שיחת משתמש:Dovi

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.9</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Dovi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>33</id>
    <revision>
      <id>3023227</id>
      <parentid>3020755</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T07:46:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נשיא</username>
        <id>42540</id>
      </contributor>
      <comment>/* תקלדה בהערות במדבר יא לב */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3023227</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46895" sha1="tnpih6pukj83cqc5h76k7frlinffec0" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)

:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור &quot;רכיבים&quot; (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את &quot;צורת יסוד&quot; לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את &quot;קוד מזהה מילה&quot; (לא הבנתי מה זה), ל&quot;מורפולוגיה&quot;, ול&quot;מבנה על פי הטעמים&quot; (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)

::תודה רבה על העידוד.
::קוד מזהה מילה (ID) - זה סתם קוד לכל מילה ומילה בתנ&quot;ך. לא מצאתי בינתיים מה לעשות עם זה.
::מורפולוגיה - זה מה שיוצר את עיקר המידע בתחילת החלונית הצצה.
::מבנה על פי הטעמים - בזה השתמשתי ביצירת [[בראשית א/תרשים טעמים]]. אין לזה צורך במהדורה הדיקדוקית. אפשר באמת להסיר.
::צורת היסוד - בינתיים הפנתי למילון בוויקיטקסט באננגלית, אבל אני שוקל אם להעתיק אותו אלינו - ר' [[משתמש:Ori229/ארגז חול/קונקורדנציה]] - מה דעתך? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:20, 12 באפריל 2026 (IDT)
::: זה נראה לי דבר מדהים לעשות אם תמצא דרך לעשות את זה בלי יותר מדאי קושי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:10, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::: בכיף - הנה: [[מילון הקונקורדנציה של סטרונג]].
::::יש לי גם את כל דפי פרקי התנ&quot;ך מוכנים לטעינה - בהמשך אעלה עם בוט. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:27, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::...סיימתי. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:58, 13 באפריל 2026 (IDT)
:::::תודה רבה [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:39, 14 באפריל 2026 (IDT)

== הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב&quot;ם אך מצויה בכתבי היד ==

תן דעתך לנכתב ב־[[שיחה:שמות כו/הערות נוסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 27 באפריל 2026 (IDT)

:תודה [[משתמש:Nahum|Nahum]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:03, 27 באפריל 2026 (IDT)

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== פרשת בהעלותך: ויעמד אתם סביבת האהל ==

שלום,
במהדורת מקרא על פי המסרה, יש געיה כבדה לא סדירה בתיבת וַֽיעמד. ראיתי שבמקראות גדולות הכתר אין. חיפשתי בהערות הנוסח ולא מצאתי התייחסות לכך. בדקתי ומצאתי שבכת״י ל יש כנראה געיה כבדה (הדיו קצת מטושטש, אבל קו הגעיה נראה די בבירור), אבל בשאר כתבי היד שבדקתי (שני כתבי יד ששון, ווטיקן 448) אין געיה זו. גם משמע כך בחילופי מישאל שכתב שהסכימו בתיבות והֽתיצבו שם, אם אֽת כל דגי הים (שניהם עם געיה כבדה שאינה סדירה) ולא מנה את &quot;ויעמד&quot;. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 11:10, 5 ביוני 2026 (IDT)

:תודה רבה על ההערה. בדקתי עוד שורה של כתבי יד, וברוב המכריע אין געיה (רק עוד אחד חוץ מכתי&quot;ל). גם מדובר על תיבת משרת. אז אבצע את השינוי ואוסיף הערה.
:אגב שאלה: אתה בודק תמיד את כת&quot;י ותיקן 448. לא השתמשתי בכתב יד זה בעבר, חוץ מהמקרים שאתה הזכרת אותו. מה מייחד את כתב היד הזה, והופך אותו למקור חשוב בשביל געיות? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:10, 7 ביוני 2026 (IDT)
::יש״כ.
::שתי תשובות לשאלתך: אני בודק תמיד את כת״י וטיקן 448 קודם כל משום שעבורי הוא נגיש, כי השתמשתי בו כדי לערוך לעצמי נוסח לתרגום אונקלוס, ולכן רשום לי בדיוק באיזה דף נמצא כל פסוק ואני מאתר בקלות. מלבד זאת, מהתרשמותי, הערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל, ולכן בעיניי הוא מאד אמין בתחום הגעיות. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 00:25, 8 ביוני 2026 (IDT)
:::תודה רבה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:33, 8 ביוני 2026 (IDT)

== ויעמדו פתח אהל מועד ==

בפרשת קרח ([[במדבר טז יח]]), בכת״י ל׳ וכאן הגעיה באות ו׳ וַֽיעמדו. בדקתי במק״ג הכתר ובמכון ממרא וראיתי ששם אין געיה כבדה באות ו׳, כצפוי (כי איון מבנה של געיה כבדה סדירה). לא התפניתי לבדוק בכתבי יד, אבל אני משער שכת״י ל הוא היחיד שהניח את הגעיה הכבדה. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:01, 19 ביוני 2026 (IDT)

:תודה! לפי דותן וברויאר, הגעיה בכתי&quot;ל היא געיה קלה (ימנית) באות יו&quot;ד. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%98%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236470&amp;diff=3020753&amp;oldid=2987719 ראה תיקון]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:51, 19 ביוני 2026 (IDT)

== תקלדה בהערות במדבר יא לב  ==

על המילה &quot;וַיַּֽאַסְפוּ֙&quot; כתוב בהערות הנוסח :&quot;...ברויאר ציין בספק שכתוב כאן וַיַּאֲסְפוּ֙ ('''חתף''' פתח באות אל&quot;ף)...&quot;

צ&quot;ל חטף. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 10:46, 6 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>tnpih6pukj83cqc5h76k7frlinffec0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023237</id>
      <parentid>3023227</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:29:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* תקלדה בהערות במדבר יא לב */</comment>
      <origin>3023237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47013" sha1="eigxjxc6n404u810nzhqn48vmn8nh7v" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)

:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור &quot;רכיבים&quot; (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את &quot;צורת יסוד&quot; לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את &quot;קוד מזהה מילה&quot; (לא הבנתי מה זה), ל&quot;מורפולוגיה&quot;, ול&quot;מבנה על פי הטעמים&quot; (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)

::תודה רבה על העידוד.
::קוד מזהה מילה (ID) - זה סתם קוד לכל מילה ומילה בתנ&quot;ך. לא מצאתי בינתיים מה לעשות עם זה.
::מורפולוגיה - זה מה שיוצר את עיקר המידע בתחילת החלונית הצצה.
::מבנה על פי הטעמים - בזה השתמשתי ביצירת [[בראשית א/תרשים טעמים]]. אין לזה צורך במהדורה הדיקדוקית. אפשר באמת להסיר.
::צורת היסוד - בינתיים הפנתי למילון בוויקיטקסט באננגלית, אבל אני שוקל אם להעתיק אותו אלינו - ר' [[משתמש:Ori229/ארגז חול/קונקורדנציה]] - מה דעתך? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:20, 12 באפריל 2026 (IDT)
::: זה נראה לי דבר מדהים לעשות אם תמצא דרך לעשות את זה בלי יותר מדאי קושי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:10, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::: בכיף - הנה: [[מילון הקונקורדנציה של סטרונג]].
::::יש לי גם את כל דפי פרקי התנ&quot;ך מוכנים לטעינה - בהמשך אעלה עם בוט. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:27, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::...סיימתי. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:58, 13 באפריל 2026 (IDT)
:::::תודה רבה [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:39, 14 באפריל 2026 (IDT)

== הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב&quot;ם אך מצויה בכתבי היד ==

תן דעתך לנכתב ב־[[שיחה:שמות כו/הערות נוסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 27 באפריל 2026 (IDT)

:תודה [[משתמש:Nahum|Nahum]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:03, 27 באפריל 2026 (IDT)

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== פרשת בהעלותך: ויעמד אתם סביבת האהל ==

שלום,
במהדורת מקרא על פי המסרה, יש געיה כבדה לא סדירה בתיבת וַֽיעמד. ראיתי שבמקראות גדולות הכתר אין. חיפשתי בהערות הנוסח ולא מצאתי התייחסות לכך. בדקתי ומצאתי שבכת״י ל יש כנראה געיה כבדה (הדיו קצת מטושטש, אבל קו הגעיה נראה די בבירור), אבל בשאר כתבי היד שבדקתי (שני כתבי יד ששון, ווטיקן 448) אין געיה זו. גם משמע כך בחילופי מישאל שכתב שהסכימו בתיבות והֽתיצבו שם, אם אֽת כל דגי הים (שניהם עם געיה כבדה שאינה סדירה) ולא מנה את &quot;ויעמד&quot;. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 11:10, 5 ביוני 2026 (IDT)

:תודה רבה על ההערה. בדקתי עוד שורה של כתבי יד, וברוב המכריע אין געיה (רק עוד אחד חוץ מכתי&quot;ל). גם מדובר על תיבת משרת. אז אבצע את השינוי ואוסיף הערה.
:אגב שאלה: אתה בודק תמיד את כת&quot;י ותיקן 448. לא השתמשתי בכתב יד זה בעבר, חוץ מהמקרים שאתה הזכרת אותו. מה מייחד את כתב היד הזה, והופך אותו למקור חשוב בשביל געיות? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:10, 7 ביוני 2026 (IDT)
::יש״כ.
::שתי תשובות לשאלתך: אני בודק תמיד את כת״י וטיקן 448 קודם כל משום שעבורי הוא נגיש, כי השתמשתי בו כדי לערוך לעצמי נוסח לתרגום אונקלוס, ולכן רשום לי בדיוק באיזה דף נמצא כל פסוק ואני מאתר בקלות. מלבד זאת, מהתרשמותי, הערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל, ולכן בעיניי הוא מאד אמין בתחום הגעיות. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 00:25, 8 ביוני 2026 (IDT)
:::תודה רבה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:33, 8 ביוני 2026 (IDT)

== ויעמדו פתח אהל מועד ==

בפרשת קרח ([[במדבר טז יח]]), בכת״י ל׳ וכאן הגעיה באות ו׳ וַֽיעמדו. בדקתי במק״ג הכתר ובמכון ממרא וראיתי ששם אין געיה כבדה באות ו׳, כצפוי (כי איון מבנה של געיה כבדה סדירה). לא התפניתי לבדוק בכתבי יד, אבל אני משער שכת״י ל הוא היחיד שהניח את הגעיה הכבדה. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:01, 19 ביוני 2026 (IDT)

:תודה! לפי דותן וברויאר, הגעיה בכתי&quot;ל היא געיה קלה (ימנית) באות יו&quot;ד. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%98%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236470&amp;diff=3020753&amp;oldid=2987719 ראה תיקון]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:51, 19 ביוני 2026 (IDT)

== תקלדה בהערות במדבר יא לב  ==

על המילה &quot;וַיַּֽאַסְפוּ֙&quot; כתוב בהערות הנוסח :&quot;...ברויאר ציין בספק שכתוב כאן וַיַּאֲסְפוּ֙ ('''חתף''' פתח באות אל&quot;ף)...&quot;

צ&quot;ל חטף. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 10:46, 6 ביולי 2026 (IDT)

:בוצע. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:29, 6 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>eigxjxc6n404u810nzhqn48vmn8nh7v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הביטוח הלאומי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5273</id>
    <revision>
      <id>3023056</id>
      <parentid>3020090</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:31:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3023053] הארכת הוראת שעה</comment>
      <origin>3023056</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1096864" sha1="5qpy8nf6epc202382jsele4iy995024" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000198}} '''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208002.pdf}}, {{ח:תיבה|35|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 127|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208001.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317297.pdf}}, {{ח:תיבה|46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}, {{ח:תיבה|90|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208000.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 160|תיקון (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_211775.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 36|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_207998.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 40|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 110|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207996.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 8|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|121|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207995.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 130|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_203791.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207994.pdf}}, {{ח:תיבה|289|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211699.pdf}}, {{ח:תיבה|352|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת־חירום|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209577.pdf}}. ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562552.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 65|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312710.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 293|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209276.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 28|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 221|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209572.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517966.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209571.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311005.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517979.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 96|חוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 113|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209570.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 60|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209569.pdf}}, {{ח:תיבה|72|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317487.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 98|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209567.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 60|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 110|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 104|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317777.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 135|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209562.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 86|תיקון מס׳ 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}. ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}. ''תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום):'' {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 2607|תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2057.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209855.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 34|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209854.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 145|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209850.pdf}}. '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311007.pdf}}, {{ח:תיבה|154|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317299.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון לתחילת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311008.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317300.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_207993.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317301.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207992.pdf}}, {{ח:תיבה|130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209760.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207991.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 128|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 78|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203735.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203736.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207989.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 126|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207988.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207987.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207986.pdf}}, {{ח:תיבה|162|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317302.pdf}}, {{ח:תיבה|212, 221|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207985.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 4 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 74|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 102|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207983.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207982.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209261.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207981.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 7|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317779.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 11 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209686.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}, {{ח:תיבה|241|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317783.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207980.pdf}}, {{ח:תיבה|275|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207978.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207977.pdf}}, {{ח:תיבה|281|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317303.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 88|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207976.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207975.pdf}}, {{ח:תיבה|123|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207974.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211855.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207973.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 116|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207968.pdf}}, {{ח:תיבה|141, 142|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 44|תיקון מס׳ 6 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209186.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207969.pdf}}, {{ח:תיבה|125|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207967.pdf}}, {{ח:תיבה|149|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207966.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 98|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207970.pdf}}, {{ח:תיבה|117|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207965.pdf}}, {{ח:תיבה|118|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207964.pdf}}, {{ח:תיבה|203|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 7|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207962.pdf}}, {{ח:תיבה|36|חוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208330.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207961.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207960.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207959.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 82|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207958.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207956.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207955.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209756.pdf}}, {{ח:תיבה|274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207957.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 59|תיקון מס׳ 56 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208794.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209746.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210113.pdf}}, {{ח:תיבה|44|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210136.pdf}}, {{ח:תיבה|48|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210135.pdf}}, {{ח:תיבה|56א|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210158.pdf}}, {{ח:תיבה|192|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317440.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968), התשמ״ד–1984|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4690.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ה, 28|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210250.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210415.pdf}}, {{ח:תיבה|209|תיקון מס׳ 13 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210441.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 16 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210421.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210452.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210459.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210463.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210464.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210487.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210478.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210468.pdf}}, {{ח:תיבה|170|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317304.pdf}}, {{ח:תיבה|184|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317305.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210467.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210498.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 5|תיקון מס׳ 71 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210522.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317306.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317828.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210552.pdf}}, {{ח:תיבה|83|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|93|תיקון מס׳ 72 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210568.pdf}}, {{ח:תיבה|105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210573.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210560.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס׳ 75 – השכרת דירה למגורים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}, {{ח:תיבה|74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 54|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210717.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210675.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210812.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 18 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210695.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 9 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210787.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 105|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210829.pdf}}, {{ח:תיבה|106|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211700.pdf}}, {{ח:תיבה|125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211727.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210854.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 44|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210912.pdf}}, {{ח:תיבה|148|חוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211804.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210947.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 22|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210957.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 83|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 84|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210991.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 85|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211029.pdf}}, {{ח:תיבה|137|חוק קליטת חיילים משוחררים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210948.pdf}}, {{ח:תיבה|147|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211110.pdf}}, {{ח:תיבה|174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211132.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211660.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211347.pdf}}, {{ח:תיבה|257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס׳ 92|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211348.pdf}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 2|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210958.pdf}}, {{ח:תיבה|43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211077.pdf}}, {{ח:תיבה|79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211088.pdf}}, {{ח:תיבה|98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211090.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211102.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211160.pdf}}, {{ח:תיבה|201|תיקון מס׳ 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211169.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203774.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 127|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211318.pdf}}, {{ח:תיבה|131|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211319.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211314.pdf}}, {{ח:תיבה|181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211736.pdf}}, {{ח:תיבה|189|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211307.pdf}}, {{ח:תיבה|382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_203779.pdf}}, {{ח:תיבה|387|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211392.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211406.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211407.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211411.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211412.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211642.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 15 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211508.pdf}}, {{ח:תיבה|134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211474.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211641.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 16 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211475.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211488.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211489.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211520.pdf}}, {{ח:תיבה|301|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211536.pdf}}, {{ח:תיבה|378|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 30|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211658.pdf}}, {{ח:תיבה|66|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317307.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211602.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211612.pdf}}, {{ח:תיבה|78|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211613.pdf}}, {{ח:תיבה|99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|256|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300618.pdf}}, {{ח:תיבה|66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300205.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300252.pdf}}, {{ח:תיבה|269|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 2|תיקון מס׳ 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|2|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300363.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300376.pdf}}, {{ח:תיבה|428|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300388.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300622.pdf}}, {{ח:תיבה|522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300410.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 101|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300452.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|144|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300504.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300555.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300524.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300525.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300537.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300538.pdf}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס׳ 55 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300539.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 63|תיקון מס׳ 23 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300585.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300596.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300597.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf}}, {{ח:תיבה|175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|380|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1889.pdf}}, {{ח:תיבה|458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299915.pdf}}, {{ח:תיבה|576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299935.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 58|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299837.pdf}}, {{ח:תיבה|332|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299616.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299822.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון מס׳ 25 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299786.pdf}}, {{ח:תיבה|391|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299646.pdf}}, {{ח:תיבה|397|תיקון מס׳ 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299741.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299840.pdf}}, {{ח:תיבה|445|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299652.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299624.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299671.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 95|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299661.pdf}}, {{ח:תיבה|189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299869.pdf}}, {{ח:תיבה|346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 28 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299673.pdf}}, {{ח:תיבה|727|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299900.pdf}}, {{ח:תיבה|809, 814|תיקון מס׳ 147 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299994.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 24|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299914.pdf}}, {{ח:תיבה|226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299895.pdf}}, {{ח:תיבה|262|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2053.pdf}}, {{ח:תיבה|306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}, {{ח:תיבה|370|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300142.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300147.pdf}}, {{ח:תיבה|386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 91|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300030.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 92 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299961.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300650.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 37 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300133.pdf}}, {{ח:תיבה|317|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299665.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300125.pdf}}, {{ח:תיבה|361|תיקון מס׳ 38 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300741.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300773.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300765.pdf}}, {{ח:תיבה|443|תיקון מס׳ 39 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300029.pdf}}, {{ח:תיבה|453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 23|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300781.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300040.pdf}}, {{ח:תיבה|119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300836.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300860.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 105|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300066.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300877.pdf}}, {{ח:תיבה|513|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|607|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300901.pdf}}, {{ח:תיבה|671|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300789.pdf}}, {{ח:תיבה|825|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300678.pdf}}, {{ח:תיבה|855|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300148.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 85|תיקון מס׳ 112|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300813.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300893.pdf}}, {{ח:תיבה|211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301090.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 280|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301101.pdf}}, {{ח:תיבה|300|תיקון מס׳ 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301149.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301130.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300966.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 118|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300962.pdf}}, {{ח:תיבה|407|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301155.pdf}}, {{ח:תיבה|441|תיקון מס׳ 46 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301054.pdf}}, {{ח:תיבה|601|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301231.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון מס׳ 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 16|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301089.pdf}}, {{ח:תיבה|83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301309.pdf}}, {{ח:תיבה|363|תיקון מס׳ 127|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301128.pdf}}, {{ח:תיבה|966|תיקון מס׳ 48 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 129|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 39|תיקון מס׳ 130|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301399.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301335.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 3 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301263.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 132 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301407.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 133|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301373.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 134|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301432.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 135|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301375.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301431.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 49 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301129.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 138|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301408.pdf}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301207.pdf}}, {{ח:תיבה|583|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301498.pdf}}, {{ח:תיבה|616|תיקון מס׳ 141|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301390.pdf}}, {{ח:תיבה|745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}, {{ח:תיבה|755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301505.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 112|תיקון מס׳ 144|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301528.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf}}, {{ח:תיבה|172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 147 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 71|תיקון מס׳ 50 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301537.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 149|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301618.pdf}}, {{ח:תיבה|266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301628.pdf}}, {{ח:תיבה|287|תיקון מס׳ 150|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301610.pdf}}, {{ח:תיבה|288|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301611.pdf}}, {{ח:תיבה|393|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 4 לחוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303802.pdf}}, {{ח:תיבה|566|תיקון מס׳ 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303804.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 155|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303820.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 156|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303821.pdf}}, {{ח:תיבה|599|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303822.pdf}}, {{ח:תיבה|602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|659|תיקון מס׳ 159|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 137|תיקון מס׳ 160|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306620.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 161|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2|תיקון מס׳ 162|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_314977.pdf}}, {{ח:תיבה|12|תיקון מס׳ 120 והוראת שעה לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315852.pdf}}, {{ח:תיבה|244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 169|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321790.pdf}}, {{ח:תיבה|612|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|627|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323697.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 172|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323700.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 173|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323702.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 174|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323972.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 175|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323969.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 176 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323971.pdf}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 177|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324295.pdf}}, {{ח:תיבה|926|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|938|תיקון מס׳ 179|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344457.pdf}}, {{ח:תיבה|967|תיקון מס׳ 180|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_346555.pdf}}, {{ח:תיבה|1079|תיקון מס׳ 46 לחוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347852.pdf}}, {{ח:תיבה|1093|תיקון מס׳ 55 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 25|תיקון מס׳ 183|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364214.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364564.pdf}}, {{ח:תיבה|220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|362|תיקון מס׳ 190|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367828.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 191|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_368985.pdf}}, {{ח:תיבה|423|תיקון מס׳ 192|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}, {{ח:תיבה|573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|666|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387467.pdf}}, {{ח:תיבה|1052|תיקון מס׳ 196|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390350.pdf}}, {{ח:תיבה|1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 24|תיקון מס׳ 198|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_10520787.pdf}}, {{ח:תיבה|70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456283.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 199|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_457592.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 200|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf}}, {{ח:תיבה|412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491980.pdf}}, {{ח:תיבה|681|תיקון מס׳ 60 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501308.pdf}}, {{ח:תיבה|708|תיקון מס׳ 207|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502445.pdf}}, {{ח:תיבה|823|תיקון מס׳ 208|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504187.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 3390/16|בג״ץ 3390/16 עדאלה נ׳ הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/900/033/O42&amp;amp;fileName{{=}}16033900_O42.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 151|תיקון מס׳ 209|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528246.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 210|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528249.pdf}}, {{ח:תיבה|233|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 212|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528390.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8428.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 20|תיקון מס׳ 213 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570696.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8551.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573892.pdf}}, {{ח:תיבה|162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575135.pdf}}, {{ח:תיבה|210|נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf}}, {{ח:תיבה|298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_584184.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_586145.pdf}}, {{ח:תיבה|89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_589930.pdf}}, {{ח:תיבה|260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593950.pdf}}, {{ח:תיבה|262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593951.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 222|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594378.pdf}}, {{ח:תיבה|270|תיקון מס׳ 223 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594660.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598125.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 224 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598472.pdf}}, {{ח:תיבה|354, 359|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}, {{ח:תיבה|393|תיקון מס׳ 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_606259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611567.pdf}}, {{ח:תיבה|253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|754, 754|תיקון מס׳ 229 (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622104.pdf}}, {{ח:תיבה|755|תיקון מס׳ 230|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622114.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|858|תיקון מס׳ 231|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_626567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 86|תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514340.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|200, 201|תיקון מס׳ 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3569808.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3611337.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4150240.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 243|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4165879.pdf}}, {{ח:תיבה|610|תיקון מס׳ 244 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4227557.pdf}}, {{ח:תיבה|915, 915|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}, {{ח:תיבה|952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 246 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618943.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 247|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4690532.pdf}}, {{ח:תיבה|1182|תיקון מס׳ 248|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4736918.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 68|תיקון מס׳ 250|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199011.pdf}}, {{ח:תיבה|72|תיקון מס׳ 251|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199023.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482787.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 253 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5527869.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 254|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5574055.pdf}}, {{ח:תיבה|342|תיקון מס׳ 255|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5865214.pdf}}, {{ח:תיבה|395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 257|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191628.pdf}}, {{ח:תיבה|678|תיקון מס׳ 258|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7350030.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}, {{ח:תיבה|778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 283 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9913658.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 67 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10625792.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 262 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11858610.pdf}}, {{ח:תיבה|374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 265|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12846924.pdf}}, {{ח:תיבה|562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12958311.pdf}}, {{ח:תיבה|604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13421093.pdf}}, {{ח:תיבה|651|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13565167.pdf}}.

''שינוי לוחות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 350|שינוי לוח י״א|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1258|שינוי לוח י׳|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1214|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 764|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|2052|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12381.pdf}}. ''שינוי תארים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}. ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|640|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6858.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11097.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א׳ לפרק י״ג2 לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12129.pdf}}, {{ח:תיבה|2322|תיקון מס׳ 246 – הוראת שעה – הארכת תוקף החוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12454.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 16|סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, קבעה ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ״א–1991.

הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט״ו באייר התשנ״ה (15 במאי 1995).
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|סמכויות השר להתקין תקנות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238}} הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי {{ח:פנימי|סעיף 400|סעיף 400}} כל עוד זה נוגע לפסקה הנ״ל (י״פ תשע״ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י״פ תשס״ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי (י״פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הענקות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות|אחר=[פרק א׳]}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז־5, תש״ס־4, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ו־8, תשס״ט־3, תש״ע־9, תשע״ב־14, תשע״ג־3, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ו־3, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשע״ז־19, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשפ״ב־3, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־3, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[1, 198א]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המינהלה“ – מינהלת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה והרווחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת העבודה והרווחה“ – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין לעבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשתו“ – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|חלק א׳ בלוח א׳1}}, ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמול פרישה“ – גמול פרישה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 55|סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, הענקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} וגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת אזרח ותיק מיוחדת“ – גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} או מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי הסתגלות מיוחדים“ – דמי הסתגלות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 51|סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות“ – {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת מעטים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בית הדין לעבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבטחת הכנסה“ – {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק האימוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת השכר“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשטרה“ – {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העמותות“ – {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השבות“ – {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופשה שנתית“ – {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יישום תכנית ההתנתקות“ – {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי רדיפות הנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נפגעי פעולות איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עבודת נשים“ – {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצויי פיטורים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בתי הסוהר“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות התעסוקה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי הכבאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שכר מינימום“ – {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תגמול לחייל“ – {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“, ”מעסיק“ – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית“ – מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו – 7,050 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)}};
{{ח:תתת}} ואלה הגמלאות:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ו{{ח:הערה|־}}ג׳ בפרק ג׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימנים ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|ו{{ח:הערה|־}}ח׳ בפרק ה׳}};
{{ח:תתתת|(ג)}} דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תתתת|(ד)}} קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} {{ח:הערה|(בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מענק ליתום המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ בפרק י״א}};
{{ח:תתתת|(ו)}} תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}};
{{ח:תתתת|(ז)}} מענק פטירה המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳ בפרק י״ד}};
{{ח:תתתת|(ח)}} גמלאות המשתלמות מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|ההסכם בדבר גמלת ניידות}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, או תוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ג)}} – 140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) – 6,964 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)}};
{{ח:תת}} הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), בתוספת –
{{ח:תתתת|(א)}} לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ בפרק ה׳}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ שבפרק י״א}} – שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
{{ח:תתתת|(ב)}} לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) – השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו־2005, לפי הענין, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 37|סעיפים 37(ג)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 38|ו־38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2007 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024);
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה – משנת 2023 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב־1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע לשנת 2020“ – השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע המתוקן“ – השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% – יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגונה“ – אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, ”בן משפחה“ – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד לשעה“ – עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד עצמאי“, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן – משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
{{ח:תתת|(2)}} הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל־50% מהשכר הממוצע;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}};
{{ח:תת}} לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצוי“ – תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הנזיקין“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ מתחדש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ שיתופי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}, לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 61|בסעיף 61 לאותה פקודה}} שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת התאמה“ – קצבת התאמה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 58א|סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הפיצוי“ – השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי“, ”התנדבות קהילתית“ ו”שירות אזרחי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – הצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו – ממוצע השכר);
{{ח:תתת|(2)}} תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;
{{ח:תת}} לענין הגדרה זו, ”יום העדכון“ – 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן – 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש״ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אכשרה“ – פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

{{ח:סעיף|2|פריסת תשלומים חריגים|תיקון: תשנ״ט־6|אחר=[1א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד“ – שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש״ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש שכר חריג“ – החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד מתוקן“ – השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן – החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;
{{ח:תתת|(2)}} השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, ”הפרש חודשי“ – ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|2א|מי שאינו תושב לענין החוק|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ו־13, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הכניסה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל|תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שבידו היתר כאמור {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן)|בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 בתקנות הכניסה}};
{{ח:תתת|(3א)}} מי שבידו אשרה ורישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5א|תקנה 5א לתקנות הכניסה}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(א) בתקנות הכניסה}} – בתקופות שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה – השנה הקובעת) – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים;
{{ח:תתת|(5)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה}}, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}} שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בשנה הקובעת – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

{{ח:סעיף|3|אגודה שיתופית|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[2]}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

{{ח:סעיף|3א|קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.

{{ח:סעיף|3ב|שינוי סיווגו של קיבוץ|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.

{{ח:סעיף|4|חבורת עובדים|אחר=[3]}}
{{ח:ת}} בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

{{ח:סעיף|5|מי שחדל להיות עובד עצמאי|אחר=[4]}}
{{ח:ת}} עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

{{ח:סעיף|6|סמכות לסווג מבוטחים|תיקון: תש״ף|אחר=[4א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.
{{ח:תת|(ג)}} כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל״ב–1972}}.}}

{{ח:סעיף|6א|מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב) ו־(ג)}} יחולו על צו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”חברים בתאגיד“, שהוא חברה – בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;
{{ח:תתת|(2)}} המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|6ב|מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים|תיקון: תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

{{ח:סעיף|7|המדינה כמעביד|אחר=[4ב]}}
{{ח:ת}} דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי|אחר=[פרק י׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|8|יסודות|אחר=[199]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 15|סעיף 15 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|9|הטבות סוציאליות|תיקון: תש״ף|אחר=[200]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה}} (לא פורסם).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גימלת ניידות|הסכם בדבר גימלת ניידות}} (י״פ תשל״ז, 1813).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע}} (י״פ תשמ״א, 1967).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה}} (י״פ תשמ״ב, 1729).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע}} (י״פ תשמ״ה, 168).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות}} (י״פ תשמ״ט, 1778).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה}} (י״פ תשנ״ב, 299).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת}} (י״פ תשנ״ג, 1336).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים}} (י״פ תשנ״ד, 4536).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר}} (י״פ תש״ס, 1932).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}} (י״פ תשס״ב, 3575).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} (י״פ תשע״ה, 7092).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית}} (י״פ תשע״ז, 5003).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים}} (י״פ תשע״ז, 8080).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים}} (י״פ תשפ״ד, 614).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 866).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 1528).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 5833).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 6172).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם}} (י״פ תשפ״ד, 7084).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 11094).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 2358).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 6022).}}

{{ח:סעיף|10|ערעור|תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[200א]}}
{{ח:ת}} קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}, ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}}

{{ח:סעיף|11|הרכב המועצה וכהונתה|אחר=[201]}}
{{ח:תת|(א)}} הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

{{ח:סעיף|12|תפקידי המועצה|תיקון: תש״ס־4|אחר=[202]}}
{{ח:ת}} המועצה –
{{ח:תת|(1)}} תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;
{{ח:תת|(2)}} תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|וסעיף 17א}};
{{ח:תת|(3)}} רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;
{{ח:תת|(4)}} תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

{{ח:סעיף|13|ועדות המועצה|אחר=[203]}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

{{ח:סעיף|14|יו״ר המועצה וסגנו|אחר=[204]}}
{{ח:ת}} השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.

{{ח:סעיף|15|הועדה לביטוח אבטלה|אחר=[204א]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן – הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.
{{ח:תתת|(3)}} נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת –
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;
{{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;
{{ח:תתת|(3)}} לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;
{{ח:תתת|(4)}} לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;
{{ח:תתת|(5)}} למלא כל תפקיד אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} שיטיל עליה השר.
{{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|16|הועדה לענין שירות מילואים|אחר=[204ב]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן – הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.
{{ח:תתת|(3)}} נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים {{ח:פנימי|פרק יב|שבפרק י״ב}} –
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;
{{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות;
{{ח:תתת|(3)}} לפקח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|הפרק}};
{{ח:תתת|(4)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.
{{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|17|נוהל|אחר=[205]}}
{{ח:ת}} המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|17א|גמול והחזר הוצאות|תיקון: תש״ס־4}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס״ב–2001}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}} לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה.

{{ח:סעיף|18|המינהלה|תיקון: תשס״ג־5|אחר=[206]}}
{{ח:תת|(א)}} חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן – מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.
{{ח:תת|(ג)}} המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

{{ח:סעיף|19|קיום סמכויות|אחר=[207]}}
{{ח:ת}} קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}}

{{ח:סעיף|20|המנהל, המשנה והסגנים|אחר=[208]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.

{{ח:סעיף|21|מנהלים של ענפי ביטוח|אחר=[209]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.

{{ח:סעיף|22|עובדים אחרים|אחר=[210]}}
{{ח:תת|(א)}} במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24|לסעיף 24}}, ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23|לסעיף 23}}.
{{ח:תת|(ב)}} מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|23|סניפים|אחר=[211]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם)|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל״ג–1973}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב|תיקון: תשס״ג־5}}

{{ח:סעיף|23א|החשב|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(2)}} הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;
{{ח:תת|(3)}} המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}}

{{ח:סעיף|24|האקטואר|תיקון: תשס״ט־4|אחר=[223]}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 31|לסעיף 31(א)}}, יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.
{{ח:תת|(ב1)}} שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה – דין וחשבון אקטוארי מלא).
{{ח:תת|(ג)}} בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}}

{{ח:סעיף|25|הצעת תקציב|אחר=[212]}}
{{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא – תקציב).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|26|אישור התקציב|אחר=[213]}}
{{ח:ת}} השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.

{{ח:סעיף|27|אחריות להנהלת חשבונות|אחר=[214]}}
{{ח:ת}} המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.

{{ח:סעיף|28|חשבונות ענפי הביטוח|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[215]}}
{{ח:תת|(א)}} כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.
{{ח:תת|(ב)}} לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

{{ח:סעיף|28א|הוראה מיוחדת|תיקון: תשנ״ט־6}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, הסכום שביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, ”ענף ביטוח שירות מילואים“ – כמשמעותו בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו ביום כ״ח בטבת התשנ״ה (31 בדצמבר 1994).

{{ח:סעיף|28ב|הוראת שעה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ח־3, תשס״ט־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, בתקופה שמיום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה –
{{ח:תת|(1)}} ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;
{{ח:תת|(2)}} עם פרסום מאזן המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”אומדן הגירעון“ – ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}, המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

{{ח:סעיף|29|חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה|אחר=[215א]}}
{{ח:ת}} הענקת אבטלה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}}, תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|30|שיפוי הוצאות שירות התעסוקה|אחר=[215ב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ג)}} סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.

{{ח:סעיף|31|מאזן ודו״ח כספי|אחר=[216]}}
{{ח:תת|(א)}} תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

{{ח:סעיף|32|הקצבות אוצר המדינה למוסד|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ב־12, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תשע״א־3, תשע״ב־10, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשע״ז־7, תשע״ז־12, תשע״ז־14, תשע״ז־15, תשע״ח־4, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־6, תשפ״א־10, תשפ״א־11, תשפ״א־12, תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2, תשפ״ד־9, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7|אחר=[217]}}
{{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן {{ח:הערה|(מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; &lt;s&gt;מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;בשנת 2019, 53.57%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;החל מיום 1.3.2018&lt;/s&gt; &lt;s&gt;החל משנת 2018&lt;/s&gt; החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן)}} מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2018 – 57.16 אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת 2019 – 55.96 אחוזים;
{{ח:תתת|(3)}} בשנת 2020 – 55.74 אחוזים;
{{ח:תתת|(4)}} בשנת 2021 – 57.26 אחוזים;
{{ח:תתת|(5)}} בשנת 2022 – 53.89 אחוזים;
{{ח:תתת|(6)}} בשנת 2023 – 58.88 אחוזים;
{{ח:תתת|(7)}} בשנת 2024 – 59.81 אחוזים;
{{ח:תתת|(8)}} בשנת 2025 – 47.07 אחוזים;
{{ח:תתת|(9)}} בשנת 2026 – 44.57 אחוזים;
{{ח:תתת|(10)}} בשנת 2027 – 55.40 אחוזים;
{{ח:תתת|(11)}} בשנת 2028 – 56.47 אחוזים;
{{ח:תתת|(12)}} בשנת 2029 ואילך – 56.52 אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
{{ח:תתת}} הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, ”תקבולים“ – כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג2)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות {{ח:פנימי|לוח ב1|לוח ב׳1}}.
{{ח:תת|(ג3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה למכפלת שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת.
{{ח:תתת|(2)}} סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ח)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיפים 74ב(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 74ג|ו־74ג(א)}}.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ב־6, תשע״ו־4|אחר=[217א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34|השקעות|אחר=[218]}}
{{ח:ת}} כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.

{{ח:סעיף|35|הלוואות|אחר=[219]}}
{{ח:ת}} המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.

{{ח:סעיף|36|הענקות|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״א־4, תשפ״ב־3|אחר=[220]}}
{{ח:תת|(א)}} המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה – על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות“ – לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המוסד לבטיחות וגיהות“ – המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|37|נכסים|אחר=[221]}}
{{ח:ת}} על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.

{{ח:סעיף|38|פטור ממסים|אחר=[222]}}
{{ח:ת}} לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות|אחר=[פרק ד׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־12|אחר=[91]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לידה“ – לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|40|מבוטחת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח|אחר=[92]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

{{ח:סעיף|41|גמלה למי שאינה מבוטחת|אחר=[93]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לתת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;
{{ח:תת|(2)}} לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|42|הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז, תשע״ז־11|אחר=[94]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית –
{{ח:תתת|(1)}} למענק אשפוז;
{{ח:תתת|(2)}} למענק לידה;
{{ח:תתת|(3)}} לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות.
{{ח:תתת|(2)}} תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות.
{{ח:תתת|(3)}} המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו.

{{ח:סעיף|43|מענק אשפוז|תיקון: תשנ״ז|אחר=[94א]}}
{{ח:תת|(א)}} השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.

{{ח:סעיף|44|מענק לידה|תיקון: תשנ״ח־6, תשס״א, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד־7, תשע״ד־7|אחר=[94ב]}}
{{ח:תת|(א)}} נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה –
{{ח:תתת|(1)}} בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תתת|(1א)}} בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תתת|(2)}} בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תת}} לענין זה, ”משפחה“ – בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד שני ילדים – 100% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל ילד נוסף – 50% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45|קצבת לידה|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־11|אחר=[94ג]}}
{{ח:תת|(א)}} נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד שלושה ילדים – 50% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד ארבעה ילדים – 75% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(3)}} בעד חמישה ילדים או יותר – 100% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב־1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב־1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[94ד]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47|הסעת יולדת|אחר=[95]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}}

{{ח:סעיף|48|הגדרות|תיקון: תשס״ה־2|אחר=[96]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום הלידה המשוער“ – היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

{{ח:סעיף|49|הזכות לדמי לידה|תיקון: תשנ״ז־7, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשס״ז־12, תשע״ו־22, תשע״ז־13, תשע״ח־12|אחר=[97]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1) או (1א) {{ח:הערה|לחוק עבודת נשים}}}}, פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}};
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}} – ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}};
{{ח:תתת|(3)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
{{ח:תת|(ד)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד1)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות;
{{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים}}, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
{{ח:תתת|(3)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(4)}} דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה.
{{ח:תתת|(5)}} רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו – רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}, ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

{{ח:סעיף|49א|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}:
{{ח:תתת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}};
{{ח:תתת|(2)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} משום שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בהגדרה ”היום הקובע“ שבסעיף 48}};
{{ח:תתת|(3)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021).

{{ח:סעיף|49ב|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״א־13, תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה:
{{ח:תת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}};
{{ח:תת|(2)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳ לפרק ז׳}};
{{ח:תת|(3)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}, ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}.

{{ח:סעיף|50|תנאי הזכאות|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־2, תשס״ז־6, תשע״ז־4, תשע״ז־13|אחר=[98]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה –
{{ח:תתת|(1)}} בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרקים י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 100%;
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}};
{{ח:תתת|(3)}} שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;
{{ח:תתת|(4)}} תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}}, ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;
{{ח:תתת|(5)}} תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

{{ח:סעיף|51|דמי לידה נוספים|תיקון: תשס״ג, תשס״ד־10, תשס״ה־4, תשס״ז־6, תש״ע־7, תשע״ב־9, תשע״ד, תשע״ו־22, תשפ״ו־3|אחר=[98א]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותם סעיפים קטנים}}, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 20 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} 12 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}.
{{ח:תת|(א1)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים}} – בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים}}, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} עד שהילד יעזוב את בית החולים.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ד)}} המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}.

{{ח:סעיף|52|תקופת דמי לידה|אחר=[99]}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

{{ח:סעיף|53|שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[100א, 101א, 101ב]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ בלוח י׳}}.

{{ח:סעיף|54|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ה־2, תשע״ו־16, תשע״ז, תשפ״א־11|אחר=[101]}}
{{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(3) – הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב־90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב־180, לפי הגבוה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ –
{{ח:תתת|(1)}} בעובדת – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} בעובדת עצמאית – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} – הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה;
{{ח:תתת|(3)}} במבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|55|תקנות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ז|אחר=[102]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
{{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופות לענין {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תת|(4)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}};
{{ח:תת|(5)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}};
{{ח:תת|(6)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#פרק ה סימן ד|סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}} ולענין חישוב הכנסתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ב)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי״ד–1954}}.}}

{{ח:סעיף|56|שלילת הזכות|אחר=[103]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;
{{ח:תת|(2)}} בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;
{{ח:תת|(3)}} המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשע״א־7}}

{{ח:סעיף|57|גמלאות להורה מאמץ|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשע״א־2|אחר=[95א, 103א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)}}, מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}}, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חישוב מענק הלידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה ”היום הקובע“ – היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}.
{{ח:תת|(ה)}} אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –
{{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
{{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים.

{{ח:סעיף|57א|גימלאות להורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם מיועדת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}}, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}.
{{ח:תת}} לענין סעיף זה יהיה היום הקובע – היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

{{ח:סעיף|57ב|גמלאות להורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־7, תשע״ו־10}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה ”היום הקובע“ – יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:
{{ח:תתת|(1)}} אם טרם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;
{{ח:תתת|(2)}} אם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –
{{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;
{{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה|תיקון: תשפ״א־8}}

{{ח:סעיף*|57א|זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8|עוגן=סעיף 57ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1}} וסעיף 57א יופיעו אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} ולא אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57ב|סעיף 57ב}}).}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה – תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}} לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021).

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}}

{{ח:סעיף|58|הגדרות|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת“ – עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} ומתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמירת הריון“ – היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

{{ח:סעיף|59|גמלה לשמירת הריון|אחר=[103ד]}}
{{ח:ת}} מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון)|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|60|שיעור הגמלה|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תש״ס־3, תשס״ג־11|אחר=[103ה]}}
{{ח:ת}} גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב־30; לענין שכר העבודה הרגיל – היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.

{{ח:סעיף|61|תשלומי כפל|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ו]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בעד אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בשל זכאותה לדמי מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים}}, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|62|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה|תיקון: תשע״ד־9|אחר=[103ב]}}
{{ח:ת}} אשה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל״ג–1973}}.}}

{{ח:סעיף|62א|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה|תיקון: תשע״ד־9}}
{{ח:ת}} אישה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנקבעה לה דרגת אי־כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה – בגובה דמי לידה המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ה)(3)}}, ואם האישה היא הורה עצמאי – לאישה;
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור רפואי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף|63|בדיקת מי־&lt;wbr&gt;שפיר|אחר=[103ב1]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”מבוטחת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש״ם–1980}} (להלן – תקנות הבדיקה).
{{ח:תת|(ב)}} נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|בתקנות הבדיקה}}, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985}}; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו״חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשנ״ז|אחר=[103ז]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים|אחר=[פרק ה׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|65|פרשנות|תיקון: תשנ״ז, תשס״ט־4|אחר=[104]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ –
{{ח:תתתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}};
{{ח:תתתת|(2)}} יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ –
{{ח:תתתת|(1)}} ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,
{{ח:תתת}} ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים ”אב“, ”אם“ ו”הורה“ יתפרשו בהתאם לכך.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש״ך–1960}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}}

{{ח:סעיף|66|זכות לקצבת ילדים|תיקון: תשע״ג־3|אחר=[105]}}
{{ח:ת}} הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|67|מנין ילדים|אחר=[106]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.
{{ח:תת|(ב)}} ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

{{ח:סעיף|68|סכום הקצבה|תיקון: תשס״ב־4, תשס״ב־5, תשס״ב־6, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־9, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ד־6, תשס״ו־7, תשס״ט־3, תשע״ג־3, תשע״ו־3|אחר=[109]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.24;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.36.
{{ח:תת|(ג)}} הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|מקבל הקצבה|אחר=[110, 111]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס – למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר־הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}.

{{ח:סעיף|69א|מנין ילדים ממספר נשים|תיקון: תשס״א, תשס״ט־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל מקום אחר {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}}, היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;
{{ח:תת|(2)}} לא היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב – יבוא הילד במניין האם.

{{ח:סעיף|70|הורה הנעדר מן הארץ|אחר=[112]}}
{{ח:ת}} הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.

{{ח:סעיף|71|הורה שמת או חדל להיות מבוטח|אחר=[113]}}
{{ח:ת}} מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.

{{ח:סעיף|72|תקופת הקצבה|אחר=[114]}}
{{ח:תת|(א)}} נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

{{ח:סעיף|73|פטור הקצבה ממסים|אחר=[116]}}
{{ח:ת}} קצבת ילדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}} לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים|תיקון: תשנ״ח־9}}

{{ח:סעיף|74|מענק לימודים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2, תשנ״ח־9, תשנ״ט־3, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ז־3, תשע״ד־7, תשע״ו־9, תשע״ו־21, תשפ״ה־10|אחר=[115]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}, אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי ”מקשר הנישואין“ יבוא ”לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת לימודים“ – התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ – תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 2|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תתתת|(א)}} הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הורה שמשתלמת לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה}}, בעד כל אחד מילדיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
{{ח:תתתת|(ד)}} מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, בעד אותו ילד;
{{ח:תתתת|(ה)}} מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד.
{{ח:תתת|(2)}} מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב1)}} המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים – אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.
{{ח:תת|(ב2)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(3)}} קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|או ד׳ לפרק י״א}}.
{{ח:תת|(ג)}} מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון|תיקון: תשס״ג־8}}

{{ח:סעיף|74א|מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ב־6, תשע״ד־2, תשפ״א־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ד)}} מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד|תיקון: תשע״ו־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015}}.}}

{{ח:סעיף|74ב|זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9, תשפ״ד־14}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש״ח)}} לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ה|סעיף 74ה(א)}}; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 3;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה – בהגיעה לגיל 12.
{{ח:תתת|(2)}} הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף)|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע״ו–2016}}, סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.}}
{{ח:תתת|(2א)}} הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו־(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}; {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}}, ”קופת גמל להשקעה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ״א באדר ב׳ התשע״ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.
{{ח:תת|(ג)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק.
{{ח:תתת|(2)}} על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תתת|(3)}} ניתן פטור ממכרז לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}.
{{ח:תת|(ז)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי.
{{ח:תת|(ח)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|74ג|גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן – יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 21.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}} יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|74ד|משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74ג|בסעיף 74ג(א)}}, ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208(ב)}} אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}}, והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל.

{{ח:סעיף|74ה|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳}}|תיקון: תשע״ו־3, תשפ״ה־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ג|סעיף 74ג(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308}} {{ח:פנימי|סעיף 309|ו־309}};
{{ח:תת|(3)}} סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו;
{{ח:תת|(4)}} האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד)|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|74ו|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיף 74ב(ד)}}, ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה|אחר=[פרק ג׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}}

{{ח:סעיף|75|מבוטחים|תיקון: תשס״ז־12, תשע״ב־13|אחר=[31]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} עובד, למעט שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(3)}} אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} אדם הנבחן לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 22|סעיף 22 לחוק החניכות, התשי״ג–1953}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה}}, והוא בשעת הבחינה בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} מי שמתאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(6)}} אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;
{{ח:תתת|(7)}} חוסה במעון או במעון נעול על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} מי ששכרו נקבע על פי חוק.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

{{ח:סעיף|76|עובד בחוץ לארץ|אחר=[32]}}
{{ח:תת|(א)}} העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

{{ח:סעיף|77|חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה|אחר=[33]}}
{{ח:תת|(א)}} לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

{{ח:סעיף|78|הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים|אחר=[34]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} {{ח:פנימי|פרק טו|ופרק ט״ו}}, בקשר לביטוחם של –
{{ח:תת|(1)}} עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;
{{ח:תת|(2)}} עובד בכלי שיט;
{{ח:תת|(3)}} עובד בכלי טיס;
{{ח:תת|(4)}} מבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}};
{{ח:תת|(5)}} עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
{{ח:תת|(6)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי״ז–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}}

{{ח:סעיף|79|הגדרות|אחר=[35]}}
{{ח:ת}} בחוק זה, במבוטח –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בעבודה“ – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת עבודה“ – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלת מקצוע“ – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

{{ח:סעיף|80|חזקת תאונת עבודה|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –
{{ח:תת|(1)}} אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
{{ח:תת|(2)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
{{ח:תת|(3)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
{{ח:תת|(4)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
{{ח:תת|(5)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
{{ח:תת|(6)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
{{ח:תת|(7)}} אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(4)}} או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

{{ח:סעיף|81|הפסקה וסטיה|אחר=[37]}}
{{ח:תת|(א)}} תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80}} אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין {{ח:פנימי|סעיף 80|פסקה (1) האמורה}}, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על־ידיה אי־כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
{{ח:תת|(ב)}} בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקה (1) של סעיף 80}} לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
{{ח:תתת|(2)}} כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

{{ח:סעיף|82|רשלנות|אחר=[38]}}
{{ח:ת}} אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

{{ח:סעיף|83|חזקת סיבתיות|אחר=[39]}}
{{ח:ת}} תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

{{ח:סעיף|84|בקע מפשעתי|אחר=[40]}}
{{ח:ת}} אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
{{ח:תת|(2)}} עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
{{ח:תת|(3)}} הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|84א|ליקוי שמיעה|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 173|סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – רעש מזיק);
{{ח:תתת|(2)}} כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 17|בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}} (בסעיף זה – רשומה רפואית);
{{ח:תתתת|(ב)}} היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
{{ח:תת|(ב)}} רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, ”תדירויות גבוהות“ – תדירויות של 3000 ו־4000 מחזורים בשניה;
{{ח:תתת|(2)}} הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
{{ח:תתת|(3)}} הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

{{ח:סעיף|85|מחלות מקצוע|אחר=[41]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}}

{{ח:סעיף|86|זכות לגמלאות בעין|תיקון: תשע״ו־5, תשפ״ד־13, ק״ת תשפ״ו־6|אחר=[42]}}
{{ח:תת|(א)}} פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות}} או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק האמור}}, ובלבד שהוא זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|אותו חוק}}; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 2.7.2024 ועד יום 2.7.2027):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות}} או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק האמור}}, ובלבד שהוא זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|אותו חוק}}; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על זכאות למכשירי שיקום וניידות המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2 חלק 1 פרט 32|בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשפ״ג–2022}}, ועל נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}.
{{ח:תתת|(2)}} הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, ”ריפוי“ – לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

{{ח:סעיף|87|ריפוי|אחר=[43]}}
{{ח:תת|(א)}} ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|88|החלמה ושיקום|אחר=[44]}}
{{ח:ת}} החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי)|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|89|דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי|אחר=[45]}}
{{ח:תת|(א)}} ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:
{{ח:תתת|(1)}} באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} מאת המוסד באישור הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים להסמכת שירות רפואי;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.
{{ח:תת|(ג)}} בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;
{{ח:תתת|(2)}} אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

{{ח:סעיף|90|דרכים למתן שיקום מקצועי|אחר=[46]}}
{{ח:ת}} שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|91|יחסי המוסד עם נותן הגמלאות|אחר=[47]}}
{{ח:ת}} היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}}

{{ח:סעיף|92|הזכות ותחומיה|תיקון: תשס״ב־2|אחר=[48]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

{{ח:סעיף|93|שלושה ימים ראשונים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3|אחר=[49]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.
{{ח:תת|(ב)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

{{ח:סעיף|94|תקופת הזכאות הראשונה|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־3, תשס״ה־3|אחר=[50]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה הרגיל“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות הראשונה“ – שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה הנפגע עובד –
{{ח:תתתת|(א)}} המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה – הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו – יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;
{{ח:תתתת|(ב)|(1)}} היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יהיה היום ה־15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;
{{ח:תתתת|(ד)}} דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}} והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ה)}} החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}};
{{ח:תתתת|(ו)}} השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן;
{{ח:תתת|(2)}} היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

{{ח:סעיף|95|המקבל תמורת דמי פגיעה|אחר=[51]}}
{{ח:ת}} מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

{{ח:סעיף|96|אסיר ועציר|אחר=[52]}}
{{ח:ת}} לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, לא ישולמו דמי פגיעה.

{{ח:סעיף|97|שיעור דמי פגיעה|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3|אחר=[53]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ־75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}}; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו – ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

{{ח:סעיף|98|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12|אחר=[54]}}
{{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ –
{{ח:תתת|(1)}} במבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(1)}} – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
{{ח:תתת|(2)}} במבוטח אחר שלפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|99|מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי|אחר=[55]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(ב)(2)}} לגביו כשהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

{{ח:סעיף|100|תקנות|אחר=[56]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;
{{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956}}.}}

{{ח:סעיף|101||תיקון: תשס״ב־2|אחר=[57]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|102|דמי פגיעה מופחתים|תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ב־2|אחר=[58]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי־כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, במספר שעות אי־הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} (להלן – שעות אי־הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי־הכושר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}}

{{ח:סעיף|103|הגדרות|אחר=[59, 62, 69]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכה עבודה“ – מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה שאינה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, ”נכות“ – נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים ”דרגת נכות“ ו”קצבת נכות“ יתפרשו לפי זה.

