיחוי לאחר שהוראות כאמור הובאו לידיעת היבואן;
{{ח:תתת|(2)}} מועד סיום התקשרותם עם יצרן הרכב במדינת חוץ או עם סוכן מורשה, לפי העניין, וכן מועד סיום התקשרות של יצרן הרכב עם סוכן ראשי או מועד סיום ההסמכה שנתן סוכן ראשי לסוכן משני לפי ההסכם בין הסוכנים – בלא דיחוי לאחר שנודע ליבואנים על מועד כאמור, או שישה חודשים לפני אותו מועד, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מסחרי –
{{ח:תתת|(1)}} ימסור למנהל, לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה, או – אם המנהל אישר לו זאת – לא יאוחר מ־31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה וכי הוא עומד בעקרון עסק חי;
{{ח:תתת|(2)}} ידווח למנהל על כל אירוע שעלול, לדעת רואה חשבון, להביא לירידה בהון העצמי הנדרש ממנו לפי חוק זה או לפגיעה בעקרון עסק חי; חלה ירידה בהון העצמי כאמור, רשאי המנהל לאפשר לו להשלים את ההון העצמי המזערי הנדרש בתוך 30 ימי עבודה ממועד הדיווח, או להעמיד ערבות בנקאית או ערבות ממבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, בגובה ההון העצמי הנדרש עד להשלמת ההון העצמי; דיווח לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים לאחר המועד שבו נודע ליבואן על אירוע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו גם על יבואן זעיר בשינוי זה: במקום ”שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם“ יקראו ”שהגורם שממנו רכש את הרכב הביא לידיעתו“.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות דיווח החלות על יבואן מסחרי לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|56א|חובת דיווח של יבואן ישיר לעניין העדפה בשיעור המכס – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם מתן העדפה בשיעור המכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים|פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}} לעניין ייבוא רכב, בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכמי סחר בין־לאומיים שישראל צד להם, יעביר יבואן ישיר למנהל המכס, אחת לשישה חודשים, את הפרטים שלהלן לעניין כלי רכב שהוא ייבא בששת החודשים שקדמו למועד הדיווח וניתנה לגביהם העדפה בשיעור המכס:
{{ח:תתת|(1)}} שם יצרן הרכב במדינת חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} קוד היצרן של דגם הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} מדינת הייצור של הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} לשם אכיפת הוראות סעיף קטן (א), מנהל המכס ימסור למנהל מידע בדבר יבואנים ישירים שלא מסרו פרטים לפי הוראות אותו סעיף קטן או שמסרו פרטים חלקיים; המידע יימסר בסמוך לאחר המועד שבו על יבואן ישיר למסור פרטים לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן מיום י״ג בתמוז התשפ״ג (2 ביולי 2023) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו לראשונה עד ליום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023).
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על ארבע שנים.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מנהל המכס“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף|57|שמירת מסמכים בידי יבואן עקיף}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן עקיף ישמור מסמכים לעניין כלי רכב שהוא מייבא, לרבות חשבוניות ותעודות משלוח, שניתן להשיגם במאמץ סביר, המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב, בין אם נרשמה ובין אם לאו, עד לגורם שרכש את הרכב מיצרן הרכב במדינת חוץ, וכוללים פרטים המאפשרים את זיהוי הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה של חמש שנים לפחות מהמועד שבו הרכב המיובא הגיע לישראל; שמירת מסמכים כאמור יכול שתהיה באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שתובטח מהימנות המידע שנשמר ויינקטו אמצעי הגנה עליו מפני חדירה שלא כדין.
{{ח:תת|(ג)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן עקיף יחויב לשמור מסמכים המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב רק עד לגורם שעל שמו נרשם הרכב במדינת חוץ, ואם לא נרשם – עד לגורם אחר שממנו נרכש הרכב כפי שיקבע השר כאמור; לא נמסרה עמדת שר האוצר לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף קטן זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} יבואן עקיף ימסור למנהל, לפי דרישתו, מסמכים ששמר לפי סעיף זה, לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסרה לו הדרישה לקבלם; המנהל רשאי למסור מסמכים שקיבל כאמור למנהל המכס כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף|58|תנאים להתקשרות עם מוסך שירות של יבואן ופרסום רשימת מוסכי השירות}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן מסחרי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התנאים להתקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים כאמור ולעניין פרסומם, וכן נסיבות מיוחדות שבהן יחולו הוראות שיקבע לגבי אופן ביטול ההתקשרות האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מסחרי יפרסם רשימה מעודכנת של מוסכי השירות שלו, במקום מכירת הרכב וכן באתר האינטרנט שלו, שבה יפורטו תוצרי הרכב או דגמי הרכב שבהם מורשה לטפל כל אחד ממוסכי השירות שלו, וימסור אותה לקונה לא יאוחר ממועד מסירת הרכב; היבואן ידווח למנהל על כל שינוי ברשימת מוסכי השירות שלו, ויודיע לו באופן מיידי על מסירת הודעת ביטול הסכם עם מוסך השירות שלו.

{{ח:סעיף|59|התקשרות בין יבואן מסחרי ומוסך שירות של יבואן}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתנה יבואן מסחרי את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן בתנאי מהתנאים המפורטים להלן, לא יכתיב למוסך שירות או ינחה אותו בעניינים האמורים, לא ידרוש ממנו דיווח לגביהם, ולא יעשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם כדי לברר את נתוני פעילות המוסכים באותם עניינים:
{{ח:תתת|(1)}} תיקון רכב במוצר תעבורה מסוים או בסוג מסוים של מוצר תעבורה, בלי להציע ללקוח מוצר תעבורה מתאים אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}};
{{ח:תתת|(2)}} מתן שירות לכלי רכב שיובאו על ידי היבואן בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר מוצר תעבורה או מחיר השירות לרכב שהמוסך נותן; אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מיבואן מסחרי להציע למוסך מחיר מרבי למוצרי תעבורה או לשירות ברכב כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין מוצרי תעבורה ושירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ג)}}, כחלק מתיקון תקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}

{{ח:סעיף|60|מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|בסימן זה}} – המועצה), וחבריה הם כמפורט להלן, ובלבד ששניים מהם לפחות יהיו נשים:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עובדים של המשרד, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני עובדים של מעבדה מוסמכת לרכב שהם בעלי מומחיות בתחום הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגי ציבור, שאחד מהם יהיה נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

{{ח:סעיף|61|תפקידי המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}
{{ח:ת}} תפקידי המועצה הם:
{{ח:תת|(1)}} לייעץ למנהל בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} סירוב לתת רישיון יבואן מסחרי, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}};
{{ח:תתת|(ב)}} חובות משווק רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77 עד 87}};
{{ח:תת|(2)}} להמליץ למנהל בעניין דרכי הטיפול בתלונות שהגישו לקוחות של יבואנים מסחריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, בכל הנוגע לקיום הוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|62|סייגים למינוי}}
{{ח:ת}} לא ימונה לחבר מועצה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

{{ח:סעיף|63|הפסקת כהונה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בו תנאי למינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(א)}}, ולגבי נציג ציבור – אם התמנה להיות עובד המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} השר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הורשע בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקיים בו הסייג האמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משלוש ישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת;
{{ח:תתתת|(ה)}} התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה התמנה אותו חבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, ליתרת תקופת כהונתו.

{{ח:סעיף|64|ניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה ולא יכהן כחבר מועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר מועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} התברר לחבר מועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה.

{{ח:סעיף|65|החלת דינים}}
{{ח:ת}} חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, לאחר תום תקופת כהונתם במועצה;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

{{ח:סעיף|66|תוקף פעולות}}
{{ח:ת}} קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינוי או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.

{{ח:סעיף|67|סדרי דיון}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן וסדר יומן.
{{ח:תת|(ב)}} המלצות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות, ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 60|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 60(א)}}; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית להזמין לישיבותיה הנוגעות למילוי תפקידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(1)(ב)}} את נציגי היבואנים, ובלבד שיוזמנו נציגים של כל סוגי בעלי רישיון יבואן מסחרי.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: עיסוק בתיווך בייבוא אישי}}

{{ח:סעיף|68|רישיון לתיווך בייבוא אישי}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לתיווך בייבוא אישי:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה ולא הוכרז פושט רגל, או שהוא מועסק על ידי תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לתיווך בייבוא אישי המועסק על ידי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(1), לא יהיה רשאי לעסוק בתיווך כאמור אלא במסגרת עבודתו בתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע את סדרי הבחינות לקבלת רישיון לפי סעיף זה, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|69|מתווך בייבוא אישי – חובת נאמנות והגינות}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי ינהג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת כלפי לקוחותיו.

{{ח:סעיף|70|הסכם תיווך עם מייבא רכב בייבוא אישי}}
{{ח:תת|(א)}} מתווך בייבוא אישי יתקשר בהסכם תיווך בכתב עם מייבא רכב בייבוא אישי, שיכלול פרטים אלה: סוג הרכב, תיאור הרכב, תוספות לדגם הרכב ומחירן, ככל שישנן, שנת הייצור של הרכב, מוסך למתן שירותי תחזוקה לרכב בישראל ובלבד שהוא מוסך בעל רישיון לפי חוק זה, תקופת האחריות והיקפה, אם ניתנה אחריות לרכב, מועד הספקת הרכב, חובות המתווך כלפי המייבא, המחיר הכולל של הרכב, מחיר הרכב במדינה שממנה הוא מיובא, דמי התיווך, פרטי המתווך ומספר רישיונו, וכן אומדן לגבי סך כל תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, לאחר שנקט את כל האמצעים הנדרשים, הסבירים בנסיבות העניין, לקבלת המידע בעניין זה מהגורם המוסמך לכך; בסעיף קטן זה, ”מחיר כולל“ – לרבות דמי משלוח והובלה, ולמעט תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, ובכלל זה מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא הרכב העתק של הסכם התיווך עם חתימת ההסכם.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שמתווך בייבוא אישי חייב לכלול בהסכם לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|71|תנאים לעניין תיווך בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי לא יתווך בייבוא רכב שלא מתקיימים לגביו או לגבי מייבא הרכב בייבוא אישי התנאים למתן רישיון ייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} או אם הרכב נמצא כבר בנמל בישראל או במחסן רשוי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף|72|מסירת מידע למייבא רכב}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא רכב בייבוא אישי, לפני חתימת ההסכם לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב שהוא תיווך בייבואו, בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר הבעלים הקודמים של הרכב, לרבות בעל הרכב שממנו נרכש הרכב, וסוג פעילותם אם ישנו, ובכלל זה אם מדובר בתאגיד שעיסוקו החכרת רכב או השכרתו;
{{ח:תת|(2)}} הגורם שממנו נרכש הרכב ומענו, אם אינו הבעלים של הרכב כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
{{ח:תת|(4)}} שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
{{ח:תת|(5)}} מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שנגרם לרכב;
{{ח:תת|(6)}} תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן;
{{ח:תת|(7)}} תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

{{ח:סעיף|73|הגבלות לעניין הסכם לרכישת רכב}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי, לרבות תאגיד שבבעלותו או תאגיד שבו מועסק מתווך כאמור, לא יהיה צד להסכם לרכישת רכב, במישרין או בעקיפין, בין מייבא הרכב בייבוא אישי למוכר הרכב במדינת החוץ.

{{ח:סעיף|74|תשלום בעד תיווך בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי לא יקבל ממייבא רכב בייבוא אישי תשלום בעד התיווך, בכסף או בשווה כסף, בסכום העולה על הסכום שנקבע לכך בהסכם התיווך.

{{ח:סעיף|75|איסור שיווק רכב על ידי מתווך בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי לא ישווק רכב ולא יפרסמו למכירה, למעט רכב הרשום על שמו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|76|הוראות לעניין חובות מתווך ומייבא רכב בייבוא אישי}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על מתווך בייבוא אישי, נוסף על החובות הקבועות בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} כדי לגרוע מחובות מייבא רכב בייבוא אישי.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: חובות משווק רכב}}

{{ח:סעיף|77|מכירה ושיווק של רכב מיובא}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם רכב שיובא לישראל על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, ולא ישווק אותו, אלא אם כן הוא משווק רכב.

{{ח:סעיף|78|מכירת רכב שלא כדין}}
{{ח:ת}} משווק רכב לא ימכור רכב שאינו עומד בהוראות כל דין לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|79|מידע בטיחותי לגבי רכב}}
{{ח:ת}} משווק רכב יכלול בפרסומת לרכב שהוא משווק מידע לגבי רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, ויציג במקום עסקו, באופן בולט לעין, הודעה הכוללת מידע כאמור; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין רמת האבזור הבטיחותי שיש לכלול בפרסומת, דרך הצגת הודעה כאמור, גודלה ומאפייניה; בסעיף זה, ”פרסומת“ – פרסומת בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים חזותיים, המיועדת או הזמינה לציבור.

{{ח:סעיף|80|מסירת מידע וציוד בנוגע לטיפול ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, ימסור, לבקשת בעל רישיון להפעלת מוסך או להפעלת מוסך מומחה, מוסד לימוד או גורם אחר שקבע השר (בסעיף זה – גורם מטפל), מידע שהעביר לו יצרן הרכב במדינת חוץ או סוכן מורשה, הנדרש לשם טיפול ותחזוקה ברכב מתוצר שמשווק הרכב מייבא או מייצר, לרבות מידע טכני ומידע על ציוד והכשרת בעלי מקצוע; לעניין זה, ”מוסד לימוד“ – מוסד לימוד שהוכר על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לעניין הכשרה מקצועית בתחומי טיפול ותחזוקה בכלי רכב.
{{ח:תת|(ב)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, יאפשר לגורם מטפל המבקש זאת לקבל את כל המידע הטכני, ההדרכה, הציוד וכלים אחרים, ובכלל זה תוכנה, הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, שקיבל מיצרן הרכב במדינת חוץ או מסוכן מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי –
{{ח:תתת|(1)}} למנוע ממשווק רכב לדרוש תשלום סביר בעד השירות שייתן לפי סעיפים קטנים (א) או (ב); על תשלום כאמור יחולו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} להטיל על משווק רכב אחריות לגבי השימוש שנעשה במידע שמסר לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} לגרוע מזכות היוצרים לפי כל דין לגבי המידע והציוד, אם ישנה.

{{ח:סעיף|81|הבטחת כספי הקונה|תיקון: [י״פ הודעות], תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב המוכר רכב שמחירו עולה על 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,610 ש״ח)}} או על סכום שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), לא יקבל מהקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, אלא אם כן מסר את הרכב לקונה או רשם אותו על שם הקונה, ואם לא עשה כן – יידע את הקונה, טרם ההתקשרות בעסקה, על זכותו לקבל ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} לפי הוראות סעיף זה; לעניין סעיף זה, יראו כתשלום בעד הרכב גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום על חשבון מחיר הרכב שמשלם צד שלישי מטעמו של הקונה;
{{ח:תתת|(2)}} מכירת רכב אחר בבעלות הקונה למשווק הרכב, במסגרת ההתקשרות לרכישת רכב חדש שנערכה בין משווק הרכב לקונה.
{{ח:תת|(ב)}} משווק רכב יודיע לקונה, בעת שהוא מיידע אותו על זכותו לקבל ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} כאמור בסעיף קטן (א), כי הוא רשאי לדרוש ממנו החזר בסכום שיודיע לקונה, שלא יעלה על מחצית מההוצאות שישלם משווק הרכב וכרוכות במתן הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר (בסעיף זה – החזר), ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על שני אחוזים לשנה מהסכום המובטח בערבות האמורה באופן יחסי לתקופת הערבות.
{{ח:תת|(ג)}} ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} לפי סעיף קטן (א) תהיה להבטחת החזרתו של כל תשלום ששילם הקונה או מי מטעמו, למשווק הרכב, על חשבון מחיר הרכב, במקרה שמשווק הרכב לא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת ברכב כפי שהוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הרכב או אם ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו למינוי כונס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את החזקה ברכב, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש הקונה לקבל ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} לפי הוראות סעיף זה, ימסור לו המשווק ערבות כאמור; ויתר הקונה על זכותו לקבל ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, יאשר בחתימתו שהוא מוותר על קבלתה, ובלבד שמשווק הרכב יידע אותו על זכותו לקבלה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} תוחזר למשווק הרכב במועד מסירת הרכב לקונה וכתנאי למסירת הרכב או כנגד השבת הסכום ששילם הקונה למשווק הרכב; במועד החזרת הערבות ישלם הקונה למשווק הרכב את ההחזר, ואם היה גובה ההחזר נמוך מ־125 שקלים חדשים או מסכום אחר שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), רשאי משווק הרכב לדרוש מהקונה החזר בסכום שלא יפחת מהסכום האמור.
{{ח:תת|(ו)}} הצדדים להסכם לרכישת רכב אינם רשאים להתנות על הוראות לפי סעיף זה אלא לטובת הקונה.
{{ח:תת|(ז)}} מחיר הרכב הנקוב בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} השר, באישור הוועדה, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לשנות את מחיר הרכב כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} לשנות את סכום ההחזר לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע את נוסח הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר)}} ואת דרכי מסירתה וקבלתה.

{{ח:סעיף|82|תיאור רכב על ידי משווק רכב}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב יתאר תיאור מלא ונכון של רכב שהוא משווק.
{{ח:תת|(ב)}} יראו משווק רכב כאילו מילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי הפרטים שמסר בתיאור הרכב זהים לפרטים שמסר יצרן הרכב.

{{ח:סעיף|83|מתן מידע לקונה}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב ימסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה העברית ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה לרכב מטעמו; ואולם יבואן ישיר או יבואן עקיף שייבא עד עשרים כלי רכב מדגם מסוים או יבואן זעיר, רשאי למסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה האנגלית במקום בשפה העברית.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין תמצית הוראות שימוש ברכב שימסור משווק רכב לקונה, שתכלול הוראות בסיסיות לגבי הפעלה ובטיחות, בשפות שיקבע.

{{ח:סעיף|84|הסכם בכתב לרכישת רכב}}
{{ח:ת}} משווק רכב יתקשר עם הקונה בהסכם בכתב למכירת רכב, שיכלול את כל אלה: מפרט טכני של הרכב, מקום ייצור הרכב – אם הוא יבואן מסחרי, מחיר הרכב, תנאי מכירת הרכב ומועד הספקתו, ואם ניתנת אחריות לרכב מטעם יצרן הרכב או סוכן מורשה – תקופת האחריות והיקפה; העתק מההסכם יימסר לקונה עם חתימתו.

{{ח:סעיף|85|רישום הרכב}}
{{ח:ת}} משווק רכב ירשום את הרכב על שם הקונה בטרם מסירת החזקה בו לקונה.

{{ח:סעיף|86|חובת מתן תעודת אחריות לרכב}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב לא ימכור רכב בלי למסור לידי הקונה תעודת אחריות לרכב ולחלקיו בשפה העברית, אם ניתנה אחריות לרכב על ידי יצרן הרכב או סוכן מורשה.
{{ח:תת|(ב)}} משווק רכב המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות שנתן יצרן הרכב או סוכן מורשה, יפרט את תנאיה, ואם היא כרוכה בתשלום – יציג את מחירה בנפרד ממחיר הרכב, ולא יתנה את רכישת הרכב ברכישת אחריות נוספת כאמור.

{{ח:סעיף|87|נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה}}
{{ח:ת}} משווק רכב ידווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו לקונה, ובכלל זה נזק שתוקן; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סוג הנזק שעליו נדרש לדווח ולעניין אופן הדיווח לקונה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סחר ברכב}}

{{ח:סעיף|88|{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} – הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, ”רכב מיבואן“ – רכב שנרכש מיבואן ישיר או מיבואן עקיף לשם מכירתו דרך עיסוק ונרשם בישראל לראשונה על שם הקונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, ובלבד שמתקיימים בו התנאים לייבוא רכב על ידי יבואן כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(5) או (6)}}.

{{ח:סעיף|89|רישיון סוחר ברכב מיבואן}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון סוחר ברכב מיבואן:
{{ח:תת|(1)}} הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב, ולגבי מי שהחזיק ברישיון לפי סעיף זה בשנה קודמת – גם בהתאם למספר כלי הרכב שמכר באותה שנה.

{{ח:סעיף|90|החלת חובות על סוחר ברכב מיבואן}}
{{ח:ת}} על סוחר ברכב מיבואן יחולו החובות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיפים 81 עד 87}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|91|חובת דיווח בנושא הון עצמי}}
{{ח:תת|(א)}} סוחר ברכב מיבואן יגיש למנהל, עד ל־31 ביולי בכל שנה, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה הקודמת, כפי שקבע השר, ולפיו יש לו הון עצמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} פחת ההון העצמי של סוחר ברכב מיבואן מההון העצמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(3)}}, ידווח על כך למנהל בכתב בתוך שבעה ימים.

{{ח:סעיף|92|רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק:
{{ח:תת|(1)}} הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} תנאים נוספים ככל שקבע השר, באישור הוועדה.

{{ח:סעיף|93|החלת חובות על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן}}
{{ח:תת|(א)}} על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן יחולו החובות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיפים 82}} {{ח:פנימי|סעיף 87|ו־87}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות)|חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס״ח–2008}}, והכול בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן ירשום את הרכב על שם הקונה, בהקדם האפשרי לאחר מסירתו ולא יאוחר מתום שישה ימי עבודה מהמועד האמור.

{{ח:סעיף|94|חובת הצבת שילוט}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} יציב שלט בולט לעין במקום המכירה, שיכלול את שמו ואת מספר רישיונו.

{{ח:סעיף|95|איסור הסעה או הובלת מטען בתמורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לא יסיע נוסעים בתמורה בכלי רכב שבהם הוא סוחר ולא יוביל מטען בתמורה בכלי רכב כאמור, ולא יתיר לאחר לעשות כן.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: מוצרי תעבורה}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|96|{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} – הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, ”מוצר תעבורה“ –
{{ח:תת|(1)}} לעניין ייצור – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין ייבוא – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}};
{{ח:תת|(3)}} לעניין סחר – מוצר תעבורה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, למעט מוצר או סוג מוצר שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ייצור מוצרי תעבורה}}

{{ח:סעיף|97|קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}}}}
{{ח:ת}} השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה המיועדים לשיווק בישראל בלבד, שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} יחולו עליהם, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור ומכונה ניידת ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות)|אותה פקודה}}; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|98|רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון לייצור מוצרי תעבורה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עוסק מורשה, או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום וציוד המתאימים לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר ולאחסונם;
{{ח:תת|(3)}} לרשותו אדם הממונה על תהליכי הייצור במפעל הייצור שהוא בעל השכלה, ידע וניסיון בתחום מוצרי התעבורה, כפי שקבע השר;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(4)}} הוא הציג הסכם עם מעבדה מוסמכת לרכב, לתקופת הרישיון לפחות, לשם פיקוח על ייצור מוצרי התעבורה במפעל הייצור לפי הסדרי פיקוח שקבע השר, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(5)}} הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים הולמים, להבטחת איכות ולבקרת איכות על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו.

{{ח:סעיף|99|חובת קבלת אישור לייצור דגם מוצר תעבורה}}
{{ח:ת}} לא ייצר אדם מוצר תעבורה, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם מוצר התעבורה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|100|אישור לייצור דגם מוצר תעבורה במפעל ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם מוצר תעבורה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הציג למנהל אישור ממעבדה מאושרת כי האב־טיפוס של מוצר התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור עומד בדרישות תקן רשמי, ואם אין לגבי המוצר תקן רשמי – הציג למנהל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור ממעבדה מוסמכת לרכב כי האב־טיפוס עומד בדרישות תקינה שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על דרישות תקינה אירופית או דרישות תקינה אמריקאית; דרישות התקינה שיקבע השר יהיו ברמת בטיחות שוות ערך לדרישות התקינה הזרות כאמור ולא ייקבעו בהן דרישות מחמירות מדרישות התקינה הזרות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – אישור ממעבדה מוכרת אירופית או מעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות התקינה האירופית, או בתקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות שנקבעה בדרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה פועלים לפי התקן כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – אישור ממעבדה מוכרת אמריקאית על עמידה בדרישות התקינה האמריקאית;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ואינו תקן רשמי – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו באותו תקן;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תתתת|(ה)}} לעניין מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות איכות ובטיחות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על מפרט שאישר מכון התקנים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא הציג תכנית שאישרה מעבדה מוסמכת לרכב, לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יציין ברישיון לפי סעיף זה את דגם מוצר התעבורה שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

{{ח:סעיף|101|ציוד, מיתקנים והסדרי פיקוח}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יחזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור ויפעל בהתאם להסדרי פיקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(4) ו־(5)}}.

{{ח:סעיף|102|ליקוי בטיחותי בייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} גילה בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה כי יש פגם סדרתי במוצר תעבורה שייצר וכי עלולה להיות לפגם השפעה על בטיחות הרכב שבו מותקן המוצר או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי) –
{{ח:תת|(1)}} יפרסם הודעה בעניין, בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תת|(2)}} יזמין אליו את כל מי שקיבל ממנו את מוצר התעבורה, זולת אם יש קושי ממשי באיתורו, לשם טיפול בליקוי הבטיחותי, ואם לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – לשם החלפתו, והכול בלא תשלום.

{{ח:סעיף|103|חובת סימון מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה, על גבי מוצר התעבורה שהוא מייצר או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, את מספרו הקטלוגי של המוצר ואת דרישות התקינה שלפיהן יוצר.

{{ח:סעיף|104|תיאור מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא מייצר.

{{ח:סעיף|105|מוצר תעבורה שלא יוצר לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־&lt;wbr&gt;טיפוס}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה, אלא אם כן המוצר יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של מוצר התעבורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100(א)(2) ו־(3)}} שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה להפסיק את הייצור של דגם מוצר תעבורה שיוצר בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עד למילוי תנאים שיורה המנהל לבעל הרישיון, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר מוצר תעבורה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), להזמין אליו את כל מי שהוא העביר לו את החזקה במוצר התעבורה הנוגע בדבר לשם תיקון המוצר והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|106|ייצור מוצר תעבורה במפעל ייצור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה אלא במפעל הייצור שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(2)}}.

{{ח:סעיף|107|אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה ייתן למוצר תעבורה שהוא מייצר אחריות שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים, מיום התקנת המוצר ברכב, ואם לא נדרשת התקנה כאמור – מיום מסירתו ללקוח, והכול לפי המוקדם מביניהם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה או את מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור – תחול התקופה הארוכה יותר.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: ייבוא מוצרי תעבורה}}

{{ח:סעיף|108|קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳}}}}
{{ח:ת}} השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}} יחולו עליהם, לרבות לפי ייעוד מוצר התעבורה או מטרת השימוש בו, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור שאינו מסוג טרקטורון משא, טרקטורון או רכב שטח, ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|אותה פקודה}}; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|109|ייבוא דגם מוצר תעבורה}}
{{ח:תת|(א)}} אדם זכאי לייבא דגם מוצר תעבורה אם הוא בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ודגם מוצר התעבורה שהוא מבקש לייבא עומד בדרישות תקן רשמי, לפי אישור ממעבדה מאושרת, ואם אין לגבי הדגם תקן רשמי – בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין דגם שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – דרישות תקינה כאמור, או דרישות תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות לפי דרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה
{{ח:תתת|(2)}} פועלים לפי התקן כאמור;
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – דרישות תקינה כאמור, וכן ימסור המבקש הצהרה בכתב כי הדגם משווק בארצות–הברית שמונה חודשים לפחות במועד הגשת הבקשה, וכי לא פורסמה לגביו באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות הפדרלי של ארצות הברית (NHSTA) הודעת החזרה מהשוק (Recall) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, או הודעה בדבר חקירה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום הודעות כאמור ובדיקתן, ובכלל זה דרכים נוספות או חלופיות לפרסום או לבדיקה כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (א), לעניין דגם מוצר תעבורה כאמור באותה פסקת משנה המיוצר מחוץ לארצות הברית ואינו מיובא ממנה, על המייבא להוכיח כי המוצר יוצר במפעל שבו הייצור הסדרתי של אותו מוצר תואם לאב־טיפוס של המוצר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שסומן עליו או על גבי אריזתו כי יש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית – דרישות התקינה האירופית;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שאינו תקן רשמי, שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה – דרישות תקן כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה או תקנים כאמור בפסקאות (1) עד (4) – דרישות איכות ובטיחות שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – דרישות התקינה האמורות, ובלבד שהשר, באישור הוועדה, קבע דגמים של מוצרי תעבורה שיש לגביהם דרישות תקינה קנדית, שיהיה ניתן לייבאם אם הם עומדים באותן דרישות תקינה ואת דרכי הוכחתן; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}} יחולו על דגמי מוצרי התעבורה האמורים, בהתאמות ובשינויים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הוכחת עמידתו של דגם מוצר תעבורה בדרישות כאמור בסעיף קטן (א) תהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין דגם מוצר תעבורה מקורי – באמצעות סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, שקבע כדין יצרן הרכב, המזהה את היצרן, או באמצעות הצגת אישור מיצרן הרכב, או תעודה ממעבדה מוכרת אירופית, ממעבדה מוכרת אמריקאית או ממעבדה מוסמכת לרכב, בדבר עמידתו של הדגם בדרישות המפרט של יצרן הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אירופית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב שהוסמכה לעניין זה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא מיובא מארצות הברית – באמצעות אחת מאלה: הצהרת יצרן מוצר התעבורה, תעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא לא מיובא מארצות הברית – באמצעות תעודה מאחת מאלה: מעבדה מוכרת אירופית, מעבדה מוכרת אמריקאית או מעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שסומן עליו לפי דרישות תקינה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקן ישראלי שאינו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(8)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שנקבעו לגביו דרישות איכות ובטיחות לפי סעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב או בדרך אחרת שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – בהתאם להוראות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בסעיף זה, אדם זכאי לייבא צמיגים אם ממועד ייצור הצמיג טרם חלפו כמה חודשים, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין ייבוא צמיגים, ובכלל זה הוראות שונות לעניין ייבוא ממקומות שונים, וסייגים או תנאים חלופיים לדרישות התקינה ולדרכי ההוכחה הקבועות בסעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|110|חובת רישוי לגבי ייבוא מוצרי תעבורה מסוימים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}, השר רשאי לקבוע סוגי מוצרי תעבורה, שאדם יהיה זכאי לייבאם אם ניתן לו רישיון ייבוא מאת הרשות המוסמכת לייבוא, לאחר שמצאה כי התקיימו התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם מוצר תעבורה שחלה על ייבואו חובת רישוי לפי חוק זה בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון או בניגוד לתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|111|פטור מחובת ההוכחה בדבר עמידה בדרישות תקינה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}, המבקש לייבא מוצר תעבורה מאותו דגם שיובא כדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|אותו סעיף}}, רשאי להגיש למנהל בקשה לפטור מהחובה להוכיח את עמידת הדגם בדרישות תקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|באותו סעיף}}, למעט תקן רשמי; מבקש פטור לפי סעיף זה יצרף לבקשתו מידע ומסמכים, להנחת דעתו של המנהל, שיאפשרו לו לזהות את דגם מוצר התעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר בקשה לפטור לפי סעיף קטן (א), בהחלטה מנומקת בכתב, אם שוכנע כי דגם מוצר התעבורה שמבקשים לייבאו זהה לדגם שיובא כדין והוכח לגביו כי הוא עומד בדרישות התקינה.

{{ח:סעיף|112|ייבוא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי או לצורכי מוסד לימוד|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לייבא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, לפי העניין, לייבוא חמישה מוצרי תעבורה מאותו סוג במשלוח, לכל היותר, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוצרי התעבורה מיועדים לשימוש אישי או משפחתי, ואם הוא עוסק – לשימוש עסקי–עצמי;
{{ח:תתת|(2)}} מוצרי התעבורה הם מסוג שקבע השר בצו מבין מוצרי התעבורה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} מוצרי התעבורה עומדים בדרישות תקינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(א)}}, ככל שישנן; הוכחת עמידתם של מוצרי התעבורה בדרישות התקינה תהיה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי וחלה על המוצר חובת עמידה בדרישות תקן רשמי בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א)(1) לחוק התקנים}} –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם התקן הרשמי מבוסס על דרישות תקינה אירופית, אמריקאית או קנדית לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(א)}}, ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצא ביקש להעביר את המוצר למעבדה מאושרת לשם קבלת אישורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם אין לגבי דגם המוצר סימון או מידע אחר בכתב כאמור בפסקת משנה (1) – באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי אך המוצר פטור מחובת העמידה בדרישות התקן הרשמי בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א)(2) לחוק התקנים}} – באמצעות אישור רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם יש לגבי דגם המוצר דרישות תקינה אירופי, אמריקאית או קנדית לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(א)}}, ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקרש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם אין לגבי דגם המוצר כאמור בפסקת משנה (1) סימון או מידע אחר בכתב כאמור באותה פסקת משנה – באמצעות אישור מאת מעבדה מוסמכת לרכב, אלא אם כן קבע השר בצו לגבי סוג מוצר התעבורה כאמור כי הוכחת עמידתו בדרישות התקינה תהיה באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא.
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הצהיר בכתב כי מוצרי התעבורה יותקנו ברכב במוסך שקיבל רישיון להפעלת מוסך, אלא אם כן לפי חוק זה לא נדרש להתקינו במוסך;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} השר ראשי לפטור, בצו, סוג מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א)(3)(ג) מהוכחת עמידה בדרישות התקינה כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, רשאי לקבוע כי הוכחת עמידתו של סוג מוצר תעבורה בדרישות תקינה לפי סעיף קטן (א)(3), הנעשית באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא לפי אותו סעיף קטן, תהיה באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת או מעבדה מוסמכת לרכב, כפי שיקבע לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים ונסיבות שבהתקיימם יירראו מוצרי תעבורה המיובאים בכמות כאמור בסעיף קטן (א) כמוצרים שאינם מיובאים לשימוש אישי או משפחתי.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לייבא מוצרי תעבורה לצורכי מוסד לימוד זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, לפי העניין, לייבוא מוצרי תעבורה במספר הנדרש לצורכי מוסד הלימוד, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף זה למטרת מכירתו לאחר.

{{ח:סעיף|113|ייבוא מוצרי תעבורה מקוריים}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, מטעמים של בטיחות והגנה על שלום הציבור, סוגי מוצרי תעבורה שאין לייבאם אלא אם כן הם מוצרי תעבורה מקוריים; תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה.

{{ח:סעיף|114|ייבוא מוצרי תעבורה משומשים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מוצרי תעבורה משומשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה משומשים –
{{ח:תתת|(1)}} לצורך התקנתם ברכב אספנות כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, בתנאים שתקבע ברישיון;
{{ח:תתת|(2)}} מסוג שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בתנאים שתקבע ברישיון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מוצר תעבורה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.

{{ח:סעיף|115|פטור מקיום תנאים לייבוא מוצרי תעבורה או לקבלת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי בהתקיים נסיבות שיקבע תהיה הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת למייבא מוצרי תעבורה פטור מקיום התנאים לייבוא מוצר תעבורה או מקבלת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיפים 109}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ו־110}}, לפי העניין, ובכלל זה רשאי השר לקבוע תנאים חלופיים או משלימים לאותם תנאים; ואולם לא יינתן פטור לפי סעיף זה לעניין טובין שייבואם אסור על פי כל דין.

{{ח:סעיף|116|{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳}} – סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות מסוימות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|מסימן זה}} לא יחולו על ייבוא מוצרי תעבורה המיועדים להתקנה ברכב מסוג שיקבע.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: סחר במוצרי תעבורה}}

{{ח:סעיף|117|רישיון לסחר במוצרי תעבורה|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
{{ח:תתת|(1)}} לרשותו מקום מתאים לאחסון של מוצרי תעבורה כפי שקבע השר, לפי סוג מוצר התעבורה; ואולם מצא המנהל כי בשל מאפייני פעילותו של מבקש הרישיון אין צורך במקום אחסון כאמור, רשאי הוא לפטור מבקש רישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, מהחובה לפי פסקה זו, ובלבד שקבע ברישיון תנאים חלופיים להבטחת בטיחות הסחר במוצר התעבורה; פטור לפי פסקה זו יכול שיינתן לעניין סוג מוצר תעבורה; מתן פטור לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המשרד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא איש מקצוע שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן או שעומד לרשותו איש מקצוע כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בסחר במוצרי תעבורה מהסוג שמבקש הרישיון מבקש לסחור בהם, או שהוא בעל תעודת מקצוע באחד או יותר ממקצועות רכב כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ולעניין בעל רישיון לסחר בצמיגים – הוא מנהל מקצועי של מוסך לתיקון צמיגים ואבובים או טכנאי מוסמך, או הנדסאי או מהנדס במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי תכנית בחינות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יראו את בעלי הרישיונות המפורטים להלן כבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון יבואן מסחרי;
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון להפעלת מוסך;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פטור מחובת רישיון לפי סעיף זה, ובכלל זה פטור לעניין סחר במוצרי תעבורה לסוגי רכב כפי שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|118|תנאים לסחר במוצרי תעבורה מיובאים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה מיובא, אלא אם כן מוצר התעבורה יובא בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, ככל שהן חלות לגביו, ולעניין מוצר תעבורה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}} – גם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסחר אדם במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 114|בסעיף 114(ב)}}, אלא אם כן מוצר התעבורה מיועד לאחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש בחומר הגלם שממנו עשוי מוצר התעבורה;
{{ח:תתת|(2)}} הרכבתו ברכב שאינו מיועד לנסיעה בדרך כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:תתת|(3)}} הרכבתו ברכב אספנות כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|119|אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מוצר תעבורה, אלא אם כן מסר לקונה בעת המכירה תעודת אחריות למוצר התעבורה ולפעילותו התקינה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים מיום התקנת המוצר ברכב, ככל שנדרשת התקנה כאמור לצורך השימוש במוצר, ואם לא נדרשת התקנה – מיום המסירה לקונה, והכול לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה ואת מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור באותו סעיף קטן – תחול התקופה הארוכה יותר;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת האחריות שייתן בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ללקוח לא תפחת מתקופת האחריות שנתן יצרן מוצר התעבורה או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לתת ללקוח אחריות למוצר התעבורה באמצעות חשבונית שהוא מוסר ללקוח לפי דין, ובלבד שכלל בחשבונית פרטים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע את גודל האותיות המזערי ואת אופן הצגת פרטי האחריות בחשבונית; הוראות לפי פסקה זו לא יחולו על מוצרי תעבורה שחלות עליהם הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, לעניין אחריות ושירות לאחר מכירה.

{{ח:סעיף|120|תיאור מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא סוחר בהם, וייתן ללקוח הנחיות בדבר התקנתם, הרכבתם והשימוש בהם, או יפנה אותו לקבלת שירות במוסך, לפי סוג המוצר.

{{ח:סעיף|121|סימון מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה, אלא אם כן מסומנים על גביו או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, מספרו הקטלוגי ודרישות התקינה שלפיהן יוצר, אם ישנן.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1), למעט חובת סימון מספר קטלוגי ולמעט סימון לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}} של שם היצרן או סמלו המסחרי, לא יחולו על בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לגבי מוצרי תעבורה המשמשים לייצור הרכב.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי לקבוע כי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יהיה פטור מחובת הסימון של מספר קטלוגי ודרישות תקינה כאמור בפסקה (1), בתנאים ולגבי סוגי מוצרי תעבורה שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מועד הסימון של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בהתאם לדרישות התקינה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}, אם נקבעו בהן הוראות לעניין מועד הסימון; לא נקבעו הוראות כאמור בדרישות התקינה – תחול חובת הסימון לאחר ייבוא המוצר ולכל המאוחר טרם שיווקו לצרכן, אך בעל הרישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לסמן את מוצר התעבורה לפני ייבואו; על אף האמור, סימון המספר הקטלוגי וסימון לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}} של שם היצרן או סמלו המסחרי, על גבי מוצר תעבורה מיובא, ייעשו לפני ייבואו.

{{ח:סעיף|122|ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה}}
{{ח:ת}} גילו המנהל, בעל רישיון לפי חוק זה או מעבדה מוסמכת לרכב כי יש במוצר תעבורה פגם בטיחותי סדרתי, ובכלל זה פגם שנוצר במסגרת תהליך הייצור, שעשויה להיות לו השפעה על בטיחותו של הרכב שבו הוא מותקן או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל הרישיון או מעבדה מוסמכת לרכב יודיעו על כך למנהל;
{{ח:תת|(2)}} המנהל יודיע לכלל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה על הליקוי הבטיחותי, ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד וכן באתר אינטרנט נוסף העוסק בענף הרכב שהגישה אליו פתוחה לציבור הרחב;
{{ח:תת|(3)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שקיבל הודעה כאמור בפסקה (2) יחדל מיד עם קבלת ההודעה לשווק את מוצר התעבורה, יפעל במאמץ סביר לאתר את בעלי כלי הרכב שבהם הותקן המוצר האמור ויזמנם אליו לשם החלפתו בלא תשלום, לרבות פירוק המוצר הלקוי והתקנת מוצר תקין במקומו.

{{ח:סעיף|123|טיפול בתלונות צרכנים – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יטפל בתלונות צרכנים שקיבל לגבי מוצרי תעבורה שסחר בהם, ויתעד בכתב את הטיפול בהן, תוך ציון מהות התלונה ואופן הטיפול בה, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

{{ח:סעיף|124|השתלמות איש מקצוע העומד לרשות בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה כי איש מקצוע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)(2)}} העומד לרשותו יעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, אלא אם כן איש המקצוע הוא בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|125|מסירת מידע לעניין בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יפרסם באתר האינטרנט שלו או באמצעות אתר אינטרנט של עוסק אחר (בסעיף זה – אתר האינטרנט) –
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה שהוא משווק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 122|בסעיף 122}};
{{ח:תתת|(2)}} מידע בנוגע אליו ולמוצרי התעבורה שהוא משווק, ובכלל זה את המחיר הכולל של מוצר התעבורה לצרכן, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את רשימת אתרי האינטרנט, כפי שימסרו לו בעלי הרישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מהוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה בהתאם להיקף פעילותם, כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|125א|תקנות לעניין סחר במוצרי תעבורה בידי בעלי רישיונות מסוימים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות נוספות שיחולו על בעלי רישיונות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(ב)}} לעניין סחר במוצרי תעבורה, ובכלל זה מגבלות שיחולו עליהם לעניין סחר כאמור, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן זה}}, כולן או חלקן, לא יחולו על בעלי רישיונות כאמור או יחולו עליהם בשינויים כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|126|{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳}} – סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן זה}} לא יחולו על מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהשר יקבע בצו, בין השאר לפי סוג הרכב.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: רישיון להפעלת מוסך}}

{{ח:סעיף|127|רישיון להפעלת מוסך}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך, מאחד או יותר מהסוגים שקבע השר בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו במוסך ולסוג הרכב שיטופל בו:
{{ח:תת|(1)}} לרשותו מקום המתאים להפעלת אותו סוג מוסך ולחניית כלי הרכב המטופלים במוסך, והמאפשר תנאים הולמים לעובדי המוסך, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת אותו סוג מוסך, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} לרשותו מנהל מקצועי של מוסך המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח בו בשעות מתן השירות לציבור; השר רשאי לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע, יהיה מנהל מקצועי בהתאם לסוג הרישיון להפעלת מוסך, וכן רשאי הוא לקבוע היקף עבודה או מספר עובדים במוסך, שבהתקיימם יעמדו לרשות המוסך מספר מנהלים מקצועיים כפי שיקבע;
{{ח:תת|(4)}} לרשותו ממלא מקום אחד לפחות למנהל המקצועי של המוסך, מבין עובדיו, שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ג)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|128|ביצוע פעולות ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייתן אדם שירותי תיקון רכב, התקנה של מוצר תעבורה ברכב, אחזקה או בדיקה של רכב ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – פעולות ברכב), אלא במוסך שניתן לו רישיון להפעלת מוסך או במוסך נייד שניתן לו רישיון להפעלת מוסך נייד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע פעולות ברכב, סוגי פעולות ברכב או נסיבות לביצוען, שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, לא יחול האיסור הקבוע בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (פעולות ברכב המותרות שלא במוסך או במוסך נייד)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (פעולות ברכב המותרות שלא במוסך או במוסך נייד), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|129|רישיון להפעלת מוסך מומחה}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך מומחה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל רישיון להפעלת מוסך;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל יכולת מקצועית וציוד או סוגי ציוד מתאימים לטיפול בתוצר הרכב שלגביו הוגשה הבקשה, והכול כפי שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|130|חובת שילוט במוסך}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יציב שלט בולט לעין במקום הנראה לעיני הלקוחות במוסך, שיכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המוסך ומספר רישיונו;
{{ח:תתת|(2)}} סוג המוסך בהתאם לרישיון להפעלת מוסך שניתן לו;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא מוסך מומחה – התוצר שהוא מתמחה בטיפולו בהתאם לרישיון להפעלת מוסך מומחה שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}};
{{ח:תתת|(4)}} המחיר הכולל של שעת עבודה במוסך, במטבע ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע את הגודל המזערי של השלט כאמור בסעיף קטן (א) ואת גודל האותיות המזערי אשר יופיעו עליו, והוא רשאי לקבוע בדרך האמורה הוראות נוספות לעניין שלט כאמור, ובכלל זה פרטים נוספים שייכללו בו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון להפעלת מוסך לא יציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון הפעלת המוסך שניתן לו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|131|הצעת סוגי מוצרי תעבורה ללקוח במוסך}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יציע ללקוח, לשם ביצוע פעולה ברכב, יותר מסוג אחד של מוצר תעבורה ויסביר ללקוח את ההבדלים בין סוגי המוצרים בטרם ייתן לו הצעת מחיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132}}, והכול זולת אם לא יכול היה להשיג יותר מסוג אחד כאמור במאמץ סביר; לעניין זה, ”מאמץ סביר“ – בדיקה בכל אלה, וכן בדרך נוספת או חלופית שקבע השר:
{{ח:תתת|(1)}} בפרסומים של בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}};
{{ח:תתת|(2)}} אצל מוסכי השירות של יבואן מסחרי המייבא כלי רכב מתוצר הרכב הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(3)}} אצל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ביצוע פעולה ברכב, במסגרת אחריות בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ג)}}, במסגרת טיפול בתקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סוג“, של מוצר תעבורה – מוצר תעבורה מקורי, מוצר תעבורה חליפי או מוצר תעבורה משופץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה משופץ“ – מוצר תעבורה משומש, בין שהוא מוצר תעבורה מקורי ובין שהוא מוצר תעבורה חליפי, שעובד, נבדק והוכשר לשימוש ברכב.

{{ח:סעיף|132|הצעת מחיר במוסך}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ייתן ללקוח הצעת מחיר שתכלול את הפעולות שהמוסך מציע כי יבוצעו ברכב, את מספר שעות העבודה הצפוי, את מוצרי התעבורה המוצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}, את היקף האחריות למוצר התעבורה ולפעולה שתבוצע ברכב ואת פירוט התשלומים (בסעיף זה – הצעת מחיר).
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שייכללו בהצעת המחיר.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף זה יחולו גם אם גורם אחר, לרבות מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, הוא שיישא בתשלום בעד ביצוע הפעולות ברכב כאמור, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} הצעת מחיר תינתן לראשונה ללקוח במסמך מודפס או בהודעת דואר אלקטרוני (בסעיף קטן זה – הצעת מחיר ראשונה); בעל רישיון להפעלת מוסך רשאי, בהסכמת הלקוח, לעדכן את הצעת המחיר שנתן גם באמצעים אלקטרוניים או טכנולוגיים אחרים, ובלבד שיעדכן בהתאם לכך, בהקדם האפשרי, את הצעת המחיר הראשונה שנתן.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יספק ללקוח את מוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר והוסכמו עם הלקוח.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יעביר למנהל, לפי דרישתו ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נמסרה לו הדרישה, וכן במועדים ובאופן שיקבע השר, העתקים מהצעות מחיר ומחשבוניות שנתן ללקוחותיו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ישמור הצעות מחיר שנתן ללקוחותיו, ובכלל זה הצעות מחיר מעודכנות כאמור בסעיף קטן (ב), במשך שנה מיום נתינתן.

{{ח:סעיף|133|התקנת מוצר תעבורה המתאים לדגם הרכב}}
{{ח:ת}} לא יתקין בעל רישיון להפעלת מוסך מוצר תעבורה ברכב שאינו מתאים לדגם הרכב.

{{ח:סעיף|134|איסור העברת מידע ליבואן מסחרי}}
{{ח:ת}} מוסך שירות של יבואן לא ימסור ליבואן המסחרי שעמו הוא קשור בהסכם מידע על שימוש שעשה המוסך במוצר תעבורה שלא נרכש מאותו יבואן מסחרי.

{{ח:סעיף|135|רישיון להפעלת מוסך נייד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך נייד:
{{ח:תתת|(1)}} לרשותו רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת מוסך נייד, והציוד או סוגי הציוד עומדים בדרישות שקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לבצע פעולות ברכב המבוצעות במוסך נייד לפי סעיף קטן (ב), או שהוא מעסיק מנהל מקצועי של מוסך שיש לו רישיון כאמור ועומד לרשות המוסך הנייד בכל שעות פעילותו של המוסך.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן שירותים אלה בלבד, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה:
{{ח:תתת|(1)}} תיקוני חירום לרכב;
{{ח:תתת|(2)}} חילוץ רכב עד להגעתו למוסך;
{{ח:תתת|(3)}} שירותי תחזוקה לצמיגים בהתאם לדרישות בטיחות, ובלבד שלא יינתנו בשול הדרך.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יציין על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד“ ואת מספר הרישיון של המוסך.
{{ח:תת|(ד)}} על מוסך נייד ועל בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יחולו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}}, {{ח:פנימי|סעיף 134|134}} {{ח:פנימי|סעיף 139|ו־139}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: עיסוק בניהול מקצועי של מוסך}}

{{ח:סעיף|136|רישיון לניהול מקצועי של מוסך}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתתת|(ג)}} טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, שסיים בהצלחה קורס ניהול עסקי במסגרת לימודי ההסמכה כטכנאי או במסגרת קורס לניהול מקצועי של מוסך, ובלבד שהמנהל אישר את תכניות הלימודים של אותם קורסים, לאחר התייעצות עם מנהל האגף להכשרה מקצועית והמועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳}} ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – קורסים מקצועיים);
{{ח:תתתת|(ד)}} בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, או תעודה אחרת שקבע השר, וכן תעודות גמר בקורסים מקצועיים, והכול כפי שקבע השר;
{{ח:תתת|(4)}} הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}} או קיבל פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות לניהול מקצועי של מוסך בהתאם לסוג המוסך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|137|בחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך}}
{{ח:תת|(א)}} השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳}}, יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לעיסוק בניהול מקצועי של מוסך, ורשאי הוא לקבוע כי מהנדס או הנדסאי יהיה פטור מהבחינות, כולן או חלקן, בתנאים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע את סדרי הבחינות כאמור בסעיף קטן (א), דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|138|חובת מיומנות מקצועית}}
{{ח:ת}} במילוי תפקידיו לפי חוק זה יפעל מנהל מקצועי של מוסך במיומנות וברמה מקצועית נאותה.

{{ח:סעיף|139|הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך יפעלו בהתאם להוראות יצרן הרכב לעניין ביצוע פעולות ברכב; כללו הוראות יצרן רכב את שעות העבודה הנדרשות לביצוע פעולות ברכב, יראו אותן כמשך הזמן המרבי לביצוע אותן פעולות.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתת הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב לשם יישום ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך, ובלבד שלא ייתן הוראות כאמור אלא בעניינים שאין לגביהם הוראות של יצרן הרכב; המנהל יפרסם הוראות שנתן לפי סעיף קטן זה באתר האינטרנט של המשרד ויפיץ אותן לבעלי הרישיונות המורשים לבצע את אותן פעולות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|140|פיקוח על עובדי המוסך}}
{{ח:ת}} מנהל מקצועי של מוסך אחראי לפיקוח על עבודתם של העובדים העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך, ובכלל זה על עמידתם בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיפים 131 עד 133}} {{ח:פנימי|סעיף 139|ו־139}}.

{{ח:סעיף|141|בדיקת תקינותו של רכב שטופל במוסך}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מקצועי של מוסך אחראי לתקינות הפעולות שבוצעו ברכב שטופל במוסך, והוא יאשר את תקינותן לפני מסירת הרכב ללקוח.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להפעלת מוסך לא ימסור רכב ללקוח אלא אם כן ניתן אישור המנהל המקצועי של המוסך לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|142|דיווח על ליקויים ברכב שהובא למוסך}}
{{ח:ת}} מנהל מקצועי של מוסך ידווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב שהובא למוסך שלא תוקנו, העלולים לסכן את התנועה או את הבטיחות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|143|חובת נוכחות של מנהל מקצועי של מוסך ואישור ממלא מקום למנהל המקצועי}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מקצועי של מוסך יהיה נוכח במוסך בשעות מתן השירות לציבור, אלא אם כן נכח במוסך ממלא מקומו שאישר המנהל לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון להפעלת מוסך לא ייתן שירות רכב במוסך אם המנהל המקצועי של המוסך נעדר מהמוסך לתקופה העולה במצטבר על 60 ימים לפחות בשנה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל לא יאשר לאדם לשמש כממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך או שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה (בסעיף זה – תעודת המקצוע);
{{ח:תתת|(2)}} תעודת המקצוע מתאימה לסוגי הרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיפים 127}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}} {{ח:פנימי|סעיף 136|ו־136}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודה במוסך בהתאם לתעודת המקצוע;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל המקצועי של המוסך הצהיר בכתב כי לאותו אדם יש יכולת מקצועית, ניסיון והכשרה מספיקים כדי למלא את מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן ממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך יהיה פטור מקיום התנאים כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, בהתחשב בין השאר בסוג המוסך, במספר העובדים במוסך, בהיקף העבודה המתבצעת במוסך או בסוג הפעולות ברכב המתבצעות בו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ינהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך העולה על יום עבודה אחד; רישום כאמור יישמר במשך שנה; המנהל רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת מוסך להעביר לו, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, מידע על היעדרותו מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|144|בירור תלונות לגבי בעלי רישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}}}
{{ח:ת}} המנהל יברר תלונות של לקוחות לגבי פעילותם של בעלי רישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}

{{ח:סעיף|145|המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מועצה מייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – המועצה) וחבריה הם:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עובדים של המשרד, ובהם אישה אחת לפחות, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי המלצת שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(3)}} שלושה בעלי רישיון לניהול מקצועי של מוסך, ובהם אישה אחת לפחות, לפי המלצה של הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי רישיון להפעלת מוסך.
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
{{ח:תת|(ה)}} על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62 עד 66}}, לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

{{ח:סעיף|146|תפקידי המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:ת}} תפקידי המועצה הם:
{{ח:תת|(1)}} לייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} קביעת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}}, לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים;
{{ח:תתת|(ב)}} קביעה של תכנית בחינות לשם קבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}}, תכנית לימודים לקורס ניהול מקצועי ולקורס ניהול עסקי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136}}, ותכניות להשתלמויות מקצועיות למנהלים מקצועיים של מוסכים;
{{ח:תתת|(ג)}} קביעת הוראות מקצועיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|סעיף 139}};
{{ח:תת|(2)}} לבחון את המועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך, בעצמה או באמצעות בוחנים שהסמיכה לכך, בבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 137|בסעיף 137}}.

{{ח:סעיף|147|בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להסמיך בוחנים לשם בחינת מועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך.
{{ח:תת|(ב)}} על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}, הנוגעות לעובדי הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|148|סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן ואת סדר יומן.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 145(א)}}; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: שמאות רכב}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: עיסוק בשמאות רכב}}

{{ח:סעיף|149|רישיון לשמאות רכב}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לשמאות רכב:
{{ח:תת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף לרכב נוסעים שהוא רכב פרטי מסוג M1;
{{ח:תת|(3)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(ב)}} הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(ג)}} טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(ד)}} בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, וכן יש לו אחת מתעודות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תעודה המעידה שסיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך;
{{ח:תתתת|(2)}} תעודה המעידה שסיים 11 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך, וכן רישיון לניהול מקצועי של מוסך מסוג מכונאות רכב או סוג אחר שקבע השר;
{{ח:תתתת|(3)}} תעודת הסמכה תקפה של קצין בטיחות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תת|(4)}} הוא סיים בהצלחה קורס שמאות רכב שתכנית הלימודים שלו נקבעה בידי המנהל ואושרה בידי האגף להכשרה מקצועית;
{{ח:תת|(5)}} הוא סיים התמחות בת שנה אחת בתחום שמאות רכב בהתאם לכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}, לאחר שעמד בהצלחה בבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|150|בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לשמאות רכב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יסמיך בוחנים שיבחנו את המועמדים לקבלת רישיון לעיסוק בשמאות רכב ויודיעו למנהל על עמידתם בהצלחה בבחינות העיוניות והמעשיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}}.
{{ח:תת|(ב)}} על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}, הנוגעות לעובדי הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|151|בחינות בשמאות רכב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳}}, יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|152|התמחות בשמאות רכב}}
{{ח:ת}} השר יקבע כללים לעניין התמחות בשמאות רכב, ובכלל זה לעניין תנאי הכשירות של מי שיורשה לאמן מתמחה, הפעולות המקצועיות שמתמחה יהיה רשאי לבצע ופעולות כאמור שמתמחה יהיה רשאי לבצע רק בליווי שמאי רכב.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|153|הוראות מקצועיות לעניין שמאי רכב}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳}}, יקבע הוראות מקצועיות לעניין עבודתו של שמאי רכב ומתמחה בשמאות רכב, ובכלל זה הוראות לעניין בדיקת רכב, כתיבת שומת רכב ותיקונה, חובות דיווח למנהל או לרשות הרישוי בנוגע לרכב שניזוק בתאונה ושמירת מסמכים ותיעוד, וכן פרטים נוספים שייכללו בשומת רכב.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|154|תיקון שומת רכב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לבדוק אם שומת רכב שערך שמאי רכב נערכה בהתאם להוראות המקצועיות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המנהל כי שומה שנבדקה לפי סעיף קטן (א) לא נערכה בהתאם להוראות המקצועיות, יורה על תיקון השומה או על ביטולה, לאחר שנתן לשמאי הרכב הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} שמאי רכב רשאי, בתוך 21 ימים מיום שחתם על שומת רכב שהוגשה לרשות הרישוי לפי דין, לבקש מהמנהל לתקן או לשנות את השומה, ובלבד שהגיש את בקשתו לא יאוחר מ־90 ימים מהמועד שבו נגרם הנזק לרכב שלגביו בוצעה השומה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט המנהל לתקן או לשנות שומת רכב לפי סעיף קטן (ג), והדבר מחייב עדכון או ביטול של רישיון הרכב שלגביו בוצעה השומה, יודיע על כך בלא דיחוי לרשות הרישוי, לבעל הרכב ולשמאי הרכב שערך את השומה.

{{ח:סעיף|155|מקום עריכתה של שומת רכב}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין שומת רכב שלשם עריכתה יש צורך בציוד ובמיתקנים הנמצאים במוסך, שמאי רכב לא יערוך אותה אלא במוסך שהוא בעל רישיון להפעלת מוסך.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מקום עריכתה של שומת רכב שאינה שומת רכב כאמור בסעיף קטן (א), הנערכת מחוץ למוסך.

{{ח:סעיף|156|חובת ביצוע בדיקה פיסית לרכב לשם עריכת שומת רכב}}
{{ח:ת}} שמאי רכב לא יערוך שומת רכב אלא על סמך בדיקה פיסית שערך לרכב; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ומועד ביצועה של הבדיקה הפיסית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|157|איסור התחזות לשמאי רכב}}
{{ח:ת}} מי שאינו שמאי רכב לא יציג עצמו כשמאי רכב ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא שמאי רכב.

{{ח:סעיף|158|חובת הגינות ועצמאות שיקול הדעת של שמאי רכב}}
{{ח:ת}} בעריכת שומת רכב יפעל שמאי רכב בהגינות ותוך הפעלת שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי, ובכלל זה באופן בלתי תלוי בזהותו של מזמין השומה או עניינו בתוכן השומה, וינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם המהימנה של עובדיו.

{{ח:סעיף|159|איסור השפעה על שיקול הדעת של שמאי רכב בעריכת שומת רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לפי חוק זה לא יפעל, במישרין או בעקיפין, כדי להשפיע על שיקול הדעת של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב); הוראות לפי סעיף זה יחולו גם על אדם הנותן שירות רכב או עוסק במקצוע בענף הרכב, הפועל בלא רישיון בניגוד להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע מעשים או מחדלים המהווים השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}

{{ח:סעיף|160|המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מועצה מייעצת לעניין שמאי רכב ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} – המועצה) שחבריה הם כמפורט להלן, ובהם שתי נשים לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עובדים של המשרד, בעלי ניסיון ומומחיות מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שלושה שמאי רכב, לפי המלצה של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} נציג של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, לפי המלצת הממונה;
{{ח:תתת|(4)}} נציג משטרת ישראל, לפי המלצת ראש אגף התנועה במשטרת ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(א) לחוק הגנת הצרכן}}, שהוא בעל ידע בתחום שמאות הרכב או בתחום הרכב, או בעל ידע משפטי באחד מתחומים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה אשר ייעצו לה בכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
{{ח:תת|(ו)}} על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62 עד 66}}, לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

{{ח:סעיף|161|תפקידי המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}
{{ח:ת}} המועצה תייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} סירוב לתת רישיון לשמאות רכב, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}};
{{ח:תת|(2)}} קביעת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}}, לעניין שמאי רכב;
{{ח:תת|(3)}} קביעה של תכניות הבחינות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}}, תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(4)}}, ותכניות להשתלמויות מקצועיות לשמאי רכב;
{{ח:תת|(4)}} קביעת הוראות מקצועיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}.

{{ח:סעיף|162|סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה יקבע את מועדי ישיבות המועצה, את מקומן ואת סדר יומן.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה לפחות יושב ראש המועצה ושני חברי מועצה נוספים; היו הדעות שקולות, תכריע דעת היושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} דנה המועצה בנושא קביעת תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(4)}}, תזמין לישיבה נציג ממשרד הכלכלה והתעשייה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: דין משמעתי של שמאי רכב}}

{{ח:סעיף|163|עבירות משמעת}}
{{ח:ת}} שמאי רכב שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:
{{ח:תת|(1)}} התנהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;
{{ח:תת|(2)}} גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במהלך עיסוקו בשמאות רכב;
{{ח:תת|(3)}} פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(4)}} הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב;
{{ח:תת|(5)}} לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תת|(6)}} פעל בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}};
{{ח:תת|(7)}} ערך שומת רכב בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156}};
{{ח:תת|(8)}} לא הפעיל שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי בעת עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158|סעיף 158}};
{{ח:תת|(9)}} השפיע על שמאי רכב אחר בעריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159(ב)}}.

{{ח:סעיף|164|מינוי ועדת משמעת}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדת משמעת, שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת של שמאי רכב ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|בסימן זה}} – ועדת המשמעת).
{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:
{{ח:תתת|(1)}} מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה, בעל מומחיות בתחום הרכב, שהוא בעל תפקיד בכיר במשרד ואינו המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} שמאי רכב בעל ותק של שבע שנים לפחות שאינו עובד המדינה, לפי המלצת המועצה המייעצת לעניין שמאי הרכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳}} (בסעיף זה – המועצה), ואם לא המליצה המועצה כאמור בתוך 45 ימים מיום פניית השר – שמאי רכב כאמור לפי החלטת השר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה חבר המועצה לחבר ועדת המשמעת, בטרם חלפה שנה מתום כהונתו כחבר המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על מינוי חברי ועדת המשמעת תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|165|תקופת כהונה של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר לשוב ולמנותו לתקופה אחת נוספת, וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות.

{{ח:סעיף|166|סייגים למינוי של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} לא ימונה לחבר ועדת המשמעת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הורשע בפסק דין סופי, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר בוועדת המשמעת; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית משפט קבע כי ביצע את העבירה;
{{ח:תת|(2)}} הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן פסק דין בעניין;
{{ח:תת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שהוא ממלא.

{{ח:סעיף|167|הפסקת כהונה של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדת המשמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התפטר מחברותו בוועדת המשמעת במסירת כתב התפטרות לשר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בהודעה בכתב, להעביר חבר ועדת המשמעת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חדל למלא אחר תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(1), (2) או (3)}};
{{ח:תתת|(3)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|168|סמכות לסיים דיון}}
{{ח:ת}} חבר ועדת המשמעת שהחל בדיון ותקופת כהונתו כחבר ועדת המשמעת הסתיימה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}} או נפסקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א) או (ב)(1)}}, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו בתוך שישה חודשים מיום שהסתיימה או נפסקה כהונתו, זולת אם ראה השר כי יש הצדקה לקיצור התקופה.

{{ח:סעיף|169|השעיה מכהונה של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בהודעה בכתב, להשעות חבר ועדת המשמעת מכהונתו אם הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(2)}} – עד למתן פסק דין סופי בעניין.

{{ח:סעיף|170|אי־&lt;wbr&gt;תלות}}
{{ח:ת}} במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרותו של הדין.

{{ח:סעיף|171|תובע ותפקידיו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} התובע לפני ועדת המשמעת (בחוק זה – תובע) יהיה היועץ המשפטי של המשרד או עורך דין עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} קובלנה נגד שמאי רכב תוגש לוועדת המשמעת בידי תובע.
{{ח:תת|(ג)}} תובע רשאי לחקור תלונות על עבירות משמעת של שמאי רכב.
{{ח:תת|(ד)}} לשם ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|וסעיף 3 לפקודה האמורה}} יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח תובע כי יש ראיות לכאורה לכך ששמאי רכב עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להגשת קובלנה.

{{ח:סעיף|172|זכות עיון}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסניגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר הבירור שבידי התובע והנוגע לקובלנה ולהעתיקו.
{{ח:תת|(ב)}} נקבל רשאי לבקש מוועדת המשמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הדיון בבקשה יהיה יושב ראש ועדת המשמעת רשאי לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה בכך צורך.
{{ח:תת|(ה)}} על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית משפט מחוזי שידון בערעור בדן יחיד.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, או כדי לאפשר עיון בחומר כאמור בסעיף קטן (א), שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
{{ח:תת|(ז)}} לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה חומר כאמור בסעיף קטן (א), אם לא ניתנה לנקבל או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב, או חומר שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

{{ח:סעיף|173|הודעה למתלונן}}
{{ח:תת|(א)}} מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו נמצא בירור התלונה שהגיש או הקובלנה הקשורה אליה; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של התובע, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם.
{{ח:תת|(ב)}} החליט תובע שהופנתה אליו תלונה כי אין מקום להגיש קובלנה על פיה, יודיע על כך למתלונן בהודעה מנומקת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשת הקובלנה בעניין, ועל החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, אם המתלונן לא נכח בשעת מתן ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו.

{{ח:סעיף|174|הדיון בוועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} דיון משמעתי יתנהל בנוכחות התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בנוכחות הנקבל, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סניגורו של הנקבל התייצב במקומו;
{{ח:תתת|(2)}} הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת לאחר שהוזהר כי אם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.
{{ח:תת|(ב)}} הליכים כאמור בסעיף קטן (א) שהתקיימו שלא בנוכחות הנקבל יובאו לידיעתו בדרך שתורה ועדת המשמעת.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הדיון בעבירת משמעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(4)}} יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|באותו סעיף}}, כולו או חלקו, נאסר לפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו לפי בחירתו יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת המשמעת רשאית לאפשר לאדם שאינו הקובל או הנקבל להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות, כולו או חלקו.
{{ח:תת|(ז)}} על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום המפורטות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70|בסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, בשינויים המחייבים.

{{ח:סעיף|175|זכות טיעון לנקבל}}
{{ח:ת}} בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שיתייצב לפני ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|176|סדרי דין ודיני ראיות}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע שר המשפטים כי על ועדת המשמעת יחולו חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו נקבל.

{{ח:סעיף|177|ועדת המשמעת שנחלקו בה הדעות}}
{{ח:ת}} נחלקו דעות חברי ועדת המשמעת, תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה אחת, תכריע הדעה אשר לדעת יושב ראש הוועדה מקילה עם הנקבל, ואולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה.

{{ח:סעיף|178|מותב חסר}}
{{ח:תת|(א)}} נעדר חבר ועד המשמעת שאינו היושב ראש מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א) לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}}, החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|179|מותב קטוע}}
{{ח:תת|(א)}} נבצר מחבר ועדת משמעת שאינו היושב ראש לסיים את הדיון, יצרף היושב ראש במקומו את ממלא מקומו של אותו חבר, אלא אם כן החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי צירוף ממלא המקום עלול לגרום לעיוות דין.
{{ח:תת|(ב)}} צורף ממלא המקום כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיעה בהרכבה הקודם אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון, רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה, או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}}, החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|180|פסילת חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות חבר הוועדה, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה.
{{ח:תת|(ה)}} נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך ולהשתתף בדיון בשל החלטה לפי סעיף קטן (ג), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}}.

{{ח:סעיף|181|סמכויות עזר של ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין –
{{ח:תתת|(1)}} לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;
{{ח:תתת|(2)}} להזהיר או להשביע עד בהתאם {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)|לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 13|סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לשם גביית עדות;
{{ח:תתת|(4)}} לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73א|סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

{{ח:סעיף|182|אמצעי משמעת}}
{{ח:תת|(א)}} מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התראה;
{{ח:תתת|(2)}} נזיפה;
{{ח:תתת|(3)}} קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(4)}} התניית המשך העיסוק בשמאות הרכב או בתחומי פעילות מסוימים במסגרת העיסוק האמור, בכך שהנקבל יעבור השתלמות מקצועית או יחויב בתקופת ניסיון;
{{ח:תתת|(5)}} התליית הרישיון לתקופה שלא תעלה על חמש שנים או הגבלתו לתקופה כאמור לתחומי פעילות מסוימים;
{{ח:תתת|(6)}} ביטול הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(6), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.

{{ח:סעיף|183|אמצעי משמעת על־&lt;wbr&gt;תנאי}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון, רשאית היא להורות בהחלטתה שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על־תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת על־תנאי, לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על־תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

{{ח:סעיף|184|החלטות אחרות של ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיפים 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|ו־183}} –
{{ח:תת|(1)}} לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טרדני או קנטרני;
{{ח:תת|(2)}} לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;
{{ח:תת|(3)}} לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|185|ערעור על החלטת ועדת המשמעת ועיכוב ביצוע}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת ועדת המשמעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184(2)}} רשאי מתלונן לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} אין בהגשת ערעור כדי למנוע או לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} על החלטת ועדת המשמעת לפי פסקה (1) רשאים הנקבל והתובע לערער לבית משפט מחוזי בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

{{ח:סעיף|186|העמדה לעיון הציבור של החלטות ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המשמעת רשאית להעמיד את החלטותיה לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרכים נוספות כפי שתורה, והכול בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת המשמעת רשאית להעמיד לעיון הציבור את החלטתה, כולה או חלקה, כאמור באותו סעיף קטן, בציון פרטים מזהים, בדרך ולתקופה קצובה כפי שתורה ולאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה, בין השאר, את הפגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי ואת הצורך באזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה ועדת המשמעת על פרסום החלטתה באתר האינטרנט של המשרד בציון פרטים מזהים, תיישם אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע ככל האפשר את אפשרות העיון בפרטים המזהים שפורסמו לאחר תקופת הפרסום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת המשמעת לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}}.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי עיון בהחלטות ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|187|דיון משמעתי ודיון פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר אינם מונעים נקיטת הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} נגד שמאי רכב בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}} בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש כתב אישום נגד שמאי רכב בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי.

{{ח:סעיף|188|סמכות המנהל להתלות רישיון עד לסיום ההליכים}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, המנהל רשאי להתלות רישיון של שמאי רכב שהוגשו נגדו קובלנה או כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב, עד לסיום ההליכים בוועדת המשמעת או ההליכים הפליליים, לפי העניין, אם סבר שהדבר נדרש למניעת סיכון בטיחותי או אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתלה המנהל רישיון לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} הותלה רישיונו של שמאי רכב לפי סעיף זה, וועדת המשמעת החליטה להתלות את רישיונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182(א)(5)}}, תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה לפי החלטת ועדת המשמעת כאמור.

{{ח:סעיף|189|תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות שמאי רכב ועל מי שרישיונו הותלה}}
{{ח:תת|(א)}} שמאי רכב שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה יראו גם רישיון שבוטל לבקשתו של בעל הרישיון או רישיון שלא חודש על ידו לאחר שפקע, כרישיון שבוטל.
{{ח:תת|(ב)}} שמאי רכב שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי פעולותיו בשמאות רכב לפני ההתליה או במהלכה.

{{ח:סעיף|190|שיפוט משמעתי של מתמחים בשמאות רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר מתן הרישיון לשמאות רכב כפוף מתמחה בשמאות רכב להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} ולשיפוט משמעתי, ויחולו עליו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המשמעת רשאית להטיל על מתמחה בשמאות רכב שעבר עבירת משמעת התראה או נזיפה או לפסלו מקבלת רישיון לשמאות רכב לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, רשאית ועדת המשמעת גם להורות על ביטול ההתמחות, כולה או חלקה, או על ביטול בחינה.
{{ח:תת|(ג)}} פסלה ועדת המשמעת מתמחה בשמאות רכב מקבלת רישיון לשמאות רכב לצמיתות, לא יגיש המתמחה בקשה לקבלת רישיון כאמור לפני שחלפו שבע שנים מיום הפסילה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: פיקוח ואכיפה}}

{{ח:סעיף|191|הסמכת מפקחים}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי המשרד, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות אלה, כולן או חלקן:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, לעניין רכב ומוצר תעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה ולדיני הגנת הצרכן, כפי שהורה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, לעניין רכב ומוצר תעבורה.

{{ח:סעיף|192|סמכויות פיקוח}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיף 191(א)}}, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות האמורות, לרבות תכניות פיתוח וייצור של רכב או של מוצר תעבורה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות של חומרים, כלי רכב ומוצרי תעבורה, לבדוק תהליכי ייצור של כלי רכב ושל מוצרי תעבורה או ליטול דגימות של חומרים בכמות הנדרשת למילוי תפקידו, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)|(א)}} אם נטילת דגימות כאמור בפסקה (3) אינה מספקת לשם הפעלת סמכויות הפיקוח לפי סעיף זה – ליטול מוצר תעבורה לשם בדיקתו במעבדה; מוצר תעבורה שניטל לפי פסקה זו יישמר למשך תקופת הבדיקה, שלא תעלה על 90 ימים, ובתום התקופה יודיע המפקח למי שניטל ממנו המוצר או לבעליו של המוצר (בפסקה זו – בעל מוצר התעבורה) כי באפשרותו לקבל בחזרה את המוצר ממקום כפי שיודיע לו.
{{ח:תתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), מפקח לא יחויב להחזיר מוצר תעבורה לידי בעל מוצר התעבורה, אם המוצר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה, או אם מצבו של המוצר לאחר בדיקת המעבדה אינו מאפשר לעשות בו שימוש למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי המפקח לשמור את המוצר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג).
{{ח:תתת|(ג)}} בעל מוצר תעבורה הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את מוצר התעבורה בשל אי־עמידת המוצר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי להשיג על ההחלטה לפני המנהל, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
{{ח:תת|(5)}} להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|193|סמכויות אכיפה}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיף 191(א)}}, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(3)}} לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}}, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|194|זיהוי מפקח}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|195|{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – הגדרות|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – למעט שמאי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 17,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי יבואן ישיר ויבואן עקיף שהם –
{{ח:תתתת|(א)}} מורשים לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מורשים לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 1,194,590 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} לגבי יבואן זעיר שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} מורשה לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מורשה לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה בחמישים אחוזים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מתווך בייבוא אישי – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(5)}} לגבי סוחר ברכב מיבואן שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד המורשה לסחור ברכב מסוג אופנוע בלבד – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יחיד המורשה לסחור ברכב שאינו מסוג אופנוע – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד המורשה לסחור בכלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יחיד המורשה לסחור בכלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(7)}} לגבי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 29,860 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(8)}} לגבי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 17,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 35,840 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(9)}} לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 89,590 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(10)}} לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 20,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 23,890 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 35,840 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(11)}} לגבי מנהל מקצועי של מוסך או ממלא מקומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ג)}} בעת שהוא ממלא את מקומו – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 11,950 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|196|הוראות לעניין הסכום הבסיסי}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הבסיסי שיחול על מפר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 195|בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“ בסעיף 195}}, יהיה בהתאם לסוג הרישיון שבקשר אליו בוצעה ההפרה, אף אם ניתן לסווגו ליותר מפסקה אחת בהגדרה האמורה, ואף אם ביצע את ההפרה בלא רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שניתן לסווגו ליותר מפסקה או פסקת משנה אחת {{ח:פנימי|סעיף 195|בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“ בסעיף 195}}, יחול לגביו הסכום הבסיסי הגבוה מבין הסכומים שניתן לסווגו לפי אותן פסקאות או פסקאות משנה.

{{ח:סעיף|197|איסור אצילת סמכויות המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}}}
{{ח:ת}} סמכויות המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} אינן ניתנות לאצילה.

{{ח:סעיף|198|עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה לסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אדם שנתן שירות רכב בלא רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}};
{{ח:תת|(2)}} אדם שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:תת|(3)}} בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תת|(4)}} בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שפעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}};
{{ח:תת|(5)}} בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שהפר את כללי האתיקה המקצועית, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(2)}};
{{ח:תת|(6)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא עבר השתלמות מקצועית בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון שלא הודיע למנהל על שינוי שחל לגביו הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון שלא מסר למנהל דיווח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תת|(10)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייצר או שיווק רכב בלי שקיבל אישור לייצור דגם הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בתקלת בטיחות סדרתית והודעה לגביה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:תתת|(ג)}} ייצר או שיווק דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ג)}};
{{ח:תתת|(ה)}} ייצר או שיווק רכב שלא יוצר במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או לא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(ז)}} לא נתן אחריות לרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}};
{{ח:תתת|(ח)}} לא דיווח למנהל על אירוע שלדעת רואה חשבון עלול לגרום ירידה בהון העצמי שנדרש לפי החוק או לאי־עמידה בעקרון עסק חי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:תת|(11)}} אדם שייבא רכב בלא רישיון מהרשות המוסמכת לייבוא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(א)}};
{{ח:תת|(12)}} יבואן ישיר שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב ולא מימש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}};
{{ח:תת|(13)}} יבואן עקיף שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ב)}};
{{ח:תת|(14)}} יבואן ישיר או יבואן עקיף שהתנה את תוקפה של אחריות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ג)}};
{{ח:תת|(15)}} יבואן ישיר שלא טיפל בתקלת בטיחות סדרתית ברכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}};
{{ח:תת|(16)}} יבואן ישיר שלא הודיע על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)(1) או (3)}};
{{ח:תת|(17)}} יבואן עקיף שלא הודיע למנהל על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ד)(2)}};
{{ח:תת|(18)}} יבואן מסחרי שלא מסר אישור למנהל או שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ב)(1) או (2)}};
{{ח:תת|(18א)}} יבואן ישיר שלא מסר למנהל המכס פרט מהפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56א|בסעיף 56א}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|אותו סעיף}}, בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ועד תום תקופת הוראת השעה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 56א|בסעיף האמור}} {{ח:הערה|(ביום 30.6.2025)}};
{{ח:תת|(19)}} יבואן עקיף שלא שמר חשבוניות ותעודות משלוח בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}};
{{ח:תת|(20)}} יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך לשם היותו מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(21)}} מתווך בייבוא אישי שתיווך בייבוא רכב שלא מתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}};
{{ח:תת|(22)}} משווק רכב שמכר רכב שאינו עומד בהוראות לפי פקודת התעבורה לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תת|(23)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שסירב למסור מידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(א)}};
{{ח:תת|(24)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שמנע מגורם מטפל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(א)}} לקבל מידע וציוד הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(ב)}};
{{ח:תת|(25)}} סוחר ברכב מיבואן שלא הגיש למנהל אישור רואה חשבון בדבר הון עצמי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(א)}};
{{ח:תת|(26)}} סוחר ברכב מיבואן שלא דיווח למנהל על ירידה בהון העצמי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(ב)}};
{{ח:תת|(27)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייצר מוצר תעבורה שלא קיבל אישור לייצור דגם של אותו מוצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בליקוי בטיחותי בייצור מוצר תעבורה והודעה לגביו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:תתת|(ד)}} ייצר מוצר תעבורה שלא לפי תכנית הייצור שאישר המנהל או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105(א)}};
{{ח:תתת|(ה)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין מוצר תעבורה שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105(ג)}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא ייצר מוצר תעבורה במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}};
{{ח:תת|(28)}} אדם שייבא מוצר תעבורה מסוג החייב ברישיון ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון הייבוא או בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(29)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} סחר במוצר תעבורה מיובא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} סחר במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(ב)}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מסר ללקוח תעודת אחריות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119|בסעיף 119}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא הודיע למנהל על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122(1)}};
{{ח:תתת|(ה)}} לא הפסיק לשווק מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122(3)}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא הזמין בעלי כלי רכב שבהם הותקן מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי לשם החלפתו בלא תשלום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122(3)}};
{{ח:תת|(30)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שנתן שירותים בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ב)}};
{{ח:תת|(31)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שנתן שירות רכב בלא נוכחות המנהל המקצועי של המוסך, לתקופה העולה על 60 ימים בשנה או לתקופה העולה על התקופה שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|199|עיצום כספי בשיעור 75 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־75 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר שלא סיפק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(4)}} יבואן עקיף שלא סיפק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לפי הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(5)}} סוחר ברכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א)}}, החל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(6)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא פרסם מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|בסעיף 125(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}}, החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ד)}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 139|אותו סעיף}}, החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ד)}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(א) ו־(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 139|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|200|עיצום כספי בשיעור 50 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־50 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח ובקרת האיכות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן מסחרי שלא מסר מידע ללקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר או יבואן עקיף שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}};
{{ח:תת|(4)}} משווק רכב שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} לא כלל מידע בפרסומת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא תיאר באופן מלא ונכון רכב שהוא משווק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א)}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}};
{{ח:תת|(5)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון שהוא מוכר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)}};
{{ח:תת|(6)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} נתן ללקוח אחריות לתקופה קצרה יותר מאחריות שנתן היצרן, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} איש המקצוע שעומד לרשותו לא עבר השתלמות מקצועית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מסר מידע למנהל בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(ב)}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שביצע פעולות ברכב בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|סעיף 139(ב)}};
{{ח:תת|(9)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא דיווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}}.

{{ח:סעיף|201|עיצום כספי בשיעור 25 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־25 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יבואן מסחרי שהפר את הוראות המנהל לעניין תשלום עלויות נלוות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן מסחרי שלא פרסם את תנאי ההתקשרות שלו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(3)}} מתווך בייבוא אישי שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} לא התקשר עם מייבא רכב בייבוא אישי בהסכם תיווך העומד בדרישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}, או לא מסר למייבא העתק מההסכם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|הסעיף האמור}}, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא מסר למייבא רכב בייבוא אישי מידע בכתב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(ג)}} קיבל תשלום ממייבא רכב בייבוא אישי בסכום העולה על הסכום שנקבע בהסכם התיווך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}};
{{ח:תת|(4)}} משווק רכב שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(5)}} סוחר ברכב מיבואן שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיף האמור}} החל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(6)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא נתן אחריות למוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיעד תלונות צרכנים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}};
{{ח:תת|(8)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא אישר את תקינותן של פעולות שבוצעו ברכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף 141(א)}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שמסר רכב ללקוח לאחר שהרכב טופל במוסך, בלא אישור המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף 141(ב)}}.

{{ח:סעיף|202|עיצום כספי בשיעור 10 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־10 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל רישיון שהפר את חובתו לתת חשבונית ללקוח בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)(3)}};
{{ח:תת|(4)}} יבואן זעיר שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}} החל לגביו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}};
{{ח:תת|(5)}} מתווך בייבוא אישי שפרסם רכב למכירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}};
{{ח:תת|(6)}} סוחר ברכב מיבואן שלא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}, החל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא סימן מוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה תיאור מלא ונכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה שהוא מייבא באופן מלא ונכון, שלא נתן ללקוח הנחיות בדבר התקנת המוצר, הרכבתו והשימוש בו או שלא הפנה אותו לקבלת שירות במוסך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}};
{{ח:תת|(10)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} הציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא נתן ללקוח הצעת מחיר, לרבות הצעת מחיר מעודכנת, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(א) או (ב)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ג)}} לא סיפק ללקוח מוצר תעבורה שפורט בהצעת המחיר ועליו הסכים עם הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(ג)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא העביר למנהל העתק מהצעות מחיר ומחשבוניות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(ד)}};
{{ח:תתת|(ה)}} מסר ליבואן מסחרי שהוא קשור עמו בהסכם מידע על שימוש במוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיף 134}};
{{ח:תת|(11)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא היה נוכח במוסך בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(א)}}.

{{ח:סעיף|203|עיצום כספי בשיעור 5 אחוזים מהסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־5 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל רישיון שלא החזיק את רישיונו או שלא הציג אותו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(2)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא סימן את הרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)(2)}};
{{ח:תת|(4)}} יבואן עקיף שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון התקלה או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ד)}};
{{ח:תת|(5)}} יבואן זעיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ה)}};
{{ח:תת|(6)}} יבואן מסחרי שלא פרסם או לא עדכן את רשימת מוסכי השירות שלו או שלא דיווח למנהל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}};
{{ח:תת|(7)}} משווק רכב שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} לא הציג במקום עסקו הודעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}};
{{ח:תתת|(ב)}} קיבל מקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(א)}};
{{ח:תתת|(ג)}} דרש מקונה החזר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ב)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא מסר לקונה ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ד)}};
{{ח:תתת|(ה)}} לא רשם את הרכב על שם הקונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא מסר לקונה תעודת אחריות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86(א)}};
{{ח:תתת|(ז)}} הציע תקופת אחריות נוספת שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86(ב)}} או התנה רכישת רכב ברכישת אחריות נוספת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 86|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(ח)}} לא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}};
{{ח:תת|(8)}} סוחר ברכב מיבואן שהפר אחת מההוראות המנויות בפסקה (7), החלות עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(9)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}, החל לגביו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)}};
{{ח:תת|(10)}} בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} שלא הציב שלט בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}};
{{ח:תת|(11)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהסיע נוסעים בתמורה ברכב שהוא סוחר בו או הוביל מטען בתמורה ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}};
{{ח:תת|(12)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא מסר לקונה תעודת אחריות בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119(א)}};
{{ח:תת|(13)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(א)}};
{{ח:תת|(14)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שלא הציב שלט בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} או שהציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון להפעלת מוסך שניתן לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(15)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שלא סימן על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד“ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ג)}};
{{ח:תת|(16)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שלא ניהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ה)}}.

{{ח:סעיף|204|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}} ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 198|אותם סעיפים}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 207|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|205|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}} רשאי לטעון את טענותיו, לפני המנהל, בכתב או בעל פה כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|206|החלטת המנהל ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – דרישת תשלום) שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 205|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|207|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}}, לאחר שהמנהל הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|208|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|209|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר 2016; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|210|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}}.

{{ח:סעיף|211|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|212|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, הוצאות ואגרות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|213|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|214|ערעור|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה למפר דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|215|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בסעיף 214}}, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בעניין זה; ואולם לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|216|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|217|דיווח לכנסת – הוראת שעה}}
{{ח:ת}} המנהל ידווח לוועדה, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: עונשין}}

{{ח:סעיף|218|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או שלא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(4)}} יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}};
{{ח:תתת|(7)}} מתווך בייבוא אישי שהיה צד להסכם לרכישת רכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}};
{{ח:תתת|(8)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שהציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131(א)}};
{{ח:תתת|(9)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא פיקח על עמידת עובדי המוסך העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך בהוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 140|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(10)}} מי שעשה מעשה או מחדל שיש בו כדי להשפיע על שיקול דעתו של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159}}.
{{ח:תת|(ב)}} אלה דינם מאסר שנה וחצי או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שנתן שירות רכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} יבואן מסחרי שהכתיב למוסך או הנחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו המוסך ירכוש מוצרי תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} יבואן מסחרי שהתערב או סיכל ייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר או פעל לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש ממנו דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6)}} מי שמכר או שיווק רכב שיובא על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, והוא אינו משווק רכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}};
{{ח:תתת|(7)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שיובא בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}};
{{ח:תתת|(8)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(א)}}.

{{ח:סעיף|219|עבירה נמשכת}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} ועושה העבירה המשיך בביצוע העבירה, דינו – נוסף על כל עונש אחר, קנס נוסף בשיעור חמישה אחוזים מגובה הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|220|עבירה בידי תאגיד}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בידי תאגיד, דינו – קנס פי שלושה מהקנס שנקבע לעבירה.

{{ח:סעיף|221|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון}}

{{ח:סעיף|222|{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} – הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מפקח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתת|(2)}} צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין בכיר“ ו”קצין מוסמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מבצעי“ – רכב ייעודי למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, או רכב שנעשו בו התאמות ושינויים לשם שימוש בו למטרות האמורות, ויש לגביו מסמך מאת הגוף הביטחוני המעיד על כך שיינתן למשתמש באותו רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ – כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|223|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

{{ח:סעיף|224|תחולה על מערכת הביטחון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}, ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות רכב שנותן גוף ביטחוני, או על אדם העובד או משרת, לפי העניין, בגוף ביטחוני ועוסק במקצוע בענף הרכב, והכול לעניין רכב כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רכב מבצעי בשימוש גוף ביטחוני, ובלבד שהרכב כלול במרשם רכב מבצעי שמנהל אותו גוף (בסעיף זה – מרשם רכב מבצעי);
{{ח:תתת|(2)}} רכב בשימוש גוף ביטחוני שאינו כלול במרשם הרכב המבצעי, ונעשה בו שימוש למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, מטעמים ביטחוניים דחופים ולתקופה קצובה, ובלבד שהשימוש ברכב אושר על ידי מי שראש הגוף הביטחוני העושה שימוש ברכב לפי פסקה זו הסמיכו לכך, והוא ינהל רישום על כך; הגוף הביטחוני ייתן למשתמש ברכב מסמך המעיד על קיום הוראות פסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} רכב הזקוק לשירות מוסך נייד באופן דחוף, וקיימות נסיבות מיוחדות, ובכלל זה נסיבות ביטחוניות, טופוגרפיות ואקלימיות, שבשלהן אין אפשרות לקבל שירות כאמור מבעל רישיון להפעלת מוסך נייד.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ביטחוני יקבע הוראות פנימיות או פקודות, לפי העניין, לגבי מתן שירותי רכב ועיסוק במקצועות בענף הרכב בקשר לכלי רכב מבצעיים בשימושו; הוראות פנימיות או פקודות כאמור ייקבעו בשים לב להוראות לפי חוק זה; גוף כאמור יעביר את ההוראות הפנימיות או הפקודות לידיעת המנהל, עם קביעתן או שינוין או לפי דרישת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר רשאי לפטור התקשרות מסוימת שערך גוף ביטחוני עם בעל רישיון מסוים, שעניינה מתן שירות רכב לכלי רכב שבשימוש אותו גוף, מתחולת סעיפים מסוימים בחוק זה; פטור כאמור יינתן מטעמים מיוחדים, לבקשת הגוף הביטחוני ובהסכמת השר הממונה עליו, והוא יחול רק על כלי הרכב שבשימוש הגוף הביטחוני המקבלים שירות רכב לפי ההתקשרות האמורה.

{{ח:סעיף|225|תחולה לעניין שירות שנותן מוסך לרכב בשימוש מערכת הביטחון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות לפי חוק זה, בעל רישיון להפעלת מוסך או בעל רישיון להפעלת מוסך נייד, שגוף ביטחוני התקשר עמו בהסכם לטיפול בכלי רכב שבשימוש הגוף הביטחוני, לא ימסור מידע לפי חוק זה לגבי כלי רכב כאמור אלא בכפוף לכללי אבטחת מידע של הגוף הביטחוני שהתקשר עמו, כאמור בהסכם ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ביטחוני ימסור למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך הודעה על כל התקשרות שערך עם בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד, לגבי טיפול בכלי הרכב שבשימושו של אותו גוף ביטחוני, ובכלל זה זהות בעל הרישיון שעמו נערכה ההתקשרות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”כלי רכב“ – בין שהם כלי רכב מבצעיים ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|226|הוראות מיוחדות לעניין סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק י|בפרק י׳}}, מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לעניין שירות רכב ועיסוק במקצוע בענף הרכב הנעשים בתוך מיתקן של מערכת הביטחון, ולעניין מתן שירות על ידי בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד לרכב שבשימוש מערכת הביטחון, לפי התקשרות שנמסרה עליה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} – גם מחוץ למיתקן כאמור, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיפים 227 עד 234}}.

{{ח:סעיף|227|התאמה ביטחונית ומידע מסווג}}
{{ח:ת}} לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 226|בסעיף 226}}, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל את כללי אבטחת המידע האמורים.

{{ח:סעיף|228|סמכות כניסה}}
{{ח:תת|(א)}} קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן של גוף ביטחוני, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
{{ח:תתת|(2)}} מתרחשת במקום פעילות עוינת;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימת במיתקן פעילות שמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} קבע קצין בכיר או קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

{{ח:סעיף|229|הזדהות}}
{{ח:ת}} דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן של גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה, ולמסור כינוי או מידע אחר שיאפשר את איתורו ככל שיידרש באמצעות הקצין המוסמך, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.

{{ח:סעיף|230|תיעוד מסמכים}}
{{ח:ת}} לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

{{ח:סעיף|231|מסירת ידיעות ומסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא למנהל;
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני מסמך מסוים, שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או למנהל, לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או למנהל כאמור בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שיידע את המפקח בכך שהשמיט מידע.

{{ח:סעיף|232|מדידות ודגימות}}
{{ח:ת}} מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות שאישר המנהל, בהסכמת קצין בכיר, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

{{ח:סעיף|233|תפיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתפוס מפקח חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי גוף ביטחוני יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני חפץ מסוים שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ויהיה נגיש למפקח.

{{ח:סעיף|234|סייג למסירת מידע}}
{{ח:ת}} מסירת מידע למנהל או לעובד המשרד לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית של המנהל או של עובד המשרד.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|235|אצילת סמכויות המנהל}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לעובד המשרד, אחד או יותר, חלק מהסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|236|מעבדה מוסמכת לרכב}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאשר מעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה, לאחר שנוכח כי היא עומדת ברמה מקצועית נאותה; הודעה על אישור מעבדה לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|237|פרסום רשימת מעבדות מוכרות}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הפניה לרשימת מעבדות מוכרות אירופיות ומעבדות מוכרות אמריקאיות.

{{ח:סעיף|238|אגרות}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} אגרות בעד בקשות למתן רישיון, תעודה או אישור לפי חוק זה או חידושם, השתתפות בבחינה, השגה על תוצאות בחינה וקבלת העתק מקור או עותק של רישיון, תעודה או אישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה מופחתת או פטור מתשלום אגרה למבקש רישיון המחזיק ברישיון מסוג אחר לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי העדכון של אגרות שנקבעו לפי סעיף קטן זה, מועדי העדכון ומועדי תשלום האגרות.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה, יראו רישיון, תעודה או אישור כתקפים מיום תשלום האגרה בעדם, ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת להם תוקף במועד שקדם ליום התשלום.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|239|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|240|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|וחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|241|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.}}

{{ח:סעיף|242|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|243|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה, הוראות מעבר והוראות שעה}}

{{ח:סעיף|244|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}}, תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}} ושל {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}}; לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה השר, בצו באישור הוועדה, את מועד תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
{{ח:תת|(ד)}} לא הותקנו תקנות לפי חוק זה, כולן או חלקן, רשאי השר, בצו, באישור הוועדה, לדחות את מועד תחילתו של חוק זה, כולו או חלקו, לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנתיים.

{{ח:סעיף|245|תקנות ראשונות}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}} יובאו לאישור הוועדה בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 128|סעיף 128(ב)}} יובאו לאישור הוועדה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159(ב)}} יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:סעיף|246|פרסום החוק}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות בתוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:סעיף|247|שמירת תוקף|תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הצווים המפורטים להלן, וכן הוראות נוהל שנקבעו מכוחם ופורסמו באתר האינטרנט של המשרד, יעמדו בתוקפם כנוסחם ערב יום התחילה, ויראו אותם כאילו נקבעו לפי חוק זה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי דין או כל עוד לא נכנסו לתוקפן הוראות במקומם לפי חוק זה בעניינים המוסדרים בהם, או עד יום י״ב באב התשפ״ד (16 באוגוסט 2024) {{ח:הערה|(התקופה הוארכה עד יום 17.2.2025)}}, לפי המוקדם:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967}} (להלן – צו ייצור רכב);
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל״ט–1978}} (להלן – צו ייבוא רכב);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982}} (להלן – צו מוצרי תעבורה);
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}} (להלן – צו המוסכים);
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}} (להלן – צו שמאי רכב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של המשרד ידווח לוועדה, עד יום כ״ט בניסן התשפ״ב (30 באפריל 2022), על ההתקדמות בהליכי התקנתן של תקנות לפי חוק זה, ובכלל זה תקנות להחלפת הצווים המנויים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|248|הוראות מעבר לעניין רישיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון למתן שירות רכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה והוא יהיה בתוקף עד תום תקופת הרישיון ולא פחות משישה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו –
{{ח:תתת|(1)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו ייצור רכב}} כרישיון לייצור רכב ושיווקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} ולרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}}, בהתאם לתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)|צו ייבוא רכב}} ולפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}} לעניין ייבוא רכב כרישיון ייבוא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תתת|(3)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 9|סעיף 9 לפקודת התעבורה}} למטרה של רכישת רכב ומכירתו דרך עיסוק כרישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}};
{{ח:תתת|(4)}} רישיון ייצור לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו מוצרי תעבורה}} כרישיון לייצור מוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}};
{{ח:תתת|(5)}} רישיון ייבוא לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, לעניין מוצרי תעבורה החייבים ברישיון ייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} כרישיון ייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} רישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו מוצרי תעבורה}} כרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}};
{{ח:תתת|(7)}} רישיון מפעל לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}} כרישיון להפעלת מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}} או רישיון להפעלת מוסך נייד לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135}}, בהתאם לתנאי הרישיון, וכרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}}, בהתאם לתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(8)}} הסמכה כמנהל מקצועי של מוסך לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}} כרישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}}, לפי סוג ההסמכה;
{{ח:תתת|(9)}} רישום בפנקס השמאים לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו שמאי רכב}} כרישיון לשמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}.

{{ח:סעיף|249|הוראות מעבר לעניין תעודות, אישורים, היתרים ופטורים}}
{{ח:ת}} תעודות, אישורים, היתרים ופטורים שניתנו לפני יום התחילה בידי מנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד או מי שהוא הסמיכו לכך לפי צווי הפיקוח האמורים {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}} ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו ניתנו לפי חוק זה, והם ימשיכו לעמוד בתוקפם לתקופה של שישה חודשים מיום התחילה או עד לתום תקופת תוקפם, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|250|הוראות מעבר לעניין מינויים}}
{{ח:תת|(א)}} עובד המשרד שהוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 30|סעיף 30 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, לעניין צווי הפיקוח האמורים {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}}, והסמכתו עמדה בתוקפה ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הוסמך למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}}, ואולם הוא לא יפעיל סמכות מהסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיפים 192}} {{ח:פנימי|סעיף 193|ו־193}} שלא היו נתונות לו לפי הסמכתו ערב יום התחילה, עד לקבלת הכשרה מתאימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}}; המנהל יפרסם הודעה ברשומות על זהותם של המפקחים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה המייעצת שמונתה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)#סעיף 6|סעיף 6 לצו ייבוא רכב}}, ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה המייעצת שמונתה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 5|סעיף 5 לצו שמאי רכב}}, ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}, והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הסמכה שמונתה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#סעיף 10|סעיף 10 לצו המוסכים}}, ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|251|הוראות מעבר לעניין שמאי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 8|סעיף 8 לצו שמאי רכב}} ימשיכו לחול לעניין הליכים לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 8|אותו סעיף}} שהרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|בצו האמור}} החלה בהם לפני יום התחילה לפי הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|הצו}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהחל ערב יום התחילה התמחות בשמאות רכב לפי הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו שמאי רכב}}, יראו את התמחותו כהתמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}.

{{ח:סעיף|252|הוראות מעבר לעניין ייבוא רכב}}
{{ח:ת}} בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד ליום התחילה, יקראו את {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)#סעיף 1|סעיף 1 לצו ייבוא רכב}} כך:
{{ח:תת|(1)}} בהגדרה ”יבואן“, במקום פסקה (2) יבוא:
{{ח:תתת|”(2)}} סוכן מורשה (להלן – יבואן מקביל);“;
{{ח:תת|(2)}} במקום ההגדרה ”סוכן מורשה“ יבוא:
{{ח:תת}} ””סוכן מורשה“ – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;“;
{{ח:תת|(3)}} בהגדרה ”רכב חדש“, בסופה יבוא ”ולעניין יבואן מקביל – גם רכב שנרשם במדינת חוץ כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;“.

{{ח:סעיף|253|הוראות שעה לעניין ייבוא רכב|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ד באב התשפ״ה (18 באוגוסט 2025), יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(7)}}, כך שבמקום פסקת משנה (ב) יבוא:
{{ח:תתת|”(ב)}} טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל;“
{{ח:תת|(ב)}} לעניין רכב מסוג שאינו רכב נוסעים או רכב מסחרי, בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ב באב התשפ״ד (16 באוגוסט 2024) יחולו הוראות אלה כך:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראות והחובות החלות על יבואן ישיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}}, יחולו רק לעניין רכב שהוא מייבא;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(7)}} – לא יחולו;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ב)(5)}}, במקום הסיפה החל במילה ”השר“ יקראו ”ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל“;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50(ד)}} לא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}} – לא יחולו.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין רכב מסוג שאינו אופנוע, בתקופה שמיום התחילה ועד ליום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016), יקראו את הסעיפים המפורטים להלן כך:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(7)(א)}}, במקום ”מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר“ יבוא ”מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ב)(5)}}, במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר“ יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, או מדגם או מתוצר אחר, ובלבד שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(א)}}, במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”מדגם שהוא מייבא“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”מדגם שהוא מייבא, אלא אם כן יבואן ישיר שהיה בעל רישיון ייבוא לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978}}, לפני יום התחילה, נתן לרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|בצו האמור}}, לפני אותו מועד, התחייבות לממש את האחריות שנתן יצרן הרכב לגבי כל רכב מתוצר שהוא מייבא.“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה ”מתוצר“ יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, ואם יבואן ישיר אינו מייבא דגם כאמור – ייתן את האחריות שנתן הסוכן המורשה או ייתן בעצמו את האחריות.“;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”מדגם שהוא מייבא“ ובסופו יבוא ”ואולם הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין רכב שהוא מתוצר שמייבא יבואן ישיר, אם היבואן הישיר נתן לרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978}}, לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא.“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף קטן (ג), במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף קטן (ד)(1), במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר“ יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר“ ובסופו יבוא ”ואולם הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר, אם יבואן ישיר נתן לרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978}}, לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב שהוא מתוצר שהוא מייבא“.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|254|הוראות שעה לעניין יבואן זעיר וייבוא רכב מסוג מכונה ניידת|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה של ארבע שנים מיום כ״ה באב התשפ״ה (19 באוגוסט 2025) יחולו הוראות אלה (בסעיף זה – הוראות השעה):
{{ח:תת|(1)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(7)}} כך שבמקום פסקאות משנה (א) ו־(ב) יבוא:
{{ח:תתתת|&quot;(א)}} הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, אופנוע או מכונה ניידת;
{{ח:תתתת|(ב)}} נותרו חודשיים לפחות עד למועד האחרון שבו הרכב ניתן לרישום בישראל, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};&quot;;
{{ח:תתת|(2)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(ב)}} כך שבמקום ”20 כלי רכב“ יבוא ”60 כלי רכב“;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין רכב מסוג מכונה ניידת – יחולו ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 253|בפסקאות (1), (3) ו־(4) שבסעיף 253(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, להאריך את תוקפה של כל אחת מהוראות השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לעניין כל הוראת שעה לא יעלה על ארבע שנים.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ב בסיוון התשע״ו (28 ביוני 2016).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>021voxherldh6qst24g20op7p9l8bpq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגנה על עובדים בשעת חירום</title>
    <ns>116</ns>
    <id>359228</id>
    <revision>
      <id>3022348</id>
      <parentid>3001738</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T05:41:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>פקיעת הוראת שעה</comment>
      <origin>3022348</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29938" sha1="7qm1cey2wxj2avspxhm8aedqr907i6o" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006

&lt;מאגר 2000221 תיקון 2211196 תקן 145805 קוד a163Y00000DuChjQAF&gt;

&lt;מקור&gt; &lt;!-- 2000220 --&gt; '''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשס&quot;ג, 374|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה)|16:299828)). &lt;!-- 2000221 --&gt; '''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 396|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום|17:300160)); ((תשס&quot;ז, 366|תיקון - הוראת שעה|17:300759)); ((תשע&quot;א, 1057|תיקון מס' 16 לחוק ההתגוננות האזרחית|18:301350)); ((תשע&quot;ד, 556|תיקון מס' 4 לחוק משפחות חד-הוריות|19:303802)), ((605|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשפ&quot;ד, 244|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל|25:3611337)), ((916|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((1610|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון מס' 2)|25:5000558)); ((תשפ&quot;ה, 298|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון מס' 3)|25:5630718)), ((794|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון מס' 4)|25:8528809)); ((תשפ&quot;ו, 332|תיקון מס' 6 והוראת שעה|25:12202037)).
''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ז, 96|הארכת התקופה הקובעת|6523)); ((תשפ&quot;ד, 1318|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11024)), ((1848|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס' 2)|11182)), ((2814|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס' 3)|11139)); ((תשפ&quot;ה, 2100|הארכת התקופה הקובעת|11945)). ''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 442|שינוי התוספת לחוק|11601)).

__TOC__

== פרק א': איסור פיטורים ורציפות בעבודה ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;אומן&quot; ו&quot;מנחה אומנה&quot; - כהגדרתם [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;השר האחראי&quot;, לענין מוסד חינוך - השר שבתחום אחריותו מצוי מוסד חינוך, לפי הענין;
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;ילד&quot; - מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו [[בחוק חינוך מיוחד, התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;מוסד חינוך&quot; - לרבות מוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]], מעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]], וקייטנה כהגדרתה [[בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש&quot;ן-1990]], וכן מעון יום שיקומי כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]], מעון יום לפעוטות כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]], צהרון כהגדרתו [[בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע&quot;ז-2017]], משפחתון לילדים, ומסגרת פעילות יומית לילדים ולאנשים עם מוגבלות שטרם מלאו להם 21 שנים, בפיקוח או במימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי או של מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית;
:- &quot;מצב מיוחד בעורף&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;משפחתון לילדים&quot; - מקום שבו שוהים לא יותר משישה פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים;
:- &quot;פיטורים&quot; - לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
:: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
:: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
:- &quot;קבלן כוח אדם&quot;, &quot;מעסיק בפועל&quot; - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;שעת התקפה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית]].

@ 2. איסור פיטורים (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי [[סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית]], או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ד(א) לחוק האמור]], אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות - לרבות בשל מוגבלותו.
: (ב)(1) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
::: (א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד;
::: (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי - נבצר ממנו להשגיח על הילד.
:: (2) הוראות פסקה (1) לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
:: (3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי [[חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]].
:: (4) (((הוראת שעה מיום 28.2.2026 עד שישה חודשים מתום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):)) הוראות פסקה (1) יחולו גם אם סגירת מוסד החינוך כאמור באותה פסקה, בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), נעשתה בהודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך.
: (ב1) (((פקע).))
: (ב2) (((פקע).))
: (ב3) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בתקופה של שלושה חודשים מהיום שבו העובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה, כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית]], ובלבד שהעובד מסר למעסיק אישור על כך כפי שיקבע שר העבודה, ובתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) - אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו התפנה.
: (ב4)(1) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו [[#1|בפסקה (1) להגדרה &quot;חייל&quot; שבחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], או עקב היותו מי מהמנויים [[בסעיף 11]].
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי [[חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]].
:: (3) שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואם לא הוקמה - ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה, רשאי לקבוע בצו כי הוראות סעיף קטן זה יחולו גם בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף שיקבע בצו האמור, ובלבד שמצא כי נסיבות המצב המיוחד בעורף משפיעות על השירות של חיילים כאמור או של מי שמנויים [[בסעיף 11]].
: (ג) (((סעיף קטן זה פקע לפי [[סעיף 22(ב)]]):)) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי-ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה -
::- &quot;אזור הגבלה&quot; -
::: (1) לענין התקופה שמיום ט&quot;ז בתמוז התשס&quot;ו (12 ביולי 2006) עד יום ו' באב התשס&quot;ו (31 ביולי 2006) - אזור הגבלה כהגדרתו לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]];
::: (2) לענין התקופה שמיום ז' באב התשס&quot;ו (1 באוגוסט 2006) עד יום כ&quot;א באב התשס&quot;ו (15 באוגוסט 2006) - אזור הגבלה כפי שנקבע לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]], לגבי יום ו' באב התשס&quot;ו (31 ביולי 2006), ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה;
::- &quot;הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 12]].
: (ג1) (((פקע).))
: (ד) היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב)((,)) (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין;
:: (2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב)((,)) (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
:: (3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה.
: (ה) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.
: (ו) (((פקע).))
: (ז) (((פקע).))
: (ח) (((פקע).))

@ 3. רציפות בעבודה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: היעדרות עובד מהעבודה כאמור [[בסעיף 2]] לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.

@ 4. נטל ההוכחה (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות [[סעיף 2]], תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]], אם הוכיח העובד שניים אלה:
: (1) כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור [[בסעיף 2(א) או (ב)(1), (ב3) או (ב4)]], לפי הענין;
: (2) כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי-ביצועה, כאמור בפסקה (1), או בתוך חודשיים לאחר מכן.

@ 5. סמכות שיפוט ותרופות
: לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי [[פרק זה]], והוא רשאי -
: (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
: (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]].

@ 6. התיישנות
: לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות [[סעיף 2]], שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה.

@ 7. עונשין (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: פיטר מעסיק עובד בניגוד להוראות [[סעיף 2]], או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות [[סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].

@ 8. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[סעיף 7]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 7]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 9. שמירת זכויות
: הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן.

@ 10. ביצוע ותקנות
: שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע [[פרק זה]] והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 11. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
: (1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ&quot;ז-1967]];
: (2) שוטר כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (בסעיף זה - פקודת המשטרה);
: (3) סוהר כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]];
: (4) עובד השירות כהגדרתו [[בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]], ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
: (5) חבר ארגון עזר כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]];
: (6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]].

== פרק ב': תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה - הוראת שעה (((פקע))) ==
: ((([[פרק זה]] פקע לפי [[סעיף 22(ג)]]):))

@ 12. הגדרות (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ז)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור הגבלה&quot; - כהגדרתו לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה&quot; - הסכם קיבוצי שנחתם ביום ו' באב התשס&quot;ו (31 ביולי 2006) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום ט&quot;ז בתמוז התשס&quot;ו (12 ביולי 2006) עד יום כ' באב התשס&quot;ו (14 באוגוסט 2006);
:- &quot;עובד&quot; - למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.

@ 13. חובת תשלום שכר והפחתת ימי חופשה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הגבלה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]], שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, וכן יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, &quot;היעדרות מעבודה או אי-ביצוע עבודה&quot; - בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.
: (ב) חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי-ביצוע עבודה באזור הגבלה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.

@ 14. שמירת דינים
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מהוראות [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי [[החוק האמור]].

@ 15. עדיפות
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל דין.

@ 16. תקופת הארכה
: שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים (בסעיף זה - תקופת ההארכה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
: (1) נכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור ההגבלה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופת ההארכה;
: (2) נקבע אזור הגבלה לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;ה-1961]], לגבי תקופת ההארכה,
: ואולם לענין תקופת ההארכה, יקראו את [[ההגדרה &quot;הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה&quot; שבסעיף 12]] כאילו במקום האמור בה נאמר &quot;הסכם קיבוצי שחל בתקופת ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה&quot;.

@ 17. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ&quot;ז-1967]].

@ 18. ביצוע ותקנות
: שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע [[פרק זה]] והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

== פרק ב'1: תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה - הוראת שעה (((פקע))) (תיקון: תשס&quot;ז) ==
: (((תוקפה של הוראת שעה עד ליום 31 באוגוסט 2007).))

@ 18א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ז)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור הכרזה&quot; - כהגדרתו לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]], לגבי התקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום י&quot;ז באלול התשס&quot;ז (31 באוגוסט 2007);
:- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה&quot; - הסכם קיבוצי שנחתם ביום כ&quot;ח בסיון התשס&quot;ז (14 ביוני 2007) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום י&quot;ד בסיון התשס&quot;ז (31 במאי 2007);
:- &quot;עובד&quot; - למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.

@ 18ב. חובת תשלום שכר (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ד-2)
: (א) עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הכרזה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה שנקבע בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, &quot;היעדרות מעבודה או אי-ביצוע עבודה&quot; - בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.
: (ב) חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי-ביצוע עבודה באזור הכרזה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.

@ 18ג. שמירת דינים (תיקון: תשס&quot;ז)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מהוראות [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי [[החוק האמור]].

@ 18ד. עדיפות (תיקון: תשס&quot;ז)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל דין.

@ 18ה. תקופות הארכה (תיקון: תשס&quot;ז)
: שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכל על 90 ימים ושלא יימשכו לאחר יום י&quot;ז באלול התשס&quot;ז (31 באוגוסט 2007) (בסעיף זה - תקופות ההארכה), ובלבד שנכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופות ההארכה; ואולם לענין תקופות ההארכה, יקראו את [[ההגדרה &quot;הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה&quot; שבסעיף 18א]] כאילו במקום האמור בה נאמר &quot;הסכם קיבוצי שחל בתקופות ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה&quot;.

@ 18ו. תחולה (תיקון: תשס&quot;ז)
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ&quot;ז-1967]].

@ 18ז. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ז)
: שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע [[פרק זה]] והם רשאים, באישור ועדה משותפת לוועדת הכספים של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות לביצועו.

== פרק ג': הוראות שונות ==

@ 19. דין המדינה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.

@ 20. זכות תביעה
: תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד חבר בו.

@ 21. : ((הנוסח שולב [[בחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]].))

@ 22. תחילה ותוקף
: (א) תחילתו של חוק זה, למעט [[סעיפים 4]], [[7]] [[ו-8]], ביום ט&quot;ז בתמוז התשס&quot;ו (12 ביולי 2006).
: (ב) הוראות [[סעיף 2(ג)]] יעמדו בתוקפן עד יום כ&quot;א באב התשס&quot;ו (15 באוגוסט 2006).
: (ג) הוראות [[פרק ב']] יעמדו בתוקפן עד יום ז' באלול התשס&quot;ו (31 באוגוסט 2006).

== תוספת (((פקעה))) (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ה) ==

&lt;חתימות&gt;
* אהוד אולמרט ראש הממשלה
* אלי ישי שר התעשיה המסחר והתעסוקה
* אברהם הירשזון שר האוצר
* משה קצב נשיא המדינה
* דליה איציק יושבת ראש הכנסת</text>
      <sha1>7qm1cey2wxj2avspxhm8aedqr907i6o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הגנה על עובדים בשעת חירום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>359229</id>
    <revision>
      <id>3022350</id>
      <parentid>3001753</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T07:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022348] פקיעת הוראת שעה</comment>
      <origin>3022350</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37807" sha1="jb9602xgwdymvic7uj94q0gfd51o1dw" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000221}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ג, 374|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299828.pdf}}. '''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ו, 396|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300160.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 366|תיקון – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300759.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1057|תיקון מס׳ 16 לחוק ההתגוננות האזרחית|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301350.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 556|תיקון מס׳ 4 לחוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303802.pdf}}, {{ח:תיבה|605|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 244|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3611337.pdf}}, {{ח:תיבה|916|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}, {{ח:תיבה|1610|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5000558.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 298|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5630718.pdf}}, {{ח:תיבה|794|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8528809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 332|תיקון מס׳ 6 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12202037.pdf}}.

''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 96|הארכת התקופה הקובעת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6523.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1318|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11024.pdf}}, {{ח:תיבה|1848|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11182.pdf}}, {{ח:תיבה|2814|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11139.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2100|הארכת התקופה הקובעת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11945.pdf}}. ''שינוי התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 442|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11601.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: איסור פיטורים ורציפות בעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(פקעה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: איסור פיטורים ורציפות בעבודה}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ ו”מנחה אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר האחראי“, לענין מוסד חינוך – השר שבתחום אחריותו מצוי מוסד חינוך, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, וקייטנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)|בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990}}, וכן מעון יום שיקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}}, מעון יום לפעוטות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, צהרון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים|בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017}}, משפחתון לילדים, ומסגרת פעילות יומית לילדים ולאנשים עם מוגבלות שטרם מלאו להם 21 שנים, בפיקוח או במימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי או של מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב מיוחד בעורף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפחתון לילדים“ – מקום שבו שוהים לא יותר משישה פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיטורים“ – לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן כוח אדם“, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעת התקפה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}.

{{ח:סעיף|2|איסור פיטורים|תיקון: תשס״ז, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9|סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית}}, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ד|סעיף 9ד(א) לחוק האמור}}, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד;
{{ח:תתתת|(ב)}} בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 28.2.2026 עד שישה חודשים מתום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} הוראות פסקה (1) יחולו גם אם סגירת מוסד החינוך כאמור באותה פסקה, בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), נעשתה בהודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב3)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה של שלושה חודשים מהיום שבו העובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, ובלבד שהעובד מסר למעסיק אישור על כך כפי שיקבע שר העבודה, ובתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו התפנה.
{{ח:תת|(ב4)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או עקב היותו מי מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}.
{{ח:תתת|(3)}} שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה, רשאי לקבוע בצו כי הוראות סעיף קטן זה יחולו גם בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף שיקבע בצו האמור, ובלבד שמצא כי נסיבות המצב המיוחד בעורף משפיעות על השירות של חיילים כאמור או של מי שמנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(סעיף קטן זה פקע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}}):}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי־ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לענין התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) – אזור הגבלה כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(2)}} לענין התקופה שמיום ז׳ באב התשס״ו (1 באוגוסט 2006) עד יום כ״א באב התשס״ו (15 באוגוסט 2006) – אזור הגבלה כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, לגבי יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006), ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב){{ח:הערה|,}} (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב){{ח:הערה|,}} (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|3|רציפות בעבודה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} היעדרות עובד מהעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.

{{ח:סעיף|4|נטל ההוכחה|תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיף האמור}}, אם הוכיח העובד שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א) או (ב)(1), (ב3) או (ב4)}}, לפי הענין;
{{ח:תת|(2)}} כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי־ביצועה, כאמור בפסקה (1), או בתוך חודשיים לאחר מכן.

{{ח:סעיף|5|סמכות שיפוט ותרופות}}
{{ח:ת}} לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}}, והוא רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
{{ח:תת|(2)}} ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 3|בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970}}.

{{ח:סעיף|6|התיישנות}}
{{ח:ת}} לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה.

{{ח:סעיף|7|עונשין|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} פיטר מעסיק עובד בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|8|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|9|שמירת זכויות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|10|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|11|תחולה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} לא יחולו על אלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שנקרא לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת-חירום|חוק שירות עבודה בשעת־חירום, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|(2)}} שוטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (בסעיף זה – פקודת המשטרה);
{{ח:תת|(3)}} סוהר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}};
{{ח:תת|(4)}} עובד השירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:תת|(5)}} חבר ארגון עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:תת|(6)}} עובד בגוף הצלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} פקע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ג)}}):}}

{{ח:סעיף|12|הגדרות|תיקון: ק״ת תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלה“ – כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – הסכם קיבוצי שנחתם ביום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום כ׳ באב התשס״ו (14 באוגוסט 2006);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.

{{ח:סעיף|13|חובת תשלום שכר והפחתת ימי חופשה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הגבלה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, וכן יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, ”היעדרות מעבודה או אי־ביצוע עבודה“ – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.
{{ח:תת|(ב)}} חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי־ביצוע עבודה באזור הגבלה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.

{{ח:סעיף|14|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|15|עדיפות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל דין.

{{ח:סעיף|16|תקופת הארכה}}
{{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} נכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור ההגבלה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופת ההארכה;
{{ח:תת|(2)}} נקבע אזור הגבלה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״ה–1961}}, לגבי תקופת ההארכה,
{{ח:ת}} ואולם לענין תקופת ההארכה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 12|ההגדרה ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ שבסעיף 12}} כאילו במקום האמור בה נאמר ”הסכם קיבוצי שחל בתקופת ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה“.

{{ח:סעיף|17|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}.

{{ח:סעיף|18|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקפה של הוראת שעה עד ליום 31 באוגוסט 2007).}}

{{ח:סעיף|18א|הגדרות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הכרזה“ – כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, לגבי התקופה שמיום כ״ח באייר התשס״ז (16 במאי 2007) עד יום י״ז באלול התשס״ז (31 באוגוסט 2007);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה“ – הסכם קיבוצי שנחתם ביום כ״ח בסיון התשס״ז (14 ביוני 2007) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ח באייר התשס״ז (16 במאי 2007) עד יום י״ד בסיון התשס״ז (31 במאי 2007);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.

{{ח:סעיף|18ב|חובת תשלום שכר|תיקון: תשס״ז, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הכרזה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה שנקבע בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, ”היעדרות מעבודה או אי־ביצוע עבודה“ – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.
{{ח:תת|(ב)}} חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי־ביצוע עבודה באזור הכרזה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.

{{ח:סעיף|18ג|שמירת דינים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|18ד|עדיפות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל דין.

{{ח:סעיף|18ה|תקופות הארכה|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכל על 90 ימים ושלא יימשכו לאחר יום י״ז באלול התשס״ז (31 באוגוסט 2007) (בסעיף זה – תקופות ההארכה), ובלבד שנכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופות ההארכה; ואולם לענין תקופות ההארכה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 18א|ההגדרה ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה“ שבסעיף 18א}} כאילו במקום האמור בה נאמר ”הסכם קיבוצי שחל בתקופות ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה“.

{{ח:סעיף|18ו|תחולה|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}.

{{ח:סעיף|18ז|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} והם רשאים, באישור ועדה משותפת לוועדת הכספים של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|19|דין המדינה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.

{{ח:סעיף|20|זכות תביעה}}
{{ח:ת}} תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו.

{{ח:סעיף|21|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:סעיף|22|תחילה ותוקף}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, ביום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}} יעמדו בתוקפן עד יום כ״א באב התשס״ו (15 באוגוסט 2006).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} יעמדו בתוקפן עד יום ז׳ באלול התשס״ו (31 באוגוסט 2006).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה}}

{{ח:חתימות}}
* '''אהוד אולמרט'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אלי ישי'''&lt;br&gt;שר התעשיה המסחר והתעסוקה
* '''אברהם הירשזון'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''דליה איציק'''&lt;br&gt;יושבת ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>jb9602xgwdymvic7uj94q0gfd51o1dw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכרונות לבית דוד/הענק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>366223</id>
    <revision>
      <id>3022364</id>
      <parentid>3019921</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T08:15:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3022364</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="88555" sha1="dkr82qhq79kamivfci9xxnib0ps0ypn" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=אברהם שלום פרידברג
|שם ספר=זכרונות לבית דוד
|רישום ספר=זכרונות לבית דוד
|שם נוסף=הענק
|הקודם=זכרונות לבית דוד/התרעלה
|רישום הקודם=התרעלה
|הבא=זכרונות לבית דוד/ספר הזכרון
|רישום הבא=ספר הזכרון
|סוגה=
|ראשי=לא
}}

==הענק==

{{קטן|(בשנת חמשת אלפים ומאתיים ושבעים ושמונה לבריאת עולם)}}

אני '''יצחק''', בן '''יהודה''' המכונה &quot;ליאון הרופא העברי&quot;{{הערה|Leon Medigo Hebreo}}, בן השר '''[[מחבר:יצחק אברבנאל|דון יצחק]]''', הדור החמישי '''ליהודה בן יוסף''', ממשפחת '''אברבנאל''', כותב את המגלה הזאת במושב &quot;פורטו סיגורה&quot; אשר '''בברזיליה''', והיתה לך, '''יהודה''' בני, למשמרת עולם לדורותינו.

חדשה היא הארץ אשר אני מתגורר בה כעת, כי זה רק שמונה עשרה שנה להימצאה{{הערה|היא נמצאה '''במקרה''' בשנת 1500 (ה&quot;א ר&quot;ס) על ידי הרב החובל הפורטוגיזי, פדרו אלואריס '''קבראל''', בבקשו בים האטלנטי דרך לבוא אל הודו המזרחית, ורוח קדים נשא אניותיו מערבה ויביאן אל חוף הארץ ההיא. ויקרא את שם החוף &quot;פורטו סיגורה&quot; (נחשב על מדינת '''באהיא'''), ואת הארץ קרא בשם &quot;טירא די סאנטא קרוץ&quot; (Terra de Santa Cruz, אדמת הצלב הקדוש). בשם &quot;ברזיליה&quot; נקראה אחרי כן, על שם העץ האדום, עץ הברזיל, הנמצא שם למכביר (ברזיל פירושו אדום או גחל לוהט – כי כן מראה הצבע הנעשה ממנו) והמסחר בו רב עד היום. על החוף ההוא יסדה ממשלת פורטוגאל את המושב הראשון לאסירי עני וברזל אשר שלחו שמה ביד פשעם. האסירים היו אנשי חמס ונשי זימה אשר נמצא עוונם במשפטי המדינה. אליהם נספחו גם הנאשמים בענייני הדת השלטת. שם הופקדו עליהם שומרים ושוטרים להעבידם בפרך, כאמור בפנים הסיפור.}}; אבל צרותינו בה ישנות הן, כי מוצאן מעולם הישן, ומקורן בחוקי העמל אשר יצרו הכהנים הקתולים להשמיד את העם היהודי ולאבד מאנוש זכרו.

ויהי המעט להם חבליהם אשר סבונו בארץ הישנה באסרם אותנו בנפשנו, כי עוד מצאו להם כלא חדש, היא הארץ החדשה אשר זה מעט נגלתה לעוברי ארחות ימים ועוד לא באו עד תבונתה. בה בחרו לשלוח אליה את כל אנשי החמס והרשע, אשר לא יכלה הארץ הישנה נשוא אותם מפני רוע מעלליהם, ובתוכם — גם את '''אנוסינו,''' היהודים המנוצרים, אשר נגלה עונם כי עודם מחזיקים באמונת קדשם חרף שואפיהם סלה. בין אלה האחרונים, המלאים חמת הכהנים, נערת קנאיהם, נמניתי גם אני – ונכד '''דון יצחק אברבנאל,''' השר העברי, אשר מרומים שכן ומלכי ארץ לעצתו יחלו, שוכן עתה באחרית ים, תועה בארץ גזרה, בסבכי יערי עולם, שהם מעון קדם לפראי אדם, מרבץ לפריצי חיות – וגם שם לא ינוח לו! כי הפקדו עלינו שומרים מזוינים, אשר יעבידונו כל הימים בפרך, לטמון מוקשים לרגלי הקופים והתוכיים, ללכדם ולכבשם, גם לכרות את עץ '''הברזיל,''' ולשימם יחדו באניות סוחר הבאות הנה מארץ מולדתנו – כי טוב סחר המינים האלה לנוגשינו, הרודים בנו ממרחק, אשר כבשונו לעבדי עולם, ומוסרותינו מי יְפַתֵּחַ!

ובכל זאת שמח אני בחיי, כי רק את גֵוִי אסרו להם, אבל לנפשי חפשי אני, וכל אסריהם אשר אסרו עליה לא יקומו עוד. פה השלכתי אח המסוה מעל פני, שבתי לעמי ולדתי, והנני עובד את אלהי מקדם, '''יהודי''' ככל אבותי!

כי נוצרי הקנוני אויבינו מילדותי, עוד בטרם אדע קרוא אבי ואמי הביאוני בבריתם, וכן גדלתי בתוכם ואשכח צור חצבתי, ולא זכרתי עוד כי ממעי '''יהודה''' יצאתי, וכמעט הייתי גם אני באויבי עמי. באתי עם מנאצי שמו, ראיתי יהודים ואתקלס בם, אנוסים על דת – ואשטמם תחת רדפם טוב, עד בוא היום אשר עשה לי ה׳ להגיה חשכי, – ומאז והלאה נהפכתי לאיש אחר, ואשוב בלבב שלם אל עמי ואלהי.

----


הדבר היה בירח סיון בשנה מאתים וששים וארבע למספרנו. ואני אז בן שלש עשרה שנה, נער את בני הנוצרים, אזרחי ליסאבון הבירה. את אבותי לא ידעתי, כי כיתום נחשבתי בעיני כל וכן הייתי בעיני, ודייג עני אספני אל ביתו מילדותי בשבר מצער אשר ניתן לו מקופת העיר. ואהיה אצלו אמון לפרוש מכמרת ולצוד ציד דגים בנהר '''טאגו,''' עד אשר אגדל ואבוא באנשים העובדים עבודת משא על חוף הים, כי אז תמצא ידי לעזור על ידם, לטעון ולפרוק את האניות בצאתן ובשובן. כן גדלתי פרא, לא למדתי דעה ואף קרוא מקרא לא ידעתי. ברוב עתותי הלכתי שובב בדרך לבי, שחקתי עם נערים כגילי ואתהולל כמוהם בחוצות קריה. – פעם אחת הובילונו רגלינו אל '''רוּע־נובה,''' היפה ברחובות קריה, ששם מעונות עשירי המַרַנים, הם היהודים המתנצרים, אשר נחשבו בעיני העם לנוצרים מתיהדים, כי כן הגידו לו כהניו ונזיריו, אשר הקניאוהו בזרים האלה ויעירו עליהם כעשו וחמתו כל הימים. בעת ההיא גדלה המשטמה, כי היתה שנת בצורת והיוקר האמיר. והקול יצא כי מאת המרנים היתה זאת, אשר סחר תבואות הארץ בידם הוא, והם העלו את המחיר למען הרבות להם שכר ולמלא אוצרותם כל הון יקר. ואנחנו אשר מלאה נפשנו משיחות אבות ודברת ההמון, בראותנו עדת עשיריהם עומדים ברחוב ומשוחחים אחד את אחד, התעוררנו על רגעי ארץ אלה, ונחרפם ונקללם ונעפרם בעפר ונסַקל באבנים לעומתם. אז הרים אחד מהם את מקלו ויך אחדים מאתנו ויפצעם ער שפך דם, ואנחנו העמדנו קול זועות ונתנפל עליהם בחימה שפוכה. ותהי הצעקה גדולה מאד, והמונים המונים חשו באו לעזרתנו. ויפלו על המרנים גם המה ויכום מכה רבה, ויהרסו אל בתיהם, להחריבם ולהַשּׁים עליהם נויהם. לאושרם חש ראש העיר לבוא עם חיל גדול אל מקום המהומה, ויגרש את העם. ואנחנו השתובבנו משובה נצחת ולא חדלנו רוגז עד אשר נתפשו ארבעים נערים מאתנו – ואני בתוכם – ויחדיו הובלנו אל בית האסורים. ומקץ שנה תמימה לשבתנו שם, נגמר דיננו, ליסרנו בשוטים ולהגלותנו גלות שלמה אל איי ס״ט טומאש, מקום אשר הנדונים למות ישלחו שמה, – עקב אשר עצמה משובתנו, ולא שמענו גם בקול השרים והפקידים, בצוותם אותנו לאסוף ידינו{{הערה|Kaiserling, Geschichte der Juden in Portugal 145.}}. 

יום הפקודה קרב לבוא, ואנכי ישבתי למעצבה בחדר כלאי, ולבי חרד בקרבי מפני העונש הנורא הצפוי לי. לא מפני המכות אשר יכוני,כי לאלה הלא הסכנתי מידי אומני הדַיג, אשר הרבה פצעי מדי שתותו לשכרה –כי אם מפני האיים הנוראים והאיומים, אשר שמעתי עליהם אומרים, כי כל באיהם לא ישובון; אליהם שולחו ילדי היהודים לפני עשר שנים, ורובם ספו תמו מן בלהות, כי השמידום הנחשים והעקרבים והתנינים המלאים את אדמתם ומימיהם{{הערה|שבט יהודה סימן נ״ט.}}. פתאום שמעתי קול צעדי אדם הקרבים אל דלת חדרי. הבריח התיכון הוסע ממקומו והדלת נפתחה. ברגע ההוא חשבתי כי הנה בא קצי; אבל לתמהון לבבי לא נראו אנשי חיל מזוינים, גם לא קרבו השומרים לאסרני בכבלים, ככל יתר חברי. רק אדון אחד, הדור מאד במראהו, לבוש כאנשי לוית הציר הספרדי, היושב במלאכות מלכו בעירנו הבירה, ובידו ספר קטן, הערוך לרשימת דברים לזכרון, ואחריו שר בית הסוהר ובידו הפנקס הגדול, אשר בו ירשמו שמות האסירים המופקדים על ידו למשמר. השר שאלני לשמי ולשם אבי ומשפחתי ולמספר שנותי ומקום מגורי, ואענהו כי שמי יואנו אנטוניו '''ברנאל,''' אבות אין לי ואני אמון אצל הדיג אנטוניו גוֹֹנדוליס, ומספר שנותי ארבע עשרה ומקום מגורי בשפל העיר, בשער הדגים אשר ליד הנהר. ואת  תשובותי אלה השוה האדון עם הרשום בפנקס בית האסורים ובספר הקטן אשר בידו, וימצא  שכולם מתאימים יחד. אז נתן אות, והשומר העומד בפתח החדר אחז בידי ויוליכני עמו, ושני השרים הלכו אחרינו עד בואנו אל בית הרחצה אשר בקיר החומה. שם פשט השומר מעלי את בגדי הבלים והמטולאים ויציגני ערום ועריה, והם עמדו ממולי ויתבוננו בי... ואנכי עמדתי נבוך ונכלם מבלי דעת מה ירזמון עיניהם, בהביטם איש אל רעהו. והשומר גילח שער ראשי הפרוע וירחץ בשרי, ויטהרני ויסוכני, ואחר פתח את הצרור אשר הוכן לפני, ויוציא ממנו כתונת בד דקה ובגדי תפארה וילבישני כבן אצילים. אז לקחני האדון ויברך את שר בית האסורים ויצא עמי דרך השער הנפתח לפנינו, ויעלני במרכבה אשר חכתה לנו ונסע יחדו עד בואנו אל קצה רחוב '''רוקיא.'''המרכבה עמדה על יד ארמון מפואר הבנוי לתלפיות, שם עלינו במדרגות, באנו אל הקומה העליונה, ועבד לבוש בגדי שרד ורקמת זהב על שוליהם מסביב פתח לפנינו הדלת ואנחנו  באנו הביתה.

----


עיני כמעט הוכו בעוורון לנוגה ברק הכסף והזהב וכל עצמותי רחפו מפני מראה ההוד וההדר המלאים את מעון האדון ביקרו. ראיתי את תמונתי הנשקפת אלי מן המראות הגדולים, העומדים בפינות האולם, הבטתי ולא הכרתי מראה פני ולא האמנתי כי אני אני הוא, הילד האסופי, הנער השובב, אשר כל ימיו התגולל ברפש ויחבק אשפתות,– כי נדמיתי עתה לבן אצילי ארץ ותארי כתואר בני המלוכה. כחולם הייתי ולא האמנתי כי כן בהקיץ אחזה פני. והאדון הובילני דרך האולם והחדרים והלשכות אל עליה אחת, ויורני ויאמר לי: &quot;הנה לפניך שולחן וכסא ומנורה וספרים ללמוד וקסת סופרים לכתוב ויצוע לנוח ומיטה לישון. זה יהיה מעונך ופה תלמוד על פי התורה אשר אורך, ומעל שולחני תאכל ועבדי ישרתוך ולא יחסר לך כל. ואתה שית לבך לתבונה, ראה דרכי וַחֲכָם, שמור מצותי וייטב לך! וקנית דעת וגדלת והוספת חכמה ביראת ה׳, והיית כאבותיך הגדולים בעמם, הנודעים לשם ולתהלה בארץ, ובשמם תקרא ובכבודם תתימר!&quot; 

עד הנה נבוכותי מתמורת פתאום, נפעמתי ולא יכלתי דַבֵּר. אך הדברים הטובים האלה נגעו עד נפשי, לבי חם בקרבי כתנור בוערה, ורגשותי המו ויחמרו כשאון. ואפול לרגלי מיטיבי הנפלא, ואתן בבכי קולי ואקרא ואומר:

&quot;הנה בושת פני תכסני, לא אעוז להביט אל מושיעי, לא אדע במה מצאתי חן בעיניך להרבות חסדך עמדי, להקימני מאשפות, לרוממני משער הדגים, להוציאני מבית האסורים ולהושיבני בהיכל תפארה. ועתה הנה לך אני וכל אשר תאמר אלי אעשה, כי לשמור פקודיך ולהפיק ממך רצון זה יהיה כל ישעי וחפצי מעתה והלאה. ועתה יגדל נא חסדך, אדון ביקר, והואילה נא להגיד לי מולדתי ומוצאי!	מי הם אבותי הנכבדים אשר שמם רומם תחת לשונך? העודם חיים? העוד יש לי תקווה לראותם וללחך עפר רגליהם כהתרפסי עתה לרגליך אדוני ומושיעי?&quot;.

&quot;על כל אלה לא אוכל כעת להשיבך דבר&quot; – ענני האדון ויעמידני על רגלי – &quot;כי סודם כמוס עמדי, חתום במעמקי לבבי. אך שמור מוצא שפתיך להקשיב לכל דברי ולעשות ככל אשר אורך להיטיבך באחריתך. וכאשר תיטיב דרכך, והיית לנער תמים וישר, ומצאת חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, אפתחה שפתי עמך, אגלה לך הכל, ובעתו אחישנו!&quot;.

----

לא אכביר מלים לספר הליכות חינוכי בבית דון '''פיראד נוניס קורוניל,''' ציר ספרד בליסאבון – הוא האדון המושיע – אף לא אנסה להעלות על הגליון כל שיחותיו והליכותיו והדרך אשר בחר עמי ללמדני בינה ולהאיר עיני בחכמת עולם ותורת אל חי – אפס קצות דברים אגיד, כי לנער אחר נהפכתי מאז באתי בצל קורתו. נפשי דבקה בעלית הקיר אשר צוני מעון, אזנים כריתי לי לשמוע בלימודים, שמתי לילות כימים בשקדי על עבודתי, לא יצאתי מדלת חדרי בלתי אם בקרוא אותי איש חסדי לאכול אל שולחנו או לצאת עמו לשוח לרוח היום בגן הגדול אשר לו מאחרי בית מעונו. בלקח הטוב אשר נתן לי הייתי כספוג הסופג את הכל, בלעתי אמריו כבכורה בטרם קיץ ואשת בצמא את דבריו עד כי מלאה נפשי מהם, ובמשך ירחי מספר ידעתי קרוא וכתוב וחשוב מחשבות והבין בספרים וְיָדוֹעַ בלשון רומית גברת כל הלשונות. בה למדתי את ספרי הקודש, הגעתי עד ספר תהלות דוד המלך, אשר זמירותיו שמעתי מפי כהנינו בבתי תפלותינו. בינותי בדבריו אשר זרו לי עד כה, ולבי השתומם בתוכי על המשורר הקדוש אשר רוח ה׳ נוססה בו, והעטרה שעטרה לו בת שירתו הכי נעלתה על כתר מלכותו, כי זה מזהב  יוקח ודברי זמירותיו לא יערכו כל אבני היקר במחירם.

&quot;ובכל זאת לא הגעת עד טוב טעמו&quot; – אמר לי דון קורוניל, בשמעו מפי תהלת המלך המשורר – &quot;כי הדברים אשר קראת הם רק העתקת מלים, אין בהם הרוח החיה באופני שירתו בלשון '''העברית,''' אשר קודש יקרא לה וכשמה כן היא&quot;.

&quot;ומאין ידע דוד את הלשון ההיא? ולמה זה בחר לכתוב בה מערכי לבו?&quot; – שאלתי לתומי.

&quot;יען כי '''עברי''' היה ובארץ ישראל ישב לכסא, ובו בחר אלהי עמו לתת עליו מרוח קדשו&quot;.

&quot;ובכן היה המלך ההוא – איש '''יהודי'''?&quot; – שאלתי במבוכה, ולבי חרד על חטאת שפתי, כי נבלתי שם כבודו בחשבי אוחו בעם אשר ידעתיו אל נכון כי אותו זעם ה׳ עד עולם.

&quot;אל תדאג לו ולבבך אל יחרד בנשאך שם 'יהודי' על שפתיך – כי גדל כבוד העם היהודי בימים מקדם, וכל ספרי הקודש, אשר עמים יקראו להם 'הברית הישנה', ממנו היו ומלשונו העתיקה העתיקו להם&quot;.

&quot;הגם האבות הקדושים, הנזכרים בספרי הקודש, והנביאים חוזי האל, אשר רוח ממרום דבר בם – גם המה היו יהודים, כאלה אשר השמידם ה׳ מקרבנו?&quot; – העמקתי שאלה, ובלבי חשבתי כי אך התל יהתל בי איש חסדי, בדברו אלי כזאת.

&quot;ומי הגיד לך, נער נמהר לב, כי המעשים אשר נעשו בם בארצנו היו לרצון לפני ה׳ ובמצותו נשמדו כיום הזה? מי בדורותינו אלה בא בסוד עליון לדעת דבר האל ומשפטו על בני אדם לשבט או לחסד?&quot;

&quot;אותה הלא שמעתי מפי נזירינו הקדושים, יואנו מוכו וברנאלדי הארגוני, המדברים בשם האל ורוח קדשו!&quot; – עניתי בבטחה.

&quot;לא כל הקדוש בעיני ההמון הוא קודש לה׳, ולא כל אשר תתעב נפשו זעום אלהים הוא. הלא קראת בספרי הקודש, ולבך הנה ידע, כי גם לפני סתום החזון היו נביאי שקר אשר דברו הות נפשם ויַתעו עמים בכזביהם. ואף כי בדורותינו אלה, אשר אבד חזון מבני אדם ולא ידעו במה יכשלו. על פי דברי &quot;הברית החדשה&quot; מצווים הנוצרים לאהוב את כל אדם, וכל אלה אשר אחרת ידברו טופלי שקר המה ואת קדושתה הם מחללים בדברם בשמה דברים אשר לא כרוחה. ולכן השכילה בני למען תחכם באחריתך ואל דברת קנאים או חשכים אל תשען. האבות הקדושים הנזכרים בספרי הקודש, ונביאי האל אשר קדושתם יכירו וידעו כל באי עולם, כולם היו הורים ומורים לעם הזה אשר בשם '''יהודה''' יקרא מאז אבדו עשרת שבטי ישראל בדרך אשור, בהתבוללם בעמי הארצות. חבה יתרה מודעת לעם הזה מאה ה', כי בו בחר להיות לאור עולם, ובידו הפקיד את ספרי הקודש אשר היו לברכה לכל גויי הארץ. ואם העם הזה לא יפיק רצון מכהנים דומיניקים, כיואנו וברנאלדו, ומכל ההמון הרב, הקטנים עם הגדולים, המקשיבים לקולם – לא זה האות כי רצון ה' הוא, הטוב והרחום לכל ברואיו&quot;.

----

הדברים האלה הרעישוני מאד, כי לא שמעתי כמוהם מעודי.

&quot;תם אני ולא אדע&quot; – אמרתי – &quot;אם באמת ובתמים תדבר אלי ככה או לנסותני אתה בא, אדוני, לראות אם נאמן לבבי עם דתנו. כי לפי דברת כהנינו ונזירינו זה העם היהודי נבזה נמאס בעיני האל, כל מנאציו יבורכו וכל השולח בו יד לצדקה תחשב לו. אכן טוב ורחום אלהינו לכל ברואיו, אבל את היהודים השליך מעל פניו עד עולם, כי עם מרי הוא, בנים כחשים. גם בהתנצרם לעיני כל לא ירחמם עושנו, כי שקר תרמיתם ולא אמון בם. ולו נחשבו גם המה בעיניו כבני אדם ולא נמסרו בידי השטן להתעותם בדרכי שאול, אזי מצאו גם הם מחסה בצל כנפיו, ולא היו שנואים ונרדפים ומתועבים בעיני כל כיום הזה&quot;.

&quot;אם למשפט כזה נערוך עם ועם&quot; – ענה דון קורוניל – אזי לא תמצא אף אמונה אחת בעולם אשר ייאמר עליה כי נוכח ה' דרכה. הן כשנאת הנוצרים את היהודים, כן שנואים הנוצרים להמוחמדים, אשר הדפום מפניהם בארץ הזאת וישלטו בה מאות בשנים. אכן גברה פה יד הנוצרים בשנות המאות האחרונות וישיבו להם כפעלם ויגרשום מפניהם. אבל מעבר לים דרומה, בארץ הברבריאה, וברוב ארצות אפריקה ואזיה, שני חלקי העולם הגדולים הרבה מאירופה הקטנה, יד המוחמדים בלבד רוממה ודתם שלטת בכל. כמה רגשו גויי הנוצרים, עלו ברבבותיהם מכל קצות אירופה בקנאם קנאת אמונתם, הרסו אל ארץ הקודש לכבשה ולקרעה מעל גבול המוחמדים, נלחמו עליהם שנים רבות – ולא יכלו להם, כי חזקו המוחמדים מהם ורובם ככולם הוצעו חללים או נפלו בשבי ויימכרו ממכרת עבדי עולם בכל ארצות המזרח. הלזאת נאמר, כי שם בארצות ההן לא נחשבו הנוצרים בעיני ה׳ כבני אדם  ועל כן הסיר פניו מעליהם ויתנם בידי אויביהם? אמנם כן יאמרו המוחמדים, בהתפארם באמונתם כי היא האמיתית, אפם זולתה, ועל כן יקראו לעצמם בשם &quot;מאמינים&quot;. אולם שים פניך הלאה, אל מעמקי אזיה! שם בארץ הודו וסביבותיה יש אמונה אחרת ותורה אחרת, היא התורה '''הבודהית,''' אשר קדמה חמש מאות וארבעים ושלוש שנה לתורה הנוצרית ואלף ומאה ושישים וחמש שנה לתורה המוחמדית, ובה מחזיקים עמים הרבה העולים במספרם על המוחמדים והנוצרים גם יחד. מהם יצאו '''המונגולים''' ויעלו לפני שלש מאות שנה כנחל שוטף על כל הארצות ויחריבון ויהפכו עריהן על יושביהן – העל כן נאמר כי בעת ההיא גברה יד אלהי הבודהים, וכל באי עולם נאשמו עקב אשר לא האמינו בו ולא אבו בתורתו הלוך? או אולי יתעה אדם לאמר: פה באירופה רוממה יד האל האחד ושם באזיה ואפריקה ימשלו אלהים אחרים – הלא זו האמונה באלהים הרבה, ותוצאותיה אל עבודת האלילים, אשר תועבה היא לכל העמים גם יחד! על עבודת האלילים התקוממו היהודים ראשונה, בשמרם אמונת אל אחד על פי תורת משה רועם ונביאם. ובעקבותיהם אחזו הנוצרים, ואחריהם המוחמדים, שכולם מאמינים באחדות האל בורא העולם, ורק בפרטי דעותיהם נחלקו ביניהם, וכל אחד משלשה בעלי האמונה באל האחד בוטח בלבו כי אך לו דעת האמת והאחרים תעו מדרכה וילכו שולל. המשפט בדבר הזה אך לאלהים הוא, וכל המתאמר לבוא בשמו ולתת קנאתו באלה אשר לא כמחשבותיו מחשבותיהם,הוא שוגה או משגה, תועה או מתעה, ואם כה או כה רבה חטאתו לפני ה׳, גדול עונו מנשוא!!&quot;.

&quot;ובמה איפוא יזכה אדם את ארחו למצוא דרך האמת ולא תחשב לו אמונתו לחטאה בעיני האלהים?&quot;.

&quot;לבקש את הדרך הזאת יוכל כל איש אשר נתן ה׳ עליו מחכמתו העליונה. וכן אמר המלך דוד בקדשו אל בנו שלמה, החכם מכל אדם: '''&quot;דע''' את אלהי אביך ועבדהו&quot;{{הערה|[[דברי הימים א כח ט|דה&quot;א כ&quot;ח ט']].}}. אבל חלילה לאדם לאכוף דעתו על אחרים ולחת לחרם את אלה המכירים את  
ה׳ על פי דעה אחרת אשר לא כלבבו – ועל זה הוסיף לאמר: &quot;כי כל הלבבות דורש ה׳ וכל יצר מחשבות מבין&quot;.

&quot;אם נא מצאתי חן בעיניך, אדוני הטוב, ונתת לי מורה אשר יורני דעת בלשון אשר בה שפך המלך הקדוש הזה לפני ה' שיחו – כי כלתה נפשי לדעת דרכו ולבוא עד תכונתו&quot;.

&quot;שאלתך אתן לך בנפש חפצה; אבל עוד לי אליך מלים בדבר אשר שאלת: במה יזכה אדם אה ארחו למצוא דרך האמת? אמנם לא כל בן אדם זוכה להגיע אל דרך ה׳ על פי דעתו, כי לא רבים יחכמו לחקור זאת. ועל כן אין טוב לאדם כי אם לעשות כדבר המלך דוד: לדעת את  '''אלהי אביו,''' לאחוז באמונת אבותיו ולשמור אותה כסגולת קודש אשר השאירו לו אחריהם מורשה. את דברי אלה שים אל לבך, הסכינה עמם, למען אמצא לבבך נכון אל החדשות והנצורות אשר יש את נפשי לגלותן לך לעת מצוא&quot;.

&quot;ומתי תגיע העת הזאת? מתי יבוא היום אשר תגלה לי הסוד הכמוס עמך על דבר מוצאי ומולדתי?&quot; – חננתי אליו קולי, בזכרי את דבריו הראשונים אשר השמיעני באספו אותי אל ביתו.

&quot;הלא אמרתי לך, נער נמהר, כי בעתו אחישנו!&quot; –  ענני בהעבירו ידו על חלקת לחיי באהבה –  &quot;והיום ההוא לא ירחק חק, כי בידך הוא לקרבהו ולהחיש בואו, אם תשכיל לסגל לך את הלשון הקדושה, אשר בה כתב המלך המשורר את ספרו, כי בה כתובים גם הדברים הנוגעים לך, תקראם – ועיניך תפקחנה לראות ואזניך לשמוע ולבך להבין קושט אמרי אמת, גם אמנם רואה אני כי אלהי אבותיך הוא בעזרך; הוא יצק עליך מרוח קדשם ואשר ילמדו נערים אחרים ימים על שנים בעמל נפש, אותה תלמוד ותדע בירחים אחדים על נקלה ומבלי משים. לכן חזק ואמץ והיה שקוד ללמוד ולדעת את הלשון אשד אורך, וה׳ אלהים יעזר לך ועצתי ישלים ותושיה תראה '''בשמך!&quot;.'''

----

ביום המחרת בבוקר השכם בא דון קורוניל אל חדרי, ויורני אותיות ה&quot;אלף־בית&quot; העברי ונקודותיהן, וכמעט הרגלתי לקראן ולכתבן, נתן לי לקח טוב בספר תורת משה, וילמדני חוקות השפה ותבנית  מליה ויסודי בניני השמות והפעלים ומשקליהם ונטיותיהם לכל דרכיהם. ואחר נתן לפני את העתקה הרומית, להבין ממנה פרוש המלות וכוונת העניינים, וכל דבר הקשה ממני הואל באר במתק שפתיו. ובשקידתי הרבה הוספתי לקח, ומקץ ירחים אחדים כליתי קריאתי ולמודי בספרי הקודש עד תומם. זכיתי להשתעשע במליצות בן אמוץ והנביאים הדומים לו בסגנונם, לקחת מוסר השכל ממשלי שלמה המחוכמים ומשיחות איוב ורעיו הנשגבות. ומכולם הכי יקרו לי זמירות דוד בן ישי – בהן התעופפה נפשי על גפי השירה העברית, התרוממה גבהי שחקים. מצאתי מעטה הוד לחליפות רגשותי ולכל חושי בי, להגישם בכלי קדש לפני אלהי צורי, מדי ישאני רוחי לשפוך לפניו שיחי. ובהעלותי על לבי כי האוצר היקר הזה הגיע לנו מהיהודים, מלאתי רגשי כבוד לעם הזה אשר רבים בוזיו ומשנאיו מאז מעולם, ואתפלא על כל מנאצי שמו, המשלמים לו רעה תחת טובה. &quot;עם אשר אלה לו&quot; – אמרתי בלבי, בהגיגי בספרי הקודש – העם אשר בו בחר ה׳ בימים מקדם להביא ברכה כזאת לעולם, לא יתכן כי השליכהו מעל פניו לנצח – כי לא אדם הוא ויתנחם. אכן צדק אדוני ואיש חסדי במשפטו על ישראל! כן דבר משה  נביאו בשם אלהיו: &quot;ואף גם זאת, בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי אתם&quot;{{הערה|[[ויקרא כו מד]].}}, וכן דברו עליו נביאיו הקדושים ויתנו לו תנחומות אל, כי צדקת אבותיו תעמוד לו להותירהו לטובה ואחריתו לא תכרת!&quot;.

מחשבותי אלו גליתי לפני אדוני ומושיעי. ובשמעו זאת מפי, אורו עיניו, ויחבקני וירצני כאב את בנו.

אבל כל זה לא שוה לי, כי כלתה נפשי לדעת קורות העם היהודי וכל המוצאות אותו מזמן סתום החזון ועד הנה. בספרי הקדש הגעתי עד גלות בבל ועד שיבת ציון ובנין ירושלים והמקדש בימי מלכי פרס, שהיא במחצית האלף הרביעי למספר בני ישראל, ועתה הנה הגענו לסוף המאה השלישית לאלף הששי למספרם – ומה קורותיהם ומעבדיהם במשך אלף ושמונה מאות השנים שעברו מאז ועד היום הזה?

&quot;גם שאלתך זו אתן לך&quot; – ענני אדוני במאור פניו, בשמעו את בקשתי. ובדברו קם ממקומו ויקראני ללכת אחריו.

ירדנו במעלות הארמון ונשפיל עד המדרגות המוליכות אל המרתף אשר מתחת לבית, ולאור העששית אשר הדלקנו באנו במבוא צר המטה עקלקלותיו עד הגיענו אל קיר סלעי. ודון קורוניל הוציא מחיקו יתד ברזל קטנה וישימנה באחד הנקיקים וידחקנה בחזקה. והנה נשמע קול אופן הסובב על  צירו. הסלע התחלק לעינינו וחלק גדול ממנו נסב לאחור, ולפנינו נפתח מבוא חדש המוליך אל מערה רחבת ידים; בה שלחנות וכסאות והצעות וכל כלי בית, ובמעלה הקירות נראו לי חלולים הרבה העשויים בחכמה להוציא את האויר הכלוא בתחתיות ארץ ולהכניס תמורתו רוח צח הנקל לנשימה. חפצתי לשאול את אדוני: מה דבר התכונה הזאת ולמה כל אלה לו? אך התאפקתי, בדעתי עם לבבי  כי לא יסתיר סודו ממני אם יוכל לגלותו לי. עד כה וכה קרב דון קורוניל אל ארון גדול העשוי באחד הקירות, ובפתחו דלתותיו נראו לי שלש מערכות. באחת נמצאות מגילות גדולות ועבות הכרוכות על גלילי כסף ועטרותיהן זהב ומעטיהן משי ירקרק אדמדם, מרוקם זהב ומשובץ אבני חן. בשנית – מגילות קטנות ודקות, הנסמנות על גביהן באותות המספר, ובשלישית צבורים חפצים הרבה השונים למיניהם וערכם, ואליהם דבוקות פיסות נייר, הרשומות גם כן במספרים ההם. עודני מתבונן ומשתומם על המראה, ודון קורוניל לקח את המגילות הקטנות אשר במערכה השניה ויסדרן על השלחן, ויקשרן בפתיל משי, וישימן לחבילה אחת אשר נתן על ידי. ואז נעל את דלתי הארון ויקח העששית בידו ויצווני ללכת לפניו והוא יצא אחרי. המערה נסתמה מאחרינו באפס יד, ואנחנו שבנו בדרך באנו ונעל למעלה עד הגיענו אל מעון בית אדוני ואל עליית קיר מושבי.

----

ממראה עיני במערה הנסתרה נוכחתי לדעת דבר אחד אשר עלה על לבבי זה כבר, אך לא נועזתי להגות בו, פן אשגה בדמיוני ותחשב לי לחטאה, בחשדי את אדוני על שקר. שיחותיו עמי על אודות היהודים העירו בלבי עליו חֶשד, כי גם הוא מן '''המרנים,''' אשר אך במראה נוצרי יתוודע לרבים, ובסתר לבו שלם הוא עם עמו ודתו כמלפנים. המגילות המפוארות, הטמונות במערה הנעלמה, אשר רק הוא יודע מוצאה ומובאה ובידו סוד הפתח אשר בקיר הסלע, הורוני לדעת אל '''נכון,''' כי הן ספרי התורה הקדושה ליהודים, והוא שומרה בסתר ומכבדה כראוי לאיש אמונים החרד על דת אלהיו. אכן לא נפל ערכו בעיני בגלל הדבר הזה – כי כבר רחק מלבי כל רגש שנאה וקנאה לעם היהודי, ואף כי לאיש הנכבד הזה אשר באהבתו וחמלתו קנה כליותי ולבי – כי הנמצא בכל הנוצרים בני עמי איש אשר ידבנו לבו להפליא אלי חסדו כמוהו? – אך לזאת חרד לבי, בהעמיקי שאלה: על מה ולמה בחר האדון הזה בי להרבות חסדיו עמי? מדוע הבדילני לטובה מכל הנערים כנילי, אשר הושבו בבית האסורים כמוני – מהם השע עיניו ואחריתם עדי אובד, ואלי האיר פניו ויחלצני מרעתי וישביעני מטובו ויאהבני נדבה כהיום הזה? היש את נפשו להטותני אחריו, להביאני בברית עמו '''וליהדני''' כמוהו? לרעיון הזה רגזתי תחתי – כי בכל חמלתי ונודי לעם האומלל הזה, לא יכלתי להבליג על תועבת נפשי אשר קננה בי מילדותי, בשמעי שם היהודי תמיד מנואץ וזכרו לקללה בפי כל. הרעיון הזה השכיחני רגע אחד את כל הטוב אשר מצאתי באדון הזה ובעם היהודי אשר בשמו ידגול, ויעל על לבי רעיון אחר, איום ונורא מהראשון, וזה הוא: אולי יש עם לבב האדון היהודי דבר בליעל: להלעיטני ולפטמני כעגל מרבק ולשחטני לחג הפסח ולשים דמי בעוגות המצות אשר יאכלו בני עמו כמשפטם? אבל כרגע השיבותי אמרי לי: אם לזאת אספני אל ביתו, לזבחני זבח רשעים ולשפוך דמי על יסוד אמונתו – למה זה איפוא הערה כוחו ולבבו ללמדני ארחות צדק ולהשכילני בינה ולהורותני חכמה ודעת לשון  וספר? הכי לא יצלח נער נוצרי להיות ליהודים לקרבן פסח בלתי אם בדעתו לשון קדשם, ובהבינו שפת רומה העתיקה? – לא! – השיבותי עם לבבי, – הדבר הזה לא יתכן, ורבה חטאתי לו בחשבי עליו כזאת. הזה גמולו ממני כי אחשדהו בעוון הרב, עקב אשר היה לי כאב רחום ויאמצני כבן לו? – שבתי הפכתי בדברים, ואקוט בפני על מחשבותי הרעות, ואכָּלם מפני זדוני ורוע לבבי, ונוחם נסתר מעיני עד כי גמרתי בלבי להתודות לפני אדוני ולבקש סליחתו על משוגתי ומשובתי, אולי ירחמני כגודל חסדו, ישא פני וירצני. ואולי עוד יאות להגיד לי פשר דבר ולהשיבני בפיהו על השאלות הנפתלות העולות מאליהן למרות רוחי ולהרגיז מנוחתי.

חשבתי – עשיתי. וכבוא דון קורוניל אלי החדרה, התנפלתי ארצה ואבך מנהמת לבי ואתודה לפניו על הרעה אשר חשבתי עליו. ואתחנן לו לסלוח לי כעל כל פשעי ולעשות עמי אות לטובה, להבינני פשר דבר ולגלות לי סודו הכמוס עמו, ולא אבוא עוד במסה, לחשוב הוות בלבבי ולהעמיק סרה ברעיוני רוח.

לשמע דברי התעצב איש חסדי ופניו קבצו פארור, וילך דומם בחדר הנה והנה, ואנחותיו פרצים יצאו מקירות לבו. לאחרונה עמד ממולי ויען ויאמר:

&quot;קום וקרא את המגילות אשר העלית עמך ממחבואי, קראן כסדרן, וכהתמך לקרוא אותן עד תומן, אז אפתחה שפתי עמך, והגדתי לך הכל, לא אעלים ממך דבר, כי על כן הביאותיך בצל קורתי!&quot;.

כן דיבר האדון ויצא בנפש מרה. ואנכי התנפלתי על המגילות בכל חשק לבבי ואקראן בתאות נפש. שלשה ימים ושלשה לילות, לילה ויום, מנעתי אוכל מפי ותנומה מעפעפי, מבלתי יכולת לגרוע מהן עיני.

כל המגילות יחדו הן ספר '''זכרונות''' דברי הימים, כתובים '''לבית דוד''' בידי צאצאיו מדור לדור. אבות לבנים יודיעו קורותיהם והעיתים אשר עברו על עמם בימיהם. והזכרונות אחוזים זה בזה כטבעות בשלשלת – זו שלשלת '''הגָּלוּת''' הארוכה, המטלטלת את העם היהודי טלטלת עולם; זו היא גם שלשלת היחש לבית דוד, החי וקים לעולם.. כי כן נשבע ה׳ לדוד אמת, לא ישוב ממנה, &quot;לתת לו ניר ולבניו כל הימים״{{הערה|[[מלכים ב ח יט|מ״ב ח׳ י״ט]]; [[דברי הימים ב כא ז|דהי״ב כ״א ז׳]]; [[תהלים קלב יא|תהלים קל״ב י״א]].}}.

ומה נוראה מפלת העם הזה, אשר יד כל היתה בו לרעתו! ומה גדל כבוד העם הזה  גם אחרי נפלו! אמנם כוס מיד ה׳ היא לרבים עמים, גדולים ועצומים ממנו, כי כהתנשאם ויבולו, וכהתרוממם מעלה כן העמיקו לנפול, אבל הם בנפלם התגלגלו תחת שואה, נבלעו בהמון מנצחיהם הפרועים מהם ולא נודע עוד כי באו אל קרבם – והעם היהודי  גם בנפלו לא הוטל ולא נכחד קִימו, כמו תאחז בו יד אל מסתתר, להוליכהו דרכי חושך עד עת קץ, להאפיל עליו לילו הארוך עד שובו לראות אור עם שמש. אך שקר נחלו להם אויביו מסביב, אשר בהשליכם עליו אימים, יתקלסו בו ויתנוהו למוג לב, הירא וחרד מקול עלה נדף - ולו היתה נפשם תחת נפשו, כי עתה אל נכון לא עמד לבם ורוחם לא קמה עוד. העם היהודי לא יתפאר בגבורתו, לא יצלצל בחרב אשר הפילו מידו בשברם אזרעו מקנה; אבל נעלה הוא בכח לבבו הכביר, זו כחו לאלהיו, בהחזיקו בסגולה האחת אשר נשארה לו מכל מחמדיו מלפנים. '''תורתו''' היא הנותנת לו חיל ועצמה, '''אמונתו''' היא אשר תאמצהו ותשגבהו ישע. בה יחזק כסלע איתן וכל עמי עולם לא יניעוהו ממקומו! מראשית כזאת חזינו, בימי אנטיוכס{{הערה|&quot;הקווצה&quot; (זכרונות לבי״ד, I).}} ואדרינוס{{הערה|&quot;הנעל&quot; (שם, II).}} וגם בדורות האחרונים אותה ראינו בזמן נוסעי הצלב{{הערה|״המאכלת״ (שם).}} ובימי המגפה השחורה{{הערה|&quot;התרעלה&quot; (שם III).}}, כי בעד תורתו ואמונתו ישליך נפשו מנגד, ישחק למות ולא יחת. אכן לא יירא מות, ועל כן יראה חיים וכירח יכון עולם.

אף על זאת פקחתי עיני, ואמצא בם מדה אחת הנטועה בם מאבותיהם וגורל אחד יפול להם בחבל מראשית הימים ועד דורותינו אלה – כי כאשר יניח להם ה׳ מאויביהם, ונטו המה אחריהם, ודבקו בם ובמנהגיהם באהבה רבה עד כי עוד מעט ונבלעו בתוכם. ופתאום תעבור רוח קנאה מאת ה׳ על העמים אשר בהם דבקו, והפֵרה את האַחוה, והעירה עליהם שונאים בנפש, והקיצו מזעזעיהם, והדפום בחמה מעל עמיהם, וקם עליהם שאון מסביב, ונתנו כולם קנאתם בם, ופערו פיהם לבלעם כשאול חיים! אז יעמדו היהודים כעצם בגרונם; הרכים מחמאות בעת רצון יקשו כברזל בימי רעה, כי יתנו לב אחד לשוב על עקבם, ושבו לבצרון, והחזיקו במעוז אמונתם, וכל כלי יוצר לא יצלח עוד עליהם להעתיקם מחביון עוזם. וכאשר שמענו עליהם מלפנים, בימי שפוט השופטים{{הערה|[[שופטים ב|שופטים ב׳]].}}, כן ראינו בארצותינו בימי מלכי הגותים המערבים{{הערה|״התכריך״ 254–262  (שם II).}} וכן נחזה בימים האלה. ועדינו הם '''המַרנים''' היושבים בקרבנו, אשר בתוכם יֵחשב דון קורוניל, אדוני ומגן ישעי. וכאשר אראה הנהו להם לקצין וראש – כי המערה ערוכה בכל ושמורה להמון רבה, אשר יבואו שמה לעתים מזומנים, לעשות  עסקי דתם במקום לא שזפתו עין, ולא עדה עליו איש זר אשר לא מעדתם.

הדברים האלה הגדתי לדון קורוניל, בכלותי לקרוא את המגילות עד תומן. לא כיחדתי ממנו רעיוני והגות לבי לא כסיתי עוד – כי היה דבר התיהדותו גלוי לעיני, ולו הואיל להעלימה ממני, אזי לא גילה לי מסתריו ולא הראני את מוצא המערה ומבואה. ובמשפטי זה לא שגיתי, כי היו דברי לו לרצון; אך במשפטי על דרך בני עמו הבין לי משוגתי, בהשיבו על דברי לאמר:

&quot;לא בכל עת וזמן עלתה בידי אחי בני עטי לשוב על עקבם ולהתכנס בדתם כצב בקליפתו. כי יש גבול וצבא לקרבת היהודים והליכותיהם עם העמים שכניהם. התזכור את דברי יהודה בן יוסף במגילה האחרונה אשר קראת? שם נאמר על אודות יהודי ספרד לאמר: &quot;פזורים הם על כל הדרך הרחוקה אשר בין דת אבותיהם והדת השלטת&quot;{{הערה|&quot;התרעלה&quot; 134.}} – והדברים נאמנו מאד ותוצאותיהם פשוטות ונכוחות למבין, כי קרבתם לדת האחת או השניה היא  היתה אבן בוחן לאמונתם בימי מסה, בבוא עליהם כנהר צר. כמראה הזה ראינו בימי שלמנאסר מלך אשור, בגלות עשרת שבטי ישראל מעל אדמתם, כי בהצמדם לאלהי העמים אשר סביבותיהם התבוללו בשכניהם וכן נבלעו בתוכם, &quot;הוסרו מעל פני ה'&quot; ולא הכירם עוד מקומם{{הערה|[[מלכים ב יז|מ&quot;ב י&quot;ז]].}}. כן היה גורל '''ההילנים''' בימי החשמונאים, כי כהרחיקם ללכת כן העמיקו סרה מעל אחיהם ונוספו גם הם על אויביהם{{הערה|&quot;הקווצה&quot;.}}, וכן היה גם מקרה אבותינו בדורות האחרונים. ובדבר הזה נפלאו יהודי אשכנז מאחיהם בספרד, – הראשונים התהלכו תמים עם דתם ואמונתם, ומעודם לא רחקו מעל גבולן, ועל כן כבוא כשואה אידם התחזקו בעד אלהיהם, לא בקשו גאולה בתמורה ויבחרו מות מחיים{{הערה|&quot;המאכלת&quot;;  &quot;התרעלה&quot;.}}; לא כן האחרונים, יושבי  חצי האי הפירינאי{{הערה|ספרד ופורטוגאל.}}; הם התאמרו  להיות חכמים מאחיהם יושבי גלילות הרינוס, בקשו נתיבותיהם בהליכות עולם, התאמצו להדמות לאזרחי הארץ ולהיות כמוהם, ולא ידעו כי בעת רעה, בהנתן רשות למשחית לא תושם פדות בין האדוקים בדת אבוחם ובין הבועטים בה לעיני השמש – כי בחבל אחד ימַדו גם יחד. גם עַם יהודה מאן לדעת כל פשרה בענייני אמונה ודת, וכאשר הואילו השומרונים להתאחד עמם בבנין בית ה,, השיבום אחור בחרפה ובוז{{הערה|&quot;כף הסיידים&quot; 64.}} – ולמה זה ייטבו העמים ממנו בהיות ידם על העליונה? – אלה תולדות אבותינו ואחינו '''המתבוללים:''' מהם אשר עמדו על מפתן הדת השלטת בטרם תבוא העת הרעה, ובנוח שבט מוסר על גורלם הרחיבו צעד, פתחו חרצובותיהם ועם עמם מלפנים לא ינוגעו עוד לעולם. מהם אשר לא רחקו בלבם מדת אבותם, ובבוא עליהם הוה, שבו אל הגבול אשר גבלו להם ראשונים, ויבחרו במות או לצאת בגולה מהתכחש לצור חוצבו. אבל עוד רבים בהם עמדו באמצע, ובבוא חבל להם חשבו מומה לאחזו בשני קצותיו, ויערימו עצה להיות זוכים לשני שולחנות כאחד. אבל תוחלתם נכזבה, כי שניהם יחדו אבדו להם. על פי עמדתם רחקו מדת אבותם, ולעשות מצותיה יוכלו רק לעתים רחוקות, בבואם בתחתיות ארץ, במערות סתרים  כזאת אשר חזו עיניך; ועל פי דעתם רחוקים המה מדת השלטת, ואת מצותיה הם עושים רק לאַחז עיני שומריה, אזרחי הארץ, העוינים אותם כל הימים, בידעם כי לא נאמנה רוחם עם אלהיהם, ואך ערום יערימו לעיניהם לגנוב את לבבם. זה גורל האנוסים, '''המרנים,''' אשר בתוכם אחשב נם אני וביתי! הולכים אנחנו קדורנית בתהפוכות דרכנו עם אלהים ואדם, שמים וארץ מתקוממים לנו וסביבינו נשערה מאד!&quot;.

&quot;אם נא מצאתי חן בעיניך, אדוני, ספרה נא לי, מה הגיע ליהודים בספרד ומתי רבו האנוסים בהם? כי המגילה האחרונה נכתבה לפני מאה וארבעים שנה, בהיות היהודים הספרדים עור שוקטים על שמריהם, ובהם עוד נמצאו נשיאים ויועצים למלכי ארץ. אך כותב המגילה ההיא היה חכם הרואה את הנולד; הוא הבין לאחריתם, כי כן היה דברו אז לאמר: &quot;רק כפשע בין היהודים הספרדים ובין מצב אחינו אשר בארץ אשכנז&quot;{{הערה|&quot;התרעלה&quot;, שם.}} ומתי החלה הרעה לעשות בהם שמות? מתי באה החזות הקשה אשר הוגד עליהם מפי יהודה בן יוסף? ומה היה לבית אברבנאל, הנצר משרש דוד בן ישי? העוד נשאר שריד למשפחה הזאת, כמסורת השמורה בידה מדור לדור?&quot;.

&quot;אנכי מראש ידעתי את אשר תשאל, ולעשות רצונך הקדמתי.
הא לך המגילה אשר כתבתי אני! בה תמצא את כל אשר תבקש&quot;.

בדברו הוציא מחיקו גליון גדול ויתנהו לי. ואנכי חשתי ולא התמהמהתי לקרוא לפניו את הכתוב בתוכו. והוא ישב לנגדי להקשיב לכל מוצא שפתי.


:'''ואלה דברי המגילה:'''

::&quot;אני הגבר ראה עני בשבט עברתו.
::אותי נהג וילך, חשך ולא-אור&quot;{{הערה|[[איכה ג א|איכה, ג', א']] [[איכה ג ב|ב']].}}

&quot;כקינת ירמיהו על שבר עמו כן אקונן מרה בהשתפך עלי נפשי, בהעלותי על לבי את בל הקורות את אחי והרעה אשר מצאה את ביתי. הה, כי באו ימי הפקודה, כלתה לנו הרעה אשר מצאה את אבותינו מלפנינו. עתה נראה עלינו פעלה, ושוד ושבר, גלות ועֵקר כתומם באו לרגליה ויבלעונו ממקומנו, וישערונו כסופה, ואחריתנו תמה נכרתה.

&quot;החזות הקשה אשר הוגד לאבותינו מפי יהודה אברבנאל באה בדור שאחריו, בשנת קנ״א לאלף הזה, מאה ושלש עשרה שנה לפנינו. ראשית רעתם באה עליהם בימי דון יואנו הראשון, בן המלך העז דון אינריקו, הוא אינריקו די טרסטמרה, אשר הרג בחרב את אחיו המלך דון פדרו &quot;אוהב היהודים&quot;. המלך אינריקו היה אסיר תודה לכהני אמונתו, כי הם קרשו את נזרו אשר לקח בגזל וברצח, ומלכותו נכונה על ידם. ויאות להם לעשות חפצם, להצר צערי היהודים ולשבור גאונם בחוקי עמל אשר הבדילום לרעה, רק באחדים מהם עוד בחר להעמידם לפניו, במצאו חפץ בעשרם וחכמתם. בהם הכי נודע '''דון שמואל אברבנאל,''' בן יהודה בן יוסף, כותב המגילה האחרונה, אשר בעזרת אחד מחסידי אומות העולם נמלט עם בנו זה הקטן מהרעה אשר מצאה את היהודים באשכנז, וישב עמו אל מקום מגורי אבותיו, היא העיר שיביליה אשר בספרד. ושמואל הלך וגדל בעושר וחכמה ובכל תושיה, ובו בחר דון אינריקו לשומו לשר ויועץ בממלכתו. ולו היה חבר בחצר המלך ושמו '''דון יוסף פיגון,''' אשר נשא חן וחסד מלפני דון אינריקו כמוהו, ויהי לו לראש גובי המס. והנה החל השטן לרקד בין השרים היהודים הקרובים למלכות, כבימי המלך אלפונזו מלפנים{{הערה|התרעלה 144.}}, ואחדים מהם הביאו דבת יוסף אחיהם רעה אל המלך, כי שלח ידו באוצר הממשלה. בראשונה קצף המלך עליו ויתנהו במשמר ויענשהו עונש רב, אבל אחרי כן ניחם על מעשהו וישיבהו על כנו. אז מצא דון יוסף און לו לעשות נקמות באויביו ולהשיב להם כגמולם. והמכשלה רבה אז ביהודים מפגי המלשינים, אשר קמו מתוכם, לתת לאויביהם פתחון פה ולהבאישם ביושב הארץ, והרבנים התאמצו לעמוד נפרץ ולבער הרעה מקרבם, ובכח אשר היה להם לדון דיני נפשות, עשו שפטים באחיהם הנפשעים ולפעמים דנום גם למיתה. משפט כזה הוציאו בשיביליה גם על דון יוסף פיגון, ובמות המלך דון אינריקו{{הערה|ה&quot;א קל&quot;ט.}}, ודון יואן בנו הלך לעיר בורגאש אשר בקשטיליה הישנה לשים כתר מלכות בראשו, מצאו רבני שיביליה ידים להם לעשות בדון יוסף משפטם החרוץ , ושליחי בית דין באו בערמה אל בית איש חרמם בבוקר השכם, ויעירוהו משנתו ויתפשוהו ויכרתו את ראשו מעליו. ויהי הדבר למכשול עוון ומזכיר פשע לכל היהודים אשר בספרד. המלך הצעיר קצף עליהם מאד על אשר נועזו בנפשם להמית בימי שמחתו ומועדו את האיש אשר גדל כבודו בעיני אביו, וחמת השרים והעם עלתה עד להשחית, כי היה השר היהודי הזה רצוי ואהוב לכולם. ויהי המעט להם השפטים אשר נעשו בשופכי דמו, כי הוקמו כל הגזרות הקדמוניות אשר יצאו עליהם מלפנים בימי מלכי הגותים המערבים{{הערה|קורות היהודים בספרד 21-9.}}  אז באו על היהודים הספרדים ימי אחיהם האשכנזים – כי מעוצר וממשפט לוקחו, ומקרב שבניהם גורשו. בכל עיר ועיר נקבעו להם רחובות מיוחדים, לבל יהיה להם דבר עם הנוצרים, נם שריהם ועשיריהם הקרובים למלכות נהדפו ממצבם, נהרסו ממעמדם, בי חק נתן מאת המלך לבלתי תת עוד ליהודי בל משמרת פקודה בממשלה ובמדינה.. כן נבדלו היהודים לרעה בקשטיליה, הממלכה הראשית בספרד – לא נשאר להם בלתי אם דמם לנפשם, לבלתי היותו נחשב כדם אחיהם באשכנז, אשר כל החפץ ישפכנו כמים. וגם הזכות הזאת שודדה בידי רֶשע, במות המלך יואן, ובנו דון אינריקו השני עלה למלוכה אחריו, והוא ילד בן עשתי עשרה שנה, נער הנתון בידי רבי הממלכה לשלוט בשמו, ולבב השליטים חלק בקרבם, והעזובה רבה בקרב הארץ. אז ידעו צוררי היהודים מועדם לשלוח ידם בעם חרמם ולעשות בהם כרצונם.