{{ח:סעיף|104|זכות לקצבה או למענק|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ה־3|אחר=[60, 62, 66&lt;wbr&gt;(א), 69]}}
{{ח:תת|(א)}} נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳}} והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}, לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגה יציבה של 20% ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.
{{ח:תת|(ג)}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ־20% אך אינה פחותה מ־9%.

{{ח:סעיף|105|חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100%|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג־11, תשע״ו־14|אחר=[67]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה – הסכום החודשי).
{{ח:תת|(ב)}} חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

{{ח:סעיף|106|קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־&lt;wbr&gt;100%|אחר=[68]}}
{{ח:ת}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)}} שדרגת נכותו פחותה מ־100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.

{{ח:סעיף|107|מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ־&lt;wbr&gt;20%|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ה־3|אחר=[66]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ג)}} ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)}}, ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קצבה חודשית“ – סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

{{ח:סעיף|108||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[67א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|109||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[68א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|110|הצמדה למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ב]}}
{{ח:ת}} קצבת הנכות תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|111||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ג]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|112|גמלאות מיוחדות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[69]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת –
{{ח:תתת|(1)}} לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} למענק לסידורים חד־פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}, או הועדה הרפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}}, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ־75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}, כדין קביעת דרגת נכות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד־פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|113|מענק במקום קצבה|אחר=[70]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

{{ח:סעיף|114|עליה בנכות המזכה לקצבה|אחר=[71]}}
{{ח:ת}} עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}} היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.

{{ח:סעיף|115|הגדלת קצבה לבני 18 ו־&lt;wbr&gt;21|אחר=[72]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|116|ניכוי הוצאות כלכלה|אחר=[73]}}
{{ח:ת}} היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.

{{ח:סעיף|117|הגדלת קצבת הנכות|תיקון: תשס״ג־6|אחר=[73א]}}
{{ח:ת}} קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} (להלן – שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}} כפול שלושים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}}

{{ח:סעיף|118|קביעת דרגת נכות|תיקון: תשנ״ח־2, תש״ע|אחר=[61]}}
{{ח:תת|(א)}} רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
{{ח:תתת|(2)}} את דרגת הנכות לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}}, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(א1)}} קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.
{{ח:תת|(ב)}} אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף קטן זה – מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;
{{ח:תתת|(2)}} רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו־(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|119|דרגת נכות שאינה יציבה|אחר=[62]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}} רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

{{ח:סעיף|120|סייג לקביעת דרגת נכות|אחר=[63]}}
{{ח:תת|(א)}} בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}

{{ח:סעיף|121|התחשבות בנכות קודמת|אחר=[63א]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}}, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳}}, אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.

{{ח:סעיף|122|ערר|תיקון: תש״ע|אחר=[64]}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
{{ח:תת|(ב)}} אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.

{{ח:סעיף|123|ערעור|אחר=[64א]}}
{{ח:ת}} החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:סעיף|124|קביעת דרגה – תנאי לתובענה|אחר=[65]}}
{{ח:ת}} קביעת דרגת הנכות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיפים 118 עד 122}}, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}} בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.

{{ח:סעיף|125|קביעת הוצאות מחיה ולינה|אחר=[73ב]}}
{{ח:ת}} המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}}

{{ח:סעיף|126|סמל ותעודה לנכי עבודה|אחר=[83]}}
{{ח:ת}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:סעיף|127|הצורה ודרכי השימוש|אחר=[84]}}
{{ח:ת}} צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|128|עונשין|אחר=[85]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;
{{ח:תתת|(2)}} ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|129|פטור|אחר=[86]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיפים 127}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו־128(א)(2)}} לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}}

{{ח:סעיף|130|פרשנות|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[74]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה בגדר תלויים במבוטח לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} אשתו בשעת מותו;
{{ח:תתת|(2)}} ילדו כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ג1)}};
{{ח:תתת|(3)}} הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה“ – לרבות הורה מאמץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}}, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;
{{ח:תתת|(4)}} סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;
{{ח:תתת|(5)}} מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור {{ח:פנימי|לוח ט|בלוח ט׳}} (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}} או התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} או שהתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}}; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים {{ח:פנימי|לוח ט|שבלוח ט׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|בסימן זה}} להלן –
{{ח:תתת|(1)}} דין אלמן כדין אלמנה;
{{ח:תתת|(2)}} ”אלמנה“, ”אלמן“ או ”ילד“ – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} ”קצבת נכות מלאה“ – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}}.

{{ח:סעיף|131|זכות לקצבה או מענק|אחר=[75]}}
{{ח:ת}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|132|שיעורי קצבת תלויים|אחר=[76]}}
{{ח:ת}} המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%;
{{ח:תת|(2)}} לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%;
{{ח:תת|(3)}} לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
{{ח:תת|(4)}} לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
{{ח:תת|(5)}} לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים –
{{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 20%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 30%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים ויותר – 40%;
{{ח:תת|(6)}} לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) –
{{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 60%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 80%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים – 90%;
{{ח:תתת|(ד)}} לארבעה ילדים ויותר – 100%;
{{ח:תת|(7)}} לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה –
{{ח:תתת|(א)}} לתלוי אחד – 50%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני תלויים – 75%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה תלויים – 90%;
{{ח:תתת|(ד)}} לארבעה תלויים – 100%.

{{ח:סעיף|133|מענק לאלמנה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[77]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1)}} כפול שלושים ושש.
{{ח:תת|(ב)}} אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135}} חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
{{ח:תתת|(2)}} אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה:
{{ח:תתתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}.

{{ח:סעיף|134|קצבה למפרע לבן זוג תלוי|אחר=[77א]}}
{{ח:ת}} נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.

{{ח:סעיף|135|אלמנה שחזרה ונישאה|אחר=[78]}}
{{ח:תת|(א)}} חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132(1)}} (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תת}} ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 262|שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|136|קצבה כשיש גם תלויים אחרים|אחר=[79]}}
{{ח:ת}} הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(5) או (6)}} היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.

{{ח:סעיף|137|תלויים חלקיים|אחר=[80]}}
{{ח:ת}} תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(3)}}, תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}} באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.

{{ח:סעיף|138|תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם|אחר=[81]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(6) או (7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.

{{ח:סעיף|139|גבול קצבאות|אחר=[82]}}
{{ח:תת|(א)}} בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} על קצבת הנכות המלאה.
{{ח:תת|(ב)}} היו תובעים קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.

{{ח:סעיף|140|הגדלת קצבת התלויים|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82א]}}
{{ח:ת}} קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}}, כפול שלושים.

{{ח:סעיף|141|הצמדת קצבת תלויים למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ב]}}
{{ח:ת}} קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|142||תיקון: תשס״ג־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|143|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ד]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|144|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(2)}}, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}}

{{ח:סעיף|145|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[87]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם התובע גמלה –
{{ח:תת|(1)}} הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;
{{ח:תת|(2)}} נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;
{{ח:תת|(3)}} הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.

{{ח:סעיף|146|ביקורת|אחר=[88]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.

{{ח:סעיף|147|{{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים}}|אחר=[89]}}
{{ח:ת}} הוראותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}}, יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}} – הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 ביטל את {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}}. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.}}

{{ח:סעיף|148|ארגון יציג ודמי חברות|תיקון: תשע״א־4|אחר=[89א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}, רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי {{ח:פנימי|סעיף 381|סעיף 381}}, יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים)|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח;
{{ח:תתת|(2)}} בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|149|מימון פעולות בטיחות בעבודה|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[89ב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

{{ח:סעיף|149א|דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־11, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תאונת עבודה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאונת עבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיפים 79}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80(2) עד (6)}};
{{ח:תתת|(2)}} מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 84א|או 84א}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקדמות עבודת הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec230-2023|החלטת הממשלה מס׳ 230 מיום ג׳ באדר התשפ״ג (24 בפברואר 2023)}} לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן – הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ־ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה;
{{ח:תתת|(3)}} נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי־הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה;
{{ח:תתת|(4)}} שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דיווחים לפי פסקאות (1) ו־(2) – החל מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ״ג–2023}} {{ח:הערה|(ביום 1.6.2023)}}, ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} דיווחים לפי פסקאות (3) ו־(4) – החל ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות|אחר=[פרק ג׳2]}}

{{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשס״ד|אחר=[90ב]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונה“ – אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבדן כושר התפקוד“ – לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ״א–1981}}, לעניין הגדרת ”אובדן כושר התפקוד“.}}

{{ח:סעיף|151|הזכות ותחומיה|אחר=[90ג]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.
{{ח:תת|(ב)}} הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות – תוך שבועיים מיום התאונה.

{{ח:סעיף|152|דמי תאונה|אחר=[90ד]}}
{{ח:ת}} דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ־90 ימים.

{{ח:סעיף|153|סייג|אחר=[90ה]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.
{{ח:תת|(ב)}} בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.

{{ח:סעיף|154|שיעור דמי תאונה|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[90ו]}}
{{ח:ת}} דמי תאונה ליום הם –
{{ח:תת|(1)}} לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי – כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו – סכום השווה ל־25% מהסכום הבסיסי.

{{ח:סעיף|155|כפל גמלאות|אחר=[90ז]}}
{{ח:ת}} מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, הסכם קיבוצי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי־כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

{{ח:סעיף|156|פרקי זמן שאין משלמים בעדם|תיקון: תשנ״ז|אחר=[90ח]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(א)}} וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח –
{{ח:תת|(1)}} במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
{{ח:תת|(2)}} בשירות בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תת|(3)}} במאסר.

{{ח:סעיף|157|מועד להגשת התביעה|אחר=[90ט]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} תוגש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה|אחר=[פרק ו׳1]}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}}

{{ח:סעיף|158|הגדרות|תיקון: תשנ״ח־5, תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תשפ״ב־7, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127א]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ –
{{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;
{{ח:תתת|(2)}} חייל ששירת שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן – חייל);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 16|סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון}}, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ־24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ־24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח מיוחד“ – מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – מועד פתיחת העסק) –
{{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 52|סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(2)}} נרשם כעצמאי במוסד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת שירות התעסוקה“ ו”שירות התעסוקה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי אבטלה“ – גמלה המשתלמת לזכאי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאריך קובע“ – ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)}}, בפעם השנייה ואילך – יהיה התאריך הקובע ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת.

{{ח:סעיף|159|תקנות|אחר=[127ב]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בתנאים שקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ״ח–1997}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}

{{ח:סעיף|160|זכאי לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ג]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} ומלאו לו 20 שנים ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, ”משפחה“ – בן זוג, הורה, אח או אחות.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ו)}} מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן – מועד סגירת העסק) –
{{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 61|סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(2)}} נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}};
{{ח:תת}} בסעיף זה, ”התקופה המיוחדת“ – 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו;
{{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים.

{{ח:סעיף|161|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ח־8, תשנ״ט־5, תשס״ב־6, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ב־13, תשפ״ב־7|אחר=[127ד]}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן – ימי אבל);
{{ח:תתת|(2)}} ימי שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} – עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים – לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה.
{{ח:תת|(ו)}} תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174א|סעיף 174א}} לא תיחשב כתקופת אכשרה.

{{ח:סעיף|162|תקופות נוספות|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ה־2, תשע״ב־13, תשע״ח|אחר=[127ה]}}
{{ח:תת|(א)}} לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה – החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן – הכשרה מקצועית) – 12 חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} מחלה או תאונה – שישה חודשים;
{{ח:תתת|(3)}} היעדרות מעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|ו־7 לחוק עבודת נשים}} – לפי מספר חודשי ההיעדרות;
{{ח:תתת|(4)}} היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – חודש אחד;
{{ח:תתת|(5)}} העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים – לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים.

{{ח:סעיף|163|מובטל|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ו]}}
{{ח:תת|(א)}} רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן – עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.
{{ח:תת|(ג)}} מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(א)}}, אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, ”מחלה“ – לרבות תאונה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בסעיף קטן זה – חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות.

{{ח:סעיף|164||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|165|עבודה מתאימה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ז|אחר=[127ז]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}} רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
{{ח:תתת|(3)}} העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ד)}} רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שטרם מלאו לו 25 שנים – מתום 14 ימים מהתאריך הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים – מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים – מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו־(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.
{{ח:תת|(ו)}} הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) –
{{ח:תתת|(1)}} מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(2)}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
{{ח:תתת|(3)}} מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

{{ח:סעיף|166|סייגים לזכאות|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ד, תשפ״ב־7|אחר=[127ח]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה#סעיף 37ב|בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה {{ח:פנימי|סעיף 171|וסעיף 171(א1)}} לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף|167|חישוב דמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ז, תשפ״ב־7|אחר=[127י]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח ז׳}} בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום תשלום“ – יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”השכר היומי הממוצע במשק“ – השכר הממוצע מחולק ב־25;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השניה“ – יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על –
{{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;
{{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, בעד ימי התשלום שמהיום ה־176 ואילך שלאחר התאריך הקובע.

{{ח:סעיף|168|חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש|אחר=[127יא]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170(ב)(2)}}, לא יעלו על החלק ה־25 מסכום השווה ל־80% משכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}.

{{ח:סעיף|169||תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[127יב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|170|השכר היומי הממוצע|תיקון: תשנ״ז־5, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3, תשע״ב־13|אחר=[127יג]}}
{{ח:תת|(א)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב1)}} השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.
{{ח:תת|(ד)}} אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה־1 בחודש שבו חל הפיצוי.
{{ח:תת|(ה)}} מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים}}, וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ו)}} בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שכר מינימום}}, או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ז)}} השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|171|תקופה מרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ז, תשס״ט־4, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, תשפ״ב־7|אחר=[127יד]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) – אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב־17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש:
{{ח:תתת|(1)}} 175 – אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}};
{{ח:תתת|(1א)}} 138 – אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}};
{{ח:תתת|(1ב)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים;
{{ח:תתת|(1ג)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} 70 – אם הוא מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקאות (2) או (3) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;
{{ח:תתת|(2א)}} 67 – אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;
{{ח:תתת|(2ב)}} 50 – אם טרם מלאו לו 25 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} 100 – בכל מקרה אחר.
{{ח:תת|(א1)}} מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו־(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(ד)}}, יופחת ב־30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם.

{{ח:סעיף|171א|הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קובע“ – תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה קובעת“ – 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום מרבית“ – מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקופה קובעת“, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת – התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת –
{{ח:תתת|(1)}} לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;
{{ח:תתת|(2)}} לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 168|או 168}}, לפי הענין;
{{ח:תת|(ג)}} כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.
{{ח:תת|(ד)}} התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996).
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.

{{ח:סעיף|172|תחילת תשלום דמי אבטלה|אחר=[127טו]}}
{{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

{{ח:סעיף|173|דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ג־6, תשס״ו־4, תשס״ח־11, תשפ״ב־11|אחר=[127טז]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167 עד 172}}, ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}} לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} לא יחולו לגביו; לענין זה, ”זכאי מיוחד“ – מי שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;
{{ח:תתת|(2)}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ־138 ימים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}.

{{ח:סעיף|173א||תיקון: תשס״ג־5, תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|174|מענק למי שעבד בעבודה מועדפת|תיקון: תשנ״ז־6, תשנ״ט־5, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ו־4, תשס״ז, תשס״ז־8, תשע״ב־7, תשפ״א־6|אחר=[127טז1]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודה מועדפת“ – עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}, ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור לחייל“ – שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170(ב)(2)}} אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168}}, ואולם על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א)}}, יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בטור א׳ של לוח ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):
{{ח:תתת|(1)}} אילו התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(א)}} הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המענק יהיה בסכום השווה ל־50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}}.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, ”עבודה נדרשת“ – עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור {{ח:פנימי|לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח׳}}, והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.

{{ח:סעיף|174א|מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש|תיקון: תשנ״ט־5, תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174}} יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א}}.

{{ח:סעיף|175|דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תש״ע־9|אחר=[127טז2]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”קצבת פרישה“ – קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שירות במשטרת ישראל;
{{ח:תתת|(4)}} שירות בשירות בתי הסוהר.

{{ח:סעיף|176|דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד|תיקון: תשס״ט־4, תשפ״ד־2, תשפ״ה־12, תשפ״ו־6|אחר=[127טז3]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ד)}}, ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}}, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}} או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.

{{ח:סעיף|176א|מענק למובטל שעובד בשכר נמוך|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ט־4|אחר=[ה״ש 3א; 127טז4]}}
{{ח:תת|(א)}} מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}}, וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}, אם נתמלאו לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי – 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(ד)}} שהציע לו שירות התעסוקה;
{{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן – עבודה בשכר נמוך).
{{ח:תת|(ב)}} סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל־50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100.
{{ח:תת|(ג)}} הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך.
{{ח:תת|(ז)}} על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ב)(2)}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}}

{{ח:סעיף|177|ניכוי מס הכנסה|אחר=[127יז]}}
{{ח:ת}} מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה.

{{ח:סעיף|177א|תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה – תקופת החל״ת);
{{ח:תת|(2)}} הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל״ת.

{{ח:סעיף|177ב|אי־&lt;wbr&gt;התחשבות בימי האבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימנים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|ו־&lt;wbr&gt;ו׳}} במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים|תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:תת|(א)}} במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}:
{{ח:תתת|(1)}} ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171א|בסעיף 171א}}; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתת|(3)}} ימי האבטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיף 174(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}“ – הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}} כנוסחן {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש״ף–2020}}, כתוקפן ביום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021).

{{ח:סעיף|177ג|הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} הוצעה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה־176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה – היום ה־176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, ”הכשרה מקצועית הולמת“ – הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה־176 ואילך את {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א)}}, כך שבמקום ”70%“ יבוא ”100%“, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע.

{{ח:סעיף|178|הענקת אבטלה|אחר=[127יח&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.

{{ח:סעיף|179|תנאי להענקה|אחר=[127יח&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}

{{ח:סעיף|179א||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ב||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ג||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ד||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ה||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ו||תיקון: תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ז||תיקון: תש״ף־5, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ח||תיקון: תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ט||תיקון: תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־11}}

{{ח:סעיף|179י||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יא||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יב||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יג||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יד||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179טו||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|179טז||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יז||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יח||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יט||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כ||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כא||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ה־12}}

{{ח:סעיף|179כב||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כג||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כד||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כה||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כו||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כז||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)|תיקון: תשפ״ו־6}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}}

{{ח:סעיף|179כח|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳}}|תיקון: תשפ״ו־6, תשפ״ו־9}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“, של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 177א|בסעיף 177א}}, ואולם לעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 177א|פסקה (1) של הסעיף האמור}} כך שאחרי ”ביוזמת המעסיק“ יבוא ”או ביוזמת העובד“{{ח:הערה|,}} במקום ”30“ יבוא ”10“ ואחרי ”רצופים לפחות“ יבוא ”שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) או י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026)“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ״ז בניסן התשפ״ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179לד|סעיף 179לד}}.

{{ח:סעיף|179כט|הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, אך צבר תקופת אכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|באותו סעיף}} בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה ”קצבת נכה“ שבהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”משרת מילואים“ – מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב־12 החודשים שקדמו ליום הקובע.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פצוע“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הנכים}}, אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 10|לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה}} בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ו)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פונה מביתו“ – מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12202037.pdf|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 6 והוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.
{{ח:תת|(ז)}} לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(ג)(2)}}, במקום ”שישה“ יקראו ”שלושה“.

{{ח:סעיף|179ל|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לא|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}} וגם במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ה–2025}}, ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|או 171א}}, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לב|תחילת תשלום דמי האבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172}} כך שבסופו יבוא ”למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת“.

{{ח:סעיף|179לג|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ז)(4ב)}} לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לד|הארכת התקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ״ז באייר התשפ״ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026).

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[פרק ו׳3]}}

{{ח:סעיף|180|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127נג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד של עובד“ – לרבות מי שהיה מעבידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הגנת השכר}}, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}}, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצויי פיטורים“ – פיצויי פיטורים המגיעים מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}} או מכוח הסכם קיבוצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומים סוציאליים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שכר עבודה“ – לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב לקופת גמל“ – תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר}}.

{{ח:סעיף|181|מבוטחים|אחר=[127נד]}}
{{ח:ת}} המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הם עובד וקופת גמל.

{{ח:סעיף|182|הזכות לגמלה|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נה]}}
{{ח:ת}} מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}};
{{ח:תת|(1א)}} לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תת|(2)}} לפירוק אגודה שנוסדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמאני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות}} (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} צו לפירוק אגודה שיתופית לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תת|(5)}} צו לפירוק עמותה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 49|סעיף 49(4) לחוק העמותות}};
{{ח:תת|(6)}} צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 257|סעיף 257(4) לפקודת החברות}}.

{{ח:סעיף|183|שיעור הגמלה לעובד|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ג־11, תשס״ט־4, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נו]}}
{{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}, ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182}}, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ד|פרק ד׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח –
{{ח:תתת|(1)}} לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
{{ח:תתת|(2)}} סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}, לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה;
{{ח:תת}} לעניין סעיף זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|184|שיעור הגמלה לקופת גמל|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ג־11|אחר=[127נז]}}
{{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|185|גמלה לחבר קיבוץ שיתופי|תיקון: תשס״ג־11, תשע״ז־5, תשע״ח־5|אחר=[127נז1]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר אגודה שיתופית“ – מי שביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)(1)}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה, שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|185א|גמלה לחבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344א|סעיף 344א}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, והתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|186|פרסום הסכומים המרביים|אחר=[127נח]}}
{{ח:ת}} השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}.

{{ח:סעיף|187|זקיפת חובות|אחר=[127נט]}}
{{ח:תת|(א)}} עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}}, תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו – לחוב פיצויי פיטורים.
{{ח:תת|(ב)}} עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}}, תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:
{{ח:תתת|(1)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;
{{ח:תתת|(2)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} ביטוח בריאות;
{{ח:תתת|(4)}} קופת תגמולים;
{{ח:תתת|(5)}} כל מטרה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.
{{ח:תת|(ד)}} היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות – לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.

{{ח:סעיף|188|הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה|אחר=[127ס]}}
{{ח:ת}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.

{{ח:סעיף|189|הגשת תביעה לגמלה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127סא]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יגיש תביעתו למוסד.
{{ח:תת|(ב)}} הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה.

{{ח:סעיף|190|תשלום הגמלה|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ג)}}; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

{{ח:סעיף|191|עובד שנפטר|אחר=[127סג]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}, אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, תשולם הגמלה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 7|סעיף 7 לחוק הגנת השכר}}, ולשאירים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, יהיו זכאים לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 האמור}}, עד לסכום המרבי הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}} ובכפוף ליתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|192|תביעות המוסד כלפי המפרק|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ד־3|אחר=[127סה]}}
{{ח:תת|(א)}} שילם המוסד גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”דין קדימה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|193|שיפוט|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סו]}}
{{ח:ת}} הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}.

{{ח:סעיף|194|תקנות|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סד]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיפים 189}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות|אחר=[פרק ו׳2]}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשס״ח־10}}

{{ח:סעיף|195|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־3, תשס״ג־5, תשס״ד, תשס״ז־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[127כא]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ליקוי חמור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור – ”הכנסה“ כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, הכל למעט קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ולמעט הענקות מכוח {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 40|סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל״ו–1975}}, לעניין הגדרת ”הכנסה“.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מעבודה או ממשלח יד“ – הכנסה חודשית, בפועל, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}} – גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי במשך תקופה ממושכת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי־כושר להשתכר); לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי־הכושר להשתכר;
{{ח:תתת|(3)}} אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע;
{{ח:תת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד קטין“ – עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;
{{ח:תתת|(2)}} היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;
{{ח:תתת|(3)}} היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית נכה“ – מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר כאמור ייקרא להלן – אי־כושר לתפקד);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאריך הקובע“ – התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי־כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי־כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}

{{ח:סעיף|196|הזכאות לגמלת נכות|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ו־14, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127כב&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ד)]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אם אי־הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני יום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ב)}} נקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 5|תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}} (בפסקה זו – גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} (בפסקה זו – קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גמלת ילד נכה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת – סכום התשלום לפי פסקה (1).

{{ח:סעיף|197|הוראות מיוחדות לענין עולים|תיקון: תשנ״ח־11, תשנ״ט־2, תשס״ו־4|אחר=[127כב1&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(א)}}, עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יחולו על כל עולה בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207(א)}}, ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(ב)}}, ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(3)}} לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה {{ח:פנימי|סעיף 195|שבסעיף 195}}, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עולה“ – תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}};
{{ח:תתת|(2)}} בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

{{ח:סעיף|198|הוראות מיוחדות לענין עקרת בית|אחר=[127כג]}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי־כושרה לתפקד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}}

{{ח:סעיף|199|סוגי גמלאות נכות|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127כה&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(1)–&lt;wbr&gt;(3)]}}
{{ח:ת}} נכה זכאי לגמלאות אלו:
{{ח:תת|(1)}} קצבה חודשית – לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200 עד 202}};
{{ח:תת|(2)}} שיקום מקצועי – לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיפים 203 עד 205}};
{{ח:תת|(3)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}};
{{ח:תת|(4)}} גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206א|סעיף 206א}}.

{{ח:סעיף|200|קצבה מלאה ושיעורה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3|אחר=[127לו, 127לז]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן – קצבה חודשית מלאה):
{{ח:תתת|(1)}} 107%;
{{ח:תתת|(2)}} 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו;
{{ח:תתת|(3)}} 21.40%;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} 17%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו;
{{ח:תתתת|(ב)}} 4.62%, לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן – קצבת יחיד מלאה).
{{ח:תת|(ג)}} היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 שבלוח ט׳}} – 12.5% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, ”ילד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}.
{{ח:תת|(ד)}} תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב־7%.

{{ח:סעיף|200א||תיקון: תשס״ב־11, תשס״ח־10, תשע״ד־4, תשע״ז־6, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|201|קצבה חלקית|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127לח]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה, שנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(1) ו־(4)(א), (ג) ו־(ד)}}, לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|202|ניכוי הכנסות מקצבה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ב, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־4, תשפ״ג־5|אחר=[127לט, 127כב1&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} נכה שהיתה לו הכנסה –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי־כושר בשיעור נמוך מ־100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}, מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א) ו־(ב)}}, ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א)}} בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} למבוטח אם שיעורה נמוך מ־2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} וסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל־11.37% מהשכר הממוצע.

{{ח:סעיף|203|שיקום מקצועי – תנאים|תיקון: תשס״ח־10|אחר=[127מ]}}
{{ח:ת}} מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:
{{ח:תת|(1)}} נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}};
{{ח:תת|(2)}} אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;
{{ח:תת|(3)}} הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;
{{ח:תת|(4)}} הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|204|שיקום מקצועי – כללים|אחר=[127מא]}}
{{ח:ת}} שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} יחולו לגבי מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

{{ח:סעיף|205|שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[127מב]}}
{{ח:ת}} מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:סעיף|206|שירותים מיוחדים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד|אחר=[127כה]}}
{{ח:תת|(א)}} שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.
{{ח:תת|(ב)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} בשיעור של 75% לפחות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}.}}
{{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ד)}} מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:סעיף|206א|גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה|תיקון: תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”גמלה בסיסית“ – גמלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(1א)}} 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(2)}} 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(3)}} 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}}

{{ח:סעיף|207|תחילת הבירור|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[127כב&lt;wbr&gt;(ב), &lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

{{ח:סעיף|208|אחוזי נכות רפואית|תיקון: תשס״ד־3|אחר=[127כז]}}
{{ח:תת|(א)}} תנאי לקביעת אי־כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה – המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר – קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן – רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ־60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות – שאחוזי הנכות פחותים מ־40%, חייב הוא לנמק קביעתו.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ליקוי יחיד“ – כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}, שבצדם נקוב אחוז נכות.

{{ח:סעיף|209|דרגת אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127כח]}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298|בסעיף 298}} יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי־כושרו להשתכר.
{{ח:תת|(א1)}} דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי־הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי־כושר להשתכר בשיעור של 100%.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי־כושר להשתכר, שאינה פחותה מ־75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה – הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ־60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי־כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי־הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.
{{ח:תתת|(2)}} קביעה מחדש של דרגת אי־כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

{{ח:סעיף|210|דרגה זמנית של אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|אחר=[127לב]}}
{{ח:ת}} פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי־כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

{{ח:סעיף|211|ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות|אחר=[127כט, 127ל]}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי־כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

{{ח:סעיף|212|מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן|תיקון: תש״ע|אחר=[127לא]}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}} יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|213|ערעור|אחר=[127לד]}}
{{ח:ת}} החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:סעיף|214|בדיקה מחדש של דרגת אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ד־3, תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127לה]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיפים 208}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}}; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי־התייצבותו.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס״א–2000}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}}

{{ח:סעיף|215|הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה|תיקון: תשס״ד|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}

{{ח:סעיף|216||תיקון: תשס״א־5|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|217|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[127כד]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

{{ח:סעיף|218|הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות|אחר=[127נב]}}
{{ח:ת}} סמכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} יהיו לו גם לענין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|219|חובת אדם למסור מידע|אחר=[127נ]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

{{ח:סעיף|220|מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127נב1]}}
{{ח:תת|(א)}} בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

{{ח:סעיף|220א|שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:תת|(א)}} נכה שנקבעה לגביו דרגת אי־כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי־הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351}} או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה – זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}}, תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה – תקופת הזכאות המיוחדת).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|220ב|הגדלת שיעור הקצבאות|תיקון: תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}}, באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}, ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} לא תפחת מ־3,700 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העלאת קצבאות הנכות“ – ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} {{ח:פנימי|סעיף 251|וסעיף 251}}; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}}

{{ח:סעיף|221|הגדרת ילד נכה|אחר=[127מט]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, ”ילד נכה“ – ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}}

{{ח:סעיף|222|גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(2), &lt;wbr&gt;(3), 127מח, 127מט1, 127מט2]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;
{{ח:תתת|(2)}} עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.
{{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיפים 212}} {{ח:פנימי|סעיף 213|ו־213}} יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|222א|מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ז־4, תשס״ד־3}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|הסעיף האמור}} לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}} – לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

{{ח:סעיף|222ב|גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים|תיקון: תש״ס־5, תשע״ו־10, תשפ״ב־3, תשפ״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(2)}} למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|222ב1|הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר|תיקון: תשע״ח־14}}
{{ח:ת}} מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(א)(1)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}

{{ח:סעיף|222ג||תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}

{{ח:סעיף|222ד||תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד|אחר=[פרק ו׳5]}}
{{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|223|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ו־19, תשע״ז־12, תשע״ח־8, תשע״ט־2|אחר=[127פג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום־יום או בשל הצורך בהשגחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת סיעוד“ – גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השגחה“ – השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית מקצועית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידות שירות“ – מתן שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}}, בהיקף כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סיעודי“ – מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות יום־יום“ – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת יחיד מלאה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי בכסף של יחידת שירות“, לעניין חודש קלנדרי מסוים – התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור – ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי סיעוד“ – שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות לילה“ – השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}}

{{ח:סעיף|223א|הגדרות|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ח־8}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר שהותלה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עובדים זרים“ – {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}.

{{ח:סעיף|224|גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ז, תשס״ח־6, תשס״ט־4, תשע״א־8, תשע״ד־8, תשע״ו־19, תשע״ח־8, תשע״ט|אחר=[127פד]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 225|וסעיף 225}}, מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות – זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה:
{{ח:תתתת|(א)}} 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 2|בפרטים (2) עד (6) בלוח ח׳2}}, בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 225א|225א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ו־225ב(ב)}} לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות – 10 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות – 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו־2020 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־12 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות – 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־17 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות – 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־21 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(6)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות – 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־24 יחידות שירות לשבוע.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א}} תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רופא מומחה“ – רופא מומחה בגריאטריה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007}} (בפסקה זו – חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון –
{{ח:תתתת|(א)}} קצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”קצבה בשל רדיפות הנאצים“ שבחוק ההטבות}};
{{ח:תתתת|(ב)}} קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002;
{{ח:תתתת|(ג)}} קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|בחוק ההטבות}}.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|לוח ח2|לוח ח׳2}}.

{{ח:סעיף|224א|ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית – הוראת שעה|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ניסיונית“ – תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הניסיון“ – תקופה של שנה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר יום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה), התשע״ג–2013}} {{ח:הערה|(מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}}, בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף האמור}}, במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|אותו סעיף}}, לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע״ד–2013}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230}}, בתקופת הניסיון יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 230|פסקה (2) שבסעיף האמור}} בלא הסיפה החל במילים ”ובלבד שלעניין“.

{{ח:סעיף|225|תשלום גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ד, תשע״ח־8, תשע״ט, תשע״ט־2|אחר=[127פה]}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(א1)}} קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}}, יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303}}, {{ח:פנימי|סעיף 304|304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|ו־306}}, תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי.
{{ח:תת|(ג)}} גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.
{{ח:תת|(ד)}} זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(ב)}} ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2) עד (6)}} רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה.
{{ח:תתת|(2)}} כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב(ב)}} יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו.
{{ח:תת|(ז)}} קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”גורם מקצועי“ – עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 225ה|בסעיף 225ה}}.

{{ח:סעיף|225א|תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי|תיקון: תשס״ז־4, תשס״ח, תשס״ט־4, תש״ע־5, תשע״א־5, תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(ב) ו־(ג)}}, גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}} או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ובסעיפים 225ב}} {{ח:פנימי|סעיף 225ג|ו־225ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל“ – מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 324ב|בסעיף 324ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ב|קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}} כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|הסעיף האמור}} לקבל גם שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ב)}}, כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(א1)}}, למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל גמלה בכסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א}} וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה מלאה“ – שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התוספות“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ג|ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8, תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבון בנק“, ”פיקדון“ – חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי“ – השיעור הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 12%;
{{ח:תתתת|(2)}} האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה“ – שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12:
{{ח:תתתת|(1)}} המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}};
{{ח:תתתת|(2)}} המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תתתת|(3)}} טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תת|(ב)}} זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}, והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי.
{{ח:תת|(ג)}} קבלת שירותי סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב}} קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים}} שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש.
{{ח:תת|(ה)}} העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|סעיף 1יא(א) עד (ה) ו־(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים}}, והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון.
{{ח:תת|(ה1)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}}, אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ד|הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיפים 225א עד 225ג}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 225|ו־225(ה)}} על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב־1 בינואר בשנים 2020 עד 2023.

{{ח:סעיף|225ה|מתאם טיפול|תיקון: תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי הכשירות של מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(2)}} הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי;
{{ח:תתת|(3)}} אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(4)}} אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(5)}} הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(6)}} דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד.
{{ח:תת|(ג)}} השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|226|תקופת אכשרה|אחר=[127פו]}}
{{ח:ת}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|227|סייג לזכאות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ז־10|אחר=[127פז]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 307|בסעיף 307(א)}} לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, ”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ־90 ימים.

{{ח:סעיף|228|מניעת כפל תשלומים|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127פח]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 206א|ו־206א}}, הברירה בידו לבחור באחת מהן.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ״ח–1988}}.}}

{{ח:סעיף|229|תחילת הזכאות|תיקון: תשע״ו־15|אחר=[127פט]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}, הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|230|בדיקה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ח־6, תשע״ב־4, תשע״ג־2, תשע״ח־8|אחר=[127צ]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק –
{{ח:תתת|(1)}} אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום־יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן – התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}} בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד.

{{ח:סעיף|230א|הגבלת תקופת הזכאות|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.
{{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}} לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|230ב||תיקון: תשס״ו, תש״ע־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|231||תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צא]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|232||תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ט־2|אחר=[127צב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|233|השגה על קביעת שירותי סיעוד|תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צג]}}
{{ח:ת}} על קביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיפים 225(א1) עד (ד) ו־(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א(ד)}} ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים.

{{ח:סעיף|234|הרחבת סוגי זכאים וגמלאות|תיקון: תשס״ד|אחר=[127צד]}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}}

{{ח:סעיף|235|ועדה ארצית לעניני סיעוד|אחר=[127צה]}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן – הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).
{{ח:תת|(ב)}} ואלה חברי הועדה הארצית:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} נציג של משרד האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} נציג של משרד הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;
{{ח:תתת|(6)}} שני נציגים של המוסד;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(8)}} נציג של כל קופות החולים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קופת חולים מכבי;
{{ח:תתתת|(ב)}} קופת חולים לעובדים לאומיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קופת חולים מאוחדת;
{{ח:תתת|(9)}} שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(10)}} מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(11)}} נציג של ”אש״ל“ – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;
{{ח:תתת|(12)}} נציג של ”משען“ – מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(13)}} שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.

{{ח:סעיף|236|תפקידי הועדה הארצית|אחר=[127צו]}}
{{ח:ת}} הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237(א)}} (להלן – פעולות פיתוח) ולצורך זה –
{{ח:תת|(1)}} תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;
{{ח:תת|(2)}} תמליץ על סדרי עדיפות כלל־ארציים לפעולות פיתוח;
{{ח:תת|(3)}} תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}}

{{ח:סעיף|237|פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ח־8, תש״ס, תשס״ג־7, תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127צז]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתתת|(ג)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו־(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג׳ בתמוז התשנ״ה (1 ביולי 1995).

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[פרק ב׳]}}
{{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|238|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״א־7, תשס״ו־8, תש״ע־8, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[5]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה“ – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 244|או 244}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמן“ – מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}}, להוציא –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
{{ח:תת}} בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מלאו להם 18 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על־יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם־צבאית של צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
{{ח:תתתת|(ב)|(1)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית;
{{ח:תתתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תתתתת|(2)}} בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יוצא צבא כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}};
{{ח:תתתתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי;
{{ח:תתתת|(ג)}} לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב לימודיהם כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת}} והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|וסימן ח׳ לפרק ה׳}} ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}}, כהכנסה מעבודה או ממשלח יד;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה בת קצבה“ – אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1) עד (5)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד מבוטח“, ”עובדת מבוטחת“ – מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.

{{ח:סעיף|239|תחילת תקופת התשלום|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[6]}}
{{ח:תת|(א)}} נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 בחודש שלאחריו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}}

{{ח:סעיף|240|מבוטח|תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[7]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}}, ולגבי אישה – אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}}, ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}}, תהיה מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד.

{{ח:סעיף|241||תיקון: תשנ״ו|אחר=[8]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|242||תיקון: תשנ״ו|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|243|סוגים מיוחדים|אחר=[10]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}} לא יהיו מבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל״ט–1979}}.}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים|תיקון: תשע״ז־12}}

{{ח:סעיף|244|קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ז־12|אחר=[11]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים – תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד בן הזוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) או (3)}} – 8.7% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 5.6% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 245|וסעיפים 245}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247}}, {{ח:פנימי|סעיף 249|249}} {{ח:פנימי|סעיף 250|ו־250}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} אף אם לא היה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳}} ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 324|סעיף 324}} יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

{{ח:סעיף|245|גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־7, תשנ״ח־10, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[12]}}
{{ח:תת|(א)}} הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא –
{{ח:תתת|(1)}} בגבר – שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית – גיל הפרישה;
{{ח:תתת|(2)}} באשה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, ואם נתקיים בה אחד מאלה – גיל הפרישה;
{{ח:תתתת|(א)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
{{ח:תתתת|(ג)}} קיבלה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א) ו־(ב)}} בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל־10% מסכום הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א)}}; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מרבית“ – צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור {{ח:פנימי|לוח ט1|בלוח ט׳1}} בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס – צירופם של שניים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההכנסות החודשיות שחושבו לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} באותה שנת מס;
{{ח:תתתת|(2)}} ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

{{ח:סעיף|246|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[15]}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק;
{{ח:תתת|(2)}} 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
{{ח:תתת|(3)}} לא פחות מ־60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
{{ח:תת|(ב)}} אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא גרושה, אלמנה או עגונה;
{{ח:תתת|(2)}} היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ה|בחלק ה׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} בן זוגה אינו מבוטח;
{{ח:תתת|(4)}} שולמה לה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|247|תלויים|תיקון: תשס״ג־5, תשס״ד|אחר=[17]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
{{ח:תת|(1)}} אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
{{ח:תתת|(ב)}} היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
{{ח:תתת|(ג)}} אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}} – הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}};
{{ח:תת|(2)}} ילדו;
{{ח:תת|(3)}} מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מלאו לו 70 שנים;
{{ח:תתת|(ב)}} מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 ללוח ט׳}} או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|247א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}}
{{ח:ת}} מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(א)}}.

{{ח:סעיף|248|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשע״ח־7|אחר=[18]}}
{{ח:ת}} מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 247א|בסעיף 247א}}, ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ־50%.

{{ח:סעיף|249|תוספת דחיית קצבה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[19]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}} לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב־5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.

{{ח:סעיף|250|מבוטח שחדל להיות זכאי|אחר=[20]}}
{{ח:ת}} היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 245|לסעיף 245}}, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}}.

{{ח:סעיף|251|קצבת אזרח ותיק לנכה|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ז־12, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[20א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת נכות“ – קצבה חודשית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}} וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום קצבת אזרח ותיק“ – סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיפים 244(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה נוספת לנכה“ – סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה – קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג)}}; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, החל ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; ואם לא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} – יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה:
{{ח:תתת|(1)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
{{ח:תתת|(2)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ועד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) –
{{ח:תתתת|(א)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
{{ח:תתתת|(ב)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך;
{{ח:תתת|(2)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) ועד יום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) – 17%, בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201}} לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק – כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%.

{{ח:סעיף|251א|שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה|תיקון: תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה חודשית המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}} כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251(ב) עד (ד)}}, חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}}

{{ח:סעיף|252|גמלת שאירים|תיקון: תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ד־10, תשע״ז־18|אחר=[21]}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 17.7% מהסכום הבסיסי –
{{ח:תתתת|(א)}} לאלמנה שעמה ילדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ב)}} אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג1)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד שקיבל הכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
{{ח:תתת|(2)}} מוסד שקיבל היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ג|סעיפים 25ג}} {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ד|ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה}} או רישיון זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ט|סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(5)}} מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
{{ח:תתת|(6)}} ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22ב|22ב}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26ב|או 26ב לחוק שירות ביטחון}};
{{ח:תתת|(7)}} מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(8)}} מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}}.
{{ח:תת|(ג2)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1).
{{ח:תת|(ד)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 253|וסעיפים 253}}, {{ח:פנימי|סעיף 258|258}}, {{ח:פנימי|סעיף 260|260}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253}} אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|252א|גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית|תיקון: תשנ״ט־4, תש״ס־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240(ב)}}, אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(ב)}} ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(א)}}, יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} היא נפטרה לפני יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) (להלן – היום הקובע);
{{ח:תתת|(2)}} מלאו לה 65 לפני היום הקובע.

{{ח:סעיף|253|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו|אחר=[22]}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}} היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
{{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}};
{{ח:תתת|(4)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטח שהניח אחריו ילד – לגבי אותו ילד.

{{ח:סעיף|254|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[22א]}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255|תשלום מענק|אחר=[23]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} כפול שלושים ושש.
{{ח:תת|(ב)}} חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} (להלן – שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
{{ח:תת|(ג)}} אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.

{{ח:סעיף|256|אלמנה שהיה עמה ילד|אחר=[23א]}}
{{ח:ת}} אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.

{{ח:סעיף|256א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}}
{{ח:ת}} אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)}}.

{{ח:סעיף|257|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ח־7|אחר=[24]}}
{{ח:ת}} היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252}} {{ח:פנימי|סעיף 256א|ו־256א}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ־50%.

{{ח:סעיף|258|גמלה ליותר מאלמנה אחת|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} כאילו היא אלמנה יחידה.

{{ח:סעיף|259|קצבה לילדים מנישואין קודמים|אחר=[25א]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}.

{{ח:סעיף|260|חידוש זכות לקצבה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
{{ח:תת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
{{ח:תת|(2)}} אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם:
{{ח:תתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}};
{{ח:תתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}.

{{ח:סעיף|261|זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשע״ז־12|אחר=[26ב, לוח ד׳1]}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.
{{ח:תת|(ב)}} זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|הסימן האמור}} בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים – הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.
{{ח:תת|(ג)}} קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 366|סעיף 366}}.

{{ח:סעיף|262|אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו|אחר=[27]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה הזכאית למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
{{ח:תתת|(3)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
{{ח:תתת|(4)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה – לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

{{ח:סעיף|263|תשלום הקצבה לילדים|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ב) ו־(ג)}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|264|סייג לתחולה|אחר=[30]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252 עד 263}} לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

{{ח:סעיף|265|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}}

{{ח:סעיף|266|דמי קבורה בארץ|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[29&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|267|דמי קבורה בחוץ לארץ|אחר=[29&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.

{{ח:סעיף|268|סייג לאגרות קבורה|אחר=[29&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} כל גוף המורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן – חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת}}, בנוסף לדמי קבורה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}}, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266}}.

{{ח:סעיף|269|סייג לתחולה|אחר=[30]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}} לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|269א|מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 269ב|ובסעיף 269ב}} – מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה;
{{ח:תתת|(2)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה – הסכום הקובע);
{{ח:תתת|(4)}} היא נולדה בין השנים 1960 ו־1966;
{{ח:תתת|(5)}} לא שולמו לה דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ב)}} והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(7)}} היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל־1962 – 4,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1963 – 3,750 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1964 – 3,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1965 – 3,250 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1966 – 3,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳}} או לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}, בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק – לא ישולם לה מענק.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)(1) סיפה}}, מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור.

{{ח:סעיף|269ב|פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}}; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}, למי שאינה זכאית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|269ג|שיפוי|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים|אחר=[פרק ו׳4]}}

{{ח:סעיף|270|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ג־13, תשס״ד־9, תשס״ח־8, תשפ״ד, תשפ״ד־5, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ה־4, תשפ״ו־2|אחר=[127סז]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילואים“ – שירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חצי־יומי“ – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חד־יומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|271|הזכות לתגמול|תיקון: תשס״א־4, תשס״ג־13, תשס״ח־8|אחר=[127סח]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}} בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת – בעד כל יום מילואים;
{{ח:תתת|(2)}} היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים – בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים – בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב־1.4.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי־יומי, יהיה מחצית השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986}}.}}

{{ח:סעיף|272|שיעור התגמול|אחר=[127ע]}}
{{ח:תת|(א)}} שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה –
{{ח:תתת|(1)}} עובד – שכר העבודה הרגיל;
{{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת;
{{ח:תתת|(3)}} לא עובד ולא עובד עצמאי – התגמול המזערי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} (בסעיף זה – מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.

{{ח:סעיף|273|שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת|תיקון: תשס״ד־9, תשס״ח־8|אחר=[127עא]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
{{ח:תתת|(2)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, מי שברבע השנה עבד פחות מ־60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.

{{ח:סעיף|274|חישוב התגמול במקרים מיוחדים|אחר=[127עב]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.

{{ח:סעיף|274א|חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה|תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 274|סעיף 274}}; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.

{{ח:סעיף|274ב|חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום|תיקון: תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תקופת חירום“ – תקופה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה־1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ־90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה – שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ־60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים.
{{ח:תתת|(4)}} סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב־90.
{{ח:תת|(ג)}} עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}}, על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה – עלייה בהכנסה) הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול;
{{ח:תתת|(2)}} עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים.
{{ח:תת|(ד)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש.
{{ח:תת|(ה)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 279|סעיף 279}}, בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(ג)}} לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד.

{{ח:סעיף|274ג|תגמול למשוחרר משירות קבע|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, ”שחרור משירות קבע“ – סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|275|תקנות נוספות ומשלימות|אחר=[127עג]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל״ח–1977}}.}}

{{ח:סעיף|276|תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עד]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
{{ח:תתת|(2)}} התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
{{ח:תתת|(3)}} דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
{{ח:תת|(ג)}} בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
{{ח:תתת|(2)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
{{ח:תתת|(3)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
{{ח:תתת|(4)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
{{ח:תתת|(5)}} ימים אחרים שקבע השר.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|277|קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול|אחר=[127עה]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
{{ח:תת|(ב)}} הורה שר הבטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}}, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|278|תשלום מקדמה ע״י צה״ל|אחר=[127עו]}}
{{ח:תת|(א)}} הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
{{ח:תתת|(2)}} שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, אשר בוצע מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12299.pdf|י״פ תשפ״ד, 7220}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13132.pdf|תשפ״ה, 3078}}).}}

{{ח:סעיף|279|תגמול בשירות נוסף במילואים|תיקון: תשפ״ה־4|אחר=[127עז]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 274ב|בסעיף 274ב}} (בסעיף קטן זה – תקופת החירום).
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}} על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות {{ח:פנימי|סעיף 274ב|סעיף 274ב}}.

{{ח:סעיף|280|העברת תגמול באמצעות מעביד|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עח]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276|בסעיף 276(א)}}, את סכום התגמול המגיע לעובד.
{{ח:תת|(ב)}} המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, ”יתרת התגמול“ – ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 276|סעיף 276(א)}}, למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
{{ח:תת|(ג)}} דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|281|ניכוי חוב|אחר=[127עט]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}}, חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.

{{ח:סעיף|282|הענקות|אחר=[127פ]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} ובאישור השר, ליתן הענקות –
{{ח:תתת|(1)}} לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם־צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(2)}} לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע״ב–2011 (ק״ת תשע״ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.}}

{{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[127פא]}}
{{ח:ת}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

{{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות ושיפוי מעבידים על תשלומים|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[127פא]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן – סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 376|סעיף 376}}; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר ימי המילואים“ – סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההכנסה ליום“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו – רבע השנה) – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב־30 או ב־60, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב־30; בפסקה זו, ”חודש השירות“ – חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים;
{{ח:תתת}} לעניין הגדרה זו, ”הכנסה מעבודה“, של עובד – שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, ”מעביד ציבורי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} המדינה;
{{ח:תתתת|(2)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(3)}} קופת חולים.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|284|מימון|אחר=[127פא1]}}
{{ח:תת|(א)}} תגמולים והענקות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, לרבות החזרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}} (להלן – התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|285|דיווח|אחר=[127פא2]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
{{ח:תת|(ב)}} הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|286|שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת|תיקון: תשס״ד־12|אחר=[127פב]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לא יחול לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}};
{{ח:תתת|(2)}} סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}};
{{ח:תתת|(3)}} איש משמר הכנסת כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}}.

{{ח:סעיף|286א||תיקון: תשפ״ד־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים|אחר=[פרק ט׳2]}}

{{ח:סעיף|287|מתנדב|תיקון: תשס״ד־5, תשס״ז־10, תשס״ז־11, תשס״ט־5, תש״ע־2, תשע״ב־14, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[198ה]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, ”מתנדב“ – אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, ”הפניה“ – הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים)|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל)|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}}
{{ח:תת|(2)}} מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}};
{{ח:תת|(3)}} מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין;
{{ח:תת|(4)}} מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימנים ב׳1}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ד1|או ד׳1 לפרק ו׳ של חוק העונשין}};
{{ח:תת|(5)}} מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת)|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ״א–1991}} (ק״ת תשנ״א, 784);}}
{{ח:תת|(6)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל;
{{ח:תת|(7)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), תשל״ו–1976}}, ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות בדבר אישור הארגונים הבאים: כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}} (י״פ תשכ״ז, 725); ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים (י״פ תש״ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר א׳ זסלני ז״ל (י״פ תשל״א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י״פ תשל״ו, 506).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}}
{{ח:תת|(8)}} מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שגויס לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(10)}} מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}};
{{ח:תת|(11)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי;
{{ח:תת|(12)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

{{ח:סעיף|288|הגדרות|אחר=[198ה]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|289|הזכאות לגמלאות|אחר=[198ו]}}
{{ח:ת}} מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}}, ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81}}.

{{ח:סעיף|290|דרכי חישוב הגמלאות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[198ז]}}
{{ח:תת|(א)}} היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה – הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה – יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים.

{{ח:סעיף|290א|גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת|תיקון: תשפ״א־7}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289}} –
{{ח:תת|(א)|(1)}} בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות;
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיפים 320}} {{ח:פנימי|סעיף 321|ו־321}}, כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים;
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 287|בסעיף 287(5)}}.

{{ח:סעיף|291|מימון|אחר=[198ח]}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|292|העברת כספים, לאוצר המדינה|אחר=[198ט]}}
{{ח:ת}} זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}} כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|293|ארגונים מאושרים|אחר=[תשל״ו 37&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} הארגונים המנויים {{ח:פנימי|לוח יד|בלוח י״ד}} ייחשבו כארגונים מאושרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287(7)}}.

{{ח:סעיף|294|זכאים ישנים|אחר=[תשל״ו 37&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|לוח טו|בלוח ט״ו}} היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם.

{{ח:סעיף|295|פיצויים בשל פגיעת מתנדב|אחר=[תשל״ו 38]}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, ”עוולה“ ו”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ״א–1980}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|295א|הזכאות לגמלאות|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבלת שירות“, ”חייל בשירות קבע“, ”מחלה“ ו”מחלת שירות“ – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|וחוק משפחות חיילים}}, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}}, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} וכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיפים 296 עד 298}}, {{ח:פנימי|סעיף 301|301 עד 304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|306}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308 עד 312}}, {{ח:פנימי|סעיף 315|315 עד 318}}, {{ח:פנימי|סעיף 320|320 עד 322}}, {{ח:פנימי|סעיף 324|324}}, {{ח:פנימי|סעיף 325|325 עד 333}}, {{ח:פנימי|סעיף 383א|383א}}, {{ח:פנימי|סעיף 385|385}} {{ח:פנימי|סעיף 386|ו־386}} יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}}, וכן על חייל בשירות קבע ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ה׳}} ודמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן ד׳ לאותו פרק}} לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(1)}}, ולעניין חייל בשירות קבע – אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה.
{{ח:תת|(ד)}} לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}.
{{ח:תת|(ה)}} סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.
{{ח:תת|(ו)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, ”החלטה חלוטה“ – החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד.
{{ח:תת|(ז)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק משפחות חיילים}}, או שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הנכים}} על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32א|בסעיף 32א לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום.

{{ח:סעיף|295ב|מסירת מידע לשם החלטה בתביעה|תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ד־16}}
{{ח:תת|(א)}} גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה – עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ולא יעבירו לאחר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23ז|סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} או מהוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|295ג|מימון|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}} לא תחול לגביהם.

{{ח:קטע2|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15, ק״ת תשפ״ו}}
{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|תוקף {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן זה}} מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד יום כ״א בתשרי התשפ״ו (13 באוקטובר 2025).}}

{{ח:סעיף|295ד|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – מי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 16|בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור}}, לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|באותו חוק}}, הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה“ – הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב־12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ־12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו.

{{ח:סעיף|295ה|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הגנת השכר}}.

{{ח:סעיף|295ו|תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

{{ח:סעיף|295ז|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, ”עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.

{{ח:סעיף|295ח|השבת תשלומים|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם.

{{ח:סעיף|295ט|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיפים 295ה}} {{ח:פנימי|סעיף 295ו|ו־295ו}} לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

{{ח:סעיף|295י|הוראות שונות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיפים 295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|ו־295ז}}, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}} לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו־(1א) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|תוקף {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן זה}} שלוש שנים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).}}

{{ח:סעיף|295י1|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳ בפרק ט״ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן א׳}}, ובלבד שביום ח׳ באדר ב׳ התשפ״ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד – סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב־30; הסכומים יעודכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295י6|סעיף 295י6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 1}}, כפול 5, כשהוא מחולק ב־30;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ה בתשרי התשפ״ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295יב|סעיף 295יב(ב)}}, אם נקבע.

{{ח:סעיף|295י2|הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} בעד חטוף או נעדר שביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ({{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} – תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}.

{{ח:סעיף|295י3|סכום התגמול המיוחד|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו:
{{ח:תתת|(1)}} עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(2)}} עובד שעבד פחות מ־60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי – סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(4)}} הן עובד והן עובד עצמאי – בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה;
{{ח:תתת|(5)}} לא עובד ולא עצמאי – התגמול המזערי.
{{ח:תת|(ב)}} סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד.

{{ח:סעיף|295י4|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן זה}} לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או מכוחות הביטחון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}.

{{ח:סעיף|295י5|הוראות מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות;
{{ח:תתת|(2)}} לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא אינו עובד זר – לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג – לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים – להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא עובד זר – לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור – לחשבון כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}, ולא יראו אותו כהכנסה.

{{ח:סעיף|295י6|עדכון התגמול המזערי|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} הסכומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בהגדרה ”התגמול המזערי“}} יעודכנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 49|סעיף 49 לחוק הנכים}}.

{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף|295יא|שיפוי המוסד|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}} ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|295יב|תוקף – {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק״ת תשפ״ו, 390).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} ושל תקופת הזכאות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בסעיף 295י1}} בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות|אחר=[פרק ז׳]}}
{{ח:קטע3|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}}

{{ח:סעיף|296|מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ז־3, תשע״ב־5, תשע״ז־12, תשע״ח־13|אחר=[128]}}
{{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק – לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|או 255(א)}} – ה־1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;
{{ח:תתת|(3)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיפים 135(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|ו־255(ב) ו־(ג)}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה־1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;
{{ח:תתת|(4)}} במענק ליתום לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיפים 143}} {{ח:פנימי|סעיף 254|או 254}} – ה־1 בחודש שבו הגיע הילד – לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;
{{ח:תתת|(5)}} במענק פטירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} – ה־1 בחודש שבו אירעה הפטירה;
{{ח:תתת|(6)}} בתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.

{{ח:סעיף|297|הגשת תביעות|אחר=[129]}}
{{ח:ת}} השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|297א|גמלה בתוספת הפרשי הצמדה|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש לתשלום“ – אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תתתת|(1)}} בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
{{ח:תתתת|(2)}} במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
{{ח:תתתת|(3)}} בגמלה המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – החודש שבו משולמת הגמלה.
{{ח:תת|(ב)}} גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|297ב|ניכוי מקדמה או תשלום אחר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־14}}
{{ח:ת}} משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה – מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}} – לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.

{{ח:סעיף|298|החלטת המוסד בתביעות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[130]}}
{{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן – פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.
{{ח:תת|(א1)}} השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.

{{ח:סעיף|299|ועדת תביעות|אחר=[131]}}
{{ח:ת}} ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.

{{ח:סעיף|300|הרכב ועדת התביעות|אחר=[133]}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.

{{ח:סעיף|301|בדיקות רפואיות|אחר=[134]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות)|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ״ה–1965}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.

{{ח:סעיף|302|תשלום מקדמות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[134א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות –
{{ח:תתת|(1)}} לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
{{ח:תתת|(2)}} לזכאי לגמלה;
{{ח:תתת|(3)}} לתובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}}

{{ח:סעיף|303|מניעת העברת זכות לגמלה|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב־12, תשפ״ב־12|אחר=[135]}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}} (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, (בסעיף זה – חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
{{ח:תת|(ג)}} זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

{{ח:סעיף|304|מינוי מקבל גמלה|אחר=[136]}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה – גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.
{{ח:תת|(ג)}} שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.

{{ח:סעיף|305|תשלום לבן זוג|אחר=[136א]}}
{{ח:ת}} זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.

{{ח:סעיף|306|תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[136ב]}}
{{ח:תת|(א)}} היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם.

{{ח:סעיף|306א|תשלום לאומן|תיקון: תשפ״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|אותו סימן}} תשולם לאומן של הילד החל ב־1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, תביעה לגמלת ילד נכה.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב־1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב־1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן.
{{ח:תת|(ד)}} היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומן“, ”המפקח הארצי על האומנה“ ו”משפחת אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד נכה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}.

{{ח:סעיף|307|חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[137]}}
{{ח:תת|(א)}} נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי)|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל־20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה)|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)(3) ו־(4)(ב)}}.

{{ח:סעיף|308|חוב של גמלה|אחר=[137א]}}
{{ח:ת}} הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק י״א}}, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}.

{{ח:סעיף|309|תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים|אחר=[137ב]}}
{{ח:ת}} זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.

{{ח:סעיף|310|מענק במקרה פטירה|תיקון: תשס״א־5, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ד־15, תשס״ח־10, תשע״ו־17, תשע״ז־4, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשפ״ד־8|אחר=[137ג]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, או הענקה לפי {{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}} הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה – המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
{{ח:תתת|(2)}} מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} למנוח אין ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}.
{{ח:תת|(א1)}} נפטר ילד נכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}, שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 306א|סעיף 306א}}, גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר מקבל קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}, ובאין בן זוג כאמור – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
{{ח:תתת|(2)}} הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
{{ח:תתת|(3)}} הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.
{{ח:תת|(ד)}} המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל־60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130(ב)(3)}}, כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
{{ח:תתת|(2)}} בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)}} הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 15|סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה}}, בידו הברירה לקבל אחד מהם.

{{ח:סעיף|311|פושט רגל|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[138]}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|312|קיזוז|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ז־5, תשס״ח־8, תשע״ו־3|אחר=[139]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דמי ביטוח“ –
{{ח:תתת|(1)}} לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 368|בסעיף 368}} אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|סעיף 241}} כשהיא זכאית למענק לידה;
{{ח:תתת|(2)}} למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי לקזז –
{{ח:תתת|(1)}} כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 281|ובסעיף 281}}, המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול.
{{ח:תת|(ו)}} המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}.

{{ח:סעיף|313|עיכוב תשלום קצבת ילדים|אחר=[139א]}}
{{ח:ת}} לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.

{{ח:סעיף|314|ערעור|תיקון: תשנ״ז־2|אחר=[139ב]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 391|סעיף 391}}, הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}} בשל אי־הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|315|החזרת גמלאות|אחר=[140]}}
{{ח:ת}} שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
{{ח:תת|(2)}} המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
{{ח:תת|(3)}} המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
{{ח:תת|(4)}} סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}

{{ח:סעיף|315א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1}}|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם בדבר גמלת ניידות}} או {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}}, שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – הסכם הניידות), לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה בסכום נמוך“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} קצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ד|בסעיף 315ד(א)(2)(ב)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פתיחת תיק“ – סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת הזכאות“ – ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת עררים“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(2)}} ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}};
{{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(5)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, או הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}};
{{ח:תתת|(2)}} רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}} {{ח:פנימי|סעיף 210|ו־210}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}};
{{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(5)}} רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת מקצועית“ – כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע:
{{ח:תתת|(1)}} חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}, בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, ”חוות דעת מומחה“ ו”תעודת רופא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לפיצוי נפגעי גזזת“ – {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצוי לנפגעי פוליו“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היסודי“ – סך של 800 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש״ח)}}, מעודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ט|סעיף 315ט(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה“ – תביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|315ב|הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4, תשפ״ו־11}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א׳ שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך – בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיפים 315ה עד 315ז}}:
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) –
&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} לעניין גמלה, למעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 14 אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) –
&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} לעניין גמלה שאינה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 17 אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} {{ח:פנימי|סעיף 205|או 205}}, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(3)}} התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}} או ביוזמת רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 37|תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(4)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה;
{{ח:תתת|(5)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יעלה על דמי פתיחת תיק;
{{ח:תתת|(6)}} התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(7)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק;
{{ח:תתת|(8)}} התשלום בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק י״ג1}} שהמטפל בה טיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} בשל אותה נכות וגבה דמי פתיחת תיק לפי {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה}}, לא יכלול דמי פתיחת תיק לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגבלת שכר טרחה“ – {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו–2026}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מטפל“, בתביעה – מי שייצג בתביעה או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תביעה לתגמול עיקרי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)#סעיף 1|בחוק הגבלת שכר טרחה}}.
{{ח:תת|(ג)}} שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.

{{ח:סעיף|315ג|מהו טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} טיפול בתביעה הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייצוג אדם לפני המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 386|סעיף 386}}, לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}} {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(2)}} סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה;
{{ח:תתת|(2)}} נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת;
{{ח:תתת|(3)}} נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה.
{{ח:תת|(ג)}} מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת;
{{ח:תתת|(2)}} לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“ – לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(1)|(א)}} בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו;
{{ח:תתתתת|(ד)}} מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ה)}} חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו;
{{ח:תתתת|(4)}} לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם:
{{ח:תתתתתת|(1)}} בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
{{ח:תתתתתת|(2)}} זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית;
{{ח:תתתתתת|(3)}} זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
{{ח:תתתתתת|(4)}} זכות למנות מנהל כללי;
{{ח:תתתתתת|(5)}} זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם;
{{ח:תתתתתת|(6)}} זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
{{ח:תתתתת|(ב)}} חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ ו”שליטה מהותית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף|315ד|חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה – סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם –
{{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119}}, קביעה זמנית של נכות רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} או של דרגת אי־כושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210}}, קביעה זמנית לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או החלטה לזמן מוגבל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה – התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}} (בסעיף זה – תיקון מס׳ 200) – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ואילך – סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 220ב|סעיף 220ב}}, אם נקבעה – גם סכום השווה ל־40% מהגדלה כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ובשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022);
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, או לאחריו – סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – גם סכום השווה ל־40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 4|סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}} יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו־135}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 10|ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} יהיה סכום המענק.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן:
{{ח:תתתת|(א)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 321|סעיף 321}} או לפי בחירת התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ד)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור;
{{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 312|סעיפים 312}} {{ח:פנימי|סעיף 315|או 315}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(3)}} היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}} או קצבה חודשית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים;
{{ח:תתת|(4)}} הלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה;
{{ח:תתת|(5)}} שולמו דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית.

{{ח:סעיף|315ה|הגבלה על מועדי גביית התשלומים|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך;
{{ח:תתת|(2)}} שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם;
{{ח:תתת|(3)}} יתרת התשלום המגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(א)}} בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} דמי פתיחת תיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)}} ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|באותו סעיף}} תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(ב)(6)}} שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}, למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור – יוחזרו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ונותר חייב בתשלום לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}.

{{ח:סעיף|315ו|מהי תביעה אחת|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת;
{{ח:תתת|(2)}} יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת;
{{ח:תתת|(3)}} לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ד|סעיף 315ד(ג)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה;
{{ח:תתת|(5)}} יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו;
{{ח:תתת|(6)}} יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה;
{{ח:תתת|(7)}} לא יראו תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} כחלק מהתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|הסימן האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן.

{{ח:סעיף|315ז|התקשרות לעניין טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיף 315ה(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 397|סעיף 397}}; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם – יוחזר לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין – אין לה תוקף.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן.
{{ח:תת|(ח)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם.

{{ח:סעיף|315ח|סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה – נסיבות טכניות);
{{ח:תתת|(2)}} ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, שלא נובעת מנסיבות טכניות;
{{ח:תתת|(3)}} ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)(3)}}, אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור.

{{ח:סעיף|315ט|מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} על הסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב}} ייווסף מס ערך מוסף
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים בהגדרות ”גמלה בסכום נמוך“ ו”הסכום היסודי“ יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט״ז באב התשע״ה (1 באוגוסט 2015).
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה ”גמלה בסכום נמוך“ ובהגדרה ”הסכום היסודי“, ואת השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד.

{{ח:סעיף|315י|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}}

{{ח:סעיף|316|אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה|תיקון: תשנ״ו, תשס״א־5, תשס״ג־11|אחר=[141]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|317|אופן תשלומן של גמלאות|תיקון: תשע״ט־4|אחר=[142]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;
{{ח:תתת|(2)}} פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים.

{{ח:סעיף|318|תחילת זכות|אחר=[142א]}}
{{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.

{{ח:סעיף|319|שמירת זכויות|אחר=[142ב]}}
{{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ז|ו־ז׳}}, מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}}, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|320|גמלאות כפל|תיקון: תשנ״ה־6, תשנ״ו־6, תשנ״ח־8, תשס״ה־2, תש״ע־8, תשע״ו־3, תשע״ז־12, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[143, 127כ]}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשולם תוספת קצבה –
{{ח:תתת|(1)}} בזכותו של אדם המקבל קצבה;
{{ח:תתת|(2)}} לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1).
{{ח:תת|(ב1)}} נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה – הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315|סעיף 315}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת –
{{ח:תתת|(1)}} קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
{{ח:תתת|(2)}} גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או בקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}} במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} קצבת ילדים;
{{ח:תתת|(2)}} דמי קבורה;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח המקבל קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה׳ 100%;
{{ח:תתת|(4)}} קצבת לידה;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}};
{{ח:תתת|(6)}} גמלת סיעוד;
{{ח:תתת|(7)}} חיסכון ארוך טווח לילד לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}.
{{ח:תת|(ז)}} לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תתת|(2)}} דמי פגיעה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(3)}} תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}};
{{ח:תתת|(4)}} דמי חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}} או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו;
{{ח:תתת|(4א)}} דמי הסתגלות מיוחדים;
{{ח:תתת|(4ב)}} לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום – ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם;
{{ח:תתת|(5)}} כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר)|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ״א–1981}}, לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי־מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.}}
{{ח:תת|(ח)}} מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.
{{ח:תת|(ט)}} קיבל זכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}}, יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט')|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה׳ לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט׳), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|321|ניכוי מקצבה|תיקון: תשע״ז־4|אחר=[143ב]}}
{{ח:תת|(א)}} נעשה אדם זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה)|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|322|סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים|אחר=[144]}}
{{ח:תת|(א)}} היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והאחד לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.

{{ח:סעיף|323|גמלאות בחירה|תיקון: תשס״ח־2|אחר=[145]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}} {{ח:פנימי|פרק יג|או י״ג}} ולתגמול או למענק או להענקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}, {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}, {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}} או {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תתת|(2)}} תגמול המשולם לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 20א|סעיף 20א(א) לחוק הנכים}} לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תת|(ג)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.
{{ח:תת|(ו)}} הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ודרגת נכותו הקבועה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.

{{ח:סעיף|324|הנמצא בחוץ לארץ|תיקון: תשנ״ה־7, תשנ״ז־3, תשס״ג־5, תשס״ט־4|אחר=[146]}}
{{ח:תת|(א)}} הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 247|ו־247}} ובעד ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ב)}}, הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.

{{ח:סעיף|324א|תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למבוטח כמשמעותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(2) ו־(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ח׳}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}};
{{ח:תתת|(3)}} מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 11|סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים.

{{ח:סעיף|324א1|נעדר|תיקון: תשפ״ו־10}}
{{ח:ת}} לא תשולם גמלה לנעדר או בעדו, בעד התקופה שלאחר שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר; בסעיף זה, ”נעדר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף|324ב|שלילת גמלה משוהה שלא כדין|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}} (בסעיף זה – שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.

{{ח:סעיף|325|אסיר|תיקון: תשע״ו־2, בג״ץ 3390/16, תשפ״ה־2|אחר=[147]}}
{{ח:תת|(א)}} הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 326|בסעיף 326(ג)}}, ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר –
{{ח:תתתת|(א)}} גמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|ו־252(ב)}}, וכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}.
{{ח:תתת|(2)}} במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}.

{{ח:סעיף|326|שלילת גמלה בגלל פשע|תיקון: תשס״ב־8, תשס״ז־7, תש״ע־3, תשע״ב־11, תשע״ד־11, תשע״ו־2, תשע״ו־18, תשע״ט־3, תשפ״ה־2, תשפ״ה־9|אחר=[148]}}
{{ח:תת|(א)}} חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה – ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימנים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|או ה׳ בפרק י״א}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)}}, לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|בסימן זה}} – עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ו־ג׳ עד ה׳ לפרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימנים א׳ עד ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|ו־ט׳ לפרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|פרקים ו׳ עד ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימנים א׳ עד ה׳ לפרק ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|וסימנים א׳ עד ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|ו־ה׳ עד ו׳ לפרק י״א}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם לעניין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}}, ויחולו הוראות אלו:
{{ח:תתת|(1)}} לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 251|251(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳ לפרק י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיפים 222 עד 222ב}} שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור.
{{ח:תתת|(2)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות.
{{ח:תתת|(3)}} חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו־(4)(ב) להגדרה ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 326א|סעיף 326א(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי־תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או בעבירה של ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט צבאי“, ”חוק המאבק בטרור“, ”עבירת טרור ביטחונית“ ו”צו בדבר הוראות ביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 326א|בסעיף 326א(ז)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת בגידה או ריגול חמור“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 97|סעיפים 97 עד 99}} או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ב), לחוק העונשין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“ – עבירה לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין}};
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין}} לעניין ארגון טרור;
{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}} – אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
{{ח:תתתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיף 300 לחוק העונשין}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019}} – אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
{{ח:תתתת|(5)}} עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|326א|שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}, הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירת טרור ביטחונית – בבית משפט צבאי.
{{ח:תת|(ב)}} נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו.
{{ח:תת|(ג)}} הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה.
{{ח:תת|(ד)}} טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה – נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות.
{{ח:תת|(ה)}} הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות בתי הסוהר – מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית;
{{ח:תתת|(2)}} משרד הביטחון – מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}.
{{ח:תת|(ו)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ ו”בית משפט צבאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המאבק בטרור“ – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור ביטחונית“ – עבירה כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237א|סעיפים 237א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237ב|237ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 246|ו־246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון}};
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242א|סעיפים 242א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242ב|242ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 249א|ו־249א לצו בדבר הוראות ביטחון}} לגבי העבירות המנויות {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לאותו צו}} למעט עבירות לפי הוראות אלה: {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 90|סעיפים 90}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 253|253}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254(א)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 257|257}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 139|ותקנות 139}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 141|141}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}};
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה המנויה {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 3|בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 211|סעיפים 211}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 222|222}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 232|232}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 233|233(ג)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 251|251}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 259|259}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 261|261}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 317|317}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 318|318}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 319|ו־319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון}}, עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס׳ 101), התשכ״ז–1967}}, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 59|תקנות 59(ד) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 63|63}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 66|66}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 129|129(2)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור חמורה“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה ”עבירת טרור חמורה“ בחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו בדבר הוראות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר הורא{{ח:הערה|ו}}ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}, כתוקפו מעת לעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, כתוקפן באזור.

{{ח:סעיף|327|מסירת מידע מטעה|תיקון: תשס״ה־3|אחר=[149]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע מטעה“ – ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ ו”זיוף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 414|בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה – החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה –
{{ח:תתתת|(א)}} לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה – תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, ”התקופה הקובעת“ – שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו – יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת – תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.
{{ח:תת|(ו)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}}

{{ח:סעיף|328|זכות לתביעה|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ו־7, תשפ״ב־2|אחר=[150]}}
{{ח:תת|(א)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|אותו סעיף}} רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(2)}} דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור.
{{ח:תתת|(2)}} העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
{{ח:תתת|(3)}} המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 7|בסעיף 7 לפקודת הנזיקין}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת {{ח:פנימי|לוח טז|שבלוח ט״ז}}, לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}} יעודכנו ב־1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}}.

{{ח:סעיף|328א|העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים|תיקון: תשע״ח־10, תשפ״ב, תשפ״ד־16}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח“ – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי}}, לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיצויים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות אספקת השירותים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 12ד|בסעיף 12ד לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות מימון הקרן“ – עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת ביטוח רכב מנועי“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}} ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המוסד לא יגיש תובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א)}} או דרישה לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א2)}} נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א1)}};
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה – מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם:
{{ח:תתת|(1)}} בעד התקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – 10%;
{{ח:תתת|(2)}} בעד התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ואילך – 10.95%.
{{ח:תת|(ד)}} סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה – מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם.
{{ח:תת|(ו)}} מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בשל השנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ז)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד); לעניין סעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|329|זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה|אחר=[151]}}
{{ח:ת}} זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ־75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 330|סעיף 330}}.

{{ח:סעיף|330|חלוקת פיצויים מצד שלישי|אחר=[152]}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה – סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}} ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל־25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.

{{ח:סעיף|331|אין המעביד חב לצד שלישי|אחר=[153]}}
{{ח:ת}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 84|סעיף 84 לפקודה האמורה}}, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|332|גמלה לענין פיצויי נזיקין|אחר=[154]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 86|סעיף 86 לפקודת הנזיקין}} רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

{{ח:סעיף|333|היוון|אחר=[155]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח|אחר=[פרק ח׳]}}
{{ח:קטע3|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|334|פרשנות|תיקון: תשפ״ה־7|אחר=[156]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום“ – פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – מועד לתשלום דמי ביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדרגת גבייה מופחתת“ – סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב־1 בינואר של כל שנה כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנים 2026 עד 2028 – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(2)}} משנת 2029 ואילך – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב־1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב־1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}} רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.

{{ח:סעיף|335|הוראות יסוד|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־8, תשע״ז־12, תשע״ח־5|אחר=[157]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(א)(1)}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 158|פסקה (1) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ו)}} עובד המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.
{{ח:תת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.
{{ח:תת|(ח)}} מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.
{{ח:תת|(ט)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} ובין שאינו מבוטח לפיו.
{{ח:תת|(י)}} אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.

{{ח:סעיף|336|תחומה של תקופת תשלום|אחר=[158]}}
{{ח:ת}} כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.

{{ח:סעיף|337|שיעור דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ח־7, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12, תשע״ח־5|אחר=[159]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין עובד הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו החודשית.
{{ח:תתת|(2)}} שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד – בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}}.

{{ח:סעיף|338||תיקון: תשס״ב־6|אחר=[159א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|339||תיקון: תשנ״ה־5, תשנ״ו־6, תשנ״ז, תשס״ב־6|אחר=[159ב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|340|דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ה־6, תשפ״ה־3|אחר=[160]}}
{{ח:תת|(א)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי – כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח אחר – שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}, יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 1|בפרט 1 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.53%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ב)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}, ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.13%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}.

{{ח:סעיף|340א|דמי ביטוח לעובד במשק בית|תיקון: תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}}, דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לתקופה של רבעון כהגדרתו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, יהיו בשיעור של 6.25% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 7.85%)}} מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום.
{{ח:תתת|(2)}} מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 1.8%)}} מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(ב) או (ד)}}, יהיו 2% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 3.6%)}} מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשק בית“ – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|341|שיעורים מופחתים|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־6, תשפ״ה־7|אחר=[160א]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}} רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|342|החייבים בתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ד, תשס״ה־6, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשפ״ה־7|אחר=[161]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.
{{ח:תת|(ב)}} המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)}}, ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תתת|(2)}} המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}} או סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}}, לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 ללוח י׳}}; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, ”קצבת אזרח ותיק“ – לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת.
{{ח:תת|(ד)}} היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה – הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה – דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;
{{ח:תתת|(2)}} היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים – יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;
{{ח:תתת|(3)}} חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי {{ח:פנימי|לוח י|טור ה׳ בלוח י׳}}, על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;
{{ח:תתת|(4)}} אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|לוח י|בטור ה׳ בלוח י׳}}, לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תת|(ה1)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}, ונוסף על כך הוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}}, יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודת מס הכנסה}}, שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה – שיעור מופחת).
{{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה האמורה}}, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:תתת|(3)}} שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|343|דמי ביטוח מופחתים|אחר=[162]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340}} כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;
{{ח:תת|(2)}} הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן – תמורת דמי פגיעה).

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}}

{{ח:סעיף|344|חישוב הכנסתו החודשית של עובד|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[163]}}
{{ח:תת|(א)}} יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל־1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 37|סעיף 37 לפקודת מס הכנסה}} או לנקודות קצבה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40|סעיף 40 לאותה פקודה}}, כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי דיור“ – שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי שירותים“ – שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או בסכומים פטורים מדמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, ”פחת ציוד צרכני“ – 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב – הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה.

{{ח:סעיף|344א|חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}} יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיף 337(א)(1)}}, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בלוח י׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}} יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 3|או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005}}, יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}, ויחולו על הכנסה זו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}.
{{ח:תת|(ה)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי.
{{ח:תת|(ו)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז|ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיפים 310(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 387|ו־387}}, ולפי הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ז)}} על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348}}.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ“ – ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 60א|בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת“ – הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה“ – יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר“ – סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר מגולם“ – תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה.

{{ח:סעיף|345|חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר|תיקון: תשפ״ג־7|אחר=[164]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בפסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 האמור}}, והכל – בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן – השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} (להלן – ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47א|סעיף 47א לפקודת מס הכנסה}}, ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 87ב|בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום שהותר בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}} {{ח:פנימי|סעיף 357|ו־357 עד 359}}, ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 357|סעיפים 357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}} כמקדמות.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע –
{{ח:תתתת|(א)}} תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 145|בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה}} (להלן – שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;
{{ח:תתתת|(ב)}} נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח.
{{ח:תתת|(3)}} לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 362|וסעיף 362(א)(3)}} יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 357|לסעיף 357}}, ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן.
{{ח:תת|(ו)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130א|בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה}}, והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוראות פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}} חלות עליו או עשויות לחול עליו;
{{ח:תת}} תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}}

{{ח:סעיף|345א|הקצאת מניות|תיקון: תשס״ב־13, תשס״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה, שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}} רואים אותה כהכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|פסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב בתשלום בעד עצמו“ – מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד חיוב“ – המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}, ולענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}} יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)}}, הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 352|סעיפים 352}} {{ח:פנימי|סעיף 353|ו־353}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|345ב|הכנסה מפנסיה מוקדמת|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה־6, תשפ״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”פנסיה מוקדמת“ – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} (בסעיף זה – מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(א)(2)}}, כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.
{{ח:תתת|(2)}} פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה – שיעור מופחת).
{{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) בפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|346|חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות|אחר=[165]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.

{{ח:סעיף|347|סמכות קביעה|אחר=[166]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.

{{ח:סעיף|348|סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ו־8, תשס״ז־11, תשס״ח־5, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[167, 167ב]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}}, לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350}} ואינה עולה על סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 שבלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי־אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.

{{ח:סעיף|349|שינוי {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12|אחר=[167א]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}.

{{ח:סעיף|350|הכנסות פטורות מדמי ביטוח|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ה־7, תשנ״ו־6, תשנ״ז־3, תשס״ג־4, תשס״ג־8, תשס״ד־16, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־12, תשס״ח־5, תשע״ב־13, תשע״ז־17, תשע״ח־2|אחר=[168]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה –
{{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למעט דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולמעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} או {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תתת|(3)}} תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ב–1962}} לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל״ח–1978}} לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.}}
{{ח:תתת|(4)}} תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}};
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}};
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(5)}} תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(6)}} הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 373א|סעיף 373א}}, וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ג|סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(7)}} הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122|סעיף 122 לפקודת מס הכנסה}}, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122א|סעיף 122א לפקודת מס הכנסה}} והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}}, ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת|(8)}} סיוע הניתן לניצול השואה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)#סעיף 4|הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש״ך–1960}} לפיו {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} נקבעה כחוק תגמולים.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ג–1963}} לפיו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960}} נקבע כחוק תגמולים.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ״א–1991}} לפיו תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}} לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.}}

{{ח:סעיף|350א|פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}}
{{ח:תת|(א)}} תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}}, שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, ”עולה חדש“ – מי שעלה ממדינה המנויה {{ח:פנימי|לוח טז1|בלוח ט״ז1}} וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(ב)}} לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|לוח טז1|לוח ט״ז1}}, אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב־1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}} של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל.

{{ח:סעיף|351|פטור מתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״ב־10, תשס״ג־8, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשפ״ו־10|אחר=[169]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97(ד)}}, לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}} אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;
{{ח:תתת|(2)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3)}} שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק.
{{ח:תת|(ז)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.
{{ח:תת|(ז1)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבו נקבע כי אדם הוא נעדר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026}}, אם אין לנעדר הכנסה אחרת באותה תקופה, וכל עוד לא אותר.
{{ח:תת|(ח)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ד)}}.
{{ח:תת|(ט)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ז)}}.
{{ח:תת|(י)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ח)}}.
{{ח:תת|(יא)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}} לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא –
{{ח:תתת|(1)}} מקבל גמלה או תגמול האמורים {{ח:פנימי|סעיף 350|בסעיף 350}}, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא – בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} – בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}};
{{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה – בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2א)}} תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו – תלמיד), חניך במכינה קדם־צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים – בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מכינה קדם־צבאית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשנת שירות“ – מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|פסקה (4) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238}}, ושירותו הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי בהתנדבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו – מתגייס);
{{ח:תתת|(2ג)|(א)}} מי שסיים שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}}, ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי־התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
{{ח:תתת|(3)}} פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה – בעד תקופה שקבעו כאמור.

{{ח:סעיף|352|תקנות בדבר הכנסות מסויימות|אחר=[170]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;
{{ח:תת|(2)}} הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344}}, לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}}

{{ח:סעיף|353|מועד התשלום|תיקון: תשנ״ח־4, ק״ת תש״ף|אחר=[171]}}
{{ח:תת|(א)}} מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד – היום ה־15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר – היום ה־15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וכן חול המועד.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|354|זקיפת תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5|אחר=[172]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב דמי ביטוח“ – סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345(ג)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קנס“ – סכום הקנס שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(1)}} החל על חוב דמי הביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספת“ – סכום התוספת שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(2)}}, החל על חוב דמי הביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב כולל“ – סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב – השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן – החוב הכולל המוקדם ביותר);
{{ח:תתת|(2)}} שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לחוב דמי הביטוח – החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} לקנס – החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לתוספת – החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.

{{ח:סעיף|355|חובת דיווח וייחוס תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5, תשנ״ח־4, תשס״ד־3, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[173]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;
{{ח:תתת|(2)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;
{{ח:תתת|(3)}} חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ג)}}.
{{ח:תת}} תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) ו־(2)}}, ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור – יבוטל הייחוס ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 354|סעיף 354}}; לענין פסקה זו, ”חוב כולל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים)|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}}, במועדים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 166|סעיף 166 לפקודת מס הכנסה}}, יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם.
{{ח:תתת|(1א)}} נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו – שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
{{ח:תתתתת|(3)}} לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת – סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה;
{{ח:תתתתת|(2)}} מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה.
{{ח:תתת|(2)}} פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}} כאילו ”עובד“ הוא מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
{{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353(ב)}} יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון.

{{ח:סעיף|355א|חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיפים 355(א1) ו־(ב)}} יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|355ב|חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי|תיקון: תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א1)(1א)(א)}}, מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב)}}, יחולו בשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
{{ח:תתת|(2)}} יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 398|בסעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית.

{{ח:סעיף|356|קנס על אי־&lt;wbr&gt;הגשת דו״ח|תיקון: תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשפ״ו־5|אחר=[173א]}}
{{ח:תת|(א)}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
{{ח:תתת|(2)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 364|364}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}, דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355ב|סעיף 355ב}}, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|357|קביעת דמי ביטוח בהעדר דו״ח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשע״ז־5|אחר=[174]}}
{{ח:ת}} היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 342|בסעיפים 342}}, {{ח:פנימי|סעיף 355|355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355א|ו־355א}} ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

{{ח:סעיף|358|קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו״ח|אחר=[175]}}
{{ח:ת}} היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

{{ח:סעיף|359|השגה על קביעת דמי ביטוח|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[176]}}
{{ח:תת|(א)}} קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 347|בסעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום.
{{ח:תת|(ב)}} השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – פקיד השגות).
{{ח:תת|(ד)}} המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מי שהוא רואה חשבון – ניסיון של חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שאינו רואה חשבון – ניסיון של עשר שנים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה.
{{ח:תת|(ו)}} פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה.
{{ח:תת|(ז)}} פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו.
{{ח:תת|(ח)}} פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים.
{{ח:תת|(ט)}} התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם.
{{ח:תת|(י)}} נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום.
{{ח:תת|(יא)}} המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה.

{{ח:סעיף|360|שיטת גביה|אחר=[177]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.

{{ח:סעיף|361|סמכות למתן הנחה|אחר=[177א]}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.

{{ח:סעיף|362|החזרת תשלומי יתר|תיקון: תשע״ב־8|אחר=[178]}}
{{ח:תת|(א)}} שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן – תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר;
{{ח:תתת|(2)}} לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה־13 ואילך – גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה;
{{ח:תתת|(3)}} שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ״ו–1966}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

{{ח:סעיף|363|מחיקת חוב דמי ביטוח|תיקון: תשע״ד־5|אחר=[178א]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה.

{{ח:סעיף|363א|דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים|תיקון: תשע״ד־13}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 364|בסעיף 364(ב)}}, ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה – לא ננקטו הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} חלה חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355}} או חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 380|בסעיף 380(ב)}}, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}}, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) – ממועד קביעת השומה.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}}

{{ח:סעיף|364|תשלומי פיגורים|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[179]}}
{{ח:תת|(א)}} לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים – יהיה הקנס, החל ביום ה־91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985}}, לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.}}
{{ח:תתת|(2)}} החל ב־1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), ”דמי ביטוח“ – לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ג)}} דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367 עד 367ג}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}.

{{ח:סעיף|365|שמירת זכות לגמלה|אחר=[180]}}
{{ח:ת}} היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.

{{ח:סעיף|366|הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור|אחר=[181]}}
{{ח:תת|(א)}} קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
{{ח:תתת|(1)}} בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים – תשולם הגמלה פחות רבע;
{{ח:תתת|(2)}} בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים – תשולם הגמלה פחות חצי;
{{ח:תתת|(3)}} בפיגור העולה על 36 חודשים – לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} הטבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 254|254}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}, {{ח:פנימי|סעיף 266|266}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}};
{{ח:תתת|(3)}} על גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;
{{ח:תתת|(4)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק יב|י״ב}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}};
{{ח:תתת|(5)}} הענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|367|הקלות בגביית דמי ביטוח|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[183]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, להוציא {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}, והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|367א||תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|367ב|עיקול רכב|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 367|סעיף 367(א)}}, רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה – החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ב|סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתת|(ב)}} פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}} – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

{{ח:סעיף|367ג||תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|368|הסכם תשלומים|אחר=[184]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור – יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 312|לסעיף 312(ב)}} ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.
{{ח:תת|(ב)}} כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית (שינוי שיעורים)|חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972}}, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס״ב–2002 (ק״ת תשס״ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.}}
{{ח:תת|(ג)}} לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.

{{ח:סעיף|369|אי־&lt;wbr&gt;רישום ואי־&lt;wbr&gt;תשלום דמי ביטוח – אחריות המעביד|תיקון: תשע״ז־6, תשפ״ד־3|אחר=[185]}}
{{ח:תת|(א)}} לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה – פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור ב׳ ללוח י״א1}} בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}} או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}}, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור א׳ ללוח האמור}}.
{{ח:תת|(א1)}} היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}, לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}} לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|הסעיף האמור}}, והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}}.
{{ח:תת|(א2)}} היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי־הרישום או אי־התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג1)}} פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור.
{{ח:תת|(ג2)}} החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב.
{{ח:תת|(ג3)}} לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
{{ח:תת|(ג4)}} מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.
{{ח:תת|(ה)}} על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|370|ויתור|תיקון: תשס״ח־9|אחר=[185א]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, על קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 356|סעיף 356}}, על קנס ותוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} ועל ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(ב)}}, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב בתשלום נפטר;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן־זוג, הורה או ילד;
{{ח:תתת|(4)}} החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, ”מוסד“ ו”סם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|(5)}} אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית – הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו;
{{ח:תתת|(6)}} מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}}

{{ח:סעיף|371|הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ח־5, תשפ״ב־13|אחר=[186]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345ב|סעיף 345ב}}, ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} עובד חלקי;
{{ח:תתתת|(ב)}} עובד לשעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עובד אצל מעבידים שונים;
{{ח:תתתת|(ד)}} עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;
{{ח:תתתת|(ה)}} עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;
{{ח:תתתת|(ו)}} עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;
{{ח:תתתת|(ז)}} עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(ח)}} עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
{{ח:תתתת|(ט)}} עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;
{{ח:תתתת|(י)}} עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;
{{ח:תתתת|(יא)}} עובד במשק בית;
{{ח:תתתת|(יב)}} עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;
{{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;
{{ח:תתתת|(ג)}} מבוטח השוהה בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ד)}} מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו – בתקופת מעבר שנקבעה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ו)}} מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בלבד;
{{ח:תתתת|(ח)}} מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;
{{ח:תתתת|(ט)}} מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;
{{ח:תתתת|(י)}} מבוטח שסווג לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתתת|(יא)}} מבוטח שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

{{ח:סעיף|371א|תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בסעיף 371(א)}} ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 371|סעיף 371(א)}}, יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|פרט 1 של לוח י״א}}.

{{ח:סעיף|371ב||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|371ג||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|372||תיקון: תשע״ז־6|אחר=[187]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|373|ניכוי מתשלומים אחרים|אחר=[188&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} סכום קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.

{{ח:סעיף|373א|מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} הפיקה חברה מהחברות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה}}, לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור.

{{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: שונות|אחר=[פרק ט׳]}}

{{ח:סעיף|374|ביצוע אמנות|אחר=[190]}}
{{ח:תת|(א)}} נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר – אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ״ה–1965}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אמנה רב־צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

{{ח:סעיף|375|הדדיות בביטוח אזרחי חוץ|אחר=[191]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

{{ח:סעיף|376|הוראות מיוחדות לשעת חירום|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[191א]}}
{{ח:ת}} הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 283|סעיף 283(ב)}}, הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283(א)}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.

{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל)|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|377|ביטוח חיילים|אחר=[192]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|377א|הודעה לחייל משוחרר|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק קליטת חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר“ – מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה ”השירות האזרחי–לאומי“, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|378|סוגים מיוחדים של מבוטחים|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־6, תשס״ג־5, תשס״ו־3|אחר=[192א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסכם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היישובים“ – כהגדרתם בסעיף XII להסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האתרים הצבאיים“ – כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל באזור“ – מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – י״ח בטבת התשנ״ה (21 בדצמבר 1994).
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שאינו תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל באזור;
{{ח:תתת|(3)}} תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(6)}} מעביד שהוא חבר־בני־אדם הרשום בישראל או חבר־בני־אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;
{{ח:תתת|(7)}} תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור;
{{ח:תתת|(8)}} תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו לפני יום התחילה –
{{ח:תתת|(1)}} לענין מי שאינו תושב ישראל באזור – בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|378א|ביטוח עובד זר המועסק באזור|תיקון: תשס״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
{{ח:תת|(ב)}} בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) של סעיף 335}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(1)}} לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאונת העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(1)}} אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#סעיף 1|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה [נוסח חדש]}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישובים“, ”אתרים צבאיים“ ו־”תושב ישראל באזור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}.

{{ח:סעיף|379|רישום|אחר=[193]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (רישום)|תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|380|מבוטח שלא נרשם|אחר=[194]}}
{{ח:תת|(א)}} לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|ו־253}}, אלא מיום שנרשם.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי־הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

{{ח:סעיף|381|עיגול סכומים|אחר=[195]}}
{{ח:ת}} השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|382|זקיפת תשלומים בחיובים אחדים|אחר=[195א]}}
{{ח:תת|(א)}} סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיפים 192}}, {{ח:פנימי|סעיף 328|328}}, {{ח:פנימי|סעיף 329|329}}, {{ח:פנימי|סעיף 330|330}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369}}.
{{ח:תת|(ב)}} הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}.

{{ח:סעיף|383|פיקוח|אחר=[196]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}.

{{ח:סעיף|383א|חובת עדכון פרטים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}, יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.

{{ח:סעיף|384|סמכות לדרוש ידיעות רשמיות|תיקון: תשס״ד־2|אחר=[196א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה|פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} וקרן חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}}.

{{ח:סעיף|384א|קבלת מידע מרשות המסים בישראל|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ט־4, תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח י״ז}} ובהתאם לסוג המידע המפורט {{ח:פנימי|לוח יז|בטור ג׳ באותו לוח}}, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות {{ח:פנימי|לוח יז|בטור א׳ בלוח האמור}}, וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, ”חברת בית“ ו”חברה משפחתית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א|ו־64א לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.
{{ח:תת|(א1)}} המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו־(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל.

{{ח:סעיף|384ב||תיקון: תשס״ט־3, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|385|חישובי מועדים|אחר=[197]}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש – חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

{{ח:סעיף|386|ייצוג בפני המוסד|תיקון: תשע״ו־11|אחר=[198]}}
{{ח:ת}} לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|386א|הקצאת שוטרים בתשלום|תיקון: תשע״ו־20}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ז|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס״ו–2006}} (בסעיף זה – חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102א|בסעיף 102א לחוק האמור}}, רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ו|סעיף 102ו לחוק המשטרה}}.

{{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הענקות|אחר=[פרק ט׳1]}}

{{ח:סעיף|387|מתן הענקה|אחר=[198אא]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אי־הזדקקות לאשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:תת|(2)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 366|או 366}};
{{ח:תת|(3)}} אי־מילוי חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}};
{{ח:תת|(4)}} אי־השלמת תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|או 253}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק)|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל״ה–1975}}.}}

{{ח:סעיף|388|מימון|אחר=[198ב]}}
{{ח:ת}} ההענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן – שיעור ההפרשה).

{{ח:סעיף|389|שינוי שיעור ההפרשה|אחר=[198ג]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה.

{{ח:סעיף|390|התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה|אחר=[198ד]}}
{{ח:ת}} השר, בהתקינו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}, יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה.

{{ח:קטע2|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה|אחר=[פרק י״א]}}

{{ח:סעיף|391|סמכות בית דין אזורי|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[230]}}
{{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} –
{{ח:תתת|(1)}} של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם {{ח:פנימי|פרק יד סימן א|לסימן א׳ של פרק י״ד}};
{{ח:תתת|(2)|(א)}} של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין;
{{ח:תתת|(3)}} של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}};
{{ח:תתת|(5)}} שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}};
{{ח:תתת|(6)}} של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך;
{{ח:תתת|(7)}} של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}};
{{ח:תתת|(8)}} של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}};
{{ח:תתת|(9)}} של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך {{ח:פנימי|סעיף 385|סעיף 385}} בתחום מתח גילים שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}.

{{ח:סעיף|392|בעלי הדין|תיקון: תשס״ט־3|אחר=[231]}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות –
{{ח:תתת|(1)}} הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} המוסד;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח;
{{ח:תתת|(4)}} מעביד;
{{ח:תתת|(5)}} שירות רפואי מוסמך;
{{ח:תתת|(6)}} אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 391|בסעיף 391(א)(6) או (7)}};
{{ח:תתת|(7)}} שירות התעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(י)}} יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה.

{{ח:סעיף|393|תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד|אחר=[231א]}}
{{ח:ת}} עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

{{ח:סעיף|394|מניעת טיעון|אחר=[231ב]}}
{{ח:ת}} לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לא.

{{ח:סעיף|395|השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה|אחר=[232]}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד.

{{ח:סעיף|396|קביעת מועדים|אחר=[233]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|397|סיוע משפטי|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[234]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר־בני־אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי)|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 315א|בסעיף 315א}} בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}}, בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 3|ו־3 לחוק האמור}} לא יחולו.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי.

{{ח:קטע2|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע|אחר=[פרק י״ב]}}

{{ח:סעיף|398|עונשין|תיקון: תשע״א, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[239]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תתת|(1)}} גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו;
{{ח:תתת|(2)}} מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה;
{{ח:תתת|(3)}} קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה.
{{ח:תת|(א1)}} תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה – זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 383א|סעיף 383א}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור {{ח:פנימי|לוח יח חלק ג|בחלק ג׳ שבלוח י״ח}}, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
{{ח:תתת|(3)}} נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
{{ח:תתת|(4)}} הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 34|34}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 91|או 91 שברשימת הליקויים}}, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו – קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, ”חובה“ – למעט חובת תשלום למוסד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו – קנס.
{{ח:תת|(ד1)}} מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)}} בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר־בני־אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ו)}} אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

{{ח:סעיף|399|בית המשפט המוסמך|אחר=[241]}}
{{ח:ת}} בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398}}.

{{ח:סעיף|400|ביצוע|אחר=[242]}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|401|העברת סמכויות|אחר=[243]}}
{{ח:ת}} השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}.

{{ח:סעיף|402|תחילה|אחר=[244]}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995).

{{ח:סעיף|403|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}, חל לפני יום כ״ז בחשון התשנ״ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} –
{{ח:תתתת|(א)}} כאילו בסעיף קטן (א) במקום ”שכר העבודה הרגיל“ נאמר ”שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל“;
{{ח:תתתת|(ב)}} כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350(א)(1)}} כאילו המלים ”למעט דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}“ לא קיימות;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(א)}} כאילו המלים ”בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ד)}}“ לא קיימות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 170|הסיפה של סעיף 170(ו)}} המתחילה במלים ”ולא יפחת“ לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג׳ בסיון התשנ״ה (1 ביוני 1995).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173(א)(2)}} לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב׳ בניסן התשנ״ד (1 באפריל 1994).
{{ח:תת|(ד)}} לענין חישוב גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י״א, כנוסחם לפני היום האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו־65 בגבר (להלן – גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ של לוח א׳1}}.

{{ח:סעיף|404|הוראות מתמצות|אחר=[73א&lt;wbr&gt;(ב), 188&lt;wbr&gt;(ב)–&lt;wbr&gt;(ד)]}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}.
{{ח:תת|(ב)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג׳ באב התשכ״ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.
{{ח:תת|(ד)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(ב)}}, ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.

{{ח:סעיף|405|הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).

{{ח:סעיף|406|הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}|תיקון: תשס״ד, תשס״ו־4, תשע״ז־12, תשע״ז־19, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5, תשפ״ד־2, תשפ״ד־7, תשפ״ד־10, תשפ״ה, תשפ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} עד ליום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה – הסכם):
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} המשך זכאות להטבות שלפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות|ההסכם בדבר גמלת הניידות}}, למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות#פרק ה|בפרק ה׳ באותו הסכם}}, יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} –
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(5)}} נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}} זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.
{{ח:תת|(ב)}} מענקים שישולמו לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020}} למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|באותו הסכם}}, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף האמור}}, לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”נפגע“ בחוק נפגעי פעולות איבה}}.

{{ח:סעיף|407|דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע־9}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם –
{{ח:תתת|(1)}} יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה;
{{ח:תתת|(2)}} יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 248|סעיפים 248}} {{ח:פנימי|סעיף 257|ו־257}} יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד.
{{ח:תת|(ג)}} המינהלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|בחוק יישום תכנית ההתנתקות}} תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד.

{{ח:קטע2|לוח א|לוח א׳|אחר=[לוח א׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1, הגדרת ”עובד עצמאי“}})}}}}
{{ח:קטע4||הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב־1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, ”רבעון“ – תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס.

{{ח:קטע2|לוח א1|לוח א׳1|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158|158}}, {{ח:פנימי|סעיף 160|160}}, {{ח:פנימי|סעיף 240|240(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 246|246(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע3|לוח א1 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(1)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||גיל הפרישה לגבר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4||גיל הפרישה לאישה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־8, תשע״ב־3, תשע״ז־8, תשע״ז־19}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1944 עד אפריל 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1946 עד אפריל 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1947 עד דצמבר 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 158|סעיפים 158 (ההגדרה ”מבוטח“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(2) ו־(3)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 240|סעיפים 240(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(ב)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||מי שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1944 עד אפריל 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1946 עד אפריל 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1947 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(א)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן|תיקון: תשע״ז־12}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 עד דצמבר 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1945 עד אפריל 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1947 עד אפריל 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1950 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)(2)}})}}}}
{{ח:קטע4||אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־8}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1951&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1951 עד אפריל 1952&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1952 עד יולי 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 1955 עד מרס 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 1956 עד נובמבר 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 1956 עד יולי 1957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 1957 עד מרס 1958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 1958 עד נובמבר 1958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 1958 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ב|לוח ב׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[לוח י״ד]}}
{{ח:קטע2|לוח ב1|לוח ב׳1|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|לוח ב1|לוח זה}} פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ״ד–1993.}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־2, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פג“ – יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עדכון“ – שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק בסיסי“ – סכום של 13,884 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014)}} כשהוא מעודכן לפי {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|סעיף (4) בלוח זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום שנתי בסיסי“ – מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי.

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש״ח)}} בתוספת 174,754 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש״ח)}} בעד כל פג שנולד באותה לידה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו.

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=לוח ב1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|בסעיף {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}}}, בכל שנה (להלן – השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה־1 בינואר של אותה שנה:
{{ח:ת}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; = M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt; (1 + ST)&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} כאשר –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;“ – סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt;“ – סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ST“ – ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן – שיעור התיקון).

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=לוח ב1 פרט 4}}
{{ח:ת}} המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים.

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשס״ט־4|עוגן=לוח ב1 פרט 5}}
{{ח:ת}} בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם;
{{ח:תת|(2)}} אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה;
{{ח:תת|(3)}} אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים;
{{ח:תת|(4)}} אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת;
{{ח:תת|(5)}} אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה;
{{ח:תת|(6)}} זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא;
{{ח:תת|(7)}} בדיקות סינון שמיעה ליילוד.

{{ח:קטע2|לוח ג|לוח ג׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[לוח ז׳]}}
{{ח:קטע2|לוח ד|לוח ד׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ו־7}}
{{ח:קטע2|לוח ה|לוח ה׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ג־11|אחר=[לוח ה׳]}}
{{ח:קטע2|לוח ו|לוח ו׳|אחר=[לוח ה׳1]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:פנימי|סעיף 140|ו־140}})}}}}
{{ח:קטע3||הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההגדלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההגדלה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1954/55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1960/61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1955/56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1961/62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1956/57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1962/63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1957/58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1963/64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1958/59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1964/65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1959/60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1965/66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ז|לוח ז׳|אחר=[לוח ט׳1]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}})}}}}
{{ח:קטע3||חישוב דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היומי הבסיסי“ – הסכום הבסיסי מחולק ב־25;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר“ – השכר היומי הממוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחוזים“ – אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ז}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=50%&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}} – על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ח|לוח ח׳|תיקון: תשס״א־3|אחר=[לוח ט׳2]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174(א) ו־(ו)}})}}}}
{{ח:קטע3||עבודה מועדפת ועבודה נדרשת}}

{{ח:סעיף*|(א)||תיקון: תשס״ג־2, תשס״ג־5|עוגן=לוח ח פרט א}}
{{ח:ת}} עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=לוח ח פרט ב}}
{{ח:ת}} בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=לוח ח פרט ג}}
{{ח:ת}} בבתי מלון:
{{ח:תת|(1)}} מלצרות;
{{ח:תת|(2)}} טבחות;
{{ח:תת|(3)}} חדרנות;
{{ח:תת|(4)}} עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=לוח ח פרט ד}}
{{ח:ת}} באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ה)||תיקון: תשס״ב־12, תשס״ג־6, תשס״ג־14, תשס״ג־15, תשס״ד־11|עוגן=לוח ח פרט ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע);}}

{{ח:סעיף*|(ו)||תיקון: תשס״ג־2|עוגן=לוח ח פרט ו}}
{{ח:ת}} במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:
{{ח:תת|(1)}} עבודות מתכת –
{{ח:תתת|(א)}} מסגרות וריתוך;
{{ח:תתת|(ב)}} חרטות וכרסום;
{{ח:תתת|(ג)}} חשמלאות;
{{ח:תתת|(ד)}} מכונאות;
{{ח:תתת|(ה)}} מכשירנות;
{{ח:תתת|(ו)}} משחיזנות;
{{ח:תת|(2)}} הלבשה –
{{ח:תתת|(א)}} חייטות ותפירה;
{{ח:תתת|(ב)}} גזרנות;
{{ח:תתת|(ג)}} תפירת עור;
{{ח:תת|(3)}} עבודות בלתי מקצועיות – עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ז)||תיקון: תשס״ח־12|עוגן=לוח ח פרט ז}}
{{ח:תת|(1)}} טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ד1|בפרק ד׳1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; לעניין זה, ”אדם עם מוגבלות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תתת|(ב)}} ילד נכה הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ בפרק ט׳}};
{{ח:תתת|(ג)}} מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}};
{{ח:תתת|(ד)}} נכה הזכאי לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}, קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון;
{{ח:תת|(2)}} טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;
{{ח:תתת|(ב)}} מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(ג)}} מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|חוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תתת|(ד)}} מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}, שקיבלו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|אותו חוק}};
{{ח:תתת|(ה)}} מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול וסיוע אישי“ – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}} או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.