&quot;פתאם התקוממה להם כל ארץ ספרד, ובכל הערים והסדינות, בקשטיליה וארגוניה ובוואלינסיה וקטלוניה, וגם באיי הים, ערכו יושביהן הנוצרים מטבח נורא ליהודים היושבים בתוכם. שלשה ירחים{{הערה|תמוז, אב ואלול, שנת ה&quot;א קנ&quot;א.}} נשפך דמם כמים בקרב חוצות, פני זקנים לא נהדרו ועל נשים וילדים לא חסה עין. לבד אלה אשר נאנסו או נאותו להנזר  מעל עמם ואמונתם ולבוא בברית הדת השלטת, וחיו. ויהי מספר האנוסים  כמאתים אלף נפש; אבל אין מספר להחללים אשר הומתו או המיתו את עצמם על קדושת שם ה', כי עצמו מספור. '''בקדושים''' האלה נמנו כל בני משפחת הרא״ש בטולידה הבירה, אשר הראש בקרבה, הר״ר יהודה בן אשר, שחט בידו את אשתו וחותנתו וצאצאיו ואחר שלח יד בנפשו. ובאנוסים הכי נודע השר הגדול בעמו, '''דון שמואל אברבנאל,'''אשר בהמירו דתו הוסב שמו דון יואן די שיביליה{{הערה|יוחסין קל&quot;ב.}}.

----

&quot;כגוף בלי נשמה נשארה כנסת ישראל אשר בספרד אחרי ההרג הרב שהיה בה. כי מבחר בניה יצאוה ורוב חכמיה ונכבדיה אבדו ממנה. אלה נגזרו מארץ חיים וימותו בעצם תומם, ואלה חולצו ממנה וימירו דתם לעולמים. הרבה מהאנוסים שמחו על הגאולה ועל התמורה, כי עוד בשבתם בתוך עמם רחק לבם ממנו; בהם עוד נמצאו כאלה אשר הפך לבם לשנוא אחיהם וישיתו ידם עם צורריהם. אבל רובם הומרו ביד חזקה, כי חמלו עליהם מכיריהם ומכבדיהם הנוצרים ויכניסום בדתם על כרחם, למען חייהם. הם נשארו שלמים בלבם עם אמונת אבותם, ויאהבוה ביתר שאת וביתר עז - כי בדברים המסורים אל הלב אין שלטון לאגרוף רשע וכל יד עמל לא תטהו. - רבים מהם בקשו אף מצאו תחבולות לעזוב את ארץ הדמים ולשוב בגלוי אל עמם ואלהיהם, והנשארים התחפשו, מיראתם את הקנאים, '''ויתנצרו''' לעיני רואיהם, '''ויתיהדו''' בסתרי חדריהם. ובשבת מלך ישר לכסא, השליכו המסוה מעל פניהם, ויתחברו אל אחיהם, ובעלות עליהם רוח המושל, שבו שמו להם סתר פנים, ויעבדו לשתי רשויות, לאלהים שנים. עליהם סמכה חמת הכהנים אשר הבינו אל דרכיהם, וילינו את העם עליהם, ויפחו בו אש קנאות ומשממה עזה, ותגדל שנאתם את המַרנים משנאתם את היהודים. אך לא יכלו לגעת בהם – כי מאז באו בברית הדת השלטת, הורמו מעל אחיהם היהודים, הנגשים והנענים מהרדיפות והגזרות המתחדשות עליהם בכל עת, הורמו גם מעל רוב אצילי הנוצרים בשאר רוחם וכשרונם הרב אשר נשאר להם מעמם מורשה, ויעשו עושר רב וימצאו להם הון ואון, ויעלו אל גרם המעלות בכל משמרות הכבוד בממשלה ואף בכהונה הגדולה. ויתחתנו בראשי אצילי הארץ, את המשפחות המיוחשות והעתיקות, שהן עמודי הממלכה בספרד, והם היו למגן לכל יתר האנוסים. והכהנים והעם התאמצו בכל עת להרוס אליהם ולנקום מהם נקמת דתם המחוללת, ורבים מהאצילים נספחו אליהם מקנאת עם – כי צרה עינם בעושר &quot;היהודים המתנצרים&quot; ובכבוד אשר נחלו להם בשומם כזב מחסם. אך ידי כולם קצרו מהגיע אליהם, ותהי קנאתם ושנאתם כאש יוקדת במסתרים בטרם תפרוץ ותהי כתופת לכולם.

----


&quot;והיהודים הנשארים באמונתם הלכו מדחי אל דחי, צורריהם לא הרפו מהם ולא השיבו ידם מבלע, ו&quot;המומרים להכעיס&quot; הוסיפו מכאוב על יגונם, וילאום תמיד בוויכוחיהם על דבר האמונות והדעות, '''הם''' שלחו רסן מעל פניהם וידברו הות נפשם למען הרעימם, והנעלבים נאנסו לעצור ברוחם מבלי השיב על חרפתם, פן יעבור על פיהם דבר מר ונשמדו כָלה מפניהם. קהילות קטנות עם גדולות ספו תמו מתגרת יד אויביהם. די היה לאיש נוצרי לשים עלילת שוא ליהודי אחד למען הבצע, והכהנים והעם קמו יחדו וישלחו ידם בקהלתו, וכל אנשיה הומתו או הומרו, ובתי תפילותיה נהפכו לבתי כניסה לבני הדת השלטת. ולעתים יצא אחד הנזירים הקנאים כאריה מסבכו, עלה מבית מקלטו כסער מתחולל על ראש היהודים כולם להשמידם. כן היה להם הנזיר הנודע '''ויסינטו פיריר''', אשר חדש בימיו את מנהג &quot;הפלַגלַנטים&quot;, המסתגפים{{הערה|&quot;התרעלה&quot; 163.}}, ובהתקדשו משך אבירים בכחו ויתלקטו אליו מעברים ויעברו כשואה על רוב קהילות ישראל בספרד{{הערה|קע&quot;ג-קע&quot;ד.}}. כמעט באו אל אחת הקהילות, והיהודים נהדפו בצד ובכתף אל בתי התפלה, שם נראה הנזיר אליהם בקדשו, ידו האחת אוחזת בצלב והשנית בספר התורה, ובקולו האדיר הרעים עליהם לבחור בזה או בזה, בחיים או במות, ובני לויתו עומדים עליהם בנשק ברזל להורותם מה שיבחרו – והנה הכהנים מזים מי קדשם על העדה הנבהלה, '''והגבירו''' ברית לרבים, והתעמרו בם על דברתם, כי '''כן''' התנצרו. ואוי ליהודי אשר נועז לכחש בם או לצעוק חמס על מעלליהם! כי אז נחשב כמפר ברית ומות נבלים הומת.– עוד הפעם נעדרו כמאתים אלף איש מקרב עמם בעת צרה ההיא{{הערה|יוחסין קל&quot;ב.}}, אלה הומתו ואלה הומרו ונוספו גם המה על שונאי הדת השלטת, אשר בשמה ובגללה באתם כל זאת. 

&quot;לחם סתרים ינעם ואף כי לחם שמים, עבודת אלהי אבות, אשר הורחקו ממנה בכח הזרוע! גם הנחשלים באמונה ודת שבו ושחרו אל, ומיראתם עבוד אותו בגלוי עשו במחשך מעשיהם, באו במערות ובמחלות עפר, הלכו המדברה, באו בנקרות צורים ובנקיקי סלעים, המלאים את הארץ. והכהנים ארבו להם, התחקו על שרשי רגליהם, ואוי לאלה אשר נפלו בעצומיהם! כי נשפטו בחרב ובאש עוד טרם לדת חק האינקויזיציה, עוד לפני עלותה בראש מרומים לשום משטרה בארץ הדמים.

&quot;רק ארץ פורטוגאל נחה ושקטה. בעת ההרגה הגדולה בספרד מלך שם לצדק דון יואנו הראשון, ולא נתן לעמו להרים יד ברצח על היהודים היושבים לבטח עמם. ובשלוח ויסינטו פֿיריר אליו מלאכים, לתתו לבוא בארצו, להשיב ידו על עם חרמו, השיבם דבר לאמר, כי אם יבוא הנזיר אל ארצו לתת אש קנאתו ביושביה, ושם על מצחו נזר קדש – עטרת ברזל לוהט! ולפני פליטי האנוסים פתח שערי ארצו, ולא נתן לאיש לפגוע בהם או להסגירם אל ממלכת ספרד, לשפטם על פי דרכה. אל הארץ הזאת נמלט גם האנוס דון '''יואן די שיביליה,''' ויֵשב בליסאבון הבירה. שם שב אל אמונתו ועמו וכבוד שמו. ממנו יצא חֹטר גאון, גבר חכם בעֹז, '''דון יהודה אברבנאל,''' שהיה שר האוצר לדון פֿרנאנדו, אחי המלך '''דוארטו,''' ויהי נשיא בישראל ומעוז לעמו ככל אבותיו{{הערה|Kaiserling שם 73.}}. וממנו הכי גדל שם כבוד בנו, השר הגדול, '''דון יצחק אברבנאל,''' אשר מנעוריו גדלהו דון יהודה אביו בתורה ובחכמה ובכל תושיה, ובעודנו בבחרותו אזן ותקן וחבר ספרים באמונה ובחקירה{{הערה|כרמולי, אוצר נחמד II.}}, וכאשר גדל שם  כבודו בין שרי הממלכה, בחר בו המלך אלפונזו החמישי ויקרבהו אליו, וישימהו לשר האוצר, ויהי לו דון יצחק לאוהב ויועץ מישרים{{הערה|אברבנאל בהקדמתו לספר יהושע.}}, וקציני בית ברַגַנצה, הנחשבים על משפחת המלוכה, אהבוהו למישרים. ונפש הרוזן '''פרנאנדו,''' ראש המשפחה הכבודה ההיא, דבקה בו, ויחן לו את ארמונו המפואר, אשר ברחוב רוע־נוֹבה, עם המערה הנפלאה אשר מתחתיו והגן הגדול אשר מאחריו לאחוזת עולם–.
 
&quot;הלא זה הארמון אשר בו אנחנו יושבים עתה״! – קראתי ולבי השתומם בתוכי.

&quot;כדבריך כן הוא&quot; – ענה דון קורוניל.– &quot;אך רבות חליפות באו על הארץ ויושביה עד בוא הארמון הזה בידי. קרא הלאה ותדע הכל!״.

&quot;במות המלך הצדיק דון אלפונזו החמישי{{הערה|ח״א רמ״א.}}&quot; – הוספתי לקרוא מעל המגילה – &quot;קם מלך חדש, הוא בנו דון יואנו השני{{הערה|רמ&quot;ג.}}, איש קשה ואביר לב, אשר שם פניו לרעה בגדולי שריו להאבידם מפניו, וגם על קרוביו ושארי בשרו לא חסה עינו. ויוצא את דון פֿרנאנדו די ברגנצה אל הרג, וגם על דון יצחק פרש שחת רשתו, בחשדו אותו כי שת ידו עם קושרים. ובהודע הדבר לדון יצחק, וימהר ויטמון אוצרותיו וכל ספריו במערה אשר מתחת לארמונו, ויברח בהחבא וימלט על נפשו ארצה קשטיליה, מקום מגורי אבותיו מלפנים, והוא בן ארבעים וחמש שנה בעת ההיא{{הערה|רמ&quot;ג.}}. משם ערך אמרים למלך פורטוגאל, להוכיח על צדקתו{{הערה|הקושרים הביאוהו בסודם וידרשו ממנו לכתוב ידו להם, ולא יכל להשיב פניהם, כי בנפשו היה הדבר. ויכתוב דברים הנשמעים לשתי פנים, Se os senhores apalavar eu no affe, לאמר: &quot;אם כל השרים שתו יד, אני '''לא''' אמנע״. אך בסימן ההפרדה לפני המלה האחרונה תשתנה הכוונה ותהי '''להפך:''' &quot;אם כל השרים שתו יד, אני '''לא,''' אמנע&quot; (עיין ספר עומר השכחה למהר״א גבישון כ״א עמוד ג' וכו').}}. אבל חמת דון יואנו לא שככה, ויחרם את רוב הונו אשר היה בידו ואת כל נכסיו, וגם את הון בנו הבכור, הרופא החכם, דון '''יהודה ליאון''' אברבנאל, לקח לו, אך במשפחתו לא שלח ידו, וישלחנה מגבול ארצו, וגם בכל אשר במערה לא נגעה ידו, כי לא נגלה לו סודה.

----


&quot;ומצב היהודים בספרד הלך ורע מדור לדור. מחמת העם וקנאת כהניו הלכו חמס, וכי רָוַח להם כמעט, היתה להם כהרוָחת העכבר האחוז בצפרני החתול, אשר רגע יאחז טרף ורגע יפליט ואין מציל. הגזרות הרעות היו הלוך ורב, הלוך וקשה. היהודים ככר נפלאו לרעה עד כי נאסר למיילדת נוצרית לבוא לעזרת אשה יהודיה גם בהגיעה בחבליה ער שערי מות. רק הרופאים היהודים לא נדחו מהיכלי המלכים והשרים, וגם משמרת האוצר בממלכה הושבה להם – כי לא נמצאו במקנאיהם חכמים כמוהם. חמת הכהנים והעם נתכה על האנוסים, כי גם רוב האצילים שתו יד עם אויביהם בקנאתם בם. בשנים האחרונות לממלכת דון אינריקו הרביעי{{הערה|רי&quot;א-רל&quot;ד.}}, מרדו בו רבים מאצילי קשטיליה ויבחרו תחתיו בדון אלפונזו אחיו הצעיר, ולמלא אוצרותם כסף שלחו יד ביהודים ובמתיהדים גם יחד{{הערה|רכ&quot;ה-רכ&quot;ט.}}. וגם במות דון אלפֿונזו לא שבו הקושרים מדרכם, ויבחרו '''בדונה איזבלה''' אחותו, לחת לה כתר המלוכה, ועל פיהם היתה לאשה לדון פֿרנאנדו מלך ארגוניה{{הערה|רכ&quot;ט.}}. והקושרים שבו אל קיאם, ותהיינה הריגות גדולות וביזה רבה באנוסים יושבי ספרד הדרומית{{הערה|רל&quot;ב-רל&quot;ד.}}. אך במות המלך דון אינריקו והממלכה נכונה בידי איזבלה, ובהתאחד ארגוניה עם קשטיליה על ידי בעלה המולך בה, ניטלו ההריגות והביזות מידי העריצים וניתנה בידי האינקויזיציה, ועִמה חלקו המלך והמלכה את שלל האנוסים, ועוד שמו על זה מסוה קודש, כי הכל נעשה &quot;לכבוד האל&quot;, להגדיל דתו ולהאדירה.
&quot;בצמד מושלים זה התחבר העושק עם החנופה – כי כגודל תאות פֿרנאנדו לבצע מעשקות, כן הרבתה איזבלה להתחסד בקנאתה לדת הקתולית, בצקת הנזיר טורקומאדה, כוהנה הסַלח, עליה מרוחו. עוד בשבתה בבתוליה ביה אחיה המלך דון אינריקו, נדרה נדר לכוהנה זה, כי אם יהיה האל עמה, ועליה יציץ נזר אחיה, והיתה ידה בכל הבוגדים בדתה, וכָּלה תעשה להם &quot;לכבוד הבורא&quot;. ואת נדרה זה שלמה בכל אַות נפשה, בשבתה לכסא, בהיותה למלכת הארץ. האינקויזיציה לא היתה צרה חדשה מקרוב באה, כי עוד לפני שלש מאות שנה יסָדהּ הפפא אינוקינטי השלישי, בעשותו נקמות בהמינים ה&quot;אלביגנזים&quot;, יושבי צרפת הדרומית{{הערה| זכרונות לבי״ד II &quot;חותם הנשיא&quot; 476 וכו׳.}} הפפא ניקולי החמישי הקים בחוניה{{הערה|רי״א.}}, בעלות חמתו על המינים &quot;המרנים&quot; הבועטים בדת קדשו, ופֿרנאנדו ואיזבלה הוציאוה לפעולה{{הערה|רמ״א.}}. רבות יגעו האנוסים לעצור בעד הרעה, אך כל עמל שריהם וגדוליהם '''ומחותניהם מקרב הנוצרים''' לא הועיל להעביר את רוע הגזרה מעליהם, ובהתקשרם עליה לבטלה ביד חזקה עוד הועילו להוותם, בי היו הם הקרבנות הראשונים אשר הועלו על מזבחה. מאז והלאה בערה כאש רשעה: הדומיניקים עלעו דם, עינו נפשות בלי חמלה, ההמון הריח בשר אדם צלוי וינעם לאפיו, המלך מילא אוצרו מהון הנאשמים, והמלכה התחממה באור אשה, בזיקות ביערה &quot;לכבוד הבורא&quot;. וכהתעדנם יחד כן גדל חשקם, ולמלא שפקם נבחר האיש האיום והנורא, '''טומאש טורקומדי,'''לעמוד בראש. &quot;איש אכזרי כנמר, וערום ומלא ארס כנחש עקלתון&quot;. ולב האנוסים נפל בקרבם, ורבים מהם חשו לעשות פקודתו ולבוא להתוודות לפני השופטים על עוונם, ולחזור בתשובה ולמצוא סליחה. אבל הוא הערים מזימה, וידרוש משבי הפשע, לגלות שמות כל חבריהם ומיודעיהם המתיהדים בסתר. אז היתה מבוכתם – אשר מאן להלשין על אחיו, נשפט ככופר העומד במריו, ואשר נענה לשופטיו, בענותם עד מוות נפשו, הביא על אחיו ורעיו רעה אשר לא יכלו עוד להמיש צווארם ממנה. כן מלאו בתי האסורים עד אפס מקום, הוקמו במות התופת כגלים על תלמי שדי. וכל זה לא שווה לאיש הדמים, ופקודה יצאה מלפניו על כל יושבי ספרד, לשלוח מגילות סתרים אל בתי האינקויזיציה, להכות בלשון את כל איש מַרַני החשוד על דת. בזה הותרה הרצועה לכל אויב ומקנא, לעשות נקמתו באנשי עברתו ולהסגירם בידי מבקשי נפשם. גם על רבני הקהילות כבדה ידו, בפקדו עליהם לגלות את שמות האנוסים השלמים עם אלהי אבותם{{הערה|רמ״ה.}}, בדעתו את האהבה המסותרה, המחברת את היהודים אל המתיהדים, להספיק להם צרכי דתם בכל אשר ידרושו. אך הם השתמטו מפניו אחד אחד ויובישוהו משברו.

----


&quot;בעצם העת ההיא, אשר נקרא {{וק|תומאס דה טורקמדה|טורקוֶמדה}} לעמוד בראש האינקויזיציה בספרד, בא [[מחבר:יצחק אברבנאל|דון יצחק]] אברבנאל עירה {{וק|טולדו|טולידה}}, בירת הממלכה הזאת, ואשתו ובניו באו אחריו, ושמו הגדול הלך לפניו, וכל חכמי הקהילה וגדוליה קיבלוהו באהבה וכבוד. בימים ההם, גדול כבוד אחד שרי ישראל ושמו {{וק|אברהם שניור קורונל|דון אברהם הזקן (Senior)}} ל{{וק|משפחת בנבנשתי|משפחת '''בנבנשתי'''}} המפוארה. ו{{וק|פרננדו השני, מלך אראגון|המלך פרנאנדו}} בחר בו וישימהו לחוכר מִסי הממשלה. השר הזה, בדעתו ערך דון יצחק וחכמתו בהליכות עולם, ספחהו לו לשותף בעסקו הגדול. אז היו בידי דון יצחק עתותיו לשקוד על התורה כבימי נעוריו, ובמשך ירחים אחדים הספיק לכתוב ביאור רחב על ספרי &quot;נביאים ראשונים&quot;. וכמעט שהחל לכתוב פירושו על ספר &quot;מלכים&quot;, והנה נקרא להתייצב לפני מלכים! כי קראוהו פרנאנדו ו{{וק|איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה|איזבלה}} אל היכלם, ויתנו את אוצר ממלכתם בידו, בבטחם בחכמתו כי רבה. והוא לא השתמט מפניהם, בתקוותו לעשות לביתו ולהיות חוסן ישועות לעמו הנדכא. ותקוותו לא נכזבה – כי במשך שמונה שנים{{הערה|רמ&quot;ד-רנ&quot;ב.}} עשה לו הון ועושר ונכסים, וינחל כבוד ותהילה מהמלך והמלכה ומכל גדולי השרים ורבי הממלכה. גם הצליח להגן על אחיו ככל אשר מצאה ידו. בעלילות שווא אשר שמו עליהם צורריהם היה להם לצור מעוז, ובשלוח טורקומדה מלאכי זעמו, לייסר את הרבנים בשבט אפו, על מאנם להסגיר אליו את האנוסים המתיהדים, היה הוא להם למלאך מליץ בהיכל המלוכה, ויצילם מיד שואפיהם סלה{{הערה|Grätz VIII 925.}}. במשך הזמן ההוא התחתן את שני נשיאי העדה בטולידה ו{{וק|סביליה|שיביליה}}. בנו הבכור, {{וק|יהודה אברבנאל|'''דון יהודה'''}}, נשא לו את בת דון אברהם סיניור בנבנשתי, ובנו השני, '''דון יוסף''', לקח לו את בת הר&quot;ר {{וק|שלמה אבן וירגה|שלמה אבן וירגה}} משיביליה. והחוט המשולש הזה היה לחוט של חסד וצדקה ורחמים בעמם. במפלת הערבים על ידי מלאגה, היושבת על חוף הים, והעיר באה בידי חיל ספרד{{הערה|רמ&quot;ה.}}, נכבשו כל יושביה על פי פרנאנדו ואיזבלה להימכר לעבדות עולם, ובתוכם היו ארבע מאות וחמישים יהודים. אז קמו שלושת המחותנים על נדיבות, ויאספו די זהב לפדיון נפשות אחיהם השבויים. רק לשנים עשר איש מהם, אשר נכרו בחוצות כי מפליטי האנוסים המה, לא הועיל כל כופר – כי נמסרו אל שופטי האינקויזיציה, ושם עונו בעינויים קשים עד צאת נפשם.

&quot;העיר מלאגה נספחה על מדינת אנדלוזיה אשר בגבולה היא עומדת, ואוצר הממלכה נמלא די זהב מהביזה והמלקוח ושבי אדם רב אשר נמכרו או נפדו בכסף מלא. אז מצא טורקומדה ועדת חבריו עיתותיהם, לדבר על לב המלך והמלכה, לגרש את היהודים מהמדינה הזאת ומשיביליה העיר הראשה – כי על כן עזָרם האל וימלא אוצרם, לבלתי הדרש עוד למנות חסרונו בהכנסותיהם ממס היהודים יושבי המדינה הברוכה הזאת, ולא יהיו היהודים למכשול עוון להאנוסים הנמצאים שם למכביר. ועצתם הרעה קמה, והיהודים גורשו משם ללכת באשר יתהלכו. זה היה הגירוש הראשון לגלות ירושלים אשר בספרד. והאחרון הכביד – כי בהיכבש {{וק|ממלכת גרנדה|גרנאדה המעטירה}}, שארית ממשלת הערבים בספרד, ופרנאנדו ואיזבלה באו בה ביד רמה{{הערה|רנ&quot;ב.}}, רם לבבם בשלל הרב אשר מצאו. וטורקומדה ומרעיו הגבירו ללשונם, ויורו להם, כי בהגלות זרוע האל לעיני כל הארץ על הקתולים אהוביו המאמינים בו, לא ייתכן עוד כי יתנו שם ושארית ליהודים עם חרמו, ואך בזאת יפיקו רצון מאלהי ישעם, בגרשם אותם כלה מארצם. גם לזאת נאותו המלך והמלכה בכל חפץ לבבם; '''הוא''' שמח מראש על העושר הרב בבתים ונכסים וכל שכיות החמדה אשר יישארו בידו מן היהודים המגורשים, '''והיא''' עלצה בישועתה, כי הנה באה העת למלא דברה ולשלם נדרה מאז לבער את המינים והכופרים מקרב ארץ ממלכתה. והדת ניתנה בהיכל {{וק|אלהמברה|אלהמברא}} אשר למלכי גרנאדה, כי כל היהודים יושבי ארץ ספרד יעזבו את הארץ במשך ארבעה ירחים, ואיתה – גם את כספם וזהבם ורכושם. ואשר יעוז לקחת עמו מן החרם אשר הוחרם לאוצר הממלכה, והיתה אחריתו להכרית! שמעו היהודים וימס לבבם, וברחובותיהם כולם הילילו, יחדיו בכו, הרבו קינה, ויקרעו שמים בזעקתם מרה. ודון יצחק רץ אל היכל המלך והמלכה, וירבה אליהם תחנונים, ויתחנן לפניהם לקחת כופר מהיהודים ככל אשר ישיתו עליהם ולהעביר את רוע הגזירה, ויוסף להבטיח הון על הון להשיב חמתם מהשחית; – אך שוא שקד וה' לא רצה – כי עמד טורקומדה ומרעיו כקיר ברזל ויַקשו לבב המושלים ויסוכו באף בעדו מעבור תחינה.

&quot;מי ימלל צרת נפש האומללים, בהידרשם לעזוב את ארץ מכורותם ומולדתם זה אלף וחמש מאות שנה, הארץ אשר דבקו בה בכל ליבם ונפשם, ואשר רבות הועילו לעושרה, להשכלתה ולגדולתה! מצוקתם זו עוד גדלה, בשימם אל ליבם כי כמעט בגפם יֵצאו, מבלתי יכולת לקחת איתם עמלם ויגיע כפיהם – ובמה איפוא יכלכלו את נפשם ונפשות זקניהם וחוליהם ונשיהם והטף אשר לרגלם? העשירים מכרו בתיהם ונכסיהם בלא הון, וכסף מחירם שמו בשטרות או הפקידום בסתר בידי אחיהם האנוסים, אשר מסרו נפשם עליהם – כי אסור אסרה האינקויזיציה להם, לבוא בדברים עם היהודים בימי אידם. להוסיף יגון על מכאובם, שלח טורקומדה את המון חבריו הדומיניקנים, לדרוש לפני האומללים בשבח אמונתם, ולדבר על ליבם, השכם ודבר, לסור מעל אלהיהם ולבוא בברית הדת השלטת. אבל רבני הקהילות גם הם לא נרדמו, ויחזקו את לב אחיהם לעמוד בניסיון הקשה ולשים תקוותם בה' אלהי ישראל, כי לא יטוש את עמו בעבור שמו הגדול. והעשירים שבו אל עמם בכל לבב, כי צרת הכלל ייחדה ליבותם, ויחלקו שארית הונם עם עניי עמם, ויעזרו על ידם להצטייד ולהכין לבבם אל דרכם.

&quot;אבל אנה יפנו ללכת, ולאיזה ארץ ישימו פעמיהם? – על זאת נאספו כל חכמי לב, נוסדו נועצו יחדיו. הנלהבים אשר נגע ה' בלבבם, אמרו לעלות אל ארץ הקודש, נחלת אבותיהם מלפנים. אך היא כמדבר ונתונה בידי שולטן מצרים ונהוגה בעושק ובגזל בידי פחות וסגנים המושלים בשמו ועיניהם אך אל בצעם. וירושלים עיר הקודש מחוללה בידי ממוני הקהילה, שהם תקיפיה ושודדיה{{הערה|&quot;אגרת הקודש&quot; לר' עובדיה מברטנורה.}}, וביותר הרבו היהודים &quot;המערבים&quot; לרדוף באף ולהלשין את אחיהם האירופאים{{הערה|&quot;פסקים וכתבים&quot; למהרי&quot;א סימן פ&quot;ח.}}. גם נודעה בשערים דרך גאה וזדון ופי תהפוכות אשר לענייה ומקבליה, והשערורה שעשה אחד מהם להרב הצדיק ר' '''משה קפסלי''', הרב הראשי בקונסטנטינה בשלחו בו חיצי לשונו{{הערה|ספר &quot;נעם וחובלים&quot; להר&quot;א קפסלי.}}. – רבים הורו לדעת, כי אך טוב להם לעלות לארץ הקדם ולהאחז בממלכת {{וק|תוגרמה}}, כי שם פקד ה' את עמו לתת להם מנוחה ושלום וישע רב{{הערה|&quot;אגרת ר&quot;י צרפתי&quot; ב&quot;קונטרס גזרת תתנ&quot;ו&quot; ליעללינעק.}}, - אבל העצה הזאת אך טובה למתי מעט ולא לכל הגולים – כי איך יוכלו לעבור ארחות ימים בפעם אחת בהמון רב, אשר מספרם עולה ליותר משלוש מאות אלף נפש{{הערה|אברבנאל בהקדמתו לספר &quot;מעייני הישועה&quot; (ועיין Grätz VIII, 340 בהערה).}}. והנה הזמן קצר והדרך רחוקה ודבר מלך שלטון דוחק, ואם ייאסף כל אניות סוחר מארבע כנפות הארץ - ומצא להם? אף אל זה התבוננו וישיתו ליבם, כי לא ייתכן שתעמוד הגזרה לאורך ימים. כי הנה כל סחר ספרד בידם הוא, ובצאת ישראל ממנה, יצא עמו כל הדרה ומערבה ועזבונה. עוד מעט ונפקחו עיני המלך והמלכה לראות את עמם ואוצרם הולך ודל, וקראו אותם לשוב אליהם, כמעשה מלכי צרפת ומושלי אשכנז מדי גרשם את היהודים מארצותם ומקומותם. ועל כן אין טוב להם כי אם להישאר בקרבת ארץ ספרד, אשר לשון עמה קרובה בפיהם ואהבתה בלבבם. אי לזאת גמרו אומר לנסות דבר אל מלך '''{{וק|פורטוגל}}''', אולי ירחם את עמם, ובכסף מלא יתן להם לשבת בארצו עד יעבור זעם, או להישאר שם לזמן ידוע עד אשר תמצא ידם להעביר את כל העם דרך הים ולהרחיק נדוד ולהתפזר בארצות האחרות, הקרובות והרחוקות. לזאת נבחר הרב הישיש ר' {{וק|יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב}}, ואתו הר&quot;ר {{וק|שלמה אבן וירגה|שלמה אבן־וירגה}} ועוד עשרים ושמונה אנשים חכמים וידועים, אשר יצלחו לעמוד במקום גדולים ולדבר דבר עם מושל הארץ. והר&quot;ר יצחק ואחוזת מרעהו מצאו חן בעיני {{וק|ז'ואאו השני, מלך פורטוגל|דון יואנו השני}}, ויעש להם בתים למושב בעיר '''{{וק|פורטו}}''', ולכל קהל הגולה התיר לשבת בארצו זמן שמונת ירחים במחיר אשר ישלמו כסף לגולגולת שמונה &quot;קרושַׁדות&quot; זהב{{הערה|בערך שני אדומים.}}. גם קיבל עליו לתת להם אוניות די צרכם, אשר תעבֵרנה אותם דרך הים במחיר לא רב. – היהודים יושבי ספרד הצפונית נשאו עיניהם אל {{וק|ממלכת נווארה|ממלכת '''נבארה'''}} הקרובה להם, בהישענם על חסדי המלך דון יואן די אלברטו. עמהם התעתד לצאת דון אברהם הזקן וכל נפשות ביתו. ויושבי ספרד הדרומית יֵצאו בדרך הים '''ל{{וק|איטליה}}''', לאפריקה ולמדינות {{וק|תוגרמה}} ולכל אשר יישאם הרוח. – ודון יצחק אברבנאל לא יכל לעמוד בראש הגולים היוצאים לפורטוגל, בדעתו כי המלך יואנו אויבו ומבקש רעתו, ויבחר לצאת עם הנודדים ההולכים לאיטליה ולבוא ל{{וק|ממלכת נאפולי|מדינת '''נאפולי'''}}, ששם מושל חכם וצדיק, {{וק|פרדיננדו הראשון, מלך נאפולי|פרדינאנדו הראשון}}, יודעו ומכירו מאז.

{{בעריכה}}

==הערות שוליים==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:זכרונות לבית דוד]]
[[קטגוריה:גירוש ספרד]]</text>
      <sha1>dkr82qhq79kamivfci9xxnib0ps0ypn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022365</id>
      <parentid>3022364</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T08:16:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3022365</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="88556" sha1="03n3glj55wniht6bg2gqpdanp3jeevd" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=אברהם שלום פרידברג
|שם ספר=זכרונות לבית דוד
|רישום ספר=זכרונות לבית דוד
|שם נוסף=הענק
|הקודם=זכרונות לבית דוד/התרעלה
|רישום הקודם=התרעלה
|הבא=זכרונות לבית דוד/ספר הזכרון
|רישום הבא=ספר הזכרון
|סוגה=
|ראשי=לא
}}

==הענק==

{{קטן|(בשנת חמשת אלפים ומאתיים ושבעים ושמונה לבריאת עולם)}}

אני '''יצחק''', בן '''יהודה''' המכונה &quot;ליאון הרופא העברי&quot;{{הערה|Leon Medigo Hebreo}}, בן השר '''[[מחבר:יצחק אברבנאל|דון יצחק]]''', הדור החמישי '''ליהודה בן יוסף''', ממשפחת '''אברבנאל''', כותב את המגלה הזאת במושב &quot;פורטו סיגורה&quot; אשר '''בברזיליה''', והיתה לך, '''יהודה''' בני, למשמרת עולם לדורותינו.

חדשה היא הארץ אשר אני מתגורר בה כעת, כי זה רק שמונה עשרה שנה להימצאה{{הערה|היא נמצאה '''במקרה''' בשנת 1500 (ה&quot;א ר&quot;ס) על ידי הרב החובל הפורטוגיזי, פדרו אלואריס '''קבראל''', בבקשו בים האטלנטי דרך לבוא אל הודו המזרחית, ורוח קדים נשא אניותיו מערבה ויביאן אל חוף הארץ ההיא. ויקרא את שם החוף &quot;פורטו סיגורה&quot; (נחשב על מדינת '''באהיא'''), ואת הארץ קרא בשם &quot;טירא די סאנטא קרוץ&quot; (Terra de Santa Cruz, אדמת הצלב הקדוש). בשם &quot;ברזיליה&quot; נקראה אחרי כן, על שם העץ האדום, עץ הברזיל, הנמצא שם למכביר (ברזיל פירושו אדום או גחל לוהט – כי כן מראה הצבע הנעשה ממנו) והמסחר בו רב עד היום. על החוף ההוא יסדה ממשלת פורטוגאל את המושב הראשון לאסירי עני וברזל אשר שלחו שמה ביד פשעם. האסירים היו אנשי חמס ונשי זימה אשר נמצא עוונם במשפטי המדינה. אליהם נספחו גם הנאשמים בענייני הדת השלטת. שם הופקדו עליהם שומרים ושוטרים להעבידם בפרך, כאמור בפנים הסיפור.}}; אבל צרותינו בה ישנות הן, כי מוצאן מעולם הישן, ומקורן בחוקי העמל אשר יצרו הכהנים הקתולים להשמיד את העם היהודי ולאבד מאנוש זכרו.

ויהי המעט להם חבליהם אשר סבונו בארץ הישנה באסרם אותנו בנפשנו, כי עוד מצאו להם כלא חדש, היא הארץ החדשה אשר זה מעט נגלתה לעוברי ארחות ימים ועוד לא באו עד תבונתה. בה בחרו לשלוח אליה את כל אנשי החמס והרשע, אשר לא יכלה הארץ הישנה נשוא אותם מפני רוע מעלליהם, ובתוכם — גם את '''אנוסינו,''' היהודים המנוצרים, אשר נגלה עונם כי עודם מחזיקים באמונת קדשם חרף שואפיהם סלה. בין אלה האחרונים, המלאים חמת הכהנים, נערת קנאיהם, נמניתי גם אני – ונכד '''דון יצחק אברבנאל,''' השר העברי, אשר מרומים שכן ומלכי ארץ לעצתו יחלו, שוכן עתה באחרית ים, תועה בארץ גזרה, בסבכי יערי עולם, שהם מעון קדם לפראי אדם, מרבץ לפריצי חיות – וגם שם לא ינוח לו! כי הפקדו עלינו שומרים מזוינים, אשר יעבידונו כל הימים בפרך, לטמון מוקשים לרגלי הקופים והתוכיים, ללכדם ולכבשם, גם לכרות את עץ '''הברזיל,''' ולשימם יחדו באניות סוחר הבאות הנה מארץ מולדתנו – כי טוב סחר המינים האלה לנוגשינו, הרודים בנו ממרחק, אשר כבשונו לעבדי עולם, ומוסרותינו מי יְפַתֵּחַ!

ובכל זאת שמח אני בחיי, כי רק את גֵוִי אסרו להם, אבל לנפשי חפשי אני, וכל אסריהם אשר אסרו עליה לא יקומו עוד. פה השלכתי אח המסוה מעל פני, שבתי לעמי ולדתי, והנני עובד את אלהי מקדם, '''יהודי''' ככל אבותי!

כי נוצרי הקנוני אויבינו מילדותי, עוד בטרם אדע קרוא אבי ואמי הביאוני בבריתם, וכן גדלתי בתוכם ואשכח צור חצבתי, ולא זכרתי עוד כי ממעי '''יהודה''' יצאתי, וכמעט הייתי גם אני באויבי עמי. באתי עם מנאצי שמו, ראיתי יהודים ואתקלס בם, אנוסים על דת – ואשטמם תחת רדפם טוב, עד בוא היום אשר עשה לי ה׳ להגיה חשכי, – ומאז והלאה נהפכתי לאיש אחר, ואשוב בלבב שלם אל עמי ואלהי.

----


הדבר היה בירח סיון בשנה מאתים וששים וארבע למספרנו. ואני אז בן שלש עשרה שנה, נער את בני הנוצרים, אזרחי ליסאבון הבירה. את אבותי לא ידעתי, כי כיתום נחשבתי בעיני כל וכן הייתי בעיני, ודייג עני אספני אל ביתו מילדותי בשבר מצער אשר ניתן לו מקופת העיר. ואהיה אצלו אמון לפרוש מכמרת ולצוד ציד דגים בנהר '''טאגו,''' עד אשר אגדל ואבוא באנשים העובדים עבודת משא על חוף הים, כי אז תמצא ידי לעזור על ידם, לטעון ולפרוק את האניות בצאתן ובשובן. כן גדלתי פרא, לא למדתי דעה ואף קרוא מקרא לא ידעתי. ברוב עתותי הלכתי שובב בדרך לבי, שחקתי עם נערים כגילי ואתהולל כמוהם בחוצות קריה. – פעם אחת הובילונו רגלינו אל '''רוּע־נובה,''' היפה ברחובות קריה, ששם מעונות עשירי המַרַנים, הם היהודים המתנצרים, אשר נחשבו בעיני העם לנוצרים מתיהדים, כי כן הגידו לו כהניו ונזיריו, אשר הקניאוהו בזרים האלה ויעירו עליהם כעשו וחמתו כל הימים. בעת ההיא גדלה המשטמה, כי היתה שנת בצורת והיוקר האמיר. והקול יצא כי מאת המרנים היתה זאת, אשר סחר תבואות הארץ בידם הוא, והם העלו את המחיר למען הרבות להם שכר ולמלא אוצרותם כל הון יקר. ואנחנו אשר מלאה נפשנו משיחות אבות ודברת ההמון, בראותנו עדת עשיריהם עומדים ברחוב ומשוחחים אחד את אחד, התעוררנו על רגעי ארץ אלה, ונחרפם ונקללם ונעפרם בעפר ונסַקל באבנים לעומתם. אז הרים אחד מהם את מקלו ויך אחדים מאתנו ויפצעם ער שפך דם, ואנחנו העמדנו קול זועות ונתנפל עליהם בחימה שפוכה. ותהי הצעקה גדולה מאד, והמונים המונים חשו באו לעזרתנו. ויפלו על המרנים גם המה ויכום מכה רבה, ויהרסו אל בתיהם, להחריבם ולהַשּׁים עליהם נויהם. לאושרם חש ראש העיר לבוא עם חיל גדול אל מקום המהומה, ויגרש את העם. ואנחנו השתובבנו משובה נצחת ולא חדלנו רוגז עד אשר נתפשו ארבעים נערים מאתנו – ואני בתוכם – ויחדיו הובלנו אל בית האסורים. ומקץ שנה תמימה לשבתנו שם, נגמר דיננו, ליסרנו בשוטים ולהגלותנו גלות שלמה אל איי ס״ט טומאש, מקום אשר הנדונים למות ישלחו שמה, – עקב אשר עצמה משובתנו, ולא שמענו גם בקול השרים והפקידים, בצוותם אותנו לאסוף ידינו{{הערה|Kaiserling, Geschichte der Juden in Portugal 145.}}. 

יום הפקודה קרב לבוא, ואנכי ישבתי למעצבה בחדר כלאי, ולבי חרד בקרבי מפני העונש הנורא הצפוי לי. לא מפני המכות אשר יכוני,כי לאלה הלא הסכנתי מידי אומני הדַיג, אשר הרבה פצעי מדי שתותו לשכרה –כי אם מפני האיים הנוראים והאיומים, אשר שמעתי עליהם אומרים, כי כל באיהם לא ישובון; אליהם שולחו ילדי היהודים לפני עשר שנים, ורובם ספו תמו מן בלהות, כי השמידום הנחשים והעקרבים והתנינים המלאים את אדמתם ומימיהם{{הערה|שבט יהודה סימן נ״ט.}}. פתאום שמעתי קול צעדי אדם הקרבים אל דלת חדרי. הבריח התיכון הוסע ממקומו והדלת נפתחה. ברגע ההוא חשבתי כי הנה בא קצי; אבל לתמהון לבבי לא נראו אנשי חיל מזוינים, גם לא קרבו השומרים לאסרני בכבלים, ככל יתר חברי. רק אדון אחד, הדור מאד במראהו, לבוש כאנשי לוית הציר הספרדי, היושב במלאכות מלכו בעירנו הבירה, ובידו ספר קטן, הערוך לרשימת דברים לזכרון, ואחריו שר בית הסוהר ובידו הפנקס הגדול, אשר בו ירשמו שמות האסירים המופקדים על ידו למשמר. השר שאלני לשמי ולשם אבי ומשפחתי ולמספר שנותי ומקום מגורי, ואענהו כי שמי יואנו אנטוניו '''ברנאל,''' אבות אין לי ואני אמון אצל הדיג אנטוניו גוֹֹנדוליס, ומספר שנותי ארבע עשרה ומקום מגורי בשפל העיר, בשער הדגים אשר ליד הנהר. ואת  תשובותי אלה השוה האדון עם הרשום בפנקס בית האסורים ובספר הקטן אשר בידו, וימצא  שכולם מתאימים יחד. אז נתן אות, והשומר העומד בפתח החדר אחז בידי ויוליכני עמו, ושני השרים הלכו אחרינו עד בואנו אל בית הרחצה אשר בקיר החומה. שם פשט השומר מעלי את בגדי הבלים והמטולאים ויציגני ערום ועריה, והם עמדו ממולי ויתבוננו בי... ואנכי עמדתי נבוך ונכלם מבלי דעת מה ירזמון עיניהם, בהביטם איש אל רעהו. והשומר גילח שער ראשי הפרוע וירחץ בשרי, ויטהרני ויסוכני, ואחר פתח את הצרור אשר הוכן לפני, ויוציא ממנו כתונת בד דקה ובגדי תפארה וילבישני כבן אצילים. אז לקחני האדון ויברך את שר בית האסורים ויצא עמי דרך השער הנפתח לפנינו, ויעלני במרכבה אשר חכתה לנו ונסע יחדו עד בואנו אל קצה רחוב '''רוקיא.'''המרכבה עמדה על יד ארמון מפואר הבנוי לתלפיות, שם עלינו במדרגות, באנו אל הקומה העליונה, ועבד לבוש בגדי שרד ורקמת זהב על שוליהם מסביב פתח לפנינו הדלת ואנחנו  באנו הביתה.

----


עיני כמעט הוכו בעוורון לנוגה ברק הכסף והזהב וכל עצמותי רחפו מפני מראה ההוד וההדר המלאים את מעון האדון ביקרו. ראיתי את תמונתי הנשקפת אלי מן המראות הגדולים, העומדים בפינות האולם, הבטתי ולא הכרתי מראה פני ולא האמנתי כי אני אני הוא, הילד האסופי, הנער השובב, אשר כל ימיו התגולל ברפש ויחבק אשפתות,– כי נדמיתי עתה לבן אצילי ארץ ותארי כתואר בני המלוכה. כחולם הייתי ולא האמנתי כי כן בהקיץ אחזה פני. והאדון הובילני דרך האולם והחדרים והלשכות אל עליה אחת, ויורני ויאמר לי: &quot;הנה לפניך שולחן וכסא ומנורה וספרים ללמוד וקסת סופרים לכתוב ויצוע לנוח ומיטה לישון. זה יהיה מעונך ופה תלמוד על פי התורה אשר אורך, ומעל שולחני תאכל ועבדי ישרתוך ולא יחסר לך כל. ואתה שית לבך לתבונה, ראה דרכי וַחֲכָם, שמור מצותי וייטב לך! וקנית דעת וגדלת והוספת חכמה ביראת ה׳, והיית כאבותיך הגדולים בעמם, הנודעים לשם ולתהלה בארץ, ובשמם תקרא ובכבודם תתימר!&quot; 

עד הנה נבוכותי מתמורת פתאום, נפעמתי ולא יכלתי דַבֵּר. אך הדברים הטובים האלה נגעו עד נפשי, לבי חם בקרבי כתנור בוערה, ורגשותי המו ויחמרו כשאון. ואפול לרגלי מיטיבי הנפלא, ואתן בבכי קולי ואקרא ואומר:

&quot;הנה בושת פני תכסני, לא אעוז להביט אל מושיעי, לא אדע במה מצאתי חן בעיניך להרבות חסדך עמדי, להקימני מאשפות, לרוממני משער הדגים, להוציאני מבית האסורים ולהושיבני בהיכל תפארה. ועתה הנה לך אני וכל אשר תאמר אלי אעשה, כי לשמור פקודיך ולהפיק ממך רצון זה יהיה כל ישעי וחפצי מעתה והלאה. ועתה יגדל נא חסדך, אדון ביקר, והואילה נא להגיד לי מולדתי ומוצאי!	מי הם אבותי הנכבדים אשר שמם רומם תחת לשונך? העודם חיים? העוד יש לי תקווה לראותם וללחך עפר רגליהם כהתרפסי עתה לרגליך אדוני ומושיעי?&quot;.

&quot;על כל אלה לא אוכל כעת להשיבך דבר&quot; – ענני האדון ויעמידני על רגלי – &quot;כי סודם כמוס עמדי, חתום במעמקי לבבי. אך שמור מוצא שפתיך להקשיב לכל דברי ולעשות ככל אשר אורך להיטיבך באחריתך. וכאשר תיטיב דרכך, והיית לנער תמים וישר, ומצאת חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, אפתחה שפתי עמך, אגלה לך הכל, ובעתו אחישנו!&quot;.

----

לא אכביר מלים לספר הליכות חינוכי בבית דון '''פיראד נוניס קורוניל,''' ציר ספרד בליסאבון – הוא האדון המושיע – אף לא אנסה להעלות על הגליון כל שיחותיו והליכותיו והדרך אשר בחר עמי ללמדני בינה ולהאיר עיני בחכמת עולם ותורת אל חי – אפס קצות דברים אגיד, כי לנער אחר נהפכתי מאז באתי בצל קורתו. נפשי דבקה בעלית הקיר אשר צוני מעון, אזנים כריתי לי לשמוע בלימודים, שמתי לילות כימים בשקדי על עבודתי, לא יצאתי מדלת חדרי בלתי אם בקרוא אותי איש חסדי לאכול אל שולחנו או לצאת עמו לשוח לרוח היום בגן הגדול אשר לו מאחרי בית מעונו. בלקח הטוב אשר נתן לי הייתי כספוג הסופג את הכל, בלעתי אמריו כבכורה בטרם קיץ ואשת בצמא את דבריו עד כי מלאה נפשי מהם, ובמשך ירחי מספר ידעתי קרוא וכתוב וחשוב מחשבות והבין בספרים וְיָדוֹעַ בלשון רומית גברת כל הלשונות. בה למדתי את ספרי הקודש, הגעתי עד ספר תהלות דוד המלך, אשר זמירותיו שמעתי מפי כהנינו בבתי תפלותינו. בינותי בדבריו אשר זרו לי עד כה, ולבי השתומם בתוכי על המשורר הקדוש אשר רוח ה׳ נוססה בו, והעטרה שעטרה לו בת שירתו הכי נעלתה על כתר מלכותו, כי זה מזהב  יוקח ודברי זמירותיו לא יערכו כל אבני היקר במחירם.

&quot;ובכל זאת לא הגעת עד טוב טעמו&quot; – אמר לי דון קורוניל, בשמעו מפי תהלת המלך המשורר – &quot;כי הדברים אשר קראת הם רק העתקת מלים, אין בהם הרוח החיה באופני שירתו בלשון '''העברית,''' אשר קודש יקרא לה וכשמה כן היא&quot;.

&quot;ומאין ידע דוד את הלשון ההיא? ולמה זה בחר לכתוב בה מערכי לבו?&quot; – שאלתי לתומי.

&quot;יען כי '''עברי''' היה ובארץ ישראל ישב לכסא, ובו בחר אלהי עמו לתת עליו מרוח קדשו&quot;.

&quot;ובכן היה המלך ההוא – איש '''יהודי'''?&quot; – שאלתי במבוכה, ולבי חרד על חטאת שפתי, כי נבלתי שם כבודו בחשבי אוחו בעם אשר ידעתיו אל נכון כי אותו זעם ה׳ עד עולם.

&quot;אל תדאג לו ולבבך אל יחרד בנשאך שם 'יהודי' על שפתיך – כי גדל כבוד העם היהודי בימים מקדם, וכל ספרי הקודש, אשר עמים יקראו להם 'הברית הישנה', ממנו היו ומלשונו העתיקה העתיקו להם&quot;.

&quot;הגם האבות הקדושים, הנזכרים בספרי הקודש, והנביאים חוזי האל, אשר רוח ממרום דבר בם – גם המה היו יהודים, כאלה אשר השמידם ה׳ מקרבנו?&quot; – העמקתי שאלה, ובלבי חשבתי כי אך התל יהתל בי איש חסדי, בדברו אלי כזאת.

&quot;ומי הגיד לך, נער נמהר לב, כי המעשים אשר נעשו בם בארצנו היו לרצון לפני ה׳ ובמצותו נשמדו כיום הזה? מי בדורותינו אלה בא בסוד עליון לדעת דבר האל ומשפטו על בני אדם לשבט או לחסד?&quot;

&quot;אותה הלא שמעתי מפי נזירינו הקדושים, יואנו מוכו וברנאלדי הארגוני, המדברים בשם האל ורוח קדשו!&quot; – עניתי בבטחה.

&quot;לא כל הקדוש בעיני ההמון הוא קודש לה׳, ולא כל אשר תתעב נפשו זעום אלהים הוא. הלא קראת בספרי הקודש, ולבך הנה ידע, כי גם לפני סתום החזון היו נביאי שקר אשר דברו הות נפשם ויַתעו עמים בכזביהם. ואף כי בדורותינו אלה, אשר אבד חזון מבני אדם ולא ידעו במה יכשלו. על פי דברי &quot;הברית החדשה&quot; מצווים הנוצרים לאהוב את כל אדם, וכל אלה אשר אחרת ידברו טופלי שקר המה ואת קדושתה הם מחללים בדברם בשמה דברים אשר לא כרוחה. ולכן השכילה בני למען תחכם באחריתך ואל דברת קנאים או חשכים אל תשען. האבות הקדושים הנזכרים בספרי הקודש, ונביאי האל אשר קדושתם יכירו וידעו כל באי עולם, כולם היו הורים ומורים לעם הזה אשר בשם '''יהודה''' יקרא מאז אבדו עשרת שבטי ישראל בדרך אשור, בהתבוללם בעמי הארצות. חבה יתרה מודעת לעם הזה מאה ה', כי בו בחר להיות לאור עולם, ובידו הפקיד את ספרי הקודש אשר היו לברכה לכל גויי הארץ. ואם העם הזה לא יפיק רצון מכהנים דומיניקים, כיואנו וברנאלדו, ומכל ההמון הרב, הקטנים עם הגדולים, המקשיבים לקולם – לא זה האות כי רצון ה' הוא, הטוב והרחום לכל ברואיו&quot;.

----

הדברים האלה הרעישוני מאד, כי לא שמעתי כמוהם מעודי.

&quot;תם אני ולא אדע&quot; – אמרתי – &quot;אם באמת ובתמים תדבר אלי ככה או לנסותני אתה בא, אדוני, לראות אם נאמן לבבי עם דתנו. כי לפי דברת כהנינו ונזירינו זה העם היהודי נבזה נמאס בעיני האל, כל מנאציו יבורכו וכל השולח בו יד לצדקה תחשב לו. אכן טוב ורחום אלהינו לכל ברואיו, אבל את היהודים השליך מעל פניו עד עולם, כי עם מרי הוא, בנים כחשים. גם בהתנצרם לעיני כל לא ירחמם עושנו, כי שקר תרמיתם ולא אמון בם. ולו נחשבו גם המה בעיניו כבני אדם ולא נמסרו בידי השטן להתעותם בדרכי שאול, אזי מצאו גם הם מחסה בצל כנפיו, ולא היו שנואים ונרדפים ומתועבים בעיני כל כיום הזה&quot;.

&quot;אם למשפט כזה נערוך עם ועם&quot; – ענה דון קורוניל – אזי לא תמצא אף אמונה אחת בעולם אשר ייאמר עליה כי נוכח ה' דרכה. הן כשנאת הנוצרים את היהודים, כן שנואים הנוצרים להמוחמדים, אשר הדפום מפניהם בארץ הזאת וישלטו בה מאות בשנים. אכן גברה פה יד הנוצרים בשנות המאות האחרונות וישיבו להם כפעלם ויגרשום מפניהם. אבל מעבר לים דרומה, בארץ הברבריאה, וברוב ארצות אפריקה ואזיה, שני חלקי העולם הגדולים הרבה מאירופה הקטנה, יד המוחמדים בלבד רוממה ודתם שלטת בכל. כמה רגשו גויי הנוצרים, עלו ברבבותיהם מכל קצות אירופה בקנאם קנאת אמונתם, הרסו אל ארץ הקודש לכבשה ולקרעה מעל גבול המוחמדים, נלחמו עליהם שנים רבות – ולא יכלו להם, כי חזקו המוחמדים מהם ורובם ככולם הוצעו חללים או נפלו בשבי ויימכרו ממכרת עבדי עולם בכל ארצות המזרח. הלזאת נאמר, כי שם בארצות ההן לא נחשבו הנוצרים בעיני ה׳ כבני אדם  ועל כן הסיר פניו מעליהם ויתנם בידי אויביהם? אמנם כן יאמרו המוחמדים, בהתפארם באמונתם כי היא האמיתית, אפם זולתה, ועל כן יקראו לעצמם בשם &quot;מאמינים&quot;. אולם שים פניך הלאה, אל מעמקי אזיה! שם בארץ הודו וסביבותיה יש אמונה אחרת ותורה אחרת, היא התורה '''הבודהית,''' אשר קדמה חמש מאות וארבעים ושלוש שנה לתורה הנוצרית ואלף ומאה ושישים וחמש שנה לתורה המוחמדית, ובה מחזיקים עמים הרבה העולים במספרם על המוחמדים והנוצרים גם יחד. מהם יצאו '''המונגולים''' ויעלו לפני שלש מאות שנה כנחל שוטף על כל הארצות ויחריבון ויהפכו עריהן על יושביהן – העל כן נאמר כי בעת ההיא גברה יד אלהי הבודהים, וכל באי עולם נאשמו עקב אשר לא האמינו בו ולא אבו בתורתו הלוך? או אולי יתעה אדם לאמר: פה באירופה רוממה יד האל האחד ושם באזיה ואפריקה ימשלו אלהים אחרים – הלא זו האמונה באלהים הרבה, ותוצאותיה אל עבודת האלילים, אשר תועבה היא לכל העמים גם יחד! על עבודת האלילים התקוממו היהודים ראשונה, בשמרם אמונת אל אחד על פי תורת משה רועם ונביאם. ובעקבותיהם אחזו הנוצרים, ואחריהם המוחמדים, שכולם מאמינים באחדות האל בורא העולם, ורק בפרטי דעותיהם נחלקו ביניהם, וכל אחד משלשה בעלי האמונה באל האחד בוטח בלבו כי אך לו דעת האמת והאחרים תעו מדרכה וילכו שולל. המשפט בדבר הזה אך לאלהים הוא, וכל המתאמר לבוא בשמו ולתת קנאתו באלה אשר לא כמחשבותיו מחשבותיהם,הוא שוגה או משגה, תועה או מתעה, ואם כה או כה רבה חטאתו לפני ה׳, גדול עונו מנשוא!!&quot;.

&quot;ובמה איפוא יזכה אדם את ארחו למצוא דרך האמת ולא תחשב לו אמונתו לחטאה בעיני האלהים?&quot;.

&quot;לבקש את הדרך הזאת יוכל כל איש אשר נתן ה׳ עליו מחכמתו העליונה. וכן אמר המלך דוד בקדשו אל בנו שלמה, החכם מכל אדם: '''&quot;דע''' את אלהי אביך ועבדהו&quot;{{הערה|[[דברי הימים א כח ט|דה&quot;א כ&quot;ח ט']].}}. אבל חלילה לאדם לאכוף דעתו על אחרים ולחת לחרם את אלה המכירים את  
ה׳ על פי דעה אחרת אשר לא כלבבו – ועל זה הוסיף לאמר: &quot;כי כל הלבבות דורש ה׳ וכל יצר מחשבות מבין&quot;.

&quot;אם נא מצאתי חן בעיניך, אדוני הטוב, ונתת לי מורה אשר יורני דעת בלשון אשר בה שפך המלך הקדוש הזה לפני ה' שיחו – כי כלתה נפשי לדעת דרכו ולבוא עד תכונתו&quot;.

&quot;שאלתך אתן לך בנפש חפצה; אבל עוד לי אליך מלים בדבר אשר שאלת: במה יזכה אדם אה ארחו למצוא דרך האמת? אמנם לא כל בן אדם זוכה להגיע אל דרך ה׳ על פי דעתו, כי לא רבים יחכמו לחקור זאת. ועל כן אין טוב לאדם כי אם לעשות כדבר המלך דוד: לדעת את  '''אלהי אביו,''' לאחוז באמונת אבותיו ולשמור אותה כסגולת קודש אשר השאירו לו אחריהם מורשה. את דברי אלה שים אל לבך, הסכינה עמם, למען אמצא לבבך נכון אל החדשות והנצורות אשר יש את נפשי לגלותן לך לעת מצוא&quot;.

&quot;ומתי תגיע העת הזאת? מתי יבוא היום אשר תגלה לי הסוד הכמוס עמך על דבר מוצאי ומולדתי?&quot; – חננתי אליו קולי, בזכרי את דבריו הראשונים אשר השמיעני באספו אותי אל ביתו.

&quot;הלא אמרתי לך, נער נמהר, כי בעתו אחישנו!&quot; –  ענני בהעבירו ידו על חלקת לחיי באהבה –  &quot;והיום ההוא לא ירחק חק, כי בידך הוא לקרבהו ולהחיש בואו, אם תשכיל לסגל לך את הלשון הקדושה, אשר בה כתב המלך המשורר את ספרו, כי בה כתובים גם הדברים הנוגעים לך, תקראם – ועיניך תפקחנה לראות ואזניך לשמוע ולבך להבין קושט אמרי אמת, גם אמנם רואה אני כי אלהי אבותיך הוא בעזרך; הוא יצק עליך מרוח קדשם ואשר ילמדו נערים אחרים ימים על שנים בעמל נפש, אותה תלמוד ותדע בירחים אחדים על נקלה ומבלי משים. לכן חזק ואמץ והיה שקוד ללמוד ולדעת את הלשון אשד אורך, וה׳ אלהים יעזר לך ועצתי ישלים ותושיה תראה '''בשמך!&quot;.'''

----

ביום המחרת בבוקר השכם בא דון קורוניל אל חדרי, ויורני אותיות ה&quot;אלף־בית&quot; העברי ונקודותיהן, וכמעט הרגלתי לקראן ולכתבן, נתן לי לקח טוב בספר תורת משה, וילמדני חוקות השפה ותבנית  מליה ויסודי בניני השמות והפעלים ומשקליהם ונטיותיהם לכל דרכיהם. ואחר נתן לפני את העתקה הרומית, להבין ממנה פרוש המלות וכוונת העניינים, וכל דבר הקשה ממני הואל באר במתק שפתיו. ובשקידתי הרבה הוספתי לקח, ומקץ ירחים אחדים כליתי קריאתי ולמודי בספרי הקודש עד תומם. זכיתי להשתעשע במליצות בן אמוץ והנביאים הדומים לו בסגנונם, לקחת מוסר השכל ממשלי שלמה המחוכמים ומשיחות איוב ורעיו הנשגבות. ומכולם הכי יקרו לי זמירות דוד בן ישי – בהן התעופפה נפשי על גפי השירה העברית, התרוממה גבהי שחקים. מצאתי מעטה הוד לחליפות רגשותי ולכל חושי בי, להגישם בכלי קדש לפני אלהי צורי, מדי ישאני רוחי לשפוך לפניו שיחי. ובהעלותי על לבי כי האוצר היקר הזה הגיע לנו מהיהודים, מלאתי רגשי כבוד לעם הזה אשר רבים בוזיו ומשנאיו מאז מעולם, ואתפלא על כל מנאצי שמו, המשלמים לו רעה תחת טובה. &quot;עם אשר אלה לו&quot; – אמרתי בלבי, בהגיגי בספרי הקודש – העם אשר בו בחר ה׳ בימים מקדם להביא ברכה כזאת לעולם, לא יתכן כי השליכהו מעל פניו לנצח – כי לא אדם הוא ויתנחם. אכן צדק אדוני ואיש חסדי במשפטו על ישראל! כן דבר משה  נביאו בשם אלהיו: &quot;ואף גם זאת, בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי אתם&quot;{{הערה|[[ויקרא כו מד]].}}, וכן דברו עליו נביאיו הקדושים ויתנו לו תנחומות אל, כי צדקת אבותיו תעמוד לו להותירהו לטובה ואחריתו לא תכרת!&quot;.

מחשבותי אלו גליתי לפני אדוני ומושיעי. ובשמעו זאת מפי, אורו עיניו, ויחבקני וירצני כאב את בנו.

אבל כל זה לא שוה לי, כי כלתה נפשי לדעת קורות העם היהודי וכל המוצאות אותו מזמן סתום החזון ועד הנה. בספרי הקדש הגעתי עד גלות בבל ועד שיבת ציון ובנין ירושלים והמקדש בימי מלכי פרס, שהיא במחצית האלף הרביעי למספר בני ישראל, ועתה הנה הגענו לסוף המאה השלישית לאלף הששי למספרם – ומה קורותיהם ומעבדיהם במשך אלף ושמונה מאות השנים שעברו מאז ועד היום הזה?

&quot;גם שאלתך זו אתן לך&quot; – ענני אדוני במאור פניו, בשמעו את בקשתי. ובדברו קם ממקומו ויקראני ללכת אחריו.

ירדנו במעלות הארמון ונשפיל עד המדרגות המוליכות אל המרתף אשר מתחת לבית, ולאור העששית אשר הדלקנו באנו במבוא צר המטה עקלקלותיו עד הגיענו אל קיר סלעי. ודון קורוניל הוציא מחיקו יתד ברזל קטנה וישימנה באחד הנקיקים וידחקנה בחזקה. והנה נשמע קול אופן הסובב על  צירו. הסלע התחלק לעינינו וחלק גדול ממנו נסב לאחור, ולפנינו נפתח מבוא חדש המוליך אל מערה רחבת ידים; בה שלחנות וכסאות והצעות וכל כלי בית, ובמעלה הקירות נראו לי חלולים הרבה העשויים בחכמה להוציא את האויר הכלוא בתחתיות ארץ ולהכניס תמורתו רוח צח הנקל לנשימה. חפצתי לשאול את אדוני: מה דבר התכונה הזאת ולמה כל אלה לו? אך התאפקתי, בדעתי עם לבבי  כי לא יסתיר סודו ממני אם יוכל לגלותו לי. עד כה וכה קרב דון קורוניל אל ארון גדול העשוי באחד הקירות, ובפתחו דלתותיו נראו לי שלש מערכות. באחת נמצאות מגילות גדולות ועבות הכרוכות על גלילי כסף ועטרותיהן זהב ומעטיהן משי ירקרק אדמדם, מרוקם זהב ומשובץ אבני חן. בשנית – מגילות קטנות ודקות, הנסמנות על גביהן באותות המספר, ובשלישית צבורים חפצים הרבה השונים למיניהם וערכם, ואליהם דבוקות פיסות נייר, הרשומות גם כן במספרים ההם. עודני מתבונן ומשתומם על המראה, ודון קורוניל לקח את המגילות הקטנות אשר במערכה השניה ויסדרן על השלחן, ויקשרן בפתיל משי, וישימן לחבילה אחת אשר נתן על ידי. ואז נעל את דלתי הארון ויקח העששית בידו ויצווני ללכת לפניו והוא יצא אחרי. המערה נסתמה מאחרינו באפס יד, ואנחנו שבנו בדרך באנו ונעל למעלה עד הגיענו אל מעון בית אדוני ואל עליית קיר מושבי.

----

ממראה עיני במערה הנסתרה נוכחתי לדעת דבר אחד אשר עלה על לבבי זה כבר, אך לא נועזתי להגות בו, פן אשגה בדמיוני ותחשב לי לחטאה, בחשדי את אדוני על שקר. שיחותיו עמי על אודות היהודים העירו בלבי עליו חֶשד, כי גם הוא מן '''המרנים,''' אשר אך במראה נוצרי יתוודע לרבים, ובסתר לבו שלם הוא עם עמו ודתו כמלפנים. המגילות המפוארות, הטמונות במערה הנעלמה, אשר רק הוא יודע מוצאה ומובאה ובידו סוד הפתח אשר בקיר הסלע, הורוני לדעת אל '''נכון,''' כי הן ספרי התורה הקדושה ליהודים, והוא שומרה בסתר ומכבדה כראוי לאיש אמונים החרד על דת אלהיו. אכן לא נפל ערכו בעיני בגלל הדבר הזה – כי כבר רחק מלבי כל רגש שנאה וקנאה לעם היהודי, ואף כי לאיש הנכבד הזה אשר באהבתו וחמלתו קנה כליותי ולבי – כי הנמצא בכל הנוצרים בני עמי איש אשר ידבנו לבו להפליא אלי חסדו כמוהו? – אך לזאת חרד לבי, בהעמיקי שאלה: על מה ולמה בחר האדון הזה בי להרבות חסדיו עמי? מדוע הבדילני לטובה מכל הנערים כנילי, אשר הושבו בבית האסורים כמוני – מהם השע עיניו ואחריתם עדי אובד, ואלי האיר פניו ויחלצני מרעתי וישביעני מטובו ויאהבני נדבה כהיום הזה? היש את נפשו להטותני אחריו, להביאני בברית עמו '''וליהדני''' כמוהו? לרעיון הזה רגזתי תחתי – כי בכל חמלתי ונודי לעם האומלל הזה, לא יכלתי להבליג על תועבת נפשי אשר קננה בי מילדותי, בשמעי שם היהודי תמיד מנואץ וזכרו לקללה בפי כל. הרעיון הזה השכיחני רגע אחד את כל הטוב אשר מצאתי באדון הזה ובעם היהודי אשר בשמו ידגול, ויעל על לבי רעיון אחר, איום ונורא מהראשון, וזה הוא: אולי יש עם לבב האדון היהודי דבר בליעל: להלעיטני ולפטמני כעגל מרבק ולשחטני לחג הפסח ולשים דמי בעוגות המצות אשר יאכלו בני עמו כמשפטם? אבל כרגע השיבותי אמרי לי: אם לזאת אספני אל ביתו, לזבחני זבח רשעים ולשפוך דמי על יסוד אמונתו – למה זה איפוא הערה כוחו ולבבו ללמדני ארחות צדק ולהשכילני בינה ולהורותני חכמה ודעת לשון  וספר? הכי לא יצלח נער נוצרי להיות ליהודים לקרבן פסח בלתי אם בדעתו לשון קדשם, ובהבינו שפת רומה העתיקה? – לא! – השיבותי עם לבבי, – הדבר הזה לא יתכן, ורבה חטאתי לו בחשבי עליו כזאת. הזה גמולו ממני כי אחשדהו בעוון הרב, עקב אשר היה לי כאב רחום ויאמצני כבן לו? – שבתי הפכתי בדברים, ואקוט בפני על מחשבותי הרעות, ואכָּלם מפני זדוני ורוע לבבי, ונוחם נסתר מעיני עד כי גמרתי בלבי להתודות לפני אדוני ולבקש סליחתו על משוגתי ומשובתי, אולי ירחמני כגודל חסדו, ישא פני וירצני. ואולי עוד יאות להגיד לי פשר דבר ולהשיבני בפיהו על השאלות הנפתלות העולות מאליהן למרות רוחי ולהרגיז מנוחתי.

חשבתי – עשיתי. וכבוא דון קורוניל אלי החדרה, התנפלתי ארצה ואבך מנהמת לבי ואתודה לפניו על הרעה אשר חשבתי עליו. ואתחנן לו לסלוח לי כעל כל פשעי ולעשות עמי אות לטובה, להבינני פשר דבר ולגלות לי סודו הכמוס עמו, ולא אבוא עוד במסה, לחשוב הוות בלבבי ולהעמיק סרה ברעיוני רוח.

לשמע דברי התעצב איש חסדי ופניו קבצו פארור, וילך דומם בחדר הנה והנה, ואנחותיו פרצים יצאו מקירות לבו. לאחרונה עמד ממולי ויען ויאמר:

&quot;קום וקרא את המגילות אשר העלית עמך ממחבואי, קראן כסדרן, וכהתמך לקרוא אותן עד תומן, אז אפתחה שפתי עמך, והגדתי לך הכל, לא אעלים ממך דבר, כי על כן הביאותיך בצל קורתי!&quot;.

כן דיבר האדון ויצא בנפש מרה. ואנכי התנפלתי על המגילות בכל חשק לבבי ואקראן בתאות נפש. שלשה ימים ושלשה לילות, לילה ויום, מנעתי אוכל מפי ותנומה מעפעפי, מבלתי יכולת לגרוע מהן עיני.

כל המגילות יחדו הן ספר '''זכרונות''' דברי הימים, כתובים '''לבית דוד''' בידי צאצאיו מדור לדור. אבות לבנים יודיעו קורותיהם והעיתים אשר עברו על עמם בימיהם. והזכרונות אחוזים זה בזה כטבעות בשלשלת – זו שלשלת '''הגָּלוּת''' הארוכה, המטלטלת את העם היהודי טלטלת עולם; זו היא גם שלשלת היחש לבית דוד, החי וקים לעולם.. כי כן נשבע ה׳ לדוד אמת, לא ישוב ממנה, &quot;לתת לו ניר ולבניו כל הימים״{{הערה|[[מלכים ב ח יט|מ״ב ח׳ י״ט]]; [[דברי הימים ב כא ז|דהי״ב כ״א ז׳]]; [[תהלים קלב יא|תהלים קל״ב י״א]].}}.

ומה נוראה מפלת העם הזה, אשר יד כל היתה בו לרעתו! ומה גדל כבוד העם הזה  גם אחרי נפלו! אמנם כוס מיד ה׳ היא לרבים עמים, גדולים ועצומים ממנו, כי כהתנשאם ויבולו, וכהתרוממם מעלה כן העמיקו לנפול, אבל הם בנפלם התגלגלו תחת שואה, נבלעו בהמון מנצחיהם הפרועים מהם ולא נודע עוד כי באו אל קרבם – והעם היהודי  גם בנפלו לא הוטל ולא נכחד קִימו, כמו תאחז בו יד אל מסתתר, להוליכהו דרכי חושך עד עת קץ, להאפיל עליו לילו הארוך עד שובו לראות אור עם שמש. אך שקר נחלו להם אויביו מסביב, אשר בהשליכם עליו אימים, יתקלסו בו ויתנוהו למוג לב, הירא וחרד מקול עלה נדף - ולו היתה נפשם תחת נפשו, כי עתה אל נכון לא עמד לבם ורוחם לא קמה עוד. העם היהודי לא יתפאר בגבורתו, לא יצלצל בחרב אשר הפילו מידו בשברם אזרעו מקנה; אבל נעלה הוא בכח לבבו הכביר, זו כחו לאלהיו, בהחזיקו בסגולה האחת אשר נשארה לו מכל מחמדיו מלפנים. '''תורתו''' היא הנותנת לו חיל ועצמה, '''אמונתו''' היא אשר תאמצהו ותשגבהו ישע. בה יחזק כסלע איתן וכל עמי עולם לא יניעוהו ממקומו! מראשית כזאת חזינו, בימי אנטיוכס{{הערה|&quot;הקווצה&quot; (זכרונות לבי״ד, I).}} ואדרינוס{{הערה|&quot;הנעל&quot; (שם, II).}} וגם בדורות האחרונים אותה ראינו בזמן נוסעי הצלב{{הערה|״המאכלת״ (שם).}} ובימי המגפה השחורה{{הערה|&quot;התרעלה&quot; (שם III).}}, כי בעד תורתו ואמונתו ישליך נפשו מנגד, ישחק למות ולא יחת. אכן לא יירא מות, ועל כן יראה חיים וכירח יכון עולם.

אף על זאת פקחתי עיני, ואמצא בם מדה אחת הנטועה בם מאבותיהם וגורל אחד יפול להם בחבל מראשית הימים ועד דורותינו אלה – כי כאשר יניח להם ה׳ מאויביהם, ונטו המה אחריהם, ודבקו בם ובמנהגיהם באהבה רבה עד כי עוד מעט ונבלעו בתוכם. ופתאום תעבור רוח קנאה מאת ה׳ על העמים אשר בהם דבקו, והפֵרה את האַחוה, והעירה עליהם שונאים בנפש, והקיצו מזעזעיהם, והדפום בחמה מעל עמיהם, וקם עליהם שאון מסביב, ונתנו כולם קנאתם בם, ופערו פיהם לבלעם כשאול חיים! אז יעמדו היהודים כעצם בגרונם; הרכים מחמאות בעת רצון יקשו כברזל בימי רעה, כי יתנו לב אחד לשוב על עקבם, ושבו לבצרון, והחזיקו במעוז אמונתם, וכל כלי יוצר לא יצלח עוד עליהם להעתיקם מחביון עוזם. וכאשר שמענו עליהם מלפנים, בימי שפוט השופטים{{הערה|[[שופטים ב|שופטים ב׳]].}}, כן ראינו בארצותינו בימי מלכי הגותים המערבים{{הערה|״התכריך״ 254–262  (שם II).}} וכן נחזה בימים האלה. ועדינו הם '''המַרנים''' היושבים בקרבנו, אשר בתוכם יֵחשב דון קורוניל, אדוני ומגן ישעי. וכאשר אראה הנהו להם לקצין וראש – כי המערה ערוכה בכל ושמורה להמון רבה, אשר יבואו שמה לעתים מזומנים, לעשות  עסקי דתם במקום לא שזפתו עין, ולא עדה עליו איש זר אשר לא מעדתם.

הדברים האלה הגדתי לדון קורוניל, בכלותי לקרוא את המגילות עד תומן. לא כיחדתי ממנו רעיוני והגות לבי לא כסיתי עוד – כי היה דבר התיהדותו גלוי לעיני, ולו הואיל להעלימה ממני, אזי לא גילה לי מסתריו ולא הראני את מוצא המערה ומבואה. ובמשפטי זה לא שגיתי, כי היו דברי לו לרצון; אך במשפטי על דרך בני עמו הבין לי משוגתי, בהשיבו על דברי לאמר:

&quot;לא בכל עת וזמן עלתה בידי אחי בני עטי לשוב על עקבם ולהתכנס בדתם כצב בקליפתו. כי יש גבול וצבא לקרבת היהודים והליכותיהם עם העמים שכניהם. התזכור את דברי יהודה בן יוסף במגילה האחרונה אשר קראת? שם נאמר על אודות יהודי ספרד לאמר: &quot;פזורים הם על כל הדרך הרחוקה אשר בין דת אבותיהם והדת השלטת&quot;{{הערה|&quot;התרעלה&quot; 134.}} – והדברים נאמנו מאד ותוצאותיהם פשוטות ונכוחות למבין, כי קרבתם לדת האחת או השניה היא  היתה אבן בוחן לאמונתם בימי מסה, בבוא עליהם כנהר צר. כמראה הזה ראינו בימי שלמנאסר מלך אשור, בגלות עשרת שבטי ישראל מעל אדמתם, כי בהצמדם לאלהי העמים אשר סביבותיהם התבוללו בשכניהם וכן נבלעו בתוכם, &quot;הוסרו מעל פני ה'&quot; ולא הכירם עוד מקומם{{הערה|[[מלכים ב יז|מ&quot;ב י&quot;ז]].}}. כן היה גורל '''ההילנים''' בימי החשמונאים, כי כהרחיקם ללכת כן העמיקו סרה מעל אחיהם ונוספו גם הם על אויביהם{{הערה|&quot;הקווצה&quot;.}}, וכן היה גם מקרה אבותינו בדורות האחרונים. ובדבר הזה נפלאו יהודי אשכנז מאחיהם בספרד, – הראשונים התהלכו תמים עם דתם ואמונתם, ומעודם לא רחקו מעל גבולן, ועל כן כבוא כשואה אידם התחזקו בעד אלהיהם, לא בקשו גאולה בתמורה ויבחרו מות מחיים{{הערה|&quot;המאכלת&quot;;  &quot;התרעלה&quot;.}}; לא כן האחרונים, יושבי  חצי האי הפירינאי{{הערה|ספרד ופורטוגאל.}}; הם התאמרו  להיות חכמים מאחיהם יושבי גלילות הרינוס, בקשו נתיבותיהם בהליכות עולם, התאמצו להדמות לאזרחי הארץ ולהיות כמוהם, ולא ידעו כי בעת רעה, בהנתן רשות למשחית לא תושם פדות בין האדוקים בדת אבוחם ובין הבועטים בה לעיני השמש – כי בחבל אחד ימַדו גם יחד. גם עַם יהודה מאן לדעת כל פשרה בענייני אמונה ודת, וכאשר הואילו השומרונים להתאחד עמם בבנין בית ה,, השיבום אחור בחרפה ובוז{{הערה|&quot;כף הסיידים&quot; 64.}} – ולמה זה ייטבו העמים ממנו בהיות ידם על העליונה? – אלה תולדות אבותינו ואחינו '''המתבוללים:''' מהם אשר עמדו על מפתן הדת השלטת בטרם תבוא העת הרעה, ובנוח שבט מוסר על גורלם הרחיבו צעד, פתחו חרצובותיהם ועם עמם מלפנים לא ינוגעו עוד לעולם. מהם אשר לא רחקו בלבם מדת אבותם, ובבוא עליהם הוה, שבו אל הגבול אשר גבלו להם ראשונים, ויבחרו במות או לצאת בגולה מהתכחש לצור חוצבו. אבל עוד רבים בהם עמדו באמצע, ובבוא חבל להם חשבו מומה לאחזו בשני קצותיו, ויערימו עצה להיות זוכים לשני שולחנות כאחד. אבל תוחלתם נכזבה, כי שניהם יחדו אבדו להם. על פי עמדתם רחקו מדת אבותם, ולעשות מצותיה יוכלו רק לעתים רחוקות, בבואם בתחתיות ארץ, במערות סתרים  כזאת אשר חזו עיניך; ועל פי דעתם רחוקים המה מדת השלטת, ואת מצותיה הם עושים רק לאַחז עיני שומריה, אזרחי הארץ, העוינים אותם כל הימים, בידעם כי לא נאמנה רוחם עם אלהיהם, ואך ערום יערימו לעיניהם לגנוב את לבבם. זה גורל האנוסים, '''המרנים,''' אשר בתוכם אחשב נם אני וביתי! הולכים אנחנו קדורנית בתהפוכות דרכנו עם אלהים ואדם, שמים וארץ מתקוממים לנו וסביבינו נשערה מאד!&quot;.

&quot;אם נא מצאתי חן בעיניך, אדוני, ספרה נא לי, מה הגיע ליהודים בספרד ומתי רבו האנוסים בהם? כי המגילה האחרונה נכתבה לפני מאה וארבעים שנה, בהיות היהודים הספרדים עור שוקטים על שמריהם, ובהם עוד נמצאו נשיאים ויועצים למלכי ארץ. אך כותב המגילה ההיא היה חכם הרואה את הנולד; הוא הבין לאחריתם, כי כן היה דברו אז לאמר: &quot;רק כפשע בין היהודים הספרדים ובין מצב אחינו אשר בארץ אשכנז&quot;{{הערה|&quot;התרעלה&quot;, שם.}} ומתי החלה הרעה לעשות בהם שמות? מתי באה החזות הקשה אשר הוגד עליהם מפי יהודה בן יוסף? ומה היה לבית אברבנאל, הנצר משרש דוד בן ישי? העוד נשאר שריד למשפחה הזאת, כמסורת השמורה בידה מדור לדור?&quot;.

&quot;אנכי מראש ידעתי את אשר תשאל, ולעשות רצונך הקדמתי.
הא לך המגילה אשר כתבתי אני! בה תמצא את כל אשר תבקש&quot;.

בדברו הוציא מחיקו גליון גדול ויתנהו לי. ואנכי חשתי ולא התמהמהתי לקרוא לפניו את הכתוב בתוכו. והוא ישב לנגדי להקשיב לכל מוצא שפתי.


:'''ואלה דברי המגילה:'''

::&quot;אני הגבר ראה עני בשבט עברתו.
::אותי נהג וילך, חשך ולא-אור&quot;{{הערה|[[איכה ג א|איכה, ג', א']] [[איכה ג ב|ב']].}}

&quot;כקינת ירמיהו על שבר עמו כן אקונן מרה בהשתפך עלי נפשי, בהעלותי על לבי את בל הקורות את אחי והרעה אשר מצאה את ביתי. הה, כי באו ימי הפקודה, כלתה לנו הרעה אשר מצאה את אבותינו מלפנינו. עתה נראה עלינו פעלה, ושוד ושבר, גלות ועֵקר כתומם באו לרגליה ויבלעונו ממקומנו, וישערונו כסופה, ואחריתנו תמה נכרתה.

&quot;החזות הקשה אשר הוגד לאבותינו מפי יהודה אברבנאל באה בדור שאחריו, בשנת קנ״א לאלף הזה, מאה ושלש עשרה שנה לפנינו. ראשית רעתם באה עליהם בימי דון יואנו הראשון, בן המלך העז דון אינריקו, הוא אינריקו די טרסטמרה, אשר הרג בחרב את אחיו המלך דון פדרו &quot;אוהב היהודים&quot;. המלך אינריקו היה אסיר תודה לכהני אמונתו, כי הם קרשו את נזרו אשר לקח בגזל וברצח, ומלכותו נכונה על ידם. ויאות להם לעשות חפצם, להצר צערי היהודים ולשבור גאונם בחוקי עמל אשר הבדילום לרעה, רק באחדים מהם עוד בחר להעמידם לפניו, במצאו חפץ בעשרם וחכמתם. בהם הכי נודע '''דון שמואל אברבנאל,''' בן יהודה בן יוסף, כותב המגילה האחרונה, אשר בעזרת אחד מחסידי אומות העולם נמלט עם בנו זה הקטן מהרעה אשר מצאה את היהודים באשכנז, וישב עמו אל מקום מגורי אבותיו, היא העיר שיביליה אשר בספרד. ושמואל הלך וגדל בעושר וחכמה ובכל תושיה, ובו בחר דון אינריקו לשומו לשר ויועץ בממלכתו. ולו היה חבר בחצר המלך ושמו '''דון יוסף פיגון,''' אשר נשא חן וחסד מלפני דון אינריקו כמוהו, ויהי לו לראש גובי המס. והנה החל השטן לרקד בין השרים היהודים הקרובים למלכות, כבימי המלך אלפונזו מלפנים{{הערה|התרעלה 144.}}, ואחדים מהם הביאו דבת יוסף אחיהם רעה אל המלך, כי שלח ידו באוצר הממשלה. בראשונה קצף המלך עליו ויתנהו במשמר ויענשהו עונש רב, אבל אחרי כן ניחם על מעשהו וישיבהו על כנו. אז מצא דון יוסף און לו לעשות נקמות באויביו ולהשיב להם כגמולם. והמכשלה רבה אז ביהודים מפגי המלשינים, אשר קמו מתוכם, לתת לאויביהם פתחון פה ולהבאישם ביושב הארץ, והרבנים התאמצו לעמוד נפרץ ולבער הרעה מקרבם, ובכח אשר היה להם לדון דיני נפשות, עשו שפטים באחיהם הנפשעים ולפעמים דנום גם למיתה. משפט כזה הוציאו בשיביליה גם על דון יוסף פיגון, ובמות המלך דון אינריקו{{הערה|ה&quot;א קל&quot;ט.}}, ודון יואן בנו הלך לעיר בורגאש אשר בקשטיליה הישנה לשים כתר מלכות בראשו, מצאו רבני שיביליה ידים להם לעשות בדון יוסף משפטם החרוץ , ושליחי בית דין באו בערמה אל בית איש חרמם בבוקר השכם, ויעירוהו משנתו ויתפשוהו ויכרתו את ראשו מעליו. ויהי הדבר למכשול עוון ומזכיר פשע לכל היהודים אשר בספרד. המלך הצעיר קצף עליהם מאד על אשר נועזו בנפשם להמית בימי שמחתו ומועדו את האיש אשר גדל כבודו בעיני אביו, וחמת השרים והעם עלתה עד להשחית, כי היה השר היהודי הזה רצוי ואהוב לכולם. ויהי המעט להם השפטים אשר נעשו בשופכי דמו, כי הוקמו כל הגזרות הקדמוניות אשר יצאו עליהם מלפנים בימי מלכי הגותים המערבים{{הערה|קורות היהודים בספרד 21-9.}}  אז באו על היהודים הספרדים ימי אחיהם האשכנזים – כי מעוצר וממשפט לוקחו, ומקרב שבניהם גורשו. בכל עיר ועיר נקבעו להם רחובות מיוחדים, לבל יהיה להם דבר עם הנוצרים, נם שריהם ועשיריהם הקרובים למלכות נהדפו ממצבם, נהרסו ממעמדם, בי חק נתן מאת המלך לבלתי תת עוד ליהודי בל משמרת פקודה בממשלה ובמדינה.. כן נבדלו היהודים לרעה בקשטיליה, הממלכה הראשית בספרד – לא נשאר להם בלתי אם דמם לנפשם, לבלתי היותו נחשב כדם אחיהם באשכנז, אשר כל החפץ ישפכנו כמים. וגם הזכות הזאת שודדה בידי רֶשע, במות המלך יואן, ובנו דון אינריקו השני עלה למלוכה אחריו, והוא ילד בן עשתי עשרה שנה, נער הנתון בידי רבי הממלכה לשלוט בשמו, ולבב השליטים חלק בקרבם, והעזובה רבה בקרב הארץ. אז ידעו צוררי היהודים מועדם לשלוח ידם בעם חרמם ולעשות בהם כרצונם.

&quot;פתאם התקוממה להם כל ארץ ספרד, ובכל הערים והסדינות, בקשטיליה וארגוניה ובוואלינסיה וקטלוניה, וגם באיי הים, ערכו יושביהן הנוצרים מטבח נורא ליהודים היושבים בתוכם. שלשה ירחים{{הערה|תמוז, אב ואלול, שנת ה&quot;א קנ&quot;א.}} נשפך דמם כמים בקרב חוצות, פני זקנים לא נהדרו ועל נשים וילדים לא חסה עין. לבד אלה אשר נאנסו או נאותו להנזר  מעל עמם ואמונתם ולבוא בברית הדת השלטת, וחיו. ויהי מספר האנוסים  כמאתים אלף נפש; אבל אין מספר להחללים אשר הומתו או המיתו את עצמם על קדושת שם ה', כי עצמו מספור. '''בקדושים''' האלה נמנו כל בני משפחת הרא״ש בטולידה הבירה, אשר הראש בקרבה, הר״ר יהודה בן אשר, שחט בידו את אשתו וחותנתו וצאצאיו ואחר שלח יד בנפשו. ובאנוסים הכי נודע השר הגדול בעמו, '''דון שמואל אברבנאל,'''אשר בהמירו דתו הוסב שמו דון יואן די שיביליה{{הערה|יוחסין קל&quot;ב.}}.

----

&quot;כגוף בלי נשמה נשארה כנסת ישראל אשר בספרד אחרי ההרג הרב שהיה בה. כי מבחר בניה יצאוה ורוב חכמיה ונכבדיה אבדו ממנה. אלה נגזרו מארץ חיים וימותו בעצם תומם, ואלה חולצו ממנה וימירו דתם לעולמים. הרבה מהאנוסים שמחו על הגאולה ועל התמורה, כי עוד בשבתם בתוך עמם רחק לבם ממנו; בהם עוד נמצאו כאלה אשר הפך לבם לשנוא אחיהם וישיתו ידם עם צורריהם. אבל רובם הומרו ביד חזקה, כי חמלו עליהם מכיריהם ומכבדיהם הנוצרים ויכניסום בדתם על כרחם, למען חייהם. הם נשארו שלמים בלבם עם אמונת אבותם, ויאהבוה ביתר שאת וביתר עז - כי בדברים המסורים אל הלב אין שלטון לאגרוף רשע וכל יד עמל לא תטהו. - רבים מהם בקשו אף מצאו תחבולות לעזוב את ארץ הדמים ולשוב בגלוי אל עמם ואלהיהם, והנשארים התחפשו, מיראתם את הקנאים, '''ויתנצרו''' לעיני רואיהם, '''ויתיהדו''' בסתרי חדריהם. ובשבת מלך ישר לכסא, השליכו המסוה מעל פניהם, ויתחברו אל אחיהם, ובעלות עליהם רוח המושל, שבו שמו להם סתר פנים, ויעבדו לשתי רשויות, לאלהים שנים. עליהם סמכה חמת הכהנים אשר הבינו אל דרכיהם, וילינו את העם עליהם, ויפחו בו אש קנאות ומשממה עזה, ותגדל שנאתם את המַרנים משנאתם את היהודים. אך לא יכלו לגעת בהם – כי מאז באו בברית הדת השלטת, הורמו מעל אחיהם היהודים, הנגשים והנענים מהרדיפות והגזרות המתחדשות עליהם בכל עת, הורמו גם מעל רוב אצילי הנוצרים בשאר רוחם וכשרונם הרב אשר נשאר להם מעמם מורשה, ויעשו עושר רב וימצאו להם הון ואון, ויעלו אל גרם המעלות בכל משמרות הכבוד בממשלה ואף בכהונה הגדולה. ויתחתנו בראשי אצילי הארץ, את המשפחות המיוחשות והעתיקות, שהן עמודי הממלכה בספרד, והם היו למגן לכל יתר האנוסים. והכהנים והעם התאמצו בכל עת להרוס אליהם ולנקום מהם נקמת דתם המחוללת, ורבים מהאצילים נספחו אליהם מקנאת עם – כי צרה עינם בעושר &quot;היהודים המתנצרים&quot; ובכבוד אשר נחלו להם בשומם כזב מחסם. אך ידי כולם קצרו מהגיע אליהם, ותהי קנאתם ושנאתם כאש יוקדת במסתרים בטרם תפרוץ ותהי כתופת לכולם.

----


&quot;והיהודים הנשארים באמונתם הלכו מדחי אל דחי, צורריהם לא הרפו מהם ולא השיבו ידם מבלע, ו&quot;המומרים להכעיס&quot; הוסיפו מכאוב על יגונם, וילאום תמיד בוויכוחיהם על דבר האמונות והדעות, '''הם''' שלחו רסן מעל פניהם וידברו הות נפשם למען הרעימם, והנעלבים נאנסו לעצור ברוחם מבלי השיב על חרפתם, פן יעבור על פיהם דבר מר ונשמדו כָלה מפניהם. קהילות קטנות עם גדולות ספו תמו מתגרת יד אויביהם. די היה לאיש נוצרי לשים עלילת שוא ליהודי אחד למען הבצע, והכהנים והעם קמו יחדו וישלחו ידם בקהלתו, וכל אנשיה הומתו או הומרו, ובתי תפילותיה נהפכו לבתי כניסה לבני הדת השלטת. ולעתים יצא אחד הנזירים הקנאים כאריה מסבכו, עלה מבית מקלטו כסער מתחולל על ראש היהודים כולם להשמידם. כן היה להם הנזיר הנודע '''ויסינטו פיריר''', אשר חדש בימיו את מנהג &quot;הפלַגלַנטים&quot;, המסתגפים{{הערה|&quot;התרעלה&quot; 163.}}, ובהתקדשו משך אבירים בכחו ויתלקטו אליו מעברים ויעברו כשואה על רוב קהילות ישראל בספרד{{הערה|קע&quot;ג-קע&quot;ד.}}. כמעט באו אל אחת הקהילות, והיהודים נהדפו בצד ובכתף אל בתי התפלה, שם נראה הנזיר אליהם בקדשו, ידו האחת אוחזת בצלב והשנית בספר התורה, ובקולו האדיר הרעים עליהם לבחור בזה או בזה, בחיים או במות, ובני לויתו עומדים עליהם בנשק ברזל להורותם מה שיבחרו – והנה הכהנים מזים מי קדשם על העדה הנבהלה, '''והגבירו''' ברית לרבים, והתעמרו בם על דברתם, כי '''כן''' התנצרו. ואוי ליהודי אשר נועז לכחש בם או לצעוק חמס על מעלליהם! כי אז נחשב כמפר ברית ומות נבלים הומת.– עוד הפעם נעדרו כמאתים אלף איש מקרב עמם בעת צרה ההיא{{הערה|יוחסין קל&quot;ב.}}, אלה הומתו ואלה הומרו ונוספו גם המה על שונאי הדת השלטת, אשר בשמה ובגללה באתם כל זאת. 

&quot;לחם סתרים ינעם ואף כי לחם שמים, עבודת אלהי אבות, אשר הורחקו ממנה בכח הזרוע! גם הנחשלים באמונה ודת שבו ושחרו אל, ומיראתם עבוד אותו בגלוי עשו במחשך מעשיהם, באו במערות ובמחלות עפר, הלכו המדברה, באו בנקרות צורים ובנקיקי סלעים, המלאים את הארץ. והכהנים ארבו להם, התחקו על שרשי רגליהם, ואוי לאלה אשר נפלו בעצומיהם! כי נשפטו בחרב ובאש עוד טרם לדת חק האינקויזיציה, עוד לפני עלותה בראש מרומים לשום משטרה בארץ הדמים.

&quot;רק ארץ פורטוגאל נחה ושקטה. בעת ההרגה הגדולה בספרד מלך שם לצדק דון יואנו הראשון, ולא נתן לעמו להרים יד ברצח על היהודים היושבים לבטח עמם. ובשלוח ויסינטו פֿיריר אליו מלאכים, לתתו לבוא בארצו, להשיב ידו על עם חרמו, השיבם דבר לאמר, כי אם יבוא הנזיר אל ארצו לתת אש קנאתו ביושביה, ושם על מצחו נזר קדש – עטרת ברזל לוהט! ולפני פליטי האנוסים פתח שערי ארצו, ולא נתן לאיש לפגוע בהם או להסגירם אל ממלכת ספרד, לשפטם על פי דרכה. אל הארץ הזאת נמלט גם האנוס דון '''יואן די שיביליה,''' ויֵשב בליסאבון הבירה. שם שב אל אמונתו ועמו וכבוד שמו. ממנו יצא חֹטר גאון, גבר חכם בעֹז, '''דון יהודה אברבנאל,''' שהיה שר האוצר לדון פֿרנאנדו, אחי המלך '''דוארטו,''' ויהי נשיא בישראל ומעוז לעמו ככל אבותיו{{הערה|Kaiserling שם 73.}}. וממנו הכי גדל שם כבוד בנו, השר הגדול, '''דון יצחק אברבנאל,''' אשר מנעוריו גדלהו דון יהודה אביו בתורה ובחכמה ובכל תושיה, ובעודנו בבחרותו אזן ותקן וחבר ספרים באמונה ובחקירה{{הערה|כרמולי, אוצר נחמד II.}}, וכאשר גדל שם  כבודו בין שרי הממלכה, בחר בו המלך אלפונזו החמישי ויקרבהו אליו, וישימהו לשר האוצר, ויהי לו דון יצחק לאוהב ויועץ מישרים{{הערה|אברבנאל בהקדמתו לספר יהושע.}}, וקציני בית ברַגַנצה, הנחשבים על משפחת המלוכה, אהבוהו למישרים. ונפש הרוזן '''פרנאנדו,''' ראש המשפחה הכבודה ההיא, דבקה בו, ויחן לו את ארמונו המפואר, אשר ברחוב רוע־נוֹבה, עם המערה הנפלאה אשר מתחתיו והגן הגדול אשר מאחריו לאחוזת עולם–.
 
&quot;הלא זה הארמון אשר בו אנחנו יושבים עתה״! – קראתי ולבי השתומם בתוכי.

&quot;כדבריך כן הוא&quot; – ענה דון קורוניל.– &quot;אך רבות חליפות באו על הארץ ויושביה עד בוא הארמון הזה בידי. קרא הלאה ותדע הכל!״.

&quot;במות המלך הצדיק דון אלפונזו החמישי{{הערה|ח״א רמ״א.}}&quot; – הוספתי לקרוא מעל המגילה – &quot;קם מלך חדש, הוא בנו דון יואנו השני{{הערה|רמ&quot;ג.}}, איש קשה ואביר לב, אשר שם פניו לרעה בגדולי שריו להאבידם מפניו, וגם על קרוביו ושארי בשרו לא חסה עינו. ויוצא את דון פֿרנאנדו די ברגנצה אל הרג, וגם על דון יצחק פרש שחת רשתו, בחשדו אותו כי שת ידו עם קושרים. ובהודע הדבר לדון יצחק, וימהר ויטמון אוצרותיו וכל ספריו במערה אשר מתחת לארמונו, ויברח בהחבא וימלט על נפשו ארצה קשטיליה, מקום מגורי אבותיו מלפנים, והוא בן ארבעים וחמש שנה בעת ההיא{{הערה|רמ&quot;ג.}}. משם ערך אמרים למלך פורטוגאל, להוכיח על צדקתו{{הערה|הקושרים הביאוהו בסודם וידרשו ממנו לכתוב ידו להם, ולא יכל להשיב פניהם, כי בנפשו היה הדבר. ויכתוב דברים הנשמעים לשתי פנים, Se os senhores apalavar eu no affe, לאמר: &quot;אם כל השרים שתו יד, אני '''לא''' אמנע״. אך בסימן ההפרדה לפני המלה האחרונה תשתנה הכוונה ותהי '''להפך:''' &quot;אם כל השרים שתו יד, אני '''לא,''' אמנע&quot; (עיין ספר עומר השכחה למהר״א גבישון כ״א עמוד ג' וכו').}}. אבל חמת דון יואנו לא שככה, ויחרם את רוב הונו אשר היה בידו ואת כל נכסיו, וגם את הון בנו הבכור, הרופא החכם, דון '''יהודה ליאון''' אברבנאל, לקח לו, אך במשפחתו לא שלח ידו, וישלחנה מגבול ארצו, וגם בכל אשר במערה לא נגעה ידו, כי לא נגלה לו סודה.

----


&quot;ומצב היהודים בספרד הלך ורע מדור לדור. מחמת העם וקנאת כהניו הלכו חמס, וכי רָוַח להם כמעט, היתה להם כהרוָחת העכבר האחוז בצפרני החתול, אשר רגע יאחז טרף ורגע יפליט ואין מציל. הגזרות הרעות היו הלוך ורב, הלוך וקשה. היהודים ככר נפלאו לרעה עד כי נאסר למיילדת נוצרית לבוא לעזרת אשה יהודיה גם בהגיעה בחבליה ער שערי מות. רק הרופאים היהודים לא נדחו מהיכלי המלכים והשרים, וגם משמרת האוצר בממלכה הושבה להם – כי לא נמצאו במקנאיהם חכמים כמוהם. חמת הכהנים והעם נתכה על האנוסים, כי גם רוב האצילים שתו יד עם אויביהם בקנאתם בם. בשנים האחרונות לממלכת דון אינריקו הרביעי{{הערה|רי&quot;א-רל&quot;ד.}}, מרדו בו רבים מאצילי קשטיליה ויבחרו תחתיו בדון אלפונזו אחיו הצעיר, ולמלא אוצרותם כסף שלחו יד ביהודים ובמתיהדים גם יחד{{הערה|רכ&quot;ה-רכ&quot;ט.}}. וגם במות דון אלפֿונזו לא שבו הקושרים מדרכם, ויבחרו '''בדונה איזבלה''' אחותו, לחת לה כתר המלוכה, ועל פיהם היתה לאשה לדון פֿרנאנדו מלך ארגוניה{{הערה|רכ&quot;ט.}}. והקושרים שבו אל קיאם, ותהיינה הריגות גדולות וביזה רבה באנוסים יושבי ספרד הדרומית{{הערה|רל&quot;ב-רל&quot;ד.}}. אך במות המלך דון אינריקו והממלכה נכונה בידי איזבלה, ובהתאחד ארגוניה עם קשטיליה על ידי בעלה המולך בה, ניטלו ההריגות והביזות מידי העריצים וניתנה בידי האינקויזיציה, ועִמה חלקו המלך והמלכה את שלל האנוסים, ועוד שמו על זה מסוה קודש, כי הכל נעשה &quot;לכבוד האל&quot;, להגדיל דתו ולהאדירה.
&quot;בצמד מושלים זה התחבר העושק עם החנופה – כי כגודל תאות פֿרנאנדו לבצע מעשקות, כן הרבתה איזבלה להתחסד בקנאתה לדת הקתולית, בצקת הנזיר טורקומאדה, כוהנה הסַלח, עליה מרוחו. עוד בשבתה בבתוליה ביה אחיה המלך דון אינריקו, נדרה נדר לכוהנה זה, כי אם יהיה האל עמה, ועליה יציץ נזר אחיה, והיתה ידה בכל הבוגדים בדתה, וכָּלה תעשה להם &quot;לכבוד הבורא&quot;. ואת נדרה זה שלמה בכל אַות נפשה, בשבתה לכסא, בהיותה למלכת הארץ. האינקויזיציה לא היתה צרה חדשה מקרוב באה, כי עוד לפני שלש מאות שנה יסָדהּ הפפא אינוקינטי השלישי, בעשותו נקמות בהמינים ה&quot;אלביגנזים&quot;, יושבי צרפת הדרומית{{הערה| זכרונות לבי״ד II &quot;חותם הנשיא&quot; 476 וכו׳.}} הפפא ניקולי החמישי הקים בחוניה{{הערה|רי״א.}}, בעלות חמתו על המינים &quot;המרנים&quot; הבועטים בדת קדשו, ופֿרנאנדו ואיזבלה הוציאוה לפעולה{{הערה|רמ״א.}}. רבות יגעו האנוסים לעצור בעד הרעה, אך כל עמל שריהם וגדוליהם '''ומחותניהם מקרב הנוצרים''' לא הועיל להעביר את רוע הגזרה מעליהם, ובהתקשרם עליה לבטלה ביד חזקה עוד הועילו להוותם, בי היו הם הקרבנות הראשונים אשר הועלו על מזבחה. מאז והלאה בערה כאש רשעה: הדומיניקים עלעו דם, עינו נפשות בלי חמלה, ההמון הריח בשר אדם צלוי וינעם לאפיו, המלך מילא אוצרו מהון הנאשמים, והמלכה התחממה באור אשה, בזיקות ביערה &quot;לכבוד הבורא&quot;. וכהתעדנם יחד כן גדל חשקם, ולמלא שפקם נבחר האיש האיום והנורא, '''טומאש טורקומדי,''' לעמוד בראש. &quot;איש אכזרי כנמר, וערום ומלא ארס כנחש עקלתון&quot;. ולב האנוסים נפל בקרבם, ורבים מהם חשו לעשות פקודתו ולבוא להתוודות לפני השופטים על עוונם, ולחזור בתשובה ולמצוא סליחה. אבל הוא הערים מזימה, וידרוש משבי הפשע, לגלות שמות כל חבריהם ומיודעיהם המתיהדים בסתר. אז היתה מבוכתם – אשר מאן להלשין על אחיו, נשפט ככופר העומד במריו, ואשר נענה לשופטיו, בענותם עד מוות נפשו, הביא על אחיו ורעיו רעה אשר לא יכלו עוד להמיש צווארם ממנה. כן מלאו בתי האסורים עד אפס מקום, הוקמו במות התופת כגלים על תלמי שדי. וכל זה לא שווה לאיש הדמים, ופקודה יצאה מלפניו על כל יושבי ספרד, לשלוח מגילות סתרים אל בתי האינקויזיציה, להכות בלשון את כל איש מַרַני החשוד על דת. בזה הותרה הרצועה לכל אויב ומקנא, לעשות נקמתו באנשי עברתו ולהסגירם בידי מבקשי נפשם. גם על רבני הקהילות כבדה ידו, בפקדו עליהם לגלות את שמות האנוסים השלמים עם אלהי אבותם{{הערה|רמ״ה.}}, בדעתו את האהבה המסותרה, המחברת את היהודים אל המתיהדים, להספיק להם צרכי דתם בכל אשר ידרושו. אך הם השתמטו מפניו אחד אחד ויובישוהו משברו.

----


&quot;בעצם העת ההיא, אשר נקרא {{וק|תומאס דה טורקמדה|טורקוֶמדה}} לעמוד בראש האינקויזיציה בספרד, בא [[מחבר:יצחק אברבנאל|דון יצחק]] אברבנאל עירה {{וק|טולדו|טולידה}}, בירת הממלכה הזאת, ואשתו ובניו באו אחריו, ושמו הגדול הלך לפניו, וכל חכמי הקהילה וגדוליה קיבלוהו באהבה וכבוד. בימים ההם, גדול כבוד אחד שרי ישראל ושמו {{וק|אברהם שניור קורונל|דון אברהם הזקן (Senior)}} ל{{וק|משפחת בנבנשתי|משפחת '''בנבנשתי'''}} המפוארה. ו{{וק|פרננדו השני, מלך אראגון|המלך פרנאנדו}} בחר בו וישימהו לחוכר מִסי הממשלה. השר הזה, בדעתו ערך דון יצחק וחכמתו בהליכות עולם, ספחהו לו לשותף בעסקו הגדול. אז היו בידי דון יצחק עתותיו לשקוד על התורה כבימי נעוריו, ובמשך ירחים אחדים הספיק לכתוב ביאור רחב על ספרי &quot;נביאים ראשונים&quot;. וכמעט שהחל לכתוב פירושו על ספר &quot;מלכים&quot;, והנה נקרא להתייצב לפני מלכים! כי קראוהו פרנאנדו ו{{וק|איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה|איזבלה}} אל היכלם, ויתנו את אוצר ממלכתם בידו, בבטחם בחכמתו כי רבה. והוא לא השתמט מפניהם, בתקוותו לעשות לביתו ולהיות חוסן ישועות לעמו הנדכא. ותקוותו לא נכזבה – כי במשך שמונה שנים{{הערה|רמ&quot;ד-רנ&quot;ב.}} עשה לו הון ועושר ונכסים, וינחל כבוד ותהילה מהמלך והמלכה ומכל גדולי השרים ורבי הממלכה. גם הצליח להגן על אחיו ככל אשר מצאה ידו. בעלילות שווא אשר שמו עליהם צורריהם היה להם לצור מעוז, ובשלוח טורקומדה מלאכי זעמו, לייסר את הרבנים בשבט אפו, על מאנם להסגיר אליו את האנוסים המתיהדים, היה הוא להם למלאך מליץ בהיכל המלוכה, ויצילם מיד שואפיהם סלה{{הערה|Grätz VIII 925.}}. במשך הזמן ההוא התחתן את שני נשיאי העדה בטולידה ו{{וק|סביליה|שיביליה}}. בנו הבכור, {{וק|יהודה אברבנאל|'''דון יהודה'''}}, נשא לו את בת דון אברהם סיניור בנבנשתי, ובנו השני, '''דון יוסף''', לקח לו את בת הר&quot;ר {{וק|שלמה אבן וירגה|שלמה אבן וירגה}} משיביליה. והחוט המשולש הזה היה לחוט של חסד וצדקה ורחמים בעמם. במפלת הערבים על ידי מלאגה, היושבת על חוף הים, והעיר באה בידי חיל ספרד{{הערה|רמ&quot;ה.}}, נכבשו כל יושביה על פי פרנאנדו ואיזבלה להימכר לעבדות עולם, ובתוכם היו ארבע מאות וחמישים יהודים. אז קמו שלושת המחותנים על נדיבות, ויאספו די זהב לפדיון נפשות אחיהם השבויים. רק לשנים עשר איש מהם, אשר נכרו בחוצות כי מפליטי האנוסים המה, לא הועיל כל כופר – כי נמסרו אל שופטי האינקויזיציה, ושם עונו בעינויים קשים עד צאת נפשם.

&quot;העיר מלאגה נספחה על מדינת אנדלוזיה אשר בגבולה היא עומדת, ואוצר הממלכה נמלא די זהב מהביזה והמלקוח ושבי אדם רב אשר נמכרו או נפדו בכסף מלא. אז מצא טורקומדה ועדת חבריו עיתותיהם, לדבר על לב המלך והמלכה, לגרש את היהודים מהמדינה הזאת ומשיביליה העיר הראשה – כי על כן עזָרם האל וימלא אוצרם, לבלתי הדרש עוד למנות חסרונו בהכנסותיהם ממס היהודים יושבי המדינה הברוכה הזאת, ולא יהיו היהודים למכשול עוון להאנוסים הנמצאים שם למכביר. ועצתם הרעה קמה, והיהודים גורשו משם ללכת באשר יתהלכו. זה היה הגירוש הראשון לגלות ירושלים אשר בספרד. והאחרון הכביד – כי בהיכבש {{וק|ממלכת גרנדה|גרנאדה המעטירה}}, שארית ממשלת הערבים בספרד, ופרנאנדו ואיזבלה באו בה ביד רמה{{הערה|רנ&quot;ב.}}, רם לבבם בשלל הרב אשר מצאו. וטורקומדה ומרעיו הגבירו ללשונם, ויורו להם, כי בהגלות זרוע האל לעיני כל הארץ על הקתולים אהוביו המאמינים בו, לא ייתכן עוד כי יתנו שם ושארית ליהודים עם חרמו, ואך בזאת יפיקו רצון מאלהי ישעם, בגרשם אותם כלה מארצם. גם לזאת נאותו המלך והמלכה בכל חפץ לבבם; '''הוא''' שמח מראש על העושר הרב בבתים ונכסים וכל שכיות החמדה אשר יישארו בידו מן היהודים המגורשים, '''והיא''' עלצה בישועתה, כי הנה באה העת למלא דברה ולשלם נדרה מאז לבער את המינים והכופרים מקרב ארץ ממלכתה. והדת ניתנה בהיכל {{וק|אלהמברה|אלהמברא}} אשר למלכי גרנאדה, כי כל היהודים יושבי ארץ ספרד יעזבו את הארץ במשך ארבעה ירחים, ואיתה – גם את כספם וזהבם ורכושם. ואשר יעוז לקחת עמו מן החרם אשר הוחרם לאוצר הממלכה, והיתה אחריתו להכרית! שמעו היהודים וימס לבבם, וברחובותיהם כולם הילילו, יחדיו בכו, הרבו קינה, ויקרעו שמים בזעקתם מרה. ודון יצחק רץ אל היכל המלך והמלכה, וירבה אליהם תחנונים, ויתחנן לפניהם לקחת כופר מהיהודים ככל אשר ישיתו עליהם ולהעביר את רוע הגזירה, ויוסף להבטיח הון על הון להשיב חמתם מהשחית; – אך שוא שקד וה' לא רצה – כי עמד טורקומדה ומרעיו כקיר ברזל ויַקשו לבב המושלים ויסוכו באף בעדו מעבור תחינה.

&quot;מי ימלל צרת נפש האומללים, בהידרשם לעזוב את ארץ מכורותם ומולדתם זה אלף וחמש מאות שנה, הארץ אשר דבקו בה בכל ליבם ונפשם, ואשר רבות הועילו לעושרה, להשכלתה ולגדולתה! מצוקתם זו עוד גדלה, בשימם אל ליבם כי כמעט בגפם יֵצאו, מבלתי יכולת לקחת איתם עמלם ויגיע כפיהם – ובמה איפוא יכלכלו את נפשם ונפשות זקניהם וחוליהם ונשיהם והטף אשר לרגלם? העשירים מכרו בתיהם ונכסיהם בלא הון, וכסף מחירם שמו בשטרות או הפקידום בסתר בידי אחיהם האנוסים, אשר מסרו נפשם עליהם – כי אסור אסרה האינקויזיציה להם, לבוא בדברים עם היהודים בימי אידם. להוסיף יגון על מכאובם, שלח טורקומדה את המון חבריו הדומיניקנים, לדרוש לפני האומללים בשבח אמונתם, ולדבר על ליבם, השכם ודבר, לסור מעל אלהיהם ולבוא בברית הדת השלטת. אבל רבני הקהילות גם הם לא נרדמו, ויחזקו את לב אחיהם לעמוד בניסיון הקשה ולשים תקוותם בה' אלהי ישראל, כי לא יטוש את עמו בעבור שמו הגדול. והעשירים שבו אל עמם בכל לבב, כי צרת הכלל ייחדה ליבותם, ויחלקו שארית הונם עם עניי עמם, ויעזרו על ידם להצטייד ולהכין לבבם אל דרכם.

&quot;אבל אנה יפנו ללכת, ולאיזה ארץ ישימו פעמיהם? – על זאת נאספו כל חכמי לב, נוסדו נועצו יחדיו. הנלהבים אשר נגע ה' בלבבם, אמרו לעלות אל ארץ הקודש, נחלת אבותיהם מלפנים. אך היא כמדבר ונתונה בידי שולטן מצרים ונהוגה בעושק ובגזל בידי פחות וסגנים המושלים בשמו ועיניהם אך אל בצעם. וירושלים עיר הקודש מחוללה בידי ממוני הקהילה, שהם תקיפיה ושודדיה{{הערה|&quot;אגרת הקודש&quot; לר' עובדיה מברטנורה.}}, וביותר הרבו היהודים &quot;המערבים&quot; לרדוף באף ולהלשין את אחיהם האירופאים{{הערה|&quot;פסקים וכתבים&quot; למהרי&quot;א סימן פ&quot;ח.}}. גם נודעה בשערים דרך גאה וזדון ופי תהפוכות אשר לענייה ומקבליה, והשערורה שעשה אחד מהם להרב הצדיק ר' '''משה קפסלי''', הרב הראשי בקונסטנטינה בשלחו בו חיצי לשונו{{הערה|ספר &quot;נעם וחובלים&quot; להר&quot;א קפסלי.}}. – רבים הורו לדעת, כי אך טוב להם לעלות לארץ הקדם ולהאחז בממלכת {{וק|תוגרמה}}, כי שם פקד ה' את עמו לתת להם מנוחה ושלום וישע רב{{הערה|&quot;אגרת ר&quot;י צרפתי&quot; ב&quot;קונטרס גזרת תתנ&quot;ו&quot; ליעללינעק.}}, - אבל העצה הזאת אך טובה למתי מעט ולא לכל הגולים – כי איך יוכלו לעבור ארחות ימים בפעם אחת בהמון רב, אשר מספרם עולה ליותר משלוש מאות אלף נפש{{הערה|אברבנאל בהקדמתו לספר &quot;מעייני הישועה&quot; (ועיין Grätz VIII, 340 בהערה).}}. והנה הזמן קצר והדרך רחוקה ודבר מלך שלטון דוחק, ואם ייאסף כל אניות סוחר מארבע כנפות הארץ - ומצא להם? אף אל זה התבוננו וישיתו ליבם, כי לא ייתכן שתעמוד הגזרה לאורך ימים. כי הנה כל סחר ספרד בידם הוא, ובצאת ישראל ממנה, יצא עמו כל הדרה ומערבה ועזבונה. עוד מעט ונפקחו עיני המלך והמלכה לראות את עמם ואוצרם הולך ודל, וקראו אותם לשוב אליהם, כמעשה מלכי צרפת ומושלי אשכנז מדי גרשם את היהודים מארצותם ומקומותם. ועל כן אין טוב להם כי אם להישאר בקרבת ארץ ספרד, אשר לשון עמה קרובה בפיהם ואהבתה בלבבם. אי לזאת גמרו אומר לנסות דבר אל מלך '''{{וק|פורטוגל}}''', אולי ירחם את עמם, ובכסף מלא יתן להם לשבת בארצו עד יעבור זעם, או להישאר שם לזמן ידוע עד אשר תמצא ידם להעביר את כל העם דרך הים ולהרחיק נדוד ולהתפזר בארצות האחרות, הקרובות והרחוקות. לזאת נבחר הרב הישיש ר' {{וק|יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב}}, ואתו הר&quot;ר {{וק|שלמה אבן וירגה|שלמה אבן־וירגה}} ועוד עשרים ושמונה אנשים חכמים וידועים, אשר יצלחו לעמוד במקום גדולים ולדבר דבר עם מושל הארץ. והר&quot;ר יצחק ואחוזת מרעהו מצאו חן בעיני {{וק|ז'ואאו השני, מלך פורטוגל|דון יואנו השני}}, ויעש להם בתים למושב בעיר '''{{וק|פורטו}}''', ולכל קהל הגולה התיר לשבת בארצו זמן שמונת ירחים במחיר אשר ישלמו כסף לגולגולת שמונה &quot;קרושַׁדות&quot; זהב{{הערה|בערך שני אדומים.}}. גם קיבל עליו לתת להם אוניות די צרכם, אשר תעבֵרנה אותם דרך הים במחיר לא רב. – היהודים יושבי ספרד הצפונית נשאו עיניהם אל {{וק|ממלכת נווארה|ממלכת '''נבארה'''}} הקרובה להם, בהישענם על חסדי המלך דון יואן די אלברטו. עמהם התעתד לצאת דון אברהם הזקן וכל נפשות ביתו. ויושבי ספרד הדרומית יֵצאו בדרך הים '''ל{{וק|איטליה}}''', לאפריקה ולמדינות {{וק|תוגרמה}} ולכל אשר יישאם הרוח. – ודון יצחק אברבנאל לא יכל לעמוד בראש הגולים היוצאים לפורטוגל, בדעתו כי המלך יואנו אויבו ומבקש רעתו, ויבחר לצאת עם הנודדים ההולכים לאיטליה ולבוא ל{{וק|ממלכת נאפולי|מדינת '''נאפולי'''}}, ששם מושל חכם וצדיק, {{וק|פרדיננדו הראשון, מלך נאפולי|פרדינאנדו הראשון}}, יודעו ומכירו מאז.

{{בעריכה}}

==הערות שוליים==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:זכרונות לבית דוד]]
[[קטגוריה:גירוש ספרד]]</text>
      <sha1>03n3glj55wniht6bg2gqpdanp3jeevd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכרונות לבית דוד/הכבל והקוץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>378382</id>
    <revision>
      <id>3022366</id>
      <parentid>2950466</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T08:27:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3022366</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="70115" sha1="q7ct04xzrhibrvw4gmztzy6ssn89r96" xml:space="preserve">{{בעריכה}}

==הכבל והקוץ==
(בשנת שלשת אלפים שמונה מאות ושלשים ושלש לבריאת עולם).

אני '''שמעון''' בן יאיר, בן חזקיה, בן שבנא חתן הלל הנשיא, כותב המגילה הזאת, והיתה לך, '''יהודה''' בני, למשמרת עולם לדורותינו.

שלש שנים הנה זה עברו אחר החורבן הגדול והנורא אשר חילה ה׳ בנו ובארצנו, ועוד לא השיב ידו מבלע; עוד עשן היקוד עולה ממבצר '''מסדה,''' המפלט האחרון לגיבורי ישראל בארץ קדשם, ופגרי אחינו עודם מפוזרים על פני כל אדמתנו ואין קובר! אך טוב למתינו אלה מן החיים שנשארו אחריהם — שהם נחים על אדמתם אשר נלחמו בעדה עד כלותם, ואלה נסחבים להמוניהם אל כל ארצות הגוים לראוה בם. גיבורינו אלה, אשר הראו נחת זרועם במלחמותיהם עם פריצי אדם, מושלכים עתה לפני פריצי חיות, בתת אויבינו אותם טרף לשִניהם! רע מאלה גורל הנכבשים לעבודת פרך במכרי ההרים במצרים, או הנמכרים לעבדות עולם בכל קצוי ארץ — שהם אך פעם יטורפו ולא יוסיפו לדאבה עוד, ואלה נאנחים ונאנקים בלי חשך מתגרת יד מעניהם ולוחציהם, נוגשיהם ומציקיהם. אבל רע ומר מכל אלה לשרידים הנשארים בחיים על אדמת ארצם כשבלים בודדות אחרי הקציר — כי הנה הם '''חפשים לנפשותם''' (הוי לעג לרש, הבוז לבני עוני!), חפשים מכל '''המצוות התלויות בארץ:''' מחובות כל אזרחי עולם – מדאגת בית ומשפחה, עיר ועדה, מדינה ועם — כי את הכל נשא רוח, טאטא האויב במטאטא השמד!
כל חבלי מות, כל ענויי העבדות לא ישוו למצרי שאול אשר ימצאו את הנשארים האלה, הנודדים כצללים על אדמתם האבלה והשוממה, והנכשלים לרגעים בעצמות החביבות, עצמות אבותיהם ואחיהם, המפוזרות עליה בכל מדרך כף רגלם.

זאת אות הברית אשר כרתה רומה עם יהודה בימי המכבים, גואלינו מלפנים, וזו אחריתנו בנוח שבט רשעתה על גורלנו! אכן בא דבר '''שבנא''' אבינו הזקן, אשר עיניו ראו במות מרים החשמונאית, פחד פחד הזקן{{הערה|טבעת הקידושין 396.}} ויאתיינו, וחרב הרומאי אשר עופפה בימיו על המלכה העבריה ותכריתנה, ניטשה גם על הממלכה העברית ותשת קציר לה כיום הזה.
 
כשבולת בודדה נשארתי גם אני מרבבות אחי בני עמי אשר ספו תמו בימי עברות. אם לא השלכתי נפשי מנגד בעת צר, אם לא רחצתי פעמי בדם האויב או נכנעתי מפניו בגבור עלינו ידו – הלא אלהים יחקר זאת! עדים לי שתי המלחמות הגדולות שהיו על יד מגדל אנטוניה ועל שער בית קדשנו, שבהן נודע שמי להרומאים בין יתר גבורי עמי{{הערה|יוסיפוס, מלחמות IV, 1, 8; שם 2, 6.}}; עדים לי פצעי הנאמנים, האותות הגדולים החרותים בחרבות וברמחים ובכל כלי נשק למינהו על כל גופי '''מלפני;''' עדים לי כל יושבי רומה, מאספסינוס וטיטוס ועד צעיר עבדיהם בזירה{{הערה|הככר הנועד לשעשועי הרומאים, בהדחף אסיריהם עליו להלחם כחיות רעות אל האנשים כגילם.}}, כי לא יראתי את המות בעודו לנגדי, אף היו עתים אשר בקשתיו בכל אַוַת נפשי ולא מצאתיו, ואם עתה עוד בחיים נשארתי, אות הוא כי כן רצה ה׳, וממנו היא שומה להרבות כעשי והותי או לנחמני לעת קץ עם יתר אבלי עמי – כי לו נתכנו עלילות ואדם מה כי יבין דרכו!

אך אספרה נא הדברים כמו, וקרא אותם הדור הבא אחרינו, והכירו וידעו, כי לא על נקלה הכריעונו אויבינו ולא באפס יד כבשונו – כי בכל עוז נלחמנו בעמדנו על נפשנו, ולו היתה אחדותנו שלמה, לולא קמה עלינו הרעה מקרבנו, כי עתה נלאו אלינו כל עריצי גוים ולא יכלו לנו.

----


ראשית הרעה הגיעה אלינו בשכבר הימים, מאז פרצה מלחמת אחים על דבר המלוכה. הם לימדו את הרומאים אלופים לראשינו, ואלה עזרו למשחית ותהי יהודה ירשה להורדוס האדומי, המושל האכזרי, אשר רדה בנו בחזקה וישת עמנו הדום לרגליו.

הורדוס כלה זעמו בבית החשמונאים, ולא חשך ממות נם את '''מרים''' רעיתו תמתו{{הערה|תשל״א.}}, וגם את שני בניה אחריה, '''אלכסנדר ואריסתובל,''' הוציא אל הורג{{הערה|תשנ״ג}}. אמנם גם על יתר בניו וקרוביו עברה רעתו: את אנטיפטר בנו הבכור המית ביד עבדיו ואת '''הורדוס''' בנו הרביעי העביר מנחלתו, גם את '''פרורס''' אחיו הוריד אבל שאולה, ועוד רבות רעות כאלה עשה בקרב ביתו ומשפחתו. על כן יֵאָמר עליו בשם אגוסטוס קיסר רומה בעת ההיא: &quot;טוב היות חזיר בחצר הורדום, מהיות בן ושאר בהיכל מלכותו!&quot;{{הערה|Macrobius II,4.}}. 

הורדוס בנו הרביעי נולד לו ממרים השנית, בת שמעון הביתוסי, אשר בקחתו אותה לו לאשה נשא את ראש אביה וישימהו לכהן גדול בהיכל ה׳{{הערה|יוסיפוס קדמוניות XV, 3,9.}}. מאז והלאה גברה יד הביתוסים והצדוקים בעם ובמדינה, באמונה ובממשלה. ובעוד אשר חכמי התורה, מורי הדת בישראל, העמיקו הרבו חקר בדרכי ההוראה בבתי מדרשותיהם, פרצו הצדוקים והביתוסים, עברו חוק ומשפט בשער עמם ובהיכל קדשו, ורוב העשירים והשרים והשועים והאצילים היו עמם שכם אהד, ללכת בדרכי העמים ולאחוז במנהגי היוונים והרומאים. אמנם נמצא בהורדוס דבר טוב – כי הרחיב את הר הבית ויבן את המקדש החדש, אשר גדול היה כבודו מן הראשון. עשרת אלפים בונים וחכמי חרשים עסקו בו, ושנה וחצי ארכו ימי בניינו{{הערה|חורף תשמ״א–קיץ תשמ״ג.}}, ועוד שמונה שנים עברו בבניין חומותיו ותאיו ויציעיו ואיליו ואולמיו עד כי כלל הורדוס יפיו ויפארהו בבל פאר וישימהו תהילה בארץ. וחכמי ישראל עלצו בו עד כי כמעט סלחו להורדוס את כל אשר עשה להם, ויחשבו את בניין בית ה׳ לכפרה לו על דם חבריהם אשר שפכו ידיו{{הערה|[[במדבר רבה יד ז|במדבר רבה י״ד]].}}. אבל לעומת זה הרבה המכשלה בבניינים אחרים אשר בנה בעיר הקודש, למצוא חן בעיני הרומאים – כי בנה תיאטרון בירושלים ואמפיתיאטרון מחוצה לה. גם בנה בקרן צפונית מערבית להיכל ה׳ לשם כבוד אנטוניוס מגינו, את מבצר '''אנטוניה''' במקום הבירה, בית נשק החשמונאים מלפנים, ויכן בו מגדלים בצורים העולים בגבהם על מרומי המקדש. ועליו הפקיד שומרים מצבאות בני הנכר, להשקיף ולהתבונן אל כל הנעשה במקהלות עם בחצרות ביה ה׳{{הערה| מלחמות V, 8,5.}}, ובאחד מגדליו עצר גם בגדי הכהן הגדול למשמרת ולערבון, ורק בערבי החגים הושבו אל המקדש, ואחר שבו לקחום אל המגדל{{הערה| קדמוניות XV, 11, 4.}} – למען תהי עבודת הקודש תלויה ברצון הממשלה. – הוא הגדיל תפארת העיר שומרון, וירב בה התכונה לשימה לגברת הממלכה, אם ינתק מבטחו מירושלים מפני חמת העם היושב בה. הוא בנה את העיר '''קיסריה''' על אדמת הקודש, על חוף הים בין יפו והר הכרמל, ויושב בה בני יוון וארם, ויבן בה במות ומקדשים לאליליהם, ותהי העיר '''לצרה''' לעיר ה׳ ולפח ולמוקש לעמנו עד כי נקראה בפי חכמינו בשם &quot;בת אדום&quot;, לאמר: '''רומה השניה'''{{הערה|[[מגילה ו א|מגילה ו׳]].}}. ומי ימנה מספר לאוצרות הכסף והזהב אשר פיזר על בנייני ההוד והחמדה, למשחקי העמים ועבודת אלהיהם בערי צידון ודמשק, רודוס, שפרטה ואתונה וכל יתר ערי הגוים הקרובים והרחוקים! וכל האוצרות האלה נערמו מעמל עמנו, החי על עבודת אדמתו, בשומו עליו מיסים אשר אכלו יגיעו ויריקו שארית כוחו. והעם נשא בשרו בשיניו וישח עד העפר מפני כבד משאו – כי רבה רעת המושל העריץ הזה, הנורא על כל סביביו. הוא לא נשא פני בל, וגם בקרוביו לא האמין, וקנאת ביתו צמתתהו לעת זקנה ותביא רקב בעצמיו ותענהו בתחלואים רעים לאין מרפא. ובכל זאת לא שב אפו, ובראותו כי קרב קיצו ציווה לתפוש רבי נכבדי עמנו ויקדישם ליום הרגה – למען יתאבל העם במותו. אך פקודתו זו לא נעשתה עוד; הנתפשים שולחו לחפשי והעם שמח על מותו{{הערה|באביב תשנ״ו.}} שמחה גדולה, שש כי מצא קבר. עליו אמרו המושלים: &quot;הוא עלה כשועל ערום, וימשול כנמר אכזרי, וימת ככלב שוטה&quot;{{הערה|.Macrobius Sat.}}.

ידי הורדוס הרחיבו ממלכת יהודה בחייו, וידיו גם קרעוה לגזרים במותו. מששת בניו אשר נשארו לו היתה ממלכתו על פי פקודתו ירושה לשלשה מהם: '''ארקילאוס''' ירש את ממלכתו ביהודה, אדום ושומרון; '''אנטיפס''' היה לנשיא על ארץ הגליל ועבר הירדן דרומה, '''ופיליפוס''' – על ארץ הגולן והבשן כל חבל הארנוב{{הערה|Traechonitis.}} אשר מעבר לירדן צפונה וארץ מוצא הירדן, היא פמיַאס. '''ושלומית''' אחותו גם היא ירשה את ערי יבנה, אשדוד ופזאל אשר על יד יריחו. אך בעוד יורשיו מחכים לדבר אוגוסטוס קיסר רומה לקיים בידם את ירושתם, התקומם העם לנער מעליו את ממשלת האדומים והרומאים גם יחד. עוד בימי הורדוס, בצר לעם מאד מפני העול הקשה אשר שם עליו מלכו האכזר, בקש ומצא נחומים לו, כי הנה קרבו ימי '''המשיח,''' עוד מעט ויבוא '''הגואל,''' אשר יחלצהו מעניו ומכל צרותיו יושיעו. ויהי אחרי מות הורדוס, ויקומו לו גואלים הרבה אשר עשו את הארץ כמרקחה; אך הם לא השכילו להתאחד יחדו, ויוכו אחד אחד לפני שרי רומה אשר חשו באו לשים משטרם בארץ. – '''שלומית''' לא האריכה ימים, ובמותה הנחילה ערי ירושתה לבית אוגוסטוס. '''פיליפוס''' היה איש שלום, וישב על נחלותיו במנוחה שלשים ושבע שנה{{הערה| תשנ״ו–תשצ״ד.}}. הוא חידש את העיר פמיאס ויקראנה '''קיסריה פיליפי''' על שם הקיסר ועל שמו. גם חידש את העיר צִידָן{{הערה|Beth Saida.}}, אשר על פני ים כנרת צפונה־מזרחה, ויסב שמה '''יוליה,''' על שם בת הקיסר. בנים לא היו לו, ובמותו נספח חבל נחלתו למדינת סוריה ובכן קם לממשלת רומה לצמיתות. '''אנטיפס''' אחיו גם הוא עשה חנף למושלי רומה, ויבן את בית־הרם{{הערה|Beth Ramtha.}} אשר מעבר לירדן ויסב שמה '''ליביה,''' על שם אשת הקיסר. ובמות אוגוסטוס{{הערה|14–תשע״ד.}}, וטיבריוס היה לקיסר תחתיו, בנה לכבודו עיר חדשה על שפת ים כנרת ויקראנה טבריה על שמו. הוא משל בחבל נחלתו שלשים ותשע שנה{{הערה|תשנ״ו–תשצ״ה.}}. הוא הערים לקנות לו לבב הפרושים בירושלים, בהתנהגו שם על פי דרכם, בעוד אשר במקום שבתו עבר על חוקי התורה ביד רמה – כי עשה לו פסילים ותמונות חיות על ארמונו בטבריה. ועוד הרע מזה לעשות – כי בגרשו את אשתו הראשונה, הנכריה, בת אריטס מלך ערב, לקח לו תחתיה את '''הורודיה''' גיסתו – נכדת שלומית דודתו – '''בחיי בעלה,''' הוא אחיו '''הורדוס הביתוסי,''' אשר העבירהו אביו מנחלתו. כמוהו הרע גם ארקילאוס לעשות בעיר הקודש, כי על אף כל יראי ה׳ והעם היושב בירושלים לקח לו לאשה את גלפֿירה, אלמנת אחיו אלכסנדר בן מרים החשמונאית, אשר הומת עם אריסתובל אחיו בפקודת אביהם האכזר, והיא לא היתה זקוקה ליבומו – כי היו לה בנים מבעלה הראשון. מאביו ירש ארקילאוס רק את עריצותו ולא את רוח גבורתו. זאת הראה בעליל בעלותו על כסא אביו{{הערה|תשנ״ו.}}, בדרוש העם ממנו להקל מעליו את עולו. בחיל אשר אסף לו מבני הנכר היושבים בארצו ערך בחג הפסח ההוא מטבח לבני עמו בהר הבית וברחובות העיר, ויגרש את העולים לרגל מעלות בהר ה׳ ומהקריב קרבנותיהם כמשפט, ואחר כן קרא גם חיל רומה לעזרה. אז שדד אוצר בית ה׳ על ידי סבינוס שר צבא רומה, ודם רב נשפך בקיץ ההוא פעמַים ב&quot;פולמוס של אסוורוס&quot;{{הערה|Varus.}}. אבל הארץ לא שקטה עד אשר קצף אוגוסטוס על ארקילאוס ויגלהו ארצה גליה{{הערה|תשס״ו.}}, ואת חלק ירושתו, ארצות יהודה, אדום ושומרון, ספח אל רומה בתור מדינה מיוחדה, הנהוגה על ידי אחד נציביה תחת פקודת הנציב העליון המושל בסוריה. רק את הסנהדריה השאיר בה, לשפוט את העם על פי דרכו, חוץ מדיני נפשות, שבהם היה המשפט להנציב בלבד. גם בחירת הכהן הגדול היתה רק על ידו – ומאז והלאה חוללה משמרת קודש זאת ותהי לסחורה עוברת בידי הנציבים לבל המרבה במחירה. ובהיות שבתם בקיסריה ומצודתם פרושה על עם מוזר להם בדתו ורוחו ומנהגיו לכל הליכותיו, היתה להם הארץ כפרה לחלוב וכדבלה למצות, וינצלו את היהודים במיסים אשר כבדו מנשוא. על כן רבו המתאוננים בעם, ותהיינה מהומות רבות בארץ, וכל מחשבות שלום הופרו מפני חמת המציק.

העם לא עצר כח להתנשא בעוז ולעשות תחבולות במלחמה – כי זה כמה לא היה לו חיל ערוך מקרבו, כיאות לעם היושב על אדמתו. הורדוס המלך היה ירא תמיד את חמת העם, ועל כן היו רוב אנשי חילו מבני הנכר ומעט בהם יהודים ילידי ארצות אחרות, וכן עשה גם ארקילאוס בנו בשנות מספר אשר מלך אחריו. ואם הם לא האמינו ביהודים בני עמם יושבי ארץ ממלכתם, ואף כי נציבי רומה, אשר רק על לגיונותיהם נשענו, בלחצם את העם ובהכעיסם אותו תמרורים, למען יתפרץ מפניהם ולמען יתקומם על ממשלתם – והיה להם הדבר למעטה צדק על כל מעשיהם אשר עשו ואשר יזמו עוד לעשות לו! מלבד זה חלק לב העם לפלגותיו השונות אשר צררו אשה רעותה ועצת שלום רחקה מהן.

זה כמה התפרדו אנשי הדעת בישראל לשלוש פלגות: '''לפרושים, צדוקים ואסיים.''' האחרונים רחקו מדרך עולם, התבודדו במועדיהם ויבלו ימיהם בטבילות והזיות, ודבר לא היה להם עם יתר אחיהם. הצדוקים והביתוסים נחלקו לדעותיהם: אלה פרצו חק ויתרועעו אל הרומאים כההילנים אל היוונים מלפנים, ואלה הכירו רק את התורה '''הכתובה,''' מבלי שעות אל התיקונים שעשו הפרושים לפי המקום והזמן על פי כללי התורה '''המסורה.''' הפרושים נם הם נחלקו לשני בתים: בית '''שמאי''' לבד ובית '''הלל''' לבד. אלה בקשו שלום, בקשו ענוה כהלל מורם, ואלה החרו החזיקו בדרך שמאי מורם, להחמיר בדת ולהקפיד על כל פרטיה כמוהו. הפרושים היו אהובי העם, – וגם מהם היו לו למכשול ולפוקה, כי נמצאו רבים אשר דקדקו במצוות יתר מדי, מבלי הבין אל תכונתן ותכליתן. גם היו כאלה אשר התקדשו למען הכבוד, למען יתברכו בהם רבים ויושיבום ראש בבתי התפילה ובמקהלות עם&lt;ref&gt;[[הבשורה על פי מתי פרק כג|מתיא כג, ה, ו]].&lt;/ref&gt; – וההמון האמין בכולם לתומו וילך שולל בדרך לבם. עליהם התאוננו חכמי התורה האמתים, ויקראו את אלה בשם &quot;חסידים שוטים&quot;&lt;ref&gt;[[משנה סוטה ג ד]]; גמ׳ [[סוטה כא ב|כ״א]].&lt;/ref&gt; ואת אלה בשם &quot;צבועים&quot;, שהם יחדו &quot;מבלי עולם&quot;{{הערה|שם.}}.

על כל אלה נוספה מפלגה חדשה, היא מפלגת &quot;הקנאים&quot;, אשר מוצאה מארץ הגליל ומשם פשטה בכל הארץ ולאחרונה גברה ידה בירושלים ותהי עולה על כולנה. עוד בימי אנטיפטר אבי הורדוס התלקטו שרידי חיל אריסתובל, המלך המוּסָר, אשר קנאו לעמם בראותם אותו אחוז בחבלים אשר שם עליו &quot;העבד האדומי&quot; להכניעהו לפני רומה, ונפשם קיוותה ליום אשר ישית העם ידו עמם לפרוק עול זרים מעל צואריו. בראשם היה האיש '''חזקיה,''' אשר התחזק בערי הגליל ומשם שלח ידו בבני הנכר יושבי ערי הגבול. היהודים הביטו אל גואליהם אלה ונהרו, אך הרומאים נתנום לחבר שודדים ומרצחים. והנה קם הורדוס למשול בארץ הגליל, ותהי ראשית מעשהו לפרוש שחת רשתו על הקנאים ההם, ובנפול חזקיה ואנשי חילו בידו, לא חקר דינם ולא הביא משפטם לפני הסנהדריה הגדולה, כחוק הימים ההם, כי על דעתו דן דינם ויכריעם כצאן לטבח. אמנם שקטה הארץ בנפול ראשי הקנאים בידו, אבל דעותיהם מצאו מסילות בלבב רבים, ותהי קנאתם ירושה לבניהם אחריהם. ויהי כאשר נטו נציבי רומה ידם על ארץ יהודה וישימוה למם עובד, ויקם '''יהודה הגלילי,''' בן חזקיה המומת, ויאסוף לו עדת מרי נפש אוהבי ארץ קדשם ואויבים בנפש להרומאים ולבית הורדוס הנשען עליהם, וילכוד את '''צפורי,''' העיר הראשה בגליל, ויפל חרדתו על צוררי ארצו{{הערה|תשס״ז.}}. אמנם נאסף גם הוא גם אנשי בריתו בחרב אסוורוס, ותהי צפורי עיר מבטחו לשרפה מאכולת אש ואלפי יושביה נמכרו לעבדי עולם. אבל גם אז לא נכחדו הקנאים מן הארץ, ועוד הוסיפו חיל ועצמה בימי '''יעקב ושמעון,''' בני יהודה הגלילי, שגם הם נתפשו ונשפטו למות. והאחרון הכביד – הוא '''מנחם''' נכדו, שהיה בראשי הפריצים, בהתקומם העם יחד לפרוק עול רומה מעל צואריו.

אל חבר הקנאים נספחו גם צדוקים, גם פרושים מבית שמאי; בעלי שני הקצוות נפגשו יחד באהבתם וקנאתם לעמם ומולדתם. לעומת זה נספחו עליהם גם הרבה מן &quot;הצבועים&quot;, אשר היתה קנאתם להם למסוה כזב לבצוע בה מחשבות אונם. כי שלחו ידם בעושק ובגזל, ויהי השוד והחמס לחם חוקם. וגם על אחיהם בני עמם עברה רעתם, וקנאתם נתנה להם פתחון פה, כי נקמת ה' הם עושים באוהבי הרומאים ודורשי שלומם. ותהי המלחמה ארוכה בין שרי חיל רומה ובין גדודי הקנאים, ורבים מהם נתפשו ונאסרו ונשפטו מאת הנציבים מושלי הארץ. אך הנציבים שמו פדות בין הקנאים האמיתיים, המקנאים לעמם וארצם, ובין הצבועים אשר התחפשו ובאו בתוכם למען הבצע. את אלה שפטו באכזריות חמה, ומאלה לקחו כופר ויחלקו שללם עמם. ותהי גזילת ידם חלקת חמדתם, לצבור הון ולהוסיף על העושר הרב שעשו להם מן המיסים והמכסים והקנסים, אשר הרבו לשום על העם, בלכתם אחרי בצעם.

גם הכהונה הגדולה היתה סגולה יקרה להנציבים לעשות עושר – כי מכרוה בכסף מלא, וכמעט נמצא להם איש מרבה במחירה, העבירו את הראשון ממשמרתו וימנו את האחר תחתיו. על כן רב מספר הכהנים ששמשו בבית השני מימי הורדוס ועד החורבן ממספרם בימי הבית הראשון. כי בארבע מאות ועשר השנים שעמד הבית הראשון היו רק שמונה עשר כהנים גדולים{{הערה|[[יומא ט א|יומא ט.]]}}, ובשבעים ושתים השנים שהיו מימי ארקילאוס ועד המלחמה האחרונה היו עשרים ושלשה{{הערה|יוסיפוס, קדמוניות XX, 10.}}, ובתוכם היו כאלה שלא מלאו גם שנתם{{הערה|יומא שם.}}. ובכל אלה יקר היה ממצוא איש ראוי למשמרת הקודש על פי צדקתו ותום דרכו, חוץ מישמעאל בן פאבי הראשון, אשר בצדקו נאמר עליו כי מן השמים בחרו בו{{הערה|[[פסחים נז א|פסחים נז.]]}}, וכי במותו &quot;בטל זיו הכהונה&quot;{{הערה|[[משנה סוטה ט טו|סוטה פ״ט ט״ו]].}}, וחמשת בני '''קמחית,''' שזכו לכהונה גדולה זה אחר זה, ועליהם אמרו חכמים: &quot;כל הקמחים קמח, וקמח '''קמחית''' סולת&quot;{{הערה|[[ירושלמי יומא א א]].}}, ויהושע בן גמלא — שכהונתו גם היא נקנתה בכסף מלא על ירי אשתו מרתא בת ביתוס, אשר שלמה במחירה שני קבין דינרים{{הערה|[[יבמות סא א|יבמות ס&quot;א.]]}}. ואף שבמלחמה האחרונה העלה עליו חמת הקנאים בשיתו ידו עם בוגדי און, בכל זאת עשה דבר גדול בעמו, ועל טוב יזכר שמו – כי קבע בתי ספר לילדים, ללמדם תורה{{הערה|[[בבא בתרא כא א|ב״ב כ״א.]]}}.

----

אגוסטוס הערום מת{{הערה|תשע״ד.}} וטיבריוס האכזר הומת{{הערה|תשצ״ז.}}, וקליגולה ההולל והפרוע עלה על כסא רומה. במשך העת ההיא משלו בארץ הקודש שבעה נציבים זה אחר זה, והכבלים אשר הושמו על עם יהודה הלכו וכבדו. ופתאום זרח אור להם כשמש היוצאת מבין העבים – כי נתן ה' את חן אחד ממשפחת המלוכה בעיני קליגולה, ותהי ליהודים הרווחה.

'''אגריפס''' היה נכד מרים החשמונאית, בן אריסתובל בנה השני, אשר הומת עם אלכסנדר אחיו, בהביא שלומית דודתם – חותנת אריסתובל – דבתם רעה אל הורדוס אביהם. הוא גדל ברומה ויהי אמון עם בני המלוכה וחבר ורע לדרוזוס בן הקיסר טיבריוס. ובמות דרוזוס עזב את רומה בעניין רע, כי פזר כל הונו וילוה כסף רב ולא היה לו לשלם. וינע וינד בארץ אדום ובגליל ובסוריה עד בואו מצרימה, שם נמצא לו נשיא היהודים, אלכסנדר ליסימכֿוס, אחי פילון הפילוסוף האלכסנדרוני, אשר הלווהו די כסף לשוב ולנסוע רומאה. שם התרועע אל חברו מלפנים, קיוס קליגולה, שהיה ממשפחת המלוכה ויורש העצר. והנה קצף טיבריוס על אגריפס ויתנהו אל בית האסורים, בי הלשינהו עבדו אליו בדברים אשר דבר באזני קליגולה לאמר: &quot;מתי ימות טיבריוס והניח ממלכתו לטוב ממנו!&quot;. ויהי אגריפס אסור ששה ירחים עד אשר נמצא הקיסר מת במטתו, כי חנקוהו שריו רואי פניו, וקליגולה עלה על כסאו תחתיו. אז זכר הקיסר החדש את ידידו, אשר בגללו שבעה ברעות נפשו, ויחלף את כבלי הברזל בשרשרות זהב, וישם גזר על ראשו ויתן לו את ארץ ממשלת פיליפוס דודו, שהיתה נחלה לרומה אחרי מותו. ויהי בהשמע דבר אנריפס כי נשאהו הקיסר החדש וישימהו למלך בעבר הירדן, ותקנא בו הורודיה אחותו, ותאץ באנטיפס בעלת ללכת עמה רומאה ולנסות דבר אל קליגולה, אולי יקחו גם המה רצון ממנו והיתה להם המלוכה ביהודה. ויקצוף קליגולה עליהם ויקח נם את ממשלתם מידם, ויגלם{{הערה|תשצ״ט.}} לעיר לוגדונום{{הערה|Lyon}} אשר בארץ גליה, ויהיו שם עד מותם, ואת ארצם נתן נחלה לאגריפס אהובו, ויהי אנריפס הולך וגדול.

הקיסר הזה, אשר ברצונו הקים מעפר את חברו היהודי ויתן עליו כתר מלוכה, היה נכון להשמיד את העם היהודי ולהשבית מארץ זכרו. כי התנשא באיוולתו להיות לאלהים, ובפקודתו העמד סמל תבניתו בכל מקדשי העמים, וכולם השתחוו לו ויתנו לו כבוד אל, חוץ מהיהודים, אשר אמרו: &quot;טוב לנו למות כאיש אחד מלחלל מקדשנו בפסל אדם!&quot;. שמע קליגולה ויתעבר, ויצו לנציב סוריה לעלות עם חילו כשואה על ארץ יהודה ולהכחיד ישראל מגוי. אך אגריפס פגש את הכסיל באיוולתו וישם מעצור לרוחו, ועד כה וכה הומת קליגולה בירי אנשי חילו שומרי ראשו, ובעזרת אגריפס נבחר קלודיוס בן דרוזוס לקיסר ברומה, וקלודיוס זכר לו חסדו ואמונתו וירוממהו בקהל עם וישימהו למלך על כל ארץ יהודה, וממלכתו רחבה ונסבה שכם אחד על ממלכת החשמונאים ואף על ממלכת הורדוס הגדולה והרחבה. בגללו זכר קלודיוס לטובה גם את הורדוס אחיו וישימהו למלך במדינה כוחליה{{הערה|Chalces.}} אשר במורד הר הלבנון צפונה.

בעודו בארצות העמים השפיק אגריפס בילדי נכרים, כנין ונכד לבית הורדוס, וכמעט היה בישורון מלך, יישר ארחותיו ויהיו כל דרכיו אמונה וצדק ומישרים – כנין ונכד למרים החשמונאית. הוא נתן כבוד לתורה ויחבב המצוות ויהי שש לעשותן קבל עם{{הערה|{{הפניה-גמ|פסחים|סד|ב|מסכת=כן}}; {{הפניה-גמ|פסחים|קז|ב|מסכת=לא}}; [[משנה בכורים ג ד]]}}. הוא חידש את מצות קריאת התורה על ידי המלך בחג הסוכות במוצאי שנת השמיטה, ויהי בהגיעו אל הכתוב: &quot;מקרב אחיך תשים עליך מלך, לא תוכל לתת עליך איש נכרי&quot;{{הערה|{{ממ|דברים|יח|טו}}}}, ויזכור את מולדתו כי מצאצאי הורדוס האדומי הוא, ויאנק דם ועיניו מלאו דמעה. המחזה הזה נגע עד לב כל חכמי התורה ויראי ה', וינחמוהו כולם יחדו, בנשאם קול: &quot;אל תירא, אגריפס, אחינו אתה!&quot;{{הערה|[[משנה סוטה ז ה]]}}.

בהיותו נאמן לעמו דאג לאחריתו, ובדעתו כי מנוחת ישראל ותקומתו תלויה ברצון קיסרי רומה, ההולכים בשרירות לבם וחסדם כענן בוקר, ביקש עצות לבצר עמדתו. ויכין עצים ואבניס לרוב, לבניין חומה בצורה לפרור{{הערה|פרבר, suburb בלע&quot;ז. ויקיעורך}} בי־זיתא אשר נוסף על העיר ירושלים צפונה מזרחה. אבל לא כילה מלאכתו – כי הבינו שרי רומה למחשבתו ויעוררו את הקיסר להניאהו מחפצו. ואגריפס לא נועז למרות פיהו, אך בסתר ביקש תחבולות למשוך אחריו את חמשת מושלי הארצות הקרובות, להיות שכם אחד, למען יוכלו עמוד כפני רומה אם תכביד עליהם עולה. ויהי כאשר נועדו יחדו אל טבריה קרית מועדם, והנה בא '''מרזוס''' נציב סוריה בתוכם פתאום, ויצוום בגאות מושל עליון לעזוב מקומם. והמלכים הנועדים נבהלו מפני הנציב הרומאי וימהרו וישובו איש אל ארצו.

ובכל זאת לא נבצרה מאגריפס מזימה לבצע מחשבתו ולכונן שלום בני עמו; אך אחרת יעץ ה׳ ותקותם תמה נכרתה! כי בשנה הרביעית למלכותו, בשנת החמישים וארבע לימי חייו, נקרא אגריפס לבוא אל החג אשר נעשה לכבוד הקיסר קלודיוס בעיר קיסריה, ובהיותו שם חלה את מעיו לפתע פתאם וימת.– הרבה דברים בדאו ממשלי משלים על אודות מותו, בדברם חזון לבם, אך האמת תורה דרכה, כי יד נעלמה היתה בזה לשים מות במאכלו או בשיקויו. בהוות בוגדים נלכד המלך הצדיק, כי אכלתהו אש קנאות, וקנאת דת וקנאת עם יחדו היו בעוכריו.

כי בעת ההיא החלה אמונת האלילים להתמוטט בעולם. הדת הרומית התערבה בדת היוונית ותהי לאחת, וההגדות והמשלים אשר עליהם נוסדה מצאו פתרונם בתולדות הטבע, אשר חקרון חכמי לב ותעלומות הוציאו אור, וההיינה הנסתרות לנגלות ולא יספו עוד תת חרדתן בארץ החיים. ותגדל משובת בני האדם בלכתם אחרי שרירות לבם, ותאבי אמונה בקשו את ההשגחה העליונה השמה משטרה בארץ וימצאוה בדת ישראל וישאו אליה נפשם. אמנם כבדה על הגברים לבוא בבריתה ולשמור חוקיה ומצוותיה; לעומת זה נקל היה לנשים להכיר עיקריה לטובה ולייחד לבבן עמה, והרבה מנשי השרים והאצילים התייהדו בסתר וגם בגלוי. כאלה רבות היו באלכסנדריה, בדמשק ובאנטוכיה ובכל ערי אזיה הקטנה, ואף ברומה, העיר והאם לכל ממלכות הארץ{{הערה|Tacitus V,5.}}. בארץ '''הדייב{{הערה|Adiabene.}},''' היא אשור הקדמוניה, התגיירה כל משפחת המלוכה לבית '''מונבז,''' ונפש הילני המלכה נקשרה בדת ישראל עד כי עזבה ממלכתה לעת זקנתה ותבוא עם נכדיה לשבת בעיר הקודש בירושלים. היא ובניה, זוטוס{{הערה|Izates, [[בראשית רבה מו]].}} ומונבז, בזבזו אוצרותיהם{{הערה|[[בבא בתרא יא א]], יוספוס, קדמוניות XX 5,2.}} לכלכלת עניי יהודה בשנת בצורת{{הערה|תת״ח}}. היא נדרה גולת זהב ממורט לפתח בית המקדש, אשר כזרוח השמש התנוצצו קרניה באור יקרות ואז ידעו הכהנים כי הנה הגיע זמן עבודתם בקודש{{הערה|[[משנה יומא ג י]].}}, ומונבז עשה כל ידות הכלים בבית ה׳ זהב טהור{{הערה|שם.}}. הם גם פארו את העיר ירושלים בהיכלי תפארתם, ובימי המלחמה הגדולה חשו הבנים לעזרה ויראו את גבורתם ואמונתם לעמנו ולארצנו.

כן הלכה וגדלה אמונת ישראל בין העמים, בה שגבו היהודים ישע, ותקוותם אימצתם כי עוד מעט ובאו דברי הנביאים אשר בשרו טובה, השמיעו שלום עולם אשר יגיע להם באחרית הימים. בחמשת המלכים, אשר נקראו על ידי אגריפס להוועד בטבריה, היה האחד יהודי, הוא הורדוס השני, מלך כוחלית, אוהב אגריפס וחתנו, כי היתה בתו היפה, בירוניקה, לו לאשה. השני היה סמסיגרמוס מלך עמיסה, אשר בתו היתה לאשה לאריסתובלוס אחי אגריפס. השלישי היה אנטיוכס מלך קומגינה, אשר בנו עפיפנוס התעתד לבוא בדת ישראל ולשאת את דרוסילה, בת אגריפס הצעירה, לו לאשה. הרביעי היה פלמון מלך קיליקיה, שגם הוא הואיל להתגייר ולהתחתן את אגריפס, והחמישי היה קוטיוס מלך ארם־הקטנה, מצאצאי אלכסנדר בן הורדוס הראשון. כל המושלים האלה היו יהודים או מתייהדים, קרובי אגריפס או מתעתדים להמנות בתוכם. ואגריפס הצליח כמעט לייחדם אליו ולהביאם בבריתו, למען יגדל כוח עמו ומלאה כל ארץ הקודש מכבודו; אך תוחלתו נכזבה, ומעיר '''קיסריה,''' אשר הקים הורדוס הראשון לצרה לירושלים המעטירה, יצאה הרעה ותשחת למלכה ועמה גם יחד.

במות אגריפס היה בנו היחיד, אגריפס השני, נער בן שבע עשרה שנה, אמון ברומה עם בני משפחה המלוכה, כמשפט. חורשי רע, אשר הוגו את מלך יהודה מן המסילה, הניאו את קלודיוס מתת לבנו את ממלכת ירושתו, במצאם תואנה כי עודנו נער, ולא לו לעצור בעם נלהב וקשה עורף כהיהודים. ותָּשב יהודה ותבוא בידי הנציבים כבראשונה. רק להורדוס השני נתן משפט כהונה הגדולה{{הערה|תת״ה.}}, לתחה לאשר יבחר, ואחרי מותו{{הערה|תת״י.}} הוריש קלודיוס את כוחלית, ממלכתו הקטנה, לאגריפס השני, ואחר לקח אותה ממנו ויתן לו תמורתה ממלכת עבר הירדן אשר היתה לפיליפוס מלפנים, ואתה יחד – את בחירת הכהנים הגדולים והשגחה על כל הנעשה בהר הבית ובהיכל הקודש. ובמות קלודיוס ברעל אשר השקתהו אגריפינה אשתו הסוררה{{הערה|תתי״ד.}} '''ונירון''' בנה הגיע למלוכה, נוספו על ממשלתו עוד ארבע ערים גדולות, ובתוכן גם '''טבריה,''' העיר הראשה אשר בגליל. רק הנציבים לא הוסרו, והארץ והעם היו בידיהם, וכטוב בעיניהם עשו בהם.

----

שבעה נציבים משלו בארץ זה אחר זה בעשרים ושתים השנים האחרונות, ממות אגריפס הראשון ועד מרוד יהודה ברומה{{הערה|תת״ד-תתכ״ו.}}, ואיש איש מהם הרע לעשות מרעהו אשר היה לפניו. פעמים הרבה התעוררו בני עמנו על העמל והלחץ, העושק והמרוצה; אך יד הנציבים גברה, בהיות בידם העוז והממשלה, הכוח והחיל. כאשר קצרו ידי חיל המשמר בירושלים, חשו באו צבאות חיל מקיסריה ומצור, גם בני הנכר יושבי אדמת הקודש נלוו עמם, וישקיעו את המרד ביד חזקה. ובני עמנו נהרגו לרבבותיהם ונצלבו באלפיהם ואין דורש דמם מידי הנציבים ואין מביא משפטם לפני כסא רומה, כי על הכסא ההוא ישב נירון הקיסר, הפרוע והאכזר אשר המית את אמו ואת אשת חיקו, ואשר הצית אש בעיר רומי למען יבין לדעת מחזה העיר טרויה, בהעלותה על מוקדה על ידי היוונים בשנות קדם. המושל הפרוע הזה התאמר להיות משוח וממק{{הערה|Mimicus – מְשַׂחֵק בטיאטרון, היודע להתחפש ולהעמיד פניו לפי הדמות אשר הוא מראה בחזון.}} נדול בדורו, ויבחר הסתופף בערי יוון להראות את כוחו ואת גדלו במשחקי הארץ ההיא, והיוונים הערומים נתנו לו את חפצו, וישיתו לו בחלקות וירוממוהו במקהלות עם. היכול אדם המושל־המשחק להפנות ממעשיו הגדולים ולעסוק בקטנות ולשמוע נאקת עם קטן ודל הטובע בדמעתו ודמו?

נוסף על כל אלה רבו אנשי בוגדות במרומי העם בקרבנו, כי היה בית אגריפס השני להם למופת, וממנו ראו וכן עשו. אגריפס השני הביא עמו את רוח המשובה והפריצות אשר היתה אז בגדולי רומה ואציליה, ואחיותיו היפות למדו אל דרכו והעמיקו סרה. '''בירוניקה''' אחותו, הצעירה ממנו שנה אחת, במות אישה הורדוס השני, משכה ברשתה את פלמון מלך קיליקיה, ולמענה התגייר ויבוא בקהל ישראל; אך היא השתובבה בקלות דעתה עד כי נקעה ממנה נפש בעלה ויעזבנה לנפשה. ואחותה דרוסילה, הצעירה, עוד הרעה לעשות ממנה – היא היתה לאשה לעזיז מלך עמיסה, אשר בחר בה אחרי עפיפנוס הקומגיני ויבוא למענה בברית אברהם, והנה בגדה בו ותמר דתה ותהי לאשה לצורר עמה, לפיליקס הרומי, הרביעי בנציבי יהודה. מבית אגריפס למדו רוב שרינו ואצילינו, ויעזבו את מידת הצניעות, נחלת עמנו מאז מעולם, ויפרעו מוסר בשערים, וילמדו לשיר שירי עגבים ולהשמיע דברי נבלה{{הערה|[[ירושלמי סוטה ט יב|ירושלמי סוטה פ״ט י״ב]].}}, ותרב המשובה בבית ישראל ער שבטלו המים המאָררים{{הערה|[[משנה סוטה ט ט|משנה סוטה פ״ט ט]].}}. אנריפס השני היה נתון בכל לבו להרומאים, ורוב שרינו ואלופינו גם המה הרבו עשות חנף לנציבי רומה, למען קחת מהם רצון, ויעצמו עיניהם מראות ברעה אשר מצאה את עמם. והרעה הלכה וגדלה ותשחת כל חלקה טובה בתוכנו, ויתעוותו הדינים, ויתקלקלו המעשים, וירבו המלשינים, ויגדל השוחד, ותרב המהומה בארץ והמחלוקת והמשטמה בעם ה׳{{הערה|[[סוטה מז א|סוטה מ״ז]].}}.

אז קמה ותהי מפלגה חדשה בישראל. נגד &quot;לוחשי לחישות&quot;, מלשני בסתר רעיהם, יצאה מקרב '''הקנאים''' עדת נוקמים בסתר, מרצחי חרש, חמושים בסיקה{{הערה|Sica.}} – היא חנית קטנה אשר טמנו מתחת למדיהם, ועל כן נקראו בשם '''סיקרים''' או '''סיקריקים.''' באין צדק בשער דנו דינם בסתר, ובאחת הפינות או בראשי הומיות ואף בחצרות ההיכל ארבו לאנשי חרמם, החשודים על דבר, וידקרום בשלי עד מוות, ופתאום נפל האיש מתבוסס בדמו, ולא נודע מי המכה – כי בקום שאון היו הם בראשי הצועקים מרה על הדם השפוך. המשפט הנעלם הזה העמיק שחת, כי לא הפליא עוד בין צדיק ורשע, בין בוגד און המתהלך באשמיו ובין נקי ותמים, אשר משך עליו חמת אויב בקנאת איש מרעהו או '''בשנאת חנם.''' לא ארכו הימים, והסיקרים פשטו בארץ ויעשו הרצח למשלח ידם, ובכסף נשכרו לכל החפץ במות רעהו, ואימתם נפלה על כולם עד כי לא נועז עוד איש לגלות סודם ולדבר בם בגלוי או בסתר. כרבות מעשי הרצח בטל דין &quot;עגלה ערופה&quot;{{הערה|משנה סוטה, שם.}}, כרבות הצבועים המעשרים את התבן, נטל טעם התורה והתערבו המושגים, עד כי לא ידעו עוד להבדיל בין דין לדין, ובהמצא פעם אחת כהן הרוג בבית המקדש &quot;געו כל העם בבכיה&quot; על טומאת הסכין יותר מעל מפלת החלל, כי היתה &quot;קשה להם טהרת כלים משפיכות דמים&quot;{{הערה|יומא כ״ג.}}.

----

בימי גסיוס פלורוס, הנציב האחרון{{הערה|תתכ״ד–תתכ״ו.}}, הגיעה הרעה עד מרום קצה. הוא הרע לעשות מכל אשר היו לפניו, ויהי המעט לו השלל הרב אשר אסף משוד העם, מגזל רבים, כי עוד לטש עינו אל האוצר האָצור בבית ה'. הוא הערים מזימות להצר ולהציק לאחינו עד כי יכשל כח סבלם, ואז יהיה לו פתחון פה לחדש עדיו נגדם ולהצדיק עלילותיו בשערים. בעת ההיא ובני הנכר, יושבי קיסריה, הרבו להתגרות בשכניהם היהודים הגרים שם. ויהי ביום השבת{{הערה|אייר תתכ״ו.}}, בהאסף היהודים אל בית הכנסת להתפלל לפני ה׳, ויגש איש יווני ויעמד כלי חרש בחצר הבית וישחט אליו צפרים כחק ישראל למצורע בהטהרו. בזה הערים להזכיר ליהודים את דיבת צורריהם בימים ההם: כי מצורעים היו אבותיהם במצרים ועל כן גורשו משם ביד חזקה. ויחר אף היהודים המתפללים ויפלו על היווני ליסרהו כרשעתו. והנה נאספו עליהם כל עובדי האלילים יושבי קיסריה ויתגרו מלחמה ביהודים ויכום מכה רבה. וכראות היהודים כי מטה ידם, ויקחו אתם את ספרי קדשם ויצאו אה העיר. ומלאכים שלחו אל פלורוס, היושב בעת ההיא בשומרון, להביא משפטם לפניו ולהזכירהו, כי זה מעט לקח מאתם הון רב להיות עליהם סתרה. ויתנכר הנציב אליהם וידבר אתם קשות ויתן אותם במשמר. ויהי בהודע הדבר בירושלים ויחר אף כל העם מאד על הנציב הבליעל, ולהוסיף כעס וחימה הגיעה אליהם פקודתו להוציא לו שבעה עשר כיכר זהב מאוצר בית ה'. הפקודה הזאת שמה את ירושלים כמרקחה, ויועדו כל העם על הר הבית ויקראו חמס על השורר העריץ, אשר כמוות לא ישבע. בעם הרב הנאסף נמצאו אנשים אשר חמדו להם לצון, ויסבו בקופות צדקה ויקראו נדבות בעד &quot;הנציב האביון&quot;.

השחוק הזה הוסיף יגון על מכאובנו: הוא הראנו לדעת איך נפלנו פלאים עד כי גם חיינו גם כל קדשי עמנו נתונים נתונים בידי עבדי עם נכר לעשות בהם כטוב בעיניהם. ביום ההוא נהפך לבב רבים מתלמידי בית הלל, &quot;הנוחים והעלובים&quot;, ויספחו על תלמידי בית שמאי, המקנאים לעמם וארצם. וכן נדבקתי נם אני עם עדת חברי בבן הכהן הראש, באלעזר בן חנניה, שהיה שר המשטר בהר הבית וממונה על כל הכהנים המשרתים את פני ה׳ בהיכל קדשו. ויביאנו אלעזר דרך החצר אשר בעזרת הנשים דרומה מזרחה אל לשכת הנזירים{{הערה|[[משנה מדות ב ה|מדות פ״ב ה]].}}, שם העיר לבבנו על הרעה אשר מצאה את עמנו מידי רומה הרשָׁעה. היא הביאה עלינו את הקללה הכתובה בספר הורת ה׳: &quot;הגר אשר בקרבך יעלה מעלה&quot; – כי בני הנכר היושבים על אדמת הקודש, עובדי האלילים בעיר קיסריה, הוכרו מאת נירון קיסר '''לאזרחי''' ארץ, ובני עמנו, היושבים אל העקרבים ההם, לוקחו מעוצר וממשפט '''וכזרים''' נחשבו בארץ אבותם! זה כמה פעמים הוכו אחינו מהם מכת בלתי סרה – כי ממשלת הזדון הסירה משפטם, ודמיהם כמים המוגרים; ועוד הרבה ערים כמוה נהפכו לזרים, לבני העמים אשר באו בתוכן לגור. 

&quot;זאת לנו תחת חסדנו!&quot; – קרא רעהו אלעזר בן שמעון, שגם הוא היה מתלמידי בית הלל, והוא בן אחת המשפחות המיוחסות בירושלים – &quot;זאת לנו תחת חסדנו, בהקשיב אבותינו לדברי רבן גמליאל הנשיא בדור שלפנינו, אשר אחז בדרך אבי אביו, הלל הזקן, ויורה לעמו תורת חסד, לבלתי הפליא בין בני עמנו לבני נכר הארץ, להחזיק ידיהם בשביעית ולשאול בשלומם ולכלכל ענייהם ולבקר חוליהם ולקבור מתיהם בתוכנו{{הערה|[[גיטין סא א|גיטין ס״א.]]}} – וזה הגמול אשר בני הנכר משלמים לנו! עתה הנה משנאינו אלה נשאו ראש, ואנחנו יורדים מטה מטה – ואם כה נביט עמל ונחריש, הלא עוד אחת מעט וירשו גם את ירושלים עיר קדשנו, ובבית קדשנו ותפארתנו יועמד אחד אליליהם לטמאהו, כבימי אנטיוכס מלפנים!&quot;.

הדברים האלה הרעישונו עד מאד ויעוררו בנו חימה עזה וקנאה קשה כשאול. ואלעזר בן חנניה הוסיף על דברי רעהו בקנאתו ואש עברתו, ויזכור לנו גבורות החשמונאים בימים מקדם, אשר לא שמו לב אל מספר גיבוריהם אם מעט ואם הרבה, אך בשם אלהינו דגלו, ובקראם &quot;לה׳ הישועה!&quot; דרכה נפשם עוז ואחד מהם רדף מאה מאויביהם! – &quot;הנה העתים הרעות שבו אתיו כיום הזה&quot; – קרא בחמת רוח – &quot;ולמה זה נגרע מגואלי עמנו ההם, אשר בקנאתם לה׳ ובאמונתם בו הצילו עמנו מחרפת צר? הנה גם נשיאנו, רבן שמעון בן גמליאל, הראש והראשון לבית הלל בימינו אלה, מורה ואומר כי כשל כח הסבל ועת לעשות לה׳ ולעמו. הבה, אַחַי, נקום נא ונעשה בעת לעשות וה׳ אלהים יעזר לנו!&quot;

&quot;לה׳ הישועה!&quot; – קראנו כולנו קול אחד ויחדיו התאזרנו עוז לקום לעזרת עמנו ולחוש לישועתו.

אז פתח אלעזר בן חנניה את אוצרו, ויוצא לנו סכינים חדים וממורטים אשר הביא שמה מ&quot;בית החליפות&quot; אשר באולם ההיכל{{הערה|[[משנה מדות ד ז|מדות פ״ד ז]].}}, ובכרענו על ברכינו אל מול פני היכל ה׳, נשבענו יחדיו בשם קדשו, לבלי הניח את נשקנו מידינו עד אם נבצע את מעשינו באויבי ארצנו או נפול יחדיו חללים, בהלחמנו בם עד כלות כוחנו ועד צאת נפשנו. ואלעזר בן שמעון יעץ בתבונתו למשול ברוחנו ולהתאפק עוד מעט, עד אשר תִמָלא סאת האויב בעלילות רשעתו, אז נצלח למשוך את כל העם אחרינו, ואז תמצא ידנו לנו ברצות ה' את דרכנו.


וסאת האויב נמלאה חיש מהר לרעתנו – כי ממחרת היום ההוא{{הערה| ט״ז אייר תתכ״ו.}} בא פלורוס עם חיל צבאו ירושלימה, ויכונן כסאו למשפט על הככר אשר לפני ארמון הורדוס. ויצו ויביאו לפניו את מתתיהו בן תופיל הכהן הגדול ואת הנשיא רבן שמעון בן גמליאל וכל ראשי העיר וגדוליה, וידרוש מהם להסגיר אליו את המתאוננים ואת המתלוצצים, אשר חרפו שם כבודו. וכאשר נשבעו לו לאמונה כי לא ידעו מי הם, גרשם מפניו בחרפה ויצו לאנשי חילו לפשוט על העיר העליונה, עיר ציון, מושב שועי העם ואלופיו, ולשימה לבז ולמשיסה. כשואה עלו צבאותיו על השוק העליון עם כל רחובותיו ומבואותיו, ויכו את כל הנופלים בידם וידקרום וירמסום בקרב חוצות, ויהרסו אל הבתים ויתנום לשלל ולבזה. ולקול השודדים ואנקת החללים רעשה כל העיר ותהי לחרדת אלהים.

ובירוניקה אחות אגריפס היתה אז בירושלים, לקיים נדר נִדרה אשר נדרה בחלותה ותחי מחליה. ובשמעה דבר השערוריה אשר עשו אנשי חיל פלורוס ברחובות עיר, שמה נפשה בכפה ותלך ותבוא לפני הנציב הזועם, ותפול לרגליו, ותתחנן מלפניו על עמה. אך הוא השיבה ריקם ויגרשה מפניו בחרפה ובוז.

המהומה הזאת היתה לפתע פתאום, ואנשי בריתנו לא מצאו יד להתגודד ולעמוד בפרץ. גם אמנם עוד קצרה ידנו במתי מעט אשר בתוכנו להתייצב נובח פני האויב העז. ובכל זאת לא נתנני לבבי לשבת בית, ואעל אל העיר העליונה, לראות ברעה אשר מצאה את עמנו. עודני מתחמק בין פינות הבתים, להתבונן אל כל הנעשה ברחובות העיר, והנה מאחד המבואות אשר לשוק העליון נשמע לאזני קול שועת ילד או אשה צעירה הקוראת לעזרה, ועל פני עובר איש אחד מאחינו, בנוסו מן המקום ההוא. שיוויתי רגלי כאיילות וארוץ אחרי הקול ער הגיעי שמה – והנה איש חיל רומאי, גדול כענק וחסון כאלון, נפתל עם עלמה עבריה, רכה וענוגה; ידו האחת מחזקת בשערותיה הארוכות והפרועות ובשנית הוא קורע מעל צווארה את חרוזי־פניניה יחד עם לבושה וכותנתה אל מול לבה. למראה הזה רתחו מעי בקרבי, ואוציא את המאכלת הצפונה אתי מיום אתמול, ואקפוץ כארי אל השודד ההוא ואתקענה בין צלעותיו עמוק עמוק. עד ארגיעה והשודד נפל שדוד, נפח נפשו, והעלמה נפלה מתעלפת בזרועותי, עיניה סגורות, על עפעפיה צלמות, פניה לבנים כשלג ונחיריה ושפתיה הצבות מתולעות מדם – כי הכה השודד האכזר באגרופו על פניה, בהתאמצה להחלץ מידו. נבוך עמדתי על מקומי עם משאי הנעים אשר על זרועותי. מי היא ואנה אשאנה – לא ידעתי, ובכל המבוא הָשלך הס, כי נחבאו כל יושביו בסתרי בתיהם משֹד ישוד צהרים.

ממבוכתי זו הוציאני האיש הפליט אשר שב ממנוסתו, ובראותו את מפלת האויב השוכב מת לרגלי שש עלי ויברכני. הבטתי אל האיש הדובר בי, והנה הוא '''יוסיפוס בן מתתיהו,''' ממרומי העם, הקרוב אל משפחת המלוכה.

&quot;אשרינו כי עלתה בידינו לחלץ מצרה את הנפש העדינה הזאת!&quot; – קרא יוסיפוס אלי בהעבירו ידו על לוח לבה, בהתגלות בשרה במקום הקרע – להעירה מעילוף נפשה. ותחבולתו זו הועילה כרגע – כי ממגע היד הזרה התנודדה העלמה התמה, ותצנח מעל זרועותי ותקם ותעמוד על רגליה. רגע עופפה בי עיניה הגדולות, ומשנהו כִסו בשמורותיהן הארוכות, ותמהר ותכס קרעיה בכפות ידיה ופניה האדימו כתולע. אז מיהרתי ואפשוט מעלי אדרתי ואשימנה מאחריה על כתפותיה, והיא אחזה בשני קצות האדרת ותתעטף בה מלפניה. ואז הרימה אלי עיניה השחורות ותברכני בתודה, ויוסיפוס גם הוא השיב תודות לי. ואנכי הוצאתי את המאכלת מצלעות החלל, ואנקנה בבגדיו, ואתננה בחגורתי, ואחר כן פתחתי את חרבו ואחגרנה על מתני.

&quot;תהי נא החרב הזאת לך למזכרת טובה, ידידי הצעיר!&quot; – אמר אלי יוסיפוס – &quot;כי אמנם היטבת עשה בהחישך לי עזרתך, ובלעדיך מי יודע אם מצאה ידי להציל את העדינה הזאת מרעתה&quot;.

את האיש הזה ידעתי עד כה רק לשמע אוזן, ואחשבהו בתור האדם המעלה, ועתה השתוממתי מאד על עז פניו, בהתפארו לפני העלמה בפועל '''כפי,''' ואען ואומר:

&quot;חלילה לי מהתהלל באשר עשיתי, בהצילי את אחותי בת עמי מכף שואפה; אך בזאת צדקת, אענך, כי בלעדי מי יודע אם קרבה לעדינה הזאת ישועתך – בנוסך על נפשך בעת צרתה&quot;.

&quot;אל נא נעמוד עוד פה!&quot; – האיץ יוסיפוס בנו – &quot;כי הרעש בעיר הולך וגָבור, ולך, עדינה, דרושה מנוחה שלמה אחרי הפחד אשר קרך&quot;.

&quot;גם בלעדי זאת לא נוכל עוד להתמהמה&quot; – עניתי – &quot;כי לא עת עתה להנעים שיחה, בשמוע אזננו שוד אחים ואנקת נפשות העייפות להורגים&quot;.

בדברי זאת אסף יוסיפוס את הפנינים המתגוללות על רצפת הרחוב. ואז כוננו פעמינו אל הבית הגדול אשר מאחרי המבוא, בית העשירה האשה, '''מרתא בת ביתוס''' – כי שם מעונה.

אנכי מאנתי לבוא הביתה ללא עת, גם היתה לי קרבת יוסיפוס לזרא. ובראות העלמה כי אץ אני לדרכי, לא עצרתני עוד, ותגד לי כי שמה '''צפורה''' והיא בת '''יוסף''' בן גמלא, אחי יהושע הכהן הגדול, ובואה מעיר '''גמלה''' זה מעט, כי הביאה פיליפוס בן יהויקים, שר הרוכבים אשר לאגריפס, דודה מצד אמה, לבקר את יהושע דודה ואת מרתא דודתה. והנה נקרא דודה בתוך יתר שועי העם אל הנציב הזועם, ומאשר אחרו פעמיו עד כה, יצאה מביתה ותעמוד בקצה הרחוב ותצפה אל דרך שובו. ובשמעה את קול הקריה הומה, פנתה כה וכה אולי יקרה לפניה איש, אשר יגיד לה פשר דבר – והנה נקרה אליה הרומאי הארור, ואחרית דבר הלא אדע. ככלותה לספר העתירה אלי לסור אליה עד מהרה לדעת את שלומה ולקחת ברכה ממנה ומקרוביה על החסד אשר עשיתי לה. ואנכי נעניתי לה בכל אות נפשי, ואגד לה גם אני את שמי ומולדתי. אז אָצלה לי ברכה ותושט ידה לי בידידות וחן, ועיניה הזהירו אלי באור יקרות, בבקשה אותי לחכות מעט קט עד בואה אל חדדה להחליף שמלותיה.

בדברה זאת כסתה כלימה פניה, ועל שפתיה הצבות רחף שחוק מהול בעצב, וכן נעלמה מנגד עיני. ואחר כן יצא אלי יוסיפוס ויתן לי את אדרתי ויברכני לשלום וישב הביתה.

עטוף באדרתי אשר נעמה לי עתה מאז, עברתי רחוב הביתוסים ואבוא במרומי הר ציון בקרבת היכל החשמונאים. שם פגשני אלעזר בן שמעון ואחוזת מרעהו, אשר ספרו לי כי זה מעט הצילו את בירוניקה המלכה מידי מרעים, אשר יצאו בעקבותיה בשובה מאת פלורוס, ולקחת נפשה זממו.