{{ח:קטע2|לוח ח1|לוח ח׳1|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202}})}}}}
{{ח:קטע3||שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלקי ההכנסה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ח1א|לוח ח׳1א {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}
{{ח:קטע2|לוח ח2|לוח ח׳2|תיקון: תשע״ו־19}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־8, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־3, ק״ת תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שירותי הסיעוד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שווי ביחידות שירות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} בשעות שאינן שעות לילה – יחידה אחת;
{{ח:תת|(ב)}} בשעות הלילה – יחידה וחצי;
{{ח:תת|(ג)}} בימי מנוחה – 2 יחידות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1) עד (3)}} – 2 יחידות;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(4) עד (6)}} – 2.75 יחידות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מוצרי ספיגה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב:
{{ח:תת|(א)}} עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש;
{{ח:תת|(ב)}} שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.25 יחידות בשבוע;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}};
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 4א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):}}
{{ח:תת}} שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה – כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה – גורם מפעיל):
{{ח:תתת|(א)}} ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך;
{{ח:תתת|(ב)}} תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות;
{{ח:תתת|(ג)}} לעניין מבוטח המרותק לביתו – פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש;
{{ח:תתת|(ד)}} שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5 יחידות בשבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.5 יחידה לשבוע;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}};
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 31.12.2026):}} שירות כביסה של עד 5 ק״ג;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה אחת;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ט|לוח ט׳|אחר=[לוח ב׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130(א)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג) ו־(3)(ב)}})}}|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב־7}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים|תיקון: תשע״ז־12, תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מספר התלויים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הכנסה חודשית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תלויים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־57% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־76% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעד כל תלוי נוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ט1|לוח ט׳1|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ג)}})}}}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מספר תלויים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הכנסה חודשית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תלויים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־73.45% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־97.93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעד כל תלוי נוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח י|לוח י׳|תיקון: תשנ״ז, תשס״ב־6, תשס״ג־3, תשס״ג־10, תשס״ה־3, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ו־5|אחר=[לוח י׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ו־337 עד 342}})}}}}
{{ח:קטע3||שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך|תיקון: תשס״ט־4}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ז־3, תשע״ז־12, תשע״ח־5, תשפ״ג־4, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7, תשפ״ה־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנים 2025–2026):}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;ענף ביטוח&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי עבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי תאונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אזרחים ותיקים ושאירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;12.83&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5.55&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4.47&lt;/th&gt;&lt;th&gt;6.92&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1.04&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.67&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;ענף ביטוח&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי עבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי תאונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אזרחים ותיקים ושאירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;12.83&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3.85 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2.87&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4.61&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.40&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.67&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יא|לוח י״א|אחר=[לוח י״א]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}}, {{ח:פנימי|סעיף 349|ו־349}})}}}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־6, תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בעד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;הכנסה מרבית&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;הכנסה מזערית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 1&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;עובד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 2&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 3&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 348|בסעיף 348(ד) ו־(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|בפרט 1}}, לפי הענין.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 4&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מבוטח אחר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 2|בפרט 2}}, לפי הענין.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח זה}},
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}} לגבי עובד פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) שבהגדרה {{ח:הערה|”ה}}סכום {{ח:הערה|ה}}בסיסי{{ח:הערה|“}} שבסעיף 1}}.

{{ח:קטע2|לוח יא1|לוח י״א1|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layou: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יב|לוח י״ב|אחר=[לוח י״ב]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף 404}})}}}}
{{ח:קטע3||הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הפחתה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;שיעור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי העובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יג|לוח י״ג {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8}}
{{ח:קטע2|לוח יד|לוח י״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 293|סעיף 293}})}}}}
{{ח:קטע3||ארגונים מאושרים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יד פרט 1}}
{{ח:ת}} כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח יד פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יד פרט 3}}
{{ח:ת}} ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יד פרט 4}}
{{ח:ת}} אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר ע. זסלני ז״ל.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יד פרט 5}}
{{ח:ת}} האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון.

{{ח:קטע2|לוח טו|לוח ט״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 294|סעיף 294}})}}}}
{{ח:קטע3||חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח טו פרט 1}}
{{ח:ת}} חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ״ה–1965.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח טו פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות#סעיף 26|סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח טו פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך)#סעיף 11|תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974}}.

{{ח:קטע2|לוח טז|לוח ט״ז|תיקון: תשס״ח־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2008&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2012 עד 2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022 ואילך –&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח טז1|לוח ט״ז1|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 350א|סעיף 350א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}}
{{ח:ת}} ארצות הברית.

{{ח:קטע2|לוח יז|לוח י״ז|תיקון: תשס״ט־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ומידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 384א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על כל הכנסה“ – מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)}}, מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}}, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסות עבודה“ – מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; tabl-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הגמלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקור חוקי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוגי המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} מענק אשפוז
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מענק לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} קצבת לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} דמי לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} דמי לידה נוספים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} דמי לידה לגבר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} גמלה להורה מאמץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} גמלה לשמירת הריון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} תשלום מיוחד ליתומים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} קצבת ילדים רגילה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} תוספת לקצבת הילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ג) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} מענק לימודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} דמי פגיעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} גמלה לנכה עבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|17.}} צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע{{ח:הערה|י}} עבודה), התשט״ז–1956}} (להלן – תקנות נפגע{{ח:הערה|י}} עבודה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|18.}} סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|19.}} גמלה לנכה נזקק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|20.}} הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|21.}} גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|22.}} גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|23.}} גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|24.}} גמלת תלויים לילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|25.}} גמלת תלויים להורים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|26.}} מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|27.}} הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29.}} דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|30.}} דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|31.}} דמי אבטלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד&lt;br&gt;2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|32.}} מענק למי שעבד בעבודה מועדפת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|33.}} דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף 175 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}} לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה״ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|34.}} דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|35.}} מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176א|סעיף 176א לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|36.}} הענקת אבטלה לקטין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|37.}} גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1. מידע על הכנסות מעבודה&lt;br&gt;2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|38.}} קצבה חודשית לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|39.}} קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|40.}} שיקום מקצועי לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(2) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|41.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|42.}} גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|43.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|44.}} גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|45.}} גמלת ילד נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|46.}} גמלת סיעוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה)#סעיף 3|ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|47.}} קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|48.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|49.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(2) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|50.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|51.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|52.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|53.}} קצבת שאירים לאלמנה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|54.}} קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|55.}} קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|56.}} גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|57.}} מענק ליתום שהגיע למצוות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 254|סעיף 254 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|58.}} הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|59.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|60.}} דמי קבורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|61.}} תגמול למשרתים במילואים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|62.}} הענקות לנערים בחינוך קדם־צבאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 282|סעיף 282 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|63.}} דמי פגיעה למתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|64.}} גמלה לנכה עבודה מתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|65.}} גמלה לתלויים במתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|66.}} גמלה להבטחת הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|67.}} דמי מזונות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ג–1973}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|68.}} תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה)|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ״ה–1995}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|69.}} תגמול לחסיד אומות עולם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|70.}} ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|71.}} תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|72.}} גמלה לנכה איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|73.}} גמלה לנכה איבה נצרך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|74.}} תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל״א–1971}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|75.}} תגמול לבני משפחה של נפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|76.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|77.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|78.}} פיצוי נפגעי גזזת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|79.}} פיצוי חולי איידס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992}}, {{ח:חיצוני|תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית)#סעיף 2|ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ״ג–1993}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|80.}} נכה פוליו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|81.}} אסיר ציון – תגמול שלא לפי הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 10|סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|82.}} אסיר ציון – תגמול לפי הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 11|סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|83.}} תגמול לתלוי בהרוג מלכות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 15|סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|84.}} תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 14|סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|85.}} מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 17ו|סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|86.}} קצבת ניידות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977}} (להלן – הסכם הניידות)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|87.}} הלוואה עומדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 5|סעיף 5 להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|88.}} סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21א|סעיף 21א להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|89.}} הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ה|סעיף 21ה להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|90.}} החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ח|סעיף 21ח להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|91.}} גמלת אזרח ותיק מיוחדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|92.}} גמלת שאירים מיוחדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 4|סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|93.}} השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 9|סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|94.}} מימון הובלת נפטר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|95.}} מימון מצבה לנפטר גלמוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|96.}} תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|97.}} מימון איסוף קרבנות אסון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|98.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|99.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יח|לוח י״ח|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}})}}}}
{{ח:קטע3|לוח יח חלק א|חלק א׳: פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח זה}},
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יח פרט 1}}
{{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=לוח יח פרט 2}}
{{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יח פרט 3}}
{{ח:ת}} גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יח פרט 4}}
{{ח:ת}} הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יח פרט 5}}
{{ח:ת}} כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=לוח יח פרט 6}}
{{ח:ת}} היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=לוח יח פרט 7}}
{{ח:ת}} מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=לוח יח פרט 8}}
{{ח:ת}} מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
{{ח:תת|(2)}} מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה;
{{ח:תת|(3)}} מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
{{ח:תת|(4)}} מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=לוח יח פרט 9}}
{{ח:ת}} קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, או אי־קבלת כספים כאמור.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=לוח יח פרט 10}}
{{ח:ת}} קיומו או אי־קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

{{ח:קטע3|לוח יח חלק ב|חלק ב׳: הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הגמלה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;10&quot;&gt;מספר הפרט {{ח:פנימי|לוח יח חלק א|בחלק א׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרט 1}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 2|פרט 2}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 3|פרט 3}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 4|פרט 4}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח חלק א פרט 5|פרט 5}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 6|פרט 6}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 7|פרט 7}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 9|פרט 9}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 10|פרט 10}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אמהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;נפגעי עבודה ומתנדבים*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;10&quot;&gt;{{מוקטן|* {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נכות כללית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;אזרח ותיק ושאירים&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;10&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; {{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרטים 1 עד 4}} יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt; {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח יח חלק ג|חלק ג׳: אזהרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוחות השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ז׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ח׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ד׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ה׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 203|203}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 204|204}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(א)(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 215|215}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(א)(2–3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 216|216}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 238|238}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 221|221}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 239|239}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 240|240}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 241|241}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 219|219}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 242|242}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 218|218}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 243|243}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נב1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 220|220}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 244|244}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 180|180}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 245|245}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 181|181}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 246|246}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 182|182}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|247}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 183|183}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 248|248}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 184|184}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 249|249}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נז1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 185|185}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 186|186}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|251}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 187|187}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|252}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127ס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 188|188}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 253|253}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 254|254}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 190|190}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 255|255}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 191|191}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 256|256}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 194|194}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 257|257}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 192|192}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 258|258}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 193|193}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 259|259}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 270|270}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 260|260}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 261|261}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127ע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 272|272}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(א־ב,ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 262|262}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 273|273}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 274|274}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 263|263}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 275|275}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 266|266}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 276|276}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 267|267}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 277|277}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 268|268}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 278|278}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 269|269}}, {{ח:פנימי|סעיף 264|264}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 279|279}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 280|280}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 281|281}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 282|282}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 283|283}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 284|284}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 286|286}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 223|223}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 224|224}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 84|84}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 225|225}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 226|226}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 227|227}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 228|228}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 88|88}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 89|89}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 230|230}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 231|231}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 232|232}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 233|233}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 234|234}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 235|235}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 97|97}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 98|98}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 296|296}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 99|99}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 297|297}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 100|100}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 101|101}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 299|299}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 102|102}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 300|300}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 301|301}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 302|302}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 303|303}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 304|304}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 120|120}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 305|305}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 121|121}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 306|306}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 122|122}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 307|307}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 123|123}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 308|308}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 124|124}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 309|309}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 310|310}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 311|311}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 108|108}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 312|312}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 313|313}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 109|109}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 314|314}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 110|110}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 315|315}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 111|111}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 316|316}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 317|317}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 113|113}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 318|318}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 114|114}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 319|319}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 115|115}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 320|320}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 116|116}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 321|321}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73א(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 117|117}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 322|322}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73א(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 404|404(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 323|323}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 324|324}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 130|130}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 325|325}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|131}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 326|326}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 132|132}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 327|327}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 133|133}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 328|328}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 134|134}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 329|329}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 135|135}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;152&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 330|330}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 331|331}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 136|136}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 332|332}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 137|137}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 333|333}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 138|138}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 334|334}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 139|139}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 335|335}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 140|140}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 336|336}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 141|141}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 337|337}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 142|142}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 338|338}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 143|143}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 339|339}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 126|126}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 340|340}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 127|127}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 341|341}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 128|128}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 342|342}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 129|129}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 343|343}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 145|145}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;163&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 344|344}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 146|146}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 345|345}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 147|147}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 346|346}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 148|148}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 347|347}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 149|149}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 348|348}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 349|349}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 348|348(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 350|350}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|151}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168א(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 152|152}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 351|351}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 153|153}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 352|352}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 154|154}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 353|353}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 354|354}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 156|156}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 355|355}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 157|157}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 356|356}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 357|357}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 358|358}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 359|359}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 360|360}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 361|361}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 362|362}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 363|363}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 364|364}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 365|365}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 366|366}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;183&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 367|367}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 368|368}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 369|369}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 370|370}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 371|371}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 372|372}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 373|373}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188(ב–ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 404|404(ב–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 374|374}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 375|375}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;191א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 376|376}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 377|377}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 62|62}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 378|378}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ב1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 379|379}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 58|58}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;194&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 380|380}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 59|59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 381|381}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 382|382}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 61|61}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 383|383}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 384|384}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;197&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 385|385}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 66|66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 386|386}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} השכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|לוח ד|לוח ד׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198אא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 387|387}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 388|388}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 389|389}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 390|390}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 70|70}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 287|287}}, {{ח:פנימי|סעיף 288|288}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 71|71}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|289}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 72|72}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 290|290}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 291|291}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 73|73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 292|292}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 158|158}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 159|159}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 160|160}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 161|161}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 162|162}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 163|163}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;203&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 165|165}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 166|166}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 167|167}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 169|169}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 170|170}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 172|172}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;209&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 173|173}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 174|174}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 175|175}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|176}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 177|177}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יח(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 178|178}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יח(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי הענין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 195|195}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב(א,ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 196|196}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב(ב–ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 207|207}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב1(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 197|197}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב1(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 202|202(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 198|198}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 217|217}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(א)(1–3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|199}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(א)(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 206|206(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(ב–ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 206|206(ג–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 391|391}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 208|208}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 392|392}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 209|209}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 393|393}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 211|211(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 394|394}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 211|211(ב–ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;232&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 395|395}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 212|212}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 396|396}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 210|210}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 397|397}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 213|213}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;239&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 398|398}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 214|214}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 399|399}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 400|400}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 200|200(ב–ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 401|401}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 201|201}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 402|402}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 202|202(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח א|לוח א׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח ט׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ז|לוח ז׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ט|לוח ט׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח ט׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ד׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 261|261(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ה׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ה|לוח ה׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ה׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ו|לוח ו׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יב|לוח י״ב}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ז׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ג|לוח ג׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ב|לוח ב׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), התשל״ו–1976}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 293|293}}, {{ח:פנימי|לוח יד|לוח י״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|38}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 295|295}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 294|294}}, {{ח:פנימי|לוח טו|לוח ט״ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ״א–1991:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 3}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג}} ({{ח:פנימי|סעיף 165|165(א)(1)}})&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח יג 4}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 83), התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים#סעיף 24|24(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|7(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 99), התשנ״ה–1995}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995).}}
* '''דוד ליבאי'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5qpy8nf6epc202382jsele4iy995024</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדון עולם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7566</id>
    <revision>
      <id>3023245</id>
      <parentid>2976055</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T11:14:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח הפיוט */ עריכה: הוספת הנוסח &quot;והוא נסי ומנוס לי&quot;</comment>
      <origin>3023245</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8434" sha1="ho93i6ep3ih8s5iu1infr2ohgojf90f" xml:space="preserve">__TOC__
==נוסח הפיוט==
{{עם-ניקוד|&lt;/noinclude&gt;
:אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ – בְּטֶֽרֶם כׇּל־יְצִיר נִבְרָא,
:לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל – אֲזַי מֶֽלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא,
:וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל – לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא,
:וְהוּא הָיָה, וְהוּא הוֹוֶה,  וְהוּא יִהְיֶה – בְּתִפְאָרָה.
:וְהוּא אֶחָד, וְאֵין שֵׁנִי  לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה –
:בְּלִי רֵאשִׁית, בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעוֹז וְהַמִּשְׂרָה,
:[בְּלִי עֶֽרֶךְ, בְּלִי דִּמְיוֹן,  בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה,
:בְּלִי חִבּוּר, בְּלִי פֵרוּד,  גְּדוֹל כּֽוֹחַ וּגְבוּרָה.]
:וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי,  וְצוּר־חֶבְלִי בְּ[יוֹם](עֵת)־צָרָה,
:וְהוּא נִסִּי [וּמְנוּסִי] (וְמָנוֹס לִי) –  מְנַת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא,&lt;noinclude&gt;
:[וְהוּא רוֹפֵא, וְהוּא מַרְפֵּא, וְהוּא צוֹפֶה, וְהוּא עֶזְרָה.]&lt;/noinclude&gt;
:בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי   בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה,
:וְעִם רוּחִי, גְּוִיָּתִי  –  יְיָ לִי וְלֹא אִירָא.&lt;noinclude&gt;
:[בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֵל נַפְשִׁי,  מְשִׁיחֵֽנוּ יִשְלַח מְהֵרָה,
:וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קׇדְּשִׁי,  אָמֵן, אָמֵן! שֵם הַנּוֹרָא:]&lt;/noinclude&gt;&lt;noinclude&gt;}}

ראה גם: [[אדון עולם/אשכנזי]]

==הפיוט בהרחבת ביאור==
&lt;big&gt;'''מחבר: לא ידוע'''&lt;/big&gt;

היו שייחסוהו ל{{דף ויקיפדיה|רב שרירא גאון}}, ל{{דף ויקיפדיה|רב האי גאון}}, או לרב [[:קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול|שלמה אבן גבירול]].{{הערה|1=הרב אליעזר לנדסהוט, פירוש &quot;מקור הברכה&quot; על סידור '''הגיון לב''' (עמ' 6), קלינינגרד: אדולף סמטר, 1845 ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21688&amp;pgnum=21 לקריאה] באתר '''HebrewBooks''')}} אמנם הפיוט נמצא לראשונה בסידור בן המאה ה־13, ועל־כן המחקר דחה השערות אלו.

&lt;big&gt;'''משקל: לרוב יתד ושתי תנועות יתד ושתי תנועות, בבית ובסוגר'''&lt;/big&gt;
{{שיר מנוקד|
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר {{צמל|מָלַךְ}}{{רווח קשיח|2}}–{{רווח קשיח|2}}בְּטֶרֶם כָּל־{{צמל|יְצִיר נִבְרָא,}}
{{צמל|לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל}} {{מקור|[[ישעיהו מה ז]], [[ברכת יוצר אור]]}}{{רווח קשיח|2}}–{{רווח קשיח|2}}{{צמל|אֲזַי מֶלֶךְ}} {{מקור|גם [[מלכים א ט יא]]}} שְׁמוֹ נִקְרָא,
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל{{רווח קשיח|2}}–{{רווח קשיח|2}}לְבַדּוֹ {{צמל|יִמְלוֹךְ}} {{מקור|[[מסכת סופרים יד#ד|מסכת סופרים יד ד]]}} נוֹרָא,
וְהוּא הָיָה, וְהוּא הוֹוֶה,{{רווח קשיח|4}}וְהוּא יִהְיֶה – בְּתִפְאָרָה.
וְהוּא {{צמל|אֶחָד, וְאֵין שֵׁנִי|קהלת ד ח}}{{רווח קשיח|4}}לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה –
בְּלִי רֵאשִׁית, בְּלִי תַכְלִית,{{רווח קשיח|4}}וְלוֹ הָעוֹז וְהַמִּשְׂרָה,
[בְּלִי עֵרֶךְ, בְּלִי דִמְיוֹן,{{רווח קשיח|4}}בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה,
בְּלִי חִבּוּר, בְּלִי פֵרוּד,{{רווח קשיח|4}}גְּדוֹל כּוֹחַ וּגְבוּרָה.]
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי,{{רווח קשיח|4}}וְצוּר־חֶבְלִי בְּ[יוֹם](עֵת)־צָרָה,
וְהוּא נִסִּי וּמְנוּסִי{{רווח קשיח|2}}–{{רווח קשיח|2}}מְנַת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא,
[וְהוּא רוֹפֵא, וְהוּא מַרְפֵּא,{{רווח קשיח|4}}וְהוּא צוֹפֶה, וְהוּא עֶזְרָה.]
{{צמל|בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי|תהלים לא ו}}{{רווח קשיח|4}}בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה,
וְעִם רוּחִי, גְּוִיָּתִי{{רווח קשיח|2}}–{{רווח קשיח|2}}{{צמל|יְיָ לִי וְלֹא אִירָא|תהלים קיח ו}}.
[בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֵל נַפְשִׁי,{{רווח קשיח|4}}מְשִׁיחֵנוּ יִשְלַח מְהֵרָה,
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְּשִׁי,{{רווח קשיח|4}}אָמֵן, אָמֵן! שֵם הַנּוֹרָא:]}}

== לקריאה נוספת ==
* ד&quot;ר בני גזונדהייט, &quot;[https://www.etzion.org.il/he/07-אדון-עולם אדון עולם]&quot;, '''עלון שבות לבוגרים''' 20, ה'תשס&quot;ה

==קישורים חיצוניים ==
* {{ויקיפדיה|אדון עולם}}
* {{אתר הפיוט והתפילה|18}}
* [http://www.or-shalom.org.il/files/luv2/ZmiraChen_AdonOlam_19.wma אדון עולם] בלחן פעולות אל, בביצוע {{דף ויקיפדיה|זמירה חן}}, באתר {{דף ויקיפדיה|מרכז אור שלום}} {{אפור מוקטן|(אורך 2:53)}}, '''יונתי תמתי''' 1985
* [https://www.youtube.com/watch?v=v6MfMZ7x028 אדון עולם], בביצוע {{דף ויקיפדיה|עוזי חיטמן}}, בערוץ קלסיקה ישראלית ביוטיוב {{אפור מוקטן|אורך: (4:39)}}, '''עוזי שר חיטמן''' 1994
** [https://www.youtube.com/watch?v=oLefr1CWEkI אדון עולם], בערוץ ניניאלה ביוטיוב {{אפור מוקטן|(אורך: 3:46)}}, '''{{דף ויקיפדיה|שלמה גרוניך}} ומקהלת שבא''' 1993
** [https://www.youtube.com/watch?v=sKtgi6qVxus להקת לב טהור – בוקר טוב / אדון עולם], מבוסס על לחן חיטמן, בערוץ baruch6132 ביוטיוב {{אפור מוקטן|(אורך: 4:24)}}, '''לב טהור 3''' 24 במאי 2004
** [https://www.youtube.com/watch?v=7n05IKwfmrc מקהלת הגברים היהודית בלונדון – מחרוזת אדון עולם], בשילוב לחני {{דף ויקיפדיה|שלום סקונדה}} וספיירוסרטון, בערוץ המקהלה ביוטיוב {{אפור מוקטן|(אורך: 6:10)}}, יוני 2007
** [https://www.youtube.com/watch?v=ReShrdAiJlY מקהלת הגברים היהודית במוסקבה – אדון עולם, ורשה], בערוץ המנצח אלכסנד צליוק ביוטיוב {{אפור מוקטן|(אורך: 4:26)}}, אוקטובר 2007
* [https://www.youtube.com/watch?v=BvMqLbE9reg נגינה בצ'רנגו בשיר אדון עולם], בביצוע {{דף ויקיפדיה|יהודה גלאנץ}}, בערוץ המוזיקאי ביוטיוב {{אפור מוקטן|(אורך: 3:11)}}, 1992
* [https://www.youtube.com/watch?v=pMFVy1AEjZA מוזיקה יהודית מאת ספיר – אדון עולם] בלחן שארם א־שייח', בביצוע דני ברגסון ומיץ' גודמן, בערוץ YSManchester ביוטיוב {{אפור מוקטן|(אורך: 5:32)}}, 31 ביולי 2007
* [https://www.youtube.com/watch?v=qFMpLE8gM5Y החזן ארי ליטבק – אדון עולם] בלחן יהודי דרום־אמריקאי, בערוץ החזן ביוטיוב {{אפור מוקטן|(אורך: 3:52)}}, 29 בדצמבר 2007
* [https://www.youtube.com/watch?v=3ZyXhUMPp2I חזנות – שישה חזנים שרים אדון עולם], בביצוע {{דף ויקיפדיה|חיים אדלר}} ואחרים, בערוץ Y227 ביוטיוב {{אפור מוקטן|(אורך: 4:28)}}, 28 באוגוסט 2008

== הערות שוליים ==

[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:מציאות ה']]
[[קטגוריה:קטעים מהסידור]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ho93i6ep3ih8s5iu1infr2ohgojf90f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י על איוב לט א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>129580</id>
    <revision>
      <id>3023090</id>
      <parentid>1220518</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:50:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-38330-49</username>
        <id>45943</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת רווח חסר</comment>
      <origin>3023090</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="742" sha1="cqwuoajjrr6ios9hvgetdvdhsbig6un" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט לקטע ברש&quot;י|איוב|לט|א}}&lt;/noinclude&gt;
{{צ|יעלי סלע}} - אשטנבו&quot;ק ושונאה את ולדה ועולה לראש סלע גבוה כשכורעת לילד כדי שיפול לארץ וימות והקב&quot;ה מזמן לו נשר ומקבלו בכנפיו

{{צ|חולל אילות תשמור}} - לשון חיל יולדה (ירמיהו ו) האילה רחמה צר ואין הוולד יכול לצאת ובשעת לידתה אני מזמן לה דרקון ומכישה ברחמה ונפתח ואם מקדים ומאחר רגע מיד מתה ובין אותם רגעים איני מחליף ובין איוב לאויב נתחלף לי

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב לט א]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cqwuoajjrr6ios9hvgetdvdhsbig6un</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ה פז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164066</id>
    <revision>
      <id>3023234</id>
      <parentid>2842429</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:17:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Motimn1</username>
        <id>43943</id>
      </contributor>
      <origin>3023234</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2372" sha1="22hxun8szs7kqryck79svt8c7ng83e2" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|פו|פז|פח}}
{{צתב|ואריב&quot;ל המתפלל צריך שישהה שעה אחת לאחר תפילתו, שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך|ברכות|לב|ב}}.

כבר ביארנו, שפעולת התפילה צריכה להתפשט לא רק על זמנה בלבד, כ&quot;א שע&quot;י התרוממות והתקדשות הנפש שבתפילה יתקדשו כל ארחות החיים, שכולם יהיו קדושים והולכים לתכלית האמת והצדק, &quot;בכל דרכיך דעהו &quot;. וע&quot;ז תשמש ישיבת השעה שלאחר התפילה, לקשר ציורי מדעו ורגשותיו הרמות בשעת התפילה עם דרכי חייו הגשמיים כולם. וזוהי מדרגת הישר שאינו פורש מעסקי עוה&quot;ז כ&quot;א עושה בהם ומרחיבם, מגדילם ומאדירם, לתכלית ההצלחה האמתית. והיא היתה מדת האבות כפי שמסופר בתורה מעסקיהם הגשמיים, כד' חוה&quot;ל בשער הפרישות. וכבר אמרו חז&quot;ל שאברהם יצחק ויעקב נקראו ישרים. כי זאת היא מדריגת הישר, שלבו שמח בכל טוב שהשפיע ד' הטוב בעולם, &quot;ולישרי לב שמחה &quot;, וטהרת נפשו ותומתו תנחהו להיות משתלם מכל דבר, ומוסיף בישובו של עולם ושכלולו ועם זה יוסיף שלימות והצלחה אמיתית, והיינו מפני שארחות חייו קשורים יפה בציוריו המדעיים ורגשותיו הנעלים. &quot;אך צדיקים יודו לשמך&quot;, אמנם הצדיק צדקות אהב, אבל המדה היתירה צריכה להיות שתתפשט הצדקה בכל הארחות שנראו רחוקות מצדקה. לזה התכלית &quot;ישבו ישרים את פניך&quot;, ולאור פניך יהלכו בארצות החיים ומקום שווקים' להראות כי ישר ד' צורי, ושקילוסו של הקב&quot;ה עולה מעולם משוכלל בכל חן ויופי לענג הרוח האנושי ולעדנו, ומזה תוצאות להשלמות האמיתי.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|פו|פז|פח}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ה פז]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>22hxun8szs7kqryck79svt8c7ng83e2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ז יח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164196</id>
    <revision>
      <id>3023046</id>
      <parentid>2695202</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:17:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה חלקית</comment>
      <origin>3023046</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11479" sha1="o4p5aau911h81pqg53bbfa3zc1o7zgi" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|יז|יח|יט}}
{{צתב|והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי, דאמר מר, כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל.|ברכות|מז|ב}}.

תכלית התורה היא כפולה, השלימות הפרטית של עבודת ד' של כל יחיד ויחיד, בין מיראת ד' באיזה מין ממיני היראה שתהי', יראת העונש או יראת הרוממות, או מצד אהבת ד' וגעגועי הנפש בכללה אל אביה שבשמים, שמוציא מן הכח אל הפועל בכל מין עבודת ד' שתשיג ידו, בין בדברים מחוייבים ע&quot;פ התורה, בין בהנהגות ומוסרים מוסכמים לעצמו ע&quot;פ שכלו והדרכתו בכונתו לשמים. ועוד יתרון עקרי יש לישראל מורשה קהלת יעקב, והוא התכלית הלאומית שיש בכלל התורה והמצות, שהם בכללם מחזקים את האגד הלאומי ומוסיפים עוצמה בסגולות הלאומיות. ויען שלאומיותם של ישראל היא הדרך הכבושה להדריך את כל העולם כולו בדרכי ד', ע&quot;כ בתיקון ושכלול של כנסת ישראל תלויים כל גופי תורה ומצות. אמנם בענין הדקדוק הפרטי, לדקדק הרבה בדקדוקי מצות, יש הפרש בין אלה ב' התכליות, מי שאינו מכיר התכלית הלאומי לא יוכל להבין מושג כללי לכללות התורה והעבודה. ע&quot;כ רק מצד אמונה ויראה, וע&quot;פ רוב יראת העונש, ישקיף על המצות, כי בלא הבנה עקרית בעומקה של תורה שבנויה ע&quot;פ יסוד כנסת ישראל בכללה לא יוכל לעלות למדע מבורר לדעת את ד' ולעבדו באהבת אמת. ע&quot;כ לא יכיר שום הבדל בין עיקר מצוה לדקדוק רחוק. כי כולם תכלית אחת היא למי שאינו יודע דרך התכלית הכללית, ואם אמנם הדרך כשהוא לעצמו הוא טוב מאד, דבאמת גם ע&quot;י ההבנה הכפולה של השלימות הפרטית ושלימות הלאומיות דכנסת ישראל בכלל, יש יתרון רב לכל דקדוק ודקדוק קל שנכנס לאוצר הכללי ומתלקט לחשבון גדול של אושר וגדולה כללית, מ&quot;מ לזה צריך השקפה יותר ברורה. אבל מי שלא עלה בתכלית המעלה, לפעמים ע&quot;י היתרון יולד איזה חסרון, שמתוך שמבין התכלית הכללי, יוכל ל[ה]עלות על דעתו כי [ת]ימצא התכלית רק בכלל המצוה, והפרטים הם בכלל מלואים ושומרים שלא תזנח תכלית המצוה, כי הדקדוקים שומרים את משמרת הכלל, ע&quot;כ יש הבדל ברעיון הישראלי בין כללות המצוה לדקדוקיה.

והנה הכותים אינם מכירים כלל לאומיותם של ישראל, כי עוד כצר נחשבו לכלל האומה מצד לאומיותה &lt;small&gt;([[יומא סט א|יומא סט, א]])&lt;/small&gt;, והשתתפם בתורה אינו כ&quot;א מצד רצונם לזכות בשכרה, או הכרת האמת למצויינים שבהם. ומדוייקים דברי חז&quot;ל &lt;small&gt;([[קידושין עה ב|קידושין עה, ב]])&lt;/small&gt;, שגם המעלה את הכותים ונותן להם יתרון שאינם גרי אריות, אומר שהם &quot;גרי אמת&quot;, ואינו כלשון המורגל להם ז&quot;ל בכל מקום על הגרים &quot;גרי הצדק&quot;. והיינו שצדק נקראת כנסת ישראל &lt;small&gt;(עיין [[זהר חלק ג צה א|זוהר אמור, צה, א]]; [[זהר חלק א קג ב|שם וירא, קג, ב]]; [[שערי אורה (ג'יקאטיליה)/השער הראשון|שערי אורה, ערך מלכות]])&lt;/small&gt;, שיסודה להביא צדק עולמים לכלל המין האנושי &lt;small&gt;(עיין [[עקבי הצאן/עבודת אלוהים|עקבי הצאן, עבודת אלוהים]])&lt;/small&gt;. ומי שאין לו יד ושם באלהי ישראל, אע&quot;פ שמכיר הוד התורה מצד צד האמת שבה לעצמה, נוכל לקרותו &quot;גר אמת&quot; ולא &quot;גר צדק&quot;. ע&quot;כ {{צ|כל מצוה שהחזיקו בה כותים, הרבה מדקדקים בה|מרכאות=לא}}, ביחוד רק {{צ|במאי דכתיב באורייתא|מרכאות=לא}}, כי יסוד תורה שבע&quot;פ הוא ביחוד מצד התכלית העליון של הכסא &lt;small&gt;(מלה זו מסופקת בכתי&quot;ק, ויתכן: הכנס&quot;י)&lt;/small&gt;, שהיא התכלית הלאומית, שצריך שיהי' המרכז חזק מאד, וערבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה &lt;small&gt;([[ירושלמי ברכות א ד|ירושלמי ברכות פ&quot;א, ה&quot;ד]]; [[ירושלמי עבודה זרה ב ז|שם עבודה זרה פ&quot;ב, ה&quot;ז]])&lt;/small&gt; שבהם מבואר התכלית הכללית בגילוי ברור. אמנם יש ג&quot;כ בכלל הדקדוקים, דקדוקים של תפלוּת, שיוכלו להולד מאין דרך להבחין בין עקר לטפל, וביותר שאין דרך להגביר מדת הצדק ע&quot;י העבודה כ&quot;א בההבנה הברורה של התכלית הכללית, שעל ידה האדם מוצא את עצמו עוסק בצרכי ציבור הכלליים וגומל חסד עם אומתו ועם כל העולם כולו. איזהו חסיד המתחסד עם קונוועם קן דילי' מקום שממנו שאב כל אשרו והפרחתו, דהיינו אומתו. ע&quot;כ רק ההבנה האמתית תיישר את דעת האדם לכונן אשוריו במעגל הטוב והישר, להיות זהיר בכל דבר בדעת ותבונה ולערוך ערך לכל דבר כערכו, ולהשמר ג&quot;כ מהפרזה בדקדוקים כאלה שאין רוח חכמים נוחה מהם &lt;small&gt;(עיין [[שבת קכא ב|שבת קכא, ב]]; [[בבא קמא צד א|בבא קמא צד, א]]; [[בבא מציעא מח א|בבא מציעא מח, א]]; [[בבא בתרא קלג ב|בבא בתרא קלג, ב]])&lt;/small&gt;, ומביא ג&quot;כ לשקוד על דלתי תורה &lt;small&gt;(עיין [[ברכות יז א|ברכות יז, א]])&lt;/small&gt; כדי שיוכל להכיר ההבדל הראוי בין עיקר וטפל ולדעת מי נדחה מפני מי. מה שאין כל אלו המדות היקרות הנמשכות בהדרך המצומצם הפרטי, שאין בו מדת תורת ד' התמימה &lt;small&gt;(על־פי [[תהלים יט, ח]])&lt;/small&gt;, שהיא מורשה קהלת יעקב &lt;small&gt;([[דברים לג, ד]])&lt;/small&gt;, הגוי כולו.

ואחרית תקלה זו של ביטול ההערה הרוממה הלאומית מביאה ג&quot;כ לעבודה זרה, כי בהיות שכל האדם משוטט לתן טעמים למצות, ולא ימצא באמת רק בהכנסו דרך השער אשר לד' שהיא שערי צדק של כנסת ישראל, ממילא ישגה לתלות דמיוני שוא ובוקי סריקי של הבלי ע&quot;ז או קרוב לה בתורת אמת. וזהו שהביאה להכותים סופם שמצאו דמות יונה להם בראש הר גריזים ([[חולין ו א|חולין ו, א]]). תחת ירושלים, שהיא מקדש מלך ויסוד הלאומית, בחרו בהר גריזים להורות על תכלית הפרטית לזכות רק בברכות, שע&quot;פ רוב לא תתרומם נפש האדם בזה יותר מהשער הנמוך של עבודה ע&quot;מ לקבל פרס. והיא דמות יונה שכנס&quot;י אמנם נמשלת ליונה ([[ברכות נג ב|ברכות נג, ב]]; עיין להלן ח, [[עין איה על ברכות ח יב|יב]]–[[עין איה על ברכות ח יג|יג]]) שמצות מגינות עלי' ([[שבת מט א|שבת מט, א]]; עיין [[עין איה על שבת ד ב|עין איה שם, ד, ב]]), והמצות כולן הנה לתכלית העליונה של הצורה הרוחנית של עבודת ד' המיוחדת לישראל, שאין בזה שום הגשמה חלילה, הם, בערכם המצות לא לשם הדעה האמתית הזאת כ&quot;א לתכלית הפרטית של ברכות המכוונות להר גריזים, לא יוכלו להנצל מהגשמה ומצאו להם דמות יונה, שאמנם אינה מחלפת בת זוגה באחר ([[שיר השירים רבה א טו|שיר השירים רבה א, טו]]), אבל חשבו רק בעבור הפרטיות של מציאות הברכות. אשר {{צמ|לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא|ירמיה י, טז}} , ו{{צמ|ד' (אלהים) יתן אֹמר המבשרות צבא רב|תהלים סח יב}} , שאמרו ע&quot;ז חז&quot;ל ([[שבת פח ב|שבת פח, ב]]) שכל דיבור ודיבור נחלק לשבעים לשון, שהוכן בו פתח תקוה לכל האדם אשר ע&quot;פ האדמה. וע&quot;ז אמר &quot;אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ&quot;יי. תכלית ההוד וההדר הוא כדי להודיע תפארת ישראל בעולם ע&quot;י שכלול האמיתי של כנסת ישראל, וע&quot;י ההכרה של תפארת ישראל ידעו כל העמים להשכיל ולאמר &quot;בית יעקב&quot;, שבו תלוי כל תפארת ישראל בעל הקורה שראוי שיכנס בעוביה של קורהתי. &quot;לכו ונלכה באור ד' י, &quot;והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' ואל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה, ודבר ד' מירושלים&quot;. אמנם לפי ערך גדולת התכלית ראוי להתגדל אהבת הדקדוק ביותר לכל פרט קטן מרוב אהבה ויקרת ערך. אבל התרוממות הנפש לתכלית הכללית תשבית מעט את הקשר הטבעי לדקדוקים היותר רחוקים, וצריך ע&quot;ז זהירות מיוחדת והגברת הכח השכלי, לקשרו בשכל המעשי יפה. ואצל הכותים אשר לא ידעו את שם ד' אלהי ישראל, שאינם מתנשאים אל רוממות התכלית הכללי, אינם צריכים ע&quot;ז התגברות כי משפט אחד להם, הכלל והפרטים. דוגמת הדבר מצינו בבנ&quot;א היותר נמוכים אין להם מרכז של חיים במח, וע&quot;כ גם כל חלק קטן מגופם מפרפר בחתכו, ולפעמים ישוב ג&quot;כ ויגדל שאר חלקי הגוף ויהי' לבע&quot;ח נמוך בצורתו הראשונה. ובע&quot;ח השלמים להם יש מרכז מיוחד במח, ויש הבדל בין האבר המרכזי לאברים הצדדיים, מ&quot;מ ודאי שע&quot;י הכרת המרכז מרומם יותר אפי' ערך האברים הצדדיים, מפני שהם עשויים לשמש מרכז גדול ואדיר העשוי לתכלית נשגבה ורמה, כצלם אלהים שבאדם.
{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|יז|יח|יט}}
&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o4p5aau911h81pqg53bbfa3zc1o7zgi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023047</id>
      <parentid>3023046</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:17:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023047</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11478" sha1="pbttm541lgni0zrl1ksr7493wikrpkz" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|יז|יח|יט}}
{{צתב|והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי, דאמר מר, כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל.|ברכות|מז|ב}}

תכלית התורה היא כפולה, השלימות הפרטית של עבודת ד' של כל יחיד ויחיד, בין מיראת ד' באיזה מין ממיני היראה שתהי', יראת העונש או יראת הרוממות, או מצד אהבת ד' וגעגועי הנפש בכללה אל אביה שבשמים, שמוציא מן הכח אל הפועל בכל מין עבודת ד' שתשיג ידו, בין בדברים מחוייבים ע&quot;פ התורה, בין בהנהגות ומוסרים מוסכמים לעצמו ע&quot;פ שכלו והדרכתו בכונתו לשמים. ועוד יתרון עקרי יש לישראל מורשה קהלת יעקב, והוא התכלית הלאומית שיש בכלל התורה והמצות, שהם בכללם מחזקים את האגד הלאומי ומוסיפים עוצמה בסגולות הלאומיות. ויען שלאומיותם של ישראל היא הדרך הכבושה להדריך את כל העולם כולו בדרכי ד', ע&quot;כ בתיקון ושכלול של כנסת ישראל תלויים כל גופי תורה ומצות. אמנם בענין הדקדוק הפרטי, לדקדק הרבה בדקדוקי מצות, יש הפרש בין אלה ב' התכליות, מי שאינו מכיר התכלית הלאומי לא יוכל להבין מושג כללי לכללות התורה והעבודה. ע&quot;כ רק מצד אמונה ויראה, וע&quot;פ רוב יראת העונש, ישקיף על המצות, כי בלא הבנה עקרית בעומקה של תורה שבנויה ע&quot;פ יסוד כנסת ישראל בכללה לא יוכל לעלות למדע מבורר לדעת את ד' ולעבדו באהבת אמת. ע&quot;כ לא יכיר שום הבדל בין עיקר מצוה לדקדוק רחוק. כי כולם תכלית אחת היא למי שאינו יודע דרך התכלית הכללית, ואם אמנם הדרך כשהוא לעצמו הוא טוב מאד, דבאמת גם ע&quot;י ההבנה הכפולה של השלימות הפרטית ושלימות הלאומיות דכנסת ישראל בכלל, יש יתרון רב לכל דקדוק ודקדוק קל שנכנס לאוצר הכללי ומתלקט לחשבון גדול של אושר וגדולה כללית, מ&quot;מ לזה צריך השקפה יותר ברורה. אבל מי שלא עלה בתכלית המעלה, לפעמים ע&quot;י היתרון יולד איזה חסרון, שמתוך שמבין התכלית הכללי, יוכל ל[ה]עלות על דעתו כי [ת]ימצא התכלית רק בכלל המצוה, והפרטים הם בכלל מלואים ושומרים שלא תזנח תכלית המצוה, כי הדקדוקים שומרים את משמרת הכלל, ע&quot;כ יש הבדל ברעיון הישראלי בין כללות המצוה לדקדוקיה.

והנה הכותים אינם מכירים כלל לאומיותם של ישראל, כי עוד כצר נחשבו לכלל האומה מצד לאומיותה &lt;small&gt;([[יומא סט א|יומא סט, א]])&lt;/small&gt;, והשתתפם בתורה אינו כ&quot;א מצד רצונם לזכות בשכרה, או הכרת האמת למצויינים שבהם. ומדוייקים דברי חז&quot;ל &lt;small&gt;([[קידושין עה ב|קידושין עה, ב]])&lt;/small&gt;, שגם המעלה את הכותים ונותן להם יתרון שאינם גרי אריות, אומר שהם &quot;גרי אמת&quot;, ואינו כלשון המורגל להם ז&quot;ל בכל מקום על הגרים &quot;גרי הצדק&quot;. והיינו שצדק נקראת כנסת ישראל &lt;small&gt;(עיין [[זהר חלק ג צה א|זוהר אמור, צה, א]]; [[זהר חלק א קג ב|שם וירא, קג, ב]]; [[שערי אורה (ג'יקאטיליה)/השער הראשון|שערי אורה, ערך מלכות]])&lt;/small&gt;, שיסודה להביא צדק עולמים לכלל המין האנושי &lt;small&gt;(עיין [[עקבי הצאן/עבודת אלוהים|עקבי הצאן, עבודת אלוהים]])&lt;/small&gt;. ומי שאין לו יד ושם באלהי ישראל, אע&quot;פ שמכיר הוד התורה מצד צד האמת שבה לעצמה, נוכל לקרותו &quot;גר אמת&quot; ולא &quot;גר צדק&quot;. ע&quot;כ {{צ|כל מצוה שהחזיקו בה כותים, הרבה מדקדקים בה|מרכאות=לא}}, ביחוד רק {{צ|במאי דכתיב באורייתא|מרכאות=לא}}, כי יסוד תורה שבע&quot;פ הוא ביחוד מצד התכלית העליון של הכסא &lt;small&gt;(מלה זו מסופקת בכתי&quot;ק, ויתכן: הכנס&quot;י)&lt;/small&gt;, שהיא התכלית הלאומית, שצריך שיהי' המרכז חזק מאד, וערבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה &lt;small&gt;([[ירושלמי ברכות א ד|ירושלמי ברכות פ&quot;א, ה&quot;ד]]; [[ירושלמי עבודה זרה ב ז|שם עבודה זרה פ&quot;ב, ה&quot;ז]])&lt;/small&gt; שבהם מבואר התכלית הכללית בגילוי ברור. אמנם יש ג&quot;כ בכלל הדקדוקים, דקדוקים של תפלוּת, שיוכלו להולד מאין דרך להבחין בין עקר לטפל, וביותר שאין דרך להגביר מדת הצדק ע&quot;י העבודה כ&quot;א בההבנה הברורה של התכלית הכללית, שעל ידה האדם מוצא את עצמו עוסק בצרכי ציבור הכלליים וגומל חסד עם אומתו ועם כל העולם כולו. איזהו חסיד המתחסד עם קונוועם קן דילי' מקום שממנו שאב כל אשרו והפרחתו, דהיינו אומתו. ע&quot;כ רק ההבנה האמתית תיישר את דעת האדם לכונן אשוריו במעגל הטוב והישר, להיות זהיר בכל דבר בדעת ותבונה ולערוך ערך לכל דבר כערכו, ולהשמר ג&quot;כ מהפרזה בדקדוקים כאלה שאין רוח חכמים נוחה מהם &lt;small&gt;(עיין [[שבת קכא ב|שבת קכא, ב]]; [[בבא קמא צד א|בבא קמא צד, א]]; [[בבא מציעא מח א|בבא מציעא מח, א]]; [[בבא בתרא קלג ב|בבא בתרא קלג, ב]])&lt;/small&gt;, ומביא ג&quot;כ לשקוד על דלתי תורה &lt;small&gt;(עיין [[ברכות יז א|ברכות יז, א]])&lt;/small&gt; כדי שיוכל להכיר ההבדל הראוי בין עיקר וטפל ולדעת מי נדחה מפני מי. מה שאין כל אלו המדות היקרות הנמשכות בהדרך המצומצם הפרטי, שאין בו מדת תורת ד' התמימה &lt;small&gt;(על־פי [[תהלים יט, ח]])&lt;/small&gt;, שהיא מורשה קהלת יעקב &lt;small&gt;([[דברים לג, ד]])&lt;/small&gt;, הגוי כולו.

ואחרית תקלה זו של ביטול ההערה הרוממה הלאומית מביאה ג&quot;כ לעבודה זרה, כי בהיות שכל האדם משוטט לתן טעמים למצות, ולא ימצא באמת רק בהכנסו דרך השער אשר לד' שהיא שערי צדק של כנסת ישראל, ממילא ישגה לתלות דמיוני שוא ובוקי סריקי של הבלי ע&quot;ז או קרוב לה בתורת אמת. וזהו שהביאה להכותים סופם שמצאו דמות יונה להם בראש הר גריזים ([[חולין ו א|חולין ו, א]]). תחת ירושלים, שהיא מקדש מלך ויסוד הלאומית, בחרו בהר גריזים להורות על תכלית הפרטית לזכות רק בברכות, שע&quot;פ רוב לא תתרומם נפש האדם בזה יותר מהשער הנמוך של עבודה ע&quot;מ לקבל פרס. והיא דמות יונה שכנס&quot;י אמנם נמשלת ליונה ([[ברכות נג ב|ברכות נג, ב]]; עיין להלן ח, [[עין איה על ברכות ח יב|יב]]–[[עין איה על ברכות ח יג|יג]]) שמצות מגינות עלי' ([[שבת מט א|שבת מט, א]]; עיין [[עין איה על שבת ד ב|עין איה שם, ד, ב]]), והמצות כולן הנה לתכלית העליונה של הצורה הרוחנית של עבודת ד' המיוחדת לישראל, שאין בזה שום הגשמה חלילה, הם, בערכם המצות לא לשם הדעה האמתית הזאת כ&quot;א לתכלית הפרטית של ברכות המכוונות להר גריזים, לא יוכלו להנצל מהגשמה ומצאו להם דמות יונה, שאמנם אינה מחלפת בת זוגה באחר ([[שיר השירים רבה א טו|שיר השירים רבה א, טו]]), אבל חשבו רק בעבור הפרטיות של מציאות הברכות. אשר {{צמ|לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא|ירמיה י, טז}} , ו{{צמ|ד' (אלהים) יתן אֹמר המבשרות צבא רב|תהלים סח יב}} , שאמרו ע&quot;ז חז&quot;ל ([[שבת פח ב|שבת פח, ב]]) שכל דיבור ודיבור נחלק לשבעים לשון, שהוכן בו פתח תקוה לכל האדם אשר ע&quot;פ האדמה. וע&quot;ז אמר &quot;אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ&quot;יי. תכלית ההוד וההדר הוא כדי להודיע תפארת ישראל בעולם ע&quot;י שכלול האמיתי של כנסת ישראל, וע&quot;י ההכרה של תפארת ישראל ידעו כל העמים להשכיל ולאמר &quot;בית יעקב&quot;, שבו תלוי כל תפארת ישראל בעל הקורה שראוי שיכנס בעוביה של קורהתי. &quot;לכו ונלכה באור ד' י, &quot;והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' ואל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה, ודבר ד' מירושלים&quot;. אמנם לפי ערך גדולת התכלית ראוי להתגדל אהבת הדקדוק ביותר לכל פרט קטן מרוב אהבה ויקרת ערך. אבל התרוממות הנפש לתכלית הכללית תשבית מעט את הקשר הטבעי לדקדוקים היותר רחוקים, וצריך ע&quot;ז זהירות מיוחדת והגברת הכח השכלי, לקשרו בשכל המעשי יפה. ואצל הכותים אשר לא ידעו את שם ד' אלהי ישראל, שאינם מתנשאים אל רוממות התכלית הכללי, אינם צריכים ע&quot;ז התגברות כי משפט אחד להם, הכלל והפרטים. דוגמת הדבר מצינו בבנ&quot;א היותר נמוכים אין להם מרכז של חיים במח, וע&quot;כ גם כל חלק קטן מגופם מפרפר בחתכו, ולפעמים ישוב ג&quot;כ ויגדל שאר חלקי הגוף ויהי' לבע&quot;ח נמוך בצורתו הראשונה. ובע&quot;ח השלמים להם יש מרכז מיוחד במח, ויש הבדל בין האבר המרכזי לאברים הצדדיים, מ&quot;מ ודאי שע&quot;י הכרת המרכז מרומם יותר אפי' ערך האברים הצדדיים, מפני שהם עשויים לשמש מרכז גדול ואדיר העשוי לתכלית נשגבה ורמה, כצלם אלהים שבאדם.
{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|יז|יח|יט}}
&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pbttm541lgni0zrl1ksr7493wikrpkz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023049</id>
      <parentid>3023047</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:19:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023049</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11538" sha1="navijkcyuup9euqda756pjiqj5ukr32" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|יז|יח|יט}}
{{צתב|והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי, דאמר מר, כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל.|ברכות|מז|ב}}

תכלית התורה היא כפולה, השלימות הפרטית של עבודת ד' של כל יחיד ויחיד, בין מיראת ד' באיזה מין ממיני היראה שתהי', יראת העונש או יראת הרוממות, או מצד אהבת ד' וגעגועי הנפש בכללה אל אביה שבשמים, שמוציא מן הכח אל הפועל בכל מין עבודת ד' שתשיג ידו, בין בדברים מחוייבים ע&quot;פ התורה, בין בהנהגות ומוסרים מוסכמים לעצמו ע&quot;פ שכלו והדרכתו בכונתו לשמים. ועוד יתרון עקרי יש לישראל מורשה קהלת יעקב, והוא התכלית הלאומית שיש בכלל התורה והמצות, שהם בכללם מחזקים את האגד הלאומי ומוסיפים עוצמה בסגולות הלאומיות. ויען שלאומיותם של ישראל היא הדרך הכבושה להדריך את כל העולם כולו בדרכי ד', ע&quot;כ בתיקון ושכלול של כנסת ישראל תלויים כל גופי תורה ומצות. אמנם בענין הדקדוק הפרטי, לדקדק הרבה בדקדוקי מצות, יש הפרש בין אלה ב' התכליות, מי שאינו מכיר התכלית הלאומי לא יוכל להבין מושג כללי לכללות התורה והעבודה. ע&quot;כ רק מצד אמונה ויראה, וע&quot;פ רוב יראת העונש, ישקיף על המצות, כי בלא הבנה עקרית בעומקה של תורה שבנויה ע&quot;פ יסוד כנסת ישראל בכללה לא יוכל לעלות למדע מבורר לדעת את ד' ולעבדו באהבת אמת. ע&quot;כ לא יכיר שום הבדל בין עיקר מצוה לדקדוק רחוק. כי כולם תכלית אחת היא למי שאינו יודע דרך התכלית הכללית, ואם אמנם הדרך כשהוא לעצמו הוא טוב מאד, דבאמת גם ע&quot;י ההבנה הכפולה של השלימות הפרטית ושלימות הלאומיות דכנסת ישראל בכלל, יש יתרון רב לכל דקדוק ודקדוק קל שנכנס לאוצר הכללי ומתלקט לחשבון גדול של אושר וגדולה כללית, מ&quot;מ לזה צריך השקפה יותר ברורה. אבל מי שלא עלה בתכלית המעלה, לפעמים ע&quot;י היתרון יולד איזה חסרון, שמתוך שמבין התכלית הכללי, יוכל ל[ה]עלות על דעתו כי [ת]ימצא התכלית רק בכלל המצוה, והפרטים הם בכלל מלואים ושומרים שלא תזנח תכלית המצוה, כי הדקדוקים שומרים את משמרת הכלל, ע&quot;כ יש הבדל ברעיון הישראלי בין כללות המצוה לדקדוקיה.

והנה הכותים אינם מכירים כלל לאומיותם של ישראל, כי עוד כצר נחשבו לכלל האומה מצד לאומיותה &lt;small&gt;([[יומא סט א|יומא סט, א]])&lt;/small&gt;, והשתתפם בתורה אינו כ&quot;א מצד רצונם לזכות בשכרה, או הכרת האמת למצויינים שבהם. ומדוייקים דברי חז&quot;ל &lt;small&gt;([[קידושין עה ב|קידושין עה, ב]])&lt;/small&gt;, שגם המעלה את הכותים ונותן להם יתרון שאינם גרי אריות, אומר שהם &quot;גרי אמת&quot;, ואינו כלשון המורגל להם ז&quot;ל בכל מקום על הגרים &quot;גרי הצדק&quot;. והיינו שצדק נקראת כנסת ישראל &lt;small&gt;(עיין [[זהר חלק ג צה א|זוהר אמור, צה, א]]; [[זהר חלק א קג ב|שם וירא, קג, ב]]; [[שערי אורה (ג'יקאטיליה)/השער הראשון|שערי אורה, ערך מלכות]])&lt;/small&gt;, שיסודה להביא צדק עולמים לכלל המין האנושי &lt;small&gt;(עיין [[עקבי הצאן/עבודת אלוהים|עקבי הצאן, עבודת אלוהים]])&lt;/small&gt;. ומי שאין לו יד ושם באלהי ישראל, אע&quot;פ שמכיר הוד התורה מצד צד האמת שבה לעצמה, נוכל לקרותו &quot;גר אמת&quot; ולא &quot;גר צדק&quot;. ע&quot;כ {{צ|כל מצוה שהחזיקו בה כותים, הרבה מדקדקים בה|מרכאות=לא}}, ביחוד רק {{צ|במאי דכתיב באורייתא|מרכאות=לא}}, כי יסוד תורה שבע&quot;פ הוא ביחוד מצד התכלית העליון של הכסא &lt;small&gt;(מלה זו מסופקת בכתי&quot;ק, ויתכן: הכנס&quot;י)&lt;/small&gt;, שהיא התכלית הלאומית, שצריך שיהי' המרכז חזק מאד, וערבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה &lt;small&gt;([[ירושלמי ברכות א ד|ירושלמי ברכות פ&quot;א, ה&quot;ד]]; [[ירושלמי עבודה זרה ב ז|שם עבודה זרה פ&quot;ב, ה&quot;ז]])&lt;/small&gt; שבהם מבואר התכלית הכללית בגילוי ברור. אמנם יש ג&quot;כ בכלל הדקדוקים, דקדוקים של תפלוּת, שיוכלו להולד מאין דרך להבחין בין עקר לטפל, וביותר שאין דרך להגביר מדת הצדק ע&quot;י העבודה כ&quot;א בההבנה הברורה של התכלית הכללית, שעל ידה האדם מוצא את עצמו עוסק בצרכי ציבור הכלליים וגומל חסד עם אומתו ועם כל העולם כולו. איזהו חסיד המתחסד עם קונוועם קן דילי' מקום שממנו שאב כל אשרו והפרחתו, דהיינו אומתו. ע&quot;כ רק ההבנה האמתית תיישר את דעת האדם לכונן אשוריו במעגל הטוב והישר, להיות זהיר בכל דבר בדעת ותבונה ולערוך ערך לכל דבר כערכו, ולהשמר ג&quot;כ מהפרזה בדקדוקים כאלה שאין רוח חכמים נוחה מהם &lt;small&gt;(עיין [[שבת קכא ב|שבת קכא, ב]]; [[בבא קמא צד א|בבא קמא צד, א]]; [[בבא מציעא מח א|בבא מציעא מח, א]]; [[בבא בתרא קלג ב|בבא בתרא קלג, ב]])&lt;/small&gt;, ומביא ג&quot;כ לשקוד על דלתי תורה &lt;small&gt;(עיין [[ברכות יז א|ברכות יז, א]])&lt;/small&gt; כדי שיוכל להכיר ההבדל הראוי בין עיקר וטפל ולדעת מי נדחה מפני מי. מה שאין כל אלו המדות היקרות הנמשכות בהדרך המצומצם הפרטי, שאין בו מדת תורת ד' התמימה &lt;small&gt;(על־פי [[תהלים יט, ח]])&lt;/small&gt;, שהיא מורשה קהלת יעקב &lt;small&gt;([[דברים לג, ד]])&lt;/small&gt;, הגוי כולו.

ואחרית תקלה זו של ביטול ההערה הרוממה הלאומית מביאה ג&quot;כ לעבודה זרה, כי בהיות שכל האדם משוטט לתן טעמים למצות, ולא ימצא באמת רק בהכנסו דרך השער אשר לד' שהיא שערי צדק של כנסת ישראל, ממילא ישגה לתלות דמיוני שוא ובוקי סריקי של הבלי ע&quot;ז או קרוב לה בתורת אמת. וזהו שהביאה להכותים סופם שמצאו דמות יונה להם בראש הר גריזים &lt;small&gt;([[חולין ו א|חולין ו, א]])&lt;/small&gt;. תחת ירושלים, שהיא מקדש מלך ויסוד הלאומית, בחרו בהר גריזים להורות על תכלית הפרטית לזכות רק בברכות, שע&quot;פ רוב לא תתרומם נפש האדם בזה יותר מהשער הנמוך של עבודה ע&quot;מ לקבל פרס. והיא דמות יונה שכנס&quot;י אמנם נמשלת ליונה &lt;small&gt;([[ברכות נג ב|ברכות נג, ב]]; עיין להלן ח, [[עין איה על ברכות ח יב|יב]]–[[עין איה על ברכות ח יג|יג]])&lt;/small&gt; שמצות מגינות עלי' &lt;small&gt;([[שבת מט א|שבת מט, א]]; עיין [[עין איה על שבת ד ב|עין איה שם, ד, ב]])&lt;/small&gt;, והמצות כולן הנה לתכלית העליונה של הצורה הרוחנית של עבודת ד' המיוחדת לישראל, שאין בזה שום הגשמה חלילה, הם, בערכם המצות לא לשם הדעה האמתית הזאת כ&quot;א לתכלית הפרטית של ברכות המכוונות להר גריזים, לא יוכלו להנצל מהגשמה ומצאו להם דמות יונה, שאמנם אינה מחלפת בת זוגה באחר ([[שיר השירים רבה א טו|שיר השירים רבה א, טו]]), אבל חשבו רק בעבור הפרטיות של מציאות הברכות. אשר {{צמ|לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא|ירמיה י, טז}} , ו{{צמ|ד' (אלהים) יתן אֹמר המבשרות צבא רב|תהלים סח יב}} , שאמרו ע&quot;ז חז&quot;ל &lt;small&gt;([[שבת פח ב|שבת פח, ב]])&lt;/small&gt; שכל דיבור ודיבור נחלק לשבעים לשון, שהוכן בו פתח תקוה לכל האדם אשר ע&quot;פ האדמה. וע&quot;ז אמר &quot;אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ&quot;יי. תכלית ההוד וההדר הוא כדי להודיע תפארת ישראל בעולם ע&quot;י שכלול האמיתי של כנסת ישראל, וע&quot;י ההכרה של תפארת ישראל ידעו כל העמים להשכיל ולאמר &quot;בית יעקב&quot;, שבו תלוי כל תפארת ישראל בעל הקורה שראוי שיכנס בעוביה של קורהתי. &quot;לכו ונלכה באור ד' י, &quot;והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' ואל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה, ודבר ד' מירושלים&quot;. אמנם לפי ערך גדולת התכלית ראוי להתגדל אהבת הדקדוק ביותר לכל פרט קטן מרוב אהבה ויקרת ערך. אבל התרוממות הנפש לתכלית הכללית תשבית מעט את הקשר הטבעי לדקדוקים היותר רחוקים, וצריך ע&quot;ז זהירות מיוחדת והגברת הכח השכלי, לקשרו בשכל המעשי יפה. ואצל הכותים אשר לא ידעו את שם ד' אלהי ישראל, שאינם מתנשאים אל רוממות התכלית הכללי, אינם צריכים ע&quot;ז התגברות כי משפט אחד להם, הכלל והפרטים. דוגמת הדבר מצינו בבנ&quot;א היותר נמוכים אין להם מרכז של חיים במח, וע&quot;כ גם כל חלק קטן מגופם מפרפר בחתכו, ולפעמים ישוב ג&quot;כ ויגדל שאר חלקי הגוף ויהי' לבע&quot;ח נמוך בצורתו הראשונה. ובע&quot;ח השלמים להם יש מרכז מיוחד במח, ויש הבדל בין האבר המרכזי לאברים הצדדיים, מ&quot;מ ודאי שע&quot;י הכרת המרכז מרומם יותר אפי' ערך האברים הצדדיים, מפני שהם עשויים לשמש מרכז גדול ואדיר העשוי לתכלית נשגבה ורמה, כצלם אלהים שבאדם.
{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|יז|יח|יט}}
&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>navijkcyuup9euqda756pjiqj5ukr32</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023050</id>
      <parentid>3023049</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:21:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023050</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11553" sha1="ejtxdmv7z0bib0sgdiq7pis7o46zmpc" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|יז|יח|יט}}
{{צתב|והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי, דאמר מר, כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל.|ברכות|מז|ב}}

תכלית התורה היא כפולה, השלימות הפרטית של עבודת ד' של כל יחיד ויחיד, בין מיראת ד' באיזה מין ממיני היראה שתהי', יראת העונש או יראת הרוממות, או מצד אהבת ד' וגעגועי הנפש בכללה אל אביה שבשמים, שמוציא מן הכח אל הפועל בכל מין עבודת ד' שתשיג ידו, בין בדברים מחוייבים ע&quot;פ התורה, בין בהנהגות ומוסרים מוסכמים לעצמו ע&quot;פ שכלו והדרכתו בכונתו לשמים. ועוד יתרון עקרי יש לישראל מורשה קהלת יעקב, והוא התכלית הלאומית שיש בכלל התורה והמצות, שהם בכללם מחזקים את האגד הלאומי ומוסיפים עוצמה בסגולות הלאומיות. ויען שלאומיותם של ישראל היא הדרך הכבושה להדריך את כל העולם כולו בדרכי ד', ע&quot;כ בתיקון ושכלול של כנסת ישראל תלויים כל גופי תורה ומצות. אמנם בענין הדקדוק הפרטי, לדקדק הרבה בדקדוקי מצות, יש הפרש בין אלה ב' התכליות, מי שאינו מכיר התכלית הלאומי לא יוכל להבין מושג כללי לכללות התורה והעבודה. ע&quot;כ רק מצד אמונה ויראה, וע&quot;פ רוב יראת העונש, ישקיף על המצות, כי בלא הבנה עקרית בעומקה של תורה שבנויה ע&quot;פ יסוד כנסת ישראל בכללה לא יוכל לעלות למדע מבורר לדעת את ד' ולעבדו באהבת אמת. ע&quot;כ לא יכיר שום הבדל בין עיקר מצוה לדקדוק רחוק. כי כולם תכלית אחת היא למי שאינו יודע דרך התכלית הכללית, ואם אמנם הדרך כשהוא לעצמו הוא טוב מאד, דבאמת גם ע&quot;י ההבנה הכפולה של השלימות הפרטית ושלימות הלאומיות דכנסת ישראל בכלל, יש יתרון רב לכל דקדוק ודקדוק קל שנכנס לאוצר הכללי ומתלקט לחשבון גדול של אושר וגדולה כללית, מ&quot;מ לזה צריך השקפה יותר ברורה. אבל מי שלא עלה בתכלית המעלה, לפעמים ע&quot;י היתרון יולד איזה חסרון, שמתוך שמבין התכלית הכללי, יוכל ל[ה]עלות על דעתו כי [ת]ימצא התכלית רק בכלל המצוה, והפרטים הם בכלל מלואים ושומרים שלא תזנח תכלית המצוה, כי הדקדוקים שומרים את משמרת הכלל, ע&quot;כ יש הבדל ברעיון הישראלי בין כללות המצוה לדקדוקיה.

והנה הכותים אינם מכירים כלל לאומיותם של ישראל, כי עוד כצר נחשבו לכלל האומה מצד לאומיותה &lt;small&gt;([[יומא סט א|יומא סט, א]])&lt;/small&gt;, והשתתפם בתורה אינו כ&quot;א מצד רצונם לזכות בשכרה, או הכרת האמת למצויינים שבהם. ומדוייקים דברי חז&quot;ל &lt;small&gt;([[קידושין עה ב|קידושין עה, ב]])&lt;/small&gt;, שגם המעלה את הכותים ונותן להם יתרון שאינם גרי אריות, אומר שהם &quot;גרי אמת&quot;, ואינו כלשון המורגל להם ז&quot;ל בכל מקום על הגרים &quot;גרי הצדק&quot;. והיינו שצדק נקראת כנסת ישראל &lt;small&gt;(עיין [[זהר חלק ג צה א|זוהר אמור, צה, א]]; [[זהר חלק א קג ב|שם וירא, קג, ב]]; [[שערי אורה (ג'יקאטיליה)/השער הראשון|שערי אורה, ערך מלכות]])&lt;/small&gt;, שיסודה להביא צדק עולמים לכלל המין האנושי &lt;small&gt;(עיין [[עקבי הצאן/עבודת אלוהים|עקבי הצאן, עבודת אלוהים]])&lt;/small&gt;. ומי שאין לו יד ושם באלהי ישראל, אע&quot;פ שמכיר הוד התורה מצד צד האמת שבה לעצמה, נוכל לקרותו &quot;גר אמת&quot; ולא &quot;גר צדק&quot;. ע&quot;כ {{צ|כל מצוה שהחזיקו בה כותים, הרבה מדקדקים בה|מרכאות=לא}}, ביחוד רק {{צ|במאי דכתיב באורייתא|מרכאות=לא}}, כי יסוד תורה שבע&quot;פ הוא ביחוד מצד התכלית העליון של הכסא &lt;small&gt;(מלה זו מסופקת בכתי&quot;ק, ויתכן: הכנס&quot;י)&lt;/small&gt;, שהיא התכלית הלאומית, שצריך שיהי' המרכז חזק מאד, וערבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה &lt;small&gt;([[ירושלמי ברכות א ד|ירושלמי ברכות פ&quot;א, ה&quot;ד]]; [[ירושלמי עבודה זרה ב ז|שם עבודה זרה פ&quot;ב, ה&quot;ז]])&lt;/small&gt; שבהם מבואר התכלית הכללית בגילוי ברור. אמנם יש ג&quot;כ בכלל הדקדוקים, דקדוקים של תפלוּת, שיוכלו להולד מאין דרך להבחין בין עקר לטפל, וביותר שאין דרך להגביר מדת הצדק ע&quot;י העבודה כ&quot;א בההבנה הברורה של התכלית הכללית, שעל ידה האדם מוצא את עצמו עוסק בצרכי ציבור הכלליים וגומל חסד עם אומתו ועם כל העולם כולו. איזהו חסיד המתחסד עם קונוועם קן דילי' מקום שממנו שאב כל אשרו והפרחתו, דהיינו אומתו. ע&quot;כ רק ההבנה האמתית תיישר את דעת האדם לכונן אשוריו במעגל הטוב והישר, להיות זהיר בכל דבר בדעת ותבונה ולערוך ערך לכל דבר כערכו, ולהשמר ג&quot;כ מהפרזה בדקדוקים כאלה שאין רוח חכמים נוחה מהם &lt;small&gt;(עיין [[שבת קכא ב|שבת קכא, ב]]; [[בבא קמא צד א|בבא קמא צד, א]]; [[בבא מציעא מח א|בבא מציעא מח, א]]; [[בבא בתרא קלג ב|בבא בתרא קלג, ב]])&lt;/small&gt;, ומביא ג&quot;כ לשקוד על דלתי תורה &lt;small&gt;(עיין [[ברכות יז א|ברכות יז, א]])&lt;/small&gt; כדי שיוכל להכיר ההבדל הראוי בין עיקר וטפל ולדעת מי נדחה מפני מי. מה שאין כל אלו המדות היקרות הנמשכות בהדרך המצומצם הפרטי, שאין בו מדת תורת ד' התמימה &lt;small&gt;(על־פי [[תהלים יט, ח]])&lt;/small&gt;, שהיא מורשה קהלת יעקב &lt;small&gt;([[דברים לג, ד]])&lt;/small&gt;, הגוי כולו.

ואחרית תקלה זו של ביטול ההערה הרוממה הלאומית מביאה ג&quot;כ לעבודה זרה, כי בהיות שכל האדם משוטט לתן טעמים למצות, ולא ימצא באמת רק בהכנסו דרך השער אשר לד' שהיא שערי צדק של כנסת ישראל, ממילא ישגה לתלות דמיוני שוא ובוקי סריקי של הבלי ע&quot;ז או קרוב לה בתורת אמת. וזהו שהביאה להכותים סופם שמצאו דמות יונה להם בראש הר גריזים &lt;small&gt;([[חולין ו א|חולין ו, א]])&lt;/small&gt;. תחת ירושלים, שהיא מקדש מלך ויסוד הלאומית, בחרו בהר גריזים להורות על תכלית הפרטית לזכות רק בברכות, שע&quot;פ רוב לא תתרומם נפש האדם בזה יותר מהשער הנמוך של עבודה ע&quot;מ לקבל פרס. והיא דמות יונה שכנס&quot;י אמנם נמשלת ליונה &lt;small&gt;([[ברכות נג ב|ברכות נג, ב]]; עיין להלן ח, [[עין איה על ברכות ח יב|יב]]–[[עין איה על ברכות ח יג|יג]])&lt;/small&gt; שמצות מגינות עלי' &lt;small&gt;([[שבת מט א|שבת מט, א]]; עיין [[עין איה על שבת ד ב|עין איה שם, ד, ב]])&lt;/small&gt;, והמצות כולן הנה לתכלית העליונה של הצורה הרוחנית של עבודת ד' המיוחדת לישראל, שאין בזה שום הגשמה חלילה, הם, בערכם המצות לא לשם הדעה האמתית הזאת כ&quot;א לתכלית הפרטית של ברכות המכוונות להר גריזים, לא יוכלו להנצל מהגשמה ומצאו להם דמות יונה, שאמנם אינה מחלפת בת זוגה באחר &lt;small&gt;([[שיר השירים רבה א טו|שיר השירים רבה א, טו]])&lt;/small&gt;, אבל חשבו רק בעבור הפרטיות של מציאות הברכות. אשר {{צמ|לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא|ירמיה י, טז}} , ו{{צמ|ד' (אלהים) יתן אֹמר המבשרות צבא רב|תהלים סח יב}} , שאמרו ע&quot;ז חז&quot;ל &lt;small&gt;([[שבת פח ב|שבת פח, ב]])&lt;/small&gt; שכל דיבור ודיבור נחלק לשבעים לשון, שהוכן בו פתח תקוה לכל האדם אשר ע&quot;פ האדמה. וע&quot;ז אמר &quot;אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ&quot;יי. תכלית ההוד וההדר הוא כדי להודיע תפארת ישראל בעולם ע&quot;י שכלול האמיתי של כנסת ישראל, וע&quot;י ההכרה של תפארת ישראל ידעו כל העמים להשכיל ולאמר &quot;בית יעקב&quot;, שבו תלוי כל תפארת ישראל בעל הקורה שראוי שיכנס בעוביה של קורהתי. &quot;לכו ונלכה באור ד' י, &quot;והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' ואל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה, ודבר ד' מירושלים&quot;. אמנם לפי ערך גדולת התכלית ראוי להתגדל אהבת הדקדוק ביותר לכל פרט קטן מרוב אהבה ויקרת ערך. אבל התרוממות הנפש לתכלית הכללית תשבית מעט את הקשר הטבעי לדקדוקים היותר רחוקים, וצריך ע&quot;ז זהירות מיוחדת והגברת הכח השכלי, לקשרו בשכל המעשי יפה. ואצל הכותים אשר לא ידעו את שם ד' אלהי ישראל, שאינם מתנשאים אל רוממות התכלית הכללי, אינם צריכים ע&quot;ז התגברות כי משפט אחד להם, הכלל והפרטים. דוגמת הדבר מצינו בבנ&quot;א היותר נמוכים אין להם מרכז של חיים במח, וע&quot;כ גם כל חלק קטן מגופם מפרפר בחתכו, ולפעמים ישוב ג&quot;כ ויגדל שאר חלקי הגוף ויהי' לבע&quot;ח נמוך בצורתו הראשונה. ובע&quot;ח השלמים להם יש מרכז מיוחד במח, ויש הבדל בין האבר המרכזי לאברים הצדדיים, מ&quot;מ ודאי שע&quot;י הכרת המרכז מרומם יותר אפי' ערך האברים הצדדיים, מפני שהם עשויים לשמש מרכז גדול ואדיר העשוי לתכלית נשגבה ורמה, כצלם אלהים שבאדם.
{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|יז|יח|יט}}
&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ejtxdmv7z0bib0sgdiq7pis7o46zmpc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023051</id>
      <parentid>3023050</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:21:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023051</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11551" sha1="cr4x6viqt2f7zwzb979711pea1n8hf7" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|יז|יח|יט}}
{{צתב|והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי, דאמר מר, כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל.|ברכות|מז|ב}}

תכלית התורה היא כפולה, השלימות הפרטית של עבודת ד' של כל יחיד ויחיד, בין מיראת ד' באיזה מין ממיני היראה שתהי', יראת העונש או יראת הרוממות, או מצד אהבת ד' וגעגועי הנפש בכללה אל אביה שבשמים, שמוציא מן הכח אל הפועל בכל מין עבודת ד' שתשיג ידו, בין בדברים מחוייבים ע&quot;פ התורה, בין בהנהגות ומוסרים מוסכמים לעצמו ע&quot;פ שכלו והדרכתו בכונתו לשמים. ועוד יתרון עקרי יש לישראל מורשה קהלת יעקב, והוא התכלית הלאומית שיש בכלל התורה והמצות, שהם בכללם מחזקים את האגד הלאומי ומוסיפים עוצמה בסגולות הלאומיות. ויען שלאומיותם של ישראל היא הדרך הכבושה להדריך את כל העולם כולו בדרכי ד', ע&quot;כ בתיקון ושכלול של כנסת ישראל תלויים כל גופי תורה ומצות. אמנם בענין הדקדוק הפרטי, לדקדק הרבה בדקדוקי מצות, יש הפרש בין אלה ב' התכליות, מי שאינו מכיר התכלית הלאומי לא יוכל להבין מושג כללי לכללות התורה והעבודה. ע&quot;כ רק מצד אמונה ויראה, וע&quot;פ רוב יראת העונש, ישקיף על המצות, כי בלא הבנה עקרית בעומקה של תורה שבנויה ע&quot;פ יסוד כנסת ישראל בכללה לא יוכל לעלות למדע מבורר לדעת את ד' ולעבדו באהבת אמת. ע&quot;כ לא יכיר שום הבדל בין עיקר מצוה לדקדוק רחוק. כי כולם תכלית אחת היא למי שאינו יודע דרך התכלית הכללית, ואם אמנם הדרך כשהוא לעצמו הוא טוב מאד, דבאמת גם ע&quot;י ההבנה הכפולה של השלימות הפרטית ושלימות הלאומיות דכנסת ישראל בכלל, יש יתרון רב לכל דקדוק ודקדוק קל שנכנס לאוצר הכללי ומתלקט לחשבון גדול של אושר וגדולה כללית, מ&quot;מ לזה צריך השקפה יותר ברורה. אבל מי שלא עלה בתכלית המעלה, לפעמים ע&quot;י היתרון יולד איזה חסרון, שמתוך שמבין התכלית הכללי, יוכל ל[ה]עלות על דעתו כי [ת]ימצא התכלית רק בכלל המצוה, והפרטים הם בכלל מלואים ושומרים שלא תזנח תכלית המצוה, כי הדקדוקים שומרים את משמרת הכלל, ע&quot;כ יש הבדל ברעיון הישראלי בין כללות המצוה לדקדוקיה.

והנה הכותים אינם מכירים כלל לאומיותם של ישראל, כי עוד כצר נחשבו לכלל האומה מצד לאומיותה &lt;small&gt;([[יומא סט א|יומא סט, א]])&lt;/small&gt;, והשתתפם בתורה אינו כ&quot;א מצד רצונם לזכות בשכרה, או הכרת האמת למצויינים שבהם. ומדוייקים דברי חז&quot;ל &lt;small&gt;([[קידושין עה ב|קידושין עה, ב]])&lt;/small&gt;, שגם המעלה את הכותים ונותן להם יתרון שאינם גרי אריות, אומר שהם &quot;גרי אמת&quot;, ואינו כלשון המורגל להם ז&quot;ל בכל מקום על הגרים &quot;גרי הצדק&quot;. והיינו שצדק נקראת כנסת ישראל &lt;small&gt;(עיין [[זהר חלק ג צה א|זוהר אמור, צה, א]]; [[זהר חלק א קג ב|שם וירא, קג, ב]]; [[שערי אורה (ג'יקאטיליה)/השער הראשון|שערי אורה, ערך מלכות]])&lt;/small&gt;, שיסודה להביא צדק עולמים לכלל המין האנושי &lt;small&gt;(עיין [[עקבי הצאן/עבודת אלוהים|עקבי הצאן, עבודת אלוהים]])&lt;/small&gt;. ומי שאין לו יד ושם באלהי ישראל, אע&quot;פ שמכיר הוד התורה מצד צד האמת שבה לעצמה, נוכל לקרותו &quot;גר אמת&quot; ולא &quot;גר צדק&quot;. ע&quot;כ {{צ|כל מצוה שהחזיקו בה כותים, הרבה מדקדקים בה|מרכאות=לא}}, ביחוד רק {{צ|במאי דכתיב באורייתא|מרכאות=לא}}, כי יסוד תורה שבע&quot;פ הוא ביחוד מצד התכלית העליון של הכסא &lt;small&gt;(מלה זו מסופקת בכתי&quot;ק, ויתכן: הכנס&quot;י)&lt;/small&gt;, שהיא התכלית הלאומית, שצריך שיהי' המרכז חזק מאד, וערבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה &lt;small&gt;([[ירושלמי ברכות א ד|ירושלמי ברכות פ&quot;א, ה&quot;ד]]; [[ירושלמי עבודה זרה ב ז|שם עבודה זרה פ&quot;ב, ה&quot;ז]])&lt;/small&gt; שבהם מבואר התכלית הכללית בגילוי ברור. אמנם יש ג&quot;כ בכלל הדקדוקים, דקדוקים של תפלוּת, שיוכלו להולד מאין דרך להבחין בין עקר לטפל, וביותר שאין דרך להגביר מדת הצדק ע&quot;י העבודה כ&quot;א בההבנה הברורה של התכלית הכללית, שעל ידה האדם מוצא את עצמו עוסק בצרכי ציבור הכלליים וגומל חסד עם אומתו ועם כל העולם כולו. איזהו חסיד המתחסד עם קונוועם קן דילי' מקום שממנו שאב כל אשרו והפרחתו, דהיינו אומתו. ע&quot;כ רק ההבנה האמתית תיישר את דעת האדם לכונן אשוריו במעגל הטוב והישר, להיות זהיר בכל דבר בדעת ותבונה ולערוך ערך לכל דבר כערכו, ולהשמר ג&quot;כ מהפרזה בדקדוקים כאלה שאין רוח חכמים נוחה מהם &lt;small&gt;(עיין [[שבת קכא ב|שבת קכא, ב]]; [[בבא קמא צד א|בבא קמא צד, א]]; [[בבא מציעא מח א|בבא מציעא מח, א]]; [[בבא בתרא קלג ב|בבא בתרא קלג, ב]])&lt;/small&gt;, ומביא ג&quot;כ לשקוד על דלתי תורה &lt;small&gt;(עיין [[ברכות יז א|ברכות יז, א]])&lt;/small&gt; כדי שיוכל להכיר ההבדל הראוי בין עיקר וטפל ולדעת מי נדחה מפני מי. מה שאין כל אלו המדות היקרות הנמשכות בהדרך המצומצם הפרטי, שאין בו מדת תורת ד' התמימה &lt;small&gt;(על־פי [[תהלים יט, ח]])&lt;/small&gt;, שהיא מורשה קהלת יעקב &lt;small&gt;([[דברים לג, ד]])&lt;/small&gt;, הגוי כולו.

ואחרית תקלה זו של ביטול ההערה הרוממה הלאומית מביאה ג&quot;כ לעבודה זרה, כי בהיות שכל האדם משוטט לתן טעמים למצות, ולא ימצא באמת רק בהכנסו דרך השער אשר לד' שהיא שערי צדק של כנסת ישראל, ממילא ישגה לתלות דמיוני שוא ובוקי סריקי של הבלי ע&quot;ז או קרוב לה בתורת אמת. וזהו שהביאה להכותים סופם שמצאו דמות יונה להם בראש הר גריזים &lt;small&gt;([[חולין ו א|חולין ו, א]])&lt;/small&gt;. תחת ירושלים, שהיא מקדש מלך ויסוד הלאומית, בחרו בהר גריזים להורות על תכלית הפרטית לזכות רק בברכות, שע&quot;פ רוב לא תתרומם נפש האדם בזה יותר מהשער הנמוך של עבודה ע&quot;מ לקבל פרס. והיא דמות יונה שכנס&quot;י אמנם נמשלת ליונה &lt;small&gt;([[ברכות נג ב|ברכות נג, ב]]; עיין להלן ח, [[עין איה על ברכות ח יב|יב]]–[[עין איה על ברכות ח יג|יג]])&lt;/small&gt; שמצות מגינות עלי' &lt;small&gt;([[שבת מט א|שבת מט, א]]; עיין [[עין איה על שבת ד ב|עין איה שם, ד, ב]])&lt;/small&gt;, והמצות כולן הנה לתכלית העליונה של הצורה הרוחנית של עבודת ד' המיוחדת לישראל, שאין בזה שום הגשמה חלילה, הם, בערכם המצות לא לשם הדעה האמתית הזאת כ&quot;א לתכלית הפרטית של ברכות המכוונות להר גריזים, לא יוכלו להנצל מהגשמה ומצאו להם דמות יונה, שאמנם אינה מחלפת בת זוגה באחר &lt;small&gt;([[שיר השירים רבה א טו|שיר השירים רבה א, טו]])&lt;/small&gt;, אבל חשבו רק בעבור הפרטיות של מציאות הברכות. אשר {{צמ|לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא|ירמיה י, טז}}, ו{{צמ|ד' (אלהים) יתן אֹמר המבשרות צבא רב|תהלים סח יב}}, שאמרו ע&quot;ז חז&quot;ל &lt;small&gt;([[שבת פח ב|שבת פח, ב]])&lt;/small&gt; שכל דיבור ודיבור נחלק לשבעים לשון, שהוכן בו פתח תקוה לכל האדם אשר ע&quot;פ האדמה. וע&quot;ז אמר &quot;אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ&quot;יי. תכלית ההוד וההדר הוא כדי להודיע תפארת ישראל בעולם ע&quot;י שכלול האמיתי של כנסת ישראל, וע&quot;י ההכרה של תפארת ישראל ידעו כל העמים להשכיל ולאמר &quot;בית יעקב&quot;, שבו תלוי כל תפארת ישראל בעל הקורה שראוי שיכנס בעוביה של קורהתי. &quot;לכו ונלכה באור ד' י, &quot;והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' ואל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה, ודבר ד' מירושלים&quot;. אמנם לפי ערך גדולת התכלית ראוי להתגדל אהבת הדקדוק ביותר לכל פרט קטן מרוב אהבה ויקרת ערך. אבל התרוממות הנפש לתכלית הכללית תשבית מעט את הקשר הטבעי לדקדוקים היותר רחוקים, וצריך ע&quot;ז זהירות מיוחדת והגברת הכח השכלי, לקשרו בשכל המעשי יפה. ואצל הכותים אשר לא ידעו את שם ד' אלהי ישראל, שאינם מתנשאים אל רוממות התכלית הכללי, אינם צריכים ע&quot;ז התגברות כי משפט אחד להם, הכלל והפרטים. דוגמת הדבר מצינו בבנ&quot;א היותר נמוכים אין להם מרכז של חיים במח, וע&quot;כ גם כל חלק קטן מגופם מפרפר בחתכו, ולפעמים ישוב ג&quot;כ ויגדל שאר חלקי הגוף ויהי' לבע&quot;ח נמוך בצורתו הראשונה. ובע&quot;ח השלמים להם יש מרכז מיוחד במח, ויש הבדל בין האבר המרכזי לאברים הצדדיים, מ&quot;מ ודאי שע&quot;י הכרת המרכז מרומם יותר אפי' ערך האברים הצדדיים, מפני שהם עשויים לשמש מרכז גדול ואדיר העשוי לתכלית נשגבה ורמה, כצלם אלהים שבאדם.
{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|יז|יח|יט}}
&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cr4x6viqt2f7zwzb979711pea1n8hf7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ז נה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164233</id>
    <revision>
      <id>3023127</id>
      <parentid>2966601</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:34:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-35474-61</username>
        <id>45820</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ הגהה</comment>
      <origin>3023127</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3491" sha1="t2stzpv6kjkjvv55qe10nlqx6eesmpc" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|נד|נה|נו}}
{{צתב|אמר רב אסי אין משיחין על כוס של ברכה|ברכות|נא|ב}}.

כבר ביארנו בהוראת כוס של ברכה, שהיא על ענין הרחבת החיים בכל מילואיהם, שראוי לאדם השלם שישתוקק להם לעצמן וביותר לעמו ולכלל האנושיות, למען השתמש בהם לתכלית המעלה והשלימות, ליראת ד' ולאהבתו, ולעשות החסד והטוב. והנה הכח הדברי שבאדם לפי תכונתו ראוי שיהי' משמש רק לדברים שכליים, כי יסודו אינו כ&quot;א מצד יתרון השכל של האדם על כל החי, ומה שהאדם משתמש בו להנאותיו וצרכיו החומרים, ראוי שיכיר בזה צד חסרון, וחוסר סדר שההכרח יאכף עליו להשתמש בכלי חמדה של הדיבור לדברים שאינם מערכו. ע&quot;כ ראוי להרשם כי זה החסרון לא יתמיד, כ&quot;א כל זמן שעוד לא נשלם העולם בכל אורחות החיים. אבל כשתתמלא ברכת ד' בכוס החיים בעולם לעת המאושר, אז לא יהי' כל חסרון סדר ושימוש בלתי טבעי בכל כח שבעולם, אז לא יהי' האדם מוכרח להשתמש בכח הדיברי כ&quot;א לענינים שכליים נשגבים, אבל לצרכי החיים החומריים בהמלאם בכל תנאיהם, כמראה כוס של ברכה ותקותו בחסדי הטוב לכל יתברך, לא תהי' שיחה נוהגת עבור אלה הענינים. וכבר אמר רשב&quot;י בירו' אלו הואי בטורא דסיני הוינא בעי תרין פומין, כי הכיר עלבון הכח הדברי להשתמש על ידו בהשגת דברים חומרים. וכך היא המדה שכלי שמשתמש בו קודש לא ישתמש בו חול כ&quot;א לצד ההכרח, והכרח המותר על מה שהי' ראוי אינו בא כ&quot;א מצד חסרון, אשר לעת השלמת כל חסרון ראוי לקוות שיסור, ביחוד בעם ד' אלה המובטחים שיעמדו &quot;זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם ואתם כהני ד' תקראו משרתי אלהינו&quot; , שיכירו כל העמים כולם, שראוי לכונן שלום העולמים ע&quot;י חלוקת העבודה לכל עם ולשון לפי מה שהוא ראוי להצטיין בו. וחלק העבודה של עיונים ולימודים המוסריים, של דעת אלהים ודרכיו, יפול בגורלו של ישראל, &quot;עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו&quot; . א&quot;כ בחפץ לב ושמחה יסירו מהעם הזה הנועד לנשגבות וחקר אלה ודרכי טובו לאור עולם, את עמל החיים וטרדתם. ע&quot;כ לא תבא שיחתם ושיגם כ&quot;א בדברים עליונים שכליים, ולא לדברי חיה וכלכלה וצרכי החיים החומריים שהם יבאו להם בלא עמל וטורח, ומכל שכן שלא יצטרכו להפך את הסדר, להתעמר בכח הנשגב של הדיבור לצרכי החומר. ע&quot;כ אין משיחין על כוס של ברכה.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|נד|נה|נו}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ז נה]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>t2stzpv6kjkjvv55qe10nlqx6eesmpc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ב מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213869</id>
    <revision>
      <id>3023095</id>
      <parentid>816147</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:57:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023095</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6168" sha1="a0vl2g0wytfulx5qgmvfayc1at53n95" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב כ|ב נ}}

{{צת|בראשית|י|כב}}{{ש}} 
{{צת|בראשית|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מו}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|כט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|מו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|סד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כז|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|מא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|הושע|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|י}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|יא}}{{ש}}
{{צת|מיכה|א|ה}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|מו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|כז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|ז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ה|א}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|איכה|א|ב}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|ד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|ב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|י}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|כד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|כט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|נ}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ס}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|כז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|לה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|לח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|נב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|סב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|יא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב מ]]</text>
      <sha1>a0vl2g0wytfulx5qgmvfayc1at53n95</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ב נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213870</id>
    <revision>
      <id>3023099</id>
      <parentid>816148</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:06:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023099</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1899" sha1="djv00n96otk1oee67vptzcxxa9ecrj8" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב מ|ב ס}}

{{צת|בראשית|לה|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|עב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|עח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|כט}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|מו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|מה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|כה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מא|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|נג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|כט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כו|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|יג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|ל}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|נט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|ט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב נ]]</text>
      <sha1>djv00n96otk1oee67vptzcxxa9ecrj8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214008</id>
    <revision>
      <id>3023102</id>
      <parentid>811222</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:21:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023102</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2231" sha1="3robzob9yj36ozkm03p855yj9v1427o" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ק|ב ש}}

{{צת|בראשית|מט|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|נד}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כה|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|יח}}{{ש}}
{{צת|נחום|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|חגי|א|א}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|א}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|י}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|א}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|ז}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לא|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מה|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נו|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|כא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|כג}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|כז|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|כד}}{{ש}}
{{צת|איכה|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|נא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|נג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|כד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ר]]</text>
      <sha1>3robzob9yj36ozkm03p855yj9v1427o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214009</id>
    <revision>
      <id>3023103</id>
      <parentid>817854</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:24:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023103</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="823" sha1="rviuvk1eicc65g1vwwy773h3eim2p7u" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ר|ב ת}}

{{צת|שמות|לא|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|ל}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מח|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צ|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|י}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|כא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ש]]</text>
      <sha1>rviuvk1eicc65g1vwwy773h3eim2p7u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214020</id>
    <revision>
      <id>3023104</id>
      <parentid>817855</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:31:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023104</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1381" sha1="da7592qvn5cpeovs839bkkpg1ogsuj0" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ש|ג א}}

{{צת|בראשית|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|מב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|ל}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|כב}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לא|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מ|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|כו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|י|יח}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|י}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|כד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ת]]</text>
      <sha1>da7592qvn5cpeovs839bkkpg1ogsuj0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214207</id>
    <revision>
      <id>3023105</id>
      <parentid>898969</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:34:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023105</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="232" sha1="dafaimj78fwi3owh23u8sul7u9pm44l" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ת|ג ב}}

{{צת|משלי|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ה|יח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג א]]</text>
      <sha1>dafaimj78fwi3owh23u8sul7u9pm44l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214208</id>
    <revision>
      <id>3023106</id>
      <parentid>817856</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:37:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023106</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="406" sha1="1v30brcsxcxvbrx541ykq32ia5fadd9" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג א|ג ג}}

{{צת|בראשית|מט|יט}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מא|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|יט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|כג}}{{ש}}
{{צת|איכה|ב|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ב]]</text>
      <sha1>1v30brcsxcxvbrx541ykq32ia5fadd9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214348</id>
    <revision>
      <id>3023107</id>
      <parentid>817857</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:39:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023107</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="236" sha1="tm2c9bzwe2e7kmc2gw74t5hdtzk1e4a" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ג|ג ה}}

{{צת|ירמיהו|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|כג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ד]]</text>
      <sha1>tm2c9bzwe2e7kmc2gw74t5hdtzk1e4a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214349</id>
    <revision>
      <id>3023108</id>
      <parentid>2796570</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:42:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי העיצוב הכולל</comment>
      <origin>3023108</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1089" sha1="tly3y6nfvjbxun61dgkgidst1xmjqbh" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ד|ג ו}}

{{צת|בראשית|לב|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|כט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|לד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|הושע|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נב|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עז|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פ|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פג|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פה|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלט|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|יב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ה]]</text>
      <sha1>tly3y6nfvjbxun61dgkgidst1xmjqbh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214350</id>
    <revision>
      <id>3023109</id>
      <parentid>817859</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:48:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023109</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="857" sha1="ln5xpbbo6p6qfxabelt9k4eb08ldy0l" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ד|ג ז}}

{{צת|בראשית|מט|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|כט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|יט}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לד|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מח|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|לא}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|כד|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ו]]</text>
      <sha1>ln5xpbbo6p6qfxabelt9k4eb08ldy0l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214351</id>
    <revision>
      <id>3023110</id>
      <parentid>817860</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:49:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023110</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="196" sha1="j0ts21qb7tpamo31rgfhgbad7ug5h5z" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ז|ג ט}}

{{צת|משלי|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ח]]</text>
      <sha1>j0ts21qb7tpamo31rgfhgbad7ug5h5z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214354</id>
    <revision>
      <id>3023114</id>
      <parentid>817861</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:53:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023114</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="815" sha1="lgd27zrj4yjncmoiwhskkope9kk2jwx" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ט|ג כ}}

{{צת|בראשית|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|כא}}{{ש}}
{{צת|הושע|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פד|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|יט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג י]]</text>
      <sha1>lgd27zrj4yjncmoiwhskkope9kk2jwx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור אורח חיים רמח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>225896</id>
    <revision>
      <id>3023067</id>
      <parentid>3021789</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:48:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <comment>פיסוק והגהה</comment>
      <origin>3023067</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58563" sha1="oua160qf4m2hhlkq2x9x3b0l7e0k3j1" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|רמז|רמח|רמט|}}

==טור==
אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת, במה דברים אמורים לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה מותר ופוסק עמו שישבות, רשב&quot;ג אומר א&quot;צ לפסוק, והלכה כמותו. ודרך מועט כמו מצור לצידון שלא היה ביניהם רק מהלך יום, מותר אפילו בע&quot;ש. 

י&quot;מ הטעם משום איסור תחומין, ולכך מתירין בספינה גדולה שהולכת למעלה מעשרה. ורב אלפס פירש הטעם משום עונג שבת, שכל ג' ימים הראשונים גופו משתבר ואין רוחו חוזרת עד אחר ג' ימים, ולכן מתירין בנהרות הנובעים שאינו מצטער. ובה&quot;ג כתב אם קנה שביתה בספינה מע&quot;ש מותר ליכנס בה אפילו בשבת. ור&quot;י אסר הכל אפילו בתוך התחום מפני שהוא נראה שט על פני המים שהוא אסור. 

ולענין דבר מצוה, פר&quot;ת שכל מקום שאדם הולך כגון לסחורה או לראות פני חבירו חשיב הכל דבר מצוה, ואין חשובה דבר הרשות אלא כשהולך לטייל.

==בית יוסף==
'''אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת וכו'.''' ברייתא בפרק קמא דשבת {{הפניה-גמ|שבת|יט|א}}, ומשמע דג' ימים גמורים קודם שבת בעינן, כלומר דמיום רביעי אסור להפליג ויום רביעי בכלל האיסור. וכן נראה ממה שכתב הר&quot;ן (ז: דיבור ראשון) בשם הרז&quot;ה (ז.) דטעמא משום דכל ג' ימים [קודם השבת] 'קמי שבתא' מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת. ובסוף פרק 'מי שאחזו' {{ממ|גיטין|עז|א}} אמרינן דארבעה וחמשה ומעלי שבתא קמי שבתא וכך הם דברי הריב&quot;ש בתשובה ([[תשובות ריב&quot;ש/יז|סי' י&quot;ז]]) שאכתוב בסוף סימן זה (ח' סוע&quot;א ד&quot;ה וכתב עוד). אלא שמדברי הרא&quot;ש (סי' ל&quot;ח) נראה דיום רביעי מותר שכתב דהא דתני&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; בתוספתא בית הלל מתירין ארביעי (נמי) קאי. ומיהו לומר דבחמישי נמי שרי שיום שבת יום ג' להפלגתו הוא. וכמו שכתב רבינו ירוחם בחי&quot;ח (ני&quot;ב קא ריש ע&quot;ב) דלדעת הרמב&quot;ן ברביעי ובחמישי מותר קשה מאד בעיני, דאם כן הוה ליה למיתני &quot;אין מפליגין בערב שבת וברביעי ובחמישי מותר&quot; כדקתני גבי שילוח אגרות ושכירות כלים.&lt;br /&gt;'''

'''ומה שכתב רבינו דהלכה כרבן שמעון בן גמליאל.''' אין כן דעת הרמב&quot;ם שבפרק כ&quot;ד (ה&quot;ו) ופ&quot;ל (הי&quot;ג) פסק כתנא קמא וכן דעת רבינו ירוחם בחי&quot;ח (ני&quot;ב קא ע&quot;א).

'''ומה שכתב ודרך מועט כמו מצור לצידון וכו'.''' גם זה בברייתא הנזכרת: &quot;ומצור לצידון אפילו בערב שבת מותר&quot; ופירש רש&quot;י: שלא היה ביניהם רק מהלך יום. ונראה שאף על פי שלפעמים מתאחרים יותר מיום אחד אם כשיש רוח טוב הולכים ביום אחד שרי להפליג בערב שבת. וכן כתבו סמ&quot;ג (ל&quot;ת סה יז ע&quot;ד) והתרומה (סי' רכה עיי&quot;ש). מיהו הני מילי בשיש שהות מעת שהספינה מפלגת להגיע שם קודם הלילה על ידי רוח טוב, אבל אם הוא מהלך יום אחד על ידי רוח טוב ושהה שעה אחת או שתיים, אסור לו להפליג, שהרי אי אפשר להגיע שם קודם הלילה אפילו על ידי רוח טוב וכן נראה מדברי סמ&quot;ג (שם).  

'''וכתב''' הרמב&quot;ם בפ&quot;ל (הי&quot;ג) ומקום שנהגו שלא להפליג בערב שבת כלל, אין מפליגין. וכתב הרב המגיד, שכתב כן מדאמרינן בפרק 'מקום שנהגו' {{ממ|פסחים|נ|ב}}: &quot;בני בישן נהוג דלא הוו אזלי מצור לצידון במעלי שבתא ואתו לקמיה דרבי יוחנן ואסר להו&quot;. אבל רש&quot;י פירשה בענין אחר שאינה ענין לזה כלל. מיהו הר&quot;ן (שם יז. ד&quot;ה בני) כתב כדברי הרמב&quot;ם. ואפילו לדברי רש&quot;י יש לאסור משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור כדאיתא התם. 

'''וכתבו''' התוספות ([[ערובין מג א|עירובין מ&quot;ג.]] ד&quot;ה הלכה) והרא&quot;ש (סי' ג) בריש פרק 'מי שהוציאוהו' בשם רשב&quot;ם דהאי ברייתא דאסרה להפליג פחות מג' ימים קודם השבת אתיא כבית שמאי דלא שרו לעשות מלאכה בערב שבת אלא בכדי שיעשו מבעוד יום, אבל לבית הלל דשרו עם השמש אף על פי שהמלאכה נעשית בשבת שרי ליכנס. וכתבו  הגהות פרק ל' (דפוס קושטא הי&quot;ג) דאין נראה לריב&quot;א דלא מסתבר לומר דפליגי רבי ורבן שמעון בן גמליאל אליבא דבית שמאי כי אם אליבא דבית הלל, ואפילו הכי אסרי פחות מג' ימים קודם השבת, וכן כתוב בהגהות מרדכי בפרק קמא דשבת (סימן תנב,ע&quot;ח סוף ע&quot;ג). וגם הרא&quot;ש פרק קמא דשבת (סי' לח) ובפרק 'מי שהוציאוהו' (עירובין פ&quot;ד סי' ג) הכריע דלא כרשב&quot;ם וכן דעת כל הפוסקים שפסקו כברייתא דאין מפליגין פחות מג' ימים קודם השבת. ולפי שסברת רשב&quot;ם יחידאה היא ששום פוסק לא הודה לו, לא הזכירה רבינו.

'''ומה שכתב רבינו יש מפרשים הטעם משום איסור תחומין וכו'.''' סברא זו הזכירוה הרי&quot;ף (ז:) והרא&quot;ש (סי' לח) שיש אומרים דהא דאין מפליגין בזמן שהספינה גוששת ואין במים עשרה טפחים ומשום גזירת תחומין גזרו בה אבל למעלה מעשרה לא גזרו ומשום הכי נהגו העם להפליג בים הגדול. והם זכרונם לברכה, דחו פירוש זה, והסכימו שהטעם הוא משום ביטול עונג שבת, שכל ג' ימים הראשונים הוה ליה שינוי וסת משום נענוע הספינה ולא יכלי למיעבד עונג שבת. והיינו טעמא (כל דבר) [דלדבר] מצוה שרי משום דפטירי ממצות עונג שבת דהעוסק במצוה פטור מן המצוה. וזהו דעת הרמב&quot;ם בפרק ל' (הי&quot;ג). וכתב הרב המגיד: &quot;ולזה כתב בתשובה שלא נאסר אלא בימים המלוחים בשביל מה שיארע בהם מהצער והבלבול והקיא אבל בנהרות מותר&quot;.


'''וכתב''' הגאון מהר&quot;י קולון בשורש מ&quot;ה &quot;דלכולי עלמא אם נכנס בספינה ג' ימים קודם השבת אף על פי שהספינה הולכת במים שאין בהם עשרה טפחים ואפילו אם אין בהם שלשה טפחים שרי. ואף על פי שסתר הרי&quot;ף דברי רבינו חננאל (י&quot;ט.) שמעמיד ההיא דאין מפליגין ג' ימים קודם השבת למטה מעשרה ומשום איסור תחומין 'דאם כן אפילו במפליג ג' ימים קודם יהיה אסור' והיה נראה לכאורה דלמטה מעשרה אסור אפילו בהפליג ג' ימים קודם השבת מכל מקום נראה לעניות דעתי דלדברי ר&quot;ח קאמר, דלדידה [ד]סבר (אפילו) למעלה מעשרה שרי משום דאין תחומין ודווקא למטה מעשרה אסור בלא הפליג ג' ימים קודם השבת משום איסור תחומין יש להקשות אפילו קודם ג' ימים נמי. אבל לדעת הרי&quot;ף גופיה איכא למימר דלא סבירא ליה לאסור משום תחומין כלל&quot; עכ&quot;ל. ולפי זה, אם אינם מים מלוחים אפילו נכנס בספינה בערב שבת שרי אף על פי שאין במים עשרה טפחים. ואשתמיטתיה למר תשובת הרמב&quot;ם שאכתוב בסמוך שהיא אוסרת להלך בשבת בספינה חוץ לתחום אם אין המים גבוהים עשרה טפחים ומסתמא לא פליג אהרי&quot;ף (רבינו) [רבו], ועוד שהם שוים בטעם איסור להפליג, ועוד דפשט דברי הרי&quot;ף מוכיחין כן, ולמה לן למשכוני נפשין להוציאן מפשטן הילכך אין נראין דברי מהרי&quot;ק ז&quot;ל בזה&lt;i data-commentator=&quot;Darchei Moshe&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;.

'''והגהות''' (מיימוניות) בפרק ל' כתבו בשם ר&quot;ת, שהטעם מפני איסור תחומין ואם כן לא אסרינן אלא בספינה גוששת, אבל שאינה גוששת מותר שאין תחומין למעלה מעשרה ועל זה סומכין העולם ליכנס בספינה מערב שבת ולפרוש בים הגדול ומיהו כתבו שאין נראה להר&quot;ם דהא איבעיא לן אם יש תחומין למעלה מעשרה ועבדינן לחומרא דהא לא איפשיטא וכתוב בתשובות הרמב&quot;ם שכן היה דעת חכמי בבל לאסור ההליכה בנהרות משום דכיון דבעיא דאם יש תחומין למעלה מעשרה לא איפשיטא וקיימא לן דתחום י&quot;ב מיל הוי דאורייתא אם כן הוי ספיקא דאורייתא ולחומרא. והוא ז&quot;ל השיב דביבשה דאיכא איסור תחומין דאורייתא אין הכי נמי, דכיון דבעיין לא איפשטא נקטינן לחומרא, אבל במים שאין שם איסור תחומין דאורייתא משום דלא דמי למחנה ישראל, כיון דלא מיתסר אלא מדרבנן נקטינן בעיין לקולא דאין תחומין למעלה מעשרה. ואפילו היכא דמספקא לן אם הם למעלה מעשרה אם לאו מותר להלך בהם עד שיתאמת לנו שבגבהן פחות מעשרה טפחים שאז אסור להלך בהם חוץ לתחום מדרבנן. ולדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש בימים המלוחים בכל גוונא אסור משום ביטול עונג שבת ובנהרות הנובעים אם אינם עמוקים עשרה לכולי עלמא אסור משום דאף על גב דלית בהו ביטול עונג איכא איסור תחומין כל שאין מקרקע הספינה לקרקע הנהר עשרה טפחים אבל אם יש מקרקע הספינה לקרקע הנהר יותר מעשרה טפחים, להרא&quot;ש והר&quot;ם דנקטי בעיא דתחומין למעלה מעשרה לחומרא ולא חלקו בין ים ליבשה אסור ולהרמב&quot;ם דנקיט לה בימים ובנהרות לקולא שרי ולהרמב&quot;ן והרשב&quot;א נמי שרי שאף על פי שלא חלקו בין ים ליבשה הא נקטינן לה לבעיא דתחומין למעלה מעשרה לקולא כמו שכתב רבינו ירוחם בחי&quot;ח ובמה שחולקין הרמב&quot;ן והרשב&quot;א בעניין זה אכתוב בסימן ת&quot;ד בסייעתא דשמיא. 