מעט מעט קמה הסערה לדממה. אנשי חיל פלורוס שבו מהכות את בני עמנו וידיהם מלאות שלל ובזה רבה אשר לקחו אתם אל הקסטרה{{הערה|Castra – מחנה ומבצר לחיל רומה.}}, אחרי קחת פלורוס את חלקו. ורבים מאחינו אשר התיצבו לקראתם לעמוד על נפשם נתפשו והובאו לפני הנציב האכזרי, ובשכרון יינו וחמתו צוה לייסרם בשבטים כעבדים נפשעים, ולהוקיעם על העצים נגד היכל מעונו לשעשועי נפשו.

----


ביום השני נאסף המון רב על מרומי עיר ציון ועל כל מקראיה, ובספדם על חלליהם ובהתבוננם אל המהפכה הנעשתה בבתים השדודים, ספחו חמתם על פלורוס צוררם. והנה צו יצא מאת הנציב לראשי העם, לשוב ולהתייצב לפניו! בפעם הזאת דרש מהם אות שלום: כי יצאו בראש העם לקדם פני גדודי החיל החדשים ולברך אותם, בבואם עתה לחזק את המשמר בעיר. בהוודע דברו בתוכנו קם שאון; רבים מאחינו דברו באזני העם להזהר מעשות פקודתו, כי אך רעות במגוריו ורק תואנה הוא מבקש למצוא עווננו ולהוסיף יסרנו. העם נטה אחרינו וימאן לצאת ממקומו ולקדם פני מציקיו החדשים, הבאים להכביר עליו ידם. אך ראשי העם, אוהבי השלום והמנוחה, שלחו אלינו את מתתיה בן תופיל ואת יהושע בן גמלא, הכהן הגדול שהיה מלפניו, ואת כל ראשי משמרות הכהונה בהיכל קדשנו, כלם קרועי בגדים ואפר על ראשם, ואחריהם כל הכהנים משרתי ה׳ עם כלי הקדש אשר הוציאו מן ההיכל, והלוים עם כל כלי השיר, ויחדו שפכו תחינתם לפגי העם וישביעוהו בבל הקדוש לו, לכבוש כעסו ולהשיב חמתו ולעשות כדבר הנציב – למען השלום. וכן חזקו דבריהם על העם עד כי נאות להם לעשות בקשתם. המה יצאו את העיר ויקדמו בשלום את פני החיל הבא, ודבר פלורוס היה אל החיל בלאט, לבלתי השיב על ברכתם. בראות העם את פני אורחיו הנזעמים רעמו פנים נם המה וילונו על אלופיהם אשר השיאו להם לדבר שלום באויביהם, ופתאום השתערו אנשי החיל על העם והרוכבים הריצו סוסיהם עליו, ותהי מהומה ומבוכה ומבוסה רבה בכל הדרך עד מבוא העיר. שם נדחקו הנסים יחדו ואלה אשר נרמסו בשער ברגלי אחיהם נמעכו כלה בפרסות סוסי אויביהם עד כי לא נכר עוד מראיהם. גם אחרי השער כסו חלליהם את כל הדרך העולה מפרוור בי־זיתא ועד העיר התחתונה. ואני ואלעזר בן חנניה ואלעזר בן שמעון וכל אנשי בריתנו לא נפתינו ללכת לקראת התיל הבא ולא נפלנו ברעה ככל יתר אחינו, ויחדו עמדנו צפונה להר הבית להתבונן משם אל החיל החדש הבא עלינו. ברצח בעצמותינו ראינו את השערורה החדשה הנהייתה, ופתאום נגלתה לעינינו מזימת הנציב הבליעל, אשר למענה הביא עלינו את כל המהומה הזאת – כי יצא מהיכלו ויעמוד בראש גדודו ויכונן צעדיו אל מבצר אנטוניה, לפרוץ משם אל המקדש ולשלוח ידו באוצר בית ה׳! אז התאמצנו בשם ה׳ ונפרד לשני ראשים: הראש האחד תחת פקודת אלעזר בן שמעון – ואתו גם אני ויהודה אחי הצעיר –עלה על גגות הבתים בפרוור בי זיתא, ומשם השלכנו אבנים על ראשי צוררינו, אשר נבוכו נדחקו יחדו במבואות הפרוור הצרים מאד. והעם הנס מפניהם שאף רוח ויאמץ לבו בעזרתנו ויעש גם הוא כמונו ויחסום הדרך על אנשי החיל ולא נתנם עוד לעבור. והראש השני תחת פקודת אלעזר בן חנניה לקח אתו קרדומות וכילפות מאוצר כלי המקדש ויהרוס ברב כח את אולם העמודים המאחד את מבצר אנטוניה עם הר בית ה׳. ובזאת נסכלה עצת פלורוס, נבצרה ממנו להרוס אל המקדש ממקום מעמד חילו במבצר ההוא – כי שבר העמודים וקורות גגותיהם ההרוסים סגרו עליו אח הדרך, בל יוכל עוד לעבור.

פלורוס היה מוג לב כטבע כל אדם אכזרי, אשר לא ידע רחם בהיות לאל ידו, וברפות כחו יפול לבבו ויחת ממעלליו. כראות פלורוס כי ירט הדרך לנגדו ולא על נקלה יוכל להגיע אל אוצר המקדש, מחוז חפצו, יצא עם חילו מירושלים, ורק גדוד אחד השאיר בה למשמר. ואנשי בריתנו החליפו כח ויתאזרו עז לשבור עול רומה ולנתק מוסרותיה לנצח.

אז ייחלקו תושבי ירושלים לחצי: רבים נטו אחרינו ויהי דברם עמנו לקום כאיש אחד לישע עמנו ולקרוא גם לעזרת אחינו הרחוקים, היושבים על נהרות פרת וחדקל,– והנסיכים הגרים בני ממלכת חדייב נתנו יד עמנו, ויהיו נכונים לעורר גם את הפרתים לחדש מלחמותיהם עם רומה. אבל רוב השועים והקצינים וכל הקרובים לבית אגריפס החזיקו בשלום מאנו לעזבו, כי נפל פחד רומה עליהם.

ואגריפס היה בעת ההיא במצרים, כי הלך לברך את בן נשיא ישראל באלכסנדריה, את טיבריוס אלכסנדר, אשר בגד זה כבר בעמו וימר את דתו וישא חן וחסד מלפני מלכי רומה, וילך מחיל אל חיל, ויהי נציב ביהודה{{הערה|תת״ו-תת״ח}} ויצר לישראל מאד, ויוסף עלות מעלה ויהי לנציב ומושל עליון על כל ארץ מצרים. וכשמוע אגריפס את כל הנעשה בעיר הקודש, וימהר ויבוא ירושלימה ויאסוף את כל העם על הככר אשר לפני היכל החשמונאים, והוא עלה עם בירוניקה אחותו במעלה אולם העמודים אשר על פני עמק החרוץ, ומשם נשא מדברותיו ויוכיח לדעת, כי קצר כח עמנו הקטן והדל לעמוד מפני ממלכת רומה הגדולה והעצומה, השלטת בכל הארצות ובכל הגוים. &quot;חמלו על נפשותיכם!&quot; – חנן קולו בדברו ועיניו מלאו דמעה – &quot;חמלו על נשיכם וטפכם, על עיר קדשכם ועל היכל תפארתכם – פן יהיו לכלה ולבער כעלות עליכם רוח הרומאים המושלים בעוז עולם!&quot;. כן קרא אל העם בקול קורע לבבות, ויבטיח אותנו לאמונה כי לב קיסר רומה אך טוב עלינו, ובהוודע לו רשעת הנציב יעמידהו למשפט וכפעלו ישלם לו.

העם התבונן אל שכל מליו ואל בכי בירוניקה אחותו, אשר צרתנו נגעה אז עד נפשה, וישב אפו וחמתו שככה. ויהי נכון למלא אחרי עצת אגריפס, לבנות את אולם אנטוניה מחרבותיו, גם לשלם את המס הראוי לאוצר המלוכה. וכראות אגריפס כי לב העם נכון עמו, ויוסף לדרוש ממנו להשקט במכונו ולהכנע מפני פלורוס עד אשר יבוא נציב אחר למלא מקומו, ובדבר הזה שחת חכמתו וכל עצתו התבלעה – כי כמעט העלה את שם הצורר הנבל על שפתיו, ואף כל העם חרה בו, וישפכו עליו זעמם ויקללוהו קללות נמרצות ויסקלו באבנים ויעפרו בעפר לעומתו, עד כי נס מפניהם ויברח בהחבא.


&lt;!-- עמ' 338 עד כאן נערך --&gt;

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>q7ct04xzrhibrvw4gmztzy6ssn89r96</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379403</id>
    <revision>
      <id>3022344</id>
      <parentid>3020960</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T05:32:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3022344</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50387" sha1="5ofc4yopw3wvqr5xmw9ealomcesp2sd" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ&quot;א-1981

&lt;מאגר תקן 2113185 קוד a163Y00000DuSRZQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 1448|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית|4266)); ((תשמ&quot;ג, 1291|תיקון|4492)), ((1775|תיקון מס' 2|4515)), ((1892|תיקון מס' 3|4522)); ((תשמ&quot;ד, 652|תיקון|4569)), ((2392|תיקון מס' 2|4690)); ((תשמ&quot;ה, 384|תיקון|4725)); ((תשמ&quot;ו, 199|תיקון|4874)), ((440|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|4894)), ((855|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|4930)); ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 146|תיקון מס' 4 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210473)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 370|תיקון|5079)), ((868|תיקון מס' 2|5109)); ((תשמ&quot;ט, 480|תיקון|5164)); ((תש&quot;ן, 144|תיקון|5233)), ((980|תיקון מס' 2|5286)); ((תשנ&quot;א, 305|תיקון|5314)), ((991|תיקון מס' 2|5365)); ((תשנ&quot;ב, 1264|תיקון|5455)), ((1400|ת&quot;ט|5460)); ((תשנ&quot;ג, 416|תיקון|5502)), ((908|תיקון מס' 2|5528)); ((תשנ&quot;ה, 236|תיקון|5630)), ((584|תיקון (תיקון)|5653)), ((684|ת&quot;ט|5658)), ((1419|תיקון מס' 2|5679)), ((1750|תיקון מס' 3|5699)); ((תשנ&quot;ו, 592|תיקון|5737)), ((801|תיקון מס' 2|5746)); ((תשנ&quot;ז, 518|תיקון|5820)); ((תשנ&quot;ט, 750|תיקון|5970)); ((תש&quot;ס, 787|תיקון|6047)); ((תשס&quot;ב, 212|הוראת שעה|6140)), ((345|תיקון|6146)); ((תשס&quot;ג, 877|תיקון|6253)); ((תשס&quot;ז, 566|תיקון|6561)); ((תשס&quot;ח, 581|תיקון|6651)); ((תשס&quot;ט, 278|הוראת שעה|6735)), ((424|ת&quot;ט|6748)), ((912|תיקון|6776)); ((תש&quot;ע, 1010|הוראת שעה [תשס&quot;ט] (תיקון)|6884)), ((1439|תיקון|6914)); ((תשע&quot;א, 128|תיקון|6938)), ((693|תיקון מס' 2|6976)), ((1110|תיקון מס' 3|7010)); ((תשע&quot;ב, 1022|תיקון|7108)), ((1022|תיקון מס' 2|7108)); ((תשע&quot;ו, 704|הוראת שעה ועדכון המשכורת|7612)); ((תשע&quot;ז, 1163|תיקון|7820)), ((1163|תיקון מס' 2|7820)); ((תשע&quot;ח, 12|הוראת שעה|7868)), ((869|הוראת שעה (תיקון)|7933)), ((1860|תיקון|7990)); ((תשע&quot;ט, 1781|תיקון|8145)), ((1781|הוראת שעה [תשע&quot;ח] (תיקון)|8145)); ((תשפ&quot;א, 590|הוראת שעה - ביטול עדכון המשכורת|8933)); ((תשפ&quot;ג, 933|הוראת שעה ועדכון השכר|10527)), ((1015|תיקון|10550)); ((תשפ&quot;ו, 352|תיקון|12120)), ((2242|תיקון מס' 2|12430)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 405|הודעה|4554)), ((1513|הודעה מס' 2|4631)), ((2390|הודעה מס' 3|4690)); ((תשמ&quot;ה, 207|הודעה|4725)), ((827|הודעה|4773)), ((1265|הודעה מס' 2|4802)); ((תשמ&quot;ו, 878|הודעה|4931)), ((880|הודעה מס' 2|4931)), ((1179|הודעה מס' 3|4956)); ((תשמ&quot;ז, 507|הודעה|5008)), ((976|הודעה מס' 2|5034)); ((תשמ&quot;ח, 211|הודעה|5067)), ((755|הודעה|5103)); ((תשמ&quot;ט, 30|הודעה|5135)), ((199|הודעה|5149)), ((883|הודעה|5189)), ((884|הודעה מס' 2|5189)); ((תש&quot;ן, 22|הודעה|5223)), ((351|הודעה מס' 2|5245)), ((627|הודעה מס' 3|5267)); ((תשנ&quot;א, 360|הודעה|5317)), ((499|הודעה מס' 2|5329)), ((809|הודעה מס' 3|5349)); ((תשנ&quot;ב, 421|הודעה|5396)), ((737|הודעה מס' 2|5418)), ((1018|הודעה מס' 3|5438)); ((תשנ&quot;ג, 54|הודעה|5478)), ((806|הודעה מס' 2|5521)), ((807|הודעה מס' 3|5521)), ((908|ת&quot;ט|5528)); ((תשנ&quot;ד, 83|הודעה|5555)), ((532|ת&quot;ט|5575)), ((609|הודעה מס' 2|5577)), ((831|הודעה מס' 3|5593)); ((תשנ&quot;ה, 334|הודעה|5637)), ((682|הודעה מס' 2|5658)), ((1425|הודעה מס' 3|5679)), ((1710|הודעה מס' 4|5695)); ((תשנ&quot;ו, 130|הודעה|5713)), ((542|הודעה מס' 2|5734)), ((901|הודעה מס' 3|5752)); ((תשנ&quot;ז, 91|הודעה|5791)), ((385|הודעה מס' 2|5809)), ((619|הודעה מס' 3|5826)); ((תשנ&quot;ח, 31|הודעה|5857)), ((377|הודעה מס' 2|5878)); ((תשנ&quot;ט, 56|הודעה|5934)), ((451|הודעה מס' 2|5956)); ((תש&quot;ס, 347|הודעה|6020)); ((תשס&quot;א, 323|הודעה|6080)); ((י&quot;פ תשס&quot;ג, 3810|הודעה|5216)); ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 471|הודעה|6461)); ((תשס&quot;ז, 567|הודעה|6561)); ((תשס&quot;ח, 588|הודעה|6650)); ((תש&quot;ע, 1011|הודעה|6832)); ((תשע&quot;א, 609|הודעה|6970)); ((תשע&quot;ב, 693|הודעה|7082)); ((תשע&quot;ג, 749|הודעה|7221)); ((תשע&quot;ד, 64|הודעה|7295)), ((700|הודעה מס' 2|7345)); ((תשע&quot;ה, 818|הודעה|7486)); ((תשע&quot;ו, 707|הודעה|7613)); ((תשע&quot;ז, 729|הודעה|7779)); ((תשע&quot;ח, 894|הודעה|7936)); ((תשע&quot;ט, 1918|הודעה|8158)); ((תש&quot;ף, 450|הודעה|8331)); ((תשפ&quot;ג, 935|הודעה|10527)); ((תשפ&quot;ו, 960|הודעה|12234)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[סעיף 10 לחוק-יסוד: השפיטה|סעיף 18]] [[חוק בתי המשפט|לחוק השופטים, התשי&quot;ג-1953]], [[+|סעיף 8]] [[לחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]], [[+|סעיף 26(ד)]] [[לפקודת התעבורה]], [[+|סעיף 17]] [[לחוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]], [[+|סעיף 14]] [[לחוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]], [[+|וסעיף 20]] [[לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]], מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

@ 1. הגדרה (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ח-3)
: בהחלטה זו -
:- &quot;דיין בכיר&quot; - דיין בית דין רבני אזורי, שהיה אב בית דין רבני אזורי, ותקופת כהונתו כאב בית דין הסתיימה, וכל עוד לא מונה לדיין בית הדין הרבני הגדול;
:- &quot;חוק גמלאות לנושאי משרה&quot; - [[=חוק גמלאות לנושאי משרה|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;נושא משרה שיפוטית&quot; - שופט, שופט בית דין לעבודה, שופט תעבורה, דיין, קאדי וקאדי מד'הב;
:- &quot;נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת&quot; - נושא משרה שיפוטית שהוא עמית בקופת גמל, לצורך ביטוח זכויותיו לגמלה לפי [[סעיף 1א לחוק גמלאות לנושאי משרה]];
:- &quot;נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית&quot; - נושא משרה שיפוטית שהוראות [[סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה]] חלות לגביו;
:- &quot;שופט בכיר&quot; - אחד מאלה:
:: (1) שופט או שופט בית דין לעבודה, שהיה נשיא של בית משפט או נשיא של בית דין לעבודה, לפי העניין, ותקופת כהונתו כנשיא הסתיימה, וכל עוד לא מונה לשופט בערכאה גבוהה יותר, ולמעט נשיא בית משפט שלום, אשר בעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור [[בסעיף 9א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - חוק בתי המשפט);
:: (2) שופט או שופט בית דין לעבודה, שהיה סגן נשיא של בית משפט או סגן נשיא של בית דין לעבודה, לפי העניין, ותקופת כהונתו כסגן נשיא הסתיימה, וכל עוד לא מונה לנשיא באותה ערכאה או לשופט בערכאה גבוהה יותר;
:: (3) שופט בית משפט שלום או בית משפט מחוזי או שופט בית דין לעבודה אשר מונה לפי [[סעיף 9 לחוק בתי המשפט]] או לפי [[חוק בית הדין לעבודה=|סעיף 6 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]], לפי העניין, וכל עוד לא ניתנו לו סמכויות ניהול או לא מונה לנשיא באותה ערכאה או לשופט בערכאה גבוהה יותר;
:- &quot;השכר המשולב&quot; - משכורת היסוד ותוספת היוקר לפי [[סעיפים 2]] [[ו-3]];
:- &quot;תקנות הפגרות&quot; - [[תקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ&quot;ג-1983]], [[תקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ&quot;ד-1984]], [[תקנה 2 לתקנות הדיינים (פגרות), התשע&quot;ג-2013]], [[תקנה 1 לתקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע&quot;ו-2016]], או [[תקנה 1 לתקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות), התשע&quot;ח-2018]], לפי העניין.

@ 2. משכורת יסוד (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5)
: לנושא משרה שיפוטית תשולם משכורת יסוד כמפורט [[בתוספת הראשונה]].

@ 3. תוספת יוקר (תיקון: תשמ&quot;ו)
: לנושא משרה שיפוטית ישולמו תוספת יוקר ופיצוי התייקרות בהתאם לכללים ובשיעורים הנהוגים לגבי עובדי המדינה.

@ 4. תוספת ותק שיפוטי (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: (א) לנושא משרה שיפוטית תשולם תוספת חודשית בשיעור של 4% משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה מחמש השנים הראשונות של כהונתו בתפקיד שיפוטי, ותוספת חודשית בשיעור של 1% משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה החל בשנה השישית ועד לשנת הכהונה השלושים וחמש; לענין זה, &quot;תפקיד שיפוטי&quot; - לרבות תפקיד בשירות המדינה שבעדו משתלמת משכורת כמשכורתו של נושא משרה שיפוטית, ולענין דיין - לרבות תפקידו של דיין מחוץ לישראל במקום שמחמת דיניו אין הוא יכול לקבל גמלה בעד התפקיד.
: (ב) תוספת הותק השיפוטי כאמור בסעיף קטן (א) תחושב ביחס לשכר המשולב, לרבות תוספת הותק השיפוטי של נושא המשרה השיפוטית, כפי שהוא בתחילת כל שנה.

@ 4א. תוספת שהיה במשרה שיפוטית (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו)
: לנושא משרה שיפוטית המפורט [[בטור א' בתוספת השניה]], שכיהן שבע שנים, תשולם החל בשנה השמינית ואילך וכל עוד הוא מכהן באותה ערכאה, תוספת חודשית של מחצית מההפרש שבין שכרו המשולב לבין השכר המשולב של נושא משרה שיפוטית המפורט בשורה המקבילה [[בטור ב' בתוספת השניה]].

@ 4ב. תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5)
: לנושא משרה שיפוטית תשולם במשך תקופת כהונתו כאמור, תוספת חודשית של 15% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי [[סעיפים 4]] [[ו-4א]].

@ 4ג. גמול ניהול (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ט-3)
: (א) לנושא משרה שיפוטית, המכהן באחת מהמשרות המפורטות להלן, ישולם בתקופת כהונתו כאמור, גמול ניהול בשיעור של 5% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי [[סעיפים 4]], [[4א]] [[ו-4ב]]: נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית דין אזורי לעבודה וכן ראשי אבות בתי דין ואב בית דין אזורי המכהנים במינוי של קבע.
: (ב) לסגן של נושא משרה שיפוטית מאלה המפורטות בסעיף קטן (א), למעט שופט בכיר כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה &quot;שופט בכיר&quot;, ישולם בתקופת כהונתו כאמור, גמול ניהול בשיעור של 3% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי [[סעיפים 4]], [[4א]] [[ו-4ב]].

@ 5. תוספת השתלמות (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ה-4, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ט-3, תשע&quot;ח-3)
: לנושא משרה שיפוטית שהצטרף לקרן השתלמות, שועדת הכספים של הכנסת הכירה בה לענין זה, תשולם - לשם העברה לקרן - תוספת של 7.5% על הסכומים המשתלמים לו על פי [[סעיפים 2 עד 4ג]]; ואולם לנשיא, למשנה לנשיא ולשופט של בית המשפט העליון, לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לרב ראשי לישראל, לחבר בית הדין הרבני הגדול, לנשיא בית הדין השרעי לערעורים, לחבר בית הדין השרעי לערעורים, לנשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים ולחבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים תשולם התוספת האמורה בשיעור של 5%.

@ 5א. פיצוי בשל ימי מחלה שלא נוצלו (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ט-3)
: (א) נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו מ-36% ועד 65% מסך כל ימי חופשת המחלה שהצטברו לזכותו יהיה זכאי, עם פרישתו, לפיצוי בשיעור משכורת של 6 ימים בשל כל 30 ימי המחלה מיתרת ימי ((ה))מחלה שהצטברו לזכותו.
: (ב) נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו פחות מ-36% מסך כל ימי חופשת המחלה שהצטברו לזכותו יהיה זכאי, עם פרישתו, לפיצוי בשיעור משכורת של 8 ימים בשל כל 30 ימי מחלה מיתרת ימי המחלה שהצטברו לזכותו.
: (ג) בחישוב ימי חופשת המחלה שנוצלו על ידי נושא משרה שיפוטית במשך תקופת כהונתו בתקופה שקדמה לתחילתו של סעיף זה ינהגו כך:
:: (1) בשנה שבה לא נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה - יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו בשלושה ימים;
:: (2) בשנה שבה נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה - יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו ביום אחד נוסף.
: (ד) נושא משרה שיפוטית אשר עובר לתחילת כהונתו עבד בשירות המדינה, יבואו במנין ימי חופשת מחלה העומדים לזכותו, מיד עם תחילת כהונתו, ימי חופשת המחלה שעמדו לזכותו בסיום תפקידו בשירות המדינה, ובלבד שלא חדל להיות עובד המדינה עד למינויו למשרה השיפוטית ולא קיבל פיצוי בגינם.
: (ה) בעד יתרת ימי חופשת מחלה צבורה הפחותים מ-30 ימים ישולם החלק היחסי של הפיצוי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין.
: (ו) פיצוי על-פי סעיף זה ישולם מיד עם סיום כהונתו של נושא משרה שיפוטית.
: (ז) נפטר נושא משרה שיפוטית, ישולם הפיצוי לשאיריו כהגדרתם [[בסעיף 1 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - החלטת הגמלאות).
: (ח) ערך יום מחלה יחושב לפי המשכורת הקובעת כהגדרתה [[-|בסעיף 1 להחלטת הגמלאות]].
: (ט)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ח), לגבי כל אחד מאלה, יחושב ערך יום המחלה כמפורט בסעיף קטן (י):
::: (א) נושא משרה שיפוטית, אשר במועד פרישתו כיהן בתפקיד שופט בכיר ומשכורתו כשופט בכיר במועד פרישתו נמוכה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו אילו המשיך לכהן בתפקידו ערב כהונתו כשופט בכיר;
::: (ב) שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום, ובעת כהונתו כנשיא כאמור מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור [[בסעיף 9א לחוק בתי המשפט]] ומשכורתו כשופט במועד פרישתו נמוכה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו אילו המשיך לכהן בתפקידו כנשיא בית משפט שלום.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (ח), לגבי נושא משרה שיפוטית אשר במועד פרישתו כיהן בתפקיד שופט בכיר ומשכורתו כשופט בכיר במועד פרישתו גבוהה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו, אילו המשיך להחזיק בתפקידו ערב כהונתו כשופט בכיר, יחושב ערך יום המחלה לפי המשכורת האחרונה, לרבות כל התוספות שהוא זכאי לקבלן ערב פרישתו.
: (י)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;התקופה הראשונה&quot; - התקופה עד לתחילת כהונתו כשופט בכיר שממנה יצא לקצבה; ולגבי שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום ובעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור [[בסעיף 9א לחוק בתי המשפט]] - עד לתום כהונתו כנשיא של בית משפט שלום;
:::- &quot;התקופה השניה&quot; - התקופה ממועד תחילת כהונתו כשופט בכיר שממנה יצא לקצבה ועד למועד יציאתו לקצבה; ולגבי שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום ובעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור [[בסעיף 9א לחוק בתי המשפט]] - ממועד תום כהונתו כנשיא של בית משפט שלום עד למועד יציאתו לקצבה.
:: (2) ערך יום מחלה שצבר נושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ט)(1) בתקופה הראשונה, יחושב לפי השכר המשולב בצירוף כל התוספות, לרבות על פי [[סעיפים 4]], [[4א]], [[4ב]] [[ו-4ג]], ככל שהיה זכאי לקבלן, שהיו מגיעים במועד יציאתו לקצבה לנושא משרה שיפוטית שדרגתו כדרגתו של נושא המשרה השיפוטית כאמור בתום התקופה הראשונה.
:: (3) ערך יום מחלה שצבר נושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ט)(1) בתקופה השניה, יחושב לפי השכר המשולב בצירוף כל התוספות, לרבות על פי [[סעיפים 4]], [[4א]] [[ו-4ב]], המגיעים לו בתום התקופה השניה.
: (יא) בסעיף זה((,)) &quot;שופט בכיר&quot; - לרבות &quot;דיין בכיר&quot;.

@ 5ב. מענק לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת (תיקון: תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט)
: (א) לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה למשרה שיפוטית לפני יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020), ישולמו מענקים כמפורט להלן:
:: (1) אם מונה עד יום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011) והשלים 96 חודשי כהונה - מענק בסכום השווה ל-8.5 משכורות;
:: (2) אם מונה אחרי יום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011) והשלים 96 חודשי כהונה - מענק בסכום השווה ל-6.5 משכורות.
: (ב) מענק לפי סעיף קטן (א) ישולם לנושא המשרה השיפוטית בפנסיה צוברת במועד שבו השלים 96 חודשי כהונה.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;החזר הוצאות רכב&quot; - למעט החזר הוצאות רכב שניתן לנושא משרה שיפוטית שהועמד לרשותו רכב צמוד לנהיגה עצמית לפי [[סעיף 9א(ד)]] בשלוש השנים שלפני תום כהונתו, אף אם הוא נכלל במשכורת האחרונה ששולמה לנושא המשרה השיפוטית לפני החודש שבו ישולם המענק;
::- &quot;משכורת&quot; - השכר המשולב, תוספת ותק שיפוטי, תוספת שהייה במשרה שיפוטית, תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה, גמול ניהול והחזר הוצאות רכב כמשמעותם בהחלטה זו ששולמו בעד החודש שקודם לחודש שבו ישולם המענק, וכן כל רכיב חודשי קבוע אחר שיחליף את הרכיבים האמורים, כולם או חלקם, וכל רכיב חודשי קבוע שייווסף בעתיד למשכורת וישולם לנושא המשרה השיפוטית במשכורת האחרונה לפני החודש שבו ישולם המענק, וששולם בעד אותו חודש, ולמעט החזר הוצאות שאינו החזר הוצאות רכב.

@ 5ג. מענק סיום כהונה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה למשרה שיפוטית לפני יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020) ושמתקיימים בו כל אלה, ישולם בסיום כהונתו מענק סיום כהונה:
:: (1) כהונתו לא הסתיימה בנסיבות המנויות [[בסעיף 7(4) או (5) לחוק-יסוד: השפיטה]], [[בסעיף 14(4) או (5) לחוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]], [[בסעיף 11(4) או (5) לחוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]], או [[בסעיף 17(4) או (5) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]], לפי העניין;
:: (2) הוא השלים 96 חודשי כהונה וזכאי למענק לפי הוראות [[סעיף 5ב]];
:: (3) כהונתו הסתיימה לאחר שהגיע לגיל 60.
: (ב) סכום המענק לפי סעיף קטן (א) יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לנושא משרה שיפוטית שמונה עד יום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011) -
::: (א) אם השלים 180 חודשי כהונה - 6 משכורות כשהן מחולקות ב-120 ומוכפלות במספר חודשי הכהונה שהשלים לאחר שהגיע לגיל 60, אך לא יותר מ-120 חודשים; בסעיף זה, &quot;משכורת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 5ב(ג)]];
::: (ב) אם השלים 300 חודשי כהונה - 6 משכורות;
:: (2) לנושא משרה שיפוטית שמונה אחרי יום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011) -
::: (א) אם השלים 180 חודשי כהונה - 4.5 משכורות כשהן מחולקות ב-120 ומוכפלות במספר חודשי הכהונה שהשלים לאחר שהגיע לגיל 60, אך לא יותר מ-120 חודשים;
::: (ב) אם השלים 300 חודשי כהונה - 4.5 משכורות;
:: (3) לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שהשלים 96 חודשי כהונה אך לא השלים 180 חודשי כהונה - סכום המענק לגביו לפי פסקה (1) או (2) יחולק ב-180 ויוכפל בחודשי כהונתו בפועל, ולא יעלה על הסכום המרבי לפי פסקה (1) או (2).

@ 6. הצמדה לשכר הממוצע (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ו, ס&quot;ח תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;השכר הממוצע&quot; - כמשמעותו [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]];
::- &quot;השכר הכולל&quot; - (((נמחקה).))
: (ב) חל שינוי בשכר הממוצע ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, ב-1 באוקטובר או ב-1 בינואר לעומת שיעורו שלושה חודשים קודם לכן, תשתנה מאותו מועד משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית כך ששכרו המשולב ישוב ויעלה על השכר הממוצע באותו יחס שבו עלה עליו שלושה חודשים קודם לכן.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) הסכומים שהשתנו לפי סעיף זה יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
: (ה) יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על שיעורי משכורת היסוד כפי שהשתנתה לפי סעיף זה.

@ 6א. שירותי טלפון (תיקון: תשמ&quot;ג-2, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ו-2)
: לנושא משרה שיפוטית יהיו אותן זכויות שיש לחבר הכנסת לענין התקנת טלפון, מתן שירותים לו וכל יתר התשלומים בקשר אליו, ובלבד שסך התשלומים לנושא משרה שיפוטית בעד זכויות כאמור לא יעלה על 15,000 שקלים חדשים בשנה.

@ 6א. שירותי תקשורת (תיקון: תשמ&quot;ג-2, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ו-2)
: נושא משרה שיפוטית זכאי למימון בעבור שירותי תקשורת בביתו, ובכלל זה טלפון ואינטרנט, בסכום חודשי של 235 שקלים חדשים; בעד כהונה בחלק של חודש ישולם תשלום באופן יחסי.

@ 6ב. חופשה לצורך השתלמות (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשע&quot;ח-3)
: (א) נושא משרה שיפוטית רשאי במהלך כהונתו כאמור לצאת לחופשה בשכר לצורך השתלמות, ובלבד שההשתלמות אושרה בידי המנהל, כהגדרתו [[בסעיף 7ב]], או מי מטעמו.
: (ב) חופשה לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) תהיה בת 30 ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית, ובת 27 ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת, והיא ניתנת לצבירה עד 12 חודשים;
:: (2) לא ניתנת לפדיון בתקופת כהונתו של נושא המשרה השיפוטית או בסיומה.
: (ג) ימי שבת וחג יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה; ימי הפגרה בתקופת החגים שנוגעים לאותו נושא משרה שיפוטית לפי תקנות הפגרות לא יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה, אלא אם כן נושא המשרה השיפוטית בחר לנצל את ימי החופשה בימי הפגרה האמורים.
: (ד) ימי דיון באולם בית המשפט או בית הדין במהלך חופשה לפי סעיף זה שאישר ראש הערכאה השיפוטית, נשיא הערכאה או נשיא בית הדין לערעורים, לפי העניין, שנושא המשרה השיפוטית מכהן בה, לא יבואו במניין ימי החופשה שנוצלו לפי סעיף זה.

@ 6ג. ימי מנוחה שנתית (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) נושא משרה שיפוטית שהוא שופט בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הרב הראשי לישראל, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים או חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים זכאי ל-42 ימי מנוחה שנתית בשנה.
: (ב) נושא משרה שיפוטית שאינו מנוי בסעיף קטן (א), זכאי ל-30 ימי מנוחה שנתית בשנה.
: (ג) לנושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ב) ינוכו 20 ימי חופשה בשנה ממכסת ימי המנוחה השנתית שהוא זכאי לה, בשל תקופות הפגרה שחלות עליו לפי תקנות הפגרות.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) -
:: (1) כיהן נושא משרה שיפוטית במועד תחילת פגרת הקיץ, כמשמעותה בתקנות הפגרות, פחות משישה חודשים, לא ינוכו ימי הפגרה ממכסת ימי המנוחה השנתית שהוא זכאי לה;
:: (2) חלה תקופת פגרת הקיץ במהלך חופשה לצורך השתלמות, לא ינוכו בשל תקופה זו ימי מנוחה שנתית.
: (ה)(1) לנושא משרה שיפוטית לא ינוכו ימי מנוחה שנתית בשל ימי ערב ראש השנה, ערב יום הכיפורים, ערב חג השבועות, ערב ראש השנה ההג'רית, ערב חג מולד הנביא, ערב חג אל-פיטר, ערב חג אל-אדחא, ערב חג הנביא אלח'דר, ערב חג הנביא שועייב, ערב חג הנביא סבלאן, ערב חג המולד, ערב ראשית השנה, ערב חג ההתגלות, ערב יום השישי לפני חג הפסחא, ערב חג הפסחא, ערב העלייה השמיימה (בסעיף קטן זה - ערבי חג) - והכל לפי עדתו הדתית של נושא המשרה השיפוטית.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בחר נושא משרה שיפוטית להיות במנוחה שנתית או בימי חופשה ארעית בימים הצמודים לערב חג, או בחר נושא המשרה השיפוטית להיות במנוחה שנתית או בחופשה ארעית בתקופה הכוללת ערבי חג - ינוכו בשל אותו ערב החג ימי מנוחה שנתית מתוך המכסה שנושא המשרה השיפוטית זכאי לה; לעניין זה, חופשה ארעית - כמשמעותה [[בסעיף 6ד]].
: (ו) נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שנמנה עם נושאי משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 108 ימי מנוחה שנתית; נושא משרה שיפוטית אחר בפנסיה צוברת זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 65 ימי מנוחה שנתית.
: (ז) נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית שנמנה עם נושאי משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 126 ימי מנוחה שנתית; נושא משרה שיפוטית אחר בפנסיה תקציבית זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 75 ימי מנוחה שנתית.
: (ח) נוכח המנהל, כהגדרתו [[בסעיף 7ב]], שנבצר מנושא משרה שיפוטית לנצל את ימי המנוחה השנתית מחמת עומס העבודה, כך שצבירת ימי החופשה שלו תעלה על המכסה המותרת לגביו לפי סעיף קטן (ו) או (ז), יהיה המנהל רשאי לאשר לנושא המשרה השיפוטית לצבור באותה שנה ימי מנוחה שנתית מעבר למכסה האמורה, ובלבד שסך ימי המנוחה השנתית לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 140 ימים.

@ 6ד. ימי חופשה ארעית (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת זכאי לארבעה ימי חופשה ארעית בשנה.
: (ב) נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית זכאי ל-14 ימי חופשה ארעית בשנה, ולכל היותר ארבעה ימי חופשה ארעית ברצף.
: (ג) ימי חופשה ארעית לפי סעיף זה ניתנים לניצול באישור ראש הערכאה השיפוטית, נשיא הערכאה או נשיא בית הדין לערעורים, לפי העניין, שנושא המשרה השיפוטית מכהן בה; ימי החופשה הארעית אינם ניתנים לצבירה משנה לשנה, ולא ניתן לצאת במהלכם מחוץ לישראל או לצרפם לחופשת מנוחה שנתית או לפגרה.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;ימי חופשה ארעית&quot; - ימי חופשה המיועדים בעיקרם לעניינים דחופים ובלתי צפויים;
::- &quot;נושא משרה שיפוטית&quot; - למעט שופט בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הרב הראשי לישראל, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים וחבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.

@ 7. (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ו-3, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5) : (((פקע).))

@ 7א. בדיקה רפואית תקופתית (תיקון: תשע&quot;א)
: נושא משרה שיפוטית זכאי למימון הוצאות בדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי שאישר מנהל בתי המשפט, ובהתאם לתנאים שקבעה נציבות שירות המדינה לעניין בדיקה רפואית תקופתית של עובדי המדינה.

@ 7א1. מיסוי אשפוז ושירותים רפואיים (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: 75% מהמס המוטל בשל אשפוז ושירותים רפואיים שנושא משרה שיפוטית ובני משפחתו זכאים להם לפי [[סעיף 7]] ולפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון מס' 3), התשנ&quot;ה-1995, יהיה על חשבון אוצר המדינה.

@ 7ב. מימון קורס להכשרה ניהולית (תיקון: תשע&quot;א)
: נושא משרה שיפוטית זכאי למימון מלא או חלקי של עלות קורס להכשרה ניהולית, שבו השתתף בתקופת כהונתו, באישור המנהל ולפי תנאים שיקבע; לעניין זה -
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל בתי המשפט, מנהל בתי הדין הרבניים, מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזים או מנהל בתי הדין השרעיים, לפי העניין;
:- &quot;קורס להכשרה ניהולית&quot; - קורס במוסד אקדמי או מטעמו של מוסד כאמור ובלבד שהקורס נדרש לתפקידו של נושא המשרה השיפוטית.

@ 8. (תיקון: תשמ&quot;ג-3, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4) : (((פקע).))

@ 9. הלוואה לרכישת רכב (תיקון: תשנ&quot;ה-4)
: נושא משרה שיפוטית זכאי להלוואה לרכישת רכב או החלפתו בסכום הגבוה ביותר שבו ניתנת הלוואה כזו לבעל תפקיד בדרגה הגבוהה ביותר בדירוגים המקצועיים בשירות המדינה ובאותם תנאים.

@ 9א. החזר הוצאות רכב (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ו-2)
: (א) בסעיף זה, &quot;רכב&quot; - רכב פרטי כמשמעותו [[בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב)(1) נושא משרה שיפוטית יהיה זכאי בתקופת כהונתו להחזר הוצאות רכב בסך 2300 שקלים חדשים לחודש (((נכון לינואר 1995; החל מיולי 2008, 3,757 ש&quot;ח לחודש))).
:: (2) הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן בכל שנה כלהלן:
::: (א) ב-1 בינואר - 20.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות ברוטו; 22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות נטו; 19.7% מהסכום המעודכן (([צ&quot;ל: האחרון])) כפול אחוז העדכון של ההוצאות המשתנות נטו; 9.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ביטוח החובה ו-22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של הביטוח המקיף;
::: (ב) ב-1 במרס - 4.3% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של אגרת רישוי הרכב;
::: (ג) ב-1 ביולי - 20.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות ברוטו; 22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות נטו; 19.7% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות המשתנות נטו.
:: (3) בסעיף קטן זה תהיה לכל המונחים המשמעות שיש להם [[בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ&quot;ה-1995]].
: (ג) החזר הוצאות רכב יינתן אם נתקיימו לגבי נושא המשרה השיפוטית כאמור כל אלה:
:: (1) בבעלותו רכב;
:: (2) הוא בעל רשיון נהיגה בר-תוקף;
:: (3) הוא הצהיר כי הינו עושה שימוש ברכבו לצורך מילוי תפקידו.
: (ד) שופט בית המשפט העליון, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ראש אבות בתי דין, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, שופט בית הדין הארצי לעבודה, ונשיא בית דין אזורי לעבודה, יהיו רשאים לבחור בין החזר הוצאות רכב לפי סעיף זה לבין זכאות לרכב צמוד לנהיגה עצמית, שיועמד לרשותם בתנאים המקובלים לגבי בעלי תפקידים הזכאים לרכב צמוד לפי הסכם עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר.

@ 9א1. גלום מס בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב לצורכי מיגון (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ג-2) 
: (א) מס הכנסה המוטל על נשיא בית המשפט העליון בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב שהמדינה מעמידה לרשותו לצורכי מיגון יהיה על חשבון אוצר המדינה.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה הנובעת משדרוג רכב&quot; - חלק ההכנסה השווה להפרש החיובי שבין אלה:
::: (1) שווי השימוש המזערי ברכב שאפשר להעמיד לרשות נשיא בית המשפט העליון, בידי המדינה, שאפשר להתקין בו אמצעי מיגון לפי הנחיות גורמי הביטחון;
::: (2) שווי השימוש המרבי ברכב שאפשר להעמיד לרשות נשיא בית המשפט העליון, בידי המדינה;
::- &quot;שווי השימוש&quot; - כמשמעותו [[בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ&quot;ז-1987]].

@ 9ב. דיור לרב ראשי לישראל (תיקון: תשס&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (א) רב ראשי לישראל שמקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים, זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה בירושלים; לענין סעיף זה, &quot;הוצאות לשכירת דירה&quot; - דמי שכירות, תשלום בעד רכישה של ריהוט ומכשירי חשמל בסכום שאינו עולה על 80,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2026))) בתקופת כהונתו, מסים עירוניים, תשלומי ועד בית לרבות הסקה, תשלומי חשמל, מים וגז, תיקונים בדירה אשר על פי הסכם השכירות חלים על השוכר וכן הוצאות מקובלות אחרות הכרוכות בשכירת הדירה על פי הסכם השכירות.
: (ב) רב ראשי לישראל יהיה זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה כאמור בסעיף קטן (א) אם יתקיימו כל אלה:
:: (1) שטח הדירה לא יעלה על 120 מ&quot;ר ברוטו; ואולם היו לרב ראשי לישראל ביום החתימה על הסכם השכירות ארבעה ילדים או יותר, הסמוכים על שולחנו, יהיה זכאי לתוספת של 15 מ&quot;ר בעבור כל ילד החל בילד הרביעי, ובלבד ששטח הדירה לא יעלה על 200 מ&quot;ר ברוטו; לענין פסקה זו, &quot;שטח ברוטו&quot; - כפי שמחושב לצורך תשלום ארנונה כללית;
:: (2) הסכם השכירות נחתם על ידי מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר וההוצאות לשכירת הדירה אושרו על ידו;
:: (3) דירת הקבע שלו לא תושכר.
: (ג) חדל רב ראשי לישראל לכהן, יהיה זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה לפי סעיף זה במשך תקופה של 3 חודשים מיום שחדל לכהן.
: (ד)(1) ריהוט ומכשירי חשמל שנרכשו לפי סעיף קטן (א) הם רכוש המדינה, ויוחזרו למדינה עם סיום כהונתו של רב ראשי לישראל או במועד מוקדם יותר לפי בקשת רב ראשי לישראל.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רב ראשי לישראל רשאי לרכוש עם סיום כהונתו את הריהוט ומכשירי החשמל שעליו להחזיר למדינה, לפי ערכם ביום שבו הודיע על כך לחשב הכללי במשרד האוצר; על רכישה כאמור יחולו הוראות לעניין ניכוי פחת לפי [[פקודת מס הכנסה]].
: (ה) מס הכנסה המוטל לפי סעיף זה יהיה על חשבון אוצר המדינה.
: (ו) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-15 בדצמבר שקדם לו; הסכום המעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש הקרוב; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027).

@ 10. מינוי לכהונה בפועל
: נושא משרה שיפוטית שמונה לכהונה בפועל בדרגה גבוהה מדרגתו הקבועה יהיה זכאי - למשך תקופת כהונתו כאמור - למשכורת יסוד על פי הדרגה הגבוהה.

@ 10א. מנהל המרכז להכשרה והשתלמות שופטים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: נושא משרה שיפוטית שמונה למנהל המרכז להכשרה והשתלמות שופטים יהיה זכאי, למשך תקופת כהונתו כמנהל המרכז כאמור, לשכר המשולב של נשיא בית משפט מחוזי בצירוף התוספות לפי [[סעיפים 4ג]] [[ו-9א(ד)]].

@ 11. דין מנהל בתי המשפט ומנהל בתי הדין (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח)
: (א) לענין החלטה זו, דינו של מנהל בתי המשפט שנתמנה על פי [[סעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], כדין שופט בית המשפט העליון, דינו של מנהל בתי הדין הרבניים שנתמנה על פי [[סעיף 13 לחוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]], כדין חבר בית הדין הרבני הגדול, דינו של מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים שנתמנה על פי [[סעיף 16 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]], כדין חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, ודינו של מנהל בתי הדין השרעיים שנתמנה על פי [[סעיף 10 לחוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]], כדין חבר בית הדין השרעי לערעורים.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יוסיפו לחול על שופט גם לאחר שחדל לכהן כמנהל בתי המשפט, ובלבד שכיהן כמנהל תקופה שאינה פחותה מארבעים חדשים; והוא הדין בדיין שכיהן כמנהל בתי הדין הרבניים, בקאדי מד'הב שכיהן כמנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים ובקאדי שכיהן כמנהל בתי הדין השרעיים.

@ 12. ביטול
: בטלות -
: (1) החלטת משכורת השופטים, התשל&quot;ט-1979;
: (2) החלטת משכורת שופטי בית הדין לעבודה, התשל&quot;ט-1979;
: (3) החלטת משכורת שופטי תעבורה, התשל&quot;ט-1979;
: (4) החלטת משכורת הדיינים, התשל&quot;ט-1979;
: (5) החלטת משכורת הקאדים, התשל&quot;ט-1979;
: (6) החלטת משכורת קאדים מד'הב, התשל&quot;ט-1979;
: (7) החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (שירותים רפואיים), התשל&quot;ט-1979;
: (8) החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (הצמדה לשכר הממוצע), התשמ&quot;א-1981.

@ 13. הוראת מעבר
: שופט בית המשפט העליון ורב ראשי לישראל שערב תחילת החלטה זו התגוררו בדירת שרד, רשאים להמשיך להתגורר בה כל עוד הם מכהנים במשרתם כאמור.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשנ&quot;ה-4) ==
==== ((([[סעיף 2]]))) (תיקון: תשנ&quot;ה-5) ====
: ((לפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (הוראת שעה - ביטול עדכון המשכורת), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 590), בשנת 2021 לא תעודכן משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית לפי השינוי בשכר הממוצע. לשם חישוב העדכון של משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית ביום 1 בינואר 2022 יובא בחשבון השכר הממוצע שפורסם בשנת 2020, במקום השכר הממוצע שפורסם בשנת 2021.))
@ (תיקון: תשנ&quot;ה-5, [הודעות], תשנ&quot;ו-2)
: &lt;u&gt;המשרה השיפוטית&lt;/u&gt; [---] &lt;u&gt;משכורת יסוד בשקלים חדשים&lt;/u&gt; {{ש}} (((הסכומים מעודכנים ליום 1.1.2026)))
@ א. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ט-3, תשפ&quot;ו-2) : '''שופטים:'''
: נשיא בית המשפט העליון [---] 58,641
: משנה לנשיא בית המשפט העליון [---] 56,966
: שופט בית המשפט העליון [---] 53,041
: נשיא בית משפט מחוזי [---] 43,537
: סגן נשיא בית משפט מחוזי [---] 42,481
: שופט בכיר בבית משפט מחוזי [---] 42,481
: שופט בית משפט מחוזי [---] 40,013
: נשיא בית משפט שלום [---] 39,061
: סגן נשיא בית משפט שלום [---] 37,566
: שופט בכיר בבית משפט שלום [---] 37,566
: שופט בית משפט שלום [---] 34,082
@ ב. (תיקון: תשנ&quot;א, תשס&quot;ט-3) : '''שופטי בית הדין לעבודה:'''
: נשיא בית הדין הארצי [---] 52,151
: סגן נשיא בית הדין הארצי [---] 49,234
: שופט בכיר בבית הדין הארצי [---] 49,234
: שופט בית הדין הארצי [---] 42,732
: נשיא בית דין אזורי [---] 39,061
: סגן נשיא בית דין אזורי [---] 37,566
: שופט בכיר בבית דין אזורי [---] 37,566
: שופט בית דין אזורי [---] 34,082
@ ג. : '''שופטי תעבורה''' [---] 34,082
@ ד. (תיקון: תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ט-3, תשפ&quot;ו-2) : '''דיינים:'''
: רב ראשי לישראל [---] 53,041
: חבר בית הדין הרבני הגדול [---] 47,516
: ראש אבות בתי דין [---] 43,537
: אב בית דין אזורי [---] 39,061
: דיין בכיר [---] 37,566
: חבר בית דין אזורי [---] 34,082
@ ה. (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2) : '''קאדים:'''
: ראש בית הדין לערעורים [---] 53,041
: חבר בית הדין לערעורים [---] 47,516
: קאדי [---] 34,082
@ ו. (תיקון: תש&quot;ע-2) : '''קאדים מד'הב:'''
: ראש בית הדין לערעורים [---] 53,041
: חבר בית הדין לערעורים [---] 47,516
: חבר בית הדין [---] 34,082

== תוספת שניה (תיקון: תשנ&quot;ה-4) ==
==== ((([[סעיף 4א]]))) ====
@ (תיקון: תשס&quot;ט-3, תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ו-2)
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| נשיא בית משפט שלום, סגן נשיא בית משפט שלום, שופט בכיר בבית משפט שלום, שופט שלום ושופט תעבורה || שופט מחוזי
|-
| נשיא בית משפט מחוזי, סגן נשיא בית משפט מחוזי, שופט בכיר בבית משפט מחוזי ושופט בית משפט מחוזי || שופט בית משפט עליון
|-
| נשיא בית דין אזורי לעבודה, סגן נשיא של בית דין אזורי לעבודה, שופט בכיר בבית דין אזורי לעבודה ושופט בית דין אזורי לעבודה || שופט בית הדין הארצי לעבודה
|-
| נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר בבית דין ארצי לעבודה ושופט בית הדין הארצי לעבודה || שופט בית משפט עליון
|-
| אב בית דין רבני אזורי, דיין בכיר, חבר בית דין רבני אזורי, דיין של בית דין שרעי וחבר בית הדין הדתי הדרוזי || ראש אבות בתי הדין הרבניים
|-
| ראש אבות בתי דין רבניים || חבר בית הדין הרבני הגדול
|}

&lt;פרסום&gt; ז' בתמוז התשמ&quot;א (9 ביולי 1981)
&lt;חתימה&gt; שלמה לורינץ, יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת</text>
      <sha1>5ofc4yopw3wvqr5xmw9ealomcesp2sd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379404</id>
    <revision>
      <id>3022353</id>
      <parentid>3020986</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T07:01:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022344] כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3022353</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66795" sha1="t63e9taf7d9z5bl1l4hljrj7tnpz5ug" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״א, 1448|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4266.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1291|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4492.pdf}}, {{ח:תיבה|1775|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4515.pdf}}, {{ח:תיבה|1892|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4522.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 652|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4569.pdf}}, {{ח:תיבה|2392|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 384|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4725.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 199|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4874.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4894.pdf}}, {{ח:תיבה|855|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4930.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ו, 146|תיקון מס׳ 4 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210473.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ח, 370|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5079.pdf}}, {{ח:תיבה|868|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5109.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 480|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5164.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 144|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5233.pdf}}, {{ח:תיבה|980|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5286.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 305|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5314.pdf}}, {{ח:תיבה|991|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5365.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1264|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5455.pdf}}, {{ח:תיבה|1400|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 416|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5502.pdf}}, {{ח:תיבה|908|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5528.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 236|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5630.pdf}}, {{ח:תיבה|584|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5653.pdf}}, {{ח:תיבה|684|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5658.pdf}}, {{ח:תיבה|1419|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5679.pdf}}, {{ח:תיבה|1750|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 592|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5737.pdf}}, {{ח:תיבה|801|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5746.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 518|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5820.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 750|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5970.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 787|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6047.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 212|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6140.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 877|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 566|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6561.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 581|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 278|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6735.pdf}}, {{ח:תיבה|424|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6748.pdf}}, {{ח:תיבה|912|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6776.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1010|הוראת שעה [תשס״ט] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6884.pdf}}, {{ח:תיבה|1439|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6914.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 128|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6938.pdf}}, {{ח:תיבה|693|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6976.pdf}}, {{ח:תיבה|1110|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7010.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1022|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7108.pdf}}, {{ח:תיבה|1022|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7108.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 704|הוראת שעה ועדכון המשכורת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7612.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1163|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7820.pdf}}, {{ח:תיבה|1163|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7820.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 12|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7868.pdf}}, {{ח:תיבה|869|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7933.pdf}}, {{ח:תיבה|1860|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1781|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8145.pdf}}, {{ח:תיבה|1781|הוראת שעה [תשע״ח] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8145.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 590|הוראת שעה – ביטול עדכון המשכורת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8933.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 933|הוראת שעה ועדכון השכר|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10527.pdf}}, {{ח:תיבה|1015|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10550.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 352|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12120.pdf}}, {{ח:תיבה|2242|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12430.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 405|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4554.pdf}}, {{ח:תיבה|1513|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4631.pdf}}, {{ח:תיבה|2390|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 207|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4725.pdf}}, {{ח:תיבה|827|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4773.pdf}}, {{ח:תיבה|1265|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4802.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 878|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4931.pdf}}, {{ח:תיבה|880|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4931.pdf}}, {{ח:תיבה|1179|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4956.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 507|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5008.pdf}}, {{ח:תיבה|976|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 211|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5067.pdf}}, {{ח:תיבה|755|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5103.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 30|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5135.pdf}}, {{ח:תיבה|199|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5149.pdf}}, {{ח:תיבה|883|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5189.pdf}}, {{ח:תיבה|884|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5189.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 22|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5223.pdf}}, {{ח:תיבה|351|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5245.pdf}}, {{ח:תיבה|627|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5267.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 360|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5317.pdf}}, {{ח:תיבה|499|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5329.pdf}}, {{ח:תיבה|809|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 421|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5396.pdf}}, {{ח:תיבה|737|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5418.pdf}}, {{ח:תיבה|1018|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5438.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 54|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5478.pdf}}, {{ח:תיבה|806|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5521.pdf}}, {{ח:תיבה|807|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5521.pdf}}, {{ח:תיבה|908|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5528.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 83|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5555.pdf}}, {{ח:תיבה|532|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5575.pdf}}, {{ח:תיבה|609|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5577.pdf}}, {{ח:תיבה|831|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5593.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 334|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5637.pdf}}, {{ח:תיבה|682|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5658.pdf}}, {{ח:תיבה|1425|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5679.pdf}}, {{ח:תיבה|1710|הודעה מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 130|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5713.pdf}}, {{ח:תיבה|542|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5734.pdf}}, {{ח:תיבה|901|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5752.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 91|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5791.pdf}}, {{ח:תיבה|385|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5809.pdf}}, {{ח:תיבה|619|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 31|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5857.pdf}}, {{ח:תיבה|377|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5878.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 56|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5934.pdf}}, {{ח:תיבה|451|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5956.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 347|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 323|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6080.pdf}}; {{ח:תיבה|י״פ תשס״ג, 3810|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5216.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 471|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 567|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6561.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 588|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6650.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1011|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 609|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6970.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 693|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7082.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 749|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7221.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 64|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7295.pdf}}, {{ח:תיבה|700|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7345.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 818|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7486.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 707|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 729|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7779.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 894|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7936.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1918|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8158.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 450|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8331.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 935|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10527.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 960|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12234.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 10|סעיף 18}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק השופטים, התשי״ג–1953}}, {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 8|סעיף 8}} {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 26|סעיף 26(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודת התעבורה}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 17|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 14|סעיף 14}} {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|לחוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 20|וסעיף 20}} {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ט־3, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} בהחלטה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיין בכיר“ – דיין בית דין רבני אזורי, שהיה אב בית דין רבני אזורי, ותקופת כהונתו כאב בית דין הסתיימה, וכל עוד לא מונה לדיין בית הדין הרבני הגדול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גמלאות לנושאי משרה“ – {{ח:חיצוני|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה שיפוטית“ – שופט, שופט בית דין לעבודה, שופט תעבורה, דיין, קאדי וקאדי מד׳הב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת“ – נושא משרה שיפוטית שהוא עמית בקופת גמל, לצורך ביטוח זכויותיו לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק גמלאות לנושאי משרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית“ – נושא משרה שיפוטית שהוראות {{ח:חיצוני|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון#סעיף 1|סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה}} חלות לגביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט בכיר“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שופט או שופט בית דין לעבודה, שהיה נשיא של בית משפט או נשיא של בית דין לעבודה, לפי העניין, ותקופת כהונתו כנשיא הסתיימה, וכל עוד לא מונה לשופט בערכאה גבוהה יותר, ולמעט נשיא בית משפט שלום, אשר בעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9א|בסעיף 9א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק בתי המשפט);
{{ח:תתת|(2)}} שופט או שופט בית דין לעבודה, שהיה סגן נשיא של בית משפט או סגן נשיא של בית דין לעבודה, לפי העניין, ותקופת כהונתו כסגן נשיא הסתיימה, וכל עוד לא מונה לנשיא באותה ערכאה או לשופט בערכאה גבוהה יותר;
{{ח:תתת|(3)}} שופט בית משפט שלום או בית משפט מחוזי או שופט בית דין לעבודה אשר מונה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9|סעיף 9 לחוק בתי המשפט}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 6|סעיף 6 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, לפי העניין, וכל עוד לא ניתנו לו סמכויות ניהול או לא מונה לנשיא באותה ערכאה או לשופט בערכאה גבוהה יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר המשולב“ – משכורת היסוד ותוספת היוקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הפגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (פגרות)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983}}, {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (פגרות)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ״ד–1984}}, {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (פגרות)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הדיינים (פגרות), התשע״ג–2013}}, {{ח:חיצוני|תקנות בתי הדין השרעיים (פגרות)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע״ו–2016}}, או {{ח:חיצוני|תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות), התשע״ח–2018}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|2|משכורת יסוד|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5}}
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית תשולם משכורת יסוד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|3|תוספת יוקר|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית ישולמו תוספת יוקר ופיצוי התייקרות בהתאם לכללים ובשיעורים הנהוגים לגבי עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|4|תוספת ותק שיפוטי|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־2, תשנ״ג־2, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} לנושא משרה שיפוטית תשולם תוספת חודשית בשיעור של 4% משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה מחמש השנים הראשונות של כהונתו בתפקיד שיפוטי, ותוספת חודשית בשיעור של 1% משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה החל בשנה השישית ועד לשנת הכהונה השלושים וחמש; לענין זה, ”תפקיד שיפוטי“ – לרבות תפקיד בשירות המדינה שבעדו משתלמת משכורת כמשכורתו של נושא משרה שיפוטית, ולענין דיין – לרבות תפקידו של דיין מחוץ לישראל במקום שמחמת דיניו אין הוא יכול לקבל גמלה בעד התפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} תוספת הותק השיפוטי כאמור בסעיף קטן (א) תחושב ביחס לשכר המשולב, לרבות תוספת הותק השיפוטי של נושא המשרה השיפוטית, כפי שהוא בתחילת כל שנה.

{{ח:סעיף|4א|תוספת שהיה במשרה שיפוטית|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ בתוספת השניה}}, שכיהן שבע שנים, תשולם החל בשנה השמינית ואילך וכל עוד הוא מכהן באותה ערכאה, תוספת חודשית של מחצית מההפרש שבין שכרו המשולב לבין השכר המשולב של נושא משרה שיפוטית המפורט בשורה המקבילה {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|4ב|תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5}}
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית תשולם במשך תקופת כהונתו כאמור, תוספת חודשית של 15% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 4א|ו־4א}}.

{{ח:סעיף|4ג|גמול ניהול|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ז, תשס״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} לנושא משרה שיפוטית, המכהן באחת מהמשרות המפורטות להלן, ישולם בתקופת כהונתו כאמור, גמול ניהול בשיעור של 5% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א|4א}} {{ח:פנימי|סעיף 4ב|ו־4ב}}: נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית דין אזורי לעבודה וכן ראשי אבות בתי דין ואב בית דין אזורי המכהנים במינוי של קבע.
{{ח:תת|(ב)}} לסגן של נושא משרה שיפוטית מאלה המפורטות בסעיף קטן (א), למעט שופט בכיר כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה ”שופט בכיר“, ישולם בתקופת כהונתו כאמור, גמול ניהול בשיעור של 3% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א|4א}} {{ח:פנימי|סעיף 4ב|ו־4ב}}.

{{ח:סעיף|5|תוספת השתלמות|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ה־4, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ט־3, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית שהצטרף לקרן השתלמות, שועדת הכספים של הכנסת הכירה בה לענין זה, תשולם – לשם העברה לקרן – תוספת של 7.5% על הסכומים המשתלמים לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 4ג}}; ואולם לנשיא, למשנה לנשיא ולשופט של בית המשפט העליון, לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לרב ראשי לישראל, לחבר בית הדין הרבני הגדול, לנשיא בית הדין השרעי לערעורים, לחבר בית הדין השרעי לערעורים, לנשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים ולחבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים תשולם התוספת האמורה בשיעור של 5%.

{{ח:סעיף|5א|פיצוי בשל ימי מחלה שלא נוצלו|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ה, תשס״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו מ־36% ועד 65% מסך כל ימי חופשת המחלה שהצטברו לזכותו יהיה זכאי, עם פרישתו, לפיצוי בשיעור משכורת של 6 ימים בשל כל 30 ימי המחלה מיתרת ימי {{ח:הערה|ה}}מחלה שהצטברו לזכותו.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו פחות מ־36% מסך כל ימי חופשת המחלה שהצטברו לזכותו יהיה זכאי, עם פרישתו, לפיצוי בשיעור משכורת של 8 ימים בשל כל 30 ימי מחלה מיתרת ימי המחלה שהצטברו לזכותו.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב ימי חופשת המחלה שנוצלו על ידי נושא משרה שיפוטית במשך תקופת כהונתו בתקופה שקדמה לתחילתו של סעיף זה ינהגו כך:
{{ח:תתת|(1)}} בשנה שבה לא נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה – יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו בשלושה ימים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנה שבה נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה – יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו ביום אחד נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} נושא משרה שיפוטית אשר עובר לתחילת כהונתו עבד בשירות המדינה, יבואו במנין ימי חופשת מחלה העומדים לזכותו, מיד עם תחילת כהונתו, ימי חופשת המחלה שעמדו לזכותו בסיום תפקידו בשירות המדינה, ובלבד שלא חדל להיות עובד המדינה עד למינויו למשרה השיפוטית ולא קיבל פיצוי בגינם.
{{ח:תת|(ה)}} בעד יתרת ימי חופשת מחלה צבורה הפחותים מ־30 ימים ישולם החלק היחסי של הפיצוי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} פיצוי על־פי סעיף זה ישולם מיד עם סיום כהונתו של נושא משרה שיפוטית.
{{ח:תת|(ז)}} נפטר נושא משרה שיפוטית, ישולם הפיצוי לשאיריו כהגדרתם {{ח:חיצוני|החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם)#סעיף 1|בסעיף 1 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התשמ״א–1981}} (להלן – החלטת הגמלאות).
{{ח:תת|(ח)}} ערך יום מחלה יחושב לפי המשכורת הקובעת כהגדרתה {{ח:חיצוני|החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם)#סעיף 1|בסעיף 1 להחלטת הגמלאות}}.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ח), לגבי כל אחד מאלה, יחושב ערך יום המחלה כמפורט בסעיף קטן (י):
{{ח:תתתת|(א)}} נושא משרה שיפוטית, אשר במועד פרישתו כיהן בתפקיד שופט בכיר ומשכורתו כשופט בכיר במועד פרישתו נמוכה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו אילו המשיך לכהן בתפקידו ערב כהונתו כשופט בכיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום, ובעת כהונתו כנשיא כאמור מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9א|בסעיף 9א לחוק בתי המשפט}} ומשכורתו כשופט במועד פרישתו נמוכה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו אילו המשיך לכהן בתפקידו כנשיא בית משפט שלום.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ח), לגבי נושא משרה שיפוטית אשר במועד פרישתו כיהן בתפקיד שופט בכיר ומשכורתו כשופט בכיר במועד פרישתו גבוהה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו, אילו המשיך להחזיק בתפקידו ערב כהונתו כשופט בכיר, יחושב ערך יום המחלה לפי המשכורת האחרונה, לרבות כל התוספות שהוא זכאי לקבלן ערב פרישתו.
{{ח:תת|(י)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – התקופה עד לתחילת כהונתו כשופט בכיר שממנה יצא לקצבה; ולגבי שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום ובעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9א|בסעיף 9א לחוק בתי המשפט}} – עד לתום כהונתו כנשיא של בית משפט שלום;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השניה“ – התקופה ממועד תחילת כהונתו כשופט בכיר שממנה יצא לקצבה ועד למועד יציאתו לקצבה; ולגבי שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום ובעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9א|בסעיף 9א לחוק בתי המשפט}} – ממועד תום כהונתו כנשיא של בית משפט שלום עד למועד יציאתו לקצבה.
{{ח:תתת|(2)}} ערך יום מחלה שצבר נושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ט)(1) בתקופה הראשונה, יחושב לפי השכר המשולב בצירוף כל התוספות, לרבות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א|4א}}, {{ח:פנימי|סעיף 4ב|4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 4ג|ו־4ג}}, ככל שהיה זכאי לקבלן, שהיו מגיעים במועד יציאתו לקצבה לנושא משרה שיפוטית שדרגתו כדרגתו של נושא המשרה השיפוטית כאמור בתום התקופה הראשונה.
{{ח:תתת|(3)}} ערך יום מחלה שצבר נושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ט)(1) בתקופה השניה, יחושב לפי השכר המשולב בצירוף כל התוספות, לרבות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א|4א}} {{ח:פנימי|סעיף 4ב|ו־4ב}}, המגיעים לו בתום התקופה השניה.
{{ח:תת|(יא)}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”שופט בכיר“ – לרבות ”דיין בכיר“.

{{ח:סעיף|5ב|מענק לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה למשרה שיפוטית לפני יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020), ישולמו מענקים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם מונה עד יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) והשלים 96 חודשי כהונה – מענק בסכום השווה ל־8.5 משכורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם מונה אחרי יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) והשלים 96 חודשי כהונה – מענק בסכום השווה ל־6.5 משכורות.
{{ח:תת|(ב)}} מענק לפי סעיף קטן (א) ישולם לנושא המשרה השיפוטית בפנסיה צוברת במועד שבו השלים 96 חודשי כהונה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזר הוצאות רכב“ – למעט החזר הוצאות רכב שניתן לנושא משרה שיפוטית שהועמד לרשותו רכב צמוד לנהיגה עצמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א(ד)}} בשלוש השנים שלפני תום כהונתו, אף אם הוא נכלל במשכורת האחרונה ששולמה לנושא המשרה השיפוטית לפני החודש שבו ישולם המענק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משכורת“ – השכר המשולב, תוספת ותק שיפוטי, תוספת שהייה במשרה שיפוטית, תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה, גמול ניהול והחזר הוצאות רכב כמשמעותם בהחלטה זו ששולמו בעד החודש שקודם לחודש שבו ישולם המענק, וכן כל רכיב חודשי קבוע אחר שיחליף את הרכיבים האמורים, כולם או חלקם, וכל רכיב חודשי קבוע שייווסף בעתיד למשכורת וישולם לנושא המשרה השיפוטית במשכורת האחרונה לפני החודש שבו ישולם המענק, וששולם בעד אותו חודש, ולמעט החזר הוצאות שאינו החזר הוצאות רכב.

{{ח:סעיף|5ג|מענק סיום כהונה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה למשרה שיפוטית לפני יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) ושמתקיימים בו כל אלה, ישולם בסיום כהונתו מענק סיום כהונה:
{{ח:תתת|(1)}} כהונתו לא הסתיימה בנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 7|בסעיף 7(4) או (5) לחוק־יסוד: השפיטה}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 14|בסעיף 14(4) או (5) לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 11|בסעיף 11(4) או (5) לחוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, או {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 17|בסעיף 17(4) או (5) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא השלים 96 חודשי כהונה וזכאי למענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}};
{{ח:תתת|(3)}} כהונתו הסתיימה לאחר שהגיע לגיל 60.
{{ח:תת|(ב)}} סכום המענק לפי סעיף קטן (א) יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לנושא משרה שיפוטית שמונה עד יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) –
{{ח:תתתת|(א)}} אם השלים 180 חודשי כהונה – 6 משכורות כשהן מחולקות ב־120 ומוכפלות במספר חודשי הכהונה שהשלים לאחר שהגיע לגיל 60, אך לא יותר מ־120 חודשים; בסעיף זה, ”משכורת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ג)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אם השלים 300 חודשי כהונה – 6 משכורות;
{{ח:תתת|(2)}} לנושא משרה שיפוטית שמונה אחרי יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) –
{{ח:תתתת|(א)}} אם השלים 180 חודשי כהונה – 4.5 משכורות כשהן מחולקות ב־120 ומוכפלות במספר חודשי הכהונה שהשלים לאחר שהגיע לגיל 60, אך לא יותר מ־120 חודשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם השלים 300 חודשי כהונה – 4.5 משכורות;
{{ח:תתת|(3)}} לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שהשלים 96 חודשי כהונה אך לא השלים 180 חודשי כהונה – סכום המענק לגביו לפי פסקה (1) או (2) יחולק ב־180 ויוכפל בחודשי כהונתו בפועל, ולא יעלה על הסכום המרבי לפי פסקה (1) או (2).

{{ח:סעיף|6|הצמדה לשכר הממוצע|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ד־2, תשמ״ו, ס״ח תשמ״ו, תשנ״ג, תשנ״ה־4, תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכר הכולל“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בשכר הממוצע ב־1 באפריל, ב־1 ביולי, ב־1 באוקטובר או ב־1 בינואר לעומת שיעורו שלושה חודשים קודם לכן, תשתנה מאותו מועד משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית כך ששכרו המשולב ישוב ויעלה על השכר הממוצע באותו יחס שבו עלה עליו שלושה חודשים קודם לכן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} הסכומים שהשתנו לפי סעיף זה יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על שיעורי משכורת היסוד כפי שהשתנתה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6א|שירותי טלפון|תיקון: תשמ״ג־2, תשע״ח־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית יהיו אותן זכויות שיש לחבר הכנסת לענין התקנת טלפון, מתן שירותים לו וכל יתר התשלומים בקשר אליו, ובלבד שסך התשלומים לנושא משרה שיפוטית בעד זכויות כאמור לא יעלה על 15,000 שקלים חדשים בשנה.

{{ח:סעיף|6א|שירותי תקשורת|תיקון: תשמ״ג־2, תשע״ח־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית זכאי למימון בעבור שירותי תקשורת בביתו, ובכלל זה טלפון ואינטרנט, בסכום חודשי של 235 שקלים חדשים; בעד כהונה בחלק של חודש ישולם תשלום באופן יחסי.

{{ח:סעיף|6ב|חופשה לצורך השתלמות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה שיפוטית רשאי במהלך כהונתו כאמור לצאת לחופשה בשכר לצורך השתלמות, ובלבד שההשתלמות אושרה בידי המנהל, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב}}, או מי מטעמו.
{{ח:תת|(ב)}} חופשה לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תהיה בת 30 ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית, ובת 27 ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת, והיא ניתנת לצבירה עד 12 חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתנת לפדיון בתקופת כהונתו של נושא המשרה השיפוטית או בסיומה.
{{ח:תת|(ג)}} ימי שבת וחג יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה; ימי הפגרה בתקופת החגים שנוגעים לאותו נושא משרה שיפוטית לפי תקנות הפגרות לא יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה, אלא אם כן נושא המשרה השיפוטית בחר לנצל את ימי החופשה בימי הפגרה האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} ימי דיון באולם בית המשפט או בית הדין במהלך חופשה לפי סעיף זה שאישר ראש הערכאה השיפוטית, נשיא הערכאה או נשיא בית הדין לערעורים, לפי העניין, שנושא המשרה השיפוטית מכהן בה, לא יבואו במניין ימי החופשה שנוצלו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6ג|ימי מנוחה שנתית|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה שיפוטית שהוא שופט בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הרב הראשי לישראל, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים או חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים זכאי ל־42 ימי מנוחה שנתית בשנה.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה שיפוטית שאינו מנוי בסעיף קטן (א), זכאי ל־30 ימי מנוחה שנתית בשנה.
{{ח:תת|(ג)}} לנושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ב) ינוכו 20 ימי חופשה בשנה ממכסת ימי המנוחה השנתית שהוא זכאי לה, בשל תקופות הפגרה שחלות עליו לפי תקנות הפגרות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) –
{{ח:תתת|(1)}} כיהן נושא משרה שיפוטית במועד תחילת פגרת הקיץ, כמשמעותה בתקנות הפגרות, פחות משישה חודשים, לא ינוכו ימי הפגרה ממכסת ימי המנוחה השנתית שהוא זכאי לה;
{{ח:תתת|(2)}} חלה תקופת פגרת הקיץ במהלך חופשה לצורך השתלמות, לא ינוכו בשל תקופה זו ימי מנוחה שנתית.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לנושא משרה שיפוטית לא ינוכו ימי מנוחה שנתית בשל ימי ערב ראש השנה, ערב יום הכיפורים, ערב חג השבועות, ערב ראש השנה ההג׳רית, ערב חג מולד הנביא, ערב חג אל־פיטר, ערב חג אל־אדחא, ערב חג הנביא אלח׳דר, ערב חג הנביא שועייב, ערב חג הנביא סבלאן, ערב חג המולד, ערב ראשית השנה, ערב חג ההתגלות, ערב יום השישי לפני חג הפסחא, ערב חג הפסחא, ערב העלייה השמיימה (בסעיף קטן זה – ערבי חג) – והכל לפי עדתו הדתית של נושא המשרה השיפוטית.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בחר נושא משרה שיפוטית להיות במנוחה שנתית או בימי חופשה ארעית בימים הצמודים לערב חג, או בחר נושא המשרה השיפוטית להיות במנוחה שנתית או בחופשה ארעית בתקופה הכוללת ערבי חג – ינוכו בשל אותו ערב החג ימי מנוחה שנתית מתוך המכסה שנושא המשרה השיפוטית זכאי לה; לעניין זה, חופשה ארעית – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ד|בסעיף 6ד}}.
{{ח:תת|(ו)}} נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שנמנה עם נושאי משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 108 ימי מנוחה שנתית; נושא משרה שיפוטית אחר בפנסיה צוברת זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 65 ימי מנוחה שנתית.
{{ח:תת|(ז)}} נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית שנמנה עם נושאי משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 126 ימי מנוחה שנתית; נושא משרה שיפוטית אחר בפנסיה תקציבית זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 75 ימי מנוחה שנתית.
{{ח:תת|(ח)}} נוכח המנהל, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב}}, שנבצר מנושא משרה שיפוטית לנצל את ימי המנוחה השנתית מחמת עומס העבודה, כך שצבירת ימי החופשה שלו תעלה על המכסה המותרת לגביו לפי סעיף קטן (ו) או (ז), יהיה המנהל רשאי לאשר לנושא המשרה השיפוטית לצבור באותה שנה ימי מנוחה שנתית מעבר למכסה האמורה, ובלבד שסך ימי המנוחה השנתית לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 140 ימים.

{{ח:סעיף|6ד|ימי חופשה ארעית|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת זכאי לארבעה ימי חופשה ארעית בשנה.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית זכאי ל־14 ימי חופשה ארעית בשנה, ולכל היותר ארבעה ימי חופשה ארעית ברצף.
{{ח:תת|(ג)}} ימי חופשה ארעית לפי סעיף זה ניתנים לניצול באישור ראש הערכאה השיפוטית, נשיא הערכאה או נשיא בית הדין לערעורים, לפי העניין, שנושא המשרה השיפוטית מכהן בה; ימי החופשה הארעית אינם ניתנים לצבירה משנה לשנה, ולא ניתן לצאת במהלכם מחוץ לישראל או לצרפם לחופשת מנוחה שנתית או לפגרה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ימי חופשה ארעית“ – ימי חופשה המיועדים בעיקרם לעניינים דחופים ובלתי צפויים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה שיפוטית“ – למעט שופט בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הרב הראשי לישראל, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים וחבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ו־3, תשמ״ח, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|7א|בדיקה רפואית תקופתית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית זכאי למימון הוצאות בדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי שאישר מנהל בתי המשפט, ובהתאם לתנאים שקבעה נציבות שירות המדינה לעניין בדיקה רפואית תקופתית של עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|7א1|מיסוי אשפוז ושירותים רפואיים|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} 75% מהמס המוטל בשל אשפוז ושירותים רפואיים שנושא משרה שיפוטית ובני משפחתו זכאים להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} ולפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון מס׳ 3), התשנ״ה–1995, יהיה על חשבון אוצר המדינה.

{{ח:סעיף|7ב|מימון קורס להכשרה ניהולית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית זכאי למימון מלא או חלקי של עלות קורס להכשרה ניהולית, שבו השתתף בתקופת כהונתו, באישור המנהל ולפי תנאים שיקבע; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל בתי המשפט, מנהל בתי הדין הרבניים, מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזים או מנהל בתי הדין השרעיים, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להכשרה ניהולית“ – קורס במוסד אקדמי או מטעמו של מוסד כאמור ובלבד שהקורס נדרש לתפקידו של נושא המשרה השיפוטית.

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשמ״ג־3, תשמ״ד, תשמ״ה, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|9|הלוואה לרכישת רכב|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית זכאי להלוואה לרכישת רכב או החלפתו בסכום הגבוה ביותר שבו ניתנת הלוואה כזו לבעל תפקיד בדרגה הגבוהה ביותר בדירוגים המקצועיים בשירות המדינה ובאותם תנאים.

{{ח:סעיף|9א|החזר הוצאות רכב|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ב־2, תשס״ט־3, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”רכב“ – רכב פרטי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)|בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נושא משרה שיפוטית יהיה זכאי בתקופת כהונתו להחזר הוצאות רכב בסך 2300 שקלים חדשים לחודש {{ח:הערה|(נכון לינואר 1995; החל מיולי 2008, 3,757 ש״ח לחודש)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן בכל שנה כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ב־1 בינואר – 20.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות ברוטו; 22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות נטו; 19.7% מהסכום המעודכן {{ח:הערה|[צ״ל: האחרון]}} כפול אחוז העדכון של ההוצאות המשתנות נטו; 9.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ביטוח החובה ו־22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של הביטוח המקיף;
{{ח:תתתת|(ב)}} ב־1 במרס – 4.3% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של אגרת רישוי הרכב;
{{ח:תתתת|(ג)}} ב־1 ביולי – 20.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות ברוטו; 22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות נטו; 19.7% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות המשתנות נטו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה תהיה לכל המונחים המשמעות שיש להם {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)|בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ג)}} החזר הוצאות רכב יינתן אם נתקיימו לגבי נושא המשרה השיפוטית כאמור כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבעלותו רכב;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הצהיר כי הינו עושה שימוש ברכבו לצורך מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ד)}} שופט בית המשפט העליון, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ראש אבות בתי דין, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, שופט בית הדין הארצי לעבודה, ונשיא בית דין אזורי לעבודה, יהיו רשאים לבחור בין החזר הוצאות רכב לפי סעיף זה לבין זכאות לרכב צמוד לנהיגה עצמית, שיועמד לרשותם בתנאים המקובלים לגבי בעלי תפקידים הזכאים לרכב צמוד לפי הסכם עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר.

{{ח:סעיף|9א1|גלום מס בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב לצורכי מיגון|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מס הכנסה המוטל על נשיא בית המשפט העליון בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב שהמדינה מעמידה לרשותו לצורכי מיגון יהיה על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה הנובעת משדרוג רכב“ – חלק ההכנסה השווה להפרש החיובי שבין אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שווי השימוש המזערי ברכב שאפשר להעמיד לרשות נשיא בית המשפט העליון, בידי המדינה, שאפשר להתקין בו אמצעי מיגון לפי הנחיות גורמי הביטחון;
{{ח:תתתת|(2)}} שווי השימוש המרבי ברכב שאפשר להעמיד לרשות נשיא בית המשפט העליון, בידי המדינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי השימוש“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)|בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987}}.

{{ח:סעיף|9ב|דיור לרב ראשי לישראל|תיקון: תשס״ג, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רב ראשי לישראל שמקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים, זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה בירושלים; לענין סעיף זה, ”הוצאות לשכירת דירה“ – דמי שכירות, תשלום בעד רכישה של ריהוט ומכשירי חשמל בסכום שאינו עולה על 80,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} בתקופת כהונתו, מסים עירוניים, תשלומי ועד בית לרבות הסקה, תשלומי חשמל, מים וגז, תיקונים בדירה אשר על פי הסכם השכירות חלים על השוכר וכן הוצאות מקובלות אחרות הכרוכות בשכירת הדירה על פי הסכם השכירות.
{{ח:תת|(ב)}} רב ראשי לישראל יהיה זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה כאמור בסעיף קטן (א) אם יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטח הדירה לא יעלה על 120 מ״ר ברוטו; ואולם היו לרב ראשי לישראל ביום החתימה על הסכם השכירות ארבעה ילדים או יותר, הסמוכים על שולחנו, יהיה זכאי לתוספת של 15 מ״ר בעבור כל ילד החל בילד הרביעי, ובלבד ששטח הדירה לא יעלה על 200 מ״ר ברוטו; לענין פסקה זו, ”שטח ברוטו“ – כפי שמחושב לצורך תשלום ארנונה כללית;
{{ח:תתת|(2)}} הסכם השכירות נחתם על ידי מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר וההוצאות לשכירת הדירה אושרו על ידו;
{{ח:תתת|(3)}} דירת הקבע שלו לא תושכר.
{{ח:תת|(ג)}} חדל רב ראשי לישראל לכהן, יהיה זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה לפי סעיף זה במשך תקופה של 3 חודשים מיום שחדל לכהן.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} ריהוט ומכשירי חשמל שנרכשו לפי סעיף קטן (א) הם רכוש המדינה, ויוחזרו למדינה עם סיום כהונתו של רב ראשי לישראל או במועד מוקדם יותר לפי בקשת רב ראשי לישראל.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רב ראשי לישראל רשאי לרכוש עם סיום כהונתו את הריהוט ומכשירי החשמל שעליו להחזיר למדינה, לפי ערכם ביום שבו הודיע על כך לחשב הכללי במשרד האוצר; על רכישה כאמור יחולו הוראות לעניין ניכוי פחת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ה)}} מס הכנסה המוטל לפי סעיף זה יהיה על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ו)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב־15 בדצמבר שקדם לו; הסכום המעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש הקרוב; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027).

{{ח:סעיף|10|מינוי לכהונה בפועל}}
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית שמונה לכהונה בפועל בדרגה גבוהה מדרגתו הקבועה יהיה זכאי – למשך תקופת כהונתו כאמור – למשכורת יסוד על פי הדרגה הגבוהה.

{{ח:סעיף|10א|מנהל המרכז להכשרה והשתלמות שופטים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית שמונה למנהל המרכז להכשרה והשתלמות שופטים יהיה זכאי, למשך תקופת כהונתו כמנהל המרכז כאמור, לשכר המשולב של נשיא בית משפט מחוזי בצירוף התוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיפים 4ג}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|ו־9א(ד)}}.

{{ח:סעיף|11|דין מנהל בתי המשפט ומנהל בתי הדין|תיקון: תשמ״ט, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לענין החלטה זו, דינו של מנהל בתי המשפט שנתמנה על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 82|סעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, כדין שופט בית המשפט העליון, דינו של מנהל בתי הדין הרבניים שנתמנה על פי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, כדין חבר בית הדין הרבני הגדול, דינו של מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים שנתמנה על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 16|סעיף 16 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}, כדין חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, ודינו של מנהל בתי הדין השרעיים שנתמנה על פי {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, כדין חבר בית הדין השרעי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יוסיפו לחול על שופט גם לאחר שחדל לכהן כמנהל בתי המשפט, ובלבד שכיהן כמנהל תקופה שאינה פחותה מארבעים חדשים; והוא הדין בדיין שכיהן כמנהל בתי הדין הרבניים, בקאדי מד׳הב שכיהן כמנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים ובקאדי שכיהן כמנהל בתי הדין השרעיים.

{{ח:סעיף|12|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} החלטת משכורת השופטים, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(2)}} החלטת משכורת שופטי בית הדין לעבודה, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(3)}} החלטת משכורת שופטי תעבורה, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(4)}} החלטת משכורת הדיינים, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(5)}} החלטת משכורת הקאדים, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(6)}} החלטת משכורת קאדים מד׳הב, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(7)}} החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (שירותים רפואיים), התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(8)}} החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (הצמדה לשכר הממוצע), התשמ״א–1981.

{{ח:סעיף|13|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} שופט בית המשפט העליון ורב ראשי לישראל שערב תחילת החלטה זו התגוררו בדירת שרד, רשאים להמשיך להתגורר בה כל עוד הם מכהנים במשרתם כאמור.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}|תיקון: תשנ״ה־5}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (הוראת שעה – ביטול עדכון המשכורת), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 590), בשנת 2021 לא תעודכן משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית לפי השינוי בשכר הממוצע. לשם חישוב העדכון של משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית ביום 1 בינואר 2022 יובא בחשבון השכר הממוצע שפורסם בשנת 2020, במקום השכר הממוצע שפורסם בשנת 2021.}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ה־5, [הודעות], תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;u&gt;המשרה השיפוטית&lt;/u&gt; &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;&lt;u&gt;משכורת יסוד בשקלים חדשים&lt;/u&gt; {{ש}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים ליום 1.1.2026)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|א||תיקון: תש״ן, תשס״ט־3, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט א}}
{{ח:ת}} '''שופטים:'''
{{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;58,641&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} משנה לנשיא בית המשפט העליון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;56,966&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} שופט בית המשפט העליון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;53,041&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} נשיא בית משפט מחוזי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;43,537&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} סגן נשיא בית משפט מחוזי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;42,481&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} שופט בכיר בבית משפט מחוזי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;42,481&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} שופט בית משפט מחוזי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;40,013&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} נשיא בית משפט שלום &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;39,061&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} סגן נשיא בית משפט שלום &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;37,566&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} שופט בכיר בבית משפט שלום &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;37,566&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} שופט בית משפט שלום &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;34,082&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|ב||תיקון: תשנ״א, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 1 פרט ב}}
{{ח:ת}} '''שופטי בית הדין לעבודה:'''
{{ח:ת}} נשיא בית הדין הארצי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;52,151&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} סגן נשיא בית הדין הארצי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;49,234&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} שופט בכיר בבית הדין הארצי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;49,234&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} שופט בית הדין הארצי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;42,732&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} נשיא בית דין אזורי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;39,061&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} סגן נשיא בית דין אזורי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;37,566&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} שופט בכיר בבית דין אזורי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;37,566&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} שופט בית דין אזורי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;34,082&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת 1 פרט ג}}
{{ח:ת}} '''שופטי תעבורה''' &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;34,082&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|ד||תיקון: תשס״ב־2, תשס״ט־3, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט ד}}
{{ח:ת}} '''דיינים:'''
{{ח:ת}} רב ראשי לישראל &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;53,041&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} חבר בית הדין הרבני הגדול &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;47,516&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} ראש אבות בתי דין &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;43,537&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} אב בית דין אזורי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;39,061&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} דיין בכיר &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;37,566&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} חבר בית דין אזורי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;34,082&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|ה||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2|עוגן=תוספת 1 פרט ה}}
{{ח:ת}} '''קאדים:'''
{{ח:ת}} ראש בית הדין לערעורים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;53,041&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} חבר בית הדין לערעורים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;47,516&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} קאדי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;34,082&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|ו||תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 1 פרט ו}}
{{ח:ת}} '''קאדים מד׳הב:'''
{{ח:ת}} ראש בית הדין לערעורים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;53,041&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} חבר בית הדין לערעורים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;47,516&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} חבר בית הדין &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;34,082&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־3, תשע״א־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נשיא בית משפט שלום, סגן נשיא בית משפט שלום, שופט בכיר בבית משפט שלום, שופט שלום ושופט תעבורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שופט מחוזי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נשיא בית משפט מחוזי, סגן נשיא בית משפט מחוזי, שופט בכיר בבית משפט מחוזי ושופט בית משפט מחוזי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שופט בית משפט עליון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נשיא בית דין אזורי לעבודה, סגן נשיא של בית דין אזורי לעבודה, שופט בכיר בבית דין אזורי לעבודה ושופט בית דין אזורי לעבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שופט בית הדין הארצי לעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר בבית דין ארצי לעבודה ושופט בית הדין הארצי לעבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שופט בית משפט עליון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אב בית דין רבני אזורי, דיין בכיר, חבר בית דין רבני אזורי, דיין של בית דין שרעי וחבר בית הדין הדתי הדרוזי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראש אבות בתי הדין הרבניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ראש אבות בתי דין רבניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חבר בית הדין הרבני הגדול&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|ז׳ בתמוז התשמ״א (9 ביולי 1981)}}
* '''שלמה לורינץ'''&lt;br&gt;יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>t63e9taf7d9z5bl1l4hljrj7tnpz5ug</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>389607</id>
    <revision>
      <id>3022239</id>
      <parentid>2829072</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T12:57:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3022239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52333" sha1="h42l3er181hc97z0bxcj4i2dgi5p4p7" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש&quot;ע-2010 (תיקון: תשע&quot;ה)
&lt;שם קודם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת), התש&quot;ע-2010

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 646|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת)|6860)); ((תשע&quot;ה, 298|תיקון|7446)), ((832|תיקון|7488)); ((תשע&quot;ט, 1441|תיקון|8116)); ((תש&quot;ף, 1054|הוראת שעה|8468)), ((1768|תיקון|8646)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון|8810)), ((1762|תיקון מס' 2|9128)); ((תשפ&quot;ו, 2306|תיקון|12449)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4(א2)(2), (ג) ו-(ד2)]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ט)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל הרישיון&quot; - מי שקיבל רישיון אחוד לפי תקנות אלה;
:- &quot;בעל עניין&quot; - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
:- &quot;בעל רישיון תקשורת&quot; - מי שקיבל רישיון כללי, או רישיון מיוחד, או היתר כללי לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
:- &quot;בקשה&quot; - בקשה לקבלת רישיון אחוד לפי תקנות אלה;
:- &quot;הון עצמי&quot; - הון, קרנות ועודפים, לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים;
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, דרך כלל או לעניין מסוים;
:- &quot;הרשת&quot; - מערכת של מיתקני בזק המותקנת בישראל, המשמשת או המיועדת לשמש את בעל הרישיון למתן שירותי בעל הרישיון, למעט ציוד קצה;
:- &quot;השפעה ניכרת&quot;, &quot;חברה&quot;, &quot;חברה אם&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 6יב1 לחוק]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת, או מי שהוא אצל לו מסמכויותיו, כולן או מקצתן לעניין מתן רישיון אחוד לפי תקנות אלה;
:- &quot;חברה בעלת זיקה&quot; - חברה שבעל הרישיון הוא בעל עניין בה, חברה שהיא בעלת עניין בבעל הרישיון, או חברה שבעל עניין בה הוא בעל עניין בבעל הרישיון;
:- &quot;מבקש&quot; - מי שהגיש למנהל בקשה לפי תקנות אלה;
:- &quot;מחשב&quot; - מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, ובכלל זה ציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים;
:- &quot;מידע&quot; - נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר;
:- &quot;מנוי&quot; - מי שקשור בהסכם התקשרות עם בעל הרישיון לשם קבלת שירותיו כמשתמש קצה;
:- &quot;מערכת בזק בין-לאומית&quot; - מערכת של מיתקני בזק המותקנת בישראל, לרבות מתג בין-לאומי, נס&quot;ר בין-לאומי ומישק לתשתית תמסורת בין-לאומית, המשמשת או המיועדת לשמש להעברת מסרי בזק שמקורם בישראל ויעדם במדינה אחרת או להיפך, או להעברת מסרי בזק בין יעדים המצויים במדינות שונות, ולמעט ציוד קצה;
:- &quot;מפעיל רט&quot;ן&quot; - בעל רישיון כללי למתן שירותי רט&quot;ן;
:- &quot;מתג&quot; - מיתקן בזק שנמצאים ומופעלים בו אמצעי מיתוג, ניתוב ותמסורת, המאפשרים יצירת קשר בין יחידות ציוד קצה שונות המחוברות או הקשורות אליו, והעברת מסרי בזק ביניהן, לרבות מיתקני בקרה וניטור ומיתקנים אחרים המאפשרים מתן שירותי בזק שונים למנויים של בעל הרישיון או למנויים של בעל רישיון תקשורת אחר;
:- &quot;נושא משרה&quot; - מי שמכהן כדירקטור, כמנהל כללי, כמנהל עסקים ראשי, כמשנה למנהל הכללי, כסגן המנהל הכללי, או כממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי של חברה, וכן כל בעל תפקיד מקביל בתאגיד אחר;
:- &quot;נס&quot;ר בין-לאומי&quot; - מישק שאליו מחוברת מצד אחד מערכת בין-לאומית ומצד שני רשת בזק ציבורית אחרת;
:- &quot;רישיון אחוד&quot; - רישיון כללי שהוא אחד מאלה או רישיון המאחד כמה מהם:
:: (1) רישיון כללי ייחודי, ובכלל זה רישיון כללי ייחודי (תשתית);
:: (2) רישיון כללי רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
:: (3) רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים;
:- &quot;רישיון אחוד משולב&quot; - רישיון אחוד המשלב בתוכו רישיון לפי [[#פרק ג סימן א|סעיף 5 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;רישיון מפ&quot;א כללי&quot; - רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, למעט מי שקיבל רישיון לפי תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי ייחודי), התשס&quot;ד-2004;
:- &quot;רישיון כללי ייחודי (תשתית)&quot; - רישיון כללי ייחודי למתן שירותים הניתנים לבעל רישיון תקשורת ולבעל רישיון לשידורים בלבד;
:- &quot;רישיון רט&quot;ן&quot; - רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט&quot;ן), למעט רישיון אחוד או רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, כהגדרתו [[בחוק]];
:- &quot;שירות בזק בין-לאומי&quot; - שירות טלפון בין-לאומי, שירות תקשורת נתונים בין-לאומי ושירות תמסורת בין-לאומי;
:- &quot;שירות טלפון בסיסי&quot; - העברה ממותגת או מנותבת דו-מגמתית (Full Duplex), לרבות באמצעות מודם, של דיבור או של מסרי בזק דמויי דיבור, דוגמת אותות פקסימילה;
:- &quot;שירות טלפוניה&quot; - שירות טלפון בסיסי ושירותים נלווים לשירות זה;
:- &quot;שירות רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד)&quot; - שירות בזק הניתן לציבור באמצעות מערכת רט&quot;ן של בעל הרישיון נותן השירותים או של בעל רישיון תקשורת אחר;
:- &quot;שירות תמסורת&quot; - ביצוע תמסורת למען הזולת;
:- &quot;שירות תמסורת בין-לאומי&quot; - ביצוע תמסורת למען הזולת בין מיתקן בזק המצוי בישראל לבין מיתקני בזק המצויים במדינות שונות;
:- &quot;שירות תקשורת נתונים&quot; - ביצוע תקשורת נתונים למען הזולת;
:- &quot;שירות תקשורת נתונים בין-לאומי&quot; - ביצוע תקשורת נתונים למען הזולת באמצעות מערכת בזק בין-לאומית;
:- &quot;תמסורת&quot; - העברת אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעלי רישיון תקשורת, לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה;
:- &quot;תמסורת בין-לאומית&quot; - העברת אותות אלקטרומגנטיים או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעל רישיון תקשורת למיתקן בזק של ספק זר של שירותי תקשורת, למעט ציוד קצה;
:- &quot;תקשורת נתונים&quot; - העברת מידע ותוכנה, למעט דיבור, בין יחידות ציוד קצה, לרבות מחשבים;
:- &quot;תוכנה&quot; - קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה בידי מחשב;
:- &quot;תשתית תמסורת בין-לאומית&quot; - מערכת של מיתקני בזק, הכוללת עורקי תמסורת אלחוטיים או כבליים, תת-ימיים, יבשתיים או באמצעות לווין, המשמשת או המיועדת לשמש לביצוע תמסורת בין-לאומית.

== פרק ב': הגשת בקשה והטיפול בה ==

=== סימן א': מתכונת הבקשה ===

@ 2. הגשת הבקשה ומסמכיה (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) בקשה תוגש לשר באמצעות המנהל, כשהיא ערוכה לפי סדר העניינים והסעיפים הנכללים בהוראות המפורטות לעניין הבקשה [[שבתוספת הראשונה]] (להלן - הנוהל).
: (ב) מבקש יפרט בבקשתו, באופן מלא ומדויק, את המידע הנדרש [[תוספת 1|בנוהל]], ויצרף לבקשתו את המסמכים המפורטים [[תוספת 1|בנוהל]].
: (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), רשאי השר לפטור מבקש ממסירת מידע הנדרש [[תוספת 1|בנוהל]], כולו או חלקו, אם ראה כי למבקש הועברה כלל פעילותו של בעל הרישיון, לרבות נכסי הרישיון, וכי בכוונת המבקש לפעול להעברת עיקר עובדי בעל הרישיון אל המבקש, ובלבד שהמבקש יפרט בבקשתו את המידע הנדרש לפי [[תוספת 1 פרט 1|סעיפים 1(1) ו-(3)]] [[תוספת 1 פרט 2|ו-2]] [[תוספת 1 פרק א|בפרק א' בנוהל]], [[תוספת 1 פרט 3|וסעיפים 3 עד 9]] [[תוספת 1 פרק ב|בפרק ב' בנוהל]], ויצרף לבקשתו את המסמכים הנדרשים לפי [[תוספת 1 פרט 1|הסעיפים האמורים]]; לעניין זה, &quot;נכסי הרישיון&quot; - הנכסים הדרושים להבטחת המשך אספקתם של השירותים לפי הרישיון האחוד, בהיקף ובמתכונת שבהם ניתנו השירותים ערב הגשת הבקשה.

@ 3. הצהרה על עובדות ואימות מסמכים
: (א) בקשה תיחתם ביד מי שהמבקש הסמיכו לחתום עליה בשמו, ויצורף לה אישור של עורך דין בדבר סמכות החותם לחתום בשם המבקש.
: (ב) הבקשה תיתמך בתצהיר, לאימות העובדות הכלולות בה או במסמכים המצורפים אליה; על עובדות שהן בתחום ידיעתו האישית של המצהיר, יצהיר שהן נכונות, ועל עובדות אחרות יצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.
: (ג) כל מסמך שיצורף לבקשה ושאינו מקור יאומת ביד עורך דין כמתאים למקור.

=== סימן ב': הטיפול בבקשה ===

@ 4. בחינה ראשונית של הבקשה (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) המנהל יבחן את מסמכי הבקשה ויודיע למבקש, בכתב, בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, על אחת מאלה:
:: (1) הבקשה הוגשה כנדרש לפי תקנות אלה, נמסרו המידע והמסמכים הנחוצים לבחינת הבקשה ועל כן היא תקינה (להלן - בקשה תקינה);
:: (2) יש לערוך בבקשה שינויים או להמציא מידע ומסמכים נוספים, שיפורטו בהודעת המנהל.
: (ב) המנהל רשאי להאריך למבקש מסוים את המועד כאמור בתקנת משנה (א), מטעמים שיירשמו, לתקופה נוספת של 60 ימים.

@ 5. תיקון או השלמת בקשה
: (א) מבקש ימלא אחר דרישות ההודעה כאמור [[בתקנה 4(א)(2)]] ויגיש למנהל בקשה מתוקנת או מידע משלים, לפי העניין.
: (ב) [[תקנה 4(א)]] תחול גם על בקשה שתוקנה או הושלמה לפי תקנת משנה (א).
: (ג) מבקש ידווח למנהל לאלתר על כל שינוי בנתוני בקשתו, לרבות שינוי בהחזקות בעלי עניין בו.

@ 6. פסילת בקשה
: (א) לא נענה מבקש לנדרש בהודעת המנהל לפי [[תקנה 4(א)(2)]] בתוך 60 ימים מיום שהומצאה לו, רשאי המנהל לפסול את הבקשה; המנהל יודיע למבקש כי הבקשה לא תישקל בשל פסילתה.
: (ב) על פסילת הבקשה רשאי המבקש לערור לפני השר, בתוך 20 ימים מיום שהומצאה למבקש הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) השר יחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו, ואולם רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את מועד מתן החלטתו כאמור ב-30 ימים נוספים.

@ 7. הגשת מידע ומסמכים ובחינת הבקשה (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) מבקש יגיש למנהל, בכל עת שיידרש לכך, כל מידע או מסמך, לרבות בדבר בעל עניין או נושא משרה במבקש, או בדבר נושא משרה בבעל עניין במבקש, הדרושים, לדעת המנהל, לשם בחינת בקשתו.
: (ב) הבקשה תיבחן בידי המנהל לעניין עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[פרק ג']]; המנהל יביא לפני השר את ממצאיו.

@ 8. החלטת השר בדבר הענקת רישיון
: (א) ראה השר כי המבקש עומד בתנאים המפורטים [[בפרק ג']], רשאי הוא להעניק למבקש רישיון לשירותים המבוקשים, כולם או חלקם, ולקבוע בו תנאים, לרבות בכל הנוגע לעניינים האמורים [[בפרק ג']], וכן רשאי השר, תוך מתן נימוקים, לדחות את הבקשה.
: (ב) החלטת השר כאמור בתקנת משנה (א) תינתן למבקש בתוך 90 ימים מיום הודעת המנהל על הגשת בקשה תקינה; השר רשאי, מטעמים שיירשמו, להאריך את מועד מתן החלטתו כאמור לתקופה נוספת של 90 ימים.

@ 8א. רישיון אחוד משולב (תיקון: תשע&quot;ה)
: רישיון אחוד משולב יכול שיוענק בדרך של מכרז.

== פרק ג': תנאים למתן רישיון ==

=== סימן א': כשירות, תנאים והגבלות ===

@ 9. החזקה בעקיפין (תיקון: תשע&quot;ה)
: שיעור החזקה בעקיפין יחושב לפי המפורט להלן:
: (1) לבעל שליטה בחברה תיוחס החזקת אמצעי השליטה בחברה במלואה, אף אם אינו מחזיק במלוא אמצעי השליטה בחברה;
: (2) לבעל עניין שאינו בעל שליטה בחברה, תיוחס החזקת אמצעי השליטה באופן יחסי לשיעור אחזקותיו של בעל העניין בחברה ותחושב כמכפלת שיעור החזקת בעל העניין באמצעי השליטה בכל אחת מהחברות שבאמצעותן מחזיק בעל העניין בחברה.

@ 10. תנאים מוקדמים (תיקון: תשע&quot;ה, תש&quot;ף-2)
: (א) רשאי להגיש בקשה מי שהתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה שהתאגדה כדין בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
:: (2) התקיים בו אחד מאלה:
::: (א) עשרים אחוזים לפחות מכל אחד מאמצעי השליטה במבקש מוחזקים במישרין בידי אזרח ישראל ותושב בה, או בידי חברה שמי ששולט בה הוא אזרח ישראל ותושב בה; ואולם רשאי השר להתיר למבקש שבעל רישיון כללי שולט בו, להגיש בקשה אף אם לא מתקיים בו האמור בפסקה זו;
::: (ב) ניתנה לו הוראה לפי [[סעיף 13 לחוק]] לבקשת שירות הביטחון הכללי, ושירות הביטחון הכללי אישר שהיא כוללת דרישות חלופיות לדרישה האמורה בפסקת משנה (א);
:: (3) המנהל הכללי ורוב הדירקטורים במבקש הם אזרחי ישראל ותושבים בה.
: (ב) לא יהיה בעל השפעה ניכרת במבקש ולא ישמש כנושא משרה בו מי שהורשע בעבירה שלפי מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לשמש נושא משרה בו.
: (ג) לא יהיה בעל השפעה ניכרת במבקש ולא ישמש כנושא משרה בו, אלא אם כן נתן את הסכמתו בכתב ולפיה יהא מנהל רשאי, בכל עת ולפי דרישתו, לקבל פרטים מן המרשם הפלילי על אודותיו, לפי [[=חוק המרשם הפלילי|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]].
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;אזרח ישראל&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תושב&quot; - כמשמעותו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]].

@ 11. סייגים ותנאים למתן רישיון (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ו)
: (א) בתקנה זו, &quot;מגזר פעילות&quot; - תחום של שירותים ובהם שירות תמסורת, שירות תקשורת נתונים, שירות טלפוניה, שירות רט&quot;ן, שירות בזק בין-לאומי, שירות גישה לאינטרנט, שירות שידורים רב-ערוציים למנויים וכיוצא באלה, הניתנים בכל הארץ או בחלק ממנה, לרבות חלק מובחן מתחום של שירותים.
: (א1) לא יינתן רישיון אחוד למבקש אשר שניים או יותר מבעלי השפעה ניכרת בו הם בעלי רישיון תקשורת באותו מגזר פעילות או בעלי רישיון לשידורים, או שמי מהם הוא חברת אם של בעל רישיון תקשורת כאמור; ולעניין רישיון כללי ייחודי (תשתית) - אלא אם כן שוכנע השר, על פי בקשה בכתב שצורפה לבקשה, כי מתן הרישיון לא יפגע בתחרות בתחום הבזק או במגזר פעילות או בטובת הציבור.
: (ב) לא יינתן רישיון אחוד למבקש שהוא בעל רישיון אחוד, למבקש שבעל רישיון אחוד הוא בעל עניין בו, למבקש שהוא בעל עניין בבעל רישיון אחוד, או למבקש שבעל עניין בו הוא בעל עניין בבעל רישיון אחוד, אלא אם כן שוכנע השר, על פי בקשה בכתב שצורפה לבקשה, כי מתן הרישיון יקדם את התחרות בתחום הבזק או במגזר פעילות או שהוא לטובת הציבור; ולעניין רישיון כללי ייחודי (תשתית) - אלא אם כן שוכנע השר, על פי בקשה בכתב שצורפה לבקשה, כי מתן הרישיון לא יפגע בתחרות בתחום הבזק או במגזר פעילות או בטובת הציבור.
: (ב1) תקנת משנה (ב) לא תחול על חברה בעלת זיקה לבעל רישיון אחוד שהיתה בעלת רישיון כדין לפי תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי ייחודי), התשס&quot;ד-2004, או תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים), התשס&quot;ד-2004, או תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010 (([צ&quot;ל: התש&quot;ע-2010])), כנוסחן ערב תחילתן של תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע&quot;ה-2014, ורישיונה תוקן לרישיון אחוד, עד למועד שיורה השר; השר רשאי לפטור חברה כאמור מתקנת משנה (ב) אם שוכנע, על סמך בקשה בכתב, כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), לא יינתן רישיון כללי ייחודי (תשתית) למבקש שמתקיים בו אחד מאלה, אלא אם כן שוכנע השר, לפי בקשה בכתב שצורפה לבקשה, כי מתן הרישיון לא יפגע בתחרות בתחום הבזק או במגזר הפעילות או בטובת הציבור:
:: (1) בעל עניין במבקש הוא בעל רישיון מפ&quot;א כללי או חברה בעלת זיקה לבעל רישיון מפ&quot;א כללי;
:: (2) נושא משרה במבקש הוא נושא משרה בבעל רישיון מפ&quot;א כללי, או בחברה בעלת זיקה לבעל רישיון מפ&quot;א כללי.

@ 12. (תיקון: תשע&quot;ה) : (((בוטלה).))

@ 13. הגבלות ותנאים (תיקון: תשע&quot;ה)
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 11]], רשאי השר לקבוע ברישיון אחוד הגבלות ותנאים בדבר היחס שבין בעל הרישיון לבין חברות בעלות זיקה, לרבות בדבר איוש תפקידים ומינוי נושאי משרה, העברת מידע, קיומן של חברות נפרדות או קיומה של מערכת חשבונאית נפרדת בין פעילויות, וכן בדבר הגבלות טכנולוגיות, גאוגרפיות או מסחריות בפריסת תשתית, במתן שירותים, בביצוע קישור-גומלין ובמתן אפשרות שימוש במיתקן בזק של בעל רישיון תקשורת ושל בעל רישיון אחר כמשמעותו [[בסעיף 5 לחוק]].

=== סימן ב': יכולת, ידע וניסיון (תיקון: תשע&quot;ה) ===

@ 14. (תיקון: תשע&quot;ה) : (((בוטלה).))

@ 15. שיקולי השר
: בבואו לבחון את התאמתו של המבקש ליתן את השירותים המפורטים בבקשה, ישקול השר, בין השאר, את אלה:
: (1) הידע והניסיון העומדים לרשות המבקש בתחומי הטכנולוגיה, השירות, הארגון, השיווק וההפצה;
: (2) יכולתו הכלכלית של המבקש.

@ 16. ידע וניסיון (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) מבקש יתחייב כי יהיו בידו, לרבות בידי מחזיקים בו או נושאי משרה בו, ידע וניסיון מספקים בתחומים המפורטים להלן:
:: (1) הקמה והפעלה של רשת בהיקף דומה לזה המפורט בתכנית ההנדסית המצורפת לבקשה לפי [[תקנה 17ב(ב)]];
:: (2) הפעלת מערך שירות, שיווק או והפצה בתחום הבזק או בהיקף נרחב בתחום אחר;
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) ידע וניסיון כאמור בתקנת משנה (א), יכול שיוכחו באמצעות התחייבות של בעל עניין במבקש להעמיד לרשות המבקש ידע וניסיון, או באמצעות הסכם לאספקת ידע ושירותים עם גוף בעל יכולת מוכחת בתחומים האמורים.

@ 17. יכולת כלכלית (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) ההון העצמי של המבקש, או ההון העצמי המצטבר של בעלי ההשפעה הניכרת בו, יהיה חמישה עשר מיליון שקלים חדשים לפחות, ולעניין בעל רישיון כללי ייחודי (תשתית) - מאה מיליון שקלים חדשים לפחות; הון עצמי כאמור, יחושב לפי הדוחות הכספיים של השנה שהסתיימה לפני מועד הגשת הבקשה; אם שותפות מחזיקה במבקש, יחושב חלקה בהון העצמי המצטבר לפי היקף ההון העצמי שלה או לפי שיעור ערבותם של השותפים בשותפות.
: (ב) היקף ההון העצמי של בעל השפעה ניכרת שהוא יחיד, יאושר בידי רואה חשבון.

@ 17א. תכנית עסקית (תיקון: תשע&quot;ה)
: המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להגיש תכנית עסקית, במתכונת שיורה.

@ 17ב. תשתית (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ט)
: (א) בעל הרישיון יפעיל מתג שבאמצעותו ייתן את שירותיו.
: (ב) המבקש יגיש תכנית הנדסית, הכוללת את תכנית המבקש לרשת שבכוונתו להפעיל ואת חיבורו לרשת של בעל רישיון תקשורת אחר.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) ו-(ב), על בעל רישיון כללי ייחודי (תשתית) יחולו גם הוראות אלה:
:: (1) רשת הבזק שמציע בעל רישיון כללי ייחודי (תשתית) בתכנית ההנדסית תאפשר מתן שירותי בזק בפרישה למשקי הבית בישראל בהיקף משמעותי שייקבע ברישיון, בהתאם לאבני הדרך לעניין הפרישה והפיתוח של הרשת כמפורט ברישיון;
:: (2) פרישת הרשת תתבצע כך שבתום שנה, לכל היותר, מיום קבלת רישיון כללי ייחודי (תשתית) -
::: (א) תתאפשר התקנה או העתקה של שירות למשתמש קצה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת הבקשה לכך;
::: (ב) שמונים אחוזים מן הבקשות להתקנה או העתקה של שירות למשתמש קצה יבוצעו בתוך 30 ימים מיום קבלתן, והכול בכפוף לאמור בתקנה זו;
:: (3) בתקנת משנה זו, &quot;משק בית&quot; - על פי הקבוע בשנתון הסטטיסטי לישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מזמן לזמן, המופקד לעיון הציבור בלשכה האמורה.

@ 17ג. תחילת מתן שירות (תיקון: תשע&quot;ה)
: בעל הרישיון יחל במתן שירותיו במועד הנקוב ברישיונו.

@ 17ד. תשתית עצמאית לבעל רישיון כללי ייחודי (תשתית) (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) בעל רישיון כללי ייחודי (תשתית) יהיה הבעלים והמפעיל של רשת הבזק שבאמצעותה ייתן שירותים ללקוחותיו.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר להתיר לבעל הרישיון לעשות שימוש בעורקי תמסורת פיזיים או אלחוטיים או ברשת גישה של אחר, לרבות בדרך של שכירות או רכישת שירותים, בתנאים שיקבע השר ברישיון, ובלבד שהוא הבעלים והמפעיל של מרכזת שבאמצעותה ייתן שירותים למנוייו.

=== סימן ג': ערובה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 18. ערובה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: (א) בעל הרישיון ימציא למנהל ערובה בלתי מותנית לטובת מדינת ישראל, לאחר שקיבל הודעה בדבר החלטת השר לתת לו רישיון, כתנאי לקבלת הרישיון; כמו כן, מבקש יצרף לבקשתו כתב התחייבות לעניין הערובה (להלן - כתב התחייבות).
: (א1) בערובה כאמור בתקנת משנה (א) יתקיימו התנאים שלהלן:
:: (1) הנערב הוא בעל הרישיון, והמוטב - מדינת ישראל, משרד התקשורת;
:: (2) הערובה היא ערבות עצמאית (אוטונומית) הניתנת למימוש לפי דרישת המוטב בלי לטעון כל טענת הגנה שיכולה לעמוד לנערב בקשר לחיוב, בלא צורך בנימוק הדרישה או בנקיטת אמצעים כלפי הנערב;
:: (3) הערובה תשולם למוטב עם דרישתו הראשונה;
:: (4) הערובה אינה ניתנת להסבה או להעברה;
:: (5) תוקף הערובה יהיה לשבע שנים.
: (א2) כתב הערובה יהיה לפי נוסח להנחת דעתו של המנהל, ובלבד שיכלול את התנאים האמורים בתקנת משנה (א1).
: (א3) כתב התחייבות יהיה לפי נוסח להנחת דעתו של המנהל, ובו תיקבע התחייבות להמצאת ערובה חלופית בסמוך לפקיעת תוקף הערובה; ההתחייבות להמצאת ערובה חלופית תהיה למועדים נוספים שלא יעלו על שבע שנים כל אחד.
: (ב) סכום הערובה ייקבע לפי מספר המנויים של בעל הרישיון ויהיה -
:: (1) עד וכולל מאה אלף מנויים - מיליון שקלים חדשים;
:: (2) למעלה ממאה אלף מנויים - שני מיליון שקלים חדשים.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), גדל מספר המנויים של בעל הרישיון מעל מאה אלף מנויים, יוגדל סכום הערובה לסכום של שני מיליון שקלים חדשים ולא יפחת, אף אם לאחר אותו מועד פחת מספר המנויים ממאה אלף.
: (ג1) על אף האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) סכום הערובה שימציא בעל רישיון כללי ייחודי (תשתית) יעמוד על חמישה מיליון שקלים חדשים.
: (ד) לעניין סעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות מבקש;
::- &quot;ערובה&quot; - ערבות מתאגיד בנקאי בעל רישיון לפי [[+|סעיפים 4(א)(1)]] [[או 4(א)(2) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], או ממבטח בעל רישיון לפי [[סעיף 15(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], ובלבד שהם מורשים לתת ערבות.

== פרק ד': שונות ==

@ 19. שמירת סודיות
: המנהל וכל הפועל מטעמו לא יגלו ידיעה או מסמך שנמסרו להם לפי תקנות אלה, אלא לצורך ביצוע תפקידם לפי [[החוק]].

@ 20. קיום תנאים (תיקון: תשע&quot;ה)
: הכשירות והתנאים המפורטים [[בפרק ג']] יתקיימו בבעל הרישיון בכל תקופת הרישיון, בשינויים המחויבים, ויראו אותם כתנאים מהותיים ברישיון ובכלל זה לעניין [[סעיף 6 לחוק]].

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 2(א)]]))) ====
=== הוראות מפורטות לעניין הבקשה - הנוהל ===

=== מבוא: הוראות הגשה (תיקון: תשע&quot;ה) ===
@ (א) : מבקש ימלא אחר ההוראות המפורטות להלן וישיב על כל השאלות לפי סדרן, באופן מפורט ומדויק.
@ (ב) : נשאלה שאלה המבוססת על הנחה עובדתית שאינה נכונה לגבי המבקש, יצוין הדבר בתשובה תוך מתן הסבר תמציתי.
@ (ג) (תיקון: תשע&quot;ה) : מבקש ישיב על [[תוספת זו|הנוהל]] בעברית; במילוי [[תוספת זו|הנוהל]] ישתמש המבקש במונחים ובביטויים כהגדרתם [[תקנות אלו|בתקנה 1 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש&quot;ע-2010]] (להלן - התקנות); מונחים לועזיים שייעשה בהם שימוש יובא לצדם תרגומם העברי; מסמכי התאגדות של חברה זרה ומפרטי יצרן הנדרשים לעניין התכנית ההנדסית, ניתן להגיש בשפה האנגלית.
@ (ד) : סכום כסף או ערכו של נכס שהמבקש מציין בבקשתו יהיה נקוב בשקלים חדשים נכון ליום הגשת הבקשה ויירשם בספרות ובמילים; עדכון בדרך של הצמדה למדד המחירים לצרכן ייעשה לפי המדד האחרון הידוע ביום הגשת הבקשה.
@ (ה) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ט) : בקשה תוגש בעותק מקור; על כריכת המקור, יירשם &quot;מקור&quot;, ועל גבי האריזה יצוין כלהלן:
:: &lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block;&quot;&gt;בקשה לקבלת רישיון אחוד {{ש}} שם המבקש: ...................................................... {{ש}} ......................................................................&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
@ (ו) (תיקון: תשע&quot;ה) : בקשה תיערך לפי סדר הפרקים [[תוספת זו|בנוהל]], כשכל פרק עומד בפני עצמו ומאוגד בתיק נפרד, עליו יצוין כדלקמן:
:: &lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block;&quot;&gt;בקשה לקבלת רישיון אחוד {{ש}} שם המבקש: ................................ {{ש}} שם הפרק: .................................. {{ש}} עותק מקור/העתק מס': .................&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
@ (ז) (תיקון: תשע&quot;ה) : מסמכים שנדרש המבקש לצרף על פי [[תוספת זו|הנוהל]] יוגשו בתיק נפרד (להלן - נספח מסמכים); כל מסמך שיצורף לבקשה ושאינו מקור יאומת כאמור [[בתקנה 3(ג) לתקנות]]; המסמכים יובאו על פי סדר [[תוספת זו|הנוהל]] ויסומנו כלהלן: פרק __, סעיף מס' __ (ציון הסעיף [[תוספת זו|בנוהל]]); צירף המבקש נספחים אחדים המתייחסים לאותו סעיף [[תוספת זו|בנוהל]], יסומנו הנספחים לפי מספרי משנה (1.1, 1.2 וכו'); מבקש רשאי לצרף לבקשה נספח מסמכים נוסף הנוגע לעניין, אף אם לא נדרש לכך על פי הוראות [[תוספת זו|הנוהל]]; על נספח המסמכים יצוין כדלקמן:
:: &lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block;&quot;&gt;בקשה לקבלת רישיון אחוד {{ש}} שם המבקש: ..................................... {{ש}} נספח מסמכים {{ש}} עותק מקור/העתק מס': ......................&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
@ (ח) (תיקון: תשע&quot;ה) : לבקשה יצורף תוכן עניינים כללי, ונוסף על כך יצורף לכל פרק בבקשה תוכן עניינים המפרט את כל העניינים הכלולים בפרק ואת רשימת הנספחים לאותו פרק.
@ (ט) : בשוליים השמאליים העליונים בכל עמוד מעמודי הבקשה יצוין שמו הרשמי של המבקש.
@ (י) : בתחתית כל עמוד מעמודי עותק המקור של הבקשה ונספחיו יחתום מי שהורשה לחתום בשם המבקש.
@ (יא) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ט) : נוסף על המקור, יוגשו שני העתקים של הבקשה ונספחיה על מדיה מגנטית או אופטית במתכונת שאישר המנהל, המותאמת למערכת הפעלה, חומרה ותוכנה מוכרת הנמצאת בשימוש המנהל; שמו של המבקש ותוכן קובצי המדיה יירשמו באופן ברור.

=== פרק א': תמצית הבקשה ===

@ 1. (תיקון: תשע&quot;ה) : תמצית הבקשה תהיה בהיקף שלא יעלה על עשרים וחמישה עמודים מודפסים, ותכלול את עיקרי הבקשה, כמפורט להלן:
: (1) תיאור המבקש, ומבנה ההחזקות בו, לרבות תיאור גרפי מלא של מבנה ההחזקות האמור;
: (2) הסבר ממצה בדבר השירותים אשר בכוונת המבקש לספק ובדבר התשתית אשר בכוונתו להקים לצורך כך;
: (3) עמידתו של המבקש בתנאים למתן הרישיון המנויים [[בסימן א' לפרק ג' לתקנות]].

@ 2. (תיקון: תשע&quot;ה) : המבקש יצרף לתמצית הבקשה את המסמכים האלה:
: (1) אישור כאמור [[בתקנה 3(א) לתקנות]];
: (2) הודעת המבקש כי כל ההוצאות הכרוכות בהגשת הבקשה הן על חשבונו בלבד, וכי לא תהיה לו כל דרישה או תביעה מהמדינה להחזר הוצאותיו או להשתתפות בהן;
: (3) התחייבות המבקש ולפיה לא ימונה אדם לנושא משרה בו, אלא אם כן אותו אדם נתן את הסכמתו לקבל פרטים מן המרשם הפלילי כאמור [[בתקנה 10(ג) לתקנות]];
: (4) תצהיר כנדרש [[בתקנה 3(ב) לתקנות]], הכולל פרטים אלה:
:: (א) המידע שנמסר בבקשה הוא נכון ומדויק;
:: (ב) לא קיים הסכם, מסמך או הבנה, או כל הסדר, בכתב או בעל פה, הנוגע להקניית זכויות או שליטה במבקש, שלא צורפו לבקשה, כמפורט [[תוספת זו|בנוהל]];
: (5) כתב התחייבות להאריך את הערבות הבנקאית לפי [[תקנה 18 לתקנות]].

=== פרק ב': מידע על אודות המבקש ===

@ 3. : פרטי המבקש:
: הבקשה תכלול מידע על אודות המבקש, לפי אלה:
: (1) שם החברה: {{טקסט תחתי|...................................................|(עברית)}} {{טקסט תחתי|.....................................................|(לועזית)}}
: (2) מספר החברה: ........................................................
: (3) תאריך הרישום: ......................................................
: (4) מען למשלוח דואר: .................................................
:: מיקוד: ...........................
:: כתובת דואר אלקטרוני: ...........................
:: מספר טלפון: ........................... מספר פקסימילה: ...........................
: (5) מען המשרד הרשום: ...........................
:: מיקוד: ...........................
:: כתובת דואר אלקטרוני: ...........................
:: מספר טלפון: ........................... מספר פקסימילה: ...........................
: (6) מען מרכז העסקים: ..............................
:: מיקוד: ...........................
:: כתובת דואר אלקטרוני: ...........................
:: מספר טלפון: ........................... מספר פקסימילה: ...........................
: (7) שם איש קשר, לצורך בירור כל נושא הקשור לבקשה: .............................
:: מען: ..................................................................
:: מיקוד: ...........................
:: כתובת דואר אלקטרוני: ...........................
:: מספר טלפון: ........................... מספר פקסימילה: ...........................

@ 4. (תיקון: תשע&quot;ה) : מסמכי ההתאגדות של המבקש:
: מבקש יצרף לנספח המסמכים האמור [[פרט ז|בסעיף קטן (ז)]] במבוא את אלה:
: (1) תעודת ההתאגדות המעודכנים של המבקש;
: (2) מסמכי ההתאגדות של המבקש;
: (3) כל החלטה על פתיחה בהליך של חדלות פירעון, מכל סוג שהוא, של התאגיד.

@ 5. : הון המבקש:
: (א) מבקש יפרט את הונו העצמי, לפי [[תקנה 17 לתקנות]], ויצרף דוחות כספיים מבוקרים, בצירוף חוות דעת רואה חשבון, לשנה שנסתיימה עובר להגשת הבקשה, וכן דוח ביניים רבעוני האחרון לפני הגשת הבקשה.
: (ב) מבקש יפרט אם הנפיק אופציות, אגרות חוב הניתנות להמרה או תעודות אחרות הניתנות להמרה.
: (ג) מבקש אשר התחייב להקצות מניות, יפרט את שמותיהם ומספרי זהותם של האמורים לקבלן, וכן את סוגי המניות, ערכן, כמותן ומועדי ההקצאה.

@ 6. (תיקון: תשע&quot;ה) : זכויות באמצעי שליטה במבקש:
: מבקש יפרט אם קיימים מסמכים, תעודות, חוזים או הבנות, בכתב או בעל פה, הנוגעים להחזקות קיימות או עתידיות באמצעי שליטה במבקש, אשר יש בהן כדי להשפיע על כשירות המבקש לקבל רישיון לפי הוראות [[פרק ג' לתקנות]], לרבות מניות בלא זכויות הצבעה, בעלות במניות המוחזקות בנאמנות, זכויות סירוב ראשון או אגרות חוב; מבקש יצרף לנספח המסמכים פירוט של כל המסמכים, התעודות, החוזים או ההבנות כאמור.

@ 7. (תיקון: תשע&quot;ה) : זהות המבקש:
: (א) מבקש יצרף תיאור גרפי מלא שלו (להלן - אילן היוחסין), לפי פרטים אלה:
:: (1) המבקש;
:: (2) בעלי עניין במבקש;
:: (3) חברות בעלות זיקה למבקש הפעילות בתחומי המדיה והתקשורת, לרבות טלקומוניקציה, שידורי טלוויזיה ורדיו, גישה לאינטרנט, יישומים באינטרנט, ציוד תקשורת, עיתונות כתובה וכתבי עת, תוכן והפקה, וכן חברות כאמור שיש בהן כדי להשפיע על כשירות המבקש לקבל רישיון.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א)(3), רשאי המנהל להורות למבקש לציין ולפרט באילן היוחסין חברות נוספות בעלות זיקה למבקש, שאינן פעילות בתחומים האמורים בסעיף ((הקטן)) האמור.
: (ג) באשר לחברה המצוינת באילן היוחסין, למעט המבקש, יפרט המבקש את אלה:
:: (1) השם העברי והלועזי של החברה: ...........................
:: (2) מספר הרישום: ................................................
:: (3) תאריך הרישום: ................................................
:: (4) מען המשרד הרשום: ..........................................
:: (5) מען מרכז העסקים: ............................................
:: (6) מען להתכתבות: ..............................................
:: (7) אופי העסקים של החברה: .................................
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) רשימת נושאי משרה לגבי חברות המצוינות באילן היוחסין, שהן בעלות רישיון או רישיון לשידורים;
:: (10) האם החברה מקיימת שליטה או השפעה ניכרת במבקש, לרבות מקור הזכות ואופן מימושה;
:: (11) מראה מקום למידע, אם הוא כלול בחלקים אחרים לבקשה.
: (ד) באשר לשותפות המצוינת באילן היוחסין, יפרט המבקש גם את אלה:
:: (1) התאריך שבו החלה השותפות את פעילותה העסקית: ........................
:: (2) זהות השותפים, תוך הבחנה בין שותף כללי לשותף מוגבל: ..................
:: (3) מבקש יצרף לנספח המסמכים פירוט, מאושר בידי רואה חשבון או עורך דין, בדבר השותפים המוסמכים לנהל את ענייני השותפות.
: (ה) מבקש יציין קיומו של פרט כלשהו הדרוש [[בפרק זה]] ואינו ניתן באופן סביר להשגה, תוך מתן נימוק לכך.
: (ו) מבקש יציין האם חברה הכלולה בתרשים אילן היוחסין מצויה, במועד הגשת הבקשה, במהלכם של תהליכי שינוי בבעלות בה או במבנה ההחזקות בה, וכן יציין את אופן עמידתו בתנאי הרישיון, עם סיומם של תהליכים אלה.

@ 8. (תיקון: תשע&quot;ה) : מידע משלים:
: (א) מבקש יצרף רשימת נושאי משרה בו, וכן יציין האם נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו הורשע בעבירה פלילית, למעט עבירת תעבורה כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]] (להלן - הפקודה) אך לרבות עבירה לפי [[-|סעיף 64]] [[-|או 64א לפקודה]], אשר לא חלפה לגביה תקופת ההתיישנות כמשמעותה [[בסעיף 16 לחוק המרשם הפלילי]], ואם כן יפרט את אלה:
:: (1) שמו של עובר העבירה: ...................................
:: (2) משרתו בחברה או שיעור אמצעי שליטה שהוא מחזיק בחברה: ..............
:: (3) פרטי העבירה: .......................................
:: (4) פרטי תיק בית משפט: ..............................
::: מקום השיפוט: ..........................................
::: מספר תיק: ..............................................
::: תאריך הכרעת הדין: ..................................
::: תאריך גזר דין: .........................................
:: (5) פירוט גזר הדין: ....................................
: (ב) מבקש ימציא הסכמה בכתב של כל נושא משרה בו ושל בעל השפעה ניכרת בו כי המנהל, בכל עת ולפי דרישתו, יהיה רשאי לקבל לגביו מידע מן המרשם הפלילי כמשמעותו [[בחוק המרשם הפלילי]].

@ 9. (תיקון: תשע&quot;ה) : זכאות לקבלת רישיון:
: (א) מבקש יצרף חוות דעת של עורך דין, המפרטת את אופן עמידתו של המבקש בדרישות [[סימן א' בפרק ג' לתקנות]].
: (ב) מבקש יפרט את היכולת, הידע והניסיון שלו כאמור [[בתקנה 16]], לרבות כמפורט להלן: ניסיון מוקדם של המבקש בהקמה ובהפעלה של ארגון בהיקף דומה להיקף המוצע על ידו, לרבות במרחב הפריסה, במערך התפעול, במערך השיווק וההפצה, ביכולת הטכנולוגית בתחום התקשורת והמחשב, בתחום הכספים והגבייה, בתחום משאבי אנוש, גיוס והכשרה; מקורות הידע והניסיון של המבקש בתחום ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של מיתקני בזק ומתן שירותי בזק;
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה).))
: (ג) מבקש יצרף לבקשה מסמכים המבססים את עמידתו בדרישות [[תקנה 16]] כאמור, לרבות -
:: (1) התחייבות המבקש בתצהיר חתום לעמידתו בדרישות [[תקנה 16]];
:: (2) התקשרויות חוזיות של המבקש עם גוף בעל יכולת מוכחת, לאספקת ידע ושירותים;
:: (3) התחייבויות בעלי העניין במבקש להעמיד לרשותו ידע וניסיון;
:: (4) פירוט ידע וניסיון אישי של נושאי משרה ובעלי תפקידים בכירים במבקש.

=== פרק ג': מידע על אודות הרשת והשירותים (תיקון: תשע&quot;ה) ===

@ 10. (תיקון: תשע&quot;ה) : כללי:
: (א) (((נמחק).))
: (ב) מרכיבי [[פרק זה]] יצורפו, בשינויים ובהתאמות שיקבע המנהל, כנספחים לרישיון אשר יוענק למבקש.

@ 11. (תיקון: תשע&quot;ה) : שירותים:
: (א) מבקש יפרט את כל השירותים אשר בכוונתו לספק, במתכונת הערוכה לפי הטבלה המפורטת להלן:
:: {|
! מספר סידורי !! שם השירות !! תיאור השירות !! תאריך תחילת מתן השירות !! הערות
|-
| || || || ||
|-
| || || || ||
|}
: (ב) מבקש יפרט את המדדים לטיב השירות בהתייחס לכל אחד מהשירותים שפורטו בטבלה שבסעיף קטן (א).

@ 12. (תיקון: תשע&quot;ה) : תכנית הנדסית
: (א) מבקש יצרף לבקשתו תכנית הנדסית כנדרש [[בתקנה 17ב(ב) לתקנות]] שיפורטו בה לפחות אלה:
:: (1) תיאור הרשת, שיכלול תרשים גרפי, תכנית פריסה, ונתונים כמותיים, לפי תת-המערכות האלה:
::: (א) מתגי הרשת;
::: (ב) תמסורת קווית ואלחוטית, לרבות תמסורת בין-לאומית;
::: (ג) רשת גישה קווית ואלחוטית;
::: (ד) תקשורת נתונים;
::: (ה) שליטה ובקרה, לרבות מוקדי שליטה ובקרה, בקרת תת-מערכות ובקרת טיב שירות;
::: (ו) המידע, לרבות מערכת חיוב לקוחות, מערכת גבייה ומערכת שירות לקוחות;
::: (ז) מערכת לטיפול בהונאות בזמן אמיתי או בזמן אמיתי בקירוב;
::: (ח) גיבוי, שרידות ותחזוקה;
::: (ט) קישור גומלין או שימוש, כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
::: (י) ניידות מספרים;
::: בתיאור הרשת כאמור, יציין מבקש אלו ממרכיבי התשתית יקים ואלו ממרכיבי התשתית ישכור או ירכוש מבעלי רישיון תקשורת אחרים;
:: (2) פירוט קיומם, תקינותם, תפעולם והתאמתם הטכנולוגית של תשתית, ציוד ואמצעים אחרים לשם מימוש היכולת לביצוע סמכויותיהם של כוחות הביטחון לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק]] והוראות הרישיון או הוראות מנהל, כפי שיינתנו מזמן לזמן;
:: (3) תכנית מפורטת לשימוש בתדרים לצורך המרכיבים האלחוטיים של הרשת;
:: (4) הצגת היבטי הבטיחות של הרשת המוצעת, עם דגש על בטיחות מיתקני הרשת, בטיחות ציוד הקצה של המנויים, בטיחות העובדים ובטיחות הציבור.
: (ב) מבקש יאשר בתצהיר חתום ביד נושא המשרה האחראי לתכנית ההנדסית כי התכנית תואמת תקנים בין-לאומיים ומקומיים, אם אלה קיימים, להקמה, תפעול ותחזוקה של הרשת, לרבות היבטי הבטיחות של הרשת, וכן תואמת את הצרכים שעליהם הרשת אמורה לתת מענה לפי התכנית העסקית שצורפה לבקשה, אם נדרש לצרפה.

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשפ&quot;א) ==

== תוספת שלישית (((בוטלה))) (תיקון: תשפ&quot;א) ==


&lt;פרסום&gt; ג' בשבט התש&quot;ע (18 בינואר 2010)
&lt;חתימה&gt; משה כחלון שר התקשורת</text>
      <sha1>h42l3er181hc97z0bxcj4i2dgi5p4p7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי דברים/ואתחנן</title>
    <ns>106</ns>
    <id>394598</id>
    <revision>
      <id>3022367</id>
      <parentid>2994665</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T08:42:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-37793-76</username>
        <id>45923</id>
      </contributor>
      <origin>3022367</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="119066" sha1="5zt41blq9lmgxxxap36n9qrot63kped" xml:space="preserve">

{{ביאור:ספרי דברים}}

==ספרי דברים לפרשת ואתחנן==

===פיסקה כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ג כג-כד'''
([[דברים ג כג]]) &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר&quot;, 
זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ([[משלי יח כג]]) &quot;תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת&quot;. {{הע-שמאל|ה'רש' הוא משה, והעשיר הוא דוד, שהעיז לבקש שחטאו לא יוזכר, אבל נענה בשלילה.
משה חושש שיאשימו אותו בזיוף התורה – טענה שאכן נשמעה בימי חז&quot;ל מפי השומרונים, שהאשימו את היהודים בזיוף התורה.
והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלז|ספרי במדבר קלז.]]}}
שְׁנֵי פַּרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: מֹשֶׁה וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, 
מֹשֶׁה אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲבֵרָה שֶׁעָבַרְתִּי תִּכָּתֵב אַחֲרַי, 
שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים: דּוֹמֶה שֶׁזִּיֵּף מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה אוֹ שֶׁאָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה. 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁאוֹכֵל פַּגֵּי שְׁבִיעִית יִהְיוּ {{ב|מְחַזְּרִים אֹתוֹ בַּקַּנְפוֹן|לועגים לו במקום ציבורי}}. 
הָלְכָה אִשָּׁה אַחַת בַּת טוֹבִים, לָקְטָה וְאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית, וְהָיוּ מְחַזְּרִים אוֹתָהּ בַּקַּנְפוֹן. {{הע-שמאל|אכילת פגים בשביעית נאסרה ע&quot;י המלך כדי שהתאנים יבשילו ואז יהיו גדולות יותר. זו דוגמא לעבירה קלה, כי אין בה עבירה על דיני השביעית – ראו [[ביאור:משנה שביעית פרק ד#משנה ז|שביעית ד ז]] – אלא רק על הגזירה המיוחדת של המלך.
לעניין תליית הפגים בצואר העבריינית – השוו למעשה בר' חנינא בן תרדיון, שנשרף עם הספר שבו עבר על החוק הרומי ([[עבודה זרה יח א]]). מדובר במנהג שנועד לפרסם את העבירה במהלך הענישה עליה.}}
אָמְרָה לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הוֹדַע סִרְחוֹנִי, 
שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה אוֹמְרִים: דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בָּהּ דְּבַר נִאוּף אוֹ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ דְּבַר כְּשָׁפִים. 
הֵם רוֹאִים פַּגִּים תְּלוּיִם בְּצַוָּארִי וְיוֹדְעִים שֶׁבִּשְׁבִילָם אֲנִי מְחַזֶּרֶת. 
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: עֲבֵרָה שֶׁעָבַרְתִּי – תִּכָּתֵב אַחֲרַי. 
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר כז יד]]) &quot;כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי&quot; וגו'. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ עִמּוֹ {{ב|בַּקָּרוֹכִין|בקרון}} שֶׁלּוֹ. {{הע-שמאל|לפי דרשת ר' שמעון מטרת האיזכור של מי מריבה אינה כדי להודיע על חטאו של משה אלא היא ביטוי לצער של הקב&quot;ה על החטא, כמי שמצטער על מעורבות בנו בתאונת דרכים.}}
הִגִּיעַ לְמָקוֹם צַר – נֶהֶפְכָה קָרוֹכִין שֶׁלּוֹ עַל בְּנוֹ, נִסְמֵית עֵינוֹ, נִקְטְעָה יָדוֹ, נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, 
כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם אוֹמֵר: כָּאן נִזּוֹק בְּנִי, כָּאן נִסְמֵית עֵינוֹ, כָּאן נִקְטְעָה יָדוֹ, כָּאן נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. 
אַף כָּךְ הַמָּקוֹם מַזְכִּיר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: מֵי מְרִיבָה, מֵי מְרִיבָה, מֵי מְרִיבָה, 
לוֹמַר: כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מִרְיָם, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת אַהֲרֹן, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מֹשֶׁה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים קמא ו]]) &quot;נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם&quot;. {{הע-שמאל|משה אהרון ומרים נכשלו בסלע מי מריבה.}}

דָּוִד אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: עֲבֵרָה שֶׁעָבַרְתִּי – לֹא תִּכָּתֵב אַחֲרַי. 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: לֹא שָׁוֶה לְךָ! שֶׁיְּהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים: בִּשְׁבִיל שֶׁאֲהֵבוֹ מָחַל לוֹ. 
מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן הַמֶּלֶךְ אֶלֶף כּוֹרִים חִטִּים בַּשָּׁנָה. 
הָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִים: אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה יָכוֹל לַעֲמֹד בְּאֶלֶף כּוֹרִים חִטִּים בַּשָּׁנָה וְאֵינוֹ מְמַשְׁכְּנוֹ הַמֶּלֶךְ? 
אֶלָּא {{ב|כָּתַב לוֹ אַפּוֹכֵי!|המלך נתן ללווה שטר מחילה סודי}} 
פַּעַם אַחַת שִׁיֵּר וְלֹא שָׁקַל לוֹ כְּלוּם. נִכְנַס הַמֶּלֶךְ לְבֵיתוֹ וְנָטַל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְהֶעֱמִידָם עַל אֶבֶן הַמֶּכֶר. 
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעוּ הַכֹּל {{ב|שֶׁלֹּא שִׁיֵּר בְּיָדוֹ כְּלוּם|שהמלך לא נתן מתנות חינם}}. 
אַף כָּל פּוּרְעָנֻיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּאוֹת עַל דָּוִד הָיוּ מְכֻפָּלוֹת. {{הע-שמאל|דוד נענש על חטאו באופן חמור, וחומרת העונש מעידה שהקב&quot;ה לא ויתר לו מפני חיבתו, ולא נהג באופן לא הוגן.
בסופו של דבר הודה דוד בחטאו ופרסם אותו בעצמו.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמואל ב יב ו]]) &quot;וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם&quot;. רַבִּי חֲנִינָה אוֹמֵר: אַרְבַּעְתָּיִם – שִׁשָּׁה עָשָׂר. 
אַף נָתָן הַנָּבִיא בָּא וְהוֹכִיחוֹ עַל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, 
דָּוִד אָמַר ([[שמואל ב יב יג]]) &quot;חָטָאתִי לַה'&quot;! מָה אָמַר לוֹ? &quot;גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת&quot;. 
וְאוֹמֵר ([[תהלים נא ו]]) &quot;לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי&quot;. 

שְׁנֵי פַּרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: מֹשֶׁה וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, {{הע-שמאל|למרות שמשה ודוד היו יכולים לבקש מחילה בזכות מעשיהם הטובים – הם ביקשו את סליחת הקב&quot;ה בחינם, ומשלא נענו – קיבלו את הדין ונענשו. דורש 'ואתחנן' – מבקש מתנה בחינם.}}
וְהָיוּ יְכוֹלִים לִתְלוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, 
וְלֹא בִּקְשׁוּ מִן הַמָּקוֹם שֶׁיִּתֵּן לָהֶם אֶלָּא חִנָּם. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁיְּכוֹלִים לִתְלוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, 
לֹא בִּקְשׁוּ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתֵּן לָהֶם אֶלָּא חִנָּם, 
מִי שֶׁאֵינוֹ אֶחָד מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִתַּלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם, 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶלָּא חִנָּם! 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'&quot;, עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת נִקְרֵאת תְּפִלָּה: {{הע-שמאל|לאו דווקא עשרה, שהרי לפנינו 13 לשונות, ואף יש להשלים לשון 'שיחה' שלא נמצא לפנינו ומופיע [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ב|במכילתא ויהי ב.]]}}
זְעָקָה, שַׁוְעָה, נְאָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות ב כג]]-כד) &quot;וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם 
וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה '''וַיִּזְעָקוּ''' וַתַּעַל '''שַׁוְעָתָם''', וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת '''נַאֲקָתָם''', 
נִקְרֵאת בַּצַּר וּקְרִיאָה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמואל ב כב ז]]) &quot;'''בַּצַּר''' לִי '''אֶקְרָא''' ה'&quot;, 
נִקְרֵאת רִנָּה וּפְגִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ירמיה ז טז]]) &quot;וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה 
וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם '''רִנָּה''' וּתְפִלָּה וְאַל '''תִּפְגַּע''' בִּי&quot;, 
נִקְרֵאת נִפּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ט כה]]) &quot;'''וָאֶתְנַפַּל''' לִפְנֵי ה'&quot;, 
נִקְרֵאת פִּלּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ט כו]]) &quot;'''וָאֶתְפַּלֵּל''' אֶל ה'&quot;, 
נִקְרֵאת עֲתִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית כה כא]]) &quot;'''וַיֶּעְתַּר''' יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ&quot;, 
נִקְרֵאת עֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים קו ל]]) &quot;'''וַיַּעֲמֹד''' פִּינְחָס וַיְפַלֵּל&quot; וגו', 
נִקְרֵאת חִלּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות לב יא]]) &quot;'''וַיְחַל''' מֹשֶׁה&quot; וגו', 
נִקְרֵאת תְּחִנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;'''וָאֶתְחַנַּן''' אֶל ה'&quot;. 

&quot;בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר&quot;, מָשָׁל לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁים מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מְדִינָתָם קָלוֹנְיָא. 
פַּעַם אַחַת הָיוּ לוֹ שְׁנֵי אוֹיְבִים וְנָפְלוּ לְפָנָיו. {{הע-שמאל|מדינה הנחשבת קולוניה של רומי היא בעלת חופש יחסי. המשל טוען שיש זמנים שבהם המלך נוטה יותר להקל על אזרחיו, ומשה ביקש לנצל שעת כושר כזאת, אך ללא הצלחה. דורש 'בעת ההיא'.}}
אָמְרוּ: הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנְּבַקֵּשׁ בָּהּ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מְדִינָתֵנוּ קָלוֹנְיָא! 
כָּךְ מֹשֶׁה הָיָה מְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ. 
כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנָּפְלוּ סִיחוֹן וְעוֹג לְפָנָיו, אָמַר: 
הֲרֵי שָׁעָה שֶׁאֲבַקֵּשׁ בָּהּ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֶכָּנֵס לָאָרֶץ! 
לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;בָּעֵת הַהִיא&quot;. 

&quot;לֵאמֹר&quot;, זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: {{הע-שמאל|דרשה דומה על 'לאמור' בכיוון ההפוך ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|במכילתא בחדש ד:]] שם אומר הקב&quot;ה למשה 'לאמור', והדרשה היא 'צא ואמור להם והשיבני את דבריהם'. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ב|ובספרי במדבר ב.]]}}
הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לִי, אִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה לִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי עוֹשֶׂה. 
([[שמות יז ד]]) &quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot;, 
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? 
אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם נוֹפֵל אֲנִי בְּיָדָם אִם לָאו. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמות ו יב]]) &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה'&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם אִם לָאו. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[במדבר יב יג]]) &quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא&quot;, 
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? הוֹדִיעֵנִי, אִם אַתָּה מְרַפֵּא אוֹתָהּ וְאִם לָאו. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[במדבר כז טו]]-טז) &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר יִפְקֹד ה'&quot;, 
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? 
אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים אִם לָאו. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר &quot;בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? 
אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו. 

([[דברים ג כד]]) &quot;ה'&quot;, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה' – זוֹ מִדַּת רַחֲמִים, {{הע-שמאל|לפנינו במקרא 'אדני אלהים', ואילו הדרשה מניחה שהנוסח הוא 'ה' אלהים'; ויתכן שדרש על פי השמיעה ולא לפי הכתוב.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות לד ו]]) &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן&quot;. 
כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים – זוֹ מִדַּת הַדִּין, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות כב ח]]) &quot;עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם&quot;, וְאוֹמֵר ([[שמות כב כז]]) &quot;אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל&quot;.
{{הע-שמאל|דורש את הפסוק משמות כב כר' עקיבא ולא כר' ישמעאל, ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יט|מכילתא נזיקין יט.]]}}
}}

===פיסקה כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ג כד'''
([[דברים ג כד]]) '''&quot;אַתָּה הַחִלּוֹתָ&quot;''' – אַתָּה הִתַּרְתָּ לִי נְדָרַי {{הע-שמאל|דורש 'החלות' – מלשון חילול והתרת נדרים. לעניין השבועה של משה ליתרו ראו לעיל [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ד|פיסקה ד]], והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב, א,]] שם נשבע משה שיקדיש את בכורו לע&quot;ז.}}
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי ([[שמות ג י]]) &quot;לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם&quot;,
אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ: אֵינִי יָכוֹל, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי לְיִתְרוֹ שֶׁאֵינִי זָז מֵאֶצְלוֹ
שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות ב כא]]) &quot;וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ&quot;,
וְאֵין 'הוֹאָלָה' אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמואל א יד כד]]) &quot;וַיּוֹאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם&quot;.

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אַתָּה הַחִלּוֹתָ&quot;''' – אַתָּה פָּתַחְתָּ לִי פֶּתַח שֶׁאֶעֱמֹד וְאֶתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל בָּנֶיךָ {{הע-שמאל|דורש 'החלות' – התחלת, פתחת פתח: הקב&quot;ה רמז למשה שיתפלל ותפילתו תיענה.
משה התאכזב מכך שישראל לא התפללו עליו, למרות שאילו התפללו היו נענים, כי הם רבים.
על כוחה של התפילה להשפיע על הקב&quot;ה, למרות שהכח בידיו.}}
בְּשָׁעָה שֶׁסָּרְחוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ט יד]]) &quot;הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם&quot;,
וְכִי מֹשֶׁה תָּפוּס הָיָה בַּקֹּדֶשׁ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לְפָנָיו:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה פָּתַחְתָּ לִי פֶּתַח שֶׁאֶעֱמֹד וְאֶתְפַּלֵּל עַל בָּנֶיךָ
וְעָמַדְתִּי וְהִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם וְשָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתִי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנָם,
הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאֲנִי עִמָּהֶם בַּתְּפִלָּה, וְהֵם לֹא הִתְפַּלְּלוּ עָלַי.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם תְּפִלַּת יָחִיד עַל הָרַבִּים כָּךְ נִשְׁמַעַת,
תְּפִלַּת הָרַבִּים עַל הַיָּחִיד – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

'''&quot;לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ&quot;''', יֵשׁ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָם עֲבָדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָם עֲבָדִים {{הע-שמאל|סקירה של המונח &quot;עבד ה'&quot; בתנ&quot;ך. הדרשה מחלקת את גיבורי התנ&quot;ך לארבע קבוצות – טטראדרמה של מי שקראו עצמם עבדי ה' ומי שהקב&quot;ה קראם עבדיו. קשה לדרג את הקבוצות.}}
וְיֵשׁ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָם עֲבָדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאָם עֲבָדִים
וְיֵשׁ שֶׁלֹּא קָרְאוּ עַצְמָם עֲבָדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָם עֲבָדִים:
אַבְרָהָם קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית יח ג]]) &quot;אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ&quot;,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית כו כד]]) &quot;בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי&quot;;
יַעֲקֹב קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית לב יא]]) &quot;קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת
אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ&quot;, וְהַמָּקוֹם קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה מא ח]]) &quot;וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי&quot;;
מֹשֶׁה קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ&quot;,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר יב ז]]) &quot;לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה&quot;;
דָּוִד קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים קטז טז]]) &quot;אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ&quot;,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[מלכים ב יט לד]]) &quot;וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ
לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי&quot;, ([[יחזקאל לז כה]]) &quot;וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם&quot;;
יְשַׁעְיָה קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה מט ה]]) &quot;וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' יֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ&quot;,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה כ ג]]) &quot;כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף&quot;;
שְׁמוּאֵל קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמואל א ג י]]) &quot;וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ&quot;,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאוֹ עֶבֶד;
שִׁמְשׁוֹן קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[שופטים טו יח]]) &quot;אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה&quot;, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאוֹ עֶבֶד;
שְׁלֹמֹה קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[מלכים א ג ט]]) &quot;וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ&quot;,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאוֹ עֶבֶד, אֶלָּא תְּלָאוֹ בְּדָוִד אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[מלכים א יא יג]]) &quot;לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי&quot;;
אִיּוֹב לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב ב ג]]) &quot;הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב&quot;;
יְהוֹשֻׁעַ לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד: ([[יהושע כד כט]]) &quot;וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה'&quot;;
כָּלֵב לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר יד כד]]) &quot;וְעַבְדִּי כָלֵב&quot;;
אֶלְיָקִים לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה כב כ]]) &quot;וְקָרָאתִי לְעַבְדִּי לְאֶלְיָקִים&quot;;
זְרֻבָּבֶל לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד,
שֶׁנֶּאֱמַר ([[חגי ב כג]]) &quot;בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אֱלֹהִים אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם ה'
וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם ה'&quot;;
דָּנִיֵּאל לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דניאל ו כא]]) &quot;דָּנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא&quot;;
חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לֹא קָרְאוּ עַצְמָם עֲבָדִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָם עֲבָדִים
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דניאל ג כו]]) &quot;שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עַבְדוֹהִי דִּי אֱלָהָא עִלָּאָה פֻּקוּ וֶאֱתוֹ&quot;;
נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא קָרְאוּ עַצְמָם עֲבָדִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָם עֲבָדִים
שֶׁנֶּאֱמַר ([[עמוס ג ז]]) &quot;כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים&quot;.

'''&quot;אֶת גָּדְלְךָ&quot;''', זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל 'גְּדָלֶיךָ' שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|גדלך בניגוד ל'ידך החזקה'; חוזק ידו של הקב&quot;ה מתבטא במידת הפורענות על המצרים, ואילו כאן מדובר במדת הטוב, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|ספרי במדבר קלד]]: 'גדלך זו מדת טובך'; הדרשה מסיקה שבכל התנ&quot;ך גדלו של הקב&quot;ה הוא במדת הטוב.}}
'''&quot;וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה&quot;''' – אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרָיִם
שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ([[שמות ח א]]) &quot;נְטֵה אֶת יָדְךָ&quot;.

'''&quot;אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ&quot;''' – שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|ספרי במדבר קלד:]] תלונה או הבעת יאוש?}}
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם {{ב|אֵפַּרְכוֹס|מושל}} יוֹשֵׁב עַל אֵפַּרְכִיָּא שֶׁלּוֹ – מִתְיָרֵא הוּא מִן {{ב|סַנְקַתֶדְרוֹס|שרים}} שֶׁלּוֹ שֶׁלֹּא יַחֲזִירֶנּוּ
אַתָּה שֶׁאֵין לְךָ סַנְקַתֶדְרוֹס, מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מוֹחֵל לִי?
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב עַל {{ב|בִּימָה|כסא משפט}} שֶׁלּוֹ – מִתְיָרֵא הוּא מִפְּנֵי {{ב|דִּיְתוֹכוֹס שֶׁלּוֹ|ממלא מקומו, סגנו}}, שֶׁלֹּא יַחֲזִירֶנּוּ
אַתָּה שֶׁאֵין לְךָ דִּיְתוֹכוֹס, מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מוֹחֵל לִי?

'''&quot;אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ&quot;''' – בְּמִצְרַיִם, '''&quot;וְכִגְבוּרֹתֶיךָ&quot;''' – {{ב|עַל הַיָּם.|בים סוף}} {{הע-שמאל|ההבדל בין הדרשות הוא בדרשה על 'גבורותיך': הראשונה דורשת הכל על מצרים, והשניה ממשיכה ומוצאת את גבורותיו של הקב&quot;ה גם במלחמת סיחון ועוג.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כְּמַעֲשֶׂיךָ&quot;''' – בְּמִצְרַיִם, '''&quot;וְכִגְבוּרֹתֶיךָ&quot;''' – {{ב|עַל הַיַּרְדֵּן.|בנחלי ארנון}}
}}

===פיסקה כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ג כה'''
([[דברים ג כה]]) '''&quot;אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה&quot;''', אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ? {{הע-שמאל|בניגוד לאוירה בפיסקה הקודמת, כאן מניחים שמשה אמור היה לקבל את הגזירה בהכנעה, ומתפלאים על שניסה להתפלל.}}
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים ג כז]]) &quot;כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot;!
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, וְגָזַר עַל אֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן שְׁלֹשִׁים יוֹם.
אָמַר: מַה גָּזַר עָלַי, שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן שְׁלֹשִׁים יוֹם? – אֵינִי טוֹעֲמוֹ אֲפִילּוּ שָׁנָה אַחַת, אֲפִילּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים.
וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי לְפִיג דִּבְרֵי רַבּוֹ. {{הע-שמאל|העבד הראשון הפיג והקטין את הגזירה, והראה שאינה חמורה במיוחד. העבד השני הגדיל את תיאור הקושי ובכך כיבד את רבו.
יתכן שברקע נמצאות גישות בעולמם של חכמים, שאינן חוששות מהחיים בגלות – ואולי אף מקדמות אותה בברכה, וכנגדן מוצג משה כשואף להכנס לא&quot;י דווקא משום שנגזרה הגזרה.}}
חָזַר וְגָזַר עַל הַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן שְׁלֹשִׁים יוֹם.
אָמַר: אֶפְשָׁר שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא יַיִן אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת?
וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי לְחַבֵּב דִּבְרֵי רַבּוֹ.
כָּךְ מֹשֶׁה הָיָה מְחַבֵּב דִּבְרֵי הַמָּקוֹם, וּמְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ. לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה&quot;.

'''&quot;הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן&quot;''', הַכֹּל קָרְאוּ אוֹתוֹ הָר: {{הע-שמאל|הר הבית מכונה כך בפי רבים מגיבורי התנ&quot;ך.}}
אַבְרָהָם קְרָאוֹ הָר, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית כב יד]]) &quot;אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה&quot;,
מֹשֶׁה קְרָאוֹ הָר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה&quot;,
דָּוִד קְרָאוֹ הָר, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים כד ג]]) &quot;מִי יַעֲלֶה בְהַר ה'&quot;,
יְשַׁעְיָה קְרָאוֹ הָר, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה ב ב]]) &quot;וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה'&quot;,
גּוֹיִם קָרְאוּ אוֹתוֹ הָר, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה ב ג]]) &quot;וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה'&quot;.

'''&quot;וְהַלְּבָנוֹן&quot;''', מִנַּיִן שֶׁאֵין לְבָנוֹן אֶלָּא מִקְדָּשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר ([[ירמיה כב ו]]) &quot;גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן&quot;,
וְאוֹמֵר ([[ישעיה י לד]]) &quot;וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל&quot;, {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ו|לעיל ו,]] שם מובאות בנוסף לדרשה שלפנינו גם דרשות נוספות כגון 'אין לבנון אלא מלכות'.}}
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ לְבָנוֹן? שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה א יח]]) &quot;אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ&quot;.
}}

===פיסקה כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ג כו-כח'''
([[דברים ג כו]]) &quot;'''וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי'''&quot;, {{הע-שמאל|ר' אליעזר מפרש 'ויתעבר' מלשון עברה וחימה; ר' יהושע – מלשון מעוברת, שהקב&quot;ה לא התכופף ולא הקשיב לתחינות משה. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]]}}
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נִתְמַלֵּא עָלַי חֵמָה. 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לָשׁוּחַ מִפְּנֵי עֻבָּרָהּ. 
&quot;'''לְמַעַנְכֶם'''&quot;, בִּשְׁבִילְכֶם נַעֲשָׂה לִי כָּךְ. &quot;'''וְלֹא שָׁמַע אֵלָי'''&quot;, וְלֹא קִבֵּל תְּפִלָּתִי. 

&quot;'''וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ'''&quot;, אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אָדָם נוֹדֵר, לְאַיִן הוֹלֵךְ? לֹא אֵצֶל רַבּוֹ שֶׁיַּתִּיר לוֹ נִדְרוֹ? {{הע-שמאל|משה נאלץ לציית לגזירה נאסר עליו להמשיך ולהתווכח, כאדם שביקש שרבו יתיר את נדרו וזה סירב. דורש 'רב' – על הקב&quot;ה, רבו של משה.}}
מֶה עָלֶיךָ? לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי רַבְּךָ! 

דָּבָר אַחֵר: &quot;'''וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ'''&quot;, אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, דֻּגְמָא אַתָּה עָשׂוּי לַדַּיָּנִים, 
שֶׁיֹּאמְרוּ: מַה מֹּשֶׁה, שֶׁהוּא חֲכַם חֲכָמִים, גְּדוֹל גְּדוֹלִים – לֹא נָשָׂא לוֹ פָּנִים, {{הע-שמאל|הדיון משמש דגם להתנהגות נכונה בעתיד, בעימותים בין אדם לגורלו: מצד אחד אין הקב&quot;ה נושא פנים, ויש להכיר בכך שהגורל הוא לעיתים טראגי; אבל מצד שני אין מניעה להמשיך ולהתחנן ולבקש רחמים, אפילו כשנראה שאין לכך סיכוי. דורש 'רב' על משה רבנו.}}
עַל יְדֵי שֶׁאָמַר ([[במדבר כ י]]) &quot;שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים&quot;, נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ, 
הַמְעַנִּים אֶת הַדִּין וְהַמְעַוְּתִים אֶת הַדִּין – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. 
וּמַה מֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ &quot;רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף&quot; – לֹא נִמְנַע מִלְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
שְׁאָר בְּנֵי אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! 
וּמַה חִזְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ ([[מלכים ב כ א]]) &quot;צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה&quot;, 
לֹא נִמְנַע מִלְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים; שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ: אֲפִילּוּ חֶרֶב חַדָּה עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה לח ב]]) &quot;וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל&quot;, 
שְׁאָר יִשְׂרָאֵל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! 

דָּבָר אַחֵר: &quot;'''וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ'''&quot;, אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, הַרְבֵּה לְךָ בְּיָדִי לָעוֹלָם הַבָּא, {{הע-שמאל|דורש 'רב לך' – שכרך רב, אבל רק בעולם הבא.}}
כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: הַרְבֵּה לְךָ בְּיָדִי, אַל תְּבַיְּשֵׁנִי. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;'''וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ'''&quot;, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: עִבֵּר פְּלוֹנִי דֶּרֶךְ עַל פְּלוֹנִי. {{הע-שמאל|דרשה נוספת על 'ויתעבר' – שהקב&quot;ה טען שמשה הגזים בבקשותיו ועבר את המידה הראויה.}}

([[דברים ג כז]]) &quot;'''אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי... עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה'''&quot;, 
מִיכָּן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: יָפָה תְּפִלָּה אַחַת יוֹתֵר מִמֵּאָה מַעֲשִׂים טוֹבִים, {{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, שלפיה התפילה של משה גרמה לכעס מצד הקב&quot;ה, טוען ר' אליעזר שהתפילה הועילה, כי רק בזכותה זכה משה לראות את הארץ בעיניו.}}
שֶׁבְּכָל מַעֲשָׂיו שֶׁל מֹשֶׁה לֹא נֶאֱמַר לוֹ עֲלֵה, וּבְדָבָר זֶה נֶאֱמַר לוֹ עֲלֵה. 

מִיכָּן אָמְרוּ: ([[ביאור:תוספתא/ברכות/ג#טו|תוספתא ברכות ג טו-טז]]) הָעוֹמְדִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ 
הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִתְפַּלְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[מלכים א ח מח]]) &quot;וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם&quot;, 
הָעוֹמְדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם וּמִתְפַּלְּלִים, {{הע-שמאל|משה המשיך להתפלל מראש הפסגה, כשהפך פניו משם לעבר א&quot;י, כמו בתוספתא המצוטטת.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברי הימים ב ו לד]]) &quot;וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר&quot;, 
הָעוֹמְדִים בִּירוּשָׁלַיִם הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמִתְפַּלְּלִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברי הימים ב ו לב]]) &quot;וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַבַּיִת הַזֶּה&quot;, 
הָעוֹמְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מְכַוְּנִים אֶת לִבָּם כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברי הימים ב ו כו]]) &quot;וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה&quot;, 
נִמְצְאוּ עוֹמְדִים בַּצָּפוֹן הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם לַדָּרוֹם; בַּדָּרוֹם הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם לַצָּפוֹן, 
בַּמִּזְרָח פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב, בַּמַּעֲרָב פְּנֵיהֶם לַמִּזְרָח, 
נִמְצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִים לְמָקוֹם אֶחָד. 

&quot;'''וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ'''&quot;, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵית לִינָה שֶׁלּוֹ. {{הע-שמאל|משה, כמו בן המלך במשל, הגיע ממש עד הגבול ועמד על הירדן, אבל לא עבר אותו}}
נִכְנַס לְפֶתַח פַּלְטָרִין שֶׁלּוֹ – מְשָׁכוֹ וְדִבֵּר עִמּוֹ. 
נִכְנַס לְפֶתַח טְרַקְלִין שֶׁלּוֹ – מְשָׁכוֹ וְדִבֵּר עִמּוֹ. 
כֵּיוָן שֶׁבָּא לִכָּנֵס לַקִּיטוֹן אָמַר לוֹ: מִיכָּן וְאֵילָךְ אַתְּ אָסוּר. 
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל עַצְמִי אֵינִי מָשׁוּךְ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל 
אֶלָּא מְלֹא הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, מְלֹא חֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה! 
אָמַר לוֹ: &quot;וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ, כִּי לֹא תַעֲבֹר&quot;. 

([[דברים ג כח]]) &quot;'''וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ'''&quot;, אֵין צַוָּאָה אֶלָּא זֵרוּז {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|ספרי במדבר א,]] דברי ר' יהודה בן בתירה. הזירוז ליהושע הוא כללי, על תורה ומעשים טובים, ואינו מכוון להוראה מסוימת.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים לא ז]]) &quot;וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ&quot;, 
חֲזַק בַּתּוֹרָה וֶאֱמָץ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. 

&quot;'''כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה'''&quot;, אִם עוֹבֵר לִפְנֵיהֶם – עוֹבְרִים, וְאִם לָאו – אֵינָם עוֹבְרִים. {{הע-שמאל|הנוכחות של יהושע עצמו חיונית להצלחה בזמן כיבוש הארץ, ולכן כששלח כוח של 3000 איש לכבוש את העי בלעדיו – נכשל. לפי הדרשה הכישלון לא היה בגלל המעל של עכן בחרם אלא בגלל אי הנוכחות של יהושע.}}
&quot;'''וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם'''&quot;, אִם מַנְחִילָם – נוֹחֲלִים, וְאִם לָאו – אֵינָם נוֹחֲלִים. 
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁהָלְכוּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה בָּעַי, נָפְלוּ מֵהֶם כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה צַדִּיקִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[יהושע ז ה]]-י) &quot;וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם... 
וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' עַד הָעֶרֶב, 
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר... בִּי אֲדֹנָי מָה אֹמַר אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ... 
וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ קוּם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ&quot;, 
לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לְמֹשֶׁה רַבְּךָ מִתְּחִלָּה: אִם עוֹבֵר לִפְנֵיהֶם – עוֹבְרִים, וְאִם לָאו – אֵינָם עוֹבְרִים? 
אִם מַנְחִילָם – נוֹחֲלִים, וְאִם לָאו – אֵינָם נוֹחֲלִים? שְׁלַחְתָּם וְלֹא הָלַכְתָּ אַחֲרֵיהֶם!
}}

===פיסקה ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ג כט – ד א'''
([[דברים ג כט]]) '''&quot;וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא&quot;''', אָמַר לָהֶם: מִי גָּרַם לָנוּ שֶׁנֵּשֵׁב בַּגַּיְא? מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשִׂינוּ בִּפְעוֹר! {{הע-שמאל|דורש 'בגיא' – במקום נמוך מבחינה מוסרית.}}

דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶם: רְאוּ כַּמָּה בֵּינֵיכֶם לְבֵינִי, 
שֶׁכַּמָּה תְּפִלּוֹת וְכַמָּה בַּקָּשׁוֹת וְכַמָּה תַּחֲנוּנִים עָשִׂיתִי – וְנִגְזְרָה עָלַי גְּזֵרָה שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָאָרֶץ; 
אֲבָל אַתֶּם הִכְעַסְתֶּם לְפָנָיו אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, {{הע-שמאל|היתרון של העם על משה אינו ברמתם המוסרית והדתית אלא בהיותם רבים.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים צה י]]) '''&quot;אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר&quot;''', 
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגְּדוֹלִים שֶׁבָּכֶם מִשְׁתַּחֲוִים לִפְעוֹר – וִימִינוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים! 

([[דברים ד א]]) '''&quot;וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים&quot;''', הֲרֵי אַתֶּם חֲדָשִׁים, כְּבָר מָחוּל לְשֶׁעָבַר! {{הע-שמאל|דורש 'ועתה' – שישראל מתחילים כלוח חלק, בהמשך לדרשה הקודמת.}}
}}

===פיסקה לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ו ד'''
([[דברים ו ד]]) &quot;'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד'''&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|קורא 'ישראל' כשמו של יעקב ולא כשמו של העם.}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות כה ב]]) &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, 
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי אַבְרָהָם, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִצְחָק – אֵין כָּתוּב כָּאן; אֶלָּא דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 
זָכָה אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁיֵּאָמֵר דִּבּוּר לְבָנָיו! 
לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב מְפַחֵד כָּל יָמָיו וְאוֹמֵר: 
אוֹי לִי, שֶׁמָּא תֵּצֵא מִמֶּנִּי פְּסֹלֶת כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצָאת מֵאֲבוֹתַי. 
אַבְרָהָם – יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, {{הע-שמאל|מכאן עד סוף המחלוקות בין ר' עקיבא לרשב&quot;י סוטה הדרשה מהרצף ומהרעיון שבתחילתה לעניין אחר.
בארבעה מקומות חולק רשב&quot;י על רבו ר' עקיבא, והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ג|תוספתא סוטה ו ג-ז;]] בכל ארבעת המקומות מפרש רשב&quot;י לפי ההקשר ולפי ההמשך בפסוקים.
הראשון: הוא אינו מאשים את ישמעאל בע&quot;ז, אלא טוען שעצם נוכחותו בבית אברהם העמיד את יצחק בסכנה.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית כא ט]]) &quot;וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית... מְצַחֵק&quot;, 
שֶׁהָיָה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה; 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַיי אוֹמֵר: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הָיָה רַבִּי עֲקִיבָה דּוֹרֵשׁ, וַאֲנִי דּוֹרְשָׁם וּדְבָרַי נִרְאִים מִדְּבָרָיו. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית&quot;, שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה; 
וַאֲנִי אוֹמֵר: לֹא הָיוּ צָרִים אֶלָּא לְעִנְיַן שָׂדוֹת וּכְרָמִים, 
שֶׁכְּשֶׁבָּאוּ לַחֲלֹק הָיָה יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לוֹ: אֲנִי נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים שֶׁאֲנִי בְּכוֹר, 
וְכֵן שָׂרָה אָמְרָה לְאַבְרָהָם ([[בראשית כא י]]) &quot;גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ&quot; וְגוֹ' 
וּדְבָרַי אֲנִי רוֹאֶה מִדְּבָרָיו. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[במדבר יא כב]]) &quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם&quot; – שָׁוֶה לָהֶם? {{הע-שמאל|לדברי ר' עקיבא טען משה שכל הבהמות בעולם לא יספיקו לבני ישראל, ולדברי רשב&quot;י הוא טוען שישראל יוצאים כנגד הקב&quot;ה. בנוסח רשב&quot;י שבתוספתא משה מנסה להגן על ישראל מגזירת המוות, אבל כאן הוא מגדיל את אשמתם בעיני משה, והקב&quot;ה מגן עליהם ונוזף במשה.}} 
([[במדבר יא כב]]) &quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם&quot; – שָׁוֶה לָהֶם? דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. 
וַאֲנִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם כָּל צֹאן וּבָקָר שֶׁבָּעוֹלָם – סוֹפָם לְרַנֵּן אַחֲרֶיךָ! 
הֱשִׁיבָה אוֹתוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ ([[במדבר יא כג]]) &quot;עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא!&quot; 
וּדְבָרַי אֲנִי רוֹאֶה מִדְּבָרָיו. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[יחזקאל לג כד]] ) &quot;בֶּן אָדָם, יֹשְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל {{הע-שמאל|לפי ר' עקיבא הטענה של העם היא בזכות עבודת אלילים רבים, ואילו לפי רשב&quot;י הם טוענים בזכות היותם מצווים ביותר מצוות, והם מחוייבים לעבודת הקב&quot;ה. גם כאן מסתמך רשב&quot;י על התשובה של הנביא לטענת העם, שאמנם הצטוו אבל לא קיימו את המצוות.}}
אֹמְרִים לֵאמֹר: אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, וַאֲנַחְנוּ רַבִּים – לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה!&quot; 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא עָבַד אֶלָּא אֱלוֹהַּ אֶחָד – יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ, 
אָנוּ, שֶׁעוֹבְדִים אֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה – אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ? 
וַאֲנִי אוֹמֵר: וּמָה אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה אֶלָּא {{ב|מִצְוָה יְחִידִית|המילה}} – יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ, 
אָנוּ, שֶׁנִּצְטַוִּינוּ מִצְווֹת הַרְבֵּה – אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ? 
וּמַה נָּבִיא מְשִׁיבָם עַל כָּךְ? ([[יחזקאל לג כה]]) &quot;כֹּה אָמַר ה', עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ 
וְעֵינֵיכֶם תִּשְׂאוּ אֶל גִּלּוּלֵיכֶם, וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ, וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ? 
עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם, עֲשִׂיתֶם תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא – וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ?&quot; 
וּדְבָרַי רוֹאֶה אֲנִי מִדְּבָרָיו. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[זכריה ח יט]]) &quot;כֹּה אָמַר ה'..: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי 
וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי&quot;, {{הע-שמאל|מחלוקת על צום העשירי: לפי ר' עקיבא מדובר במאורע הראשון מבחינה היסטורית, שחל בעשירי בטבת. לדעת רשב&quot;י המאורע הוא המאוחר מבחינה היסטורית – הגעת הבשורה על חורבן הבית לגולה בחמישה בטבת. רשב&quot;י מזהה את סדר הפסוק בזכריה עם הרצף ההיסטורי ואילו ר' עקיבא מזהה אותו עם לוח השנה המתחיל בניסן.}}
צוֹם הָרְבִיעִי – זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, שֶׁבּוֹ הֻבְקְעָה הָעִיר; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְבִיעִי? שֶׁהוּא חֹדֶשׁ רְבִיעִי; 
צוֹם הַחֲמִישִׁי – זֶה תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבּוֹ חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חֲמִישִׁי? שֶׁהוּא חֹדֶשׁ חֲמִישִׁי, 
צוֹם הַשְּׁבִיעִי – זֶה שְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרֵי, שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם, וּמִי הֲרָגוֹ? יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה, 
לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּשָׁה מִיתָתָם שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, 
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ צוֹם הַשְּׁבִיעִי? שֶׁהוּא חֹדֶשׁ שְׁבִיעִי, 
צוֹם הָעֲשִׂירִי – זֶה עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַם, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[יחזקאל כד א]]-ב) &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ 
לֵאמֹר: בֶּן אָדָם כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלָם&quot;, 
וַאֲנִי אוֹמֵר: צוֹם הָעֲשִׂירִי הוּא {{ב|יוֹם הַחֲמִישִׁי;|ה בטבת}} אֶלָּא שֶׁבִּיהוּדָה מִתְעַנִּים עַל הַמַּעֲשֶׂה וּבַגּוֹלָה עַל הַשְּׁמוּעָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[יחזקאל לג כא]]) &quot;וַיְהִי בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֲשִׂירִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ 
בָּא אֵלַי הַפָּלִיט וְגוֹ'&quot;. וְשָׁמְעוּ וְעָשׂוּ יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם שְׂרֵפָה. 
וּדְבָרַי רוֹאֶה אֲנִי מִדְּבָרָיו.]

אַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, יִצְחָק יָצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו. {{הע-שמאל|חזרה לדרשה מתחילת הפיסקה.}}
אֲבָל {{ב|אֲנִי|יעקב}} – לֹא תֵּצֵא מִמֶּנִּי פְּסֹלֶת כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצָאת מֵאֲבוֹתַי. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[בראשית כח כ]]) &quot;וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר&quot;: 
עָלַת עַל לֵב שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אוֹמֵר &quot;וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים&quot;, 
אִם לָאו אֵינוֹ לִי לֵאלֹהִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית כח כא]]) &quot;וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים&quot; – מִכָּל מָקוֹם. {{הע-שמאל|דרשות נוספות המעמידות במרכז מעייניו של יעקב את שלמות מיטתו, כלומר את רצונו שכל בניו ימשיכו בדרכו: הראשונה היא על נדרו בבית אל (והשוו לשאלת המדרש על הנדר גם את [[ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ה#ב|תוספתא ע&quot;ז ה ב]],) והשניה היא על מעשה ראובן.}}
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים&quot;? – שֶׁיָּחֵל שְׁמוֹ עָלַי, שֶׁלֹּא תֵּצֵא מִמֶּנִּי פְּסֹלֶת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[בראשית לה כב]]) &quot;וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִיא 
וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל&quot;; 
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע יַעֲקֹב כֵּן – נִזְדַּעְזֵעַ, אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא אֵירַע פְּסֹלֶת בְּבָנַי, 
עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן תְּשׁוּבָה. 
שֶׁנֶּאֱמַר (שם) &quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר&quot;, וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר הֵם! 
אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן תְּשׁוּבָה. 

לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה רְאוּבֵן מִתְעַנֶּה כָּל יָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית לז כה]]) &quot;וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם&quot;, {{הע-שמאל|התשובה של ראובן ניכרת גם בסיפור מכירת יוסף.}}
וְכִי עָלַת עַל לֵב שֶׁהָיוּ אַחִים יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים לֶחֶם, וַאֲחִיהֶם הַגָּדוֹל אֵינוֹ עִמָּהֶם? 
אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה כָּל יָמָיו, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְקִבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים לג ו]]) &quot;יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת&quot;. 

וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, {{הע-שמאל|הדרשה קושרת לא רק את הכינוי 'ישראל' ליעקב אלא את כל הפסוק, ומתארת סיטואציה שכל הפסוק נוצר בהקשר של יעקב ובניו לפני מותו.}}
קָרָא לָהֶם לְבָנָיו וְהוֹכִיחָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית מט א]]-ח) &quot;וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו... רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה... 
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים... יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ.&quot; 
מֵאַחַר שֶׁהוֹכִיחָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ – חָזַר וּקְרָאָם כֻּלָּם כְּאֶחָד. 
אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא יֵשׁ בִּלְבַבְכֶם מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? 
אָמְרוּ לוֹ: &quot;שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל&quot; אָבִינוּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ מַחֲלֹקֶת – כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם; 
אֶלָּא &quot;ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד!&quot; וְעַל כֵּן הוּא אוֹמֵר ([[בראשית מז לא]]) &quot;וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה&quot;, 
וְכִי עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה הִשְׁתַּחֲוָה? אֶלָּא שֶׁהוֹדָה וְשִׁבַּח שֶׁלֹּא יָצָא {{ב|מִמֶּנּוּ|ממטתו}} פְּסֹלֶת. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: &quot;וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה&quot; – שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן תְּשׁוּבָה, {{הע-שמאל|דורש 'ראש המטה' – הראשון בבניו, ראובן.}}

דָּבָר אַחֵר: שֶׁאָמַר &quot;בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד&quot;. {{הע-שמאל|ממשיך וקושר לסיפור יעקב ובניו גם את אמירת בשכמל&quot;ו: כך הודה יעקב לקב&quot;ה.}}
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יַעֲקֹב, הֲרֵי שֶׁהָיִיתָ מִתְאַוֶּה כָּל יָמֶיךָ 
שֶׁיִּהְיוּ בָנִים מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְקוֹרִים קְרִיַּת שְׁמַע. {{הע-שמאל|מכאן ואילך עוסק המדרש בקריאת שמע בימינו.}}

&quot;שְׁמַע יִשְׂרָאֵל&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: הַקּוֹרֵא קְרִיַּת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ – לֹא יָצָא. {{הע-שמאל|כדעת ר' יוסי [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ג|בברכות ב ג;]] וראו [[ביאור:תוספתא/ברכות/ב#יג|תוספתא ברכות ב יג,]] הסיפור של ר' מאיר על שינוי ההלכה.}}

&quot;ה' אֱלֹהֵינוּ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;ה' אֶחָד&quot;, {{הע-שמאל|דרשות הקשורות לאוניברסליות של עבודת ה' לעומת פרטיקולריות, המשייכת את הקב&quot;ה דווקא לישראל: אמנם הקב&quot;ה הוא אוניברסלי, אבל עדיין יש לו העדפה לעם ישראל. וראו גם [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ,]] על פס' יז.
הדרשה הראשונה מעמתת בין 'אלהינו' הפרטיקולארי ל'אחד' האוניברסלי; הדרשה השניה מעמתת בין ה' לאלוהי ישראל; הדרשה השלישית מעמתת בין ה' צבאות ואלוהי כל בשר לבין אלוהי ישראל; הדרשה הרביעית מעמתת בין אלוהיך ועמי לבין אלוהים.}}
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹהֵינוּ&quot;? עָלֵינוּ הֵחֵל שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ ([[שמות לד כג]]) &quot;שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, 
מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה'&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&quot;? 
עַל יִשְׂרָאֵל הֵחֵל שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ ([[ירמיה לב יד]]) &quot;כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, 
מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[ירמיה לב כז]]) &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר&quot;! 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&quot;? – עַל יִשְׂרָאֵל הֵחֵל שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[תהלים נ ז]]) &quot;שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ, אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי&quot; 
עָלֶיךָ הוּחַל שְׁמִי בְּיוֹתֵר. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;ה' אֱלֹהֵינוּ&quot; – עָלֵינוּ; &quot;ה' אֶחָד&quot; – עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם {{הע-שמאל|פתרון אחר לסתירה: בעולם הזה ה' הוא אלוהינו הפרטיקולארי, ובעולם הבא יהיה אחד, אוניברסאלי לכל באי העולם.}}
&quot;ה' אֱלֹהֵינוּ&quot; – בָּעוֹלָם הַזֶּה; &quot;ה' אֶחָד&quot; – לָעוֹלָם הַבָּא. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[זכריה יד ט]]) &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד&quot;.
}}

===פיסקה לב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ו ה'''
([[דברים ו ה]]) '''&quot;וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ&quot;''', עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה, {{הע-שמאל|היחסים של אהבה ויראה יחדיו קיימים רק ביחס האדם לקב&quot;ה (וכן ביחסיו עם הוריו, אבל ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ב#משנה י|ב&quot;מ ב י,]] שמצוות מפקיעות את מחוייבות הבן להורים). וראו גם ב[[ירושלמי ברכות ט ה]].}}
הַפְרֵשׁ בֵּין הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה: הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה שְׂכָרוֹ כָּפוּל וּמְכֻפָּל! 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר ([[דברים י כ]]) &quot;אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבֹד&quot;, 
יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מֵחֲבֵרוֹ; כְּשֶׁהוּא מַצְרִיכוֹ – מַנִּיחוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ, 
אֲבָל אַתָּה – עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה! 
שֶׁאֵין לְךָ אַהֲבָה בִּמְקוֹם יִרְאָה וְיִרְאָה בִּמְקוֹם אַהֲבָה אֶלָּא בְּמִדַּת מָקוֹם בִּלְבַד. 

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ&quot;''' – אַהֲבֵהוּ עַל הַבְּרִיּוֹת כְּאַבְרָהָם אָבִיךָ {{הע-שמאל|גישה יהודית-מיסיונרית, המעודדת גיור, כמעשה אברהם אבי הגרים.}}
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית יב ה]]) &quot;וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן&quot;, 
וַהֲלֹא אִם מִתְכַּנְּסִים כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם לִבְרֹאת יַתּוּשׁ אֶחָד וּלְהַכְנִיס בּוֹ נְשָׁמָה אֵינָם יְכוֹלִים! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מְגַיְּרָם וּמַכְנִיסָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. 

'''&quot;בְּכָל לְבָבְךָ&quot;''' – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ: בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה ברכות פרק ט#משנה ה|ברכות ט ה.]] נראה שהאהבה בשני היצרים היא הדרך לכך שלא יהיה הלב חלוק (לא יהיו ספקות), כלומר ההנחה הבסיסית היא של הזדהות עם הקב&quot;ה, והיצרים נאבקים רק בדרך היישום של ההזדהות הזאת.}} 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בְּכָל לְבָבְךָ&quot;''' – בְּכָל לֵב בְּךָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבְּךָ חָלוּק עָלֶיךָ. 

'''&quot;וּבְכָל נַפְשְׁךָ&quot;''' – אֲפִילּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ {{הע-שמאל|ראו משנה שם בשם ר' עקיבא, וכן [[ביאור:תוספתא/ברכות/ו#ז|תוספתא ברכות ו ז,]] בשם ר' מאיר.
ר' שמעון בן מנסיא מציג את המוות על קידוש ה' כהישג של הצדיקים, המוכנים למות על שמו והקב&quot;ה מעלה עליהם כאילו נהרגו ממש בכל יום. נראה שמדובר בתחרות עם הנצרות שעודדה את תופעת המרטירים.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים מד כג]]) &quot;כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה&quot;, 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לֵיהָרֵג בְּכָל יוֹם? 
אֶלָּא מַעֲלֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַצַּדִּיקִים כְּאִילּוּ הֵם נֶהֱרָגִים בְּכָל יוֹם! 

שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּיי אוֹמֵר: '''&quot;בְּכָל נַפְשְׁךָ&quot;''', אַהֲבֵהוּ עַד מִצּוּי נֶפֶשׁ. {{הע-שמאל|בן עזאי מגדיר את האהבה כעניין נפשי (בניגוד לגישה של ר' אליעזר דלקמן), ואינו עוסק במחירה ובתוצאותיה.}}

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר &quot;בְּכָל נַפְשְׁךָ&quot; לָמָּה נֶאֱמַר &quot;בְּכָל מְאֹדֶךָ&quot;? {{הע-שמאל|ר' אליעזר רואה את האהבה כמתבטאת במוטיבציה לקיום המצוות. יש ביניהן המחייבות מאמץ אישי ויש המחייבות מאמץ כלכלי. הוא מגדיר את האדם גופו כמכלול המכונה 'נפש', ודורש 'מאודך' – מעותיך; ומסיק מהפסוק שיש לעשות מצוות משני הסוגים.}}
וְאִם נֶאֱמַר &quot;בְּכָל מְאֹדֶךָ&quot; לָמָּה נֶאֱמַר &quot;בְּכָל נַפְשְׁךָ&quot;? 
יֵשׁ לְךָ אָדָם {{ב|שֶׁגּוּפוֹ|מאמציו האישיים}} חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;בְּכָל נַפְשְׁךָ&quot; 
וְיֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;בְּכָל מְאֹדֶךָ&quot;. 

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: 
אִם נֶאֱמַר &quot;בְּכָל נַפְשְׁךָ&quot;, קַל וָחֹמֶר &quot;בְּכָל מְאֹדֶךָ&quot;, {{הע-שמאל|ר' עקיבא, כתלמידו בן עזאי, מפרש את האהבה כמעשה נפשי. בהמשך לדברי ר' אליעזר הוא דורש &quot;'''בכל''' נפשך&quot; – במחיר חייך בכלל, ובמחיר כזה אין דברי ר' אליעזר על 'אדם שממונו חביב עליו מגופו' רלבנטיים. לכן הוא דורש על &quot;בכל מאודך&quot; דרשה משלו, וראו [[ביאור:משנה ברכות פרק ט#משנה ה|ברכות ט ה.]] הדרשה של ר עקיבא עוסקת בנאמנות לקב&quot;ה גם בשעת הפורענות, ששררה בסוף ימי ר' עקיבא עקב רדיפות היהודים ע&quot;י הרומאים.}}
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּכָל מְאֹדֶךָ&quot;? בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ 
בֵּין בְּמִדַּת הַטּוֹב וּבֵין בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת, 
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר ([[תהלים קטז יג]]) &quot;כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא&quot;, {{הע-שמאל|הדרשה על תהלים מדגישה שיש לקרוא בשם ה' הן בזמן הישועה הן בזמן הצרה, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה י|מכילתא בחדש י.]] הדמות של איוב היא הדמות של המיוסר שאינו סר מאהבת האל למרות הסבל.}}
([[תהלים קטז ג]]-ד) &quot;צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא&quot;, 
וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר ([[איוב א כא]]) &quot;ה' נָתַן וַה' לָקָח 
יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ&quot;, 
עַל מִדַּת הַטּוֹב, קַל וָחֹמֶר עַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת 
מָה אִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ? ([[איוב ב ט]]) &quot;עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת&quot;, 
וּמָה אָמַר לָהּ? ([[איוב ב י]]) &quot;כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי: 
גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?&quot; 
אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ כְּעוּרִים בְּטוֹבָה, וּכְשֶׁבָּאת עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת קִבְּלוּהָ בְּעַל כָּרְחָם, 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁכָּעוּר בְּטוֹבָה נָאֶה בְּפֻרְעָנוּת, 
אָנוּ, שֶׁנָּאִים בְּטוֹבָה, לֹא נְהֵא נָאִים בְּפֻרְעָנוּת? וְהוּא שֶׁאָמַר לָהּ &quot;כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי&quot;. 

וְעוֹד, יְהֵא אָדָם שָׂמֵחַ בְּיִסּוּרִים יוֹתֵר מִן הַטּוֹבָה, {{הע-שמאל|המתיסר אמור לשמוח על כך שיש לו יסורים, כי הם מכפרים על עוונותיו.}}
שֶׁאִילּוּ אָדָם בְּטוֹבָה כָּל יָמָיו – אֵינוֹ נִמְחָל לוֹ מֵעָווֹן שֶׁבְּיָדוֹ; וּבַמֶּה נִמְחָל לוֹ? בְּיִסּוּרִים. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[משלי ג יב]]) &quot;כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ 
וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה&quot;, מִי גָּרַם לַבֵּן שֶׁיֵּרָצֶה לָאָב? הֱוֵי אוֹמֵר: אֵלּוּ יִסּוּרִים. 

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[דברים ח ה]]) &quot;וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ {{הע-שמאל|יסורים מעידים על תשומת לב של הקב&quot;ה למתיסר, וראו רעיון דומה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|במכילתא בחדש סוף פרשה ו.]]}}
כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ&quot;, 
אַתָּה וְלִבְּךָ יוֹדְעִים מַעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ, וְיִסּוּרִים שֶׁהֵבֵאתִי עָלֶיךָ, שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד מַעֲשֶׂיךָ שֶׁעָשִׂיתָ הֵבֵאתִי עָלֶיךָ! 
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִסּוּרִים, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם חָל עַל מִי שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ&quot;. 

רַבִּי נָתָן בְּרַבִּי יוֹסֵף אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה לָאָרֶץ כָּךְ בְּרִית כְּרוּתָה לְיִסּוּרִים {{הע-שמאל|ארץ ישראל והיסורים דומים זה לזה, כי שניהם ניתנו כברית. נראה שהדרשה הזאת נדרשה כשהיה קשה לגור בארץ ישראל, וכנגד מגמת הירידה לחו&quot;ל. גם הדרשה הזאת, ככל הדיון על היסורים, מופיעה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה י|במכילתא בחדש י.]]}}
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ&quot;, וְאוֹמֵר ([[דברים ח ז]]) &quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה&quot;. 

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַיי אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִסּוּרִים, שֶׁשָּׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נִתְּנוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל {{הע-שמאל|כאן מוצגת ארץ ישראל כמתנה טובה שניתנה בזכות הייסורים שסבלו אנשי דור המדבר.
התורה ניתנת לתלמידים הסובלים יסורים בזמן לימודיהם, והעולם הבא הוא גמול לצדיקים המתיסרים בעולם הזה.}}
שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְאַוִּים לָהֶן – וְלֹא נִתְּנוּ לָהֶם אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים 
וְאֵלּוּ הֵם: תּוֹרָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָעוֹלָם הַבָּא, 
תּוֹרָה מִנַּיִן? ([[משלי א ב]]) &quot;לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[תהלים צד יב]]) &quot;אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ&quot;. 
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן? ([[דברים ח ה]]-ז) &quot;ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ... כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה&quot;. 
הָעוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן? ([[משלי ו כג]]) &quot;כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר&quot;, 
אֵי זֶה הוּא דֶּרֶךְ שֶׁמְּבִיאָה הָאָדָם לָעוֹלָם הַבָּא? הֱוֵי אוֹמֵר: אֵלּוּ יִסּוּרִים. 

רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִסּוּרִים, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁקָּרְבָּנוֹת מְרַצִּים כָּךְ יִסּוּרִים מְרַצִּים, {{הע-שמאל|הטענה שהיסורים מכפרים על העוונות הופיעה כבר לעיל, וראו גם לקמן בדברי ר' עקיבא.}}
בְּקָרְבָּנוֹת הוּא אוֹמֵר ([[ויקרא א ד]]) &quot;וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו&quot;, 
בְּיִסּוּרִים הוּא אוֹמֵר ([[ויקרא כו מג]]) &quot;וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם&quot;, 
וְעוֹד, שֶׁיִּסּוּרִים מְרַצִּים יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת בְּמָמוֹן וְיִסּוּרִים בְּגוּף, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[איוב ב ד]]) &quot;עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ&quot;. 

וּכְבָר הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חוֹלֶה, וְנִכְנְסוּ רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָה לְבַקְּרוֹ, 
אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: רַבִּי, חָבִיב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל מִגַּלְגַּל חַמָּה, {{הע-שמאל|החכמים מנחמים את ר' אליעזר בכך שהוא הועיל לעם בעולם הזה ובעולם הבא; ר' עקיבא מפתיע אותו בטענה שחביבים יסורים, והוא היחיד שמתיחס לכך שר' אליעזר סובל יסורים. ר' אליעזר מופתע ומקשיב לדבריו. הסיבה שנותן ר' עקיבא לטענתו היא שהיסורים מכפרים, בדומה לדברי ת&quot;ק ור' נחמיה לעיל. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה י|מכילתא בחדש י.]]}}
שֶׁגַּלְגַּל חַמָּה מֵאִיר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הֵאַרְתָּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, 
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: רַבִּי, חָבִיב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל מִמַּתַּן גְּשָׁמִים, 
שֶׁגְּשָׁמִים נוֹתְנִים חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה נָתַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, 
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: רַבִּי, חָבִיב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל מֵאָב וָאֵם, 
שֶׁאָב וָאֵם מְבִיאִים לָעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הֵבֵאתָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: רַבִּי, חֲבִיבִים יִסּוּרִים! 
אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְתַלְמִידָיו: סַמְּכוּנִי! יָשַׁב לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אָמַר לוֹ: אֱמֹר, עֲקִיבָה! 
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[דברי הימים ב לג א]]) &quot;בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[משלי כה א]]) &quot;גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה&quot;. 
וְכִי עָלַת עַל לֵב שֶׁחִזְקִיָּהוּ לִמֵּד תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּלְמְנַשֶּׁה בְּנוֹ לֹא לִמֵּד תּוֹרָה? 
אֶלָּא כָּל תַּלְמוּד שֶׁלִּמְּדוֹ וְכָל עָמָל שֶׁעָמַל בּוֹ לֹא הוֹעִיל לוֹ, אֶלָּא יִסּוּרִים 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברי הימים ב לג י]]-יג) &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ 
וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר 
וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה, 
וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו 
וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ לִירוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ&quot;, הָא חֲבִיבִים יִסּוּרִים! 

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר '''&quot;וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ&quot;''', {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש את שלושת הריבויים 'בכל לבבך', 'בכל נפשך' ו'בכל מאודך' על שלושת האבות.
הדרשות על אברהם ויעקב מבוססות על הפעלים 'אהב' ו'הודה', שהוזכרו לעיל. הדרשה על יצחק מבוססת על דרשת ר' עקיבא לעיל על 'בכל נפשך'.}}
אַהֲבֵהוּ בְּכָל לְבָבְךָ כְּאַבְרָהָם אָבִיךָ 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה מא ח]]) &quot;וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי&quot;. 
&quot;וּבְכָל נַפְשְׁךָ&quot; – כְּיִצְחָק שֶׁעָקַד עַצְמוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית כב י]]) &quot;וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת&quot;. 
'''&quot;בְּכָל מְאֹדֶךָ&quot;''' – הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ כְּיַעֲקֹב אָבִיךָ 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית לב יא]]) &quot;קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ 
כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.&quot;
}}

===פיסקה לג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ו ו'''
([[דברים ו ו]]) &quot;וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ&quot;, {{הע-שמאל|מפרש 'הדברים האלה' על דברי תורה, וטוען שפס' ו מפרש את פס' ה: הדרך לאהבת ה', כלומר להידבק בדרכיו – היא לימוד תורה.}}
רַבִּי אוֹמֵר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ו ה]]) &quot;וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ&quot;, 
אֵינִי יוֹדֵעַ: כֵּיצַד אוֹהֲבִים אֶת הַמָּקוֹם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ&quot;, 
תֵּן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל לִבְּךָ, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וּמִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו! 

&quot;אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם&quot; – שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ {{ב|כְּדִיוֹטַגְמָא|כפקודה}} יְשָׁנָה, שֶׁאֵין אָדָם {{ב|סוֹפְנָהּ|קורא בה שוב}} {{הע-שמאל|דורש 'היום', שדברי תורה תמיד חדשים ולעולם אין להסתפק בידיעתם הישנה אלא תמיד יש לחפש בהם דברי חידוש.}}
אֶלָּא כְּדִיוֹטַגְמָא חֲדָשָׁה שֶׁהַכֹּל רָצִים לִקְרוֹתָהּ. 

&quot;הָאֵלֶּה... עַל לְבָבֶךָ&quot;, מִכָּאן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: צָרִיךְ אָדָם לְהַשְׁבִּיעַ אֶת יִצְרוֹ, {{הע-שמאל|קורא 'האלה' בקמץ, לשון שבועה. אברהם בועז דוד ואלישע נשבעו כדי לחזק את היצר הטוב שלהם וגיחזי נשבע לחזק את יצרו הרע.}}
שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים מַשְׁבִּיעִים אֶת יִצְרָם. 
בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר ([[בראשית יד כב]]-כג) &quot;'''הֲרִימֹתִי יָדִי''' אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ 
אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ&quot;, 
בְּבֹעַז הוּא אוֹמֵר ([[רות ג יג]]) &quot;וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, '''חַי ה''''! שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot;, 
בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר ([[שמואל א כו י]]) &quot;וַיֹּאמֶר דָּוִד: '''חַי ה'''' כִּי אִם ה' יִגָּפֶנּוּ, אוֹ יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת, 
אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה&quot;, 
בֶּאֱלִישָׁע הוּא אוֹמֵר ([[מלכים ב ה טז]]) &quot;'''חַי ה'''' אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח&quot;, 
וּכְשֵׁם שֶׁהַצַּדִּיקִים מַשְׁבִּיעִים אֶת יִצְרָם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, כָּךְ הָרְשָׁעִים מַשְׁבִּיעִים אֶת יִצְרָם לַעֲשׂוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[מלכים ב ה כ]]) &quot;'''חַי ה'''' כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה&quot;.
}}

===פיסקה לד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ו ז'''
([[דברים ו ז]]) '''&quot;וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ&quot;''' – שֶׁיִּהְיוּ מְחֻדָּדִים בְּתוֹךְ פִּיךָ, {{הע-שמאל|דורש ושיננתם – משוננים, חדים כחיצים. הנושא הוא דברי תורה בכלל, והדרשה לומדת מכאן את מצוות לימוד תורה: דברי התורה צריכים להיות זמינים תמיד!}}
שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹאֶלְךָ דָּבָר לֹא תְּהֵא מְגַמְגֵּם בּוֹ, אֶלָּא תְּהֵא אוֹמְרוֹ לוֹ מִיָּד.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ז ד]]) &quot;אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא&quot;,
וְאוֹמֵר ([[משלי ז ג]]) &quot;קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ&quot;,
וְאוֹמֵר ([[תהלים מה ו]]) &quot;חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים&quot;, מַה שָּׂכָר לָזֶה?
([[תהלים מה ו]]) &quot;עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ&quot;,
וְאוֹמֵר ([[תהלים קכז ד]]) &quot;כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים&quot;, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם?
([[תהלים קכז ה]]) &quot;אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר&quot;. {{הע-שמאל|'בני הנעורים' הם דברי התורה המוכנים בפיו של ת&quot;ח.}}

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ בְּשִׁנּוּן, {{הע-שמאל|כאן מפרש 'שינון' – על מצוות קריאת שמע. למרות שפרשיות 'קדש לי' ו'והיה כי יביאך' נכללות בפרשיות התפילין הן אינן חלק מקריאת שמע, כי לא מופיעה בהן מצוות השינון.}}
וְאֵין ([[שמות יג ב]]) &quot;קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר&quot;, ([[שמות יג יא]]) &quot;וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ&quot; בְּשִׁנּוּן.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם ([[במדבר טו לז]]) &quot;וַיֹּאמֶר&quot;, {{ב|שֶׁאֵינוֹ בִּקְשִׁירָה|אינה בתפילין}} – הֲרֵי הוּא בְּשִׁנּוּן.
&quot;קַדֶּשׁ לִי&quot;, &quot;וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ&quot;, שֶׁהֵם בִּקְשִׁירָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיוּ בְּשִׁנּוּן? {{הע-שמאל|'ויאמר' (פרשת ציצית) נכללת בקריאת שמע כי יש בה איזכור יציאת מצרים (למרות שגם בה לא מופיעה מצוות שינון), וראו [[ביאור:משנה ברכות פרק א#משנה ה|ברכות א ה.]]}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְשִׁנַּנְתָּם&quot;: אֵלּוּ בְּשִׁנּוּן, וְאֵין &quot;קַדֶּשׁ לִי&quot;, &quot;וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ&quot; בְּשִׁנּוּן,
וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: אִם &quot;וַיֹּאמֶר&quot;, שֶׁקְּדָמוּהוּ מִצְווֹת אֲחֵרוֹת – הֲרֵי הוּא בְּשִׁנּוּן,
עֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת, שֶׁלֹּא קְדָמוּם מִצְווֹת אֲחֵרוֹת, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיוּ בְּשִׁנּוּן?
אָמַרְתָּ: קַל וָחֹמֶר הוּא, אִם &quot;קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר&quot;, &quot;וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ&quot;, שֶׁהֵם {{ב|בִּקְשִׁירָה|בתפילין}} – אֵינָם בְּשִׁנּוּן,
עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁאֵינָם בִּקְשִׁירָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּשִׁנּוּן? {{הע-שמאל|אכן בימי הבית היו קוראים בבקר את עשר הדיברות, ראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ה|תמיד ה א.]] ההתגלות הלאומית בעשרת הדברות היא מקור החיוב הראשון של ההלכה – זו הכוונה בקביעה 'שלא קדמון מצוות אחרות', למרות שהיו מצוות ביציאת מצרים, כגון מצוות הפסח.
&quot;שמע&quot;, &quot;והיה אם שמוע&quot; הן בשינון ובתפילין. &quot;קדש לי&quot;, &quot;והיה כי יביאך&quot; הן בתפילין ולא בשינון. &quot;ויאמר&quot; היא בשינון ולא בתפילין. עשר הדיברות בסופו של דבר אינן לא בשינון ולא בתפילין.}}
הֲרֵי &quot;וַיֹּאמֶר&quot; יוֹכִיחַ לְעֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם בִּקְשִׁירָה שֶׁיִּהְיוּ בְּשִׁנּוּן!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ&quot;: אֵלּוּ בְּשִׁנּוּן וְאֵין עֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת בְּשִׁנּוּן!

'''&quot;לְבָנֶיךָ&quot;''', אֵלּוּ תַּלְמִידֶיךָ, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים {{הע-שמאל|השלמת המהלך של ייחוס מצוות לימוד תורה לביטוי 'ושיננתם לבניך': הרחבת העניין ללימוד תורה בכלל – והמרת ה&quot;בנים&quot; ב&quot;תלמידים&quot;. וראו גם [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ב#משנה יא|ב&quot;מ ב יא,]] המעדיפה את כבוד הרב על כבוד האב.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[מלכים ב ב ג]]) &quot;וַיֵּצְאוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל אֶל אֱלִישָׁע&quot;,
וְכִי בְּנֵי נְבִיאִים הָיוּ? וַהֲלֹא תַּלְמִידִים הָיוּ! אֶלָּא מִיכָּן לַתַּלְמִידִים שֶׁקְּרוּיִים בָּנִים,
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[מלכים ב ב ה]]) &quot;וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ אֶל אֱלִישָׁע&quot;,
וְכִי בְּנֵי נְבִיאִים הָיוּ? וַהֲלֹא תַּלְמִידִים הָיוּ! אֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים,
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁלִּמֵּד כָּל הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, וּקְרָאָם בָּנִים
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברי הימים ב כט יא]]) &quot;בָּנַי אַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ&quot;,
וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים כָּךְ הָרַב קָרוּי אָב,
שֶׁנֶּאֱמַר ([[מלכים ב ב יב]]) &quot;וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד&quot;,
וְאוֹמֵר ([[מלכים ב יג יד]]) &quot;וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ
וַיֵּרֶד אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֵּבְךְּ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו&quot;.

'''&quot;וְדִבַּרְתָּ בָּם&quot;''', עֲשֵׂם עִקָּר וְאַל תַּעֲשֵׂם טְפֵלָה, שֶׁלֹּא יְהֵא מַשָּׂאֲךָ וּמַתָּנְךָ אֶלָּא בָּהֶם,
שֶׁלֹּא תְּעָרֵב בָּהֶם דְּבָרִים אֲחֵרִים {{ב|כִּפְלוֹנִי,|כאלישע בן אבויה}} {{הע-שמאל|ראו [[מנחות צט ב]], שייחסו אמירה כזאת לבן דמא. הטענה בדרשה היא שהלימוד הוא לשמו, ואינו במטרה להשלים ידע מסויים ולכן אינו מסתיים לעולם. יש בלימוד התורה אינטימיות, והוא נמצא בנפשו של הלומד ומלווה אותה גם במוות ולאחריו.}}
שֶׁמָּא תֹּאמַר: לָמַדְתִּי חָכְמַת יִשְׂרָאֵל אֵלֵךְ וְאֶלְמַד חָכְמַת הָאֻמּוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא יח ד]]) &quot;לָלֶכֶת בָּהֶם&quot;, וְלֹא לִפָּטֵר מִתּוֹכָם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ה יז]]) &quot;יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ&quot;,
וְאוֹמֵר ([[משלי ו כב]]) &quot;בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ&quot;,
&quot;בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ&quot; – בָּעוֹלָם הַזֶּה,
&quot;בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ&quot; – בִּשְׁעַת מִיתָה,
&quot;וַהֲקִיצוֹתָ&quot; – {{ב|בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ|בתחית המתים}}; &quot;הִיא תְשִׂיחֶךָ&quot; – לָעוֹלָם הַבָּא.

'''&quot;וּבְשָׁכְבְּךָ&quot;''', יָכוֹל אֲפִילּוּ שָׁכַב בַּחֲצִי הַיּוֹם? (תַּלְמוּד לוֹמַר) '''&quot;וּבְקוּמֶךָ&quot;''', יָכוֹל אֲפִילּוּ עָמַד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ&quot;''' – דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תּוֹרָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה ברכות פרק א#משנה ג|ברכות א ג,]] דרשת בית הלל על 'בלכתך בדרך'.}}
וּכְבָר הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מֻטֶּה וְדוֹרֵשׁ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה זָקוּף,
הִגִּיעַ זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע, נִזְקַף רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְהִטָּה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מַה זֶּה אֶלְעָזָר? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/ברכות/א#ד|תוספתא ברכות א ד:]] ר' אלעזר החמיר כדברי בית שמאי. הוא טוען כנגד ר' ישמעאל שהשחית את זקנו המפואר בכך שהיקל כבית הלל, במיוחד שהרי היה מוטה מראש. ר' ישמעאל ענה לו שבית הלל קבעו הלכה שקורא כדרכו דווקא, וכן שרצה לפרסם שההלכה כבית הלל.}}
אָמַר לוֹ: יִשְׁמָעֵאל אָחִי, אָמְרוּ לְאֶחָד: מִפְּנֵי מָה זְקָנְךָ מְגֻדָּל? אָמַר לָהֶם: יְהִי כְּנֶגֶד הַמַּשְׁחִיתִים!
אָמַר לוֹ: אַתָּה הִטֵּיתָה כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּי, וַאֲנִי נִזְקַפְתִּי כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל.
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יִקְבַּע הַדָּבָר חוֹבָה; שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ וּבַבֹּקֶר יַעֲמֹדוּ!
}}

===פיסקה לה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ו ח'''
([[דברים ו ח]]) '''&quot;וּקְשַׁרְתָּם&quot;''', אֵלּוּ בִּקְשִׁירָה, וְאֵין ([[במדבר טו לז]]) &quot;וַיֹּאמֶר&quot; בִּקְשִׁירָה, {{הע-שמאל|ראו דיון דומה לעיל בפיסקה לד: הצד השני של אותה הדרשה. אין היררכיה ברורה בין ויאמר, קדש לי ווהיה כי יביאך ועשר הדיברות.}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם ([[שמות יג ב]]) &quot;קַדֶּשׁ לִי&quot;, ([[שמות יג יא]]) &quot;וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ&quot;, שֶׁאֵינָם בְּשִׁנּוּן – הֲרֵי הֵם בִּקְשִׁירָה, 
&quot;וַיֹּאמֶר&quot;, שֶׁהוּא בְּשִׁנּוּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא בִּקְשִׁירָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּקְשַׁרְתָּם&quot;'''. אֵלּוּ בִּקְשִׁירָה וְאֵין &quot;וַיֹּאמֶר&quot; בִּקְשִׁירָה. 
עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: אִם &quot;קַדֶּשׁ לִי&quot;, &quot;וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ&quot;, שֶׁקְּדָמוּם מִצְווֹת אֲחֵרוֹת – הֲרֵי הֵם בִּקְשִׁירָה, 
עֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת, שֶׁלֹּא קְדָמוּם מִצְווֹת אֲחֵרוֹת – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיוּ בִּקְשִׁירָה? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם &quot;וַיֹּאמֶר&quot;, שֶׁהוּא בְּשִׁנּוּן – אֵינוֹ בִּקְשִׁירָה, 
עֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת שֶׁאֵינָם בְּשִׁנּוּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִּקְשִׁירָה? 
הֲרֵי &quot;קַדֶּשׁ לִי&quot;, &quot;וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ&quot; יוֹכִיחוּ, שֶׁאֵינָם בְּשִׁנּוּן – וַהֲרֵי הֵם בִּקְשִׁירָה! 
וְהֵם יוֹכִיחוּ לְעֶשֶׂר דִּבְּרוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם בְּשִׁנּוּן – שֶׁיִּהְיוּ בִּקְשִׁירָה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּקְשַׁרְתָּם&quot;''': אֵלּוּ בִּקְשִׁירָה וְאֵין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בִּקְשִׁירָה! 

'''&quot;וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ&quot;''' – כֶּרֶךְ אֶחָד שֶׁל אַרְבַּע טוֹטָפוֹת, {{הע-שמאל|ההשוואה בין תפילין של יד לתפילין של ראש אינה מלאה אלא לעניינים מסויימים: המבנה של התפילין שונה, אבל התוכן זהה, ומקום ההנחה דומה (בגובה שביד/שבראש). וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יז|מכילתא פסחא יז,]] מכאן עד סוף הפיסקה.}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה: תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד וְתֵן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, 
מַה בָּרֹאשׁ אַרְבַּע טוֹטָפוֹת, אַף בַּיָּד אַרְבַּע טוֹטָפוֹת! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ&quot;''' – כֶּרֶךְ אֶחָד שֶׁל אַרְבַּע טוֹטָפוֹת. 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁבַּיָּד כֶּרֶךְ אֶחָד, אַף שֶׁל רֹאשׁ כֶּרֶךְ אֶחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ לְטֹטָפֹת&quot;''', טוֹטֶפֶת טוֹטָפוֹת – הֲרֵי אַרְבַּע טוֹטָפוֹת אֲמוּרוֹת. 
אוֹ יַעֲשֶׂה אַרְבָּעָה כִיסִים שֶׁל אַרְבַּע טוֹטָפוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[שמות יג ט]]) &quot;{{ב|וּלְזִכָּרוֹן|לשון יחיד}} בֵּין עֵינֶיךָ&quot; – כִּיס אֶחָד שֶׁל אַרְבַּע טוֹטָפוֹת. 

'''&quot;עַל יָדֶךָ&quot;''' – בַּגֹּבַהּ שֶׁבַּיָּד, 
אַתָּה אוֹמֵר בַּגֹּבַהּ שֶׁבַּיָּד, אוֹ &quot;עַל יָדֶךָ&quot; כְּמַשְׁמָעוֹ? 
הַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה: תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד – 
מַה בָּרֹאשׁ בַּגֹּבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ, אַף בַּיָּד בַּגֹּבַהּ שֶׁבַּיָּד. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: '''&quot;עַל יָדֶךָ&quot;''' – בַּגֹּבַהּ שֶׁל יָד, {{הע-שמאל|ר' אליעזר מדגיש את ההבדלים בין תפילין של יד לאלו שבראש; וראו מכילתא שם.}}
אַתָּה אוֹמֵר בַּגֹּבַהּ שֶׁל יָד אוֹ &quot;עַל יָדֶךָ&quot; כְּמַשְׁמָעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדֶךָ&quot;''', לְךָ לְאוֹת – וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת. 

רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּגֹּבַהּ שֶׁבַּיָּד, 
אַתָּה אוֹמֵר בַּגֹּבַהּ שֶׁבַּיָּד, אוֹ &quot;עַל יָדֶךָ&quot; כְּמַשְׁמָעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל לְבָבֶךָ&quot;''', דָּבָר שֶׁכְּנֶגֶד לִבְּךָ, וְאֵיזֶה? זֶה גֹּבַהּ שֶׁבַּיָּד. 

'''&quot;עַל יָדֶךָ&quot;''' – זֶה שְׂמֹאל. אַתָּה אוֹמֵר זֶה שְׂמֹאל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין? {{הע-שמאל|הדרשה מנסה להוכיח מהכפילות של 'יד' ו'ימין' שסתם יד היא שמאל, אבל ראו לקמן בדברי ר' יוסי החרום.}}
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ([[ישעיה מח יג]]) &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[שופטים ה כו]]) &quot;יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים 
וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ&quot;, 
הָא אֵין &quot;יָדְךָ&quot; הָאָמוּר בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שְׂמֹאל! 

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;וּקְשַׁרְתָּם&quot;''' – '''&quot;וּכְתַבְתָּם&quot;''', מַה כְּתִיבָה בְּיָמִין – אַף קְשִׁירָה בְּיָמִין. 

רַבִּי יוֹסֵי הַחֵרוּם אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאַף יָמִין קְרוּיָה יָד, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית מח יז]]) &quot;וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם, 
וַיֵּרַע בְּעֵינָיו; וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה&quot;, 
אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל יָדֶךָ&quot;'''? לְהָבִיא אֶת הַגִּדֵּם, שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן בְּיָמִין. 

'''&quot;וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ&quot;''', כָּל זְמַן שֶׁלַּיָּד בַּיָּד תֵּן שֶׁלָּרֹאשׁ בָּרֹאשׁ, 
מִיכָּן אָמְרוּ: כְּשֶׁנּוֹתֵן תְּפִלִּין – נוֹתֵן שֶׁלַּיָּד תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ שֶׁלָּרֹאשׁ, 
כְּשֶׁחוֹלֵץ – חוֹלֵץ שֶׁל רֹאשׁ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ שֶׁל יָד. 

'''&quot;בֵּין עֵינֶיךָ&quot;''', בַּגֹּבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ, 
אַתָּה אוֹמֵר בַּגֹּבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ, אוֹ &quot;בֵּין עֵינֶיךָ&quot; כְּמַשְׁמָעוֹ? 
הַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה: תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד, תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ – 
מַה בַּיָּד בַּגֹּבַהּ שֶׁבַּיָּד, אַף בָּרֹאשׁ בַּגֹּבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה: תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד, תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ – 
מַה בַּיָּד מָקוֹם שֶׁרָאוּי לִטָּמֵא בְּנֶגַע אֶחָד, אַף בָּרֹאשׁ – מָקוֹם שֶׁרָאוּי לִטָּמֵא בְּנֶגַע אֶחָד.
}}

===פיסקה לו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ו ט'''
([[דברים ו ט]]) '''&quot;וּכְתַבְתָּם&quot;''', כְּתָב שָׁלֵם, {{הע-שמאל|הלכות כתיבת סת&quot;מ, לאו דווקא למזוזות: הכתיבה צריכה להיות מובנת ובדיו דווקא; ראו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ג|תוספתא שבת יד ג.]] דורש 'וכתבתם' – וכתב תם.}}
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּתַב לָאֲלֵפִים עַיְנִים וְלָעַיְנִים אֲלֵפִים, לַבֵּיתִים כַּפִּים וְלַכַּפִּים בֵּיתִים, 
לַגִּמְּלִים צָדִים וְלַצָּדִים גִּמְּלִים, לַדָּלְתִים רֵישִׁים לָרֵישִׁים דָּלְתִים, לַהֵהִים חֵיתִים לַחֵיתִים הֵהִים,
לַוָּוִים יוֹדִים לַיּוֹדִים וָוִים, לַזַּיְנִים נוּנִים לַנּוּנִים זַיְנִים, לַטֵּיתִים פֵּיפִים לַפֵּיפִים טֵיתִים, 
לַכְּפוּפִים פְּשׁוּטִים לַפְּשׁוּטִים כְּפוּפִים, לַמֵּמִים סָמְכִים לַסָּמְכִים מֵמִים, 
לַסְּתוּמִים פְּתוּחִים לַפְּתוּחִים סְתוּמִים, כָּתַב לְפָרָשָׁה סְתוּמָה פְּתוּחָה לִפְתוּחָה סְתוּמָה, 
כָּתַב שֶׁלֹּא בִּדְיוֹ, אוֹ שֶׁכָּתַב שִׁירָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אוֹ שֶׁכָּתַב אֶת הָאַזְכָּרוֹת בְּזָהָב – הֲרֵי אֵלּוּ יִגָּנְזוּ. 

'''&quot;וּכְתַבְתָּם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי עַל גַּבֵּי אֲבָנִים? {{הע-שמאל|בתחילה מציגה הדרשה התלבטות בשאלה על מה כותבים: על אבני הפתח עצמן, בדומה לאבני המזבח שבירדן (וכמנהג הקראים עד ימינו) – או על קלף, בדומה לפרשת הסוטה. בסופה היא מעדיפה את האפשרות השניה, כי מדובר במצווה לדורות.}}
הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן כְּתָב וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[דברים כז ח]]) כְּתָב, 
מַה כְּתָב הָאָמוּר לְהַלָּן עַל גַּבֵּי אֲבָנִים – אַף כְּתָב הָאָמוּר כָּאן עַל גַּבֵּי אֲבָנִים! 
אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר כָּאן כְּתָב וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[במדבר ה כג]]) כְּתָב, 
מַה כְּתָב הָאָמוּר לְהַלָּן עַל הַסֵּפֶר בִּדְיוֹ – אַף כְּתָב הָאָמוּר כָּאן עַל הַסֵּפֶר בִּדְיוֹ! 
אַתָּה דָּן בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה וַאֲנִי אָדוּן בְּלָשׁוֹן שֶׁבַּעַל דִּין חוֹלֵק, 
נֶאֱמַר כָּאן כְּתָב וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כְּתָב, 
מַה כְּתָב הָאָמוּר לְהַלָּן עַל גַּבֵּי אֲבָנִים – אַף כְּתָב הָאָמוּר כָּאן עַל גַּבֵּי אֲבָנִים, 
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אֶלְמֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר, 
אֶלְמֹד דָּבָר שֶׁהוּא מִנְהָג לְדוֹרוֹת מִדָּבָר שֶׁהוּא מִנְהָג לְדוֹרוֹת 
וְלֹא אֶלְמֹד דָּבָר שֶׁהוּא מִנְהָג לְדוֹרוֹת מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְשָׁעָה, 
נֶאֱמַר כָּאן כְּתָב וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כְּתָב:
מַה כְּתָב הָאָמוּר לְהַלָּן עַל הַסֵּפֶר בִּדְיוֹ – אַף כְּתָב הָאָמוּר כָּאן עַל הַסֵּפֶר בִּדְיוֹ. 
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר: ([[ירמיה לו יח]]) &quot;וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ 
מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בִּדְיוֹ&quot;. 

'''&quot;עַל מְזוּזֹת&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי שְׁתֵּי מְזוּזוֹת! {{הע-שמאל|ר' ישמעאל מוכיח שמספיק לכתוב על מזוזה אחת מהעובדה שהריבוי 'מזוזות' מופיע גם בפרשת והיה אם שמוע; ; ר' יצחק מוכיח זאת מההנגדה למזוזות בפסח, שם נאמר במפורש 'שתי מזוזות'.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר בַּשְּׁנִיָּה ([[דברים יא כ]]) &quot;מְזוּזוֹת&quot;; רִבּוּי אַחַר רִבּוּי – לְמַעֵט, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[שמות יב ז]]) &quot;וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף&quot;, 
זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מְזוּזוֹת – הֲרֵי בִּכְלָל אַחַת, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב שְׁתֵּי מְזוּזוֹת! 

'''&quot;בֵּיתֶךָ&quot;''', עַל יָמִין בִּכְנִיסָה, {{הע-שמאל|דורש 'ביתך' – ביאתך. הנוכחות של הבית מודגשת כשנכנסים אליו יותר מאשר כשיוצאים ממנו.}}
אַתָּה אוֹמֵר עַל יָמִין בִּכְנִיסָה, אוֹ עַל יָמִין בִּיצִיאָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ&quot;, עַל בִּיאָתְךָ, עַל יָמִין בִּכְנִיסָה. 

'''&quot;וּבִשְׁעָרֶיךָ&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|שַׁעֲרֵי בָּתִּים|בתי שער, עמדת שמירה}} וְהַלּוּלִים וְהָרֶפֶת וּמַתְבֵּן וּבֵית הַבָּקָר {{הע-שמאל|מקומות שאינם לדירת אדם, בין אם הם נחותים ממנה (כגון לולים ורפתות וכו'), בין אם הם עולים עליה (כגון בסילקאות) – פטורים מן המזוזה; וכן פטורים מן המזוזה שערי המקדש, וכן הלשכות הנחשבות קודש, כי לא היתה מהן יציאה מהר הבית ולא שימשו ללינת אדם.}}
וּבֵית הָאוֹצָרוֹת וּבֵית הָעֵצִים וְאוֹצְרוֹת יַיִן וְאוֹצְרוֹת תְּבוּאָה וְאוֹצְרוֹת שֶׁמֶן בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בֵּיתֶךָ&quot;, מַה בֵּיתְךָ בֵּית דִּירָה – אַף שְׁעָרֶיךָ בֵּית דִּירָה, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שַׁעֲרֵי {{ב|בָּסִילְקָאוֹת|ארמונות ייצוגיים}} {{ב|וְדִמְסָאוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת|בתי מרחץ פרטיים או ציבוריים}} בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בֵּיתֶךָ&quot;, מַה בֵּיתְךָ מְקוֹם כָּבוֹד וּבֵית דִּירָה – אַף שְׁעָרֶיךָ מְקוֹם כָּבוֹד וּבֵית דִּירָה, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שַׁעֲרֵי מִקְדָּשׁ בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בֵּיתֶךָ&quot;, מַה בֵּיתְךָ חֹל אַף מִקְדָּשׁ חֹל. 
מִיכָּן אָמְרוּ ([[ביאור:משנה מעשר שני פרק ג#משנה ח|מע&quot;ש ג ח]]) &quot;הַלְּשָׁכוֹת פְּתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ – קֹדֶשׁ, פְּתוּחוֹת לַחֹל – חֹל&quot;. 

חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁסִּבְּבָם הַכָּתוּב בְּמִצְווֹת: {{הע-שמאל|שמונה המצוות המזהות את היהודי מוצגות כעין תכשיטים, סימנים לאהבת הקב&quot;ה את עמו. הציצית נמנית כארבע מצוות, כר' ישמעאל [[ביאור:משנה מנחות פרק ג#משנה ז|במנחות ג ז]]; המצווה השמינית היא המילה, הקשורה למספר 8 גם בהיותה ביום השמיני, והיא המאפיין הצמוד ביותר של היהודי – אפילו כשהוא עירום.}}
תְּפִלִּין בְּרָאשֵׁיהֶם וּתְפִלִּין בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם, מְזוּזָה בְּפִתְחֵיהֶם צִיצִית בְּבִגְדֵיהֶם, 
וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד ([[תהלים קיט קסד]]) &quot;שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ&quot;, 
נִכְנַס לַמֶּרְחָץ – רָאָה עַצְמוֹ עָרֹם. אָמַר: אוֹי לִי שֶׁאֲנִי עָרֹם מִן הַמִּצְווֹת! 
נִסְתַּכֵּל בַּמִּילָה, הִתְחִיל סוֹדֵר עָלֶיהָ אֶת הַשֶּׁבַח,
שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יב א]]) &quot;לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד&quot;. 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: הֱוִי מִתְקַשֶּׁטֶת בְּכָל תַּכְשִׁיטַיִךְ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא רְצוּיָה לִי, 
כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, הֱיוּ {{ב|מְצֻיָּנִים|מסומנים}} בְּמִצְווֹת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ רְצוּיִים לִי, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שיר השירים ו ד]]) &quot;יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה&quot;, יָפָה אַתְּ כְּשֶׁאַתְּ רְצוּיָה לִי. {{הע-שמאל|דורש 'תרצה' – רצויה, אהובה בגלל קיום המצוות וההזדהות כרעיית המלך.}}
}}</text>
      <sha1>5zt41blq9lmgxxxap36n9qrot63kped</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>400477</id>
    <revision>
      <id>3022330</id>
      <parentid>3022147</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:43:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-37664-39</username>
        <id>45911</id>
      </contributor>
      <comment>/* השלמת ניקוד */ תגובה</comment>
      <origin>3022330</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2600" sha1="iyofn0h3l5xgxkng55rytoq58rj9uha" xml:space="preserve">== השלמת ניקוד ==

חסר קצת ניקוד בקטע האחרון [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 04:13, 9 במאי 2021 (IDT)
:השלמתי, תודה--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:47, 9 במאי 2021 (IDT)

תודה רבה
חילך לאורייתא [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 01:45, 11 במאי 2021 (IDT)

חסר הפסוק האחרון של פרשת והיה אם שמוע.
ואם כבר, אין הגיון להכניס אותה בלי פרשת &quot;ויאמר&quot;. {{אנונימי}}
: תודה. והיה אם שמוע איננה חלק מנוסח ק&quot;ש שעהמ&quot;ט. מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::אולי אתה מתכוון לדף אחר.. כי בדף הנוכחי - לא מוצג פרשת ויהיה אם שמוע כלל...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:25, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::: {{א|Roxette5}}, לא מוצג כי מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:47, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::::יש כאלה שנוהגים לומר את כל שלושת הפרשיות (שמע והיה ויאמר) בקריאת שמע, ורק  &quot;ה' אלוקינו&quot; צריך להיות בסוגריים בברכת &quot;המפיל&quot; (בלי ה&quot;אתה&quot; ו&quot;מלך העולם&quot;) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-37664-39|&amp;#126;2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-37664-39|שיחה]] 01:23, 1 ביולי 2026 (IDT)
:::::ואני חושב שכדאי גם להוסיף טעמים לשלוש הפרשיות [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-37664-39|&amp;#126;2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-37664-39|שיחה]] 01:26, 1 ביולי 2026 (IDT)
:::::: הוספתי את 3 הפרשיות. &lt;br&gt; בברכת &quot;המפיל&quot; לחוששים שלא לאומרה בשם ומלכות יש להשמיט גם &quot;אתה&quot; ו&quot;מלך העולם&quot;, כך מקובלני מרבותיי, ויש להרהר את מה שבסוגריים בליבו. &lt;br&gt; לגבי טעמים אני סבור שעדיף להשאיר בלי, לטובת אלה שזה עלול לבלבל אותם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:06, 1 ביולי 2026 (IDT)
:::::::בסדר, תודה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-37664-39|&amp;#126;2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-37664-39|שיחה]] 00:43, 2 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>iyofn0h3l5xgxkng55rytoq58rj9uha</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022332</id>
      <parentid>3022330</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:53:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-37664-39</username>
        <id>45911</id>
      </contributor>
      <comment>/* השלמת ניקוד */ תגובה</comment>
      <origin>3022332</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3035" sha1="4sar10zqkh55huhxiu0ftyp2ih8ftpz" xml:space="preserve">== השלמת ניקוד ==

חסר קצת ניקוד בקטע האחרון [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 04:13, 9 במאי 2021 (IDT)
:השלמתי, תודה--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:47, 9 במאי 2021 (IDT)

תודה רבה
חילך לאורייתא [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 01:45, 11 במאי 2021 (IDT)

חסר הפסוק האחרון של פרשת והיה אם שמוע.
ואם כבר, אין הגיון להכניס אותה בלי פרשת &quot;ויאמר&quot;. {{אנונימי}}
: תודה. והיה אם שמוע איננה חלק מנוסח ק&quot;ש שעהמ&quot;ט. מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::אולי אתה מתכוון לדף אחר.. כי בדף הנוכחי - לא מוצג פרשת ויהיה אם שמוע כלל...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:25, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::: {{א|Roxette5}}, לא מוצג כי מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:47, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::::יש כאלה שנוהגים לומר את כל שלושת הפרשיות (שמע והיה ויאמר) בקריאת שמע, ורק  &quot;ה' אלוקינו&quot; צריך להיות בסוגריים בברכת &quot;המפיל&quot; (בלי ה&quot;אתה&quot; ו&quot;מלך העולם&quot;) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-37664-39|&amp;#126;2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-37664-39|שיחה]] 01:23, 1 ביולי 2026 (IDT)
:::::ואני חושב שכדאי גם להוסיף טעמים לשלוש הפרשיות [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-37664-39|&amp;#126;2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-37664-39|שיחה]] 01:26, 1 ביולי 2026 (IDT)
:::::: הוספתי את 3 הפרשיות. &lt;br&gt; בברכת &quot;המפיל&quot; לחוששים שלא לאומרה בשם ומלכות יש להשמיט גם &quot;אתה&quot; ו&quot;מלך העולם&quot;, כך מקובלני מרבותיי, ויש להרהר את מה שבסוגריים בליבו. &lt;br&gt; לגבי טעמים אני סבור שעדיף להשאיר בלי, לטובת אלה שזה עלול לבלבל אותם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:06, 1 ביולי 2026 (IDT)
:::::::בסדר, תודה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-37664-39|&amp;#126;2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-37664-39|שיחה]] 00:43, 2 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אני מסכים שטעמים יכולים לבלבל אבל אפשר לעשות אותם אופציונליים למשתמש, לא? יש מעלה מיוחדת באמירת 3 הפרשיות עם טעמים, אני חושב שכדאי לנסות. תודה בכל מקרה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-37664-39|&amp;#126;2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-37664-39|שיחה]] 00:53, 2 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>4sar10zqkh55huhxiu0ftyp2ih8ftpz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>404437</id>
    <revision>
      <id>3022240</id>
      <parentid>2927532</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T13:01:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022239] תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3022240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="68197" sha1="91amr925jx594elkegaa3r9ryqvt5h3" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 646|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6860.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 298|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7446.pdf}}, {{ח:תיבה|832|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7488.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1441|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8116.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1054|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8468.pdf}}, {{ח:תיבה|1768|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8646.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 108|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8810.pdf}}, {{ח:תיבה|1762|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9128.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2306|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12449.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיפים 4(א2)(2), (ג) ו־(ד2)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 59|ו־59}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הגשת בקשה והטיפול בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתכונת הבקשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הטיפול בבקשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תנאים למתן רישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: כשירות, תנאים והגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: יכולת, ידע וניסיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: ערובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרישיון“ – מי שקיבל רישיון אחוד לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון תקשורת“ – מי שקיבל רישיון כללי, או רישיון מיוחד, או היתר כללי לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לקבלת רישיון אחוד לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“ – הון, קרנות ועודפים, לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, דרך כלל או לעניין מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשת“ – מערכת של מיתקני בזק המותקנת בישראל, המשמשת או המיועדת לשמש את בעל הרישיון למתן שירותי בעל הרישיון, למעט ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“, ”חברה“, ”חברה אם“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6יב1|בסעיף 6יב1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת, או מי שהוא אצל לו מסמכויותיו, כולן או מקצתן לעניין מתן רישיון אחוד לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בעלת זיקה“ – חברה שבעל הרישיון הוא בעל עניין בה, חברה שהיא בעלת עניין בבעל הרישיון, או חברה שבעל עניין בה הוא בעל עניין בבעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שהגיש למנהל בקשה לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“ – מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, ובכלל זה ציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שקשור בהסכם התקשרות עם בעל הרישיון לשם קבלת שירותיו כמשתמש קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בזק בין־לאומית“ – מערכת של מיתקני בזק המותקנת בישראל, לרבות מתג בין־לאומי, נס״ר בין־לאומי ומישק לתשתית תמסורת בין־לאומית, המשמשת או המיועדת לשמש להעברת מסרי בזק שמקורם בישראל ויעדם במדינה אחרת או להיפך, או להעברת מסרי בזק בין יעדים המצויים במדינות שונות, ולמעט ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל רט״ן“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי רט״ן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתג“ – מיתקן בזק שנמצאים ומופעלים בו אמצעי מיתוג, ניתוב ותמסורת, המאפשרים יצירת קשר בין יחידות ציוד קצה שונות המחוברות או הקשורות אליו, והעברת מסרי בזק ביניהן, לרבות מיתקני בקרה וניטור ומיתקנים אחרים המאפשרים מתן שירותי בזק שונים למנויים של בעל הרישיון או למנויים של בעל רישיון תקשורת אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – מי שמכהן כדירקטור, כמנהל כללי, כמנהל עסקים ראשי, כמשנה למנהל הכללי, כסגן המנהל הכללי, או כממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי של חברה, וכן כל בעל תפקיד מקביל בתאגיד אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נס״ר בין־לאומי“ – מישק שאליו מחוברת מצד אחד מערכת בין־לאומית ומצד שני רשת בזק ציבורית אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון אחוד“ – רישיון כללי שהוא אחד מאלה או רישיון המאחד כמה מהם:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון כללי ייחודי, ובכלל זה רישיון כללי ייחודי (תשתית);
{{ח:תתת|(2)}} רישיון כללי רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} רישיון כללי למתן שירותי בזק בין־לאומיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון אחוד משולב“ – רישיון אחוד המשלב בתוכו רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי#פרק ג סימן א|סעיף 5 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מפ״א כללי“ – רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים, למעט מי שקיבל רישיון לפי תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי ייחודי), התשס״ד–2004;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי ייחודי (תשתית)“ – רישיון כללי ייחודי למתן שירותים הניתנים לבעל רישיון תקשורת ולבעל רישיון לשידורים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רט״ן“ – רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט״ן), למעט רישיון אחוד או רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק בין־לאומי“ – שירות טלפון בין־לאומי, שירות תקשורת נתונים בין־לאומי ושירות תמסורת בין־לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות טלפון בסיסי“ – העברה ממותגת או מנותבת דו־מגמתית (Full Duplex), לרבות באמצעות מודם, של דיבור או של מסרי בזק דמויי דיבור, דוגמת אותות פקסימילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות טלפוניה“ – שירות טלפון בסיסי ושירותים נלווים לשירות זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רט״ן (רדיו טלפון נייד)“ – שירות בזק הניתן לציבור באמצעות מערכת רט״ן של בעל הרישיון נותן השירותים או של בעל רישיון תקשורת אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות תמסורת“ – ביצוע תמסורת למען הזולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות תמסורת בין־לאומי“ – ביצוע תמסורת למען הזולת בין מיתקן בזק המצוי בישראל לבין מיתקני בזק המצויים במדינות שונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות תקשורת נתונים“ – ביצוע תקשורת נתונים למען הזולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות תקשורת נתונים בין־לאומי“ – ביצוע תקשורת נתונים למען הזולת באמצעות מערכת בזק בין־לאומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמסורת“ – העברת אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעלי רישיון תקשורת, לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמסורת בין־לאומית“ – העברת אותות אלקטרומגנטיים או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעל רישיון תקשורת למיתקן בזק של ספק זר של שירותי תקשורת, למעט ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקשורת נתונים“ – העברת מידע ותוכנה, למעט דיבור, בין יחידות ציוד קצה, לרבות מחשבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנה“ – קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה בידי מחשב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית תמסורת בין־לאומית“ – מערכת של מיתקני בזק, הכוללת עורקי תמסורת אלחוטיים או כבליים, תת־ימיים, יבשתיים או באמצעות לווין, המשמשת או המיועדת לשמש לביצוע תמסורת בין־לאומית.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הגשת בקשה והטיפול בה}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתכונת הבקשה}}

{{ח:סעיף|2|הגשת הבקשה ומסמכיה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה תוגש לשר באמצעות המנהל, כשהיא ערוכה לפי סדר העניינים והסעיפים הנכללים בהוראות המפורטות לעניין הבקשה {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}} (להלן – הנוהל).
{{ח:תת|(ב)}} מבקש יפרט בבקשתו, באופן מלא ומדויק, את המידע הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 1|בנוהל}}, ויצרף לבקשתו את המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בנוהל}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי השר לפטור מבקש ממסירת מידע הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 1|בנוהל}}, כולו או חלקו, אם ראה כי למבקש הועברה כלל פעילותו של בעל הרישיון, לרבות נכסי הרישיון, וכי בכוונת המבקש לפעול להעברת עיקר עובדי בעל הרישיון אל המבקש, ובלבד שהמבקש יפרט בבקשתו את המידע הנדרש לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|סעיפים 1(1) ו־(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|ו־2}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק א|בפרק א׳ בנוהל}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|וסעיפים 3 עד 9}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ב|בפרק ב׳ בנוהל}}, ויצרף לבקשתו את המסמכים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|הסעיפים האמורים}}; לעניין זה, ”נכסי הרישיון“ – הנכסים הדרושים להבטחת המשך אספקתם של השירותים לפי הרישיון האחוד, בהיקף ובמתכונת שבהם ניתנו השירותים ערב הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|3|הצהרה על עובדות ואימות מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה תיחתם ביד מי שהמבקש הסמיכו לחתום עליה בשמו, ויצורף לה אישור של עורך דין בדבר סמכות החותם לחתום בשם המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תיתמך בתצהיר, לאימות העובדות הכלולות בה או במסמכים המצורפים אליה; על עובדות שהן בתחום ידיעתו האישית של המצהיר, יצהיר שהן נכונות, ועל עובדות אחרות יצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.
{{ח:תת|(ג)}} כל מסמך שיצורף לבקשה ושאינו מקור יאומת ביד עורך דין כמתאים למקור.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הטיפול בבקשה}}

{{ח:סעיף|4|בחינה ראשונית של הבקשה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יבחן את מסמכי הבקשה ויודיע למבקש, בכתב, בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, על אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה הוגשה כנדרש לפי תקנות אלה, נמסרו המידע והמסמכים הנחוצים לבחינת הבקשה ועל כן היא תקינה (להלן – בקשה תקינה);
{{ח:תתת|(2)}} יש לערוך בבקשה שינויים או להמציא מידע ומסמכים נוספים, שיפורטו בהודעת המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להאריך למבקש מסוים את המועד כאמור בתקנת משנה (א), מטעמים שיירשמו, לתקופה נוספת של 60 ימים.

{{ח:סעיף|5|תיקון או השלמת בקשה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ימלא אחר דרישות ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(א)(2)}} ויגיש למנהל בקשה מתוקנת או מידע משלים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)}} תחול גם על בקשה שתוקנה או הושלמה לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מבקש ידווח למנהל לאלתר על כל שינוי בנתוני בקשתו, לרבות שינוי בהחזקות בעלי עניין בו.

{{ח:סעיף|6|פסילת בקשה}}
{{ח:תת|(א)}} לא נענה מבקש לנדרש בהודעת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)(2)}} בתוך 60 ימים מיום שהומצאה לו, רשאי המנהל לפסול את הבקשה; המנהל יודיע למבקש כי הבקשה לא תישקל בשל פסילתה.
{{ח:תת|(ב)}} על פסילת הבקשה רשאי המבקש לערור לפני השר, בתוך 20 ימים מיום שהומצאה למבקש הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} השר יחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו, ואולם רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את מועד מתן החלטתו כאמור ב־30 ימים נוספים.

{{ח:סעיף|7|הגשת מידע ומסמכים ובחינת הבקשה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש יגיש למנהל, בכל עת שיידרש לכך, כל מידע או מסמך, לרבות בדבר בעל עניין או נושא משרה במבקש, או בדבר נושא משרה בבעל עניין במבקש, הדרושים, לדעת המנהל, לשם בחינת בקשתו.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תיבחן בידי המנהל לעניין עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; המנהל יביא לפני השר את ממצאיו.

{{ח:סעיף|8|החלטת השר בדבר הענקת רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי המבקש עומד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}, רשאי הוא להעניק למבקש רישיון לשירותים המבוקשים, כולם או חלקם, ולקבוע בו תנאים, לרבות בכל הנוגע לעניינים האמורים {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}, וכן רשאי השר, תוך מתן נימוקים, לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת השר כאמור בתקנת משנה (א) תינתן למבקש בתוך 90 ימים מיום הודעת המנהל על הגשת בקשה תקינה; השר רשאי, מטעמים שיירשמו, להאריך את מועד מתן החלטתו כאמור לתקופה נוספת של 90 ימים.

{{ח:סעיף|8א|רישיון אחוד משולב|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} רישיון אחוד משולב יכול שיוענק בדרך של מכרז.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תנאים למתן רישיון}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: כשירות, תנאים והגבלות}}

{{ח:סעיף|9|החזקה בעקיפין|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שיעור החזקה בעקיפין יחושב לפי המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לבעל שליטה בחברה תיוחס החזקת אמצעי השליטה בחברה במלואה, אף אם אינו מחזיק במלוא אמצעי השליטה בחברה;
{{ח:תת|(2)}} לבעל עניין שאינו בעל שליטה בחברה, תיוחס החזקת אמצעי השליטה באופן יחסי לשיעור אחזקותיו של בעל העניין בחברה ותחושב כמכפלת שיעור החזקת בעל העניין באמצעי השליטה בכל אחת מהחברות שבאמצעותן מחזיק בעל העניין בחברה.

{{ח:סעיף|10|תנאים מוקדמים|תיקון: תשע״ה, תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי להגיש בקשה מי שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה שהתאגדה כדין בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עשרים אחוזים לפחות מכל אחד מאמצעי השליטה במבקש מוחזקים במישרין בידי אזרח ישראל ותושב בה, או בידי חברה שמי ששולט בה הוא אזרח ישראל ותושב בה; ואולם רשאי השר להתיר למבקש שבעל רישיון כללי שולט בו, להגיש בקשה אף אם לא מתקיים בו האמור בפסקה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתנה לו הוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13|סעיף 13 לחוק}} לבקשת שירות הביטחון הכללי, ושירות הביטחון הכללי אישר שהיא כוללת דרישות חלופיות לדרישה האמורה בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי ורוב הדירקטורים במבקש הם אזרחי ישראל ותושבים בה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יהיה בעל השפעה ניכרת במבקש ולא ישמש כנושא משרה בו מי שהורשע בעבירה שלפי מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לשמש נושא משרה בו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יהיה בעל השפעה ניכרת במבקש ולא ישמש כנושא משרה בו, אלא אם כן נתן את הסכמתו בכתב ולפיה יהא מנהל רשאי, בכל עת ולפי דרישתו, לקבל פרטים מן המרשם הפלילי על אודותיו, לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ישראל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|11|סייגים ותנאים למתן רישיון|תיקון: תשע״ה, תשע״ט, תשפ״א־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”מגזר פעילות“ – תחום של שירותים ובהם שירות תמסורת, שירות תקשורת נתונים, שירות טלפוניה, שירות רט״ן, שירות בזק בין־לאומי, שירות גישה לאינטרנט, שירות שידורים רב־ערוציים למנויים וכיוצא באלה, הניתנים בכל הארץ או בחלק ממנה, לרבות חלק מובחן מתחום של שירותים.
{{ח:תת|(א1)}} לא יינתן רישיון אחוד למבקש אשר שניים או יותר מבעלי השפעה ניכרת בו הם בעלי רישיון תקשורת באותו מגזר פעילות או בעלי רישיון לשידורים, או שמי מהם הוא חברת אם של בעל רישיון תקשורת כאמור; ולעניין רישיון כללי ייחודי (תשתית) – אלא אם כן שוכנע השר, על פי בקשה בכתב שצורפה לבקשה, כי מתן הרישיון לא יפגע בתחרות בתחום הבזק או במגזר פעילות או בטובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רישיון אחוד למבקש שהוא בעל רישיון אחוד, למבקש שבעל רישיון אחוד הוא בעל עניין בו, למבקש שהוא בעל עניין בבעל רישיון אחוד, או למבקש שבעל עניין בו הוא בעל עניין בבעל רישיון אחוד, אלא אם כן שוכנע השר, על פי בקשה בכתב שצורפה לבקשה, כי מתן הרישיון יקדם את התחרות בתחום הבזק או במגזר פעילות או שהוא לטובת הציבור; ולעניין רישיון כללי ייחודי (תשתית) – אלא אם כן שוכנע השר, על פי בקשה בכתב שצורפה לבקשה, כי מתן הרישיון לא יפגע בתחרות בתחום הבזק או במגזר פעילות או בטובת הציבור.
{{ח:תת|(ב1)}} תקנת משנה (ב) לא תחול על חברה בעלת זיקה לבעל רישיון אחוד שהיתה בעלת רישיון כדין לפי תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי ייחודי), התשס״ד–2004, או תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק בין־לאומיים), התשס״ד–2004, או תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התשע״א–2010 {{ח:הערה|[צ״ל: התש״ע–2010]}}, כנוסחן ערב תחילתן של תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע״ה–2014, ורישיונה תוקן לרישיון אחוד, עד למועד שיורה השר; השר רשאי לפטור חברה כאמור מתקנת משנה (ב) אם שוכנע, על סמך בקשה בכתב, כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), לא יינתן רישיון כללי ייחודי (תשתית) למבקש שמתקיים בו אחד מאלה, אלא אם כן שוכנע השר, לפי בקשה בכתב שצורפה לבקשה, כי מתן הרישיון לא יפגע בתחרות בתחום הבזק או במגזר הפעילות או בטובת הציבור:
{{ח:תתת|(1)}} בעל עניין במבקש הוא בעל רישיון מפ״א כללי או חברה בעלת זיקה לבעל רישיון מפ״א כללי;
{{ח:תתת|(2)}} נושא משרה במבקש הוא נושא משרה בבעל רישיון מפ״א כללי, או בחברה בעלת זיקה לבעל רישיון מפ״א כללי.

{{ח:סעיף|12||תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|13|הגבלות ותנאים|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}, רשאי השר לקבוע ברישיון אחוד הגבלות ותנאים בדבר היחס שבין בעל הרישיון לבין חברות בעלות זיקה, לרבות בדבר איוש תפקידים ומינוי נושאי משרה, העברת מידע, קיומן של חברות נפרדות או קיומה של מערכת חשבונאית נפרדת בין פעילויות, וכן בדבר הגבלות טכנולוגיות, גאוגרפיות או מסחריות בפריסת תשתית, במתן שירותים, בביצוע קישור־גומלין ובמתן אפשרות שימוש במיתקן בזק של בעל רישיון תקשורת ושל בעל רישיון אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: יכולת, ידע וניסיון|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|15|שיקולי השר}}
{{ח:ת}} בבואו לבחון את התאמתו של המבקש ליתן את השירותים המפורטים בבקשה, ישקול השר, בין השאר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} הידע והניסיון העומדים לרשות המבקש בתחומי הטכנולוגיה, השירות, הארגון, השיווק וההפצה;
{{ח:תת|(2)}} יכולתו הכלכלית של המבקש.

{{ח:סעיף|16|ידע וניסיון|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש יתחייב כי יהיו בידו, לרבות בידי מחזיקים בו או נושאי משרה בו, ידע וניסיון מספקים בתחומים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הקמה והפעלה של רשת בהיקף דומה לזה המפורט בתכנית ההנדסית המצורפת לבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|תקנה 17ב(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערך שירות, שיווק או והפצה בתחום הבזק או בהיקף נרחב בתחום אחר;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} ידע וניסיון כאמור בתקנת משנה (א), יכול שיוכחו באמצעות התחייבות של בעל עניין במבקש להעמיד לרשות המבקש ידע וניסיון, או באמצעות הסכם לאספקת ידע ושירותים עם גוף בעל יכולת מוכחת בתחומים האמורים.

{{ח:סעיף|17|יכולת כלכלית|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ההון העצמי של המבקש, או ההון העצמי המצטבר של בעלי ההשפעה הניכרת בו, יהיה חמישה עשר מיליון שקלים חדשים לפחות, ולעניין בעל רישיון כללי ייחודי (תשתית) – מאה מיליון שקלים חדשים לפחות; הון עצמי כאמור, יחושב לפי הדוחות הכספיים של השנה שהסתיימה לפני מועד הגשת הבקשה; אם שותפות מחזיקה במבקש, יחושב חלקה בהון העצמי המצטבר לפי היקף ההון העצמי שלה או לפי שיעור ערבותם של השותפים בשותפות.
{{ח:תת|(ב)}} היקף ההון העצמי של בעל השפעה ניכרת שהוא יחיד, יאושר בידי רואה חשבון.

{{ח:סעיף|17א|תכנית עסקית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להגיש תכנית עסקית, במתכונת שיורה.

{{ח:סעיף|17ב|תשתית|תיקון: תשע״ה, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הרישיון יפעיל מתג שבאמצעותו ייתן את שירותיו.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יגיש תכנית הנדסית, הכוללת את תכנית המבקש לרשת שבכוונתו להפעיל ואת חיבורו לרשת של בעל רישיון תקשורת אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) ו־(ב), על בעל רישיון כללי ייחודי (תשתית) יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשת הבזק שמציע בעל רישיון כללי ייחודי (תשתית) בתכנית ההנדסית תאפשר מתן שירותי בזק בפרישה למשקי הבית בישראל בהיקף משמעותי שייקבע ברישיון, בהתאם לאבני הדרך לעניין הפרישה והפיתוח של הרשת כמפורט ברישיון;
{{ח:תתת|(2)}} פרישת הרשת תתבצע כך שבתום שנה, לכל היותר, מיום קבלת רישיון כללי ייחודי (תשתית) –
{{ח:תתתת|(א)}} תתאפשר התקנה או העתקה של שירות למשתמש קצה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת הבקשה לכך;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמונים אחוזים מן הבקשות להתקנה או העתקה של שירות למשתמש קצה יבוצעו בתוך 30 ימים מיום קבלתן, והכול בכפוף לאמור בתקנה זו;
{{ח:תתת|(3)}} בתקנת משנה זו, ”משק בית“ – על פי הקבוע בשנתון הסטטיסטי לישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מזמן לזמן, המופקד לעיון הציבור בלשכה האמורה.

{{ח:סעיף|17ג|תחילת מתן שירות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} בעל הרישיון יחל במתן שירותיו במועד הנקוב ברישיונו.

{{ח:סעיף|17ד|תשתית עצמאית לבעל רישיון כללי ייחודי (תשתית)|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי ייחודי (תשתית) יהיה הבעלים והמפעיל של רשת הבזק שבאמצעותה ייתן שירותים ללקוחותיו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר להתיר לבעל הרישיון לעשות שימוש בעורקי תמסורת פיזיים או אלחוטיים או ברשת גישה של אחר, לרבות בדרך של שכירות או רכישת שירותים, בתנאים שיקבע השר ברישיון, ובלבד שהוא הבעלים והמפעיל של מרכזת שבאמצעותה ייתן שירותים למנוייו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: ערובה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|18|ערובה|תיקון: תשע״ה, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הרישיון ימציא למנהל ערובה בלתי מותנית לטובת מדינת ישראל, לאחר שקיבל הודעה בדבר החלטת השר לתת לו רישיון, כתנאי לקבלת הרישיון; כמו כן, מבקש יצרף לבקשתו כתב התחייבות לעניין הערובה (להלן – כתב התחייבות).
{{ח:תת|(א1)}} בערובה כאמור בתקנת משנה (א) יתקיימו התנאים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הנערב הוא בעל הרישיון, והמוטב – מדינת ישראל, משרד התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} הערובה היא ערבות עצמאית (אוטונומית) הניתנת למימוש לפי דרישת המוטב בלי לטעון כל טענת הגנה שיכולה לעמוד לנערב בקשר לחיוב, בלא צורך בנימוק הדרישה או בנקיטת אמצעים כלפי הנערב;
{{ח:תתת|(3)}} הערובה תשולם למוטב עם דרישתו הראשונה;
{{ח:תתת|(4)}} הערובה אינה ניתנת להסבה או להעברה;
{{ח:תתת|(5)}} תוקף הערובה יהיה לשבע שנים.
{{ח:תת|(א2)}} כתב הערובה יהיה לפי נוסח להנחת דעתו של המנהל, ובלבד שיכלול את התנאים האמורים בתקנת משנה (א1).
{{ח:תת|(א3)}} כתב התחייבות יהיה לפי נוסח להנחת דעתו של המנהל, ובו תיקבע התחייבות להמצאת ערובה חלופית בסמוך לפקיעת תוקף הערובה; ההתחייבות להמצאת ערובה חלופית תהיה למועדים נוספים שלא יעלו על שבע שנים כל אחד.
{{ח:תת|(ב)}} סכום הערובה ייקבע לפי מספר המנויים של בעל הרישיון ויהיה –
{{ח:תתת|(1)}} עד וכולל מאה אלף מנויים – מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} למעלה ממאה אלף מנויים – שני מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), גדל מספר המנויים של בעל הרישיון מעל מאה אלף מנויים, יוגדל סכום הערובה לסכום של שני מיליון שקלים חדשים ולא יפחת, אף אם לאחר אותו מועד פחת מספר המנויים ממאה אלף.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) סכום הערובה שימציא בעל רישיון כללי ייחודי (תשתית) יעמוד על חמישה מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות מבקש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערובה“ – ערבות מתאגיד בנקאי בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 4|סעיפים 4(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 4|או 4(א)(2) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, או ממבטח בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 15|סעיף 15(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, ובלבד שהם מורשים לתת ערבות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שונות}}

{{ח:סעיף|19|שמירת סודיות}}
{{ח:ת}} המנהל וכל הפועל מטעמו לא יגלו ידיעה או מסמך שנמסרו להם לפי תקנות אלה, אלא לצורך ביצוע תפקידם לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}}.

{{ח:סעיף|20|קיום תנאים|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הכשירות והתנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}} יתקיימו בבעל הרישיון בכל תקופת הרישיון, בשינויים המחויבים, ויראו אותם כתנאים מהותיים ברישיון ובכלל זה לעניין {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6|סעיף 6 לחוק}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות מפורטות לעניין הבקשה – הנוהל}}
{{ח:קטע3||מבוא: הוראות הגשה|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 1 פרט א}}
{{ח:ת}} מבקש ימלא אחר ההוראות המפורטות להלן וישיב על כל השאלות לפי סדרן, באופן מפורט ומדויק.

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 1 פרט ב}}
{{ח:ת}} נשאלה שאלה המבוססת על הנחה עובדתית שאינה נכונה לגבי המבקש, יצוין הדבר בתשובה תוך מתן הסבר תמציתי.

{{ח:סעיף*|(ג)||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט ג}}
{{ח:ת}} מבקש ישיב על {{ח:פנימי|תוספת 1|הנוהל}} בעברית; במילוי {{ח:פנימי|תוספת 1|הנוהל}} ישתמש המבקש במונחים ובביטויים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010}} (להלן – התקנות); מונחים לועזיים שייעשה בהם שימוש יובא לצדם תרגומם העברי; מסמכי התאגדות של חברה זרה ומפרטי יצרן הנדרשים לעניין התכנית ההנדסית, ניתן להגיש בשפה האנגלית.

{{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 1 פרט ד}}
{{ח:ת}} סכום כסף או ערכו של נכס שהמבקש מציין בבקשתו יהיה נקוב בשקלים חדשים נכון ליום הגשת הבקשה ויירשם בספרות ובמילים; עדכון בדרך של הצמדה למדד המחירים לצרכן ייעשה לפי המדד האחרון הידוע ביום הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף*|(ה)||תיקון: תשע״ה, תשע״ט|עוגן=תוספת 1 פרט ה}}
{{ח:ת}} בקשה תוגש בעותק מקור; על כריכת המקור, יירשם ”מקור“, ועל גבי האריזה יצוין כלהלן:
{{ח:תת}} &lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block;&quot;&gt;בקשה לקבלת רישיון אחוד {{ש}} שם המבקש: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(ו)||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט ו}}
{{ח:ת}} בקשה תיערך לפי סדר הפרקים {{ח:פנימי|תוספת 1|בנוהל}}, כשכל פרק עומד בפני עצמו ומאוגד בתיק נפרד, עליו יצוין כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block;&quot;&gt;בקשה לקבלת רישיון אחוד {{ש}} שם המבקש: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} שם הפרק: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} עותק מקור/העתק מס׳: . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(ז)||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט ז}}
{{ח:ת}} מסמכים שנדרש המבקש לצרף על פי {{ח:פנימי|תוספת 1|הנוהל}} יוגשו בתיק נפרד (להלן – נספח מסמכים); כל מסמך שיצורף לבקשה ושאינו מקור יאומת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג) לתקנות}}; המסמכים יובאו על פי סדר {{ח:פנימי|תוספת 1|הנוהל}} ויסומנו כלהלן: פרק __, סעיף מס׳ __ (ציון הסעיף {{ח:פנימי|תוספת 1|בנוהל}}); צירף המבקש נספחים אחדים המתייחסים לאותו סעיף {{ח:פנימי|תוספת 1|בנוהל}}, יסומנו הנספחים לפי מספרי משנה (1.1, 1.2 וכו׳); מבקש רשאי לצרף לבקשה נספח מסמכים נוסף הנוגע לעניין, אף אם לא נדרש לכך על פי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|הנוהל}}; על נספח המסמכים יצוין כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block;&quot;&gt;בקשה לקבלת רישיון אחוד {{ש}} שם המבקש: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} נספח מסמכים {{ש}} עותק מקור/העתק מס׳: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(ח)||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט ח}}
{{ח:ת}} לבקשה יצורף תוכן עניינים כללי, ונוסף על כך יצורף לכל פרק בבקשה תוכן עניינים המפרט את כל העניינים הכלולים בפרק ואת רשימת הנספחים לאותו פרק.

{{ח:סעיף*|(ט)||עוגן=תוספת 1 פרט ט}}
{{ח:ת}} בשוליים השמאליים העליונים בכל עמוד מעמודי הבקשה יצוין שמו הרשמי של המבקש.

{{ח:סעיף*|(י)||עוגן=תוספת 1 פרט י}}
{{ח:ת}} בתחתית כל עמוד מעמודי עותק המקור של הבקשה ונספחיו יחתום מי שהורשה לחתום בשם המבקש.

{{ח:סעיף*|(יא)||תיקון: תשע״ה, תשע״ט|עוגן=תוספת 1 פרט יא}}
{{ח:ת}} נוסף על המקור, יוגשו שני העתקים של הבקשה ונספחיה על מדיה מגנטית או אופטית במתכונת שאישר המנהל, המותאמת למערכת הפעלה, חומרה ותוכנה מוכרת הנמצאת בשימוש המנהל; שמו של המבקש ותוכן קובצי המדיה יירשמו באופן ברור.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק א|פרק א׳: תמצית הבקשה}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} תמצית הבקשה תהיה בהיקף שלא יעלה על עשרים וחמישה עמודים מודפסים, ותכלול את עיקרי הבקשה, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} תיאור המבקש, ומבנה ההחזקות בו, לרבות תיאור גרפי מלא של מבנה ההחזקות האמור;
{{ח:תת|(2)}} הסבר ממצה בדבר השירותים אשר בכוונת המבקש לספק ובדבר התשתית אשר בכוונתו להקים לצורך כך;
{{ח:תת|(3)}} עמידתו של המבקש בתנאים למתן הרישיון המנויים {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ לפרק ג׳ לתקנות}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} המבקש יצרף לתמצית הבקשה את המסמכים האלה:
{{ח:תת|(1)}} אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א) לתקנות}};
{{ח:תת|(2)}} הודעת המבקש כי כל ההוצאות הכרוכות בהגשת הבקשה הן על חשבונו בלבד, וכי לא תהיה לו כל דרישה או תביעה מהמדינה להחזר הוצאותיו או להשתתפות בהן;
{{ח:תת|(3)}} התחייבות המבקש ולפיה לא ימונה אדם לנושא משרה בו, אלא אם כן אותו אדם נתן את הסכמתו לקבל פרטים מן המרשם הפלילי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10(ג) לתקנות}};
{{ח:תת|(4)}} תצהיר כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב) לתקנות}}, הכולל פרטים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המידע שנמסר בבקשה הוא נכון ומדויק;
{{ח:תתת|(ב)}} לא קיים הסכם, מסמך או הבנה, או כל הסדר, בכתב או בעל פה, הנוגע להקניית זכויות או שליטה במבקש, שלא צורפו לבקשה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בנוהל}};
{{ח:תת|(5)}} כתב התחייבות להאריך את הערבות הבנקאית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18 לתקנות}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ב|פרק ב׳: מידע על אודות המבקש}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} פרטי המבקש:
{{ח:ת}} הבקשה תכלול מידע על אודות המבקש, לפי אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם החברה: {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|(עברית)}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|(לועזית)}}
{{ח:תת|(2)}} מספר החברה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(3)}} תאריך הרישום: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(4)}} מען למשלוח דואר: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מיקוד: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר טלפון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מספר פקסימילה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(5)}} מען המשרד הרשום: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מיקוד: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר טלפון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מספר פקסימילה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(6)}} מען מרכז העסקים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מיקוד: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר טלפון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מספר פקסימילה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(7)}} שם איש קשר, לצורך בירור כל נושא הקשור לבקשה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מען: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מיקוד: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר טלפון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מספר פקסימילה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} מסמכי ההתאגדות של המבקש:
{{ח:ת}} מבקש יצרף לנספח המסמכים האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט ז|בסעיף קטן (ז)}} במבוא את אלה:
{{ח:תת|(1)}} תעודת ההתאגדות המעודכנים של המבקש;
{{ח:תת|(2)}} מסמכי ההתאגדות של המבקש;
{{ח:תת|(3)}} כל החלטה על פתיחה בהליך של חדלות פירעון, מכל סוג שהוא, של התאגיד.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} הון המבקש:
{{ח:תת|(א)}} מבקש יפרט את הונו העצמי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17 לתקנות}}, ויצרף דוחות כספיים מבוקרים, בצירוף חוות דעת רואה חשבון, לשנה שנסתיימה עובר להגשת הבקשה, וכן דוח ביניים רבעוני האחרון לפני הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש יפרט אם הנפיק אופציות, אגרות חוב הניתנות להמרה או תעודות אחרות הניתנות להמרה.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש אשר התחייב להקצות מניות, יפרט את שמותיהם ומספרי זהותם של האמורים לקבלן, וכן את סוגי המניות, ערכן, כמותן ומועדי ההקצאה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} זכויות באמצעי שליטה במבקש:
{{ח:ת}} מבקש יפרט אם קיימים מסמכים, תעודות, חוזים או הבנות, בכתב או בעל פה, הנוגעים להחזקות קיימות או עתידיות באמצעי שליטה במבקש, אשר יש בהן כדי להשפיע על כשירות המבקש לקבל רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לתקנות}}, לרבות מניות בלא זכויות הצבעה, בעלות במניות המוחזקות בנאמנות, זכויות סירוב ראשון או אגרות חוב; מבקש יצרף לנספח המסמכים פירוט של כל המסמכים, התעודות, החוזים או ההבנות כאמור.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} זהות המבקש:
{{ח:תת|(א)}} מבקש יצרף תיאור גרפי מלא שלו (להלן – אילן היוחסין), לפי פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} בעלי עניין במבקש;
{{ח:תתת|(3)}} חברות בעלות זיקה למבקש הפעילות בתחומי המדיה והתקשורת, לרבות טלקומוניקציה, שידורי טלוויזיה ורדיו, גישה לאינטרנט, יישומים באינטרנט, ציוד תקשורת, עיתונות כתובה וכתבי עת, תוכן והפקה, וכן חברות כאמור שיש בהן כדי להשפיע על כשירות המבקש לקבל רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א)(3), רשאי המנהל להורות למבקש לציין ולפרט באילן היוחסין חברות נוספות בעלות זיקה למבקש, שאינן פעילות בתחומים האמורים בסעיף {{ח:הערה|הקטן}} האמור.
{{ח:תת|(ג)}} באשר לחברה המצוינת באילן היוחסין, למעט המבקש, יפרט המבקש את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השם העברי והלועזי של החברה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(2)}} מספר הרישום: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(3)}} תאריך הרישום: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(4)}} מען המשרד הרשום: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(5)}} מען מרכז העסקים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(6)}} מען להתכתבות: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(7)}} אופי העסקים של החברה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} רשימת נושאי משרה לגבי חברות המצוינות באילן היוחסין, שהן בעלות רישיון או רישיון לשידורים;
{{ח:תתת|(10)}} האם החברה מקיימת שליטה או השפעה ניכרת במבקש, לרבות מקור הזכות ואופן מימושה;
{{ח:תתת|(11)}} מראה מקום למידע, אם הוא כלול בחלקים אחרים לבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} באשר לשותפות המצוינת באילן היוחסין, יפרט המבקש גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאריך שבו החלה השותפות את פעילותה העסקית: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(2)}} זהות השותפים, תוך הבחנה בין שותף כללי לשותף מוגבל: . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(3)}} מבקש יצרף לנספח המסמכים פירוט, מאושר בידי רואה חשבון או עורך דין, בדבר השותפים המוסמכים לנהל את ענייני השותפות.
{{ח:תת|(ה)}} מבקש יציין קיומו של פרט כלשהו הדרוש {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ב|בפרק זה}} ואינו ניתן באופן סביר להשגה, תוך מתן נימוק לכך.
{{ח:תת|(ו)}} מבקש יציין האם חברה הכלולה בתרשים אילן היוחסין מצויה, במועד הגשת הבקשה, במהלכם של תהליכי שינוי בבעלות בה או במבנה ההחזקות בה, וכן יציין את אופן עמידתו בתנאי הרישיון, עם סיומם של תהליכים אלה.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} מידע משלים:
{{ח:תת|(א)}} מבקש יצרף רשימת נושאי משרה בו, וכן יציין האם נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו הורשע בעבירה פלילית, למעט עבירת תעבורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} (להלן – הפקודה) אך לרבות עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|או 64א לפקודה}}, אשר לא חלפה לגביה תקופת ההתיישנות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים#סעיף 16|בסעיף 16 לחוק המרשם הפלילי}}, ואם כן יפרט את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו של עובר העבירה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(2)}} משרתו בחברה או שיעור אמצעי שליטה שהוא מחזיק בחברה: . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(3)}} פרטי העבירה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(4)}} פרטי תיק בית משפט: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת}} מקום השיפוט: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת}} מספר תיק: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת}} תאריך הכרעת הדין: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת}} תאריך גזר דין: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(5)}} פירוט גזר הדין: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(ב)}} מבקש ימציא הסכמה בכתב של כל נושא משרה בו ושל בעל השפעה ניכרת בו כי המנהל, בכל עת ולפי דרישתו, יהיה רשאי לקבל לגביו מידע מן המרשם הפלילי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|בחוק המרשם הפלילי}}.

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} זכאות לקבלת רישיון:
{{ח:תת|(א)}} מבקש יצרף חוות דעת של עורך דין, המפרטת את אופן עמידתו של המבקש בדרישות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳ בפרק ג׳ לתקנות}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש יפרט את היכולת, הידע והניסיון שלו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}, לרבות כמפורט להלן: ניסיון מוקדם של המבקש בהקמה ובהפעלה של ארגון בהיקף דומה להיקף המוצע על ידו, לרבות במרחב הפריסה, במערך התפעול, במערך השיווק וההפצה, ביכולת הטכנולוגית בתחום התקשורת והמחשב, בתחום הכספים והגבייה, בתחום משאבי אנוש, גיוס והכשרה; מקורות הידע והניסיון של המבקש בתחום ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של מיתקני בזק ומתן שירותי בזק;
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} מבקש יצרף לבקשה מסמכים המבססים את עמידתו בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} כאמור, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} התחייבות המבקש בתצהיר חתום לעמידתו בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}};
{{ח:תתת|(2)}} התקשרויות חוזיות של המבקש עם גוף בעל יכולת מוכחת, לאספקת ידע ושירותים;
{{ח:תתת|(3)}} התחייבויות בעלי העניין במבקש להעמיד לרשותו ידע וניסיון;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט ידע וניסיון אישי של נושאי משרה ובעלי תפקידים בכירים במבקש.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ג|פרק ג׳: מידע על אודות הרשת והשירותים|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} כללי:
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ב)}} מרכיבי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ג|פרק זה}} יצורפו, בשינויים ובהתאמות שיקבע המנהל, כנספחים לרישיון אשר יוענק למבקש.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} שירותים:
{{ח:תת|(א)}} מבקש יפרט את כל השירותים אשר בכוונתו לספק, במתכונת הערוכה לפי הטבלה המפורטת להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם השירות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור השירות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת מתן השירות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מבקש יפרט את המדדים לטיב השירות בהתייחס לכל אחד מהשירותים שפורטו בטבלה שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} תכנית הנדסית
{{ח:תת|(א)}} מבקש יצרף לבקשתו תכנית הנדסית כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 17ב|בתקנה 17ב(ב) לתקנות}} שיפורטו בה לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור הרשת, שיכלול תרשים גרפי, תכנית פריסה, ונתונים כמותיים, לפי תת־המערכות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתגי הרשת;
{{ח:תתתת|(ב)}} תמסורת קווית ואלחוטית, לרבות תמסורת בין־לאומית;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשת גישה קווית ואלחוטית;
{{ח:תתתת|(ד)}} תקשורת נתונים;
{{ח:תתתת|(ה)}} שליטה ובקרה, לרבות מוקדי שליטה ובקרה, בקרת תת־מערכות ובקרת טיב שירות;
{{ח:תתתת|(ו)}} המידע, לרבות מערכת חיוב לקוחות, מערכת גבייה ומערכת שירות לקוחות;
{{ח:תתתת|(ז)}} מערכת לטיפול בהונאות בזמן אמיתי או בזמן אמיתי בקירוב;
{{ח:תתתת|(ח)}} גיבוי, שרידות ותחזוקה;
{{ח:תתתת|(ט)}} קישור גומלין או שימוש, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:תתתת|(י)}} ניידות מספרים;
{{ח:תתת}} בתיאור הרשת כאמור, יציין מבקש אלו ממרכיבי התשתית יקים ואלו ממרכיבי התשתית ישכור או ירכוש מבעלי רישיון תקשורת אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט קיומם, תקינותם, תפעולם והתאמתם הטכנולוגית של תשתית, ציוד ואמצעים אחרים לשם מימוש היכולת לביצוע סמכויותיהם של כוחות הביטחון לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13|סעיף 13 לחוק}} והוראות הרישיון או הוראות מנהל, כפי שיינתנו מזמן לזמן;
{{ח:תתת|(3)}} תכנית מפורטת לשימוש בתדרים לצורך המרכיבים האלחוטיים של הרשת;
{{ח:תתת|(4)}} הצגת היבטי הבטיחות של הרשת המוצעת, עם דגש על בטיחות מיתקני הרשת, בטיחות ציוד הקצה של המנויים, בטיחות העובדים ובטיחות הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש יאשר בתצהיר חתום ביד נושא המשרה האחראי לתכנית ההנדסית כי התכנית תואמת תקנים בין־לאומיים ומקומיים, אם אלה קיימים, להקמה, תפעול ותחזוקה של הרשת, לרבות היבטי הבטיחות של הרשת, וכן תואמת את הצרכים שעליהם הרשת אמורה לתת מענה לפי התכנית העסקית שצורפה לבקשה, אם נדרש לצרפה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:חתימות|ג׳ בשבט התש״ע (18 בינואר 2010)}}
* '''משה כחלון'''&lt;br&gt;שר התקשורת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>91amr925jx594elkegaa3r9ryqvt5h3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1723411</id>
    <revision>
      <id>3022340</id>
      <parentid>3019346</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T03:14:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הערות */</comment>
      <origin>3022340</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="206761" sha1="m6t1qatrlghhw586scr3zs1lodwt749" xml:space="preserve">__TOC__
==פרק שני==
{{טקסט מנוקד}}
{{מרכז|{{גדול|'''בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה'''}}}}

{|
|
|-
| יְדִידֵי יָהּ שְׂאוּ מַשְּׂאוֹת תְּהִלָּה || {{ססס}} || וְתֻשְׁבָּחוֹת לְצוּר נוֹרָא עֲלִילָה:
|-
| שְׂאוּ עַיִן לְכֵס עֻזּוֹ, וְלֵבָב || {{ססס}} || וְהַעְתִּירוּ בְּנִיב לָשׁוֹן וּמִלָּה:
|-
| רְצוֹנוֹ בַקְּשׁוּ כָּל יוֹם, וְיִרְצֶה || {{ססס}} || תְפִלַּתְכֶם כְּמוֹ מִנְחָה וְעוֹלָה:
|-
| אֱמוּנִים הַלְּלוּ אֶת שֵׁם ה' || {{ססס}} || אֲשֶׁר עַל כָּל אֱלֹהִים רָם וְנַעֲלָה:
|-
| לְקַבֵּץ אֶת נְפוּצוֹתֵיכֶם יְמַהֵר || {{ססס}} || וְגַם יִסְמֹךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה:
|}

'''אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, אוֹתוֹ תַעֲבֹד, וּבוֹ תִדְבָּק, וּבִשְׁמוֹ תִשָּׁבֵעַ{{שוליים|1}}.'''

גָּרְסִינַן בְּסִפְרֵי{{שוליים|2}}: כָּל הַמְּקַיֵּים עֲשֶׂרֶת הַתֵּיבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁבְּפָסוּק זֶה, כְּאִלּוּ קִיֵּים עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. כִּי הָעֲבוֹדָה הִיא הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה וְהַתְּפִלָּה. הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ, וְלַעֲבוֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ{{שוליים|3}}. לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, הֲרֵי יִרְאָה. לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ, זֶהוּ כְּלָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְלַעֲבוֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, מָצִינוּ שֶׁנִּקְרֵאת הַתְּפִלָּה עֲבוֹדָה, מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים. מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם{{שוליים|4}}. וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה בַּלֵּב, אֶלָּא זוֹ תְפִלָּה. מִן הַנְּבִיאִים מִנַּיִן? דִּכְתִיב: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה', אִמְרוּ אֵלָיו: כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ{{שוליים|5}}. פֵּירוּשׁ: נְשַׁלֵּם לָאֵל נִיב שְׂפָתַיִם, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, בִּמְקוֹם פָּרֵי הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעֲבוֹדָה. מִן הַכְּתוּבִים מִנַּיִן? דִּכְתִיב (ברכי אל) [בְּדָנִיֵּאל]: אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵיהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ{{שוליים|6}}. וְכִי יֵשׁ פּוּלְחָן בְּבָבֶל? אֶלָּא זוֹ תְפִלָּה, דִּכְתִיב: וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא, עָל לְבַיְתֵהּ, וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵיהּ בְּעִילִּיתֵיהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם; וְזִמְנִין תְּלָתָא בְיוֹמָא הוּא בָּרֵיךְ עַל בִּרְכּוֹהִי וּמְצַלֵּי וּמוֹדֶה קֳדָם אֱלָהֵיהּ{{שוליים|7}}. וְשָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת{{שוליים|8}}: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְגָרְסִינַן בְּתוֹסֶפְתָּא{{שוליים|9}}: עַל הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי{{שוליים|10}}. עַל הָעֲבוֹדָה מִנַּיִן, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת{{שוליים|11}}: אִלְמָלֵא מַעֲמָדוֹת לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְהַמַּעֲמָדוֹת הֵן שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִין, הֲרֵי שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה. וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה{{שוליים|12}}. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד נֶאֶמְרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ וְגוֹ'{{שוליים|13}}. וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ, זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם{{שוליים|14}}. וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן{{שוליים|15}}. וּמִי שֶׁיְּכוּפַּר עֲוֹנוֹ נוֹחֵל הָעוֹלָם הַבָּא, וְיוֹשֵׁב תַּחַת צִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ, זוֹ עֲבוֹדָה, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת{{שוליים|16}}: אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִלְמָלֵא מַעֲמָדוֹת לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אֱלֹהִים, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{שוליים|17}}. אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֶחְטְאוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כְּדוֹר הַמַּבּוּל וּכְאַנְשֵׁי דוֹר הַפַּלָּגָה? אָמַר: לָאו. אָמַר לוֹ: בַּמָּה אֵדַע? אָמַר לוֹ: קְחָה לִי עֶגְלָה מְשׁוּלֶּשֶׁת וְגוֹ'{{שוליים|18}}. רוֹצֶה לוֹמַר, בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת נִיצּוֹלִין. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! תֵּינַח בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם; בִּזְמָן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מַאי אִיכָּא לְמֵימָר? אָמַר לוֹ: כְּבָר תִּקַּנְתִּי לָהֶם סֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת; בִּזְמָן שֶׁקּוֹרִין בָּהֶם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּם לְפָנַי, וַאֲנִי מוֹחֵל לָהֶם עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם.

וְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|19}}: בָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא מֵרַבִּי יוֹחָנָן, אַרְבָּעָה דְבָרִים הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: תּוֹרָה, וְקָרְבָּנוֹת, וְגֵיהִנֹּם, וּמַלְכֻיּוֹת. תּוֹרָה, לַפִּיד אֵשׁ{{שוליים|20}}; וּכְתִיב: מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ{{שוליים|21}}. קָרְבָּנוֹת, עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת{{שוליים|22}}. גֵּיהִנֹּם, תַּנּוּר עָשָׁן{{שוליים|23}}. מַלְכֻיּוֹת, וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה נוֹפֶלֶת עָלָיו{{שוליים|24}}. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: כָּל זְמָן שֶׁבָּנֶיךָ מִתְעַסְּקִין בִּשְׁתַּיִם, נִיצּוֹלִין מִשְׁתַּיִם. כָּל זְמָן שֶׁבָּנֶיךָ מִתְעַסְּקִין בַּתּוֹרָה וּבְקָרְבְּנוֹתֵיהֶן, נִיצּוֹלִים מִגֵּיהִנֹּם ומִמַּלְכֻיּוֹת. וְעָתִיד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֵיחָרֵב וְקָרְבָּנוֹת לִיבָּטֵל. בְּמָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיֵּרְדוּ בָנֶיךָ, בְּגֵיהִנֹּם אוֹ בְמַלְכֻיּוֹת? אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: אַבְרָהָם בֵּירֵר לָנוּ אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת. מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: כִּי צוּרָם מְכָרָם{{שוליים|25}}; וְאֵין צוּרָם אֶלָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּדְאֲמַר: הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם{{שוליים|26}}, הַבִּיטוּ אֶל צוּר חוּצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם{{שוליים|27}}. וַה' הִסְגִּירָם{{שוליים|28}}, שֶׁהִסְכִּים עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעוֹד גָּרְסִינַן בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת{{שוליים|29}}: אֵלּוּ הֵן מַעֲמָדוֹת? לְפִי שֶּׂנֶּאֱמַר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשָּׁי רֵיחַ נִיחוֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ{{שוליים|30}}. וְהֵיאַךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו? אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מִשְׁמָרוֹת; עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרָאֵל. הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר, כֹּהֲנָיו [וּ]לְוִיָּיו מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁל אוֹתוֹ מִשְׁמָר מִתְכַּנְסִין בְּעָרֵיהֶם וְקוֹרִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. תָּנוּ רַבָּנָן: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְפַּלְּלִין עַל קָרְבַּן אֲחֵיהֶם שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. אַנְשֵׁי מַעֲמָד נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְגוֹזְרִין אַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת בְּשַׁבָּת: בַּשֵּׁנִי עַל יוֹרְדֵי יַמִּים, בַּשְּׁלִישִׁי עַל הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת, בָּרְבִיעִי עַל אַסְכָּרָה שֶׁלֹּא תִפּוֹל בַּתִּינוֹקוֹת, בַּחֲמִישִׁי עַל עוּבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת: עוּבָּרוֹת שֶׁלֹּא יַפִּילוּ, וּמֵינִיקוֹת שֶׁיְּגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶן. בְּעֶרֶב שַׁבָּת לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת; כָּל שֶׁכֵּן בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ. בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת מַאי טַעְמָא לֹא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִפְּנֵי הַנּוֹצְרִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לִיצִירָה. רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁנְּשָׁמָה יְתֵרָה נְתוּנָה בוֹ בָּאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִטְּלָה מִמֶּנּוּ. וְגָרְסִינַן בְּתוֹסֶפְתָּא דְתַעֲנִיּוֹת{{שוליים|31}}: בַּשֵּׁנִי עַל יוֹרְדֵי יַמִּים, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם{{שוליים|32}}. בַּשְּׁלִישִׁי עַל הוֹלְכֵי דְרָכִים, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם אֶל מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וַיְּהִי כֵן{{שוליים|33}}. בָּרְבִיעִי עַל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא תִפּוֹל בָּהֶם אַסְכָּרָא, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאוֹרוֹת{{שוליים|34}}, מְאֵרָת כְּתִיב. בַּחֲמִישִׁי עַל עוּבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְגוֹ'{{שוליים|35}}.


גְּדוֹלָה תְּפִלָּה וּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיָפֶה כֹחוֹ שֶׁל מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ צָרָה, שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עַד שֶׁלֹּא תָבֹא צָרָה הָיוּ מִתְפַּלְּלִין, דִּכְתִיב: הֲיַעֲרוֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ{{שוליים|36}}. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין בְּפֶרֶק נִגְמַר הַדִּין{{שוליים|37}}: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּה לְצָרָה, שֶׁאִלְמָלֵא לֹא הִקְדִּים אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם תְּפִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי לֹא נִשְׁתַּיֵּיר מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר, מַאי הֲיַעֲרוֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ? הַמְּאַמֵּץ עַצְמוֹ בִּתְפִלָּה מִלְּמַטָּה אֵין לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר, לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מְאַמְּצִין כֹּחוֹ, וְאַל יִהְיוּ צָרִים מִלְּמַעְלָה. אֲבָל מִי שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק בְּעֵת הַטּוֹבָה, וּבְעֵת הַצָּרָה מִתְפַּלֵּל, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל לְרַצּוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא מִתְכַּוֵּין לַהֲנָאַת עַצְמוֹ. וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: כִּי פָנוּ אֵלַי עוֹרֶף וְלֹא פָנִים, וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ: קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ!{{שוליים|38}} וְזֶהוּ דַּרְכָּן שֶׁל רְשָׁעִים, כִּדְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|39}}: וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקּוֹלוֹת, וַיּוֹסֶף לַחֲטוֹא, וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו{{שוליים|40}}. כָּךְ הֵם הָרְשָׁעִים: כָּל זְמָן שֶׁהֵם בְּצָרָה, מַכְנִיעִין אֶת עַצְמָן; עָבְרָה הַצָּרָה, חָזְרוּ לְקִלְקוּלָן. נְבוּכַדְנֶאצַר הָרָשָׁע, כְּשֶׁהָיָה בְצָרָה אָמַר: כְּעַן אֲנָא נְבוּכַדְנֶאצַר מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר לְמֶלֶךְ שְׁמַיָּא{{שוליים|41}}. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲלָבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: אִילּוּלֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת וְאֶת הַלְּבָבוֹת, הָיָה עוֹנֶה לָרְשָׁעִים. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁקִּלֵּס נְבוּכַדְנֶאצַר הָרָשָׁע כָּךְ קִלֵּס דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְיָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחְשְׁבוֹת נְבוּכַדְנֶאצַר הָרָשָׁע, מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה, וְטָרַף תְּפִלָּתוֹ בְּפָנָיו, וְיָדַע מַחֲשֶׁבֶת דָּוִד הַטּוֹבָה וְקִבֵּל תְּפִלָּתוֹ. נְבוּכַדְנֶאצַר אָמַר: מְשַׁבַּח, דָּוִד אוֹמֵר: שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת ה'{{שוליים|42}}. נְבוּכַדְנֶאצַר אָמַר: וּמְרוֹמֵם, דָּוִד אָמַר: אֲרוֹמִמְךָ אֱלֹהַי הַמֶּלֶךְ{{שוליים|43}}. נְבוּכַדְנֶאצַר אָמַר: וּמְהַדַּר, וְדָוִד אָמַר: הוֹד וְהָדָר לָבַשְׁתָּ{{שוליים|44}}. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה נְבוּכַדְנֶאצַר הָרָשָׁע אֶת עַצְמוֹ בִּגְדֻלָּה, הִתְחִיל לְהִתְגָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: עָנֵה נְבוּכַדְנֶאצַר וְאָמַר: הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דִּי אֲנָה בְנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ וְגוֹ'{{שוליים|45}}. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע! עֲדַיִן אַתְּ מִתְגָּאֶה?! הֲרֵינִי מוֹסֵר אוֹתְךָ לִמְחַבְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: עוֹד מִלְּתָא בְּפוּם מַלְכָּא, קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַל: לָךְ אָמְרִין נְבוּכַדְנֶאצַר מַלְכָּא, מַלְכוּתָא עֲדַת מִנָּךְ{{שוליים|46}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וַיּוֹסֶף לַחֲטוֹא{{שוליים|47}}. אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וַיּוֹסֶף לַחֲטוֹא; אֲבָל יִשְׂרָאֵל, תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן, לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ{{שוליים|48}}.

לְפִיכָךְ יִשְׁתַּדֵּל אָדָם תָּמִיד לְהִתְפַּלֵּל, בֵּין בְּעֵת צָרָה בֵּין בְּעֵת שָׁלוֹם. וְיִתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּעֵת שָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מֻרְגָּל וּמֻחְנָךְ לִתְפִלָּה, וּבְעֵת צָרָה כְּשֶׁיָּבֹא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְפַּלֵּל, יִשְׁמַע אוֹתוֹ וְיַעֲנֶה אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבֶן בַּיִת לְפָנָיו בִּתְפִלּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְשֶׁמִּתְחַנֵּן תָּמִיד לְפָנָיו. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּבָרֵךְ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד, כָּל הַיּוֹם יְבָרְכֶנְהוּ{{שוליים|49}}. אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהַנְּבִיאִים הָיוּ מִתְפַּלְּלִין עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא בְעֵת צָרָה, דִּכְתִיב: תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיוֹנוֹת{{שוליים|50}}. אִם תֹּאמַר שִׁגְיוֹנוֹת שֶׁל עַצְמוֹ, וַהֲרֵי לֹא פֵרַט חָטָאתִי עָוִיתִי פָשַׁעְתִּי; אֶלָּא שִׁגְיוֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּמַהוּ ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי, ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ, בְּרוֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר{{שוליים|51}}? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ רֹגֶז וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָבִיא אוֹתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, תְּהֵא זוֹכֵר לָהֶם אֲבִיהֶם הָרַחֲמָן שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל סְדוֹם וְעַל עֲמוֹרָה שֶׁלֹּא לְאַבְּדָם, כָּל שֶׁכֵּן עַל בָּנָיו שֶׁלֹּא לְאַבְּדָם. הָדָא הוּא דִּכְתִיב, בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר. רַחֵ״ם בְּגִימַטְרִיָּא אַבְרָהָם, כְּאִלּוּ אָמַר: בְּרֹגֶז, אַבְרָהָם תִּזְכּוֹר.


חֲבִיבָה תְפִלָּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם. כִּדְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תִּלִּים{{שוליים|52}}: לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא, צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי{{שוליים|53}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי{{שוליים|54}}. יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אֵין חֶלְקֵנוּ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: חֶלְקִי ה'. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: אֵין חֶלְקִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ, יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{שוליים|55}}. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה אוֹתָם מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְגוֹ'{{שוליים|56}}. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יוֹם אִירָא, אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח{{שוליים|57}}. בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ אוֹהֵב, הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ לְפַיְּסוֹ. פַּעַם אַחַת מְקַבְּלוֹ, שְׁנִיָּה שְׁלִישִׁית אֵינוֹ נִרְאֶה לוֹ, רְבִיעִית אֵינוֹ נִפְנֶה לוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל זְמָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַטְרִיחִין עָלָיו בִּתְפִלָּה בְּעֵת צָרָתָם לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַחֲמִים, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן וּמְקַבְּלָהּ וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵנִי{{שוליים|58}}, וּכְתִיב: וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה, אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי{{שוליים|59}}.

וְכָל הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים סִדְּרוּ תְפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַד הָעוֹלָם וּבְעַד יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָתָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַע תְּפִלָּתָם וְעָנָה אוֹתָם. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַד סְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?! אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים בְּתוֹךְ הָעִיר; הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם, לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ?!{{שוליים|60}} וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַע תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה': אִם אֶמְצָא בִסְדוֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים בְּתוֹךְ הָעִיר, וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם{{שוליים|61}}. יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנוֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִיא{{שוליים|62}}, וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ{{שוליים|63}}. וְהַתְּפִלָּה וְהָעֲתָרָה בְּפָסוּק אֶחָד. וְאַף רִבְקָה הִתְפַּלְּלָה, דִּכְתִיב: וַתֵּלֶךְ לִדְרוֹשׁ אֶת ה'{{שוליים|64}}, וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתָהּ, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, שְׁנֵי גּוֹיִם בְּבִטְנֵךּ וְגוֹ'{{שוליים|65}}. יַעֲקֹב אָבִינוּ הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו{{שוליים|66}}. וְאֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן תְּפִלָּה וּתְחִנָּה, דִּכְתִיב: וָאֶתְחַנָּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר{{שוליים|67}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה וְגוֹ'{{שוליים|68}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם{{שוליים|69}}. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיְּחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וְגוֹ'{{שוליים|70}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה', סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ{{שוליים|71}}. אַהֲרֹן עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיִּקַּח אֶת הַקְּטוֹרֶת וַיְּכַפֵּר עַל הָעָם{{שוליים|72}}; וְהַקְּטוֹרֶת חֲבִיבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטוֹרֶת לְפָנֶיךָ{{שוליים|73}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה{{שוליים|74}}. פִּנְחָס הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ, וְהַתְּפִלָּה וְהָעֲתִירָה שְׁנֵיהֶם בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְּפַלֵּל, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה{{שוליים|75}}. יְהוֹשֻׁעַ הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וַיִּפּוֹל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' וְגוֹ'{{שוליים|76}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: קוּם לְךָ, לָמָּה זֶה אַתָּה נוֹפֵל עַל פָּנֶיךָ{{שוליים|77}}; כְּלוֹמַר: שָׁמַעְתִּי תְפִלָּתְךָ. חַנָּה הִתְפַּלְּלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע תְּפִלָּתָהּ. הִתְפַּלְּלָה, דִּכְתִיב: וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִבְכֶּה{{שוליים|78}}. וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתָהּ, דִּכְתִיב: אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי, וַיִּתֵּן ה' לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ{{שוליים|79}}. שְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: קַבְּצוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה, וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל ה'{{שוליים|80}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיִּצְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲנֵהוּ ה'{{שוליים|81}}. דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: נִפְּלָה נָא בְיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו (מְאֹד) וְגוֹ'{{שוליים|82}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַה' וַיַּעַל עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, וַיֵּעָתֵר ה' לָאָרֶץ, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל{{שוליים|83}}. שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח ה' נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'{{שוליים|84}}, וּכְתִיב: וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ, לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה{{שוליים|85}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ{{שוליים|86}}. אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: עֲנֵנִי ה', עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה ה' הָאֱלֹהִים וְגוֹ'{{שוליים|87}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַתִּפּוֹל אֵשׁ וַתֹּאכַל אֶת הָעוֹלָה וְאֶת הָעֵצִים{{שוליים|88}}. אֱלִישָׁע הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיָּבֹא וַיִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בְּעַד שְׁנֵיהֶם וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'{{שוליים|89}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת עֵינָיו{{שוליים|90}}. וְעוֹד הִתְפַּלֵּל, וְהַתְּפִלָּה וְהַשְּׁמִיעָה בְּפָסוּק אֶחָד, דִּכְתִיב: וַיֹּאמַר, הַךְ נָא אֶת הַגּוֹי הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים; וַיַּכֵּם בַּסַּנְוֵרִים כִּדְבַר אֱלִישָׁע{{שוליים|91}}. חִזְקִיָּה הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה' וַיֹּאמַר: ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הַכְּרֻבִים וְגוֹ'{{שוליים|92}}, וּכְתִיב: הַטֵּה ה' אָזְנְךָ וּשְׁמָע וְגוֹ'{{שוליים|93}}. וְשָׁמַע תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, שָׁמָעְתִּי{{שוליים|94}}. וְעוֹד הִתְפַּלֵּל וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ. [הִתְפַּלֵּל], דִּכְתִיב: וַיַּסֵּב פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'{{שוליים|95}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד עַמִּי (לֵאמֹר), כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ וְגוֹ'{{שוליים|96}}. נִמְצָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה אֶת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵם מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו בְּעֵת צָרָתָם.


וְעוֹד גָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תִּלִּים{{שוליים|97}}: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה{{שוליים|98}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה{{שוליים|99}}. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּשָׁעָה שֶׁמַּגַּעַת צָרָה לְיִשְׂרָאֵל, וּמְבַקְּשִׁים אוֹתִי וּמְשַׁתְּפִין כְּבוֹדִי עִמָּהֶם, אֲנִי עוֹנֶה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יוּדָן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִשָּׁה עוּבָּרָה שֶׁהִיא עִם אִמָּהּ בְּכַעַס. בִּשְׁעַת לֵידָתָהּ, עָלְתָה אִמָּהּ לְמַעְלָן. וְהָיְתָה הִיא צוֹוַחַת לְמַטָּן, וְאִמָּהּ שׁוֹמַעַת קוֹלָהּ וְצוֹוַחַת גַּם הִיא כְנֶגְדָּהּ מִלְּמַעְלָן. וְהָיוּ הַשְּׁכֵנוֹת אוֹמְרוֹת לָהּ, מַה טִיבֵךְ, וְכִי אַתְּ יוֹלֶדֶת עִמָּהּ?! אָמְרָה לָהֶן: אֲנִי רוֹאָה אֶת בִּתִּי בְצַעַר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִכְעִיסָה אוֹתִי אֵינִי יְכוֹלָה לִסְבּוֹל צִוְחָתָהּ, אֶלָּא הֲרֵינִי צוֹוַחַת עִמָּהּ, לְפִי שֶׁצָּרַת בִּתִּי שֶׁלִּי הִיא. כָּךְ כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְכִיָּה וִילָלָה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד, וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק{{שוליים|100}}. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁצִּוָּה לַשָּׁמַיִם לְהִתְאַבֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם{{שוליים|101}}. אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! וְכִי יֵשׁ דְּבָרִים הַלָּלוּ לְפָנֶיךָ, וַהֲלֹא כְּתִיב: עוֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ{{שוליים|102}}, וְלֹא מִסְפֵּד בִּמְקוֹמוֹ! אָמַר לָהֶם: בֵּיתִי חָרֵב, וּבָנַי שְׁלוּלִין מְסוּרִין בְּקוֹלָרִין, וְאֵינִי מִצְטָעֵר?! כָּךְ כְּתִיב: עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה{{שוליים|103}}. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן אוֹמֵר: תִּשְׁעָה פְסוּקִים יֵשׁ בַּמִּזְמוֹר הַזֶּה{{שוליים|104}}, כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁהָעוּבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּצַעַר וּבְצָרָה. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצָרָה, אוֹמְרִים לָהֶם: דְּעָנֵי לְחַיָּתָא הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה וְגוֹ'{{שוליים|105}}.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִזְמוֹרִים יֵשׁ מֵרֹאשׁ הַסֵּפֶר עַד מִזְמוֹר זֶה; שֶׁל אַשְׁרֵי הָאִישׁ{{שוליים|106}} וְלָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם{{שוליים|107}} חַד הוּא. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְרָכוֹת שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם. וְאוֹמֵר, כִּי לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵ]ה] בְרָכוֹת תֵּעָנֶה בִּתְפִלָּתֶךָ. וְכֵן אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אַחַר שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִזְמוֹרִים, יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה. דָּבָר אַחֵר{{שוליים|108}}: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָב וּבֵן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְנִתְיַגֵּעַ הַבֵּן. אָמַר לְאָבִיו: הֵיכָן הִיא הַמְּדִינָה? אָמַר לוֹ: סִימָן זֶה יְהֵא בְיָדְךָ: אִם רָאִיתָ בֵּית הַקְּבָרוֹת לְפָנֶיךָ, דַּע שֶׁהַמְּדִינָה קְרוֹבָה. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם רְאִיתֶם שֶׁהַצָּרוֹת מְכַסּוֹת אֶתְכֶם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַתֶּם נִגְאָלִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק אֵין כְּתִיב כָּאן, [אֶלָּא] אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. וְלָמָּה? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִשָּׁה עוּבָּרָה שֶׁמְּקַשָּׁה לֵילֵד. אָמְרֵי לָהּ, לֵית אֲנַן יָדְעִין מַה נֵימַר לִיךְ, אֶלָּא מַאן דְּעָנְיָא לְאִימֵּךְ בְּעִידַּן קַשְׁיוּתָהּ, הוּא יַעֲנֶה יָתִיךְ בְּעִידַּן קַשְׁיוּתִיךְ. כָּךְ כְּתִיב בְּיַעֲקֹב: לָאֵל הָעוֹנֶה אוֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי{{שוליים|109}}. לְכָךְ אָמַר דָּוִד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: מִי שֶׁעָנָה אֶת יַעֲקֹב אֲבִיכֶם בְּעֵת צָרָתוֹ, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.

וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה מָקוֹם{{שוליים|110}}: אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי, מַאי דִּכְתִיב יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב{{שוליים|111}}; אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְלֹא אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק?! אֶלָּא, מִכָּאן לְבַעַל הַקּוֹרָה שֶׁיִּכָּנֵס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.


וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ בְּעֵת צָרָתָם, וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ בוֹזֶה עֱנוּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ{{שוליים|112}}. וּבְעֵת צָרָתָם מְשַׁתֵּף כְּבוֹדוֹ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה{{שוליים|113}}. אָמַר{{שוליים|114}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ קָרוֹב, אִם עָשִׁיר הוּא מוֹדֶה בוֹ, וְאִם עָנִי הוּא אֵינוֹ מוֹדֶה בוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּירִידָה קוֹרֵא אוֹתָם אַחִים וְרֵעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ{{שוליים|115}}. וּכְתִיב: לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ{{שוליים|116}}. אָמַר{{שוליים|117}} רַבִּי זְעֵירָא: אָדָם יֵשׁ לוֹ בֶן בַּיִת, פַּעַם רִאשׁוֹנָה נִכְנָס אֶצְלוֹ וּמוֹשִׁיבוֹ עַל הַמִּטָּה, שְׁנִיָּה עַל הַכִּסֵּא, שְׁלִישִׁית עַל הַסַּפְסָל, רְבִיעִית הוּא אוֹמֵר: כַּמָּה סַפְסָל דָּחוּק עָלַי, כְּלוּם מַטְרִיחֵנִי! אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל מַה שֶׁיִּשְׂרָאֵל דּוֹחֲקִין אוֹתוֹ בִתְפִלָּתָם הוּא קָרוֹב אֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ{{שוליים|118}}. וּכְתִיב: (וּמִי) [כִּי מִי] גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו, כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו{{שוליים|119}}.

מַעֲשֶׂה{{שוליים|120}} בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁהָיָה מְפָרֵשׂ בַּיָּם הַגָּדוֹל בִּסְפִינָה, וְהָיוּ בָהּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וְעָמַד עֲלֵיהֶם צַעַר גָּדוֹל בַּיָּם. וְהָיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם דְּמוּת אֱלוֹהַּ תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, וְהָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶם נוֹטֵל אֱלוֹהוֹ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ, וְלֹא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא הוֹעִיל לָהֶם, אָמְרוּ זֶה לָזֶה: אֵין כָּאן מֵאוֹתָהּ אוּמָה שֶׁהוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְקָרַע לָהֶם הַיָּם? אָמְרוּ: יֵשׁ כָּאן תִּינוֹק אֶחָד עָנִי, וְכִמְדוּמֶה לָנוּ שֶׁהוּא יְהוּדִי, וְהוּא יָשֵׁן בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה. יָרְדוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: אָנוּ בְצָרָה גְדוֹלָה, וְאַתָּה יָשֵׁן?! קוּם קְרָא לֵאלֹהֶיךָ, שֶׁמָּא בִזְכוּתְךָ אָנוּ נִיצּוֹלִין מִן הַצָּרָה הַזֹּאת. עָמַד הַתִּינוֹק וְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הַיּוֹם יִוָּדַע כֹּחֲךָ וּגְבוּרָתֶךָ, וְעַכְשָׁו יֹאמְרוּ הַכֹּל כִּי אֵל אֱמֶת אַתָּה, חַנּוּן וְרַחוּם. מִיָּד רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיָּם וְעָמַד מִזַּעְפּוֹ, וְיָצְאוּ לְשָׁלוֹם. כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה לִקְנוֹת לָהֶם מְזוֹנוֹת, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ כֶּסֶף לִקְנוֹת בּוֹ. אָמַר לָהֶם: עָנִי הוּא. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אַתָּה אֶלָּא עָשִׁיר מְאֹד, וְאוֹתָן הָאֲנָשִׁים עֲנִיִּים הֵם, שֶׁאֵין לָהֶם אֱלוֹהַּ מוֹשִׁיעַ כֵּאלֹהֶיךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה אוֹתְךָ בְּכָל עֵת שֶׁתִּקְרָאֶנּוּ. אָמַר לָהֶם: אֱלֹהֵיכֶם הוּא תָּלוּי בְּצַוְּארֵיכֶם, וְהוּא רָחוֹק מִכֶּם; אֲבָל אֱלֹהֵינוּ הוּא רָחוֹק בַּשָּׁמַיִם, וְהוּא קָרוֹב )מִמֶּנּוּ) [אֵלֵינוּ], שֶׁנֶּאֱמַר: )וּמִי) [כִּי מִי] גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו, כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו{{שוליים|121}}.

וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת יְרוּשַׁלְמִי{{שוליים|122}}: אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה, עֲבוֹדָה זָרָה נִקְרֵאת קְרוֹבָה וְהִיא רְחוֹקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשָּׂאוּהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלוּהוּ{{שוליים|123}}. סוֹף דָּבָר, הוּא עִמּוֹ בַּבַּיִת וְיִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, רָחוֹק וְהוּא קָרוֹב, וְאֵין קָרוֹב מִמֶּנּוּ. דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי: מִן הָאָרֶץ וְעַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וּרְאָיָה לַדָּבָר, מִי יַעֲלֶה לָנוּ הַשָּׁמַיְמָה{{שוליים|124}}, [הַשָּׁמַיְמָה] בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבַּע מֵאוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּרְאָיָה לְדִבְרֵיהֶם, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם{{שוליים|125}}, דְּהַשְׁקִיפָה בְּגִימַטְרִיָּא חֲמֵשׁ מֵאוֹת. וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּבֵין כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וּלְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ טַלְפֵי הַחַיּוֹת. רַבִּי חֲלָבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר: אַף טַלְפֵי הַחַיּוֹת מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. שׁוֹקֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן. וְאָדָם עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַחַר הָעַמּוּד וְלוֹחֵשׁ תְּפִלָּתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲזִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו{{שוליים|126}}, וּכְתִיב: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ{{שוליים|127}}. בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שְׁנֵי בְנֵי אָדָם נִכְנָסִין אֵצֶל הַדַּיָּן, לְמִי הַדַּיָּן מַסְבִּיר פָּנִים, הֲלֹא לֶעָשִׁיר. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי.

וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|128}}: אִם עוֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר{{שוליים|129}}. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַאי שֶׁנֶּאֱמַר מִן הַבָּקָר לָעוֹלָה, וּמִן הַצֹּאן לָעוֹלָה, וּמִן הָעוֹף לָעוֹלָה? אֶלָּא, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הֲשָׂגַת יָדוֹ: אִם יָכוֹל לְהַקְרִיב בָּקָר, יַקְרִיב; וְאִם לָאו, מַקְרִיב צֹאן; וְאִם לָאו, מַקְרִיב עוֹף. דִּכְתִיב: וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת{{שוליים|130}}, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מַטְרִיחַ עַל אָדָם לְהַקְרִיב יוֹתֵר מִיְּכָלְתּוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּפִי מַה שֶׁהָיָה הַחוֹטֵא, הָיָה מַקְרִיב הַקָּרְבָּן. עָשִׁיר שֶׁלִּבּוֹ גַס עָלָיו, מַקְרִיב מִן הַבָּקָר. בֵּינוֹנִי, מַקְרִיב מִן הַצֹּאן. [דַּל] מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַס עָלָיו וְרוּחוֹ שְׁפָלָה, מַקְרִיב (הַקַּל) מִן הַקַּל שֶׁהוּא הָעוֹף. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן דִּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד. שָׁאַל רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָבִיו וְאָמַר לוֹ: שָׁנִינוּ{{שוליים|131}}, עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת רָעָב בָּא לָעוֹלָם. וַעֲוֹנוֹת אֵלּוּ אֵינָן מְצוּיִים בָּעֲנִיִּים, אֶלָּא בָּעֲשִׁירִים שֶׁלִּבָּם גַּס עֲלֵיהֶם, וְאֵינָן מְצוּיִים [בָּעֲנִיִּים] לְפִי שֶׁרוּחָם נְמוּכָה. וְקוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לָא עֲבֵיד דִּינָא בְלָא דִינָא. מַדּוּעַ הָעֲנִיִּים שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵתִים בָּרָעָב, וְהָעֲשִׁירִים שֶׁעָבְרוּ עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁבִּשְׁבִילָם הָרָעָב בָּא אֵינָם מֵתִים, כְּדֵי שֶׁיּוֹסִיפוּ לַחֲטוֹא לְפָנָיו? אָמַר לוֹ: כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים וּלְאַבֵּד אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, (טֶרֶם) [תְּחִלָּה] מַשְׁפִּיעַ לָהֶם הַטּוֹבָה. בּוֹא וּרְאֵה: כֵּלִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, מָה הֵם? לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה{{שוליים|132}}. וּכְשֶׁבַּצּוֹרֶת בָּאָה לָעוֹלָם וְיֶחֱזַק הָרָעָב עַל הָעֲנִיִּים, מִיָּד הֵן בּוֹכִין וְגוֹעִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי{{שוליים|133}}. אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה. וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהָרָעָב בָּא, אוֹי לָהֶם לָחַיָּבִים שֶׁבָּעֲשִׁירִים בְּקוֹלָן שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁבָּעֲנִיִּים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּתִיב, זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה{{שוליים|134}}. אֱלֹהִים, מִדַּת הַדִּין, וַה', מִדַּת הָרַחֲמִים. כָּךְ הַזּוֹבֵחַ בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה, הוּא מוֹנֵעַ מִדַּת הַדִּין, וְיִגְבְּרוּ הָרַחֲמִים עַל מִדַּת הַדִּין. כָּךְ הַמִּתְפַּלֵּל בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב זְבָחִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה, וְתִגְבַּר מִדַּת (הַדִּין) [הָרַחֲמִים] עַל מִדַּת (הָרַחֲמִים) [הַדִּין], כִּי הַתְּפִלּוֹת הֵם בִּמְקוֹם הַזְּבָחִים וְהַקָּרְבָּנוֹת.

וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים{{שוליים|135}}: אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לְהַקְרִיב אֶלֶף עוֹלוֹת בְּיוֹם אֶחָד. שָׁלַח וְאָמַר לְכֹהֵן גָּדוֹל: אַל יַקְרִיב אָדָם הַיּוֹם חוּץ מִמֶּנִּי. בָּא עָנִי אֶחָד וּבְיָדוֹ שְׁתֵּי תוֹרִים. אָמַר לַכֹּהֵן: הַקְרֵב לִי אֶת אֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן: הַמֶּלֶךְ צִוַּנִּי שֶׁלֹּא יַקְרִיב אָדָם הַיּוֹם חוּץ מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אֲדֹנִי כֹּהֵן! אַרְבָּעָה אֲנִי צָד בְּכָל יוֹם; אֲנִי מַקְרִיב שְׁתַּיִם, וּמִתְפַּרְנֵס בִּשְׁתַּיִם. וְאִם אֵין אַתָּה מַקְרִיב לִי, הֲרֵי אַתָּה חוֹתֵךְ אֶת פַּרְנָסָתִי! עָמַד הַכֹּהֵן וְהִקְרִיבָם לוֹ. נִרְאָה לוֹ לַמֶּלֶךְ בַּחֲלוֹם: קָרְבָּנוֹ שֶׁל עָנִי קְדָמְךָ. שָׁלַח וְאָמַר לַכֹּהֵן: וַהֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, אַל יַקְרִיב אָדָם הַיּוֹם חוּץ מִמֶּנִּי! אָמַר לוֹ: אָדָם אֶחָד בָּא אֶצְלִי וּבְיָדוֹ שְׁתֵּי תוֹרִים; וְסִפֵּר לוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לוֹ: יָפֶה עָשִׂיתָ, מִשּׁוּם כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי{{שוליים|136}}. וְהוּא הַדִּין בִּתְפִלָּה, כִּי הַתְּפִלּוֹת בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּנוֹת תִּקְּנוּם.


וּבוֹ{{שוליים|137}} בַלָּשׁוֹן שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרִין לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא עוֹנֶה אוֹתָם. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם קְרָאוֹ בֵאלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֵּן לִי{{שוליים|138}}. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה אֶת בָּנָיו בֵּאלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבוֹדָה{{שוליים|139}}. יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בֵּירַךְ אֶת יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי, דִּכְתִיב: וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אוֹתְךָ{{שוליים|140}}. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאֵל שַׁדַּי, דִּכְתִיב: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי{{שוליים|141}}. יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם קְרָאוֹ בְאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל{{שוליים|142}}. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה אוֹתוֹ בְאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ{{שוליים|143}}, וּכְתִיב: וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעוֹנֶה אוֹתִי בְיוֹם צָרָתִי וְגוֹ'{{שוליים|144}}. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם קְרָאוֹ בַה', שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְּפַרְדְּעִים{{שוליים|145}}. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה אוֹתוֹ בַה', שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמוּתוּ הַצְּפַרְדְּעִים{{שוליים|146}}. יִשְׂרָאֵל קְרָאוּהוּ בַה', שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'{{שוליים|147}}. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה אוֹתָם בַּה', שֶׁנֶּאֱמַר: לָכֵן אֱמוֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי ה', וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם{{שוליים|148}}. דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם קְרָאוֹ בְיָהּ, וְהַקְּרִיאָה וְהָעֲנִיָּה בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ{{שוליים|149}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כִּי מִי גוֹי גָדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו{{שוליים|150}}. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאָנוּ קוֹרִין לוֹ, הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עוֹנֶה אוֹתָנוּ.


גְּדוֹלָה תְפִלָּה, שֶׁבִּזְכוּתָהּ יִשְׂרָאֵל נִצּוֹלִין מִיַּד אוֹיְבֵיהֶם, וּמִן הַיִּיסּוּרִין, ומִמִּיתָה מְשׁוּנָה, וּמִשִּׁנֵּי הַחַיּוֹת. מִיַּד אוֹיְבֵיהֶם כֵּיצַד? כִּדְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|151}}: הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו{{שוליים|152}}. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּשָׁעָה שֶׁיַּעֲקֹב מְרַגֵּז בְּקוֹלוֹ, אָז יְדֵי עֵשָׂו שׁוֹלְטוֹת. וּבִזְמָן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מָצוּי בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו; וְאִם לָאו, הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. וְגָרְסִינַן בִּמְכִילְתָּא{{שוליים|153}}: וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמוֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי{{שוליים|154}}. וְכִי בְחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ לְקָחָהּ?! אֶלָּא בִתְפִלּוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה{{שוליים|155}}. פֵּירוּשׁ, בִּשְׁבִיל קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁהוּא מֵרִים בִּתְפִלָּה, תְּבִיאֶנּוּ אֶל עַמּוֹ בְשָׁלוֹם וְתִגְבַּר [עַל] אוֹיְבָיו וְתִהְיֶה לוֹ עֵזֶר מִצָּרָיו. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' [צְבָאוֹת] אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל{{שוליים|156}}, רוֹצֶה לוֹמַר: בִּתְפִלָּה. וּכְתִיב: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר{{שוליים|157}}, רוֹצֶה לוֹמַר: נַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה; וּכְתִיב: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד{{שוליים|158}}. וְכֵן בְּאָסָא הוּא אוֹמֵר: עָזְרֵנוּ (אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ) [ה' אֱלֹהֵינוּ] כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ, וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ (אֶל) [עַל] הֶהָמוֹן הַזֶּה{{שוליים|159}}. וּבְמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: וַיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וְגוֹ'{{שוליים|160}}, וּכְתִיב: וַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ{{שוליים|161}}. אָמְרוּ לָהֶם אֱדוֹם לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם מִתְגָּאִים בְּמַה שֶׁהוֹרִישׁ לָכֶם אֲבִיכֶם, דִּכְתִיב: הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב{{שוליים|162}}, וַאֲמַרְתֶּם: וַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ{{שוליים|163}}; וְאָנוּ מִתְגָּאִים בְּמַה שֶׁהוֹרִישׁ לָנוּ אָבִינוּ, דִּכְתִיב: וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה{{שוליים|164}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם: לֹא תַעֲבוֹר בִּי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ{{שוליים|165}}. וּבִבְקִיעַת יַם סוּף כְּתִיב: הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'{{שוליים|166}}. רוֹצֶה לוֹמַר, הִתְיַצְּבוּ בִתְפִלָּה וְתִוָּשְׁעוּ.

וְעוֹד גָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|167}}: וּפַרְעֹה הִקְרִיב, וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם{{שוליים|168}}. תָּפְשׂוּ אֻמְּנוּת הָאָבוֹת בְּיָדָם, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה'{{שוליים|169}}. בְּיִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּתִיב: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה{{שוליים|170}}. בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּתִיב: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וְגוֹ'{{שוליים|171}}. וְאוֹמֵר: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב וְגוֹ'{{שוליים|172}}. לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹלַעַת? מַה תּוֹלַעַת זוֹ אֵינָהּ מַכָּה אֶת הָאֲרָזִים אֶלָּא בְפִיהָ, וְהִיא רַכָּה וּמַכָּה אֶת הַקָּשֶׁה. כָּךְ אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא תְפִלָּה, בְּפִיהֶם הֵם נוֹצְחִים לָאוּמוֹת שֶׁהֵן קָשִׁים כַּאֲרָזִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמוֹרִי (מִפְּנֵיכֶם) [מִפְּנֵיהֶם] אֲשֶׁר כְּגוֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְגוֹ'{{שוליים|173}}. דָּבָר אַחֵר: מַה תּוֹלַעַת זוֹ מוֹצִיאָה מִפִּיהָ הַמֶּשִׁי, לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ בִּגְדֵי יְקָר, בִּגְדֵי מַלְכוּת. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, בְּפִיהֶם מִתְפַּלְּלִין וּמְשַׁבְּחִין וּמַמְלִיכִין לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר: הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'{{שוליים|174}}. אָמַר לָהֶם: הַיּוֹם תִּשְׁרֶה עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאֵין יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ'{{שוליים|175}}, וּכְתִיב: וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצַּב{{שוליים|176}}, וּכְתִיב: קְרָא אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ{{שוליים|177}}, וּכְתִיב: וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ{{שוליים|178}}. לְמָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִפְּנֵי הַנֵּץ, נִכְנְסָה לִנְקִיק הַסֶּלַע, וְהָיָה שָׁם נָחָשׁ נוֹשֵׁךְ. תִּכָּנֵס לִפְנִים, הֲרֵי כָּאן נָחָשׁ; תֵּצֵא לַחוּץ, הֲרֵי כָּאן נֵץ. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: הַיָּם סוֹעֵר, וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף, וּמִדְבָּר מִשְּׁנֵי צְדְדִין. מִיָּד נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בִּתְפִלָּה. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בְּקַבָּלָה: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי (נָא) אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה{{שוליים|179}}. דָּבָר אַחֵר: כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב בְּתוֹרָה, וּמַרְאֵךְ נָאוֶה בְּתַלְמוּד. דָּבָר אַחֵר: כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב בִּתְפִלָּה, וּמַרְאֵךְ נָאוֶה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. דָּבָר אַחֵר: הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ (נָא) אֶת יְשׁוּעַת ה'. אָמְרוּ: אֵימָתַי? אָמַר לָהֶם: לְמָחָר. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, אֵין בָּנוּ כֹחַ לִסְבּוֹל. הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהֶרְאָה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוּרְמִיּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם כְּעֵצִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם, (וַיַּרְא) [וַיֵּצֵא] וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר וְסוּס וָרֶכֶב. וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו: אֲהָהּ, אֲדוֹנִי! (מָה) [אֵיכָה] נַעֲשֶׂה? וַיֹּאמֶר: אַל תִּירָא, כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם. וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר: ה', פְּקַח [נָא] אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה! וַיִּפְקַח ה' אֶת עֵינֵי הַנַּעַר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבוֹת אֱלִישָׁע{{שוליים|180}}. כָּךְ הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל תּוּרְמִיּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם. פֵּירוּשׁ תּוּרְמִיּוֹת, גְּדוּדִים.

וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|181}}: אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר{{שוליים|182}}? אֵין סָגַר אֶלָּא חַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵיהּ וּסֲגַר פּוּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי{{שוליים|183}}. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מוּקָפִין מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת, וְהָיָה הַיָּם סוֹעֵר, וְהַשּׂוֹנֵא רוֹדֵף, וְהַחַיּוֹת יוֹצְאוֹת מִן הַמִּדְבָּר, תָּלוּ עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְצָעֲקוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'{{שוליים|184}}. וְלָמָּה עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בָּא בַדֶּרֶךְ, וְהָיְתָה בַּת מְלָכִים צוֹעֶקֶת לְפָנָיו: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַצֵּל אוֹתִי מִיַּד הַלִּסְטִים! שְׁמָעָהּ הַמֶּלֶךְ וְהוֹצִיא אוֹתָהּ. לְאַחַר יָמִים בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לִיטְּלָהּ לְאִשָּׁה. וְהָיָה מִתְאַוֶּה שֶׁתְּדַבֵּר עִמּוֹ, וְלֹא הָיְתָה רוֹצָה. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? גֵּירָה בָהּ הַלִּסְטִים, כְּדֵי שֶׁתִּצְעַק וְיִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הַלִּסְטִים עָלֶיהָ, הִתְחִילָה צוֹעֶקֶת לַמֶּלֶךְ. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: לְכָךְ הָיִיתִי מִתְאַוֶּה, לִשְׁמוֹעַ קוֹלֵךְ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהָיוּ בְמִצְרַיִם וְהָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בָּהֶם הַמִּצְרִים, הָיוּ צוֹעֲקִים וְתוֹלִין עֵינֵיהֶם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְּהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה{{שוליים|185}}. מִיָּד, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים{{שוליים|186}}. הוֹצִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹלָן פַּעַם אַחֶרֶת, וְלֹא הָיוּ רוֹצִין. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? גֵּרָה לְפַרְעֹה לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'{{שוליים|187}}. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְכָךְ הָיִיתִי מִתְאַוֶּה, לִשְׁמוֹעַ קוֹלְכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה{{שוליים|188}}. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם.

וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת בְּפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ{{שוליים|189}}, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מַה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ עֲקוּרִין? מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, דִּכְתִיב: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנוֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִיא{{שוליים|190}}, וּכְתִיב: וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל ה' וַיֹּאמַר{{שוליים|191}}. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים לְעֶתֶר? מַה עֶתֶר זֶה מְהַפֵּךְ אֶת הַתְּבוּאָה בַּגּוֹרֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אַף תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְהַפֶּכֶת חֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמִּדַּת רַגְזָנוּת לְמִדַּת רַחֲמָנוּת. וּלְפִיכָךְ נִקְרֵאת עֲתָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנוֹכַח אִשְׁתּוֹ וְגוֹ'. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|192}}: לָמָּה נֶעֶקְרוּ הָאִמָּהוֹת? רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וְשִׂיחָתָן. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ{{שוליים|193}}. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|194}}: בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה{{שוליים|195}}, שֶׁלֹּא תְהֵא תְפִלַּתְכֶם עֲקוּרָה, אֶלָּא עוֹשָׂה פֵירוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע{{שוליים|196}}.

וְעוֹד גָּרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|197}}: כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הִתְחִיל פַּרְעֹה לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפַרְעֹה הִקְרִיב וְגוֹ'{{שוליים|198}}. הִתְחִיל מֹשֶׁה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל?! כְּבָר הִתְפַּלְּלוּ בָּנַי וְשָׁמַעְתִּי תְפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: מַה תִּצְעַק אֵלָי וְגוֹ'{{שוליים|199}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע וְגוֹ'{{שוליים|200}}. כְּשֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּמִצְרַיִם, בִּתְפִלָּה עָנִיתִי אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבוֹדָה{{שוליים|201}}. בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, בִּתְפִלָּה עָנִיתִי אוֹתָן וְעָשִׂיתִי לָהֶם נִסִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ (אֶת) שִׂמְלוֹתָיו וַיִּפּוֹל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי [אֲרוֹן] ה'{{שוליים|202}}. בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְּהִי כִּי זָעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' עַל אוֹדוֹת מִדְיָן{{שוליים|203}}. בִּימֵי שְׁמוּאֵל שָׁמַעְתִּי תְּפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (וַיִּצְעַק) [וַיִּזְעַק] שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲנֵהוּ ה'{{שוליים|204}}. אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לֹא עוֹלוֹת וְלֹא זְבָחִים, אֶלָּא תְפִלָּה. הֲרֵי, קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' וְגוֹ'{{שוליים|205}}. וְדָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר, אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה'{{שוליים|206}}. אֵינוֹ אוֹמֵר לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, אֶלָּא לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה{{שוליים|207}}. וְעוֹד גָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|208}}: וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ{{שוליים|209}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'{{שוליים|210}}. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה', לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ{{שוליים|211}}. יָכוֹל לְהַקְרִיב פָּרִים וְאֵילִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה. לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, חוֹטְאִין וּמְבִיאִין קָרְבָּן וּמְכַפֵּר עֲלֵיהֶן. הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. אָנוּ אֵין לָנוּ קָרְבָּן! אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְגוֹ'{{שוליים|212}}. אָמְרוּ לוֹ: עֲנִיִּים אֲנַחְנוּ, וְאֵין לָנוּ לְהָבִיא קָרְבָּן! אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דְּבָרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה', וַאֲנִי מוֹחֵל לָכֶם עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם. וְאֵין דְּבָרִים אֶלָּא דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם{{שוליים|213}}. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִין. אָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וְהִתְפַּלְּלוּ לְפָנַי, וַאֲנִי מְקַבֵּל (עֲוֹנוֹתֵיכֶם).

וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ הַשְׁכֵּם{{שוליים|214}}: אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְגוֹ'{{שוליים|215}}. רְאֵה הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מֶה הָיוּ מַקְרִיבִין עַל זֶבַח הַתּוֹדָה? חַלּוֹת וּרְקִיקִין. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פָּר, יָבִיא פָּר; אַיִל, יָבִיא אַיִל; שֶׂה, יָבִיא שֶׂה; יוֹנָה, יָבִיא יוֹנָה. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, יָבִיא סֹלֶת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ וְלֹא כְלוּם, יָבִיא דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְגוֹ'{{שוליים|216}}. אָמַר{{שוליים|217}} רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: גְּדוֹלָה חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁנֶּה סֵדֶר בְּרֵאשִׁית בִּשְׁבִיל חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מוֹרִיד לָהֶם גֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמַיִם וּמַעֲלֶה לָהֶם טַל מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל{{שוליים|218}}, וְכֵן: אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל{{שוליים|219}}. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים, אָמַר: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'{{שוליים|220}}. מָגֵן עֶזְרֶךָ, כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, דִּכְתִיב בֵּיהּ: אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ{{שוליים|221}}. וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ כְּנֶגֶד הַחֶרֶב. וְיִכָּחֲשׁוּ אוֹיְבֶיךָ לָךְ, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו{{שוליים|222}}. פֵּירוּשׁ, שֶׁהָלַךְ לוֹ עֵשָׂו לְאֶרֶץ אַחֶרֶת מִפְּנֵי פַחְדּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ, כְּנֶגֶד מָרְדְּכָי, דִּכְתִיב: וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדְּכָי וְגוֹ'{{שוליים|223}}. מִי גָרַם לְמָרְדְּכַי לְהִנָּצֵל מֵאוֹיְבָיו וְלָבֹא לִידֵי הַגְּאֻלָּה הַזֹּאת? מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכָל שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמָרְדְּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדְּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר, (וַיִּצְעַק צְעָקָה) [וַיִּזְעַק זְעָקָה] גְדוֹלָה וּמָרָה{{שוליים|224}}.

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא, שֶׁאֵירַע לוֹ בִּשְׁנֵי יְלָדִים שֶׁנִּשְׁבּוּ מִירוּשָׁלַיִם עַל יְדֵי הֶגְמוֹן אֶחָד. הָלַךְ רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר לוֹ: טוֹל מָנֶה וְתֵן לִי הַיְּלָדִים. אָמַר לוֹ: לָאו. מִיָּד תָּלָה עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, וְיָרַד מִיכָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם וְהִתְחִיל לְצַעֲרוֹ. וְהָיוּ חֲבֵירָיו מְסוּבִּין אֶצְלוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם הִקְנַטְתָּ אוֹתוֹ צַדִּיק? אָמַר לָהֶן: הֵן. הֱבִיאוּהוּ, וְכֵיוָן שֶׁבָּא מָצָא מְנוּחָה. אָמַר לוֹ: תֵּן מָנֶה וְטוֹל הַיְּלָדִים. אָמַר לוֹ: אִם נַפְשְׁךָ, טוֹל שְׁמוֹנִים. מִיָּד כָּעַס וְאָמַר: הוֹצִיאוּהוּ מֵעָלַי! כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, הִתְחִיל לְהִצְטָעֵר. אָמַר: הֲבִיאוּהוּ. אָמַר: תֵּן שְׁמוֹנִים וְקַבֵּל הַיְּלָדִים. אָמַר לוֹ: אִם נַפְשְׁךָ, טוֹל חֲמִשִּׁים. וְכָעַס. הִתְחִיל לְהִצְטָעֵר. אָמַר: תֵּן חֲמִשִּׁים. וְהָיָה פוֹחֵת וְיוֹרֵד, עַד שֶׁאָמַר: הֲרֵי הֵם נְתוּנִים לְךָ בְּמַתָּנָה בְּחִנָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: הָעֲבוֹדָה! אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתַּחְשׁוֹב וְתִתֶּן לִי שְׂכִירוּת הַיְּלָדִים, מִיּוֹם שֶׁשָּׁבִיתָ אוֹתָם מִירוּשָׁלַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. סָפְרוּ וּמָנוּ זֶה עִם זֶה, וְעָלָה שְׂכִירוּת הַיְּלָדִים אוֹתָם הַיָּמִים שְׁלֹשִׁים מָנֶה בְּמִנְיַן צֹרִי. שָׁקַל וְנָתַן בְּחֵקָם שֶׁל יְלָדִים וְיָצְאוּ.


מִן הַיִּסּוּרִין מִנַּיִן? מִמִּרְיָם, שֶׁלֹּא נֶאֶסְפָה מִצָּרַעְתָּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר, אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ{{שוליים|225}}. מִמִּיתָה מְשׁוּנָה מִנַּיִן? מֵאַהֲרֹן עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ, וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִיא{{שוליים|226}}. וַאֲפִילוּ מִמִּיתָה דְעָלְמָא נִצּוֹל אָדָם בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה. מִנָּא לָן, מֵחִזְקִיָּהוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת. וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר ה', צַו לְבֵיתֶךָ, כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. וּכְתִיב: וַיַּסֵּב [אֶת] פָּנָיו (חִזְקִיָּהוּ) אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' (וַיֹּאמַר) [לֵאמֹר]: (אָנָּא) [אָנָּה] ה', זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָ[ב] שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי; וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל. וּכְתִיב: (וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יְשַׁעְיָהוּ) [וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא חָצֵר הַחִיצוֹנָה, וּדְבַר ה' הָיָה אֵלָיו] לֵאמֹר: (הָלוֹךְ) [שׁוּב] וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ [נְגִיד עַמִּי], כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ. הִנְנִי [רֹפֵא לָךְ; בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית ה']. (מוֹסִיף) [וְהוֹסַפְתִּי] עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה [וְגוֹ']{{שוליים|227}}.

וְהַתְּפִלָּה הִיא אַחַת מִשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁמְּבַטְּלִים אֶת הַגְּזֵירָה, כִּדְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|228}}: רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הֵם מְבַטְּלִים אֶת הַגְּזֵירָה: הַתְּפִלָּה, וְהַצְּדָקָה, וְהַתְּשׁוּבָה; וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִּכָּנְעוּ עַמִּי (וְגוֹ') [וְיִתְפַּלְּלוּ וִיבַקְּשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים]{{שוליים|229}}. וְיִתְפַּלְּלוּ, זוֹ תְפִלָּה. (וִיבַקְּשׁוּנִי) [וִיבַקְּשׁוּ פָנַי], זוֹ צְדָקָה, דִּכְתִיב: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ{{שוליים|230}}. וְיָשׁוּבוּ (אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה) [מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים], זוֹ תְשׁוּבָה. מַה כְּתִיב תַּמָּן? וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'{{שוליים|231}}.

מִשִּׁנֵּי הַחַיּוֹת, כִּדְגָרְסִינַן בְּסֵדֶר אֵלִיָּהוּ רַבָּה{{שוליים|232}}: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל. בָּא נָחָשׁ וְעָבַר עַל רַגְלָיו, וְלֹא הִפְסִיק תְּפִלָּתוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּינוּ! לֹא חַשְׁתָּ בְעַצְמְךָ מִן הַנָּחָשׁ? אָמַר לָהֶם: תָּבֹא לִי שֶׁלֹּא חַשְׁתִּי. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל. וּבָא הַזְּאֵב וְנָטַל אֶת בְּנוֹ מֵאֶצְלוֹ, וְלֹא הִפְסִיק אֶת תְּפִלָּתוֹ. כְּשֶׁסִּיֵּים, אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּינוּ! לֹא חַשְׁתָּ בְעַצְמְךָ כְּשֶׁבָּא הַזְּאֵב וְנָטַל אֶת בִּנְךָ מֵאֶצְלְךָ? אָמַר לָהֶם: תָּבֹא לִי שֶׁלֹּא חַשְׁתִּי בוֹ. וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר אֶת הַדָּבָר, עַד שֶׁבָּא הַזְּאֵב וְהֶחֱזִיר אֶת הַתִּינוֹק לִמְקוֹמוֹ. אָמַר לוֹ אָבִיו: מֶה עָשָׂה לְךָ הַזְּאֵב? אָמַר לוֹ: הִכְנִיסַנִי לְתוֹךְ חֻרְבָּה אֶחָת. וְשָׁמַעְתִּי בַת קוֹל שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת: לֹא עַל זֶה שְׁלַחְתִּיךָ, אֶלָּא עַל בֶּן פְּלוֹנִי. וְלֹא הִסְפִּיק הַנַּעַר לִגְמוֹר אֶת הַדָּבָר, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל בֶּכִי שֶׁצּוֹעֲקִין וְאוֹמְרִין: בֶּן פְּלוֹנִי נְשָׁכוֹ הַזְּאֵב.

מַעֲשֶׂה{{שוליים|233}} בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, בָּא עֲרוֹד וּנְשָׁכוֹ. בָּרְחוּ הַתַּלְמִידִים. לְאַחַר שָׁעָה חָזְרוּ, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ עֲרוֹד מֵת מוּשְׁלָךְ עַל חוֹרוֹ. אָמְרוּ: ווַי לוֹ לְאָדָם שֶׁנְּשָׁכוֹ עֲרוֹד, וּוַי לוֹ לַעֲרוֹד שֶׁנְּשָׁכוֹ רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא. וַעֲרוֹד בָּא מִן הַצָּב, שֶׁהוּא מִמִּינֵי הַשְּׁרָצִים, וּמִן הַנָּחָשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרָאוֹ לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים. וְיֵשׁ עָרוֹד שֶׁהוּא מִמִּין חַיּוֹת, וְהוּא חֲמוֹר הַבָּר.


גְּדוֹלָה תְפִלָּה, שֶׁבִּזְכוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לְפָנָיו, וְלוֹמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּמְחוֹל עֲוֹנוֹתֵיהֶן. לְפִיכָךְ אָנוּ אוֹמְרִים בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת{{שוליים|234}}, אֵל הוֹרֵתָנוּ לוֹמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. וְגָרְסִינַן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה{{שוליים|235}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אִלְמָלֵא מִקְרָא כָתוּב אִי אֶיפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן וְגוֹ'{{שוליים|236}}, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר וְהֶרְאָהוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, וְאָמַר לוֹ: כָּל זְמָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִין, יַעֲשׂוּ לְפָנַי כַּסֵּדֶר הַזֶּה וַאֲנִי מוֹחֵל לָהֶם. ה' ה', אֲנִי הוּא קוֹדֶם שֶׁחָטָא אָדָם, וַאֲנִי הוּא לְאַחַר שֶׁחָטָא וְעָשָׂה תְשׁוּבָה. אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. אָמַר רַב יְהוּדָה, בְּרִית כְּרוּתָה לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁאֵין חוֹזְרוֹת רֵיקָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית, נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת וְגוֹ'{{שוליים|237}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|238}}: וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{שוליים|239}}. אַשְׁרֵי מֹשֶׁה, שֶׁנִּכְנַס לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַלְאַךְ וְלֹא שָׂרָף יָכוֹל לְהִכָּנֵס. תְּרֵין אֱימוֹרָאֵי. חַד אָמַר: וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל{{שוליים|240}}. וְהָיָה מֹשֶׁה מְהַלֵּךְ כַּקּוּלְייָס הַזֶּה, עַד שֶׁעָלָה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם. וְנֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא{{שוליים|241}}. לִמֵּד מֹשֶׁה הֵיאַךְ יְבַקֵּשׁ סַנֵּיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר: זְכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ{{שוליים|242}}; וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת אָבוֹת, הָיָה מְאַבְּדָן. אֶלָּא מִכָּאן הֱוֵי אוֹמֵר: ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה לִמַּדְתִּי סַנֵּיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֶעָתִיד לָבֹא אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ{{שוליים|243}}.

וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תִּלִּים{{שוליים|244}}: תְּפִלָּה לְדָוִד, שִׁמְעָה ה' צֶדֶק וְגוֹ'{{שוליים|245}}. הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ הַצֶּדֶק? אֶלָּא צֶדֶק זוֹ תְפִלָּה. וְסִימָן: צָדֵ״י, תִּשְׁעִים אֲמִנִּים שֶׁאָדָם עוֹנֶה בְכָל יוֹם. דָּלֶ״ת, אַרְבַּע קְדוּשׁוֹת. קוֹ״ף, מֵאָה בְרָכוֹת. וְהִתְחִיל דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַמִּזְמוֹר הַזֶּה בְּצֶדֶק, דִּכְתִיב: תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק, וְסִיְּמוֹ בְצֶדֶק, דִּכְתִיב: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ{{שוליים|246}}. רוֹצֶה לוֹמַר: כְּשֶׁיִּהְיֶה לִבִּי שָׁלֵם בִּתְפִלָּה, אֲקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה.

וְכָל הַמִּתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ הִקְרִיב לְפָנָיו עוֹלוֹת וּזְבָחִים, וַעֲוֹנוֹתָיו נִמְחָלִין, כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ נִמְחָלִין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ בִּתְמִידִין וּבְקָרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר{{שוליים|247}}: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם. תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחַר כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֹּקֶר. תְּפִלָּה שֶׁל מִנְחָה כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית, כְּנֶגֶד קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם וְאֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְעַכְּלוּ מִבְּעוֹד יוֹם, [וְ]הָיוּ מַקְרִיבִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהָיוּ נִשְׂרָפִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה. נִמְצָא שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וַעֲוֹנוֹתָיו נִמְחָלִין כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְחָלִין בַּקָּרְבָּנוֹת בִּזְמָן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַּיָּם, כָּל קָרְבָּן וְקָרְבָּן כְּפִי מְקוֹמוֹ וּכְפִי עִנְיָנוֹ, הָיָה הָאָדָם מַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וּמִתְוַדֶּה עָלָיו וְהָיוּ עֲוֹנוֹתָיו נִמְחָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ (קָרְבָּנוֹ) [הָעוֹלָה] וְנִרְצָה [לוֹ] לְכַפֵּר עָלָיו{{שוליים|248}}. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ, וְיִתְוַדֶּה עַל עֲוֹנוֹתָיו וְיַעֲזוֹב מַעֲשָׂיו הָרָעִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ וּמוֹחֵל עֲוֹנוֹת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם.

וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|249}}: אָמַר [רַב] שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, הַתְּפִלּוֹת תִּקְּנוּם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה פְעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה. בְּעַרְבִית צָרִיךְ לוֹמַר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּשַׁחְרִית צָרִיךְ לוֹמַר: יְהִי רָצוֹן [מִלְּפָנֶיךָ] ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתַנִּי לִרְאוֹת חַמָּה בִּזְרִיחָתָהּ, כָּךְ תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹת חַמָּה בִּשְׁקִיעָתָהּ.

אָמַר הַמְּחַבֵּר: אָמַר ״כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה פְעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה״, וְלֹא זָכַר כִּי אִם שְׁנַיִם בִּלְבָד? וַאֲנִי אוֹמֵר, בְּמִנְחָה יֹאמַר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּטְרִיפֵנִי מָחָר וְכָל יוֹם וָיוֹם מְזוֹנוֹתַי כְּשֵׁם שֶׁהִטְרַפְתַּנִּי הַיּוֹם. שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ מְזוֹנוֹתָיו בְּעֵת הַמִּנְחָה הַסְּמוּכָה לְעַרְבִית, וַאֲפִילּוּ עָנִי הַמַּחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים. עַד כָּאן.

וְהַמִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְכִי וּבִצְעָקָה וּבְתַחֲנוּנִים, תְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ נִשְׁמַעַת לִפְנֵי אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם עַתָּה (שׁוּבוּ עָדַי נְאֻם ה' בְּצוֹם וּבְכִי) [נְאֻם ה' שׁוּבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי] וְגוֹ'{{שוליים|250}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם, כִּי [חַנּוּן וְרַחוּם הוּא] אֶרֶךְ אַפַּיִם (הוּא) וְרַב חֶסֶד (וֶאֱמֶת) וְנִחָם עַל הָרָעָה{{שוליים|251}}. וַאֲבוֹתֵינוּ כְּשֶׁהָיוּ בְמִצְרַיִם, וְהָיוּ הַמִּצְרִים מְעַנִּין וְלוֹחֲצִין אוֹתָם וּמִשְׁתַּעְבְּדִים בָּהֶם, צָעֲקוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנַעֲנוּ מִיָּד וְנִגְאֲלוּ. צָעֲקוּ, דִּכְתִיב: וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה (וַיִּצְעָקוּ) [וַיִּזְעָקוּ] וַתַּעַל שַׁוְעָתָם{{שוליים|252}}, וּכְתִיב: וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נוֹגְשָׂיו וְגוֹ'{{שוליים|253}}. וְנִגְאֲלוּ, דִּכְתִיב: וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם וְגוֹ'{{שוליים|254}}. וְגָרְסִינַן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת{{שוליים|255}}: מַעֲשֶׂה בְרַבִּי אֶלְעָזָר, שֶׁגָּזַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַעֲנִיּוֹת וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. בָּאַחֲרוֹנָה הִתְחִילוּ לָצֵאת. אָמַר לָהֶם: תִּקַּנְתֶּם קְבָרִים לְעַצְמְכֶם? גָּעוּ בִבְכִיָּה וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. וְכֹל הַמִּתְחַנֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה אוֹתוֹ וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תִּלִּים{{שוליים|256}}: אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי{{שוליים|257}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ, כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ{{שוליים|258}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא{{שוליים|259}}: וָאֶתְחַנָּן אֶל ה'{{שוליים|260}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו{{שוליים|261}}. בְּהַרְבֵּה שֵׁמוֹת נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה, וְאֵלּוּ הֵן: תְּפִלָּה, תְּחִנָּה, צְעָקָה, זְעָקָה, שַׁוְעָה, רִנָּה, פְּגִיעָה, נְפִילָה. וְלָמָּה לֹא נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶלָּא בִלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים? אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ{{שוליים|262}}, בְּאֵיזֹה מִדָּה אַתָּה נוֹהֵג עוֹלָמְךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְגוֹ'{{שוליים|263}}. אָמַר: אֲנִי נוֹתֵן שָׂכָר לְכָל אָדָם עַל כָּל מִצְוָה שֶׁיַּעֲשֶׂה, וְגַם חִנָּם אֲנִי נוֹתֵן מִטּוּבִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַנּוֹתִי אֵת אֲשֶׁר אָחוֹן וְרִחַמְתִּי אֵת אֲשֶׁר אֲרַחֵם{{שוליים|264}}. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: אִם כֵּן, עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד וְתֵן לִי חִנָּם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, וָאֶתְחַנָּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר{{שוליים|265}}.


וְצָרִיךְ אָדָם לִנְעוֹר אֶת כַּפָּיו מִן הַגָּזֵל וּמִן הֶחָמָס כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁמַע תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|266}}: צָרִיךְ אָדָם לְטַהֵר לִבּוֹ קוֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל. וְכֵן אָמַר אִיּוֹב: עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי, וּתְפִלָּתִי זַכָּה{{שוליים|267}}. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בְּרַבִּי נְחֶמְיָה: וְכִי יֵשׁ תְּפִלָּה עֲכוּרָה?! אֶלָּא, כָּל מִי שֶׁיָּדוֹ מְלוּכְלֶכֶת בְּגָזֵל, קוֹרֵא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵינוֹ עוֹנֶה אוֹתוֹ. לָמָּה, שֶׁתְּפִלָּתוֹ בַּעֲבֵירָה. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ: קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם{{שוליים|268}}. אֲבָל אִיּוֹב, שֶׁלֹּא הָיָה גָזֵל בַּעֲמָלוֹ, הָיְתָה תְפִלָּתוֹ זַכָּה. לְפִיכָךְ אָמַר: עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי, וּתְפִלָּתִי זַכָּה. לְפִי שֶׁאֵין עָוֶל בְּכַפָּי, לְפִיכָךְ תְּפִלָּתִי זַכָּה. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא: מִנַּיִן שֶׁכָּל מִי שֶׁהַגָּזֵל בְּיָדוֹ, שֶׁתְּפִלָּתוֹ בַּעֲבֵירָה? שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ, יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ{{שוליים|269}}. וּמִנַּיִן שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַגָּזֵל, שֶׁתְּפִלָּתוֹ זַכָּה? שֶׁנֶּאֱמַר: מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ, נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה, יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ{{שוליים|270}}, וּכְתִיב: זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו, מְבַקְּשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה{{שוליים|271}}.

דָּבָר{{שוליים|272}} אַחֵר: תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק וְגוֹ'{{שוליים|273}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: זֶבַח רְשָׁעִים (תּוֹעֵבָה) [תּוֹעֲבַת ה'] וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ{{שוליים|274}}. שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת הֵן: שֶׁל מֹשֶׁה, וְדָוִד, וּמָשִׁיחַ. בְּמֹשֶׁה כְּתִיב: תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים{{שוליים|275}}. בְּדָוִד כְּתִיב: תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק וְגוֹ', מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא וְגוֹ', בָּחַנְתָּ לִבִּי וְגוֹ'{{שוליים|276}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ{{שוליים|277}}. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַנַּח הַכֹּל וּפְנֵה לִתְפִלָּתִי וְלִתְחִנָּתִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְלָמָּה? אָמַר לוֹ: לְפִי שֶׁאֲנִי מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְאִם אֲנִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ מְעַט, יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם{{שוליים|278}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ ה' אֱלֹהַי, לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה וְגוֹ'{{שוליים|279}}. בְּמָשִׁיחַ כְּתִיב: תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ{{שוליים|280}}. וּמִנַּיִן שֶׁבְּמָשִׁיחַ הַכָּתוּב מְדַבֵּר? דִּכְתִיב: הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא, עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר{{שוליים|281}}.


לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לִהְיוֹת זָהִיר בִּתְפִלָּה, וְיִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהָיו בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, אוּלַי יִקָּרֶה לִקְרָאתוֹ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתוֹ וְיַצִּילֶנּוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה. וְהַמִּתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּכָל יוֹם וָיוֹם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַרְבִית שַׁחְרִית וּמִנְחָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁכֵּן דָּוִד אוֹמֵר: עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וָאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי{{שוליים|282}}. וְעוֹד, שֶׁאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת הֵם זֵכֶר לַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁתִּקְּנוּם, שֶׁהֵם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת בְּפֶרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר{{שוליים|283}}: אִיתְּמַר, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר, תְּפִלּוֹת – אָבוֹת תִּקְּנוּם. אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'{{שוליים|284}}, וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲמוֹד פִּניְחָס וַיְּפַלֵּל{{שוליים|285}}. יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב{{שוליים|286}}, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶשְׁפּוֹךְ לְפָנָיו שִׂיחִי, צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד{{שוליים|287}}. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ{{שוליים|288}}, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי{{שוליים|289}}. וּבִשְׁמוֹתָם יֵשׁ לָנוּ זֵכֶר בַּדָּבָר. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, הָאוֹת הַשֵּׁנִית בִּשְׁמוֹ בֵּי״ת, רֶמֶז לִתְפִלַּת בֹּקֶר. יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, הָאוֹת הַשְּׁנִיָּה בִּשְׁמוֹ צָדֵ״י, רֶמֶז לִתְפִלַּת צָהֳרַיִם. יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, הָאוֹת הַשֵּׁנִית בִּשְׁמוֹ עַיִ״ן, רֶמֶז לִתְפִלַּת עַרְבִית. אָמַר הַמְּחַבֵּר: וְעוֹד יֵשׁ רֶמֶז בִּשְׁמוֹתָם בְּאַלְפָא בֵּיתָא דְּאַתְבַּ״שׁ. אַבְרָהָם: הָאָלֶ״ף – תָּי״ו, וְהַבֵּי״ת – שִׁי״ן. הָאָלֶ״ף – תָּי״ו, רוֹצֶה לוֹמַר תְּפִלַּת, וְהַבֵּי״ת – שִׁי״ן, רוֹצֶה לוֹמַר שַׁחֲרִית. יִצְחָק: הַיּוֹ״ד – מֵ״ם, רֶמֶז לִתְפִלַּת מִנְחָה. יַעֲקֹב: הַיּוֹ״ד – מֵ״ם, רֶמֶז לִתְפִלַּת מַעֲרִיב.

וְכָל מַה שֶׁעָבַר עַל אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הַכֹּל הָיָה סִימָן לַבָּנִים, וְרֶמֶז לַגָּלֻיּוֹת וּפִדְיוֹן וְהַצָּלָה מֵהֶם. כִּי הָאָבוֹת רָאוּ הַגָּלֻיּוֹת. אַבְרָהָם בְּבֵין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם{{שוליים|290}}. יָדֹעַ, גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' וְגוֹ'{{שוליים|291}}. תֵּדַע, גָּלוּת כַּשְׂדִּים, שֶׁבּוֹ נִמְכְּרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְהָמָן הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמָרְדְּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה{{שוליים|292}}. כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, כְּדִכְתִיב בִּנְבוּאַת עוֹבַדְיָה שֶׁהִתְנַבֵּא עַל אֱדוֹם, וְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם עַל שֶׁלֹּא בָּאוּ לַעֲזוֹר לְיִשְׂרָאֵל וְעַל שֶׁשָּׂמְחוּ לָהֶם בְּיוֹם אֵידָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תֵּרֶא בְּיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ{{שוליים|293}}, רוֹצֶה לוֹמַר: כְּשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּיֶדְכֶם בַּגָּלוּת, אַל תִּרְאוּ אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם גֵּרִים וְנָכְרִים, כִּי אֲחֵיכֶם הֵם. יִצְחָק בְּעִנְיַן הַבְּאֵרוֹת שֶׁחָפַר, וְרָאוּ הַדָּבָר בִּשְׁמוֹת הַבְּאֵרוֹת. שֵׁם הַבְּאֵר הָרִאשׁוֹן עֵשֶׂק{{שוליים|294}}, כְּנֶגֶד גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁבּוֹ נִתְעַסְּקוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּחוֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה, רוֹצֶה לוֹמַר: בְּכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה, דִּכְתִיב: וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ{{שוליים|295}}. שֵׁם הַשֵּׁנִי שִׂטְנָה{{שוליים|296}}, כְּנֶגֶד גָּלוּת בָּבֶל, דִּכְתִיב בּוֹ: כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל [יֹשְׁבֵי] יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם{{שוליים|297}}. שֵׁם הַשְּׁלִישִׁי רְחוֹבוֹת{{שוליים|297א}}, [כְּנֶגֶד] גָּלוּת אֱדוֹם שֶׁהוּא גָּדוֹל וְרָחָב. וּכְשֶׁרָאָה דָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם גֹּדֶל הַגָּלוּת הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אָמַר: צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי{{שוליים|298}}. וְנִקְרָא גַּם כֵּן: רְחוֹבוֹת, רֶמֶז שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַרְחִיב לָנוּ מִצָּרַת גָּלוּתֵנוּ זֶה וְיוֹצִיאֵנוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ{{שוליים|299}}. יַעֲקֹב בְּמַרְאֵה הַסּוּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּחֲלוֹם וְהִנֵּה סוּלָּם מֻצָּב אַרְצָה{{שוליים|300}}. מֻצָּב: מֵ״ם – מִצְרַיִם. צָדֵ״י זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד{{שוליים|301}}, בְּגִימַטְרִיָּא עוֹלֶה לְמִנְיַן צָדֵ״י, וְהוּא רֶמֶז לְגָלוּת אֱדוֹם. בֵּי״ת – בָּבֶל. וְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כְּשֶׁרָאוּ שִׁעְבּוּד יִשְׂרָאֵל בְּאֵלּוּ הַגָּלֻיּוֹת נִצְטַעֲרוּ עֲלֵיהֶן, וְסִדְּרוּ תְפִלָּה בַעֲדָם. תְּפִלַּת אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, כְּנֶגֶד גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן, רֶמֶז לְקוֹרוֹתָיו שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְנִתְנַסָּה בַעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת וְעָמַד בְּכֻלָּן, כָּךְ הָיָה גָלוּת מִצְרַיִם גָּדוֹל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְזֶהוּ שֶׁרָאָה [אַבְרָהָם] אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּבֵין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וְגוֹ'{{שוליים|302}}. וּמִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְחִיל חֶשְׁבּוֹן הָאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, לְקַיֵּם כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע{{שוליים|303}}, וְאוֹמֵר כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, וְיִצְחָק הוּא זֶרַע אַבְרָהָם הָאֲמִתִּי. תְּפִלַּת יִצְחָק, שֶׁהִיא תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כְּנֶגֶד גָּלוּת בָּבֶל שֶׁהוּא בָאֶמְצַע, רֶמֶז שֶׁלֹּא נִתְנַסָּה כָּל כָּךְ, לְפִיכָךְ הָיָה גָלוּת בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה בִּלְבָד. וּתְפִלַּת יַעֲקֹב, שֶׁהִיא תְּפִלַּת עַרְבִית, כְּנֶגֶד גָּלוּת הַחֵל הַזֶּה הָאָרוֹךְ, רֶמֶז לְקוֹרוֹתָיו, שֶׁנִּתְנַסָּה בְכַמָּה נִסְיוֹנוֹת, וְעָבְרוּ עָלָיו כַּמָּה קוֹרוֹת וְכַמָּה טִלְטוּלִין, וְצַעַר גִּדּוּל בָּנִים, וּמְכִירַת יוֹסֵף, וּפַחְדּוֹ מִפְּנֵי עֵשָׂו. כָּךְ עָבְרוּ עָלֵינוּ בְּגָלוּת זֶה כַּמָּה צָרוֹת וְכַמָּה שִׁעְבּוּדִין וְכַמָּה טִלְטוּלִין. וּלְאֹרֶךְ גָּלוּת זֶה, נִמְשַׁל לְלַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹמֵר מַה מִלַּיְלָה, שׁוֹמֵר מַה מִלֵּיל{{שוליים|304}}. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה{{שוליים|305}}: תְּפִלַּת עַרְבִית כָּל הַלַּיְלָה. וּכְמוֹ שֶׁהוֹשִׁיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִיַּד עֵשָׂו הָרָשָׁע, וְהָפַךְ לוֹ אֶבְלוֹ עַל יוֹסֵף לְשָׂשׂוֹן, וְעָנָהוּ בְכָל צָרוֹתָיו וְהִרְוִיחַ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶעֱשֶׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעוֹנֶה אוֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וְגוֹ'{{שוליים|306}} – כָּךְ אָנוּ מְיַחֲלִים יְשׁוּעָה וּפִדְיוֹן מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַצַּעַר הַגָּדוֹל וּמִן הַשִּׁעְבּוּד הַכָּבֵד הַזֶּה שֶׁאָנוּ בוֹ בַּגָּלוּת הַזֶּה שֶׁנִּמְשַׁל לְלַיְלָה. וּכְמוֹ שֶׁהָאָדָם יוֹשֵׁב בַּלַּיְלָה בַּחוֹשֶׁךְ וּבַאֲפֵלָה וּמְצַפֶּה לְאוֹרָה לַבֹּקֶר, כָּךְ אָנוּ מְצַפִּים וּמְיַחֲלִים גְּאוּלָּה וּפִדְיוֹן מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכֹּבֶד הַגָּלוּת הַזֶּה.


גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין{{שוליים|307}}: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁאֵין לְךָ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְלֹא נַעֲנָה אֶלָּא בִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תּוֹסֶף דַּבֶּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה, עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה{{שוליים|308}}. פֵּירוּשׁ, שֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ, וְלֹא נִתְפַּיֵּס, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בְיָדוֹ כָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ: עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְאֶתְפַּיֵּס לְךָ, רוֹצֶה לוֹמַר: עֲלֵה וְהִתְפַּלֵּל וְאֶתְפַּיֵּס לְךָ בִּתְפִלָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְנַס לָאָרֶץ, מֵרֹאשׁ הַפִּסְגָּה רָאָה אֶת כָּל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ{{שוליים|309}}.

גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: לָמָּה לִי רוֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה' וְגוֹ'{{שוליים|310}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ{{שוליים|311}}. פֵּירוּשׁ: לָמָּה תַרְבּוּ לִי בַּקָּרְבָּנוֹת? אֲפִלּוּ הֱיִיתֶם מַרְבִּים בִּתְפִלָּה, שֶׁהִיא יוֹתֵר חֲשׁוּבָה מִן הַקָּרְבָּנוֹת, אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ לָכֶם. וְכֵן דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר: ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ{{שוליים|312}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: כִּי לֹא תַחְפּוֹץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה, עוֹלָה לֹא תִרְצֶה{{שוליים|313}}. רוֹצֶה לוֹמַר: עֲוֹנִי גָּדוֹל מִלְּהַקְרִיב עָלָיו זֶבַח אוֹ עוֹלָה, אֶלָּא מַה תְּהֵא תִקְוָתִי, ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח, רוֹצֶה לוֹמַר בִּתְפִלָּה.