ומה שכתב רבינו בשם בה&quot;ג, כתב עליו הגאון מהר&quot;י אבוהב ז&quot;ל דאתי בשיטת רשב&quot;ם דאמר ברייתא זו דאין מפליגין בית שמאי היא דלבית הלל&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; שרי להפליג אפילו בערב שבת. ואינו נראה לי&lt;i data-commentator=&quot;Darchei Moshe&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;, דאם כן לא הוו שתקי תוספות והרא&quot;ש מלומר דבה&quot;ג סבר כדעת רשב&quot;ם, וגם רבינו לא הוה שתיק מלומר שדעת רשב&quot;ם כדעת בה&quot;ג. לכן נראה לי דבה&quot;ג נמי סבר דברייתא דאין מפליגין כבית הלל נמי אתיא. ומיהו היכא שקרקע הספינה גבוה עשרה טפחים מקרקע הנהר דליכא משום איסור תחומין, וגם הם מים נובעים דלית בהו משום ביטול עונג שבת, דמותר להפליג אפילו בערב שבת לדברי הכל דלא איירי בהכי מתניתא דאין מפליגין אתא בה&quot;ג למימר דמותר ליכנס בה בשבת ולהפליג כל שקנה שם שביתה. ור&quot;י אסר אפילו תוך התחום וגם הם נהרות נובעין משום שהוא כשט על פני המים שאסור גזירה שמא יעשה חבית של שייטין או שמא ינהיג הספינה ארבע אמות בכרמלית וכמו שכתבו התוספות והרא&quot;ש בראש פרק מי שהוציאוהו. ולפי זה ביאור דברי רבינו כך הם: בתחלה כתב שיש מפרשים טעם דאין מפליגין ג' ימים קודם השבת משום איסור תחומין ורי&quot;ף פירש הטעם משום עונג שבת וכו' ולכן מתירין בנהרות הנובעים שאינו מצטער, ואחר כך כתב דהיכא דהוו נהרות הנובעים דלית בהו איסורא להפליג בערב שבת, לעניין להפליג בשבת עצמה הוי פלוגתא דבה&quot;ג ור&quot;י, דלבה&quot;ג אם קנה שם שביתה מותר אפילו בשבת, ולר&quot;י אסור אפילו בערב שבת וכמו שאבאר סברת ר&quot;י בסמוך.

ודע שסברא זו דבה&quot;ג כתבה הר&quot;ן בפרק קמא דשבת וז&quot;ל: &quot;ולפיכך נוהגים עכשיו שמתכנסים לתוך הספינה מערב שבת ומסדרין שם שלחן ומדליקין את הנרות לקנות שם שביתה ואחר כך חוזרין ונכנסין לה בשבת ועושין כך מפני שהספינה עתידה לצאת בשבת חוץ לתחום ויהא אסור (לטלטל)[לזוז] בתוכה חוץ מארבע אמות שלו לפי שלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום, אבל כיון שנכנס לה מערב שבת נעשה כמערב ברגליו ואומר כאן תהא שביתתי, וכיון דקונה שם שביתה שובת באויר מחיצות מבעוד יום ומהלך את כולה דכארבע אמות היא אצלו&quot; עכ&quot;ל. ותמיהא לי אם כן למה צריכין לסדר שולחן ולהדליק נרות הא בשיהיו בספינה כשתחשך הוו להו מערבין ברגליהם ואפשר שעושין כן כדי לפרסם שקנו שם שביתה, אבל אין הכי נמי דבלא קידוש נמי שרי. וכן כתוב בהגהות אשיר&quot;י פרק  מי שהוציאוהו וז&quot;ל: &quot;אי אפשר לקנות שביתה בספינה בשום עניין אם לא שיכניס בה בעצמו קודם בין השמשות וישב שם בין השמשות ולאחר בין השמשות ילך לביתו ויאכל וישוב לספינה אחר אכילתו בלילה או למחר ביום&quot;. 

אבל הרשב&quot;א בתשובה כתב, דאלו הנכנסין בערב שבת בספינות ומקדשין שם ואחר כך יוצאים- לא עלה בידם כלום. דמשעה שעלו ליבשה קנו שם שביתה ואפילו בחצי השבת. וגם התוספות והרא&quot;ש כתבו בראש פרק מי שהוציאוהו שאותם בני אדם שמדליקין נרות בספינה בערב שבת ואוכלין שם וסומכין על כך להפליג בספינה בשבת לא שפיר עבדי דסוף סוף הם מפליגין בשבת&quot; עכ&quot;ל. ואינם אוסרין אלא כשאחר שקדשו שם יוצאין מחוץ לספינה ואחר כך חוזרין ונכנסין בה בשבת, מפני שהם מפליגין בשבת, הא אם נכנס בה בערב שבת ולא יצא משם עד שהפליגה – שרי, דכיון שאינו נכנס בה בערב שבת ולא יצא משם עד שהפליגה שרי, דכיוון שאינו נכנס עכשיו לתוכה שכבר היה שם מבעוד יום, לא מיקרי מפליג. דאיהו לאו מידי עביד וכן כתב הרא&quot;ש בתשובה. וכן נראה מדברי הרשב&quot;א שכתבתי בסמוך. 

ומה שכתב הרשב&quot;א דמשעה שעלו ליבשה קנו שם שביתה ואפילו בחצי שבת, תמיהא לי. דהא קניית שביתה אינה אלא בין השמשות. ונראה, דמשום דסתם ספינה הויא במים שהם למעלה מעשרה לא קנה שם שביתה. הילכך כשיוצא ליבשה ואפילו בחצי שבת קונה שם שביתה וכמו שיתבאר [[טור אורח חיים תד|בסימן ת&quot;ד]]. {{ש}}
ומתוך דברי התוספות והרא&quot;ש משמע לי שטעם בה&quot;ג הוא, מפני שאם נכנס בה בשבת בלי קניית שביתה, כשהיא מפלגת בשבת נראה כיוצא חוץ לתחום. אבל כשקנה בה שביתה, כשנכנס בה בשבת אינו אלא כנכנס לתוך ביתו, ואם אחר כך תפליג חוץ לתחום לית לן בה כיון שאינו עושה שום מעשה ביציאתו חוץ לתחום. והם מקשים עליו דסוף סוף הם מפליגין בשבת כלומר שכיון שהם נכנסין בה בשבת הרי הם עושים מעשה על דעת להפליג בשבת וכי קנו שם שביתה מאי הוי.

והריטב&quot;א בראש פרק מי שהוציאוהו על איבעיא דתחומין למעלה מעשרה דלא איפשיטא כתב שרבינו הגדול (הרמב&quot;ן) והר&quot;ז ז&quot;ל פסקו דלקולא נקטינן לה, דספיקא דרבנן הוא. ועל כן התיר רבינו ליכנס בספינה של גוים בשבת וכן לירד ממנה בהגיען ליבשה בשבת שהרי לא קנו שביתה בים למעלה מעשרה וכן פסקו בתוספות. ומה שנהגו העם כשרוצין ליכנס בספינה בשבת שהולכין ומקדשין שם מערב שבת כדי שיקנו שם שביתה למעלה מעשרה לא היה צריך דכיון דאין שביתה/תחומין למעלה מעשרה, הרי בלא זה יכולין ליכנס לשם בשבת. אלא שהם רוצים לקנות שביתה למעלה מעשרה כדי שאם יגיעו למחר בנמל שיהיו רשאין ליכנס שם ויהיו כבני העיר ואילו הייתה שביתתם בביתם לא היו זזין ממקומן מתוך הספינה שהרי חזרו למטה מעשרה והרחיקו מתחומן. ואף לפי שיטה זו צריך היה כי אותן שקדשו בספינה שלא יחזרו אחר כך ליבשה בשבת שאם כן כיון שלא קנו שביתה בספינה למעלה מי' הרי הם קונין שביתה ביבשה ומה הועיל להם מה שקדשו בספינה הא ודאי לא מעלה ולא מוריד&quot; עכ&quot;ל.

ולעניין הלכה דבר זה תלוי במנהג המדינה, במקום שנהגו היתר מותר ובמקום שנהגו איסור אסור להתיר להם. ומה שכתב (הריטב&quot;א) שהתיר רבינו ליכנס בספינה של גוים בשבת אכתוב בסמוך טעם ההיתר. ולעניין היתר ירידה מן הספינה לנמל שהגיעה בו בשבת אכתוב בסימן ת&quot;ד בס&quot;ד.

ומה שכתב רבינו ור&quot;י אסר הכל אפילו בתוך התחום מפני שהוא שט וכו'. כן כתבו התוספות והרא&quot;ש בריש פרק מי שהוציאוהו, ולכאורה לא סגי האי טעמא אלא לאסור להפליג בשבת עצמה אבל לא לאסור להפליג קודם שבת דאם לא כן מאי איריא שלשה ימים קודם שבת מיום ראשון נמי ליתסר. אבל מאחר שכתבו התוספות דברי&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ר&quot;י בפרק קמא דשבת אברייתא דאין מפליגין שלשה ימים קודם השבת משמע דמטעם זה אסור להפליג שלשה ימים קודם שבת וכן כתוב בהגהות (מיימוניות סוף פרק ל'). והכי דייק לשון רבינו שכתב &quot;ור&quot;י אסר הכל&quot; כלומר, בין להפליג בשבת עצמה בין להפליג פחות משלשה ימים קודם שבת. וצריך לומר דסבירא ליה שלא גזרו חכמים להפליג תוך ג' ימים קודם השבת אלא מפני גזירה זו וקודם לכן שרי. משום דכיוון דלא שרינן ליה להפליג פחות מג' ימים קודם, אית ליה היכרא, ושוב לא יעשה חבית של שייטין ולא ינהיג את הספינה.

והרא&quot;ש בפרק קמא דשבת כתב, דטעמא דאין מפליגין פחות מג' ימים קודם שבת משום עונג שבת כדברי הרי&quot;ף. ולפי זה בנהרות הנובעין שרי. ובריש פרק מי שהוציאוהו כתב כדברי ר&quot;י דלפי טעמו בנהרות הנובעין נמי אסור. ושמא י&quot;ל שהרא&quot;ש לא כתב דברי ר&quot;י אלא לאסור ליכנס בספינה בשבת עצמה אבל לאסור להפליג ג' ימים קודם סבירא ליה דלא סגי האי טעמא אלא משום ביטול עונג שבת דאם לא כן לא הוה שתיק בפרק קמא דשבת מדברי ר&quot;י. וכן נראה מדבריו בתשובה שהזכרתי בסמוך שכתב, וז&quot;ל: אסור לפרוש (מהספינה ליבשה) [מהיבשה לספינה] בשבת אף אם קידש ואכל בתוך הספינה ויצא אחר כך לחוץ דנמצא שמפליג בשבת מן היבשה לים, אלא יכנס לספינה מבעוד יום ולא יצא אחר כך&quot; ורבינו לפי שנסתפק לו דעת הרא&quot;ש לא הזכירו.

והוי יודע שהרמב&quot;ן נתן טעם אחר להא דאין מפליגין פחות מג' ימים קודם השבת וכתבוהו הר&quot;ן בפ&quot;ק דשבת ורבינו ירוחם בחי&quot;ח והוא מפני שנראה כמי שמתנה עם הגוי לחלל שבת דהא ממטו לה לספינה וקושרים בה כמה קשרים בפריסת הקלע ודוקא כשהספינה לא היתה הולכת לולי ישראל, וברביעי ובחמישי מותר דגוי במלאכתו הוא עוסק ואינו נראה כשלוחו של ישראל דקבלנות הוא עושה ולפיכך בזמן הזה כשמפליגין בספינה גדולה שרובה גוים ובלא ישראל היתה הולכת מותר להפליג בערב שבת ואפילו בשבת בים הגדול שהוא למעלה מעשרה. והרב המגיד כתב בפרק ל' הלכה י&quot;ג: &quot;ועכשיו נהגו להפליג אפילו בים הגדול בערב שבת ובשבת והרמב&quot;ן חיפש ללמד עליהם זכות והוא עצמו כתב ובעל נפש יחוש לעצמו. גם הרשב&quot;א כתב שאין דבריו נכונים&quot; עכ&quot;ל המ&quot;מ. וכבר היה אפשר ללמד עליהם זכות משום שכולהו חשיבי הולך לדבר מצוה לדעת רבינו תם שכתב רבינו בסמוך אלא שאין נראה כן מדברי הפוסקים כמו שאכתוב בסמוך.  ולעניין הלכה במקום שנהגו היתר אין מוחין בידם כיון שיש להם על מי שיסמוכו&lt;i data-commentator=&quot;Darchei Moshe&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;. והר&quot;ן בפרק קמא דשבת כתב טעם אחר בשם הרז&quot;ה דים מקום סכנה הוא וג' ימים קודם השבת קמי שבתא מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת מפני שאין דבר שעומד בפני פיקוח נפש. וכתב הריב&quot;ש בתשובה על זה וז&quot;ל: &quot;ולפירושו אף כשהספינה של ישראל ומלחיה וחובליה כולם ישראלים והם בעצמם העושים במלאכה מותר כל שהוא ג' ימים קודם השבת, וכל שהוא תוך ג' ימים לשבת אסור אף אם הספינה של גוי ואין הישראל עצמו עושה במלאכה דמכל מקום גוי עושה המלאכה בשביל ישראל השוכרה, וישראל נכנס בה בשבת, אלא מפני הסכנה מותר, אלא שצריך שיהיה ג' ימים קודם השבת כדי שלא יהא נראה כמתנה לחלל את השבת. ולזה ברייתא דאין מפליגין בכל עניין היא בין שהישראלים עושים במלאכה בין שהגויים עושים אותה בשביל ישראל והוא נהנה ממנו ולהיות עניין הברייתא אפילו כשהישראלים עצמם עושים מלאכה לזה אמר הרז&quot;ה והוא הדין להפריש במדברות ובכל מקום סכנה שאדם עתיד לחלל בו את השבת וכיון שהברייתא בכל עניין גם כשהתיר בסופה לדבר מצוה אפילו בערב שבת בכל ענין היא ואפילו כשהישראל עצמו עושה החילול&quot; עכ&quot;ל.

וכתב עוד ([[תשובות ריב&quot;ש/יז|הריב&quot;ש בסימן יז]]): שאלת על היוצאים בשיירא במדבר והכל יודעים שהם צריכים לחלל שבת כי מפני הסכנה לא יוכלו לעכב במדבר לבדם בשבת ולכן [נסתפקת] אם ראוי למחות בידם שלא יצאו בשיירא במדבר. תשובה דבר זה מתורת הרז&quot;ה למדנו שנתן טעם בההיא דאין מפליגין בספינה ואין צרין על עיירות של גוים פחות מג' ימים קודם השבת משום דמקום סכנה הוא וכל ג' ימים קודם לשבת [קמי שבת] מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת מפני שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, והוא הדין למפריש במדבר וכל מקום סכנה שאדם עתיד לחלל בו את השבת, עד כאן לשון הרז&quot;ה. ולפי זה כל היוצא מן היישוב למדבר ביום א' וב' וג' מותר לפי שאלו הג' ימים מתייחסים לשבוע שעברה ונקראים בתר שבתא כדאיתא בפרק 'מי שאחזו' ואין לו להמנע מחמת שבת הבא שאז אם יארע לו סכנה ויצטרך לחללו מפני פיקוח נפש מותר הוא ואין כאן חילול אבל ביוצא מן היישוב למדבר ביום ד' ה' ו' אסור לפי שג' ימים אלו מתייחסים לשבת הבא ונקראים קמי שבתא ואם כן נראה כנכנס בכוונה למקום סכנה כדי שיחלל בו את השבת. ואף על פי שהרי&quot;ף והרמב&quot;ם פירשו ברייתא זו בדרך אחרת מכל מקום הדין דין אמת וכן כתב מורי הר&quot;ן ז&quot;ל בפירוש ההלכות&quot; עכ&quot;ל. וכן כתב הר&quot;ש בר צמח בתשובה וכתב עוד: &quot;שהעולה לארץ ישראל אם נזדמנה לו שיירה אפילו בערב שבת כיוון דדבר מצוה הוא יכול הוא לפרוש ופוסק עמהם לשבות ואם אחר שיהיה במדבר לא ירצו לשבות עמו יכול ללכת עמהם יותר מתחום שבת מפני פיקוח נפש. ואפילו להרי&quot;ף והרמב&quot;ם דתחום ג' פרסאות דאורייתא מותר לפי שאין דבר שעומד בפני פיקוח נפש ואם נכנס לעיר אחת בשבת מהלך את כולה ואפילו לדברי האוסרים ביצא לדעת ונכנס לעיר דשאני הכא שמפני פיקוח נפש הוא שעבר תחומו ויציאתו בערב שבת ברשות היתה. אם כן הרי הוא כמי שהוציאוהו גוים שאם נכנס  לעיר מהלך את כולה. ואפילו הניחוהו מחוץ לעיר ורוצה ליכנס בעיר מותר דכיוון דלדבר מצוה נפק יש לו אלפיים אמה לכל רוח וכדאמרינן בפרק מי שהוציאוהו&quot; עכ&quot;ל.
ולעניין דבר מצוה פירש רבינו תם שכל מקום שאדם הולך כגון לסחורה וכו'. כן כתבו המרדכי והגהותיו פרק קמא דשבת והביאו ראיות לדבר וכן כתוב בהגהות פ&quot;ל בשם רבינו תם וראבי&quot;ה ואביו רבינו יואל. 
ומה שאמר רבינו דלראות פני חבירו חשוב דבר מצוה. כן כתב שם המרדכי. 

ומכל מקום נראה לי שאין כל הפוסקים מודים לרבינו תם בזה דאם כן למה להו לאהדורי אטעמי דהיתרא במה שנהגו עכשיו להפליג בים בערב שבת תיפוק לי משום כל ההולכים בספינות אינם מפליגין אלא לסחורה או לראות פני חבריהם ולא לטייל וכן משמע מדברי הרי&quot;ף והרא&quot;ש שכתבו והיינו טעמא דלדבר מצוה שרי משום דפטירי ממצות עונג דאמר מר העוסק במצוה פטור מן המצוה ואי הולכים בסחורה חשיבי עוסקין במצוה? אם כן פטרת את כל העולם ממצות. אלא ודאי לית להו הא דרבינו תם. 

והכי משמע קצת מעובדא דבני ביישן דאיתא בריש פרק מקום שנהגו דנהוג דלא אזלי מצור לצידון במעלי שבתא אתו לקמיה דר' יוחנן אמרו ליה אבהתין הוה אפשר להו אנן לא אפשר לן אמר להם כבר קבלו עליהם אבותיכם ומשמע ודאי דהני לא היו הולכים לטייל דאם כן מאי הוה אפשר להו ולא אפשר לן דקאמר. 
ואם איתא דכל שאינו הולך לטייל חשיב לדבר מצוה למה החמירו הראשונים על עצמם וכי מדת חסידות הוא להחמיר אדם על עצמו בדבר מצוה? 

וכן כתב הריב&quot;ש בתשובה שזה שכתב רבינו בשם רבינו תם קולא יתירה היא ומכל מקום כתב שלעלות לארץ ישראל הוי שפיר לדבר מצוה וכן כתב הר&quot;ש (שו&quot;ת תשב&quot;ץ). אם נכנס אדם בספינה שלשה ימים קודם השבת אם מותר לילך בה בשבת במים שאין בעמקן עשרה טפחים יתבאר עוד [[טור אורח חיים תד|בסימן ת&quot;ד]] בס&quot;ד. כיצד מותר ליכנס בספינה בשבת [[טור אורח חיים שלט|בסימן של&quot;ט]].

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
אין מפליגין בספינ' פחות מג' ימים וכו' בריית' (פ&quot;ק דשבת י&quot;ט) ומשמע דשלשה ימים גמורים קאמר וביום רביעי נמי אסור וכ&quot;כ הריב&quot;ש מביאו ב&quot;י מיהו נראה דוקא לטעמיה דהרז&quot;ה דכל שלשה ימים קמי שבתא מיקרי ונראה כמתנה מתחלה לדחות את השבת הילכך בעינן שיהיו ג' ימים גמורים קודם שבת ואז יפליג אבל להרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש דטעמן משום עונג שבת וכן לפר&quot;י מפני שהוא כ?שט ברביעי נמי יכול להפליג דמד' ואילך נמי הוי ג' ימים וכ&quot;כ הרא&quot;ש להדיא דבתוספתא איתא אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת וב&quot;ש אוסרי' אף בד' וב&quot;ה מתירין פי' ת&quot;ק מתיר להפליג ברביעי וב&quot;ש אומרים אף בד' אסור וב&quot;ה מתירין בד' ול&quot;ק ב&quot;ה היינו ת&quot;ק דה&quot;ק דבר זה מחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה היא אלמא דלב&quot;ה שרי בד' עצמו להרא&quot;ש אך קשה למ&quot;ש ב&quot;י ע&quot;ש הרמב&quot;ן דבד' ובה' נמי שרי דיום שבת ג' להפלגתו היא דאין הלשון משמע הכי כלל ומי דחקו לפרש כן ונראה דהרמב&quot;ן כתב כך ע&quot;פ הירושלמי פ&quot;ק דשבת דתניא אין מפליגין לים הגדול לא בע&quot;ש ולא בה' בשבת ב&quot;ש אוסרים אף בד' וב&quot;ה מתירין הביאוהו הסמ&quot;ג בדף י&quot;ז והתוספות פרק מי שהוציאוהו דף מ&quot;ג והרא&quot;ש שם דף קי&quot;ט דקשה ב&quot;ה היינו ת&quot;ק דלא ס&quot;ל להרמב&quot;ן לפרש דה&quot;ק דבר זה מחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה היא כמו שפירש הרא&quot;ש בתוספתא גם לא ס&quot;ל לפרש וב&quot;ה מתירין אפילו מערב שבת וברייתא דאין מפליגין פחות מג' ימים ב&quot;ש היא וכפרשב&quot;ם דכבר הקשו ע&quot;ז דלא מסתבר דפליגי רבי ורשב&quot;ג אליבא דב&quot;ש ולא אליבא דב&quot;ה אלא בע&quot;כ וב&quot;ה מתירין אפילו בה' קאמרי והשתא ברייתא דתני בה אין מפליגין פחות מג' ימים אתיא ככ&quot;ע כב&quot;ש וב&quot;ה אלא דלב&quot;ש ג' ימים דקאמר היינו ד' וה' וע&quot;ש ולב&quot;ה ג' ימים דקאמר היינו ה' וע&quot;ש ושבת אבל לא בערב שבת ומצור לצידון אפילו בערב שבת מותר והשתא הא דפליגי ר' ורשב&quot;ג ברישא אליבא דב&quot;ה נמי פליגי היכא דמפליג בה' ליכא לאקשויי להרז&quot;ה דמפרש דאסור אף ברביעי לא מתוספתא דב&quot;ה מתירין בד' ולא מהירושלמי דב&quot;ה מתירין בה' דאיהו קאמר דפליגי אברייתא דגמרא דידן דתני בה דשלשה ימים גמורים בעינן וקאמר דלא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה וכה&quot;ג כתב הרא&quot;ש פרק קמא דשבת דף קע&quot;ב כנ&quot;ל ביישוב דעת הגדולים:

והלכה כמותו אבל הרמב&quot;ם פכ&quot;ד וספ&quot;ל פסק כת&quot;ק וכ&quot;כ הסמ&quot;ג דף כ&quot;ב ע&quot;ב וכ&quot;כ הר&quot;ר ירוחם בח' י&quot;ח ומבואר ברמב&quot;ם שם דהך פלוגתא דרבי ורשב&quot;ג ליתא אלא בהולך בע&quot;ש לדבר מצוה אבל במפליג ג' ימים קודם שבת אפילו לרבי א&quot;צ שיפסוק עמו לשבות כיון דלא עביד איסורא וצ&quot;ע אם כך הוא דעת שאר מפרשים שדחו לפרשב&quot;ם דפי' הך ברייתא ב&quot;ש היא דלא מסתברא דרבי ורשב&quot;ג פליגי אליבא דב&quot;ש דמשמע דפליגי נמי אמאי דמפליגין ג' ימים דלר' צריך לפסוק וכו' ולרשב&quot;ג אין צריך לפסוק והכי משמע מדברי רבינו וטעמא דרמב&quot;ם ודעימיה דפסקו כת&quot;ק נראה דהיינו משום דקי&quot;ל בכל דוכתא הלכה כר' מחבירו ודעת רבינו דהכא דלית הלכתא כרבי דהא בעורות לעבדן וכלים לכובס ב&quot;ה מתירין עם השמש וא&quot;צ לפסוק עמו שישבות אפילו ידוע שעושה בשבת דעכו&quot;ם אדעתיה דנפשיה קעביד וכן קבולת דמתיר בירושלמי בתלוש וכן שילוח אגרות בע&quot;ש דשרי היכא דקצץ כולהו משמע אע&quot;פ שידוע דעביד עכו&quot;ם בשבת וא&quot;צ שיפסוק עמו שישבות כ&quot;ש בספינה דעכו&quot;ם לא עביד מידי אלא דמנהיגה ד' אמות בכרמלית דבישראל גופיה לא הוי אלא איסור דרבנן ואע&quot;פ שישראל יושב בספינה הלא לפירוש הרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש ליכא איסורא לא משום איסור תחום דאין תחומין למעלה מי' ולא משום איסור דהוא שט ע&quot;פ מים דלא ס&quot;ל כפר&quot;י כמו שיתבאר ואין שם אלא משום ביטול עונג שבת ולדבר מצוה אף בע&quot;ש אזיל ליה האי טעמא משום דהעוסק במצוה פטור מן המצוה א&quot;כ פשיטא היא דאין צריך לפסוק עמו שישבות כיון דלא עביד איסורא בהפלגה זו:

ודרך מועט כמו מצור לצידון כו' ולפי זה במהלך שני ימים נמי שרי בה' וכ&quot;כ סה&quot;ת סימן רכ&quot;ה ולכך צריך לכנוס בספינה קודם שלשה ימים או בעת שיוכל לעבור קודם השבת ותלמודא דנקט צור וצידון מהלך יום א' לפי שלא היה אז בנמצא ב' עיירות מהלך ב' ימים זו מזו אי נמי רבותא אשמעינן דאפילו בע&quot;ש נמי שרי וכ&quot;ש בה':

י&quot;מ הטעם משום איסור תחומין כו' פירוש זה כתבו סה&quot;ת ומהרי&quot;ק בתשובה שורש מ&quot;ה בשם ר&quot;ח והגהות ספ&quot;ל כתבוהו בשם ר&quot;ת וקצת קשה כיון דהרי&quot;ף דחה לפירוש זה וכן הסכים הרא&quot;ש אמאי הביאו רבינו ונראה דרבינו ראה יישוב הגון לכל הקושיות דמה שהקשה דאמאי תנא ספינה סתם ליתני אין מפליגין בספינה קטנה י&quot;ל דמילתא דפשיטא היא להאי טעמא ואין צריך לפרש כי היכי דלהרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש אין איסור אלא בימים המלוחים ולא בנהרות הנובעים כמ&quot;ש ה' המגיד לשם ותנא בסתמא משום דא&quot;צ לפרש דמילתא דפשיטא היא לטעמא דידהו. ומה שהקשה עוד מאי איריא ג' ימים אפילו טפי נמי י&quot;ל כמו שפירש הרז&quot;ה דכל שלשה ימים קמי שבתא מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת אבל קודם ג' ימים דלבתר שבתא הוא אין לו להמנע בשביל שבת הבא דאם ילך אז חוץ לתחום אנוס הוא ולפי זה צריך נמי ג' ימים גמורים קודם שבת ולא יפליג אלא ביום א' וב' וג' אבל בד' אסור כדפרישית לעיל. ומה שהקשה עוד ולדבר מצוה אמאי שרי כו' י&quot;ל דאיסור תחום אלפים אמה מדרבנן לא אסרוה אלא ביבשה כיון דאיכא נמי איסור תחומין ד&quot;ת ביבשה דהיינו י&quot;ב מיל אבל במים שאין שם איסור תחומין ד&quot;ת כלל דלא דמי למחנה ישראל שהיה ביבשה ולא אסרו תחומין כמים אלא שלא לחלק בין ים ליבשה הילכך במקום מצוה לא העמידו דבריהם אלו דאינן איסור גמור אפילו מדרבנן וכיון דיש יישוב הגון לקושייתם הביא ?רבינו דבריו דכדאי הוא ר&quot;ח לאותן שנוהגים היתר בספינה גדולה שלא להורות להן איסור אי נמי אפילו בספינה קטנה מותר לר&quot;ח תוך התחום:

ורב אלפס פירש הטעם וכו' איכא למידק שהרי הרי&quot;ף כתב וז&quot;ל אלא ה&quot;ט משום ביטול מצות עונג שבת דכל ג' ימים הוי ליה שינוי ווסת משום נענוע הספינה כדכתיב יחוגו וינועו כשכור וכו' וכיון דטעמא משום נענוע הספינה משמע דאפילו בשאר נהרות נמי אסור משום נענוע דליכא למימר דבנהרות בספינות קטנות ליכא נענוע אלא בספינות גדולות שעל הים א&quot;כ לדידיה נמי קשה ה&quot;ל לפרש אין מפליגין בספינה גדולה וי&quot;ל דס&quot;ל לרבינו דהרי&quot;ף והרא&quot;ש כתבו בקוצר משום נענוע הספינה ורצונם לומר דהנענוע גורם שלא יוכלו להשמר מהסרחון העולה מן הים המלוח דמביא לה צער ובלבול והקאה אבל נענוע גרידא שבנהרות אין בה ריעותא כלל, והכי משמע מתשובה להרמב&quot;ם שהביא ה' המגיד פ&quot;ל ולזה ג&quot;כ דקדק רבינו שלא כתב ולכך מותר בנהרות וכו' דהוה משמע דהרי&quot;ף בעצמו כתב להתיר בנהרות והא ליתא דהרי&quot;ף כתב בסתם משום נענוע הספינה ואיכא לפרש אפילו בנהרות אסור אלא דהבאים אחריו פירשו דבריו דוקא בימים מלוחים ולכן אמר ולכך מתירין בנהרות דמשמע הגדולים אחרים מתירין. 

כתב מהרי&quot;ק בשורש מ&quot;ה דלרב אלפס דלא ס&quot;ל טעמא דאיסור תחומין כל שנכנס בספינה שלשה ימים קודם השבת אע&quot;פ שהספינה הולכת במים שאין בהם י' טפחים ואפילו אין בהם שלשה טפחים שרי, וב&quot;י השיג עליו מתשובת הרמב&quot;ם שאוסר באין בהם י&quot;ט ומסתמא לא פליג אהרי&quot;ף רבו ועוד שהם שווין בטעם איסור להפליג ועוד דפשט דברי הרי&quot;ף מוכיחין כן עכ&quot;ל. ויש להקשות לדעת ב&quot;י דא&quot;כ הא דהקשה הרי&quot;ף אפירוש ר&quot;ח דאמאי תני ספינה סתם וכו' להרי&quot;ף נמי קשיא אמאי תני סתמא דמפליגין קודם ג' ימים ליתני אין מפליגין בספינה למעלה מעשרה פחות מג' ימים קודם השבת דמשמע דבלמטה מעשרה אפילו קודם שלשה ימים נמי אסור מדלא מפליג משמע דקודם שלשה ימים מותר לעולם וכמו שפירש מהרי&quot;ק, ותו קשה דמאי מביא ראיה מתשובת רמב&quot;ם דהא איכא למימר דלהרמב&quot;ם ודאי דביבשה תחומים די&quot;ב מיל אסור ד&quot;ת כמ&quot;ש להדיא בתחלת פכ&quot;ז מהל' שבת אע&quot;ג דבמים אפילו י&quot;ב מיל ליכא איסור ד&quot;ת מ&quot;מ איכא איסור מדרבנן בפחות מי' אבל להרי&quot;ף ספ&quot;ק דעירובין משמע דאע&quot;ג דבירושלמי איתא די&quot;ב מיל הוי דאורייתא מ&quot;מ לגמרא דידן ליכא תחומין דאורייתא אפילו ביבשה א&quot;כ במים ליכא איסורא אפילו מדרבנן אף במים שאינם עמוקים י', ותו ק' כיון דכתב דפשט דברי הרי&quot;ף מוכיחין כן א&quot;כ גם פשט דברי הרא&quot;ש מוכיחין כן שהרי כתב כלשון הרי&quot;ף ואם כן יהיו דברי הרא&quot;ש בפ&quot;ק דשבת סותרין לדבריו שכתב פרק מי שהוציאוהו דנקטינן בבעיין דלמעלה מעשרה לחומרא ולא חילק בין ים ליבשה אלמא דאפילו למעלה מי' במים איכא איסור תחומין להרא&quot;ש וכ&quot;כ ב&quot;י בהדיא להרא&quot;ש דלפי זה אפילו קודם ג' ימים אסור להפליג וזה סותר מ&quot;ש בפ&quot;ק דשבת דקודם שלשה ימים מותר להפליג למעלה מי'. אבל למהרי&quot;ק ניחא דגם הרא&quot;ש לא כתב אלא דלר&quot;ח ק' אפילו קודם שלשה ימים נמי אבל להרא&quot;ש גופיה אין לאסור בספינה כלל משום תחומין וכמ&quot;ש מהרי&quot;ק לדעת הרי&quot;ף כך הוא לדעת הרא&quot;ש ופשיטא דלהרי&quot;ף והרא&quot;ש איכא לחלק בין ים ליבשה דכיון דנכנס בתוכה קודם שבת והלוך הספינה חוץ לתחום מלאכה הנעשית מאליה היא ואפילו לב&quot;ש אין איסור בנעשית מאליה כדתנן ושוין שטוענין בקורות בית הבד וכו' כמ&quot;ש הרא&quot;ש כל זה פ&quot;ק דשבת וכ&quot;ש לב&quot;ה ואיסור דספינה אינה אלא משום עונג שבת ולעולם אפילו בפחות מי' אין איסור תחומין במים להרי&quot;ף והרא&quot;ש וכמ&quot;ש מהרי&quot;ק ודו&quot;ק:

ובה&quot;ג כתב אם קנה שביתה וכו' פירוש בה&quot;ג חולק דאין איסור הפלגת הספינה לא משום תחומין ולא משום עונג שבת דלית לן הני טעמא ולפיכך כשקנה שם שביתה בספינה מותר ליכנס בה אפילו בשבת, והא דתניא אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים היינו דוקא בישראל ששכר כל הספינה שכל המלאכה הנעשית אינה אלא בשבילו ועל דעת הרז&quot;ה דשלשה ימים קמי שבתא מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת אבל קודם ג' ימים לבתר שבתא מיקרי ושרי, אבל בספינה שרובה עכו&quot;ם וישראלים מועטים נכנסים בה ע&quot;ש עכו&quot;ם מלאכה נעשית ושרי לישראל להפליג תוך ג' ימים לשבת, ולפיכך נהגו עכשיו שנכנסים תוך הספינה מע&quot;ש וקונים שם שביתה כדי לשבות באויר מחיצות ואח&quot;כ חוזרים ונכנסים שם בשבת כמ&quot;ש כל זה הר&quot;ן ע&quot;ש הרמב&quot;ן. וא&quot;כ גם בה&quot;ג שכתב שקונה שביתה מע&quot;ש ואח&quot;כ נכנס לה בשבת דעתו ג&quot;כ לפרש הך ברייתא דאין מפליגין פחות מג' ימים כפירוש זה דהרמב&quot;ן והכי משמע בה&quot;ג דף י&quot;ז ע&quot;א דלאחר שכתב הך ברייתא דאין מפליגין פחות מג' ימים וכו' כתב ומאן דאיתיה בספינתא בשבתא לא צריך למזבין רשותא מן מארי דספינתא דכיון דבאגרא יתיב לא צריך למזבן מיניה וכל היכא דקנה ליה שביתה בספינתא מחולא שפיר דמי למיתב בה בשבתא וסגויי מה לי מבע&quot;י ומה לי ג' ימים קודם לשבת הילכך ש&quot;ד עכ&quot;ל. ולכאורה קשה דמעיקרא מייתי ברייתא דאין מפליגין ג' ימים קודם שבת ואח&quot;כ כתב איפכא מה לי מבע&quot;י מה לי ג' ימים אלא בע&quot;כ סוף דבריו הם בישראל ששוכר מקום בספינה מעכו&quot;ם שהוא אדון הספינה ושרי לישראל להפליג אפי' תוך ג' ימים וברייתא בישראל ששכר כל הספינה שהישראל הוא אדון הספינה ואסור להפליג תוך ג' ימים, ואע&quot;פ דאפשר לפרש דמ&quot;ש מה לי מבע&quot;י מה לי ג' ימים קודם לשבתא לא כתב כן אלא לענין שיהא מהלך את כולה אבל מטעם תחומין או עונג שבת או טעם אחר בעינן ג' ימים, מ&quot;מ מה שכתבתי תחלה הוא עיקר, והכי משמע מל' רבי' שאמר ורב אלפס פי' וכו' ובה&quot;ג כתבו כו' ור&quot;י אסר וכו' דכל אחד חולק אדברי מי שקדמו. 

אבל מהר&quot;י אבוהב ז&quot;ל כתב דבה&quot;ג אתא בשיטת רשב&quot;ם דאמר דברייתא זו דאין מפליגין ב&quot;ש היא דלב&quot;ה שרי להפליג אפי' בע&quot;ש עכ&quot;ל ומביאו ב&quot;י ונראה דלמד כך ממ&quot;ש הסמ&quot;ג בדף י&quot;ז ע&quot;ד וז&quot;ל ומה שפסק רבי' שמואל כדברי ה&quot;ג שפסקו כל היכא דקנה שביתה שפיר דמי למיתב בה בשבתא וסגויי אין נראה לרבינו יצחק דהא אסרו מע&quot;ש אם לא מצור לצידון וכו' עכ&quot;ל. עלה ע&quot;ד מהר&quot;י אבוהב דבחדא שיטת' החזיקו תרווייהו והא לית' דהא רשב&quot;ם פי' דבריית' דאין מפליגין ב&quot;ש היא ולא ב&quot;ה ודחאה מהלכה ובה&quot;ג הביאה בסתם אלמא דהלכה היא דאל&quot;כ ה&quot;ל לפרש דב&quot;ש היא ולית הילכתא הכי. ותו קשה דמאי מקשה ר&quot;י דהא אסרו מע&quot;ש אם לא מצור לצידון דכיון דהך ברייתא ב&quot;ש היא א&quot;כ הא דאסור מע&quot;ש אם לא מצור לצידון נמי ב&quot;ש היא אבל לב&quot;ה שרי להפליג בע&quot;ש עם חשיכה וכמ&quot;ש התוס' בפ' מי שהוציאוהו (דף מ&quot;ג). ותו קשה דאי איתא דבה&quot;ג אתא בשיטת רשב&quot;ם ה&quot;ל להסמ&quot;ג לומר בזה הלשון ומה שפסקו רבינו שמואל וה&quot;ג דכל היכא דקנה שביתה וכו' אין נראה לר&quot;י וכו' מדלא כתב כך אלא כתב ומה שפסק רבי' שמואל כדברי ה&quot;ג וכו' בעל כרחנו דהכי פירושו דמה שהבין רבי' שמואל מדברי בה&quot;ג דכל היכא דקנה שביתה ש&quot;ד למיתב בה בשבתא וסגויי ופסק כך הלכה אין נראה לר&quot;י שה&quot;ג פסקו כך דהא אסרו וכו' ר&quot;ל דהא ה&quot;ג אסרו מע&quot;ש אם לא מצור לצידון דמדהביאו הך ברייתא דאין מפליגין בע&quot;כ דס&quot;ל דבע&quot;ש אין היתר כלל אם לא מצור לצידון אלא צריך לחלק בין ישראל ששכר כל הספינה וכו' ובין ספינה שרובה עכו&quot;ם וכו' ולא כדפסק רשב&quot;ם דכל היכא דקנה שביתה שפיר דמי וכו' דמשמע אף בישראל ששכר כל הספינה וכו' דליתא. והכי דייק לשון הסמ&quot;ג דכתב דהא אסרו מע&quot;ש ואי אברייתא קאי הל&quot;ל דהא אסור מע&quot;ש, אלא אה&quot;ג קאי שמזכירו בלשון רבים כמ&quot;ש בתחילת לשונו ומה שפסק רבינו שמואל כדברי ה&quot;ג וכן בדוכתי טובא מזכיר לבה&quot;ג בלשון רבים, אבל ב&quot;י פירש דברי בה&quot;ג דלא אמרו ליכנס בה בשבת אלא בספינה ההולכת בנהרות למעלה מי' אבל בימים אין היתר ליכנס בשבת, ושרי ליה מאריה דהא איהו גופיה האריך אח&quot;כ מדברי הגדולים על אותן שנהגו היתר ליכנס בספינה בשבת, ומסקנתו במקום שנהגו היתר מותר והרי עינינו רואות שהנוהגים היתר נוהגים בין בימים בין בנהרות ולפירוש ב&quot;י דבה&quot;ג לא התירו אלא בנהרות לא היה להם הנוהגים היתר אף בימים על מי שיסמכו אלא כדפרישית הוא העיקר:

ור&quot;י אסר הכל כו' לכאורה נראה דהכי פירושו דליכנס בספינה בשבת דוקא אסר הכל בין בים ובין בנהרות אף בהולכת למעלה מי' ואפילו תוך התחום לילך מעבר הנהר וגם קנה בה שביתה מע&quot;ש הכל אסר מפני שהוא שט וכו' כלומר נראה כמו שהוא שט וה&quot;ל בכלל הגזירה שגזרו שלא לשוט בשבת שמא יעשה חבית של שייטין דהכי משמע בתוס' ובאשיר&quot;י פרק מי שהוציאוהו דלר&quot;י אינו אסור אלא בנכנס בספינה בשבת אבל בנכנס בה בע&quot;ש והפליג מיד בע&quot;ש שרי וכ&quot;כ להדיא בקיצור פסקי הרא&quot;ש לשם אבל קשה דבתוס' פ&quot;ק דשבת משמע דמטעם איסור שט תניא דאסור להפליג ג' ימים קודם שבת וכ&quot;כ בהגהות פ&quot;ל בשם ר&quot;י גם בסה&quot;ת סי' רכ&quot;ה ובסמ&quot;ג דף י&quot;ז סע&quot;ג כתב כן דאף בנכנס בה בע&quot;ש והפליג מיד אסור לילך בה בשבת משום שט וכ&quot;כ בהגהות מרדכי פ&quot;ק דשבת להדיא בשם ר&quot;י דאסור משום שט אפילו בנכנס בה תוך ג' ימים והפליג מיד והכי משמע באשיר&quot;י פ&quot;ק דשבת ויותר מבואר בקיצור פסקי הרא&quot;ש לשם וכ&quot;כ בהגהות אשיר&quot;י להדיא בשם ר&quot;י ומהרי&quot;א בפ&quot;ק דשבת וכל זה סותר למ&quot;ש התוס' והרא&quot;ש בפרק מי שהוציאוהו דלא דחו פרשב&quot;ם אלא בזה שהתיר ליכנס בספינה בשבת אבל בנכנס בה בע&quot;ש והפליג מיד מותר ונראה להחמיר כרוב הגדולים שכתבו בשם ר&quot;י דאפילו בנכנס בה תוך ג' ימים אסור משום שט וכן נראה מדברי רבינו שכתב ור&quot;י אסר הכל משמע בכל ענין אסור משום שט אפילו נכנס בה תוך ג' ימים והפליג מיד וכל' קיצור פסקי הרא&quot;ש פ&quot;ק דשבת שכתב ור&quot;י אוסר בכל ענין. כתב הרי&quot;ף יש מי שאומר הא דתניא אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת בזמן שהספינה גוששת ואין במים עשרה טפחים ומשום גזירת תחומין גזרו בה אבל למעלה מי' טפחים לא גזרו ומש&quot;ה נהגו העם להפליג בים הגדול וכו' משמע דאם יש משטח המים עד קרקע המים קצת יותר מעשרה טפחים ה&quot;ל למעלה מעשרה טפחים ואע&quot;פ שהספינה משוקעת במים ג' או ד&quot;ט שאין מקרקע הספינה עד קרקע המים כ&quot;א ז' או ו' טפחים נמי חשוב למעלה מי'. ולכאורה נראה דליתא אלא כל שאין מקרקע הספינה לקרקע הנהר עשרה פחות מעשרה מיקרי. וכן מבואר בספר יראים סוף (דף מ&quot;ו) שכתב אהא דפרק הזורק (דף ק') דלרב הונא ספינה העומדת בים דמוציא הימנה זיז כל שהוא להיכירא וממלא ופריך עלה זימנין דליכא עשרה וקא מטלטל מכרמלית לרה&quot;י ומשני גמירי דאין ספינה מהלכת בפחות מי' שלא יהיו עמוקים עשרה ויותר מעט כדי שישקע הכלי ששואב בו ואין להקשות מהא דאמרינן פרק מי שהוציאוהו (דף מ&quot;ג) במהלכת ברקק פירוש בפחות מעשרה הא ל&quot;ק דהתם פירושו שולי הספינה שהיו משוקעים במים ג' טפחים או ד' היו תוך י&quot;ט נמצא היושב בשוליים בתחומין למטה מי' מהלך אבל משפת הים ועד הקרקע היה יותר מי' הרבה עכ&quot;ל מיהו מדברי התוס' בפרק הזורק לשם שהקשו הך קושיא מפרק מי שהוציאוהו ותירצו התם מיירי בספינה קטנה אבל הכא בספינות גדולות שטוענין אותן ביותר ונשקעים הרבה במים ואין מהלכות בפחות מי' מיהו צ&quot;ל שאף הכלי שדולה בו ונשקע במים הוי למעלה מי' דאל&quot;כ היאך ממלא עכ&quot;ל משמע מדבריהם שכל שהמים עמוקים יותר מי' אע&quot;פ דמקרקע הספינה לקרקע הנהר פחות מי' למעלה מעשרה מיקרי וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בתשובה וז&quot;ל אין הפרש בין ההליכה בימים המלוחים ובין הנהרות שמימיהם מרובים הכל מותר אין בה איסור כלל ואין הפרש בין ההליכה בספינה ובין ההליכה ע&quot;ג סוואר של קורות והדומה להם הכל מותר אא&quot;כ לא יהיה עמוקים ויהיה בין שטחם ובין שטח הארץ פחות מי&quot;ט ואז תהיה ההולכה באלו המים בשבת אסור ואין ההליכה באלו [אלא] כדין ההליכה בארץ ויתלה בזה האיסור תחומין ואמנם המים הרבים שגבהם י&quot;ט או יותר ההליכה על גבה מותר בשבת לפי שאין איסור תחומין למעלה מעשרה בכרמלית ומפני זה היה מותר ללכת בימים המלוחים וכו' דאין אסור למעלה מי' אלא ביבשה אבל אויר הים שהוא אויר כרמלית אין בו איסור תחומין למעלה מי' ואם הוא ספק אם יש בגבהן עשרה אם לאו מותר ללכת בשבת דספק דרבנן לקולא דתחומין דרבנן והאריך עוד שוב השיב לו ה&quot;ר שמואל ראש הישיבה והשיג עליו בזה והשיב לו הרמב&quot;ם תשובה פשוטה להחזיק דבריו הראשונים ע&quot;ש והיא נדפסה בכרך קטן אצל אגרת של הרמב&quot;ם ותימא על מה שפסק בש&quot;ע דבעינן שיהא עשרה טפחים מקרקע הספינה לקרקע הנהר נמשך לסברתו שכתב כך מדעתו דלא כתשובת הרמב&quot;ם וצ&quot;ע:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} לפי מה שיתבאר לקמן דמותר לילך ג' ימים קודם שבת אע&quot;פ שיודע שיתחלל שבת נ&quot;ל דכ&quot;ש הא וכדברי מהרי&quot;ק. 

{{ד&quot;מ|(ב)}} ול&quot;נ דלפי דעת התוס' והרא&quot;ש דס&quot;ל דטעם ה&quot;ג שמצריך ליכנס בע&quot;ש משום איסור תחומין ואפ&quot;ה בנכנס לה בע&quot;ש שרי א&quot;כ מוברחין דברי מהרי&quot;א ולכן הקשו התוס' והרא&quot;ש אסברת ה&quot;ג וכתבו דלא מהני כניסה זו וכמו שיתבאר לך בסמוך מדבריהם אבל לפי הטעם שכתב הר&quot;ן בדברי ה&quot;ג נוכל ליישב דבריהם כמ&quot;ש ב&quot;י והר&quot;ן פרק קמא דשבת דף ק&quot;ה&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; אחר דברי בה&quot;ג כתב ולפיכך נוהגי' עכשיו שמתכנסים לתוך הספינה מע&quot;ש ומסדרין שם שלחן ומדליקין שם נרות לקנות שם שביתה ואח&quot;כ חוזרי' ונכנסים לה בשבת ועושים כך מפני שהספינה עתידה לצאת חוץ לתחום בשבת ויהא אסור לטלטל בתוכה חוץ לד&quot;א לפי שלא שבת באויר מחיצות מבע&quot;י אבל כשנכנס לה מע&quot;ש נעשה כמערב ברגליו ואמר כאן תהא שביתתי וכיון דקנה שם שביתה מהלך את כולה דכד&quot;א היא אצלו עכ&quot;ל. וכתב ריב&quot;ש בתשובה סי' י&quot;ז י&quot;ח ק&quot;א קנ&quot;ג דדברים אלו עיקר:

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכ&quot;כ מהרי&quot;ק שורש מ&quot;ד מ&quot;ה. וכתב ואי הולך ג' ימים קודם השבת שרי אפילו ספינה שמושכים אותה ע&quot;י בהמות כגון בנהרות שסוסים מושכים הספינה על שפת הנהר ול&quot;ד לקרון וע&quot;ש הטעם.</text>
      <sha1>oua160qf4m2hhlkq2x9x3b0l7e0k3j1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במדבר יא/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236450</id>
    <revision>
      <id>3023236</id>
      <parentid>3018934</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:29:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023236</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17898" sha1="euf06eetkg64fxilsa10kuqhhbrzfzs" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|במדבר|יא}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יא/&gt;{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֤י הָעָם֙ {{נוסח|כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים|2==א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו &lt;כמתאנֲנים? לא כן אלא בשוא לבד&gt;{{ש}}מ&quot;ג דפוס ונציה=כְּמִתְאֹ֣׆ְנִ֔ים (!) בנו&quot;ן הפוכה.}} רַ֖ע בְּאׇזְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא תַּבְעֵרָ֑ה כִּֽי־בָעֲרָ֥ה בָ֖ם אֵ֥שׁ יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינ֖וֹ כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{נוסח|שָׁ֩טוּ֩|2==סימון של טעם כפול מלעיל לפי כללי הדקדוק, וכן הכריעו במהדורת קורן ובתיקון קוראים חורב (ובקריאתו של הרב ירמיהו וידר).{{ש}}א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו=שָׁטוּ֩ (תלישא קטנה בסוף התיבה כנהוג) &lt;ש֩טו֩ מלעיל? על וי&quot;ו ואין בו הכרעה כמ&quot;ש&gt;{{ש}}סימנים=שָׁטוּ֩ (מלרע) לפי מנהגי הקריאה של הספרדים והתימנים.}} הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וּבְרֶ֧דֶת הַטַּ֛ל עַל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה לָ֑יְלָה יֵרֵ֥ד הַמָּ֖ן עָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח {{מ:קמץ|ד=אׇהֳל֑וֹ|ס=אָהֳל֑וֹ}} וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כׇּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;מֵאַ֤יִן לִי֙ בָּשָׂ֔ר לָתֵ֖ת לְכׇל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־יִבְכּ֤וּ עָלַי֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־לָּ֥נוּ בָשָׂ֖ר וְנֹאכֵֽלָה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְאִם־כָּ֣כָה{{מ:לגרמיה-2}} אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הׇרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|טז|סדר=י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{נוסח|וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר|2==א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו (בקדמא ואזלא) &lt;רביעי? לא כן אלא בקדמא ואזלא&gt;{{ש}}דפוסים וקורן=וְאֶל־הָעָ֣ם תֹּאמַ֗ר (מונח רביעי)}} הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן {{נוסח|יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם|2==ל,ב,ש,ש1,ק3?,ו (מרכא ותביר){{ש}}ברויאר ציין ספק לגבי טעם המרכא בכתי&quot;ל (שמא הוא דרגא כמו במ&quot;ק דפוס ונציה?), אבל טעם המרכא נראה בכתי&quot;ל למרות הטשטוש (וכך דעתו של דותן).}} בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;לֹ֣א י֥וֹם אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יוֹמָ֑יִם וְלֹ֣א{{מ:לגרמיה-2}} חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֽוֹם׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;עַ֣ד{{מ:לגרמיה-2}} חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;הֲצֹ֧אן וּבָקָ֛ר יִשָּׁחֵ֥ט לָהֶ֖ם וּמָצָ֣א לָהֶ֑ם אִ֣ם אֶֽת־כׇּל־דְּגֵ֥י הַיָּ֛ם יֵאָסֵ֥ף לָהֶ֖ם וּמָצָ֥א לָהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|כג|סדר=יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד יְהֹוָ֖ה תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{נוסח|וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֔ה|2==ל?,ב,ש,ש1,ק3,ו (בשתי נקודות של זקף קטן){{ש}}דפוסים וקורן=&lt;וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֗ה&gt; (מונח ונקודה אחת של רביע); ולפי המקליד גם ל=מֹשֶׁ֗ה (בנקודה אחת של רביע) ואף ברויאר ציין ספק. שתי נקודות הזקף נראות היטב בכתי&quot;ל, אבל ייתכן שיש נסיון מחיקה לנקודה העליונה וכן דעתו של דותן.{{ש}}דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וַיְדַבֵּר֙ אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם {{נוסח|וַיַּעֲמֵ֥ד|2==ב,ש,ש1,ק3,ו (אין געיה), וכמו כן בכתבי־היד הספרדים ה,ש2,ותיקן-448. וכך אצל מג&quot;ה, וכמו כן אין געיה כבדה באות וי&quot;ו בדפוסים ובקורן.{{ש}}ל,ט3=וַֽיַּעֲמֵ֥ד (געיה כבדה לא סדירה באות וי&quot;ו), בתיבת משרת. בכתי&quot;ל הדיו מטושטש אבל קו הגעיה נראה בבירור, וכך הכריעו דותן וברויאר.}} אֹתָ֖ם סְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיֵּ֨רֶד יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{נוסח|וַיִּשָּׁאֲר֣וּ|2==ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ (חסר דגש באות יו&quot;ד){{ש}}הערות ברויאר ודותן{{ש}}קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים{{מ:פסק}}בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד{{מ:פסק}}אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח {{נוסח|עֲלֵהֶ֣ם|2==ב,ש,ש1,ק3[תיקון],ו ומסורת-ל וטברניות ומ&quot;ש (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=עֲלֵיהֶ֣ם (כתיב מלא יו&quot;ד)}} הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיָּ֣רׇץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כׇּל־עַ֤ם יְהֹוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|ל|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=בהעלֹתך|ב1=שביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיֵּאָסֵ֥ף מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה ה֖וּא וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְר֜וּחַ נָסַ֣ע{{מ:לגרמיה-2}} מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֗ה וַיָּ֣גׇז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ י֣וֹם כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יוֹם֙ כֹּ֔ה סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַיָּ֣קׇם הָעָ֡ם כׇּל־הַיּוֹם֩ הַה֨וּא וְכׇל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} י֣וֹם {{מ:קמץ|ד=הַֽמׇּחֳרָ֗ת|ס=הַֽמָּחֳרָ֗ת}} {{נוסח|וַיַּֽאַסְפוּ֙|2==ל,ב,ש,ש1,ק3,ו{{ש}}ברויאר ציין בספק שכתוב כאן וַיַּאֲסְפוּ֙ (חטף פתח באות אל&quot;ף), אבל דותן והמקליד הבינו את הסימן בתור געיה מטושטשת באמצע, ומעיון בכתי&quot;ל נראה שהצדק איתם.}} אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ף עֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁט֔וֹחַ סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶֽה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;הַבָּשָׂ֗ר עוֹדֶ֙נּוּ֙ בֵּ֣ין שִׁנֵּיהֶ֔ם טֶ֖רֶם יִכָּרֵ֑ת וְאַ֤ף יְהֹוָה֙ חָרָ֣ה בָעָ֔ם וַיַּ֤ךְ יְהֹוָה֙ בָּעָ֔ם מַכָּ֖ה רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא קִבְר֣וֹת הַֽתַּאֲוָ֑ה כִּי־שָׁם֙ קָֽבְר֔וּ אֶת־הָעָ֖ם הַמִּתְאַוִּֽים׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יא|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;מִקִּבְר֧וֹת הַֽתַּאֲוָ֛ה נָסְע֥וּ הָעָ֖ם חֲצֵר֑וֹת וַיִּהְי֖וּ בַּחֲצֵרֽוֹת׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יא/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:במדבר יא]]</text>
      <sha1>euf06eetkg64fxilsa10kuqhhbrzfzs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבת סורו מני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>244596</id>
    <revision>
      <id>3023112</id>
      <parentid>3002060</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:52:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023112</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8971" sha1="atht827qq3lw6ozj77hkn73r3acznso" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שבת סורו מני
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג =  [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על חורבן הבית והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר
| צורה = הקינה ממשיכה את סדר השתלבות פסוקי [[מגילת איכה]] שתוארה בעמוד [[זכור איכה]] עם פסוקי טו-כב של כל פרק (מג-סו של פרק ג). יש סטייה באותיות פ' וע' לטובת מבנה אלפביתי. כל בית מסתיים במשפט שלם מ[[איכה א#טו|פרק א טו-כב]]. הקינה גם ממשיכה לרמוז על שאר כ&quot;ד משמרות הכהונה. בנוסף באים ח' רמזים למקדשים שהיו ויהיו בסדר כרונולוגי. המחרוזה האחרונה יוצאת מן הכלל, והיא בנויה על אקרוסטיכון &quot;אלעזר&quot; ומסתיימת בחלק הראשון של הפסוק [[איכה ה א]] שבו התחילה הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}, {{אוצר השירה|ש-337}}
| מנהגים = מקומה המקורי כהרחבה לקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}} לשחרית של תשעה באב, ובצורה זו אף נדפסה במחזור רומניא ואף במחזורי בני רומא הישנים (וכן כל הקינות שנדפסו שם אחריה). אולם מנהג האשכנזים לאמרה עם שאר הקינות אחר קריאת התורה וההפטרה, וכן מנהג האיטליאנים בימינו. {{ש}}
המילה הפותחת &quot;שבת&quot; נתפסת כהוראה לשבת על הארץ, וכן נוהגים האשכנזים וכן כתוב במחזור רומניא.{{ש}}
ייתכן שסוף הפיוט נועד לקשר לקינה {{צ|[[איכה אצת באפך]]}} שהחוזר שלה הוא {{צ|זכור ה' מה היה לנו}}, וכן המנהג, אלא שהאיטליאנים מוסיפים ביניהן קטע מעבר.
| ויקיפדיה = שבת סורו מני
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה. קינה זו היא המשך של הקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}}, ולכן מתחילה מאות ס'), '''אלעזר'''}}

{{סי|שָׁבַת|10}} {{סי|ס}}{{סי|וּרוּ|0}} מֶנִּי שִׁמְּעוּנִי עוֹכְרַי{{ש}}
{{סי|סְ}}{{סי|חִי וּמָאוֹס|0}} הֱשִׂימוּנִי בְּעֶדְרֵי חֲבֵרַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כּוֹתָה|0}} {{ג|מִשְׁכָּן}} מִסְּכוֹת דְּבִירַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כֹּתָה|0}} {{ג|וְהָבְלְגוּ}} גִּבּוֹרַי{{ש}}
{{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} כַף וּמָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
כְּ{{סי|סִ}}{{סי|לָּה כָל אַבִּירַי|0}}

{{סי|נָפְלָה|10}} {{סי|ע}}{{סי|וֹדֵנוּ|0}} בְּצוּל דְּכוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} חִכְּתָה לַחֲזוֹן בֶּן בֶּרֶכְיָה{{ש}}
{{סי|עַ}}{{סי|ד|0}} פִּלְאֵי {{ג|גִלְגָּל}} חֲבוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} מְעוֹלֶלֶת {{ג|בִּיוָנִית}} נְכוּיָה{{ש}}
{{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} וְנִחַם וַיִּקְרָא לַבְּכִיָּה{{ש}}
וְנָם {{סי|עַ}}{{סי|ל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה|0}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|פְּ}}{{סי|נֵי|0}} פְרָת נֻפְּצוּ חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|לְגֵי|0}} סוּף זָכְרָה כְּעָרוּ יְסוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|חַד|0}} חֵטְא {{ג|שִׁילֹה}} תָּכַף סוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} {{ג|חֲזִירֵי}} יַעַר אַיֵּה חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} מַעֲשֵׂה עֶרְוָה לְנִדֶּיהָ{{ש}}
{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ|0}}

{{סי|עַל הַר צִיּוֹן|10}} {{סי|צָ}}{{סי|דוּ|0}} שְׁאוֹנֵי מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|פוּ|0}} עַל רֹאשִׁי זֵידוֹנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|מְתוּ|0}} {{ג|בְנֹב}} לַעֲמֹד זֵדוֹנַי{{ש}}
{{סי|צֹ}}{{סי|ד|0}} {{ג|נָצַרְתָּ}} לְעוֹרֵר מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} עַמִּי בִּימֵי בֶן דִּינַי{{ש}}
{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק הוּא יְיָ|0}}

{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|קַ}}{{סי|לִּים|0}} הִכְבַּדְתָּ וּמֵעֶדְיִי עֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רַבְתָּ|0}} בֹּא אֵלַי וַיַּחֲרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְיוֹשְׁבֵי {{ג|גִּבְעוֹן}} עוֹד הֵם זֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וֹלִי|0}} לְהַשְׁמִיעַ {{ג|בַּעֲרָב}} הִגְרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} עֲבוֹרִי בְּהָתֵל הֶעֱרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי|0}}

{{סי|לָמָּה|10}} {{סי|ר}}{{סי|וּחַ|0}} אַפֵּינוּ לַטֶּבַח שָׁמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי כְתַנּוּר עוֹרֵנוּ כָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי עָמָל וָכַעַס {{ג|בְּאִוּוּיְךָ}} גָּמָרוּ{{ש}}
{{סי|רַ}}{{סי|בְתָּ|0}} בְּיַד {{ג|יְחֶזְקֵאל}} לִנְקֹם כְּמוֹ מָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי אָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה יְיָ כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ|0}}

{{סי|הֲשִׁיבֵנוּ|10}} {{סי|שִׂ}}{{סי|ישִׂי|0}} שִׁמַּע לְגוֹי צֵאָנִי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}{{סי|בְתָּם|0}} רְמֹס חֲצֵרַי לְהַדְכִּיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שִׂ}}{{סי|פְתֵי|0}} מְשׁוֹרְרֵי {{ג|דְבִיר}} דָּמְמוּ לְהַדְאִיבֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מַעְתָּ|0}} זְמוֹרוֹת אַף {{ג|הֵכִין}} לְטַאְטְאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} וְנָדוּ חָצָץ לְהַבְרִיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי|0}}

{{סי|כִּי|10}} {{סי|תָּ}}{{סי|ם|0}} חַקְתָּ בְּכֵס אוֹפַנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|שִׁיב|0}} לָהֶם {{ג|גְּמוּל}} כְּאָז חֲזוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|רְדּוֹף|0}} {{ג|לְצַלְמוֹן}} יוֹעֲצֵי עַל צְפוּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|תֵּן|0}} לְהַבְהַב נוֹתְצֵי {{ג|פְנִינֶיךָ}}{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} לְשַׁכְּרָם כּוֹס כָּמוּס בְּפִנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ|0}}

:'''תָּבֹא''' {{סי|אֶ|2}}ל צַר אֲשֶׁר כִּלָּנוּ
:{{סי|לִ|2}}מְבוֹא {{ג|חֲמָת}} בְּחֵמָה נִהֲלָנוּ
:{{סי|עַ|2}}ד לַחֲלַח וְחָבוֹר הִגְלָנוּ
:{{סי|זָ|2}}קֵן וּבָחוּר וּבְתוּלָה כְּבָלָנוּ
:{{סי|רָ|2}}ם הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ח}}
:{{מודגש|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{ממס|לפני=מתוך|איכה ה א}}&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|קטע מעבר ל{{צ|[[איכה אצת באפך]]}} למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שַׁ|3}}לּוֹתָ בַּחֲרוֹן אַפֶּךָ{{ש}}
{{סי|מֵ|3}}עֵת נִתְּנוּ סִפֵּינוּ אֶת סִפֶּיךָ{{ש}}
{{סי|וְ|3}}סִכַּרְתָּנוּ בְּשֶצֶף קִצְפֶּךָ{{ש}}
{{סי|א|3}}וֹיְבִים עָלֵינוּ בְּהַצִּיפֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ|3}}בַלַּע נַחֲלָתְךָ וְְְְחֻפֶּךָ{{ש}}
אֵיכָה אַצְתָּ בְאַפֶּךָ
{{סוף}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>atht827qq3lw6ozj77hkn73r3acznso</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023115</id>
      <parentid>3023112</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:54:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023115</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9012" sha1="l3htafl5tb0rkhkjzdt0j5f6k2sfen1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שבת סורו מני
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג =  [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על חורבן הבית והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר
| צורה = הקינה ממשיכה את סדר השתלבות פסוקי [[מגילת איכה]] שתוארה בעמוד [[זכור איכה]] עם פסוקי טו-כב של כל פרק (מג-סו של פרק ג). יש סטייה באותיות פ' וע' לטובת מבנה אלפביתי. כל בית מסתיים במשפט שלם מ[[איכה א#טו|פרק א טו-כב]]. הקינה גם ממשיכה לרמוז על שאר כ&quot;ד משמרות הכהונה. בנוסף באים ח' רמזים למקדשים שהיו ויהיו בסדר כרונולוגי. המחרוזה האחרונה יוצאת מן הכלל, והיא בנויה על אקרוסטיכון &quot;אלעזר&quot; ומסתיימת בחלק הראשון של הפסוק [[איכה ה א]] שבו התחילה הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}, {{אוצר השירה|ש-337}}
| מנהגים = מקומה המקורי כהרחבה לקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}} לשחרית של תשעה באב, ובצורה זו אף נדפסה במחזור רומניא ואף במחזורי בני רומא הישנים (וכן כל הקינות שנדפסו שם אחריה). אולם מנהג האשכנזים לאמרה עם שאר הקינות אחר קריאת התורה וההפטרה, וכן מנהג האיטליאנים בימינו. {{ש}}
המילה הפותחת &quot;שבת&quot; נתפסת כהוראה לשבת על הארץ, וכן נוהגים האשכנזים וכן כתוב במחזור רומניא.{{ש}}
ייתכן שסוף הפיוט נועד לקשר לקינה {{צ|[[איכה אצת באפך]]}} שהחוזר שלה הוא {{צ|זכור ה' מה היה לנו}}, וכן המנהג, אלא שהאיטליאנים מוסיפים ביניהן קטע מעבר.
| ויקיפדיה = שבת סורו מני
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה. קינה זו היא המשך של הקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}}, ולכן מתחילה מאות ס'), '''אלעזר'''}}

{{סי|שָׁבַת|10}} {{סי|ס}}{{סי|וּרוּ|0}} מֶנִּי שִׁמְּעוּנִי עוֹכְרַי{{ש}}
{{סי|סְ}}{{סי|חִי וּמָאוֹס|0}} הֱשִׂימוּנִי בְּעֶדְרֵי חֲבֵרַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כּוֹתָה|0}} {{ג|מִשְׁכָּן}} מִסְּכוֹת דְּבִירַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כֹּתָה|0}} {{ג|וְהָבְלְגוּ}} גִּבּוֹרַי{{ש}}
{{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} כַף וּמָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
כְּ{{סי|סִ}}{{סי|לָּה כָל אַבִּירַי|0}}

{{סי|נָפְלָה|10}} {{סי|ע}}{{סי|וֹדֵנוּ|0}} בְּצוּל דְּכוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} חִכְּתָה לַחֲזוֹן בֶּן בֶּרֶכְיָה{{ש}}
{{סי|עַ}}{{סי|ד|0}} פִּלְאֵי {{ג|גִלְגָּל}} חֲבוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} מְעוֹלֶלֶת {{ג|בִּיוָנִית}} נְכוּיָה{{ש}}
{{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} וְנִחַם וַיִּקְרָא לַבְּכִיָּה{{ש}}
וְנָם {{סי|עַ}}{{סי|ל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה|0}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|פְּ}}{{סי|נֵי|0}} פְרָת נֻפְּצוּ חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|לְגֵי|0}} סוּף זָכְרָה כְּעָרוּ יְסוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|חַד|0}} חֵטְא {{ג|שִׁילֹה}} תָּכַף סוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} {{ג|חֲזִירֵי}} יַעַר אַיֵּה חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} מַעֲשֵׂה עֶרְוָה לְנִדֶּיהָ{{ש}}
{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ|0}}

{{סי|עַל הַר צִיּוֹן|10}} {{סי|צָ}}{{סי|דוּ|0}} שְׁאוֹנֵי מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|פוּ|0}} עַל רֹאשִׁי זֵידוֹנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|מְתוּ|0}} {{ג|בְנֹב}} לַעֲמֹד זֵדוֹנַי{{ש}}
{{סי|צֹ}}{{סי|ד|0}} {{ג|נָצַרְתָּ}} לְעוֹרֵר מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} עַמִּי בִּימֵי בֶן דִּינַי{{ש}}
{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק הוּא יְיָ|0}}

{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|קַ}}{{סי|לִּים|0}} הִכְבַּדְתָּ וּמֵעֶדְיִי עֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רַבְתָּ|0}} בֹּא אֵלַי וַיַּחֲרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְיוֹשְׁבֵי {{ג|גִּבְעוֹן}} עוֹד הֵם זֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וֹלִי|0}} לְהַשְׁמִיעַ {{ג|בַּעֲרָב}} הִגְרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} עֲבוֹרִי בְּהָתֵל הֶעֱרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי|0}}

{{סי|לָמָּה|10}} {{סי|ר}}{{סי|וּחַ|0}} אַפֵּינוּ לַטֶּבַח שָׁמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי כְתַנּוּר עוֹרֵנוּ כָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי עָמָל וָכַעַס {{ג|בְּאִוּוּיְךָ}} גָּמָרוּ{{ש}}
{{סי|רַ}}{{סי|בְתָּ|0}} בְּיַד {{ג|יְחֶזְקֵאל}} לִנְקֹם כְּמוֹ מָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי אָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה יְיָ כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ|0}}

{{סי|הֲשִׁיבֵנוּ|10}} {{סי|שִׂ}}{{סי|ישִׂי|0}} שִׁמַּע לְגוֹי צֵאָנִי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}{{סי|בְתָּם|0}} רְמֹס חֲצֵרַי לְהַדְכִּיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שִׂ}}{{סי|פְתֵי|0}} מְשׁוֹרְרֵי {{ג|דְבִיר}} דָּמְמוּ לְהַדְאִיבֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מַעְתָּ|0}} זְמוֹרוֹת אַף {{ג|הֵכִין}} לְטַאְטְאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} וְנָדוּ חָצָץ לְהַבְרִיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי|0}}

{{סי|כִּי|10}} {{סי|תָּ}}{{סי|ם|0}} חַקְתָּ בְּכֵס אוֹפַנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|שִׁיב|0}} לָהֶם {{ג|גְּמוּל}} כְּאָז חֲזוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|רְדּוֹף|0}} {{ג|לְצַלְמוֹן}} יוֹעֲצֵי עַל צְפוּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|תֵּן|0}} לְהַבְהַב נוֹתְצֵי {{ג|פְנִינֶיךָ}}{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} לְשַׁכְּרָם כּוֹס כָּמוּס בְּפִנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ|0}}

:'''תָּבֹא''' {{סי|אֶ|2}}ל צַר אֲשֶׁר כִּלָּנוּ
:{{סי|לִ|2}}מְבוֹא {{ג|חֲמָת}} בְּחֵמָה נִהֲלָנוּ
:{{סי|עַ|2}}ד לַחֲלַח וְחָבוֹר הִגְלָנוּ
:{{סי|זָ|2}}קֵן וּבָחוּר וּבְתוּלָה כְּבָלָנוּ
:{{סי|רָ|2}}ם הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ח}}
:{{מודגש|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{ממס|לפני=מתוך|איכה ה א}}&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|קטע מעבר ל{{צ|[[איכה אצת באפך]]}} למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שַׁ|3}}לּוֹתָ בַּחֲרוֹן אַפֶּךָ{{ש}}
{{סי|מֵ|3}}עֵת נִתְּנוּ סִפֵּינוּ אֶת סִפֶּיךָ{{ש}}
{{סי|וְ|3}}סִכַּרְתָּנוּ בְּשֶצֶף קִצְפֶּךָ{{ש}}
{{סי|א|3}}וֹיְבִים עָלֵינוּ בְּהַצִּיפֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ|3}}בַלַּע נַחֲלָתְךָ וְְְְחֻפֶּךָ{{ש}}
אֵיכָה אַצְתָּ בְאַפֶּךָ
{{סוף}}{{הור|([[איכה אצת באפך]])}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>l3htafl5tb0rkhkjzdt0j5f6k2sfen1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023116</id>
      <parentid>3023115</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:54:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023116</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9018" sha1="r2kf9ypgj51gil4zoogckk3xh56s5c3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שבת סורו מני
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג =  [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על חורבן הבית והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר
| צורה = הקינה ממשיכה את סדר השתלבות פסוקי [[מגילת איכה]] שתוארה בעמוד [[זכור איכה]] עם פסוקי טו-כב של כל פרק (מג-סו של פרק ג). יש סטייה באותיות פ' וע' לטובת מבנה אלפביתי. כל בית מסתיים במשפט שלם מ[[איכה א#טו|פרק א טו-כב]]. הקינה גם ממשיכה לרמוז על שאר כ&quot;ד משמרות הכהונה. בנוסף באים ח' רמזים למקדשים שהיו ויהיו בסדר כרונולוגי. המחרוזה האחרונה יוצאת מן הכלל, והיא בנויה על אקרוסטיכון &quot;אלעזר&quot; ומסתיימת בחלק הראשון של הפסוק [[איכה ה א]] שבו התחילה הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}, {{אוצר השירה|ש-337}}
| מנהגים = מקומה המקורי כהרחבה לקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}} לשחרית של תשעה באב, ובצורה זו אף נדפסה במחזור רומניא ואף במחזורי בני רומא הישנים (וכן כל הקינות שנדפסו שם אחריה). אולם מנהג האשכנזים לאמרה עם שאר הקינות אחר קריאת התורה וההפטרה, וכן מנהג האיטליאנים בימינו. {{ש}}
המילה הפותחת &quot;שבת&quot; נתפסת כהוראה לשבת על הארץ, וכן נוהגים האשכנזים וכן כתוב במחזור רומניא.{{ש}}
ייתכן שסוף הפיוט נועד לקשר לקינה {{צ|[[איכה אצת באפך]]}} שהחוזר שלה הוא {{צ|זכור ה' מה היה לנו}}, וכן המנהג, אלא שהאיטליאנים מוסיפים ביניהן קטע מעבר.
| ויקיפדיה = שבת סורו מני
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה. קינה זו היא המשך של הקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}}, ולכן מתחילה מאות ס'), '''אלעזר'''}}

{{סי|שָׁבַת|10}} {{סי|ס}}{{סי|וּרוּ|0}} מֶנִּי שִׁמְּעוּנִי עוֹכְרַי{{ש}}
{{סי|סְ}}{{סי|חִי וּמָאוֹס|0}} הֱשִׂימוּנִי בְּעֶדְרֵי חֲבֵרַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כּוֹתָה|0}} {{ג|מִשְׁכָּן}} מִסְּכוֹת דְּבִירַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כֹּתָה|0}} {{ג|וְהָבְלְגוּ}} גִּבּוֹרַי{{ש}}
{{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} כַף וּמָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
כְּ{{סי|סִ}}{{סי|לָּה כָל אַבִּירַי|0}}

{{סי|נָפְלָה|10}} {{סי|ע}}{{סי|וֹדֵנוּ|0}} בְּצוּל דְּכוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} חִכְּתָה לַחֲזוֹן בֶּן בֶּרֶכְיָה{{ש}}
{{סי|עַ}}{{סי|ד|0}} פִּלְאֵי {{ג|גִלְגָּל}} חֲבוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} מְעוֹלֶלֶת {{ג|בִּיוָנִית}} נְכוּיָה{{ש}}
{{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} וְנִחַם וַיִּקְרָא לַבְּכִיָּה{{ש}}
וְנָם {{סי|עַ}}{{סי|ל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה|0}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|פְּ}}{{סי|נֵי|0}} פְרָת נֻפְּצוּ חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|לְגֵי|0}} סוּף זָכְרָה כְּעָרוּ יְסוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|חַד|0}} חֵטְא {{ג|שִׁילֹה}} תָּכַף סוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} {{ג|חֲזִירֵי}} יַעַר אַיֵּה חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} מַעֲשֵׂה עֶרְוָה לְנִדֶּיהָ{{ש}}
{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ|0}}

{{סי|עַל הַר צִיּוֹן|10}} {{סי|צָ}}{{סי|דוּ|0}} שְׁאוֹנֵי מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|פוּ|0}} עַל רֹאשִׁי זֵידוֹנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|מְתוּ|0}} {{ג|בְנֹב}} לַעֲמֹד זֵדוֹנַי{{ש}}
{{סי|צֹ}}{{סי|ד|0}} {{ג|נָצַרְתָּ}} לְעוֹרֵר מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} עַמִּי בִּימֵי בֶן דִּינַי{{ש}}
{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק הוּא יְיָ|0}}

{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|קַ}}{{סי|לִּים|0}} הִכְבַּדְתָּ וּמֵעֶדְיִי עֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רַבְתָּ|0}} בֹּא אֵלַי וַיַּחֲרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְיוֹשְׁבֵי {{ג|גִּבְעוֹן}} עוֹד הֵם זֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וֹלִי|0}} לְהַשְׁמִיעַ {{ג|בַּעֲרָב}} הִגְרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} עֲבוֹרִי בְּהָתֵל הֶעֱרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי|0}}

{{סי|לָמָּה|10}} {{סי|ר}}{{סי|וּחַ|0}} אַפֵּינוּ לַטֶּבַח שָׁמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי כְתַנּוּר עוֹרֵנוּ כָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי עָמָל וָכַעַס {{ג|בְּאִוּוּיְךָ}} גָּמָרוּ{{ש}}
{{סי|רַ}}{{סי|בְתָּ|0}} בְּיַד {{ג|יְחֶזְקֵאל}} לִנְקֹם כְּמוֹ מָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי אָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה יְיָ כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ|0}}

{{סי|הֲשִׁיבֵנוּ|10}} {{סי|שִׂ}}{{סי|ישִׂי|0}} שִׁמַּע לְגוֹי צֵאָנִי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}{{סי|בְתָּם|0}} רְמֹס חֲצֵרַי לְהַדְכִּיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שִׂ}}{{סי|פְתֵי|0}} מְשׁוֹרְרֵי {{ג|דְבִיר}} דָּמְמוּ לְהַדְאִיבֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מַעְתָּ|0}} זְמוֹרוֹת אַף {{ג|הֵכִין}} לְטַאְטְאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} וְנָדוּ חָצָץ לְהַבְרִיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי|0}}

{{סי|כִּי|10}} {{סי|תָּ}}{{סי|ם|0}} חַקְתָּ בְּכֵס אוֹפַנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|שִׁיב|0}} לָהֶם {{ג|גְּמוּל}} כְּאָז חֲזוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|רְדּוֹף|0}} {{ג|לְצַלְמוֹן}} יוֹעֲצֵי עַל צְפוּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|תֵּן|0}} לְהַבְהַב נוֹתְצֵי {{ג|פְנִינֶיךָ}}{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} לְשַׁכְּרָם כּוֹס כָּמוּס בְּפִנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ|0}}

:'''תָּבֹא''' {{סי|אֶ|2}}ל צַר אֲשֶׁר כִּלָּנוּ
:{{סי|לִ|2}}מְבוֹא {{ג|חֲמָת}} בְּחֵמָה נִהֲלָנוּ
:{{סי|עַ|2}}ד לַחֲלַח וְחָבוֹר הִגְלָנוּ
:{{סי|זָ|2}}קֵן וּבָחוּר וּבְתוּלָה כְּבָלָנוּ
:{{סי|רָ|2}}ם הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ח}}
:{{מודגש|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{ממס|לפני=מתוך|איכה ה א}}&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|קטע מעבר ל{{צ|[[איכה אצת באפך]]}} למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שַׁ|3}}לּוֹתָ בַּחֲרוֹן אַפֶּךָ{{ש}}
{{סי|מֵ|3}}עֵת נִתְּנוּ סִפֵּינוּ אֶת סִפֶּיךָ{{ש}}
{{סי|וְ|3}}סִכַּרְתָּנוּ בְּשֶצֶף קִצְפֶּךָ{{ש}}
{{סי|א|3}}וֹיְבִים עָלֵינוּ בְּהַצִּיפֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ|3}}בַלַּע נַחֲלָתְךָ וְְְְחֻפֶּךָ{{ש}}
אֵיכָה אַצְתָּ בְאַפֶּךָ{{ש}}
{{סוף}}{{הור|([[איכה אצת באפך]])}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r2kf9ypgj51gil4zoogckk3xh56s5c3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023117</id>
      <parentid>3023116</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:55:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023117</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9018" sha1="2127diagd22tvek097fjfs2320ur02p" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שבת סורו מני
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג =  [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על חורבן הבית והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר
| צורה = הקינה ממשיכה את סדר השתלבות פסוקי [[מגילת איכה]] שתוארה בעמוד [[זכור איכה]] עם פסוקי טו-כב של כל פרק (מג-סו של פרק ג). יש סטייה באותיות פ' וע' לטובת מבנה אלפביתי. כל בית מסתיים במשפט שלם מ[[איכה א#טו|פרק א טו-כב]]. הקינה גם ממשיכה לרמוז על שאר כ&quot;ד משמרות הכהונה. בנוסף באים ח' רמזים למקדשים שהיו ויהיו בסדר כרונולוגי. המחרוזה האחרונה יוצאת מן הכלל, והיא בנויה על אקרוסטיכון &quot;אלעזר&quot; ומסתיימת בחלק הראשון של הפסוק [[איכה ה א]] שבו התחילה הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}, {{אוצר השירה|ש-337}}
| מנהגים = מקומה המקורי כהרחבה לקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}} לשחרית של תשעה באב, ובצורה זו אף נדפסה במחזור רומניא ואף במחזורי בני רומא הישנים (וכן כל הקינות שנדפסו שם אחריה). אולם מנהג האשכנזים לאמרה עם שאר הקינות אחר קריאת התורה וההפטרה, וכן מנהג האיטליאנים בימינו. {{ש}}
המילה הפותחת &quot;שבת&quot; נתפסת כהוראה לשבת על הארץ, וכן נוהגים האשכנזים וכן כתוב במחזור רומניא.{{ש}}
ייתכן שסוף הפיוט נועד לקשר לקינה {{צ|[[איכה אצת באפך]]}} שהחוזר שלה הוא {{צ|זכור ה' מה היה לנו}}, וכן המנהג, אלא שהאיטליאנים מוסיפים ביניהן קטע מעבר.
| ויקיפדיה = שבת סורו מני
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה. קינה זו היא המשך של הקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}}, ולכן מתחילה מאות ס'), '''אלעזר'''}}

{{סי|שָׁבַת|10}} {{סי|ס}}{{סי|וּרוּ|0}} מֶנִּי שִׁמְּעוּנִי עוֹכְרַי{{ש}}
{{סי|סְ}}{{סי|חִי וּמָאוֹס|0}} הֱשִׂימוּנִי בְּעֶדְרֵי חֲבֵרַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כּוֹתָה|0}} {{ג|מִשְׁכָּן}} מִסְּכוֹת דְּבִירַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כֹּתָה|0}} {{ג|וְהָבְלְגוּ}} גִּבּוֹרַי{{ש}}
{{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} כַף וּמָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
כְּ{{סי|סִ}}{{סי|לָּה כָל אַבִּירַי|0}}

{{סי|נָפְלָה|10}} {{סי|ע}}{{סי|וֹדֵנוּ|0}} בְּצוּל דְּכוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} חִכְּתָה לַחֲזוֹן בֶּן בֶּרֶכְיָה{{ש}}
{{סי|עַ}}{{סי|ד|0}} פִּלְאֵי {{ג|גִלְגָּל}} חֲבוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} מְעוֹלֶלֶת {{ג|בִּיוָנִית}} נְכוּיָה{{ש}}
{{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} וְנִחַם וַיִּקְרָא לַבְּכִיָּה{{ש}}
וְנָם {{סי|עַ}}{{סי|ל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה|0}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|פְּ}}{{סי|נֵי|0}} פְרָת נֻפְּצוּ חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|לְגֵי|0}} סוּף זָכְרָה כְּעָרוּ יְסוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|חַד|0}} חֵטְא {{ג|שִׁילֹה}} תָּכַף סוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} {{ג|חֲזִירֵי}} יַעַר אַיֵּה חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} מַעֲשֵׂה עֶרְוָה לְנִדֶּיהָ{{ש}}
{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ|0}}

{{סי|עַל הַר צִיּוֹן|10}} {{סי|צָ}}{{סי|דוּ|0}} שְׁאוֹנֵי מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|פוּ|0}} עַל רֹאשִׁי זֵידוֹנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|מְתוּ|0}} {{ג|בְנֹב}} לַעֲמֹד זֵדוֹנַי{{ש}}
{{סי|צֹ}}{{סי|ד|0}} {{ג|נָצַרְתָּ}} לְעוֹרֵר מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} עַמִּי בִּימֵי בֶן דִּינַי{{ש}}
{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק הוּא יְיָ|0}}

{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|קַ}}{{סי|לִּים|0}} הִכְבַּדְתָּ וּמֵעֶדְיִי עֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רַבְתָּ|0}} בֹּא אֵלַי וַיַּחֲרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְיוֹשְׁבֵי {{ג|גִּבְעוֹן}} עוֹד הֵם זֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וֹלִי|0}} לְהַשְׁמִיעַ {{ג|בַּעֲרָב}} הִגְרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} עֲבוֹרִי בְּהָתֵל הֶעֱרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי|0}}

{{סי|לָמָּה|10}} {{סי|ר}}{{סי|וּחַ|0}} אַפֵּינוּ לַטֶּבַח שָׁמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי כְתַנּוּר עוֹרֵנוּ כָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי עָמָל וָכַעַס {{ג|בְּאִוּוּיְךָ}} גָּמָרוּ{{ש}}
{{סי|רַ}}{{סי|בְתָּ|0}} בְּיַד {{ג|יְחֶזְקֵאל}} לִנְקֹם כְּמוֹ מָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי אָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה יְיָ כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ|0}}

{{סי|הֲשִׁיבֵנוּ|10}} {{סי|שִׂ}}{{סי|ישִׂי|0}} שִׁמַּע לְגוֹי צֵאָנִי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}{{סי|בְתָּם|0}} רְמֹס חֲצֵרַי לְהַדְכִּיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שִׂ}}{{סי|פְתֵי|0}} מְשׁוֹרְרֵי {{ג|דְבִיר}} דָּמְמוּ לְהַדְאִיבֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מַעְתָּ|0}} זְמוֹרוֹת אַף {{ג|הֵכִין}} לְטַאְטְאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} וְנָדוּ חָצָץ לְהַבְרִיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי|0}}

{{סי|כִּי|10}} {{סי|תָּ}}{{סי|ם|0}} חַקְתָּ בְּכֵס אוֹפַנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|שִׁיב|0}} לָהֶם {{ג|גְּמוּל}} כְּאָז חֲזוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|רְדּוֹף|0}} {{ג|לְצַלְמוֹן}} יוֹעֲצֵי עַל צְפוּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|תֵּן|0}} לְהַבְהַב נוֹתְצֵי {{ג|פְנִינֶיךָ}}{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} לְשַׁכְּרָם כּוֹס כָּמוּס בְּפִנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ|0}}

:'''תָּבֹא''' {{סי|אֶ|2}}ל צַר אֲשֶׁר כִּלָּנוּ
:{{סי|לִ|2}}מְבוֹא {{ג|חֲמָת}} בְּחֵמָה נִהֲלָנוּ
:{{סי|עַ|2}}ד לַחֲלַח וְחָבוֹר הִגְלָנוּ
:{{סי|זָ|2}}קֵן וּבָחוּר וּבְתוּלָה כְּבָלָנוּ
:{{סי|רָ|2}}ם הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ח}}
:{{מודגש|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{ממס|לפני=מתוך|איכה ה א}}&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|קטע מעבר ל{{צ|[[איכה אצת באפך]]}} למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שַׁ|3}}לּוֹתָ בַּחֲרוֹן אַפֶּךָ{{ש}}
{{סי|מֵ|3}}עֵת נִתְּנוּ סִפֵּינוּ אֶת סִפֶּיךָ{{ש}}
{{סי|וְ|3}}סִכַּרְתָּנוּ בְּשֶצֶף קִצְפֶּךָ{{ש}}
{{סי|א|3}}וֹיְבִים עָלֵינוּ בְּהַצִּיפֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ|3}}בַלַּע נַחֲלָתְךָ וְְְְחֻפֶּךָ{{ש}}
אֵיכָה אַצְתָּ בְאַפֶּךָ{{ש}}{{סוף}}
{{הור|([[איכה אצת באפך]])}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2127diagd22tvek097fjfs2320ur02p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023118</id>
      <parentid>3023117</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:55:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023118</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9024" sha1="7w73pozy2yq3fc7ywo372jsmbn7vbs5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שבת סורו מני
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג =  [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על חורבן הבית והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר
| צורה = הקינה ממשיכה את סדר השתלבות פסוקי [[מגילת איכה]] שתוארה בעמוד [[זכור איכה]] עם פסוקי טו-כב של כל פרק (מג-סו של פרק ג). יש סטייה באותיות פ' וע' לטובת מבנה אלפביתי. כל בית מסתיים במשפט שלם מ[[איכה א#טו|פרק א טו-כב]]. הקינה גם ממשיכה לרמוז על שאר כ&quot;ד משמרות הכהונה. בנוסף באים ח' רמזים למקדשים שהיו ויהיו בסדר כרונולוגי. המחרוזה האחרונה יוצאת מן הכלל, והיא בנויה על אקרוסטיכון &quot;אלעזר&quot; ומסתיימת בחלק הראשון של הפסוק [[איכה ה א]] שבו התחילה הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}, {{אוצר השירה|ש-337}}
| מנהגים = מקומה המקורי כהרחבה לקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}} לשחרית של תשעה באב, ובצורה זו אף נדפסה במחזור רומניא ואף במחזורי בני רומא הישנים (וכן כל הקינות שנדפסו שם אחריה). אולם מנהג האשכנזים לאמרה עם שאר הקינות אחר קריאת התורה וההפטרה, וכן מנהג האיטליאנים בימינו. {{ש}}
המילה הפותחת &quot;שבת&quot; נתפסת כהוראה לשבת על הארץ, וכן נוהגים האשכנזים וכן כתוב במחזור רומניא.{{ש}}
ייתכן שסוף הפיוט נועד לקשר לקינה {{צ|[[איכה אצת באפך]]}} שהחוזר שלה הוא {{צ|זכור ה' מה היה לנו}}, וכן המנהג, אלא שהאיטליאנים מוסיפים ביניהן קטע מעבר.
| ויקיפדיה = שבת סורו מני
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה. קינה זו היא המשך של הקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}}, ולכן מתחילה מאות ס'), '''אלעזר'''}}

{{סי|שָׁבַת|10}} {{סי|ס}}{{סי|וּרוּ|0}} מֶנִּי שִׁמְּעוּנִי עוֹכְרַי{{ש}}
{{סי|סְ}}{{סי|חִי וּמָאוֹס|0}} הֱשִׂימוּנִי בְּעֶדְרֵי חֲבֵרַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כּוֹתָה|0}} {{ג|מִשְׁכָּן}} מִסְּכוֹת דְּבִירַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כֹּתָה|0}} {{ג|וְהָבְלְגוּ}} גִּבּוֹרַי{{ש}}
{{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} כַף וּמָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
כְּ{{סי|סִ}}{{סי|לָּה כָל אַבִּירַי|0}}

{{סי|נָפְלָה|10}} {{סי|ע}}{{סי|וֹדֵנוּ|0}} בְּצוּל דְּכוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} חִכְּתָה לַחֲזוֹן בֶּן בֶּרֶכְיָה{{ש}}
{{סי|עַ}}{{סי|ד|0}} פִּלְאֵי {{ג|גִלְגָּל}} חֲבוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} מְעוֹלֶלֶת {{ג|בִּיוָנִית}} נְכוּיָה{{ש}}
{{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} וְנִחַם וַיִּקְרָא לַבְּכִיָּה{{ש}}
וְנָם {{סי|עַ}}{{סי|ל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה|0}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|פְּ}}{{סי|נֵי|0}} פְרָת נֻפְּצוּ חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|לְגֵי|0}} סוּף זָכְרָה כְּעָרוּ יְסוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|חַד|0}} חֵטְא {{ג|שִׁילֹה}} תָּכַף סוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} {{ג|חֲזִירֵי}} יַעַר אַיֵּה חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} מַעֲשֵׂה עֶרְוָה לְנִדֶּיהָ{{ש}}
{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ|0}}

{{סי|עַל הַר צִיּוֹן|10}} {{סי|צָ}}{{סי|דוּ|0}} שְׁאוֹנֵי מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|פוּ|0}} עַל רֹאשִׁי זֵידוֹנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|מְתוּ|0}} {{ג|בְנֹב}} לַעֲמֹד זֵדוֹנַי{{ש}}
{{סי|צֹ}}{{סי|ד|0}} {{ג|נָצַרְתָּ}} לְעוֹרֵר מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} עַמִּי בִּימֵי בֶן דִּינַי{{ש}}
{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק הוּא יְיָ|0}}

{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|קַ}}{{סי|לִּים|0}} הִכְבַּדְתָּ וּמֵעֶדְיִי עֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רַבְתָּ|0}} בֹּא אֵלַי וַיַּחֲרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְיוֹשְׁבֵי {{ג|גִּבְעוֹן}} עוֹד הֵם זֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וֹלִי|0}} לְהַשְׁמִיעַ {{ג|בַּעֲרָב}} הִגְרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} עֲבוֹרִי בְּהָתֵל הֶעֱרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי|0}}

{{סי|לָמָּה|10}} {{סי|ר}}{{סי|וּחַ|0}} אַפֵּינוּ לַטֶּבַח שָׁמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי כְתַנּוּר עוֹרֵנוּ כָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי עָמָל וָכַעַס {{ג|בְּאִוּוּיְךָ}} גָּמָרוּ{{ש}}
{{סי|רַ}}{{סי|בְתָּ|0}} בְּיַד {{ג|יְחֶזְקֵאל}} לִנְקֹם כְּמוֹ מָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי אָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה יְיָ כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ|0}}

{{סי|הֲשִׁיבֵנוּ|10}} {{סי|שִׂ}}{{סי|ישִׂי|0}} שִׁמַּע לְגוֹי צֵאָנִי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}{{סי|בְתָּם|0}} רְמֹס חֲצֵרַי לְהַדְכִּיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שִׂ}}{{סי|פְתֵי|0}} מְשׁוֹרְרֵי {{ג|דְבִיר}} דָּמְמוּ לְהַדְאִיבֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מַעְתָּ|0}} זְמוֹרוֹת אַף {{ג|הֵכִין}} לְטַאְטְאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} וְנָדוּ חָצָץ לְהַבְרִיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי|0}}

{{סי|כִּי|10}} {{סי|תָּ}}{{סי|ם|0}} חַקְתָּ בְּכֵס אוֹפַנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|שִׁיב|0}} לָהֶם {{ג|גְּמוּל}} כְּאָז חֲזוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|רְדּוֹף|0}} {{ג|לְצַלְמוֹן}} יוֹעֲצֵי עַל צְפוּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|תֵּן|0}} לְהַבְהַב נוֹתְצֵי {{ג|פְנִינֶיךָ}}{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} לְשַׁכְּרָם כּוֹס כָּמוּס בְּפִנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ|0}}

:'''תָּבֹא''' {{סי|אֶ|2}}ל צַר אֲשֶׁר כִּלָּנוּ
:{{סי|לִ|2}}מְבוֹא {{ג|חֲמָת}} בְּחֵמָה נִהֲלָנוּ
:{{סי|עַ|2}}ד לַחֲלַח וְחָבוֹר הִגְלָנוּ
:{{סי|זָ|2}}קֵן וּבָחוּר וּבְתוּלָה כְּבָלָנוּ
:{{סי|רָ|2}}ם הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ח}}
:{{מודגש|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{ממס|לפני=מתוך|איכה ה א}}&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|קטע מעבר ל{{צ|[[איכה אצת באפך]]}} למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שַׁ|3}}לּוֹתָ בַּחֲרוֹן אַפֶּךָ{{ש}}
{{סי|מֵ|3}}עֵת נִתְּנוּ סִפֵּינוּ אֶת סִפֶּיךָ{{ש}}
{{סי|וְ|3}}סִכַּרְתָּנוּ בְּשֶצֶף קִצְפֶּךָ{{ש}}
{{סי|א|3}}וֹיְבִים עָלֵינוּ בְּהַצִּיפֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ|3}}בַלַּע נַחֲלָתְךָ וְְְְחֻפֶּךָ{{ש}}
אֵיכָה אַצְתָּ בְאַפֶּךָ{{ש}}{{סוף}}
{{ש}}{{הור|([[איכה אצת באפך]])}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7w73pozy2yq3fc7ywo372jsmbn7vbs5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023213</id>
      <parentid>3023118</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T22:23:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9058" sha1="cyl1gs3og77luw0qtxnmgswda9bzvo9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שבת סורו מני
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג =  [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על חורבן הבית והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר; שמואל (בקטע המעבר)
| צורה = הקינה ממשיכה את סדר השתלבות פסוקי [[מגילת איכה]] שתוארה בעמוד [[זכור איכה]] עם פסוקי טו-כב של כל פרק (מג-סו של פרק ג). יש סטייה באותיות פ' וע' לטובת מבנה אלפביתי. כל בית מסתיים במשפט שלם מ[[איכה א#טו|פרק א טו-כב]]. הקינה גם ממשיכה לרמוז על שאר כ&quot;ד משמרות הכהונה. בנוסף באים ח' רמזים למקדשים שהיו ויהיו בסדר כרונולוגי. המחרוזה האחרונה יוצאת מן הכלל, והיא בנויה על אקרוסטיכון &quot;אלעזר&quot; ומסתיימת בחלק הראשון של הפסוק [[איכה ה א]] שבו התחילה הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}, {{אוצר השירה|ש-337}}
| מנהגים = מקומה המקורי כהרחבה לקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}} לשחרית של תשעה באב, ובצורה זו אף נדפסה במחזור רומניא ואף במחזורי בני רומא הישנים (וכן כל הקינות שנדפסו שם אחריה). אולם מנהג האשכנזים לאמרה עם שאר הקינות אחר קריאת התורה וההפטרה, וכן מנהג האיטליאנים בימינו. {{ש}}
המילה הפותחת &quot;שבת&quot; נתפסת כהוראה לשבת על הארץ, וכן נוהגים האשכנזים וכן כתוב במחזור רומניא.{{ש}}
ייתכן שסוף הפיוט נועד לקשר לקינה {{צ|[[איכה אצת באפך]]}} שהחוזר שלה הוא {{צ|זכור ה' מה היה לנו}}, וכן המנהג, אלא שהאיטליאנים מוסיפים ביניהן קטע מעבר.
| ויקיפדיה = שבת סורו מני
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה. קינה זו היא המשך של הקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}}, ולכן מתחילה מאות ס'), '''אלעזר'''}}

{{סי|שָׁבַת|10}} {{סי|ס}}{{סי|וּרוּ|0}} מֶנִּי שִׁמְּעוּנִי עוֹכְרַי{{ש}}
{{סי|סְ}}{{סי|חִי וּמָאוֹס|0}} הֱשִׂימוּנִי בְּעֶדְרֵי חֲבֵרַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כּוֹתָה|0}} {{ג|מִשְׁכָּן}} מִסְּכוֹת דְּבִירַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כֹּתָה|0}} {{ג|וְהָבְלְגוּ}} גִּבּוֹרַי{{ש}}
{{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} כַף וּמָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
כְּ{{סי|סִ}}{{סי|לָּה כָל אַבִּירַי|0}}

{{סי|נָפְלָה|10}} {{סי|ע}}{{סי|וֹדֵנוּ|0}} בְּצוּל דְּכוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} חִכְּתָה לַחֲזוֹן בֶּן בֶּרֶכְיָה{{ש}}
{{סי|עַ}}{{סי|ד|0}} פִּלְאֵי {{ג|גִלְגָּל}} חֲבוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} מְעוֹלֶלֶת {{ג|בִּיוָנִית}} נְכוּיָה{{ש}}
{{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} וְנִחַם וַיִּקְרָא לַבְּכִיָּה{{ש}}
וְנָם {{סי|עַ}}{{סי|ל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה|0}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|פְּ}}{{סי|נֵי|0}} פְרָת נֻפְּצוּ חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|לְגֵי|0}} סוּף זָכְרָה כְּעָרוּ יְסוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|חַד|0}} חֵטְא {{ג|שִׁילֹה}} תָּכַף סוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} {{ג|חֲזִירֵי}} יַעַר אַיֵּה חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} מַעֲשֵׂה עֶרְוָה לְנִדֶּיהָ{{ש}}
{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ|0}}

{{סי|עַל הַר צִיּוֹן|10}} {{סי|צָ}}{{סי|דוּ|0}} שְׁאוֹנֵי מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|פוּ|0}} עַל רֹאשִׁי זֵידוֹנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|מְתוּ|0}} {{ג|בְנֹב}} לַעֲמֹד זֵדוֹנַי{{ש}}
{{סי|צֹ}}{{סי|ד|0}} {{ג|נָצַרְתָּ}} לְעוֹרֵר מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} עַמִּי בִּימֵי בֶן דִּינַי{{ש}}
{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק הוּא יְיָ|0}}

{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|קַ}}{{סי|לִּים|0}} הִכְבַּדְתָּ וּמֵעֶדְיִי עֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רַבְתָּ|0}} בֹּא אֵלַי וַיַּחֲרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְיוֹשְׁבֵי {{ג|גִּבְעוֹן}} עוֹד הֵם זֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וֹלִי|0}} לְהַשְׁמִיעַ {{ג|בַּעֲרָב}} הִגְרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} עֲבוֹרִי בְּהָתֵל הֶעֱרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי|0}}

{{סי|לָמָּה|10}} {{סי|ר}}{{סי|וּחַ|0}} אַפֵּינוּ לַטֶּבַח שָׁמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי כְתַנּוּר עוֹרֵנוּ כָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי עָמָל וָכַעַס {{ג|בְּאִוּוּיְךָ}} גָּמָרוּ{{ש}}
{{סי|רַ}}{{סי|בְתָּ|0}} בְּיַד {{ג|יְחֶזְקֵאל}} לִנְקֹם כְּמוֹ מָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי אָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה יְיָ כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ|0}}

{{סי|הֲשִׁיבֵנוּ|10}} {{סי|שִׂ}}{{סי|ישִׂי|0}} שִׁמַּע לְגוֹי צֵאָנִי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}{{סי|בְתָּם|0}} רְמֹס חֲצֵרַי לְהַדְכִּיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שִׂ}}{{סי|פְתֵי|0}} מְשׁוֹרְרֵי {{ג|דְבִיר}} דָּמְמוּ לְהַדְאִיבֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מַעְתָּ|0}} זְמוֹרוֹת אַף {{ג|הֵכִין}} לְטַאְטְאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} וְנָדוּ חָצָץ לְהַבְרִיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי|0}}

{{סי|כִּי|10}} {{סי|תָּ}}{{סי|ם|0}} חַקְתָּ בְּכֵס אוֹפַנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|שִׁיב|0}} לָהֶם {{ג|גְּמוּל}} כְּאָז חֲזוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|רְדּוֹף|0}} {{ג|לְצַלְמוֹן}} יוֹעֲצֵי עַל צְפוּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|תֵּן|0}} לְהַבְהַב נוֹתְצֵי {{ג|פְנִינֶיךָ}}{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} לְשַׁכְּרָם כּוֹס כָּמוּס בְּפִנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ|0}}

:'''תָּבֹא''' {{סי|אֶ|2}}ל צַר אֲשֶׁר כִּלָּנוּ
:{{סי|לִ|2}}מְבוֹא {{ג|חֲמָת}} בְּחֵמָה נִהֲלָנוּ
:{{סי|עַ|2}}ד לַחֲלַח וְחָבוֹר הִגְלָנוּ
:{{סי|זָ|2}}קֵן וּבָחוּר וּבְתוּלָה כְּבָלָנוּ
:{{סי|רָ|2}}ם הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ח}}
:{{מודגש|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{ממס|לפני=מתוך|איכה ה א}}&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|קטע מעבר ל{{צ|[[איכה אצת באפך]]}} למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שַׁ|3}}לּוֹתָ בַּחֲרוֹן אַפֶּךָ{{ש}}
{{סי|מֵ|3}}עֵת נִתְּנוּ סִפֵּינוּ אֶת סִפֶּיךָ{{ש}}
{{סי|וְ|3}}סִכַּרְתָּנוּ בְּשֶצֶף קִצְפֶּךָ{{ש}}
{{סי|א|3}}וֹיְבִים עָלֵינוּ בְּהַצִּיפֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ|3}}בַלַּע נַחֲלָתְךָ וְְְְחֻפֶּךָ{{ש}}
אֵיכָה אַצְתָּ בְאַפֶּךָ{{ש}}{{סוף}}
{{ש}}{{הור|([[איכה אצת באפך]])}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cyl1gs3og77luw0qtxnmgswda9bzvo9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023239</id>
      <parentid>3023213</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:54:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>הרמוניזציה</comment>
      <origin>3023239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9058" sha1="qq74az98cqk307og0tdbm5jn1087jgk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שבת סורו מני
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג =  [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על חורבן הבית והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר; שמואל (בקטע המעבר)
| צורה = הקינה ממשיכה את סדר השתלבות פסוקי [[מגילת איכה]] שתוארה בעמוד [[זכור איכה]] עם פסוקי טו-כב של כל פרק (מג-סו של פרק ג). יש סטייה באותיות פ' וע' לטובת מבנה אלפביתי. כל בית מסתיים במשפט שלם מ[[איכה א#טו|פרק א טו-כב]]. הקינה גם ממשיכה לרמוז על שאר כ&quot;ד משמרות הכהונה. בנוסף באים ח' רמזים למקדשים שהיו ויהיו בסדר כרונולוגי. המחרוזה האחרונה יוצאת מן הכלל, והיא בנויה על אקרוסטיכון &quot;אלעזר&quot; ומסתיימת בחלק הראשון של הפסוק [[איכה ה א]] שבו התחילה הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}, {{אוצר השירה|ש-337}}
| מנהגים = מקומה המקורי כהרחבה לקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}} לשחרית של תשעה באב, ובצורה זו אף נדפסה במחזור רומניא ואף במחזורי בני רומא הישנים (וכן כל הקינות שנדפסו שם אחריה). אולם מנהג האשכנזים לאמרה עם שאר הקינות אחר קריאת התורה וההפטרה, וכן מנהג האיטליאנים בימינו. {{ש}}
המילה הפותחת &quot;שבת&quot; נתפסת כהוראה לשבת על הארץ, וכן נוהגים האשכנזים וכן כתוב במחזור רומניא.{{ש}}
ייתכן שסוף הפיוט נועד לקשר לקינה {{צ|[[איכה אצת באפך]]}} שהחוזר שלה הוא {{צ|זכור ה' מה היה לנו}}, וכן המנהג, אלא שהאיטליאנים מוסיפים ביניהן קטע מעבר.
| ויקיפדיה = שבת סורו מני
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה. קינה זו היא המשך של הקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}}, ולכן מתחילה מאות ס'), '''אלעזר'''}}

{{סי|שָׁבַת|10}} {{סי|ס}}{{סי|וּרוּ|0}} מֶנִּי שִׁמְּעוּנִי עוֹכְרַי{{ש}}
{{סי|סְ}}{{סי|חִי וּמָאוֹס|0}} הֱשִׂימוּנִי בְּעֶדְרֵי חֲבֵרַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כּוֹתָה|0}} {{ג|מִשְׁכָּן}} מִסְּכוֹת דְּבִירַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כֹּתָה|0}} {{ג|וְהָבְלְגוּ}} גִּבּוֹרַי{{ש}}
{{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} כַף וּמָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
כְּ{{סי|סִ}}{{סי|לָּה כָל אַבִּירַי|0}}

{{סי|נָפְלָה|10}} {{סי|ע}}{{סי|וֹדֵנוּ|0}} בְּצוּל דְּכוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} חִכְּתָה לַחֲזוֹן בֶּן בֶּרֶכְיָה{{ש}}
{{סי|עַ}}{{סי|ד|0}} פִּלְאֵי {{ג|גִלְגָּל}} חֲבוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} מְעוֹלֶלֶת {{ג|בִּיוָנִית}} נְכוּיָה{{ש}}
{{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} וְנִחַם וַיִּקְרָא לַבְּכִיָּה{{ש}}
וְנָם {{סי|עַ}}{{סי|ל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה|0}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|פְּ}}{{סי|נֵי|0}} פְרָת נֻפְּצוּ חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|לְגֵי|0}} סוּף זָכְרָה כְּעָרוּ יְסוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|חַד|0}} חֵטְא {{ג|שִׁילֹה}} תָּכַף סוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} {{ג|חֲזִירֵי}} יַעַר אַיֵּה חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} מַעֲשֵׂה עֶרְוָה לְנִדֶּיהָ{{ש}}
{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ|0}}

{{סי|עַל הַר צִיּוֹן|10}} {{סי|צָ}}{{סי|דוּ|0}} שְׁאוֹנֵי מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|פוּ|0}} עַל רֹאשִׁי זֵידוֹנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|מְתוּ|0}} {{ג|בְנֹב}} לַעֲמֹד זֵדוֹנַי{{ש}}
{{סי|צֹ}}{{סי|ד|0}} {{ג|נָצַרְתָּ}} לְעוֹרֵר מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} עַמִּי בִּימֵי בֶן דִּינַי{{ש}}
{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק הוּא יְיָ|0}}