גְּדוֹלָה תְּפִלָּה שֶׁהִיא מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה', דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ{{שוליים|314}}. לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ{{שוליים|315}}, וּכְתִיב: כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'{{שוליים|316}}. וּכְתִיב: יְהַלְּלוּ ה' דּוֹרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד{{שוליים|317}}, רוֹצֶה לוֹמַר: לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵין דְּרִישָׁה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּלֶךְ לִדְרוֹשׁ אֶת ה'{{שוליים|318}}.


וְצָרִיךְ אָדָם לִקְבּוֹעַ תָּמִיד תְּפִלָּתוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִן הַמִּתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת{{שוליים|319}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן{{שוליים|320}}. אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק לְרַב נַחְמָן: מַאי טַעְמָא לֹא אָתֵי מַר לְבֵי כְנִשְׁתָּא לְצַלּוּיֵי? אָמַר לֵיהּ: לָא יְכִילְנָא. אָמַר לֵיהּ: וְלִיכַנְפֵי לֵיהּ מַר עֲשָׂרָה וְלִיצַלִּי. אָמַר לֵיהּ: טְרִיחָא לִי מִילְּתָא טוּבָא. אָמַר לֵיהּ: וְלֵימָא מַר לִשְׁלִיחָא דְצִיבּוּרָא, בְּעִידְנָא דִמְצַלִּי צִבּוּר לֵיתֵי וּלְהוֹדַע לֵיהּ לְמַר. אָמַר לֵיהּ: וְכוּלֵי הַאי לְמַאי? אָמַר לֵיהּ: דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא: הֵן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס{{שוליים|321}}, וּכְתִיב: פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי{{שוליים|322}}. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וּמִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, כְּאִלּוּ פָּדָה לִי וּלְבָנַי מִבֵּין אוּמוֹת הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ וְאֵינוֹ נִכְנָס לְשָׁם לְהִתְפַּלֵּל, נִקְרָא שָׁכֵן רַע, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים{{שוליים|323}}. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם גָּלוּת לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי נוֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם{{שוליים|324}}. אָמַר{{שוליים|325}} רַב: הָרָגִיל לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּכָל יוֹם, וְיוֹם אֶחָד לֹא בָא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל בִּשְׁבִילוֹ וְאוֹמֵר: מִי בָכֶם יְרֵא ה' שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נוֹגַהּ לוֹ{{שוליים|326}}. אִם בִּדְבַר מִצְוָה הָלַךְ, נוֹגַהּ לוֹ; וְאִם בִּדְבַר הָרְשׁוּת הָלַךְ, אֵין נוֹגַהּ לוֹ, מַאי טַעְמָא? דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִבְטַח בְּיוֹצְרֵיהּ וְלֹא בָטַח. אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ הַמַּשְׁכִּים וְהַמַּעֲרִיב לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא יִהְיֶה מְקוֹמוֹ רֵיקָן בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, וְלֹא יַעֲזוֹב חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא לָעַד וּלְעוֹלָם, בִּשְׁבִיל חַיֵּי שָׁעָה.

וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|327}}: רַבִּי אַבָּא פָּתַח: שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח, גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ{{שוליים|328}}. אֵימָתַי נִקְרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל וּמְהֻלָּל וּמְאֹד? בִּזְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת בְּעִיר קָדְשׁוֹ. וּמְקוֹם קָדְשׁוֹ הוּא, בַּזְּמָן הַזֶּה שֶׁאָנוּ בַּגָּלוּת, בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת, וְנִקְרָאִים מִקְדָּשׁ מְעָט. וְגָרְסִינַן בִּירוּשַׁלְמִי{{שוליים|329}}: רַבָּה וְרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמְרֵי, צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם מְיוּחָד לִתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי{{שוליים|330}}, שֶׁהוּא בֵית הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בֵיתִי בֵּית תְפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים{{שוליים|331}}.

וּכְשֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בֵּין בְּשַׁחֲרִית בֵּין בְּמִנְחָה בֵּין בְּעַרְבִית, יֵשֵׁב בְּאֵימָה וּבִרְעָדָה וּבְיִרְאָה, וְּלֹא יָקֵל אֶת רֹאשׁוֹ וּמְבַזֶּה אֶת הַתְּפִלָּה. וְשֶׁהִפְסִיק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם וּבָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת לָשׂוּחַ שִׂיחָה בְטֵלָה, לֹא דַּי לוֹ שֶׁהוּא מַפְסִיד שְׂכַר הֲלִיכָתוֹ, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו, וַאֲמַרְתֶּם נִצָּלְנוּ וְגוֹ'{{שוליים|332}}. וְנוֹחַ לוֹ לָאָדָם לֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ וְלֹא יָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהַכְעִיס בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וּלְסַלֵּק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּה כָּזֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמוֹס חֲצֵרָי{{שוליים|333}}. וּכְתִיב: לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא, קְטוֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי{{שוליים|334}}. וַאֲפִילּוּ הַנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, צָרִיךְ לִנְהוֹג בּוֹ כָּבוֹד, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בּוֹ וְנִקְרָא מִקְדַּשׁ מְעַט. וְאָסוּר לִיכָּנֵס לְשָׁם לַעֲבוֹר דַּרְכּוֹ, דִּתְנַן{{שוליים|335}}: וְלֹא יַעֲשֶׂנָּה קַפַּנְדַּרְיָא. וְאִם הוּכְרַח לִיכָּנֵס לְשָׁם שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל, יֹאמַר מִזְמוֹר אֶחָד אוֹ לְפָחוֹת פָּסוּק אֶחָד, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁלֹּא נִכְנַס לְשָׁם אֶלָּא לִקְרוֹת, וְלֹא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו וְלַעֲבוֹר דַּרְכּוֹ. וְהַנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְצָרְכּוֹ וְלַעֲבוֹר דַּרְכּוֹ, נִמְצָא מְבַזֶּה אוֹתוֹ וּמֵיקֵל בּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹעֵט עָלָיו וְקוֹרֵא אוֹתוֹ פָּרִיץ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַמְעָרַת פָּרִיצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם{{שוליים|336}}. וַאֲפִילּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב צָרִיךְ לִנְהוֹג בּוֹ כָּבוֹד, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה בְּפֶרֶק בְּנֵי הָעִיר{{שוליים|337}}: בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁחָרְבוּ, בִּקְדוּשָׁתָן הֵן עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲשִׁימוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם{{שוליים|338}}, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שׁוֹמְמִין בִּקְדוּשָׁתָן הֵן עוֹמְדִין. וְצָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת גְּבוֹהָה מִשְּׁאָר בָּתִּים, כִּדְגָרְסִינַן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת{{שוליים|339}}: אָמַר רָבָ[א] בַּר מַחְסְיָה בַּר חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: כָּל עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ גְּבוֹהִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, סוֹף חֲרֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבוֹתָיו{{שוליים|340}}.

וְצָרִיךְ לִהְיוֹת הַקָּהָל הַנִּמְצָאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת חֲבֵירִים וַאֲהוּבִים, וְאָז תִּשָּׁמַע תְּפִלָּתָן לִפְנֵי אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת שָׁלוֹם וֶאֱמֶת{{שוליים|341}}. עֲתֶרֶת זוֹ תְפִלָּה. בִּזְמַן הָעֲתֶרֶת, יֵשׁ בָּהּ שָׁלוֹם הֲרֵי הִיא אֱמֶת, וְאִם לָאו אֵינָהּ אֱמֶת. לְפִיכָךְ יִהְיוּ כָּל הַקָּהָל חֲבֵרִים, וְלֹא יִהְיֶה בֵינֵיהֶן לֹא קִנְאָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא תַחֲרוּת בְּכָל מָקוֹם, וְכָל שֶׁכֵּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשְּׁכִינָה הַשְּׁרוּיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. שֶׁמִּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כִּדְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|342}}: רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק: כָּל זְמָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶעֱצָרִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹצֵר אֶת שְׁכִינָתוֹ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: נַעְצְרָה נָא אוֹתְךָ וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים{{שוליים|343}}. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, כָּל זְמָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקוּוִּים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַוֶּה שְׁכִינָתוֹ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: קַוֹּה קִוִּיתִי ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי{{שוליים|344}}. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל מִי שֶׁנִּכְנָס בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִיכָּנֵס לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְּלוּךָ סֶלָה{{שוליים|345}}, רוֹצֶה לוֹמַר: לֶעָתִיד לָבֹא. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|346}}: וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי{{שוליים|347}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם{{שוליים|348}}. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם הָלַכְתָּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לֹא תַעֲמוֹד עַל פֶּתַח הַחִיצוֹן וְתִתְפַּלֵּל, אֶלָּא הֲוֵי מִתְכַּוֵּין לִיכָּנֵס לִפְנָי לִפְנִים מֵהַדֶּלֶת, דִּכְתִיב: לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם; לִשְׁקוֹד עַל דְּלָתַי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי, שְׁתֵּי דְלָתוֹת. וְלָמָּה? שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אֶת פְּסִיעוֹתֶיךָ וְנוֹתֵן לְךָ שָׂכָר.

וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה בְּפֶרֶק הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ{{שוליים|349}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לָמַדְנוּ קִבּוּל שָׂכָר מֵאַלְמָנָה. דְּהַהִיא אַלְמָנָה דַּהֲוַת מְצַלְּיָא בֵּי מִדְרָשָׁא דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לָהּ רַבִּי יוֹחָנָן: בִּתִּי, וְלָאו בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירֵךְ? אָמְרָה לוֹ: (לְ)רַבִּי, שְׂכַר פְּסִיעוֹת יֵשׁ. מַהוּ לִשְׁמוֹר מְזוּזוֹת פְּתָחַי{{שוליים|350}}? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: וְכִי יֵשׁ מְזוּזוֹת בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת?! אֶלָּא, מַה הַמְּזוּזָה אֵינָה זָזָה מִן הַפֶּתַח, כָּךְ לֹא תְהֵא זָז מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם תַּעֲשֶׂה כָּךְ, דַּע שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'{{שוליים|351}}. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא מָצָא כְּבוֹדִי שָׁם. אָמַר רַבִּי אַיְּבוֹ: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עָלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל{{שוליים|352}}. לֹא דַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא שֶׁאַתָּה יוֹצֵא מִשָּׁם טָעוּן בְּרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'. הֱוֵי, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי.

וְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|353}}: וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם{{שוליים|354}}. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֶנִינָא, שֵׁב כְּתִיב. בִּקֵּשׁ לַעֲמוֹד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַבְרָהָם, שֵׁב. (מַה) [זֶה] יִהְיֶה סִימָן לְבָנֶיךָ, בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרִין אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִין, הֵם יוֹשְׁבִים וּכְבוֹדִי עוֹמֵד. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל{{שוליים|355}}. דָּבָר אַחֵר: וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ'{{שוליים|356}}, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר רַבִּי נְחֶמְיָה: כָּל מִי שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשׁוֹמֵע דִּבְרֵי תוֹרָה, זוֹכֶה לֵישֵׁב בֵּין הַחֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין{{שוליים|357}}. וְעוֹד גָּרְסִינַן בְּפֶרֶק בְּנֵי הָעִיר{{שוליים|358}}: שְׁכִינָה בְּבָבֶל הֵיכָא שָׁרְיָא? אָמַר אַבַּיֵּי: בְּבֵי כְנִשְׁתָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט וְגוֹ'{{שוליים|359}}. אָמַר [רַב] שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. תַּנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: עֲתִידִין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁיִּקָּבְעוּ בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כְתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבֹא{{שוליים|360}}. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמַה תָּבוֹר וְכַרְמֶל שֶׁלֹּא בָאוּ אֶלָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה לְפִי שָׁעָה, נִקְבְּעוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁקּוֹרִין בָּהֶם וּמַרְבִּיצִין בָּהֶם תּוֹרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

וְכָל הַמַּשְׁכִּים לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לְהִתְפַּלֵּל, יִחְיֶה וְיַאֲרִיךְ יָמִים וְיָפֵק רְצוֹן קוֹנוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן{{שוליים|361}}: אָמְרֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, אִיכָּא סָאבֵי בְּבָבֶל. תְּמַהּ. אָמַר: כְּתִיב, לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה{{שוליים|362}}, בָּאָרֶץ אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ לֹא! בַּסּוֹף אָמַר: מַאי עֲבִידְתַּיְהוּ? אָמְרֵי לֵיהּ: מַקְדְּמֵי וּמַחְשְׁכֵי לְבֵי כְנִשְׁתָּא. אָמַר: הַיְינוּ דַּאֲהַנְיָא לְהוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְבָנֵיהּ: אַקְדִּימוּ וְאַחְשִׁיכוּ לְבֵי כְנִשְׁתָּא כִּי הֵיכֵי דְתוֹרִיכוּ יוֹמֵי. אָמַר רַבִּי אָחָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא: מַאי קְרָאָהּ? אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמוֹר מְזוּזוֹת פְּתָחַי{{שוליים|363}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'{{שוליים|364}}. אַבָּא בִנְיָמִין אוֹמֵר: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה{{שוליים|365}}, בִּמְקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְפִלָּה. אָמַר רָבִין בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת? שֶׁנֶּאֱמַר: לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה, בִּמְקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְפִלָּה. וּמִנַּיִן לַעֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפּוֹט{{שוליים|366}}, וְאֵין עֵדָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין בְּפֶרֶק [בֵּן] סוֹרֵר וּמוֹרֶה{{שוליים|367}}: כְּתִיב הָכָא, וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל{{שוליים|368}}, וּכְתִיב הָתָם, הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת{{שוליים|369}}. מַה לְהַלָּן עֲשָׂרָה, אַף כָּאן עֲשָׂרָה וְכֻלָּן מִיִּשְׂרָאֵל. וְאָמְרוּ הַתּוֹסָפוֹת: מִכָּאן שֶׁחֲבִיבָה תְּפִלָּה בְצִבּוּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִתְּפִלַּת הַיָּחִיד. בְּצִבּוּר נֶאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל{{שוליים|370}}, וְאֵין עֵדָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי; רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי תָּמִיד{{שוליים|371}} אֵצֶל הַצִּבּוּר. אֲבָל בְּיָּחִיד אוֹמֵר, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ{{שוליים|372}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ: מִנַּיִן שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וְגוֹ'{{שוליים|373}}, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה. וּכְתִיב: וַיַּחֲלוֹם וְהִנֵּה סוּלָּם מוּצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ{{שוליים|374}}; וּכְתִיב: וַיִּיקַ'''ץ''' יַעֲקֹ'''ב''' מִשְּׁנָת'''וֹ''' וַיֹּאמֶ'''ר'''{{שוליים|375}}, סוֹפֵי תֵיבוֹת צִבּוּ״ר. מְלַמֵּד שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בְּמָקוֹם שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִים? שֶׁנֶּאֱמַר: אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה{{שוליים|376}}. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָקוֹם? מִפְּנֵי שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹמְדִים שָׁם לְהִתְפַּלֵּל, נִמְצָא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי{{שוליים|377}}.

וְכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְקַבְּצִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּמִתְפַּלְּלִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת{{שוליים|378}}: תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְנִכְנַסְתִּי לְחוּרְבָה אַחַת מֵחוֹרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל. וּבָא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, וְשִׁמֵּר לִי עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁסִּיַּמְתִּי תְּפִלָּתִי. לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי תְּפִלָּתִי, אָמַר לִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי. אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמָרִי. אָמַר לִי: מִפְּנֵי מַה נִכְנַסְתָּ לְחוּרְבָה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לִי: הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ. אָמַרְתִּי לוֹ: מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא יַפְסִיקונִי עוֹבְרֵי דְרָכִים. אָמַר לִי: הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: שֶׁאֵין נִכְנָסִין לְחוּרְבָה, וְשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּדֶּרֶךְ, וְשֶׁמִּתְפַּלְּלִין תְּפִלָּה קְצָרָה. אָמַר לִי: בְּנִי, מַה קוֹל שָׁמַעְתָּ בְּחוּרְבָה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁמַעְתִּי בַת קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כַּיּוֹנָה וְאוֹמֶרֶת: אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי לְבֵין אוּמוֹת הָעוֹלָם. אָמַר לִי: בְּנִי, חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשִׁי, לֹא שָׁעָה זוֹ בִּלְבָד אוֹמֶרֶת כָּךְ, אֶלָּא כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁמִּתְקַבְּצִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאוֹמְרִין אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר: אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּקַלְּסִין אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ. מַה לְאָב שֶׁהִגְלָה אֶת בָּנָיו? אוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שׁוּלְחַן אֲבִיהֶם. נִמְצָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַלֵּס וּמִתְגַּדֵּל וּמִתְעַלֶּה בִּתְפִלּוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶן בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין.

וְעוֹד גָּרְסִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת{{שוליים|379}}: קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּבַּח בְּתוּשְׁבְּחַיְהוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם{{שוליים|380}}, וּכְתִיב: וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם{{שוליים|183}}. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד{{שוליים|382}}, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{שוליים|383}}.

וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|384}}: מַה תִּצְעַק אֵלָי{{שוליים|385}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ{{שוליים|386}}. מַהוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה? לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת! אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר: בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין, אֵין אַתָּה אוֹמֵר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כֻּלָּן בְּיַחַד. אֶלָּא כָּל כְּנֶסֶת מִתְפַּלֶּלֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאַחַר שֶׁמְּסַיְּמִין כָּל הַתְּפִלּוֹת, הַמַּלְאָךְ הַמְּמוּנֶה עַל הַתְּפִלּוֹת נוֹטֵל כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַכְּנֵסִיּוֹת, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֲטָרָה וְנוֹתְנָהּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ. וְאֵין עָדֶיךָ אֶלָּא עֲטָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כֻלָּם כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה{{שוליים|387}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר{{שוליים|388}}. דָּבָר אַחֵר: שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. אַתְּ מוֹצֵא בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִשְּׁמוֹעַ שִׂיחַת שְׁנַיִם כְּאֶחָד, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הַכֹּל מִתְפַּלְּלִין לְפָנָיו, וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָם וּמְקַבֵּל אוֹתָהּ.

וְעוֹד גָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|389}}: וַיְּדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר{{שוליים|390}}. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל בְּבַת אַחַת: מֵמִית וּמְחַיֶּה בְּבַת אַחַת, מַכֶּה וּמְרַפֵּא בְּבַת אַחַת. אִשָּׁה עַל הַמַּשְׁבֵּר, וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת, וְיוֹרְדֵי יַמִּים, וַחֲבוּשִׁים בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אֶחָד בַּמִּזְרָח וְאֶחָד בַּמַּעֲרָב, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן בְּבַת אַחַת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חוֹשֶׁךְ, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, אֲנִי ה' עוֹשֶׂה כָל אֵלֶּה{{שוליים|391}}. רוֹצֶה לוֹמַר: בְּבַת אַחַת. דָּבָר אַחֵר: שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר: בָּשָׂר וָדָם, אִם עָנִי צָרִיךְ לוֹמַר דָּבָר לְפָנָיו, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הַכֹּל שָׁוִין לְפָנָיו בִּתְפִלָּתָן. שֶׁהָיָה מֹשֶׁה, רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, כָּתוּב בּוֹ: תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים{{שוליים|392}}, וּבֶעָנִי כְּתִיב: תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף{{שוליים|393}}; זוֹ תְפִלָּה, וְזוֹ תְפִלָּה, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהַכֹּל שָׁוִין לְפָנָיו בִּתְפִלָּה.


גְּדוֹלָה תְפִלָּה וַחֲבִיבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|394}}: דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי{{שוליים|395}}. מַה צְּבִי מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ מֵהַר אֶל הַר וּמִגִּבְעָה לְגִבְעָה וּמִסּוֹכָה לְסוֹכָה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ מִבֵּית כְּנֶסֶת זֶה לְבֵית מִדְרָשׁ זֶה, לִשְׁמוֹעַ תְּפִלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכָל כָּךְ חֲבִיבָה הַתְּפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל, כִּדְגָרְסִינַן בְּפִירְקָא קַמָּא דִּבְרָכוֹת{{שוליים|396}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל? שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי וְגוֹ'{{שוליים|397}}. בְּבֵית תְּפִלָּתָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא בְּבֵית תְּפִלָּתִי; מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל. מַאי מְצַלֵּי? אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמַי אֶת כַּעֲסִי, וְיָגוֹלוּ רַחֲמַי עַל מִדּוֹתַי, וְאֶתְנַהֵג עִם בָּנַי בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְאֶכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּמוֹצֵא לְשָׁם עֲשָׂרָה מִתְפַּלְּלִין, יִתְעַלֶּה וְיִשְׁתַּבַּח וְאוֹמֵר: עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ{{שוליים|398}}. אֲבָל כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאֵינוֹ מוֹצֵא לְשָׁם עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, מִיַּד כּוֹעֵס וְאוֹמֵר: מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ{{שוליים|399}}. אִי״שׁ – '''אָ'''מֵן '''יְ'''הֵא '''שְׁ'''מֵיהּ רַבָּא.

וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|400}}: רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח: מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ{{שוליים|401}}. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בָּהֶם. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְדַּבְּקִין בּוֹ בִּתְפִלָּה, הוּא מִתְדַּבֵּק עִמָּהֶם; וּכְשֶׁעוֹזְבִין הַתְּפִלּוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה וּמִתְרַחֵק מֵהֶם, דְּתַנְיָא: זֶה סָלֵיק וְזֶה נָחֵית. פֵּירוּשׁ, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְדַּבְּקִין בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה וּמְקַשְּׁרִים מַחֲשַׁבְתָּם עִמּוֹ, אָז נַפְשָׁם עוֹלָה לַמָּרוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹרֵד לִקְרָאתָם לְקַבְּלָהּ. וּכְשֶׁמִּתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ וּמִתְדַּבְּקִים בַּתַּחְתּוֹנִים, הֵם יוֹרְדִים לְמַטָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה וּמִתְרַחֵק מֵהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בֵּינֵיהֶם וּמַקְדִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאוֹמֵר: שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים{{שוליים|402}}.

לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה מֵעֲשָׂרָה הָרִאשׁוֹנִים; שֶׁכָּל הַנִּמְנֶה מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים, וּבָאוּ אַחֲרָיו כַּמָּה בְנֵי אָדָם לְהִתְפַּלֵּל, הוּא נוֹטֵל שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְהָעֲשִׂירִי נוֹטֵל שָׂכָר כְּנֶגֶד הַתִּשְׁעָה כֻּלָּם. עַל כֵּן יִשְׁתַּדֵּל אָדָם שֶׁיִּמָּנֶה מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים, וּלְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד עִם הַצִּבּוּר. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, אוֹ חוֹלֶה, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ, (וְ)יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְפַּלֵּל בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין, כִּדְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|403}}: רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ [בִלְבַבְכֶם] עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדוֹמוּ סֶלָה{{שוליים|404}}. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִינָא וְרַבָּנָן. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַרְגֵּז יִצְרְךָ וְאַל יַחְטִיאֲךָ. וְרַבָּנָן אָמְרִי: הַכְעֵס יִצְרְךָ וְאַל תָּבֹא לִידֵי חֵטְא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אֲנִי אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. [וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל], הִתְפַּלֵּל עַל מַטָּתְךָ. וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדוֹמוּ סֶלָה.


וְצָרִיךְ אָדָם לְקַבֵּל פְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹדֶם הַתְּפִלָּה בְּשִׁירוֹת וּבְתִשְׁבָּחוֹת, וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְפָאֲרוֹ וּלְהַלְּלוֹ עַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁגְּמָלוֹ, וְהֵאִיר עֵינָיו מִמַּחְשַׁךְ הַשֵּׁינָה, וְהֵקִיץ אוֹתוֹ מִתַּרְדֵּמַת הַמָּוֶת לְחַיִּים. כִּי הַיָּשֵׁן דּוֹמֶה לְמֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם: הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישָׁן הַמָּוֶת{{שוליים|405}}. וְאִיּוֹב, כְּשֶׁהָיָה בְצַעֲרוֹ וְנָקְטָה נַפְשׁוֹ בְחַיָּיו וּבָחַר מָוֶת מֵחַיִּים, אָמַר: כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וָאֶשְׁקוֹט, יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי{{שוליים|406}}. רוֹצֶה לוֹמַר מֵת. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר, לְשַׁחֵר פְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים. וּבַהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ בַּבֹּקֶר, יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה, וְתִפּוֹל עָלָיו אֵימַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיִפְחָד וְיִבָּהֵל מִפַּחְדּוֹ וּמִקִּצְפּוֹ, וְיַעֲלֶה עַל לִבּוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא אֶלָּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ וּלְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ. וְאָז יֵדַע וְיַשְׂכִּיל חַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וֶאֱמוּנָתוֹ שֶׁשָּׁמַר לוֹ, וֶהֱקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ לְחַיִּים, וְהֶחֱזִיר נִשְׁמָתוֹ לְגוּפוֹ. שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ נוֹטֵל כָּל נְשָׁמוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, וּמַחֲזִירָן בְּכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר לַפְּגָרִים. וּבְנֵי אָדָם מַפְקִידִין נִשְׁמָתָן בְּיָדוֹ בַּלַּיְלָה, וּמַחֲזִירָן לְגוּפָן בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי{{שוליים|407}}. וְאָז יַרְאֶה לְבָאֵי עוֹלָם שֶׁהוּא מַאֲמִין בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל צְרָכָיו וּבְכָל עִנְיָנָיו, לְפִי שֶׁהוּא מַפְקִיד נַפְשׁוֹ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַאֲמִין בְּחַסְדּוֹ שֶׁיְּשִׁיבֶנָּה לוֹ. וְכָךְ עָתִיד לְהַחֲזִיר נִשְׁמוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹת כָּל חֲסִידָיו לַפְּגָרִים לֶעָתִיד לָבֹא לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. וּלְפִיכָךְ אָנוּ מְבָרְכִין בְּכָל בֹּקֶר, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|408}}: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ{{שוליים|409}}. בָּשָׂר וָדָם מַפְקִיד פִּקָּדוֹן בְּיַד חֲבֵרוֹ, וּמַחֲזִירוֹ בָּלוּי וּמְקוּלְקָל. אֲבָל אָדָם מַפְקִיד נִשְׁמָתוֹ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲיֵפָה מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה, וּמַחֲזִירָהּ לוֹ בַּבֹּקֶר חֲדָשָׁה וּשְׁלֵיוָה וּרְגוּעָה. הֱוֵי, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. לְפִיכָךְ יַשְׁכִּים אָדָם בַּבֹּקֶר בְּעוֹד לַיְלָה, וְיִנְעוֹר זְרוֹעוֹתָיו מִן הָעַצְלוּת וְהַשֵּׁינָה מֵעֵינָיו, וְיָקוּם מִמִּטָּתוֹ בִּמְרוּצָה וּבְחִפָּזוֹן לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַקְדִּישׁוֹ וּלְהַמְלִיכוֹ עָלָיו וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו צְרָכָיו וְצָרְכֵּי אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ, כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג{{שוליים|410}}.


וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|411}}: רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח: לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא, אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה{{שוליים|412}}. מַה רָאָה דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהַתְחִיל מִזְמוֹר זֶה בְּאֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא? אֶלָּא, בּוֹא וּרְאֵה סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁהוּא גָנוּז בֵּין הַצַּדִּיקִים. בְּשָׁעָה שֶׁהַלַּיְלָה בָּא וְשׁוֹלֵט עַל הָעוֹלָם, אָז הַמָּוֶת שׁוֹלֵט, וּפוֹרֵשׂ כְּנָפָיו עַל כָּל הָעוֹלָם וּמְכַסֶּה אוֹתוֹ, וְהָעוֹלָם מַחְשִׁיךְ. וְכָל בְּנֵי אָדָם יְשֵׁנִים וְנִרְדָּמִים כְּמוֹ מֵתִים, וּכְאִלּוּ טָעֲמוּ טַעַם הַמָּוֶת. וּבָא בֶן אָדָם וּמַפְקִיד נִשְׁמָתוֹ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבַבֹּקֶר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִיר כָּל הַפִּקְּדוֹנוֹת שֶׁהוּפְקְדוּ בְיָדוֹ, שֶׁהֵן הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ{{שוליים|413}}. אָז צָרִיךְ אָדָם לְבָרֵךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא הָאֵל הַנֶּאֱמָן הַמַּחֲזִיר פִּקְּדוֹנוֹת לַבְּעָלִים. וְיִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת מִתְעַטַּר בְּטוֹטְפֵיהּ, מִתְכַּסֶּה בְכִסּוּיֵיהּ, רוֹצֶה לוֹמַר הַטַּלִּ[ית] הַמְּצוּיֶצֶת, וּמְטַהֵר עַצְמוֹ בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת תְּחִלָּה, כִּי בַּקָּרְבָּנוֹת יִשְׂרָאֵל נִטְהָרִין מִטּוּמְאָתָם וּמִתְכַּפְּרִים עֲוֹנוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה{{שוליים|414}}. וְאַחַר כָּךְ מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְאַחַר כָּךְ יְסַדֵּר קְרִיאַת שְׁמַע וְהַתְּפִלָּה. וִיקַשְּׁרֵם בְּיַחַד לִהְיוֹתָם קְשׁוּרִים זֶה בָזֶה. וִיתַקֵּן קוֹדֶם מַעֲשָׂיו, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם בְּמַעֲשָׂיו שֶׁהִיא הַתְּשׁוּבָה, וּבְמַעֲנֵה פִיו שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה. וְאָז נַפְשׁוֹ נִקְשֶׁרֶת בָּעֶלְיוֹנִים וְחָשׁוּב כְּמַלְאָךְ מְשָׁרֵת, עַד כָּאן.

וְשָׁנוּ חֲכָמִים{{שוליים|415}}: יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר וְגִבּוֹר כָּאֲרִי וְרָץ כַּצְּבִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְיִכְבּוֹשׁ יִצְרוֹ וְתַאֲוָתוֹ, וִיבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן קוֹנוֹ. רְצוֹנוֹ – הַשֵּׁינָה, רְצוֹן קוֹנוֹ – הַתְּפִלָּה. וְיַעֲשֶׂה קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ וְיֹאמַר: אִלּוּ אֵירַע לִי שׁוּם דָּבָר לַהֲנָאַת עַצְמִי אוֹ לִכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם, לֹא הָיִיתִי נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה. כָּל שֶׁכֵּן מַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לִכְבוֹד בּוֹרֵא אֶת הַכֹּל יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חוֹשֶׁךְ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא כָל שֶׁכֵּן וְלֹא כָל שֶׁכֵּן כַּמָּה פְּעָמִים. וְאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם: עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר{{שוליים|416}}, אֲנִי אָעִירָה אֶת הַשַּׁחַר וְאֵין הַשַּׁחַר מֵעִיר אוֹתִי. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לְהִתְפַּלֵּל מִפְּנֵי תַּאֲוַת הַשֵּׁינָה, אוֹ מִי שֶׁהוּא מַשְׁכִּים לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ וּצְרָכָיו וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל, הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מֵעָלָיו עוֹל שָׁמַיִם וְעָָנְשׁוֹ גָדוֹל, כִּדְשָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת{{שוליים|417}}: רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הָרְקִינַס אוֹמֵר, שֵׁינָה שֶׁל שַׁחֲרִית וְיַיִן שֶׁל צָּהֳרַיִם וְשִׂיחַת הַיְּלָדִים וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. וְשֵׁינָה שֶׁל שַׁחֲרִית מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִידֵי בִּטּוּל קְרִיַּת שְׁמַע וּתְפִלָּה בַבֹּקֶר בְּעוֹנָתָהּ. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|418}}: מַאי דִּכְתִיב, הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ{{שוליים|419}}? זֶה הַיָּשֵׁן בַּבֹּקֶר עַד שֶׁיַּעֲבוֹר זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע וּתְפִלָּה. אֲבָל הַמַּשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לִקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל, הוּא מֵפִיק רָצוֹן מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: שׁוֹחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן{{שוליים|420}}.
{{סוף}}

== הערות ==
{{בעריכה}}
&lt;small&gt;{{טורים2|מספר=2|תוכן=
{{שולייםלמטה|1}} [[דברים י כ]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|2}} לפנינו ליתא.{{ש}}
{{שולייםלמטה|3}} [[דברים י יב]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|4}} [[דברים יא יג|שם יא, יג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|5}} [[הושע יד ג]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|6}} [[דניאל ו יז]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|7}} [[דניאל ו יא|שם, יא]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|8}} [[משנה אבות א ב]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|9}} אין בידינו תוספתא לאבות. ראו [[ירושלמי תענית ד ב]]; [[אבות דרבי נתן ד|אבות דר' נתן פרק ד]]; [[פרקי דרבי אליעזר פרק טז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|10}} [[ירמיהו לג כה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|11}} [[תענית כז ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|12}} [[תהלים פט ג]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|13}} [[ישעיהו נא טז]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|14}} [[דברים ה יח]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|15}} [[משלי טז ו]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|16}} [[תענית כז ב]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|17}} [[בראשית טו ח]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|18}} [[בראשית טו ט|שם, ט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|19}} [[פסיקתא דרב כהנא ה|פסיקתא פרשת החודש]]; [[פסיקתא רבתי/טו|פסיקתא רבתי פרק טו]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|20}} [[בראשית טו יז]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|21}} [[דברים לג ב]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|22}} [[בראשית טו ט]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|23}} [[בראשית טו יז|שם, יז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|24}} [[בראשית טו יב|שם, יב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|25}} [[דברים לב ל]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|26}} [[ישעיהו נא ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|27}} [[ישעיהו נא א|שם, א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|28}} [[דברים לב ל]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|29}} [[תענית כו א]]; [[תענית כז ב|כז, ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|30}} [[במדבר כח ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|31}} לפנינו ליתא.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|32}} [[בראשית א ו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|33}} [[בראשית א ט|שם, ט]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|34}} [[בראשית א יד|שם, יד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|35}} [[בראשית א כ|שם, כ]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|36}} [[איוב לו יט]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|37}} [[סנהדרין מד ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|38}} [[ירמיהו ב כז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|39}} [[שמות רבה יב ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|40}} [[שמות ט לד]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|41}} [[דניאל ד לד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|42}} [[תהלים קמז יב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|43}} [[תהלים קמה א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|44}} [[תהלים קד א]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|45}} [[דניאל ד כז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|46}} [[דניאל ד כח|שם, כח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|47}} [[שמות ט לד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|48}} [[איכה ד כב]].{{ש}}  
{{שולייםלמטה|49}} [[תהלים עב טו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|50}} [[חבקוק ג א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|51}} [[חבקוק ג ב|שם, ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|52}} מדרש תהלים כח, א.{{ש}} 
{{שולייםלמטה|53}} [[תהלים כח א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|54}} [[איכה ג כד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|55}} [[דברים לב ט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|56}} [[תהלים נה כג]].{{ש}}  
{{שולייםלמטה|57}} [[תהלים נו ד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|58}} [[תהלים פו ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|59}} [[תהלים נ טו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|60}} [[בראשית יח כג]]-[[בראשית יח כד|כד]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|61}} [[בראשית יח כו|שם, כו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|62}} [[בראשית כה כא]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|63}} [[בראשית כה כא|שם]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|64}} [[בראשית כה כב|שם, כב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|65}} [[בראשית כה כג|שם, כג]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|66}} [[בראשית לב יב]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|67}} [[דברים ג כג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|68}} [[דברים ג כה|שם, כה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|69}} [[בראשית לג יח]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|70}} [[שמות לב יא]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|71}} [[במדבר יד כ]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|72}} [[במדבר יז יב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|73}} [[תהלים קמא ב]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|74}} [[במדבר יז יג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|75}} [[תהלים קו ל]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|76}} [[יהושע ז ו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|77}} [[יהושע ז י|שם, י]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|78}} [[שמואל א א י]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|79}} [[שמואל א א כז|שם, כז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|80}} [[שמואל א ז ה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|81}} [[שמואל א ז ט|שם, ט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|82}} [[שמואל ב כד יד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|83}} [[שמואל ב כד כה|שם, כה]].{{ש}}  
{{שולייםלמטה|84}} [[מלכים א ח כב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|85}} [[מלכים א ח כח|שם, כח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|86}}  [[מלכים א ט ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|87}} [[מלכים א יח לז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|88}} [[מלכים א יח לח|שם, לח]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|89}} [[מלכים ב ד לג]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|90}} [[מלכים ב ד לה|שם, לה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|91}} [[מלכים ב ו יח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|92}} [[מלכים ב יט טו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|93}} [[מלכים ב יט טז|שם, טז]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|94}} [[מלכים ב יט כ|שם, כ]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|95}} [[מלכים ב כ ב|שם כ, ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|96}} [[מלכים ב כ ה|שם, ה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|97}} מדרש תהלים כ, א-ב.{{ש}} 
{{שולייםלמטה|98}} [[תהלים כ ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|99}} [[תהלים צא טו]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|100}} [[ישעיהו כב יב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|101}} [[ישעיהו נ ג]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|102}} [[דברי הימים א טז כז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|103}} [[תהלים צא טו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|104}} [[תהלים כ]], ב-י. ופסוק ראשון לא החשיב, שאינו אלא כותרת.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|105}} [[תהלים כ ב|שם, ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|106}} [[תהלים א|תהלים פרק א]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|107}} [[תהלים ב|שם פרק ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|108}} מדרש תהלים כ, ד.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|109}} [[בראשית לה ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|110}} [[ברכות סד א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|111}} [[תהלים כ ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|112}} [[תהלים כב כה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|113}} [[תהלים צא טו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|114}} [[ירושלמי ברכות ט א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|115}} [[תהלים קכב ח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|116}} [[תהלים קמח יד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|117}} מדרש תהלים ד, ג.{{ש}} 
{{שולייםלמטה|118}} [[תהלים קמח יד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|119}} [[דברים ד ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|120}} [[ירושלמי ברכות ט א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|121}} [[דברים ד ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|122}} [[ירושלמי ברכות ט א]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|123}} [[ישעיהו מו ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|124}} [[דברים ל יב]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|125}} [[דברים כו טו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|126}} [[דברים ד ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|127}} [[תהלים כב כה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|128}} [[זהר חלק ג ח ב|זהר ויקרא ח, ב]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|129}} [[ויקרא א ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|130}} [[ויקרא יד כא]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|131}} [[משנה אבות ה ח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|132}} [[תהלים נא יט]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|133}} [[תהלים כב כה]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|134}} [[תהלים נא יט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|135}} מדרש תהלים כב, לא; ויקרא רבה ג, ה.{{ש}} 
{{שולייםלמטה|136}} [[תהלים כב כה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|137}} מדרש תהלים קיח, ט.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|138}} [[בראשית טו ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|139}} [[שמות ב כג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|140}} [[בראשית כח ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|141}} [[שמות ו ג]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|142}} [[בראשית כח יט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|143}} [[בראשית מו ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|144}} [[בראשית לה ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|145}} [[שמות ח ח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|146}} [[שמות ח ט|שם, ט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|147}} [[שמות יד י]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|148}} [[שמות ו ו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|149}} [[תהלים קיח ה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|150}} [[דברים ד ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|151}} בראשית רבה סה, טז.{{ש}}
{{שולייםלמטה|152}} [[בראשית כז כב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|153}} מכילתא בשלח, מסכתא ויהי, פרשה ב.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|154}} [[בראשית מח כב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|155}} [[דברים לג ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|156}} [[שמואל א יז מה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|157}} [[תהלים כ ח]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|158}} [[תהלים כ ט|שם, ט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|159}} [[דברי הימים ב יד י]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|160}} [[במדבר כ טו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|161}} [[במדבר כ טז|שם, טז]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|162}} [[בראשית כז כב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|163}} [[במדבר כ טז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|164}} [[בראשית כז מ]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|165}} [[במדבר כ יח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|166}} [[שמות יד יג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|167}} לפנינו ליתא. ראו מדרש הגדול שמות יד, י; תנחומא בשלח, ט.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|168}} [[שמות יד י]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|169}} [[בראשית יג ד]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|170}} [[בראשית כד סג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|171}} [[בראשית כח יא]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|172}} [[ישעיהו מא יד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|173}} [[עמוס ב ט]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|174}} [[שמות יד יג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|175}} [[עמוס ט א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|176}} [[שמואל א ג י]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|177}} [[דברים לא יד]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|178}} [[שמות ב ד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|179}} [[שיר השירים ב יד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|180}} [[מלכים ב ו טו]]-[[מלכים ב יז|יז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|181}} שמות רבה כא, ה.{{ש}}
{{שולייםלמטה|182}} [[שמות יד ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|183}} [[דניאל ו כג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|184}} [[שמות יד י]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|185}} [[שמות ב כג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|186}} [[שמות ב כה|שם, כה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|187}} [[שמות יד י]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|188}} [[שיר השירים ב יד]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|189}} [[יבמות סד א|יבמות סד, א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|190}} [[בראשית כה כא]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|191}} [[שופטים יג ח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|192}} בראשית רבה מה, ה.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|193}} [[שיר השירים ב יד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|194}} דברים רבה ג, ח.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|195}} [[דברים ז יד]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|196}} [[ישעיהו סה כד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|197}} שמות רבה כא, ד.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|198}} [[שמות יד י]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|199}} [[שמות יד טו|שם, טו]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|200}} [[שיר השירים ב יד]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|201}} [[שמות ב כג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|202}} [[יהושע ז ו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|203}} [[שופטים ו ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|204}} [[שמואל א ז ט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|205}} [[הושע יד ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|206}} [[תהלים כו ו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|207}} [[תהלים כו ז|שם, ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|208}} שמות רבה לח, ד.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|209}} [[שמות כט לח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|210}} [[הושע יד ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|211}} [[תהלים כו ו]]-[[תהלים כו ז|ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|212}} [[ויקרא ד יג]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|213}} [[דברים ה יט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|214}} מדרש זה, שהיה מצוי בידי רבינו המחבר, אינו בידינו.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|215}} [[ויקרא ז יב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|216}} [[הושע יד ג]].{{ש}}  
{{שולייםלמטה|217}} שמות רבה לח, ד.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|218}} [[שמות טז יד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|219}} [[דברים לג כח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|220}} [[דברים לג כט|שם, כט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|221}} [[בראשית יד כ]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|222}} [[בראשית לו ו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|223}} [[אסתר ו יא]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|224}} [[אסתר ד א]].{{ש}}  
{{שולייםלמטה|225}} [[במדבר יב יג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|226}} [[דברים ט כ]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|227}} [[מלכים ב כ א]]-[[מלכים ב כ ו|ו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|228}} בהוספה בסוף הפסיקתא רבתי, פרק ג (שובה ישראל) בסופו.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|229}} [[דברי הימים ב ז יד]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|230}} [[תהלים יז טו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|231}} [[דברי הימים ב ז יד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|232}} לפנינו ליתא.{{ש}} 
{{שולייםלמטה|233}} תנחומא ילמדנו וארא, ד.{{ש}} השוו [[ברכות לג א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|234}} בתפילת אל מלך יושב על כסא רחמים, הנאמרת בסליחות לפני אמירת י&quot;ג מדות, כנוסח יהודי ספרד ועדות המזרח.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|235}} [[ראש השנה יז ב]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|236}} [[שמות לד ו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|237}} [[שמות לד י|שם, י]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|238}} תנחומא ילמדנו כי תשא, לב.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|239}} [[שמות לד ה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|240}} [[שמות כ יח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|241}} [[שמות לד ו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|242}} [[שמות לב יג]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|243}} [[ישעיהו סג א]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|244}} לפנינו ליתא.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|245}} [[תהלים יז א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|246}} [[תהלים יז טו|שם, טו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|247}} [[ברכות כו ב]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|248}} [[ויקרא א ד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|249}} ב&quot;ר סח, יא.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|250}} [[יואל ב יב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|251}} [[יואל ב יג|שם, יג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|252}} [[שמות ב כג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|253}} [[שמות ג ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|254}} [[שמות ג ח|שם, ח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|255}} [[תענית כה ב]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|256}} ראו מדרש תהלים קטז, א.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|257}} [[תהלים קטז א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|258}} [[ישעיהו ל יט]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|259}} [[מדרש תנחומא ואתחנן#פרשה ג|תנחומא ואתחנן, ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|260}} [[דברים ג כג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|261}} [[מלכים א ח ל]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|262}} [[שמות לג יג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|263}} [[שמות לג יט|שם, יט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|264}} שם.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|265}} [[דברים ג כג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|266}} שמות רבה כב, ד.{{ש}}
{{שולייםלמטה|267}} [[איוב טז יז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|268}} [[בראשית ו יג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|269}} [[ישעיהו א טו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|270}} [[תהלים כד ג]]-[[תהלים כד ה|ה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|271}} [[תהלים כד ו|שם, ו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|272}} אגדת בראשית ו, א ו־ט, א.{{ש}}   
{{שולייםלמטה|273}} [[תהלים יז א]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|274}} [[משלי טו ח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|275}} [[תהלים צ א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|276}} [[תהלים יז א]]-[[תהלים יז ג|ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|277}} [[מלכים א ח כח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|278}} [[ויקרא כו ט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|279}} [[מלכים א ח כח]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|280}} [[תהלים קב א]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|281}} [[זכריה ט ט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|282}} [[תהלים נה יח]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|283}} [[ברכות כו ב|ברכות כו, ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|284}} [[בראשית יט כז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|285}} [[תהלים קו ל]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|286}} [[בראשית כד סג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|287}} [[תהלים קמב ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|288}} [[בראשית כח יא]].{{ש}}  
{{שולייםלמטה|289}} [[ירמיהו ז טז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|290}} [[בראשית טו יג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|291}} [[שמות ז ה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|292}} [[אסתר ד א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|293}} [[עובדיה א יב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|294}} [[בראשית כו כ]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|295}} [[שמות א יג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|296}} [[בראשית כו כא]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|297}} [[עזרא ד ו]].{{ש}}  
{{שולייםלמטה|297א}} [[בראשית כו כב]].{{ש}}  
{{שולייםלמטה|298}} [[תהלים כה יז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|299}} [[בראשית כו כב]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|300}} [[בראשית כח יב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|301}} [[בראשית כה כז]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|203}} [[בראשית טו יג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|303}} [[בראשית כא יב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|304}} [[ישעיהו כא יא]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|305}} [[ברכות כו ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|306}} [[בראשית לה ג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|307}} [[ברכות לב ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|308}} [[דברים ג כו]]-[[דברים ג כז|כז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|309}} [[דברים לד א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|310}} [[ישעיהו א יא]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|311}} [[ישעיהו א טו|שם, טו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|312}} [[תהלים נא יז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|313}} [[תהלים נא יט|שם, יט]].{{ש}}
{{שולייםלמטה|314}} [[עמוס ה ד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|315}} [[ישעיהו נה ו]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|316}} [[משלי ח לה]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|317}} [[תהלים כב כז]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|318}} [[בראשית כה כג]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|319}} [[ברכות ז ב|ברכות ז, ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|320}} [[תהלים סט יד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|321}} [[איוב לו ה]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|322}} [[תהלים נה יט]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|323}} [[ירמיהו יב יד]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|324}} שם.{{ש}}
{{שולייםלמטה|325}} [[ברכות ו ב|ברכות ו, ב]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|326}} [[ישעיהו נ י]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|327}} [[זהר חלק ג ה א|זוהר ויקרא ה, א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|328}} [[תהלים מח א]]-[[תהלים מח ב|ב]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|329}} [[ירושלמי ברכות ה א]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|330}} [[שמות כ כ]].{{ש}}  
{{שולייםלמטה|331}} [[ישעיהו נו ז]].{{ש}}   
{{שולייםלמטה|332}} [[ירמיהו ז י]].{{ש}} 
{{שולייםלמטה|333}} [[ישעיהו א יב]].
}}</text>
      <sha1>m6t1qatrlghhw586scr3zs1lodwt749</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלדד הדני/תוכן החיבור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1723769</id>
    <revision>
      <id>3022298</id>
      <parentid>2998281</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:47:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* תשובת רבי צמח */</comment>
      <origin>3022298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25909" sha1="a9dikzwy0nj71o2de1b96p7cvpmuryz" xml:space="preserve">ספר אלדד הדני 

'''בשמך עליון קוני, אשים כל בטחוני, ואשית כל רעיוני, אל אלדד הדני.''' 

==ירבעם ונסיונו לגייס את שבט דן למלחמה==

ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שבחר בישראל מכל האומות, ונתן להם תורה ומצות, הבדילם משבעים לשונות, וצוה אותם לקיום שש מאות ושלש עשרה מצות, לעשות ולקיים כל מצוה בזמנה, ובזמן שהיו עושים רצונו של מקום, לא שלטה בהם אומה ולשון, עד שעמד בהם ירבעם בן נבט, ועשה שני עגלים של זהב, חטא והחטיא את הרבים, ונחלקה מלכות ב&quot;ד. 

מה עשה, כנס את ישראל ואמר להם, קומו ונלחם עם רחבעם בן שלמה. ואנשי ירושלים אמרו לו, למה אנו נלחמים עם אחינו ועם בן אדונינו דוד. אמרו לו כל זקני ישראל, אין לך בכל שבטי ישראל גבורי חיל ואנשי המלחמה יותר משבט דן. 

הלך ואמר לדן, קומו והלחמו עם בני יהודה. אמרו לו, בחיי דן אבינו, אין אנו עושין מלחמה עם אחינו ועם בן אדונינו, ולא נשפוך דם ארצה. מיד נשקו בני דן החרבות והרמחים והקשתות, ומסרו עצמם להלחם עם ירבעם. ראה הקב&quot;ה כונתם שהיתה לטובה והצילם משפיכות דמים, והיו מכריזין כל שבט דן ואומרים, נוסו בני דן וצאו מארץ ישראל, ובאו ארץ מצרים. 

==יציאת שבט דן מארץ ישראל==

ויתיעצו כל נשיאיהם ויאמרו הלא כתיב בתורת משה 'לא תשובו בדרך הזה עוד', והיאך אנחנו יורדין למצרים. 

עוד היו נועצים אל ארץ אדום ועמון. וכשמצאו שהקב&quot;ה מנע מלהוריש את גבולם ולהלחם עמם, מנעו עצמם מללכת אל ארצם. 

והקב&quot;ה נתן להם רוח טובה, והיו עולין בני דן עד נחל קישון, ונוסעים על הנמלים וחונים, עד שהגיעו לארץ כוש, ומצאו ארץ טובה ושמנה ארץ רחבת ידים, וארץ גנות ופרדסים ושדות וכרמים. ולא הניחום בני כוש לשבת עמהם, עד שכרתו ברית להם, כי פחדו מהם. והיו בני כוש פורעין מס לבני דן, וישבו שנים רבות, עד שפרו ורבו מאוד. 

==שלשה שבטים שנסעו מארץ ישראל==

ועוד נסעו שלשה שבטים מישראל, נפתלי גד ואשר, נסעו גם הם מארץ ישראל, והיו נוסעים וחונים עד שבאו אל גבולם של שבט דן, והרגו מבני כוש עד אין מספר, ולקחו מהם ארצם מהלך מאתים יום על מאתים יום, והיו עושין מלחמה עד היום הזה. 

והלכו ארבעה שבטים הנזכרים, ובטחו בקונם, ועזרם השם במלחמותם, ופרו ורבו ממלכות עדינה, והיתה ידם בעורף אויביהם. 

ועוד עזרם ויקיצם עם אהלה ואהליבה אחיותיהם, והם חונים בחומה הנקרא דהב דכי, והם נלחמים עם שבע מלכיות ושמם ארדא ותיסקט וסרמ' וקאקא והוהם וחומרים ולודים, והם מעבר לנהרי כוש, לקיים נביאות נביא צפניה, 'מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובילון מנחתי'.

ואלה השבטים יש להם זהב לרוב, וצאן ובקר וגמלים וסוסים, וחמורים הרבה מאוד, והם זורעים וקוצרים ויושבים באהלים, ונוסעים וחונים מגבול לגבול מאתים יום על מאתים יום, ובמקום שהם חונים אין לך מקום שתכנס שם רגל בני אדם כי אם שדות וכרמים ופרדסים וגנות. 

ושם המלך ביקר תפארת גדולה ומלכות, עוזיאל בן מיכאל משבט אשר, ודן בארבע מיתות ב&quot;ד סקילה שריפה הרג וחנק, וכי יצעק הצועק בקול שופר יצא השר צבא. וכי ימעטו החיילות יהיה מאה ועשרים דגלים. וכל דגל, אלף איש. וזה מקצת שבט אחד. ויוצא וילחם מלחמתו ויחזור. 

וכשיביא השלל מארץ כוש, מחלקים אותו ליוצאי הצבא ארבעה שבטים אלו. כל שבט ושבט יש לו מהלך שלשה חדשים, ושלל כל שבט לשבטו בלבד. ובניהם כחול אשר על שפת הים, והם גבורי חיל. ובעת יאמרו לא טוב היום לנוס ולא ינוס ישראל. ויחזק לבו בקרנו ה' אל עליון קונה שמים וארץ גבור מלחמה, וישפכו דמי אויב במלחמה, וכמה פעמים עשו בני כוש בכי על נפשם ויקוננו, ובתולת ישראל תפרח ותשמח. 

==בני משה==

ועוד מבני משה רבינו ע&quot;ה, חונים אצל הנחל ששמו שבטיון, ונקרא כן על שם שנסו מא&quot;י. והנחל יסוב אותם. והגוים קוראים לנחל ההוא סבטיון. והקף הנהר מהלך ג' חדשים מרובע. והם שוכנים בבתים וחצרים ובמגדלים, ואן עמם דבר טמא, לא עוף טמא ולא חיה טמאה, ולא כלבים וזאבים, לא חיה רעה, ולא זבוב ולא פרעוש וכינים, ולא עורבים ולא עקרבים, ולא נחשים ולא שועלים, ולא אריות ולא נמרים, זולת צאן ובקר. 

וצאנם יולדות ב' פעמים בשנה. והם זורעים וקוצרים, ועמהם כל מיני פירות שבעולם. וכל מיני קטניות וקשואים ואבטיחים ובצלים ושומים. 

והם בעלי אמונה ובעלי תורה ובעלי משנה ובעלי תלמוד, וכשהם שונים אומרים, אמר יהושע בן נון מפי הגבורה. ואינם מזכירים שם חכם, ולא יודעים אותם, ואינם יודעים לדבר כי אם בלה&quot;ק, ויש להם הלכות יין נסך, והלכות שחיטה והלכות טריפות חמורים מדברי סופרים, שמרע&quot;ה החמיר בהם יותר מד&quot;ס. 

והם טהורים וחסידים וצדיקים, ואינם נשבעין בשם. ואם ישמעו משום אדם שהוא נשבע בשם, אומרים לו, עני, למה נשבעת בשם המפורש, ואיך תשא השם בפיך, וכי פת הוא שתאכלנו, או מים שתשתה אותו, אין לך הנאה מהזכרת השם לבטלה, בוא וראה שבעון השבועה הבנים מתים כשהם קטנים. 

והם בעלי אמונה וחסידים, ויחיו הרבה כמו מאה ועשרים שנה, ולא ימות להם בן בחיי אביו, ויראו בנים וב&quot;ב שלשה וארבעה דורות, והם זורעים וקוצרים, ונער קטן הולך עם מקניהם מהלך כמה ימים, ואינם מתייראים משום דבר, לא מחיה רעה ולא משדים, ולא מכל נזק שבעולם, מפני שהם קדושים וטהורים צדיקים וחסידים, שעדיין הם מחזיקים בקדושתו של משרע&quot;ה, לפיכך נתן להם הקב&quot;ה כל הטובה הזאת. 

והם יושבים לבדם, ואינם רואים בני אדם, ולא בני אדם רואים אותן, אלא הד' שבטים שיושבים לצדם. והם מעבד לנהר כוש, ונהר שבטיון חולק ביניהם. והם שכתוב בהם 'לאמור לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו'. 

ויש להם זהב הרבה עד מאוד, והם זורעים פשתן ומגדלים תולעת שני, ועושים מהם בגדים נאים. והם רבים ביותר, יותר כפלים מיוצאי מצרים. ובארבעה שבטים הללו אמר (ישעיה י&quot;ח א), 'הוי ארץ צלצל כנפים, אשר מעבר לנהרי כוש'. 

==תיאור נהר שבטיון==

ורוחב נהר שבטיון מאתים ועשרים אמה כמטחוי קשת, והנהר מלא חול ואבנים, וקולו הולך למרחוק, וקולו כרעש גדול, ובגלי הים וכרוח סערה, ובלילה נשמע קולו עד מהלך חצי יום, ויש להם מעיינות רבות, ויקבצו המים אל ברכה אחת, וישקו מהם את ארצם, ובאותה הברכה ישרצו כל מיני דגים, וסביבותיה ישרצו כל מיני עוף הטהורים, והנהר והחול והאבנים הולכים כל ימי השבוע, וביום שבת ישבות וינוח מע&quot;ש עד מ&quot;ש. 

ומעבר לנחל אש שלא יוכל שום אדם לגעת אל הנחל כמהלך מיל, והאש ילחך כל מה שסביבות הנהר שתוציאנו הארץ, וארבעה שבטים הללו הולכים עם מקניהם אצל שפת הנהר לגזוז את צאנם, כי היא ארץ שטוחה ונקיה, לא תשרש לא קוץ ולא דרדר, ולא עשב ולא ירק. וכשראו אותם בני משרע&quot;ה, הם מתקבצים ועומדים על שפת הנחל, והם צועקים אליהם חי היה חי היה, הראונו בני דן הסוסים והגמלים שלהם, ויאמרו כמה אורך זה וכמה אורך צוארו וכמה אזנו קטנה תראה כמה הוא מתוקן. 

==גלגוליו של אלדד הדני==

והנה בא אצלי צדיק זה מן הארבעה שבטים הללו והוא משבט דן, והקב&quot;ה גלה אותו אל בניו המפוזרים בכל פיאות, לבשר אותם בנחמות טובות. 

וכך היתה יציאתו מעבר לנהר כוש, נכנס בים הוא ואחד משבט אשר לסחור עם אנשי הספינה ולקנות מהם בגדים, והיה להם רוח סערה עד שקיעות החמה, והלכו כל הלילה ברוח סערה, עד שנתייאשו מן החיים. וכאור הבוקר השליך אותם הרוח אל אומה אחת, ושמה רומרום, והם מבני כוש, והם אוכלין בני אדם, ומיד שראו אותם לקחום אותו האשורי שמן ובריא מעונג ומפונק, ומיד היו אוכלין אותו כשהוא חי, והיה צועק ואומר אוי לי אמי כי ילדתני, שהכושים אוכלין את בשרי. ונטלו זה האחר ונתנו אותו בקולר עד שיהיה בריא ושמן והיו נותנים לו לאכול, ולא היה אוכל. והיה עמהם זמן רב, עד שעשה הקב&quot;ה עמו נס, ובאו עליהם חיילות גדולות, והרגו אותם ושבו ובזזו אותם. ובכלל השביה, נשבה שם גם הצדיק אלדד הדני. ואותה האומה שנשבה ביניהם, היתה עובדת את האש, ועבודתם היא קרובה לעבודת המלך. 

ופעם אחת בזמן מן הזמנים ביום מיוחד להם, מתקבצים אל בקעה גדולה, ושם אילן גדול נטוע מימי קדם, ועליו עולה בתולה יפה ערומה ומכה כף אל כף ובירכתים, לקולה ירגזו כלם, ונופלים על פניהם ארצה, וקמים לאלתר, ורצים ונכנסים לבמה גדולה אשר בבקעה ההיא, ויבאו האנשים על הנשים, וסוגרים הדלתות ומכבים את הנרות, וכל איש חוטף לו אשה אחת ולא יחושו אם יבא הבן על האם או האח על אחות או האב על הבת, והראשונה אשד תלד בשנה ההוא זכר או נקבה שורפים את הנולד, ומאותו עפר מזים עליהם, ועושים מעשים אשר לא נעשו ולא שמעתי מעולם. 

==מקומם של שאר השבטים==

והיה צדיק זה עמהם ד' ימים, עד שהביאו אותו אל מדינת צין, וקנה אותו יהודי אחד בארבעה מאות זהובים, ושם אותו בים, עד שיצא ליבשה ונפל לשבט יששכר, שהם שוטטים בהרים על שפת הים, והם בקצה ארץ פרס ומדי, והם עוסקים בתורה יומם ולילה, ומקיימים 'והגית בו יומם ולילה', ואינם נלחמים עם שום אדם, כ&quot;א כל ימיהם במלחמתה של תורה, והם שרוים בהשקט ושאנן ושלוה ואין שטן ופגע רע ביניהם, והם חונים בעשרה ימים מהלך על עשרה ימים, ויש להם מקנה רב, ואין מי שיושיט ידו לעבור עבירה. 

ויש להם שכינים אומות עובדי האש, והאומות האלו ישאו לנשים אמותיהם ובנותיהם ואחיותיהם. 

ואין להם עובדי אדמה, כי הכל יקנו בכסף. ויש להם לשבט יששכר שופט ונשיא, ושמו נחשון, ודנין בד' מיתות ב&quot;ד, ומדברים בלה&quot;ק ובלשון פרס ובלשון קדר. 

ובני זבולן חונים בהר פריאן, ושבט ראובן נגדם אצל הר פריאן. ויש ביניהם שלום ואהבה ואחוה וריעות. ועושים מלחמות עם כל סביבותיהם, וכל השלל שהם מביאים מחלקים אותו ביניהם. ומדברים בלשון קדר. ויש להם מקרא ומשנה ותלמוד ואגדות. וכל שבת פותחין ואומרים דרשות בלה&quot;ק, ואומרים דרשות בלה&quot;ק. 

שבט אפרים וחצי שבט מנשה, הם בהרים נגד הישמעאלי שנקרא מיכ&quot;ה, ובלשונם נקרא ... והם בעלי סוסים, ויוצאים בדרכים לשלול שלל ולבוז בז, והם גבורי חיל ואנשי מלחמה, ואחד מהם ינצח אלף איש. 

ושבט שמעון וחצי שבט מנשה בארץ הקדריים רחוק מירושלים ששה חדשים, והם רבים עד אין מספר, והישמעאלים פורעים להם מס מכל צד מפני פחדם וגבורתם. 

וזה האיש המגיד את כל זה הוא משבט דן, ושמו אלדד הדני. ויחוסו, אלדד בן דן בן יעקב אבינו ע&quot;ה. 

==שאלה לרב צמח גאון==

שאלה זאת שאלו אנשי קירואן לרבינו צמח גאון יעקב על עסקי אלדד הדני שנפל ביניהם מן השבטים הגנוזים בחוילה הקדומה בארץ כוש: 

נודיע לאדוננו, שנתארח בינינו אדם א', ושמו אלדד הדני משבט דן, וספר לנו כי ארבעה שבטים הם במקום אחד, דן ונפתלי גד ואשר, שם המקום החוילה הקדומה אשר שם הזהב, ויש להם שופט, עבדין שמו, ודנין בארבע מיתות ב&quot;ד, ויושבים באוהלים, ונוסעים ממקום למקום, ונלחמים עם חמשת מלכי כוש, ומהלך ארצם שבעה חדשים, אבל חמשת המלכים סובבים אותם מאחוריהם ומשני צדדים נלחמים עמהם בכל עת, ומי שהוא רך לבב מהם, נותנים אותו לנחלת ה'. 

יש להם המקרא כלו, ואין קורין המגילה ממעשה אסתר, כי לא היו באותו הנס. ולא מגילות איכה, כדי שלא לשבר לבם. ובכל תלמוד שלהם אין שם שום חכם, אלא אמר יהושע מפי משה מפי הגבורה. וכל איש זרוע, נותנין אותו לחלק המלחמה. ואינם זזים ממלאכתן, אלו לתורה ואלו למלחמה. 

וכשיוצאין, אין יוצאין מעורבבים. גבורי דן להם שלש חדשים ידועים, רודפין אחר מלחמתם על סוסיהם, ואין יורדים מעליהם כל השבוע, בע&quot;ש יורדים בכל מקום שהם, וסוסיהם עומדים בכלי זייניהם, ואם לא יבואו עליהם האויבים שובתי' השבת כמשפט. ואם יבואו עליהם האויבים יוצאין בכל כלי זיינ' והורגין בהם רבים בגבורות השם עליהם. ויש שם מגבורי בני שמשון ובני דלילה, והם רצים לקראתם למלחמה, והקטן שבהם ירדוף רבים מהם, והרמת קול כל אחד מהם בקול ענות גבורה כקול אריה, וקורא בקול גדול 'לה' הישועה ועל עמך שבטי ישורון גבורותך סלה'. ועומדים במלחמה עד תשלום שלשה חדשי', ובתשלום שלש' חדשי' מביאין עמהם כל השלל למלך עוזיאל, ומחלק הכל בשוה. וכשהמלך מקבל חלקו, נותן אותו לחכמים לומדי תורה. ומי שהי' ראוי לחלק, נותני' לו חלק, ואח&quot;כ לוקחים חלקם. וכן גד ואשר, עד תשלום שנים עשר חודש, וחוזרין. 

ואין להם לשון אחר כ&quot;א לה&quot;ק לבד. וזה אלדד הדני אפילו דיבור אחד אינו מבין לא מלשון כוש ולא מלשון ישמעאל, אלא לה&quot;ק לבד, ולה&quot;ק שהוא מדבר יש בו דברים שלא שמענו מעולם, כמו ליונה קורא תינתר, ציפור קורא ריקות, פילפול דרמוש, כגון אלה כתבנו מפיו הרבה, שהיינו מראי' לו הדבר ואמר לנו השם בלה&quot;ק ואנו כותבין אותו. ואחר ימים חזרנו ושאלנוהו על כל דבר ומצאנוהו אותו כדבור הראשון. 

התלמוד שלהם בלה&quot;ק מצוחצח, ואינו מזכיר בו שום שם חכם, לא מבעלי משנה ולא מבעלי תלמוד, אלא כך אומרים בכל הלכה, כך למדנו מפי יהושע מפי משה מפי הגבורה. ובא לומר לנו אסור והיתר. 

ועוד סיפר לנו, כשחרב בהמ&quot;ק עלו ישראל לבבל, ועמדו הכשדים, אמרו להם 'שירו לנו משיר ציון', עמדו בני משה וגעו 
בבכיה לפני הקב&quot;ה, וכיתתו אצבעותיהם בשיניהם, לומר האצבעות שהיו מכין בהם בבהמ&quot;ק נכה בהם בארץ טמאה. ובא הענן, ונשאום עם אהליהם וצאנם ובקרם, והוליכם לחוילה, והורידום שם בלילה. 

ועוד אמר לנו, ספרו לנו אבותינו ואבותינו מאבותינו, ששמעו באותה הלילה רעש גדול, ובבוקר ראו חיל גדול וכבד, והסיעם להם את הנהר שגולל אבנים וחול במקום שלא הי' שם נהר מעולם, והנהר ההוא גולל אבנים וחול בלי מים ברעש וקול גדול, שאלמלא הי' פוגע בהר של ברזל הי' נפצו. והנהר גולל כל ששת ימי השבוע אבנים וחול בלי שום טיפת מים, ובשבת נח. ובשעה שיעריב יום הששי בה&quot;ש, תרד עליו ענן, ואין אדם יכול ליגש עליו עד מוצאי שבת, והוא ששמו שבטיון. ואנו קוראי' אותו סבטיון. ויש מקומות באותה הנהר שאין לה רוחב כששים אמה והם עומדים בצד הנהר משם ואנו מכאן ומספרים אלו עם אלו, והם אסורין, מפני שהנהר מקיף עליהם, ולא אנו יכולין ליכנוס אצלם, ולא הם יכולין לצאת משם. ואין ביניהם חיה רעה ולא בהמה טמאה ולא שקצים ורמשים, אלא צאן ובקר, וחורשים וזורעי' ושואלין אלו את אלו. 

וספרו להם בחרבן הבית, ולא היו יודעים בני דן מאומה. אבל נפתלי גד ואשר לאחר חורבן בית שני באו לדן, מפני שמתחילה היו יושבין עם יששכר בעריהם והיו מתקוטטי' עמהם, שהיו אומרים להם אתם מבני השפחות, ונתייראו אלו שלא תפול ביניהם, ונסעו והלכו עד שהגיעו לדן, ונעשו ד' שבטים במקום אחד. 

==תשובת רבי צמח==

והרי התשובה שהשיב מר צמח גאון יעקב לדברי אנשי אלקירואן אשר שאלו על עסקי אלדד הדני ומהו תלמודו. 

בעסק ר' אלדד הדני ששלחתם לפני, ואשר ששמעתם ממנו, ספרו לנו חכמים ששמעו מן רבנא יצחק בן מר, ורבנא שמחה, שראו ר' אלדד הדני זה, והיו תמהים מדבריו, שהי' במקצתן נראין כדברי חכמים שלנו, ומקצתן היו מופלגין מדברינו. 

בדבר זה ראינו מקראות שיש בהם סיוע לחכמים שלנו, לפי כשעלה סנחריב והגלה שבט זבולון בשנת ח' לאחז המלך מן יסוד המקדש עד שמונה לאחז, קרוב לרס&quot;ד שנה, וכיון שראו בני דן שהיו גבורי חיל שהתחיל מלך אשור לשלוט בישראל יצאו מארץ ישראל לכוש וחנו שם להיות שם ארץ גנות ופרדסים שדות כרמים, ארץ רחבת ידים מלאה כל טוב, ונתנו לבם לעבוד את ה' ביראה, ולעשות כל מצותיו מאהבה, והועיל להם, כי נכתרו בשני כתרים, כתר תורה ומלכות, כאשר סיפר ר' אלדד הדני זה. 

ושנו רבותינו, עשר גליות גלו ישראל, ד' ע&quot;י סנחריב, וד' ע&quot;י נבוכדנצר, ואחת ע&quot;י אספניוס, וא' ע&quot;י אנדרנייוס, ולא הוזכר שבט דן בכל הגליות, לפי שמעצמו יצא והלך לכוש קודם החורבן קל&quot;ה שנים. 

ואומר ר' אלדד הדני שדנים בד' מב&quot;ד, סקילה שריפה הרג וחנק, ואין בתורה מיתת חנק, וחכמי' דרשוהו ואמרו כל מיתה האמורה בתורה סתם אינ' אלא חנק. וכי בני משה אצלם ונהר סבטיון מקיף להם. אמת אמר, שכך אומרים רבותינו במדרש, שהגלה נבוכדנצר לוים בני משה ששים רבוא, וכיון שהגיעו לנהרות בבל הם וכנוריהם, אירע להם כמו שסיפר לכם אלדד. 
וקודם ביאות אבותינו לארץ כנען הם נתעסקו במלחמות ושכחו המשנה שלקחו מפי משה ומפי יהושע ע&quot;ה. אמרו עליו שנולדו לו ספיקות אחר מיתת משה. 

ובכל השבטים שהיו בכל הארץ שבטי יהוד' ובנימין החזיקו בתור' על כלם.

ואל תתמהו על השינוי ועל החילוף אשר שמעתם מפי ר' אלדד, שהרי חכמי בבל וחכמי א&quot;י, שונים משנ' אחת בתיקון רב, ואין פותחין ואין מוסיפין, ולפעמים תלמידים הללו אומרים טעם אחד, והללו אומרים טעם אחר, כמו שני חכמים היושבים להבין במקרא או במשנה, זה נראה לו טעם אחד וזה נרא' לו טעם אחר, ואפילו במקראות שהם כתובים וקבועים יש שנוי בהם בין בבל לארץ ישראל בחסרות ויתרות, ובפתוחות וסתומות, ובפסקי הטעמים ובמסורות הפסוקין, וכ&quot;ש המשנה שהוא דבר סתום עמוק עמוק מי ימצאנו, ויש לומר שאינו כלל רחוק שאלדד זה שגג והחליף מרוב צרותיו שעברו עליו וטורח הדרך המענה גוף האדם, אבל המשנה, תורה אחת היא, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, ואין אתה מוציא חילוף, לא חילוף בדבר גדול ולא חילוף בדבר קטן, אלא בתלמוד, שאנשי בבל גורסין אותה בלשון ארמי, ובני ארץ ישראל שוני' בלשון תרגום. ואף החכמים שגלו לכוש פתרו התלמוד בלה&quot;ק שהם מכירים אותו, וזה שאין בו שום חכם, לפי שבמשנה שהיו ישראל דורשים במקדש, סתם הי', ולא [צריך] שום חכם לפרש, והתורה אחת היא בין במשנה בין בתלמוד, וממעיין א' הכל שותין, ואין נכון לפרש כל דבר, שנאמר 'כבוד אלהים הסתר דבר'. 

ושאומר אלדד שהם מתפללין על חכמי בבל בראשונה ואחר על כל הגלות, יפה הם עושין, מפני שעיקר החכמים והנביאים לבבל גלו, והם יסדו את התורה וקבעו ישיבה בנהר פרת, ומימי יהויכין מלך יהודה ועד היום הזה הם היו שלשלת החכמה והנבוא', ומהם תורה לכל העם יוצא. וכבר הודענו לכם שמעיין א' הכל שותין. והתחזקו במה שהחכמים דורשין לכם ובתלמוד שילמדו לכם, ואל תטו ימין ושמאל מאחרי כל דבריהם, שכן כתוב 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לכם תעשו'. 

תם ספר אלדד הדני</text>
      <sha1>a9dikzwy0nj71o2de1b96p7cvpmuryz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022300</id>
      <parentid>3022298</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:48:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* תשובת רבי צמח */</comment>
      <origin>3022300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25913" sha1="kawgesjvun81siczr6cjbpxsdsn20wd" xml:space="preserve">ספר אלדד הדני 

'''בשמך עליון קוני, אשים כל בטחוני, ואשית כל רעיוני, אל אלדד הדני.''' 

==ירבעם ונסיונו לגייס את שבט דן למלחמה==

ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שבחר בישראל מכל האומות, ונתן להם תורה ומצות, הבדילם משבעים לשונות, וצוה אותם לקיום שש מאות ושלש עשרה מצות, לעשות ולקיים כל מצוה בזמנה, ובזמן שהיו עושים רצונו של מקום, לא שלטה בהם אומה ולשון, עד שעמד בהם ירבעם בן נבט, ועשה שני עגלים של זהב, חטא והחטיא את הרבים, ונחלקה מלכות ב&quot;ד. 

מה עשה, כנס את ישראל ואמר להם, קומו ונלחם עם רחבעם בן שלמה. ואנשי ירושלים אמרו לו, למה אנו נלחמים עם אחינו ועם בן אדונינו דוד. אמרו לו כל זקני ישראל, אין לך בכל שבטי ישראל גבורי חיל ואנשי המלחמה יותר משבט דן. 

הלך ואמר לדן, קומו והלחמו עם בני יהודה. אמרו לו, בחיי דן אבינו, אין אנו עושין מלחמה עם אחינו ועם בן אדונינו, ולא נשפוך דם ארצה. מיד נשקו בני דן החרבות והרמחים והקשתות, ומסרו עצמם להלחם עם ירבעם. ראה הקב&quot;ה כונתם שהיתה לטובה והצילם משפיכות דמים, והיו מכריזין כל שבט דן ואומרים, נוסו בני דן וצאו מארץ ישראל, ובאו ארץ מצרים. 

==יציאת שבט דן מארץ ישראל==

ויתיעצו כל נשיאיהם ויאמרו הלא כתיב בתורת משה 'לא תשובו בדרך הזה עוד', והיאך אנחנו יורדין למצרים. 

עוד היו נועצים אל ארץ אדום ועמון. וכשמצאו שהקב&quot;ה מנע מלהוריש את גבולם ולהלחם עמם, מנעו עצמם מללכת אל ארצם. 

והקב&quot;ה נתן להם רוח טובה, והיו עולין בני דן עד נחל קישון, ונוסעים על הנמלים וחונים, עד שהגיעו לארץ כוש, ומצאו ארץ טובה ושמנה ארץ רחבת ידים, וארץ גנות ופרדסים ושדות וכרמים. ולא הניחום בני כוש לשבת עמהם, עד שכרתו ברית להם, כי פחדו מהם. והיו בני כוש פורעין מס לבני דן, וישבו שנים רבות, עד שפרו ורבו מאוד. 

==שלשה שבטים שנסעו מארץ ישראל==

ועוד נסעו שלשה שבטים מישראל, נפתלי גד ואשר, נסעו גם הם מארץ ישראל, והיו נוסעים וחונים עד שבאו אל גבולם של שבט דן, והרגו מבני כוש עד אין מספר, ולקחו מהם ארצם מהלך מאתים יום על מאתים יום, והיו עושין מלחמה עד היום הזה. 

והלכו ארבעה שבטים הנזכרים, ובטחו בקונם, ועזרם השם במלחמותם, ופרו ורבו ממלכות עדינה, והיתה ידם בעורף אויביהם. 

ועוד עזרם ויקיצם עם אהלה ואהליבה אחיותיהם, והם חונים בחומה הנקרא דהב דכי, והם נלחמים עם שבע מלכיות ושמם ארדא ותיסקט וסרמ' וקאקא והוהם וחומרים ולודים, והם מעבר לנהרי כוש, לקיים נביאות נביא צפניה, 'מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובילון מנחתי'.

ואלה השבטים יש להם זהב לרוב, וצאן ובקר וגמלים וסוסים, וחמורים הרבה מאוד, והם זורעים וקוצרים ויושבים באהלים, ונוסעים וחונים מגבול לגבול מאתים יום על מאתים יום, ובמקום שהם חונים אין לך מקום שתכנס שם רגל בני אדם כי אם שדות וכרמים ופרדסים וגנות. 

ושם המלך ביקר תפארת גדולה ומלכות, עוזיאל בן מיכאל משבט אשר, ודן בארבע מיתות ב&quot;ד סקילה שריפה הרג וחנק, וכי יצעק הצועק בקול שופר יצא השר צבא. וכי ימעטו החיילות יהיה מאה ועשרים דגלים. וכל דגל, אלף איש. וזה מקצת שבט אחד. ויוצא וילחם מלחמתו ויחזור. 

וכשיביא השלל מארץ כוש, מחלקים אותו ליוצאי הצבא ארבעה שבטים אלו. כל שבט ושבט יש לו מהלך שלשה חדשים, ושלל כל שבט לשבטו בלבד. ובניהם כחול אשר על שפת הים, והם גבורי חיל. ובעת יאמרו לא טוב היום לנוס ולא ינוס ישראל. ויחזק לבו בקרנו ה' אל עליון קונה שמים וארץ גבור מלחמה, וישפכו דמי אויב במלחמה, וכמה פעמים עשו בני כוש בכי על נפשם ויקוננו, ובתולת ישראל תפרח ותשמח. 

==בני משה==

ועוד מבני משה רבינו ע&quot;ה, חונים אצל הנחל ששמו שבטיון, ונקרא כן על שם שנסו מא&quot;י. והנחל יסוב אותם. והגוים קוראים לנחל ההוא סבטיון. והקף הנהר מהלך ג' חדשים מרובע. והם שוכנים בבתים וחצרים ובמגדלים, ואן עמם דבר טמא, לא עוף טמא ולא חיה טמאה, ולא כלבים וזאבים, לא חיה רעה, ולא זבוב ולא פרעוש וכינים, ולא עורבים ולא עקרבים, ולא נחשים ולא שועלים, ולא אריות ולא נמרים, זולת צאן ובקר. 

וצאנם יולדות ב' פעמים בשנה. והם זורעים וקוצרים, ועמהם כל מיני פירות שבעולם. וכל מיני קטניות וקשואים ואבטיחים ובצלים ושומים. 

והם בעלי אמונה ובעלי תורה ובעלי משנה ובעלי תלמוד, וכשהם שונים אומרים, אמר יהושע בן נון מפי הגבורה. ואינם מזכירים שם חכם, ולא יודעים אותם, ואינם יודעים לדבר כי אם בלה&quot;ק, ויש להם הלכות יין נסך, והלכות שחיטה והלכות טריפות חמורים מדברי סופרים, שמרע&quot;ה החמיר בהם יותר מד&quot;ס. 

והם טהורים וחסידים וצדיקים, ואינם נשבעין בשם. ואם ישמעו משום אדם שהוא נשבע בשם, אומרים לו, עני, למה נשבעת בשם המפורש, ואיך תשא השם בפיך, וכי פת הוא שתאכלנו, או מים שתשתה אותו, אין לך הנאה מהזכרת השם לבטלה, בוא וראה שבעון השבועה הבנים מתים כשהם קטנים. 

והם בעלי אמונה וחסידים, ויחיו הרבה כמו מאה ועשרים שנה, ולא ימות להם בן בחיי אביו, ויראו בנים וב&quot;ב שלשה וארבעה דורות, והם זורעים וקוצרים, ונער קטן הולך עם מקניהם מהלך כמה ימים, ואינם מתייראים משום דבר, לא מחיה רעה ולא משדים, ולא מכל נזק שבעולם, מפני שהם קדושים וטהורים צדיקים וחסידים, שעדיין הם מחזיקים בקדושתו של משרע&quot;ה, לפיכך נתן להם הקב&quot;ה כל הטובה הזאת. 

והם יושבים לבדם, ואינם רואים בני אדם, ולא בני אדם רואים אותן, אלא הד' שבטים שיושבים לצדם. והם מעבד לנהר כוש, ונהר שבטיון חולק ביניהם. והם שכתוב בהם 'לאמור לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו'. 

ויש להם זהב הרבה עד מאוד, והם זורעים פשתן ומגדלים תולעת שני, ועושים מהם בגדים נאים. והם רבים ביותר, יותר כפלים מיוצאי מצרים. ובארבעה שבטים הללו אמר (ישעיה י&quot;ח א), 'הוי ארץ צלצל כנפים, אשר מעבר לנהרי כוש'. 

==תיאור נהר שבטיון==

ורוחב נהר שבטיון מאתים ועשרים אמה כמטחוי קשת, והנהר מלא חול ואבנים, וקולו הולך למרחוק, וקולו כרעש גדול, ובגלי הים וכרוח סערה, ובלילה נשמע קולו עד מהלך חצי יום, ויש להם מעיינות רבות, ויקבצו המים אל ברכה אחת, וישקו מהם את ארצם, ובאותה הברכה ישרצו כל מיני דגים, וסביבותיה ישרצו כל מיני עוף הטהורים, והנהר והחול והאבנים הולכים כל ימי השבוע, וביום שבת ישבות וינוח מע&quot;ש עד מ&quot;ש. 

ומעבר לנחל אש שלא יוכל שום אדם לגעת אל הנחל כמהלך מיל, והאש ילחך כל מה שסביבות הנהר שתוציאנו הארץ, וארבעה שבטים הללו הולכים עם מקניהם אצל שפת הנהר לגזוז את צאנם, כי היא ארץ שטוחה ונקיה, לא תשרש לא קוץ ולא דרדר, ולא עשב ולא ירק. וכשראו אותם בני משרע&quot;ה, הם מתקבצים ועומדים על שפת הנחל, והם צועקים אליהם חי היה חי היה, הראונו בני דן הסוסים והגמלים שלהם, ויאמרו כמה אורך זה וכמה אורך צוארו וכמה אזנו קטנה תראה כמה הוא מתוקן. 

==גלגוליו של אלדד הדני==

והנה בא אצלי צדיק זה מן הארבעה שבטים הללו והוא משבט דן, והקב&quot;ה גלה אותו אל בניו המפוזרים בכל פיאות, לבשר אותם בנחמות טובות. 

וכך היתה יציאתו מעבר לנהר כוש, נכנס בים הוא ואחד משבט אשר לסחור עם אנשי הספינה ולקנות מהם בגדים, והיה להם רוח סערה עד שקיעות החמה, והלכו כל הלילה ברוח סערה, עד שנתייאשו מן החיים. וכאור הבוקר השליך אותם הרוח אל אומה אחת, ושמה רומרום, והם מבני כוש, והם אוכלין בני אדם, ומיד שראו אותם לקחום אותו האשורי שמן ובריא מעונג ומפונק, ומיד היו אוכלין אותו כשהוא חי, והיה צועק ואומר אוי לי אמי כי ילדתני, שהכושים אוכלין את בשרי. ונטלו זה האחר ונתנו אותו בקולר עד שיהיה בריא ושמן והיו נותנים לו לאכול, ולא היה אוכל. והיה עמהם זמן רב, עד שעשה הקב&quot;ה עמו נס, ובאו עליהם חיילות גדולות, והרגו אותם ושבו ובזזו אותם. ובכלל השביה, נשבה שם גם הצדיק אלדד הדני. ואותה האומה שנשבה ביניהם, היתה עובדת את האש, ועבודתם היא קרובה לעבודת המלך. 

ופעם אחת בזמן מן הזמנים ביום מיוחד להם, מתקבצים אל בקעה גדולה, ושם אילן גדול נטוע מימי קדם, ועליו עולה בתולה יפה ערומה ומכה כף אל כף ובירכתים, לקולה ירגזו כלם, ונופלים על פניהם ארצה, וקמים לאלתר, ורצים ונכנסים לבמה גדולה אשר בבקעה ההיא, ויבאו האנשים על הנשים, וסוגרים הדלתות ומכבים את הנרות, וכל איש חוטף לו אשה אחת ולא יחושו אם יבא הבן על האם או האח על אחות או האב על הבת, והראשונה אשד תלד בשנה ההוא זכר או נקבה שורפים את הנולד, ומאותו עפר מזים עליהם, ועושים מעשים אשר לא נעשו ולא שמעתי מעולם. 

==מקומם של שאר השבטים==

והיה צדיק זה עמהם ד' ימים, עד שהביאו אותו אל מדינת צין, וקנה אותו יהודי אחד בארבעה מאות זהובים, ושם אותו בים, עד שיצא ליבשה ונפל לשבט יששכר, שהם שוטטים בהרים על שפת הים, והם בקצה ארץ פרס ומדי, והם עוסקים בתורה יומם ולילה, ומקיימים 'והגית בו יומם ולילה', ואינם נלחמים עם שום אדם, כ&quot;א כל ימיהם במלחמתה של תורה, והם שרוים בהשקט ושאנן ושלוה ואין שטן ופגע רע ביניהם, והם חונים בעשרה ימים מהלך על עשרה ימים, ויש להם מקנה רב, ואין מי שיושיט ידו לעבור עבירה. 

ויש להם שכינים אומות עובדי האש, והאומות האלו ישאו לנשים אמותיהם ובנותיהם ואחיותיהם. 

ואין להם עובדי אדמה, כי הכל יקנו בכסף. ויש להם לשבט יששכר שופט ונשיא, ושמו נחשון, ודנין בד' מיתות ב&quot;ד, ומדברים בלה&quot;ק ובלשון פרס ובלשון קדר. 

ובני זבולן חונים בהר פריאן, ושבט ראובן נגדם אצל הר פריאן. ויש ביניהם שלום ואהבה ואחוה וריעות. ועושים מלחמות עם כל סביבותיהם, וכל השלל שהם מביאים מחלקים אותו ביניהם. ומדברים בלשון קדר. ויש להם מקרא ומשנה ותלמוד ואגדות. וכל שבת פותחין ואומרים דרשות בלה&quot;ק, ואומרים דרשות בלה&quot;ק. 

שבט אפרים וחצי שבט מנשה, הם בהרים נגד הישמעאלי שנקרא מיכ&quot;ה, ובלשונם נקרא ... והם בעלי סוסים, ויוצאים בדרכים לשלול שלל ולבוז בז, והם גבורי חיל ואנשי מלחמה, ואחד מהם ינצח אלף איש. 

ושבט שמעון וחצי שבט מנשה בארץ הקדריים רחוק מירושלים ששה חדשים, והם רבים עד אין מספר, והישמעאלים פורעים להם מס מכל צד מפני פחדם וגבורתם. 

וזה האיש המגיד את כל זה הוא משבט דן, ושמו אלדד הדני. ויחוסו, אלדד בן דן בן יעקב אבינו ע&quot;ה. 

==שאלה לרב צמח גאון==

שאלה זאת שאלו אנשי קירואן לרבינו צמח גאון יעקב על עסקי אלדד הדני שנפל ביניהם מן השבטים הגנוזים בחוילה הקדומה בארץ כוש: 

נודיע לאדוננו, שנתארח בינינו אדם א', ושמו אלדד הדני משבט דן, וספר לנו כי ארבעה שבטים הם במקום אחד, דן ונפתלי גד ואשר, שם המקום החוילה הקדומה אשר שם הזהב, ויש להם שופט, עבדין שמו, ודנין בארבע מיתות ב&quot;ד, ויושבים באוהלים, ונוסעים ממקום למקום, ונלחמים עם חמשת מלכי כוש, ומהלך ארצם שבעה חדשים, אבל חמשת המלכים סובבים אותם מאחוריהם ומשני צדדים נלחמים עמהם בכל עת, ומי שהוא רך לבב מהם, נותנים אותו לנחלת ה'. 

יש להם המקרא כלו, ואין קורין המגילה ממעשה אסתר, כי לא היו באותו הנס. ולא מגילות איכה, כדי שלא לשבר לבם. ובכל תלמוד שלהם אין שם שום חכם, אלא אמר יהושע מפי משה מפי הגבורה. וכל איש זרוע, נותנין אותו לחלק המלחמה. ואינם זזים ממלאכתן, אלו לתורה ואלו למלחמה. 

וכשיוצאין, אין יוצאין מעורבבים. גבורי דן להם שלש חדשים ידועים, רודפין אחר מלחמתם על סוסיהם, ואין יורדים מעליהם כל השבוע, בע&quot;ש יורדים בכל מקום שהם, וסוסיהם עומדים בכלי זייניהם, ואם לא יבואו עליהם האויבים שובתי' השבת כמשפט. ואם יבואו עליהם האויבים יוצאין בכל כלי זיינ' והורגין בהם רבים בגבורות השם עליהם. ויש שם מגבורי בני שמשון ובני דלילה, והם רצים לקראתם למלחמה, והקטן שבהם ירדוף רבים מהם, והרמת קול כל אחד מהם בקול ענות גבורה כקול אריה, וקורא בקול גדול 'לה' הישועה ועל עמך שבטי ישורון גבורותך סלה'. ועומדים במלחמה עד תשלום שלשה חדשי', ובתשלום שלש' חדשי' מביאין עמהם כל השלל למלך עוזיאל, ומחלק הכל בשוה. וכשהמלך מקבל חלקו, נותן אותו לחכמים לומדי תורה. ומי שהי' ראוי לחלק, נותני' לו חלק, ואח&quot;כ לוקחים חלקם. וכן גד ואשר, עד תשלום שנים עשר חודש, וחוזרין. 

ואין להם לשון אחר כ&quot;א לה&quot;ק לבד. וזה אלדד הדני אפילו דיבור אחד אינו מבין לא מלשון כוש ולא מלשון ישמעאל, אלא לה&quot;ק לבד, ולה&quot;ק שהוא מדבר יש בו דברים שלא שמענו מעולם, כמו ליונה קורא תינתר, ציפור קורא ריקות, פילפול דרמוש, כגון אלה כתבנו מפיו הרבה, שהיינו מראי' לו הדבר ואמר לנו השם בלה&quot;ק ואנו כותבין אותו. ואחר ימים חזרנו ושאלנוהו על כל דבר ומצאנוהו אותו כדבור הראשון. 

התלמוד שלהם בלה&quot;ק מצוחצח, ואינו מזכיר בו שום שם חכם, לא מבעלי משנה ולא מבעלי תלמוד, אלא כך אומרים בכל הלכה, כך למדנו מפי יהושע מפי משה מפי הגבורה. ובא לומר לנו אסור והיתר. 

ועוד סיפר לנו, כשחרב בהמ&quot;ק עלו ישראל לבבל, ועמדו הכשדים, אמרו להם 'שירו לנו משיר ציון', עמדו בני משה וגעו 
בבכיה לפני הקב&quot;ה, וכיתתו אצבעותיהם בשיניהם, לומר האצבעות שהיו מכין בהם בבהמ&quot;ק נכה בהם בארץ טמאה. ובא הענן, ונשאום עם אהליהם וצאנם ובקרם, והוליכם לחוילה, והורידום שם בלילה. 

ועוד אמר לנו, ספרו לנו אבותינו ואבותינו מאבותינו, ששמעו באותה הלילה רעש גדול, ובבוקר ראו חיל גדול וכבד, והסיעם להם את הנהר שגולל אבנים וחול במקום שלא הי' שם נהר מעולם, והנהר ההוא גולל אבנים וחול בלי מים ברעש וקול גדול, שאלמלא הי' פוגע בהר של ברזל הי' נפצו. והנהר גולל כל ששת ימי השבוע אבנים וחול בלי שום טיפת מים, ובשבת נח. ובשעה שיעריב יום הששי בה&quot;ש, תרד עליו ענן, ואין אדם יכול ליגש עליו עד מוצאי שבת, והוא ששמו שבטיון. ואנו קוראי' אותו סבטיון. ויש מקומות באותה הנהר שאין לה רוחב כששים אמה והם עומדים בצד הנהר משם ואנו מכאן ומספרים אלו עם אלו, והם אסורין, מפני שהנהר מקיף עליהם, ולא אנו יכולין ליכנוס אצלם, ולא הם יכולין לצאת משם. ואין ביניהם חיה רעה ולא בהמה טמאה ולא שקצים ורמשים, אלא צאן ובקר, וחורשים וזורעי' ושואלין אלו את אלו. 

וספרו להם בחרבן הבית, ולא היו יודעים בני דן מאומה. אבל נפתלי גד ואשר לאחר חורבן בית שני באו לדן, מפני שמתחילה היו יושבין עם יששכר בעריהם והיו מתקוטטי' עמהם, שהיו אומרים להם אתם מבני השפחות, ונתייראו אלו שלא תפול ביניהם, ונסעו והלכו עד שהגיעו לדן, ונעשו ד' שבטים במקום אחד. 

==תשובת רבי צמח==

והרי התשובה שהשיב מר צמח גאון יעקב לדברי אנשי אלקירואן אשר שאלו על עסקי אלדד הדני ומהו תלמודו. 

בעסק ר' אלדד הדני ששלחתם לפני, ואשר ששמעתם ממנו, ספרו לנו חכמים ששמעו מן רבנא יצחק בן מר, ורבנא שמחה, שראו ר' אלדד הדני זה, והיו תמהים מדבריו, שהי' במקצתן נראין כדברי חכמים שלנו, ומקצתן היו מופלגין מדברינו. 

בדבר זה ראינו מקראות שיש בהם סיוע לחכמים שלנו, לפי כשעלה סנחריב והגלה שבט זבולון בשנת ח' לאחז המלך מן יסוד המקדש עד שמונה לאחז, קרוב לרס&quot;ד שנה, וכיון שראו בני דן שהיו גבורי חיל שהתחיל מלך אשור לשלוט בישראל יצאו מארץ ישראל לכוש וחנו שם להיות שם ארץ גנות ופרדסים שדות כרמים, ארץ רחבת ידים מלאה כל טוב, ונתנו לבם לעבוד את ה' ביראה, ולעשות כל מצותיו מאהבה, והועיל להם, כי נכתרו בשני כתרים, כתר תורה ומלכות, כאשר סיפר ר' אלדד הדני זה. 

ושנו רבותינו, עשר גליות גלו ישראל, ד' ע&quot;י סנחריב, וד' ע&quot;י נבוכדנצר, ואחת ע&quot;י אספסיינוס, וא' ע&quot;י אנדריינוס, ולא הוזכר שבט דן בכל הגליות, לפי שמעצמו יצא והלך לכוש קודם החורבן קל&quot;ה שנים. 

ואומר ר' אלדד הדני שדנים בד' מב&quot;ד, סקילה שריפה הרג וחנק, ואין בתורה מיתת חנק, וחכמי' דרשוהו ואמרו כל מיתה האמורה בתורה סתם אינ' אלא חנק. וכי בני משה אצלם ונהר סבטיון מקיף להם. אמת אמר, שכך אומרים רבותינו במדרש, שהגלה נבוכדנצר לוים בני משה ששים רבוא, וכיון שהגיעו לנהרות בבל הם וכנוריהם, אירע להם כמו שסיפר לכם אלדד. 
וקודם ביאות אבותינו לארץ כנען הם נתעסקו במלחמות ושכחו המשנה שלקחו מפי משה ומפי יהושע ע&quot;ה. אמרו עליו שנולדו לו ספיקות אחר מיתת משה. 

ובכל השבטים שהיו בכל הארץ שבטי יהוד' ובנימין החזיקו בתור' על כלם.

ואל תתמהו על השינוי ועל החילוף אשר שמעתם מפי ר' אלדד, שהרי חכמי בבל וחכמי א&quot;י, שונים משנ' אחת בתיקון רב, ואין פותחין ואין מוסיפין, ולפעמים תלמידים הללו אומרים טעם אחד, והללו אומרים טעם אחר, כמו שני חכמים היושבים להבין במקרא או במשנה, זה נראה לו טעם אחד וזה נרא' לו טעם אחר, ואפילו במקראות שהם כתובים וקבועים יש שנוי בהם בין בבל לארץ ישראל בחסרות ויתרות, ובפתוחות וסתומות, ובפסקי הטעמים ובמסורות הפסוקין, וכ&quot;ש המשנה שהוא דבר סתום עמוק עמוק מי ימצאנו, ויש לומר שאינו כלל רחוק שאלדד זה שגג והחליף מרוב צרותיו שעברו עליו וטורח הדרך המענה גוף האדם, אבל המשנה, תורה אחת היא, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, ואין אתה מוציא חילוף, לא חילוף בדבר גדול ולא חילוף בדבר קטן, אלא בתלמוד, שאנשי בבל גורסין אותה בלשון ארמי, ובני ארץ ישראל שוני' בלשון תרגום. ואף החכמים שגלו לכוש פתרו התלמוד בלה&quot;ק שהם מכירים אותו, וזה שאין בו שום חכם, לפי שבמשנה שהיו ישראל דורשים במקדש, סתם הי', ולא [צריך] שום חכם לפרש, והתורה אחת היא בין במשנה בין בתלמוד, וממעיין א' הכל שותין, ואין נכון לפרש כל דבר, שנאמר 'כבוד אלהים הסתר דבר'. 

ושאומר אלדד שהם מתפללין על חכמי בבל בראשונה ואחר על כל הגלות, יפה הם עושין, מפני שעיקר החכמים והנביאים לבבל גלו, והם יסדו את התורה וקבעו ישיבה בנהר פרת, ומימי יהויכין מלך יהודה ועד היום הזה הם היו שלשלת החכמה והנבוא', ומהם תורה לכל העם יוצא. וכבר הודענו לכם שמעיין א' הכל שותין. והתחזקו במה שהחכמים דורשין לכם ובתלמוד שילמדו לכם, ואל תטו ימין ושמאל מאחרי כל דבריהם, שכן כתוב 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לכם תעשו'. 

תם ספר אלדד הדני</text>
      <sha1>kawgesjvun81siczr6cjbpxsdsn20wd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמנם אשמינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727529</id>
    <revision>
      <id>3022326</id>
      <parentid>3022015</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:27:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3022326</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13422" sha1="0xfd5nhvb01mqi9pyfm38ak3j4z3920" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע&lt;includeonly&gt; (בהשמטת כ-ש). ברוב הקהילות אומרים רק את הכותרות והבית האחרון.&lt;/includeonly&gt;}}

&lt;קטע התחלה=מערבי על הקו1/&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{מודגש|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{מודגש|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}&lt;קטע סוף=מערבי על הקו1/&gt;

&lt;קטע התחלה=מערבי תחת הקו1/&gt;{{סי|אָ}}מְנָם אֲשָׁמֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}}
{{סי|אַ}}נְחוֹת דּוֹרֵנוּ רַבּוּ מִלְּדַבֵּר{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר לֹא הִקְשַׁבְנוּ גְּעָרָה כְּמֵבִין{{ש}}
{{סי|אֲ}}פָפוּנוּ מַכּוֹת כִּכְסִיל הֵזַדְנוּ&lt;קטע סוף=מערבי תחת הקו1/&gt;
&lt;קטע התחלה=מערבי תחת הקו2/&gt;{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}} 
{{סי|בְּ}}דַבֶּרְךָ לָנוּ שׁוּבָה פָּנֵינוּ הִסְתַּרְנוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מִרְמָה בִקַּשְׁנוּ וְאֵלֶיךָ לֹא שַׁבְנוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}טוֹב לֹא דְרַשְׁנוּךָ בְּרָב כֹּל שְׁכַחֲנוּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת הֵצַר לָנוּ אֵיךְ תִּמָּצֵא
{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹת אֵין בָּנוּ אֲשֶׁר בָּם נָבֹא{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּעֵי זְרוֹעַ בְּפֹעַל בְּתֵת שָׂכָר בּוֹשְׁנוּ{{ש}}
{{סי|גָּ}}מַרְנוּ וְאָכַלְנוּ צִדְקַת אֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם קֶרֶן גַּם פֶּרִי לֹא מָלְאוּ סֶפֶק
{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}} 
{{סי|דֻּ}}כְּאוּ מֶנּוּ שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹפְקֵי דְלָתֶיךָ בְּכֹחַ וּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|דֹּ}}בְרֵי בְגַאֲוָה נַעֲשִׂינוּ עֲשֵׂה לָנוּ כְּרַחֲמֶיךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}חֵה מִשְׁפַּט חֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת
{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}
{{סי|ה}}וּרַקְנוּ וְהֻצַּגְנוּ כְּקַשׁ מִדָּגָן{{ש}}
{{סי|הָ}}יִינוּ כַמֹּץ וְאֵין דּוֹרֵשׁ לְאָסְפוֹ{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּהִלָּקַח דָּגָן בְּעִתּוֹ{{ש}}
{{סי|הֻ}}צַּת לְשׁוֹן אֵשׁ כַּקַּשׁ הַיָּבֵשׁ
{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}} 
{{סי|וּ}}מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק{{ש}}
{{סי|וּ}}מַה נֹּאמַר וְיוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִי בַעַל דְּבָרִים יְדַבֵּר צָחוֹת{{ש}}
{{סי|וּ}}בְפִתְחוֹן פִּיו לֹא יִכָּלֵם
{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}&lt;קטע סוף=מערבי תחת הקו2/&gt;
&lt;קטע התחלה=מערבי תחת הקו3/&gt;{{סי|זֶ}}ה דַרְכֵּנוּ כֶּסֶל נָחַלְנוּ אִוֶּלֶת{{ש}}
{{סי|זֵ}}דִים חוֹטְאִים זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים{{ש}}
{{סי|זִ}}כִּיתִי לִבִּי מִי יוּכַל שִׂיחַ{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע קְבוּרַת רַחַם בָּא וְהוֹלֵךְ בַּהֶבֶל
{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}} 
{{סי|חָ}}זוּת וּמוֹפֵת הִתְוִינוּ בָּאָרֶץ{{ש}}
{{סי|חֲ}}תוּמֵי בְאוֹת בְּרִית וְחֻקִּים יְשָׁרִים{{ש}}
{{סי|חֻ}}שַּׁבְנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ בָּנִים לְאֵל חָי{{ש}}
{{סי|חֻ}}לַּלְנוּ וְנִקְרֵאנוּ אֹם טְמֵאַת הַשֵּׁם
{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת בְּרָע{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם לֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶף לֹא לָנוּ נִכְסְפָה נַפְשֵׁנוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}בַּחְנוּ רַב וְצָעִיר כִּבְלִיעַת דָּגִים
{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}} 
{{סי|יָ}}הּ בְּדַלּוּתֵנוּ צְדָקָה חוֹנַנְתָּנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}ד בָּנוּ הֶחֱזַקְתָּ בְּעֵת מָטָה יָדֵנוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}דַּעְתָּנוּ זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}דַיִם לֹא חָלוּ בָנוּ כַּהֲפוּכַת רָגַע
{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}&lt;קטע סוף=מערבי תחת הקו3/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{סי|כַּ}}חוֹתָם עַל לֵב שַׁמְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ{{ש}}
{{סי|כְּ}}נֶפֶשׁ קְשׁוּרָה בְנֶפֶשׁ בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}י נִתְרוֹעֵעַ חֲבוּר עֲצַבִּים{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת חָלַק לִבֵּנוּ אָשַׁמְנוּ מֵעַתָּה
{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}} 
{{סי|לְ}}הֵיטִיב אָמַרְתָּ אֹמֶר לֹא הִפַּלְתָּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}א שִׁקֵּר בָּנוּ דְּבַר אֱמוּנָתֶךָ{{ש}}
{{סי|לֵ}}ב וָפֶה לֹא הִשְׁוִינוּ כְּכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ{{ש}}
{{סי|לַ}}עַג שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב דִּבַּרְנוּ
{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}
{{סי|מַ}}כַּת הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן הִקְדַּמְתָּ{{ש}}
{{סי|מ}}וּסָר לִמַּדְתָּ לְבַעֲלֵי לָשׁוֹן{{ש}}
{{סי|מֵ}}עֹנֶשׁ לֵץ לֹא יֶחְכַּם פֶּתִי{{ש}}
{{סי|מַ}}כֶּה רֵעַ בַּסֵּתֶר דַּנְתָּ בְּגַחֲלֵי רְתָמִים
{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}} 
{{סי|נָ}}תַתָּ מוֹרָא עַל לֵב אֲנָשִׁים{{ש}}
{{סי|נֶ}}דֶר וּשְׁבוּעַת שֵׁם בֵּין שְׁנֵיהֶם חָקַקְתְּ{{ש}}
{{סי|נַ}}מְתָּ הוֹצֵאתִיהָ עַל נִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר{{ש}}
{{סי|נִ}}פְרַצְנוּ בְאָלָה עַד אָבְלָה הָאָרֶץ
{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}
{{סי|סָ}}בַלְתְּ עוֹלָם כְּרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ{{ש}}
{{סי|סְ}}מַכְתּוֹ בֶאֱמֶת וּמִשְׁפָּט וְשָׁלוֹם{{ש}}
{{סי|סִ}}לַּפְנוּ מִשְׁפָּט וְגַם כָּשְׁלָה אֱמֶת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹבַבְנוּ לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וָאַיִן
{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}} 
{{סי|עֶ}}לְיוֹן אַתָּה בְּכִסֵּא רָם וְנִשָּׂא{{ש}}
{{סי|עֵ}}ינֶיךָ מַבִּיטִים שָׁפָל וְדַכָּא{{ש}}
{{סי|עֲ}}נָוָה בַּקְּשׁוּ פָּצִיתָ וְתִסָּתְרוּ מֵאָף{{ש}}
{{סי|עַ}}זֹּנוּ בְּגַבְהוּת לֵב וְרָמוּ עֵינֵינוּ
{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}
{{סי|פָּ}}נֶיךָ תָמִיד בְּחֶמְדַּת אֲרָצוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}קַדְתָּ לְשָׁקְקָהּ וְתַצְמִיחַ מְגָדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן יִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}רִי יְבוּלָהּ תַּתָּה לְמַעֲשֵׂר וְכָחֲשׁוּ מְגָדֶיהָ
{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}} 
{{סי|צִ}}יָּה יָצַרְתָּ לִמְלֶאכֶת שָׁנִים{{ש}}
{{סי|צָ}}בָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אָרֶץ לִמְלֶאכֶת יָמִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וֵּיתָ לְמַרְגּוֹעַ שְׁבִיעִי וְלֹא נַחְנוּ{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי לִשְׁמֹט שְׁבִיעִית וְהִיא לֹא שָׁבְתָה
{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}
{{סי|קִ}}דַּמְנוּ פָנֶיךָ כִּמְחִיר בְּיַד כְּסִיל{{ש}}
{{סי|קְ}}נוֹת צִדְקוֹתֶיךָ בְּתוֹדָה בְּלִי לֵב{{ש}}
{{סי|קַ}}בֵּל כְּנִיחֹחַ מְעַט בִּצְדָקָה{{ש}}
{{סי|קַ}}בֵּל נָא אֲמָרֵינוּ כְּקֹמֶץ מִנְחַת דַּל
{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}} 
{{סי|רַ}}דְנוּ וְלֹא נָבוֹא בְּמִרְיֵנוּ אָמַרְנוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם בָּנוּ הִכְפַּפְתָּ כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן{{ש}}
{{סי|רִ}}חַקְתָּנוּ בִשְׂמֹאל קָרַב בִּימִין{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה שְׂאֹר לְבָבֵנוּ יֵצֶר הַנְּעוּרִים
{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}
{{סי|שַׁ}}בְנוּ בְּגֹדֶל לֵב כְּסִיל וְכַעַס בְּחֵיק אֱוִיל{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹט כְּלִמַּת עֹנִי עָלָה בְחֶלְקֵנוּ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּר נָא בְּעָנְיֵנוּ וְחַלֵּץ עָנִי בְעָנְיוֹ{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חַת אִם נֵרֵד יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}} 
&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;&lt;קטע התחלה=מערבי על הקו2/&gt;{{סי|תַּ}}עֲלֶה אֲרוּכָה לְעָלֶה נִדָּף{{ש}}
{{סי|תִּ}}נָּחֵם עַל עָפָר וָאֵפֶר&lt;קטע סוף=מערבי על הקו2/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=מערבי על הקו3/&gt;{{סי|תַּ}}שְׁלִיךְ חֲטָאֵינוּ וְתָחֹן בְּמַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|תֵּ}}רֶא כִּי אֵין אִישׁ עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה&lt;קטע סוף=מערבי על הקו3/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רפרן|לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{רפרן|דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:יוסי בן יוסי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0xfd5nhvb01mqi9pyfm38ak3j4z3920</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727819</id>
    <revision>
      <id>3022384</id>
      <parentid>2999329</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:12:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3022384</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8368" sha1="n9zo2u2ncri1lrndy9mac85rrn2snva" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}
{|
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|אֲ}}שֶׁר אֲשָׁמֵינוּ יֻצְלַל וְיֻסְגַּר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|תִּ}}סְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה:{{ממס|במדבר טו כו}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|בָּ}}גְדֵנוּ תִּשָּׂא וְתִסְלַח
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|שִׁ}}מְךָ יֵאָמֵן אֵל טוֹב וְסַלָּח
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ:{{ממס|תהלים פו ה}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|גָּ}}עַלְנוּ חֻקֶּיךָ שַׁכַּח וַעֲזֹב
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|רַ}}חֲמֵנוּ וְנָשׁוּב וְדֶרֶךְ רֶשַׁע נַעֲזֹב
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|דָּ}}פְיֵנוּ אָנָּא שָׂא נָא
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|קְ}}שֹׁב תַּחֲנוּנֵינוּ וּבְתַחֲנוּן סְלַח נָא
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה:{{ממס|במדבר יד יט}}}}
|-
| ||{{ק|וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:{{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ סְלַח נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|הֵ}}זַדְנוּ בְּרִיתְךָ לְהָפֵר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|צ}}וּל יְבֻלַּע וּכְרַחוּם כַּפֵּר
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|וִ}}עוּדֵנוּ יֻשְׁכַּח וְיֻתְעַב
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מְחֵה כָעָב
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|זְ}}דוֹנֵנוּ הַעֲבֵר כְּעָנָן
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|עֲ}}נֵנוּ כְּיוֹם רַדְתָּ בֶּעָנָן
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃ וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.{{ממס|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / רַחוּם וְחַנּוּן רַחֶם נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|חִ}}נְּנָךְ עָנָו בַּעֲדֵנוּ תִּזְכֹּר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|סְ}}לַח לַעֲוֹנֵינוּ וְחֵטְא אַל תִּזְכֹּר
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד:{{ממס|תהלים עט ח}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|טָ}}עוּתֵנוּ יְבֻקַּשׁ וָאָיִן
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|נְ}}אֻם הָקֵם יְבֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר:{{ממס|ירמיהו נ כ}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|יִ}}דְרְשׁוּךָ מְצָרֵף וּמְטַהֵר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|מִ}}כָּל חַטֹּאתֵינוּ אוֹתָנוּ תְטַהֵר
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ:{{ממס|ויקרא טז ל}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|כָּ}}ל תִּשָּׂא עָוֹן בְּתַחֲנוּן אֲבַטֶּה
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|לְ}}שַׁוְעָתֵנוּ אֹזֶן הַטֵּה
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה שְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]</text>
      <sha1>n9zo2u2ncri1lrndy9mac85rrn2snva</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022385</id>
      <parentid>3022384</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:13:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קרובות (פיוט)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3022385</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8325" sha1="kpqoytodmzlgzcbxbo1by8b2wqg3hc0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}
{|
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|אֲ}}שֶׁר אֲשָׁמֵינוּ יֻצְלַל וְיֻסְגַּר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|תִּ}}סְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה:{{ממס|במדבר טו כו}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|בָּ}}גְדֵנוּ תִּשָּׂא וְתִסְלַח
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|שִׁ}}מְךָ יֵאָמֵן אֵל טוֹב וְסַלָּח
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ:{{ממס|תהלים פו ה}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|גָּ}}עַלְנוּ חֻקֶּיךָ שַׁכַּח וַעֲזֹב
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|רַ}}חֲמֵנוּ וְנָשׁוּב וְדֶרֶךְ רֶשַׁע נַעֲזֹב
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|דָּ}}פְיֵנוּ אָנָּא שָׂא נָא
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|קְ}}שֹׁב תַּחֲנוּנֵינוּ וּבְתַחֲנוּן סְלַח נָא
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה:{{ממס|במדבר יד יט}}}}
|-
| ||{{ק|וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:{{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ סְלַח נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|הֵ}}זַדְנוּ בְּרִיתְךָ לְהָפֵר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|צ}}וּל יְבֻלַּע וּכְרַחוּם כַּפֵּר
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|וִ}}עוּדֵנוּ יֻשְׁכַּח וְיֻתְעַב
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מְחֵה כָעָב
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|זְ}}דוֹנֵנוּ הַעֲבֵר כְּעָנָן
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|עֲ}}נֵנוּ כְּיוֹם רַדְתָּ בֶּעָנָן
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃ וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.{{ממס|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / רַחוּם וְחַנּוּן רַחֶם נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|חִ}}נְּנָךְ עָנָו בַּעֲדֵנוּ תִּזְכֹּר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|סְ}}לַח לַעֲוֹנֵינוּ וְחֵטְא אַל תִּזְכֹּר
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד:{{ממס|תהלים עט ח}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|טָ}}עוּתֵנוּ יְבֻקַּשׁ וָאָיִן
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|נְ}}אֻם הָקֵם יְבֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר:{{ממס|ירמיהו נ כ}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|יִ}}דְרְשׁוּךָ מְצָרֵף וּמְטַהֵר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|מִ}}כָּל חַטֹּאתֵינוּ אוֹתָנוּ תְטַהֵר
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ:{{ממס|ויקרא טז ל}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|כָּ}}ל תִּשָּׂא עָוֹן בְּתַחֲנוּן אֲבַטֶּה
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}|| {{סי|לְ}}שַׁוְעָתֵנוּ אֹזֶן הַטֵּה
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה שְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>kpqoytodmzlgzcbxbo1by8b2wqg3hc0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אהללך בקול רם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727820</id>
    <revision>
      <id>3022394</id>
      <parentid>2999330</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:28:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>אפשר גם לשקול קט' נפרדת לפיוטי 'מי אל כמוך', אבל בעצם מדובר בהמשך לסדר הפסוקים, ובד&quot;כ הוא מפייט את הפסוק האחרון בסדרה.</comment>
      <origin>3022394</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5030" sha1="lhwj8my3j1g38hltjx3neukvtlqq4nb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט לחזרת הש&quot;ץ של שחרית של יום כיפור, מיוסד על ברכות שמונה עשרה של חול. למנהג אשכנז המערבי, כשחל בשבת מדלגים על אותיות ד-ס. למנהג אשכנז המזרחי מדלגים תמיד אותיות ז-צ.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot;|{{מר|'''מִי אֵל כָּמוֹךָ'''}}
|-
|{{סי|אֲ}}הַלֶּלְךָ בְּקוֹל רָם / מָגֵן אַבְרָהָם{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|בְּ}}יָדְךָ מִמְתִים / מְחַיֵּה הַמֵּתִים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|גָּ}}דְלְךָ אֶדְרשׁ / הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אִמְרֵי דַּעַת / חוֹנֵן הַדָּעַת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|הָ}}אוֹמֵר שׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|וּ}}מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|זָ}}ךְ וּמִתְהַלֵּל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ח}}וֹבֵשׁ וּמְכַלֶּה / רוֹפֵא חוֹלֵי{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ט}}וֹב יָמִים וְשָׁנִים / מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|יָ}}הּ לְיִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|כּ}}וֹנֵן כֵּס מִשְׁפָּט / הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|לְ}}ךָ לְבַדְּךָ מְיַחֲלִים / מַכְנִיעַ זֵדִים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|מְ}}דַבֵּר וּמֵקִים / מִבְטַח לַצַּדִּיקִים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|נ}}וֹתֵן אוֹר יוֹמַיִם / בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|סְ}}לַח לְנִדְגָּלָה / שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|עֶ}}לְיוֹן אֱמוּנוֹת / סוֹלֵחַ עֲוֺנוֹת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|פִּ}}ינוּ תְּפִלּוֹת יְמַלֵּל / לִמְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|צְ}}פֵה נָא בְּמַאֲבֹד / שֶׁאֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ק}}וֹל רִנָּה וְתוֹדוֹת / הַטּוֹב לְךָ לְהוֹדוֹת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|רָ}}ם בָּרֵךְ קְהַל הֲמוֹנָי / יְבָרֶכְךָ יְיָ{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|שְׁ}}כִינָתְךָ שָׁלוֹם / עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|תָּ}}בֹא בְרָכָה אֲלֵיכֶם / וְנֹאמַר תְּפִלָּה עֲלֵיכֶם{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{הור|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים שורה זו:}}
|-
|{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּשַׁע / לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|}
&lt;noinclude&gt;{{רקע אפור}}
&lt;/noinclude&gt;כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-יט}} וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם. וְנֶאֱמַר: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ|שם פסוק כ}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:מיוחסים לקליר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lhwj8my3j1g38hltjx3neukvtlqq4nb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום אתא לכפר פשעי ישנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727821</id>
    <revision>
      <id>3022388</id>
      <parentid>2999331</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:13:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3022388</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7824" sha1="pgjklh2qhq9av6xmt3p9mjp8qpuxnod" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{|
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|אָ}}תָא לְכַפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|בִּ}}יאָתוֹ אַחַת בַּשָּׁנָה
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה.{{ממס|ויקרא טז לד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|גִּ}}שְׁתֵּנוּ בִּתְפִלָּה לַעֲמֹד
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|דָּ}}פְיֵנוּ אִם תִּשְׁמֹר יְיָ מִי יַעֲמֹד
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ממס|תהלים קל ג}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|הֲ}}גִיגֵנוּ תַּאֲזִין וְתָבִין
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|וִ}}דּוּיֵנוּ שְׁמַע וַעֲוֹנֵינוּ תַּלְבִּין
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|זֶ}}ה נִתַּן תְּעוּדָה לְעַם זֶה
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|חַ}}ל בּוֹ צִיר סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה:{{ממס|במדבר יד יט}}וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:{{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ סְלַח נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|טָ}}הֳרָה תַּתָּה לְעַמָּךָ
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|יִ}}וָּדַע כִּי סְלִיחָה עִמָּךְ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|כָּ}}זֶה אֵין בְּכָל הַיָּמִים
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|לִ}}מְחוֹת פְּשָׁעֵינוּ כְּעָבֵי מְרוֹמִים
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|מְ}}חִילָה בִּשַּׂרְתָּ לְצִיר בְּרֶשֶׁם
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|נִ}}תְיַצַּבְתָּ עִמּוֹ וְקָרָאתָ בְשֵׁם
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃{{ממס|שמות לד ה}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / חַנּוּן וְרַחוּם רַחֶם נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ.}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|סְ}}לִיחָה שַׂמְתָּ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|עִ}}מְּךָ הַחֶסֶד לָכֵן לְךָ אֲיַחֵל
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃{{ממס|תהלים קל ז}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ בְּלֶב יָם תְּמַצֶּה
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|צֶ}}דֶק חַפֵּשׁ וְחֵטְא לֹא יִמָּצֵא
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|קָ}}בַעְתָּ לָּנוּ תַּחֲנוּנִים לְסַפֵּר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ בְּיוֹם זֶה יִתְכַּפֵּר
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|שִׁ}}מְמוֹת הֵיכָלְךָ הַבִּיטָה
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|תַּ}}חַן אֹזֶן הַטֵּה לָנוּ לְהַבִּיטָה
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה שְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]</text>
      <sha1>pgjklh2qhq9av6xmt3p9mjp8qpuxnod</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022389</id>
      <parentid>3022388</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:13:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קרובות (פיוט)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3022389</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7781" sha1="letu9tgl613syd4u7zx5u4q2y6saw89" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{|
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|אָ}}תָא לְכַפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|בִּ}}יאָתוֹ אַחַת בַּשָּׁנָה
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה.{{ממס|ויקרא טז לד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|גִּ}}שְׁתֵּנוּ בִּתְפִלָּה לַעֲמֹד
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|דָּ}}פְיֵנוּ אִם תִּשְׁמֹר יְיָ מִי יַעֲמֹד
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ממס|תהלים קל ג}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|הֲ}}גִיגֵנוּ תַּאֲזִין וְתָבִין
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|וִ}}דּוּיֵנוּ שְׁמַע וַעֲוֹנֵינוּ תַּלְבִּין
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|זֶ}}ה נִתַּן תְּעוּדָה לְעַם זֶה
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|חַ}}ל בּוֹ צִיר סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה:{{ממס|במדבר יד יט}}וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:{{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ סְלַח נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|טָ}}הֳרָה תַּתָּה לְעַמָּךָ
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|יִ}}וָּדַע כִּי סְלִיחָה עִמָּךְ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|כָּ}}זֶה אֵין בְּכָל הַיָּמִים
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|לִ}}מְחוֹת פְּשָׁעֵינוּ כְּעָבֵי מְרוֹמִים
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|מְ}}חִילָה בִּשַּׂרְתָּ לְצִיר בְּרֶשֶׁם
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|נִ}}תְיַצַּבְתָּ עִמּוֹ וְקָרָאתָ בְשֵׁם
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃{{ממס|שמות לד ה}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / חַנּוּן וְרַחוּם רַחֶם נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ.}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|סְ}}לִיחָה שַׂמְתָּ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|עִ}}מְּךָ הַחֶסֶד לָכֵן לְךָ אֲיַחֵל
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃{{ממס|תהלים קל ז}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ בְּלֶב יָם תְּמַצֶּה
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|צֶ}}דֶק חַפֵּשׁ וְחֵטְא לֹא יִמָּצֵא
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|קָ}}בַעְתָּ לָּנוּ תַּחֲנוּנִים לְסַפֵּר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ בְּיוֹם זֶה יִתְכַּפֵּר
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|שִׁ}}מְמוֹת הֵיכָלְךָ הַבִּיטָה
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}{{רווח}}}}||{{סי|תַּ}}חַן אֹזֶן הַטֵּה לָנוּ לְהַבִּיטָה
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה שְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>letu9tgl613syd4u7zx5u4q2y6saw89</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדיר ונאור בורא דוק וחלד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727822</id>
    <revision>
      <id>3022396</id>
      <parentid>2998807</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:29:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3022396</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5871" sha1="0luoobqb1eg60bv9hffyr934hewyyok" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט ליום כיפור לאחר הווידוי בתפילת הש&quot;ץ. למנהג עדות המזרח אומרים אותו בכל תפילות היום, ולמנהג אשכנז בתפילת מוסף.}}
==נוסח אשכנז==
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מדלגים על אותיות כ-ר.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{מר|'''מִי אֵל כָּמוֹךָ'''}}
|-
|{{סי|אַ}}דִּיר וְנָאוֹר{{רווח|2}}||{{סי|בּ}}וֹרֵא דֹּק וָחֶלֶד{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת{{רווח|2}}||{{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|הָ}}דוּר בִּלְבוּשׁוֹ{{רווח|2}}||{{סי|וְ}}אֵין זוּלָתוֹ{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ז}}וֹקֵף כְּפוּפִים{{רווח|2}}||{{סי|ח}}וֹנֵן דַּלִּים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם{{רווח|2}}||{{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמַיִם{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת{{רווח|2}}||{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|מֶ}}לֶךְ מְלָכִים{{רווח|2}}||{{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים{{רווח|2}}||{{סי|ע}}וֹנֶה עֲשׁוּקִים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל{{רווח|2}}||{{סי|צֹ}}עֶה בְּרֹב כֹּחוֹ{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב לְקֹרְאָיו{{רווח|2}}||{{סי|רָ}}ם וּמַאֲזִין שַׁוְעָה{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים{{רווח|2}}||{{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|נֹשֵׂא עָוֹן{{רווח|2}}||וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|}
&lt;noinclude&gt;{{רקע אפור}}&lt;small&gt;&lt;b&gt;&lt;/noinclude&gt;
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-יט}}

וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם. וְנֶאֱמַר: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ|שם פסוק כ}}
&lt;noinclude&gt;&lt;/b&gt;&lt;/small&gt;{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

==נוסח עדות המזרח==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אַ}}דִּיר וְנָאוֹר{{רווח|2}}||{{סי|בּ}}וֹרֵא דֹּק וָחֶלֶד{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת{{רווח|2}}||{{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|הָ}}דוּר בִּלְבוּשׁוֹ{{רווח|2}}||{{סי|וְ}}אֵין זוּלָתוֹ{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ז}}וֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|2}}||{{סי|ח}}וֹנֵן שְׁאֵרִית{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם{{רווח|2}}||{{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמַיִם{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת{{רווח|2}}||{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|מֶ}}לֶךְ מְלָכִים{{רווח|2}}||{{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים{{רווח|2}}||{{סי|ע}}וֹנֶה עֲשׁוּקִים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל{{רווח|2}}||{{סי|צֹ}}עֶה בְּרָב כֹּחַ{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו{{רווח|2}}||{{סי|רַ}}חוּם וְחַנּוּן{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים{{רווח|2}}||{{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|}
&lt;noinclude&gt;{{רקע אפור}}&lt;small&gt;&lt;b&gt;&lt;/noinclude&gt;
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-יט}}&lt;noinclude&gt;&lt;/b&gt;&lt;/small&gt;{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0luoobqb1eg60bv9hffyr934hewyyok</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום אשר הוחק לכפרתנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727823</id>
    <revision>
      <id>3022386</id>
      <parentid>2999332</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:13:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3022386</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8024" sha1="3n92yitbq1ma2b7phvu8ilfbhy6nohz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{|
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|אֲ}}שֶׁר הוּחַק לְכַפָּרָתֵנוּ
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}||תְּ{{סי|בַ}}שְּׂרֵנוּ צוּרֵנוּ תִּטְהָרוּ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה.{{ממס|ויקרא טז לד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|גִּ}}עוּל עֲוֹנֵנוּ יְכֻבָּס
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|דְּ}}ווֹת חֲטָאֵינוּ יֻטְהָרוּ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי׃{{ממס|תהלים נא ד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|הַ}}כְנַע יֵצֶר שׁוֹבָבִים
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|וְ}}יֻטְהָרוּ עֲוֹנָם בְּסָלְחָךְ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְטִהַרְתִּים מִכָּל עֲוֹנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי, וְסָלַחְתִּי לְכָל עֲוֹנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי׃{{ממס|ירמיהו לג ח}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|זֶ}}ה יַחֲמֹל עָלֵינוּ כְּאָב עַל בָּנִים
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|חֵ}}טְא זְדוֹנָם יְכַפֵּר וְיִסְלַח
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה׃{{ממס|במדבר טו כו}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|ט}}וֹב גְּמוּלֵנוּ אֵל לֹא יִשְׁכַּח
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|יְ}}רַפֵּא וְיִסְלַח תַּחֲלוּאֵי נַפְשֵׁנוּ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי, הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי׃{{ממס|תהלים קג ג}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|כָּ}}עָב יִמָּחוּ פְשָׁעֵינוּ
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|לְ}}בַקֵּשׁ חַטֹּאתֵינוּ וְאֵינָם
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|מַ}}נְחִיל דָּת שִׁוַּע בְּעַד דּוֹר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|נָ}}שָׂא לוֹ בְּדַבְּרוֹ סְלַח נָא
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃{{ממס|במדבר יד יט}}
וְשָׁם נֶאֱמַר׃ וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד כ}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ סְלַח נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|ס}}וֹלְחִי יָחִישׁ מִלִּשְׁמֹר הֶעָוֹן
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|עִ}}מָּנוּ הַשֶּׁוַע וְעִמְּךָ הַסְּלִיחָה
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|פְּ}}תַח פֶּתַח לִמְיֻדָעֶיךָ
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|צָ}}עִיר וְרַב לְסוֹלֵחַ יַכִּירוּ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְיָ, כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְיָ, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד׃{{ממס|ירמיהו לא לג}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁמְךָ יִמָּלֵטוּ
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|רַ}}חֵם עָלֵינוּ כְּאָז קָרָא בְשֵׁם
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃ וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.{{ממס|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / חַנּוּן וְרַחוּם רַחֶם נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|שׁ}}וֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ תַּבִּיט
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לְמַעַן שִׁמְךָ כְּנָם אִישׁ חֲמוּדוֹת
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#דניאל ט יח|דניאל ט יח-יט}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3n92yitbq1ma2b7phvu8ilfbhy6nohz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022387</id>
      <parentid>3022386</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:13:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קרובות (פיוט)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3022387</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7981" sha1="eqca8fmnkrme5rqecj710om709v4zqi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{|
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|אֲ}}שֶׁר הוּחַק לְכַפָּרָתֵנוּ
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}||תְּ{{סי|בַ}}שְּׂרֵנוּ צוּרֵנוּ תִּטְהָרוּ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה.{{ממס|ויקרא טז לד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|גִּ}}עוּל עֲוֹנֵנוּ יְכֻבָּס
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|דְּ}}ווֹת חֲטָאֵינוּ יֻטְהָרוּ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי׃{{ממס|תהלים נא ד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|הַ}}כְנַע יֵצֶר שׁוֹבָבִים
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|וְ}}יֻטְהָרוּ עֲוֹנָם בְּסָלְחָךְ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְטִהַרְתִּים מִכָּל עֲוֹנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי, וְסָלַחְתִּי לְכָל עֲוֹנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי׃{{ממס|ירמיהו לג ח}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|זֶ}}ה יַחֲמֹל עָלֵינוּ כְּאָב עַל בָּנִים
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|חֵ}}טְא זְדוֹנָם יְכַפֵּר וְיִסְלַח
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה׃{{ממס|במדבר טו כו}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|ט}}וֹב גְּמוּלֵנוּ אֵל לֹא יִשְׁכַּח
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|יְ}}רַפֵּא וְיִסְלַח תַּחֲלוּאֵי נַפְשֵׁנוּ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי, הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי׃{{ממס|תהלים קג ג}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|כָּ}}עָב יִמָּחוּ פְשָׁעֵינוּ
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|לְ}}בַקֵּשׁ חַטֹּאתֵינוּ וְאֵינָם
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|מַ}}נְחִיל דָּת שִׁוַּע בְּעַד דּוֹר
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|נָ}}שָׂא לוֹ בְּדַבְּרוֹ סְלַח נָא
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃{{ממס|במדבר יד יט}}
וְשָׁם נֶאֱמַר׃ וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד כ}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ סְלַח נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|ס}}וֹלְחִי יָחִישׁ מִלִּשְׁמֹר הֶעָוֹן
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|עִ}}מָּנוּ הַשֶּׁוַע וְעִמְּךָ הַסְּלִיחָה
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|פְּ}}תַח פֶּתַח לִמְיֻדָעֶיךָ
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|צָ}}עִיר וְרַב לְסוֹלֵחַ יַכִּירוּ
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְיָ, כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְיָ, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד׃{{ממס|ירמיהו לא לג}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁמְךָ יִמָּלֵטוּ
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|רַ}}חֵם עָלֵינוּ כְּאָז קָרָא בְשֵׁם
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃ וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.{{ממס|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / חַנּוּן וְרַחוּם רַחֶם נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|יוֹם}}}}||{{סי|שׁ}}וֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ תַּבִּיט
|-
|{{שמאל|{{מילת קבע|הַיּוֹם}}}}||{{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לְמַעַן שִׁמְךָ כְּנָם אִישׁ חֲמוּדוֹת
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#דניאל ט יח|דניאל ט יח-יט}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>eqca8fmnkrme5rqecj710om709v4zqi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדון אביר במעשיו כביר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727824</id>
    <revision>
      <id>3022395</id>
      <parentid>2999333</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:29:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3022395</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2931" sha1="fatezh4o8bn9etfj775ghcqvzcj89k1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''מִי אֵל כָּמוֹךָ'''}}
|-
|{{סי|אָ}}דוֹן אַבִּיר / {{סי|בְּ}}מַעֲשָׂיו כַּבִּיר{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת / {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|הַ}}צוּר תָּמִים / {{סי|וּ}}מָלֵא רַחֲמִים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ז}}וֹכֵר חֲסָדִים / {{סי|ח}}וֹמֵל חֲסִידִים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ט}}וֹב לַכֹּל / {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ כְּעָסִים / {{סי|לְ}}הַצְדִּיק עֲמוּסִים{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|מֶ}}לֶךְ עוֹלָם / {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעֱלָם{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ס}}וֹלֵחַ חַטָּאוֹת / {{סי|עֹ}}שֶׂה נִפְלָאוֹת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|פּ}}וֹתֵחַ וּמַשְׂבִּיעַ / {{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ק}}וֹרֵא דוֹרוֹת / {{סי|ר}}וֹצֶה עֲתִירוֹת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|שׁ}}וֹמֵר שְׁבוּעוֹת / {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|תּ}}וֹכֵן עֲלִילוֹת / {{סי|תַּ}}קִּיף בַּתְּהִלּוֹת{{רווח|5}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|}
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:  יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם:{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-יט}} וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם. וְנֶאֱמַר: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:{{ממס|מיכה ז כ|שם פסוק כ}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fatezh4o8bn9etfj775ghcqvzcj89k1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נא ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728755</id>
    <revision>
      <id>3022243</id>
      <parentid>3022238</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T13:18:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14540" sha1="twdro1djnj49u53awg7l44khdt8039u" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נא|ב|נא א|נב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נא עמוד ב] ונטל ספיחי כרוב, ואכל ונתן לי. ואמר לי: בני, בפני - אכול, שלא בפני - לא תאכל. אני שראיתי את רבי שמעון בן יוחי שאכל - כדי הוא רבי שמעון בן יוחי לסמוך עליו, בפניו ושלא בפניו. אתה, בפני - אכול, שלא בפני - לא תאכל. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי רבי שמעון? - דתניא, רבי שמעון אומר: כל הספיחים אסורין, חוץ מספיחי כרוב, שאין כיוצא בהן בירק השדה. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל הספיחין אסורים. ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא, דתניא: הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו אמר רבי עקיבא: וכי מאחר שאין זורעין - מהיכא אוספין? - מכאן לספיחין שהן אסורין. במאי קא מיפלגי? רבנן סברי: גזרינן ספיחי כרוב אטו שאר ספיחי דעלמא. ורבי שמעון סבר: לא גזרינן ספיחי כרוב אטו ספיחי דעלמא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ההולך ממקום וכו'. בשלמא ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם, ואל ישנה אדם מפני המחלוקת ולא ליעביד. אלא: }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ממקום שאין עושין למקום שעושין - אל ישנה אדם מפני המחלוקת, ונעביד? הא אמרת: נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם וחומרי מקום שיצא משם! }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר אביי: ארישא. רבא אמר: לעולם אסיפא, והכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין בזו מפני שינוי המחלוקת. מאי קא אמרת: הרואה אומר מלאכה אסורה - מימר אמרי: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומשני רבא אין בזה משום שינוי מחלוקת כלומר ודאי לא יעשה כי צריך לנהוג חומרי המקום שיצא משם ואין בזה משום מחלוקת דמימר אמרינן מלאכה הוא דלית ליה פוק חזי }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כמה בטלני הוי בשוקא}}.{{הל&quot;מ-רק-ראש|. משמע הא לא אפשר בלא מחלוקת היה לו לעשות מלאכה עמהם דגדול השלום ויש לו לעבור על מנהג מקומו כיון דלית ביה איסורא דאורייתא אלא שנהגו בו איסור להחמיר עליהן:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רב ספרא לרבי אבא: כגון אנן; דידעינן בקביעא דירחא }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ונטל ספיחי כרוב''' - בשביעית לאחר זמן הביעור:

'''כדי''' - ראוי:

'''בפני אכול''' - בפני אתה יכול לסמוך עלי הואיל וראיתי את רבי שמעון שאכל והיינו פלוגתא דידיה אדידיה דלעיל אמר לא תאכל אפי' בפני והכא קאמר דאע&quot;ג דלאו בר סמכא הוא ולאו מגמריה ומסבריה קא שרי ליה סמכינן עליה מיהא בפניו משום דחזיא לגברא רבה דאכיל:

'''כל הספיחין אסורין''' - בשביעית מזמן הביעור ואילך:

'''חוץ מספיחי כרוב''' - עלין היוצאין מקלח הכרוב:

'''שאין כיוצא בהן בירק השדה''' - משרשין הן גדילין והרי הן כאילן שמוסיף ענפים על ענפים ולאו בכלל שאר ספיחים נינהו וכל שאר ספיחים מזרע הנחבט ונופל לארץ הוא אבל ספיחי כרוב אינו כן אלא עליו גדילין בענפים ולא אסרה תורה אלא ספיחים מעין זריעה כדכתיב הן לא נזרע וגו' כך שמעתי וקשיא לי חדא דכי האי גוונא לא קרי ספיחים אלא הגדילים מזרע הנחבט ונופל לארץ קודם לקיטה ועוד אילנות בשביעית מי לא נהגא בהן נמי קדושה ונראה בעיני דטעמא משום דכרוב אינו כלה לחיה כל ימות החורף וגימגום:

'''א&quot;ר עקיבא''' - למה נאמר ולא נאסוף מאחר שאין אנו זורעין מה יאספו לימד על הספיחים שאסורין והכי קאמר הן לא נזרע והגדילין מאיליהן לא נאסוף:

'''גזרינן ספיחי כרוב אטו ספיחין דעלמא''' - דאף על גב דאין ביעור לכרוב דהא מתקיים כל ימות הגשמים ספיחין דידיה אסורין דלא לימא טעמא משום דאין בספיחי' איסור שביעית ואתו למישרי שאר ספיחים:

'''ארישא''' - ואל ישנה דמתני' ארישא קאי ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין:

'''רבא אמר לעולם אסיפא''' - והכי משמע מתני' או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ולא ליעבד דהא דקיימא לן בעלמא אל ישנה אדם ממנהג העיר אינו אלא מפני המחלוקת וכאן אין מחלוקת:

'''דמאי אמרת''' - הרואה אותו בטל יאמר זה אומר שהמלאכה אסורה וחלוק על כולנו לא יאמר הכי אלא יאמר מלאכה אין לו שהרי כמה בטלנין יש בשוק כל ימות השנה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נא ב אני ראיתי את ר&quot;ש שאכל.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_ב_אני ראיתי את ר&quot;ש שאכל]]
'''אני''' ראיתי את ר&quot;ש שאכל. תימה לר&quot;י דאמר בירושלמי ר&quot;ש חזא לההוא גברא מלקט ספיחי כרוב בשביעית א&quot;ל מאי האי א&quot;ל ולאו את הוא דשרית א&quot;ל ולאו חבראי פליגי עלי קרי עליה פורץ גדר ישכנו נחש וכן הוות ליה והשתא כיון שבעצמו היה אוכל למה היה כועס על אחרים שהיו אוכלין וסומכין על הוראתו וי&quot;ל דמ&quot;מ לא היה רוצה שעמי הארץ יסמכו עליו כל זמן שלא פסקו הלכה כמותו:
[[File:תוס פסחים 4 נא ב כל הספיחים אסורין חוץ מספיחי כרוב.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_ב_כל הספיחים אסורין חוץ מספיחי כרוב]]
''' כל''' הספיחים אסורין חוץ מספיחי כרוב. פי' רש&quot;י דלאחר ביעור מיירי ואין ביעור נוהג בכרוב לפי שאין השורש כלה בארץ ולא קרינן ביה כלה לחיה מן השדה וקשה לר&quot;י א&quot;כ אמאי איצטריך קרא דלא נאסוף תיפוק ליה דכתיב ולבהמתך ועוד מאי שנא דלא מפיק אלא ספיחי כרוב ה&quot;ל למעוטי כל הני דפרק ז דשביעית (משנה ב) דתנן עיקר הלוף השוטה ונרבינה אין להן ביעור ועוד מאי שנא דרבנן גזרי הכא ספיחי כרוב אטו שאר ספיחים ובכל הנהו דהתם לא גזרי ועוד הקשה ריב&quot;א דלעיל קתני ונכנסתי לגינה אחריו ונטל ספיחי כרוב ואכל משמע שתלשן מן הקרקע והי' מהן הרבה מחוברין וא&quot;כ איירי קודם ביעור ועוד הקשה ר&quot;ת דאמרינן בפ&quot;ק דמנחות {{הפניה-גמ|מנחות|ה|ב}} מה למנחת העומר שכן מתיר חדש בשביעית ספיחים כר&quot;ע דאמר ספיחים אסורים ובפסח של שביעית היא קודם ביעור שאז תבואה אינה כלה בשדה ואדרבה היא במילואה וביעור לא היה אלא בשמינית כשהיא כלה לחיה מן השדה ועוד דקאמר ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא ורבנן נמי לא פליגי אדרשה דכלה לחיה בשדה ומודו רבנן דספיחים אסורים אחר ביעור דבסיפרי קאמר אמילתא דרבנן דפליגי אדרב עקיבא אמרת לנו לא תזרעו ומה שאנו אוספים אין מכניסו לקיום פי' שאסור אחר ביעור אמרת לנו בערו מה אנו אוכלין מן הביעור ואילך לכך נראה לר&quot;ת דבשביעית קודם ביעור מיירי כדמשמע קרא דלא נאסוף דמייתי דכתיב ביה מה נאכל בשנה השביעית ודריש ר&quot;ע מהאי קרא דספיחים אסורים בשביעית ורבנן פליגי עליה ודרשי לא נאסוף להכניסו לקיום ולא אסרי אלא אחר ביעור ור&quot;ש ורבנן פליגי הכא אליבא דר&quot;ע ומתיר ר&quot;ש ספיחי כרוב דלא אסרה תורה אלא ספיחים דומיא דזריעה דכתיב הן לא נזרע אבל ספיחי כרוב דמו לאילן כדאמר במסכת כתובות {{הפניה-גמ|כתובות|קיא|ב}} כרוב הניח לנו אבא והיינו עולים בו בסולם ולא גזרינן אטו שאר ספיחים ורבנן גזרי ודוקא אליבא דרבי עקיבא דאיסור ספיחים מדאורייתא פליגי אבל לרבנן דפליגי עליה דר&quot;ע וסברי איסור ספיחים דרבנן ליכא למיגזר הקשה רבינו נסים גאון דאיפכא שמעינן להו במסכת שביעית בפרק ט (משנה א) דקתני התם ר&quot;ש אומר כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירק השדה וליכא למיגרס התם אסורין דבירושלמי מוכח בהדיא דגרס התם מותרין ותירץ דהתם מיירי בספיחים שגדלו בששית בהיתר ונכנסו בשביעית ונשתהו עד לאחר הביעור ולכך שאר ספיחים שרו דלא אתו לאיחלופי בהנהו שגדלו בשביעית דשל ערב שביעית גדולים ושל שביעית קטנים אבל של כרוב שגדילים הרבה בזמן מועט אין היכר בין הגדל בערב שביעית לגדל בשביעית וכן איתא בירושלמי אמר רב יצחק כל ירק אתה יכול לעמוד עליו בין חדש ובין ישן ברם הכא פי' ספיחי כרוב שלא ילך ויביא מן האיסור ויאמר מן האמהות הבאתי והך דשמעתא איירי בשביעית עצמה כדמפר&quot;ת ורבינו נסים פירש נמי שמעתא בעניין אחר ופי' דהכא בספיחים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית דאסורין מדרבנן עד כדי שיעשו כיוצא בהן וסבר ר&quot;ש ספיחים אסורין במוצאי שביעית דכשיראו אותם גדולים יסברו שלקטן בשביעית אבל ספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירק השדה לא גזרו בהן אטו שאר ספיחים דכשיראו אותם גדולין לא יסברו שלקטן בשביעית דדרכם ליגדל הרבה בזמן מועט וכשאכל ר&quot;ש בן [רבי] יוסי בן לקוניא ספיחי כרוב במוצאי שביעית הוא דאכל כר&quot;ש בן יוחי ולא משמע הכי ורבנן גזרי היתירא אטו איסורא וכולן אסורין ובגמרא דדמאי בפרק שני גרס לענין ספיחים מר&quot;ה ועד חנוכה איסור ספיחים ומחנוכה ועד ר&quot;ה היתר ספיחים ותניא בתוספתא בפ&quot;ה בצלים שיצאו משביעית למוצאי שביעית אם עשו כיוצא בהן מותרין ואם לאו אסורין ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא דאסר ספיחים מדאורייתא בשביעית אבל לרבנן דפליגי עליה ליכא למיגזר ומה שפירש רבינו נסים דמה שגדל בששית ונכנסה לשביעית היכא דאיכא למיטעי שמא גדל בשביעית אסור קשה לרשב&quot;א דתניא בפרק קמא דראש השנה (דף טו.) ר&quot;ש בן יהודה משום ר&quot;ש אומר אתרוג בת ששית שנכנסה בשביעית פטור מן המעשר ומן הביעור והשתא ביעור לא הוי אלא בזמן שהפירות כלים ואפ&quot;ה קאמר פטור מן הביעור ואף על גב דאיכא למיטעי ולמימר שזה האתרוג גדל בשביעית וי&quot;ל דהתם מיירי מדאורייתא אי נמי כשלקטן בתחילתה של שביעית דליכא למיטעי מיהו הא קשיא לר&quot;י דבשמעתא משמע לכ&quot;ע דירקות הגדילין בשביעית אסורין באכילה ובמסכת שביעית משמע דשרו דתנן (פרק ט משנה ד) האומר לפועל הילך דינר זה ולקט לי בו ירק היום ובפרק בתרא דעבודה זרה {{הפניה-גמ|עבודה זרה|סב|א}} מייתי לה ותירץ ר&quot;י דבשל ערב שביעית מיירי ומה שיש בהן דין שביעית לענין סחורה ושאר דינים לפי שנלקט בשביעית דבירק אזלינן בתר לקיטה:

''' כגון''' אנא דידענא בקביעא דירחא. ולא בסוד העיבור קאמר דהא בני בבל בקיאי בעיבורא דירחא כדאמרינן בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ד|ב}} ועבדי תרי יומי אלא מפרש ר&quot;ת שהיה במקום ששלוחי בית דין מגיעין ושם אין עושין אלא יום אחד והיינו בקביעא דירחא שהיה יודע מתי נקבע החודש דהתם ליכא למיגזר שמא יעשה מלאכה בי&quot;ט ששומעין קידוש החודש:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נא|ב}}</text>
      <sha1>twdro1djnj49u53awg7l44khdt8039u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022244</id>
      <parentid>3022243</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T13:33:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14721" sha1="snvqtv2s9mm7iu4r7axpats2qizxfby" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נא|ב|נא א|נב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נא עמוד ב] ונטל ספיחי כרוב, ואכל ונתן לי. ואמר לי: בני, בפני - אכול, שלא בפני - לא תאכל. אני שראיתי את רבי שמעון בן יוחי שאכל - כדי הוא רבי שמעון בן יוחי לסמוך עליו, בפניו ושלא בפניו. אתה, בפני - אכול, שלא בפני - לא תאכל. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי רבי שמעון? - דתניא, רבי שמעון אומר: כל הספיחים אסורין, חוץ מספיחי כרוב, שאין כיוצא בהן בירק השדה. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל הספיחין אסורים. ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא, דתניא: הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו אמר רבי עקיבא: וכי מאחר שאין זורעין - מהיכא אוספין? - מכאן לספיחין שהן אסורין. במאי קא מיפלגי? רבנן סברי: גזרינן ספיחי כרוב אטו שאר ספיחי דעלמא. ורבי שמעון סבר: לא גזרינן ספיחי כרוב אטו ספיחי דעלמא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ההולך ממקום וכו'. בשלמא ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם, ואל ישנה אדם מפני המחלוקת ולא ליעביד. אלא: }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ממקום שאין עושין למקום שעושין - אל ישנה אדם מפני המחלוקת, ונעביד? הא אמרת: נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם וחומרי מקום שיצא משם! }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר אביי: ארישא. רבא אמר: לעולם אסיפא, והכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין בזו מפני שינוי המחלוקת. מאי קא אמרת: הרואה אומר מלאכה אסורה - מימר אמרי: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומשני רבא אין בזה משום שינוי מחלוקת כלומר ודאי לא יעשה כי צריך לנהוג חומרי המקום שיצא משם ואין בזה משום מחלוקת דמימר אמרינן מלאכה הוא דלית ליה פוק חזי }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כמה בטלני הוי בשוקא}}.{{הל&quot;מ-רק-ראש|. משמע הא לא אפשר בלא מחלוקת היה לו לעשות מלאכה עמהם דגדול השלום ויש לו לעבור על מנהג מקומו כיון דלית ביה איסורא דאורייתא אלא שנהגו בו איסור להחמיר עליהן:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רב ספרא לרבי אבא: כגון אנן; דידעינן בקביעא דירחא }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ונטל ספיחי כרוב''' - בשביעית לאחר זמן הביעור:

'''כדי''' - ראוי:

'''בפני אכול''' - בפני אתה יכול לסמוך עלי הואיל וראיתי את רבי שמעון שאכל והיינו פלוגתא דידיה אדידיה דלעיל אמר לא תאכל אפי' בפני והכא קאמר דאע&quot;ג דלאו בר סמכא הוא ולאו מגמריה ומסבריה קא שרי ליה סמכינן עליה מיהא בפניו משום דחזיא לגברא רבה דאכיל:

'''כל הספיחין אסורין''' - בשביעית מזמן הביעור ואילך:

'''חוץ מספיחי כרוב''' - עלין היוצאין מקלח הכרוב:

'''שאין כיוצא בהן בירק השדה''' - משרשין הן גדילין והרי הן כאילן שמוסיף ענפים על ענפים ולאו בכלל שאר ספיחים נינהו וכל שאר ספיחים מזרע הנחבט ונופל לארץ הוא אבל ספיחי כרוב אינו כן אלא עליו גדילין בענפים ולא אסרה תורה אלא ספיחים מעין זריעה כדכתיב הן לא נזרע וגו' כך שמעתי וקשיא לי חדא דכי האי גוונא לא קרי ספיחים אלא הגדילים מזרע הנחבט ונופל לארץ קודם לקיטה ועוד אילנות בשביעית מי לא נהגא בהן נמי קדושה ונראה בעיני דטעמא משום דכרוב אינו כלה לחיה כל ימות החורף וגימגום:

'''א&quot;ר עקיבא''' - למה נאמר ולא נאסוף מאחר שאין אנו זורעין מה יאספו לימד על הספיחים שאסורין והכי קאמר הן לא נזרע והגדילין מאיליהן לא נאסוף:

'''גזרינן ספיחי כרוב אטו ספיחין דעלמא''' - דאף על גב דאין ביעור לכרוב דהא מתקיים כל ימות הגשמים ספיחין דידיה אסורין דלא לימא טעמא משום דאין בספיחי' איסור שביעית ואתו למישרי שאר ספיחים:

'''ארישא''' - ואל ישנה דמתני' ארישא קאי ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין:

'''רבא אמר לעולם אסיפא''' - והכי משמע מתני' או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ולא ליעבד דהא דקיימא לן בעלמא אל ישנה אדם ממנהג העיר אינו אלא מפני המחלוקת וכאן אין מחלוקת:

'''דמאי אמרת''' - הרואה אותו בטל יאמר זה אומר שהמלאכה אסורה וחלוק על כולנו לא יאמר הכי אלא יאמר מלאכה אין לו שהרי כמה בטלנין יש בשוק כל ימות השנה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נא ב אני ראיתי את ר&quot;ש שאכל.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_ב_אני ראיתי את ר&quot;ש שאכל]]
'''אני''' ראיתי את ר&quot;ש שאכל. תימה לר&quot;י דאמר בירושלמי ר&quot;ש חזא לההוא גברא מלקט ספיחי כרוב בשביעית א&quot;ל מאי האי א&quot;ל ולאו את הוא דשרית א&quot;ל ולאו חבראי פליגי עלי קרי עליה פורץ גדר ישכנו נחש וכן הוות ליה והשתא כיון שבעצמו היה אוכל למה היה כועס על אחרים שהיו אוכלין וסומכין על הוראתו וי&quot;ל דמ&quot;מ לא היה רוצה שעמי הארץ יסמכו עליו כל זמן שלא פסקו הלכה כמותו:
[[File:תוס פסחים 4 נא ב כל הספיחים אסורין חוץ מספיחי כרוב.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_ב_כל הספיחים אסורין חוץ מספיחי כרוב]]
''' כל''' הספיחים אסורין חוץ מספיחי כרוב. פי' רש&quot;י דלאחר ביעור מיירי ואין ביעור נוהג בכרוב לפי שאין השורש כלה בארץ ולא קרינן ביה כלה לחיה מן השדה וקשה לר&quot;י א&quot;כ אמאי איצטריך קרא דלא נאסוף תיפוק ליה דכתיב ולבהמתך ועוד מאי שנא דלא מפיק אלא ספיחי כרוב ה&quot;ל למעוטי כל הני דפרק ז דשביעית (משנה ב) דתנן עיקר הלוף השוטה ונרבינה אין להן ביעור ועוד מאי שנא דרבנן גזרי הכא ספיחי כרוב אטו שאר ספיחים ובכל הנהו דהתם לא גזרי ועוד הקשה ריב&quot;א דלעיל קתני ונכנסתי לגינה אחריו ונטל ספיחי כרוב ואכל משמע שתלשן מן הקרקע והי' מהן הרבה מחוברין וא&quot;כ איירי קודם ביעור ועוד הקשה ר&quot;ת דאמרינן בפ&quot;ק דמנחות {{הפניה-גמ|מנחות|ה|ב}} מה למנחת העומר שכן מתיר חדש בשביעית ספיחים כר&quot;ע דאמר ספיחים אסורים ובפסח של שביעית היא קודם ביעור שאז תבואה אינה כלה בשדה ואדרבה היא במילואה וביעור לא היה אלא בשמינית כשהיא כלה לחיה מן השדה ועוד דקאמר ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא ורבנן נמי לא פליגי אדרשה דכלה לחיה בשדה ומודו רבנן דספיחים אסורים אחר ביעור דבסיפרי קאמר אמילתא דרבנן דפליגי אדרב עקיבא אמרת לנו לא תזרעו ומה שאנו אוספים אין מכניסו לקיום פי' שאסור אחר ביעור אמרת לנו בערו מה אנו אוכלין מן הביעור ואילך לכך נראה לר&quot;ת דבשביעית קודם ביעור מיירי כדמשמע קרא דלא נאסוף דמייתי דכתיב ביה מה נאכל בשנה השביעית ודריש ר&quot;ע מהאי קרא דספיחים אסורים בשביעית ורבנן פליגי עליה ודרשי לא נאסוף להכניסו לקיום ולא אסרי אלא אחר ביעור ור&quot;ש ורבנן פליגי הכא אליבא דר&quot;ע ומתיר ר&quot;ש ספיחי כרוב דלא אסרה תורה אלא ספיחים דומיא דזריעה דכתיב הן לא נזרע אבל ספיחי כרוב דמו לאילן כדאמר במסכת כתובות {{הפניה-גמ|כתובות|קיא|ב}} כרוב הניח לנו אבא והיינו עולים בו בסולם ולא גזרינן אטו שאר ספיחים ורבנן גזרי ודוקא אליבא דרבי עקיבא דאיסור ספיחים מדאורייתא פליגי אבל לרבנן דפליגי עליה דר&quot;ע וסברי איסור ספיחים דרבנן ליכא למיגזר הקשה רבינו נסים גאון דאיפכא שמעינן להו במסכת שביעית בפרק ט (משנה א) דקתני התם ר&quot;ש אומר כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירק השדה וליכא למיגרס התם אסורין דבירושלמי מוכח בהדיא דגרס התם מותרין ותירץ דהתם מיירי בספיחים שגדלו בששית בהיתר ונכנסו בשביעית ונשתהו עד לאחר הביעור ולכך שאר ספיחים שרו דלא אתו לאיחלופי בהנהו שגדלו בשביעית דשל ערב שביעית גדולים ושל שביעית קטנים אבל של כרוב שגדילים הרבה בזמן מועט אין היכר בין הגדל בערב שביעית לגדל בשביעית וכן איתא בירושלמי אמר רב יצחק כל ירק אתה יכול לעמוד עליו בין חדש ובין ישן ברם הכא פי' ספיחי כרוב שלא ילך ויביא מן האיסור ויאמר מן האמהות הבאתי והך דשמעתא איירי בשביעית עצמה כדמפר&quot;ת ורבינו נסים פירש נמי שמעתא בעניין אחר ופי' דהכא בספיחים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית דאסורין מדרבנן עד כדי שיעשו כיוצא בהן וסבר ר&quot;ש ספיחים אסורין במוצאי שביעית דכשיראו אותם גדולים יסברו שלקטן בשביעית אבל ספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירק השדה לא גזרו בהן אטו שאר ספיחים דכשיראו אותם גדולין לא יסברו שלקטן בשביעית דדרכם ליגדל הרבה בזמן מועט וכשאכל ר&quot;ש בן [רבי] יוסי בן לקוניא ספיחי כרוב במוצאי שביעית הוא דאכל כר&quot;ש בן יוחי ולא משמע הכי ורבנן גזרי היתירא אטו איסורא וכולן אסורין ובגמרא דדמאי בפרק שני גרס לענין ספיחים מר&quot;ה ועד חנוכה איסור ספיחים ומחנוכה ועד ר&quot;ה היתר ספיחים ותניא בתוספתא בפ&quot;ה בצלים שיצאו משביעית למוצאי שביעית אם עשו כיוצא בהן מותרין ואם לאו אסורין ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא דאסר ספיחים מדאורייתא בשביעית אבל לרבנן דפליגי עליה ליכא למיגזר ומה שפירש רבינו נסים דמה שגדל בששית ונכנסה לשביעית היכא דאיכא למיטעי שמא גדל בשביעית אסור קשה לרשב&quot;א דתניא בפרק קמא דראש השנה (דף טו.) ר&quot;ש בן יהודה משום ר&quot;ש אומר אתרוג בת ששית שנכנסה בשביעית פטור מן המעשר ומן הביעור והשתא ביעור לא הוי אלא בזמן שהפירות כלים ואפ&quot;ה קאמר פטור מן הביעור ואף על גב דאיכא למיטעי ולמימר שזה האתרוג גדל בשביעית וי&quot;ל דהתם מיירי מדאורייתא אי נמי כשלקטן בתחילתה של שביעית דליכא למיטעי מיהו הא קשיא לר&quot;י דבשמעתא משמע לכ&quot;ע דירקות הגדילין בשביעית אסורין באכילה ובמסכת שביעית משמע דשרו דתנן (פרק ט משנה ד) האומר לפועל הילך דינר זה ולקט לי בו ירק היום ובפרק בתרא דעבודה זרה {{הפניה-גמ|עבודה זרה|סב|א}} מייתי לה ותירץ ר&quot;י דבשל ערב שביעית מיירי ומה שיש בהן דין שביעית לענין סחורה ושאר דינים לפי שנלקט בשביעית דבירק אזלינן בתר לקיטה:
[[File:תוס פסחים 4 נא ב כגון אנא דידענא בקביעא דירחא.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_ב_כגון אנא דידענא בקביעא דירחא]]
''' כגון''' אנא דידענא בקביעא דירחא. ולא בסוד העיבור קאמר דהא בני בבל בקיאי בעיבורא דירחא כדאמרינן בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ד|ב}} ועבדי תרי יומי אלא מפרש ר&quot;ת שהיה במקום ששלוחי בית דין מגיעין ושם אין עושין אלא יום אחד והיינו בקביעא דירחא שהיה יודע מתי נקבע החודש דהתם ליכא למיגזר שמא יעשה מלאכה בי&quot;ט ששומעין קידוש החודש:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נא|ב}}</text>
      <sha1>snvqtv2s9mm7iu4r7axpats2qizxfby</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728756</id>
    <revision>
      <id>3022245</id>
      <parentid>2939110</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T13:48:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022245</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12925" sha1="iany4ar9dmmh9w6t0krvz3br5aak8e7" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נב|א|נא ב|נב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נב עמוד א] ביישוב לא עבידנא - מפני שינוי המחלוקת. במדבר מאי? - אמר ליה, הכי אמר רב אמי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ביישוב - אסור, במדבר - מותר. }}רב נתן בר אסיא אזל מבירים מבי רב לפומבדיתא ביום טוב שני של עצרת, שמתיה רב יוסף{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. - אמר ליה אביי: ולנגדיה מר נגידי! - אמר ליה: עדיפא עבדי ליה, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דבמערבא מימנו אנגידא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא. }}איכא דאמרי, נגדיה רב יוסף. - אמר ליה אביי: נשמתיה מר, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: {{שוליים|ג}}מנדין על שני ימים טובים של גליות! - אמר ליה: {{שוליים|ד}}הני מילי - איניש דעלמא, הכא צורבא מדרבנן הוא, דטבא ליה עבדי. דבמערבא מימנו אנגדתא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא.  {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירש מימנו אנגידא מתקבצין אצל הרב ואין מלקין אותו עד שיסכימו כולם להלקותו ולא מימנו אשמתא משום דאין משמתין אלא על דבר חמור ובדבר חמור אין חולקין כבוד לרב אלא משמתין אותו מיד לפיכך השמתא חמורה יותר מן המלקות וגרסי' בפרק ואלו מגלחין [מועד - קטן י&quot;ז ע&quot;א] מאי שמתא אמר רב שם מיתה:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כיוצא בו המוליך פירות שביעית וכו'. ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן: נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם? - אמר רב שישא בריה דרב אידי: מילתא אחריתי קאמר רבי יהודה. והכי קאמר: או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו, ושמע שכלו במקומו - חייב לבער. רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו, והא לא כלו להו. - למימרא דרבי יהודה לקולא קאמר? והאמר רבי אלעזר: לא אמר רבי יהודה אלא לחומרא! - אלא איפוך: אינו חייב לבער, רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו - והא כלו להו. אביי אמר: לעולם כדקתני, והכי קאמר: או ממקום שלא כלו למקום שכלו, והחזירן למקומן ועדיין לא כלו - אינו חייב לבער. רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו - והא כלו להו. מתקיף לה רב אשי: לרבי יהודה, אטו אגבא דחמרא קלטינהו? אלא, אמר רב אשי: בפלוגתא דהני תנאי דתנן: הכובש שלשה כבשין בחבית אחת, רבי אליעזר אומר: אוכלין על הראשון, רבי יהושע אומר: אף על האחרון, רבן גמליאל אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל שכלה מינו מן השדה - יבער מינו מן החבית, והלכה כדבריו. רבינא אמר: בפלוגתא דהני תנאי, דתנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אוכלין בתמרין עד שיכלה האחרון שבצוער. רבן שמעון בן גמליאל אומר: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ביישוב לא עבידנא''' - מלאכה ביום טוב שני הואיל ונהגו בו איסור לא תשנה לעיניהם את המנהג:

'''דעדיפא מינה''' - החמורה ממנה:

'''עבדי ליה''' - עשיתי לו:

'''מימנו אנגדא דבר בי רב''' - תלמיד שסרח היו נמנין להלקותו ולא לנדותו משום דשמתא חמורה וחוששין לכבוד התורה:

'''ולית ליה לר' יהודה כו'''' - דמשמע שיכול לומר לו בן מקום שלא כלו לבן מקום שכלו צא והבא לך אף אתה ממקום שהבאתי ותמצא שלא כלו שם לחיה ואכול מאותן שתביא ואותה שלך שיש לך בבית אסורין וטעמא משום דגדלו כאן ובזה המקום כלו אבל אני הבאתי את שלי ממקום היתר ואין כאן מחלוקת ולית ליה לר' יהודה דאסור משום חומרי מקום שהלך לשם ואפילו אין שם מחלוקת דהא ממקום שאין עושין למקום שעושין דטעמא לאו משום מחלוקת הוא ואסרינן ליה משום חומרי מקום שיצא משם:

'''הכי גרסינן מילתא אחריתי קאמר''' - או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומן חייב לבער ור' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא לא כלו:

'''מילתא אחריתי קאמר''' - תנא קמא:

'''ושמע שכלו במקומן חייב לבער''' - ואע&quot;ג דאין כאן חומרי מקום שיצא משם שבשעה שיצא עדיין לא היו נוהגין בהן חומרא:

'''ר' יהודה אומר צא''' - יכול זה לומר לבני מקומו שיצא משם איני משנה ממנהגכם דהא הולכתים למקום שלא כלו וצא והבא לך משם ותוכל למצוא הרבה:

'''לחומרא אמרה ר' יהודה''' - הכי הוה גמיר לה ר&quot;א מרביה דרבי יהודה אמר לחומרא:

'''אלא איפוך''' - תוספת זו שהוספנו על המשנה ואימא או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומן אינו חייב לבער דאין כאן משום חומרי מקום שיצא משם שכשהוציאם עדיין לא נאסרו ר' יהודה אומר יש כאן זילזול מקומו דאמרי ליה בני מקומו הראשון צא והבא לך מהיכא דאייתינהו ממקום שהבאתם ותמצא שכבר כלו:

'''לעולם כדקתני''' - דלא איירי מתניתין במביא ממקומו למקום השוה לו אלא למקום שאין שוה לו:

'''והכי קאמר''' - מתניתין המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער החזירן למקומן ועדיין לא כלו אינו חייב לבער ורבי יהודה מחמיר דאמרינן ליה צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו השתא והא כלו להו:

'''גבא דחמרא קלטינהו''' - גבו של חמור שהכניסן לתוך אותו מקום החמור קלטן בחומרי אותו מקום שלא יוכל להחזירן עוד הא לא גדלו שם ואינו אוכלן שם:

'''הכובש שלשה כבשים''' - שלשה מיני ירק בחבית אחת של חומץ או של ציר כדי להתקיים:

'''אוכלין''' - משלשתן:

'''על הראשון''' - על סמך הראשון הממהר להיות כלה לחיה מן השדה דמשעה שיכלה אחד מהן מן השדה שלשתן אסורין דכבשייהו משוי להו כחד:

'''אף על האחרון''' - על סמך מין הכלה אחרון ואוכל משלשתן ואע&quot;פ שמין השנים כלה לחיה כבר ותנא דמתני' ור' יהודה בהא פליגי דתנא קמא סבר לה כרבי יהושע דמיקל והכי מישתמעא למילתיה ממקום שלא כלו למקום שכלו כולן חייב לבער אבל כלו מקצתן אוכל אף ממין הכלה כר' יהושע דאוכלין אף על האחרון ר' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מאותו המין מן השדה והרי לא תמצא בשדה ואסור כרבן גמליאל:

'''אוכלין בתמרים''' - בכל ארץ יהודה עד שיכלה דקל האחרון שבצוער שהיא עיר התמרים ותנן לקמן שלש ארצות לביעור שאין בני יהודה אוכלין משכלו בכל ארץ יהודה ואע&quot;פ שלא כלו בגליל אבל אוכלין הן ביהודה ואפילו במקום שכלה עד שיכלה מקום אחרון שבכל ארץ יהודה לפי שחיה כשאינה מוצאת כאן הולכת למקום אחר והיא מתפרנסת שם ורחמנא תלה בה כדלקמן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נב א ביישוב לא עבדינן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_א_ביישוב לא עבדינן]]
'''ביישוב''' לא עבדינן. אפילו בצינעא ואפילו דעתו לחזור דלא אפשר למלאכה בצינעא כמו שאר דברים:

''' ממקום''' שכלו למקום שלא כלו חייב לבער. תימה לר&quot;י והלא אסור לשנות מפני המחלוקת אפילו לקולא כדאמר לעיל אין בזה מפני שינוי המחלוקת דמימר אמרי כמה בטלני איכא בשוקא הא אי לאו האי טעמא הוה אסור לשנות מפני המחלוקת ומיהו יש לומר אי מדאורייתא חייב לבער משום מחלוקת לא יעבור על דברי תורה ועוד אור&quot;י דלא שייך מחלוקת אלא בדבר שתלוי בגוף האדם אבל בפירות לא שייך מחלוקת דאמרינן ממקום שכלו באו:

''' אביי''' אמר לעולם כדקתני. לדבריו אין חסר כלום מן המשנה דרבי יהודה אדיוקא דמתניתין קאי:

''' הכובש''' שלשה כבשים. כגון לפת ובצל וקפלוט שאין ביעורן שוה רבי אליעזר אומר אוכלין על הראשון שטעמו אוסר כולם ולא חשיב כמבוער אך לרבי יהושע תימה לר&quot;י איך מותר גוף אותם שכלו ואומר רבינו תם דבתורת כהנים בפרשת בהר סיני פליגי בקראי דתניא מן השדה תאכלו את תבואתה כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית וכו' מכאן אמרו חכמים הכובש שלשה כבשים בחבית רבי אליעזר אומר כיון שכלה אחד מן השדה יבער הכל מן הבית והיינו אוכלין על הראשון דבשמעתין ואם תאמר לר' אליעזר לישתוק קרא מיניה דנפקא לן מולבהמתך וי&quot;ל דסבר ר' אליעזר דאי לאו האי קרא ה&quot;א דאותו המין דוקא יבער ולא יותר אע&quot;פ שטעם האיסור מעורב בהן דלא דמי איסור דביעור לשאר איסורים דהא שרי לעניים וה&quot;א דניחשביה כמבוער כיון שאין כאן אלא הטעם ור' יהושע סבר דודאי הטעם חשיב כמבוער והאי קרא אתי להתיר אף גוף אותו שכלה הואיל ומעורב בהן הטעם המותרין ומן השדה משמע ליה מן דבר שמקצת הטעם ממנו בשדה תאכלו אף האיסור שעמו ורבן גמליאל סבר ממשות של כל אחד שכלה מן השדה אסור אבל הטעם הוא כמבוער ובמגילת סתרים דרבינו נסים פירש דראשון היינו שניתן ראשון בכבוש ואחרון שניתן אחרון בכבוש והכי אמרינן בירושלמי מה טעם דרבי אליעזר הראשון נותן טעם באחרון הלכך אם כלה מן השדה אותו שכבש ראשון אוסר הכל אבל האחרון אינו נותן טעם בראשון ואם כלה מין האחרון מן השדה אינו אוסר אותם שנכבשו קודם וטעם דרבי יהושע אחרון נותן טעם בראשון פי' אף האחרון כדאמר הכא אף על האחרון וקסבר ר' יהושע דמיד כשכלה אחד מהמינים האחרון או הראשון או האמצעי כולן אסורין דנותן טעם זה בזה ורבי יהודה דמתניתין לחומרא כוותיה ורבן גמליאל סבר כדפרישית דהגוף שכלה אסור והטעם הוי כמבוער:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נב|א}}</text>
      <sha1>iany4ar9dmmh9w6t0krvz3br5aak8e7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022255</id>
      <parentid>3022245</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T15:21:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022255</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13126" sha1="ea9l31rvxzvdj3ceaod18vgfztwillq" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נב|א|נא ב|נב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נב עמוד א] ביישוב לא עבידנא - מפני שינוי המחלוקת. במדבר מאי? - אמר ליה, הכי אמר רב אמי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ביישוב - אסור, במדבר - מותר. }}רב נתן בר אסיא אזל מבירים מבי רב לפומבדיתא ביום טוב שני של עצרת, שמתיה רב יוסף{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. - אמר ליה אביי: ולנגדיה מר נגידי! - אמר ליה: עדיפא עבדי ליה, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דבמערבא מימנו אנגידא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא. }}איכא דאמרי, נגדיה רב יוסף. - אמר ליה אביי: נשמתיה מר, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: {{שוליים|ג}}מנדין על שני ימים טובים של גליות! - אמר ליה: {{שוליים|ד}}הני מילי - איניש דעלמא, הכא צורבא מדרבנן הוא, דטבא ליה עבדי. דבמערבא מימנו אנגדתא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא.  {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירש מימנו אנגידא מתקבצין אצל הרב ואין מלקין אותו עד שיסכימו כולם להלקותו ולא מימנו אשמתא משום דאין משמתין אלא על דבר חמור ובדבר חמור אין חולקין כבוד לרב אלא משמתין אותו מיד לפיכך השמתא חמורה יותר מן המלקות וגרסי' בפרק ואלו מגלחין [מועד - קטן י&quot;ז ע&quot;א] מאי שמתא אמר רב שם מיתה:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כיוצא בו המוליך פירות שביעית וכו'. ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן: נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם? - אמר רב שישא בריה דרב אידי: מילתא אחריתי קאמר רבי יהודה. והכי קאמר: או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו, ושמע שכלו במקומו - חייב לבער. רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו, והא לא כלו להו. - למימרא דרבי יהודה לקולא קאמר? והאמר רבי אלעזר: לא אמר רבי יהודה אלא לחומרא! - אלא איפוך: אינו חייב לבער, רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו - והא כלו להו. אביי אמר: לעולם כדקתני, והכי קאמר: או ממקום שלא כלו למקום שכלו, והחזירן למקומן ועדיין לא כלו - אינו חייב לבער. רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו - והא כלו להו. מתקיף לה רב אשי: לרבי יהודה, אטו אגבא דחמרא קלטינהו? אלא, אמר רב אשי: בפלוגתא דהני תנאי דתנן: הכובש שלשה כבשין בחבית אחת, רבי אליעזר אומר: אוכלין על הראשון, רבי יהושע אומר: אף על האחרון, רבן גמליאל אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל שכלה מינו מן השדה - יבער מינו מן החבית, והלכה כדבריו. רבינא אמר: בפלוגתא דהני תנאי, דתנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אוכלין בתמרין עד שיכלה האחרון שבצוער. רבן שמעון בן גמליאל אומר: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ביישוב לא עבידנא''' - מלאכה ביום טוב שני הואיל ונהגו בו איסור לא תשנה לעיניהם את המנהג:

'''דעדיפא מינה''' - החמורה ממנה:

'''עבדי ליה''' - עשיתי לו:

'''מימנו אנגדא דבר בי רב''' - תלמיד שסרח היו נמנין להלקותו ולא לנדותו משום דשמתא חמורה וחוששין לכבוד התורה:

'''ולית ליה לר' יהודה כו'''' - דמשמע שיכול לומר לו בן מקום שלא כלו לבן מקום שכלו צא והבא לך אף אתה ממקום שהבאתי ותמצא שלא כלו שם לחיה ואכול מאותן שתביא ואותה שלך שיש לך בבית אסורין וטעמא משום דגדלו כאן ובזה המקום כלו אבל אני הבאתי את שלי ממקום היתר ואין כאן מחלוקת ולית ליה לר' יהודה דאסור משום חומרי מקום שהלך לשם ואפילו אין שם מחלוקת דהא ממקום שאין עושין למקום שעושין דטעמא לאו משום מחלוקת הוא ואסרינן ליה משום חומרי מקום שיצא משם:

'''הכי גרסינן מילתא אחריתי קאמר''' - או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומן חייב לבער ור' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא לא כלו:

'''מילתא אחריתי קאמר''' - תנא קמא:

'''ושמע שכלו במקומן חייב לבער''' - ואע&quot;ג דאין כאן חומרי מקום שיצא משם שבשעה שיצא עדיין לא היו נוהגין בהן חומרא:

'''ר' יהודה אומר צא''' - יכול זה לומר לבני מקומו שיצא משם איני משנה ממנהגכם דהא הולכתים למקום שלא כלו וצא והבא לך משם ותוכל למצוא הרבה:

'''לחומרא אמרה ר' יהודה''' - הכי הוה גמיר לה ר&quot;א מרביה דרבי יהודה אמר לחומרא:

'''אלא איפוך''' - תוספת זו שהוספנו על המשנה ואימא או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומן אינו חייב לבער דאין כאן משום חומרי מקום שיצא משם שכשהוציאם עדיין לא נאסרו ר' יהודה אומר יש כאן זילזול מקומו דאמרי ליה בני מקומו הראשון צא והבא לך מהיכא דאייתינהו ממקום שהבאתם ותמצא שכבר כלו:

'''לעולם כדקתני''' - דלא איירי מתניתין במביא ממקומו למקום השוה לו אלא למקום שאין שוה לו:

'''והכי קאמר''' - מתניתין המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער החזירן למקומן ועדיין לא כלו אינו חייב לבער ורבי יהודה מחמיר דאמרינן ליה צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו השתא והא כלו להו:

'''גבא דחמרא קלטינהו''' - גבו של חמור שהכניסן לתוך אותו מקום החמור קלטן בחומרי אותו מקום שלא יוכל להחזירן עוד הא לא גדלו שם ואינו אוכלן שם:

'''הכובש שלשה כבשים''' - שלשה מיני ירק בחבית אחת של חומץ או של ציר כדי להתקיים:

'''אוכלין''' - משלשתן:

'''על הראשון''' - על סמך הראשון הממהר להיות כלה לחיה מן השדה דמשעה שיכלה אחד מהן מן השדה שלשתן אסורין דכבשייהו משוי להו כחד:

'''אף על האחרון''' - על סמך מין הכלה אחרון ואוכל משלשתן ואע&quot;פ שמין השנים כלה לחיה כבר ותנא דמתני' ור' יהודה בהא פליגי דתנא קמא סבר לה כרבי יהושע דמיקל והכי מישתמעא למילתיה ממקום שלא כלו למקום שכלו כולן חייב לבער אבל כלו מקצתן אוכל אף ממין הכלה כר' יהושע דאוכלין אף על האחרון ר' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מאותו המין מן השדה והרי לא תמצא בשדה ואסור כרבן גמליאל:

'''אוכלין בתמרים''' - בכל ארץ יהודה עד שיכלה דקל האחרון שבצוער שהיא עיר התמרים ותנן לקמן שלש ארצות לביעור שאין בני יהודה אוכלין משכלו בכל ארץ יהודה ואע&quot;פ שלא כלו בגליל אבל אוכלין הן ביהודה ואפילו במקום שכלה עד שיכלה מקום אחרון שבכל ארץ יהודה לפי שחיה כשאינה מוצאת כאן הולכת למקום אחר והיא מתפרנסת שם ורחמנא תלה בה כדלקמן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נב א ביישוב לא עבדינן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_א_ביישוב לא עבדינן]]
'''ביישוב''' לא עבדינן. אפילו בצינעא ואפילו דעתו לחזור דלא אפשר למלאכה בצינעא כמו שאר דברים:
[[File:תוס פסחים 4 נב א ממקום שכלו למקום שלא כלו חייב לבער.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_א_ממקום שכלו למקום שלא כלו חייב לבער]]
''' ממקום''' שכלו למקום שלא כלו חייב לבער. תימה לר&quot;י והלא אסור לשנות מפני המחלוקת אפילו לקולא כדאמר לעיל אין בזה מפני שינוי המחלוקת דמימר אמרי כמה בטלני איכא בשוקא הא אי לאו האי טעמא הוה אסור לשנות מפני המחלוקת ומיהו יש לומר אי מדאורייתא חייב לבער משום מחלוקת לא יעבור על דברי תורה ועוד אור&quot;י דלא שייך מחלוקת אלא בדבר שתלוי בגוף האדם אבל בפירות לא שייך מחלוקת דאמרינן ממקום שכלו באו:

''' אביי''' אמר לעולם כדקתני. לדבריו אין חסר כלום מן המשנה דרבי יהודה אדיוקא דמתניתין קאי:

''' הכובש''' שלשה כבשים. כגון לפת ובצל וקפלוט שאין ביעורן שוה רבי אליעזר אומר אוכלין על הראשון שטעמו אוסר כולם ולא חשיב כמבוער אך לרבי יהושע תימה לר&quot;י איך מותר גוף אותם שכלו ואומר רבינו תם דבתורת כהנים בפרשת בהר סיני פליגי בקראי דתניא מן השדה תאכלו את תבואתה כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית וכו' מכאן אמרו חכמים הכובש שלשה כבשים בחבית רבי אליעזר אומר כיון שכלה אחד מן השדה יבער הכל מן הבית והיינו אוכלין על הראשון דבשמעתין ואם תאמר לר' אליעזר לישתוק קרא מיניה דנפקא לן מולבהמתך וי&quot;ל דסבר ר' אליעזר דאי לאו האי קרא ה&quot;א דאותו המין דוקא יבער ולא יותר אע&quot;פ שטעם האיסור מעורב בהן דלא דמי איסור דביעור לשאר איסורים דהא שרי לעניים וה&quot;א דניחשביה כמבוער כיון שאין כאן אלא הטעם ור' יהושע סבר דודאי הטעם חשיב כמבוער והאי קרא אתי להתיר אף גוף אותו שכלה הואיל ומעורב בהן הטעם המותרין ומן השדה משמע ליה מן דבר שמקצת הטעם ממנו בשדה תאכלו אף האיסור שעמו ורבן גמליאל סבר ממשות של כל אחד שכלה מן השדה אסור אבל הטעם הוא כמבוער ובמגילת סתרים דרבינו נסים פירש דראשון היינו שניתן ראשון בכבוש ואחרון שניתן אחרון בכבוש והכי אמרינן בירושלמי מה טעם דרבי אליעזר הראשון נותן טעם באחרון הלכך אם כלה מן השדה אותו שכבש ראשון אוסר הכל אבל האחרון אינו נותן טעם בראשון ואם כלה מין האחרון מן השדה אינו אוסר אותם שנכבשו קודם וטעם דרבי יהושע אחרון נותן טעם בראשון פי' אף האחרון כדאמר הכא אף על האחרון וקסבר ר' יהושע דמיד כשכלה אחד מהמינים האחרון או הראשון או האמצעי כולן אסורין דנותן טעם זה בזה ורבי יהודה דמתניתין לחומרא כוותיה ורבן גמליאל סבר כדפרישית דהגוף שכלה אסור והטעם הוי כמבוער:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נב|א}}</text>
      <sha1>ea9l31rvxzvdj3ceaod18vgfztwillq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022256</id>
      <parentid>3022255</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T15:59:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022256</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13281" sha1="ktdl7rxlfd8bm71w1wrus25oyx0xd0f" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נב|א|נא ב|נב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נב עמוד א] ביישוב לא עבידנא - מפני שינוי המחלוקת. במדבר מאי? - אמר ליה, הכי אמר רב אמי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ביישוב - אסור, במדבר - מותר. }}רב נתן בר אסיא אזל מבירים מבי רב לפומבדיתא ביום טוב שני של עצרת, שמתיה רב יוסף{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. - אמר ליה אביי: ולנגדיה מר נגידי! - אמר ליה: עדיפא עבדי ליה, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דבמערבא מימנו אנגידא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא. }}איכא דאמרי, נגדיה רב יוסף. - אמר ליה אביי: נשמתיה מר, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: {{שוליים|ג}}מנדין על שני ימים טובים של גליות! - אמר ליה: {{שוליים|ד}}הני מילי - איניש דעלמא, הכא צורבא מדרבנן הוא, דטבא ליה עבדי. דבמערבא מימנו אנגדתא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא.  {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירש מימנו אנגידא מתקבצין אצל הרב ואין מלקין אותו עד שיסכימו כולם להלקותו ולא מימנו אשמתא משום דאין משמתין אלא על דבר חמור ובדבר חמור אין חולקין כבוד לרב אלא משמתין אותו מיד לפיכך השמתא חמורה יותר מן המלקות וגרסי' בפרק ואלו מגלחין [מועד - קטן י&quot;ז ע&quot;א] מאי שמתא אמר רב שם מיתה:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כיוצא בו המוליך פירות שביעית וכו'. ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן: נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם? - אמר רב שישא בריה דרב אידי: מילתא אחריתי קאמר רבי יהודה. והכי קאמר: או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו, ושמע שכלו במקומו - חייב לבער. רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו, והא לא כלו להו. - למימרא דרבי יהודה לקולא קאמר? והאמר רבי אלעזר: לא אמר רבי יהודה אלא לחומרא! - אלא איפוך: אינו חייב לבער, רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו - והא כלו להו. אביי אמר: לעולם כדקתני, והכי קאמר: או ממקום שלא כלו למקום שכלו, והחזירן למקומן ועדיין לא כלו - אינו חייב לבער. רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו - והא כלו להו. מתקיף לה רב אשי: לרבי יהודה, אטו אגבא דחמרא קלטינהו? אלא, אמר רב אשי: בפלוגתא דהני תנאי דתנן: הכובש שלשה כבשין בחבית אחת, רבי אליעזר אומר: אוכלין על הראשון, רבי יהושע אומר: אף על האחרון, רבן גמליאל אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל שכלה מינו מן השדה - יבער מינו מן החבית, והלכה כדבריו. רבינא אמר: בפלוגתא דהני תנאי, דתנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אוכלין בתמרין עד שיכלה האחרון שבצוער. רבן שמעון בן גמליאל אומר: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ביישוב לא עבידנא''' - מלאכה ביום טוב שני הואיל ונהגו בו איסור לא תשנה לעיניהם את המנהג:

'''דעדיפא מינה''' - החמורה ממנה:

'''עבדי ליה''' - עשיתי לו:

'''מימנו אנגדא דבר בי רב''' - תלמיד שסרח היו נמנין להלקותו ולא לנדותו משום דשמתא חמורה וחוששין לכבוד התורה:

'''ולית ליה לר' יהודה כו'''' - דמשמע שיכול לומר לו בן מקום שלא כלו לבן מקום שכלו צא והבא לך אף אתה ממקום שהבאתי ותמצא שלא כלו שם לחיה ואכול מאותן שתביא ואותה שלך שיש לך בבית אסורין וטעמא משום דגדלו כאן ובזה המקום כלו אבל אני הבאתי את שלי ממקום היתר ואין כאן מחלוקת ולית ליה לר' יהודה דאסור משום חומרי מקום שהלך לשם ואפילו אין שם מחלוקת דהא ממקום שאין עושין למקום שעושין דטעמא לאו משום מחלוקת הוא ואסרינן ליה משום חומרי מקום שיצא משם:

'''הכי גרסינן מילתא אחריתי קאמר''' - או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומן חייב לבער ור' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא לא כלו:

'''מילתא אחריתי קאמר''' - תנא קמא:

'''ושמע שכלו במקומן חייב לבער''' - ואע&quot;ג דאין כאן חומרי מקום שיצא משם שבשעה שיצא עדיין לא היו נוהגין בהן חומרא:

'''ר' יהודה אומר צא''' - יכול זה לומר לבני מקומו שיצא משם איני משנה ממנהגכם דהא הולכתים למקום שלא כלו וצא והבא לך משם ותוכל למצוא הרבה:

'''לחומרא אמרה ר' יהודה''' - הכי הוה גמיר לה ר&quot;א מרביה דרבי יהודה אמר לחומרא:

'''אלא איפוך''' - תוספת זו שהוספנו על המשנה ואימא או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומן אינו חייב לבער דאין כאן משום חומרי מקום שיצא משם שכשהוציאם עדיין לא נאסרו ר' יהודה אומר יש כאן זילזול מקומו דאמרי ליה בני מקומו הראשון צא והבא לך מהיכא דאייתינהו ממקום שהבאתם ותמצא שכבר כלו:

'''לעולם כדקתני''' - דלא איירי מתניתין במביא ממקומו למקום השוה לו אלא למקום שאין שוה לו:

'''והכי קאמר''' - מתניתין המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער החזירן למקומן ועדיין לא כלו אינו חייב לבער ורבי יהודה מחמיר דאמרינן ליה צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו השתא והא כלו להו:

'''גבא דחמרא קלטינהו''' - גבו של חמור שהכניסן לתוך אותו מקום החמור קלטן בחומרי אותו מקום שלא יוכל להחזירן עוד הא לא גדלו שם ואינו אוכלן שם:

'''הכובש שלשה כבשים''' - שלשה מיני ירק בחבית אחת של חומץ או של ציר כדי להתקיים:

'''אוכלין''' - משלשתן:

'''על הראשון''' - על סמך הראשון הממהר להיות כלה לחיה מן השדה דמשעה שיכלה אחד מהן מן השדה שלשתן אסורין דכבשייהו משוי להו כחד:

'''אף על האחרון''' - על סמך מין הכלה אחרון ואוכל משלשתן ואע&quot;פ שמין השנים כלה לחיה כבר ותנא דמתני' ור' יהודה בהא פליגי דתנא קמא סבר לה כרבי יהושע דמיקל והכי מישתמעא למילתיה ממקום שלא כלו למקום שכלו כולן חייב לבער אבל כלו מקצתן אוכל אף ממין הכלה כר' יהושע דאוכלין אף על האחרון ר' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מאותו המין מן השדה והרי לא תמצא בשדה ואסור כרבן גמליאל:

'''אוכלין בתמרים''' - בכל ארץ יהודה עד שיכלה דקל האחרון שבצוער שהיא עיר התמרים ותנן לקמן שלש ארצות לביעור שאין בני יהודה אוכלין משכלו בכל ארץ יהודה ואע&quot;פ שלא כלו בגליל אבל אוכלין הן ביהודה ואפילו במקום שכלה עד שיכלה מקום אחרון שבכל ארץ יהודה לפי שחיה כשאינה מוצאת כאן הולכת למקום אחר והיא מתפרנסת שם ורחמנא תלה בה כדלקמן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נב א ביישוב לא עבדינן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_א_ביישוב לא עבדינן]]
'''ביישוב''' לא עבדינן. אפילו בצינעא ואפילו דעתו לחזור דלא אפשר למלאכה בצינעא כמו שאר דברים:
[[File:תוס פסחים 4 נב א ממקום שכלו למקום שלא כלו חייב לבער.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_א_ממקום שכלו למקום שלא כלו חייב לבער]]
''' ממקום''' שכלו למקום שלא כלו חייב לבער. תימה לר&quot;י והלא אסור לשנות מפני המחלוקת אפילו לקולא כדאמר לעיל אין בזה מפני שינוי המחלוקת דמימר אמרי כמה בטלני איכא בשוקא הא אי לאו האי טעמא הוה אסור לשנות מפני המחלוקת ומיהו יש לומר אי מדאורייתא חייב לבער משום מחלוקת לא יעבור על דברי תורה ועוד אור&quot;י דלא שייך מחלוקת אלא בדבר שתלוי בגוף האדם אבל בפירות לא שייך מחלוקת דאמרינן ממקום שכלו באו:
[[File:תוס פסחים 4 נב א אביי אמר לעולם כדקתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_א_אביי אמר לעולם כדקתני]]
''' אביי''' אמר לעולם כדקתני. לדבריו אין חסר כלום מן המשנה דרבי יהודה אדיוקא דמתניתין קאי:

''' הכובש''' שלשה כבשים. כגון לפת ובצל וקפלוט שאין ביעורן שוה רבי אליעזר אומר אוכלין על הראשון שטעמו אוסר כולם ולא חשיב כמבוער אך לרבי יהושע תימה לר&quot;י איך מותר גוף אותם שכלו ואומר רבינו תם דבתורת כהנים בפרשת בהר סיני פליגי בקראי דתניא מן השדה תאכלו את תבואתה כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית וכו' מכאן אמרו חכמים הכובש שלשה כבשים בחבית רבי אליעזר אומר כיון שכלה אחד מן השדה יבער הכל מן הבית והיינו אוכלין על הראשון דבשמעתין ואם תאמר לר' אליעזר לישתוק קרא מיניה דנפקא לן מולבהמתך וי&quot;ל דסבר ר' אליעזר דאי לאו האי קרא ה&quot;א דאותו המין דוקא יבער ולא יותר אע&quot;פ שטעם האיסור מעורב בהן דלא דמי איסור דביעור לשאר איסורים דהא שרי לעניים וה&quot;א דניחשביה כמבוער כיון שאין כאן אלא הטעם ור' יהושע סבר דודאי הטעם חשיב כמבוער והאי קרא אתי להתיר אף גוף אותו שכלה הואיל ומעורב בהן הטעם המותרין ומן השדה משמע ליה מן דבר שמקצת הטעם ממנו בשדה תאכלו אף האיסור שעמו ורבן גמליאל סבר ממשות של כל אחד שכלה מן השדה אסור אבל הטעם הוא כמבוער ובמגילת סתרים דרבינו נסים פירש דראשון היינו שניתן ראשון בכבוש ואחרון שניתן אחרון בכבוש והכי אמרינן בירושלמי מה טעם דרבי אליעזר הראשון נותן טעם באחרון הלכך אם כלה מן השדה אותו שכבש ראשון אוסר הכל אבל האחרון אינו נותן טעם בראשון ואם כלה מין האחרון מן השדה אינו אוסר אותם שנכבשו קודם וטעם דרבי יהושע אחרון נותן טעם בראשון פי' אף האחרון כדאמר הכא אף על האחרון וקסבר ר' יהושע דמיד כשכלה אחד מהמינים האחרון או הראשון או האמצעי כולן אסורין דנותן טעם זה בזה ורבי יהודה דמתניתין לחומרא כוותיה ורבן גמליאל סבר כדפרישית דהגוף שכלה אסור והטעם הוי כמבוער:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נב|א}}</text>
      <sha1>ktdl7rxlfd8bm71w1wrus25oyx0xd0f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022273</id>
      <parentid>3022256</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T16:29:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022273</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13418" sha1="54sy4sb981nh923ukb50dofz3v9t1nu" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נב|א|נא ב|נב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נב עמוד א] ביישוב לא עבידנא - מפני שינוי המחלוקת. במדבר מאי? - אמר ליה, הכי אמר רב אמי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ביישוב - אסור, במדבר - מותר. }}רב נתן בר אסיא אזל מבירים מבי רב לפומבדיתא ביום טוב שני של עצרת, שמתיה רב יוסף{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. - אמר ליה אביי: ולנגדיה מר נגידי! - אמר ליה: עדיפא עבדי ליה, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דבמערבא מימנו אנגידא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא. }}איכא דאמרי, נגדיה רב יוסף. - אמר ליה אביי: נשמתיה מר, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: {{שוליים|ג}}מנדין על שני ימים טובים של גליות! - אמר ליה: {{שוליים|ד}}הני מילי - איניש דעלמא, הכא צורבא מדרבנן הוא, דטבא ליה עבדי. דבמערבא מימנו אנגדתא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא.  {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירש מימנו אנגידא מתקבצין אצל הרב ואין מלקין אותו עד שיסכימו כולם להלקותו ולא מימנו אשמתא משום דאין משמתין אלא על דבר חמור ובדבר חמור אין חולקין כבוד לרב אלא משמתין אותו מיד לפיכך השמתא חמורה יותר מן המלקות וגרסי' בפרק ואלו מגלחין [מועד - קטן י&quot;ז ע&quot;א] מאי שמתא אמר רב שם מיתה:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כיוצא בו המוליך פירות שביעית וכו'. ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן: נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם? - אמר רב שישא בריה דרב אידי: מילתא אחריתי קאמר רבי יהודה. והכי קאמר: או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו, ושמע שכלו במקומו - חייב לבער. רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו, והא לא כלו להו. - למימרא דרבי יהודה לקולא קאמר? והאמר רבי אלעזר: לא אמר רבי יהודה אלא לחומרא! - אלא איפוך: אינו חייב לבער, רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו - והא כלו להו. אביי אמר: לעולם כדקתני, והכי קאמר: או ממקום שלא כלו למקום שכלו, והחזירן למקומן ועדיין לא כלו - אינו חייב לבער. רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו - והא כלו להו. מתקיף לה רב אשי: לרבי יהודה, אטו אגבא דחמרא קלטינהו? אלא, אמר רב אשי: בפלוגתא דהני תנאי דתנן: הכובש שלשה כבשין בחבית אחת, רבי אליעזר אומר: אוכלין על הראשון, רבי יהושע אומר: אף על האחרון, רבן גמליאל אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל שכלה מינו מן השדה - יבער מינו מן החבית, והלכה כדבריו. רבינא אמר: בפלוגתא דהני תנאי, דתנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אוכלין בתמרין עד שיכלה האחרון שבצוער. רבן שמעון בן גמליאל אומר: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ביישוב לא עבידנא''' - מלאכה ביום טוב שני הואיל ונהגו בו איסור לא תשנה לעיניהם את המנהג:

'''דעדיפא מינה''' - החמורה ממנה:

'''עבדי ליה''' - עשיתי לו:

'''מימנו אנגדא דבר בי רב''' - תלמיד שסרח היו נמנין להלקותו ולא לנדותו משום דשמתא חמורה וחוששין לכבוד התורה:

'''ולית ליה לר' יהודה כו'''' - דמשמע שיכול לומר לו בן מקום שלא כלו לבן מקום שכלו צא והבא לך אף אתה ממקום שהבאתי ותמצא שלא כלו שם לחיה ואכול מאותן שתביא ואותה שלך שיש לך בבית אסורין וטעמא משום דגדלו כאן ובזה המקום כלו אבל אני הבאתי את שלי ממקום היתר ואין כאן מחלוקת ולית ליה לר' יהודה דאסור משום חומרי מקום שהלך לשם ואפילו אין שם מחלוקת דהא ממקום שאין עושין למקום שעושין דטעמא לאו משום מחלוקת הוא ואסרינן ליה משום חומרי מקום שיצא משם:

'''הכי גרסינן מילתא אחריתי קאמר''' - או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומן חייב לבער ור' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא לא כלו:

'''מילתא אחריתי קאמר''' - תנא קמא:

'''ושמע שכלו במקומן חייב לבער''' - ואע&quot;ג דאין כאן חומרי מקום שיצא משם שבשעה שיצא עדיין לא היו נוהגין בהן חומרא:

'''ר' יהודה אומר צא''' - יכול זה לומר לבני מקומו שיצא משם איני משנה ממנהגכם דהא הולכתים למקום שלא כלו וצא והבא לך משם ותוכל למצוא הרבה:

'''לחומרא אמרה ר' יהודה''' - הכי הוה גמיר לה ר&quot;א מרביה דרבי יהודה אמר לחומרא:

'''אלא איפוך''' - תוספת זו שהוספנו על המשנה ואימא או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומן אינו חייב לבער דאין כאן משום חומרי מקום שיצא משם שכשהוציאם עדיין לא נאסרו ר' יהודה אומר יש כאן זילזול מקומו דאמרי ליה בני מקומו הראשון צא והבא לך מהיכא דאייתינהו ממקום שהבאתם ותמצא שכבר כלו:

'''לעולם כדקתני''' - דלא איירי מתניתין במביא ממקומו למקום השוה לו אלא למקום שאין שוה לו:

'''והכי קאמר''' - מתניתין המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער החזירן למקומן ועדיין לא כלו אינו חייב לבער ורבי יהודה מחמיר דאמרינן ליה צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו השתא והא כלו להו:

'''גבא דחמרא קלטינהו''' - גבו של חמור שהכניסן לתוך אותו מקום החמור קלטן בחומרי אותו מקום שלא יוכל להחזירן עוד הא לא גדלו שם ואינו אוכלן שם:

'''הכובש שלשה כבשים''' - שלשה מיני ירק בחבית אחת של חומץ או של ציר כדי להתקיים:

'''אוכלין''' - משלשתן:

'''על הראשון''' - על סמך הראשון הממהר להיות כלה לחיה מן השדה דמשעה שיכלה אחד מהן מן השדה שלשתן אסורין דכבשייהו משוי להו כחד:

'''אף על האחרון''' - על סמך מין הכלה אחרון ואוכל משלשתן ואע&quot;פ שמין השנים כלה לחיה כבר ותנא דמתני' ור' יהודה בהא פליגי דתנא קמא סבר לה כרבי יהושע דמיקל והכי מישתמעא למילתיה ממקום שלא כלו למקום שכלו כולן חייב לבער אבל כלו מקצתן אוכל אף ממין הכלה כר' יהושע דאוכלין אף על האחרון ר' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מאותו המין מן השדה והרי לא תמצא בשדה ואסור כרבן גמליאל:

'''אוכלין בתמרים''' - בכל ארץ יהודה עד שיכלה דקל האחרון שבצוער שהיא עיר התמרים ותנן לקמן שלש ארצות לביעור שאין בני יהודה אוכלין משכלו בכל ארץ יהודה ואע&quot;פ שלא כלו בגליל אבל אוכלין הן ביהודה ואפילו במקום שכלה עד שיכלה מקום אחרון שבכל ארץ יהודה לפי שחיה כשאינה מוצאת כאן הולכת למקום אחר והיא מתפרנסת שם ורחמנא תלה בה כדלקמן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נב א ביישוב לא עבדינן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_א_ביישוב לא עבדינן]]
'''ביישוב''' לא עבדינן. אפילו בצינעא ואפילו דעתו לחזור דלא אפשר למלאכה בצינעא כמו שאר דברים:
[[File:תוס פסחים 4 נב א ממקום שכלו למקום שלא כלו חייב לבער.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_א_ממקום שכלו למקום שלא כלו חייב לבער]]
''' ממקום''' שכלו למקום שלא כלו חייב לבער. תימה לר&quot;י והלא אסור לשנות מפני המחלוקת אפילו לקולא כדאמר לעיל אין בזה מפני שינוי המחלוקת דמימר אמרי כמה בטלני איכא בשוקא הא אי לאו האי טעמא הוה אסור לשנות מפני המחלוקת ומיהו יש לומר אי מדאורייתא חייב לבער משום מחלוקת לא יעבור על דברי תורה ועוד אור&quot;י דלא שייך מחלוקת אלא בדבר שתלוי בגוף האדם אבל בפירות לא שייך מחלוקת דאמרינן ממקום שכלו באו:
[[File:תוס פסחים 4 נב א אביי אמר לעולם כדקתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_א_אביי אמר לעולם כדקתני]]
''' אביי''' אמר לעולם כדקתני. לדבריו אין חסר כלום מן המשנה דרבי יהודה אדיוקא דמתניתין קאי:
[[File:תוס פסחים 4 נב א הכובש שלשה כבשים.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_א_הכובש שלשה כבשים]]
''' הכובש''' שלשה כבשים. כגון לפת ובצל וקפלוט שאין ביעורן שוה רבי אליעזר אומר אוכלין על הראשון שטעמו אוסר כולם ולא חשיב כמבוער אך לרבי יהושע תימה לר&quot;י איך מותר גוף אותם שכלו ואומר רבינו תם דבתורת כהנים בפרשת בהר סיני פליגי בקראי דתניא מן השדה תאכלו את תבואתה כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית וכו' מכאן אמרו חכמים הכובש שלשה כבשים בחבית רבי אליעזר אומר כיון שכלה אחד מן השדה יבער הכל מן הבית והיינו אוכלין על הראשון דבשמעתין ואם תאמר לר' אליעזר לישתוק קרא מיניה דנפקא לן מולבהמתך וי&quot;ל דסבר ר' אליעזר דאי לאו האי קרא ה&quot;א דאותו המין דוקא יבער ולא יותר אע&quot;פ שטעם האיסור מעורב בהן דלא דמי איסור דביעור לשאר איסורים דהא שרי לעניים וה&quot;א דניחשביה כמבוער כיון שאין כאן אלא הטעם ור' יהושע סבר דודאי הטעם חשיב כמבוער והאי קרא אתי להתיר אף גוף אותו שכלה הואיל ומעורב בהן הטעם המותרין ומן השדה משמע ליה מן דבר שמקצת הטעם ממנו בשדה תאכלו אף האיסור שעמו ורבן גמליאל סבר ממשות של כל אחד שכלה מן השדה אסור אבל הטעם הוא כמבוער ובמגילת סתרים דרבינו נסים פירש דראשון היינו שניתן ראשון בכבוש ואחרון שניתן אחרון בכבוש והכי אמרינן בירושלמי מה טעם דרבי אליעזר הראשון נותן טעם באחרון הלכך אם כלה מן השדה אותו שכבש ראשון אוסר הכל אבל האחרון אינו נותן טעם בראשון ואם כלה מין האחרון מן השדה אינו אוסר אותם שנכבשו קודם וטעם דרבי יהושע אחרון נותן טעם בראשון פי' אף האחרון כדאמר הכא אף על האחרון וקסבר ר' יהושע דמיד כשכלה אחד מהמינים האחרון או הראשון או האמצעי כולן אסורין דנותן טעם זה בזה ורבי יהודה דמתניתין לחומרא כוותיה ורבן גמליאל סבר כדפרישית דהגוף שכלה אסור והטעם הוי כמבוער:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נב|א}}</text>
      <sha1>54sy4sb981nh923ukb50dofz3v9t1nu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728757</id>
    <revision>
      <id>3022274</id>
      <parentid>2939111</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T16:49:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022274</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13328" sha1="oqlk7iud984felycprw9yd5vwnbmqwa" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נב|ב|נב א|נג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נב עמוד ב] אוכלין על של בין הכיפין, ואין אוכלין על שבין השיצין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנן התם: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שלש ארצות לביעור; יהודה, ועבר הירדן, וגליל. ושלש ארצות בכל אחת ואחת. ולמה אמרו שלש ארצות לביעור - שיהיו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה. מנא הני מילי? אמר רב חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי בר חנינא: אמר קרא ולבהמתך ולחיה אשר בארצך }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל זמן שחיה אוכלת מן השדה - האכל לבהמה שבבית. כלה לחיה אשר בשדה - כלה לבהמתך מן הבית. וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל, ואין חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פירות שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ - מתבערין בכל מקום שהן. רבי שמעון בן אלעזר אומר: יחזרו למקומן ויתבערו, משום שנאמר בארצך, - הא אפיקתיה! - קרי ביה בארץ, בארצך, - אי נמי: מאשר בארצך. רב ספרא נפק מארץ ישראל לחוצה לארץ, הוה בהדיה גרבא דחמרא דשביעית. לוו בהדיה רב הונא בריה דרב איקא ורב כהנא. אמר להו: איכא דשמיע ליה מיניה דרבי אבהו הלכה כרבי שמעון בן אלעזר או לא? - אמר ליה רב כהנא; הכי אמר רבי אבהו: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. אמר ליה רב הונא בריה דרב איקא הכי אמר רבי אבהו: אין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. אמר רב ספרא: נקוט הא כללא דרב הונא בידך, דדייק וגמר שמעתתא מפומיה דרביה כרחבה דפומבדיתא. דאמר רחבה אמר רב יהודה: הר הבית סטיו כפול היה, סטיו לפנים מסטיו. קרי עליה רב יוסף: עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו - כל המיקל לו מגיד לו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי אילעאי קץ כפנייתא דשביעית. היכי עביד הכי? }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאכלה אמר רחמנא, ולא להפסד! וכי תימא: הני מילי - היכא דנחית לפירא, אבל היכא דלא נחית לפירא - לא. והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הני מתחלי דערלה אסירי, הואיל ונעשו שומר לפירי. ושומר לפירי אימת הוה - בכופרי, וקא קרי להו פירי! - רב נחמן דאמר כרבי יוסי דתנן, רבי יוסי אומר: סמדר אסור מפני שהוא פירי. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ופליגי רבנן עליה. - מתקיף לה רב שימי מנהרדעא: ומי פליגי רבנן עליה דרבי יוסי בשאר אילנות? והא תנן: מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית? בית שמאי אומרים: כל האילנות משיוציאו. ובית הלל אומרים: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|החרובין משישרשרו, והגפנים }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אוכלין על של בין הכיפין''' -  דרך דקלים להיות בעיקרן קוצים סביב והיינו שיצים ומן הדקל עצמן הן ולמעלה עלין שלו עשויין כסדרן כמין כפות תמרים וכשהרוח מנשב התמרים נופלין ונשארין באותן כיפין ולמטה בשיצין וקאמר רבן שמעון דכל זמן שמצויין בכיפין אוכלין מאותן שבבית אבל אין אוכלין מן הבית על סמך אותן שבשיצין לפי שאין החיה יכולה ליטלן מפני הקוצים ומתניתין הכי קאמר תנא קמא. כלה לגמרי אף מבין השיצים חייב לבער אבל כלו מן הכיפין ועדיין יש בשיצין אינו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה ממקום הראוי ליטלן ולא תמצא ולחומרא אמרה רבי יהודה:

'''שלש ארצות''' -  בארץ ישראל חלוקות זו מזו לענין ביעור שאין זו סומכת על זו משכלו בה ואע&quot;פ שלא כלו בחבירתה:

'''ושלש ארצות בכל אחת ואחת''' -  שחלוקות במנהג קיום פירותיהן שפירותיהן כלות של זו קודם לזו ואעפ&quot;כ עשינו כולן אחת לביעור כדמפרש ואזיל:

'''ולמה אמרו שלש ארצות''' -  הואיל ושלש ארצות לכל אחת הרי כאן תשע ארצות למאי הילכתא אמרו שלש ארצות לביעור ותו לא:

'''שיהיו אוכלין בכל אחת''' -  עשאום לשלש שבכל אחת כאילו הן אחת ואוכלין בכל אחת ואחת מהשלש החלוקות לביעור עד שיכלה האחרון שבשלש ארצותיה אוכלין ביהודה עד שיכלה אחרון שבשלש ארצותיה וכן בעבר הירדן וכן בגליל:

'''מנא הני מילי''' -  דאוכלין ביהודה עד שיכלה אחרון שבשלש ארצות שבה אבל אין אוכלין ביהודה ע&quot;י אותן שבגליל:

'''וגמירי''' -  מסורת מאבותינו:

'''דאין חיה שביהודה''' -  מתרחקת כל כך לצאת מיהודה לגליל ומגליל ליהודה אבל יוצאה היא מגליל לגליל ומיהודה ליהודה:

'''מתבערין''' -  כשתגיע עונת הביעור שכלו לחיה:

'''בכל מקום שהן''' -  ולא מטרחינן ליה להחזירן לארץ לבערן שם:

'''משום שנאמר בארצך''' -  לחיה אשר בארצך וזהו ביעורן שמפקירן במקום דריסת חיה ובהמה:

'''הא אפיקתיה''' -  למעוטי דאין סומכין בני יהודה אלא על ארצם ולא על של גליל:

'''קרי ביה בארץ בארצך''' -  אי הוה כתיב בארץ הוה שמעת מינה חדא מינייהו השתא דכתיב בארצך. דרוש בה תרתי:

'''אי נמי''' -  אשר לדרשא:

'''לוו בהדיה''' -  נתלוו עמו בחבורה:

'''מיניה דר' אבהו''' -  תלמידיו היו:

'''דקים ליה דאיהו דייק שמעתא מפומיה דרביה''' -  כשהשמועה יוצאה מפי רבו מדקדק ואומר לרבו לשנותה פעם שנייה ומבחין הימנו או הן או לאו:

'''כרחבה דפומבדיתא''' -  שהיה מדקדק בשמועתו לדעת ממי קיבלה:

'''רבי יהודה''' -  ספק שמעה מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה דהוה נמי בההוא דרא:

'''סטיו כפול היה''' -  איצטבאות סביב לו כפולות זו לפנים מזו סביב:

'''קרי רב יוסף עליה''' -  דרב ספרא:

'''קץ כפנייתא דשביעית''' -  דקל טעון כפניות והן תמרים קטנים שלא בישלו וקצץ הדקל לעצים והפסיד כפניות:

'''דנחת לפירא''' -  פירי שנגמר אסור להפסידו:

'''מתחלי דערלה''' -  שומר הגדל סביבות התמרים בקטנן כעין פקס הגדל סביבות אגוזי יער הדקות:

'''אסירי''' -  משום ערלה דלא הוו כעץ אלא שם פירי עליהם הואיל דנעשו שומר לפירי:

'''ושומר פירי אימת הוי בכופרי''' -  כשהן קטנות וכופרא הוא כפניות וכשגדילין הוא יבש ונופל אלמא כפניות קרויין פירי:

'''רב נחמן''' -  דאמר פירי שלא נגמר קרוי פירי:

'''דאמר כר' יוסי''' -  דאמר משנפל פרח הגפן ונראית צורת הענבים והיינו סמדר אסור משום ערלה מפני שהוא פירי ובלעז קורין אשפני&quot;ר {{קטן|(אישפיני&quot;ר: פיתוח (הפרי) [השווה פירוש רש&quot;י לשיר השירים ז יג. יכול להיות שהמילה הצרפתית מתייחסת לכל ההסבר שם, ולא למילה &quot;סמדר&quot; דוקא])}} :

'''ופליגי רבנן עליה''' -  במסכת ערלה דקתני רישא: העלין והלולבין ומי גפנים וסמדר מותרים משום ערלה ורבי אלעאי דעבד כרבנן:

'''בשאר אילנות''' -  חוץ מגפן:

'''אין קוצצין''' -  לעצים מפני שמפסיד הפירי ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:

'''משיוציאו''' -  תחילת העלין בימי ניסן:

'''משישרשרו''' -  משיראו בהן כעין שרשרות של חרובין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נב ב עד שיכלה אחרון שבה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_ב_עד שיכלה אחרון שבה]]
'''עד''' שיכלה אחרון שבה. פ&quot;ה עד שתכלה האחרונה שבארצותיה והשלש ארצות שבכל אחת שוות הן ואין נראה דאם אינם חלוקות למה שונה שלש ארצות בכל אחת ועוד קשה לר&quot;י דתנן בפ&quot;ט דשביעית (מ&quot;ב) שלש ארצות לביעור ושלש ארצות בכל אחת עד שיכלה האחרונה שבה ר&quot;ש אומר לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה מכלל דלתנא קמא שלש ארצות חלוקות שכל אחת חלוקה לביעור ור&quot;ש נמי מודה להו ביהודה לכך י&quot;ל דאחרון שבה היינו פירות שבהר עד שיכלה אחרון שבהר ופירות שבעמקים עד שיכלה אחרון שבעמקים וכן שבשפילה עד שיכלה אחרון שבשפילה ובירושלמי יש אמר ר'. חייא בר' עקיבא בשם ר' יוסי בר חנינא שיערו לומר אין חיה שבהר גדילה בעמק וחיה שבעמק אין גדילה בהר ולפי זה משמע דהוי מדאורייתא ולא תיקשי הא דאמרינן בשמעתין דאין חיה שביהודה גדילה על של גליל דמיירי אפי' מהר להר והיינו דמסקינן בשילהי שמעתין דתניא אמר רשב&quot;ג סימן להרים מילין וכו' דנפקא מינה נמי לג' ארצות שביהודה והא דלא קאמר לקמן נפקא מינה לביעור משום דחילוק הר ושפלה ועמק לא שייך אלא ביהודה גרידא כדקתני במסכת שביעית בהדיא אבל ביכורים ונחל איתן שייכים בכל א&quot;י ובגמ' דירושלמי במסכת שביעית עלה דההיא סימן להרים מילין קאמר אית דבעי למימר למידק הדא איתמר פירוש לענין שלש ארצות נאמר אותו סימן:

''' מתבערין''' בכל מקום. פ&quot;ה שנותנין אותן למרמס חיה ובהמה ולא נראה דהא מותרין אחר ביעור לעניים לכ&quot;ע דתנן התם (משנה ח) מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד עניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אחד עניים וא' עשירים אוכלים אחר הביעור ובתוספתא קתני מי שיש לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלק מהן לשכיניו ולקרוביו וליודעיו ומוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל מי שצריך ליטול יטול וחוזר ומכניס לתוך ביתו והולך ואוכל עד שיכלו ואומר ר&quot;י הא דמשמע בכל מקום לאסור לאכול אחר הביעור היינו כשמשהה בביתו בחזקת שלו אבל אם מפקירו ומוציאו מרשותו שיאכל כל מי שירצה הן אדם והן חיה מותר להכניסו ולאכלו אחר הביעור:

''' רב''' ספרא אפיק גרבא דחמרא מא&quot;י לח&quot;ל. הקשה ריב&quot;א דתנן בפ&quot;ו דשביעית (משנה ה) אין מוציאין שמן שריפה ופירות שביעית מן הארץ לח&quot;ל ותירץ דהתם מיירי לאכילה ורב ספרא אפיק לסחורה דיש סחורה שמותרת אי נמי בשוגג הוציאו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נב|ב}}</text>
      <sha1>oqlk7iud984felycprw9yd5vwnbmqwa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022277</id>
      <parentid>3022274</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T17:08:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022277</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13465" sha1="tlnkh1hcwyqi1fif5fsxla4axo0kc6e" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נב|ב|נב א|נג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נב עמוד ב] אוכלין על של בין הכיפין, ואין אוכלין על שבין השיצין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנן התם: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שלש ארצות לביעור; יהודה, ועבר הירדן, וגליל. ושלש ארצות בכל אחת ואחת. ולמה אמרו שלש ארצות לביעור - שיהיו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה. מנא הני מילי? אמר רב חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי בר חנינא: אמר קרא ולבהמתך ולחיה אשר בארצך }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל זמן שחיה אוכלת מן השדה - האכל לבהמה שבבית. כלה לחיה אשר בשדה - כלה לבהמתך מן הבית. וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל, ואין חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פירות שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ - מתבערין בכל מקום שהן. רבי שמעון בן אלעזר אומר: יחזרו למקומן ויתבערו, משום שנאמר בארצך, - הא אפיקתיה! - קרי ביה בארץ, בארצך, - אי נמי: מאשר בארצך. רב ספרא נפק מארץ ישראל לחוצה לארץ, הוה בהדיה גרבא דחמרא דשביעית. לוו בהדיה רב הונא בריה דרב איקא ורב כהנא. אמר להו: איכא דשמיע ליה מיניה דרבי אבהו הלכה כרבי שמעון בן אלעזר או לא? - אמר ליה רב כהנא; הכי אמר רבי אבהו: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. אמר ליה רב הונא בריה דרב איקא הכי אמר רבי אבהו: אין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. אמר רב ספרא: נקוט הא כללא דרב הונא בידך, דדייק וגמר שמעתתא מפומיה דרביה כרחבה דפומבדיתא. דאמר רחבה אמר רב יהודה: הר הבית סטיו כפול היה, סטיו לפנים מסטיו. קרי עליה רב יוסף: עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו - כל המיקל לו מגיד לו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי אילעאי קץ כפנייתא דשביעית. היכי עביד הכי? }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאכלה אמר רחמנא, ולא להפסד! וכי תימא: הני מילי - היכא דנחית לפירא, אבל היכא דלא נחית לפירא - לא. והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הני מתחלי דערלה אסירי, הואיל ונעשו שומר לפירי. ושומר לפירי אימת הוה - בכופרי, וקא קרי להו פירי! - רב נחמן דאמר כרבי יוסי דתנן, רבי יוסי אומר: סמדר אסור מפני שהוא פירי. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ופליגי רבנן עליה. - מתקיף לה רב שימי מנהרדעא: ומי פליגי רבנן עליה דרבי יוסי בשאר אילנות? והא תנן: מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית? בית שמאי אומרים: כל האילנות משיוציאו. ובית הלל אומרים: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|החרובין משישרשרו, והגפנים }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אוכלין על של בין הכיפין''' -  דרך דקלים להיות בעיקרן קוצים סביב והיינו שיצים ומן הדקל עצמן הן ולמעלה עלין שלו עשויין כסדרן כמין כפות תמרים וכשהרוח מנשב התמרים נופלין ונשארין באותן כיפין ולמטה בשיצין וקאמר רבן שמעון דכל זמן שמצויין בכיפין אוכלין מאותן שבבית אבל אין אוכלין מן הבית על סמך אותן שבשיצין לפי שאין החיה יכולה ליטלן מפני הקוצים ומתניתין הכי קאמר תנא קמא. כלה לגמרי אף מבין השיצים חייב לבער אבל כלו מן הכיפין ועדיין יש בשיצין אינו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה ממקום הראוי ליטלן ולא תמצא ולחומרא אמרה רבי יהודה:

'''שלש ארצות''' -  בארץ ישראל חלוקות זו מזו לענין ביעור שאין זו סומכת על זו משכלו בה ואע&quot;פ שלא כלו בחבירתה:

'''ושלש ארצות בכל אחת ואחת''' -  שחלוקות במנהג קיום פירותיהן שפירותיהן כלות של זו קודם לזו ואעפ&quot;כ עשינו כולן אחת לביעור כדמפרש ואזיל:

'''ולמה אמרו שלש ארצות''' -  הואיל ושלש ארצות לכל אחת הרי כאן תשע ארצות למאי הילכתא אמרו שלש ארצות לביעור ותו לא:

'''שיהיו אוכלין בכל אחת''' -  עשאום לשלש שבכל אחת כאילו הן אחת ואוכלין בכל אחת ואחת מהשלש החלוקות לביעור עד שיכלה האחרון שבשלש ארצותיה אוכלין ביהודה עד שיכלה אחרון שבשלש ארצותיה וכן בעבר הירדן וכן בגליל:

'''מנא הני מילי''' -  דאוכלין ביהודה עד שיכלה אחרון שבשלש ארצות שבה אבל אין אוכלין ביהודה ע&quot;י אותן שבגליל:

'''וגמירי''' -  מסורת מאבותינו:

'''דאין חיה שביהודה''' -  מתרחקת כל כך לצאת מיהודה לגליל ומגליל ליהודה אבל יוצאה היא מגליל לגליל ומיהודה ליהודה:

'''מתבערין''' -  כשתגיע עונת הביעור שכלו לחיה:

'''בכל מקום שהן''' -  ולא מטרחינן ליה להחזירן לארץ לבערן שם:

'''משום שנאמר בארצך''' -  לחיה אשר בארצך וזהו ביעורן שמפקירן במקום דריסת חיה ובהמה:

'''הא אפיקתיה''' -  למעוטי דאין סומכין בני יהודה אלא על ארצם ולא על של גליל:

'''קרי ביה בארץ בארצך''' -  אי הוה כתיב בארץ הוה שמעת מינה חדא מינייהו השתא דכתיב בארצך. דרוש בה תרתי:

'''אי נמי''' -  אשר לדרשא:

'''לוו בהדיה''' -  נתלוו עמו בחבורה:

'''מיניה דר' אבהו''' -  תלמידיו היו:

'''דקים ליה דאיהו דייק שמעתא מפומיה דרביה''' -  כשהשמועה יוצאה מפי רבו מדקדק ואומר לרבו לשנותה פעם שנייה ומבחין הימנו או הן או לאו:

'''כרחבה דפומבדיתא''' -  שהיה מדקדק בשמועתו לדעת ממי קיבלה:

'''רבי יהודה''' -  ספק שמעה מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה דהוה נמי בההוא דרא:

'''סטיו כפול היה''' -  איצטבאות סביב לו כפולות זו לפנים מזו סביב:

'''קרי רב יוסף עליה''' -  דרב ספרא:

'''קץ כפנייתא דשביעית''' -  דקל טעון כפניות והן תמרים קטנים שלא בישלו וקצץ הדקל לעצים והפסיד כפניות:

'''דנחת לפירא''' -  פירי שנגמר אסור להפסידו:

'''מתחלי דערלה''' -  שומר הגדל סביבות התמרים בקטנן כעין פקס הגדל סביבות אגוזי יער הדקות:

'''אסירי''' -  משום ערלה דלא הוו כעץ אלא שם פירי עליהם הואיל דנעשו שומר לפירי:

'''ושומר פירי אימת הוי בכופרי''' -  כשהן קטנות וכופרא הוא כפניות וכשגדילין הוא יבש ונופל אלמא כפניות קרויין פירי:

'''רב נחמן''' -  דאמר פירי שלא נגמר קרוי פירי:

'''דאמר כר' יוסי''' -  דאמר משנפל פרח הגפן ונראית צורת הענבים והיינו סמדר אסור משום ערלה מפני שהוא פירי ובלעז קורין אשפני&quot;ר {{קטן|(אישפיני&quot;ר: פיתוח (הפרי) [השווה פירוש רש&quot;י לשיר השירים ז יג. יכול להיות שהמילה הצרפתית מתייחסת לכל ההסבר שם, ולא למילה &quot;סמדר&quot; דוקא])}} :

'''ופליגי רבנן עליה''' -  במסכת ערלה דקתני רישא: העלין והלולבין ומי גפנים וסמדר מותרים משום ערלה ורבי אלעאי דעבד כרבנן:

'''בשאר אילנות''' -  חוץ מגפן:

'''אין קוצצין''' -  לעצים מפני שמפסיד הפירי ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:

'''משיוציאו''' -  תחילת העלין בימי ניסן:

'''משישרשרו''' -  משיראו בהן כעין שרשרות של חרובין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נב ב עד שיכלה אחרון שבה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_ב_עד שיכלה אחרון שבה]]
'''עד''' שיכלה אחרון שבה. פ&quot;ה עד שתכלה האחרונה שבארצותיה והשלש ארצות שבכל אחת שוות הן ואין נראה דאם אינם חלוקות למה שונה שלש ארצות בכל אחת ועוד קשה לר&quot;י דתנן בפ&quot;ט דשביעית (מ&quot;ב) שלש ארצות לביעור ושלש ארצות בכל אחת עד שיכלה האחרונה שבה ר&quot;ש אומר לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה מכלל דלתנא קמא שלש ארצות חלוקות שכל אחת חלוקה לביעור ור&quot;ש נמי מודה להו ביהודה לכך י&quot;ל דאחרון שבה היינו פירות שבהר עד שיכלה אחרון שבהר ופירות שבעמקים עד שיכלה אחרון שבעמקים וכן שבשפילה עד שיכלה אחרון שבשפילה ובירושלמי יש אמר ר'. חייא בר' עקיבא בשם ר' יוסי בר חנינא שיערו לומר אין חיה שבהר גדילה בעמק וחיה שבעמק אין גדילה בהר ולפי זה משמע דהוי מדאורייתא ולא תיקשי הא דאמרינן בשמעתין דאין חיה שביהודה גדילה על של גליל דמיירי אפי' מהר להר והיינו דמסקינן בשילהי שמעתין דתניא אמר רשב&quot;ג סימן להרים מילין וכו' דנפקא מינה נמי לג' ארצות שביהודה והא דלא קאמר לקמן נפקא מינה לביעור משום דחילוק הר ושפלה ועמק לא שייך אלא ביהודה גרידא כדקתני במסכת שביעית בהדיא אבל ביכורים ונחל איתן שייכים בכל א&quot;י ובגמ' דירושלמי במסכת שביעית עלה דההיא סימן להרים מילין קאמר אית דבעי למימר למידק הדא איתמר פירוש לענין שלש ארצות נאמר אותו סימן:
[[File:תוס פסחים 4 נב ב מתבערין בכל מקום.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_ב_מתבערין בכל מקום]]
''' מתבערין''' בכל מקום. פ&quot;ה שנותנין אותן למרמס חיה ובהמה ולא נראה דהא מותרין אחר ביעור לעניים לכ&quot;ע דתנן התם (משנה ח) מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד עניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אחד עניים וא' עשירים אוכלים אחר הביעור ובתוספתא קתני מי שיש לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלק מהן לשכיניו ולקרוביו וליודעיו ומוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל מי שצריך ליטול יטול וחוזר ומכניס לתוך ביתו והולך ואוכל עד שיכלו ואומר ר&quot;י הא דמשמע בכל מקום לאסור לאכול אחר הביעור היינו כשמשהה בביתו בחזקת שלו אבל אם מפקירו ומוציאו מרשותו שיאכל כל מי שירצה הן אדם והן חיה מותר להכניסו ולאכלו אחר הביעור:

''' רב''' ספרא אפיק גרבא דחמרא מא&quot;י לח&quot;ל. הקשה ריב&quot;א דתנן בפ&quot;ו דשביעית (משנה ה) אין מוציאין שמן שריפה ופירות שביעית מן הארץ לח&quot;ל ותירץ דהתם מיירי לאכילה ורב ספרא אפיק לסחורה דיש סחורה שמותרת אי נמי בשוגג הוציאו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נב|ב}}</text>
      <sha1>tlnkh1hcwyqi1fif5fsxla4axo0kc6e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022279</id>
      <parentid>3022277</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T17:27:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13658" sha1="kc77a9ydx7b5utxmsrbwie3aidiwdd3" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נב|ב|נב א|נג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נב עמוד ב] אוכלין על של בין הכיפין, ואין אוכלין על שבין השיצין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנן התם: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שלש ארצות לביעור; יהודה, ועבר הירדן, וגליל. ושלש ארצות בכל אחת ואחת. ולמה אמרו שלש ארצות לביעור - שיהיו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה. מנא הני מילי? אמר רב חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי בר חנינא: אמר קרא ולבהמתך ולחיה אשר בארצך }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל זמן שחיה אוכלת מן השדה - האכל לבהמה שבבית. כלה לחיה אשר בשדה - כלה לבהמתך מן הבית. וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל, ואין חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פירות שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ - מתבערין בכל מקום שהן. רבי שמעון בן אלעזר אומר: יחזרו למקומן ויתבערו, משום שנאמר בארצך, - הא אפיקתיה! - קרי ביה בארץ, בארצך, - אי נמי: מאשר בארצך. רב ספרא נפק מארץ ישראל לחוצה לארץ, הוה בהדיה גרבא דחמרא דשביעית. לוו בהדיה רב הונא בריה דרב איקא ורב כהנא. אמר להו: איכא דשמיע ליה מיניה דרבי אבהו הלכה כרבי שמעון בן אלעזר או לא? - אמר ליה רב כהנא; הכי אמר רבי אבהו: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. אמר ליה רב הונא בריה דרב איקא הכי אמר רבי אבהו: אין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. אמר רב ספרא: נקוט הא כללא דרב הונא בידך, דדייק וגמר שמעתתא מפומיה דרביה כרחבה דפומבדיתא. דאמר רחבה אמר רב יהודה: הר הבית סטיו כפול היה, סטיו לפנים מסטיו. קרי עליה רב יוסף: עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו - כל המיקל לו מגיד לו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי אילעאי קץ כפנייתא דשביעית. היכי עביד הכי? }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאכלה אמר רחמנא, ולא להפסד! וכי תימא: הני מילי - היכא דנחית לפירא, אבל היכא דלא נחית לפירא - לא. והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הני מתחלי דערלה אסירי, הואיל ונעשו שומר לפירי. ושומר לפירי אימת הוה - בכופרי, וקא קרי להו פירי! - רב נחמן דאמר כרבי יוסי דתנן, רבי יוסי אומר: סמדר אסור מפני שהוא פירי. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ופליגי רבנן עליה. - מתקיף לה רב שימי מנהרדעא: ומי פליגי רבנן עליה דרבי יוסי בשאר אילנות? והא תנן: מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית? בית שמאי אומרים: כל האילנות משיוציאו. ובית הלל אומרים: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|החרובין משישרשרו, והגפנים }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אוכלין על של בין הכיפין''' -  דרך דקלים להיות בעיקרן קוצים סביב והיינו שיצים ומן הדקל עצמן הן ולמעלה עלין שלו עשויין כסדרן כמין כפות תמרים וכשהרוח מנשב התמרים נופלין ונשארין באותן כיפין ולמטה בשיצין וקאמר רבן שמעון דכל זמן שמצויין בכיפין אוכלין מאותן שבבית אבל אין אוכלין מן הבית על סמך אותן שבשיצין לפי שאין החיה יכולה ליטלן מפני הקוצים ומתניתין הכי קאמר תנא קמא. כלה לגמרי אף מבין השיצים חייב לבער אבל כלו מן הכיפין ועדיין יש בשיצין אינו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה ממקום הראוי ליטלן ולא תמצא ולחומרא אמרה רבי יהודה:

'''שלש ארצות''' -  בארץ ישראל חלוקות זו מזו לענין ביעור שאין זו סומכת על זו משכלו בה ואע&quot;פ שלא כלו בחבירתה:

'''ושלש ארצות בכל אחת ואחת''' -  שחלוקות במנהג קיום פירותיהן שפירותיהן כלות של זו קודם לזו ואעפ&quot;כ עשינו כולן אחת לביעור כדמפרש ואזיל:

'''ולמה אמרו שלש ארצות''' -  הואיל ושלש ארצות לכל אחת הרי כאן תשע ארצות למאי הילכתא אמרו שלש ארצות לביעור ותו לא:

'''שיהיו אוכלין בכל אחת''' -  עשאום לשלש שבכל אחת כאילו הן אחת ואוכלין בכל אחת ואחת מהשלש החלוקות לביעור עד שיכלה האחרון שבשלש ארצותיה אוכלין ביהודה עד שיכלה אחרון שבשלש ארצותיה וכן בעבר הירדן וכן בגליל:

'''מנא הני מילי''' -  דאוכלין ביהודה עד שיכלה אחרון שבשלש ארצות שבה אבל אין אוכלין ביהודה ע&quot;י אותן שבגליל:

'''וגמירי''' -  מסורת מאבותינו:

'''דאין חיה שביהודה''' -  מתרחקת כל כך לצאת מיהודה לגליל ומגליל ליהודה אבל יוצאה היא מגליל לגליל ומיהודה ליהודה:

'''מתבערין''' -  כשתגיע עונת הביעור שכלו לחיה:

'''בכל מקום שהן''' -  ולא מטרחינן ליה להחזירן לארץ לבערן שם:

'''משום שנאמר בארצך''' -  לחיה אשר בארצך וזהו ביעורן שמפקירן במקום דריסת חיה ובהמה:

'''הא אפיקתיה''' -  למעוטי דאין סומכין בני יהודה אלא על ארצם ולא על של גליל:

'''קרי ביה בארץ בארצך''' -  אי הוה כתיב בארץ הוה שמעת מינה חדא מינייהו השתא דכתיב בארצך. דרוש בה תרתי:

'''אי נמי''' -  אשר לדרשא:

'''לוו בהדיה''' -  נתלוו עמו בחבורה:

'''מיניה דר' אבהו''' -  תלמידיו היו:

'''דקים ליה דאיהו דייק שמעתא מפומיה דרביה''' -  כשהשמועה יוצאה מפי רבו מדקדק ואומר לרבו לשנותה פעם שנייה ומבחין הימנו או הן או לאו:

'''כרחבה דפומבדיתא''' -  שהיה מדקדק בשמועתו לדעת ממי קיבלה:

'''רבי יהודה''' -  ספק שמעה מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה דהוה נמי בההוא דרא:

'''סטיו כפול היה''' -  איצטבאות סביב לו כפולות זו לפנים מזו סביב:

'''קרי רב יוסף עליה''' -  דרב ספרא:

'''קץ כפנייתא דשביעית''' -  דקל טעון כפניות והן תמרים קטנים שלא בישלו וקצץ הדקל לעצים והפסיד כפניות:

'''דנחת לפירא''' -  פירי שנגמר אסור להפסידו:

'''מתחלי דערלה''' -  שומר הגדל סביבות התמרים בקטנן כעין פקס הגדל סביבות אגוזי יער הדקות:

'''אסירי''' -  משום ערלה דלא הוו כעץ אלא שם פירי עליהם הואיל דנעשו שומר לפירי:

'''ושומר פירי אימת הוי בכופרי''' -  כשהן קטנות וכופרא הוא כפניות וכשגדילין הוא יבש ונופל אלמא כפניות קרויין פירי:

'''רב נחמן''' -  דאמר פירי שלא נגמר קרוי פירי:

'''דאמר כר' יוסי''' -  דאמר משנפל פרח הגפן ונראית צורת הענבים והיינו סמדר אסור משום ערלה מפני שהוא פירי ובלעז קורין אשפני&quot;ר {{קטן|(אישפיני&quot;ר: פיתוח (הפרי) [השווה פירוש רש&quot;י לשיר השירים ז יג. יכול להיות שהמילה הצרפתית מתייחסת לכל ההסבר שם, ולא למילה &quot;סמדר&quot; דוקא])}} :

'''ופליגי רבנן עליה''' -  במסכת ערלה דקתני רישא: העלין והלולבין ומי גפנים וסמדר מותרים משום ערלה ורבי אלעאי דעבד כרבנן:

'''בשאר אילנות''' -  חוץ מגפן:

'''אין קוצצין''' -  לעצים מפני שמפסיד הפירי ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:

'''משיוציאו''' -  תחילת העלין בימי ניסן:

'''משישרשרו''' -  משיראו בהן כעין שרשרות של חרובין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נב ב עד שיכלה אחרון שבה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_ב_עד שיכלה אחרון שבה]]
'''עד''' שיכלה אחרון שבה. פ&quot;ה עד שתכלה האחרונה שבארצותיה והשלש ארצות שבכל אחת שוות הן ואין נראה דאם אינם חלוקות למה שונה שלש ארצות בכל אחת ועוד קשה לר&quot;י דתנן בפ&quot;ט דשביעית (מ&quot;ב) שלש ארצות לביעור ושלש ארצות בכל אחת עד שיכלה האחרונה שבה ר&quot;ש אומר לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה מכלל דלתנא קמא שלש ארצות חלוקות שכל אחת חלוקה לביעור ור&quot;ש נמי מודה להו ביהודה לכך י&quot;ל דאחרון שבה היינו פירות שבהר עד שיכלה אחרון שבהר ופירות שבעמקים עד שיכלה אחרון שבעמקים וכן שבשפילה עד שיכלה אחרון שבשפילה ובירושלמי יש אמר ר'. חייא בר' עקיבא בשם ר' יוסי בר חנינא שיערו לומר אין חיה שבהר גדילה בעמק וחיה שבעמק אין גדילה בהר ולפי זה משמע דהוי מדאורייתא ולא תיקשי הא דאמרינן בשמעתין דאין חיה שביהודה גדילה על של גליל דמיירי אפי' מהר להר והיינו דמסקינן בשילהי שמעתין דתניא אמר רשב&quot;ג סימן להרים מילין וכו' דנפקא מינה נמי לג' ארצות שביהודה והא דלא קאמר לקמן נפקא מינה לביעור משום דחילוק הר ושפלה ועמק לא שייך אלא ביהודה גרידא כדקתני במסכת שביעית בהדיא אבל ביכורים ונחל איתן שייכים בכל א&quot;י ובגמ' דירושלמי במסכת שביעית עלה דההיא סימן להרים מילין קאמר אית דבעי למימר למידק הדא איתמר פירוש לענין שלש ארצות נאמר אותו סימן:
[[File:תוס פסחים 4 נב ב מתבערין בכל מקום.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_ב_מתבערין בכל מקום]]
''' מתבערין''' בכל מקום. פ&quot;ה שנותנין אותן למרמס חיה ובהמה ולא נראה דהא מותרין אחר ביעור לעניים לכ&quot;ע דתנן התם (משנה ח) מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד עניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אחד עניים וא' עשירים אוכלים אחר הביעור ובתוספתא קתני מי שיש לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלק מהן לשכיניו ולקרוביו וליודעיו ומוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל מי שצריך ליטול יטול וחוזר ומכניס לתוך ביתו והולך ואוכל עד שיכלו ואומר ר&quot;י הא דמשמע בכל מקום לאסור לאכול אחר הביעור היינו כשמשהה בביתו בחזקת שלו אבל אם מפקירו ומוציאו מרשותו שיאכל כל מי שירצה הן אדם והן חיה מותר להכניסו ולאכלו אחר הביעור:
[[File:תוס פסחים 4 נב ב רב ספרא אפיק גרבא דחמרא מא&quot;י לח&quot;ל.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נב_ב_רב ספרא אפיק גרבא דחמרא מא&quot;י לח&quot;ל]]
''' רב''' ספרא אפיק גרבא דחמרא מא&quot;י לח&quot;ל. הקשה ריב&quot;א דתנן בפ&quot;ו דשביעית (משנה ה) אין מוציאין שמן שריפה ופירות שביעית מן הארץ לח&quot;ל ותירץ דהתם מיירי לאכילה ורב ספרא אפיק לסחורה דיש סחורה שמותרת אי נמי בשוגג הוציאו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נב|ב}}</text>
      <sha1>kc77a9ydx7b5utxmsrbwie3aidiwdd3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728758</id>
    <revision>
      <id>3022282</id>
      <parentid>2939112</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T18:39:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022282</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13690" sha1="k4pgybgepladgpjylb476cifwxh4mig" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נג|א|נב ב|נג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נג עמוד א] משיגריעו, והזיתים משיניצו, ושאר כל האילנות משיוציאו. ואמר רב אסי: הוא בוסר, הוא גירוע, הוא פול הלבן. פול הלבן סלקא דעתך? אלא אימא: שיעורו כפול הלבן. ומאן שמעת ליה דאמר: בוסר - אין, סמדר - לא, רבנן. וקתני: שאר כל האילנות משיוציאו. אלא רבי אילעאי }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בדניסחני קץ. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: אוכלין בענבים עד שיכלו דליות של אוכל, אם יש מאוחרות מהן - אוכלין עליהן. אוכלים בזיתים עד שיכלה אחרון שבתקוע, רבי אליעזר אומר: עד שיכלה אחרון של גוש חלב, כדי שיהא עני יוצא ואינו מוצא לא בנופו ולא בעיקרו רובע. אוכלין בגרוגרות עד שיכלו פגי בית היני. אמר רבי יהודה: לא הוזכרו פגי בית היני אלא לענין מעשר, (דתנן) פגי בית היני ואהיני דטובינא - חייבין במעשר. אוכלין בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אוכלין על של בין הכיפין, ואין אוכלין על של בין השיצין. ורמינהי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אוכלין בענבים עד הפסח, בזיתים עד העצרת, בגרוגרות עד החנוכה, בתמרים עד הפורים. ואמר רב ביבי: רבי יוחנן תרתי בתרייתא מחליף - אידי ואידי חד שיעורא הוא. ואי בעית אימא: הא קתני בהדיא: אם יש מאוחרות מהן - אוכלין עליהן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: סימן להרים - מילין, סימן לעמקים - דקלים, סימן לנחלים - קנים, סימן לשפלה - שקמה. ואף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב. סימן להרים - מילין, סימן לעמקים - דקלים. נפקא מינה לבכורים, דתנן }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין, }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא מדקלים שבהרים ולא מפירות שבעמקים. סימן לנחלים קנים - נפקא מינה לנחל איתן. סימן לשפלה שקמה - נפקא מינה למקח וממכר. השתא דאתית להכי - כולהו נמי למקח וממכר. }}
משנה. {{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקום שנהגו למכור בהמה דקה לנכרים - מוכרין, מקום שלא נהגו למכור - אין מוכרין. }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה, עגלים וסייחין שלמין ושבורין. רבי יהודה מתיר בשבורה. }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בן בתירא מתיר בסוס}}. {{שוליים|ח}}מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים - אוכלין, מקום שנהגו שלא לאכול - אין אוכלין. 
גמרא. אמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ט}}אסור לו לאדם שיאמר בשר זה לפסח הוא - מפני שנראה כמקדיש בהמתו {{הל&quot;מ-רק-ריף|בחוצה לארץ}}, ואוכל קדשים בחוץ{{הל&quot;מ-רק-ראש| ואפילו בשר שחוטה לפי שהשומע שאומר בשר לפסח‍ הוא יחשוב שהקדישו מחיים ונמצא אוכל קדשים בחוץ. ודוקא גדי או טלה הראוין לפסח. ובאשכנז רגילין למלוח בשר לצורך הפסח ולייבשו ונזהרין מלהזכיר עליו פסח אלא אומר בשר זה ליו&quot;ט. ונהגו כן על פי פירש&quot;י שפי' שיהו סבורין שהקדישו לדמי פסח והילכך אפי' בשר בהמה נמי.‍}}. אמר רב פפא: {{שוליים|י}}דוקא בשר, אבל חיטי ושערי - לא, {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דעבידי אינשי }}דמינטר להו לפסחא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קאמר. ובשר לא? - }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|וגדי מקולס אף על גב דלא פריש ואמר זה לפסחא אסור }}מיתיבי דתניא אמר רבי יוסי: תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסין בלילי פסחים, שלחו לו: אלמלא תודוס אתה - גזרנו עליך נדוי, שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ{{הל&quot;מ-רק-ראש| ואפילו במקום שנהגו לאכול צלי גדי מקולס אסור.}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קדשים סלקא דעתך? אלא אימא: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''משיגריעו''' -  משגדלו הענבים קצת ונקראו גירוע ולקמן מפרש שיעורו כפול הלבן:

'''משיניצו''' -  משיגדיל הנץ עליהן והוא כעין מתחלי ודומה לו בברכות {{הפניה-גמ|ברכות|לו|ב}} הפטמה של רימון מצטרף והנץ שלו אינו מצטרף:

'''הוא בוסר''' -  דאמר כל היכא דתנן או בוסר או גירוע כולהו חדא נינהו בוסר תנן בגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|לא|א}} משעת כניסת המים לבוסר:

'''פול הלבן ס&quot;ד''' -  הא בגפנים קיימא:

'''ומאן''' -  תנא דשמעת ליה דאמר בוסר הוא דהוי פירי כדקתני משיגריעו דהיינו בוסר אבל סמדר לא רבנן היא וקתני דמודו בשאר אילנות הא דרב אסי הוא בוסר הוא גירוע נקט הכא משום דלא תימא גירוע היינו סמדר ורבי יוסי היא:

'''בדניסחני קץ''' -  תמרים של דקל זכר ואינן מתבשלין בו עולמית וגודרין אותן בניסן והן מתבשלות מאליהן בכלי כפות תמרים ולעולם הן קטנות הלכך ר' אילעאי לא אפסיד מידי:

'''אוכל''' -  מקום כרמים ואית דגרסי של אבל והוא אבל כרמים:

'''דליות''' -  טריילי&quot;ש {{קטן|(גפני–דליות)}} :

'''תקוע''' -  מקום זיתים כדתנן במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|פה|ב}} תקועה אלפא לשמן ומתוך שהשמן מצוי שם ורגילין בו מצויין חכמים בהן כדכתיב ([[שמואל ב  יד]]) וישלח יואב תקועה וגו':

'''גוש חלב''' -  נמי איכא זיתים טובא והוא בחלקו של אשר דכתיב ביה וטובל בשמן רגלו במנחות (שם):

'''כדי שיהא עני יוצא כו'''' -  מותר לאכול מן הכנוסין עד שיכלו בשדה כל כך שיהא עני יוצא לבקש ואינו מוצא כו':

'''גרוגרות''' -  תאנים יבשים:

'''פגי בית היני''' -  תאנים של אותו מקום:

'''לא הוזכרו''' -  בבית המדרש להחשב פירי אלא למעשר:

'''אהיני''' -  תמרים:

'''דטובינא''' -  מקום ואותן פגים ואותן תמרים לעולם קטנים: ואמר רב ביבי גרסינן ולא תירוצא הוא:

'''תרתי בתרייתא מחליף''' -  בגרוגרות עד הפורים בתמרים עד חנוכה:

'''סימן להרים מילין''' -  עפצין גלי&quot;ש {{קטן|(עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון))}}  אבל שאר אילנות שבהרים אין יפין ונפקא מינה דלא מייתינן בכורים מינייהו כדלקמן:

'''דקלים''' -  תמרים:

'''שקמה''' -  אינה עושה פירי:

'''שפלה''' -  ארץ מישור ולקמיה מפרש מאי נפקא מינה:

'''כשקמים אשר בשפלה''' -  שמע מינה דרך שפלה לשקמים ומיהו לאו ראיה גמורה היא לידע דאם אין בה שקמים לא תהא קרויה שפלה בבכורים כתיב אשר תביא מארצך ודרשינן במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|פד|ב}} נאמר כאן ארצך ונאמר להלן ארץ חטה ושעורה וגו' מה להלן שבח ארץ דהא בשבחה הכתוב מדבר אף כאן שבח ארץ וילפינן מינה דאין מביאין אלא משבעת המינין האמורין שם ואין מביאין אלא ממקום משובח ותמרים משבעת המינין הם דכתיב ודבש דהיינו דבש תמרים:

'''ולא מדקלין שבהרים''' -  דאינן משובחין אלא דקלים של עמקים:

'''ולא מפירות''' -  תבואת דגן שבעמקים שהמים לנין שם ותבואתן כמושה ומרקבת:

'''לנחל איתן''' -  לעגלה ערופה צריך שיהו קנים גדילים בו ואי לא לא מיקרי נחל:

'''למקח וממכר''' -  שפלה אני מוכר לך צריך שיהו בה שקמים:

'''מתני' מקום שנהגו שלא למכור''' -  דהחמירו על עצמן דילמא אתי למכור גסה:

'''ובכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה''' -  דגזור ביה רבנן משום שאלה ומשום שכירות ומשום נסיוני במסכת ע&quot;ז (דף טו.) וישראל מצווה על שביתת בהמתו בשבת:

'''עגלים וסייחים''' -  קטנים ואף על גב דלאו בני מלאכה נינהו מיחלפי במכירת גדולים ושבורים מיחלפי במכירת שלמים בשבורה. דלא משהי לה ושחטו לה הלכך לא חזי ליה ישראל גבי נכרי ולא אתי למישריה מכירה אחריתי:

'''בן בתירא מתיר בסוס''' -  לפי שמלאכתו לרכיבה ונסיוני דידיה ליכא למיגזר בהן דאין בה אלא משום שבות דאין רוכבין על גבי בהמה גבי שבות תנן לה במסכת ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|לו|ב}}:

'''שלא לאכול''' -  דמיחזי כאוכל פסח בחוץ:

'''גמ' בשר זה''' -  ואפילו שחוטה כבר:

'''אבל חיטי''' -  לא דמו מידי לקדשים וכי קאמר חיטין אלו לפסח. דמנטר לפסח קאמר אצניעו לפסח לאוכלם ולא אמרינן מיחזי כמאן דאמר למוכרן ולקנות פסח בדמיהן:

'''ה&quot;ג אמר רבי יוסי תודוס איש רומי''' -  ישראל חשוב שהיה ברומי:

'''מקולסין''' -  צלויין ראשו על כרעיו ועל קרבו כצליית הפסח דתניא בכיצד צולין (לקמן עד.) רבי עקיבא קורהו מקולס לפי שתולה כרעיו חוצה לו בצדו כנושא כלי זיינו בצדו כובע נחושת בגלית ([[שמואל א  יז]]) תרגומו קולסא דנחושא:

'''אלמלא תודוס אתה''' -  אדם חשוב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נג א מפני שנראה כמקדיש קדשים בחוץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נג_א_מפני שנראה כמקדיש קדשים בחוץ]]
'''מפני''' שנראה כמקדיש קדשים בחוץ. בכולי שמעתא פירש&quot;י ... שעכשיו קורא שם ופירש נמי שלא התנדב כדרך המתנדבים היינו דמחיים לא קרא לו שם פסח ואי נמי קרא לו שם בשעת צלייה הוי שלא כדרך המקדישין וקשה דקאמר נראה כמאכיל קדשים בחוץ והלא גם בפנים אין לעשות כן דאינו קדוש אלא לדמיו והוה ליה למימר שהוא קרוב למעילת קדשים ועוד בגדי מקולס לר' שמעון נהי דליכא למיחש שמא הקדישו עכשיו שאין זה כדרך המתנדבים מכל מקום ליתסר למיעבד הכי שלא יאמר מחיים אקדשיה דסופו מוכיח על תחלתו שעשאו מקולס וע&quot;כ טעמא משום הכי הוא דהא מוקמינן לא שנא אמר ולא שנא לא אמר לכך נראה דעל ידי שאומר עכשיו בשר זה לפסח סברי אינשי דמחיים אקדשה ורבי שמעון אפילו אקדשה מחיים [לשחוט] בחוץ לא הוי הקדש משום שלא התנדב כדרך המתנדבים כדמוכח בתוספתא בפרק בתרא דמנחות דקאמר הרי עלי עולה על מנת שאקריבנה בבית חוניו רבי שמעון אומר אין זה עולה וה&quot;נ הוי כמקדיש על מנת להקריב בחוץ הוא דאינו קדוש והא דלא מייתי לה הכא אלא מייתי ההיא דמנחה משום דמפרש בה בהדיא שלא התנדב כדרך המתנדבים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נג|א}}</text>
      <sha1>k4pgybgepladgpjylb476cifwxh4mig</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728759</id>
    <revision>
      <id>3022301</id>
      <parentid>2939113</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:50:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13613" sha1="pjiputxqlb5skqmulssterswjp0dpcx" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נג|ב|נג א|נד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נג עמוד ב] קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ. מקולס - אין, שאין מקולס - לא! - אמרי: מקולס - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא שנא אמר לא שנא לא אמר. שאינו מקולס, פירש - אין, לא פירש - לא. רב אחא מתני לה להא מתניתא כרבי שמעון. מתקיף לה רב ששת: בשלמא למאן דתני לה כרבי יוסי - ניחא, אלא למאן דמתני כרבי שמעון מי ניחא? והתנן: רבי שמעון פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבים. אמר ליה רבינא לרב אשי: ומאן דמתני לה כרבי יוסי מי ניחא? והאמר רבא: רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: אף בגמר דבריו אדם נתפס. מאי לאו, מדרבי שמעון סבר לה כרבי יוסי - רבי יוסי נמי סבר לה כרבי שמעון! - לא, רבי שמעון סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כרבי שמעון. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|איבעיא להו: }}תודוס איש רומי גברא רבה הוה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, או בעל אגרופין הוה? - תא שמע, עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש - נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ובאו [ועלו] בביתך [וגו'] ובתנוריך ובמשארותיך. אימתי משארות מצויות אצל תנור - הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם - על אחת כמה וכמה: רבי יוסי בר אבין אמר: }}מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה, דאמר רבי יוחנן: כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|גרסינן בסוף שני דייני גזירות [כתובות קי&quot;א ע&quot;ב] כתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם וגו' וכי אפשר לו לאדם שידבק בשכינה והלא כבר נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אלא כל המשיא בתו לת&quot;ח והעושה פרקמטיא לת&quot;ח והמהנה ת&quot;ח מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו נדבק בשכינה ת&quot;ר אי זהו גדי מקולס כל שצלאו כולו כאחת נחתך ממנו אבר או נשלק ממנו אבר אין זה גדי מקולס: }}
משנה. {{שוליים|ב}}מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים - מדליקין, מקום שנהגו שלא להדליק - אין מדליקין. {{שוליים|ג}}ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ובמבואות האפלים, ועל גבי החולים. 
גמרא{{הל&quot;מ-רק-ריף| מקום שנהגו להדליק את הנר:}}. תנא: בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק - שניהן לדבר אחד נתכוונו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירש תשמיש המטה}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהושע, דרש רבא: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו' בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק - שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא. אמר ליה ההוא סבא, ואיתימא רבה בר בר חנה: ישר, וכן אמר רבי יוחנן. עולא הוה רכיב חמרא ואזיל, והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה, ורבה בר בר חנה משמאליה. אמר ליה רבי אבא לעולא: ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא? הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות. - אמר ליה: אנא לאו אהא אמרי, אלא אהא אמרי. דתני תנא קמיה דרבי יוחנן, רבי שמעון בן אלעזר אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יום הכפורים שחל להיות בשבת, אף במקום שאמרו שלא להדליק - מדליקין, מפני כבוד השבת. ועני רבי יוחנן בתריה: וחכמים אוסרים. - אמר ליה: עדא תהא. קרי עליה רב יוסף מים עמקים עצה בלב איש }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''קרוב להאכיל''' - דומה לקדשים:

'''שאינו מקולס לא''' - וקשיא לרב דאמר בשר גרידא מיחלף בפסח: ומשני מקולס אע&quot;ג דלא אמר בשר זה לפסח ולא מזכיר עליו את השם אסור אבל שאינו מקולס אמר הרי בשר זה לפסח אסור משום דנראה כקורא שם:

'''רב אחא מתני לה להא מתני'''' - דתודוס:

'''כר' שמעון''' - אמר רבי שמעון תודוס איש רומי כו':

'''רבי שמעון פוטר''' - באומר הרי עלי מנחה מן השעורים דתנן במנחות מביא מן החיטין דכיון דאמר הרי עלי מנחה תפוס לשון ראשון ומנחה אינה באה מן השעורין נדבה הלכך יביא מן החיטין ורבי שמעון פוטר דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס ונדבק ודעתו לכל מה שמוציא בפיו ולמנחת שעורין נתכוין וסבור שאדם יכול להתנדב ולהביא כן ולפיכך אין בדבריו כלום והאי מאכיל גדי מקולס נמי מאי קרוב לקדשים בחוץ איכא הלא מחיים לא קרא עליו שם פסח ואפילו היה קורא לו שם בשעת צלייה שלא כדרך המקדישין הוא ואין השם חל עליו:

'''ר' שמעון''' - דפטר באומר מנחה מן השעורים ולא חייביה משום תפוס לשון ראשון בשטת ר' יוסי אמרה דאמר במסכת תמורה {{הפניה-גמ|תמורה|כה|ב}} אף בגמר דבריו אדם נדבק ונתפס כלומר תופס הוא את גמר דבריו דתנן הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי ר&quot;מ דאמר תפוס לשון ראשון רבי יוסי אומר אם לכך נתכוין תחלה הואיל ולא הוה אפשר ליה להוציא שני שמות כאחד ועל כרחו הוציא זה אחר זה דבריו קיימין ותרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים:

'''מאי לאו מדרבי שמעון סבר לה כרבי יוסי''' - בתפישת גמר דברים:

'''ר' יוסי סבר לה כר' שמעון''' - במתנדב שלא כדרך המתנדבים דלא אמר כלום וההיא דתודוס לא מתוקמא כר' יוסי: ה&quot;ג לא ר&quot;ש סבר לה כר' יוסי ולא רבי יוסי סבר לה כרבי שמעון. והכי פירושא לא היא כדאמרת אלא רבי שמעון סבר לה כרבי יוסי דאף בגמר דבריו נתפש דעת האדם והוה ליה מתנדב שלא כדרך מתנדבין ורבי שמעון סבר הואיל ושלא כהוגן התנדב אין בדבריו כלום אבל רבי יוסי לא סבר כרבי שמעון במתנדב שלא כדרך המתנדבין דלא אמר כלום אלא חיובי מחייב ליה להביא מנחת חיטין ולאו משום תפוש לשון ראשון אלא משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה וגבי גדי מקולס נמי אע&quot;ג דשלא כדרך המקדישין הוא הוה ליה קרוב להאכיל קדשים בחוץ דאי הוה אמר עליה הרי זה לפסח אמרי לדמי פסח קאמר:

'''גברא רבה הוה''' - ומפני כבודו לא גזרו עליו נדוי:

'''או בעל אגרופין''' - ומפני היראה:

'''ועוד זו דרש''' - אלמא גברא רבה הוה:

'''מה ראו''' - שלא דרשו וחי בהן ולא שימות בהן:

'''מטיל מלאי''' - נותן סחורה לתלמידי חכמים להשתכר בה:

'''בצל החכמה''' - במחיצת החכמה יכנס זה שהנההו מנכסיו:

'''מתני' מקום שנהגו להדליק את הנר''' - בגמרא מפרש טעמא:

'''גמ' בין שאמרו להדליק''' - אותן שנהגו להדליק והנוהגין שלא להדליק לא נתכוונו אלא לדבר אחד להפריש עצמו ממשכבי אשה האומרים להדליק משום דאין אדם משמש מטתו לאור הנר והאומרים שלא להדליק סוברים כשהנר דולק רואה את אשתו ומתאווה לה:

'''יישר''' - שפיר קאמרת וכן א&quot;ר יוחנן ולא גרסינן יישר:

'''ודאי דאמריתו כו'''' - אמת הדבר ששמעתי עליכם שאתם אומרים משמיה דר' יוחנן הכי:

'''הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות''' - נסתכל בו בפנים זועפות כלומר אתה אמרת בשם רבי יוחנן והוא לא אמר כן אלא אף במוצאי יוה&quot;כ מברכין עליו הואיל ודבר חדש הוא שנאסר בו כל היום ועכשיו נהנה ממנו:

'''אנא אהא אמרי להו''' - משמיה דרבי יוחנן דענה אחר התנא וחכמים אוסרין להדליק את הנר אף ביום הכפורים שחל להיות בשבת עד מוצאי שבת ולא הזכרתי שמו של ר' יוחנן על אור במוצאי שבת אלא בזו והם סבורים שעל דבר ברכת האור הזכרתי שמו:

'''עדא תהא''' - זאת תהיה בזו אני מודה שאמרה ר' יוחנן:

'''זה עולא''' - שהבין מדבריו של רבה בר בר חנה טעות וחזא ביה בישות וסתם דבריו שלא אמר לו כלום והיינו עצה בלב איש דנקיט ליה בלביה ולא אמר לו למה אמרת כך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נג ב רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר אף בגמר דבריו.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נג_ב_רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר אף בגמר דבריו]]
'''רבי''' שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר אף בגמר דבריו וכו'. אע&quot;ג דלר' יוסי חיילי תרוייהו היינו משום דתרי מילי קאמר ואינם פירוש זה לזה אבל הכא מן השעורים הוא פי' מה שאמר הרי עלי מנחה וכיון דאף בגמר דבריו אדם נתפס מבטלים להא דאמר בתחלה הרי עלי מנחה ואפי' אם אמר אילו הייתי יודע שאין נודרין כך לא הייתי נודר כך אלא כך דהיינו טעמא דרבנן דאלים להו לשון ראשון ולא הוי נדר ופתחו עמו כי אמר אילו הייתי יודע כו' כדאמרינן בהמנחות והנסכים (מנחות קג.):

''' מה''' ראו חנניה מישאל ועזריה. פ&quot;ה מה ראו שלא דרשו וחי בהם ולא שימות בהן וקשה דהא בפרהסיא הוה ומסקינן בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|עד|א}} דלכולי עלמא בפרהסיא חייב למסור עצמו אפילו אמצוה קלה ומפר&quot;ת דצלם זה שעשה נבוכדנצר לאו ע&quot;ז הוה אלא אינדרטא שעשה לכבוד עצמו ולכך קאמר מה ראו וכן משמע מדכתיב לאלהך לית אנחנא פלחין ולצלם דדהבא לא נסגוד משמע דאלהא דידיה וצלמא תרי מילי נינהו ואתי נמי שפיר הא דאמרינן באלו נערות (כתובות לג:) אלמלי נגדו לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא ואי ע&quot;ז הוה ח&quot;ו שהיו משתחוים לו ומיהו לשון פלחו לא אתי שפיר ור&quot;י מפרש מה ראו שלא ברחו שהרי קודם המעשה היו יכולים לברוח כמו שעשה דניאל כדאמר בחלק ( סנהדרין צג.) ג' היו באותה עצה:

''' אין''' מברכין על האור אלא במוצאי שבת. הקשה ה&quot;ר יוסף למה אין מברכין בכל שעה שנהנה ממנו דאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה ותירץ דה&quot;מ כשגופו נהנה אבל שאר הנאה לא ואף על גב דמברכין על אור השמש בכל יום היינו משום שמתחדש בכל יום:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נג|ב}}</text>
      <sha1>pjiputxqlb5skqmulssterswjp0dpcx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022306</id>
      <parentid>3022301</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T20:02:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13782" sha1="5pul9r2rgvku3ouu0ag3y73ze2c82se" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נג|ב|נג א|נד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נג עמוד ב] קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ. מקולס - אין, שאין מקולס - לא! - אמרי: מקולס - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא שנא אמר לא שנא לא אמר. שאינו מקולס, פירש - אין, לא פירש - לא. רב אחא מתני לה להא מתניתא כרבי שמעון. מתקיף לה רב ששת: בשלמא למאן דתני לה כרבי יוסי - ניחא, אלא למאן דמתני כרבי שמעון מי ניחא? והתנן: רבי שמעון פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבים. אמר ליה רבינא לרב אשי: ומאן דמתני לה כרבי יוסי מי ניחא? והאמר רבא: רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: אף בגמר דבריו אדם נתפס. מאי לאו, מדרבי שמעון סבר לה כרבי יוסי - רבי יוסי נמי סבר לה כרבי שמעון! - לא, רבי שמעון סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כרבי שמעון. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|איבעיא להו: }}תודוס איש רומי גברא רבה הוה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, או בעל אגרופין הוה? - תא שמע, עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש - נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ובאו [ועלו] בביתך [וגו'] ובתנוריך ובמשארותיך. אימתי משארות מצויות אצל תנור - הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם - על אחת כמה וכמה: רבי יוסי בר אבין אמר: }}מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה, דאמר רבי יוחנן: כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|גרסינן בסוף שני דייני גזירות [כתובות קי&quot;א ע&quot;ב] כתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם וגו' וכי אפשר לו לאדם שידבק בשכינה והלא כבר נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אלא כל המשיא בתו לת&quot;ח והעושה פרקמטיא לת&quot;ח והמהנה ת&quot;ח מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו נדבק בשכינה ת&quot;ר אי זהו גדי מקולס כל שצלאו כולו כאחת נחתך ממנו אבר או נשלק ממנו אבר אין זה גדי מקולס: }}
משנה. {{שוליים|ב}}מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים - מדליקין, מקום שנהגו שלא להדליק - אין מדליקין. {{שוליים|ג}}ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ובמבואות האפלים, ועל גבי החולים. 
גמרא{{הל&quot;מ-רק-ריף| מקום שנהגו להדליק את הנר:}}. תנא: בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק - שניהן לדבר אחד נתכוונו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירש תשמיש המטה}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהושע, דרש רבא: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו' בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק - שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא. אמר ליה ההוא סבא, ואיתימא רבה בר בר חנה: ישר, וכן אמר רבי יוחנן. עולא הוה רכיב חמרא ואזיל, והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה, ורבה בר בר חנה משמאליה. אמר ליה רבי אבא לעולא: ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא? הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות. - אמר ליה: אנא לאו אהא אמרי, אלא אהא אמרי. דתני תנא קמיה דרבי יוחנן, רבי שמעון בן אלעזר אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יום הכפורים שחל להיות בשבת, אף במקום שאמרו שלא להדליק - מדליקין, מפני כבוד השבת. ועני רבי יוחנן בתריה: וחכמים אוסרים. - אמר ליה: עדא תהא. קרי עליה רב יוסף מים עמקים עצה בלב איש }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''קרוב להאכיל''' - דומה לקדשים:

'''שאינו מקולס לא''' - וקשיא לרב דאמר בשר גרידא מיחלף בפסח: ומשני מקולס אע&quot;ג דלא אמר בשר זה לפסח ולא מזכיר עליו את השם אסור אבל שאינו מקולס אמר הרי בשר זה לפסח אסור משום דנראה כקורא שם:

'''רב אחא מתני לה להא מתני'''' - דתודוס:

'''כר' שמעון''' - אמר רבי שמעון תודוס איש רומי כו':

'''רבי שמעון פוטר''' - באומר הרי עלי מנחה מן השעורים דתנן במנחות מביא מן החיטין דכיון דאמר הרי עלי מנחה תפוס לשון ראשון ומנחה אינה באה מן השעורין נדבה הלכך יביא מן החיטין ורבי שמעון פוטר דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס ונדבק ודעתו לכל מה שמוציא בפיו ולמנחת שעורין נתכוין וסבור שאדם יכול להתנדב ולהביא כן ולפיכך אין בדבריו כלום והאי מאכיל גדי מקולס נמי מאי קרוב לקדשים בחוץ איכא הלא מחיים לא קרא עליו שם פסח ואפילו היה קורא לו שם בשעת צלייה שלא כדרך המקדישין הוא ואין השם חל עליו:

'''ר' שמעון''' - דפטר באומר מנחה מן השעורים ולא חייביה משום תפוס לשון ראשון בשטת ר' יוסי אמרה דאמר במסכת תמורה {{הפניה-גמ|תמורה|כה|ב}} אף בגמר דבריו אדם נדבק ונתפס כלומר תופס הוא את גמר דבריו דתנן הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי ר&quot;מ דאמר תפוס לשון ראשון רבי יוסי אומר אם לכך נתכוין תחלה הואיל ולא הוה אפשר ליה להוציא שני שמות כאחד ועל כרחו הוציא זה אחר זה דבריו קיימין ותרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים:

'''מאי לאו מדרבי שמעון סבר לה כרבי יוסי''' - בתפישת גמר דברים:

'''ר' יוסי סבר לה כר' שמעון''' - במתנדב שלא כדרך המתנדבים דלא אמר כלום וההיא דתודוס לא מתוקמא כר' יוסי: ה&quot;ג לא ר&quot;ש סבר לה כר' יוסי ולא רבי יוסי סבר לה כרבי שמעון. והכי פירושא לא היא כדאמרת אלא רבי שמעון סבר לה כרבי יוסי דאף בגמר דבריו נתפש דעת האדם והוה ליה מתנדב שלא כדרך מתנדבין ורבי שמעון סבר הואיל ושלא כהוגן התנדב אין בדבריו כלום אבל רבי יוסי לא סבר כרבי שמעון במתנדב שלא כדרך המתנדבין דלא אמר כלום אלא חיובי מחייב ליה להביא מנחת חיטין ולאו משום תפוש לשון ראשון אלא משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה וגבי גדי מקולס נמי אע&quot;ג דשלא כדרך המקדישין הוא הוה ליה קרוב להאכיל קדשים בחוץ דאי הוה אמר עליה הרי זה לפסח אמרי לדמי פסח קאמר:

'''גברא רבה הוה''' - ומפני כבודו לא גזרו עליו נדוי:

'''או בעל אגרופין''' - ומפני היראה:

'''ועוד זו דרש''' - אלמא גברא רבה הוה:

'''מה ראו''' - שלא דרשו וחי בהן ולא שימות בהן:

'''מטיל מלאי''' - נותן סחורה לתלמידי חכמים להשתכר בה:

'''בצל החכמה''' - במחיצת החכמה יכנס זה שהנההו מנכסיו:

'''מתני' מקום שנהגו להדליק את הנר''' - בגמרא מפרש טעמא:

'''גמ' בין שאמרו להדליק''' - אותן שנהגו להדליק והנוהגין שלא להדליק לא נתכוונו אלא לדבר אחד להפריש עצמו ממשכבי אשה האומרים להדליק משום דאין אדם משמש מטתו לאור הנר והאומרים שלא להדליק סוברים כשהנר דולק רואה את אשתו ומתאווה לה:

'''יישר''' - שפיר קאמרת וכן א&quot;ר יוחנן ולא גרסינן יישר:

'''ודאי דאמריתו כו'''' - אמת הדבר ששמעתי עליכם שאתם אומרים משמיה דר' יוחנן הכי:

'''הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות''' - נסתכל בו בפנים זועפות כלומר אתה אמרת בשם רבי יוחנן והוא לא אמר כן אלא אף במוצאי יוה&quot;כ מברכין עליו הואיל ודבר חדש הוא שנאסר בו כל היום ועכשיו נהנה ממנו:

'''אנא אהא אמרי להו''' - משמיה דרבי יוחנן דענה אחר התנא וחכמים אוסרין להדליק את הנר אף ביום הכפורים שחל להיות בשבת עד מוצאי שבת ולא הזכרתי שמו של ר' יוחנן על אור במוצאי שבת אלא בזו והם סבורים שעל דבר ברכת האור הזכרתי שמו:

'''עדא תהא''' - זאת תהיה בזו אני מודה שאמרה ר' יוחנן:

'''זה עולא''' - שהבין מדבריו של רבה בר בר חנה טעות וחזא ביה בישות וסתם דבריו שלא אמר לו כלום והיינו עצה בלב איש דנקיט ליה בלביה ולא אמר לו למה אמרת כך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נג ב רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר אף בגמר דבריו.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נג_ב_רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר אף בגמר דבריו]]
'''רבי''' שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר אף בגמר דבריו וכו'. אע&quot;ג דלר' יוסי חיילי תרוייהו היינו משום דתרי מילי קאמר ואינם פירוש זה לזה אבל הכא מן השעורים הוא פי' מה שאמר הרי עלי מנחה וכיון דאף בגמר דבריו אדם נתפס מבטלים להא דאמר בתחלה הרי עלי מנחה ואפי' אם אמר אילו הייתי יודע שאין נודרין כך לא הייתי נודר כך אלא כך דהיינו טעמא דרבנן דאלים להו לשון ראשון ולא הוי נדר ופתחו עמו כי אמר אילו הייתי יודע כו' כדאמרינן בהמנחות והנסכים (מנחות קג.):
[[File:תוס פסחים 4 נג ב מה ראו חנניה מישאל ועזריה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נג_ב_מה ראו חנניה מישאל ועזריה]]
''' מה''' ראו חנניה מישאל ועזריה. פ&quot;ה מה ראו שלא דרשו וחי בהם ולא שימות בהן וקשה דהא בפרהסיא הוה ומסקינן בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|עד|א}} דלכולי עלמא בפרהסיא חייב למסור עצמו אפילו אמצוה קלה ומפר&quot;ת דצלם זה שעשה נבוכדנצר לאו ע&quot;ז הוה אלא אינדרטא שעשה לכבוד עצמו ולכך קאמר מה ראו וכן משמע מדכתיב לאלהך לית אנחנא פלחין ולצלם דדהבא לא נסגוד משמע דאלהא דידיה וצלמא תרי מילי נינהו ואתי נמי שפיר הא דאמרינן באלו נערות (כתובות לג:) אלמלי נגדו לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא ואי ע&quot;ז הוה ח&quot;ו שהיו משתחוים לו ומיהו לשון פלחו לא אתי שפיר ור&quot;י מפרש מה ראו שלא ברחו שהרי קודם המעשה היו יכולים לברוח כמו שעשה דניאל כדאמר בחלק ( סנהדרין צג.) ג' היו באותה עצה:

''' אין''' מברכין על האור אלא במוצאי שבת. הקשה ה&quot;ר יוסף למה אין מברכין בכל שעה שנהנה ממנו דאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה ותירץ דה&quot;מ כשגופו נהנה אבל שאר הנאה לא ואף על גב דמברכין על אור השמש בכל יום היינו משום שמתחדש בכל יום:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נג|ב}}</text>
      <sha1>5pul9r2rgvku3ouu0ag3y73ze2c82se</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022376</id>
      <parentid>3022306</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T09:03:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022376</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13979" sha1="hryot731zenbv02ik1efgg0q9a19cdk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נג|ב|נג א|נד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נג עמוד ב] קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ. מקולס - אין, שאין מקולס - לא! - אמרי: מקולס - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא שנא אמר לא שנא לא אמר. שאינו מקולס, פירש - אין, לא פירש - לא. רב אחא מתני לה להא מתניתא כרבי שמעון. מתקיף לה רב ששת: בשלמא למאן דתני לה כרבי יוסי - ניחא, אלא למאן דמתני כרבי שמעון מי ניחא? והתנן: רבי שמעון פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבים. אמר ליה רבינא לרב אשי: ומאן דמתני לה כרבי יוסי מי ניחא? והאמר רבא: רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: אף בגמר דבריו אדם נתפס. מאי לאו, מדרבי שמעון סבר לה כרבי יוסי - רבי יוסי נמי סבר לה כרבי שמעון! - לא, רבי שמעון סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כרבי שמעון. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|איבעיא להו: }}תודוס איש רומי גברא רבה הוה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, או בעל אגרופין הוה? - תא שמע, עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש - נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ובאו [ועלו] בביתך [וגו'] ובתנוריך ובמשארותיך. אימתי משארות מצויות אצל תנור - הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם - על אחת כמה וכמה: רבי יוסי בר אבין אמר: }}מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה, דאמר רבי יוחנן: כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|גרסינן בסוף שני דייני גזירות [כתובות קי&quot;א ע&quot;ב] כתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם וגו' וכי אפשר לו לאדם שידבק בשכינה והלא כבר נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אלא כל המשיא בתו לת&quot;ח והעושה פרקמטיא לת&quot;ח והמהנה ת&quot;ח מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו נדבק בשכינה ת&quot;ר אי זהו גדי מקולס כל שצלאו כולו כאחת נחתך ממנו אבר או נשלק ממנו אבר אין זה גדי מקולס: }}
משנה. {{שוליים|ב}}מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים - מדליקין, מקום שנהגו שלא להדליק - אין מדליקין. {{שוליים|ג}}ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ובמבואות האפלים, ועל גבי החולים. 
גמרא{{הל&quot;מ-רק-ריף| מקום שנהגו להדליק את הנר:}}. תנא: בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק - שניהן לדבר אחד נתכוונו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירש תשמיש המטה}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהושע, דרש רבא: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו' בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק - שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא. אמר ליה ההוא סבא, ואיתימא רבה בר בר חנה: ישר, וכן אמר רבי יוחנן. עולא הוה רכיב חמרא ואזיל, והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה, ורבה בר בר חנה משמאליה. אמר ליה רבי אבא לעולא: ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא? הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות. - אמר ליה: אנא לאו אהא אמרי, אלא אהא אמרי. דתני תנא קמיה דרבי יוחנן, רבי שמעון בן אלעזר אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יום הכפורים שחל להיות בשבת, אף במקום שאמרו שלא להדליק - מדליקין, מפני כבוד השבת. ועני רבי יוחנן בתריה: וחכמים אוסרים. - אמר ליה: עדא תהא. קרי עליה רב יוסף מים עמקים עצה בלב איש }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''קרוב להאכיל''' - דומה לקדשים:

'''שאינו מקולס לא''' - וקשיא לרב דאמר בשר גרידא מיחלף בפסח: ומשני מקולס אע&quot;ג דלא אמר בשר זה לפסח ולא מזכיר עליו את השם אסור אבל שאינו מקולס אמר הרי בשר זה לפסח אסור משום דנראה כקורא שם:

'''רב אחא מתני לה להא מתני'''' - דתודוס:

'''כר' שמעון''' - אמר רבי שמעון תודוס איש רומי כו':

'''רבי שמעון פוטר''' - באומר הרי עלי מנחה מן השעורים דתנן במנחות מביא מן החיטין דכיון דאמר הרי עלי מנחה תפוס לשון ראשון ומנחה אינה באה מן השעורין נדבה הלכך יביא מן החיטין ורבי שמעון פוטר דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס ונדבק ודעתו לכל מה שמוציא בפיו ולמנחת שעורין נתכוין וסבור שאדם יכול להתנדב ולהביא כן ולפיכך אין בדבריו כלום והאי מאכיל גדי מקולס נמי מאי קרוב לקדשים בחוץ איכא הלא מחיים לא קרא עליו שם פסח ואפילו היה קורא לו שם בשעת צלייה שלא כדרך המקדישין הוא ואין השם חל עליו:

'''ר' שמעון''' - דפטר באומר מנחה מן השעורים ולא חייביה משום תפוס לשון ראשון בשטת ר' יוסי אמרה דאמר במסכת תמורה {{הפניה-גמ|תמורה|כה|ב}} אף בגמר דבריו אדם נדבק ונתפס כלומר תופס הוא את גמר דבריו דתנן הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי ר&quot;מ דאמר תפוס לשון ראשון רבי יוסי אומר אם לכך נתכוין תחלה הואיל ולא הוה אפשר ליה להוציא שני שמות כאחד ועל כרחו הוציא זה אחר זה דבריו קיימין ותרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים:

'''מאי לאו מדרבי שמעון סבר לה כרבי יוסי''' - בתפישת גמר דברים:

'''ר' יוסי סבר לה כר' שמעון''' - במתנדב שלא כדרך המתנדבים דלא אמר כלום וההיא דתודוס לא מתוקמא כר' יוסי: ה&quot;ג לא ר&quot;ש סבר לה כר' יוסי ולא רבי יוסי סבר לה כרבי שמעון. והכי פירושא לא היא כדאמרת אלא רבי שמעון סבר לה כרבי יוסי דאף בגמר דבריו נתפש דעת האדם והוה ליה מתנדב שלא כדרך מתנדבין ורבי שמעון סבר הואיל ושלא כהוגן התנדב אין בדבריו כלום אבל רבי יוסי לא סבר כרבי שמעון במתנדב שלא כדרך המתנדבין דלא אמר כלום אלא חיובי מחייב ליה להביא מנחת חיטין ולאו משום תפוש לשון ראשון אלא משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה וגבי גדי מקולס נמי אע&quot;ג דשלא כדרך המקדישין הוא הוה ליה קרוב להאכיל קדשים בחוץ דאי הוה אמר עליה הרי זה לפסח אמרי לדמי פסח קאמר:

'''גברא רבה הוה''' - ומפני כבודו לא גזרו עליו נדוי:

'''או בעל אגרופין''' - ומפני היראה:

'''ועוד זו דרש''' - אלמא גברא רבה הוה:

'''מה ראו''' - שלא דרשו וחי בהן ולא שימות בהן:

'''מטיל מלאי''' - נותן סחורה לתלמידי חכמים להשתכר בה:

'''בצל החכמה''' - במחיצת החכמה יכנס זה שהנההו מנכסיו:

'''מתני' מקום שנהגו להדליק את הנר''' - בגמרא מפרש טעמא:

'''גמ' בין שאמרו להדליק''' - אותן שנהגו להדליק והנוהגין שלא להדליק לא נתכוונו אלא לדבר אחד להפריש עצמו ממשכבי אשה האומרים להדליק משום דאין אדם משמש מטתו לאור הנר והאומרים שלא להדליק סוברים כשהנר דולק רואה את אשתו ומתאווה לה:

'''יישר''' - שפיר קאמרת וכן א&quot;ר יוחנן ולא גרסינן יישר:

'''ודאי דאמריתו כו'''' - אמת הדבר ששמעתי עליכם שאתם אומרים משמיה דר' יוחנן הכי:

'''הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות''' - נסתכל בו בפנים זועפות כלומר אתה אמרת בשם רבי יוחנן והוא לא אמר כן אלא אף במוצאי יוה&quot;כ מברכין עליו הואיל ודבר חדש הוא שנאסר בו כל היום ועכשיו נהנה ממנו:

'''אנא אהא אמרי להו''' - משמיה דרבי יוחנן דענה אחר התנא וחכמים אוסרין להדליק את הנר אף ביום הכפורים שחל להיות בשבת עד מוצאי שבת ולא הזכרתי שמו של ר' יוחנן על אור במוצאי שבת אלא בזו והם סבורים שעל דבר ברכת האור הזכרתי שמו:

'''עדא תהא''' - זאת תהיה בזו אני מודה שאמרה ר' יוחנן:

'''זה עולא''' - שהבין מדבריו של רבה בר בר חנה טעות וחזא ביה בישות וסתם דבריו שלא אמר לו כלום והיינו עצה בלב איש דנקיט ליה בלביה ולא אמר לו למה אמרת כך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נג ב רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר אף בגמר דבריו.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נג_ב_רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר אף בגמר דבריו]]
'''רבי''' שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר אף בגמר דבריו וכו'. אע&quot;ג דלר' יוסי חיילי תרוייהו היינו משום דתרי מילי קאמר ואינם פירוש זה לזה אבל הכא מן השעורים הוא פי' מה שאמר הרי עלי מנחה וכיון דאף בגמר דבריו אדם נתפס מבטלים להא דאמר בתחלה הרי עלי מנחה ואפי' אם אמר אילו הייתי יודע שאין נודרין כך לא הייתי נודר כך אלא כך דהיינו טעמא דרבנן דאלים להו לשון ראשון ולא הוי נדר ופתחו עמו כי אמר אילו הייתי יודע כו' כדאמרינן בהמנחות והנסכים (מנחות קג.):
[[File:תוס פסחים 4 נג ב מה ראו חנניה מישאל ועזריה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נג_ב_מה ראו חנניה מישאל ועזריה]]
''' מה''' ראו חנניה מישאל ועזריה. פ&quot;ה מה ראו שלא דרשו וחי בהם ולא שימות בהן וקשה דהא בפרהסיא הוה ומסקינן בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|עד|א}} דלכולי עלמא בפרהסיא חייב למסור עצמו אפילו אמצוה קלה ומפר&quot;ת דצלם זה שעשה נבוכדנצר לאו ע&quot;ז הוה אלא אינדרטא שעשה לכבוד עצמו ולכך קאמר מה ראו וכן משמע מדכתיב לאלהך לית אנחנא פלחין ולצלם דדהבא לא נסגוד משמע דאלהא דידיה וצלמא תרי מילי נינהו ואתי נמי שפיר הא דאמרינן באלו נערות (כתובות לג:) אלמלי נגדו לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא ואי ע&quot;ז הוה ח&quot;ו שהיו משתחוים לו ומיהו לשון פלחו לא אתי שפיר ור&quot;י מפרש מה ראו שלא ברחו שהרי קודם המעשה היו יכולים לברוח כמו שעשה דניאל כדאמר בחלק ( סנהדרין צג.) ג' היו באותה עצה:
[[File:תוס פסחים 4 נג ב אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נג_ב_אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת]]
''' אין''' מברכין על האור אלא במוצאי שבת. הקשה ה&quot;ר יוסף למה אין מברכין בכל שעה שנהנה ממנו דאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה ותירץ דה&quot;מ כשגופו נהנה אבל שאר הנאה לא ואף על גב דמברכין על אור השמש בכל יום היינו משום שמתחדש בכל יום:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נג|ב}}</text>
      <sha1>hryot731zenbv02ik1efgg0q9a19cdk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נד א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728760</id>
    <revision>
      <id>3022377</id>
      <parentid>2939114</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T09:20:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3022377</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11978" sha1="isndgm08z07rphr070g0f2xdv2q2f8j" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נד|א|נג ב|נד ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נד עמוד א] ואיש תבונה ידלנה. מים עמקים עצה בלב איש - זה עולא, ואיש תבונה ידלנה - זה רבה בר בר חנה. ואינהו כמאן סברוה? - כי הא דאמר רבי בנימין בר יפת, אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מברכין על האור, בין במוצאי שבת בין במוצאי יום הכפורים. וכן עמא דבר. מיתיבי: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחילת ברייתו הוא. וכיון שרואה - מברך מיד. רבי יהודה אומר: סודרן על הכוס. ואמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה! - לא קשיא; כאן - באור ששבת, כאן - באור היוצא מן העצים ומן האבנים. תני חדא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אור היוצא מן העצים ומן האבנים - מברכין עליו. ותני חדא: אין מברכין עליו. - לא קשיא; }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כאן - במוצאי שבת, כאן - במוצאי יום הכפורים. רבי מפזרן, רבי חייא מכנסן. אמר רבי יצחק בר אבדימי: אף על פי שרבי מפזרן - חוזר וסודרן על הכוס, כדי להוציא בניו ובני ביתו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואור במוצאי שבת איברי? והא תניא: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, אלו הן: באר, והמן, וקשת, כתב, ומכתב, והלוחות, וקברו של משה, ומערה שעמד בו משה ואליהו, פתיחת פי האתון, ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים. רבי נחמיה אומר משום אביו: אף האור והפרד. רבי יאשיה אומר משום אביו: אף האיל והשמיר. רבי יהודה אומר: אף הצבת. הוא היה אומר: צבתא בצבתא מתעבדא, וצבתא קמייתא מאן עבד? הא לאי - בריה בידי שמים היא. אמר ליה: אפשר יעשנה בדפוס ויקבענה כיון. הא לאי - בריה בידי אדם היא. - לא קשיא; הא - באור דידן, הא - באור דגיהנם. אור דידן - במוצאי שבת, אור דגיהנם - בערב שבת. ואור דגיהנם בערב שבת איברי? והא תניא: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח. תורה - דכתיב ה' קנני ראשית דרכו. תשובה - דכתיב בטרם הרים ילדו וכתיב תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. גן עדן - דכתיב ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם. גיהנם - דכתיב כי ערוך מאתמול תפתה. כסא הכבוד ובית המקדש - דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. שמו של משיח - דכתיב יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. - אמרי: חללה הוא דנברא קודם שנברא העולם, ואור דידיה בערב שבת. - ואור דידיה בערב שבת איברי? והתניא, רבי יוסי אומר: אור שברא הקדוש ברוך הוא בשני בשבת - אין לו כבייה לעולם, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה. ואמר רבי בנאה בריה דרבי עולא: מפני מה לא נאמר כי טוב בשני בשבת - מפני שנברא בו אור של גיהנם. ואמר רבי אלעזר: אף על פי שלא נאמר בו כי טוב - חזר וכללו בששי, שנאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. אלא: חללה קודם שנברא העולם, ואור דידיה בשני בשבת. ואור דידן, במחשבה עלה ליבראות בערב שבת, ולא נברא עד מוצאי שבת. דתניא, רבי יוסי אומר: שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת, ובמוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה, והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור. והביא שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד. רבן שמעון בן גמליאל אומר: פרד בימי ענה היה שנאמר הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר. דורשי חמורות היו אומרים: ענה פסול היה, לפיכך הביא פסול לעולם. שנאמר אלה בני שעיר החרי, וכתיב אלה בני צבעון ואיה וענה. אלא, מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה. - ודילמא תרי ענה הוו? אמר רבא. אמינא מילתא דשבור מלכא לא אמרה, ומנו - שמואל. איכא דאמרי, אמר רב פפא: אמינא מילתא דשבור מלכא לא אמרה, ומנו - רבא. אמר קרא: הוא ענה - הוא ענה דמעיקרא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: באר, ומן, וקשת, הכתב, והמכתב, והלוחות, קברו של משה, ומערה שעמד בה משה ואליהו, פתיחת פי האתון, ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים. ויש אומרים: אף מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, ויש אומרים אף המזיקין, ויש אומרים: אף }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואיש תבונה ידלנה''' - הבין מה היה בלבו של עולא שהיה מסתכל בו:

'''ואינהו כמאן סברוה''' - עולא ורבה שלא רצו להודות לדברי רבי אבא:

'''עמא דבר''' - נוהג:

'''באור ששבת''' - שהיה בשבת שדלק היום ומכל מקום ממלאכת עבירה שבת שדלק בהיתר כגון של חיה ושל חולה או נר הדולק מערב יום הכפורים מברכין אף במוצאי יום הכפורים דההיא ברכה משום דדבר חידוש הוא לו שלא נהנה מן האור היום:

'''באור היוצא מהעצים''' - דנברא עכשיו אין מברכין עליו במוצאי יוה&quot;כ אלא במוצאי שבת שאף הוא תחילת בריית אור:

'''רבי מפזרן''' - רבי כשראה אור מברך עליו מיד וכשמביאין לו בשמים לסוף שעה מברך עליהן:

'''מכנסן''' - על הכוס כמו שאנו עושין:

'''באר''' - בארה של מרים סלע שיצאו ממנו המים על ידי משה ועגול כמין כברה היה ומתגלגל עמהן כל מקום שהולכין:

'''כתב''' - קריאת שם האותיות:

'''המכתב''' - חקיקתן וצורתן כך שמעתי ולי נראה כתב זו היא חקיקת צורתן והמכתב הוא עט וחרט שנכתב בו חקיקת הלוחות כי ההיא דקדושין (דף כא:) מניין לרבות הסול והסירא והמכתב ונראין דברי דקרייה לא קרי ליה כתב:

'''ומערה שעמד בו משה''' - ושמתיך בנקרת הצור עד עברי ([[שמות לג]]) וכן באליהו וילך עד הר האלהים חורב ויבא שם אל המערה וילן שם ([[מלכים א יט]]):

'''לבלוע את הרשעים''' - עדת קרח:

'''והפרד''' - אין כל חדש תחת השמש ופרד ראשון נברא מן הארץ ולא בא מן הכלאים:

'''האיל''' - של אברהם:

'''השמיר''' - כמין תולעת היה ואין כל דבר קשה עומד בפניו שלא יתפרק ובו בנה שלמה את הבית במסכת גיטין {{הפניה-גמ|גיטין|סח|א}}:

'''הצבת''' - טנליי&quot;ש של ברזל:

'''צבתא''' - שעושין עכשיו הנפחים:

'''בצבתא מתעביד''' - על ידי צבת אחרת היא עשויה שאוחזה בצבת ומכה בקורנס עד שנעשית וצבתא קמייתא מאן עבדא:

'''הא לאי''' - באמת על כרחך בריה בידי שמים היא:

'''יעשנה בדפוס''' - על ידי יציקה כמו שיוצקין כלי כסף וכלי נחשת:

'''ויקבענה כיון''' - כולה כאחד מהר:

'''ראשית דרכו''' - קודם לשאר דרכים והא דאמרן לעיל הכתב בערב שבת בכתבן של לוחות וזו היתה כתובה מתחילה באש שחורה על גבי לבנה:

'''בטרם הרים יולדו''' - בראת מדת תשובה:

'''תשב אנוש עד דכא''' - עד ידכא לבבו לפניך:

'''מקדם''' - מוקדם לעולם:

'''מאתמול''' - קודם לעולם:

'''תפתה''' - שכל המתפתה ביצרו נופל שם:

'''מרום מראשון''' - מרום הוא בערבות מראשון מקודם העולם וכן מקום מקדשנו נברא מראשון:

'''חללה''' - חלל של גיהנם קודם בריית העולם ותירוצא הוא:

'''אין לו כבייה עולמית''' - שהוא אור של גיהנם:

'''חזר וכללו''' - לקרותו טוב לפי שהרשעים נידונין בו:

'''אלא''' - ודאי אור דגיהנם נברא בשני בשבת והא דתניא לעיל אור בערב שבת באור דידן ודתניא ברישא במו&quot;ש לא תיקשי כאן במחשבה כאן ביצירה בערב שבת עלה במחשבה ליבראות ולא נברא עד מוצאי שבת:

'''וטחן''' - טח והכה ושפשף זו בזו:

'''דורשי חמורות''' - מקראות סתומים:

'''פסול היה''' - שאחיו מאמו היה אביו כדמפרש: שבא צבעון על אמו והוליד:

'''אלה בני שעיר וגו'''' - וצבעון וענה אלמא אחי הוו וכתיב אלה בני צבעון ואיה וענה אלמא בנו היה: 

שמואל קרי ליה רבא שבור מלכא משום דבקי היה בדינין והלכתא כוותיה בדיני כדין היוצא מפי המלך שמתקיים ושבור ממלך פרסיים היה בימי רבא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נד א אלה בני שעיר החורי.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נד_א_אלה בני שעיר החורי]]
{{דהג|תוספות|אלה}} בני שעיר החורי וכו' מלמד שבא צבעון על אמו. תימה דביש נוחלין ([[בבא בתרא קטו ב|ב&quot;ב קטו:]]) מוכח מהאי קרא דבני בנים כבנים וא&quot;כ מנלן שבא על אמו ועוד לא מצינו בכל התורה שיקראו לבן אשתו בנו והכא אמר דלהכי קרי ליה בנו לפי שנולד מאשתו וי&quot;ל דקרי ליה בנו לפי שהיה בן בנו כדאמרינן ביש נוחלין והכא דייק שבא על אמו מדלא כתיב איה שהיה כמו כן בן צבעון ולא כתיב אלא ענה לחודיה ש&quot;מ לפי שהיה נמי בן אשתו של שעיר כתביה קרא הכא עם שאר בני שעיר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נד א}}
{{מסורת הש&quot;ס על הדף}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נד|א}}</text>
      <sha1>isndgm08z07rphr070g0f2xdv2q2f8j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732807</id>
    <revision>
      <id>3022360</id>
      <parentid>2981705</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T08:04:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3022360</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12572" sha1="l15b6w5rsyjk6f654xgxx5mgf3jcf72" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ד
|רישום הקודם=פרק ד
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו
|רישום הבא=פרק ו
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק חמישי==
{{מרכז|{{ק|צבאות הרומאים ומחנותיהם ויתר שבחיהם ומעלותיהם}}}}

{{חול|
'''א.''' ומי לא ישתומם לדברים האמורים על תבונת הרומאים, כי לִמדוּ את עבדיהם לא רק לשרת אותם לצרכי חייהם, כי־אם גם להועיל להם בעת מלחמה. ואם יתבונן איש ליתר טכסיסי צבאותיהם, יבין וידע, כי רק בתבונת כפיהם עשו להם הרומאים את הממשלה הגדולה הזאת ולא קבלו אותה למתנה ממזלם. כי אינם מחכים לעת מלחמה לאחוז את החרב, ולא רק בשעת דחקם הם שולחים את ידיהם לקראת נשק, למען אסוף אותן בזמן־שלום, כי־אם דמיונם כאנשים אשר נולדו עם כלי מלחמתם יחד, וכל הימים אינם שובתים מלשאת את משמרת עבודת המלחמה, ואינם חושׂכים את חרבם לשעת הכֹּשר. שנוני־המלחמה אשר להם אינם שונים ממלחמת־אמת, וכל אחד מאנשי־הצבא מתרגל בעבודת המלחמה מדי יום ביומו בכל אַות־נפשו כבעת צאתו לקרב, ועל־כן נקל להם להפליא בגבורה במלחמה. ואין מבוכה שולטת במערכותיהם, אשר הסכינו לסדרים, ואין פחד לנגד עיניהם, ואין יגיע המלחמה אוכל את כֹּחם; ועל־כן הנצחון רודף אחריהם תמיד, כי אין דומה להם בדרכיהם אלה. ואמנם לא ישגה אדם בקראו לשנוני־מלחמתם בשם מלחמה בלי שפך־דם ואת מעשיהם בעת הקרב שעשועי־מלחמה עם שפך־דם. וגם בהגיח עליהם האויב פתאֹם לא יקל בידו להפילם תחתיו. כי הרומאים הפורצים בגבול האויב אינם נגשים למלחמה בטרם יבַצרו את מחנם בחומה, וגם אינם שׂמים את מחנם בכל מקום או בלי סדרים, וגם לא כֻלָּם שולחים ידם במלאכה הזאת בערבוביה, כי במצאם מקום עקֹב הם הופכים אותו לראשונה למישור, ואחרי־כן הם מודדים את מקום המחנה רבוע, ולאחרונה באים עושי המלאכה עם כל כלי עבודתם.

'''ב.''' ואת הככר אשר מבית למצודת המחנה הם חולקים לאהלי הצבא. וחֵל־המצודה מחוץ הוא כמראה חומה, שעליה מתנוססים דגלים ברוָחים שוים. ובין המגדלים האלה הם מקימים את כלי־הקלע המהירים ואת זורקי־החצים (הקטפולטות) ואת הבליסטראות (רומי־האבנים, הבליסטות) ואת יתר מכונות הקלע, וכל הכלים האלה ערוכים לירות בהם. וארבע שערים הם מקימים בחומת המחנה לכל רוחות השמים, והשערים מרֻוָחים מאד, למען אשר יוכלו לעבור בהם עם בהמות־הסבל, ורחבים כדי יכֹלת אנשי־הצבא להגיח מהם במהרה [על האויב]. ואת חלל המחנה מבית הם מחלקים למגרשים וביניהם הם תוקעים את אהלי שרי־החַיָּלים ובטבוּר המחנה הם שׂמים את אהל המצביא הראש כדמות היכל, עד כי דמות המחנה כמראה עיר כמעט, עם שוק ומקום קבוע לבעלי־המלאכות וכסאות למושב המִּשנים וראשי־הגדודים, השפטים בכל דברי הריב בין אנשי־הצבא. עושי המלאכה הרבים משלימים את בנין המצודה וכל אשר בקרבה בחפזון נשגב מכח בינת אדם. ויש אשר הם מקיפים את המחנה בחריץ, אשר מדת עמקו ורחבו היא ארבע אמות.

'''ג.''' ואחרי כלות אנשי־הצבא את המלאכה הזאת הם חונים במנוחה ובמשטר איש על דגלו. ואת כל הדברים הם ממלאים בסדר ובבטחה, וככה הם מביאים את העצים ואת הצֵדה הדרושה להם וגם את המים על־ידי משמרות קבועים, כי אסור לכל אחד לאכול את סעֻדת היום (הערב) או פת־שחרית בעת אשר ימצא חפצו בדבר, רק כֻּלָּם אוכלים בבת־אחת, וחצוצרה נותנת להם אות לישן את שנתם או לעמוד על המשמר או להשכים ממשכבם, ואין הם עושים דבר מבלי פקֻדה. וכעלות השחר נגשים אנשי־הצבא אל שרי־המאות לברכם, ושרי־המאות הולכים לקַדם בברכת־הבֹּקר את פני שרי־האלפים, ואחריהם כל שׂרי החַיָּלים מתאספים לברך את המפקד הראשי. והוא נותן להם את הסִמן כחֹק היום ומוסר בידם את יתר הפקֻדות, למען יגַּלה אותן כל איש לאנשי־הצבא העומדים למשמעתו. וכן הם עושים גם במערכות הקרָב, וממהרים לפנות אל המקום הדרוש, וכאיש אחד הם יוצאים למלחמה ואוספים את ידיהם לאות הפקֻדה.

'''ד.''' והחצוצרה נותנת להם את האות להסיע את מחנם בעת הצֹרך. ואין איש נשאר במנוחה, כי לקול האות ממהרים הם כהרף־עין לפרק את אהליהם ולתקן את הכל למסע, ועוד הפעם נותנת להם החצוצרה אות להתכונן והם טוענים בחפזון את כל הכבודה על העיָרים ויתר בהמות המשא, ועומדים נכונים ומצפים כרצים מתחרים לפני מחיצת המעגל{{הערה|הכונה באצטדין או באמפיתיאטרון (קרקוס) בעת המרוץ על־מנת לקבל פרס.}}. ואחרי זאת הם שולחים אש במצודת מחנם, בדעתם כי נקל יהיה להם להקימה מחדש במקום הזה וביראם פן ימצאו שונאיהם בה חפץ. והחצוצרות נותנות להם אות שלישי, להחל את מסעם, ומעירות את האנשים, אשר פגרו מסבת־מה, להחיש את מעשיהם, לבל יִפָּקד איש מכל הצבא, והכּורז העומד לימין ראש־הצבא שואל אותם שלש פעמים בלשון הרומית, אם הם מוכנים למסע, והם עונים שלש פעמים בקול רם ובלבב שלם, כי הם נכונים, ויש אשר הם מקדימים את פי השואל ומרימים ברוח מלחמה את קולם ונושאים למעלה את יד ימינם.

'''ה.''' ואחרי זאת הם יוצאים לדרך, וכֻלם צועדים במנוחה ובסדר, וכמו בעת מלחמה שומר כל איש את מקומו במערכה, והרגלים לובשים שריונות וקובעים וחגורים נשק פיפיות על שתי ירכיהם, החרב אשר משמאלם היא הארֻכּה והמאכלת אשר מימינם אינה עולה על גמד בארכּהּ. ובחורי הצבא הרגלי, השומרים לראש המפקד, נושאים חנית (לונכי) ומגן, ויתר אנשי־הצבא מזֻינים ברמחים ובשלטים ארֻכּים [רבועים], וכל איש נושא מַשׂור וסל, מעדר וגרזן, רצועות וּמַגַּל־יד. וצֵדה לשלשה ימים וכמעט לא נבדל איש־הצבא הרגלי מבהמת־משא. הרוכבים נושאים חרב ארֻכּה על ירך ימינם ובידם חנית ארֻכּה, ושלט ארֹך נטוי על צלע הסוס, ובאשפת הרוכבים כשלשה או ארבעה כידונים בעלי להבים רחבים ואינם קטנים במדתם מן החנית. ובקובעיהם ושריוניהם דומים הרוכבים לרגלים. וגם בחירי הרוכבים השומרים לראש שר־הצבא אינם שונים בנשקם מאחיהם העוברים בלהקותיהם. ובראש המסע הולך הלגיון, אשר נפל עליו הגורל.

'''ו.''' אלה משפּטי הרומאים בעת מסעיהם ובעת חנותם, וכלי־נשקם השונים. והם אינם יוצאים למלחמה בלי עצה (ישוב־הדעת) ובמקרה (באקראי), כי כל דבר נעשה תמיד במחשבה ולעת גזרם דבר הם ממלאים אותו מיד. על־כן כמעט אין הם שוגים במעשיהם, וכאשר יכָּשלו פעם, יתקנו את המעֻוָּת על־נקלה. והם חושבים, כי טוב להם אם יקרה אותם פגע בעשותם דברם במועצות ודעת מאשר תבוא עליהם טובה במקרה (בהסח הדעת), כי הטוב אשר הגיע לאדם פתאֹם משיא אותו לעשות דבריו בקלות־ראש. ולעֻמת־זאת תלַמד בחינת השכל את האדם – הבוש מתוחלתו – לבקש עצה ותחבולה לבל ישָּׁנה הדבר עוד פעם, כי הטוב הבא לאדם מבלי דעתו אינו פֹעל ידיו של המקבל, אולם בהתגולל עליו צרה בדבר הנעשה בהשכל ובדעת מצֹא ימצא תנחומים, בהכירו כי מִלא את דברו בכֹבד־ראש.

'''ז.''' ובשנוני־המלחמה הרומאים מחַזקים לא רק את גופם, כי־אם גם את רוחם. וגם האימה מועילה להם בדבר הזה. ואף כי חֻקיהם זוֹקקים עֹנש־מות לא על המנוסה מן המחנה לבד, כי־אם גם על עברות קלות מזו, – הנה אימת שרי־הצבא גדולה עוד ממורא החֻקים על פניהם. ורק בתתם כבוד רב לאנשי־הצבא המשֻׁבּחים, המפקדים שומרים על עצמם לבל יחָשבו כרשעים אכזרים בעשותם שפטים בחַיָּבים. וכה חזקה משמעת שרי־הצבא על־פני הרומאים, עד כי בעת שלום מראם נהדר מאד, ובמערכה כל אנשי־הצבא הם כבשר אחד. שורותיהם מה נצמדו יחד, תנועותיהם מה קלות, אזניהם מה נטויות להקשיב את הפקֻדה, והעינים מה לטושות להביט את האותות, והידים מה נכונות לקראת המעשה! ובהגיע שעת עלילה הם קצרי־רוח ובעת סבל הם ארכי־אפים, ובעמדם במערכה לא יכָּשׁלו לעולם מפני תחבולות שונאיהם ולא מפני מעצורי המקום וגם לא מפני גזרת הגורל, כי רצון הנצחון מתגבר בקרבם על פגעי הגורל. היפלא אפוא הדבר, כי העם, אשר העצה והתבונה עוברות בראש מערכותיו וצבא בעל מעשים כזה ממהר למלא אחרי העצה – הרחיב את גבולות ממשלתו עד נהר פרת במזרח וים אוקינוס במערב ועד משמני ארץ לוב בדרום והנהרות איסטרוס (דונה) ורינוס בצפון? הן כמעט יאמר האומר, כי אין הקנין שֹׁוֶה בקונהו.

'''ח.''' את כל הדברים האלה דרשתי פה, ויותר אשר רציתי להלל בהם את הרומאים אמרתי לנחם בהם את המנֻצחים ולהשיב את אוהבי המרד מדרכיהם. ואולי יוסיף ציור הליכות הרומאים דעת לאוהבי חכמה, אשר נעלם מהם הדבר. ועתה אשוב על הדברים, אשר נטיתי מהם הצדה למען זאת.

}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>l15b6w5rsyjk6f654xgxx5mgf3jcf72</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022363</id>
      <parentid>3022360</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T08:12:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3022363</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12639" sha1="pzgrcmm8m5694hpglugaqg5o25l2cw2" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ד
|רישום הקודם=פרק ד
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו
|רישום הבא=פרק ו
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק חמישי==
{{מרכז|{{ק|צבאות הרומאים ומחנותיהם ויתר שבחיהם ומעלותיהם}}}}

{{חול|
'''א.''' ומי לא ישתומם לדברים האמורים על תבונת הרומאים, כי לִמדוּ את עבדיהם לא רק לשרת אותם לצרכי חייהם, כי־אם גם להועיל להם בעת מלחמה. ואם יתבונן איש ליתר טכסיסי צבאותיהם, יבין וידע, כי רק בתבונת כפיהם עשו להם הרומאים את הממשלה הגדולה הזאת ולא קבלו אותה למתנה ממזלם. כי אינם מחכים לעת מלחמה לאחוז את החרב, ולא רק בשעת דחקם הם שולחים את ידיהם לקראת נשק, למען אסוף אותן בזמן־שלום, כי־אם דמיונם כאנשים אשר נולדו עם כלי מלחמתם יחד, וכל הימים אינם שובתים מלשאת את משמרת עבודת המלחמה, ואינם חושׂכים את חרבם לשעת הכושר. שינוני־המלחמה אשר להם אינם שונים ממלחמת־אמת, וכל אחד מאנשי־הצבא מתרגל בעבודת המלחמה מדי יום ביומו בכל אַות־נפשו כבעת צאתו לקרב, ועל־כן נקל להם להפליא בגבורה במלחמה. ואין מבוכה שולטת במערכותיהם, אשר הסכינו לסדרים, ואין פחד לנגד עיניהם, ואין יגיע המלחמה אוכל את כֹּחם; ועל־כן הנצחון רודף אחריהם תמיד, כי אין דומה להם בדרכיהם אלה. ואמנם לא ישגה אדם בקראו לשינוני־מלחמתם בשם מלחמה בלי שפך־דם ואת מעשיהם בעת הקרב שעשועי־מלחמה עם שפך־דם. וגם בהגיח עליהם האויב פתאום לא יקל בידו להפילם תחתיו. כי הרומאים הפורצים בגבול האויב אינם נגשים למלחמה בטרם יבַצרו את מחנם בחומה, וגם אינם שׂמים את מחנם בכל מקום או בלי סדרים, וגם לא כֻלָּם שולחים ידם במלאכה הזאת בערבוביה, כי במצאם מקום עקוב הם הופכים אותו לראשונה למישור, ואחרי־כן הם מודדים את מקום המחנה רבוע, ולאחרונה באים עושי המלאכה עם כל כלי עבודתם.

'''ב.''' ואת הככר אשר מבית למצודת המחנה הם חולקים לאהלי הצבא. וחֵל־המצודה מחוץ הוא כמראה חומה, שעליה מתנוססים דגלים ברוָחים שוים. ובין המגדלים האלה הם מקימים את כלי־הקלע המהירים ואת זורקי־החצים (הקטפולטות) ואת הבליסטראות (רומי־האבנים, הבליסטות) ואת יתר מכונות הקלע, וכל הכלים האלה ערוכים לירות בהם. וארבע שערים הם מקימים בחומת המחנה לכל רוחות השמים, והשערים מרֻווָחים מאד, למען אשר יוכלו לעבור בהם עם בהמות־הסבל, ורחבים כדי יכולת אנשי־הצבא להגיח מהם במהרה [על האויב]. ואת חלל המחנה מבית הם מחלקים למגרשים וביניהם הם תוקעים את אהלי שרי־החַיילים ובטבוּר המחנה הם שׂמים את אוהל המצביא הראש כדמות היכל, עד כי דמות המחנה כמראה עיר כמעט, עם שוק ומקום קבוע לבעלי־המלאכות וכסאות למושב המִּשנים וראשי־הגדודים, השופטים בכל דברי הריב בין אנשי־הצבא. עושי המלאכה הרבים משלימים את בניין המצודה וכל אשר בקרבה בחפזון נשגב מכח בינת אדם. ויש אשר הם מקיפים את המחנה בחריץ, אשר מידת עמקו ורחבו היא ארבע אמות.

'''ג.''' ואחרי כלות אנשי־הצבא את המלאכה הזאת הם חונים במנוחה ובמשטר איש על דגלו. ואת כל הדברים הם ממלאים בסדר ובבטחה, וככה הם מביאים את העצים ואת הצֵידה הדרושה להם וגם את המים על־ידי משמרות קבועים, כי אסור לכל אחד לאכול את סעודת היום (הערב) או פת־שחרית בעת אשר ימצא חפצו בדבר, רק כֻּלָּם אוכלים בבת־אחת, וחצוצרה נותנת להם אות לישן את שנתם או לעמוד על המשמר או להשכים ממשכבם, ואין הם עושים דבר מבלי פקודה. וכעלות השחר ניגשים אנשי־הצבא אל שרי־המאות לברכם, ושרי־המאות הולכים לקַדם בברכת־הבוקר את פני שרי־האלפים, ואחריהם כל שׂרי החַיילים מתאספים לברך את המפקד הראשי. והוא נותן להם את הסִימן כחוק היום ומוסר בידם את יתר הפקודות, למען יגַּלה אותן כל איש לאנשי־הצבא העומדים למשמעתו. וכן הם עושים גם במערכות הקרָב, וממהרים לפנות אל המקום הדרוש, וכאיש אחד הם יוצאים למלחמה ואוספים את ידיהם לאות הפקודה.

&lt;!-- עד כאן הוגה הגהת כתיב מלא --&gt;
'''ד.''' והחצוצרה נותנת להם את האות להסיע את מחנם בעת הצֹרך. ואין איש נשאר במנוחה, כי לקול האות ממהרים הם כהרף־עין לפרק את אהליהם ולתקן את הכל למסע, ועוד הפעם נותנת להם החצוצרה אות להתכונן והם טוענים בחפזון את כל הכבודה על העיָרים ויתר בהמות המשא, ועומדים נכונים ומצפים כרצים מתחרים לפני מחיצת המעגל{{הערה|הכונה באצטדין או באמפיתיאטרון (קרקוס) בעת המרוץ על־מנת לקבל פרס.}}. ואחרי זאת הם שולחים אש במצודת מחנם, בדעתם כי נקל יהיה להם להקימה מחדש במקום הזה וביראם פן ימצאו שונאיהם בה חפץ. והחצוצרות נותנות להם אות שלישי, להחל את מסעם, ומעירות את האנשים, אשר פגרו מסבת־מה, להחיש את מעשיהם, לבל יִפָּקד איש מכל הצבא, והכּורז העומד לימין ראש־הצבא שואל אותם שלש פעמים בלשון הרומית, אם הם מוכנים למסע, והם עונים שלש פעמים בקול רם ובלבב שלם, כי הם נכונים, ויש אשר הם מקדימים את פי השואל ומרימים ברוח מלחמה את קולם ונושאים למעלה את יד ימינם.

'''ה.''' ואחרי זאת הם יוצאים לדרך, וכֻלם צועדים במנוחה ובסדר, וכמו בעת מלחמה שומר כל איש את מקומו במערכה, והרגלים לובשים שריונות וקובעים וחגורים נשק פיפיות על שתי ירכיהם, החרב אשר משמאלם היא הארֻכּה והמאכלת אשר מימינם אינה עולה על גמד בארכּהּ. ובחורי הצבא הרגלי, השומרים לראש המפקד, נושאים חנית (לונכי) ומגן, ויתר אנשי־הצבא מזֻינים ברמחים ובשלטים ארֻכּים [רבועים], וכל איש נושא מַשׂור וסל, מעדר וגרזן, רצועות וּמַגַּל־יד. וצֵדה לשלשה ימים וכמעט לא נבדל איש־הצבא הרגלי מבהמת־משא. הרוכבים נושאים חרב ארֻכּה על ירך ימינם ובידם חנית ארֻכּה, ושלט ארֹך נטוי על צלע הסוס, ובאשפת הרוכבים כשלשה או ארבעה כידונים בעלי להבים רחבים ואינם קטנים במדתם מן החנית. ובקובעיהם ושריוניהם דומים הרוכבים לרגלים. וגם בחירי הרוכבים השומרים לראש שר־הצבא אינם שונים בנשקם מאחיהם העוברים בלהקותיהם. ובראש המסע הולך הלגיון, אשר נפל עליו הגורל.

'''ו.''' אלה משפּטי הרומאים בעת מסעיהם ובעת חנותם, וכלי־נשקם השונים. והם אינם יוצאים למלחמה בלי עצה (ישוב־הדעת) ובמקרה (באקראי), כי כל דבר נעשה תמיד במחשבה ולעת גזרם דבר הם ממלאים אותו מיד. על־כן כמעט אין הם שוגים במעשיהם, וכאשר יכָּשלו פעם, יתקנו את המעֻוָּת על־נקלה. והם חושבים, כי טוב להם אם יקרה אותם פגע בעשותם דברם במועצות ודעת מאשר תבוא עליהם טובה במקרה (בהסח הדעת), כי הטוב אשר הגיע לאדם פתאֹם משיא אותו לעשות דבריו בקלות־ראש. ולעֻמת־זאת תלַמד בחינת השכל את האדם – הבוש מתוחלתו – לבקש עצה ותחבולה לבל ישָּׁנה הדבר עוד פעם, כי הטוב הבא לאדם מבלי דעתו אינו פֹעל ידיו של המקבל, אולם בהתגולל עליו צרה בדבר הנעשה בהשכל ובדעת מצֹא ימצא תנחומים, בהכירו כי מִלא את דברו בכֹבד־ראש.

'''ז.''' ובשנוני־המלחמה הרומאים מחַזקים לא רק את גופם, כי־אם גם את רוחם. וגם האימה מועילה להם בדבר הזה. ואף כי חֻקיהם זוֹקקים עֹנש־מות לא על המנוסה מן המחנה לבד, כי־אם גם על עברות קלות מזו, – הנה אימת שרי־הצבא גדולה עוד ממורא החֻקים על פניהם. ורק בתתם כבוד רב לאנשי־הצבא המשֻׁבּחים, המפקדים שומרים על עצמם לבל יחָשבו כרשעים אכזרים בעשותם שפטים בחַיָּבים. וכה חזקה משמעת שרי־הצבא על־פני הרומאים, עד כי בעת שלום מראם נהדר מאד, ובמערכה כל אנשי־הצבא הם כבשר אחד. שורותיהם מה נצמדו יחד, תנועותיהם מה קלות, אזניהם מה נטויות להקשיב את הפקֻדה, והעינים מה לטושות להביט את האותות, והידים מה נכונות לקראת המעשה! ובהגיע שעת עלילה הם קצרי־רוח ובעת סבל הם ארכי־אפים, ובעמדם במערכה לא יכָּשׁלו לעולם מפני תחבולות שונאיהם ולא מפני מעצורי המקום וגם לא מפני גזרת הגורל, כי רצון הנצחון מתגבר בקרבם על פגעי הגורל. היפלא אפוא הדבר, כי העם, אשר העצה והתבונה עוברות בראש מערכותיו וצבא בעל מעשים כזה ממהר למלא אחרי העצה – הרחיב את גבולות ממשלתו עד נהר פרת במזרח וים אוקינוס במערב ועד משמני ארץ לוב בדרום והנהרות איסטרוס (דונה) ורינוס בצפון? הן כמעט יאמר האומר, כי אין הקנין שֹׁוֶה בקונהו.

'''ח.''' את כל הדברים האלה דרשתי פה, ויותר אשר רציתי להלל בהם את הרומאים אמרתי לנחם בהם את המנֻצחים ולהשיב את אוהבי המרד מדרכיהם. ואולי יוסיף ציור הליכות הרומאים דעת לאוהבי חכמה, אשר נעלם מהם הדבר. ועתה אשוב על הדברים, אשר נטיתי מהם הצדה למען זאת.

}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>pzgrcmm8m5694hpglugaqg5o25l2cw2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארך אפים אתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734979</id>
    <revision>
      <id>3022392</id>
      <parentid>2996374</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:14:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3022392</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12165" sha1="7za2hgkrkc5tklnxb5elk8aet0bu493" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|מסגרת סליחות ליום כיפור בסידור רב סעדיה גאון{{הערה| מקור הנוסח https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&amp;st=&amp;pgnum=364 על חשיבות הפיוט וסדר הפסוקים הנשלבים בתוכו ראו [[w:אל ארך אפים#תפקידו בהיווצרות הסליחות|בוויקיפדיה]]}}}}{{ש}}
{{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם אַתָּה{{ש}}
{{סי|בַּ}}עַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דֻלַּת רַחֲמֶיךָ וְחַסְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ע עָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ: וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בֶּעָנָ֔ן וַיִּתְיַצֵּ֥ב עִמּ֖וֹ שָׁ֑ם וַיִּקְרָ֥א בְשֵׁ֖ם יְהוָֽה: וַיַּעֲבֹ֨ר יְהוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ יְהוָ֣ה ׀ יְהוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת: נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֺ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙. חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ.{{ש}}

{{הור|(אומרים כאן שאר סליחות) והציבור עונה אחר כל אלף-בית '''ויעבור''', ואחר כל הסליחות אומרים את הדברים האלה והם המשך האלף-בית:}}{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{סי|הִ}}רְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ{{ש}}
{{סי|וּ}}בִקֵּשׁ צִיר בַּעֲדֵנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}עַק לְפָנֶיךָ ״סְלַח נָא״{{ש}}
{{סי|חֲ}}נַנְתּוֹ ״סָלַחְתִּי״{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: סְלַֽח־נָ֗א לַעֲוֺ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־הֵֽנָּה׃ וְאַף אַתָּה שָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתוֹ עָשִׂיתָ בַּקָּשָׁתוֹ הֲשֵׁבֹתוֹ כְּדַרְכֵי טוּבְךָ חֲנַנְתּוֹ וּבְשָׂרָתוֹ וְאָמַרְתָּ לוֹ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{סי|טָ}}רַדְתָּ רַבָּתִי עָם{{ש}}
{{סי|יָ}}שְׁבָה בָּדָד{{ש}}
{{סי|כִּ}}י הֵעִיזָה מֵצַח{{ש}}
{{סי|לֵ}}אמֹר לֹא חָטָאתִי{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
וְאָנוּ בּוֹשִׁים בְּמַעֲשֵׂינוּ נִכְלָמִים בְּעוֹנוֹתֵינוּ נָמַס לִבֵּנוּ מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ נִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ מִפְּנֵי אַשְׁמָתֵנוּ אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִין שֶׁנָּעִיז אֶת פָּנֵינוּ וְנָקְשָׁה אֶת עָרְפֵּנוּ וְנִפְתַּח פִּנּוּ וְנֹאמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ אֲבָל חָטָאנוּ עָוִינוּ פָּשַׁעְנוּ מָרַדְנוּ וְסַרְנוּ מִמַּצּוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ וְאַתָּ֣ה צַדִּ֔יק עַ֖ל כָּל־הַבָּ֣א עָלֵ֑ינוּ כִּֽי־אֱמֶ֥ת עָשִׂ֖יתָ וַאֲנַ֥חְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ:{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{סי|מֶ}}לֶךְ הַכָּבוֹד{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר זֹאת לָעַד{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַת אִישׁ חֲמוּדוֹת{{ש}}
{{סי|עַ}}ל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַטֵּ֨ה אֱלֹהַ֥י ׀ אָזְנְךָ֘ וּֽשֲׁמָע֒ (פְּקַ֣חה) פְּקַ֣ח עֵינֶ֗יךָ וּרְאֵה֙ שֹֽׁמְמֹתֵ֔ינוּ וְהָעִ֕יר אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עָלֶ֑יהָ כִּ֣י׀ לֹ֣א עַל־צִדְקֹתֵ֗ינוּ אֲנַ֨חְנוּ מַפִּילִ֤ים תַּחֲנוּנֵ֙ינוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ כִּ֖י עַל־רַחֲמֶ֥יךָ הָרַבִּֽים: אֲדנָ֤י ׀ שְׁמָ֙עָה֙ אֲדנָ֣י ׀ סְלָ֔חָה אֲדנָ֛י הַֽקְשִׁ֥יבָה וַעֲשֵׂ֖ה אַל־תְּאַחַ֑ר לְמַעַנְךָ֣ אֱלֹהַ֔י כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־עִירְךָ֖ וְעַל־עַמֶּֽךָ: עַמְּךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ צְמָאִי צִדְקֶךָ מְחַכֵּי יִשְׁעֶךָ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַה׳ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת.{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{סי|פָּ}}נַי מָכְלָמוֹת{{ש}}
{{סי|צָ}}עַק סוֹפֵר{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל וִדּוּי עָרַךְ{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ פְּשָׁעֵינוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהַי֙ בֹּ֣שְׁתִּי וְנִכְלַ֔מְתִּי לְהָרִ֧ים אֱלֹהַ֛י פָּנַ֖י אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י עֲוֺנֹתֵ֤ינוּ רָבוּ֙ לְמַ֣עְלָה רֹּ֔אשׁ וְאַשְׁמָתֵ֥נוּ גָדְלָ֖ה עַ֥ד לַשָּׁמָֽיִם: וְאַתָּה֩ אֱל֨וֹהַּ סְלִיח֜וֹת [חַנּ֧וּן וְרַח֛וּם] אֶֽרֶךְ־אַפַּ֥יִם וְרַב־חֶ֖סֶד וְלֹ֥א עֲזַבְתָּֽם אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּזְנָחֵנוּ אֱלֹהֵינוּ וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה כַּחֲטָאֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּרֹב צִדְקוֹתֶיךָ, וּכְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ.{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{סי|שִׁ}}וַּע אֵלֶיךָ{{ש}}
אִישׁ נְבוֹן דָּבָר{{ש}}
{{סי|תְּ}}חִלַּת שִׁמְךָ קָרָא{{ש}}
רַחוּם וְחַנּוּן סְלָחָה{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: רַח֣וּם וְחַנּ֣וּן יְהוָ֑ה אֶ֖רֶךְ אַפַּ֣יִם וְרַב־חָֽסֶד: לֹא־לָנֶ֥צַח יָרִ֑יב וְלֹ֖א לְעוֹלָ֣ם יִטּֽוֹר: לֹ֣א כַ֭חֲטָאֵינוּ עָ֣שָׂה לָ֑נוּ וְלֹ֥א כַ֝עֲוֺנֹתֵ֗ינוּ גָּמַ֥ל עָלֵֽינוּ: כִּ֤י כִגְבֹ֣הַּ שָׁ֭מַיִם עַל־הָאָ֑רֶץ גָּבַ֥ר חַ֝סְדּ֗וֹ עַל־יְרֵאָֽיו: כִּרְחֹ֣ק מִ֭זְרָח מִֽמַּעֲרָ֑ב הִֽרְחִ֥יק מִ֝מֶּ֗נּוּ אֶת־פְּשָׁעֵֽינוּ: כְּרַחֵ֣ם אָ֭ב עַל־בָּנִ֑ים רַחֵם אַתָּה עָלֵינוּ.{{ש}}
דָּוִיד מְשִׁיחַ צִדְקְךָ אָמַר לְפָנֶיךָ אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֝דנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד: כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא: דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת גָּבְרוּ מֶנּוּ פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְּכַפְּרֵם.{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=12}}
תְּחַטְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְנִטְהַר תְּכַבְּסֵנוּ וּמִשֶּׁלֶג נַלְבִּין. הַסֹּלֵ֥חַ לְכָל־עֲוֺנֵ֑כִי הָ֝רֹפֵ֗א לְכָל־תַּחֲלוּאָֽיְכִי: הַגּוֹאֵ֣ל מִשַּׁ֣חַת חַיָּ֑יְכִי הַֽ֝מְעַטְּרֵ֗כִי חֶ֣סֶד וְרַחֲמִֽים: הַמַּשְׂבִּ֣יעַ בַּטּ֣וֹב עֶדְיֵ֑ךְ תִּתְחַדֵּ֖שׁ כַּנֶּ֣שֶׁר נְעוּרָֽיְכִי: ונאמר: וְה֤וּא רַח֨וּם׀ יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮ וְֽלֹא־יַֽ֫שְׁחִ֥ית וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ וְלֹא־יָ֝עִ֗יר כָּל־חֲמָתֽוֹ: ונאמר: שְׁגִיא֥וֹת מִֽי־יָבִ֑ין מִֽנִּסְתָּר֥וֹת נַקֵּֽנִי: נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ וְטַהֲרֵנוּ מִטֻּמְאוֹתֵינוּ וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֵר גְּוִיָּתֵנוּ מִכָּל דָּבָר רַע הִרְהוּר עֲבֵרָה וְעָוֹן כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם:{{ש}}
עֲקֹר מִמֶּנּוּ אֶת לֵב הָאֶבֶן וְתֵן לָנוּ לֵב בָּשָׂר לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר:{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְתוֹרָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ וּלְאַהֲבָתֶךָ וּכְפֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וּמָ֨ל יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ:{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
פְּאֵרְךָ נָשִׂיחַ{{ש}}
וְעֻזֶּךָ נְרַנֵּן{{ש}}
בְּעֵת יְבֻקַּשׁ{{ש}}
עֲוֹנֵנוּ וְאֵינֶנּוּ{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֩ וּבָעֵ֨ת הַהִ֜יא נְאֻם־יְהוָ֗ה יְבֻקַּ֞שׁ אֶת־עֲוֺ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ וְאֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־חַטֹּ֥את יְהוּדָ֖ה וְלֹ֣א תִמָּצֶ֑אינָה כִּ֥י אֶסְלַ֖ח לַאֲשֶׁ֥ר אַשְׁאִֽיר: וְנֶאֱמַר: וְלֹ֧א יְלַמְּד֣וּ ע֗וֹד אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֜הוּ וְאִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה כִּֽי־כוּלָּם֩ יֵדְע֨וּ אוֹתִ֜י לְמִקְּטַנָּ֤ם וְעַד־גְּדוֹלָם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֤י אֶסְלַח֙ לַעֲוֺנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר־עֽוֹד:

&lt;noinclude&gt;
==הערות==
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פתיחות לי&quot;ג מידות]]
[[קטגוריה:רב סעדיה גאון]]
[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7za2hgkrkc5tklnxb5elk8aet0bu493</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וכשחטאו ישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735698</id>
    <revision>
      <id>3022393</id>
      <parentid>2981122</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:15:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3022393</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11689" sha1="3dzrbx9ao3uxjjz8jgu0aed8uk9fv9k" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קטעי תחינה קדומים שנועדו להיאמר בתפילת יום כיפור (ומאוחר יותר גם בסדרי הסליחות) לאחר י&quot;ג מידות כפתיחה לווידוי ולפסוקים אחרים שנאמרים לפניו ולאחריו.}}
==נוסח עדות המזרח==
וּכְשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עָמַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְכָךְ אָמַר בִּתְפִלָּתוֹ: מַלְכִּי וֵאלֹהַי, סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ {{ממס|במדבר יד יט}}

אַף אַתָּה הֱשִׁיבוֹתָ לוֹ כְּדַרְכֵי טוּבְךָ בִּשַּׂרְתּוֹ וַחֲנַנְתּוֹ וְאָמַרְתָּ לוֹ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃  {{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}

דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת אָמַר לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}

וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ אָמַרְתָּ לָהּ: הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי׃ {{ממס|ירמיהו ב לה}}

אֲנַחְנוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ. אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.

{{הור2|או&quot;א [[אל תעש עמנו כלה]], [[אשמנו מכל עם]]}}

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ, כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}}

וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּם׃{{ממס|נחמיה ט יח}}

אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ, וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵנוּ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי יִרְמְיָה חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}
{{הור2|וְאַל יְעַכֵּב…}}
==נוסח אשכנז==
{{הור2|הערה: בנוסח אשכנז יש מנהגים שונים, ובאף אחד מהם אין אומרים את כל הקטעים ברצף, אבל הם מוצגים כאן על פי סידרם המשוער{{הערה|השוו לסדר הפסוקים שבפיוט [[ארך אפים אתה]]. יש להעיר שהקטע {{צ|עמך ונחלתך}} נועד כפי הנראה להיות משורשר לתפילת דניאל שמסתיימת במילה {{צ|עַמֶּךָ}}, וכך הוא מופיע בסידור רס&quot;ג ובנוסח איטליה. אולם כאן הוא מוצג כפי שהוא מופיע בנוסח אשכנז המערבי ובנוסח ליטא.}}}}
&lt;קטע התחלה=וכשחטאו/&gt;וּכְשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עָמַד מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְכָךְ אָמַר בִּתְפִלָּתוֹ: מַלְכִּי וֵאלֹהָי, סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ {{ממס|במדבר יד יט}}&lt;קטע סוף=וכשחטאו/&gt;

{|
|-
|{{הור|נוסח פולין:}}
|{{ש-רווח}}
|{{הור|נוסח ליטא:}}
|-
|וְאַף אַתָּה הֱשִׁיבוֹתָ לוֹ בְּדַרְכֵי טוּבְךָ וַחֲנַנְתּוֹ וְדִבַּרְתָּ וְאָמַרְתָּ לוֹ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ {{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}
|{{ש-רווח}}
|וְאַתָּה הֱשִׁיבוֹתָ לוֹ בְּדַרְכֵי טוּבְךָ וְדִבַּרְתָּ וְאָמַרְתָּ לוֹ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ {{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}
|}

וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ אָמַרְתָּ לָהּ: הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי׃ {{ממס|ירמיהו ב לה}}
{|
|-
|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}
|{{ש-רווח|1em}}
|{{הור|נוסח פולין:}}
|{{ש-רווח|1em}}
|{{הור|נוסח ליטא:}}
|-
|וְאָנוּ בֹּשְׁנוּ בְמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ, וְאֵין לָנוּ פֶה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.
|
|אֱלֹהֵינוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. כִּי הָשְׁחֲרוּ פָנֵינוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ. וְנִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ מִפְּנֵי אַשְׁמָתֵנוּ. וְאֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.
|
|וַאֲנַחְנוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. וְהָשְׁחֲרוּ פָנֵינוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ. וְנִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ מִפְּנֵי אַשְׁמוֹתֵינוּ. וְאֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.
|}
{{מר|{{הור2|וידוי}}}}
מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ [{{הור|בתפילת יו&quot;כ:}} וְדָוִד עַבְדְּךָ] אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃{{ממס|תהלים יט יג}} 

נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ, וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}

מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם׃ [וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.] תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}}

דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַּע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ, כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}} 

וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּנוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|נחמיה ט יח}}

אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}

עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]</text>
      <sha1>3dzrbx9ao3uxjjz8jgu0aed8uk9fv9k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשפוך תחינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738902</id>
    <revision>
      <id>3022390</id>
      <parentid>2999316</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:13:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קרובות (פיוט)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3022390</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6602" sha1="4a07oa5xrbz8bgrtyimawffxo0lfhzs" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|אֶ}}שְׁפֹּךְ תְּחִנָּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה בְּרִנָּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|גֹּ}}דֶל עֲוֹנֵנוּ מְחֵה נָא 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|דָּ}}גוּל לְמַעֲנָךְ סְלַח נָא
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃{{ממס|במדבר יד יט}}}}
|-
| ||{{ק|וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד כ}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמָךְ / הִמָּצֵא לָנוּ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ / לְמַעֲנָךְ סְלַח נָא}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|הַ}}קְשֵׁב סְלִיחָה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|וְ}}עָוֹן סְלָחָה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|זְ}}כֹר נַפְשֵׁנוּ כִּי שָׁחָה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|חַ}}נּוּן לְמַעֲנָךְ סְלָחָה 
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃{{ממס|תהלים כה יא}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|טָ}}הוֹר אֵלִי זֶה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|יֹ}}קֶשׁ כַּפֵּר לָעָם הַזֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|כִּ}}י בַיּוֹם הַזֶּה 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|לָ}}נוּ תִסְלַח בְּצוֹם הֲלֹא זֶה 
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל  מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ׃{{ממס|ישעיהו נח ו}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|מְ}}שַׁוְּעִים בְּשִׂיחַ רִנּוּן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|נ}}וֹרָא רְצֵה מֵהֶם תַּחֲנוּן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|סְ}}לַח נָא רַחוּם וְחַנּוּן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|עֲ}}בֹר עַל פֶּשַׁע כְּחַנּוּן
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃}}
{{ק|וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}}}}
{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמָךְ / הִמָּצֵא לָנוּ רַחוּם וְחַנּוּן / לְמַעֲנָךְ רַחֵם נָא}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|פֶּ}}לֶל וְשַׁוְעָה 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|צַ}}עַק שְׁעֵה וְהוֹשִׁיעָה 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|קֵ}}ץ חִישׁ כִּי בָאָה שָׁעָה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|רַ}}חֲשֵׁנוּ יְיָ שְׁמָעָה 
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמָךְ / הִמָּצֵא לָנוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה / לְמַעֲנָךְ שְׁמַע נָא בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|שִׁ}}בְטֵי אֱמוּנִים תָּנִיחַ 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|שְׁ}}תִילֵי בְרוּרִים תַּפְרִיחַ 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|תַּ}}חַן בְּעֵת נַפְצִיחַ 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|תֵּ}}פֶן וּבְרַחֲמֶיךְ תַשְׁגִּיחַ 
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְיָ, וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה, לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|יואל ב יז}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |שְׁמַע שִׂיחָה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְעָוֹן סְלָחָה 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |תִּרְצֵנוּ בְקְרְבַּן מִנְחָה 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וּכְגֶשֶׁת בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה 
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךְ: וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר, יְיָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃{{ממס|מ&quot;א יח לו}}}}
|}
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>4a07oa5xrbz8bgrtyimawffxo0lfhzs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022391</id>
      <parentid>3022390</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:14:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3022391</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6624" sha1="b2ubq13cbdijgo5fr26y283tx4qziqu" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|אֶ}}שְׁפֹּךְ תְּחִנָּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה בְּרִנָּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|גֹּ}}דֶל עֲוֹנֵנוּ מְחֵה נָא 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|דָּ}}גוּל לְמַעֲנָךְ סְלַח נָא
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃{{ממס|במדבר יד יט}}}}
|-
| ||{{ק|וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד כ}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמָךְ / הִמָּצֵא לָנוּ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ / לְמַעֲנָךְ סְלַח נָא}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|הַ}}קְשֵׁב סְלִיחָה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|וְ}}עָוֹן סְלָחָה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|זְ}}כֹר נַפְשֵׁנוּ כִּי שָׁחָה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|חַ}}נּוּן לְמַעֲנָךְ סְלָחָה 
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃{{ממס|תהלים כה יא}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|טָ}}הוֹר אֵלִי זֶה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|יֹ}}קֶשׁ כַּפֵּר לָעָם הַזֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|כִּ}}י בַיּוֹם הַזֶּה 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|לָ}}נוּ תִסְלַח בְּצוֹם הֲלֹא זֶה 
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל  מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ׃{{ממס|ישעיהו נח ו}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|מְ}}שַׁוְּעִים בְּשִׂיחַ רִנּוּן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|נ}}וֹרָא רְצֵה מֵהֶם תַּחֲנוּן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|סְ}}לַח נָא רַחוּם וְחַנּוּן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|עֲ}}בֹר עַל פֶּשַׁע כְּחַנּוּן
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃}}
{{ק|וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}}}}
{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמָךְ / הִמָּצֵא לָנוּ רַחוּם וְחַנּוּן / לְמַעֲנָךְ רַחֵם נָא}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|פֶּ}}לֶל וְשַׁוְעָה 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|צַ}}עַק שְׁעֵה וְהוֹשִׁיעָה 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|קֵ}}ץ חִישׁ כִּי בָאָה שָׁעָה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|רַ}}חֲשֵׁנוּ יְיָ שְׁמָעָה 
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמָךְ / הִמָּצֵא לָנוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה / לְמַעֲנָךְ שְׁמַע נָא בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|שִׁ}}בְטֵי אֱמוּנִים תָּנִיחַ 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|שְׁ}}תִילֵי בְרוּרִים תַּפְרִיחַ 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|תַּ}}חַן בְּעֵת נַפְצִיחַ 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|תֵּ}}פֶן וּבְרַחֲמֶיךְ תַשְׁגִּיחַ 
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְיָ, וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה, לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|יואל ב יז}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |שְׁמַע שִׂיחָה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְעָוֹן סְלָחָה 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |תִּרְצֵנוּ בְקְרְבַּן מִנְחָה 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וּכְגֶשֶׁת בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה 
|-
| ||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךְ: וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר, יְיָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃{{ממס|מ&quot;א יח לו}}}}
|}
[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>b2ubq13cbdijgo5fr26y283tx4qziqu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/רומניא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739281</id>
    <revision>
      <id>3022403</id>
      <parentid>3021707</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T11:53:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליל יום כיפור */</comment>
      <origin>3022403</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36269" sha1="p4j5v7by8e2occtrkgt72vd1wtcg7y8" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*ברוך שאמר בסימן א&quot;ב (58)
*להוצאת ס&quot;ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64)
*להוצאת ס&quot;ת: מי כמוך אומר ומקים (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: בשיר אענה (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: יום מעמד סיני (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: יום מעמד סיני (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**על ארמון כי נוטש (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**ובו אנחם (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**בימים ההם ובעת ההיא (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**ויכון עולם על מלאתו (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
*סליחות:
**בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
**סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
**סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
**סליחה: לילה שקד עמך (665)
**סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
**סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
**סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
**סליחה: מהלל מלכך (668)
**תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
**תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
**תחנון: אשר נטה שחקים (670)
**תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
**חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
*פיוטים אחרי הוידוי:
**אורחותיכם יישרתי (673)
**[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
**[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קרובות===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
*לאחר הווידוי:
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
**[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: אדם איך ינקה (758)
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
**אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום ()
*מחיה: מעת תחן גש ()
*משלש: אתן תהלות למלך ()
*המכירים אומצך ()
*אראלי איום ()
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] ()
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני ()
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק ()
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] ()
*ה' שמעה תפילת המנחה ()
*מנחת מרחשת ארשת שפתי ()
*תחנון: מערכות ישראל בשירה ()
*אשלש תפילות ()
*תחנון: ידידיך מאמש ()
*אנשי לבב עוצו ()
*תחנון: שדי הזכרתני ()
*תחנון: קראתי מצרה ()
*חיים מול ישראל ()
*אנא שא נא לעוון מייחליך ()
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה ()
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא ()
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: [[אדם אם יבוא]] ()
**[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] ()

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*[[אבן מעמסה]] ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>p4j5v7by8e2occtrkgt72vd1wtcg7y8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/פרובנס</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739611</id>
    <revision>
      <id>3022288</id>
      <parentid>3021915</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:29:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליל תשעה באב */</comment>
      <origin>3022288</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28029" sha1="2y246nwisefsllonn7ehfntcv46cb51" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*קרובות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]] – התחלה; ההמשך מתוך [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*סליחה: שעה נאסר
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: ה' זעקתי בחבלי

==ליל תשעה באב==
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

==שחרית לתשעה באב==

==צום גדליה==

==עשרה בטבת==

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>2y246nwisefsllonn7ehfntcv46cb51</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022290</id>
      <parentid>3022288</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:37:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שחרית לתשעה באב */</comment>
      <origin>3022290</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28943" sha1="du27ni7c8m76lmhmpc0q7c69zpkqxsx" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*קרובות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]] – התחלה; ההמשך מתוך [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*סליחה: שעה נאסר
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: ה' זעקתי בחבלי

==ליל תשעה באב==
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

==שחרית לתשעה באב==
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==

==עשרה בטבת==

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>du27ni7c8m76lmhmpc0q7c69zpkqxsx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022292</id>
      <parentid>3022290</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:39:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* צום גדליה */</comment>
      <origin>3022292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29236" sha1="a6c7ritb0skkun0aevkbik7ngh7ds81" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*קרובות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]] – התחלה; ההמשך מתוך [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*סליחה: שעה נאסר
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: ה' זעקתי בחבלי

==ליל תשעה באב==
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

==שחרית לתשעה באב==
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>a6c7ritb0skkun0aevkbik7ngh7ds81</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022296</id>
      <parentid>3022292</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:45:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* עשרה בטבת */</comment>
      <origin>3022296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29613" sha1="2wena18qyblpo2eq1jn5lbn1q9pfw6p" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*קרובות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]] – התחלה; ההמשך מתוך [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*סליחה: שעה נאסר
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: ה' זעקתי בחבלי

==ליל תשעה באב==
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

==שחרית לתשעה באב==
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>2wena18qyblpo2eq1jn5lbn1q9pfw6p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022299</id>
      <parentid>3022296</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:47:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* י&quot;ז תמוז */</comment>
      <origin>3022299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29652" sha1="fd8uophemup4zca09jo0omh6qf7phm3" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==ליל תשעה באב==
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

==שחרית לתשעה באב==
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>fd8uophemup4zca09jo0omh6qf7phm3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022303</id>
      <parentid>3022299</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:52:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* עשרה בטבת */</comment>
      <origin>3022303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30075" sha1="3jvpfa5vg19bls0m62m73ijo4ki7p16" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==ליל תשעה באב==
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

==שחרית לתשעה באב==
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]

==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים 
*תנחומי אבלים: כולא מאית

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>3jvpfa5vg19bls0m62m73ijo4ki7p16</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022305</id>
      <parentid>3022303</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:59:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שלש רגלים */</comment>
      <origin>3022305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33236" sha1="r4jff7d36srmvsow9lobl3iwjaku4xa" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==ליל תשעה באב==
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

==שחרית לתשעה באב==
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]

==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים 
*תנחומי אבלים: כולא מאית

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}

==פסח==

===שבת הגדול===

*אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]]
*פזמון: ימינך אל נגלתה
*כשחל י&quot;ד בשבת: אליכם אישים אקרא

===ליל הסדר===

*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסיריי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי

===שחרית יום א===

*רשות: יחיד עולם אשר כל היצורים
*מחרך: זמיר מצחי
*נשמת ילד עונה ומפיל תחינה
*בשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לפני הלל: כמה במאסרי
*להוצאת התורה: יבושר עם אביון
*אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון
*טל:
**מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו
**רשות: אחד צר כל צורה
**סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד
**לך לשלום גשם
**או&quot;א בטללי אורות תאדר אדמה
**שלום: צרי חיים קוה
**אחר: יבוא כטל להמוניי

===ב של פסח===

*קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די
*פיוט למוצ&quot;ש: מבשר ששון למועד 

===שחרית ליום ב===

*רשות: יונה מעונה
*אחר: שפל רוח
*מחרך: בפסח אקרא 
*אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה
*נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה
*ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ
*לפני הלל: בורא כל יש מלא יש
*להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך

===שבת חול המועד===

*קודם ברכו: ראשון לכל מועד
*אחר: צור אשר בששה ימים
*רשות לשחרית: יחיש להקים
*מחרך: אשפוך שיחי
*נשמת הדופים רדופים
*להלל: שעני נא רצני
*להוצאת התורה: שער אשר נסגר
*אחר: מלך בורא חיי
*שלום למנחה: עד מתי צור

===שביעי של פסח===

*קודם ברכו: עוד אתנה פדיום
*רשות לשחרית: חזק יחידתי
*אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו
*נשמת על הנס (תי&quot;א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה
*להלל: הראנו ידו הנפלאה
*להוצאת התורה: גלילי זבול ראו
*אחר: דברו בצוען שלח
*מי כמוך (על הנס הנ&quot;ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי
*שלום: רחש תנין לוחשי אמוני
*שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור

===שמיני של פסח===

*קודם ברכו: [[אשיר במישרים]]
*רשות לשחרית: שורש בנו ישי
*מחרך: הלל תהלל
*נשמת שארית עדת אל
*לשבת: נשמת אלוה באפיו
*להלל: קומו ענו 
*להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים
*שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה

==שבועות==
===יום א===
===יום ב===
==סוכות==

=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>r4jff7d36srmvsow9lobl3iwjaku4xa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022307</id>
      <parentid>3022305</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T20:04:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ארבע צומות וארבע פרשיות */</comment>
      <origin>3022307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33231" sha1="si2d4sldf139ufnw6ztzkfedogqwm83" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==תשעה באב==

===ערבית===
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

===שחרית===
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]

==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים 
*תנחומי אבלים: כולא מאית

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}

==פסח==

===שבת הגדול===

*אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]]
*פזמון: ימינך אל נגלתה
*כשחל י&quot;ד בשבת: אליכם אישים אקרא

===ליל הסדר===

*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסיריי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי

===שחרית יום א===

*רשות: יחיד עולם אשר כל היצורים
*מחרך: זמיר מצחי
*נשמת ילד עונה ומפיל תחינה
*בשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לפני הלל: כמה במאסרי
*להוצאת התורה: יבושר עם אביון
*אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון
*טל:
**מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו
**רשות: אחד צר כל צורה
**סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד
**לך לשלום גשם
**או&quot;א בטללי אורות תאדר אדמה
**שלום: צרי חיים קוה
**אחר: יבוא כטל להמוניי

===ב של פסח===

*קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די
*פיוט למוצ&quot;ש: מבשר ששון למועד 

===שחרית ליום ב===

*רשות: יונה מעונה
*אחר: שפל רוח
*מחרך: בפסח אקרא 
*אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה
*נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה
*ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ
*לפני הלל: בורא כל יש מלא יש
*להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך

===שבת חול המועד===

*קודם ברכו: ראשון לכל מועד
*אחר: צור אשר בששה ימים
*רשות לשחרית: יחיש להקים
*מחרך: אשפוך שיחי
*נשמת הדופים רדופים
*להלל: שעני נא רצני
*להוצאת התורה: שער אשר נסגר
*אחר: מלך בורא חיי
*שלום למנחה: עד מתי צור

===שביעי של פסח===

*קודם ברכו: עוד אתנה פדיום
*רשות לשחרית: חזק יחידתי
*אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו
*נשמת על הנס (תי&quot;א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה
*להלל: הראנו ידו הנפלאה
*להוצאת התורה: גלילי זבול ראו
*אחר: דברו בצוען שלח
*מי כמוך (על הנס הנ&quot;ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי
*שלום: רחש תנין לוחשי אמוני
*שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור

===שמיני של פסח===

*קודם ברכו: [[אשיר במישרים]]
*רשות לשחרית: שורש בנו ישי
*מחרך: הלל תהלל
*נשמת שארית עדת אל
*לשבת: נשמת אלוה באפיו
*להלל: קומו ענו 
*להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים
*שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה

==שבועות==
===יום א===
===יום ב===
==סוכות==

=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>si2d4sldf139ufnw6ztzkfedogqwm83</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022308</id>
      <parentid>3022307</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T20:05:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסח */</comment>
      <origin>3022308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33100" sha1="9ozq6dtyljt474ds6rz4z3nuuuutjdb" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==תשעה באב==

===ערבית===
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

===שחרית===
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]

==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים 
*תנחומי אבלים: כולא מאית

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}

==פסח==

===שבת הגדול===

*אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]]
*פזמון: ימינך אל נגלתה
*כשחל י&quot;ד בשבת: אליכם אישים אקרא

===שחרית יום א===

*רשות: יחיד עולם אשר כל היצורים
*מחרך: זמיר מצחי
*נשמת ילד עונה ומפיל תחינה
*בשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לפני הלל: כמה במאסרי
*להוצאת התורה: יבושר עם אביון
*אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון
*טל:
**מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו
**רשות: אחד צר כל צורה
**סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד
**לך לשלום גשם
**או&quot;א בטללי אורות תאדר אדמה
**שלום: צרי חיים קוה
**אחר: יבוא כטל להמוניי

===ב של פסח===

*קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די
*פיוט למוצ&quot;ש: מבשר ששון למועד 

===שחרית ליום ב===

*רשות: יונה מעונה
*אחר: שפל רוח
*מחרך: בפסח אקרא 
*אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה
*נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה
*ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ
*לפני הלל: בורא כל יש מלא יש
*להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך

===שבת חול המועד===

*קודם ברכו: ראשון לכל מועד
*אחר: צור אשר בששה ימים
*רשות לשחרית: יחיש להקים
*מחרך: אשפוך שיחי
*נשמת הדופים רדופים
*להלל: שעני נא רצני
*להוצאת התורה: שער אשר נסגר
*אחר: מלך בורא חיי
*שלום למנחה: עד מתי צור

===שביעי של פסח===

*קודם ברכו: עוד אתנה פדיום
*רשות לשחרית: חזק יחידתי
*אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו
*נשמת על הנס (תי&quot;א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה
*להלל: הראנו ידו הנפלאה
*להוצאת התורה: גלילי זבול ראו
*אחר: דברו בצוען שלח
*מי כמוך (על הנס הנ&quot;ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי
*שלום: רחש תנין לוחשי אמוני
*שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור

===שמיני של פסח===

*קודם ברכו: [[אשיר במישרים]]
*רשות לשחרית: שורש בנו ישי
*מחרך: הלל תהלל
*נשמת שארית עדת אל
*לשבת: נשמת אלוה באפיו
*להלל: קומו ענו 
*להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים
*שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה

==שבועות==
===יום א===
===יום ב===
==סוכות==

=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>9ozq6dtyljt474ds6rz4z3nuuuutjdb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022309</id>
      <parentid>3022308</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T20:06:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום א */</comment>
      <origin>3022309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33791" sha1="20g05tfvli4601lxo061p51orv9vvrw" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==תשעה באב==

===ערבית===
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

===שחרית===
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]

==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים 
*תנחומי אבלים: כולא מאית

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}

==פסח==

===שבת הגדול===

*אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]]
*פזמון: ימינך אל נגלתה
*כשחל י&quot;ד בשבת: אליכם אישים אקרא

===שחרית יום א===

*רשות: יחיד עולם אשר כל היצורים
*מחרך: זמיר מצחי
*נשמת ילד עונה ומפיל תחינה
*בשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לפני הלל: כמה במאסרי
*להוצאת התורה: יבושר עם אביון
*אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון
*טל:
**מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו
**רשות: אחד צר כל צורה
**סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד
**לך לשלום גשם
**או&quot;א בטללי אורות תאדר אדמה
**שלום: צרי חיים קוה
**אחר: יבוא כטל להמוניי

===ב של פסח===

*קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די
*פיוט למוצ&quot;ש: מבשר ששון למועד 

===שחרית ליום ב===

*רשות: יונה מעונה
*אחר: שפל רוח
*מחרך: בפסח אקרא 
*אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה
*נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה
*ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ
*לפני הלל: בורא כל יש מלא יש
*להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך

===שבת חול המועד===

*קודם ברכו: ראשון לכל מועד
*אחר: צור אשר בששה ימים
*רשות לשחרית: יחיש להקים
*מחרך: אשפוך שיחי
*נשמת הדופים רדופים
*להלל: שעני נא רצני
*להוצאת התורה: שער אשר נסגר
*אחר: מלך בורא חיי
*שלום למנחה: עד מתי צור

===שביעי של פסח===

*קודם ברכו: עוד אתנה פדיום
*רשות לשחרית: חזק יחידתי
*אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו
*נשמת על הנס (תי&quot;א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה
*להלל: הראנו ידו הנפלאה
*להוצאת התורה: גלילי זבול ראו
*אחר: דברו בצוען שלח
*מי כמוך (על הנס הנ&quot;ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי
*שלום: רחש תנין לוחשי אמוני
*שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור

===שמיני של פסח===

*קודם ברכו: [[אשיר במישרים]]
*רשות לשחרית: שורש בנו ישי
*מחרך: הלל תהלל
*נשמת שארית עדת אל
*לשבת: נשמת אלוה באפיו
*להלל: קומו ענו 
*להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים
*שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה

==שבועות==
===יום א===

*לפני ברכו: בידך עיתותיי
*רשות לשחרית: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: מציב אדמה וכל גבוליה
*נשמת ידידים חרדים נועדים בכל המוניי
*להלל: בורא כל יש מלא יש
*אחר לשבת: ותפדה פטר חמור (אולי קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: לא אהלך במעקשים
*פזמון קודם האזהרות: לבי חלל בחליל יהמה ממרי
*רשות: [[אמון יום זה]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*פזמון: שלמו בחוקותם
*אזהרות למנחה, פזמון: יושב נענה
*מצוות עשה: [[אני בינה שוכנה]]

===יום ב===
==סוכות==

=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>20g05tfvli4601lxo061p51orv9vvrw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022310</id>
      <parentid>3022309</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T20:07:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום ב */</comment>
      <origin>3022310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34296" sha1="f8hkwu660tqvlmwl3eze2242gtzjg5e" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==תשעה באב==

===ערבית===
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

===שחרית===
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]

==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים 
*תנחומי אבלים: כולא מאית

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}

==פסח==

===שבת הגדול===

*אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]]
*פזמון: ימינך אל נגלתה
*כשחל י&quot;ד בשבת: אליכם אישים אקרא

===שחרית יום א===

*רשות: יחיד עולם אשר כל היצורים
*מחרך: זמיר מצחי
*נשמת ילד עונה ומפיל תחינה
*בשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לפני הלל: כמה במאסרי
*להוצאת התורה: יבושר עם אביון
*אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון
*טל:
**מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו
**רשות: אחד צר כל צורה
**סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד
**לך לשלום גשם
**או&quot;א בטללי אורות תאדר אדמה
**שלום: צרי חיים קוה
**אחר: יבוא כטל להמוניי

===ב של פסח===

*קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די
*פיוט למוצ&quot;ש: מבשר ששון למועד 

===שחרית ליום ב===

*רשות: יונה מעונה
*אחר: שפל רוח
*מחרך: בפסח אקרא 
*אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה
*נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה
*ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ
*לפני הלל: בורא כל יש מלא יש
*להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך

===שבת חול המועד===

*קודם ברכו: ראשון לכל מועד
*אחר: צור אשר בששה ימים
*רשות לשחרית: יחיש להקים
*מחרך: אשפוך שיחי
*נשמת הדופים רדופים
*להלל: שעני נא רצני
*להוצאת התורה: שער אשר נסגר
*אחר: מלך בורא חיי
*שלום למנחה: עד מתי צור

===שביעי של פסח===

*קודם ברכו: עוד אתנה פדיום
*רשות לשחרית: חזק יחידתי
*אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו
*נשמת על הנס (תי&quot;א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה
*להלל: הראנו ידו הנפלאה
*להוצאת התורה: גלילי זבול ראו
*אחר: דברו בצוען שלח
*מי כמוך (על הנס הנ&quot;ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי
*שלום: רחש תנין לוחשי אמוני
*שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור

===שמיני של פסח===

*קודם ברכו: [[אשיר במישרים]]
*רשות לשחרית: שורש בנו ישי
*מחרך: הלל תהלל
*נשמת שארית עדת אל
*לשבת: נשמת אלוה באפיו
*להלל: קומו ענו 
*להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים
*שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה

==שבועות==
===יום א===

*לפני ברכו: בידך עיתותיי
*רשות לשחרית: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: מציב אדמה וכל גבוליה
*נשמת ידידים חרדים נועדים בכל המוניי
*להלל: בורא כל יש מלא יש
*אחר לשבת: ותפדה פטר חמור (אולי קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: לא אהלך במעקשים
*פזמון קודם האזהרות: לבי חלל בחליל יהמה ממרי
*רשות: [[אמון יום זה]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*פזמון: שלמו בחוקותם
*אזהרות למנחה, פזמון: יושב נענה
*מצוות עשה: [[אני בינה שוכנה]]

===יום ב===

*לברכו: בקול רינה ותודות
*רשות לשחרית: מלא פחד בביתך אעמודה
*מחרך: השכל והדעת שני מאורות
*נשמת נעימה פנימה
*להלל: רחום בך אתגברה
*להוצאת התורה: שובה אלהי שבות עמים
*פזמון קודם האזהרות: אוחילה לאל חי
*אזהרות ליום ב: [[בצל שדי אחסה]]
*אזהרות למנחה, פזמון: לו יסיעך
*לא תעשה: אני פי מלך שמור

==סוכות==

=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>f8hkwu660tqvlmwl3eze2242gtzjg5e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022313</id>
      <parentid>3022310</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T20:12:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שלש רגלים */</comment>
      <origin>3022313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34279" sha1="n25n26d47cpx09psf327bcl7bngxbwe" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==תשעה באב==

===ערבית===
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון]]
*במוצ&quot;ש: בליל זה יבכיון… בליל זה אשומם
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' מה היה לנו]] (נוסח ייחודי)
*[[אז בחטאינו]]

===שחרית===
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]

==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים 
*תנחומי אבלים: כולא מאית

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}

==פסח==

===שבת הגדול===

*אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]]
*פזמון: ימינך אל נגלתה
*כשחל י&quot;ד בשבת: אליכם אישים אקרא

===יום א===

*רשות לשחרית: יחיד עולם אשר כל היצורים
*מחרך: זמיר מצחי
*נשמת ילד עונה ומפיל תחינה
*בשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לפני הלל: כמה במאסרי
*להוצאת התורה: יבושר עם אביון
*אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון
*טל:
**מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו
**רשות: אחד צר כל צורה
**סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד
**לך לשלום גשם
**או&quot;א בטללי אורות תאדר אדמה
**שלום: צרי חיים קוה
**אחר: יבוא כטל להמוניי

===יום ב===

*קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די
*פיוט למוצ&quot;ש: מבשר ששון למועד 
*רשות לשחרית: יונה מעונה
*אחר: [[שפל רוח]]
*מחרך: בפסח אקרא 
*אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה
*נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה
*ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ
*לפני הלל: בורא כל יש מלא יש
*להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך

===שבת חול המועד===

*קודם ברכו: ראשון לכל מועד
*אחר: צור אשר בששה ימים
*רשות לשחרית: יחיש להקים
*מחרך: אשפוך שיחי
*נשמת הדופים רדופים
*להלל: שעני נא רצני
*להוצאת התורה: שער אשר נסגר
*אחר: מלך בורא חיי
*שלום למנחה: עד מתי צור

===שביעי של פסח===

*קודם ברכו: עוד אתנה פדיום
*רשות לשחרית: חזק יחידתי
*אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו
*נשמת על הנס (תי&quot;א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה
*להלל: הראנו ידו הנפלאה
*להוצאת התורה: גלילי זבול ראו
*אחר: דברו בצוען שלח
*מי כמוך (על הנס הנ&quot;ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי
*שלום: רחש תנין לוחשי אמוני
*שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור

===שמיני של פסח===

*קודם ברכו: [[אשיר במישרים]]
*רשות לשחרית: שורש בנו ישי
*מחרך: הלל תהלל
*נשמת שארית עדת אל
*לשבת: נשמת אלוה באפיו
*להלל: קומו ענו 
*להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים
*שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה

==שבועות==
===יום א===

*לפני ברכו: בידך עיתותיי
*רשות לשחרית: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: מציב אדמה וכל גבוליה
*נשמת ידידים חרדים נועדים בכל המוניי
*להלל: בורא כל יש מלא יש
*אחר לשבת: ותפדה פטר חמור (אולי קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: לא אהלך במעקשים
*פזמון קודם האזהרות: לבי חלל בחליל יהמה ממרי
*רשות: [[אמון יום זה]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*פזמון: שלמו בחוקותם
*אזהרות למנחה, פזמון: יושב נענה
*מצוות עשה: [[אני בינה שוכנה]]

===יום ב===

*לברכו: בקול רינה ותודות
*רשות לשחרית: מלא פחד בביתך אעמודה
*מחרך: השכל והדעת שני מאורות
*נשמת נעימה פנימה
*להלל: רחום בך אתגברה
*להוצאת התורה: שובה אלהי שבות עמים
*פזמון קודם האזהרות: אוחילה לאל חי
*אזהרות ליום ב: [[בצל שדי אחסה]]
*אזהרות למנחה, פזמון: לו יסיעך
*לא תעשה: אני פי מלך שמור

==סוכות==

=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתאגיב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתאגיב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתאגיב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתאגיב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתאגיב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתאגיב: לך אמר לבי בעודי
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתאגיב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתאגיב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתאגיב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתאגיב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתאגיב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתאגיב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: במוצאי שבת תהלות תצמיח
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתאגיב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתאגיב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתאגיב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתאגיב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתאגיב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>n25n26d47cpx09psf327bcl7bngxbwe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזהרות רבי יצחק בן ראובן הברצלוני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743854</id>
    <redirect title="אי זה מקום בינה" />
    <revision>
      <id>3022382</id>
      <parentid>3017463</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T10:10:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:אזהרות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3022382</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41" sha1="80in9eccw902a0lt6ltyxy60068uqkh" xml:space="preserve">#REDIRECT [[אי זה מקום בינה]]</text>
      <sha1>80in9eccw902a0lt6ltyxy60068uqkh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744466</id>
    <revision>
      <id>3022314</id>
      <parentid>3022061</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T20:39:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3022314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2302" sha1="rkb6pzf7bmfnxfkfxhsb5mu91220ulr" xml:space="preserve">(י, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;שופט חכם יוסד עמו וממשלת מבין סדורה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(י, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;כשופט עם כן מליציו וכראש עיר כן יושביה:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(י, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;מלך פרוע ישחית עמו ועיר נושבת בשכל שריה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(י, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;ביד אלהים ממשלת תבל ואיש לעת יעמיד עליה:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(י, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;ביד אלהים ממשלת כל גבר ולפני מחוקק ישית הודו:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(י, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;[ב]כל פשע אל תשלֶים רע לריע ואל תהלך בדרך גאוה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(י, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שנואה לאדון ואנשים גאוה ומשניהם מעל עשק:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(י, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;מלכות מגוי אל גוי תסוב בגלל חמס גאוה:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(י, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;מה יגאה עפר ואפר אשר בחייו יורס גויו:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(י, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;שמץ מחלה יצהיב רופא מלך היום ומחר יפול:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(י, יא)&lt;קטע התחלה=יא/&gt;במות אדם ינחל רמה ותולעה כנים ורמש:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(י, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;תחלת גאון אדם מועז ומעשהו יסור לבו:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(י, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;כי מקוה זדון חטא ומקורו יביע זמה:{{ש}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(י, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;על כן הפליא אלה[ים] נגעו ויכהו עד כלה:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(י, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;כסא גאים הפך אלהים וישב עניים תחתם:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(י, טו)

(י, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;עקבת גאים טמטם אלהים וישרשם עד קרקע ארץ:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(י, יז) נסחם מארץ ויתשם וישבת מארץ זכרם:

(י, יח) לא נחלק לאנוש זדון ועזות אף לילוד אשה:

{{לא נשלם}}

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=36 סמנד פרק ט]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>rkb6pzf7bmfnxfkfxhsb5mu91220ulr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744508</id>
    <revision>
      <id>3022361</id>
      <parentid>3022133</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T08:06:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <origin>3022361</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1740" sha1="de75u0pl7p7pw82lxxilrbj2hr9tcx9" xml:space="preserve">==זוהר מתורגם== 
כאן ניתן לרכז תרגומים לחלקים שונים בספר הזוהר.

[[/הקדמת הזוהר/]]

===פרשת בראשית===
[[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א|דף טו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו ב|דף טו' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/דף טז א|דף טז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טז ב|דף טז' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/דף יז א|דף יז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/דף יז ב|דף יז' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/דף יח א|דף יח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יח ב|דף יח' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יט א|דף יט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יט ב|דף יט' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כ א|דף כ' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כ ב|דף כ' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כא א|דף כא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כא ב|דף כא' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כב א|דף כב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כב ב|דף כב' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כג א|דף כג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כג ב|דף כג' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כד א|דף כד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כד ב|דף כד' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כה א|דף כה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כה ב|דף כה' ב]]</text>
      <sha1>de75u0pl7p7pw82lxxilrbj2hr9tcx9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום כיפור/ערבית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744573</id>
    <revision>
      <id>3022286</id>
      <parentid>3022032</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:27:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שומע תפילה */</comment>
      <origin>3022286</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30207" sha1="mo20b74ob5izg2x4tvhir3kkv4xi8bx" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א.}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים צג א}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
({{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}

===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>mo20b74ob5izg2x4tvhir3kkv4xi8bx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022287</id>
      <parentid>3022286</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:28:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3022287</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30206" sha1="1vtr9yhssuyrq2d3m59cg2bez5ik56h" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א.}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים צג א}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
({{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}
===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>1vtr9yhssuyrq2d3m59cg2bez5ik56h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022291</id>
      <parentid>3022287</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:39:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שומע תפילה */</comment>
      <origin>3022291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30310" sha1="bayk79d90apiiy9tke92n5jlmkuih32" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י).}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים צג א}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
({{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}

===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>bayk79d90apiiy9tke92n5jlmkuih32</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022293</id>
      <parentid>3022291</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:39:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שומע תפילה */</comment>
      <origin>3022293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30308" sha1="mbjm9l5te5pj9wsct9kd8t2e98oddq0" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י).}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים צג א}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
({{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}

===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>mbjm9l5te5pj9wsct9kd8t2e98oddq0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022294</id>
      <parentid>3022293</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:42:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שומע תפילה */</comment>
      <origin>3022294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30306" sha1="7faitp3184flfbn8h0xrdgdowzr47xa" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י).}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים צג א}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}

===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>7faitp3184flfbn8h0xrdgdowzr47xa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022295</id>
      <parentid>3022294</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:43:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שומע תפילה */</comment>
      <origin>3022295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30307" sha1="jotnwrle4zuu2ooakjp81b2azegm0yt" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א. (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י.)}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים צג א}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}

===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>jotnwrle4zuu2ooakjp81b2azegm0yt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022297</id>
      <parentid>3022295</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:46:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3022297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30319" sha1="elzfedl0nyhxeu81rvuq6q78hupodli" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א. (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י.)}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים צג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ{{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}

===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>elzfedl0nyhxeu81rvuq6q78hupodli</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022321</id>
      <parentid>3022297</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:06:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3022321</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37275" sha1="47kb3333xlt6auac3szpsm3fvhx0zbf" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א. (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י.)}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}
{{מגירה|סדר וורמייזא|
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 

{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ {{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ {{ממס|תהלים קלד#א|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ {{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ| תהלים ה ח}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ {{ממס|תהלים קד א}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃ {{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ {{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
ח' (ק'): רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ {{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ {{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}}
כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃ {{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ {{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ ({{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ ({{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{ממס|דה&quot;א כט יא}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃ {{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}
===מה נאמר===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
{{הור|חזן בקול רם:}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}}}
===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>47kb3333xlt6auac3szpsm3fvhx0zbf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022322</id>
      <parentid>3022321</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:07:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שומע תפילה */</comment>
      <origin>3022322</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37239" sha1="klo99usg2qc5b28hi7x8ldfnl19qkca" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א. (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י.)}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}
{{מגירה|סדר וורמייזא|
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 

{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ {{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ {{ממס|תהלים קלד#א|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ {{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ| תהלים ה ח}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ {{ממס|תהלים קד א}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃ {{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ {{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
ח' (ק'): רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ {{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ {{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}}
כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃ {{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ {{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ ({{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ ({{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{ממס|דה&quot;א כט יא}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃ {{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}
===מה נאמר===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
{{הור|חזן בקול רם:}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}}}

===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>klo99usg2qc5b28hi7x8ldfnl19qkca</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022323</id>
      <parentid>3022322</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:09:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שומע תפילה */</comment>
      <origin>3022323</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37243" sha1="03pemlp8b7ewbytzs8mcs9onz9b6074" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א. (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י.)}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}
{{מגירה|סדר וורמייזא|
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 

{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ {{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ {{ממס|תהלים קלד#א|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ {{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ| תהלים ה ח}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ {{ממס|תהלים קד א}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃ {{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ {{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
ח' (ק'): רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ {{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ {{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}}
כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃ {{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ {{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ {{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ {{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃ {{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}
===מה נאמר===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
{{הור|חזן בקול רם:}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}}}

===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>03pemlp8b7ewbytzs8mcs9onz9b6074</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022324</id>
      <parentid>3022323</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:21:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3022324</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37594" sha1="r7wmhhdrjsnjf8bfygtejvc2402kxvi" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א. (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י.)}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}
{{מגירה|סדר וורמייזא|
{{הור2|בוורמייזא אי נוהגים בערבית של יום כפור אמירת סירוגים המקובלת בשאר קהילות אשכנז לא בפסוקים ולא בפיוטים, אלא כמנהג הרגיל בקהילה זו בכל השנה, ורק {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}} אומרים בצורת קהל וחזן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 

{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ {{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ {{ממס|תהלים קלד#א|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ {{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ| תהלים ה ח}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ {{ממס|תהלים קד א}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃ {{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ {{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
ח' (ק'): רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ {{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ {{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}}
כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃ {{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ {{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ {{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ {{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃ {{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}
===מה נאמר===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
{{הור|חזן בקול רם:}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}}}
===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>r7wmhhdrjsnjf8bfygtejvc2402kxvi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022325</id>
      <parentid>3022324</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:21:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שומע תפילה */</comment>
      <origin>3022325</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37597" sha1="nhysbybgldafzioqxv3iu7vkpkjui92" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א. (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י.)}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}
{{מגירה|סדר וורמייזא|
{{הור2|בוורמייזא אין נוהגים בערבית של יום כפור אמירת סירוגים המקובלת בשאר קהילות אשכנז לא בפסוקים ולא בפיוטים, אלא כמנהג הרגיל בקהילה זו בכל השנה, ורק {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}} אומרים בצורת קהל וחזן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 

{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ {{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ {{ממס|תהלים קלד#א|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ {{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ| תהלים ה ח}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ {{ממס|תהלים קד א}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃ {{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ {{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
ח' (ק'): רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ {{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ {{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}}
כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃ {{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ {{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ {{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ {{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃ {{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}
===מה נאמר===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
{{הור|חזן בקול רם:}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}}}

===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>nhysbybgldafzioqxv3iu7vkpkjui92</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022327</id>
      <parentid>3022325</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:28:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3022327</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37779" sha1="25unohd4jz0p9u5zadd5yvg5joxllo3" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א. (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י.)}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}
{{מגירה|סדר וורמייזא|
{{הור2|בוורמייזא אין נוהגים בערבית של יום כפור אמירת סירוגים המקובלת בשאר קהילות אשכנז לא בפסוקים ולא בפיוטים, אלא כמנהג הרגיל בקהילה זו בכל השנה, ורק {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}} אומרים בצורת קהל וחזן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 

{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ {{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ {{ממס|תהלים קלד#א|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ {{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ| תהלים ה ח}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ {{ממס|תהלים קד א}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃ {{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ {{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
ח' (ק'): רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ {{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ {{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}}
כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃ {{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ {{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ {{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ {{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃ {{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}
===מה נאמר===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
{{הור|חזן בקול רם:}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}}}
===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא מפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו3}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>25unohd4jz0p9u5zadd5yvg5joxllo3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022328</id>
      <parentid>3022327</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:33:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטאנו */</comment>
      <origin>3022328</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38021" sha1="slgwziw81b1yfbzv4al8qz9u2az4l9f" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א. (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י.)}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}
{{מגירה|סדר וורמייזא|
{{הור2|בוורמייזא אין נוהגים בערבית של יום כפור אמירת סירוגים המקובלת בשאר קהילות אשכנז לא בפסוקים ולא בפיוטים, אלא כמנהג הרגיל בקהילה זו בכל השנה, ורק {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}} אומרים בצורת קהל וחזן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 

{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ {{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ {{ממס|תהלים קלד#א|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ {{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ| תהלים ה ח}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ {{ממס|תהלים קד א}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃ {{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ {{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
ח' (ק'): רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ {{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ {{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}}
כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃ {{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ {{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ {{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ {{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃ {{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}
===מה נאמר===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
{{הור|חזן בקול רם:}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}}}
===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא מפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו3}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא אומרים לחטאנו {{צ|[[אדברה תחנונים כרש]]}}, ראו להלן:}}{{ש}}
{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
{{מגירה|חטאנו לערבית יו&quot;כ כמנהג וורמייזא|[[אדברה תחנונים כרש]]}}

===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>slgwziw81b1yfbzv4al8qz9u2az4l9f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022329</id>
      <parentid>3022328</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T21:33:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטאנו */</comment>
      <origin>3022329</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38022" sha1="4vcog7ldq3zr7nvob1zo3axfeu0zklw" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א. (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י.)}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}
{{מגירה|סדר וורמייזא|
{{הור2|בוורמייזא אין נוהגים בערבית של יום כפור אמירת סירוגים המקובלת בשאר קהילות אשכנז לא בפסוקים ולא בפיוטים, אלא כמנהג הרגיל בקהילה זו בכל השנה, ורק {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}} אומרים בצורת קהל וחזן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 

{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ {{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ {{ממס|תהלים קלד#א|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ {{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ| תהלים ה ח}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ {{ממס|תהלים קד א}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃ {{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ {{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
ח' (ק'): רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ {{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ {{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}}
כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃ {{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ {{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ {{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ {{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃ {{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}
===מה נאמר===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
{{הור|חזן בקול רם:}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}}}
===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|סירוגין}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}}{{ש-רווח}}||{{הור|קהל:}}
|-
|{{#קטע:סלח נא אשמות|מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}
{{מגירה|סדר מץ|{{הור|במץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא מפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו3}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא אומרים לחטאנו {{צ|[[אדברה תחנונים כרש]]}}, ראו להלן:}}{{ש}}
{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
{{מגירה|חטאנו לערבית יו&quot;כ כמנהג וורמייזא|{{:אדברה תחנונים כרש}}}}

===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>4vcog7ldq3zr7nvob1zo3axfeu0zklw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אני בינה שוכנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744582</id>
    <revision>
      <id>3022275</id>
      <parentid>3022021</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T17:04:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>השלמה; הגהה על פי כמה כתבי יד</comment>
      <origin>3022275</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45557" sha1="diofih81foad55e4r6rp8hnlsc6206d" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|סדר אזהרות ע&quot;פ מנין המצוות של הרמב&quot;ם. נדפס כאזהרות למנחה של שבועות עם פירוש מאת המחבר עצמו בסדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קרפנטרץ, אמשטרדם תקכ&quot;א.}}

=אזהרות= 

חיברם החכם השלם רבי יצחק קמחי בן רבי מרדכי המכונה מאישטרי פטיט דניאומש זצ&quot;ל. 

==יום א==

===פזמון===

{{סי|י}}וֹשֵׁב נַעֲנֶה / שִׁיר חָדָשׁ עֲנֵה {{ש}}
וּלְתִקְוָה וְאַחֲרִית / מִצְוֹת אֵל מְנֵה 

{{סי|צֹ}}פֵה יַד דְּרָכִים / שׁוּר הֵא דַּרְכְּךָ {{ש}}
תֵּת לָהּ מַהְלְכִים / עַל כִּי עֶרְכְּךָ {{ש}}
שָׁם הוֹלֵךְ חֲשֵׁכִים / יָאִיר חֶשְׁכְּךָ {{ר1}}
אֵיךְ זֶה תְּאֻנֶּה / לִזְמַן מַעֲנֶה {{ר1}}
שׁוֹאוֹת בַּעֲטֹף שִׁית / דָּת שֹׁכְנִי סְנֶה 

{{סי|חֻקֵּ}}י הַנְּלוֹזִים / מֵהֶם סוּרְךָ {{ש}}
לֹא תִירָא חֲזִיזִים / עֹשֶׂה צוּרְךָ {{ש}}
כִּי לְעִתּוֹת רְגָזִים / הָאֵל סִתְרְךָ {{ר1}}
אוֹ כִּי תַחֲנֶה / לִשְׁדֹּד מַחֲנֶה {{ר1}}
תִּבְטַח, אַךְ בְּרֵאשִׁית / לְךָ בִּינָה קְנֵה. 

===פתיחה===

{{סי|אֲ}}נִי בִינָה שׁוֹכְנָה / מְעוֹנָה, וַאֲמוּנָה / בְּחֵיק אֵל, צְפוּנָה / אֱמוּנָה לָאֱמוּנִים {{ש}}
{{סי|נְ}}תִיבָה לַיְשָׁרִים / וְאוֹר לַמַּזְהִירִים / וְנֵר חֹפֵשׂ חֲדָרִים / וְגֹלֶה מַצְפּוּנִים {{ש}}
{{סי|יְ}}קָרָה לַיְקָרִים / וְנֵזֶר מִנְּזָרִים / וְזָרָא לַזָּרִים / וּבוּז לִגְאֵיוֹנִים {{ש}}
{{סי|יְ}}כוֹנֵן נִפְלָאוֹת / אֱלוֹהַּ נוֹרָאוֹת / בְּסוֹדִי, וּבְרִיאוֹת / לְעֵדִים נֶאֱמָנִים {{ש}}
{{סי|צְ}}בָאוֹת תַּחְתִּיּוֹת / וְצוּרוֹת עִלִּיּוֹת / וְרוּחַ הַחַיּוֹת / אֲשֶׁר בָּאוֹפַנִּים {{ש}}
{{סי|חֲ}}פָצִים מַה נָּאווּ / בְּאֶדְרָם לֹא יִשְׁווּ / לְמַאֲמָרִי הִתְווּ / בְּאוֹתוֹת לַמְּבִינִים {{ש}}
{{סי|קְ}}רָא נָא עַם נוֹרָא / וְקַח מִפִּי תּוֹרָה / צְרוּפָה וּטְהוֹרָה / יְקָרָה מִפְּנִינִים {{ש}}
{{סי|קְ}}נֵה {{סי|ט}}וֹבָה {{סי|נָ}}עֲמָה / {{סי|קְ}}חָה {{סי|מִ}}בְצַר {{סי|חָ}}כְמָה / {{סי|יְ}}סוּדָתוֹ רָאֲמָה / בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים {{ש}}
וְהַעֲלֵה זִכְרוֹנַי / בְּמַעֲמַד הַר סִינַי / וְשִׁיתָה קִנְיָנַי / בְּרֹאשׁ הַקִּנְיָנִים {{ש}}
אֱלֹהִים מְאֹד נַעֲלָה / בְּהַר סִינַי נִגְלָה / בְּקוֹל נִבְרָא נִפְלָא / מְפָרֵק גַּבְנוּנִים {{ש}}
וְאֵל כָּבוֹד הִרְעִים / וְנִפְלְאוֹתָיו הִנְעִים / וּפָתַח לִי רְקִיעִים / וְקָרַע חַלּוֹנִים {{ש}}
וְנֶאְזַר בִּגְבוּרוֹת / וּפָעַל נִבְצָרוֹת / וְנָתַן הַצּוּרוֹת / בְּגוּמוֹת כִּנְדָנִים {{ש}}
בְּרָן אֹמֵר כָּבוֹד / וּמִשִּׁירִי אָהוֹד / אֱלוֹהַּ נוֹרָא הוֹד / בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים {{ש}}
אֲשַׁו דָּרֵי רָזִים / לְצַוָּאר בַּחֲרוּזִים / וְאַיְשִׁיר בִּרְמָזִים / וְאַצִּיב צִיּוּנִים {{ש}}
אֲסַפֵּר עַצְמוֹתַי / וְיִהְיוּ אוֹתוֹתַי / לְמַעֲשֵׂה מִצְוֹתַי / וּבָהֶם נִסְמָנִים.

=== מצוות עשה ===

יְסוֹד כָּל הַסּוֹדוֹת / וְעַמּוּד הָעֵדוֹת / וְשֹׁרֶשׁ לִתְעוּדוֹת / וְרֹאשׁ הַמַּבְחִינִים {{ש}}
לְהַאֲמִין כָּל תָּמִים / בְּקֹשֶׁט וּבְתָמִים / בְּיָהּ צוּר עוֹלָמִים / אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים {{ש}}
וְהִגְדִּיל יִחוּדוֹ / וְאַהֲבַת שֵׁם כְּבוֹדוֹ / לְיִרְאָה וּלְעָבְדוֹ / בְּפֶה וּבְרַעְיוֹנִים {{ש}}
וְתוֹרָתוֹ לִלְמֹד / וְטוֹטְפוֹת הַכָּבוֹד / בְּיָד וּבְרֹאשׁ לַעֲנֹד / לְאוֹת וּלְזִכְרוֹנִים {{ש}}
לְדָבְקָה בִּגְדוֹלִים / וְלַעֲדוֹת בִּגְדִילִים / וְלִדְרֹךְ בִּשְׁבִילִים / לְעֶלְיוֹן מַסְכִּינִים {{ש}}
וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבַע / וּבָרֵךְ כִּי תִשְׂבַּע / וְהַמְּזוּזָה תִּקְבַּע / בְּשַׁעֲרֵי מִשְׁכָּנִים {{ש}}
וְהַמֶּלֶךְ מַנֵּה / וְכָתַב לוֹ מִשְׁנֶה / וְהַמִּקְדָּשׁ תִּבְנֶה / צְבִי הַבִּנְיָנִים {{ש}}
וְעָבַד הַלֵּוִי / וּבַל יִרְאוּ נָוִי / וְשָׁמְרוּ בֵּית זִיוִי / לְוִיִּם וּמְכַהֲנִים {{ש}}
כְּתִיבַת הַתּוֹרָה / וְעֵרֶךְ הַמְּנוֹרָה / וְהַשֵּׁם הַנּוֹרָא / לְקַדֵּשׁ בַּהֲמוֹנִים {{ש}}
נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם / וְקִדּוּשׁ יָדַיִם / קְטֹרֶת אַפַּיִם / וְלֶחֶם הַפָּנִים {{ש}}
אֲכִילַת שִׁירַיִם / וְקָדְשֵׁי שָׁמַיִם / וּבַיּוֹם פַּעֲמַיִם / נְגִידֵי הֶגְיוֹנִים {{ש}}
וְאֵשׁ תּוּקַד תָּמִיד / וְעוֹלַת הַתָּמִיד / וּמִשְׁמָרוֹת תַּעֲמִיד / לְהַשְׁוֹת לַזְּמַנִּים {{ש}}
חֲבִיתִין לַמִּנְחָה / וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְשַׁלְמֵי הַשִּׂמְחָה / לְעִתִּים מְזֻמָּנִים {{ש}}
חֲגִיגָה נֶהְדֶּרֶת / תְּרוּמָה נִבְחֶרֶת / וְיָרִים הַמְשָׁרֵת / תְּרוּמַת הַדְּשָׁנִים {{ש}}
וְעוֹלַת הָרְאִיָּה / וּפִרְיָה וּרְבִיָּה / וְיִעוּד עִבְרִיָּה / וְתֵת לָהּ פִּדְיוֹנִים {{ש}}
וְקִדּוּשׁ בִּדְבָרִים / לְשַׁבָּת וּבִכּוּרִים / וּמִצְוַת הַמְּחַצְּ{{צבע גופן|אפור|צ}}רִים / וּמֶלַח קָרְבָּנִים {{ש}}
וְקָרְבָּן הַתָּמִים / וְשָׁלֵם בַּיָּמִים / וּמַעֲשֵׂה הַשְּׁלָמִים / סְדוּרִים וּנְכוֹנִים {{ש}}
קְדֻשַּׁת הַכֹּהֵן / בְּכָל עִנְיָן תִּכֵּן / וּבִגְדֵי הוֹד הָכֵן / לְהָדָר וּגְאוֹנִים {{ש}}
וְגָדוֹל בִּבְתוּלָה / וּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָה / וְיָשִׁיבוּ גְּזֵלָה / בְּעֵינָהּ, גַּזְלָנִים {{ש}}
וּלִשְׁבֹּת בַּשַּׁבָּת / וְהֶחָמֵץ יֻשְׁבַּת / וּמִנְחָה עַל מַחֲבַת / וּבִשְׁאָר תִּקּוּנִים {{ש}}
וְחֹק מַעֲשֵׂה אָשָׁם / וְהַחַטָּאת מוּשָׂם / וּפֶסַח הַנִּרְשָׁם / לְמוֹפְתִים קַדְמוֹנִים {{ש}}
וְכֵן בַּאֲכִילָתוֹ / תְּכוֹנֵן מִצְוָתוֹ / וְהַשֵּׁנִי כְּמוֹתוֹ / פְּעָלָיו מוּכָנִים {{ש}}
נְתִינַת חוּמָשִׁים / לְמוֹעֲלִים בַּקֳּדָשִׁים / וְקִדּוּשׁ הַחֳדָשִׁים / הֱיוֹתָם נִתְקָנִים {{ש}}
שְׁבִיתוֹת נִקְבָּעוֹת / וְשֶׁבַע נוֹדָעוֹת / בְּפֶסַח וְשָׁבוּעוֹת / וְיֶרַח אֵיתָנִים {{ש}}
תְּקִיעָה נֶעֱרָכָה / וּמַצָּה נִסָּכָה / וְלֵישֵׁב בַּסֻּכָּה / וְלֶאֱחֹז סַנְסַנִּים {{ש}}
וּמוּסָפִין קַדֵּשׁ / בְּשַׁבָּת וּבַחֹדֶשׁ / וּמוֹעֲדֵי הַקֹּדֶשׁ / שְׁמֹנָה מְתֻקָּנִים {{ש}}
וּמִנְחַת הָעֳמָרִים / וְלֶחֶם בִּכּוּרִים / וְצוֹם הַכִּפּוּרִים / וְהָעֲבוֹדָה לִפְנִים {{ש}}
קְדֻשָּׁה בִּתְמוּרָה / וְיִחוּד בֵּית בְּחִירָה / וְאַהֲבַת הַחֶבְרָה / וְהוֹכַח נִרְגָּנִים {{ש}}
הֲבָאַת בִּכּוּרִים / וְכִבּוּד הַהוֹרִים / וּמוֹרָאָם תָּרִים / וְהַדְרַת הַזְּקֵנִים {{ש}}
שְׂרֵפַת נוֹתָרִים / וְטָמֵא וּבְכוֹרִים / וּפִטְרֵי הַחֲמוֹרִים / לְפִדְיוֹן נִתָּנִים {{ש}}
פְּדוּת בַּעֲלֵי מוּמִים / וְלָדוֹן בַּחֲרָמִים / וְכַסּוֹת הַדָּמִים / וְלִשְׁחֹט סִמָּנִים {{ש}}
יְדִיעַת סִמָּנִים / בְּרוּרִים וּנְכוֹנִים / בְּטַהֲרַת הַמִּינִים / וְאַרְבָּעָה נִמְנִים {{ש}}
וְעֶרְכֵי הַבָּתִּים / וְהַשָּׂדוֹת, חֲרוּתִים / וְהָעֲרָכִים לִמְתִים / יְדוּעִים וּנְתוּנִים {{ש}}
וְהָשֵׁב הָאֲחוּזוֹת / בְּשָׂדֶה וּפְרָזוֹת / וְתֵת רֵאשֵׁית גִּזּוֹת / וְחֹק הַמַּתָּנִים {{ש}}
וּמִמַּעֲשֵׂר תְּרוּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּמַעֲשַׂר הַבְּהֵמָה / בְּבָקָר וּבְמִשְׁנִים {{ש}}
וְחֹק פָּרָה אֲדֻמָּה / וְעֶרְכֵי הַבְּהֵמָה / שְׁבִיתָה בָּאֲדָמָה / בְּפֵירוֹת וּבְהוֹנִים {{ש}}
וּמִשְׁפַּט הַמְשׁוֹרְרִים / בְּמַעֲשֵׂר וּבְעָרִים / וְהַשֵּׁנִי לְהָרִים / וּמַעֲשַׂר הַנַּעֲנִים {{ש}}
הֲפָרָה לִנְדָרִים / וּמִקְרָא בִכּוּרִים / וְשִׁכְחַת הָעֳמָרִים / וְלֶקֶט אֶבְיוֹנִים {{ש}}
וּפֶרֶט וְעוֹלֵלוֹת / וּפֵאוֹת מֻגְבָּלוֹת / וְקִדּוּשׁ יוֹבֵלוֹת / וּמִסְפַּר הַשָּׁנִים {{ש}}
טְעִינָה וּפְרִיקָה / וּמִצְוַת הַעֲנָקָה / וּמַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה / וְהַלְוֹת לַמְעֻנִּים {{ש}}
נְגִישַׂת הַנָּכְרִי / וְדִין עֶבֶד עִבְרִי / וְלַעֲבֹד כִּדְבָרִי / לְעוֹלָם בַּכְּנַעֲנִים {{ש}}
וְהַשִּׁיךְ לַנָּכְרִים / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים / וְהַאֲכִיל לַשְּׂכִירִים / בְּעֵת שֶׁמַּסְכִּינִים {{ש}}
וְהָבִיא בִּרְגָלִים / נְדָרִים מֻרְגָּלִים / וְעַד חֲמִשִּׁים הַשְׁלִים / בְּעֹמֶר לַמּוֹנִים {{ש}}
וּמֵאֲרָצוֹת לַצְּבִי / בְּקִרְיַת מוֹשָׁבִי / זְבָחֶיךָ תָּבִיא / וְשַׁלַּח הַקִּינִים {{ש}}
דְּרוֹר הַיּוֹבֵלִים / וְקֹדֶשׁ הִלּוּלִים / וְלַחֲלֹף הָאֱלִילִים / וְכָל הַחַמָּנִים {{ש}}
וּמִצְוַת הַוִּדּוּי / וְדִין אָשָׁם תָּלוּי / וּוַדַּאי הֶאָתוּי / לְמִשְׁגֶּה וּזְדוֹנִים {{ש}}
וְשִׁגְגַת הוֹרָאָה / וְקָרְבָּן חַטָּאָה / וְקָרְבְּנוֹת הַטֻּמְאָה / לְאַרְבָּעָה פָנִים {{ש}}
וְטֻמְאַת הַמְצֹרָע / וְשִׁכְבַת הַזֶּרַע / וּבֶגֶד הַנִּגְרָע / וּבָתִּים וּמְלוֹנִים {{ש}}
וְתִגְלַחַת שְׂעָרוֹ / בְּכֻלּוֹ עִם תַּעֲרוֹ / וּמִצְוַת מְטַהֲרוֹ / בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים {{ש}}
שְׂכִירוּת הַשָּׂכִיר / וְתִגְלַחַת נָזִיר / וּוִדּוּי הַמַּבְעִיר / בְּפֶסַח בִּמְעוֹנִים {{ש}}
וְטֻמְאַת זָב וְזָבָה / וְטֻמְאַת מֵת שָׂגְבָה / וְטַהֲרַת הָעֲרֵבָה / בְּמֵימֵי נִקְיוֹנִים {{ש}}
וְטֻמְאַת הַנִּדָּה / וְטֻמְאַת יוֹלֵדָה / וְעָרֵי מוּעָדָה / לְרוֹצְחֵי שִׁגְיוֹנִים {{ש}}
וְטֻמְאָה בִּנְבֵלוֹת / וְשֶׁרֶץ וּמַאֲכָלוֹת / וְצֶדֶק מִשְׁקוֹלוֹת / וְאֵיפוֹת עִם הִינִים {{ש}}
וְדִין מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְלַנָּזִיר פֶּרַע / וְהַבְדֵּל הַמְּצֹרָע / בְּאוֹתוֹת מִשְׁתַּנִים {{ש}}
גְּדֻלַּת סַנְהֶדְרִים / וּמִשְׁפַּט מֵישָׁרִים / וְעֵדוּת נִכְשָׁרִים / וּמִנּוּי דַּיָּנִים {{ש}}
נְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים / וְטֻמְאָה לַקְּרוֹבִים / וְלִקְבֹּר נֶחֱרָבִים / וּמֵתִים בְּאַשְׁמַנִּים {{ש}}
אֲשֶׁר קָרְךָ הָמֵת / וְכָל זִכְרוֹ הַצְמֵת / וּמִנְּבִיאֵי הָאֱמֶת / שְׁמַע דָּת וְחֶזְיוֹנִים {{ש}}
חֲקִירַת הָעֵדִים / וְזוֹמְמִים הַשּׁוֹדְדִים / וְהָשֵׁב הָאֹבְדִים / בְּכָל הָעִנְיָנִים {{ש}}
וּמִצְוַת הַמַּלְקוּת / וּמִצְוַת הַגָּלוּת / וְקָרְבָּן הַדַּלּוּת / לְאֶבְיוֹנִים שׁוֹנִים {{ש}}
וְדִין עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּמֵי טַהֲרָה צְרוּפָה / וְהֶרֶג וּשְׂרֵפָה / וְלִתְלוֹת נִדּוֹנִים {{ש}}
לְחַנֵּק וּלְסַקֵּל / וְהָרֹדֵף לְקַלְקֵל / וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל / וְהָרִים כִּשְׁלוֹנִים {{ש}}
וְדִינֵי הַשּׁוֹמְרִים / שְׁלֹשָׁה נִזְכָּרִים / וְדִין קוֹנִים וּמוֹכְרִים / וּמִשְׁפַּט הַטּוֹעֲנִים {{ש}}
וְדִין גַּנָּב לִשְׁמֹר / וְלַעֲרֹף פֶּטֶר חֲמוֹר / וְחֹק הַקְהֵל בֶּאֱמֹר / אֲמָרִים נִבְחָנִים {{ש}}
וְסֵדֶר הַנְּחָלוֹת / וּמִשְׁפַּט הַחֲבֵלוֹת / וְנִדַּחַת לְכַלּוֹת / וְשִׁפְעַת צִפְעוֹנִים {{ש}}
בְּדִין הַבְעֵר תַּחְקֹר / וְתָבֵר דִּין הַבּוֹר / וְשׁוּר מִשְׁפַּט הַשּׁוֹר / וְשִׁנָּיו הַשְּׁנוּנִים {{ש}}
עֲמָלֵקִי תִּזְכֹּר / וּבִיפַת תֹּאַר תּוֹר / וְהָשֵׁב בִּהְיוֹת תּוֹר / לְמִסְכֵּן מַשְׁכּוֹנִים {{ש}}
וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה / וְגֵט גָּרֵשׁ תָּפְתֶּה / וְהַסּוֹטָה תַּשְׁתֶּה / בְּבוּז וּבְדִרְאוֹנִים {{ש}}
מְיַבְּמִים אוֹ חוֹלְצִים / וְסִפּוּרִים נִרְצִים / בְּלֵיל צֵאת מִלּוֹחֲצִים / בְּחֹמֶר וּלְבֵנִים {{ש}}
שְׁמִירַת הַמִּלָּה / וְהַפְרָשַׁת חַלָּה / וּמִצְוַת הַמִּילָה / בְּרִית הָרִאשׁוֹנִים {{ש}}
וּבַכָּתֵף נוֹשְׂאִים / וְשִׁלּוּחַ טְמֵאִים / וּמִצְוַת נִשּׂוּאִים / וְשִׂמְחַת הַחֲתָנִים {{ש}}
וְהַשְׁאִיר עַם נַעֲנֶה / בְּעִיר שָׁלוֹם תַּעֲנֶה / וְיָד חוּץ לַמַּחֲנֶה / וְיָתֵד עַל אֲזֵנִים {{ש}}
וְכֹהֵן מָשִׁיחַ / כְּגִבּוֹר יַצְרִיחַ / וְעָשָׂה וְהִצְלִיחַ / נְטִיעֵי נַעֲמָנִים. 

===חתימה===

אֵלֶּה הַחֻקִּים / בְּהִירִים כַּשְּׁחָקִים / וּכִרְאִי מוּצָקִים / חֲזָקִים וַחֲסוֹנִים {{ש}}
יְשָׁרִים צַדִּיקִים / רְצוֹן עֶלְיוֹן מְפִיקִים / חַיִּים לְמַחְזִיקִים / וְרִפְאוּת עִצְבוֹנִים {{ש}}
חֲמוּדִים מִזָּהָב / יְקָרִים מִפַּז רָב / וְטוּב טַעֲמָם יֶעֱרַב / וְיִנְעַם לַמְּבִינִים {{ש}}
וּבָהֶם יֵשׁ חָכְמוֹת / גְּדוֹלוֹת, וּמְזִמּוֹת / עֲצוּמוֹת, בַּנְּשַׁמּוֹת / יְפִיצוּן מַעְיָנִים {{ש}}
וּמִצְוֹת לַאֲרִיאֵל / וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל / בְּבוֹאִי מִקְדְּשֵׁי אֵל / יְרַוּוּנִי עֲדָנִים {{ש}}
בְּתֵת כִּנּוֹר נָעִים / וְצִלְצֵל וּמְנַעְנְעִים / וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים / בְּצִיּוֹן שַׁאֲנַנִּים {{ש}}
וְיֶאֱתֶה עַם שָׁסוּי / בְּכָל פֵּאוֹת בָּזוּי / לְמִגְדָּל הַבָּנוּי / אֲשֶׁר אֵלָיו פּוֹנִים {{ש}}
וְלִפְעָמָיו יִדֹּד / עֲבֹד אֵל הַכָּבוֹד / בְּעִיר מִבְנֵה כַּדְכֹד / וְהֵיכְלֵי שֵׁן וְהָבְנִים {{ש}}
וְשָׁמָּה יִשְׁלָיוּ / וּבַנְּעִימִים יִחְיוּ / וְעַד עוֹלָם יִהְיוּ / דְּשֵׁנִים וְרַעְנַנִּים.

==יום ב==

===פזמון===

לוּ יַסִּיעֲךָ / אֵל וְיַגִּיעֲךָ {{ש}}
אוֹ יַסְגִּיר וְיַעְצֹר / מִצְוֹתָיו שְׁמֹר 

הֵן יִרְאַת יְיָ / הִיא חָכְמָה וְאוֹר {{ש}}
בָּהּ בֹּשֶׂם עֲדָנַי / חָתוּם בַּצְּרוֹר {{ש}}
תַּאֲוָה הִיא לְעֵינַי / נוֹטֵף צוּף וּמֹר 

מָה הוֹגִיעֲךָ / צוּר מוֹשִׁיעֲךָ {{ש}}
רִפְאוּת שִׂים וּמָזוֹר / פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר. 

=== פתיחה ===

אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר / וּפִקּוּדָיו אֶגְמֹר / אֲמָרוֹת נוֹטְפוֹת מוֹר / וְשִׂפְתֵי שׁוֹשַׁנִּים {{ש}}
וְאֶזְכֹּר נִמְנָעִים / בְּדָתוֹ, כִּי נָעִים / הֱיוֹת בָּהֶם שׁוֹעִים / נְבָרִים מַאֲזִינִים {{ש}}
בְּמִסְפַּר הַיָּמִים / בְּשָׁנָה נִשְׁלָמִים / וְיַחְדָּו הֵם תַּמִּים / צְרוּפִים וּבְחוּנִים {{ש}}
בְּסִינַי שָׁם אָנִי / וְשָׁם שָׁמְעָה אָזְנִי / נְאֻם אֵל לַאדֹנִי / אֲדוֹן הַמַּאֲמִינִים {{ש}}
לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ / עֲצָתִי לֹא תִפְרְעוּ / קְחוּ לִקְחִי שִׂבְעוּ / וְאִכְלוּ מַשְׁמַנִּים {{ש}}
בְּעֵדוֹתַי תַּעֲנוּ / וְצִדְקוֹתַי תַּנּוּ / רְעוּ דֵעִי, וּתְנוּ / לְנֶפֶשׁ מַעֲדַנִּים {{ש}}
הֲלֹא אַתֶּם עֵדַי / וְתָבוֹאוּ עָדַי / וְאַנְחִילְכֶם דּוֹדַי / חֲדָשִׁים וִישָׁנִים {{ש}}
קְרָאתִיךָ מֵרֹאשׁ / וְתִהְיֶה לִי, בִּדְרֹשׁ / אֱמוּנָה עַם קָדוֹשׁ / וּמַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים.

==מצוות לא תעשה==

וְלֹא תִהְיֶה בּוֹרֶה / אֱלוֹהַּ, אוֹ קוֹרֵא / לְזוּלַת הַבּוֹרֵא / אֱלוֹהַּ מָעֻזְנִים {{ש}}
וְהִתְגָּר בִּמְתָאֳרִים / לְעַצְמָם וְלַאֲחֵרִים / וְעוֹשִׂים צִיּוּרִים / בְּצַלְמֵי כִּיּוּנִים {{ש}}
לְמֹלֶךְ לֹא תַעֲבִיר / וְאֵל זָר לֹא תַזְכִּיר / וְאוֹתָם לֹא תַאֲמִיר / כְּדַרְכָּם אוֹ כִפְנִים {{ש}}
וְסוּר מִמַּצֵּבוֹת / וְהַפְנוֹת מַחֲשָׁבוֹת / וְהַבְלֵי הָאוֹבוֹת / וְדֵעוֹת יִדְּעוֹנִים {{ש}}
וְחֹק אֶבֶן מַשְׂכִּית / לְבַל תִּתֵּן תַּסְכִּית / וּמִמִּקְדָּשׁ תַּשְׁבִּית / נְטִיעַת אִילָנִים {{ש}}
מְכַשֵּׁף מִתְאַנֶּה / וּמַדִּיחַ מוֹנֶה / וְשֵׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא / בְּמֵסִית בִּתְאוֹנִים {{ש}}
נְטוֹת מֵאַהֲבָתוֹ / וּמֵהַצִּיל אוֹתוֹ / וּמֵהָלִיץ זְכוּתוֹ / בְּבָתֵּי הַדִּינִים {{ש}}
וּמֵעֲזֹב שִׂנְאָתוֹ / וְטַעֲנַת חוֹבָתוֹ / וְלֹא יִהְיוּ כְּמוֹתוֹ / בְּגוֹי שֹׁמֵר אֱמֻנִים {{ש}}
וְצִפּוּי לֹא תֹאבוּ / וְתוֹעֵבָה אַיְּבוּ / וְנִדַּחַת תַּעֲבוּ / וּמַאֲסוּ הַבּוֹנִים {{ש}}
וְנָבִיא בִּשְׁקָרָיו / מְהוּמוֹת בִּמְגוּרָיו / וְגָרִים מַאֲמָרָיו / לְהַשְׁמִידוֹ מֵאֲנִים {{ש}}
וּמִתְנַבֵּא בָּאֱלִיל / וְהָאוֹכֵל כָּלִיל / וְהַמּוֹעֵל בַּעֲלִיל / קֳדָשִׁים נִתְכָּנִים {{ש}}
וְחֶבֶר הַחוֹבְרִים / וְחֻקּוֹת הַזָּרִים / וְדוֹרְשֵׁי נִפְגָּרִים / וּבַעֲלֵי דִמְיוֹנִים {{ש}}
וְלַשּׁוֹאֵל אֶל אוֹב / וְיִדְּעוֹנִי מַכְאוֹב / וְהַמְגַדֵּף יִדְאֹב / וְרֹשֵׁם סִמָּנִים {{ש}}
מְכַשֵּׁף לֹא תְנַצְּלוּ / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלְּלוּ / וְשֶׂרֶט לֹא יַעֲלוּ / שְׁכוּלִים אַלְמוֹנִים {{ש}}
וְלֹא יִהְיוּ חִתִּים / בְּאַרְצֶךָ נְחִתִּים / וּמִפְעָלָם חַתִּים / מְנַחֲשִׁים וּמְעוֹנְנִים {{ש}}
מְחַיֶּה בָאֻמּוֹת / נְשָׁמוֹת לִמְהוּמוֹת / וְיָרֵא מִלְחָמוֹת / וְרַעַשׁ כִּידוֹנִים {{ש}}
וְאִישׁ עֶדְיוֹ יָשֵׁת / לְתִלְבֹּשֶׁת אֵשֶׁת / וְסוּת אִישׁ לוֹבֶשֶׁת / סְאוֹן קָלוֹן סֹאֲנִים {{ש}}
וּבֶגֶד כִּלְאַיִם / וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם / וְשָׁוְא בְּשֵׁם שָׁמַיִם / וְנוֹטְרִים וּמְלָשְׁנִים {{ש}}
לְשׁוֹן קֶצֶף נִבְחָר / לְאִישׁ נִדְרוֹ אֵחַר / וְאִישׁ יָתוּר אַחַר / מְזִמּוֹת הַמִּינִים {{ש}}
וּמִתְעַלֵּם רוֹאֶה / אֲבֵדַת אָח נִכְאֶה / וּמַאֲמִין לִנְבִיאֵי / אֱלִיל הַמִּתְכַּהֲנִים {{ש}}
וְזָר נוֹתֵץ קֹדֶשׁ / אֱלֹהָיו, יִנָּתֵשׁ / וְזָר יָלַע קֹדֶשׁ / בְּלוֹעָיו סַכִּינִים {{ש}}
וְתַכְלִית הַשִּׂנְאָה / וְהַנְּקִימָה, שׁוֹאָה / וּמִשְׁפַּט אוֹנָאָה / לְמוֹכְרִים וּלְקוֹנִים {{ש}}
וְלֹא תֹנֶה הָאָח / וְעֶבֶד לְךָ בָּרַח / וְהַגֵּר כָּאֶזְרָח / בְּדִבְרֵי שָׁוְא מוֹנִים {{ש}}
וְלוֹחֲצֵי הַגֵּרִים / וּבַמִּשְׁפָּט גָּרִים / וּבוֹעֲרִים מַסְגִּירִים / עֲבָדִים לַאדֹנִים {{ש}}
לְעֵינֶיךָ לֹא יִרְדֶּה / בְּאָח, נָכְרִי צוֹדֶה / וּבִשְׁבוּעָה בּוֹדֶה / כְּפִירַת עִזְבוֹנִים {{ש}}
וּמוֹכֵר הָעוֹבֵד / כְּמִמְכֶּרֶת עֶבֶד / וְאֶת עֻלּוֹ יַכְבֵּד / בְּפֶרֶךְ וּבִזְיוֹנִים {{ש}}
מְאַחֵר לַשְּׂכִירִים / יְבוֹאֵהוּ מְגוֹרִים / וְלָבוֹא בִּסְגוּרִים / קְחַת עֵרָבוֹנִים {{ש}}
וּבַעֲבֹט דַּל שׁוֹכֵב / אֱלֹהִים בּוֹ יָרֵב / וְעִם רָשָׁע, גּוֹנֵב / נְפָשׁוֹת וּמָמוֹנִים {{ש}}
וְכִלּוּי הַפֵּאוֹת / וְלֶקֶט, בַּתְּבוּאוֹת / וְאִסּוּרֵי פֵאוֹת / בְּרָאשִׁים וּזְקָנִים {{ש}}
וְעוֹלֵלוֹת בּוֹצְרִים / וְהַפֶּרֶט גּוֹמְרִים / וְשִׁכְחַת הָעֳמָרִים / פְּנֵי דַלִּים טוֹחֲנִים {{ש}}
וְאֶל דָּמִים שָׂמִים / מְצוּדוֹת וַחֲרָמִים / וְעוֹמְדִים עַל דָּמִים / וּמִכְשׁוֹלוֹת נוֹתְנִים {{ש}}
וּמַסִּיגֵי גְבוּלִים / וְעוֹשְׁקִים אוֹ גוֹזְלִים / וּמַסַּת הָאֱוִילִים / אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִים {{ש}}
וְנוֹתְנִים אֶל כֵּלִים / וּמִלַּעֲזֹב חֲדֵלִים / מְקַיְּמֵי מִשְׁקָלִים / גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים {{ש}}
וּמִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם / בְּהַטּוֹת אִישׁ יִתֹּם / וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם / מְרִיבִים וּמְעַנִּים {{ש}}
לְוִיִּם אֵל חִלְּקָם / וְלֹא תַעֲזֹב חֻקָּם / וְלֹא תָבוֹא רֵיקָם / בְּאָהֳלֵי אַפַּדְנִים {{ש}}
וְתִשְׁמֹר הַמְפֹרָשׁ / בְּשָׂדֶה וּבְמִגְרָשׁ / וְלֹא תִפְרַע מִדְרָשׁ / אֱלֹהִים רַבָּנִים {{ש}}
וְלֵוִי לֹא יְחַלֵּק / בְּבָז וְאֶרֶץ חֵלֶק / וְלֹא יַבְדִּיל מוֹלֵק / בְּחַטַּאת הַיּוֹנִים {{ש}}
וְדִין אֶבְיוֹן נַעֲוֶה / מְעַוֵּל וּמְעַוֶּה / וְנוֹאֵל מִתְאַוֶּה / בְּמַחֲשֶׁבֶת אוֹנִים {{ש}}
וְעוֹבֵד בַּיּוֹבֵל / וְחוֹמֵל עַל חוֹבֵל / בְּרֵעוֹ, אוֹ חוֹבֵל / מְרוּדָה וּטְחוּנִים {{ש}}
וְעוֹבֵד בַּבְּהֵמָה / טְמֵאָה עִם תַּמָּה / וּמַרְבִּיעֵי בְהֵמָה / וְזוֹרְעִים בַּגְּפָנִים {{ש}}
וְהָאוֹכֵל חָדָשׁ / שְׁלֹשׁ מִינָיו יֶאֱנַשׁ / וְאִסּוּר פֶּן תִּקְדַּשׁ / וְכִלְאֵי זֵרְעוֹנִים {{ש}}
וְלֹא תִגְרַע וְתוֹסִיף / וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף / וּבַדִּין לֹא תַחֲנִיף / נְגִידִים וּקְצִינִים {{ש}}
וְלֹא יִהְיוּ פְלִילִים / בְּהַטּוֹת מַפִּילִים / וְלֹא יִהְיוּ דַּלִּים / בְּרִיבָם נֵחַנִּים {{ש}}
וְעֵדוּת בַּקְּרוֹבִים / וְרֵעִים סָרָבִים / וּמִשְׁפָּט מַכְזִיבִים / וְדִבְרֵי שָׁוְא עוֹנִים {{ש}} 
וְאֶחָד לֹא יַעֲנֶה / וְלֹא יִטְעֹן עוֹנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / וְלֹא תַכִּיר פָּנִים {{ש}}
וְלֹא תְחַיֵּב חַפִּים / אֲנוּסִים מִשּׁוֹאֲפִים / וְלֹא תָחֹן רוֹדְפִים / מְרֵעִים סַלּוֹנִים {{ש}}
וְלֹא יִצְלַח חוֹמֵד / וְהֹרְגִים מֵאֹמֶד / וְחוֹטֶא לֹא עוֹמֵד / לְמִשְׁפַּט הַבּוֹחֲנִים {{ש}}
וְלֹא תִהְיֶה נִכְחָד / בְּשֵׁמַע שָׁוְא נִכְחָד / וּמִקַּח הַשֹּׁחַד / יְהוֹלֵל תַּחְכְּמוֹנִים {{ש}}
וְקִלְלַת הַהוֹרִים / וְשׁוֹפְטִים וּגְבִירִים / וְכָל אָח מֵעִבְרִים / וְכַחַשׁ פִּקְדוֹנִים {{ש}}
מְזַנֵּב לֹא תִשְׁכַּח / וְנֶתֶק לֹא תְגַלַּח / וְאַל תּוֹכַח נוֹכַח / וּפָנָיו מַלְבִּינִים {{ש}}
וְנֶפֶשׁ לֹא תִרְצַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְשׁוֹגֵג הַנִּדָּח / וְזֵדֵים סַרְבָנִים {{ש}}
שְׁמֹר מִשְׁפַּט אוֹתוֹ / וְאֶת בְּנוֹ, עַל עִתּוֹ / וּמוּמָת, נִבְלָתוֹ / לֹא תִהְיוּ מְלִינִים {{ש}}
מְחַלֵּל הַשַּׁבָּת / וְיוֹצֵא חוּץ רַבַּת / וְהָאֵיפָה וְהַבַּת / בְּמִרְמָה מַקְטִינִים {{ש}}
וְגַם לֹא טוֹב לַעֲנֹשׁ / בְּיוֹם קֹדֶשׁ, הָאֱנוֹשׁ / וְהַמַּשִּׁיךְ יֵבוֹשׁ / וְנוֹשֵׁךְ כַּתַּנִּים {{ש}}
לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה / מְלָאכָה נִמְנָעָה / וְחָרִישׁ וּזְרִיעָה / בְּקֵץ שֶׁבַע שָׁנִים {{ש}}
סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / נְזִירִים לֹא תִבְצֹר / וְכֶרֶם לֹא תִזְמֹר / וְיַעַל קִמְשׁוֹנִים {{ש}}
לְקוֹצֵר בַּיּוֹבֵל / וְלַבּוֹצֵר חֵבֶל / וְהָאוֹכֵל טֶבֶל / לְחִיל וּלְדַאֲבוֹנִים {{ש}}
שְׁמִטָּה חִיּוּבְךָ / לְבַל תִּתְבַּע חוֹבְךָ / וּבַל יְהִי בִּלְבָבְךָ / לְהַעְצִיב כַּוָּנִים {{ש}}
וְכַנּוֹשֶׁה מֵצִיק / לְדַל יִיגַע לָרִיק / וְנִמְנַע מֵהַעֲנִיק / עֲבָדִים מִסְכֵּנִים {{ש}}
וּמוֹכֵר הָאָמָה / וְלִצְמִיתוּת אֲדָמָה / וְהַשּׁוֹר בַּחֲסִימָה / בְּדִישׁוֹ בַּגֳּרָנִים {{ש}}
וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְגַם לֹא נִדָּחָה / יְפַת תֹּאַר שִׁפְחָה / וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים {{ש}}
וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / וְהָסִיר מִגְּבִירָה / זְמַנָּהּ וּשְׁאֵרָהּ / וּבִגְדֵי צִבְעוֹנִים {{ש}}
וּמִקְדָּשׁ לֹא תִשְׁכַּח / וְחֹשֶׁן לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת לֹא תִקַּח / בְּקֵן אֵם עַל בָּנִים {{ש}}
וְטָמֵא בַּמִּקְדָּשׁ / וּמַעֲלֶה כָּל מֻקְדָּשׁ / וְשׁוֹחֵט חוּץ, יוּדַשׁ / כְּהִדּוּשׁ מַתְבְּנִים {{ש}}
וְכֹהֵן לֹא יָבוֹא / לְמֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ / בְּכָל עֵת, אוֹ מוּם בּוֹ / לְמִזְבַּח צִבְיוֹנִים {{ש}}
וְשָׁתוּי לָרְוָיָה / בְּמִקְדַּשׁ מוֹרִיָּה / וּבְמַחֲנֵה לְוִיָּה / טְמֵאִים לֹא חוֹנִים {{ש}}
וּמוּם רָע אוֹ חוֹלֵף / בְּעוֹבְדִים, וּמְחַלֵּף / עֲבוֹדַת אֵל, סֶלֶף / יְסַלֵּף אֵיתָנִים {{ש}}
וְעוֹלֶה בִצְעָדִים / וּמַעֲדֶה הַבַּדִּים / וּפוֹרֵס בָּעִדִּים / מְעִיל הַפַּעֲמוֹנִים {{ש}}
וְהַזָּר הַקָּרֵב / וְטָמֵא מִתְעָרֵב / וְטוֹבֵל עַד עֶרֶב / לְמָוֶת וַאֲסוֹנִים {{ש}}
פְּרִיעָה וּפְרִימָה / וְצֵאת בַּעֲבֹד פְּנִימָה / וְחֹק לֹא יִטַּמָּא / לְזוּלַת מִתְאוֹנְנִים {{ש}}
נְסָכִים אוֹ הַב הַב / בְּמִזְבַּח הַזָּהָב / לְאֵל, בִּלְתִּי נֶאֱהַב / וְדֻגְמַת סַמָּנִים {{ש}}
וְדֻגְמַת שֶׁמֶן רֹאשׁ / וְלֹא יוּסַךְ לֶאֱנוֹשׁ / לְבַד כֹּהֵן הָרֹאשׁ / וְהָרֹאשׁ אֶל רוֹזְנִים {{ש}}
שְׂאוֹרְךָ בַּמְּנָאוֹת / וְדִבְשָׁךְ, לֹא יֵאוֹת / וְעַל חֵטְא וּקְנָאוֹת / לְבוֹנָה וּשְׁמָנִים {{ש}}
וּמֶלַח לֹא תַשְׁבִּית / וְהָאֵשׁ לֹא תַכְרִית / וְלֹא תִבְנֶה גָזִית / לְמִזְבַּח אֲבָנִים {{ש}}
בְּמוּם נִקְבָּע תֶּחֱטָא / בְּהֶקְדֵּשׁ וּשְׁחִיטָה / וְכֵן בִּזְרֹק שָׁפְטָה / וְהֶקְטֵר מְדֻשָּׁנִים {{ש}}
וּמֵטִיל מוּם עוֹבֵר / וּמַקְרִיב מוּם עוֹבֵר / וְהַמּוֹכֵר מַעֲשֵׂר / וְחֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים {{ש}}
וְכָל מָשְׁחָת נִכָּר / תְּתַעֵב מִנֵּכָר / וְלֹא תָבִיא אֶשְׁכָּר / מְחִירִים וְאֶתְנַנִּים {{ש}}
פְּסוּלֵי מַתָּנִי / לְכָל אָדָם תָּנִיא / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / לְטָמֵא וּלְאוֹנְנִים {{ש}}
וְהַמּוֹצִיא אוֹתוֹ / לְזוּלַת מִצְוָתוֹ / בְּתִתּוֹ אֵל מֵתוֹ / מְרֻקָּחִים וּזְנִים {{ש}}
אֲכִילַת בִּכּוּרִים / בְּזוּלַת מַתִּירִים / בְּכוֹרוֹת בַּשְּׁעָרִים / וְשֵׁנִי בִּדְגָנִים {{ש}}
וְכֵן בְּמַעֲשֵׂר תִּירוֹשׁ / וְהַיִּצְהָר, תִּדְרֹשׁ / וְלֹא תְאַחֵר הָרֹאשׁ / וְתַקְדִּים אַחֲרוֹנִים {{ש}}
וְטֻמְאַת גּוּף וּבָשָׂר / בְּקֹדֶשׁ, אוֹ נוֹתָר / וְהַפִּגּוּל נֶאֱסָר / וְאוֹכְלָיו מִתְגַּנִּים {{ש}}
עֲרֵלִים בִּבְשָׂרִים / וְשֶׁאֵין נִטְהָרִים / בְּרֵאשִׁית נֶאֱסָרִים / וּבוֹ לֹא נִזּוֹנִים {{ש}}
בְּמַכּוֹת מוֹסִיפִים / וְחֹק חָמֵץ אוֹפִים / בְּמִנְחָה, וּמַחֲלִיפִים / זְבָחִים, וּמְשַׁנִּים {{ש}}
וְעוֹסֵק בְּתַרְבִּית / וְאוֹכֵל בִּפְנִימִית / וּבַחוּץ חִיצוֹנִית / לְפַחִים וּלְצִנִּים {{ש}}
וְשׁוֹחֵט עַל חָמֵץ / לְפִסְחוֹ, וּמְאַמֵּץ / לְבָבוֹ מֵאַמֵּץ / יְדוּעֵי רַעֲבוֹנִים {{ש}}
וְחָמֵץ וּמַחְמָצוֹת / בְּמוֹעֵד הַמַּצּוֹת / וְכֵן אַחַר חֲצוֹת / כְּמוֹ לֶחֶם אוֹנִים {{ש}}
וּמוֹצֵא אוֹ רוֹאֶה / בְּפֶסַח יִשְׁתָּאֶה / וּבַחֲמָתִי אַפְאֶה / בְּאֶרֶץ נֹף שׁוֹכְנִים {{ש}}
וּפֶסַח לֹא תַשְׁלִים / לְכוֹפְרִים וַעֲרֵלִים / וְלֹא אֶל נִמּוֹלִים / עַרְבִיִּים גִּבְעוֹנִים {{ש}}
וְנָא וּבָשֵׁל שִׁמְצָה / וּמוֹתִיר לֹא נִרְצָה / וְהַמּוֹצִיא חוּצָה / לְזוּלַת מִתְמַנִּים {{ש}}
וְעֶצֶם בּוֹ מַתִּיר / שְׁבֹר, שִׁבְרוֹ יַחְסִיר / וּבַשֵּׁנִי לְמוֹתִיר / וְשׁוֹבֵר שִׁבְרוֹנִים {{ש}}
וְלֹא יִהְיוּ לִסְחִי / אֱמוּרֵי חַג פִּסְחִי / וּבָשָׂר מִזִּבְחִי / עֲדֵי בֹקֶר לָנִים {{ש}}
לְפִדְיוֹן לֹא תַחֲרֹת / חֲרָמִים וּבְכוֹרוֹת / טְהוֹרוֹת, וְלֹא תִכְרֹת / בְּרִית אֶל הַזּוֹנִים {{ש}}
וּמֵמִיר לִקְפָדָה / וּמוֹתִיר מִתּוֹדָה / וְגִזָּה וַעֲבוֹדָה / בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְנִים {{ש}}
קְדוֹשִׁים לַחֲלָלָה / וְהַכֹּל בִּנְבֵלָה / וּבִטְרֵפָה נַחְלָה / וּבִטְמֵאִים מְגוּנִים {{ש}}
וְדָגִים נִמְאָסִים / וְעוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים / וְאִסּוּרֵי שְׁרָצִים / חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים {{ש}}
וְכֵן אוֹכֵל עַל דָּם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / וְטֶרֶם זְרִיקַת דָּם / חֲטָאָיו כַּשָּׁנִים {{ש}}
וְנֶפֶשׁ עִם בָּשָׂר / וְגִיד נָשֶׁה נֶאֱסָר / וְחָלָב עִם בָּשָׂר / מְבַשְּׁלִים אוֹ נֶהֱנִים {{ש}}
תְּרוּמָה לַזָּרִים / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים / וְיוֹם הַכִּפּוּרִים / לְבִלְתִּי מִתְעַנִּים {{ש}}
וְאִסּוּר שׁוֹר נִסְקָל / בְּעֵינֶיךָ לֹא יֵקַל / וּמַכֵּה אָב קִלְקַל / וְהָיָה מַדְמֵנִים {{ש}}
וּבָעָרְלָה נִשְׁמָר / הֱיֵה, מִפַּח מִכְמָר / וְיֵין נֶסֶךְ יֵמַר / לְשׁוֹתָיו, כַּלַּעֲנִים {{ש}}
וְלַנָּזִיר עֲנָבִים / יְבֵשִׁים וּרְטוּבִים / וְיֵינוֹת נִתְעָבִים / וְזָג אוֹ חַרְצַנִּים {{ש}}
וְלֹא יְחַלֵּל נִזְרוֹ / בְּתִגְלַחַת שְׂעָרוֹ / וְטֻמְאָה לִשְׁאֵרוֹ / בְּמַגַּע וּשְׁכוּנִים וּמְכוֹנִים {{ש}}
וְכָכָה לֹא יַחֵל / בְּמַגַּע וּבְאֹהֶל / גְּבִיר אוֹרוֹ יַהֵל / כְּמֶלֶךְ בִּסְגָנִים {{ש}}
וְזֶה יִהְיֶה הָאוֹת / בְּאִסּוּרֵי בִיאוֹת / לְהוֹרוֹת נוֹרָאוֹת / בְּנוֹאֲפִים וּמְזַנִּים {{ש}}
מְנַבֵּל אֵם וָאָב / וּבַת אֵשֶׁת הָאָב / וְאֵשֶׁת אָח וָאָב / לְכָלָה וּקְלוֹנִים {{ש}}
אֲחוֹת אֵם וַאֲחוֹת אָב / וְאֵשֶׁת אֲחִי הָאָב / אֲחוֹתוֹ וַאֲחִי אָב / יְסוּפוּן כַּעֲנָנִים {{ש}}
וְהַבַּת אוֹ בַת בַּת / וְאֵשֶׁת בֵּן וְהַבַּת / וְהָאִשָּׁה וְהַבַּת / לְשֹׁד וּלְשִׁמְמוֹנִים {{ש}}
וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / וְנִדָּה בְּטֻמְאָתָהּ / לְצַד אִישׁ לִצְנִינִים {{ש}}
וְאָדָם וּבְהֵמָה / לְבֹשֶׁת וּכְלִמָּה / וְאִשָּׁה בִּבְהֵמָה / נְמַקִּים בַּעֲוֹנִים {{ש}}
קְדֵשָׁה אוֹ קָדֵשׁ / בְּזֶרַע הַקֹּדֶשׁ / וְאֵשֶׁת אִישׁ הִיא אֵשׁ / תְּכַל לַאֲבַדּוֹנִים {{ש}}
גְּרוּשָׁה לִכְהֻנָּה / חֲלָלָה אוֹ זֹנָה / וְגָדוֹל בְּאַלְמָנָה / מְקַדֵּשׁ וּזְנוּנִים {{ש}}
וְאוֹנֵס, בַּעֲצִיצוֹ / יְהִי שׁוֹתֶה עֲסִיסוֹ / וְהַמּוֹצִיא שִׁמְצוֹ / לְרִיבִים וּמְדָנִים {{ש}}
וְקוֹצֵץ בַּהַרְתּוֹ / תְּגַלֶּה רָעָתוֹ / וּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ / לְלַעַג וּשְׁאוֹנִים {{ש}}
וְהַקָּרֵב בְּתַאֲבוֹ / לְעֶרְוָה, הַכְאִיבוֹ / וּמַמְזֵר לֹא יָבוֹא / בְּבָנִים הַהֲגוּנִים {{ש}}
וְלֹא תַרְחִיק אֲדוֹמִי / וּמִצְרִי, מֵעַמִּי / וְלֹא יִהְיוּ לְאֻמִּי / בְּאֻמּוֹת מִתְחַתְּנִים {{ש}}
פְּצוּעִים נִכְאָבִים / לְעַם אֵל נִתְעָבִים / וְגֵרִים וּמוֹאָבִים / וְכֵן הָעַמּוֹנִים {{ש}}
וּמוֹקֵשׁ לִשְׁלוֹמִים / בְּעֵת בָּם נִלְחָמִים / וְלֹא יִהְיוּ עַמִּים / בְּעֵינֵיכֶם חֲנוּנִים {{ש}}
יְבָמָה אֶל אִישׁ זָר / וְסֵרוּס הַנִּגְזָר / וְאַל יָשֹׂר מוּזָר / בְּזֶרַע חַשְׁמַנִּים {{ש}}
נְדָרִים לֹא תָמִיר / וְכִי תָצוּר אֶל עִיר / בְּעֵצָהּ לֹא תַבְעִיר / מְגָדִים וּמְזוֹנִים {{ש}}
וְלֹא תַעֲבֹד אֵיתָן / בְּגִנַּת הַבִּיתָן / וְאַל יִתְחַר חָתָן / בְּלוֹבְשֵׁי שִׁרְיוֹנִים {{ש}}
וּמֶלֶךְ לֹא יִרְהַב / בְּרֹב נָשִׁים יֶאֱהַב / וְסוּס רַב אוֹ זָהָב / וְאוֹצְרוֹת מִכְמַנִּים.

===חתימה===

תְּהִלָּה רוֹמֵמָה / לְאֵל נוֹתֵן חָכְמָה / וּמַרְבֶּה תַעֲצוּמָה / לְדָךְ וּלְאֵין אוֹנִים {{ש}}
מְכוֹנֵן רַעְיוֹנִים / וְלֵבָב לַנְּבוֹנִים / וְטַעַם לִזְקֵנִים / וְשָׂפָה לְנֶאֱמָנִים {{ש}}
אֲשֶׁר עָזַר לְהַשְׁלִים / נְגִידֵי הִלּוּלִים / כְּלוּלִים וּשְׁקוּלִים / בְּמֹאזְנֵי עִיּוּנִים {{ש}}
בְּמִצְוֹת שֵׁשׁ מֵאוֹת / שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בָּאוֹת / לְעִלּוֹת נוֹרָאוֹת / וְלָאֵל פִּתְרוֹנִים {{ש}}
יְצַו אֵל בַּחֲסָדָיו / לְהַצְלִיחַ עֲבָדָיו / מְתַנִּים פִּקּוּדָיו / וּמִצְוֹתָיו צוֹפְנִים {{ש}}
אֲשֶׁר יָצִיץ נִזְרָם / וְיַזְרִיחַ אוֹרָם / בְּמִשְׁפָּטָיו, זִכְרָם / כְּרֵיחַ קִנְמוֹנִים {{ש}}
וְלִרְעוֹת בַּגַּנִּים / וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים / בְּעֵדוּת מַעֲדַנִּים / עֲסִיסֵי רִמּוֹנִים {{ש}}
וְיַעְלֵם מִתְּהוֹמוֹת / תְּלָאוֹת וּמְהוּמוֹת / וְרִצֵּץ עַם חֵמוֹת / וְרָאשֵׁי תַנִּינִים {{ש}}
וְתָגֵל מִתַּאֲוָה / פְּדוּת בִּסְפוֹת רָוָה / וְהִשָּׁפֵל גַּאֲוָה / אֲפִיקֵי מָגִנִּים {{ש}}
נְעִימוֹת רֹן רוֹעֲפוֹת / וּמוֹר מִזְמוֹר נוֹטְפוֹת / עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת / בְּשִׁיר אַחַר נוֹגְנִים {{ש}}
וְעַל כָּל רֹאשׁ אָמִיר / רְנָנִים שִׁיר יַאֲמִיר / וְיִגַּע עֵת זָמִיר / וְנִרְאוּ נִצָּנִים {{ש}}
בְּהַגִּיעַ הָאֵל / זְמַן בּוֹא הַגּוֹאֵל / וְיִבְנֶה הַהַרְאֵל / וְשַׁעַר הַפִּנִּים {{ש}}
וְכָל רוּחַ יִקְדַּשׁ / בְּבִנְיַן הַמִּקְדָּשׁ / וְיָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ / בְּעוּגָב וּבְמִינִים {{ש}}
וְשָׁבוּ נֶעֱלָצִים / מְעוּנִים וּנְפוּצִים / וּמִשְׁפְּחוֹת יַעְבֵּצִים / נְפִישְׁסִים וּמְעוּנִים {{ש}}
וְאוֹר עוֹלָם יֵאוֹר / לְעַם בַּסָּךְ יַעֲבֹר / בְּבוֹא מֵהַר תָּבוֹר / וּמִצְעָר וְחֶרְמוֹנִים {{ש}}
וְלִפְנֵיהֶם יִשְׂאוּ / בְּתֹף וְכַף יִמְחָאוּ / וְצִיּוֹן יָבוֹאוּ / בְּשִׁירִים וּרְנָנִים {{ש}}
וְיִשְׁפֹּטוּ קָמִים / בְּמִדְבַּר הָעַמִּים / וְיִחְיוּ נִרְדָּמִים / וְיָקִיצוּ יְשֵׁנִים. 

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>diofih81foad55e4r6rp8hnlsc6206d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022276</id>
      <parentid>3022275</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T17:05:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מצוות לא תעשה */</comment>
      <origin>3022276</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45560" sha1="kq0ifvi6ttavcoxt5yps48ufmejtxcz" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|סדר אזהרות ע&quot;פ מנין המצוות של הרמב&quot;ם. נדפס כאזהרות למנחה של שבועות עם פירוש מאת המחבר עצמו בסדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קרפנטרץ, אמשטרדם תקכ&quot;א.}}

=אזהרות= 

חיברם החכם השלם רבי יצחק קמחי בן רבי מרדכי המכונה מאישטרי פטיט דניאומש זצ&quot;ל. 

==יום א==

===פזמון===

{{סי|י}}וֹשֵׁב נַעֲנֶה / שִׁיר חָדָשׁ עֲנֵה {{ש}}
וּלְתִקְוָה וְאַחֲרִית / מִצְוֹת אֵל מְנֵה 

{{סי|צֹ}}פֵה יַד דְּרָכִים / שׁוּר הֵא דַּרְכְּךָ {{ש}}
תֵּת לָהּ מַהְלְכִים / עַל כִּי עֶרְכְּךָ {{ש}}
שָׁם הוֹלֵךְ חֲשֵׁכִים / יָאִיר חֶשְׁכְּךָ {{ר1}}
אֵיךְ זֶה תְּאֻנֶּה / לִזְמַן מַעֲנֶה {{ר1}}
שׁוֹאוֹת בַּעֲטֹף שִׁית / דָּת שֹׁכְנִי סְנֶה 

{{סי|חֻקֵּ}}י הַנְּלוֹזִים / מֵהֶם סוּרְךָ {{ש}}
לֹא תִירָא חֲזִיזִים / עֹשֶׂה צוּרְךָ {{ש}}
כִּי לְעִתּוֹת רְגָזִים / הָאֵל סִתְרְךָ {{ר1}}
אוֹ כִּי תַחֲנֶה / לִשְׁדֹּד מַחֲנֶה {{ר1}}
תִּבְטַח, אַךְ בְּרֵאשִׁית / לְךָ בִּינָה קְנֵה. 

===פתיחה===

{{סי|אֲ}}נִי בִינָה שׁוֹכְנָה / מְעוֹנָה, וַאֲמוּנָה / בְּחֵיק אֵל, צְפוּנָה / אֱמוּנָה לָאֱמוּנִים {{ש}}
{{סי|נְ}}תִיבָה לַיְשָׁרִים / וְאוֹר לַמַּזְהִירִים / וְנֵר חֹפֵשׂ חֲדָרִים / וְגֹלֶה מַצְפּוּנִים {{ש}}
{{סי|יְ}}קָרָה לַיְקָרִים / וְנֵזֶר מִנְּזָרִים / וְזָרָא לַזָּרִים / וּבוּז לִגְאֵיוֹנִים {{ש}}
{{סי|יְ}}כוֹנֵן נִפְלָאוֹת / אֱלוֹהַּ נוֹרָאוֹת / בְּסוֹדִי, וּבְרִיאוֹת / לְעֵדִים נֶאֱמָנִים {{ש}}
{{סי|צְ}}בָאוֹת תַּחְתִּיּוֹת / וְצוּרוֹת עִלִּיּוֹת / וְרוּחַ הַחַיּוֹת / אֲשֶׁר בָּאוֹפַנִּים {{ש}}
{{סי|חֲ}}פָצִים מַה נָּאווּ / בְּאֶדְרָם לֹא יִשְׁווּ / לְמַאֲמָרִי הִתְווּ / בְּאוֹתוֹת לַמְּבִינִים {{ש}}
{{סי|קְ}}רָא נָא עַם נוֹרָא / וְקַח מִפִּי תּוֹרָה / צְרוּפָה וּטְהוֹרָה / יְקָרָה מִפְּנִינִים {{ש}}
{{סי|קְ}}נֵה {{סי|ט}}וֹבָה {{סי|נָ}}עֲמָה / {{סי|קְ}}חָה {{סי|מִ}}בְצַר {{סי|חָ}}כְמָה / {{סי|יְ}}סוּדָתוֹ רָאֲמָה / בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים {{ש}}
וְהַעֲלֵה זִכְרוֹנַי / בְּמַעֲמַד הַר סִינַי / וְשִׁיתָה קִנְיָנַי / בְּרֹאשׁ הַקִּנְיָנִים {{ש}}
אֱלֹהִים מְאֹד נַעֲלָה / בְּהַר סִינַי נִגְלָה / בְּקוֹל נִבְרָא נִפְלָא / מְפָרֵק גַּבְנוּנִים {{ש}}
וְאֵל כָּבוֹד הִרְעִים / וְנִפְלְאוֹתָיו הִנְעִים / וּפָתַח לִי רְקִיעִים / וְקָרַע חַלּוֹנִים {{ש}}
וְנֶאְזַר בִּגְבוּרוֹת / וּפָעַל נִבְצָרוֹת / וְנָתַן הַצּוּרוֹת / בְּגוּמוֹת כִּנְדָנִים {{ש}}
בְּרָן אֹמֵר כָּבוֹד / וּמִשִּׁירִי אָהוֹד / אֱלוֹהַּ נוֹרָא הוֹד / בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים {{ש}}
אֲשַׁו דָּרֵי רָזִים / לְצַוָּאר בַּחֲרוּזִים / וְאַיְשִׁיר בִּרְמָזִים / וְאַצִּיב צִיּוּנִים {{ש}}
אֲסַפֵּר עַצְמוֹתַי / וְיִהְיוּ אוֹתוֹתַי / לְמַעֲשֵׂה מִצְוֹתַי / וּבָהֶם נִסְמָנִים.

=== מצוות עשה ===

יְסוֹד כָּל הַסּוֹדוֹת / וְעַמּוּד הָעֵדוֹת / וְשֹׁרֶשׁ לִתְעוּדוֹת / וְרֹאשׁ הַמַּבְחִינִים {{ש}}
לְהַאֲמִין כָּל תָּמִים / בְּקֹשֶׁט וּבְתָמִים / בְּיָהּ צוּר עוֹלָמִים / אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים {{ש}}
וְהִגְדִּיל יִחוּדוֹ / וְאַהֲבַת שֵׁם כְּבוֹדוֹ / לְיִרְאָה וּלְעָבְדוֹ / בְּפֶה וּבְרַעְיוֹנִים {{ש}}
וְתוֹרָתוֹ לִלְמֹד / וְטוֹטְפוֹת הַכָּבוֹד / בְּיָד וּבְרֹאשׁ לַעֲנֹד / לְאוֹת וּלְזִכְרוֹנִים {{ש}}
לְדָבְקָה בִּגְדוֹלִים / וְלַעֲדוֹת בִּגְדִילִים / וְלִדְרֹךְ בִּשְׁבִילִים / לְעֶלְיוֹן מַסְכִּינִים {{ש}}
וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבַע / וּבָרֵךְ כִּי תִשְׂבַּע / וְהַמְּזוּזָה תִּקְבַּע / בְּשַׁעֲרֵי מִשְׁכָּנִים {{ש}}
וְהַמֶּלֶךְ מַנֵּה / וְכָתַב לוֹ מִשְׁנֶה / וְהַמִּקְדָּשׁ תִּבְנֶה / צְבִי הַבִּנְיָנִים {{ש}}
וְעָבַד הַלֵּוִי / וּבַל יִרְאוּ נָוִי / וְשָׁמְרוּ בֵּית זִיוִי / לְוִיִּם וּמְכַהֲנִים {{ש}}
כְּתִיבַת הַתּוֹרָה / וְעֵרֶךְ הַמְּנוֹרָה / וְהַשֵּׁם הַנּוֹרָא / לְקַדֵּשׁ בַּהֲמוֹנִים {{ש}}
נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם / וְקִדּוּשׁ יָדַיִם / קְטֹרֶת אַפַּיִם / וְלֶחֶם הַפָּנִים {{ש}}
אֲכִילַת שִׁירַיִם / וְקָדְשֵׁי שָׁמַיִם / וּבַיּוֹם פַּעֲמַיִם / נְגִידֵי הֶגְיוֹנִים {{ש}}
וְאֵשׁ תּוּקַד תָּמִיד / וְעוֹלַת הַתָּמִיד / וּמִשְׁמָרוֹת תַּעֲמִיד / לְהַשְׁוֹת לַזְּמַנִּים {{ש}}
חֲבִיתִין לַמִּנְחָה / וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְשַׁלְמֵי הַשִּׂמְחָה / לְעִתִּים מְזֻמָּנִים {{ש}}
חֲגִיגָה נֶהְדֶּרֶת / תְּרוּמָה נִבְחֶרֶת / וְיָרִים הַמְשָׁרֵת / תְּרוּמַת הַדְּשָׁנִים {{ש}}
וְעוֹלַת הָרְאִיָּה / וּפִרְיָה וּרְבִיָּה / וְיִעוּד עִבְרִיָּה / וְתֵת לָהּ פִּדְיוֹנִים {{ש}}
וְקִדּוּשׁ בִּדְבָרִים / לְשַׁבָּת וּבִכּוּרִים / וּמִצְוַת הַמְּחַצְּ{{צבע גופן|אפור|צ}}רִים / וּמֶלַח קָרְבָּנִים {{ש}}
וְקָרְבָּן הַתָּמִים / וְשָׁלֵם בַּיָּמִים / וּמַעֲשֵׂה הַשְּׁלָמִים / סְדוּרִים וּנְכוֹנִים {{ש}}
קְדֻשַּׁת הַכֹּהֵן / בְּכָל עִנְיָן תִּכֵּן / וּבִגְדֵי הוֹד הָכֵן / לְהָדָר וּגְאוֹנִים {{ש}}
וְגָדוֹל בִּבְתוּלָה / וּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָה / וְיָשִׁיבוּ גְּזֵלָה / בְּעֵינָהּ, גַּזְלָנִים {{ש}}
וּלִשְׁבֹּת בַּשַּׁבָּת / וְהֶחָמֵץ יֻשְׁבַּת / וּמִנְחָה עַל מַחֲבַת / וּבִשְׁאָר תִּקּוּנִים {{ש}}
וְחֹק מַעֲשֵׂה אָשָׁם / וְהַחַטָּאת מוּשָׂם / וּפֶסַח הַנִּרְשָׁם / לְמוֹפְתִים קַדְמוֹנִים {{ש}}
וְכֵן בַּאֲכִילָתוֹ / תְּכוֹנֵן מִצְוָתוֹ / וְהַשֵּׁנִי כְּמוֹתוֹ / פְּעָלָיו מוּכָנִים {{ש}}
נְתִינַת חוּמָשִׁים / לְמוֹעֲלִים בַּקֳּדָשִׁים / וְקִדּוּשׁ הַחֳדָשִׁים / הֱיוֹתָם נִתְקָנִים {{ש}}
שְׁבִיתוֹת נִקְבָּעוֹת / וְשֶׁבַע נוֹדָעוֹת / בְּפֶסַח וְשָׁבוּעוֹת / וְיֶרַח אֵיתָנִים {{ש}}
תְּקִיעָה נֶעֱרָכָה / וּמַצָּה נִסָּכָה / וְלֵישֵׁב בַּסֻּכָּה / וְלֶאֱחֹז סַנְסַנִּים {{ש}}
וּמוּסָפִין קַדֵּשׁ / בְּשַׁבָּת וּבַחֹדֶשׁ / וּמוֹעֲדֵי הַקֹּדֶשׁ / שְׁמֹנָה מְתֻקָּנִים {{ש}}
וּמִנְחַת הָעֳמָרִים / וְלֶחֶם בִּכּוּרִים / וְצוֹם הַכִּפּוּרִים / וְהָעֲבוֹדָה לִפְנִים {{ש}}
קְדֻשָּׁה בִּתְמוּרָה / וְיִחוּד בֵּית בְּחִירָה / וְאַהֲבַת הַחֶבְרָה / וְהוֹכַח נִרְגָּנִים {{ש}}
הֲבָאַת בִּכּוּרִים / וְכִבּוּד הַהוֹרִים / וּמוֹרָאָם תָּרִים / וְהַדְרַת הַזְּקֵנִים {{ש}}
שְׂרֵפַת נוֹתָרִים / וְטָמֵא וּבְכוֹרִים / וּפִטְרֵי הַחֲמוֹרִים / לְפִדְיוֹן נִתָּנִים {{ש}}
פְּדוּת בַּעֲלֵי מוּמִים / וְלָדוֹן בַּחֲרָמִים / וְכַסּוֹת הַדָּמִים / וְלִשְׁחֹט סִמָּנִים {{ש}}
יְדִיעַת סִמָּנִים / בְּרוּרִים וּנְכוֹנִים / בְּטַהֲרַת הַמִּינִים / וְאַרְבָּעָה נִמְנִים {{ש}}
וְעֶרְכֵי הַבָּתִּים / וְהַשָּׂדוֹת, חֲרוּתִים / וְהָעֲרָכִים לִמְתִים / יְדוּעִים וּנְתוּנִים {{ש}}
וְהָשֵׁב הָאֲחוּזוֹת / בְּשָׂדֶה וּפְרָזוֹת / וְתֵת רֵאשֵׁית גִּזּוֹת / וְחֹק הַמַּתָּנִים {{ש}}
וּמִמַּעֲשֵׂר תְּרוּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּמַעֲשַׂר הַבְּהֵמָה / בְּבָקָר וּבְמִשְׁנִים {{ש}}
וְחֹק פָּרָה אֲדֻמָּה / וְעֶרְכֵי הַבְּהֵמָה / שְׁבִיתָה בָּאֲדָמָה / בְּפֵירוֹת וּבְהוֹנִים {{ש}}
וּמִשְׁפַּט הַמְשׁוֹרְרִים / בְּמַעֲשֵׂר וּבְעָרִים / וְהַשֵּׁנִי לְהָרִים / וּמַעֲשַׂר הַנַּעֲנִים {{ש}}
הֲפָרָה לִנְדָרִים / וּמִקְרָא בִכּוּרִים / וְשִׁכְחַת הָעֳמָרִים / וְלֶקֶט אֶבְיוֹנִים {{ש}}
וּפֶרֶט וְעוֹלֵלוֹת / וּפֵאוֹת מֻגְבָּלוֹת / וְקִדּוּשׁ יוֹבֵלוֹת / וּמִסְפַּר הַשָּׁנִים {{ש}}
טְעִינָה וּפְרִיקָה / וּמִצְוַת הַעֲנָקָה / וּמַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה / וְהַלְוֹת לַמְעֻנִּים {{ש}}
נְגִישַׂת הַנָּכְרִי / וְדִין עֶבֶד עִבְרִי / וְלַעֲבֹד כִּדְבָרִי / לְעוֹלָם בַּכְּנַעֲנִים {{ש}}
וְהַשִּׁיךְ לַנָּכְרִים / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים / וְהַאֲכִיל לַשְּׂכִירִים / בְּעֵת שֶׁמַּסְכִּינִים {{ש}}
וְהָבִיא בִּרְגָלִים / נְדָרִים מֻרְגָּלִים / וְעַד חֲמִשִּׁים הַשְׁלִים / בְּעֹמֶר לַמּוֹנִים {{ש}}
וּמֵאֲרָצוֹת לַצְּבִי / בְּקִרְיַת מוֹשָׁבִי / זְבָחֶיךָ תָּבִיא / וְשַׁלַּח הַקִּינִים {{ש}}
דְּרוֹר הַיּוֹבֵלִים / וְקֹדֶשׁ הִלּוּלִים / וְלַחֲלֹף הָאֱלִילִים / וְכָל הַחַמָּנִים {{ש}}
וּמִצְוַת הַוִּדּוּי / וְדִין אָשָׁם תָּלוּי / וּוַדַּאי הֶאָתוּי / לְמִשְׁגֶּה וּזְדוֹנִים {{ש}}
וְשִׁגְגַת הוֹרָאָה / וְקָרְבָּן חַטָּאָה / וְקָרְבְּנוֹת הַטֻּמְאָה / לְאַרְבָּעָה פָנִים {{ש}}
וְטֻמְאַת הַמְצֹרָע / וְשִׁכְבַת הַזֶּרַע / וּבֶגֶד הַנִּגְרָע / וּבָתִּים וּמְלוֹנִים {{ש}}
וְתִגְלַחַת שְׂעָרוֹ / בְּכֻלּוֹ עִם תַּעֲרוֹ / וּמִצְוַת מְטַהֲרוֹ / בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים {{ש}}
שְׂכִירוּת הַשָּׂכִיר / וְתִגְלַחַת נָזִיר / וּוִדּוּי הַמַּבְעִיר / בְּפֶסַח בִּמְעוֹנִים {{ש}}
וְטֻמְאַת זָב וְזָבָה / וְטֻמְאַת מֵת שָׂגְבָה / וְטַהֲרַת הָעֲרֵבָה / בְּמֵימֵי נִקְיוֹנִים {{ש}}
וְטֻמְאַת הַנִּדָּה / וְטֻמְאַת יוֹלֵדָה / וְעָרֵי מוּעָדָה / לְרוֹצְחֵי שִׁגְיוֹנִים {{ש}}
וְטֻמְאָה בִּנְבֵלוֹת / וְשֶׁרֶץ וּמַאֲכָלוֹת / וְצֶדֶק מִשְׁקוֹלוֹת / וְאֵיפוֹת עִם הִינִים {{ש}}
וְדִין מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְלַנָּזִיר פֶּרַע / וְהַבְדֵּל הַמְּצֹרָע / בְּאוֹתוֹת מִשְׁתַּנִים {{ש}}
גְּדֻלַּת סַנְהֶדְרִים / וּמִשְׁפַּט מֵישָׁרִים / וְעֵדוּת נִכְשָׁרִים / וּמִנּוּי דַּיָּנִים {{ש}}
נְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים / וְטֻמְאָה לַקְּרוֹבִים / וְלִקְבֹּר נֶחֱרָבִים / וּמֵתִים בְּאַשְׁמַנִּים {{ש}}
אֲשֶׁר קָרְךָ הָמֵת / וְכָל זִכְרוֹ הַצְמֵת / וּמִנְּבִיאֵי הָאֱמֶת / שְׁמַע דָּת וְחֶזְיוֹנִים {{ש}}
חֲקִירַת הָעֵדִים / וְזוֹמְמִים הַשּׁוֹדְדִים / וְהָשֵׁב הָאֹבְדִים / בְּכָל הָעִנְיָנִים {{ש}}
וּמִצְוַת הַמַּלְקוּת / וּמִצְוַת הַגָּלוּת / וְקָרְבָּן הַדַּלּוּת / לְאֶבְיוֹנִים שׁוֹנִים {{ש}}
וְדִין עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּמֵי טַהֲרָה צְרוּפָה / וְהֶרֶג וּשְׂרֵפָה / וְלִתְלוֹת נִדּוֹנִים {{ש}}
לְחַנֵּק וּלְסַקֵּל / וְהָרֹדֵף לְקַלְקֵל / וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל / וְהָרִים כִּשְׁלוֹנִים {{ש}}
וְדִינֵי הַשּׁוֹמְרִים / שְׁלֹשָׁה נִזְכָּרִים / וְדִין קוֹנִים וּמוֹכְרִים / וּמִשְׁפַּט הַטּוֹעֲנִים {{ש}}
וְדִין גַּנָּב לִשְׁמֹר / וְלַעֲרֹף פֶּטֶר חֲמוֹר / וְחֹק הַקְהֵל בֶּאֱמֹר / אֲמָרִים נִבְחָנִים {{ש}}
וְסֵדֶר הַנְּחָלוֹת / וּמִשְׁפַּט הַחֲבֵלוֹת / וְנִדַּחַת לְכַלּוֹת / וְשִׁפְעַת צִפְעוֹנִים {{ש}}
בְּדִין הַבְעֵר תַּחְקֹר / וְתָבֵר דִּין הַבּוֹר / וְשׁוּר מִשְׁפַּט הַשּׁוֹר / וְשִׁנָּיו הַשְּׁנוּנִים {{ש}}
עֲמָלֵקִי תִּזְכֹּר / וּבִיפַת תֹּאַר תּוֹר / וְהָשֵׁב בִּהְיוֹת תּוֹר / לְמִסְכֵּן מַשְׁכּוֹנִים {{ש}}
וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה / וְגֵט גָּרֵשׁ תָּפְתֶּה / וְהַסּוֹטָה תַּשְׁתֶּה / בְּבוּז וּבְדִרְאוֹנִים {{ש}}
מְיַבְּמִים אוֹ חוֹלְצִים / וְסִפּוּרִים נִרְצִים / בְּלֵיל צֵאת מִלּוֹחֲצִים / בְּחֹמֶר וּלְבֵנִים {{ש}}
שְׁמִירַת הַמִּלָּה / וְהַפְרָשַׁת חַלָּה / וּמִצְוַת הַמִּילָה / בְּרִית הָרִאשׁוֹנִים {{ש}}
וּבַכָּתֵף נוֹשְׂאִים / וְשִׁלּוּחַ טְמֵאִים / וּמִצְוַת נִשּׂוּאִים / וְשִׂמְחַת הַחֲתָנִים {{ש}}
וְהַשְׁאִיר עַם נַעֲנֶה / בְּעִיר שָׁלוֹם תַּעֲנֶה / וְיָד חוּץ לַמַּחֲנֶה / וְיָתֵד עַל אֲזֵנִים {{ש}}
וְכֹהֵן מָשִׁיחַ / כְּגִבּוֹר יַצְרִיחַ / וְעָשָׂה וְהִצְלִיחַ / נְטִיעֵי נַעֲמָנִים. 

===חתימה===

אֵלֶּה הַחֻקִּים / בְּהִירִים כַּשְּׁחָקִים / וּכִרְאִי מוּצָקִים / חֲזָקִים וַחֲסוֹנִים {{ש}}
יְשָׁרִים צַדִּיקִים / רְצוֹן עֶלְיוֹן מְפִיקִים / חַיִּים לְמַחְזִיקִים / וְרִפְאוּת עִצְבוֹנִים {{ש}}
חֲמוּדִים מִזָּהָב / יְקָרִים מִפַּז רָב / וְטוּב טַעֲמָם יֶעֱרַב / וְיִנְעַם לַמְּבִינִים {{ש}}
וּבָהֶם יֵשׁ חָכְמוֹת / גְּדוֹלוֹת, וּמְזִמּוֹת / עֲצוּמוֹת, בַּנְּשַׁמּוֹת / יְפִיצוּן מַעְיָנִים {{ש}}
וּמִצְוֹת לַאֲרִיאֵל / וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל / בְּבוֹאִי מִקְדְּשֵׁי אֵל / יְרַוּוּנִי עֲדָנִים {{ש}}
בְּתֵת כִּנּוֹר נָעִים / וְצִלְצֵל וּמְנַעְנְעִים / וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים / בְּצִיּוֹן שַׁאֲנַנִּים {{ש}}
וְיֶאֱתֶה עַם שָׁסוּי / בְּכָל פֵּאוֹת בָּזוּי / לְמִגְדָּל הַבָּנוּי / אֲשֶׁר אֵלָיו פּוֹנִים {{ש}}
וְלִפְעָמָיו יִדֹּד / עֲבֹד אֵל הַכָּבוֹד / בְּעִיר מִבְנֵה כַּדְכֹד / וְהֵיכְלֵי שֵׁן וְהָבְנִים {{ש}}
וְשָׁמָּה יִשְׁלָיוּ / וּבַנְּעִימִים יִחְיוּ / וְעַד עוֹלָם יִהְיוּ / דְּשֵׁנִים וְרַעְנַנִּים.

==יום ב==

===פזמון===

לוּ יַסִּיעֲךָ / אֵל וְיַגִּיעֲךָ {{ש}}
אוֹ יַסְגִּיר וְיַעְצֹר / מִצְוֹתָיו שְׁמֹר 

הֵן יִרְאַת יְיָ / הִיא חָכְמָה וְאוֹר {{ש}}
בָּהּ בֹּשֶׂם עֲדָנַי / חָתוּם בַּצְּרוֹר {{ש}}
תַּאֲוָה הִיא לְעֵינַי / נוֹטֵף צוּף וּמֹר 

מָה הוֹגִיעֲךָ / צוּר מוֹשִׁיעֲךָ {{ש}}
רִפְאוּת שִׂים וּמָזוֹר / פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר. 

=== פתיחה ===

אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר / וּפִקּוּדָיו אֶגְמֹר / אֲמָרוֹת נוֹטְפוֹת מוֹר / וְשִׂפְתֵי שׁוֹשַׁנִּים {{ש}}
וְאֶזְכֹּר נִמְנָעִים / בְּדָתוֹ, כִּי נָעִים / הֱיוֹת בָּהֶם שׁוֹעִים / נְבָרִים מַאֲזִינִים {{ש}}
בְּמִסְפַּר הַיָּמִים / בְּשָׁנָה נִשְׁלָמִים / וְיַחְדָּו הֵם תַּמִּים / צְרוּפִים וּבְחוּנִים {{ש}}
בְּסִינַי שָׁם אָנִי / וְשָׁם שָׁמְעָה אָזְנִי / נְאֻם אֵל לַאדֹנִי / אֲדוֹן הַמַּאֲמִינִים {{ש}}
לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ / עֲצָתִי לֹא תִפְרְעוּ / קְחוּ לִקְחִי שִׂבְעוּ / וְאִכְלוּ מַשְׁמַנִּים {{ש}}
בְּעֵדוֹתַי תַּעֲנוּ / וְצִדְקוֹתַי תַּנּוּ / רְעוּ דֵעִי, וּתְנוּ / לְנֶפֶשׁ מַעֲדַנִּים {{ש}}
הֲלֹא אַתֶּם עֵדַי / וְתָבוֹאוּ עָדַי / וְאַנְחִילְכֶם דּוֹדַי / חֲדָשִׁים וִישָׁנִים {{ש}}
קְרָאתִיךָ מֵרֹאשׁ / וְתִהְיֶה לִי, בִּדְרֹשׁ / אֱמוּנָה עַם קָדוֹשׁ / וּמַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים.

===מצוות לא תעשה ===

וְלֹא תִהְיֶה בּוֹרֶה / אֱלוֹהַּ, אוֹ קוֹרֵא / לְזוּלַת הַבּוֹרֵא / אֱלוֹהַּ מָעֻזְנִים {{ש}}
וְהִתְגָּר בִּמְתָאֳרִים / לְעַצְמָם וְלַאֲחֵרִים / וְעוֹשִׂים צִיּוּרִים / בְּצַלְמֵי כִּיּוּנִים {{ש}}
לְמֹלֶךְ לֹא תַעֲבִיר / וְאֵל זָר לֹא תַזְכִּיר / וְאוֹתָם לֹא תַאֲמִיר / כְּדַרְכָּם אוֹ כִפְנִים {{ש}}
וְסוּר מִמַּצֵּבוֹת / וְהַפְנוֹת מַחֲשָׁבוֹת / וְהַבְלֵי הָאוֹבוֹת / וְדֵעוֹת יִדְּעוֹנִים {{ש}}
וְחֹק אֶבֶן מַשְׂכִּית / לְבַל תִּתֵּן תַּסְכִּית / וּמִמִּקְדָּשׁ תַּשְׁבִּית / נְטִיעַת אִילָנִים {{ש}}
מְכַשֵּׁף מִתְאַנֶּה / וּמַדִּיחַ מוֹנֶה / וְשֵׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא / בְּמֵסִית בִּתְאוֹנִים {{ש}}
נְטוֹת מֵאַהֲבָתוֹ / וּמֵהַצִּיל אוֹתוֹ / וּמֵהָלִיץ זְכוּתוֹ / בְּבָתֵּי הַדִּינִים {{ש}}
וּמֵעֲזֹב שִׂנְאָתוֹ / וְטַעֲנַת חוֹבָתוֹ / וְלֹא יִהְיוּ כְּמוֹתוֹ / בְּגוֹי שֹׁמֵר אֱמֻנִים {{ש}}
וְצִפּוּי לֹא תֹאבוּ / וְתוֹעֵבָה אַיְּבוּ / וְנִדַּחַת תַּעֲבוּ / וּמַאֲסוּ הַבּוֹנִים {{ש}}
וְנָבִיא בִּשְׁקָרָיו / מְהוּמוֹת בִּמְגוּרָיו / וְגָרִים מַאֲמָרָיו / לְהַשְׁמִידוֹ מֵאֲנִים {{ש}}
וּמִתְנַבֵּא בָּאֱלִיל / וְהָאוֹכֵל כָּלִיל / וְהַמּוֹעֵל בַּעֲלִיל / קֳדָשִׁים נִתְכָּנִים {{ש}}
וְחֶבֶר הַחוֹבְרִים / וְחֻקּוֹת הַזָּרִים / וְדוֹרְשֵׁי נִפְגָּרִים / וּבַעֲלֵי דִמְיוֹנִים {{ש}}
וְלַשּׁוֹאֵל אֶל אוֹב / וְיִדְּעוֹנִי מַכְאוֹב / וְהַמְגַדֵּף יִדְאֹב / וְרֹשֵׁם סִמָּנִים {{ש}}
מְכַשֵּׁף לֹא תְנַצְּלוּ / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלְּלוּ / וְשֶׂרֶט לֹא יַעֲלוּ / שְׁכוּלִים אַלְמוֹנִים {{ש}}
וְלֹא יִהְיוּ חִתִּים / בְּאַרְצֶךָ נְחִתִּים / וּמִפְעָלָם חַתִּים / מְנַחֲשִׁים וּמְעוֹנְנִים {{ש}}
מְחַיֶּה בָאֻמּוֹת / נְשָׁמוֹת לִמְהוּמוֹת / וְיָרֵא מִלְחָמוֹת / וְרַעַשׁ כִּידוֹנִים {{ש}}
וְאִישׁ עֶדְיוֹ יָשֵׁת / לְתִלְבֹּשֶׁת אֵשֶׁת / וְסוּת אִישׁ לוֹבֶשֶׁת / סְאוֹן קָלוֹן סֹאֲנִים {{ש}}
וּבֶגֶד כִּלְאַיִם / וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם / וְשָׁוְא בְּשֵׁם שָׁמַיִם / וְנוֹטְרִים וּמְלָשְׁנִים {{ש}}
לְשׁוֹן קֶצֶף נִבְחָר / לְאִישׁ נִדְרוֹ אֵחַר / וְאִישׁ יָתוּר אַחַר / מְזִמּוֹת הַמִּינִים {{ש}}
וּמִתְעַלֵּם רוֹאֶה / אֲבֵדַת אָח נִכְאֶה / וּמַאֲמִין לִנְבִיאֵי / אֱלִיל הַמִּתְכַּהֲנִים {{ש}}
וְזָר נוֹתֵץ קֹדֶשׁ / אֱלֹהָיו, יִנָּתֵשׁ / וְזָר יָלַע קֹדֶשׁ / בְּלוֹעָיו סַכִּינִים {{ש}}
וְתַכְלִית הַשִּׂנְאָה / וְהַנְּקִימָה, שׁוֹאָה / וּמִשְׁפַּט אוֹנָאָה / לְמוֹכְרִים וּלְקוֹנִים {{ש}}
וְלֹא תֹנֶה הָאָח / וְעֶבֶד לְךָ בָּרַח / וְהַגֵּר כָּאֶזְרָח / בְּדִבְרֵי שָׁוְא מוֹנִים {{ש}}
וְלוֹחֲצֵי הַגֵּרִים / וּבַמִּשְׁפָּט גָּרִים / וּבוֹעֲרִים מַסְגִּירִים / עֲבָדִים לַאדֹנִים {{ש}}
לְעֵינֶיךָ לֹא יִרְדֶּה / בְּאָח, נָכְרִי צוֹדֶה / וּבִשְׁבוּעָה בּוֹדֶה / כְּפִירַת עִזְבוֹנִים {{ש}}
וּמוֹכֵר הָעוֹבֵד / כְּמִמְכֶּרֶת עֶבֶד / וְאֶת עֻלּוֹ יַכְבֵּד / בְּפֶרֶךְ וּבִזְיוֹנִים {{ש}}
מְאַחֵר לַשְּׂכִירִים / יְבוֹאֵהוּ מְגוֹרִים / וְלָבוֹא בִּסְגוּרִים / קְחַת עֵרָבוֹנִים {{ש}}
וּבַעֲבֹט דַּל שׁוֹכֵב / אֱלֹהִים בּוֹ יָרֵב / וְעִם רָשָׁע, גּוֹנֵב / נְפָשׁוֹת וּמָמוֹנִים {{ש}}
וְכִלּוּי הַפֵּאוֹת / וְלֶקֶט, בַּתְּבוּאוֹת / וְאִסּוּרֵי פֵאוֹת / בְּרָאשִׁים וּזְקָנִים {{ש}}
וְעוֹלֵלוֹת בּוֹצְרִים / וְהַפֶּרֶט גּוֹמְרִים / וְשִׁכְחַת הָעֳמָרִים / פְּנֵי דַלִּים טוֹחֲנִים {{ש}}
וְאֶל דָּמִים שָׂמִים / מְצוּדוֹת וַחֲרָמִים / וְעוֹמְדִים עַל דָּמִים / וּמִכְשׁוֹלוֹת נוֹתְנִים {{ש}}
וּמַסִּיגֵי גְבוּלִים / וְעוֹשְׁקִים אוֹ גוֹזְלִים / וּמַסַּת הָאֱוִילִים / אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִים {{ש}}
וְנוֹתְנִים אֶל כֵּלִים / וּמִלַּעֲזֹב חֲדֵלִים / מְקַיְּמֵי מִשְׁקָלִים / גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים {{ש}}
וּמִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם / בְּהַטּוֹת אִישׁ יִתֹּם / וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם / מְרִיבִים וּמְעַנִּים {{ש}}
לְוִיִּם אֵל חִלְּקָם / וְלֹא תַעֲזֹב חֻקָּם / וְלֹא תָבוֹא רֵיקָם / בְּאָהֳלֵי אַפַּדְנִים {{ש}}
וְתִשְׁמֹר הַמְפֹרָשׁ / בְּשָׂדֶה וּבְמִגְרָשׁ / וְלֹא תִפְרַע מִדְרָשׁ / אֱלֹהִים רַבָּנִים {{ש}}
וְלֵוִי לֹא יְחַלֵּק / בְּבָז וְאֶרֶץ חֵלֶק / וְלֹא יַבְדִּיל מוֹלֵק / בְּחַטַּאת הַיּוֹנִים {{ש}}
וְדִין אֶבְיוֹן נַעֲוֶה / מְעַוֵּל וּמְעַוֶּה / וְנוֹאֵל מִתְאַוֶּה / בְּמַחֲשֶׁבֶת אוֹנִים {{ש}}
וְעוֹבֵד בַּיּוֹבֵל / וְחוֹמֵל עַל חוֹבֵל / בְּרֵעוֹ, אוֹ חוֹבֵל / מְרוּדָה וּטְחוּנִים {{ש}}
וְעוֹבֵד בַּבְּהֵמָה / טְמֵאָה עִם תַּמָּה / וּמַרְבִּיעֵי בְהֵמָה / וְזוֹרְעִים בַּגְּפָנִים {{ש}}
וְהָאוֹכֵל חָדָשׁ / שְׁלֹשׁ מִינָיו יֶאֱנַשׁ / וְאִסּוּר פֶּן תִּקְדַּשׁ / וְכִלְאֵי זֵרְעוֹנִים {{ש}}
וְלֹא תִגְרַע וְתוֹסִיף / וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף / וּבַדִּין לֹא תַחֲנִיף / נְגִידִים וּקְצִינִים {{ש}}
וְלֹא יִהְיוּ פְלִילִים / בְּהַטּוֹת מַפִּילִים / וְלֹא יִהְיוּ דַּלִּים / בְּרִיבָם נֵחַנִּים {{ש}}
וְעֵדוּת בַּקְּרוֹבִים / וְרֵעִים סָרָבִים / וּמִשְׁפָּט מַכְזִיבִים / וְדִבְרֵי שָׁוְא עוֹנִים {{ש}} 
וְאֶחָד לֹא יַעֲנֶה / וְלֹא יִטְעֹן עוֹנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / וְלֹא תַכִּיר פָּנִים {{ש}}
וְלֹא תְחַיֵּב חַפִּים / אֲנוּסִים מִשּׁוֹאֲפִים / וְלֹא תָחֹן רוֹדְפִים / מְרֵעִים סַלּוֹנִים {{ש}}
וְלֹא יִצְלַח חוֹמֵד / וְהֹרְגִים מֵאֹמֶד / וְחוֹטֶא לֹא עוֹמֵד / לְמִשְׁפַּט הַבּוֹחֲנִים {{ש}}
וְלֹא תִהְיֶה נִכְחָד / בְּשֵׁמַע שָׁוְא נִכְחָד / וּמִקַּח הַשֹּׁחַד / יְהוֹלֵל תַּחְכְּמוֹנִים {{ש}}
וְקִלְלַת הַהוֹרִים / וְשׁוֹפְטִים וּגְבִירִים / וְכָל אָח מֵעִבְרִים / וְכַחַשׁ פִּקְדוֹנִים {{ש}}
מְזַנֵּב לֹא תִשְׁכַּח / וְנֶתֶק לֹא תְגַלַּח / וְאַל תּוֹכַח נוֹכַח / וּפָנָיו מַלְבִּינִים {{ש}}
וְנֶפֶשׁ לֹא תִרְצַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְשׁוֹגֵג הַנִּדָּח / וְזֵדֵים סַרְבָנִים {{ש}}
שְׁמֹר מִשְׁפַּט אוֹתוֹ / וְאֶת בְּנוֹ, עַל עִתּוֹ / וּמוּמָת, נִבְלָתוֹ / לֹא תִהְיוּ מְלִינִים {{ש}}
מְחַלֵּל הַשַּׁבָּת / וְיוֹצֵא חוּץ רַבַּת / וְהָאֵיפָה וְהַבַּת / בְּמִרְמָה מַקְטִינִים {{ש}}
וְגַם לֹא טוֹב לַעֲנֹשׁ / בְּיוֹם קֹדֶשׁ, הָאֱנוֹשׁ / וְהַמַּשִּׁיךְ יֵבוֹשׁ / וְנוֹשֵׁךְ כַּתַּנִּים {{ש}}
לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה / מְלָאכָה נִמְנָעָה / וְחָרִישׁ וּזְרִיעָה / בְּקֵץ שֶׁבַע שָׁנִים {{ש}}
סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / נְזִירִים לֹא תִבְצֹר / וְכֶרֶם לֹא תִזְמֹר / וְיַעַל קִמְשׁוֹנִים {{ש}}
לְקוֹצֵר בַּיּוֹבֵל / וְלַבּוֹצֵר חֵבֶל / וְהָאוֹכֵל טֶבֶל / לְחִיל וּלְדַאֲבוֹנִים {{ש}}
שְׁמִטָּה חִיּוּבְךָ / לְבַל תִּתְבַּע חוֹבְךָ / וּבַל יְהִי בִּלְבָבְךָ / לְהַעְצִיב כַּוָּנִים {{ש}}
וְכַנּוֹשֶׁה מֵצִיק / לְדַל יִיגַע לָרִיק / וְנִמְנַע מֵהַעֲנִיק / עֲבָדִים מִסְכֵּנִים {{ש}}
וּמוֹכֵר הָאָמָה / וְלִצְמִיתוּת אֲדָמָה / וְהַשּׁוֹר בַּחֲסִימָה / בְּדִישׁוֹ בַּגֳּרָנִים {{ש}}
וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְגַם לֹא נִדָּחָה / יְפַת תֹּאַר שִׁפְחָה / וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים {{ש}}
וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / וְהָסִיר מִגְּבִירָה / זְמַנָּהּ וּשְׁאֵרָהּ / וּבִגְדֵי צִבְעוֹנִים {{ש}}
וּמִקְדָּשׁ לֹא תִשְׁכַּח / וְחֹשֶׁן לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת לֹא תִקַּח / בְּקֵן אֵם עַל בָּנִים {{ש}}
וְטָמֵא בַּמִּקְדָּשׁ / וּמַעֲלֶה כָּל מֻקְדָּשׁ / וְשׁוֹחֵט חוּץ, יוּדַשׁ / כְּהִדּוּשׁ מַתְבְּנִים {{ש}}
וְכֹהֵן לֹא יָבוֹא / לְמֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ / בְּכָל עֵת, אוֹ מוּם בּוֹ / לְמִזְבַּח צִבְיוֹנִים {{ש}}
וְשָׁתוּי לָרְוָיָה / בְּמִקְדַּשׁ מוֹרִיָּה / וּבְמַחֲנֵה לְוִיָּה / טְמֵאִים לֹא חוֹנִים {{ש}}
וּמוּם רָע אוֹ חוֹלֵף / בְּעוֹבְדִים, וּמְחַלֵּף / עֲבוֹדַת אֵל, סֶלֶף / יְסַלֵּף אֵיתָנִים {{ש}}
וְעוֹלֶה בִצְעָדִים / וּמַעֲדֶה הַבַּדִּים / וּפוֹרֵס בָּעִדִּים / מְעִיל הַפַּעֲמוֹנִים {{ש}}
וְהַזָּר הַקָּרֵב / וְטָמֵא מִתְעָרֵב / וְטוֹבֵל עַד עֶרֶב / לְמָוֶת וַאֲסוֹנִים {{ש}}
פְּרִיעָה וּפְרִימָה / וְצֵאת בַּעֲבֹד פְּנִימָה / וְחֹק לֹא יִטַּמָּא / לְזוּלַת מִתְאוֹנְנִים {{ש}}
נְסָכִים אוֹ הַב הַב / בְּמִזְבַּח הַזָּהָב / לְאֵל, בִּלְתִּי נֶאֱהַב / וְדֻגְמַת סַמָּנִים {{ש}}
וְדֻגְמַת שֶׁמֶן רֹאשׁ / וְלֹא יוּסַךְ לֶאֱנוֹשׁ / לְבַד כֹּהֵן הָרֹאשׁ / וְהָרֹאשׁ אֶל רוֹזְנִים {{ש}}
שְׂאוֹרְךָ בַּמְּנָאוֹת / וְדִבְשָׁךְ, לֹא יֵאוֹת / וְעַל חֵטְא וּקְנָאוֹת / לְבוֹנָה וּשְׁמָנִים {{ש}}
וּמֶלַח לֹא תַשְׁבִּית / וְהָאֵשׁ לֹא תַכְרִית / וְלֹא תִבְנֶה גָזִית / לְמִזְבַּח אֲבָנִים {{ש}}
בְּמוּם נִקְבָּע תֶּחֱטָא / בְּהֶקְדֵּשׁ וּשְׁחִיטָה / וְכֵן בִּזְרֹק שָׁפְטָה / וְהֶקְטֵר מְדֻשָּׁנִים {{ש}}
וּמֵטִיל מוּם עוֹבֵר / וּמַקְרִיב מוּם עוֹבֵר / וְהַמּוֹכֵר מַעֲשֵׂר / וְחֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים {{ש}}
וְכָל מָשְׁחָת נִכָּר / תְּתַעֵב מִנֵּכָר / וְלֹא תָבִיא אֶשְׁכָּר / מְחִירִים וְאֶתְנַנִּים {{ש}}
פְּסוּלֵי מַתָּנִי / לְכָל אָדָם תָּנִיא / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / לְטָמֵא וּלְאוֹנְנִים {{ש}}
וְהַמּוֹצִיא אוֹתוֹ / לְזוּלַת מִצְוָתוֹ / בְּתִתּוֹ אֵל מֵתוֹ / מְרֻקָּחִים וּזְנִים {{ש}}
אֲכִילַת בִּכּוּרִים / בְּזוּלַת מַתִּירִים / בְּכוֹרוֹת בַּשְּׁעָרִים / וְשֵׁנִי בִּדְגָנִים {{ש}}
וְכֵן בְּמַעֲשֵׂר תִּירוֹשׁ / וְהַיִּצְהָר, תִּדְרֹשׁ / וְלֹא תְאַחֵר הָרֹאשׁ / וְתַקְדִּים אַחֲרוֹנִים {{ש}}
וְטֻמְאַת גּוּף וּבָשָׂר / בְּקֹדֶשׁ, אוֹ נוֹתָר / וְהַפִּגּוּל נֶאֱסָר / וְאוֹכְלָיו מִתְגַּנִּים {{ש}}
עֲרֵלִים בִּבְשָׂרִים / וְשֶׁאֵין נִטְהָרִים / בְּרֵאשִׁית נֶאֱסָרִים / וּבוֹ לֹא נִזּוֹנִים {{ש}}
בְּמַכּוֹת מוֹסִיפִים / וְחֹק חָמֵץ אוֹפִים / בְּמִנְחָה, וּמַחֲלִיפִים / זְבָחִים, וּמְשַׁנִּים {{ש}}
וְעוֹסֵק בְּתַרְבִּית / וְאוֹכֵל בִּפְנִימִית / וּבַחוּץ חִיצוֹנִית / לְפַחִים וּלְצִנִּים {{ש}}
וְשׁוֹחֵט עַל חָמֵץ / לְפִסְחוֹ, וּמְאַמֵּץ / לְבָבוֹ מֵאַמֵּץ / יְדוּעֵי רַעֲבוֹנִים {{ש}}
וְחָמֵץ וּמַחְמָצוֹת / בְּמוֹעֵד הַמַּצּוֹת / וְכֵן אַחַר חֲצוֹת / כְּמוֹ לֶחֶם אוֹנִים {{ש}}
וּמוֹצֵא אוֹ רוֹאֶה / בְּפֶסַח יִשְׁתָּאֶה / וּבַחֲמָתִי אַפְאֶה / בְּאֶרֶץ נֹף שׁוֹכְנִים {{ש}}
וּפֶסַח לֹא תַשְׁלִים / לְכוֹפְרִים וַעֲרֵלִים / וְלֹא אֶל נִמּוֹלִים / עַרְבִיִּים גִּבְעוֹנִים {{ש}}
וְנָא וּבָשֵׁל שִׁמְצָה / וּמוֹתִיר לֹא נִרְצָה / וְהַמּוֹצִיא חוּצָה / לְזוּלַת מִתְמַנִּים {{ש}}
וְעֶצֶם בּוֹ מַתִּיר / שְׁבֹר, שִׁבְרוֹ יַחְסִיר / וּבַשֵּׁנִי לְמוֹתִיר / וְשׁוֹבֵר שִׁבְרוֹנִים {{ש}}
וְלֹא יִהְיוּ לִסְחִי / אֱמוּרֵי חַג פִּסְחִי / וּבָשָׂר מִזִּבְחִי / עֲדֵי בֹקֶר לָנִים {{ש}}
לְפִדְיוֹן לֹא תַחֲרֹת / חֲרָמִים וּבְכוֹרוֹת / טְהוֹרוֹת, וְלֹא תִכְרֹת / בְּרִית אֶל הַזּוֹנִים {{ש}}
וּמֵמִיר לִקְפָדָה / וּמוֹתִיר מִתּוֹדָה / וְגִזָּה וַעֲבוֹדָה / בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְנִים {{ש}}
קְדוֹשִׁים לַחֲלָלָה / וְהַכֹּל בִּנְבֵלָה / וּבִטְרֵפָה נַחְלָה / וּבִטְמֵאִים מְגוּנִים {{ש}}
וְדָגִים נִמְאָסִים / וְעוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים / וְאִסּוּרֵי שְׁרָצִים / חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים {{ש}}
וְכֵן אוֹכֵל עַל דָּם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / וְטֶרֶם זְרִיקַת דָּם / חֲטָאָיו כַּשָּׁנִים {{ש}}
וְנֶפֶשׁ עִם בָּשָׂר / וְגִיד נָשֶׁה נֶאֱסָר / וְחָלָב עִם בָּשָׂר / מְבַשְּׁלִים אוֹ נֶהֱנִים {{ש}}
תְּרוּמָה לַזָּרִים / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים / וְיוֹם הַכִּפּוּרִים / לְבִלְתִּי מִתְעַנִּים {{ש}}
וְאִסּוּר שׁוֹר נִסְקָל / בְּעֵינֶיךָ לֹא יֵקַל / וּמַכֵּה אָב קִלְקַל / וְהָיָה מַדְמֵנִים {{ש}}
וּבָעָרְלָה נִשְׁמָר / הֱיֵה, מִפַּח מִכְמָר / וְיֵין נֶסֶךְ יֵמַר / לְשׁוֹתָיו, כַּלַּעֲנִים {{ש}}
וְלַנָּזִיר עֲנָבִים / יְבֵשִׁים וּרְטוּבִים / וְיֵינוֹת נִתְעָבִים / וְזָג אוֹ חַרְצַנִּים {{ש}}
וְלֹא יְחַלֵּל נִזְרוֹ / בְּתִגְלַחַת שְׂעָרוֹ / וְטֻמְאָה לִשְׁאֵרוֹ / בְּמַגַּע וּשְׁכוּנִים וּמְכוֹנִים {{ש}}
וְכָכָה לֹא יַחֵל / בְּמַגַּע וּבְאֹהֶל / גְּבִיר אוֹרוֹ יַהֵל / כְּמֶלֶךְ בִּסְגָנִים {{ש}}
וְזֶה יִהְיֶה הָאוֹת / בְּאִסּוּרֵי בִיאוֹת / לְהוֹרוֹת נוֹרָאוֹת / בְּנוֹאֲפִים וּמְזַנִּים {{ש}}
מְנַבֵּל אֵם וָאָב / וּבַת אֵשֶׁת הָאָב / וְאֵשֶׁת אָח וָאָב / לְכָלָה וּקְלוֹנִים {{ש}}
אֲחוֹת אֵם וַאֲחוֹת אָב / וְאֵשֶׁת אֲחִי הָאָב / אֲחוֹתוֹ וַאֲחִי אָב / יְסוּפוּן כַּעֲנָנִים {{ש}}
וְהַבַּת אוֹ בַת בַּת / וְאֵשֶׁת בֵּן וְהַבַּת / וְהָאִשָּׁה וְהַבַּת / לְשֹׁד וּלְשִׁמְמוֹנִים {{ש}}
וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / וְנִדָּה בְּטֻמְאָתָהּ / לְצַד אִישׁ לִצְנִינִים {{ש}}
וְאָדָם וּבְהֵמָה / לְבֹשֶׁת וּכְלִמָּה / וְאִשָּׁה בִּבְהֵמָה / נְמַקִּים בַּעֲוֹנִים {{ש}}
קְדֵשָׁה אוֹ קָדֵשׁ / בְּזֶרַע הַקֹּדֶשׁ / וְאֵשֶׁת אִישׁ הִיא אֵשׁ / תְּכַל לַאֲבַדּוֹנִים {{ש}}
גְּרוּשָׁה לִכְהֻנָּה / חֲלָלָה אוֹ זֹנָה / וְגָדוֹל בְּאַלְמָנָה / מְקַדֵּשׁ וּזְנוּנִים {{ש}}
וְאוֹנֵס, בַּעֲצִיצוֹ / יְהִי שׁוֹתֶה עֲסִיסוֹ / וְהַמּוֹצִיא שִׁמְצוֹ / לְרִיבִים וּמְדָנִים {{ש}}
וְקוֹצֵץ בַּהַרְתּוֹ / תְּגַלֶּה רָעָתוֹ / וּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ / לְלַעַג וּשְׁאוֹנִים {{ש}}
וְהַקָּרֵב בְּתַאֲבוֹ / לְעֶרְוָה, הַכְאִיבוֹ / וּמַמְזֵר לֹא יָבוֹא / בְּבָנִים הַהֲגוּנִים {{ש}}
וְלֹא תַרְחִיק אֲדוֹמִי / וּמִצְרִי, מֵעַמִּי / וְלֹא יִהְיוּ לְאֻמִּי / בְּאֻמּוֹת מִתְחַתְּנִים {{ש}}
פְּצוּעִים נִכְאָבִים / לְעַם אֵל נִתְעָבִים / וְגֵרִים וּמוֹאָבִים / וְכֵן הָעַמּוֹנִים {{ש}}
וּמוֹקֵשׁ לִשְׁלוֹמִים / בְּעֵת בָּם נִלְחָמִים / וְלֹא יִהְיוּ עַמִּים / בְּעֵינֵיכֶם חֲנוּנִים {{ש}}
יְבָמָה אֶל אִישׁ זָר / וְסֵרוּס הַנִּגְזָר / וְאַל יָשֹׂר מוּזָר / בְּזֶרַע חַשְׁמַנִּים {{ש}}
נְדָרִים לֹא תָמִיר / וְכִי תָצוּר אֶל עִיר / בְּעֵצָהּ לֹא תַבְעִיר / מְגָדִים וּמְזוֹנִים {{ש}}
וְלֹא תַעֲבֹד אֵיתָן / בְּגִנַּת הַבִּיתָן / וְאַל יִתְחַר חָתָן / בְּלוֹבְשֵׁי שִׁרְיוֹנִים {{ש}}
וּמֶלֶךְ לֹא יִרְהַב / בְּרֹב נָשִׁים יֶאֱהַב / וְסוּס רַב אוֹ זָהָב / וְאוֹצְרוֹת מִכְמַנִּים.

===חתימה===

תְּהִלָּה רוֹמֵמָה / לְאֵל נוֹתֵן חָכְמָה / וּמַרְבֶּה תַעֲצוּמָה / לְדָךְ וּלְאֵין אוֹנִים {{ש}}
מְכוֹנֵן רַעְיוֹנִים / וְלֵבָב לַנְּבוֹנִים / וְטַעַם לִזְקֵנִים / וְשָׂפָה לְנֶאֱמָנִים {{ש}}
אֲשֶׁר עָזַר לְהַשְׁלִים / נְגִידֵי הִלּוּלִים / כְּלוּלִים וּשְׁקוּלִים / בְּמֹאזְנֵי עִיּוּנִים {{ש}}
בְּמִצְוֹת שֵׁשׁ מֵאוֹת / שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בָּאוֹת / לְעִלּוֹת נוֹרָאוֹת / וְלָאֵל פִּתְרוֹנִים {{ש}}
יְצַו אֵל בַּחֲסָדָיו / לְהַצְלִיחַ עֲבָדָיו / מְתַנִּים פִּקּוּדָיו / וּמִצְוֹתָיו צוֹפְנִים {{ש}}
אֲשֶׁר יָצִיץ נִזְרָם / וְיַזְרִיחַ אוֹרָם / בְּמִשְׁפָּטָיו, זִכְרָם / כְּרֵיחַ קִנְמוֹנִים {{ש}}
וְלִרְעוֹת בַּגַּנִּים / וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים / בְּעֵדוּת מַעֲדַנִּים / עֲסִיסֵי רִמּוֹנִים {{ש}}
וְיַעְלֵם מִתְּהוֹמוֹת / תְּלָאוֹת וּמְהוּמוֹת / וְרִצֵּץ עַם חֵמוֹת / וְרָאשֵׁי תַנִּינִים {{ש}}
וְתָגֵל מִתַּאֲוָה / פְּדוּת בִּסְפוֹת רָוָה / וְהִשָּׁפֵל גַּאֲוָה / אֲפִיקֵי מָגִנִּים {{ש}}
נְעִימוֹת רֹן רוֹעֲפוֹת / וּמוֹר מִזְמוֹר נוֹטְפוֹת / עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת / בְּשִׁיר אַחַר נוֹגְנִים {{ש}}
וְעַל כָּל רֹאשׁ אָמִיר / רְנָנִים שִׁיר יַאֲמִיר / וְיִגַּע עֵת זָמִיר / וְנִרְאוּ נִצָּנִים {{ש}}
בְּהַגִּיעַ הָאֵל / זְמַן בּוֹא הַגּוֹאֵל / וְיִבְנֶה הַהַרְאֵל / וְשַׁעַר הַפִּנִּים {{ש}}
וְכָל רוּחַ יִקְדַּשׁ / בְּבִנְיַן הַמִּקְדָּשׁ / וְיָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ / בְּעוּגָב וּבְמִינִים {{ש}}
וְשָׁבוּ נֶעֱלָצִים / מְעוּנִים וּנְפוּצִים / וּמִשְׁפְּחוֹת יַעְבֵּצִים / נְפִישְׁסִים וּמְעוּנִים {{ש}}
וְאוֹר עוֹלָם יֵאוֹר / לְעַם בַּסָּךְ יַעֲבֹר / בְּבוֹא מֵהַר תָּבוֹר / וּמִצְעָר וְחֶרְמוֹנִים {{ש}}
וְלִפְנֵיהֶם יִשְׂאוּ / בְּתֹף וְכַף יִמְחָאוּ / וְצִיּוֹן יָבוֹאוּ / בְּשִׁירִים וּרְנָנִים {{ש}}
וְיִשְׁפֹּטוּ קָמִים / בְּמִדְבַּר הָעַמִּים / וְיִחְיוּ נִרְדָּמִים / וְיָקִיצוּ יְשֵׁנִים. 

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>kq0ifvi6ttavcoxt5yps48ufmejtxcz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/449</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744590</id>
    <revision>
      <id>3022283</id>
      <parentid>3022158</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:04:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3022283</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4462" sha1="7awtvm5gmlqc9smpqfxjrezuhdzs6me" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;878

חתימת המשנה
&lt;קטע התחלה=פרק נח/&gt;
אבל מפני שהיו שם הסוברים כדברי ר׳ עקיבא לפני חזרה שצריך לגרוס זה
בין אלה הצריכים מחשבה ולא הכשר וכמו שהוא בחולין שם,

ובפרט כי גם מתלמידי ר׳ עקיבא עצמו הי׳ שם אלה אשר שמעו ממנו כן
לפני חזרה על פי דברי ר׳ יהודה,

על כן מצאו להכרח גמור בימי רבי למסור את כל הדבר כמו שהוא כל
ענינו של ר׳ עקיבא עם ר׳ יהודה יחד עם דברי המשנה, אבל לא הוסיפו זה
בתוך המשנה.

ועל כן הובא זה בגמ׳ בלשון ״דתנן״ וכמו שהוא כן בכל המקומות כאלה.

ובמס׳ [[יומא לב ב|יומא ד׳ ל״ב]] בא בגמ׳ על דברי ריש לקיש ״יכול לא מירק יהא פסול
אם כן הויא ליה עבודה באחר ותנן כל עבודות יום הכפורים אינן כשרות אלא בו וכו'״.

ומפני שלא נמצא זה במשנה כתבו על הגליון &quot;צריך להיות ותניא&quot;.

אבל כבר העיר השיטה מקובצת במס׳ חולין ד׳ כ״ט וכתב על זה:

״ותניא כל עבודת יום הכפורים נ״ב בכל הספרי (כתיבת) יד כתוב ותנן
וכן כתוב שם ביומא.״

והדבר ידוע כי עדותו נאמנה מאד וכי היו לו כתבי ידות הרבה מדויקים מאד.

והדבר בחר שכן הדבר כמו שהוא בכל הספרים כתבי יד ״דתנן״.

ותמה על עצמך שהרי כל המשניות ממס׳ יומא בנוים רק על היסוד הזה
&quot;שכל עכורות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו&quot; היינו בכהן גדול,

ואיך אפשר לאמר על היסוד הכללי של כל משניות מס׳ יומא &quot;ותניא&quot;.

וכן הדבר כי יחד עם המשניות במס׳ יומא הרי שנו ומסרו לתלמידיהם את
היסוד הכללי מכל זה &quot;שכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו&quot; ועל
כן בהזכירם זה בגמ׳ יאמרו בפשיטות &quot;דתנן&quot;{{שוליים|(פו)}}.

ועי׳ במס׳ [[חולין ל א|חולין ד׳ ל׳]] שבא שם בגמ׳ ״וכי תימא בעי העמדה והערכה
'''והתנן''' שחט בה שנים או רוב שנים ועדין היא מפרכסת הרי היא כחי׳ לכל דבריה&quot;‪.

והתוס׳ שם בד״ה והתנן כתבו ״אין המשנה כן בשום מקום אלא דדייק לה
ממתניתן דהעור והרוטב [[חולין קיז ב|ד׳ קי״ז]] דתנן השוחט בהמה טמאה לעכו״ם ומפרכסת מטמאה
טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבילות״.

והנה במקום הזה לא מחקו גם התוס׳ &quot;דתנן&quot; וביארו זה מתוך זה ״אלא דייק
לה ממתניתן דהעור והרוטב״.

אבל אם המקשה זה ומסדרי הגמ׳ רק הם היו הראשונים לדקדק כן ממשנה
דהעור והרוטב, דרך הגמ׳ בכל מקום להביא המשנה כמו שהיא ולדקדק ממנה.‫

&lt;קטע סוף=פרק נח/&gt;
------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות נח/&gt;
{{שולייםלמטה|(פו)}} וברש״י ז&quot;ל לפנינו במס' [[חולין כט א|חולין ד׳ כ&quot;ט]] בא &quot;ותניא כל עבודת יוה״כ וכו'
ברייתא היא בשילהי הוריות״.

ואין ספק שאילו הי׳ גם לפני השיטה מקובצת כדברי רש״י &quot;ותניא&quot; שהי׳ מעיר גם על זה.

ודברי רבינו &quot;ברייתא היא בשלהי הוריות&quot; מראה מקום הוא לנו, אבל המעיין שם יראה
כי אין זה ברייתא לעצמה מזה כי אם שבא שם (ד׳ י&quot;ב):

&quot;דברים שבין כ״ג לכהן הדיוט אלו הן פר הבא על כל המצות ופר יוה״כ וכו' ומשמש
בשמנה כלים וכל עבודת יוה״כ אינן כשרות אלא בו כו׳.&quot;

וזה הוא ענין אחר לגמרי דחשיב כל דבר כהן גדול.

ויהי׳ איך שיהי׳ השיטה מקובצת העיד לנו שכן הוא בכל כ״י &quot;דתנן&quot;, והדבר גם מוכרח
כן במבואר.
&lt;קטע סוף=הערות נח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7awtvm5gmlqc9smpqfxjrezuhdzs6me</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022284</id>
      <parentid>3022283</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T19:05:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3022284</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4462" sha1="hi08khimofi0wzkzdbfbuh1782ll6p0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;878

חתימת המשנה
&lt;קטע התחלה=פרק נח/&gt;
אבל מפני שהיו שם הסוברים כדברי ר׳ עקיבא לפני חזרה שצריך לגרוס זה
בין אלה הצריכים מחשבה ולא הכשר וכמו שהוא בחולין שם,

ובפרט כי גם מתלמידי ר׳ עקיבא עצמו הי׳ שם אלה אשר שמעו ממנו כן
לפני חזרה על פי דברי ר׳ יהודה,

על כן מצאו להכרח גמור בימי רבי למסור את כל הדבר כמו שהוא כל
ענינו של ר׳ עקיבא עם ר׳ יהודה יחד עם דברי המשנה, אבל לא הוסיפו זה
בתוך המשנה.

ועל כן הובא זה בגמ׳ בלשון ״דתנן״ וכמו שהוא כן בכל המקומות כאלה.

ובמס׳ [[יומא לב ב|יומא ד׳ ל״ב]] בא בגמ׳ על דברי ריש לקיש ״יכול לא מירק יהא פסול
אם כן הויא ליה עבודה באחר ותנן כל עבודות יום הכפורים אינן כשרות אלא בו וכו'״.

ומפני שלא נמצא זה במשנה כתבו על הגליון &quot;צריך להיות ותניא&quot;.

אבל כבר העיר השיטה מקובצת במס׳ חולין ד׳ כ״ט וכתב על זה:

״ותניא כל עבודת יום הכפורים נ״ב בכל הספרי (כתיבת) יד כתוב ותנן
וכן כתוב שם ביומא.״

והדבר ידוע כי עדותו נאמנה מאד וכי היו לו כתבי ידות הרבה מדויקים מאד.

והדבר בחר שכן הדבר כמו שהוא בכל הספרים כתבי יד ״דתנן״.

ותמה על עצמך שהרי כל המשניות ממס׳ יומא בנוים רק על היסוד הזה
&quot;שכל עכורות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו&quot; היינו בכהן גדול,

ואיך אפשר לאמר על היסוד הכללי של כל משניות מס׳ יומא &quot;ותניא&quot;.

וכן הדבר כי יחד עם המשניות במס׳ יומא הרי שנו ומסרו לתלמידיהם את
היסוד הכללי מכל זה &quot;שכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו&quot; ועל
כן בהזכירם זה בגמ׳ יאמרו בפשיטות &quot;דתנן&quot;{{שוליים|(פו)}}.

ועי׳ במס׳ [[חולין ל א|חולין ד׳ ל׳]] שבא שם בגמ׳ ״וכי תימא בעי העמדה והערכה
'''והתנן''' שחט בה שנים או רוב שנים ועדין היא מפרכסת הרי היא כחי׳ לכל דבריה&quot;‪.

והתוס׳ שם בד״ה והתנן כתבו ״אין המשנה כן בשום מקום אלא דדייק לה
ממתניתן דהעור והרוטב [[חולין קיז ב|ד׳ קי״ז]] דתנן השוחט בהמה טמאה לעכו״ם ומפרכסת מטמאה
טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבילות״.

והנה במקום הזה לא מחקו גם התוס׳ &quot;דתנן&quot; וביארו זה מתוך זה ״אלא דייק
לה ממתניתן דהעור והרוטב״.

אבל אם המקשה זה ומסדרי הגמ׳ רק הם היו הראשונים לדקדק כן ממשנה
דהעור והרוטב, דרך הגמ׳ בכל מקום להביא המשנה כמו שהיא ולדקדק ממנה.‫

&lt;קטע סוף=פרק נח/&gt;
------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות נח/&gt;
{{שולייםלמטה|(פו)}} וברש״י ז&quot;ל לפנינו במס' [[חולין כט ב|חולין ד׳ כ&quot;ט]] בא &quot;ותניא כל עבודת יוה״כ וכו'
ברייתא היא בשילהי הוריות״.

ואין ספק שאילו הי׳ גם לפני השיטה מקובצת כדברי רש״י &quot;ותניא&quot; שהי׳ מעיר גם על זה.

ודברי רבינו &quot;ברייתא היא בשלהי הוריות&quot; מראה מקום הוא לנו, אבל המעיין שם יראה
כי אין זה ברייתא לעצמה מזה כי אם שבא שם (ד׳ י&quot;ב):

&quot;דברים שבין כ״ג לכהן הדיוט אלו הן פר הבא על כל המצות ופר יוה״כ וכו' ומשמש
בשמנה כלים וכל עבודת יוה״כ אינן כשרות אלא בו כו׳.&quot;

וזה הוא ענין אחר לגמרי דחשיב כל דבר כהן גדול.

ויהי׳ איך שיהי׳ השיטה מקובצת העיד לנו שכן הוא בכל כ״י &quot;דתנן&quot;, והדבר גם מוכרח
כן במבואר.
&lt;קטע סוף=הערות נח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hi08khimofi0wzkzdbfbuh1782ll6p0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארץ לא מטוהרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744596</id>
    <revision>
      <id>3022278</id>
      <parentid>3022165</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T17:12:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3022278</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3259" sha1="7k0g0902x0rm5ahnh9j83laubypdoic" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ לֹא מְטֹהָרָה עִיר הַכְּמָרִים {{ש}}
{{סי|בָּ}}שֹׁל בָּשְׁלָה עַל־מַצּוֹת וּמְרֹרִים {{ש}}
הוֹתִירָה כְּטָמֵא שְׂרֵפָה בִּטְהוֹרִים: {{ש}}

{{סי|גַּ}}ם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה עֵת מוֹשָׁבָהּ {{ש}}
{{סי|דִּ}}בְרֵי נַעֲמָה נָעֲמוּ בְּמַעֲשִׂים חֲשׁוּבָה {{ש}}
עֵינֶיךָ פְקוּחוֹת וְאָזְנְךָ קַשּׁוּבָה: {{ש}}

{{סי|הֵ}}ן רֶגֶל יוֹסֵף וְאֶפְרַיִם יְקָרֶיךָ {{ש}}
{{סי|וְ}}כֹהֵן וְלֵוִי וּמֹשֶׁה בְּחִירֶיךָ {{ש}}
שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל־עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ: {{ש}}

&quot;{{סי|זֶ}}ה ה' קִוִּינוּ לוֹ&quot; פֶּה פָּעַר {{ש}}
{{סי|חֵ}}ךְ כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה זָקֵן וָנַעַר {{ש}}
וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָר: {{ש}}

{{סי|ט}}וֹבִים וְצַדִּיקִים נָתְנוּ שֶׁבַח וְטַעַם {{ש}}
{{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ זֹאת הַבֹּעֲרִים בָּעָם {{ש}}
לְאֶחָד קָרָאתִי נֹעַם: {{ש}}

{{סי|כֹּ}}ה אָמְרוּ הַבֹּעֲרִים: 'אֲכַלְתֶּם שְׁאֵר עַמִּי {{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן תֹּאכַלְכֶם אֵשׁ הַהוֹלְכִים מִי וָמִי' {{ש}}
וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם 'אוֹרִי קוּמִי': {{ש}}

{{סי|מָ}}רוֹם שֻׁלַּח אֵשׁ אֶל קְדוֹשֶׁיךָ, הַמַּיְמָה {{ש}}
{{סי|נַ}}פְשָׁם לֹא אִוְּתָה כִּי אִם לַעֲלוֹת הַשָּׁמַיְמָה {{ש}}
שְׁמַרְיָה הָרֹאשׁ וַיְהִי דָּוִד מַחֲנָיְמָה: {{ש}}

{{סי|שִׂ}}ימוּ זֹאת עַל־לֵב הֶהָיְתָה עַד הֵנָּה {{ש}}
{{סי|ע}}וֹד רַבִּים מֵהֶם כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה {{ש}}
אֲהָהּ הַשֵּׁם הַצְלִיחָה־נָא: {{ש}}

{{סי|פּ}}וּרָה תִּדְרֹךְ וְתִנְקֹם בְּצוֹרְרִים {{ש}}
{{סי|צ}}וּר הֲלֹא יָדַעְתָּ סִתְרֵי סְתָרִים {{ש}}
הַאֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים: {{ש}}

{{סי|קֶ}}רֶן חֶבֶל נַחֲלָתְךָ כְּקָמָה לְחֶרְמֵשׁ {{ש}}
{{סי|רֵ}}עֶיךָ בְּצֵאתְךָ הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ {{ש}}
{{סי|שַׁ}}בְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ: {{ש}}

{{סי|תִּ}}רְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם בְּאֹיְבִים {{ש}}
אֲשֶׁר נוֹתְנִים עַמְּךָ לְאוּר שְׁבִיבִים {{ש}}
וְנִהְיֶה לִירוּשָׁלַיִם חוֹמוֹת אֵשׁ סְבִיבִים: 

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:ה' מו]]</text>
      <sha1>7k0g0902x0rm5ahnh9j83laubypdoic</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744618</id>
    <revision>
      <id>3022247</id>
      <timestamp>2026-07-01T15:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022224] כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3027" sha1="1cdypa66k1is4f4o4lcrzknxz1n0nth" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1621|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים) (הוראת שעה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12324.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 15א|סעיף 15א(א)}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, ובאישור הוועדה לפטורים ולמיזוגים, אני קובעת כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר תפעולי“ – הסדר, או מקבץ הסדרים, בין שני מובילים בים או יותר, שמטרתו שיתוף פעולה באספקת שירות סדיר להובלת מטענים בים מישראל או לישראל, המביא לשיפור השירות שהיה נותן כל אחד מן המובילים בנפרד אלמלא ההסדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – שירות תובלה ימית בין נמלי ים מסוימים על פי לוחות זמנים המתפרסמים מראש, הניתן באופן סדיר, לרבות שירות על בסיס זמני.

{{ח:סעיף|2|פטור מקבלת אישור}}
{{ח:ת}} הסדר תפעולי פטור מקבלת אישור בית הדין לתחרות אם מתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכבילות שבהסדר אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר של שוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור;
{{ח:תת|(2)}} עיקרו של ההסדר אינו בהפחתת התחרות או במניעתה;
{{ח:תת|(3)}} ההסדר אינו כולל כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.

{{ח:סעיף|3|תחילה ותוקף}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום א׳ באייר התשפ״ו (18 באפריל 2026) ותוקפם עד יום כ״ד בניסן התשצ״א (17 באפריל 2031).

{{ח:חתימות|כ״ט באדר התשפ״ו (18 במרץ 2026)}}
* '''מיכל כהן'''&lt;br&gt;הממונה על התחרות
* &lt;span style=&quot;float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;&quot;&gt;מאשר,&lt;/span&gt; &lt;br clear=&quot;all&quot;&gt; '''ניר ברקת'''&lt;br&gt;שר הכלכלה והתעשייה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1cdypa66k1is4f4o4lcrzknxz1n0nth</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744619</id>
    <redirect title="כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס&#039; 2)" />
    <revision>
      <id>3022248</id>
      <timestamp>2026-07-01T15:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3022248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="185" sha1="3fadwso0ika6ypksbg5hzfp68kcey6z" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]</text>
      <sha1>3fadwso0ika6ypksbg5hzfp68kcey6z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744620</id>
    <redirect title="שיחה:כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס&#039; 2)" />
    <revision>
      <id>3022249</id>
      <timestamp>2026-07-01T15:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3022249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="194" sha1="cqqache3jbgaykesgiwt6bkzcn54kd8" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]</text>
      <sha1>cqqache3jbgaykesgiwt6bkzcn54kd8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744621</id>
    <revision>
      <id>3022250</id>
      <timestamp>2026-07-01T15:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3022250</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744622</id>
    <revision>
      <id>3022257</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:02:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022257</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11836" sha1="o81y6b4naszck3gc0vu52t4elopgvq4" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1688|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|12341)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכ אות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: (א) צו זה יחול על מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרוקחים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו זה לא יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמ יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד ליום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|[[תוספת|מהחלקים א' עד ז' שבתוספת]]]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
=== חלק א' ===
==== (חודש ינואר 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 9.00 || 0.13%
|-
| פברואר 2013 || 18.01 || 0.25%
|-
| מרץ 2013 || 27.01 || 0.38%
|-
| אפריל 2013 || 36.02 || 0.51%
|-
| מאי 2013 || 45.02 || 0.64%
|-
| יוני 2013 || 54.02 || 0.76%
|-
| יולי 2013 || 63.03 || 0.89%
|-
| אוגוסט 2013 || 72.03 || 1.02%
|-
| ספטמבר 2013 || 81.04 || 1.14%
|-
| אוקטובר 2013 || 90.04 || 1.27%
|-
| נובמבר 2013 || 99.04 || 1.40%
|-
| דצמבר 2013 || 108.05 || 1.52%
|-
| ינואר 2014 || 117.05 || 1.65%
|-
| פברואר 2014 || 126.06 || 1.78%
|-
| מרץ 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| ינואר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| פברואר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| מרץ 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2015 || 131.55 || 1.86%

|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מרץ 2014 || 3.51 || 0.05%
|-
| אפריל 2014 || 12.52 || 0.18%
|-
| מאי 2014 || 21.52 || 0.30%
|-
| יוני 2014 || 30.52 || 0.43%
|-
| יולי 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוגוסט 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| ספטמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוקטובר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| נובמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| דצמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| ינואר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| פברואר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| מרץ 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אפריל 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| מאי 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| יוני 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| יולי 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוגוסט 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| ספטמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוקטובר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| נובמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| דצמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| ינואר 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| פברואר 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| מרץ 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| אפריל 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| מאי 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| יוני 2016 || 35.06 || 0.49% 

|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש ינואר 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| יולי 2014 || 4.47 || 0.06%
|-
| אוגוסט 2014 || 13.47 || 0.19%
|-
| ספטמבר 2014 || 22.47 || 0.32%
|-
| אוקטובר 2014 || 31.48 || 0.44%
|-
| נובמבר 2014 || 40.48 || 0.57%
|-
| דצמבר 2014 || 49.49 || 0.70%
|-
| ינואר 2015 || 58.49 || 0.83%
|-
| פברואר 2015 || 67.49 || 0.95%
|-
| מרץ 2015 || 76.50 || 1.08%
|-
| אפריל 2015 || 85.50 || 1.21%
|-
| מאי 2015 || 94.51 || 1.33%
|-
| יוני 2015 || 103.51 || 1.46%
|-
| יולי 2015 || 112.51 || 1.59%
|-
| אוגוסט 2015 || 121.52 || 1.72%
|-
| ספטמבר 2015 || 130.52 || 1.84%
|-
| אוקטובר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| ינואר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| פברואר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| מרץ 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2016 || 131.55 || 1.86%

|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2015 || 7.98 || 0.11%
|-
| נובמבר 2015 || 16.98 || 0.24%
|-
| דצמבר 2015 || 25.98 || 0.37%
|-
| ינואר 2016 || 34.99 || 0.49%
|-
| פברואר 2016 || 43.99 || 0.62%
|-
| מרץ 2016 || 53.00 || 0.75%
|-
| אפריל 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| מאי 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| יוני 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| יולי 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| נובמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| דצמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| ינואר 2017 || 61.43 || 0.87%
|-
| פברואר 2017 || 61.43 || 0.87%

|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אפריל 2016 || 0.58 || 0.01%
|-
| מאי 2016 || 9.60 || 0.14%
|-
| יוני 2016 || 18.62 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 27.64 || 0.39%
|-
| אוגוסט 2016 || 36.66 || 0.52%
|-
| ספטמבר 2016 || 45.69 || 0.64%
|-
| אוקטובר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| נובמבר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| דצמבר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| ינואר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| פברואר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| מרץ 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אפריל 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| מאי 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| יוני 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| יולי 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אוגוסט 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| ספטמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אוקטובר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| נובמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| דצמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| ינואר 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| פברואר 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| מרץ 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| אפריל 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| מאי 2018 || 52.73 || 0.74%

|}

=== חלק ו' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 2.00 || 0.03%
|-
| נובמבר 2016 || 11.09 || 0.16%
|-
| דצמבר 2016 || 20.19 || 0.28%
|-
| ינואר 2017 || 29.28 || 0.41%
|-
| פברואר 2017 || 38.38 || 0.54%
|-
| מרץ 2017 || 47.47 || 0.66%
|-
| אפריל 2017 || 56.56 || 0.79%
|-
| מאי 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| נובמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| דצמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| ינואר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| פברואר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| מרץ 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אפריל 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| מאי 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| נובמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| דצמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| ינואר 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| פברואר 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| מרץ 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| אפריל 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| מאי 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2019 || 61.99 || 0.87%

|}

=== חלק ז' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מאי 2017 || 3.67 || 0.05%
|-
| יוני 2017 || 12.77 || 0.18%
|-
| יולי 2017 || 21.86 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2017 || 30.96 || 0.43%
|-
| ספטמבר 2017 || 40.05 || 0.56%
|-
| אוקטובר 2017 || 49.14 || 0.69%
|-
| נובמבר 2017 || 58.24 || 0.81%
|-
| דצמבר 2017 || 67.33 || 0.94%
|-
| ינואר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| פברואר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| מרץ 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אפריל 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| מאי 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| יוני 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| יולי 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוגוסט 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| ספטמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוקטובר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| נובמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| דצמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| ינואר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| פברואר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| מרץ 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אפריל 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| מאי 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| יוני 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| יולי 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוגוסט 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| ספטמבר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוקטובר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| נובמבר 2019 || 67.33 || 0.94%

|}

&lt;פרסום&gt; ו' בניסן התשפ&quot;ו (24 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>o81y6b4naszck3gc0vu52t4elopgvq4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022258</id>
      <parentid>3022257</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T16:07:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022258</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11815" sha1="5db3qcjrium1zyvzs9y3jw014bwt3ag" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1688|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|12341)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכ אות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: (א) צו זה יחול על מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרוקחים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו זה לא יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמ יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד ליום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ז' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש ינואר 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 9.00 || 0.13%
|-
| פברואר 2013 || 18.01 || 0.25%
|-
| מרץ 2013 || 27.01 || 0.38%
|-
| אפריל 2013 || 36.02 || 0.51%
|-
| מאי 2013 || 45.02 || 0.64%
|-
| יוני 2013 || 54.02 || 0.76%
|-
| יולי 2013 || 63.03 || 0.89%
|-
| אוגוסט 2013 || 72.03 || 1.02%
|-
| ספטמבר 2013 || 81.04 || 1.14%
|-
| אוקטובר 2013 || 90.04 || 1.27%
|-
| נובמבר 2013 || 99.04 || 1.40%
|-
| דצמבר 2013 || 108.05 || 1.52%
|-
| ינואר 2014 || 117.05 || 1.65%
|-
| פברואר 2014 || 126.06 || 1.78%
|-
| מרץ 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| ינואר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| פברואר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| מרץ 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מרץ 2014 || 3.51 || 0.05%
|-
| אפריל 2014 || 12.52 || 0.18%
|-
| מאי 2014 || 21.52 || 0.30%
|-
| יוני 2014 || 30.52 || 0.43%
|-
| יולי 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוגוסט 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| ספטמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוקטובר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| נובמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| דצמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| ינואר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| פברואר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| מרץ 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אפריל 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| מאי 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| יוני 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| יולי 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוגוסט 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| ספטמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוקטובר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| נובמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| דצמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| ינואר 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| פברואר 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| מרץ 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| אפריל 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| מאי 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| יוני 2016 || 35.06 || 0.49% 
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש ינואר 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| יולי 2014 || 4.47 || 0.06%
|-
| אוגוסט 2014 || 13.47 || 0.19%
|-
| ספטמבר 2014 || 22.47 || 0.32%
|-
| אוקטובר 2014 || 31.48 || 0.44%
|-
| נובמבר 2014 || 40.48 || 0.57%
|-
| דצמבר 2014 || 49.49 || 0.70%
|-
| ינואר 2015 || 58.49 || 0.83%
|-
| פברואר 2015 || 67.49 || 0.95%
|-
| מרץ 2015 || 76.50 || 1.08%
|-
| אפריל 2015 || 85.50 || 1.21%
|-
| מאי 2015 || 94.51 || 1.33%
|-
| יוני 2015 || 103.51 || 1.46%
|-
| יולי 2015 || 112.51 || 1.59%
|-
| אוגוסט 2015 || 121.52 || 1.72%
|-
| ספטמבר 2015 || 130.52 || 1.84%
|-
| אוקטובר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| ינואר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| פברואר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| מרץ 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2016 || 131.55 || 1.86%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2015 || 7.98 || 0.11%
|-
| נובמבר 2015 || 16.98 || 0.24%
|-
| דצמבר 2015 || 25.98 || 0.37%
|-
| ינואר 2016 || 34.99 || 0.49%
|-
| פברואר 2016 || 43.99 || 0.62%
|-
| מרץ 2016 || 53.00 || 0.75%
|-
| אפריל 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| מאי 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| יוני 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| יולי 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| נובמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| דצמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| ינואר 2017 || 61.43 || 0.87%
|-
| פברואר 2017 || 61.43 || 0.87%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אפריל 2016 || 0.58 || 0.01%
|-
| מאי 2016 || 9.60 || 0.14%
|-
| יוני 2016 || 18.62 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 27.64 || 0.39%
|-
| אוגוסט 2016 || 36.66 || 0.52%
|-
| ספטמבר 2016 || 45.69 || 0.64%
|-
| אוקטובר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| נובמבר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| דצמבר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| ינואר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| פברואר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| מרץ 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אפריל 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| מאי 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| יוני 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| יולי 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אוגוסט 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| ספטמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אוקטובר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| נובמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| דצמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| ינואר 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| פברואר 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| מרץ 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| אפריל 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| מאי 2018 || 52.73 || 0.74%
|}

=== חלק ו' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 2.00 || 0.03%
|-
| נובמבר 2016 || 11.09 || 0.16%
|-
| דצמבר 2016 || 20.19 || 0.28%
|-
| ינואר 2017 || 29.28 || 0.41%
|-
| פברואר 2017 || 38.38 || 0.54%
|-
| מרץ 2017 || 47.47 || 0.66%
|-
| אפריל 2017 || 56.56 || 0.79%
|-
| מאי 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| נובמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| דצמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| ינואר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| פברואר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| מרץ 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אפריל 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| מאי 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| נובמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| דצמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| ינואר 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| פברואר 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| מרץ 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| אפריל 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| מאי 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2019 || 61.99 || 0.87%
|}

=== חלק ז' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מאי 2017 || 3.67 || 0.05%
|-
| יוני 2017 || 12.77 || 0.18%
|-
| יולי 2017 || 21.86 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2017 || 30.96 || 0.43%
|-
| ספטמבר 2017 || 40.05 || 0.56%
|-
| אוקטובר 2017 || 49.14 || 0.69%
|-
| נובמבר 2017 || 58.24 || 0.81%
|-
| דצמבר 2017 || 67.33 || 0.94%
|-
| ינואר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| פברואר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| מרץ 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אפריל 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| מאי 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| יוני 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| יולי 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוגוסט 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| ספטמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוקטובר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| נובמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| דצמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| ינואר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| פברואר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| מרץ 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אפריל 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| מאי 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| יוני 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| יולי 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוגוסט 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| ספטמבר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוקטובר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| נובמבר 2019 || 67.33 || 0.94%
|}

&lt;פרסום&gt; ו' בניסן התשפ&quot;ו (24 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>5db3qcjrium1zyvzs9y3jw014bwt3ag</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022336</id>
      <parentid>3022258</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T03:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3022336</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11814" sha1="njq4f38m7eea7lygoc2o3mgwufw33dx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1688|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|12341)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכ אות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: (א) צו זה יחול על מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרוקחים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו זה לא יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמ יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד ליום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ז' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש ינואר 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 9.00 || 0.13%
|-
| פברואר 2013 || 18.01 || 0.25%
|-
| מרץ 2013 || 27.01 || 0.38%
|-
| אפריל 2013 || 36.02 || 0.51%
|-
| מאי 2013 || 45.02 || 0.64%
|-
| יוני 2013 || 54.02 || 0.76%
|-
| יולי 2013 || 63.03 || 0.89%
|-
| אוגוסט 2013 || 72.03 || 1.02%
|-
| ספטמבר 2013 || 81.04 || 1.14%
|-
| אוקטובר 2013 || 90.04 || 1.27%
|-
| נובמבר 2013 || 99.04 || 1.40%
|-
| דצמבר 2013 || 108.05 || 1.52%
|-
| ינואר 2014 || 117.05 || 1.65%
|-
| פברואר 2014 || 126.06 || 1.78%
|-
| מרץ 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| ינואר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| פברואר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| מרץ 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מרץ 2014 || 3.51 || 0.05%
|-
| אפריל 2014 || 12.52 || 0.18%
|-
| מאי 2014 || 21.52 || 0.30%
|-
| יוני 2014 || 30.52 || 0.43%
|-
| יולי 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוגוסט 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| ספטמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוקטובר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| נובמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| דצמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| ינואר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| פברואר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| מרץ 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אפריל 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| מאי 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| יוני 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| יולי 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוגוסט 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| ספטמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוקטובר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| נובמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| דצמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| ינואר 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| פברואר 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| מרץ 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| אפריל 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| מאי 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| יוני 2016 || 35.06 || 0.49%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש ינואר 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| יולי 2014 || 4.47 || 0.06%
|-
| אוגוסט 2014 || 13.47 || 0.19%
|-
| ספטמבר 2014 || 22.47 || 0.32%
|-
| אוקטובר 2014 || 31.48 || 0.44%
|-
| נובמבר 2014 || 40.48 || 0.57%
|-
| דצמבר 2014 || 49.49 || 0.70%
|-
| ינואר 2015 || 58.49 || 0.83%
|-
| פברואר 2015 || 67.49 || 0.95%
|-
| מרץ 2015 || 76.50 || 1.08%
|-
| אפריל 2015 || 85.50 || 1.21%
|-
| מאי 2015 || 94.51 || 1.33%
|-
| יוני 2015 || 103.51 || 1.46%
|-
| יולי 2015 || 112.51 || 1.59%
|-
| אוגוסט 2015 || 121.52 || 1.72%
|-
| ספטמבר 2015 || 130.52 || 1.84%
|-
| אוקטובר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| ינואר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| פברואר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| מרץ 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2016 || 131.55 || 1.86%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2015 || 7.98 || 0.11%
|-
| נובמבר 2015 || 16.98 || 0.24%
|-
| דצמבר 2015 || 25.98 || 0.37%
|-
| ינואר 2016 || 34.99 || 0.49%
|-
| פברואר 2016 || 43.99 || 0.62%
|-
| מרץ 2016 || 53.00 || 0.75%
|-
| אפריל 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| מאי 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| יוני 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| יולי 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| נובמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| דצמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| ינואר 2017 || 61.43 || 0.87%
|-
| פברואר 2017 || 61.43 || 0.87%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אפריל 2016 || 0.58 || 0.01%
|-
| מאי 2016 || 9.60 || 0.14%
|-
| יוני 2016 || 18.62 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 27.64 || 0.39%
|-
| אוגוסט 2016 || 36.66 || 0.52%
|-
| ספטמבר 2016 || 45.69 || 0.64%
|-
| אוקטובר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| נובמבר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| דצמבר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| ינואר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| פברואר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| מרץ 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אפריל 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| מאי 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| יוני 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| יולי 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אוגוסט 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| ספטמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אוקטובר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| נובמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| דצמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| ינואר 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| פברואר 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| מרץ 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| אפריל 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| מאי 2018 || 52.73 || 0.74%
|}

=== חלק ו' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 2.00 || 0.03%
|-
| נובמבר 2016 || 11.09 || 0.16%
|-
| דצמבר 2016 || 20.19 || 0.28%
|-
| ינואר 2017 || 29.28 || 0.41%
|-
| פברואר 2017 || 38.38 || 0.54%
|-
| מרץ 2017 || 47.47 || 0.66%
|-
| אפריל 2017 || 56.56 || 0.79%
|-
| מאי 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| נובמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| דצמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| ינואר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| פברואר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| מרץ 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אפריל 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| מאי 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| נובמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| דצמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| ינואר 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| פברואר 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| מרץ 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| אפריל 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| מאי 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2019 || 61.99 || 0.87%
|}

=== חלק ז' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מאי 2017 || 3.67 || 0.05%
|-
| יוני 2017 || 12.77 || 0.18%
|-
| יולי 2017 || 21.86 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2017 || 30.96 || 0.43%
|-
| ספטמבר 2017 || 40.05 || 0.56%
|-
| אוקטובר 2017 || 49.14 || 0.69%
|-
| נובמבר 2017 || 58.24 || 0.81%
|-
| דצמבר 2017 || 67.33 || 0.94%
|-
| ינואר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| פברואר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| מרץ 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אפריל 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| מאי 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| יוני 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| יולי 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוגוסט 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| ספטמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוקטובר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| נובמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| דצמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| ינואר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| פברואר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| מרץ 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אפריל 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| מאי 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| יוני 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| יולי 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוגוסט 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| ספטמבר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוקטובר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| נובמבר 2019 || 67.33 || 0.94%
|}

&lt;פרסום&gt; ו' בניסן התשפ&quot;ו (24 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>njq4f38m7eea7lygoc2o3mgwufw33dx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022362</id>
      <parentid>3022336</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T08:11:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3022362</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11824" sha1="hmulssv44i5ec1w1m0hp5j5plf67dw2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1688|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|12341)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכ אות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: (א) צו זה יחול על מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרוקחים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו זה לא יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמ יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד ליום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ז' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש ינואר 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 9.00 || 0.13%
|-
| פברואר 2013 || 18.01 || 0.25%
|-
| מרץ 2013 || 27.01 || 0.38%
|-
| אפריל 2013 || 36.02 || 0.51%
|-
| מאי 2013 || 45.02 || 0.64%
|-
| יוני 2013 || 54.02 || 0.76%
|-
| יולי 2013 || 63.03 || 0.89%
|-
| אוגוסט 2013 || 72.03 || 1.02%
|-
| ספטמבר 2013 || 81.04 || 1.14%
|-
| אוקטובר 2013 || 90.04 || 1.27%
|-
| נובמבר 2013 || 99.04 || 1.40%
|-
| דצמבר 2013 || 108.05 || 1.52%
|-
| ינואר 2014 || 117.05 || 1.65%
|-
| פברואר 2014 || 126.06 || 1.78%
|-
| מרץ 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2014 || 131.55 || 1.86%
|-
| ינואר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| פברואר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| מרץ 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מרץ 2014 || 3.51 || 0.05%
|-
| אפריל 2014 || 12.52 || 0.18%
|-
| מאי 2014 || 21.52 || 0.30%
|-
| יוני 2014 || 30.52 || 0.43%
|-
| יולי 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוגוסט 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| ספטמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוקטובר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| נובמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| דצמבר 2014 || 35.06 || 0.49%
|-
| ינואר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| פברואר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| מרץ 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אפריל 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| מאי 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| יוני 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| יולי 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוגוסט 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| ספטמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| אוקטובר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| נובמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| דצמבר 2015 || 35.06 || 0.49%
|-
| ינואר 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| פברואר 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| מרץ 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| אפריל 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| מאי 2016 || 35.06 || 0.49%
|-
| יוני 2016 || 35.06 || 0.49%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש ינואר 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| יולי 2014 || 4.47 || 0.06%
|-
| אוגוסט 2014 || 13.47 || 0.19%
|-
| ספטמבר 2014 || 22.47 || 0.32%
|-
| אוקטובר 2014 || 31.48 || 0.44%
|-
| נובמבר 2014 || 40.48 || 0.57%
|-
| דצמבר 2014 || 49.49 || 0.70%
|-
| ינואר 2015 || 58.49 || 0.83%
|-
| פברואר 2015 || 67.49 || 0.95%
|-
| מרץ 2015 || 76.50 || 1.08%
|-
| אפריל 2015 || 85.50 || 1.21%
|-
| מאי 2015 || 94.51 || 1.33%
|-
| יוני 2015 || 103.51 || 1.46%
|-
| יולי 2015 || 112.51 || 1.59%
|-
| אוגוסט 2015 || 121.52 || 1.72%
|-
| ספטמבר 2015 || 130.52 || 1.84%
|-
| אוקטובר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2015 || 131.55 || 1.86%
|-
| ינואר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| פברואר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| מרץ 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אפריל 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| מאי 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| יוני 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| יולי 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוגוסט 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| ספטמבר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| אוקטובר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| נובמבר 2016 || 131.55 || 1.86%
|-
| דצמבר 2016 || 131.55 || 1.86%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2015 || 7.98 || 0.11%
|-
| נובמבר 2015 || 16.98 || 0.24%
|-
| דצמבר 2015 || 25.98 || 0.37%
|-
| ינואר 2016 || 34.99 || 0.49%
|-
| פברואר 2016 || 43.99 || 0.62%
|-
| מרץ 2016 || 53.00 || 0.75%
|-
| אפריל 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| מאי 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| יוני 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| יולי 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| נובמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| דצמבר 2016 || 61.43 || 0.87%
|-
| ינואר 2017 || 61.43 || 0.87%
|-
| פברואר 2017 || 61.43 || 0.87%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אפריל 2016 || 0.58 || 0.01%
|-
| מאי 2016 || 9.60 || 0.14%
|-
| יוני 2016 || 18.62 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 27.64 || 0.39%
|-
| אוגוסט 2016 || 36.66 || 0.52%
|-
| ספטמבר 2016 || 45.69 || 0.64%
|-
| אוקטובר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| נובמבר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| דצמבר 2016 || 52.73 || 0.74%
|-
| ינואר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| פברואר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| מרץ 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אפריל 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| מאי 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| יוני 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| יולי 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אוגוסט 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| ספטמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| אוקטובר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| נובמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| דצמבר 2017 || 52.73 || 0.74%
|-
| ינואר 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| פברואר 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| מרץ 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| אפריל 2018 || 52.73 || 0.74%
|-
| מאי 2018 || 52.73 || 0.74%
|}

=== חלק ו' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 2.00 || 0.03%
|-
| נובמבר 2016 || 11.09 || 0.16%
|-
| דצמבר 2016 || 20.19 || 0.28%
|-
| ינואר 2017 || 29.28 || 0.41%
|-
| פברואר 2017 || 38.38 || 0.54%
|-
| מרץ 2017 || 47.47 || 0.66%
|-
| אפריל 2017 || 56.56 || 0.79%
|-
| מאי 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| נובמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| דצמבר 2017 || 61.99 || 0.87%
|-
| ינואר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| פברואר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| מרץ 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אפריל 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| מאי 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוגוסט 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| ספטמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| אוקטובר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| נובמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| דצמבר 2018 || 61.99 || 0.87%
|-
| ינואר 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| פברואר 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| מרץ 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| אפריל 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| מאי 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| יוני 2019 || 61.99 || 0.87%
|-
| יולי 2019 || 61.99 || 0.87%
|}

=== חלק ז' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מאי 2017 || 3.67 || 0.05%
|-
| יוני 2017 || 12.77 || 0.18%
|-
| יולי 2017 || 21.86 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2017 || 30.96 || 0.43%
|-
| ספטמבר 2017 || 40.05 || 0.56%
|-
| אוקטובר 2017 || 49.14 || 0.69%
|-
| נובמבר 2017 || 58.24 || 0.81%
|-
| דצמבר 2017 || 67.33 || 0.94%
|-
| ינואר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| פברואר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| מרץ 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אפריל 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| מאי 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| יוני 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| יולי 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוגוסט 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| ספטמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוקטובר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| נובמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| דצמבר 2018 || 67.33 || 0.94%
|-
| ינואר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| פברואר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| מרץ 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אפריל 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| מאי 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| יוני 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| יולי 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוגוסט 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| ספטמבר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| אוקטובר 2019 || 67.33 || 0.94%
|-
| נובמבר 2019 || 67.33 || 0.94%
|}

&lt;פרסום&gt; ו' בניסן התשפ&quot;ו (24 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>hmulssv44i5ec1w1m0hp5j5plf67dw2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744623</id>
    <revision>
      <id>3022259</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:07:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022259</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12287" sha1="2az5d614mix7kxqy3q8h4bjs2mlf4xx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1754|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|1350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) תוספת ההקפאה;
: (6) שמירת שכר נגדים;
: (7) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר וערב פרי שתו דורג בדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|[[תוספת|מהחלקים א' עד ה' שבתוספת]]]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 9.77 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 19.54 || 0.05%
|-
| מרץ 2013 || 29.32 || 0.07%
|-
| אפריל 2013 || 39.09 || 0.09%
|-
| מאי 2013 || 48.86 || 0.11%
|-
| יוני 2013 || 58.63 || 0.14%
|-
| יולי 2013 || 68.41 || 0.16%
|-
| אוגוסט 2013 || 74.70 || 0.18%
|-
| ספטמבר 2013 || 74.70 || 0.18%
|-
| אוקטובר 2013 || 74.70 || 0.18%
|-
| נובמבר 2013 || 74.70 || 0.18%
|-
| דצמבר 2013 || 74.70 || 0.18%
|-
| ינואר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| פברואר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| מרץ 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| אפריל 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| מאי 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| יוני 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| יולי 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| אוגוסט 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| ספטמבר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| אוקטובר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| נובמבר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| דצמבר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| ינואר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| פברואר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| מרץ 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| אפריל 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| מאי 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| יוני 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| יולי 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| אוגוסט 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| ספטמבר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| אוקטובר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| נובמבר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| דצמבר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| ינואר 2016 || 74.70 || 0.18%
|-
| פברואר 2016 || 74.70 || 0.18%
|-
| מרץ 2016 || 74.70 || 0.18%
|-
| אפריל 2016 || 74.70 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 74.70 || 0.18%
|-
| יוני 2016 || 74.70 || 0.18%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 3.48 || 0.01%
|-
| ספטמבר 2013 || 13.25 || 0.03%
|-
| אוקטובר 2013 || 23.02 || 0.05%
|-
| נובמבר 2013 || 32.80 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 42.57 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 52.34 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 62.11 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 71.88 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 81.66 || 0.19%
|-
| מאי 2014 || 91.43 || 0.21%
|-
| יוני 2014 || 101.20 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 110.97 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2014 || 120.75 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 130.52 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2014 || 130.70 || 0.31%
|-
| נובמבר 2014 || 130.70 || 0.31%
|-
| דצמבר 2014 || 130.70 || 0.31%
|-
| ינואר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| פברואר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| מרץ 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| אפריל 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| מאי 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| יוני 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| יולי 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| ספטמבר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| נובמבר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| דצמבר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| ינואר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| פברואר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| מרץ 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| אפריל 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| מאי 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| יוני 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| יולי 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| ספטמבר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| נובמבר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| דצמבר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| ינואר 2017 || 130.70 || 0.31%
|-
| פברואר 2017 || 130.70 || 0.31%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2014 || 9.63 || 0.02%
|-
| נובמבר 2014 || 19.45 || 0.05%
|-
| דצמבר 2014 || 29.26 || 0.07%
|-
| ינואר 2015 || 39.07 || 0.09%
|-
| פברואר 2015 || 48.88 || 0.11%
|-
| מרץ 2015 || 58.69 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 68.50 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 78.31 || 0.18%
|-
| יוני 2015 || 88.13 || 0.21%
|-
| יולי 2015 || 97.94 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2015 || 107.75 || 0.25%
|-
| ספטמבר 2015 || 112.50 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2015 || 112.50 || 0.26%
|-
| נובמבר 2015 || 112.50 || 0.26%
|-
| דצמבר 2015 || 112.50 || 0.26%
|-
| ינואר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| פברואר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| מרץ 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| אפריל 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| מאי 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| יוני 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| נובמבר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| דצמבר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| ינואר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| פברואר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| מרץ 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| אפריל 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| מאי 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| יוני 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| יולי 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| נובמבר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| דצמבר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| ינואר 2018 || 112.50 || 0.26%
|-
| פברואר 2018 || 112.50 || 0.26%
|-
| מרץ 2018 || 112.50 || 0.26%
|-
| אפריל 2018 || 112.50 || 0.26%
|-
| מאי 2018 || 112.50 || 0.26%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2015 || 5.10 || 0.01%
|-
| אוקטובר 2015 || 14.99 || 0.03%
|-
| נובמבר 2015 || 24.88 || 0.06%
|-
| דצמבר 2015 || 34.77 || 0.08%
|-
| ינואר 2016 || 44.66 || 0.10%
|-
| פברואר 2016 || 54.55 || 0.13%
|-
| מרץ 2016 || 64.44 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 74.33 || 0.17%
|-
| מאי 2016 || 84.22 || 0.20%
|-
| יוני 2016 || 94.11 || 0.22%
|-
| יולי 2016 || 104.00 || 0.24%
|-
| אוגוסט 2016 || 113.89 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 123.78 || 0.29%
|-
| אוקטובר 2016 || 132.27 || 0.31%
|-
| נובמבר 2016 || 132.27 || 0.31%
|-
| דצמבר 2016 || 132.27 || 0.31%
|-
| ינואר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| פברואר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| מרץ 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| אפריל 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| מאי 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| יוני 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| יולי 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| ספטמבר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| נובמבר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| דצמבר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| ינואר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| פברואר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| מרץ 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| אפריל 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| מאי 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| יוני 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| יולי 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| ספטמבר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| נובמבר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| דצמבר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| ינואר 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| פברואר 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| מרץ 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| אפריל 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| מאי 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| יוני 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| יולי 2019 || 132.27 || 0.31%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 1.40 || 0.00%
|-
| נובמבר 2016 || 11.29 || 0.03%
|-
| דצמבר 2016 || 21.18 || 0.05%
|-
| ינואר 2017 || 31.07 || 0.07%
|-
| פברואר 2017 || 40.96 || 0.09%
|-
| מרץ 2017 || 50.85 || 0.12%
|-
| אפריל 2017 || 60.74 || 0.14%
|-
| מאי 2017 || 70.63 || 0.16%
|-
| יוני 2017 || 80.52 || 0.19%
|-
| יולי 2017 || 90.41 || 0.21%
|-
| אוגוסט 2017 || 100.30 || 0.23%
|-
| ספטמבר 2017 || 110.19 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 120.08 || 0.28%
|-
| נובמבר 2017 || 129.97 || 0.30%
|-
| דצמבר 2017 || 139.86 || 0.32%
|-
| ינואר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| פברואר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| מרץ 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| אפריל 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| מאי 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| יוני 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| יולי 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| אוגוסט 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| ספטמבר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| אוקטובר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| נובמבר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| דצמבר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| ינואר 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| פברואר 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| מרץ 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| אפריל 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| מאי 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| יוני 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| יולי 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| אוגוסט 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| ספטמבר 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| אוקטובר 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| נובמבר 2019 || 139.86 || 0.32%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>2az5d614mix7kxqy3q8h4bjs2mlf4xx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022378</id>
      <parentid>3022259</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T09:33:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3022378</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12272" sha1="5jipxg1lboy7hzk6vr9eoqyfb23x23s" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1754|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|1350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) תוספת ההקפאה;
: (6) שמירת שכר נגדים;
: (7) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר וערב פרי שתו דורג בדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ה' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 9.77 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 19.54 || 0.05%
|-
| מרץ 2013 || 29.32 || 0.07%
|-
| אפריל 2013 || 39.09 || 0.09%
|-
| מאי 2013 || 48.86 || 0.11%
|-
| יוני 2013 || 58.63 || 0.14%
|-
| יולי 2013 || 68.41 || 0.16%
|-
| אוגוסט 2013 || 74.70 || 0.18%
|-
| ספטמבר 2013 || 74.70 || 0.18%
|-
| אוקטובר 2013 || 74.70 || 0.18%
|-
| נובמבר 2013 || 74.70 || 0.18%
|-
| דצמבר 2013 || 74.70 || 0.18%
|-
| ינואר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| פברואר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| מרץ 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| אפריל 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| מאי 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| יוני 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| יולי 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| אוגוסט 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| ספטמבר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| אוקטובר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| נובמבר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| דצמבר 2014 || 74.70 || 0.18%
|-
| ינואר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| פברואר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| מרץ 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| אפריל 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| מאי 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| יוני 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| יולי 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| אוגוסט 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| ספטמבר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| אוקטובר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| נובמבר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| דצמבר 2015 || 74.70 || 0.18%
|-
| ינואר 2016 || 74.70 || 0.18%
|-
| פברואר 2016 || 74.70 || 0.18%
|-
| מרץ 2016 || 74.70 || 0.18%
|-
| אפריל 2016 || 74.70 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 74.70 || 0.18%
|-
| יוני 2016 || 74.70 || 0.18%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 3.48 || 0.01%
|-
| ספטמבר 2013 || 13.25 || 0.03%
|-
| אוקטובר 2013 || 23.02 || 0.05%
|-
| נובמבר 2013 || 32.80 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 42.57 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 52.34 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 62.11 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 71.88 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 81.66 || 0.19%
|-
| מאי 2014 || 91.43 || 0.21%
|-
| יוני 2014 || 101.20 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 110.97 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2014 || 120.75 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 130.52 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2014 || 130.70 || 0.31%
|-
| נובמבר 2014 || 130.70 || 0.31%
|-
| דצמבר 2014 || 130.70 || 0.31%
|-
| ינואר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| פברואר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| מרץ 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| אפריל 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| מאי 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| יוני 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| יולי 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| ספטמבר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| נובמבר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| דצמבר 2015 || 130.70 || 0.31%
|-
| ינואר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| פברואר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| מרץ 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| אפריל 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| מאי 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| יוני 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| יולי 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| ספטמבר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| נובמבר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| דצמבר 2016 || 130.70 || 0.31%
|-
| ינואר 2017 || 130.70 || 0.31%
|-
| פברואר 2017 || 130.70 || 0.31%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2014 || 9.63 || 0.02%
|-
| נובמבר 2014 || 19.45 || 0.05%
|-
| דצמבר 2014 || 29.26 || 0.07%
|-
| ינואר 2015 || 39.07 || 0.09%
|-
| פברואר 2015 || 48.88 || 0.11%
|-
| מרץ 2015 || 58.69 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 68.50 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 78.31 || 0.18%
|-
| יוני 2015 || 88.13 || 0.21%
|-
| יולי 2015 || 97.94 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2015 || 107.75 || 0.25%
|-
| ספטמבר 2015 || 112.50 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2015 || 112.50 || 0.26%
|-
| נובמבר 2015 || 112.50 || 0.26%
|-
| דצמבר 2015 || 112.50 || 0.26%
|-
| ינואר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| פברואר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| מרץ 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| אפריל 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| מאי 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| יוני 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| נובמבר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| דצמבר 2016 || 112.50 || 0.26%
|-
| ינואר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| פברואר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| מרץ 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| אפריל 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| מאי 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| יוני 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| יולי 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| נובמבר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| דצמבר 2017 || 112.50 || 0.26%
|-
| ינואר 2018 || 112.50 || 0.26%
|-
| פברואר 2018 || 112.50 || 0.26%
|-
| מרץ 2018 || 112.50 || 0.26%
|-
| אפריל 2018 || 112.50 || 0.26%
|-
| מאי 2018 || 112.50 || 0.26%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2015 || 5.10 || 0.01%
|-
| אוקטובר 2015 || 14.99 || 0.03%
|-
| נובמבר 2015 || 24.88 || 0.06%
|-
| דצמבר 2015 || 34.77 || 0.08%
|-
| ינואר 2016 || 44.66 || 0.10%
|-
| פברואר 2016 || 54.55 || 0.13%
|-
| מרץ 2016 || 64.44 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 74.33 || 0.17%
|-
| מאי 2016 || 84.22 || 0.20%
|-
| יוני 2016 || 94.11 || 0.22%
|-
| יולי 2016 || 104.00 || 0.24%
|-
| אוגוסט 2016 || 113.89 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 123.78 || 0.29%
|-
| אוקטובר 2016 || 132.27 || 0.31%
|-
| נובמבר 2016 || 132.27 || 0.31%
|-
| דצמבר 2016 || 132.27 || 0.31%
|-
| ינואר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| פברואר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| מרץ 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| אפריל 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| מאי 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| יוני 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| יולי 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| ספטמבר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| נובמבר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| דצמבר 2017 || 132.27 || 0.31%
|-
| ינואר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| פברואר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| מרץ 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| אפריל 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| מאי 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| יוני 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| יולי 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| אוגוסט 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| ספטמבר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| נובמבר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| דצמבר 2018 || 132.27 || 0.31%
|-
| ינואר 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| פברואר 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| מרץ 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| אפריל 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| מאי 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| יוני 2019 || 132.27 || 0.31%
|-
| יולי 2019 || 132.27 || 0.31%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 1.40 || 0.00%
|-
| נובמבר 2016 || 11.29 || 0.03%
|-
| דצמבר 2016 || 21.18 || 0.05%
|-
| ינואר 2017 || 31.07 || 0.07%
|-
| פברואר 2017 || 40.96 || 0.09%
|-
| מרץ 2017 || 50.85 || 0.12%
|-
| אפריל 2017 || 60.74 || 0.14%
|-
| מאי 2017 || 70.63 || 0.16%
|-
| יוני 2017 || 80.52 || 0.19%
|-
| יולי 2017 || 90.41 || 0.21%
|-
| אוגוסט 2017 || 100.30 || 0.23%
|-
| ספטמבר 2017 || 110.19 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 120.08 || 0.28%
|-
| נובמבר 2017 || 129.97 || 0.30%
|-
| דצמבר 2017 || 139.86 || 0.32%
|-
| ינואר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| פברואר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| מרץ 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| אפריל 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| מאי 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| יוני 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| יולי 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| אוגוסט 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| ספטמבר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| אוקטובר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| נובמבר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| דצמבר 2018 || 139.86 || 0.32%
|-
| ינואר 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| פברואר 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| מרץ 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| אפריל 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| מאי 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| יוני 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| יולי 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| אוגוסט 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| ספטמבר 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| אוקטובר 2019 || 139.86 || 0.32%
|-
| נובמבר 2019 || 139.86 || 0.32%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>5jipxg1lboy7hzk6vr9eoqyfb23x23s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744624</id>
    <revision>
      <id>3022260</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:08:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022260</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12297" sha1="fi0rusblmo5ujg6j6tybvppkla236mz" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1762|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר וערב פרישתו דורג בדירוג שהוא אחד מאלה:
: (1) דירוג המח&quot;ר;
: (2) דירוג המח&quot;ר המועדף.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ה' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 15.94 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 31.87 || 0.05%
|-
| מרץ 2013 || 47.81 || 0.07%
|-
| אפריל 2013 || 63.74 || 0.09%
|-
| מאי 2013 || 79.68 || 0.11%
|-
| יוני 2013 || 95.61 || 0.14%
|-
| יולי 2013 || 111.55 || 0.16%
|-
| אוגוסט 2013 || 121.04 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2013 || 121.04 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2013 || 121.04 || 0.17%
|-
| נובמבר 2013 || 121.04 || 0.17%
|-
| דצמבר 2013 || 121.04 || 0.17%
|-
| ינואר 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| פברואר 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| מרץ 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| מאי 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| יוני 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| יולי 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| נובמבר 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| דצמבר 2014 || 121.04 || 0.17%
|-
| ינואר 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| פברואר 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| מרץ 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| אפריל 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| מאי 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| יוני 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| יולי 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| נובמבר 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| דצמבר 2015 || 121.04 || 0.17%
|-
| ינואר 2016 || 121.04 || 0.17%
|-
| פברואר 2016 || 121.04 || 0.17%
|-
| מרץ 2016 || 121.04 || 0.17%
|-
| אפריל 2016 || 121.04 || 0.17%
|-
| מאי 2016 || 121.04 || 0.17%
|-
| יוני 2016 || 121.04 || 0.17%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 6.44 || 0.01%
|-
| ספטמבר 2013 || 22.37 || 0.03%
|-
| אוקטובר 2013 || 38.31 || 0.06%
|-
| נובמבר 2013 || 54.24 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 70.18 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 86.11 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 102.05 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 117.98 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 133.92 || 0.19%
|-
| מאי 2014 || 149.85 || 0.22%
|-
| יוני 2014 || 165.79 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 181.72 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2014 || 197.66 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 211.78 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2014 || 211.78 || 0.30%
|-
| נובמבר 2014 || 211.78 || 0.30%
|-
| דצמבר 2014 || 211.78 || 0.30%
|-
| ינואר 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| פברואר 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| מרץ 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| אפריל 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| מאי 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| יוני 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| יולי 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| נובמבר 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| דצמבר 2015 || 211.78 || 0.30%
|-
| ינואר 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| פברואר 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| מרץ 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| אפריל 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| מאי 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| יוני 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| יולי 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 211.78 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 211.78 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 211.78 || 0.30%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2014 || 1.82 || 0.00%
|-
| אוקטובר 2014 || 17.82 || 0.03%
|-
| נובמבר 2014 || 33.82 || 0.05%
|-
| דצמבר 2014 || 49.82 || 0.07%
|-
| ינואר 2015 || 65.82 || 0.09%
|-
| פברואר 2015 || 81.82 || 0.12%
|-
| מרץ 2015 || 97.82 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 113.81 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 129.81 || 0.19%
|-
| יוני 2015 || 145.81 || 0.21%
|-
| יולי 2015 || 161.81 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2015 || 177.81 || 0.25%
|-
| ספטמבר 2015 || 182.29 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2015 || 182.29 || 0.26%
|-
| נובמבר 2015 || 182.29 || 0.26%
|-
| דצמבר 2015 || 182.29 || 0.26%
|-
| ינואר 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| פברואר 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| מרץ 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| אפריל 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| מאי 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| יוני 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| נובמבר 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| דצמבר 2016 || 182.29 || 0.26%
|-
| ינואר 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| פברואר 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| מרץ 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| אפריל 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| מאי 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| יוני 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| יולי 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| נובמבר 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| דצמבר 2017 || 182.29 || 0.26%
|-
| ינואר 2018 || 182.29 || 0.26%
|-
| פברואר 2018 || 182.29 || 0.26%
|-
| מרץ 2018 || 182.29 || 0.26%
|-
| אפריל 2018 || 182.29 || 0.26%
|-
| מאי 2018 || 182.29 || 0.26%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2015 || 11.61 || 0.02%
|-
| אוקטובר 2015 || 27.74 || 0.04%
|-
| נובמבר 2015 || 43.86 || 0.06%
|-
| דצמבר 2015 || 59.99 || 0.09%
|-
| ינואר 2016 || 76.12 || 0.11%
|-
| פברואר 2016 || 92.24 || 0.13%
|-
| מרץ 2016 || 108.37 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 124.50 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 140.62 || 0.20%
|-
| יוני 2016 || 156.75 || 0.22%
|-
| יולי 2016 || 172.88 || 0.25%
|-
| אוגוסט 2016 || 189.00 || 0.27%
|-
| ספטמבר 2016 || 205.13 || 0.29%
|-
| אוקטובר 2016 || 214.33 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 214.33 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 214.33 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| מרץ 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| אפריל 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| מאי 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| יוני 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| יולי 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| נובמבר 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| דצמבר 2017 || 214.33 || 0.30%
|-
| ינואר 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| פברואר 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| מרץ 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| אפריל 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| מאי 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| יוני 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| יולי 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| נובמבר 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| דצמבר 2018 || 214.33 || 0.30%
|-
| ינואר 2019 || 214.33 || 0.30%
|-
| פברואר 2019 || 214.33 || 0.30%
|-
| מרץ 2019 || 214.33 || 0.30%
|-
| אפריל 2019 || 214.33 || 0.30%
|-
| מאי 2019 || 214.33 || 0.30%
|-
| יוני 2019 || 214.33 || 0.30%
|-
| יולי 2019 || 214.33 || 0.30%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 6.93 || 0.01%
|-
| נובמבר 2016 || 23.06 || 0.03%
|-
| דצמבר 2016 || 39.19 || 0.06%
|-
| ינואר 2017 || 55.31 || 0.08%
|-
| פברואר 2017 || 71.44 || 0.10%
|-
| מרץ 2017 || 87.57 || 0.12%
|-
| אפריל 2017 || 103.69 || 0.15%
|-
| מאי 2017 || 119.82 || 0.17%
|-
| יוני 2017 || 135.95 || 0.19%
|-
| יולי 2017 || 152.07 || 0.22%
|-
| אוגוסט 2017 || 168.20 || 0.24%
|-
| ספטמבר 2017 || 184.33 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 200.45 || 0.28%
|-
| נובמבר 2017 || 216.58 || 0.31%
|-
| דצמבר 2017 || 232.71 || 0.33%
|-
| ינואר 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| פברואר 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| מרץ 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| אפריל 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| מאי 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| יוני 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| יולי 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| נובמבר 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| דצמבר 2018 || 232.71 || 0.33%
|-
| ינואר 2019 || 232.71 || 0.33%
|-
| פברואר 2019 || 232.71 || 0.33%
|-
| מרץ 2019 || 232.71 || 0.33%
|-
| אפריל 2019 || 232.71 || 0.33%
|-
| מאי 2019 || 232.71 || 0.33%
|-
| יוני 2019 || 232.71 || 0.33%
|-
| יולי 2019 || 232.71 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2019 || 232.71 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2019 || 232.71 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2019 || 232.71 || 0.33%
|-
| נובמבר 2019 || 232.71 || 0.33%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>fi0rusblmo5ujg6j6tybvppkla236mz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744625</id>
    <revision>
      <id>3022261</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:09:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022261</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12167" sha1="t1yk4edvuzqzm3zvzw3a6moa3r4pte2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1771|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר וערב פרישתו דורג בדירוג המהנדסים.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ה' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרש יהצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 18.96 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 37.91 || 0.05%
|-
| מרץ 2013 || 56.87 || 0.07%
|-
| אפריל 2013 || 75.83 || 0.09%
|-
| מאי 2013 || 94.79 || 0.11%
|-
| יוני 2013 || 113.74 || 0.14%
|-
| יולי 2013 || 132.70 || 0.16%
|-
| אוגוסט 2013 || 144.00 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2013 || 144.00 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2013 || 144.00 || 0.17%
|-
| נובמבר 2013 || 144.00 || 0.17%
|-
| דצמבר 2013 || 144.00 || 0.17%
|-
| ינואר 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| פברואר 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| מרץ 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| מאי 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| יוני 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| יולי 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| נובמבר 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| דצמבר 2014 || 144.00 || 0.17%
|-
| ינואר 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| פברואר 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| מרץ 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| אפריל 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| מאי 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| יוני 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| יולי 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| נובמבר 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| דצמבר 2015 || 144.00 || 0.17%
|-
| ינואר 2016 || 144.00 || 0.17%
|-
| פברואר 2016 || 144.00 || 0.17%
|-
| מרץ 2016 || 144.00 || 0.17%
|-
| אפריל 2016 || 144.00 || 0.17%
|-
| מאי 2016 || 144.00 || 0.17%
|-
| יוני 2016 || 144.00 || 0.17%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 7.66 || 0.01%
|-
| ספטמבר 2013 || 26.62 || 0.03%
|-
| אוקטובר 2013 || 45.57 || 0.06%
|-
| נובמבר 2013 || 64.53 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 83.49 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 102.44 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 121.40 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 140.36 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 159.32 || 0.19%
|-
| מאי 2014 || 178.27 || 0.22%
|-
| יוני 2014 || 197.23 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 216.19 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2014 || 235.15 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 251.94 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2014 || 251.94 || 0.30%
|-
| נובמבר 2014 || 251.94 || 0.30%
|-
| דצמבר 2014 || 251.94 || 0.30%
|-
| ינואר 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| פברואר 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| מרץ 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| אפריל 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| מאי 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| יוני 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| יולי 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| נובמבר 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| דצמבר 2015 || 251.94 || 0.30%
|-
| ינואר 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| פברואר 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| מרץ 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| אפריל 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| מאי 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| יוני 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| יולי 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 251.94 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 251.94 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 251.94 || 0.30%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2014 || 2.17 || 0.00%
|-
| אוקטובר 2014 || 21.20 || 0.03%
|-
| נובמבר 2014 || 40.23 || 0.05%
|-
| דצמבר 2014 || 59.27 || 0.07%
|-
| ינואר 2015 || 78.30 || 0.09%
|-
| פברואר 2015 || 97.33 || 0.12%
|-
| מרץ 2015 || 116.37 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 135.40 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 154.43 || 0.19%
|-
| יוני 2015 || 173.47 || 0.21%
|-
| יולי 2015 || 192.50 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2015 || 211.53 || 0.25%
|-
| ספטמבר 2015 || 216.86 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2015 || 216.86 || 0.26%
|-
| נובמבר 2015 || 216.86 || 0.26%
|-
| דצמבר 2015 || 216.86 || 0.26%
|-
| ינואר 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| פברואר 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| מרץ 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| אפריל 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| מאי 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| יוני 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| נובמבר 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| דצמבר 2016 || 216.86 || 0.26%
|-
| ינואר 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| פברואר 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| מרץ 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| אפריל 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| מאי 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| יוני 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| יולי 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| נובמבר 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| דצמבר 2017 || 216.86 || 0.26%
|-
| ינואר 2018 || 216.86 || 0.26%
|-
| פברואר 2018 || 216.86 || 0.26%
|-
| מרץ 2018 || 216.86 || 0.26%
|-
| אפריל 2018 || 216.86 || 0.26%
|-
| מאי 2018 || 216.86 || 0.26%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2015 || 13.81 || 0.02%
|-
| אוקטובר 2015 || 33.00 || 0.04%
|-
| נובמבר 2015 || 52.18 || 0.06%
|-
| דצמבר 2015 || 71.37 || 0.09%
|-
| ינואר 2016 || 90.55 || 0.11%
|-
| פברואר 2016 || 109.74 || 0.13%
|-
| מרץ 2016 || 128.92 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 148.11 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 167.29 || 0.20%
|-
| יוני 2016 || 186.48 || 0.22%
|-
| יולי 2016 || 205.66 || 0.25%
|-
| אוגוסט 2016 || 224.85 || 0.27%
|-
| ספטמבר 2016 || 244.04 || 0.29%
|-
| אוקטובר 2016 || 254.97 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 254.97 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 254.97 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| מרץ 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| אפריל 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| מאי 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| יוני 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| יולי 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| נובמבר 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| דצמבר 2017 || 254.97 || 0.30%
|-
| ינואר 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| פברואר 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| מרץ 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| אפריל 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| מאי 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| יוני 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| יולי 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| נובמבר 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| דצמבר 2018 || 254.97 || 0.30%
|-
| ינואר 2019 || 254.97 || 0.30%
|-
| פברואר 2019 || 254.97 || 0.30%
|-
| מרץ 2019 || 254.97 || 0.30%
|-
| אפריל 2019 || 254.97 || 0.30%
|-
| מאי 2019 || 254.97 || 0.30%
|-
| יוני 2019 || 254.97 || 0.30%
|-
| יולי 2019 || 254.97 || 0.30%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 8.25 || 0.01%
|-
| נובמבר 2016 || 27.43 || 0.03%
|-
| דצמבר 2016 || 46.62 || 0.06%
|-
| ינואר 2017 || 65.80 || 0.08%
|-
| פברואר 2017 || 84.99 || 0.10%
|-
| מרץ 2017 || 104.17 || 0.12%
|-
| אפריל 2017 || 123.36 || 0.15%
|-
| מאי 2017 || 142.54 || 0.17%
|-
| יוני 2017 || 161.73 || 0.19%
|-
| יולי 2017 || 180.91 || 0.22%
|-
| אוגוסט 2017 || 200.10 || 0.24%
|-
| ספטמבר 2017 || 219.29 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 238.47 || 0.28%
|-
| נובמבר 2017 || 257.66 || 0.31%
|-
| דצמבר 2017 || 276.84 || 0.33%
|-
| ינואר 2018 || 276.84 || 0.33%
|-
| פברואר 2018 || 276.84 || 0.33%
|-
| מרץ 2018 || 276.84 || 0.33%
|-
| אפריל 2018 || 276.84 || 0.33%
|-
| מאי 2018 || 276.84 || 0.33%
|-
| יוני 2018 || 276.85 || 0.33%
|-
| יולי 2018 || 276.85 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2018 || 276.85 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2018 || 276.85 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2018 || 276.85 || 0.33%
|-
| נובמבר 2018 || 276.85 || 0.33%
|-
| דצמבר 2018 || 276.85 || 0.33%
|-
| ינואר 2019 || 276.85 || 0.33%
|-
| פברואר 2019 || 276.85 || 0.33%
|-
| מרץ 2019 || 276.85 || 0.33%
|-
| אפריל 2019 || 276.85 || 0.33%
|-
| מאי 2019 || 276.85 || 0.33%
|-
| יוני 2019 || 276.85 || 0.33%
|-
| יולי 2019 || 276.85 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2019 || 276.85 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2019 || 276.85 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2019 || 276.85 || 0.33%
|-
| נובמבר 2019 || 276.85 || 0.33%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>t1yk4edvuzqzm3zvzw3a6moa3r4pte2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744626</id>
    <revision>
      <id>3022262</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:10:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022262</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12167" sha1="9fdrc3lter01nf7azmi73xp3ipiwt59" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1780|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר וערב פרישתו דורג בדירוג ההנדסאים והטכנאים.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ה' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרי שתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 11.65 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 23.29 || 0.05%
|-
| מרץ 2013 || 34.94 || 0.07%
|-
| אפריל 2013 || 46.59 || 0.09%
|-
| מאי 2013 || 58.24 || 0.11%
|-
| יוני 2013 || 69.88 || 0.14%
|-
| יולי 2013 || 81.53 || 0.16%
|-
| אוגוסט 2013 || 88.47 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2013 || 88.47 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2013 || 88.47 || 0.17%
|-
| נובמבר 2013 || 88.47 || 0.17%
|-
| דצמבר 2013 || 88.47 || 0.17%
|-
| ינואר 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| פברואר 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| מרץ 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| מאי 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| יוני 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| יולי 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| נובמבר 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| דצמבר 2014 || 88.47 || 0.17%
|-
| ינואר 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| פברואר 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| מרץ 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| אפריל 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| מאי 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| יוני 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| יולי 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| נובמבר 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| דצמבר 2015 || 88.47 || 0.17%
|-
| ינואר 2016 || 88.47 || 0.17%
|-
| פברואר 2016 || 88.47 || 0.17%
|-
| מרץ 2016 || 88.47 || 0.17%
|-
| אפריל 2016 || 88.47 || 0.17%
|-
| מאי 2016 || 88.47 || 0.17%
|-
| יוני 2016 || 88.47 || 0.17%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 4.71 || 0.01%
|-
| ספטמבר 2013 || 16.35 || 0.03%
|-
| אוקטובר 2013 || 28.00 || 0.06%
|-
| נובמבר 2013 || 39.65 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 51.29 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 62.94 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 74.59 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 86.23 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 97.88 || 0.19%
|-
| מאי 2014 || 109.53 || 0.22%
|-
| יוני 2014 || 121.18 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 132.82 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2014 || 144.47 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 154.79 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2014 || 154.79 || 0.30%
|-
| נובמבר 2014 || 154.79 || 0.30%
|-
| דצמבר 2014 || 154.79 || 0.30%
|-
| ינואר 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| פברואר 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| מרץ 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| אפריל 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| מאי 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| יוני 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| יולי 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| נובמבר 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| דצמבר 2015 || 154.79 || 0.30%
|-
| ינואר 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| פברואר 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| מרץ 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| אפריל 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| מאי 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| יוני 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| יולי 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 154.79 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 154.79 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 154.79 || 0.30%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2014 || 1.33 || 0.00%
|-
| אוקטובר 2014 || 13.03 || 0.03%
|-
| נובמבר 2014 || 24.72 || 0.05%
|-
| דצמבר 2014 || 36.41 || 0.07%
|-
| ינואר 2015 || 48.11 || 0.09%
|-
| פברואר 2015 || 59.80 || 0.12%
|-
| מרץ 2015 || 71.49 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 83.19 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 94.88 || 0.19%
|-
| יוני 2015 || 106.58 || 0.21%
|-
| יולי 2015 || 118.27 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2015 || 129.96 || 0.25%
|-
| ספטמבר 2015 || 133.24 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2015 || 133.24 || 0.26%
|-
| נובמבר 2015 || 133.24 || 0.26%
|-
| דצמבר 2015 || 133.24 || 0.26%
|-
| ינואר 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| פברואר 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| מרץ 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| אפריל 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| מאי 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| יוני 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| נובמבר 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| דצמבר 2016 || 133.24 || 0.26%
|-
| ינואר 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| פברואר 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| מרץ 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| אפריל 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| מאי 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| יוני 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| יולי 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| נובמבר 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| דצמבר 2017 || 133.24 || 0.26%
|-
| ינואר 2018 || 133.24 || 0.26%
|-
| פברואר 2018 || 133.24 || 0.26%
|-
| מרץ 2018 || 133.24 || 0.26%
|-
| אפריל 2018 || 133.24 || 0.26%
|-
| מאי 2018 || 133.24 || 0.26%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2015 || 8.49 || 0.02%
|-
| אוקטובר 2015 || 20.27 || 0.04%
|-
| נובמבר 2015 || 32.06 || 0.06%
|-
| דצמבר 2015 || 43.85 || 0.09%
|-
| ינואר 2016 || 55.63 || 0.11%
|-
| פברואר 2016 || 67.42 || 0.13%
|-
| מרץ 2016 || 79.21 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 91.00 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 102.78 || 0.20%
|-
| יוני 2016 || 114.57 || 0.22%
|-
| יולי 2016 || 126.36 || 0.25%
|-
| אוגוסט 2016 || 138.15 || 0.27%
|-
| ספטמבר 2016 || 149.93 || 0.29%
|-
| אוקטובר 2016 || 156.65 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 156.65 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 156.65 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| מרץ 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| אפריל 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| מאי 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| יוני 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| יולי 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| נובמבר 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| דצמבר 2017 || 156.65 || 0.30%
|-
| ינואר 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| פברואר 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| מרץ 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| אפריל 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| מאי 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| יוני 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| יולי 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| נובמבר 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| דצמבר 2018 || 156.65 || 0.30%
|-
| ינואר 2019 || 156.65 || 0.30%
|-
| פברואר 2019 || 156.65 || 0.30%
|-
| מרץ 2019 || 156.65 || 0.30%
|-
| אפריל 2019 || 156.65 || 0.30%
|-
| מאי 2019 || 156.65 || 0.30%
|-
| יוני 2019 || 156.65 || 0.30%
|-
| יולי 2019 || 156.65 || 0.30%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 5.07 || 0.01%
|-
| נובמבר 2016 || 16.85 || 0.03%
|-
| דצמבר 2016 || 28.64 || 0.06%
|-
| ינואר 2017 || 40.43 || 0.08%
|-
| פברואר 2017 || 52.22 || 0.10%
|-
| מרץ 2017 || 64.00 || 0.12%
|-
| אפריל 2017 || 75.79 || 0.15%
|-
| מאי 2017 || 87.58 || 0.17%
|-
| יוני 2017 || 99.36 || 0.19%
|-
| יולי 2017 || 111.15 || 0.22%
|-
| אוגוסט 2017 || 122.94 || 0.24%
|-
| ספטמבר 2017 || 134.73 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 146.51 || 0.28%
|-
| נובמבר 2017 || 158.30 || 0.31%
|-
| דצמבר 2017 || 170.09 || 0.33%
|-
| ינואר 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| פברואר 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| מרץ 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| אפריל 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| מאי 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| יוני 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| יולי 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| נובמבר 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| דצמבר 2018 || 170.09 || 0.33%
|-
| ינואר 2019 || 170.09 || 0.33%
|-
| פברואר 2019 || 170.09 || 0.33%
|-
| מרץ 2019 || 170.09 || 0.33%
|-
| אפריל 2019 || 170.09 || 0.33%
|-
| מאי 2019 || 170.09 || 0.33%
|-
| יוני 2019 || 170.09 || 0.33%
|-
| יולי 2019 || 170.09 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2019 || 170.09 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2019 || 170.09 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2019 || 170.09 || 0.33%
|-
| נובמבר 2019 || 170.09 || 0.33%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>9fdrc3lter01nf7azmi73xp3ipiwt59</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744627</id>
    <revision>
      <id>3022263</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:10:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022263</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12142" sha1="042j33w8itxb3s7qz5vc63ggqy0t9j3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1789|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כסוהר וערב פרישתו דורג בדירוג האחים והאחיות.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משי רות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בסעיף 2, תעוד כן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ה' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 16.58 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 33.16 || 0.05%
|-
| מרץ 2013 || 49.73 || 0.07%
|-
| אפריל 2013 || 66.31 || 0.09%
|-
| מאי 2013 || 82.89 || 0.11%
|-
| יוני 2013 || 99.47 || 0.14%
|-
| יולי 2013 || 116.04 || 0.16%
|-
| אוגוסט 2013 || 125.93 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2013 || 125.93 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2013 || 125.93 || 0.17%
|-
| נובמבר 2013 || 125.93 || 0.17%
|-
| דצמבר 2013 || 125.93 || 0.17%
|-
| ינואר 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| פברואר 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| מרץ 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| מאי 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| יוני 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| יולי 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| נובמבר 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| דצמבר 2014 || 125.93 || 0.17%
|-
| ינואר 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| פברואר 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| מרץ 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| אפריל 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| מאי 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| יוני 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| יולי 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| נובמבר 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| דצמבר 2015 || 125.93 || 0.17%
|-
| ינואר 2016 || 125.93 || 0.17%
|-
| פברואר 2016 || 125.93 || 0.17%
|-
| מרץ 2016 || 125.93 || 0.17%
|-
| אפריל 2016 || 125.93 || 0.17%
|-
| מאי 2016 || 125.93 || 0.17%
|-
| יוני 2016 || 125.93 || 0.17%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 6.70 || 0.01%
|-
| ספטמבר 2013 || 23.27 || 0.03%
|-
| אוקטובר 2013 || 39.85 || 0.06%
|-
| נובמבר 2013 || 56.43 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 73.01 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 89.59 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 106.16 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 122.74 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 139.32 || 0.19%
|-
| מאי 2014 || 155.90 || 0.22%
|-
| יוני 2014 || 172.47 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 189.05 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2014 || 205.63 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 220.32 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2014 || 220.32 || 0.30%
|-
| נובמבר 2014 || 220.32 || 0.30%
|-
| דצמבר 2014 || 220.32 || 0.30%
|-
| ינואר 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| פברואר 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| מרץ 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| אפריל 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| מאי 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| יוני 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| יולי 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| נובמבר 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| דצמבר 2015 || 220.32 || 0.30%
|-
| ינואר 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| פברואר 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| מרץ 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| אפריל 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| מאי 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| יוני 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| יולי 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 220.32 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 220.32 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 220.32 || 0.30%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2014 || 1.90 || 0.00%
|-
| אוקטובר 2014 || 18.54 || 0.03%
|-
| נובמבר 2014 || 35.18 || 0.05%
|-
| דצמבר 2014 || 51.83 || 0.07%
|-
| ינואר 2015 || 68.47 || 0.09%
|-
| פברואר 2015 || 85.12 || 0.12%
|-
| מרץ 2015 || 101.76 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 118.40 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 135.05 || 0.19%
|-
| יוני 2015 || 151.69 || 0.21%
|-
| יולי 2015 || 168.34 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2015 || 184.98 || 0.25%
|-
| ספטמבר 2015 || 189.64 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2015 || 189.64 || 0.26%
|-
| נובמבר 2015 || 189.64 || 0.26%
|-
| דצמבר 2015 || 189.64 || 0.26%
|-
| ינואר 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| פברואר 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| מרץ 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| אפריל 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| מאי 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| יוני 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| נובמבר 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| דצמבר 2016 || 189.64 || 0.26%
|-
| ינואר 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| פברואר 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| מרץ 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| אפריל 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| מאי 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| יוני 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| יולי 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| נובמבר 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| דצמבר 2017 || 189.64 || 0.26%
|-
| ינואר 2018 || 189.64 || 0.26%
|-
| פברואר 2018 || 189.64 || 0.26%
|-
| מרץ 2018 || 189.64 || 0.26%
|-
| אפריל 2018 || 189.64 || 0.26%
|-
| מאי 2018 || 189.64 || 0.26%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2015 || 12.08 || 0.02%
|-
| אוקטובר 2015 || 28.85 || 0.04%
|-
| נובמבר 2015 || 45.63 || 0.06%
|-
| דצמבר 2015 || 62.41 || 0.09%
|-
| ינואר 2016 || 79.19 || 0.11%
|-
| פברואר 2016 || 95.96 || 0.13%
|-
| מרץ 2016 || 112.74 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 129.52 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 146.30 || 0.20%
|-
| יוני 2016 || 163.07 || 0.22%
|-
| יולי 2016 || 179.85 || 0.25%
|-
| אוגוסט 2016 || 196.63 || 0.27%
|-
| ספטמבר 2016 || 213.40 || 0.29%
|-
| אוקטובר 2016 || 222.97 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 222.97 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 222.97 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| מרץ 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| אפריל 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| מאי 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| יוני 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| יולי 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| נובמבר 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| דצמבר 2017 || 222.97 || 0.30%
|-
| ינואר 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| פברואר 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| מרץ 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| אפריל 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| מאי 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| יוני 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| יולי 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| נובמבר 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| דצמבר 2018 || 222.97 || 0.30%
|-
| ינואר 2019 || 222.97 || 0.30%
|-
| פברואר 2019 || 222.97 || 0.30%
|-
| מרץ 2019 || 222.97 || 0.30%
|-
| אפריל 2019 || 222.97 || 0.30%
|-
| מאי 2019 || 222.97 || 0.30%
|-
| יוני 2019 || 222.97 || 0.30%
|-
| יולי 2019 || 222.97 || 0.30%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 7.21 || 0.01%
|-
| נובמבר 2016 || 23.99 || 0.03%
|-
| דצמבר 2016 || 40.77 || 0.06%
|-
| ינואר 2017 || 57.54 || 0.08%
|-
| פברואר 2017 || 74.32 || 0.10%
|-
| מרץ 2017 || 91.10 || 0.12%
|-
| אפריל 2017 || 107.87 || 0.15%
|-
| מאי 2017 || 124.65 || 0.17%
|-
| יוני 2017 || 141.43 || 0.19%
|-
| יולי 2017 || 158.21 || 0.22%
|-
| אוגוסט 2017 || 174.98 || 0.24%
|-
| ספטמבר 2017 || 191.76 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 208.54 || 0.28%
|-
| נובמבר 2017 || 225.32 || 0.31%
|-
| דצמבר 2017 || 242.09 || 0.33%
|-
| ינואר 2018 || 242.09 || 0.33%
|-
| פברואר 2018 || 242.09 || 0.33%
|-
| מרץ 2018 || 242.09 || 0.33%
|-
| אפריל 2018 || 242.09 || 0.33%
|-
| מאי 2018 || 242.09 || 0.33%
|-
| יוני 2018 || 242.10 || 0.33%
|-
| יולי 2018 || 242.10 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2018 || 242.10 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2018 || 242.10 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2018 || 242.10 || 0.33%
|-
| נובמבר 2018 || 242.10 || 0.33%
|-
| דצמבר 2018 || 242.10 || 0.33%
|-
| ינואר 2019 || 242.10 || 0.33%
|-
| פברואר 2019 || 242.10 || 0.33%
|-
| מרץ 2019 || 242.10 || 0.33%
|-
| אפריל 2019 || 242.10 || 0.33%
|-
| מאי 2019 || 242.10 || 0.33%
|-
| יוני 2019 || 242.10 || 0.33%
|-
| יולי 2019 || 242.10 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2019 || 242.10 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2019 || 242.10 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2019 || 242.10 || 0.33%
|-
| נובמבר 2019 || 242.10 || 0.33%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>042j33w8itxb3s7qz5vc63ggqy0t9j3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744628</id>
    <revision>
      <id>3022264</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:10:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022264</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11899" sha1="my5lsis06z0tnvs9aquxz8ia9rtqg7g" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1798|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כסוהר וערב פרישתו דורג בדירוג הרוקחים.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משי רות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בסעיף 2, תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ז' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש ינואר 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 28.24 || 0.07%
|-
| פברואר 2013 || 56.48 || 0.14%
|-
| מרץ 2013 || 84.72 || 0.21%
|-
| אפריל 2013 || 112.96 || 0.28%
|-
| מאי 2013 || 141.20 || 0.35%
|-
| יוני 2013 || 169.45 || 0.42%
|-
| יולי 2013 || 197.69 || 0.50%
|-
| אוגוסט 2013 || 225.93 || 0.57%
|-
| ספטמבר 2013 || 254.17 || 0.64%
|-
| אוקטובר 2013 || 282.41 || 0.71%
|-
| נובמבר 2013 || 310.65 || 0.78%
|-
| דצמבר 2013 || 338.89 || 0.85%
|-
| ינואר 2014 || 367.13 || 0.92%
|-
| פברואר 2014 || 395.37 || 0.99%
|-
| מרץ 2014 || 412.60 || 1.03%
|-
| אפריל 2014 || 412.60 || 1.03%
|-
| מאי 2014 || 412.60 || 1.03%
|-
| יוני 2014 || 412.60 || 1.03%
|-
| יולי 2014 || 412.60 || 1.03%
|-
| אוגוסט 2014 || 412.60 || 1.03%
|-
| ספטמבר 2014 || 412.60 || 1.03%
|-
| אוקטובר 2014 || 412.60 || 1.03%
|-
| נובמבר 2014 || 412.60 || 1.03%
|-
| דצמבר 2014 || 412.60 || 1.03%
|-
| ינואר 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| פברואר 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| מרץ 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| אפריל 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| מאי 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| יוני 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| יולי 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| אוגוסט 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| ספטמבר 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| אוקטובר 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| נובמבר 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| דצמבר 2015 || 412.60 || 1.03%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מרץ 2014 || 11.01 || 0.03%
|-
| אפריל 2014 || 39.25 || 0.10%
|-
| מאי 2014 || 67.49 || 0.17%
|-
| יוני 2014 || 95.73 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 109.97 || 0.28%
|-
| אוגוסט 2014 || 109.97 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 109.97 || 0.28%
|-
| אוקטובר 2014 || 109.97 || 0.28%
|-
| נובמבר 2014 || 109.97 || 0.28%
|-
| דצמבר 2014 || 109.97 || 0.28%
|-
| ינואר 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| פברואר 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| מרץ 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| אפריל 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| מאי 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| יוני 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| יולי 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| אוגוסט 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| אוקטובר 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| נובמבר 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| דצמבר 2015 || 109.97 || 0.28%
|-
| ינואר 2016 || 109.97 || 0.28%
|-
| פברואר 2016 || 109.97 || 0.28%
|-
| מרץ 2016 || 109.97 || 0.28%
|-
| אפריל 2016 || 109.97 || 0.28%
|-
| מאי 2016 || 109.97 || 0.28%
|-
| יוני 2016 || 109.97 || 0.28%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש ינואר 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| יולי 2014 || 14.01 || 0.04%
|-
| אוגוסט 2014 || 42.25 || 0.11%
|-
| ספטמבר 2014 || 70.49 || 0.18%
|-
| אוקטובר 2014 || 98.73 || 0.25%
|-
| נובמבר 2014 || 126.97 || 0.32%
|-
| דצמבר 2014 || 155.21 || 0.39%
|-
| ינואר 2015 || 183.45 || 0.46%
|-
| פברואר 2015 || 211.69 || 0.53%
|-
| מרץ 2015 || 239.93 || 0.60%
|-
| אפריל 2015 || 268.17 || 0.67%
|-
| מאי 2015 || 296.41 || 0.74%
|-
| יוני 2015 || 324.66 || 0.81%
|-
| יולי 2015 || 352.90 || 0.89%
|-
| אוגוסט 2015 || 381.14 || 0.96%
|-
| ספטמבר 2015 || 409.38 || 1.03%
|-
| אוקטובר 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| נובמבר 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| דצמבר 2015 || 412.60 || 1.03%
|-
| ינואר 2016 || 412.60 || 1.03%
|-
| פברואר 2016 || 412.60 || 1.03%
|-
| מרץ 2016 || 412.60 || 1.03%
|-
| אפריל 2016 || 412.60 || 1.03%
|-
| מאי 2016 || 412.60 || 1.03%
|-
| יוני 2016 || 412.60 || 1.03%
|-
| יולי 2016 || 412.60 || 1.03%
|-
| אוגוסט 2016 || 412.60 || 1.03%
|-
| ספטמבר 2016 || 412.60 || 1.03%
|-
| אוקטובר 2016 || 412.60 || 1.03%
|-
| נובמבר 2016 || 412.60 || 1.03%
|-
| דצמבר 2016 || 412.60 || 1.03%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2015 || 25.02 || 0.06%
|-
| נובמבר 2015 || 53.26 || 0.13%
|-
| דצמבר 2015 || 81.50 || 0.20%
|-
| ינואר 2016 || 109.74 || 0.28%
|-
| פברואר 2016 || 137.98 || 0.35%
|-
| מרץ 2016 || 166.22 || 0.42%
|-
| אפריל 2016 || 192.66 || 0.48%
|-
| מאי 2016 || 192.66 || 0.48%
|-
| יוני 2016 || 192.66 || 0.48%
|-
| יולי 2016 || 192.66 || 0.48%
|-
| אוגוסט 2016 || 192.66 || 0.48%
|-
| ספטמבר 2016 || 192.66 || 0.48%
|-
| אוקטובר 2016 || 192.66 || 0.48%
|-
| נובמבר 2016 || 192.66 || 0.48%
|-
| דצמבר 2016 || 192.66 || 0.48%
|-
| ינואר 2017 || 192.66 || 0.48%
|-
| פברואר 2017 || 192.66 || 0.48%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אפריל 2016 || 1.81 || 0.00%
|-
| מאי 2016 || 30.16 || 0.08%
|-
| יוני 2016 || 58.52 || 0.15%
|-
| יולי 2016 || 86.87 || 0.22%
|-
| אוגוסט 2016 || 115.23 || 0.29%
|-
| ספטמבר 2016 || 143.58 || 0.36%
|-
| אוקטובר 2016 || 165.70 || 0.41%
|-
| נובמבר 2016 || 165.70 || 0.41%
|-
| דצמבר 2016 || 165.70 || 0.41%
|-
| ינואר 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| פברואר 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| מרץ 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| אפריל 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| מאי 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| יוני 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| יולי 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| אוגוסט 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| ספטמבר 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| אוקטובר 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| נובמבר 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| דצמבר 2017 || 165.70 || 0.41%
|-
| ינואר 2018 || 165.70 || 0.41%
|-
| פברואר 2018 || 165.70 || 0.41%
|-
| מרץ 2018 || 165.70 || 0.41%
|-
| אפריל 2018 || 165.70 || 0.41%
|-
| מאי 2018 || 165.70 || 0.41%
|}

=== חלק ו' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 6.28 || 0.02%
|-
| נובמבר 2016 || 34.86 || 0.09%
|-
| דצמבר 2016 || 63.44 || 0.16%
|-
| ינואר 2017 || 92.02 || 0.23%
|-
| פברואר 2017 || 120.61 || 0.30%
|-
| מרץ 2017 || 149.19 || 0.37%
|-
| אפריל 2017 || 177.77 || 0.44%
|-
| מאי 2017 || 194.81 || 0.48%
|-
| יוני 2017 || 194.81 || 0.48%
|-
| יולי 2017 || 194.81 || 0.48%
|-
| אוגוסט 2017 || 194.81 || 0.48%
|-
| ספטמבר 2017 || 194.81 || 0.48%
|-
| אוקטובר 2017 || 194.81 || 0.48%
|-
| נובמבר 2017 || 194.81 || 0.48%
|-
| דצמבר 2017 || 194.81 || 0.48%
|-
| ינואר 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| פברואר 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| מרץ 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| אפריל 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| מאי 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| יוני 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| יולי 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| אוגוסט 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| ספטמבר 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| אוקטובר 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| נובמבר 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| דצמבר 2018 || 194.81 || 0.48%
|-
| ינואר 2019 || 194.81 || 0.48%
|-
| פברואר 2019 || 194.81 || 0.48%
|-
| מרץ 2019 || 194.81 || 0.48%
|-
| אפריל 2019 || 194.81 || 0.48%
|-
| מאי 2019 || 194.81 || 0.48%
|-
| יוני 2019 || 194.81 || 0.48%
|-
| יולי 2019 || 194.81 || 0.48%
|}

=== חלק ז' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מאי 2017 || 11.54 || 0.03%
|-
| יוני 2017 || 40.12 || 0.10%
|-
| יולי 2017 || 68.70 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2017 || 97.28 || 0.24%
|-
| ספטמבר 2017 || 125.86 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2017 || 154.44 || 0.38%
|-
| נובמבר 2017 || 183.02 || 0.45%
|-
| דצמבר 2017 || 211.61 || 0.52%
|-
| ינואר 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| פברואר 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| מרץ 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| אפריל 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| מאי 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| יוני 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| יולי 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| אוגוסט 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| ספטמבר 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| אוקטובר 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| נובמבר 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| דצמבר 2018 || 211.61 || 0.52%
|-
| ינואר 2019 || 211.61 || 0.52%
|-
| פברואר 2019 || 211.61 || 0.52%
|-
| מרץ 2019 || 211.61 || 0.52%
|-
| אפריל 2019 || 211.61 || 0.52%
|-
| מאי 2019 || 211.61 || 0.52%
|-
| יוני 2019 || 211.61 || 0.52%
|-
| יולי 2019 || 211.61 || 0.52%
|-
| אוגוסט 2019 || 211.61 || 0.52%
|-
| ספטמבר 2019 || 211.61 || 0.52%
|-
| אוקטובר 2019 || 211.61 || 0.52%
|-
| נובמבר 2019 || 211.61 || 0.52%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>my5lsis06z0tnvs9aquxz8ia9rtqg7g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744629</id>
    <revision>
      <id>3022265</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:11:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022265</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11940" sha1="llgkly7nuaetocf0rqm3rijw744zao3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1807|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כסוהר וערב פרישתו דורג בדירוג טכנאי הרנטגן.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משי רות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ז' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש ינואר 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 27.37 || 0.07%
|-
| פברואר 2013 || 54.74 || 0.14%
|-
| מרץ 2013 || 82.10 || 0.21%
|-
| אפריל 2013 || 109.47 || 0.28%
|-
| מאי 2013 || 136.84 || 0.35%
|-
| יוני 2013 || 164.21 || 0.42%
|-
| יולי 2013 || 191.57 || 0.50%
|-
| אוגוסט 2013 || 218.94 || 0.57%
|-
| ספטמבר 2013 || 246.31 || 0.64%
|-
| אוקטובר 2013 || 273.68 || 0.71%
|-
| נובמבר 2013 || 301.04 || 0.78%
|-
| דצמבר 2013 || 328.41 || 0.85%
|-
| ינואר 2014 || 355.78 || 0.92%
|-
| פברואר 2014 || 383.15 || 0.99%
|-
| מרץ 2014 || 399.84 || 1.03%
|-
| אפריל 2014 || 399.84 || 1.03%
|-
| מאי 2014 || 399.84 || 1.03%
|-
| יוני 2014 || 399.84 || 1.03%
|-
| יולי 2014 || 399.84 || 1.03%
|-
| אוגוסט 2014 || 399.84 || 1.03%
|-
| ספטמבר 2014 || 399.84 || 1.03%
|-
| אוקטובר 2014 || 399.84 || 1.03%
|-
| נובמבר 2014 || 399.84 || 1.03%
|-
| דצמבר 2014 || 399.84 || 1.03%
|-
| ינואר 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| פברואר 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| מרץ 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| אפריל 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| מאי 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| יוני 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| יולי 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| אוגוסט 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| ספטמבר 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| אוקטובר 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| נובמבר 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| דצמבר 2015 || 399.84 || 1.03%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מרץ 2014 || 10.67 || 0.03%
|-
| אפריל 2014 || 38.04 || 0.10%
|-
| מאי 2014 || 65.41 || 0.17%
|-
| יוני 2014 || 92.77 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 106.57 || 0.28%
|-
| אוגוסט 2014 || 106.57 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 106.57 || 0.28%
|-
| אוקטובר 2014 || 106.57 || 0.28%
|-
| נובמבר 2014 || 106.57 || 0.28%
|-
| דצמבר 2014 || 106.57 || 0.28%
|-
| ינואר 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| פברואר 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| מרץ 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| אפריל 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| מאי 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| יוני 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| יולי 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| אוגוסט 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| אוקטובר 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| נובמבר 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| דצמבר 2015 || 106.57 || 0.28%
|-
| ינואר 2016 || 106.57 || 0.28%
|-
| פברואר 2016 || 106.57 || 0.28%
|-
| מרץ 2016 || 106.57 || 0.28%
|-
| אפריל 2016 || 106.57 || 0.28%
|-
| מאי 2016 || 106.57 || 0.28%
|-
| יוני 2016 || 106.57 || 0.28%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש ינואר 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| יולי 2014 || 13.57 || 0.04%
|-
| אוגוסט 2014 || 40.94 || 0.11%
|-
| ספטמבר 2014 || 68.31 || 0.18%
|-
| אוקטובר 2014 || 95.67 || 0.25%
|-
| נובמבר 2014 || 123.04 || 0.32%
|-
| דצמבר 2014 || 150.41 || 0.39%
|-
| ינואר 2015 || 177.78 || 0.46%
|-
| פברואר 2015 || 205.15 || 0.53%
|-
| מרץ 2015 || 232.51 || 0.60%
|-
| אפריל 2015 || 259.88 || 0.67%
|-
| מאי 2015 || 287.25 || 0.74%
|-
| יוני 2015 || 314.62 || 0.81%
|-
| יולי 2015 || 341.98 || 0.89%
|-
| אוגוסט 2015 || 369.35 || 0.96%
|-
| ספטמבר 2015 || 396.72 || 1.03%
|-
| אוקטובר 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| נובמבר 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| דצמבר 2015 || 399.84 || 1.03%
|-
| ינואר 2016 || 399.84 || 1.03%
|-
| פברואר 2016 || 399.84 || 1.03%
|-
| מרץ 2016 || 399.84 || 1.03%
|-
| אפריל 2016 || 399.84 || 1.03%
|-
| מאי 2016 || 399.84 || 1.03%
|-
| יוני 2016 || 399.84 || 1.03%
|-
| יולי 2016 || 399.84 || 1.03%
|-
| אוגוסט 2016 || 399.84 || 1.03%
|-
| ספטמבר 2016 || 399.84 || 1.03%
|-
| אוקטובר 2016 || 399.84 || 1.03%
|-
| נובמבר 2016 || 399.84 || 1.03%
|-
| דצמבר 2016 || 399.84 || 1.03%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2015 || 24.24 || 0.06%
|-
| נובמבר 2015 || 51.61 || 0.13%
|-
| דצמבר 2015 || 78.98 || 0.20%
|-
| ינואר 2016 || 106.35 || 0.28%
|-
| פברואר 2016 || 133.71 || 0.35%
|-
| מרץ 2016 || 161.08 || 0.42%
|-
| אפריל 2016 || 186.70 || 0.48%
|-
| מאי 2016 || 186.70 || 0.48%
|-
| יוני 2016 || 186.70 || 0.48%
|-
| יולי 2016 || 186.70 || 0.48%
|-
| אוגוסט 2016 || 186.70 || 0.48%
|-
| ספטמבר 2016 || 186.70 || 0.48%
|-
| אוקטובר 2016 || 186.70 || 0.48%
|-
| נובמבר 2016 || 186.70 || 0.48%
|-
| דצמבר 2016 || 186.70 || 0.48%
|-
| ינואר 2017 || 186.70 || 0.48%
|-
| פברואר 2017 || 186.70 || 0.48%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אפריל 2016 || 1.75 || 0.00%
|-
| מאי 2016 || 29.23 || 0.08%
|-
| יוני 2016 || 56.71 || 0.15%
|-
| יולי 2016 || 84.19 || 0.22%
|-
| אוגוסט 2016 || 111.66 || 0.29%
|-
| ספטמבר 2016 || 139.14 || 0.36%
|-
| אוקטובר 2016 || 160.58 || 0.41%
|-
| נובמבר 2016 || 160.58 || 0.41%
|-
| דצמבר 2016 || 160.58 || 0.41%
|-
| ינואר 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| פברואר 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| מרץ 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| אפריל 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| מאי 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| יוני 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| יולי 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| אוגוסט 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| ספטמבר 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| אוקטובר 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| נובמבר 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| דצמבר 2017 || 160.58 || 0.41%
|-
| ינואר 2018 || 160.58 || 0.41%
|-
| פברואר 2018 || 160.58 || 0.41%
|-
| מרץ 2018 || 160.58 || 0.41%
|-
| אפריל 2018 || 160.58 || 0.41%
|-
| מאי 2018 || 160.58 || 0.41%
|}

=== חלק ו' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 6.09 || 0.02%
|-
| נובמבר 2016 || 33.79 || 0.09%
|-
| דצמבר 2016 || 61.48 || 0.16%
|-
| ינואר 2017 || 89.18 || 0.23%
|-
| פברואר 2017 || 116.88 || 0.30%
|-
| מרץ 2017 || 144.57 || 0.37%
|-
| אפריל 2017 || 172.27 || 0.44%
|-
| מאי 2017 || 188.78 || 0.48%
|-
| יוני 2017 || 188.78 || 0.48%
|-
| יולי 2017 || 188.78 || 0.48%
|-
| אוגוסט 2017 || 188.78 || 0.48%
|-
| ספטמבר 2017 || 188.78 || 0.48%
|-
| אוקטובר 2017 || 188.78 || 0.48%
|-
| נובמבר 2017 || 188.78 || 0.48%
|-
| דצמבר 2017 || 188.78 || 0.48%
|-
| ינואר 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| פברואר 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| מרץ 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| אפריל 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| מאי 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| יוני 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| יולי 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| אוגוסט 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| ספטמבר 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| אוקטובר 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| נובמבר 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| דצמבר 2018 || 188.78 || 0.48%
|-
| ינואר 2019 || 188.78 || 0.48%
|-
| פברואר 2019 || 188.78 || 0.48%
|-
| מרץ 2019 || 188.78 || 0.48%
|-
| אפריל 2019 || 188.78 || 0.48%
|-
| מאי 2019 || 188.78 || 0.48%
|-
| יוני 2019 || 188.78 || 0.48%
|-
| יולי 2019 || 188.78 || 0.48%
|}

=== חלק ז' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מאי 2017 || 11.18 || 0.03%
|-
| יוני 2017 || 38.88 || 0.10%
|-
| יולי 2017 || 66.58 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2017 || 94.27 || 0.24%
|-
| ספטמבר 2017 || 121.97 || 0.31%
|-
| אוקטובר 2017 || 149.67 || 0.38%
|-
| נובמבר 2017 || 177.36 || 0.45%
|-
| דצמבר 2017 || 205.06 || 0.52%
|-
| ינואר 2018 || 205.06 || 0.52%
|-
| פברואר 2018 || 205.06 || 0.52%
|-
| מרץ 2018 || 205.06 || 0.52%
|-
| אפריל 2018 || 205.06 || 0.52%
|-
| מאי 2018 || 205.06 || 0.52%
|-
| יוני 2018 || 205.07 || 0.52%
|-
| יולי 2018 || 205.07 || 0.52%
|-
| אוגוסט 2018 || 205.07 || 0.52%
|-
| ספטמבר 2018 || 205.07 || 0.52%
|-
| אוקטובר 2018 || 205.07 || 0.52%
|-
| נובמבר 2018 || 205.07 || 0.52%
|-
| דצמבר 2018 || 205.07 || 0.52%
|-
| ינואר 2019 || 205.07 || 0.52%
|-
| פברואר 2019 || 205.07 || 0.52%
|-
| מרץ 2019 || 205.07 || 0.52%
|-
| אפריל 2019 || 205.07 || 0.52%
|-
| מאי 2019 || 205.07 || 0.52%
|-
| יוני 2019 || 205.07 || 0.52%
|-
| יולי 2019 || 205.07 || 0.52%
|-
| אוגוסט 2019 || 205.07 || 0.52%
|-
| ספטמבר 2019 || 205.07 || 0.52%
|-
| אוקטובר 2019 || 205.07 || 0.52%
|-
| נובמבר 2019 || 205.07 || 0.52%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>llgkly7nuaetocf0rqm3rijw744zao3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744630</id>
    <revision>
      <id>3022266</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:11:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13711" sha1="7cl5zal09n0l0959o0ujw0clcyi7dns" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1816|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהג דרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כשוטר וערב פרישתו דורג בדירוג הפיזיותרפיסטים.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משי רות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ז' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש ינואר 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 19.51 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 39.01 || 0.04%
|-
| מרץ 2013 || 58.52 || 0.06%
|-
| אפריל 2013 || 78.03 || 0.08%
|-
| מאי 2013 || 97.53 || 0.10%
|-
| יוני 2013 || 117.04 || 0.12%
|-
| יולי 2013 || 136.54 || 0.15%
|-
| אוגוסט 2013 || 140.68 || 0.15%
|-
| ספטמבר 2013 || 140.68 || 0.15%
|-
| אוקטובר 2013 || 140.68 || 0.15%
|-
| נובמבר 2013 || 140.68 || 0.15%
|-
| דצמבר 2013 || 140.68 || 0.15%
|-
| ינואר 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| פברואר 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| אפריל 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| מאי 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| יוני 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| יולי 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| אוגוסט 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| ספטמבר 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| אוקטובר 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| נובמבר 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| דצמבר 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| ינואר 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| פברואר 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| מרץ 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| אפריל 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| מאי 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| יוני 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| יולי 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| אוגוסט 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| ספטמבר 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| אוקטובר 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| נובמבר 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| דצמבר 2015 || 140.68 || 0.15%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 15.37 || 0.02%
|-
| ספטמבר 2013 || 34.88 || 0.04%
|-
| אוקטובר 2013 || 54.38 || 0.06%
|-
| נובמבר 2013 || 73.89 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 93.40 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| מרץ 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| אפריל 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| מאי 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| יוני 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| יולי 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| אוגוסט 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| ספטמבר 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| אוקטובר 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| נובמבר 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| דצמבר 2014 || 112.47 || 0.12%
|-
| ינואר 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| פברואר 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| מרץ 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| אפריל 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| מאי 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| יוני 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| יולי 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| אוגוסט 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| ספטמבר 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| אוקטובר 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| נובמבר 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| דצמבר 2015 || 112.47 || 0.12%
|-
| ינואר 2016 || 112.47 || 0.12%
|-
| פברואר 2016 || 112.47 || 0.12%
|-
| מרץ 2016 || 112.47 || 0.12%
|-
| אפריל 2016 || 112.47 || 0.12%
|-
| מאי 2016 || 112.47 || 0.12%
|-
| יוני 2016 || 112.47 || 0.12%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש ינואר 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2014 || 0.43 || 0.00%
|-
| פברואר 2014 || 19.93 || 0.02%
|-
| מרץ 2014 || 39.44 || 0.04%
|-
| אפריל 2014 || 58.95 || 0.06%
|-
| מאי 2014 || 78.45 || 0.08%
|-
| יוני 2014 || 97.96 || 0.10%
|-
| יולי 2014 || 117.47 || 0.13%
|-
| אוגוסט 2014 || 136.97 || 0.15%
|-
| ספטמבר 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| אוקטובר 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| נובמבר 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| דצמבר 2014 || 140.68 || 0.15%
|-
| ינואר 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| פברואר 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| מרץ 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| אפריל 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| מאי 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| יוני 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| יולי 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| אוגוסט 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| ספטמבר 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| אוקטובר 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| נובמבר 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| דצמבר 2015 || 140.68 || 0.15%
|-
| ינואר 2016 || 140.68 || 0.15%
|-
| פברואר 2016 || 140.68 || 0.15%
|-
| מרץ 2016 || 140.68 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 140.68 || 0.15%
|-
| מאי 2016 || 140.68 || 0.15%
|-
| יוני 2016 || 140.68 || 0.15%
|-
| יולי 2016 || 140.68 || 0.15%
|-
| אוגוסט 2016 || 140.68 || 0.15%
|-
| ספטמבר 2016 || 140.68 || 0.15%
|-
| אוקטובר 2016 || 140.68 || 0.15%
|-
| נובמבר 2016 || 140.68 || 0.15%
|-
| דצמבר 2016 || 140.68 || 0.15%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2014 || 15.80 || 0.02%
|-
| אוקטובר 2014 || 35.30 || 0.04%
|-
| נובמבר 2014 || 54.81 || 0.06%
|-
| דצמבר 2014 || 74.32 || 0.08%
|-
| ינואר 2015 || 93.82 || 0.10%
|-
| פברואר 2015 || 113.33 || 0.12%
|-
| מרץ 2015 || 132.84 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 152.34 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 171.85 || 0.18%
|-
| יוני 2015 || 191.35 || 0.20%
|-
| יולי 2015 || 196.97 || 0.21%
|-
| אוגוסט 2015 || 196.97 || 0.21%
|-
| ספטמבר 2015 || 196.97 || 0.21%
|-
| אוקטובר 2015 || 196.97 || 0.21%
|-
| נובמבר 2015 || 196.97 || 0.21%
|-
| דצמבר 2015 || 196.97 || 0.21%
|-
| ינואר 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| פברואר 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| מרץ 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| אפריל 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| מאי 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| יוני 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| יולי 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| אוגוסט 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| ספטמבר 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| אוקטובר 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| נובמבר 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| דצמבר 2016 || 196.97 || 0.21%
|-
| ינואר 2017 || 196.97 || 0.21%
|-
| פברואר 2017 || 196.97 || 0.21%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| יולי 2015 || 13.94 || 0.01%
|-
| אוגוסט 2015 || 33.53 || 0.04%
|-
| ספטמבר 2015 || 53.11 || 0.06%
|-
| אוקטובר 2015 || 72.69 || 0.08%
|-
| נובמבר 2015 || 92.28 || 0.10%
|-
| דצמבר 2015 || 111.86 || 0.12%
|-
| ינואר 2016 || 131.45 || 0.14%
|-
| פברואר 2016 || 151.03 || 0.16%
|-
| מרץ 2016 || 169.44 || 0.18%
|-
| אפריל 2016 || 169.44 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 169.44 || 0.18%
|-
| יוני 2016 || 169.44 || 0.18%
|-
| יולי 2016 || 169.44 || 0.18%
|-
| אוגוסט 2016 || 169.44 || 0.18%
|-
| ספטמבר 2016 || 169.44 || 0.18%
|-
| אוקטובר 2016 || 169.44 || 0.18%
|-
| נובמבר 2016 || 169.44 || 0.18%
|-
| דצמבר 2016 || 169.44 || 0.18%
|-
| ינואר 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| פברואר 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| מרץ 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| אפריל 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| מאי 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| יוני 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| יולי 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| אוגוסט 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| ספטמבר 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| אוקטובר 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| נובמבר 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| דצמבר 2017 || 169.44 || 0.18%
|-
| ינואר 2018 || 169.44 || 0.18%
|-
| פברואר 2018 || 169.44 || 0.18%
|-
| מרץ 2018 || 169.44 || 0.18%
|-
| אפריל 2018 || 169.44 || 0.18%
|-
| מאי 2018 || 169.44 || 0.18%
|}

=== חלק ו' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| מרץ 2016 || 1.18 || 0.00%
|-
| אפריל 2016 || 20.92 || 0.02%
|-
| מאי 2016 || 40.66 || 0.04%
|-
| יוני 2016 || 60.40 || 0.06%
|-
| יולי 2016 || 80.15 || 0.08%
|-
| אוגוסט 2016 || 99.89 || 0.11%
|-
| ספטמבר 2016 || 119.63 || 0.13%
|-
| אוקטובר 2016 || 139.37 || 0.15%
|-
| נובמבר 2016 || 159.11 || 0.17%
|-
| דצמבר 2016 || 178.85 || 0.19%
|-
| ינואר 2017 || 198.59 || 0.21%
|-
| פברואר 2017 || 199.34 || 0.21%
|-
| מרץ 2017 || 199.34 || 0.21%
|-
| אפריל 2017 || 199.34 || 0.21%
|-
| מאי 2017 || 199.34 || 0.21%
|-
| יוני 2017 || 199.34 || 0.21%
|-
| יולי 2017 || 199.34 || 0.21%
|-
| אוגוסט 2017 || 199.34 || 0.21%
|-
| ספטמבר 2017 || 199.34 || 0.21%
|-
| אוקטובר 2017 || 199.34 || 0.21%
|-
| נובמבר 2017 || 199.34 || 0.21%
|-
| דצמבר 2017 || 199.34 || 0.21%
|-
| ינואר 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| פברואר 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| מרץ 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| אפריל 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| מאי 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| יוני 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| יולי 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| אוגוסט 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| ספטמבר 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| אוקטובר 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| נובמבר 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| דצמבר 2018 || 199.34 || 0.21%
|-
| ינואר 2019 || 199.34 || 0.21%
|-
| פברואר 2019 || 199.34 || 0.21%
|-
| מרץ 2019 || 199.34 || 0.21%
|-
| אפריל 2019 || 199.34 || 0.21%
|-
| מאי 2019 || 199.34 || 0.21%
|-
| יוני 2019 || 199.34 || 0.21%
|-
| יולי 2019 || 199.34 || 0.21%
|}

=== חלק ז' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| פברואר 2017 || 18.99 || 0.02%
|-
| מרץ 2017 || 38.73 || 0.04%
|-
| אפריל 2017 || 58.47 || 0.06%
|-
| מאי 2017 || 78.21 || 0.08%
|-
| יוני 2017 || 97.95 || 0.10%
|-
| יולי 2017 || 117.69 || 0.12%
|-
| אוגוסט 2017 || 137.43 || 0.15%
|-
| ספטמבר 2017 || 157.17 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2017 || 176.91 || 0.19%
|-
| נובמבר 2017 || 196.66 || 0.21%
|-
| דצמבר 2017 || 216.40 || 0.23%
|-
| ינואר 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| פברואר 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| מרץ 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| אפריל 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| מאי 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| יוני 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| יולי 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| ספטמבר 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| אוקטובר 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| נובמבר 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| דצמבר 2018 || 216.40 || 0.23%
|-
| ינואר 2019 || 216.40 || 0.23%
|-
| פברואר 2019 || 216.40 || 0.23%
|-
| מרץ 2019 || 216.40 || 0.23%
|-
| אפריל 2019 || 216.40 || 0.23%
|-
| מאי 2019 || 216.40 || 0.23%
|-
| יוני 2019 || 216.40 || 0.23%
|-
| יולי 2019 || 216.40 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2019 || 216.40 || 0.23%
|-
| ספטמבר 2019 || 216.40 || 0.23%
|-
| אוקטובר 2019 || 216.40 || 0.23%
|-
| נובמבר 2019 || 216.40 || 0.23%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>7cl5zal09n0l0959o0ujw0clcyi7dns</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744631</id>
    <revision>
      <id>3022267</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:12:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022267</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12158" sha1="kfz6iif9n4bqjql6h0mqoifkddklao5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1826|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר וערב פרישתו דורג בדירוג הקצינים הטכניים.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ה' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו [[בתוספת הפרש]]י הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 11.51 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 23.02 || 0.05%
|-
| מרץ 2013 || 34.53 || 0.07%
|-
| אפריל 2013 || 46.04 || 0.09%
|-
| מאי 2013 || 57.55 || 0.11%
|-
| יוני 2013 || 69.06 || 0.14%
|-
| יולי 2013 || 80.57 || 0.16%
|-
| אוגוסט 2013 || 87.43 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2013 || 87.43 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2013 || 87.43 || 0.17%
|-
| נובמבר 2013 || 87.43 || 0.17%
|-
| דצמבר 2013 || 87.43 || 0.17%
|-
| ינואר 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| פברואר 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| מרץ 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| מאי 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| יוני 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| יולי 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| נובמבר 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| דצמבר 2014 || 87.43 || 0.17%
|-
| ינואר 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| פברואר 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| מרץ 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| אפריל 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| מאי 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| יוני 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| יולי 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| נובמבר 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| דצמבר 2015 || 87.43 || 0.17%
|-
| ינואר 2016 || 87.43 || 0.17%
|-
| פברואר 2016 || 87.43 || 0.17%
|-
| מרץ 2016 || 87.43 || 0.17%
|-
| אפריל 2016 || 87.43 || 0.17%
|-
| מאי 2016 || 87.43 || 0.17%
|-
| יוני 2016 || 87.43 || 0.17%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 4.65 || 0.01%
|-
| ספטמבר 2013 || 16.16 || 0.03%
|-
| אוקטובר 2013 || 27.67 || 0.06%
|-
| נובמבר 2013 || 39.18 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 50.69 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 62.20 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 73.71 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 85.22 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 96.73 || 0.19%
|-
| מאי 2014 || 108.24 || 0.22%
|-
| יוני 2014 || 119.75 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 131.26 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2014 || 142.76 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 152.96 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2014 || 152.96 || 0.30%
|-
| נובמבר 2014 || 152.96 || 0.30%
|-
| דצמבר 2014 || 152.96 || 0.30%
|-
| ינואר 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| פברואר 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| מרץ 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| אפריל 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| מאי 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| יוני 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| יולי 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| נובמבר 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| דצמבר 2015 || 152.96 || 0.30%
|-
| ינואר 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| פברואר 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| מרץ 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| אפריל 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| מאי 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| יוני 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| יולי 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 152.96 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 152.96 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 152.96 || 0.30%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2014 || 1.32 || 0.00%
|-
| אוקטובר 2014 || 12.87 || 0.03%
|-
| נובמבר 2014 || 24.43 || 0.05%
|-
| דצמבר 2014 || 35.98 || 0.07%
|-
| ינואר 2015 || 47.54 || 0.09%
|-
| פברואר 2015 || 59.09 || 0.12%
|-
| מרץ 2015 || 70.65 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 82.21 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 93.76 || 0.19%
|-
| יוני 2015 || 105.32 || 0.21%
|-
| יולי 2015 || 116.87 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2015 || 128.43 || 0.25%
|-
| ספטמבר 2015 || 131.67 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2015 || 131.67 || 0.26%
|-
| נובמבר 2015 || 131.67 || 0.26%
|-
| דצמבר 2015 || 131.67 || 0.26%
|-
| ינואר 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| פברואר 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| מרץ 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| אפריל 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| מאי 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| יוני 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| נובמבר 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| דצמבר 2016 || 131.67 || 0.26%
|-
| ינואר 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| פברואר 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| מרץ 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| אפריל 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| מאי 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| יוני 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| יולי 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| נובמבר 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| דצמבר 2017 || 131.67 || 0.26%
|-
| ינואר 2018 || 131.67 || 0.26%
|-
| פברואר 2018 || 131.67 || 0.26%
|-
| מרץ 2018 || 131.67 || 0.26%
|-
| אפריל 2018 || 131.67 || 0.26%
|-
| מאי 2018 || 131.67 || 0.26%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2015 || 8.39 || 0.02%
|-
| אוקטובר 2015 || 20.03 || 0.04%
|-
| נובמבר 2015 || 31.68 || 0.06%
|-
| דצמבר 2015 || 43.33 || 0.09%
|-
| ינואר 2016 || 54.98 || 0.11%
|-
| פברואר 2016 || 66.63 || 0.13%
|-
| מרץ 2016 || 78.27 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 89.92 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 101.57 || 0.20%
|-
| יוני 2016 || 113.22 || 0.22%
|-
| יולי 2016 || 124.87 || 0.25%
|-
| אוגוסט 2016 || 136.51 || 0.27%
|-
| ספטמבר 2016 || 148.16 || 0.29%
|-
| אוקטובר 2016 || 154.80 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 154.80 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 154.80 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| מרץ 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| אפריל 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| מאי 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| יוני 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| יולי 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| נובמבר 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| דצמבר 2017 || 154.80 || 0.30%
|-
| ינואר 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| פברואר 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| מרץ 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| אפריל 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| מאי 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| יוני 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| יולי 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| נובמבר 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| דצמבר 2018 || 154.80 || 0.30%
|-
| ינואר 2019 || 154.80 || 0.30%
|-
| פברואר 2019 || 154.80 || 0.30%
|-
| מרץ 2019 || 154.80 || 0.30%
|-
| אפריל 2019 || 154.80 || 0.30%
|-
| מאי 2019 || 154.80 || 0.30%
|-
| יוני 2019 || 154.80 || 0.30%
|-
| יולי 2019 || 154.80 || 0.30%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 5.01 || 0.01%
|-
| נובמבר 2016 || 16.65 || 0.03%
|-
| דצמבר 2016 || 28.30 || 0.06%
|-
| ינואר 2017 || 39.95 || 0.08%
|-
| פברואר 2017 || 51.60 || 0.10%
|-
| מרץ 2017 || 63.25 || 0.12%
|-
| אפריל 2017 || 74.90 || 0.15%
|-
| מאי 2017 || 86.54 || 0.17%
|-
| יוני 2017 || 98.19 || 0.19%
|-
| יולי 2017 || 109.84 || 0.22%
|-
| אוגוסט 2017 || 121.49 || 0.24%
|-
| ספטמבר 2017 || 133.14 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 144.78 || 0.28%
|-
| נובמבר 2017 || 156.43 || 0.31%
|-
| דצמבר 2017 || 168.08 || 0.33%
|-
| ינואר 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| פברואר 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| מרץ 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| אפריל 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| מאי 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| יוני 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| יולי 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| נובמבר 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| דצמבר 2018 || 168.08 || 0.33%
|-
| ינואר 2019 || 168.08 || 0.33%
|-
| פברואר 2019 || 168.08 || 0.33%
|-
| מרץ 2019 || 168.08 || 0.33%
|-
| אפריל 2019 || 168.08 || 0.33%
|-
| מאי 2019 || 168.08 || 0.33%
|-
| יוני 2019 || 168.08 || 0.33%
|-
| יולי 2019 || 168.08 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2019 || 168.08 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2019 || 168.08 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2019 || 168.08 || 0.33%
|-
| נובמבר 2019 || 168.08 || 0.33%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>kfz6iif9n4bqjql6h0mqoifkddklao5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744632</id>
    <revision>
      <id>3022268</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:12:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022268</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12161" sha1="3h9jihklqbxx6309cznzvz4qbrsfsjy" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1835|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שערב פרישתו דורג בדירוג משטרתי מיוחד ושמתקיימים בו כל אלה:
: (1) פרש כשוטר;
: (2) פרש בתפקיד פסיכולוג.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ה' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 11.71 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 23.41 || 0.05%
|-
| מרץ 2013 || 35.12 || 0.07%
|-
| אפריל 2013 || 46.82 || 0.09%
|-
| מאי 2013 || 58.53 || 0.11%
|-
| יוני 2013 || 70.23 || 0.14%
|-
| יולי 2013 || 81.94 || 0.16%
|-
| אוגוסט 2013 || 88.91 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2013 || 88.91 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2013 || 88.91 || 0.17%
|-
| נובמבר 2013 || 88.91 || 0.17%
|-
| דצמבר 2013 || 88.91 || 0.17%
|-
| ינואר 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| פברואר 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| מרץ 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| מאי 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| יוני 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| יולי 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| נובמבר 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| דצמבר 2014 || 88.91 || 0.17%
|-
| ינואר 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| פברואר 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| מרץ 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| אפריל 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| מאי 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| יוני 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| יולי 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| נובמבר 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| דצמבר 2015 || 88.91 || 0.17%
|-
| ינואר 2016 || 88.91 || 0.17%
|-
| פברואר 2016 || 88.91 || 0.17%
|-
| מרץ 2016 || 88.91 || 0.17%
|-
| אפריל 2016 || 88.91 || 0.17%
|-
| מאי 2016 || 88.91 || 0.17%
|-
| יוני 2016 || 88.91 || 0.17%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 4.73 || 0.01%
|-
| ספטמבר 2013 || 16.43 || 0.03%
|-
| אוקטובר 2013 || 28.14 || 0.06%
|-
| נובמבר 2013 || 39.85 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 51.55 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 63.26 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 74.96 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 86.67 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 98.37 || 0.19%
|-
| מאי 2014 || 110.08 || 0.22%
|-
| יוני 2014 || 121.78 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 133.49 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2014 || 145.19 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 155.57 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2014 || 155.57 || 0.30%
|-
| נובמבר 2014 || 155.57 || 0.30%
|-
| דצמבר 2014 || 155.57 || 0.30%
|-
| ינואר 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| פברואר 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| מרץ 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| אפריל 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| מאי 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| יוני 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| יולי 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| נובמבר 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| דצמבר 2015 || 155.57 || 0.30%
|-
| ינואר 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| פברואר 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| מרץ 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| אפריל 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| מאי 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| יוני 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| יולי 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 155.57 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 155.57 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 155.57 || 0.30%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2014 || 1.34 || 0.00%
|-
| אוקטובר 2014 || 13.09 || 0.03%
|-
| נובמבר 2014 || 24.84 || 0.05%
|-
| דצמבר 2014 || 36.60 || 0.07%
|-
| ינואר 2015 || 48.35 || 0.09%
|-
| פברואר 2015 || 60.10 || 0.12%
|-
| מרץ 2015 || 71.85 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 83.60 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 95.36 || 0.19%
|-
| יוני 2015 || 107.11 || 0.21%
|-
| יולי 2015 || 118.86 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2015 || 130.61 || 0.25%
|-
| ספטמבר 2015 || 133.91 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2015 || 133.91 || 0.26%
|-
| נובמבר 2015 || 133.91 || 0.26%
|-
| דצמבר 2015 || 133.91 || 0.26%
|-
| ינואר 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| פברואר 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| מרץ 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| אפריל 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| מאי 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| יוני 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| נובמבר 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| דצמבר 2016 || 133.91 || 0.26%
|-
| ינואר 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| פברואר 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| מרץ 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| אפריל 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| מאי 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| יוני 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| יולי 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| נובמבר 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| דצמבר 2017 || 133.91 || 0.26%
|-
| ינואר 2018 || 133.91 || 0.26%
|-
| פברואר 2018 || 133.91 || 0.26%
|-
| מרץ 2018 || 133.91 || 0.26%
|-
| אפריל 2018 || 133.91 || 0.26%
|-
| מאי 2018 || 133.91 || 0.26%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2015 || 8.53 || 0.02%
|-
| אוקטובר 2015 || 20.37 || 0.04%
|-
| נובמבר 2015 || 32.22 || 0.06%
|-
| דצמבר 2015 || 44.07 || 0.09%
|-
| ינואר 2016 || 55.91 || 0.11%
|-
| פברואר 2016 || 67.76 || 0.13%
|-
| מרץ 2016 || 79.61 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 91.45 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 103.30 || 0.20%
|-
| יוני 2016 || 115.14 || 0.22%
|-
| יולי 2016 || 126.99 || 0.25%
|-
| אוגוסט 2016 || 138.84 || 0.27%
|-
| ספטמבר 2016 || 150.68 || 0.29%
|-
| אוקטובר 2016 || 157.44 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 157.44 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 157.44 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| מרץ 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| אפריל 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| מאי 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| יוני 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| יולי 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| נובמבר 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| דצמבר 2017 || 157.44 || 0.30%
|-
| ינואר 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| פברואר 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| מרץ 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| אפריל 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| מאי 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| יוני 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| יולי 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| נובמבר 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| דצמבר 2018 || 157.44 || 0.30%
|-
| ינואר 2019 || 157.44 || 0.30%
|-
| פברואר 2019 || 157.44 || 0.30%
|-
| מרץ 2019 || 157.44 || 0.30%
|-
| אפריל 2019 || 157.44 || 0.30%
|-
| מאי 2019 || 157.44 || 0.30%
|-
| יוני 2019 || 157.44 || 0.30%
|-
| יולי 2019 || 157.44 || 0.30%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 5.09 || 0.01%
|-
| נובמבר 2016 || 16.94 || 0.03%
|-
| דצמבר 2016 || 28.78 || 0.06%
|-
| ינואר 2017 || 40.63 || 0.08%
|-
| פברואר 2017 || 52.48 || 0.10%
|-
| מרץ 2017 || 64.32 || 0.12%
|-
| אפריל 2017 || 76.17 || 0.15%
|-
| מאי 2017 || 88.02 || 0.17%
|-
| יוני 2017 || 99.86 || 0.19%
|-
| יולי 2017 || 111.71 || 0.22%
|-
| אוגוסט 2017 || 123.55 || 0.24%
|-
| ספטמבר 2017 || 135.40 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 147.25 || 0.28%
|-
| נובמבר 2017 || 159.09 || 0.31%
|-
| דצמבר 2017 || 170.94 || 0.33%
|-
| ינואר 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| פברואר 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| מרץ 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| אפריל 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| מאי 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| יוני 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| יולי 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| נובמבר 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| דצמבר 2018 || 170.94 || 0.33%
|-
| ינואר 2019 || 170.94 || 0.33%
|-
| פברואר 2019 || 170.94 || 0.33%
|-
| מרץ 2019 || 170.94 || 0.33%
|-
| אפריל 2019 || 170.94 || 0.33%
|-
| מאי 2019 || 170.94 || 0.33%
|-
| יוני 2019 || 170.94 || 0.33%
|-
| יולי 2019 || 170.94 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2019 || 170.94 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2019 || 170.94 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2019 || 170.94 || 0.33%
|-
| נובמבר 2019 || 170.94 || 0.33%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>3h9jihklqbxx6309cznzvz4qbrsfsjy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744633</id>
    <revision>
      <id>3022269</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:13:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12456" sha1="sjbipkn5re2k27eslime63vgreceawp" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: : (א) צו זה יחול על מי שהוא אחד מאלה:
: (1) פרש כשוטר וערב פרישתו דורג בדירוג משטרתי מיוחד;
: (2) פרש כסוהר וערב פרישתו דורג בדירוג שירות בתי הסוהר מיוחד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו זה לא יחול על מי שפרש בתפקיד פסיכולוג.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרי שתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ה' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 20.42 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 40.84 || 0.05%
|-
| מרץ 2013 || 61.26 || 0.07%
|-
| אפריל 2013 || 81.68 || 0.09%
|-
| מאי 2013 || 102.09 || 0.11%
|-
| יוני 2013 || 122.51 || 0.14%
|-
| יולי 2013 || 142.93 || 0.16%
|-
| אוגוסט 2013 || 155.10 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2013 || 155.10 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2013 || 155.10 || 0.17%
|-
| נובמבר 2013 || 155.10 || 0.17%
|-
| דצמבר 2013 || 155.10 || 0.17%
|-
| ינואר 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| פברואר 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| מרץ 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| מאי 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| יוני 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| יולי 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| נובמבר 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| דצמבר 2014 || 155.10 || 0.17%
|-
| ינואר 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| פברואר 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| מרץ 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| אפריל 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| מאי 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| יוני 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| יולי 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| נובמבר 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| דצמבר 2015 || 155.10 || 0.17%
|-
| ינואר 2016 || 155.10 || 0.17%
|-
| פברואר 2016 || 155.10 || 0.17%
|-
| מרץ 2016 || 155.10 || 0.17%
|-
| אפריל 2016 || 155.10 || 0.17%
|-
| מאי 2016 || 155.10 || 0.17%
|-
| יוני 2016 || 155.10 || 0.17%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 8.25 || 0.01%
|-
| ספטמבר 2013 || 28.67 || 0.03%
|-
| אוקטובר 2013 || 49.09 || 0.06%
|-
| נובמבר 2013 || 69.50 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 89.92 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 110.34 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 130.76 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 151.18 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 171.60 || 0.19%
|-
| מאי 2014 || 192.02 || 0.22%
|-
| יוני 2014 || 212.44 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 232.85 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2014 || 253.27 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 271.37 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2014 || 271.37 || 0.30%
|-
| נובמבר 2014 || 271.37 || 0.30%
|-
| דצמבר 2014 || 271.37 || 0.30%
|-
| ינואר 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| פברואר 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| מרץ 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| אפריל 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| מאי 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| יוני 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| יולי 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| נובמבר 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| דצמבר 2015 || 271.37 || 0.30%
|-
| ינואר 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| פברואר 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| מרץ 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| אפריל 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| מאי 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| יוני 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| יולי 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 271.37 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 271.37 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 271.37 || 0.30%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2014 || 2.34 || 0.00%
|-
| אוקטובר 2014 || 22.84 || 0.03%
|-
| נובמבר 2014 || 43.34 || 0.05%
|-
| דצמבר 2014 || 63.84 || 0.07%
|-
| ינואר 2015 || 84.34 || 0.09%
|-
| פברואר 2015 || 104.84 || 0.12%
|-
| מרץ 2015 || 125.34 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 145.84 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 166.34 || 0.19%
|-
| יוני 2015 || 186.84 || 0.21%
|-
| יולי 2015 || 207.34 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2015 || 227.84 || 0.25%
|-
| ספטמבר 2015 || 233.58 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2015 || 233.58 || 0.26%
|-
| נובמבר 2015 || 233.58 || 0.26%
|-
| דצמבר 2015 || 233.58 || 0.26%
|-
| ינואר 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| פברואר 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| מרץ 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| אפריל 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| מאי 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| יוני 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| נובמבר 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| דצמבר 2016 || 233.58 || 0.26%
|-
| ינואר 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| פברואר 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| מרץ 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| אפריל 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| מאי 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| יוני 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| יולי 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| נובמבר 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| דצמבר 2017 || 233.58 || 0.26%
|-
| ינואר 2018 || 233.58 || 0.26%
|-
| פברואר 2018 || 233.58 || 0.26%
|-
| מרץ 2018 || 233.58 || 0.26%
|-
| אפריל 2018 || 233.58 || 0.26%
|-
| מאי 2018 || 233.58 || 0.26%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2015 || 14.88 || 0.02%
|-
| אוקטובר 2015 || 35.54 || 0.04%
|-
| נובמבר 2015 || 56.20 || 0.06%
|-
| דצמבר 2015 || 76.87 || 0.09%
|-
| ינואר 2016 || 97.53 || 0.11%
|-
| פברואר 2016 || 118.20 || 0.13%
|-
| מרץ 2016 || 138.86 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 159.53 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 180.19 || 0.20%
|-
| יוני 2016 || 200.86 || 0.22%
|-
| יולי 2016 || 221.52 || 0.25%
|-
| אוגוסט 2016 || 242.18 || 0.27%
|-
| ספטמבר 2016 || 262.85 || 0.29%
|-
| אוקטובר 2016 || 274.63 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 274.63 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 274.63 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| מרץ 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| אפריל 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| מאי 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| יוני 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| יולי 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| נובמבר 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| דצמבר 2017 || 274.63 || 0.30%
|-
| ינואר 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| פברואר 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| מרץ 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| אפריל 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| מאי 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| יוני 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| יולי 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| נובמבר 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| דצמבר 2018 || 274.63 || 0.30%
|-
| ינואר 2019 || 274.63 || 0.30%
|-
| פברואר 2019 || 274.63 || 0.30%
|-
| מרץ 2019 || 274.63 || 0.30%
|-
| אפריל 2019 || 274.63 || 0.30%
|-
| מאי 2019 || 274.63 || 0.30%
|-
| יוני 2019 || 274.63 || 0.30%
|-
| יולי 2019 || 274.63 || 0.30%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 8.88 || 0.01%
|-
| נובמבר 2016 || 29.55 || 0.03%
|-
| דצמבר 2016 || 50.21 || 0.06%
|-
| ינואר 2017 || 70.88 || 0.08%
|-
| פברואר 2017 || 91.54 || 0.10%
|-
| מרץ 2017 || 112.20 || 0.12%
|-
| אפריל 2017 || 132.87 || 0.15%
|-
| מאי 2017 || 153.53 || 0.17%
|-
| יוני 2017 || 174.20 || 0.19%
|-
| יולי 2017 || 194.86 || 0.22%
|-
| אוגוסט 2017 || 215.53 || 0.24%
|-
| ספטמבר 2017 || 236.19 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 256.86 || 0.28%
|-
| נובמבר 2017 || 277.52 || 0.31%
|-
| דצמבר 2017 || 298.18 || 0.33%
|-
| ינואר 2018 || 298.18 || 0.33%
|-
| פברואר 2018 || 298.18 || 0.33%
|-
| מרץ 2018 || 298.18 || 0.33%
|-
| אפריל 2018 || 298.18 || 0.33%
|-
| מאי 2018 || 298.18 || 0.33%
|-
| יוני 2018 || 298.19 || 0.33%
|-
| יולי 2018 || 298.19 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2018 || 298.19 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2018 || 298.19 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2018 || 298.19 || 0.33%
|-
| נובמבר 2018 || 298.19 || 0.33%
|-
| דצמבר 2018 || 298.19 || 0.33%
|-
| ינואר 2019 || 298.19 || 0.33%
|-
| פברואר 2019 || 298.19 || 0.33%
|-
| מרץ 2019 || 298.19 || 0.33%
|-
| אפריל 2019 || 298.19 || 0.33%
|-
| מאי 2019 || 298.19 || 0.33%
|-
| יוני 2019 || 298.19 || 0.33%
|-
| יולי 2019 || 298.19 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2019 || 298.19 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2019 || 298.19 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2019 || 298.19 || 0.33%
|-
| נובמבר 2019 || 298.19 || 0.33%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>sjbipkn5re2k27eslime63vgreceawp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744634</id>
    <revision>
      <id>3022270</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:13:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12122" sha1="kasdn0dd0axrhlza2h8ryzha5nh3pvk" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1852|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כשוטר וערב פרישתו דורג בדירוג מחקר ופיתוח משטרתי.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ה' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 25.08 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 50.17 || 0.05%
|-
| מרץ 2013 || 75.25 || 0.07%
|-
| אפריל 2013 || 100.34 || 0.09%
|-
| מאי 2013 || 125.42 || 0.11%
|-
| יוני 2013 || 150.51 || 0.14%
|-
| יולי 2013 || 175.59 || 0.16%
|-
| אוגוסט 2013 || 190.54 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2013 || 190.54 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2013 || 190.54 || 0.17%
|-
| נובמבר 2013 || 190.54 || 0.17%
|-
| דצמבר 2013 || 190.54 || 0.17%
|-
| ינואר 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| פברואר 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| מרץ 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| מאי 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| יוני 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| יולי 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| נובמבר 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| דצמבר 2014 || 190.54 || 0.17%
|-
| ינואר 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| פברואר 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| מרץ 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| אפריל 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| מאי 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| יוני 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| יולי 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| נובמבר 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| דצמבר 2015 || 190.54 || 0.17%
|-
| ינואר 2016 || 190.54 || 0.17%
|-
| פברואר 2016 || 190.54 || 0.17%
|-
| מרץ 2016 || 190.54 || 0.17%
|-
| אפריל 2016 || 190.54 || 0.17%
|-
| מאי 2016 || 190.54 || 0.17%
|-
| יוני 2016 || 190.54 || 0.17%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 10.13 || 0.01%
|-
| ספטמבר 2013 || 35.22 || 0.03%
|-
| אוקטובר 2013 || 60.30 || 0.06%
|-
| נובמבר 2013 || 85.39 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 110.47 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 135.55 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 160.64 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 185.72 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 210.81 || 0.19%
|-
| מאי 2014 || 235.89 || 0.22%
|-
| יוני 2014 || 260.98 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 286.06 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2014 || 311.14 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 333.37 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2014 || 333.37 || 0.30%
|-
| נובמבר 2014 || 333.37 || 0.30%
|-
| דצמבר 2014 || 333.37 || 0.30%
|-
| ינואר 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| פברואר 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| מרץ 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| אפריל 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| מאי 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| יוני 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| יולי 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| נובמבר 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| דצמבר 2015 || 333.37 || 0.30%
|-
| ינואר 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| פברואר 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| מרץ 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| אפריל 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| מאי 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| יוני 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| יולי 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 333.37 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 333.37 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 333.37 || 0.30%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2014 || 2.87 || 0.00%
|-
| אוקטובר 2014 || 28.05 || 0.03%
|-
| נובמבר 2014 || 53.24 || 0.05%
|-
| דצמבר 2014 || 78.42 || 0.07%
|-
| ינואר 2015 || 103.61 || 0.09%
|-
| פברואר 2015 || 128.79 || 0.12%
|-
| מרץ 2015 || 153.98 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 179.16 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 204.35 || 0.19%
|-
| יוני 2015 || 229.53 || 0.21%
|-
| יולי 2015 || 254.71 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2015 || 279.90 || 0.25%
|-
| ספטמבר 2015 || 286.95 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2015 || 286.95 || 0.26%
|-
| נובמבר 2015 || 286.95 || 0.26%
|-
| דצמבר 2015 || 286.95 || 0.26%
|-
| ינואר 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| פברואר 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| מרץ 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| אפריל 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| מאי 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| יוני 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| נובמבר 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| דצמבר 2016 || 286.95 || 0.26%
|-
| ינואר 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| פברואר 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| מרץ 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| אפריל 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| מאי 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| יוני 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| יולי 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| נובמבר 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| דצמבר 2017 || 286.95 || 0.26%
|-
| ינואר 2018 || 286.95 || 0.26%
|-
| פברואר 2018 || 286.95 || 0.26%
|-
| מרץ 2018 || 286.95 || 0.26%
|-
| אפריל 2018 || 286.95 || 0.26%
|-
| מאי 2018 || 286.95 || 0.26%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2015 || 18.27 || 0.02%
|-
| אוקטובר 2015 || 43.66 || 0.04%
|-
| נובמבר 2015 || 69.05 || 0.06%
|-
| דצמבר 2015 || 94.43 || 0.09%
|-
| ינואר 2016 || 119.82 || 0.11%
|-
| פברואר 2016 || 145.20 || 0.13%
|-
| מרץ 2016 || 170.59 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 195.98 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 221.36 || 0.20%
|-
| יוני 2016 || 246.75 || 0.22%
|-
| יולי 2016 || 272.14 || 0.25%
|-
| אוגוסט 2016 || 297.52 || 0.27%
|-
| ספטמבר 2016 || 322.91 || 0.29%
|-
| אוקטובר 2016 || 337.38 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 337.38 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 337.38 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| מרץ 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| אפריל 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| מאי 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| יוני 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| יולי 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| נובמבר 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| דצמבר 2017 || 337.38 || 0.30%
|-
| ינואר 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| פברואר 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| מרץ 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| אפריל 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| מאי 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| יוני 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| יולי 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| נובמבר 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| דצמבר 2018 || 337.38 || 0.30%
|-
| ינואר 2019 || 337.38 || 0.30%
|-
| פברואר 2019 || 337.38 || 0.30%
|-
| מרץ 2019 || 337.38 || 0.30%
|-
| אפריל 2019 || 337.38 || 0.30%
|-
| מאי 2019 || 337.38 || 0.30%
|-
| יוני 2019 || 337.38 || 0.30%
|-
| יולי 2019 || 337.38 || 0.30%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 10.91 || 0.01%
|-
| נובמבר 2016 || 36.30 || 0.03%
|-
| דצמבר 2016 || 61.68 || 0.06%
|-
| ינואר 2017 || 87.07 || 0.08%
|-
| פברואר 2017 || 112.46 || 0.10%
|-
| מרץ 2017 || 137.84 || 0.12%
|-
| אפריל 2017 || 163.23 || 0.15%
|-
| מאי 2017 || 188.61 || 0.17%
|-
| יוני 2017 || 214.00 || 0.19%
|-
| יולי 2017 || 239.39 || 0.22%
|-
| אוגוסט 2017 || 264.77 || 0.24%
|-
| ספטמבר 2017 || 290.16 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 315.54 || 0.28%
|-
| נובמבר 2017 || 340.93 || 0.31%
|-
| דצמבר 2017 || 366.32 || 0.33%
|-
| ינואר 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| פברואר 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| מרץ 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| אפריל 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| מאי 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| יוני 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| יולי 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| נובמבר 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| דצמבר 2018 || 366.32 || 0.33%
|-
| ינואר 2019 || 366.32 || 0.33%
|-
| פברואר 2019 || 366.32 || 0.33%
|-
| מרץ 2019 || 366.32 || 0.33%
|-
| אפריל 2019 || 366.32 || 0.33%
|-
| מאי 2019 || 366.32 || 0.33%
|-
| יוני 2019 || 366.32 || 0.33%
|-
| יולי 2019 || 366.32 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2019 || 366.32 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2019 || 366.32 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2019 || 366.32 || 0.33%
|-
| נובמבר 2019 || 366.32 || 0.33%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>kasdn0dd0axrhlza2h8ryzha5nh3pvk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744635</id>
    <revision>
      <id>3022271</id>
      <timestamp>2026-07-01T16:14:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022271</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12173" sha1="1vtpgfql62dz2nppgm0qe7w054cjql4" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1861|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|12350)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;בסיס המשכורת&quot; - משכורת קובעת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק]], בהפחתת רכיבים אלה:
: (1) החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
: (2) החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
: (3) הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
: (4) רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) ואילך;
: (5) עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

@ 2. תחולה
: צו זה יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר וערב פרישתו דורג בדירוג המשפטנים.

@ 3. עדכון המשכורת הקובעת
: מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[בסעיף 2]], תעודכן משכורתו הקובעת לעניין [[סעיף 8 לחוק]], בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|מהחלקים א' עד ה' שבתוספת]] (להלן - חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א' לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב' לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

@ 4. תשלומים למפרע
: תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי [[סעיף 3]], בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====

=== חלק א' ===
==== (חודש יולי 2016) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ינואר 2013 || 23.32 || 0.02%
|-
| פברואר 2013 || 46.63 || 0.05%
|-
| מרץ 2013 || 69.95 || 0.07%
|-
| אפריל 2013 || 93.27 || 0.09%
|-
| מאי 2013 || 116.59 || 0.11%
|-
| יוני 2013 || 139.90 || 0.14%
|-
| יולי 2013 || 163.22 || 0.16%
|-
| אוגוסט 2013 || 177.12 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2013 || 177.12 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2013 || 177.12 || 0.17%
|-
| נובמבר 2013 || 177.12 || 0.17%
|-
| דצמבר 2013 || 177.12 || 0.17%
|-
| ינואר 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| פברואר 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| מרץ 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| מאי 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| יוני 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| יולי 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| נובמבר 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| דצמבר 2014 || 177.12 || 0.17%
|-
| ינואר 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| פברואר 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| מרץ 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| אפריל 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| מאי 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| יוני 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| יולי 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| אוגוסט 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| ספטמבר 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| אוקטובר 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| נובמבר 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| דצמבר 2015 || 177.12 || 0.17%
|-
| ינואר 2016 || 177.12 || 0.17%
|-
| פברואר 2016 || 177.12 || 0.17%
|-
| מרץ 2016 || 177.12 || 0.17%
|-
| אפריל 2016 || 177.12 || 0.17%
|-
| מאי 2016 || 177.12 || 0.17%
|-
| יוני 2016 || 177.12 || 0.17%
|}

=== חלק ב' ===
==== (חודש מרץ 2017) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוגוסט 2013 || 9.42 || 0.01%
|-
| ספטמבר 2013 || 32.74 || 0.03%
|-
| אוקטובר 2013 || 56.05 || 0.06%
|-
| נובמבר 2013 || 79.37 || 0.08%
|-
| דצמבר 2013 || 102.69 || 0.10%
|-
| ינואר 2014 || 126.00 || 0.12%
|-
| פברואר 2014 || 149.32 || 0.15%
|-
| מרץ 2014 || 172.64 || 0.17%
|-
| אפריל 2014 || 195.96 || 0.19%
|-
| מאי 2014 || 219.27 || 0.22%
|-
| יוני 2014 || 242.59 || 0.24%
|-
| יולי 2014 || 265.91 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2014 || 289.22 || 0.28%
|-
| ספטמבר 2014 || 309.89 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2014 || 309.89 || 0.30%
|-
| נובמבר 2014 || 309.89 || 0.30%
|-
| דצמבר 2014 || 309.89 || 0.30%
|-
| ינואר 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| פברואר 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| מרץ 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| אפריל 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| מאי 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| יוני 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| יולי 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| נובמבר 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| דצמבר 2015 || 309.89 || 0.30%
|-
| ינואר 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| פברואר 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| מרץ 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| אפריל 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| מאי 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| יוני 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| יולי 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 309.89 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 309.89 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 309.89 || 0.30%
|}

=== חלק ג' ===
==== (חודש יוני 2018) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2014 || 2.67 || 0.00%
|-
| אוקטובר 2014 || 26.08 || 0.03%
|-
| נובמבר 2014 || 49.49 || 0.05%
|-
| דצמבר 2014 || 72.90 || 0.07%
|-
| ינואר 2015 || 96.31 || 0.09%
|-
| פברואר 2015 || 119.72 || 0.12%
|-
| מרץ 2015 || 143.13 || 0.14%
|-
| אפריל 2015 || 166.54 || 0.16%
|-
| מאי 2015 || 189.95 || 0.19%
|-
| יוני 2015 || 213.36 || 0.21%
|-
| יולי 2015 || 236.77 || 0.23%
|-
| אוגוסט 2015 || 260.18 || 0.25%
|-
| ספטמבר 2015 || 266.74 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2015 || 266.74 || 0.26%
|-
| נובמבר 2015 || 266.74 || 0.26%
|-
| דצמבר 2015 || 266.74 || 0.26%
|-
| ינואר 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| פברואר 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| מרץ 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| אפריל 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| מאי 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| יוני 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| יולי 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| נובמבר 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| דצמבר 2016 || 266.74 || 0.26%
|-
| ינואר 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| פברואר 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| מרץ 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| אפריל 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| מאי 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| יוני 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| יולי 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| אוגוסט 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| ספטמבר 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| נובמבר 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| דצמבר 2017 || 266.74 || 0.26%
|-
| ינואר 2018 || 266.74 || 0.26%
|-
| פברואר 2018 || 266.74 || 0.26%
|-
| מרץ 2018 || 266.74 || 0.26%
|-
| אפריל 2018 || 266.74 || 0.26%
|-
| מאי 2018 || 266.74 || 0.26%
|}

=== חלק ד' ===
==== (חודש אוגוסט 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| ספטמבר 2015 || 16.99 || 0.02%
|-
| אוקטובר 2015 || 40.58 || 0.04%
|-
| נובמבר 2015 || 64.18 || 0.06%
|-
| דצמבר 2015 || 87.78 || 0.09%
|-
| ינואר 2016 || 111.38 || 0.11%
|-
| פברואר 2016 || 134.98 || 0.13%
|-
| מרץ 2016 || 158.57 || 0.15%
|-
| אפריל 2016 || 182.17 || 0.18%
|-
| מאי 2016 || 205.77 || 0.20%
|-
| יוני 2016 || 229.37 || 0.22%
|-
| יולי 2016 || 252.96 || 0.25%
|-
| אוגוסט 2016 || 276.56 || 0.27%
|-
| ספטמבר 2016 || 300.16 || 0.29%
|-
| אוקטובר 2016 || 313.61 || 0.30%
|-
| נובמבר 2016 || 313.61 || 0.30%
|-
| דצמבר 2016 || 313.61 || 0.30%
|-
| ינואר 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| פברואר 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| מרץ 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| אפריל 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| מאי 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| יוני 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| יולי 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| נובמבר 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| דצמבר 2017 || 313.61 || 0.30%
|-
| ינואר 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| פברואר 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| מרץ 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| אפריל 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| מאי 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| יוני 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| יולי 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| אוגוסט 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| ספטמבר 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| אוקטובר 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| נובמבר 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| דצמבר 2018 || 313.61 || 0.30%
|-
| ינואר 2019 || 313.61 || 0.30%
|-
| פברואר 2019 || 313.61 || 0.30%
|-
| מרץ 2019 || 313.61 || 0.30%
|-
| אפריל 2019 || 313.61 || 0.30%
|-
| מאי 2019 || 313.61 || 0.30%
|-
| יוני 2019 || 313.61 || 0.30%
|-
| יולי 2019 || 313.61 || 0.30%
|}

=== חלק ה' ===
==== (חודש דצמבר 2019) ====
: {|
! width=&quot;150px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| אוקטובר 2016 || 10.14 || 0.01%
|-
| נובמבר 2016 || 33.74 || 0.03%
|-
| דצמבר 2016 || 57.34 || 0.06%
|-
| ינואר 2017 || 80.94 || 0.08%
|-
| פברואר 2017 || 104.53 || 0.10%
|-
| מרץ 2017 || 128.13 || 0.12%
|-
| אפריל 2017 || 151.73 || 0.15%
|-
| מאי 2017 || 175.33 || 0.17%
|-
| יוני 2017 || 198.92 || 0.19%
|-
| יולי 2017 || 222.52 || 0.22%
|-
| אוגוסט 2017 || 246.12 || 0.24%
|-
| ספטמבר 2017 || 269.72 || 0.26%
|-
| אוקטובר 2017 || 293.31 || 0.28%
|-
| נובמבר 2017 || 316.91 || 0.31%
|-
| דצמבר 2017 || 340.51 || 0.33%
|-
| ינואר 2018 || 340.51 || 0.33%
|-
| פברואר 2018 || 340.51 || 0.33%
|-
| מרץ 2018 || 340.51 || 0.33%
|-
| אפריל 2018 || 340.51 || 0.33%
|-
| מאי 2018 || 340.51 || 0.33%
|-
| יוני 2018 || 340.52 || 0.33%
|-
| יולי 2018 || 340.52 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2018 || 340.52 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2018 || 340.52 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2018 || 340.52 || 0.33%
|-
| נובמבר 2018 || 340.52 || 0.33%
|-
| דצמבר 2018 || 340.52 || 0.33%
|-
| ינואר 2019 || 340.52 || 0.33%
|-
| פברואר 2019 || 340.52 || 0.33%
|-
| מרץ 2019 || 340.52 || 0.33%
|-
| אפריל 2019 || 340.52 || 0.33%
|-
| מאי 2019 || 340.52 || 0.33%
|-
| יוני 2019 || 340.52 || 0.33%
|-
| יולי 2019 || 340.52 || 0.33%
|-
| אוגוסט 2019 || 340.52 || 0.33%
|-
| ספטמבר 2019 || 340.52 || 0.33%
|-
| אוקטובר 2019 || 340.52 || 0.33%
|-
| נובמבר 2019 || 340.52 || 0.33%
|}

&lt;פרסום&gt; ח' בניסן התשפ&quot;ו (26 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>1vtpgfql62dz2nppgm0qe7w054cjql4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יט א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744636</id>
    <revision>
      <id>3022280</id>
      <timestamp>2026-07-01T18:00:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|יח ב|יט א|יט ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יט א}}  ==תרגום לעברית== התפשטות שנכללה כאחד בסוד זכר ונקבה, וכולם, אלפים ורבבות, כולם יוצאים מסוד של שנא&quot;ן, ומאלו הדמויות מתפרשים כל אחד ואחד בצד שלהם כמו שראוי להם, ואלו הם שמשתלבים אחד באחד ונכלל אחד...&quot;</comment>
      <origin>3022280</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5259" sha1="fy9te67l2dctr7i25qx8itl25dvewk6" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|יח ב|יט א|יט ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יט א}}

==תרגום לעברית==
התפשטות שנכללה כאחד בסוד זכר ונקבה, וכולם, אלפים ורבבות, כולם יוצאים מסוד של שנא&quot;ן, ומאלו הדמויות מתפרשים כל אחד ואחד בצד שלהם כמו שראוי להם, ואלו הם שמשתלבים אחד באחד ונכלל אחד באחד, להיות כל אחד ואחד כלול בחברו.

שור, נשר, אריה, אדם, מונהגים בסוד ארבעה שמות חקוקים, עולים להתנהג ולהסתכל.

עולה להתנהג ולהסתכל השור אל פני האדם, עולה שם אחד, מתעטר וחקוק, בסוד שני גוונים והוא א&quot;ל, אז חוזר לאחור, והכיסא חוקק ומגלף אותו, ונרשם להיות מונהג בסוד השם הזה.

עולה להתנהג ולהסתכל הנשר אל פני האדם, עולה שם אחר, מתעטר וחקוק, בסוד שני אופנים של גוונים, להאיר ולהתעלות בעלייה בעטרה של מעלה, והוא גדול, אז חוזר לאחור, והכיסא חוקק ומגלף אותו, ונרשם להתנהג בסוד השם הזה.

עולה להתנהג ולהסתכל האריה אל פני האדם, עולה שם אחר, מתעטר ומתחקק, בסוד שני אופנים של גוונים, התחזק ולהתיישר בתוקף, והוא גיבור, אז חוזר לאחור, והכיסא חוקק ומגלף אותו, ונרשם להתנהג בסוד השם הזה.

האדם מסתכל בכולם, וכולם עולים ומסתכלים בו, אז כולם הצטיירו בחקיקותיהם בציור זה, בסוד שם אחד שנקרא נורא, ואז כתוב עליהם: &quot;וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם&quot; {{ממ|יחזקאל|א|י}}, כולם כלולים בדיוקן (בצורה) הזה, והדיוקן הזה כולל אותם, כולם כלולים בדיוקן הזה, והדיוקן הזה כולל אותם, ועל סוד זה נקרא הקדוש ברוך הוא: &quot;הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא&quot; {{ממ|דברים|י|יז}}, שהרי שמות אלו חקוקים הם למעלה בסוד המרכבה העליונה, הכלולה בארבע אותיות ה', שהוא השם שכולל את הכל. דיוקנאות אלו מחוקקים וחקוקים בכיסא, הכיסא חקוק ורקום בהם, אחד לימין, ואחד לשמאל, ואחד לפנים, ואחד לאחור, רשום בארבעה צדדי העולם.

הכיסא, כשהוא עולה רשום בארבעה דיוקנאות אלו, אלו ארבעה שמות עליונים נושאים את הכיסא הזה, והכיסא נכלל בהם, עד שהוא אוחז ומלקט נפשות ותענוגים של כיסופים. כיוון שאחז וליקט את אותם תענוגים וכיסופים, יורד מלא כמו אילן שמלא ענפים לכל צד ומלא פירות. כיוון שירד, יוצאים ארבעה דיוקנאות אלו מצטיירים בציוריהם חקוקים, מאירים, נוצצים, מלהטים, והם זורעים זרע על העולם, אז נקרא &quot;עשב מזריע זרע&quot; {{ממ|בראשית|א|יא}}. עשב, שהם זורעים זרע על העולם, יוצא דיוקן האדם שכולל את כל הדיוקנאות, אז כתוב: &quot;עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|יא}}. לא מוציא זרע אלא לתועלת על הארץ, &quot;אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ&quot; דווקא, מכאן שאין רשות לבן אדם להוציא זרע ממנו לבטלה.

חציר, הסוד של כאן אינו &quot;מַזְרִיעַ זֶרַע&quot;, ובגלל זה מתבטל ואינו עומד בקיום כאותם האחרים, שאין להם דיוקן להצטייר ולהתגלף בדיוקן וציור כלל,אלא נראים ואינם נראים. כל אותם שלא הצטיירו בציור ודיוקן אין להם קיום, עומדים לפי שעה ונאכלים באש האוכלת אש, וחוזרים כבתחילה, וכן בכל יום. בן אדם למטה יש לו דיוקן וציור, ולא הוא בקיום כעין אלו של מעלה, הציור והדיוקן של מעלה מצטיירים בציוריהם כמו שהם, בלי מלבוש אחר להצטייר. ובגלל זה הם בקיום תמידי, הציור של האדם למטה מצטייר בציורו במלבוש, ולא כעין אחר. בגלל זה עומדים בקיום זמן ועידן. ובכל לילה ולילה מתפשטת הרוח ממלבוש זה ועולה, ואותה אש אוכלת, אוכלת אותה, ואחר כך חוזרת כבתחילה והם מצטיירים בלבושם, ובגלל זה אין להם קיום כאותם הדיוקנאות של מעלה, ועל זה כתוב: &quot;חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים&quot; {{ממ|איכה|ג|כג}}, בני אדם שהם חדשים בכל יום ויום.</text>
      <sha1>fy9te67l2dctr7i25qx8itl25dvewk6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744637</id>
    <revision>
      <id>3022281</id>
      <timestamp>2026-07-01T18:18:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|יט א|יט ב|כ א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יט ב}}  ==תרגום לעברית== מה הטעם &quot;רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ&quot;? {{ממ|איכה|ג|כג}} גדולה היא ולא קטנה, רבה אמונתך בוודאי גדולה, שיכולה ליטול את כל בני העולם ולכלול אותם בתוכה, עליונים ותחתונים. מקום רב וגדול הוא שכול...&quot;</comment>
      <origin>3022281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5598" sha1="dagvuov3j238etilpf71dz1jwi69mmb" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|יט א|יט ב|כ א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יט ב}}

==תרגום לעברית==
מה הטעם &quot;רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ&quot;? {{ממ|איכה|ג|כג}} גדולה היא ולא קטנה, רבה אמונתך בוודאי גדולה, שיכולה ליטול את כל בני העולם ולכלול אותם בתוכה, עליונים ותחתונים. מקום רב וגדול הוא שכולל את הכל ואינו מתמלא יותר, וסוד: &quot;כׇּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא&quot; {{ממ|קהלת|א|ז}}, הולכים אל הים, והים נוטל אותם וכולל אותם בתוכו ואינו מתמלא, ואחר כך מוציא אותם כבתחילה והם הולכים, ובעבור זה &quot;רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ&quot;. ביום זה כתוב &quot;כִּי טוֹב&quot;, &quot;כִּי טוֹב&quot;, שתי פעמים, משום שיום זה אוחז בשני צדדים ויישב את המחלוקת. אמר לצד הזה כי טוב ולצד הזה כי טוב ועשה שלום ביניהם. ובעבור כך יש בו שתי פעמים &quot;וַיֹּאמֶר&quot;, &quot;וַיֹּאמֶר&quot;, כאן סוד השם של ארבע האותיות, חקוק ומגולף, עולה לשנים-עשר אותיות בארבעה דיוקנאות בארבעה צדדים רשום על הכיסא הקדוש. 

&quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת&quot; {{ממ|בראשית|א|יד}}, &quot;מְאֹרֹת&quot; חסר, שנבראה האסכרה לתינוקות. שמאחר שנגנז אור הבהירות של האור הראשון, נבראה קליפה למוח. ואותה קליפה התפשטה, והוציאה קליפה אחרת. כיוון שיצאה, הייתה עולה ויורדת, הגיעה אל הפנים הקטנות, רצתה להידבק בהם ולהצטייר בתוכם, ולא רצתה להיפרד מהם. הפריש אותה הקדוש ברוך הוא משם והוריד אותה למטה כשהוא ברא את האדם, כדי לתקן את זה בזה. כיוון שראתה את חוה שהיא נדבקת בצדדיו של אדם ביופי של מעלה, וראתה דיוקן שלם, פרחה משם. ורצתה כבתחילה להידבק בפנים הקטנות, אותם שומרי השערים של מעלה לא הניחו לה. נזף בה הקדוש ברוך הוא, והשליך אותה בשפולי הים, וישבה שם עד שחטא אדם ואשתו. אז הוציא אותה הקדוש ברוך הוא משפולי הים, והיא שולטת על כל אותם תינוקות בעלי פנים קטנות של בני האדם, הראויים להיענש בעוונות אבותיהם, והיא הולכת ומשוטטת בעולם. קרבה לשערי גן עדן של הארץ, וראתה כרובים שומרי שערי גן העדן, וישבה שם אצל אותו להט החרב. משום שהיא יצאה מצדו של אותו הלהט. בשעה שאותו להט מתהפך, היא בורחת ומשוטטת בעולם, ומוצאת תינוקות הראויים להיענש, ומצחקת איתם והורגת אותם. וזהו בחיסרון הלבנה שהקטינה את אורה, וזהו &quot;מְאֹרֹת&quot;. כשנולד קין לא יכלה להידבק בו, לאחר מכן התקרבה אליו, וילדה רוחות ומעופפים. אדם, מאה ושלושים שנה שימש ברוחות נקבות, עד שבאָה נעמ&quot;ה, ומתוך יופייה טעו בני האלוהים אחריה, עז&quot;א ועזא&quot;ל, וילדה מהם, וממנה התפשטו רוחות רעות ושדים בעולם. שהיא הולכת ומשוטטת בלילה, והולכת בעולם ומצחקת בבני האדם, וגורמת להם שישפכו קרי, ובכל מקום שהן מוצאות בני אדם הישנים יחידים בבית, שורות עליהם ואוחזות בהם ונדבקות בהם, ונוטלות מהם תאווה ויולדות מהם. ועוד שפוגעות בו במחלות ואינו יודע, וכל זה הוא בחיסרון הלבנה, &quot;מְאֹרֹת&quot;. כשתתקן הלבנה, מתהפכות האותיות &quot;אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|יח|לא}}, מגן הוא מפני כל אותן רוחות רעות ומקטרגים המשוטטים בעולם בחיסרון שלה, לכל אותם האוחזים בו באמונתו של הקדוש ברוך הוא.

שלמה המלך, כאשר ירד לעומק של האגוז, כמו שכתוב: &quot;אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי&quot; {{ממ|שיר השירים|ו|יא}}, לקח קליפה של אגוז והסתכל בכל אותן הקליפות, וידע שכל אותם תענוגים של אותן רוחות הקליפות של האגוז, אינו אלא כדי להידבק בבני האדם, ולטמא אותם, שכתוב: &quot;וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת&quot; {{ממ|קהלת|ב|ח}}, עוד, תענוגי בני האדם שמתענגים בשנת הלילה, יוצאים מהם שד ושדות, והכל הוצרך הקדוש ברוך הוא לברוא בעולם, ולתקן את העולם בהם, והכל המוח מבפנים, וכמה קליפות מכסות על המוח, וכל העולם כעין זה, למעלה ולמטה, מראש סוד הנקודה העליונה ועד סוף כל הדרגות, הכל</text>
      <sha1>dagvuov3j238etilpf71dz1jwi69mmb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/450</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744638</id>
    <revision>
      <id>3022285</id>
      <timestamp>2026-07-01T19:11:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫תמ  חתימת המשנה &lt;קטע התחלה=פרק נח/&gt; והדכרים פשוטים ככל אשר כבר נתבאר שאין זה דקדוק חדש שדקדקו מסדרי ‫הש״ס אשר על זה אי אפשר לאמר דתנן,  כי אם שיחד עם המשנה גרסו כן מראש ובראשונה, לפי שדברי המשנה מדברים רק בדין טומאת נבילה‪ ,‬ובאמת‬ כן הדין נם לענין כל שאר...&quot;</comment>
      <origin>3022285</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3837" sha1="6s5qhkeag02ypwbow9n82k8u2bbd90g" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫תמ

חתימת המשנה
&lt;קטע התחלה=פרק נח/&gt;
והדכרים פשוטים ככל אשר כבר נתבאר שאין זה דקדוק חדש שדקדקו מסדרי
‫הש״ס אשר על זה אי אפשר לאמר דתנן,

כי אם שיחד עם המשנה גרסו כן מראש ובראשונה, לפי שדברי המשנה
מדברים רק בדין טומאת נבילה‪ ,‬ובאמת‬ כן הדין נם לענין כל שאר הדברים.

ועל כן גרסו אצל דברי המשנה גם זה ״והרי היא כחי׳ לכל דבריה&quot;.

ובצדק בא על זה בגמ׳ &quot;דתנן&quot;, אבל אף שגרסו כן כבר בימי התנאים יחד
עם המשנה לא הוסיפו זה בתוך המשנה עצמה.


לפי שבאמת בקושי גדול הוסיפו בימי רבי, ובכל מקום אשר לא מצאו הכרח
לזד‪ ,‬סמכו על מה שמסרו כעל פה אצל המשנה דהר עמה‪.‬‬
‫ובפסחים ד׳‪.‬י״ ם ״תגן התם על מחט שנמצאת כבשר שהסכין וה ‪T‬ים מהורות‬
‫והכשר טמא נמצאת כפרש הכל טהור אמר ר׳ עקיבא זכינו שאין טומאת ידים‬
‫כמקדש‪.‬״‬
‫ומד‪ ,‬נאמר על זד‪ ,‬״דתנן״ אף ש דייי י׳ עסיבא אינם שם במם׳ עדיות פרק‬
‫_‬
‫כ׳ משנד‪ ,‬ג׳‪.‬‬
‫וכמקום הזד‪ ,‬גם לא הוגד‪ ,‬דתניא ולא גרסו ״ותני עלד‪,‬״ והניחו הדברים‬
‫׳‬
‫כמו שהם‪.‬‬
‫וכל זה במקום שמכא המשנד‪ ,‬ממקום אחר יחד עם האמור עליה במתיבתת רב‪/‬‬
‫אכל במקום שבאו הדברים על המשגר‪ .‬במקומה שם בא זה בנם' ממי שקבלו‬
‫זדו‪ ,‬ואם בבר נסדר כן גם בברייתא הביאו כן נם זה‪,‬‬

‫פרק נ״ט‪.‬‬

חתימת המשנה, וההוספות.

אבל יסוד ועיקר מעשיהם ‪ .‬בימי חתימת המשנד‪ .‬הי' לעשות מדברי התנאים‬
‫‪.‬‬
‫ומחלקותיהם סתמי המשנד‪ .,,‬ולחברן אל יסוד המשנה‪.‬‬
‫וד‪.‬יינו שברוב המקומות הכריעו כדברי מחלקאות התנאים אשר נסדח כבר‪,‬‬
‫דעשו מזר‪ ,‬אס סתם גמור או דברי יחיד ורבים‪. .‬‬
‫ועל כן מד‪ .‬במקום שלא נתקבל מד&amp; שאק זד‪ .‬משנד‪ ,‬חלוטה הדין כן‪.‬‬
‫וד‪.‬ן דברי הירושלמי יבמות פרק החולץ הלבד‪ ,‬י״ א‪. :‬‬
‫״אמר ר׳ יו מן כל מקום ששנד‪ ,‬סתם משניות דרבנן עןד ש י פ ר ו ש לו ר בו״‪.‬‬
‫והיינו דסתם משנד‪ .‬של רכים היא והלכד‪ ,‬כן זולתי במקום שנמסר מתנאי‬
‫חתימת המשגר‪ ,‬שבמקום הזד‪ .‬איט בן‪ ,‬״ ע ד ש י פ ר ו ש ל ו ר בו ״‪.‬‬
‫ורבותיו של ד יוחנן עצמו ורבותיהם של חבירי ר׳ יוחנן הם ישבו במתיבתא‬
‫בימי חתימת המשנד‪ .‬וקבלו כל זה שם כמו שנתבאר בפרק הקודם‪.‬‬
‫וד‪,‬ן גם דברי ר' יוחנן בכל מקום בבבלי ״חלבה כסתם משנד‪,‬״‪.‬‬
‫ובירושלמי שם ״ר׳ שמעון בן לקיש אמר כל סתם משניות' דר׳ מאיר עד ‪.‬‬
‫שיפרוש לו רבו אמר ר׳ זעירא קומי ר' יסא לא דר׳ שמעון בן לקיש פליג־אלא‬
‫ח חמי חב סתם משניות דל' מאיר״‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6s5qhkeag02ypwbow9n82k8u2bbd90g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022349</id>
      <parentid>3022285</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T06:49:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3022349</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3687" sha1="b2qkvdualnpbuzxoutk0uhtktsybxus" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫תמ

חתימת המשנה
&lt;קטע התחלה=פרק נח/&gt;
והדברים פשוטים ככל אשר כבר נתבאר שאין זה דקדוק חדש שדקדקו מסדרי
‫הש״ס אשר על זה אי אפשר לאמר דתנן,

כי אם שיחד עם המשנה גרסו כן מראש ובראשונה, לפי שדברי המשנה
מדברים רק בדין טומאת נבילה‪ ,‬ובאמת‬ כן הדין נם לענין כל שאר הדברים.

ועל כן גרסו אצל דברי המשנה גם זה ״והרי היא כחי׳ לכל דבריה&quot;.

ובצדק בא על זה בגמ׳ &quot;דתנן&quot;, אבל אף שגרסו כן כבר בימי התנאים יחד
עם המשנה לא הוסיפו זה בתוך המשנה עצמה.

לפי שבאמת בקושי גדול הוסיפו בימי רבי, ובכל מקום אשר לא מצאו הכרח
לזה סמכו על מה שמסרו בעל פה אצל המשנה ויחד עמה.

וב[[פסחים יט ב|פסחים ד׳ י״ט]] ״תנן התם על מחט שנמצאת בבשר שהסכין והידים טהורות
והבשר טמא נמצאת בפרש הכל טהור אמר ר׳ עקיבא זכינו שאין טומאת ידים
במקדש.״

ומה נאמר על זה ״דתנן״ אף שדברי ר׳ עקיבא אינם שם במס׳ [[משנה עדיות ב ג|עדיות פרק
ב׳ משנה ג׳]].

ובמקום הזה גם לא הוגה דתניא ולא גרסו ״ותני עלה״ והניחו הדברים
כמו שהם.

וכל זה במקום שהובא המשנה ממקום אחר יחד עם האמור עליה במתיבתת רבי.

אבל במקום שבאו הדברים על המשנה במקומה שם בא זה בגמ' ממי שקבלו
זה, ואם כבר נסדר כן גם בברייתא הביאו כן גם זה.
&lt;קטע סוף=פרק נח/&gt;
פרק נ״ט.

חתימת המשנה, וההוספות.
&lt;קטע התחלה=פרק נט/&gt;
אבל יסוד ועיקר מעשיהם בימי חתימת המשנה הי' לעשות מדברי התנאים
ומחלקותיהם סתמי המשנה ולחברן אל יסוד המשנה.

והיינו שברוב המקומות הכריעו כדברי מחלקאות התנאים אשר נסדח כבר‪,‬‬
‫דעשו מזר‪ ,‬אס סתם גמור או דברי יחיד ורבים‪. .‬‬
‫ועל כן מד‪ .‬במקום שלא נתקבל מד&amp; שאק זד‪ .‬משנד‪ ,‬חלוטה הדין כן‪.‬‬
‫וד‪.‬ן דברי הירושלמי יבמות פרק החולץ הלבד‪ ,‬י״ א‪. :‬‬
‫״אמר ר׳ יו מן כל מקום ששנד‪ ,‬סתם משניות דרבנן עןד ש י פ ר ו ש לו ר בו״‪.‬‬
‫והיינו דסתם משנד‪ .‬של רכים היא והלכד‪ ,‬כן זולתי במקום שנמסר מתנאי‬
‫חתימת המשגר‪ ,‬שבמקום הזד‪ .‬איט בן‪ ,‬״ ע ד ש י פ ר ו ש ל ו ר בו ״‪.‬‬
‫ורבותיו של ד יוחנן עצמו ורבותיהם של חבירי ר׳ יוחנן הם ישבו במתיבתא‬
‫בימי חתימת המשנד‪ .‬וקבלו כל זה שם כמו שנתבאר בפרק הקודם‪.‬‬
‫וד‪,‬ן גם דברי ר' יוחנן בכל מקום בבבלי ״חלבה כסתם משנד‪,‬״‪.‬‬
‫ובירושלמי שם ״ר׳ שמעון בן לקיש אמר כל סתם משניות' דר׳ מאיר עד ‪.‬‬
‫שיפרוש לו רבו אמר ר׳ זעירא קומי ר' יסא לא דר׳ שמעון בן לקיש פליג־אלא‬
‫ח חמי חב סתם משניות דל' מאיר״‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>b2qkvdualnpbuzxoutk0uhtktsybxus</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כ א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744639</id>
    <revision>
      <id>3022302</id>
      <timestamp>2026-07-01T19:50:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|יט ב|כ א|כ ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כ א}}  ==תרגום לעברית== זה הוא לבוש לזה וזה לזה, זה מוח בתוך מוח, וקליפה רוח זו בתוך זו, וזו בתוך זו, עד שנמצא שזה קליפה לזה וזה לזה.  נקודה ראשונה הייתה אור פנימי, שאין לו שיעור לדעת את זכותו ודקותו ונקיותו...&quot;</comment>
      <origin>3022302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5511" sha1="67yqmraxai515lihvq90xrgo5a6xkqv" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|יט ב|כ א|כ ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כ א}}

==תרגום לעברית==
זה הוא לבוש לזה וזה לזה, זה מוח בתוך מוח, וקליפה רוח זו בתוך זו, וזו בתוך זו, עד שנמצא שזה קליפה לזה וזה לזה.

נקודה ראשונה הייתה אור פנימי, שאין לו שיעור לדעת את זכותו ודקותו ונקיותו שלו, עד שהתפשט התפשטות, ואותה התפשטות של אותה נקודה נעשתה היכל אחד, להתלבש באותה נקודה, אור שלא נודע מרוב זכותו. ההיכל שהוא לבוש לאותה נקודה סתומה, היא אור שאין לו שיעור, ועם כל זה, אינו דק וזך כמו אותה נקודה ראשונה הטמירה והגנוזה.

אותו היכל התפשט התפשטות אור ראשון, ואותה התפשטות היא לבוש לאותו היכל דק וזך, הפנימי יותר. מכאן ולהילך התפשט זה בזה והתלבש זה בזה, עד שנמצא שזה לבוש לזה, וזה לזה, זה מוח וזה קליפה. ואף על פי שזה לבוש, נעשה הוא מוח לדרגה אחרת. והכל כעין זה נעשה כך למטה, עד כי בצלם זה הוא בן אדם בעולם הזה, מוח וקליפה, רוח וגוף, והכל הוא תיקון העולם. כאשר הייתה הלבנה בשמש בדבקות אחת, הייתה הלבנה באור, כיוון שנפרדה מן השמש ונפקדה על צבאותיה, הקטינה את עצמה, הקטינה את אורה, ונבראו קליפות על קליפות לגניזת המוח, והכל תיקון המוח, ועל זה &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot; {{ממ|בראשית|א|יד}} חסר ו', וכל זה לתיקון העולם, וזהו שכתוב: &quot;לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|טו}}.

&quot;וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים&quot; {{ממ|בראשית|א|טז}}, &quot;וַיַּעַשׂ&quot;, ריבוי ותיקון הכל כראוי. &quot;אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים&quot;, שבתחילה בחיבור אחד, סוד זה שם שלם כאחד: ה' אלהי&quot;ם, אף על פי שאינו בגילוי אלא באופן סתום. &quot;הַגְּדֹלִים&quot;, שנבראו בשם זה כאחד, להיקרא בהם שם הכל מצפ&quot;ץ מצפ&quot;ץ. אלו שמות עליונים של שלוש עשרה מידות הרחמים. &quot;הַגְּדֹלִים&quot;, אלו נתרבו ועולים למעלה, מפני שהם עליונים מסוד עליון, ועולים לתועלת העולם, שהעולמות מתקיימים בהם, כעין זה, שני המאורות שניהם כאחד עלו בגדולה אחת. לא התיישבה הלבנה אצל השמש, זה התבייש מפני זה. הלבנה אמרה: &quot;אֵיכָה תִרְעֶה&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ז}}. השמש אמר: &quot;אֵיכָה תַרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם&quot;,נר קטן מאיר כך בצהרים? &quot;שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה&quot;ף איך כך בבושה? אז הקטינה את עצמה להיות ראש לתחתונים, שכתוב: &quot;צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן&quot;, אמר לה הקדוש ברוך הוא: לכי והקטיני את עצמך. ומשם אין לה אור אלא מן השמש, שבתחילה היו יושבים כאחד בשוויון, לאחר מכן הקטינה את עצמה בכל אותן הדרגות שלה, אף על פי שהיא ראש עליהם, שהרי אין אישה בגדולה אלא עם בעלה כאחד.

&quot;אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל&quot; {{ממ|בראשית|א|טז}}, ה'. &quot;וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן&quot;, אלהי&quot;ם. סוף כל הדרגות, סוף המחשבה. בתחילה נרשמה היא למעלה באותיות השם הקדוש, האות הרביעית שלו. ולאחר מכן הקטינה את עצמה להיקרא בשם אלהי&quot;ם, ועם כל זה עולה היא לכל הצדדים, למעלה באות ה' בחיבור אותיות השם הקדוש, לאחר מכן התפשטו דרגות מצד זה ומצד זה, דרגות שהתפשטו מצד של מעלה נקראות &quot;מֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם&quot;, דרגות שהתפשטו מצד של מטה נקראות &quot;מֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה&quot;, &quot;וְאֵת הַכּוֹכָבִים&quot;, שאר הצבאות והמחנות שאין להם מניין, שכולם תלויים באותו רקיע השמים, חי העולמים. שכתוב: &quot;וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|יז}}. זו ארץ עליונה למטה, כדוגמת זה חי העולמים, וזה &quot;לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ&quot;, זו ארץ תחתונה כדוגמת של מעלה.

מלכותו של דוד נתקנה ביום הזה, רגל וסומך רביעי של הכיסא. נתקנו האותיות והתיישרו על מקומן, עם כל זה, עד יום השישי שנתקן דיוקנו של אדם, תיקון כראוי לא התיישב במקומו, ואז נתקן כיסא עליון וכיסא תחתון, ועולמות כולם התיישבו במקומם, והאותיות כולן נתקנו.</text>
      <sha1>67yqmraxai515lihvq90xrgo5a6xkqv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/81</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744640</id>
    <revision>
      <id>3022304</id>
      <timestamp>2026-07-01T19:52:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הירש אייזנשטיין</username>
        <id>43793</id>
      </contributor>
      <comment>העתקה</comment>
      <origin>3022304</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2056" sha1="fiim8vw1ced1gm6f8ohybz09x1eyzuw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;הירש אייזנשטיין&quot; /&gt;{{כותרת רצה||משפטי הטעמים}}&lt;/noinclude&gt;&lt;!----&gt;
==שער ד'.==
{{קטן|מסימני ההעמד' והדביקות ועילת' וענינ' ככל משפט' וחוקות'.}}

===&lt;span id=&quot;פרק א&quot;&gt;&lt;/span&gt;פרק א'.===
{{קטן|מיופי גלגול הדבור ועילת הגעיא והמתג והמקף.}}

כבר הורה הזקן החכם ר&quot;י הלוי ב[[ספר הכוזרי מאמר שני (אבן תיבון)#פ|מאמר שני סי' פ']] מספרו הכוזרי כי על ג' תכונות הלשון עומדת, על תורת האותיות והתיבות בעצמן, ועל עבודת סדר גלגול הדבור, ועל נעימת הטעמים, וזה דברו:
{{גדול-מודגש|התכונה הראשונה}} תקבל תנאיה כשאתה מעיין באות אות ותיבה תיבה, ולא תרגיש על תקנת גלגול הדבורים המחוברים מחבור והפסק ומלה גדולה וקטנה וזולת זה, ואז יכוננו לך השבעה מלכים (שהם קמץ וחולם שורק וצרי וחירק וסגול ופתח) על תכונתם הראשונ' מבלי חילוף, והשוא על ערכה מבלי געיא. {{גדול-מודגש|והתכונה השנית}} מעיינת ביופי חיבור המלות וגלגוליים, ואפשר שישונה דבר מן התכונה הראשונה לתקן השנית. {{גדול-מודגש|והתכונה השלישית}} סדר הטעמים, ואפשר שישונה דבר משתי התכונות הקודמות. ואיננו נכרי בתכונה הראשונה רדיפת שלש תנועות שלא יכנס ביניהם נח ולא דגש, אבל באה תנועה שבאית אחר תנועה שבאית שלש ויותר כאשר יעבור זה בערבי, אבל זה נכרי בתכונה השנית, ובעת שיזדמנו שלש תנועות בתכונה הראשונה תמשך אחת מהם בתכונה השנית בשיעור נח, כי העברית קשה לה רדיפת שלש תנועות אלא בפגישת הכפל כמו&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fiim8vw1ced1gm6f8ohybz09x1eyzuw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022312</id>
      <parentid>3022304</parentid>
      <timestamp>2026-07-01T20:12:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הירש אייזנשטיין</username>
        <id>43793</id>
      </contributor>
      <origin>3022312</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2038" sha1="1va55y3wuem9ilx23s8tj41sfaqs1pi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;הירש אייזנשטיין&quot; /&gt;{{כותרת רצה|||לט}}&lt;/noinclude&gt;&lt;!----&gt;
==שער ד'.==
{{קטן|מסימני ההעמד' והדביקות ועילת' וענינ' ככל משפט' וחוקות'.}}

===&lt;span id=&quot;פרק א&quot;&gt;&lt;/span&gt;פרק א'.===
{{קטן|מיופי גלגול הדבור ועילת הגעיא והמתג והמקף.}}

כבר הורה הזקן החכם ר&quot;י הלוי ב[[ספר הכוזרי מאמר שני (אבן תיבון)#פ|מאמר שני סי' פ']] מספרו הכוזרי כי על ג' תכונות הלשון עומדת, על תורת האותיות והתיבות בעצמן, ועל עבודת סדר גלגול הדבור, ועל נעימת הטעמים, וזה דברו:
{{גדול-מודגש|התכונה הראשונה}} תקבל תנאיה כשאתה מעיין באות אות ותיבה תיבה, ולא תרגיש על תקנת גלגול הדבורים המחוברים מחבור והפסק ומלה גדולה וקטנה וזולת זה, ואז יכוננו לך השבעה מלכים (שהם קמץ וחולם שורק וצרי וחירק וסגול ופתח) על תכונתם הראשונ' מבלי חילוף, והשוא על ערכה מבלי געיא. {{גדול-מודגש|והתכונה השנית}} מעיינת ביופי חיבור המלות וגלגוליים, ואפשר שישונה דבר מן התכונה הראשונה לתקן השנית. {{גדול-מודגש|והתכונה השלישית}} סדר הטעמים, ואפשר שישונה דבר משתי התכונות הקודמות. ואיננו נכרי בתכונה הראשונה רדיפת שלש תנועות שלא יכנס ביניהם נח ולא דגש, אבל באה תנועה שבאית אחר תנועה שבאית שלש ויותר כאשר יעבור זה בערבי, אבל זה נכרי בתכונה השנית, ובעת שיזדמנו שלש תנועות בתכונה הראשונה תמשך אחת מהם בתכונה השנית בשיעור נח, כי העברית קשה לה רדיפת שלש תנועות אלא בפגישת הכפל כמו&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1va55y3wuem9ilx23s8tj41sfaqs1pi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/82</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744641</id>
    <revision>
      <id>3022311</id>
      <timestamp>2026-07-01T20:11:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הירש אייזנשטיין</username>
        <id>43793</id>
      </contributor>
      <comment>תחלת העתה</comment>
      <origin>3022311</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1769" sha1="86k7q7ja587c00vnx6a3rqql4csy2db" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;הירש אייזנשטיין&quot; /&gt;{{כותרת רצה||משפטי הטעמים}}&lt;/noinclude&gt;{{גדול-מודגש|שָֽׁרֲרֵךְ}} או אותיות אחה&quot;ע כמו {{גדול-מודגש|נַֽהֲרֵי נַֽחֲלֵי}} ואם תרצה תמשך ואם תרצה תמהר; וכן הכשירה התכונה הראשונה קבוץ שתי תנועו' זאת אחר זאת נמשכות כשיעור שני נחים, וראתה התכונה השנית כי הדבור כזה לא יהי' נאה והפילה אחד משני המשכים והשאירה השני כמו {{גדול-מודגש|שַׂ֥מְתִּי וְשַׂמְתִּ֥י}} וכל הדומה לו; הלא תראה פָּעַל וחביריו הדיבור בו בהפך הניקוד כי תמשך העי&quot;ן והיא פתח ותניח הפ&quot;א והוא קמץ, ומשיכת העין איננה כ&quot;א להשען לא לנח רפה, ועל כן השאירו {{גדול-מודגש|אָ֥מַר לִֽי וְעָ֥שָׂה לִֽי}} על התכונה הראשונה,מפני שנשענו על המלה הקטנה וכו', והרבה להביא משלים להורות כי כל תורת המלעיל והמלרע והדגשות והרפיון והשתנות ההברות בסמיכות ונפרד ובעמיד' והפסק ובקיבוץ ובכינוי כולם על תכונה השנית הזאת הם נשענים כדי שיתגלגל הדבור באופן יפה ונעים, וכבר רמז עליו לעיל מיני' בסי' ע&quot;ח בתתו סבת הקריאה למאה אנשים כאלו הם איש אחד פוסקים בעת אחת ומחברים קריאת' כאחד באומרו: מפני שקבצנו בה בין שני נחים ולא קבצנו בין שלש תנועות אלא ע&quot;י הדחק ובא הדבור נוטה אל הנח עכ&quot;ל&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>86k7q7ja587c00vnx6a3rqql4csy2db</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744642</id>
    <revision>
      <id>3022315</id>
      <timestamp>2026-07-01T21:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022234] צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6443" sha1="rer7uhjmx1kbetjdkq3ygvvuyh8ig7x" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1676|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12337.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ה|סעיף 266ה(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (להלן – החוק), שהועברה אליי, לאחר שהשתכנעתי שמדובר במיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ה|הסעיף האמור}} ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המקומית“ – הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה צפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 11|בסעיף 11(א) לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים במדור להנדסת מבנים ורשאי לבצע את הפעולות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)#תוספת 1 פרט 2|בפרט 2 לתוספת הראשונה בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגון רחבת הכניסה“ – הקמת קירוי עשוי מבטון מעל רחבת הכניסה, וכן קירות בטון ושערי פלדה, חדרי מדרגות, פיר מעליות ויסודות של מרחב מוגן; לעניין זה, ”מרחב מוגן“ – מרחב מוגן המוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקוד העורף“ – הגא כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבת הכניסה“ – רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו, שגבולותיה מסומנים באדום בתשריטים {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.

{{ח:סעיף|2|הפטור ותנאיו}}
{{ח:ת}} העבודות הנדרשות למיגון רחבת הכניסה והשימוש ברחבת הכניסה הממוגנת,
{{ח:ת}} פטורים מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק}}, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבודות יבוצעו על ידי משרד הביטחון ומשרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} העבודות יבוצעו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}} שעניינן תכן הבנייה;
{{ח:תת|(3)}} העבודות יבוצעו לפי התשריטים {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}};
{{ח:תת|(4)}} הקמת הקירוי מעל רחבת הכניסה תהיה בשטח שלא יעלה על 1,500 מ״ר ובגובה של עד 12 מטרים;
{{ח:תת|(5)}} טרם תחילת העבודות ניתן אישור פיקוד העורף והרשות הארצית לכבאות והצלה;
{{ח:תת|(6)}} העבודות למיגון רחבת הכניסה ייעשו תוך התאמות הנדרשות לנגישות אנשים עם מוגבלות, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|(7)}} לאחר השלמת העבודות למיגון רחבת הכניסה, המנהל הכללי של משרד הביטחון או מי מטעמו, ימסור הודעה לרשות הרישוי המקומית של הוועדה המקומית כי למיגון רחבת הכניסה שהוקם מכוח הצו, התקבלו האישורים הנדרשים לפי כל דין, ובכלל זה כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אישור מהנדס מבנים שהעבודות למיגון רחבת הכניסה בוצעו לפי הוראות הדין שעניינן תכן הבנייה, לרבות לעניין בטיחות ויציבות;
{{ח:תתת|(ב)}} אישור כי העבודות בוצעו בהתאם לאישור פיקוד העורף והרשות הארצית לכבאות והצלה כאמור בפסקה (5);
{{ח:תת|(8)}} משרד הביטחון יגיש בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של צו זה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית של הוועדה המקומית; משרד הביטחון יודיע לשר הפנים, ובהעדר שר פנים מכהן – למנהל הכללי של משרד הפנים, על הגשת הבקשה להיתר, עם הגשתה, וכן על קבלת היתר.

{{ח:סעיף|3|השבת המצב לקדמותו}}
{{ח:ת}} עם פקיעת תוקפו של צו זה, משרד הביטחון יפעל להחזרת המצב לקדמותו ככל שניתן, זולת אם ניתן למיגון רחבת הכניסה היתר לפי כל דין.

{{ח:סעיף|4|תוקף}}
{{ח:ת}} תוקפו של צו זה 18 חודשים.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התשריט הושמט).}}

{{ח:חתימות|ד׳ בניסן התשפ״ו (22 במרץ 2026)}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rer7uhjmx1kbetjdkq3ygvvuyh8ig7x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744643</id>
    <redirect title="שיחה:צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)" />
    <revision>
      <id>3022316</id>
      <timestamp>2026-07-01T21:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3022316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="174" sha1="frhw1nepdw1g3urcimgfsed9wkwqyka" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]</text>
      <sha1>frhw1nepdw1g3urcimgfsed9wkwqyka</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744644</id>
    <revision>
      <id>3022317</id>
      <timestamp>2026-07-01T21:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3022317</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Bibliahebraicaad00hahn.pdf/444</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744645</id>
    <revision>
      <id>3022331</id>
      <timestamp>2026-07-01T21:44:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>על פי דף [[מלכים ב ג/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3022331</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7498" sha1="434b0hfzwpzr0sl5rhbg77laqwzwsvj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד}}
{{מ:פסוק|מלכים ב|ג|ג}}רַ֠ק בְּחַטֹּ֞אות יָרׇבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבֵ֑ק לֹא־סָ֖ר מִמֶּֽנָּה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|ד}}וּמֵישַׁ֥ע מֶלֶךְ־מוֹאָ֖ב הָיָ֣ה נֹקֵ֑ד וְהֵשִׁ֤יב לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאָה־אֶ֣לֶף כָּרִ֔ים וּמֵ֥אָה אֶ֖לֶף אֵילִ֥ים צָֽמֶר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|ה}}וַיְהִ֖י כְּמ֣וֹת אַחְאָ֑ב וַיִּפְשַׁ֥ע מֶלֶךְ־מוֹאָ֖ב בְּמֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|ו}}וַיֵּצֵ֞א הַמֶּ֧לֶךְ יְהוֹרָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא מִשֹּׁמְר֑וֹן וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|ז}}וַיֵּ֡לֶךְ וַיִּשְׁלַח֩ אֶל־יְהוֹשָׁפָ֨ט מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה לֵאמֹ֗ר מֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ פָּשַׁ֣ע בִּ֔י הֲתֵלֵ֥ךְ אִתִּ֛י אֶל־מוֹאָ֖ב לַמִּלְחָמָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶֽעֱלֶ֔ה כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ כְּעַמִּ֥י כְעַמֶּ֖ךָ כְּסוּסַ֥י כְּסוּסֶֽיךָ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|ח}}וַיֹּ֕אמֶר אֵי־זֶ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ נַעֲלֶ֑ה וַיֹּ֕אמֶר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר אֱדֽוֹם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|ט}}וַיֵּ֩לֶךְ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל וּמֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ וּמֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וַיָּסֹ֕בּוּ דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־הָיָ֨ה מַ֧יִם לַֽמַּחֲנֶ֛ה וְלַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלֵיהֶֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|י}}וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲהָ֕הּ כִּי־קָרָ֣א יְהֹוָ֗ה לִשְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖ם בְּיַד־מוֹאָֽב׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|יא}}וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשָׁפָ֗ט הַאֵ֨ין פֹּ֤ה נָבִיא֙ לַיהֹוָ֔ה וְנִדְרְשָׁ֥ה אֶת־יְהֹוָ֖ה מֵאוֹת֑וֹ וַ֠יַּ֠עַן אֶחָ֞ד מֵעַבְדֵ֤י מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֔אמֶר פֹּ֚ה אֱלִישָׁ֣ע בֶּן־שָׁפָ֔ט אֲשֶׁר־יָ֥צַק מַ֖יִם עַל־יְדֵ֥י אֵלִיָּֽהוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|יב}}וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט יֵ֥שׁ אוֹת֖וֹ דְּבַר־יְהֹוָ֑ה וַיֵּרְד֣וּ אֵלָ֗יו מֶ֧לֶךְ יִשְׂרָאֵ֛ל וִיהוֹשָׁפָ֖ט וּמֶ֥לֶךְ אֱדֽוֹם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|יג}}וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֜ע אֶל־מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ מַה־לִּ֣י וָלָ֔ךְ לֵ֚ךְ אֶל־נְבִיאֵ֣י אָבִ֔יךָ וְאֶל־נְבִיאֵ֖י אִמֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אַ֗ל כִּֽי־קָרָ֤א יְהֹוָה֙ לִשְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖ם בְּיַד־מוֹאָֽב׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|יד}}וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֗ע חַי־יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָמַ֣דְתִּי לְפָנָ֔יו כִּ֗י לוּלֵ֛י פְּנֵ֛י יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה אֲנִ֣י נֹשֵׂ֑א אִם־אַבִּ֥יט אֵלֶ֖יךָ וְאִם־אֶרְאֶֽךָּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|טו}}וְעַתָּ֖ה קְחוּ־לִ֣י מְנַגֵּ֑ן וְהָיָה֙ כְּנַגֵּ֣ן {{נוסח|הַֽמְנַגֵּ֔ן|2=א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן (חטף)}} וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו יַד־יְהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|טז}}וַיֹּ֕אמֶר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה עָשֹׂ֛ה הַנַּ֥חַל הַזֶּ֖ה גֵּבִ֥ים{{מ:פסק}}גֵּבִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|יז}}כִּי־כֹ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לֹא־תִרְא֥וּ ר֙וּחַ֙ וְלֹא־תִרְא֣וּ גֶ֔שֶׁם וְהַנַּ֥חַל הַה֖וּא יִמָּ֣לֵא מָ֑יִם וּשְׁתִיתֶ֛ם אַתֶּ֥ם וּמִקְנֵיכֶ֖ם וּֽבְהֶמְתְּכֶֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְנָקַ֥ל זֹ֖את בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְנָתַ֥ן אֶת־מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְהִכִּיתֶ֞ם כׇּל־עִ֤יר מִבְצָר֙ וְכׇל־עִ֣יר מִבְח֔וֹר וְכׇל־עֵ֥ץ טוֹב֙ תַּפִּ֔ילוּ וְכׇל־מַעְיְנֵי־מַ֖יִם תִּסְתֹּ֑מוּ וְכֹל֙ הַחֶלְקָ֣ה הַטּוֹבָ֔ה תַּכְאִ֖בוּ בָּאֲבָנִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ כַּעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֔ה וְהִנֵּה־מַ֥יִם בָּאִ֖ים מִדֶּ֣רֶךְ אֱד֑וֹם וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־הַמָּֽיִם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְכׇל־מוֹאָב֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּי־עָל֥וּ הַמְּלָכִ֖ים לְהִלָּ֣חֶם בָּ֑ם וַיִּצָּעֲק֗וּ מִכֹּ֨ל חֹגֵ֤ר חֲגֹרָה֙ וָמַ֔עְלָה וַיַּעַמְד֖וּ עַֽל־הַגְּבֽוּל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהַשֶּׁ֖מֶשׁ זָרְחָ֣ה עַל־הַמָּ֑יִם וַיִּרְא֨וּ מוֹאָ֥ב מִנֶּ֛גֶד אֶת־הַמַּ֖יִם אֲדֻמִּ֥ים כַּדָּֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיֹּֽאמְרוּ֙ דָּ֣ם זֶ֔ה {{מ:קמץ|ד=הׇחֳרֵ֤ב|ס=הָחֳרֵ֤ב}} נֶֽחֶרְבוּ֙ הַמְּלָכִ֔ים וַיַּכּ֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ וְעַתָּ֥ה לַשָּׁלָ֖ל מוֹאָֽב׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיָּבֹ֘אוּ֮ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵל֒ וַיָּקֻ֤מוּ יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּכּ֣וּ אֶת־מוֹאָ֔ב וַיָּנֻ֖סוּ מִפְּנֵיהֶ֑ם {{כו&quot;ק|ויבו|וַיַּ֨כּוּ־}}בָ֔הּ וְהַכּ֖וֹת אֶת־מוֹאָֽב׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְהֶעָרִ֣ים יַהֲרֹ֡סוּ וְכׇל־חֶלְקָ֣ה ט֠וֹבָ֠ה יַשְׁלִ֨יכוּ אִישׁ־אַבְנ֜וֹ וּמִלְא֗וּהָ וְכׇל־מַעְיַן־מַ֤יִם
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>434b0hfzwpzr0sl5rhbg77laqwzwsvj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744646</id>
    <revision>
      <id>3022333</id>
      <timestamp>2026-07-02T03:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022258] צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022333</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17920" sha1="j59tn4yuyvqeapb8w3hqutgh9fuj12z" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1688|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12341.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 9|סעיף 9(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (להלן – החוק), אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בצו זה, ”בסיס המשכורת“ – משכורת קובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, בהפחתת רכיבים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
{{ח:תת|(2)}} החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
{{ח:תת|(3)}} הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|(4)}} רכיבי שכר שתחילת הזכ אות לתשלומם היא מיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) ואילך;
{{ח:תת|(5)}} עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

{{ח:סעיף|2|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} צו זה יחול על מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרוקחים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), צו זה לא יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר.

{{ח:סעיף|3|עדכון המשכורת הקובעת}}
{{ח:ת}} מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמ יום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד ליום ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, תעודכן משכורתו הקובעת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}, בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד {{ח:פנימי|תוספת|מהחלקים א׳ עד ז׳ שבתוספת}} (להלן – חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א׳ לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב׳ לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

{{ח:סעיף|4|תשלומים למפרע}}
{{ח:ת}} תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקאות (א) ו־(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||(חודש ינואר 2016)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.38%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.51%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.64%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.76%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.89%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.02%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;108.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;117.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;126.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.78%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||(חודש יולי 2016)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.43%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||(חודש ינואר 2017)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.19%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.44%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.83%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.08%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.21%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.33%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;103.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.46%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.59%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.72%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.84%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||(חודש מרץ 2017)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.62%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||(חודש יוני 2018)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.39%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.52%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.64%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ו|חלק ו׳}}
{{ח:קטע4||(חודש אוגוסט 2019)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.54%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.66%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.79%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ז|חלק ז׳}}
{{ח:קטע4||(חודש דצמבר 2019)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.43%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|ו׳ בניסן התשפ״ו (24 במרץ 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>j59tn4yuyvqeapb8w3hqutgh9fuj12z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022373</id>
      <parentid>3022333</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T09:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3022362]</comment>
      <origin>3022373</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18064" sha1="h7422s0rabfvego8gvaoyt231c7ie7r" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1688|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12341.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 9|סעיף 9(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (להלן – החוק), אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בצו זה, ”בסיס המשכורת“ – משכורת קובעת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, בהפחתת רכיבים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
{{ח:תת|(2)}} החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
{{ח:תת|(3)}} הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|(4)}} רכיבי שכר שתחילת הזכ אות לתשלומם היא מיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) ואילך;
{{ח:תת|(5)}} עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

{{ח:סעיף|2|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} צו זה יחול על מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרוקחים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), צו זה לא יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר.

{{ח:סעיף|3|עדכון המשכורת הקובעת}}
{{ח:ת}} מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמ יום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד ליום ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, תעודכן משכורתו הקובעת לעניין {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}, בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד {{ח:פנימי|תוספת|מהחלקים א׳ עד ז׳ שבתוספת}} (להלן – חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א׳ לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב׳ לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

{{ח:סעיף|4|תשלומים למפרע}}
{{ח:ת}} תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 9|בפסקאות (א) ו־(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||(חודש ינואר 2016)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.38%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.51%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.64%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.76%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.89%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.02%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;108.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;117.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;126.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.78%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||(חודש יולי 2016)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.43%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||(חודש ינואר 2017)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.19%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.44%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.83%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.08%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.21%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.33%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;103.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.46%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.59%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.72%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.84%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||(חודש מרץ 2017)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.62%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||(חודש יוני 2018)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.39%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.52%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.64%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ו|חלק ו׳}}
{{ח:קטע4||(חודש אוגוסט 2019)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.54%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.66%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.79%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ז|חלק ז׳}}
{{ח:קטע4||(חודש דצמבר 2019)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.43%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|ו׳ בניסן התשפ״ו (24 במרץ 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>h7422s0rabfvego8gvaoyt231c7ie7r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744647</id>
    <redirect title="שיחה:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)" />
    <revision>
      <id>3022334</id>
      <timestamp>2026-07-02T03:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3022334</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="137" sha1="pkhhknno0399nps2ecmtdifkqkrh8xh" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]</text>
      <sha1>pkhhknno0399nps2ecmtdifkqkrh8xh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744648</id>
    <revision>
      <id>3022335</id>
      <timestamp>2026-07-02T03:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3022335</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כ ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744649</id>
    <revision>
      <id>3022359</id>
      <timestamp>2026-07-02T08:04:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|כ א|כ ב|כא א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כ ב}}  ==תרגום לעברית== על גלגליהם בהתפשטות של תפיסת הקשר.  והיום הרביעי הוא יום מאוס מהבונים, כמו שנאמר: 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים' {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. זהו שכתוב: 'בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי' {{ממ|שיר השירים...&quot;</comment>
      <origin>3022359</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5805" sha1="6w5k0wkyixzv9krisckybqbcr19qtb3" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|כ א|כ ב|כא א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כ ב}}

==תרגום לעברית==
על גלגליהם בהתפשטות של תפיסת הקשר.

והיום הרביעי הוא יום מאוס מהבונים, כמו שנאמר: 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים' {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. זהו שכתוב: 'בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי' {{ממ|שיר השירים|א|ו}}. שכן מאור זה הקטינה את עצמה ואת האור שלה, וקליפות נתקנו על מקומן. כל אותם האורות שמאירים, כולם תלויים בזה רקיע השמים כדי לתקן בהם את כיסא דוד.

האורות אלו מציירים את הציור שלמטה, כדי לתקן את הציור של כולם, שהם בכלליות אדם, הציור הפנימי, שכן כל ציור פנימי נקרא כך. ומכאן, כל ציור שנכלל בהתפשטות זו נקרא אדם. זהו שכתוב: &quot;אָדָם אַתֶּם&quot; {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}, אתם קרויים אדם ולא שאר העמים עובדי כוכבים ומזלות. וכל רוח נקראת אדם, והגוף שלו לבוש הוא. ועל זה כתוב: &quot;עוֹר וּבָשָׂר, תַּלְבִּישֵׁנִי&quot; {{ממ|איוב|י|יא}}. הבשר של האדם הוא לבוש הוא, ובכל מקום שכתוב בשר אדם, האדם בפנים, והבשר הוא לבוש האדם, הגוף שלו. ההמשכות שלמטה שנמשכו מהתכת הרוח הזו, נצטיירו ממנה ציורים שמתלבשים בלבוש אחר, כגון הציור של הבהמות הטהורות: &quot;שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים&quot; {{ממ|דברים|יד|ד}}, &quot;אַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר&quot; {{ממ|דברים|יד|ה}}, אותם שצריכים להיכלל בלבוש האדם. אותה הרוח הפנימית של אותם הצדדים עולה באותו השם שנקרא בו הגוף שלה, והלבוש של אותו השם הוא בשר שור, השור הוא הפנימיות של אותו הגוף, והבשר שלו הוא הלבוש. וכן כולם.

כעין זה בצד האחר הטמא, הרוח המתפשטת בשאר העמים עובדי כוכבים ומזלות יוצאת מהצד הטמא, שאיננו אדם, ובגלל זה לא עולה בשם הזה. השם של אותה הרוח טמא, היא אינה עולה בשם אדם ואין לה חלק בו. הגוף שלו הוא לבוש לאותו טמא. הבשר טמא, והטומאה בפנים, והבשר הלבוש שלו. ובגלל זה, בעוד ששורה אותה הרוח באותו הגוף הוא נקרא טמא, יצאה הרוח מאותו הלבוש, לא נקרא טמא, ולא עולה אותו הלבוש בשם. ההמשכות שלמטה שנמשכו בהתכת הרוח הזו, נצטיירו ממנה ציורים שמתלבשים בלבוש אחר, כגון ציורי הבהמות הטמאות, והתורה פתחה בהם: &quot;וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא&quot; {{ממ|ויקרא|יא|כט}}, כגון חזיר, ועופות ובהמות של אותו הצד. הרוח עולה באותו השם, הגוף הוא הלבוש שלה, והגוף נקרא בשר חזיר, חזיר נמצא בפנים, והבשר הוא הלבוש שלו. ובגלל זה שני הצדדים הללו נפרדים, אלו נכללו בסוד האדם, ואלו נכללו בסוד הטמא. כל מין הולך למינו וחוזר למינו. והאורות העליונים שמאירים, מאירים באותו רקיע השמים וכו', כדי שיצטיירו למטה הציורים כפי שראוי, שכתוב: &quot;וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|יז}}.

&quot;וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה&quot;{{ממ|בראשית|א|יח}}, שלטון שני המאורות, זהו שלטון כפי שראוי, המאור הגדול שלטונו ביום, והמאור הקטן שלטונו בלילה. וסוד זה מכאן: שלטונו של הזכר ביום, למלא את ביתו במה שצריך ולהכניס בו טרף ופרנסה. כיוון שנכנס הלילה והנקבה אוחזת בהכל, אין שלטון בבית אלא לנקבה, שכן אז השלון שלה, שכתוב: &quot;וַתָּקׇם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ&quot; {{ממ|משלי|לא|טו}}, היא ולא הוא. ממשלת היום של הזכר, וממשלת הלילה של הנקבה.

&quot;וְאֵת הַכּוֹכָבִים&quot; {{ממ|בראשית|א|טז}}, כיוון שהנקבה פקדה על הבית ונכנסה אל בעלה, אין עוד שלטון לבית, אלא לעלמות שלה שנשארות בבית לתקן את תיקוני הבית. ואחר כך, חוזר הבית לשלטונו של הזכר ביום, הכל כפי שראוי.

&quot;וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת&quot; {{ממ|בראשית|א|טז}} זה מאור וזה מאור. משום כך, אותם האורות שעולים למעלה נקראים מאורי אור, ואותם האורות שיורדים למטה נקראים מאורי אש, שהם דרגות למטה ושולטות בכל ימי החול. ועל כן, כשיוצאת השבת מברכים על הנר, שכן ניתנה להם רשות לשלוט. אצבעותיו של בן אדם הן סוד של הדרגות והסודות שלמעלה, ויש בהן בחינת פנים ובחינת אחור. האחוריים הם בחוץ, והם רמז לציפורני האצבעות, ומשום כך יש</text>
      <sha1>6w5k0wkyixzv9krisckybqbcr19qtb3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744650</id>
    <revision>
      <id>3022368</id>
      <timestamp>2026-07-02T09:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3022259] צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3022368</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18623" sha1="ia07hehai9gkfv5j0jzhgv5b3y10hjk" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1754|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1350.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 9|סעיף 9(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (להלן – החוק), אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בצו זה, ”בסיס המשכורת“ – משכורת קובעת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, בהפחתת רכיבים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
{{ח:תת|(2)}} החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
{{ח:תת|(3)}} הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|(4)}} רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) ואילך;
{{ח:תת|(5)}} תוספת ההקפאה;
{{ח:תת|(6)}} שמירת שכר נגדים;
{{ח:תת|(7)}} עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

{{ח:סעיף|2|תחולה}}
{{ח:ת}} צו זה יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר וערב פרי שתו דורג בדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים.

{{ח:סעיף|3|עדכון המשכורת הקובעת}}
{{ח:ת}} מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, תעודכן משכורתו הקובעת לעניין {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}, בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד [[תוספת|{{ח:פנימי|תוספת|מהחלקים א׳ עד ה׳ שבתוספת]}}] (להלן – חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א׳ לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב׳ לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

{{ח:סעיף|4|תשלומים למפרע}}
{{ח:ת}} תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 9|בפסקאות (א) ו־(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||(חודש יולי 2016)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||(חודש מרץ 2017)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.19%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||(חודש יוני 2018)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;88.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;107.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||(חודש אוגוסט 2019)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;104.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||(חודש דצמבר 2019)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.19%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|ח׳ בניסן התשפ״ו (26 במרץ 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ia07hehai9gkfv5j0jzhgv5b3y10hjk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3022399</id>
      <parentid>3022368</parentid>
      <timestamp>2026-07-02T11:00:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3022378]</comment>
      <origin>3022399</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18608" sha1="3cugvbsic0s6fmv7whs7l9h8zky6j0y" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1754|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1350.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 9|סעיף 9(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (להלן – החוק), אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בצו זה, ”בסיס המשכורת“ – משכורת קובעת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, בהפחתת רכיבים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החלק השנים עשר מקצובת הביגוד השנתית;
{{ח:תת|(2)}} החלק השנים עשר מקצובת ההבראה השנתית;
{{ח:תת|(3)}} הסכום הנדרש לצורך השלמה לשכר מינימום והפרשי הוראת השעה, המשולמים לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|(4)}} רכיבי שכר שתחילת הזכאות לתשלומם היא מיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) ואילך;
{{ח:תת|(5)}} תוספת ההקפאה;
{{ח:תת|(6)}} שמירת שכר נגדים;
{{ח:תת|(7)}} עדכון במשכורת הקובעת שמקורו בצו זה.

{{ח:סעיף|2|תחולה}}
{{ח:ת}} צו זה יחול על מי שפרש כשוטר או כסוהר וערב פרי שתו דורג בדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים.

{{ח:סעיף|3|עדכון המשכורת הקובעת}}
{{ח:ת}} מי שפרש משירות המדינה בתקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019), וערב פרישתו דורג בדירוג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, תעודכן משכורתו הקובעת לעניין {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}, בעד קצבת החודש הקבוע בכותרת של כל אחד {{ח:פנימי|תוספת|מהחלקים א׳ עד ה׳ שבתוספת}} (להלן – חודש העדכון) ואילך, לפי מועד פרישתו, בסכום הקבוע בטור א׳ לכל חלק, בתוספת סכום שמתקבל מהכפלת השיעור הקבוע בטור ב׳ לכל חלק, בבסיס המשכורת של הגמלאי בערכו נכון לחודש העדכון.

{{ח:סעיף|4|תשלומים למפרע}}
{{ח:ת}} תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו זה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעורים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 9|בפסקאות (א) ו־(ב) לסעיף 9(ג)(3) לחוק}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||(חודש יולי 2016)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||(חודש מרץ 2017)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.19%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||(חודש יוני 2018)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.18%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;88.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;107.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||(חודש אוגוסט 2019)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;104.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||(חודש דצמבר 2019)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.19%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרץ 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|ח׳ בניסן התשפ״ו (26 במרץ 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3cugvbsic0s6fmv7whs7l9h8zky6j0y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי לרבות הקצינים המקצועיים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744651</id>
    <redirect title="צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)" />
    <revision>
      <id>3022369</id>
      <timestamp>2026-07-02T09:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3022369</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="223" sha1="7rlk614te4nbn6jigb0c8gxna9tqpey" xml:space="preserve">#הפניה [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]</text>
      <sha1>7rlk614te4nbn6jigb0c8gxna9tqpey</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744652</id>
    <redirect title="שיחה:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)" />
    <revision>
      <id>3022370</id>
      <timestamp>2026-07-02T09:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3022370</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="232" sha1="nsjm0woj9c5hyepfwvhzfabkq0174w2" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]</text>
      <sha1>nsjm0woj9c5hyepfwvhzfabkq0174w2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744653</id>
    <revision>
      <id>3022371</id>
      <timestamp>2026-07-02T09:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3022371</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רוח ובשר צמדו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744654</id>
    <revision>
      <id>3022380</id>
      <timestamp>2026-07-02T10:04:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ סידור ונציה רפ&quot;ג ואשמורות אויניון תקכ&quot;ג</comment>
      <origin>3022380</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5192" sha1="4ae0me3geiurhpun45pwbwr4pb9pk1l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

רוּחַ וּבָשָׂר צָמָדוּ {{נוא|נִצְמָדוּ}} / וְאֶת חֻקֶּיךָ לֹא לָמָדוּ / לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ.{{ממס|תהלים קיט}}

{{סי|אִ}}ם יִפְקְדוּ עֲוֹנַי / אֵיךְ אָרִימָה פָּנַי / לְהִתְיַצֵּב עַל יְיָ.{{ממס|איוב א ו}}{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹשׁוּ מִמַּעֲמָדָם / אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם / מַה יִּתְאוֹנֵן הָאָדָם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג לט}}{{ש}}
{{סי|גְּ}}עוּלָה הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ / אֵיךְ יַעֲמֹד לִבָּהּ / בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ.{{ממס|שה&quot;ש ח ח}}

{{סי|דִּ}}בְּרָה נֶפֶשׁ חַיָּה / אֲנִי בְּמַאֲסַר הַגְּוִיָּה / נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה.{{ממס|תהלים לט ג}}{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן רֹאשׁ וְלַעֲנָה שָׁרְשׁוֹ / רוֹדֵף תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ / יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ.{{ממס|תהלים ז יז}}{{ש}}
{{סי|וּ}}מַה לִּי בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה / לִשְׁכֹּן בְּבוֹר תַּחְתִּיָּה / וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה.{{ממס|רות ב י}}

{{סי|זָ}}ר מִדַּעַת וְהַשְׂכֵּל / וּמֵרְמִיָּה וּמִנֵּכֶל / מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל.{{ממס|איוב לט כט}}{{ש}}
{{סי|חַ}}יָּיו חִלֵּק סָכָל / בֵּין מִשְׁתֶּה וּבֵין מַאֲכָל / כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל.{{ממס|ישעיהו נז כ}}{{ש}}
{{סי|טַ}}רְפּוֹ בְּדֹחַק וְלַחַץ / לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת נָחַץ / וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ.{{ממס|משלי ל יב}}

{{סי|יְ}}צִיר טִיט מָה אַשְׁמָתוֹ / בְּעֵת תֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ / יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ.{{ממס|תהלים קמו ד}}{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי בְּיַד נֶפֶשׁ נֻטַּל / אִם תִּטְּשֵׁהוּ כַּטַּל / כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל.{{ממס|תהלים לז כד}}{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה יִוָּסֵר עַל / לֹא חָמָס וְלֹא מַעַל / צַדִּיק מַה פָּעָל.{{ממס|תהלים יא ג}}

{{סי|מֵ}}אִתָּהּ הַדַּעַת / וְהִיא רוֹאָה וְשׁוֹמַעַת / וְאָנֹכִי תוֹלַעַת.{{ממס|תהלים כב ז}}{{ש}}
{{סי|נָ}}שְׂאָה הַזְּמַן כֵּלֶיהָ / וְנִכְרַת בְּיוֹם תְּכַלֶּהָ{{הערה|נוסח אחר: נוֹשֵׂא זְמַן כֵּלֶיהָ / וְעַל רָמִים שְׁבִילֶיהָ.}} / הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ.{{ממס|ישעיהו כב כה}}{{ש}}
{{סי|שַׂ}}מְתִּיהָ לִי לְיוֹעֵץ / וְהִנֵּה שֵׁבֶט רוֹעֵץ / נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ.{{ממס|בראשית ג יב}}

{{סי|עֲ}}לֵי פִיהָ אֲנִי רַצְתִּי / וּמַה בְּיָדִי אִם לַצְתִּי / מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי.{{ממס|איוב לג ו}}{{ש}}
{{סי|פֹּ}}עַל אֵין רוּחַ בְּקִרְבּוֹ / וְהָיָה בִּמְסִבּוֹ{{הערה|נוסח אחר: פִּגּוּל בָּשָׂר וְחֶלְבּוֹ / גּוּף אֵין רוּחַ בּוֹ.}} / כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ.{{ממס|ירמיהו מח לח}}{{ש}}
{{סי|צֶ}}לֶם מָלֵא פְגָעִים / אִם יִקְרוּהוּ נְגָעִים / וְיָרוּם תּוֹלָעִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות טז כ}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ לְךָ עֵינֵיהֶם / יוֹם תָּשִׂים עֲוֹנֵיהֶם / עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם.{{ממס|בראשית ט כג}}{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה כִּי לְיָדְךָ שׁוּבָם / וּרְצוֹנְךָ תַּעֲשֶׂה בָּם / הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם.{{ממס|איוב כא טז}}{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב גּוּף לַעֲפַר חֶלְדָּךְ / וְנֶפֶשׁ לִשְׁמֵי זְבוּלָךְ / מִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ.{{ממס|דה&quot;א כט יד}}

{{סי|תָּ}}מְהוּ לְיוֹם תּוֹכָחוֹת / וּלְךָ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת / הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת.{{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}}
יוֹם יְבוֹאוּן עָדֶיךָ / כְּצִדְקָתְךָ וַחֲסָדֶיךָ / עֲשֵׂה עִם עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים קיט קכד}}{{ש}}
דְּבָרְךָ שְׁלַח וְחַזְּקֵנִי / וּבַגָּלוּת צַדְּקֵנִי / וּמִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי.{{ממס|תהלים יט יג}}
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי תוכחה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]</text>
      <sha1>4ae0me3geiurhpun45pwbwr4pb9pk1l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744655</id>
    <revision>
      <id>3022383</id>
      <timestamp>2026-07-02T10:12:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]&quot;</comment>
      <origin>3022383</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="90" sha1="oxjdp7p06fd7rzmza118xuzwyddlznm" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]</text>
      <sha1>oxjdp7p06fd7rzmza118xuzwyddlznm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשפוך תחן לשננה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744656</id>
    <revision>
      <id>3022401</id>
      <timestamp>2026-07-02T11:46:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור רומניא רפ&quot;ג, כמה תיקונים ע&quot;פ הגירסה של מאגרים</comment>
      <origin>3022401</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8600" sha1="a8hfcepnikvufcb12g5du7d9q0etjn8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|אֶ}}שְׁפֹּךְ תַּחַן לְשַׁנְּנָה 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |בְּסוֹלֵחַ וּמוֹחֵל לְהִשָּׁעֲנָה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|בְּ}}הִתְוַדּוֹתִי צוּרִי שְׁעֵה נָא
|-
|colspan =&quot;2&quot; |לְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ אַחַת בַּשָּׁנָה
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה, וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶת מֹשֶׁה׃{{ממס|ויקרא טז לד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|גִּ}}שְׁתֵּנוּ בִּתְפִלָּה לַעֲמֹד
|-
|colspan =&quot;2&quot; |זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ לָנוּ תַעֲמֹד
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|דּ}}וֹד אִם כְּחַטֹּאתֵינוּ תָּמוֹד
|-
|colspan =&quot;2&quot; |אֵיךְ נוּכַל לַעֲמֹד
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ממס|תהלים קל ג}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|הִ}}קְשִׁינוּ עָרְפֵּנוּ וּלְבָבֵנוּ 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְחֵטְא וְעָוֹן הִרְבִּינוּ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|וְ}}שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לִבֵּנוּ 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |חֲטָאֵינוּ כִּי תִסְלַח וְיֻלְבָּנוּ
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|זַ}}דְנוּ וְכָשַׁלְנוּ בְּעָוֹן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וּבָאנוּ בְּעִנּוּי רְעָבוֹן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|חֵ}}ילְךָ בַּעֲדֵנוּ נָבוֹן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ סְלַח לְעָוֹן
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃{{ממס|במדבר יד יט}}}}
{{ק|וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד כ}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמָךְ / הִמָּצֵא לָנוּ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ / סְלַח נָא לְמַעַן שְׁמָךְ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|טָ}}הֳרָה חִישׁ מְעִמָּךְ 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |לְנַקּוֹת מִפֶּשַׁע עַמָּךְ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|יְ}}הִי עָלֵינוּ נָעֳמָךְ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |לְצַדְּקֵנוּ בִּסְלִיחָה שֶׁעִמָּךְ
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא.{{ממס|תהלים קל ד}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|כַּ}}בְּסֵנוּ מֵרִשְׁעֵנוּ 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |שֶׁמָּרַדְנוּ וְהִרְשַׁעְנוּ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|לְ}}כָה עַתָּה לְהוֹשִׁיעֵנוּ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְלִמְחוֹת כָּעָב פְּשָׁעֵינוּ
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|מְ}}חֵה כָּעָב וְכֶעָנָן 
|-
|colspan =&quot;2&quot; |פֶּשַׁע נוֹעָדִים לְהִתְחַנַּן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד קְרָאָךְ עָנָו וְנֶחֱנַן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |יוֹם רַדְתָּ בֶּעָנָן
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃ וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ו}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמָךְ / הִמָּצֵא לָנוּ רַחוּם וְחַנּוּן / רַחֵם נָא לְמַעַן שְׁמָךְ}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|ס}}וֹלֵחַ אַתָּה וּמוֹחֵל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |לְכָל אֲשֶׁר לְחַסְדָּךְ מְיַחֵל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|עִ}}מְּךָ הַחֶסֶד עֲוֹנֵנוּ לְהִמָּחֵל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |לָכֵן לְךָ אֲיַחֵל
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קלא ג}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|פְּ}}נֵה וְחַטְּאֵנוּ כְּאֵזוֹב
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וַחֲטָאֵינוּ שְׁכַח וַעֲזֹב
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|צ}}וּר אוֹתָנוּ לֹא תַעֲזֹב
|-
|colspan =&quot;2&quot; |כִּי דֶּרֶךְ רֶשַׁע נַעֲזֹב
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|קָ}}רָאנוּ לְךָ אַל תִּבְזֶה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |תְּחִנָּתֵנוּ קְשֹׁב בְּקֵץ זֶה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|רָ}}צִיתָ בְּצוֹם הֲלוֹא זֶה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |כַּפֶּר לָנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|שְׁ}}כֶם אֶחָד לְעָבְדְךָ נַטֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וּמִדַּרְכְּךָ לֹא נִטֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{סי|תְּ}}שׁוֹבְבֵנוּ בְּלִי נֶחֱטֶא
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וּלְשַׁוְעָתֵנוּ אֹזֶן הַטֵּה
|-
|{{ש-רווח}}||{{ק|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}}}
|-
| ||{{רפרן|בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמָךְ / הִמָּצֵא לָנוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה / שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ}}
|}

[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:יוחנן הכהן בירבי יהושע]]</text>
      <sha1>a8hfcepnikvufcb12g5du7d9q0etjn8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:יוחנן הכהן בירבי יהושע</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744657</id>
    <revision>
      <id>3022402</id>
      <timestamp>2026-07-02T11:47:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קטגוריה</comment>
      <origin>3022402</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47" sha1="lrxuu8yi3r9tc4jn4l6snz6t9iywtto" xml:space="preserve">[[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]</text>
      <sha1>lrxuu8yi3r9tc4jn4l6snz6t9iywtto</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ידידים לנגדם שמוך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744658</id>
    <revision>
      <id>3022404</id>
      <timestamp>2026-07-02T11:57:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מסידור רומניא ונציה רפ&quot;ג עם תיקון ע&quot;פ גירסת מאגרים</comment>
      <origin>3022404</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1962" sha1="cpi602mi18dtiiwcgswazjxh9qj4zuf" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוחנן הכהן'''}}

{{סי|יְ}}דִידִים לְנֶגְדָּם שָׂמוּךָ {{ש}}
{{סי|וַ}}דַּאי עֲלֵיהֶם הִנְעִימוּךָ 
{{רפרן|מִי אֵל כָּמוֹךָ}}

{{סי|חֲ}}סִידֶיךָ יְרוֹמְמוּךָ {{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח יַנְאִימוּךָ
{{רפרן|מִי אֵל כָּמוֹךָ}}

{{סי|נָ}}אִים {{נוא|נְאֻם}} הַיּוֹם קִדְּמוּךָ {{ש}}
{{סי|הֲ}}גוֹת בְּתַחַן קְדָמוּךָ
{{רפרן|מִי אֵל כָּמוֹךָ}}

{{סי|כְּ}}מוֹ הֵם קָדוֹשׁ רוֹמְמוּךָ {{ש}}
{{סי|הֶ}}גְיוֹן {{סי|נָ}}בִיא יַנְעִימוּךָ
{{רפרן|מִי אֵל כָּמוֹךָ}}
::{{ק|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם:{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-יט}} וְכָל חַטֹּאתֵינוּ וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:{{ממס|מיכה ז כ|שם פסוק כ}}}}

[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
[[קטגוריה:יוחנן הכהן בירבי יהושע]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>cpi602mi18dtiiwcgswazjxh9qj4zuf</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>