{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|קַ}}{{סי|לִּים|0}} הִכְבַּדְתָּ וּמֵעֶדְיִי עֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רַבְתָּ|0}} בֹּא אֵלַי וַיַּחֲרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְיוֹשְׁבֵי {{ג|גִּבְעוֹן}} עוֹד הֵם זֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וֹלִי|0}} לְהַשְׁמִיעַ {{ג|בַּעֲרָב}} הִגְרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} עֲבוֹרִי בְּהָתֵל הֶעֱרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי|0}}

{{סי|לָמָּה|10}} {{סי|ר}}{{סי|וּחַ|0}} אַפֵּינוּ לַטֶּבַח שָׁמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי כְתַנּוּר עוֹרֵנוּ כָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי עָמָל וָכַעַס {{ג|בְּאִוּוּיְךָ}} גָּמָרוּ{{ש}}
{{סי|רַ}}{{סי|בְתָּ|0}} בְּיַד {{ג|יְחֶזְקֵאל}} לִנְקֹם כְּמוֹ מָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי אָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה יְיָ כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ|0}}

{{סי|הֲשִׁיבֵנוּ|10}} {{סי|שִׂ}}{{סי|ישִׂי|0}} שִׁמַּע לְגוֹי צֵאָנִי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}{{סי|בְתָּם|0}} רְמֹס חֲצֵרַי לְהַדְכִּיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שִׂ}}{{סי|פְתֵי|0}} מְשׁוֹרְרֵי {{ג|דְבִיר}} דָּמְמוּ לְהַדְאִיבֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מַעְתָּ|0}} זְמוֹרוֹת אַף {{ג|הֵכִין}} לְטַאְטְאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} וְנָדוּ חָצָץ לְהַבְרִיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי|0}}

{{סי|כִּי|10}} {{סי|תָּ}}{{סי|ם|0}} חַקְתָּ בְּכֵס אוֹפַנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|שִׁיב|0}} לָהֶם {{ג|גְּמוּל}} כְּאָז חֲזוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|רְדּוֹף|0}} {{ג|לְצַלְמוֹן}} יוֹעֲצֵי עַל צְפוּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|תֵּן|0}} לְהַבְהַב נוֹתְצֵי {{ג|פְנִינֶיךָ}}{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} לְשַׁכְּרָם כּוֹס כָּמוּס בְּפִנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ|0}}

:'''תָּבֹא''' {{סי|אֶ|3}}ל צַר אֲשֶׁר כִּלָּנוּ
:{{סי|לִ|3}}מְבוֹא {{ג|חֲמָת}} בְּחֵמָה נִהֲלָנוּ
:{{סי|עַ|3}}ד לַחֲלַח וְחָבוֹר הִגְלָנוּ
:{{סי|זָ|3}}קֵן וּבָחוּר וּבְתוּלָה כְּבָלָנוּ
:{{סי|רָ|3}}ם הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ח}}
:{{מודגש|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{ממס|לפני=מתוך|איכה ה א}}&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|קטע מעבר ל{{צ|[[איכה אצת באפך]]}} למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שַׁ|1}}לּוֹתָ בַּחֲרוֹן אַפֶּךָ{{ש}}
{{סי|מֵ|1}}עֵת נִתְּנוּ סִפֵּינוּ אֶת סִפֶּיךָ{{ש}}
{{סי|וְ|1}}סִכַּרְתָּנוּ בְּשֶצֶף קִצְפֶּךָ{{ש}}
{{סי|א|1}}וֹיְבִים עָלֵינוּ בְּהַצִּיפֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ|1}}בַלַּע נַחֲלָתְךָ וְְְְחֻפֶּךָ{{ש}}
אֵיכָה אַצְתָּ בְאַפֶּךָ{{ש}}{{סוף}}
{{ש}}{{הור|([[איכה אצת באפך]])}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qq74az98cqk307og0tdbm5jn1087jgk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איכה אצת באפך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>244597</id>
    <revision>
      <id>3023214</id>
      <parentid>3001935</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T22:27:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9540" sha1="sgvhzmcpr8cshonl569slleu16vvit2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איכה אצת באפך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר (בקטע המעבר), שמואל (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2875}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = איכה אצת באפך
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{רקע אפור|{{הור|כותרת במחזור רומניא:}}{{ש}}
'''וּבְכֵן, זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''לעזר'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|אַ}}פֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|אַ}}בֵּד {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין {{סי|בְּ}}תָרִים {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר}} {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|גְ}}לוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|דְ}}גָלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|הֲ}}דֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|וִ}}עַדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנַנּוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|זַ}}עְמֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|זַ}}לְזֵל {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|חָ}}קַקְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|טָ}}רְחֶךָ {{ר1}}
לִ{{סי|טְ}}רֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קָר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|יִ}}חַדְתָּ {{מילת קבע|לְ}}{{סי|יֹ}}דְעֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|כַ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|כְּ}}וֹשְׁלִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|מָ}}אֳסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|מְ}}חוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|נָ}}שָׂאתָ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|סַ}}חְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|סַ}}עֲרֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|סַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|עִ}}טַּרְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|פַ}}חְדֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|פַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|צָ}}פַנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|צְ}}בָאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ {{מילת קבע|בִ}}{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|קְ}}נוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בֹּתַיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְ{{סי|שָׁ}}אֳפֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|שַׁ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹ}}אַר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|תְ}}מִימֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

&lt;קטע סוף=פולין/&gt;{{הור|ברוב קהילות אשכנז מדלגים בית זה}}&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
::תָּאַנְנוּ {{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ {{ק|[דְּמָעוֹת]}} כַּמַּיִם
::{{סי|עַ}}ל מֶה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַעֲמַיִם
::{{סי|זָ}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם
::{{סי|רָ}}גַנְתִּי, וְעַתָּה אֶאֱדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|קטע המעבר בין קינות אלו במחזור איטליה:}}{{ש}}
לָנוּ {{סי|שִׁ}}חֵת צַר וְתִעֵב כִּמְנֻדֶּה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי נְתִינַת נֵדֶה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְכֵן בְּמַר נֶפֶשׁ אֶדַּדֶּה{{ש}}
{{סי|אֶ}}בְכֶּה וַאֲבַכֶּה עַל פִּי בוֹדֶה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּחַת עֹל רוֹדֶה{{ש}}
מִחוּג וְעַד חוּג אֶאֱדֶה{{סוף}}{{ש}}
{{הור|אאדה עד חוג שמים}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|איכה אצת באפך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>sgvhzmcpr8cshonl569slleu16vvit2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023215</id>
      <parentid>3023214</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T22:28:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9544" sha1="3jqa445zfy0ez564yja6p1fcc7jgqo2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איכה אצת באפך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר (בקטע המעבר), שמואל (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2875}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = איכה אצת באפך
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{רקע אפור|{{הור|כותרת במחזור רומניא:}}{{ש}}
'''וּבְכֵן, זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''לעזר'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|אַ}}פֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|אַ}}בֵּד {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין {{סי|בְּ}}תָרִים {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר}} {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|גְ}}לוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|דְ}}גָלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|הֲ}}דֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|וִ}}עַדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנַנּוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|זַ}}עְמֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|זַ}}לְזֵל {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|חָ}}קַקְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|טָ}}רְחֶךָ {{ר1}}
לִ{{סי|טְ}}רֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קָר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|יִ}}חַדְתָּ {{מילת קבע|לְ}}{{סי|יֹ}}דְעֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|כַ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|כְּ}}וֹשְׁלִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|מָ}}אֳסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|מְ}}חוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|נָ}}שָׂאתָ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|סַ}}חְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|סַ}}עֲרֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|סַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|עִ}}טַּרְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|פַ}}חְדֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|פַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|צָ}}פַנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|צְ}}בָאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ {{מילת קבע|בִ}}{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|קְ}}נוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בֹּתַיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְ{{סי|שָׁ}}אֳפֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|שַׁ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹ}}אַר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|תְ}}מִימֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

&lt;קטע סוף=פולין/&gt;{{הור|ברוב קהילות אשכנז מדלגים בית זה}}&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
::תָּאַנְנוּ {{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ {{ק|[דְּמָעוֹת]}} כַּמַּיִם
::{{סי|עַ}}ל מֶה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַעֲמַיִם
::{{סי|זָ}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם
::{{סי|רָ}}גַנְתִּי, וְעַתָּה אֶאֱדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|קטע המעבר בין קינות אלו במחזור איטליה:}}{{ש}}
לָנוּ {{סי|שִׁ}}חֵת צַר וְתִעֵב כִּמְנֻדֶּה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי נְתִינַת נֵדֶה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְכֵן בְּמַר נֶפֶשׁ אֶדַּדֶּה{{ש}}
{{סי|אֶ}}בְכֶּה וַאֲבַכֶּה עַל פִּי בוֹדֶה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּחַת עֹל רוֹדֶה{{ש}}
מִחוּג וְעַד חוּג אֶאֱדֶה{{סוף}}{{ש}}
{{הור|[[אאדה עד חוג שמים]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|איכה אצת באפך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3jqa445zfy0ez564yja6p1fcc7jgqo2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023220</id>
      <parentid>3023215</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T06:15:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9544" sha1="8uicv5wgtxpk7etaz9hm19m1qin0a21" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איכה אצת באפך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר (בקטע המעבר), שמואל (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2875}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = איכה אצת באפך
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{רקע אפור|{{הור|כותרת במחזור רומניא:}}{{ש}}
'''וּבְכֵן, זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''לעזר'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|אַ}}פֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|אַ}}בֵּד {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין {{סי|בְּ}}תָרִים {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר}} {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|גְ}}לוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|דְ}}גָלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|הֲ}}דֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|וִ}}עַדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנַנּוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|זַ}}עְמֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|זַ}}לְזֵל {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|חָ}}קַקְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|טָ}}רְחֶךָ {{ר1}}
לִ{{סי|טְ}}רֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קָר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|יִ}}חַדְתָּ {{מילת קבע|לְ}}{{סי|יֹ}}דְעֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|כַ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|כְּ}}וֹשְׁלִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|מָ}}אֳסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|מְ}}חוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|נָ}}שָׂאתָ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|סַ}}חְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|סַ}}עֲרֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|סַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|עִ}}טַּרְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|פַ}}חְדֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|פַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|צָ}}פַנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|צְ}}בָאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ {{מילת קבע|בִ}}{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|קְ}}נוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בֹּתַיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְ{{סי|שָׁ}}אֳפֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|שַׁ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹ}}אַר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|תְ}}מִימֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

&lt;קטע סוף=פולין/&gt;{{הור|ברוב קהילות אשכנז מדלגים בית זה}}&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
::תָּאַנְנוּ {{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ {{ק|[דְּמָעוֹת]}} כַּמַּיִם
::{{סי|עַ}}ל מֶה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַעֲמַיִם
::{{סי|זָ}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם
::{{סי|רָ}}גַנְתִּי, וְעַתָּה אֶאֱדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|קטע המעבר בין קינות אלו במחזור איטליה:}}{{ש}}
לָנוּ {{סי|שִׁ}}חֵת צַר וְתִעֵב כִּמְנֻדֶּה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי נְתִינַת נֵדֶה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְכֵן בְּמַר נֶפֶשׁ אֶדַּדֶּה{{ש}}
{{סי|אֶ}}בְכֶּה וַאֲבַכֶּה עַל פִּי בוֹדֶה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּחַת עֹל רוֹדֶה{{ש}}
מִחוּג וְעַד חוּג אֶאֱדֶה{{סוף}}{{ש}}
{{הור|[[אאדה עד חוג שמים]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|איכה אצת באפך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8uicv5wgtxpk7etaz9hm19m1qin0a21</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023228</id>
      <parentid>3023220</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:06:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9556" sha1="demn30teonppx5ssbrwh28dzvh2fta2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איכה אצת באפך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר (בקטע המעבר), שמואל (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2875}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = איכה אצת באפך
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{רקע אפור|{{הור|כותרת במחזור רומניא:}}{{ש}}
'''וּבְכֵן, זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''לעזר'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|אַ}}פֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|אַ}}בֵּד {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין {{סי|בְּ}}תָרִים {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר}} {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|גְ}}לוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|דְ}}גָלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|הֲ}}דֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|וִ}}עַדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנַנּוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|זַ}}עְמֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|זַ}}לְזֵל {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|חָ}}קַקְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|טָ}}רְחֶךָ {{ר1}}
לִ{{סי|טְ}}רֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קָר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|יִ}}חַדְתָּ {{מילת קבע|לְ}}{{סי|יֹ}}דְעֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|כַ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|כְּ}}וֹשְׁלִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|מָ}}אֳסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|מְ}}חוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|נָ}}שָׂאתָ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|סַ}}חְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|סַ}}עֲרֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|סַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|עִ}}טַּרְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|פַ}}חְדֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|פַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|צָ}}פַנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|צְ}}בָאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ {{מילת קבע|בִ}}{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|קְ}}נוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בֹּתַיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְ{{סי|שָׁ}}אֳפֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|שַׁ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹ}}אַר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|תְ}}מִימֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

&lt;קטע סוף=פולין/&gt;{{הור|ברוב קהילות אשכנז מדלגים בית זה}}&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
::תָּאַנְנוּ {{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ {{ק|[דְּמָעוֹת]}} כַּמַּיִם
::{{סי|עַ}}ל מֶה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַעֲמַיִם
::{{סי|זָ}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם
::{{סי|רָ}}גַנְתִּי, וְעַתָּה '''אֶאֱדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם'''
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|קטע המעבר בין קינות אלו במחזור איטליה:}}{{ש}}
לָנוּ {{סי|שִׁ}}חֵת צַר וְתִעֵב כִּמְנֻדֶּה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי נְתִינַת נֵדֶה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְכֵן בְּמַר נֶפֶשׁ אֶדַּדֶּה{{ש}}
{{סי|אֶ}}בְכֶּה וַאֲבַכֶּה עַל פִּי בוֹדֶה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּחַת עֹל רוֹדֶה{{ש}}
'''מִחוּג וְעַד חוּג אֶאֱדֶה'''{{סוף}}{{ש}}
{{הור|[[אאדה עד חוג שמים]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|איכה אצת באפך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>demn30teonppx5ssbrwh28dzvh2fta2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023229</id>
      <parentid>3023228</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:10:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023229</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9604" sha1="1mvzy1dvi9g6kdd87d0lus1m4bq6zhu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איכה אצת באפך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר (בקטע המעבר), שמואל (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2875}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = איכה אצת באפך
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{רקע אפור|{{הור|כותרת במחזור רומניא:}}{{ש}}
'''וּבְכֵן, זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''לעזר'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|אַ}}פֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|אַ}}בֵּד {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין {{סי|בְּ}}תָרִים {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר}} {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|גְ}}לוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|דְ}}גָלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|הֲ}}דֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|וִ}}עַדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנַנּוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|זַ}}עְמֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|זַ}}לְזֵל {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|חָ}}קַקְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|טָ}}רְחֶךָ {{ר1}}
לִ{{סי|טְ}}רֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קָר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|יִ}}חַדְתָּ {{מילת קבע|לְ}}{{סי|יֹ}}דְעֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|כַ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|כְּ}}וֹשְׁלִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|מָ}}אֳסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|מְ}}חוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|נָ}}שָׂאתָ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|סַ}}חְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|סַ}}עֲרֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|סַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|עִ}}טַּרְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|פַ}}חְדֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|פַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|צָ}}פַנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|צְ}}בָאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ {{מילת קבע|בִ}}{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|קְ}}נוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בֹּתַיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְ{{סי|שָׁ}}אֳפֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|שַׁ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹ}}אַר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|תְ}}מִימֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

&lt;קטע סוף=פולין/&gt;{{הור|ברוב קהילות אשכנז&lt;noinclude&gt; המערבי&lt;/noinclude&gt; מדלגים בית זה}}&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
::'''תָּאַנְנוּ''' {{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ {{ק|[דְּמָעוֹת]}} כַּמַּיִם
::{{סי|עַ}}ל מֶה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַעֲמַיִם
::{{סי|זָ}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם
::{{סי|רָ}}גַנְתִּי, וְעַתָּה '''אֶאֱדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם'''
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|קטע המעבר בין קינות אלו במחזור איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שִׁ}}חֵת צַר וְתִעֵב כִּמְנֻדֶּה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי נְתִינַת נֵדֶה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְכֵן בְּמַר נֶפֶשׁ אֶדַּדֶּה{{ש}}
{{סי|אֶ}}בְכֶּה וַאֲבַכֶּה עַל פִּי בוֹדֶה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּחַת עֹל רוֹדֶה{{ש}}
'''מִחוּג וְעַד חוּג אֶאֱדֶה'''{{סוף}}{{ש}}
{{הור|[[אאדה עד חוג שמים]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|איכה אצת באפך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1mvzy1dvi9g6kdd87d0lus1m4bq6zhu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023230</id>
      <parentid>3023229</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:11:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023230</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9605" sha1="60k476vlw76lz7oxdmfb1q9y9unrddt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איכה אצת באפך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר (בקטע המעבר), שמואל (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2875}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = איכה אצת באפך
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{רקע אפור|{{הור|כותרת במחזור רומניא:}}{{ש}}
'''וּבְכֵן, זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''לעזר'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|אַ}}פֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|אַ}}בֵּד {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין {{סי|בְּ}}תָרִים {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר}} {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|גְ}}לוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|דְ}}גָלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|הֲ}}דֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|וִ}}עַדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנַנּוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|זַ}}עְמֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|זַ}}לְזֵל {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|חָ}}קַקְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|טָ}}רְחֶךָ {{ר1}}
לִ{{סי|טְ}}רֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קָר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|יִ}}חַדְתָּ {{מילת קבע|לְ}}{{סי|יֹ}}דְעֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|כַ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|כְּ}}וֹשְׁלִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|מָ}}אֳסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|מְ}}חוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|נָ}}שָׂאתָ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|סַ}}חְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|סַ}}עֲרֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|סַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|עִ}}טַּרְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|פַ}}חְדֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|פַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|צָ}}פַנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|צְ}}בָאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ {{מילת קבע|בִ}}{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|קְ}}נוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בֹּתַיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְ{{סי|שָׁ}}אֳפֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|שַׁ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹ}}אַר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|תְ}}מִימֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

&lt;קטע סוף=פולין/&gt;{{הור|ברוב קהילות אשכנז&lt;noinclude&gt; המערבי&lt;/noinclude&gt; מדלגים בית זה}}&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
::'''תָּאַנְנוּ''' {{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ {{ק|[דְּמָעוֹת]}} כַּמַּיִם
::{{סי|עַ}}ל מֶה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַעֲמַיִם
::{{סי|זָ}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם
::{{סי|רָ}}גַנְתִּי, וְעַתָּה '''אֶאֱדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם'''
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|קטע המעבר בין קינות אלו במחזור איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שִׁ}}חֵת צַר וְתִעֵב כִּמְנֻדֶּה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי נְתִינַת נֵדֶה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְכֵן בְּמַר נֶפֶשׁ אֶדַּדֶּה{{ש}}
{{סי|אֶ}}בְכֶּה וַאֲבַכֶּה עַל פִּי בוֹדֶה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּחַת עֹל רוֹדֶה{{ש}}
'''מִחוּג וְעַד חוּג אֶאֱדֶה'''
{{סוף}}{{ש}}
{{הור|[[אאדה עד חוג שמים]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|איכה אצת באפך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>60k476vlw76lz7oxdmfb1q9y9unrddt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023231</id>
      <parentid>3023230</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:14:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023231</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9684" sha1="c2fclg3l2ix07vpb0hf0e1qrgz396zi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איכה אצת באפך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר (בקטע המעבר), שמואל (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2875}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = איכה אצת באפך
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{רקע אפור|{{הור|כותרת במחזור רומניא:}}{{ש}}
'''וּבְכֵן, זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''לעזר'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|אַ}}פֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|אַ}}בֵּד {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין {{סי|בְּ}}תָרִים {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר}} {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|גְ}}לוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|דְ}}גָלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|הֲ}}דֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|וִ}}עַדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנַנּוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|זַ}}עְמֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|זַ}}לְזֵל {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|חָ}}קַקְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|טָ}}רְחֶךָ {{ר1}}
לִ{{סי|טְ}}רֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קָר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|יִ}}חַדְתָּ {{מילת קבע|לְ}}{{סי|יֹ}}דְעֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|כַ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|כְּ}}וֹשְׁלִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|מָ}}אֳסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|מְ}}חוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|נָ}}שָׂאתָ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|סַ}}חְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|סַ}}עֲרֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|סַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|עִ}}טַּרְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|פַ}}חְדֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|פַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|צָ}}פַנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|צְ}}בָאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ {{מילת קבע|בִ}}{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|קְ}}נוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בֹּתַיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְ{{סי|שָׁ}}אֳפֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|שַׁ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹ}}אַר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|תְ}}מִימֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

&lt;קטע סוף=פולין/&gt;{{הור|ברוב קהילות אשכנז&lt;noinclude&gt; המערבי&lt;/noinclude&gt; מדלגים בית זה&lt;noinclude&gt; המערבי&lt;/noinclude&gt; וכן אינו במחזור רומניא.}}&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
::'''תָּאַנְנוּ''' {{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ {{ק|[דְּמָעוֹת]}} כַּמַּיִם
::{{סי|עַ}}ל מֶה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַעֲמַיִם
::{{סי|זָ}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם
::{{סי|רָ}}גַנְתִּי, וְעַתָּה '''אֶאֱדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם'''
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|קטע המעבר בין קינות אלו במחזור איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שִׁ}}חֵת צַר וְתִעֵב כִּמְנֻדֶּה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי נְתִינַת נֵדֶה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְכֵן בְּמַר נֶפֶשׁ אֶדַּדֶּה{{ש}}
{{סי|אֶ}}בְכֶּה וַאֲבַכֶּה עַל פִּי בוֹדֶה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּחַת עֹל רוֹדֶה{{ש}}
'''מִחוּג וְעַד חוּג אֶאֱדֶה'''
{{סוף}}{{ש}}
{{הור|[[אאדה עד חוג שמים]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|איכה אצת באפך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>c2fclg3l2ix07vpb0hf0e1qrgz396zi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023232</id>
      <parentid>3023231</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:15:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9672" sha1="kd7fue5ufiag45seockop7yyf1c20eh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איכה אצת באפך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר (בקטע המעבר), שמואל (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2875}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = איכה אצת באפך
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{רקע אפור|{{הור|כותרת במחזור רומניא:}}{{ש}}
'''וּבְכֵן, זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''לעזר'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|אַ}}פֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|אַ}}בֵּד {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין {{סי|בְּ}}תָרִים {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר}} {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|גְ}}לוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|דְ}}גָלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|הֲ}}דֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|וִ}}עַדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנַנּוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|זַ}}עְמֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|זַ}}לְזֵל {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|חָ}}קַקְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|טָ}}רְחֶךָ {{ר1}}
לִ{{סי|טְ}}רֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קָר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|יִ}}חַדְתָּ {{מילת קבע|לְ}}{{סי|יֹ}}דְעֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|כַ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|כְּ}}וֹשְׁלִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|מָ}}אֳסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|מְ}}חוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|נָ}}שָׂאתָ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|סַ}}חְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|סַ}}עֲרֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|סַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|עִ}}טַּרְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|פַ}}חְדֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|פַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|צָ}}פַנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|צְ}}בָאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ {{מילת קבע|בִ}}{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|קְ}}נוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בֹּתַיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְ{{סי|שָׁ}}אֳפֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|שַׁ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹ}}אַר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|תְ}}מִימֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

&lt;קטע סוף=פולין/&gt;{{הור|ברוב קהילות אשכנז&lt;noinclude&gt; המערבי&lt;/noinclude&gt; מדלגים בית זה&lt;noinclude&gt;, וכן אינו במחזור רומניא&lt;/noinclude&gt;.}}&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
::'''תָּאַנְנוּ''' {{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ {{ק|[דְּמָעוֹת]}} כַּמַּיִם
::{{סי|עַ}}ל מֶה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַעֲמַיִם
::{{סי|זָ}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם
::{{סי|רָ}}גַנְתִּי, וְעַתָּה '''אֶאֱדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם'''
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|קטע המעבר בין קינות אלו במחזור איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שִׁ}}חֵת צַר וְתִעֵב כִּמְנֻדֶּה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי נְתִינַת נֵדֶה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְכֵן בְּמַר נֶפֶשׁ אֶדַּדֶּה{{ש}}
{{סי|אֶ}}בְכֶּה וַאֲבַכֶּה עַל פִּי בוֹדֶה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּחַת עֹל רוֹדֶה{{ש}}
'''מִחוּג וְעַד חוּג אֶאֱדֶה'''
{{סוף}}{{ש}}
{{הור|[[אאדה עד חוג שמים]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|איכה אצת באפך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kd7fue5ufiag45seockop7yyf1c20eh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023233</id>
      <parentid>3023232</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:16:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023233</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9672" sha1="8twes0433diiw2eyv3lcgjq7oln5hru" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איכה אצת באפך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר (בקטע המעבר), שמואל (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2875}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = איכה אצת באפך
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{רקע אפור|{{הור|כותרת במחזור רומניא:}}{{ש}}
'''וּבְכֵן, זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''לעזר'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|אַ}}פֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|אַ}}בֵּד {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין {{סי|בְּ}}תָרִים {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר}} {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|גְ}}לוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|דְ}}גָלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|הֲ}}דֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|וִ}}עַדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנַנּוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|זַ}}עְמֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|זַ}}לְזֵל {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|חָ}}קַקְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|טָ}}רְחֶךָ {{ר1}}
לִ{{סי|טְ}}רֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קָר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|יִ}}חַדְתָּ {{מילת קבע|לְ}}{{סי|יֹ}}דְעֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|כַ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|כְּ}}וֹשְׁלִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|מָ}}אֳסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|מְ}}חוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|נָ}}שָׂאתָ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|סַ}}חְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|סַ}}עֲרֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|סַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|עִ}}טַּרְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|פַ}}חְדֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|פַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|צָ}}פַנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|צְ}}בָאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ {{מילת קבע|בִ}}{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|קְ}}נוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בֹּתַיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְ{{סי|שָׁ}}אֳפֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|שַׁ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹ}}אַר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|תְ}}מִימֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;
{{הור|ברוב קהילות אשכנז&lt;noinclude&gt; המערבי&lt;/noinclude&gt; מדלגים בית זה&lt;noinclude&gt;, וכן אינו במחזור רומניא&lt;/noinclude&gt;.}}&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
::'''תָּאַנְנוּ''' {{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ {{ק|[דְּמָעוֹת]}} כַּמַּיִם
::{{סי|עַ}}ל מֶה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַעֲמַיִם
::{{סי|זָ}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם
::{{סי|רָ}}גַנְתִּי, וְעַתָּה '''אֶאֱדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם'''
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|קטע המעבר בין קינות אלו במחזור איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שִׁ}}חֵת צַר וְתִעֵב כִּמְנֻדֶּה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי נְתִינַת נֵדֶה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְכֵן בְּמַר נֶפֶשׁ אֶדַּדֶּה{{ש}}
{{סי|אֶ}}בְכֶּה וַאֲבַכֶּה עַל פִּי בוֹדֶה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּחַת עֹל רוֹדֶה{{ש}}
'''מִחוּג וְעַד חוּג אֶאֱדֶה'''
{{סוף}}{{ש}}
{{הור|[[אאדה עד חוג שמים]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|איכה אצת באפך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8twes0433diiw2eyv3lcgjq7oln5hru</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023238</id>
      <parentid>3023233</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:52:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023238</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9762" sha1="08r70cqyewatvjn4954gtdnwbr75t3d" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איכה אצת באפך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר (בקטע המעבר), שמואל (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2875}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית. 
| ויקיפדיה = איכה אצת באפך
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{רקע אפור|{{הור|כותרת במחזור רומניא:}}{{ש}}
'''וּבְכֵן, זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''לעזר'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|אַ}}פֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|אַ}}בֵּד {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין {{סי|בְּ}}תָרִים {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר}} {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|גְ}}לוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|דְ}}גָלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|הֲ}}דֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|וִ}}עַדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנַנּוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|זַ}}עְמֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|זַ}}לְזֵל {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|חָ}}קַקְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|טָ}}רְחֶךָ {{ר1}}
לִ{{סי|טְ}}רֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קָר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|יִ}}חַדְתָּ {{מילת קבע|לְ}}{{סי|יֹ}}דְעֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|כַ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|כְּ}}וֹשְׁלִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|מָ}}אֳסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|מְ}}חוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|נָ}}שָׂאתָ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|סַ}}חְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|סַ}}עֲרֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|סַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|עִ}}טַּרְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|פַ}}חְדֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|פַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|צָ}}פַנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|צְ}}בָאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ {{מילת קבע|בִ}}{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|קְ}}נוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בֹּתַיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְ{{סי|שָׁ}}אֳפֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|שַׁ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹ}}אַר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|תְ}}מִימֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;
{{הור|קטעו מעבר לקינה {{צ|[[אאדה עד חוג שמים]]}}. ברוב קהילות אשכנז&lt;noinclude&gt; המערבי&lt;/noinclude&gt; מדלגים בית זה&lt;noinclude&gt;, וכן אינו במחזור רומניא&lt;/noinclude&gt;.}}&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
::'''תָּאַנְנוּ''' {{סי|לִ|3}}שְׁפֹּךְ {{ק|[דְּמָעוֹת]}} כַּמַּיִם
::{{סי|עַ|3}}ל מֶה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַעֲמַיִם
::{{סי|זָ|3}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם
::{{סי|רָ|3}}גַנְתִּי, וְעַתָּה '''אֶאֱדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם'''
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|קטע המעבר בין קינות אלו במחזור איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שִׁ|1}}חֵת צַר וְתִעֵב כִּמְנֻדֶּה{{ש}}
{{סי|מִ|1}}פְּנֵי נְתִינַת נֵדֶה{{ש}}
{{סי|וּ|1}}בְכֵן בְּמַר נֶפֶשׁ אֶדַּדֶּה{{ש}}
{{סי|אֶ|1}}בְכֶּה וַאֲבַכֶּה עַל פִּי בוֹדֶה{{ש}}
{{סי|לָ|1}}מָּה תַּחַת עֹל רוֹדֶה{{ש}}
'''מִחוּג וְעַד חוּג אֶאֱדֶה'''
{{סוף}}{{ש}}
{{הור|[[אאדה עד חוג שמים]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|איכה אצת באפך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>08r70cqyewatvjn4954gtdnwbr75t3d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023241</id>
      <parentid>3023238</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:57:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9785" sha1="oxprw5qt56jrsng3w9it34xvpyp3si4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איכה אצת באפך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר (בקטע המעבר), שמואל (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2875}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית. 
| ויקיפדיה = איכה אצת באפך
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{רקע אפור|{{הור|כותרת במחזור רומניא:}}{{ש}}
'''וּבְכֵן, זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''לעזר'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|אַ}}פֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|אַ}}בֵּד {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין {{סי|בְּ}}תָרִים {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר}} {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|גְ}}לוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|דְ}}גָלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|הֲ}}דֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|וִ}}עַדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנַנּוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|זַ}}עְמֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|זַ}}לְזֵל {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|חָ}}קַקְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|טָ}}רְחֶךָ {{ר1}}
לִ{{סי|טְ}}רֹף {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קָר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|יִ}}חַדְתָּ {{מילת קבע|לְ}}{{סי|יֹ}}דְעֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|כַ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|כְּ}}וֹשְׁלִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|מָ}}אֳסֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לִ}}{{סי|מְ}}חוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|נָ}}שָׂאתָ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|סַ}}חְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|סַ}}עֲרֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|סַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|עִ}}טַּרְתָּ {{מילת קבע|לַ}}{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ {{מילת קבע|בְ}}{{סי|פַ}}חְדֶּךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|פַ}}גֵּר {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|צָ}}פַנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|צְ}}בָאֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ {{מילת קבע|בִ}}{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לַ}}{{סי|קְ}}נוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בֹּתַיִם {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}

{{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְ{{סי|שָׁ}}אֳפֶךָ {{ר1}}
{{מילת קבע|לְ}}{{סי|שַׁ}}לּוֹת {{מילת קבע|בְּיַד}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹ}}אַר {{ר1}}
{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{מילת קבע|לִ}}{{סי|תְ}}מִימֶיךָ{{ר2}}
{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ{{ר2}}
{{ק|'''זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ'''}}
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;
{{הור|&lt;noinclude&gt;קטעו מעבר לקינה {{צ|[[אאדה עד חוג שמים]]}}: &lt;/noinclude&gt;ברוב קהילות אשכנז&lt;noinclude&gt; המערבי&lt;/noinclude&gt; מדלגים בית זה&lt;noinclude&gt;, וכן אינו במחזור רומניא&lt;/noinclude&gt;.}}&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
::'''תָּאַנְנוּ''' {{סי|לִ|3}}שְׁפֹּךְ {{ק|[דְּמָעוֹת]}} כַּמַּיִם
::{{סי|עַ|3}}ל מֶה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַעֲמַיִם
::{{סי|זָ|3}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם
::{{סי|רָ|3}}גַנְתִּי, וְעַתָּה '''אֶאֱדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם'''
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|קטע המעבר בין קינות אלו במחזור איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שִׁ|1}}חֵת צַר וְתִעֵב כִּמְנֻדֶּה{{ש}}
{{סי|מִ|1}}פְּנֵי נְתִינַת נֵדֶה{{ש}}
{{סי|וּ|1}}בְכֵן בְּמַר נֶפֶשׁ אֶדַּדֶּה{{ש}}
{{סי|אֶ|1}}בְכֶּה וַאֲבַכֶּה עַל פִּי בוֹדֶה{{ש}}
{{סי|לָ|1}}מָּה תַּחַת עֹל רוֹדֶה{{ש}}
'''מִחוּג וְעַד חוּג אֶאֱדֶה'''
{{סוף}}{{ש}}
{{הור|[[אאדה עד חוג שמים]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|איכה אצת באפך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>oxprw5qt56jrsng3w9it34xvpyp3si4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אאדה עד חוג שמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>244598</id>
    <revision>
      <id>3023243</id>
      <parentid>3001889</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T10:14:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8169" sha1="cqbryf4pci8plgxqls00rt5cy5ug2lr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אאדה עד חוג שמים
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-5}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית. היא הקינה האחרונה בסדר המשותף לכל מנהגים אלו.
| ויקיפדיה = אאדה עד חוג שמים
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''אא&quot;א''', '''אתב&quot;ש''', '''אלעזר'''&lt;includeonly&gt; (הקליר)&lt;/includeonly&gt;}}

{{סי|אֶ|2}}{{סי|אֱ}}דֶה עַד חוּג שָׁמַיִם{{ש}}
{{סי|אַ|2}}{{סי|אֲ}}לֶה אִתִּי שָׁמַיִם{{ש}} 
{{סי|אָ|2}}{{סי|אֹ}}ר יוֹם מַחֲרִיבִי פַּעֲמַיִם{{ר1}}{{סי|אֶ|2}}{{סי|תְ|1}}אוֹנֵן מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם.{{ממס|ירמיהו ח כג}}

{{סי|אַ|2}}{{סי|בְ}}חִין בִּבְכִי יְלֵל מִדְבָּר{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|בְ}}חֲנָה לֵיל מִלֵּיל וּמִדְבָּר מִמִּדְבָּר{{ש}} 
{{סי|אֲ|2}}{{סי|בַ}}כֶּה אִתִּי עוֹלַת מִדְבָּר{{ר1}}
{{סי|אֶ|2}}{{סי|שְׁ|1}}אַג מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר.{{ממס|ירמיהו ט א}}

{{סי|אֶ|2}}{{סי|גָּ}}דַע וְאֶנָּשֵׁל כְּנֹקֶף זַיִת{{ש}} 
{{סי|אֲ|2}}{{סי|גָ}}רֶה אִתִּי כָּל בְּנֵי בַיִת{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|גְ}}רֹם שֶׁיֹּאמַר בַּעַל הַבַּיִת{{ר1}}
{{סי|אֵ|2}}{{סי|רָ|1}}שֶׁה מִי יִתְּנֵנִי שָׁמִיר וָשָׁיִת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו כז ד}}

{{סי|אֶ|2}}{{סי|דְ}}וֶה בְכָל לֵב לְהַמְצֵהוּ{{ש}} 
{{סי|אֵ|2}}{{סי|דְ}}עָה מִלִּין בָּם לְאַמְּצֵהוּ{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|דְ}}אַג רוֹעֶה וְלֹא אֶמְצָאֵהוּ{{ר1}}
{{סי|אֲ|2}}{{סי|ק|1}}וֹנֵן מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}

{{סי|אֵ|2}}{{סי|הָ}}פְכָה וְאֶתְהַפְּכָה כְּאוֹפָן בְּמִלַּי{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|הְ}}גֶּה פָּנִים בְּפָנִים לְתַנּוֹת עֲמָלַי{{ש}} 
{{סי|אָ|2}}{{סי|הֲ}}הוּ חֶרֶס וְסַהַר מִלְּהַגִּיהַּ לְמוּלַי{{ר1}}
{{סי|אֶ|2}}{{סי|צְ|1}}רַח מִי יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי.{{ממס|איוב יט כג}}

{{סי|א|2}}{{סי|וֹ}}רַח מִשְׁפְּטֵי גּוֹנְבֵי עֱלִי{{ש}} 
{{סי|א|2}}{{סי|וֹ}}דִיעַ בְּבִצְעִי וּמַעֲלִי{{ש}} 
{{סי|א|2}}{{סי|וּ}}מְלְלוּ מַזָּלוֹת בְּקָרְעִי מְעִילִי{{ר1}}
{{סי|אֶ|2}}{{סי|פְ|1}}עֶה מִי יִתֶּן לִי שֹׁמֵעַ לִי.{{ממס|איוב לא לה}}

{{סי|אָ|2}}{{סי|זְ}}דָה כְּהוּפָרָה הָאֲבִיּוֹנָה{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|זְ}}כְּרָה כִּי הָיִיתִי מְחֻתָּנָה{{ש}} 
{{סי|אַ|2}}{{סי|זִּ}}יל פְּלָגִים כַּבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה{{ר1}}
{{סי|אֶ|2}}{{סי|עֱ|1}}גֹר מִי יִתֶּן לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה.{{ממס|תהלים נה ז}}

{{סי|אָ|2}}{{סי|ח}} נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז אֶל צֹר{{ש}} 
{{סי|אָ|2}}{{סי|ח}}וּ בְּלִי מַיִם בְּאַף לַעֲצֹר{{ש}} 
{{סי|אָ|2}}{{סי|חַ}}ז קָמוֹת לִקְצֹר וְעוֹלֵלוֹת לִבְצֹר{{ר1}}
{{סי|אָ|2}}{{סי|שִׂ|1}}יחָה מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר.{{ממס|תהלים ס יא}}

{{סי|אֶ|2}}{{סי|טַּ}}ע אָהֳלֵי אַפַּדְנִי בְּצַלְמָוֶת{{ש}} 
{{סי|אָ|2}}{{סי|ט}}וּסָה וְאֶשְׁכֹּנָה עַד חֲצַר מָוֶת{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|טָּ}}פֵל אֶת הַמְחַכִּים לַמָּוֶת{{ר1}}
{{סי|אֶ|2}}{{סי|נְ|1}}הֶה מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת.{{ממס|תהלים פט מט}}

{{סי|אֱ|2}}{{סי|יָ}}לוּתִי לְעֶזְרָתִי תַּרְתִּי לַחֲזוֹת{{ש}} 
{{סי|אֲ|2}}{{סי|יֻ}}מָּתִי בְּכָל שָׁנָה אוֹמֶרֶת הִיא הַשָּׁנָה הַזֹּאת{{ש}} 
{{סי|אֲ|2}}{{סי|יַ}}דַּע לַכֹּל כִּי מוּדַעַת זֹאת{{ר1}}
{{סי|אִ|2}}{{סי|ם|1}} לֹא כִּי יַד יְיָ עָשְׂתָה זֹּאת.{{ממס|ישעיהו מא כ}}

{{סי|אֶ|2}}{{סי|כֹּ}}ף לְךָ רֹאשׁ חֵילִי{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|כְ}}רַע לְךָ בֶּרֶךְ לְחַתֵּל מַחֲלִי{{ש}} 
{{סי|אַ|2}}{{סי|כְ}}תִּירְךָ בְּשִׁיר מִשִּׁירֵי מְחוֹלִי{{ר1}}
{{סי|אַ|2}}{{סי|כַ}}וֵּן מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי.{{ממס|שה&quot;ש ח א}}

{{סי|אַ|2}}{{סי|ל}} תִּשְׁכַּח צַעֲקַת אֲרִיאֵל{{ש}} 
{{סי|אֵ|2}}{{סי|לָ}}יו לֶאֱגֹר יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל{{ש}} 
{{סי|אַ|2}}{{סי|לְ}}פֵי שִׁנְאָן אֲשֶׁר מָסַר אֵל{{ר1}}
{{סי|לֵ}}אמֹר מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים יד ז}}
&lt;noinclude&gt;{{רקע אפור|{{הור|למנהג רומניא משלימים הפסוק:}}{{ש}}
'''בְּשׁוּב יְהֹוָה שְׁבוּת עַמּוֹ, יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל''': {{ממס|תהלים יד ז|שם}}{{ש}}
{{הור|ואין אומרים שום קטע מעבר.}}}}

{{הור|קטעי מעבר לקינה {{צ|[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]}}:}}&lt;/noinclude&gt;
::'''יִשְׂרָ'''{{סי|אֵל|3}} מֵעֵת בִּדְרָכַי לֹא הָלָכוּ
::{{סי|עֲזָ|3}}בוּנִי וַעֲזַבְתִּים וּפָנַי מֵהֶם נֶהְפָּכוּ
::{{סי|רָ|3}}גַנְתִּי וְהֵילַלְתִּי וּמֵעַי וְלִבִּי נִשְׁפָּכוּ
:::'''אֵיכָה תִּפְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ'''&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג איטליה אומרים קטעי מעבר אלו:}}{{ש}}
::'''יִשְׂרָ'''{{סי|אֵל|3}} מֵעֵת בִּדְרָכַי לֹא הָלָכוּ
::{{סי|עֲ|3}}זָבוּנִי וַעֲזַבְתִּים וְשָׁכָבוּ
::{{סי|זָ|3}}עַמְתִּי וּפָנַי מֵהֶם נֶהְפָּכוּ
::{{סי|רָ|3}}גַנְתִּי וְהֵילַלְתִּי '''אֵיכָה תִּפְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ'''

::'''יִשְׂרָאֵל''' {{סי|שְׁ|1}}תִילֵי בֵיתִי / {{סי|מֹ|1}}אֲסוּ וְגֹרְשׁוּ מִנַּחֲלָתִי
::{{סי|וּ|1}}כְלֹא אָבוּ קְשׁוֹב דִּבְרֵי תוֹכַחְתִּי
::{{סי|אֻ|1}}סְּפוּ וְיָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי
::{{סי|לְ|1}}מַטָּה לְמַטָּה עַל עֲפַר אַדְמָתִי
:::'''אֵיכָה תִּפְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ'''
{{הור|[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|אאדה עד חוג שמים]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|אאדה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cqbryf4pci8plgxqls00rt5cy5ug2lr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023247</id>
      <parentid>3023243</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T11:31:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8119" sha1="2d2x8qv9o4ynlt36k9t412kv70dy424" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אאדה עד חוג שמים
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר (בקטע המעבר)
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-5}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא) בקינות של שחרית. היא הקינה האחרונה בסדר המשותף לכל מנהגים אלו.
| ויקיפדיה = אאדה עד חוג שמים
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''אא&quot;א''', '''אתב&quot;ש''', '''אלעזר'''&lt;includeonly&gt; (הקליר)&lt;/includeonly&gt;}}

{{סי|אֶ|2}}{{סי|אֱ}}דֶה עַד חוּג שָׁמַיִם{{ש}}
{{סי|אַ|2}}{{סי|אֲ}}לֶה אִתִּי שָׁמַיִם{{ש}} 
{{סי|אָ|2}}{{סי|אֹ}}ר יוֹם מַחֲרִיבִי פַּעֲמַיִם{{ר1}}{{סי|אֶ|2}}{{סי|תְ|1}}אוֹנֵן מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם.{{ממס|ירמיהו ח כג}}

{{סי|אַ|2}}{{סי|בְ}}חִין בִּבְכִי יְלֵל מִדְבָּר{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|בְ}}חֲנָה לֵיל מִלֵּיל וּמִדְבָּר מִמִּדְבָּר{{ש}} 
{{סי|אֲ|2}}{{סי|בַ}}כֶּה אִתִּי עוֹלַת מִדְבָּר{{ר1}}
{{סי|אֶ|2}}{{סי|שְׁ|1}}אַג מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר.{{ממס|ירמיהו ט א}}

{{סי|אֶ|2}}{{סי|גָּ}}דַע וְאֶנָּשֵׁל כְּנֹקֶף זַיִת{{ש}} 
{{סי|אֲ|2}}{{סי|גָ}}רֶה אִתִּי כָּל בְּנֵי בַיִת{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|גְ}}רֹם שֶׁיֹּאמַר בַּעַל הַבַּיִת{{ר1}}
{{סי|אֵ|2}}{{סי|רָ|1}}שֶׁה מִי יִתְּנֵנִי שָׁמִיר וָשָׁיִת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו כז ד}}

{{סי|אֶ|2}}{{סי|דְ}}וֶה בְכָל לֵב לְהַמְצֵהוּ{{ש}} 
{{סי|אֵ|2}}{{סי|דְ}}עָה מִלִּין בָּם לְאַמְּצֵהוּ{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|דְ}}אַג רוֹעֶה וְלֹא אֶמְצָאֵהוּ{{ר1}}
{{סי|אֲ|2}}{{סי|ק|1}}וֹנֵן מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}

{{סי|אֵ|2}}{{סי|הָ}}פְכָה וְאֶתְהַפְּכָה כְּאוֹפָן בְּמִלַּי{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|הְ}}גֶּה פָּנִים בְּפָנִים לְתַנּוֹת עֲמָלַי{{ש}} 
{{סי|אָ|2}}{{סי|הֲ}}הוּ חֶרֶס וְסַהַר מִלְּהַגִּיהַּ לְמוּלַי{{ר1}}
{{סי|אֶ|2}}{{סי|צְ|1}}רַח מִי יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי.{{ממס|איוב יט כג}}

{{סי|א|2}}{{סי|וֹ}}רַח מִשְׁפְּטֵי גּוֹנְבֵי עֱלִי{{ש}} 
{{סי|א|2}}{{סי|וֹ}}דִיעַ בְּבִצְעִי וּמַעֲלִי{{ש}} 
{{סי|א|2}}{{סי|וּ}}מְלְלוּ מַזָּלוֹת בְּקָרְעִי מְעִילִי{{ר1}}
{{סי|אֶ|2}}{{סי|פְ|1}}עֶה מִי יִתֶּן לִי שֹׁמֵעַ לִי.{{ממס|איוב לא לה}}

{{סי|אָ|2}}{{סי|זְ}}דָה כְּהוּפָרָה הָאֲבִיּוֹנָה{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|זְ}}כְּרָה כִּי הָיִיתִי מְחֻתָּנָה{{ש}} 
{{סי|אַ|2}}{{סי|זִּ}}יל פְּלָגִים כַּבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה{{ר1}}
{{סי|אֶ|2}}{{סי|עֱ|1}}גֹר מִי יִתֶּן לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה.{{ממס|תהלים נה ז}}

{{סי|אָ|2}}{{סי|ח}} נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז אֶל צֹר{{ש}} 
{{סי|אָ|2}}{{סי|ח}}וּ בְּלִי מַיִם בְּאַף לַעֲצֹר{{ש}} 
{{סי|אָ|2}}{{סי|חַ}}ז קָמוֹת לִקְצֹר וְעוֹלֵלוֹת לִבְצֹר{{ר1}}
{{סי|אָ|2}}{{סי|שִׂ|1}}יחָה מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר.{{ממס|תהלים ס יא}}

{{סי|אֶ|2}}{{סי|טַּ}}ע אָהֳלֵי אַפַּדְנִי בְּצַלְמָוֶת{{ש}} 
{{סי|אָ|2}}{{סי|ט}}וּסָה וְאֶשְׁכֹּנָה עַד חֲצַר מָוֶת{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|טָּ}}פֵל אֶת הַמְחַכִּים לַמָּוֶת{{ר1}}
{{סי|אֶ|2}}{{סי|נְ|1}}הֶה מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת.{{ממס|תהלים פט מט}}

{{סי|אֱ|2}}{{סי|יָ}}לוּתִי לְעֶזְרָתִי תַּרְתִּי לַחֲזוֹת{{ש}} 
{{סי|אֲ|2}}{{סי|יֻ}}מָּתִי בְּכָל שָׁנָה אוֹמֶרֶת הִיא הַשָּׁנָה הַזֹּאת{{ש}} 
{{סי|אֲ|2}}{{סי|יַ}}דַּע לַכֹּל כִּי מוּדַעַת זֹאת{{ר1}}
{{סי|אִ|2}}{{סי|ם|1}} לֹא כִּי יַד יְיָ עָשְׂתָה זֹּאת.{{ממס|ישעיהו מא כ}}

{{סי|אֶ|2}}{{סי|כֹּ}}ף לְךָ רֹאשׁ חֵילִי{{ש}} 
{{סי|אֶ|2}}{{סי|כְ}}רַע לְךָ בֶּרֶךְ לְחַתֵּל מַחֲלִי{{ש}} 
{{סי|אַ|2}}{{סי|כְ}}תִּירְךָ בְּשִׁיר מִשִּׁירֵי מְחוֹלִי{{ר1}}
{{סי|אַ|2}}{{סי|כַ}}וֵּן מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי.{{ממס|שה&quot;ש ח א}}

{{סי|אַ|2}}{{סי|ל}} תִּשְׁכַּח צַעֲקַת אֲרִיאֵל{{ש}} 
{{סי|אֵ|2}}{{סי|לָ}}יו לֶאֱגֹר יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל{{ש}} 
{{סי|אַ|2}}{{סי|לְ}}פֵי שִׁנְאָן אֲשֶׁר מָסַר אֵל{{ר1}}
{{סי|לֵ}}אמֹר מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים יד ז}}
&lt;noinclude&gt;{{רקע אפור|{{הור|למנהג רומניא משלימים הפסוק:}}{{ש}}
'''בְּשׁוּב יְהֹוָה שְׁבוּת עַמּוֹ, יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל''': {{ממס|תהלים יד ז|שם}}{{ש}}
{{הור|ואין אומרים שום קטע מעבר.}}}}

{{הור|קטעי מעבר לקינה {{צ|[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]}}:}}&lt;/noinclude&gt;
::'''יִשְׂרָ'''{{סי|אֵל|3}} מֵעֵת בִּדְרָכַי לֹא הָלָכוּ
::{{סי|עֲזָ|3}}בוּנִי וַעֲזַבְתִּים וּפָנַי מֵהֶם נֶהְפָּכוּ
::{{סי|רָ|3}}גַנְתִּי וְהֵילַלְתִּי וּמֵעַי וְלִבִּי נִשְׁפָּכוּ
:::'''אֵיכָה תִּפְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ'''&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג איטליה אומרים קטעי מעבר אלו:}}{{ש}}
::'''יִשְׂרָ'''{{סי|אֵל|3}} מֵעֵת בִּדְרָכַי לֹא הָלָכוּ
::{{סי|עֲ|3}}זָבוּנִי וַעֲזַבְתִּים וְשָׁכָבוּ
::{{סי|זָ|3}}עַמְתִּי וּפָנַי מֵהֶם נֶהְפָּכוּ
::{{סי|רָ|3}}גַנְתִּי וְהֵילַלְתִּי '''אֵיכָה תִּפְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ'''

::'''יִשְׂרָאֵל''' {{סי|שְׁ|1}}תִילֵי בֵיתִי
::{{סי|מֹ|1}}אֲסוּ וְגֹרְשׁוּ מִנַּחֲלָתִי
::{{סי|וּ|1}}כְלֹא אָבוּ קְשׁוֹב דִּבְרֵי תוֹכַחְתִּי
::{{סי|אֻ|1}}סְּפוּ וְיָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי
::{{סי|לְ|1}}מַטָּה לְמַטָּה עַל עֲפַר אַדְמָתִי
:::'''אֵיכָה תִּפְאַרְתִּי'''
{{הור|[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|אאדה עד חוג שמים]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|אאדה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2d2x8qv9o4ynlt36k9t412kv70dy424</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איכה תפארתי מראשותי השליכו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>244607</id>
    <revision>
      <id>3023246</id>
      <parentid>3002151</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T11:29:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>אין הוראה כזאת בדפוסי אשכנז אלא רק באיטליה ורומניא</comment>
      <origin>3023246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14480" sha1="51ccuyq6guiq5hw4vzbkgvoaizla7vy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;{{הור|סימן: פסוקי [[איכה ב]]; '''תשר&quot;ק'''. בסוף כל בית מובאה מ[[פרשת בחוקותי]]}}

{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|תִּ|1}}פְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ{{ש}}
וּכְנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד צֶלֶם הִמְלִיכוּ{{ש}}
בְּחַלְּלִי תְּנַאי אֲשֶׁר חוֹזַי נִמְלָכוּ{{ש}}
{{רווח|5}}וְנָם '''אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ'''
{{רפרן|לָמָּה תָרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם}}

{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|שׁ|1}}וֹפְטַי בְּמוֹעֵצוֹת עִוְּתָם{{ש}}
וּפָנִים הִסְתִּיר מֵהֶם כְּשָׁר עַוָּתָתָם{{ש}}
וַיּוּמַר לְאָבָק מִטְרָם לְהַבְעִיתָם{{ש}}
{{רווח|5}}חֵלֶף '''וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם'''
{{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}}

{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|ר|1}}וּם קַרְנָם וַעֲלוּמָם הִקְצִיר{{ש}}
וּבְאִבְחַת חֶרֶב שְׁעָרֵיהֶם הֵצִיר{{ש}}
מְזֵי רָעָב עָשׂ בַּקָּצִיר{{ש}}
{{רווח|5}}תְּמוּר '''וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|לָמָּה תָרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|קַ|1}}שְׁתּוֹ וְכִלָּה בְחֶרֶץ{{ש}}
וְכַבַּרְזֶל עִפֵּל שְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}}
פְּרָצַנִי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פֶּרֶץ{{ש}}
{{רווח|5}}תַּחַת '''וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|צ|1}}וּרְכֶם וּמָעֻזְּכֶם וּמִשְׂגַּבְּכֶם{{ש}}
הָפַךְ לְאַכְזָר וְנִלְחַם בָּכֶם{{ש}}
הַנּוֹצַרְכֶם רִחַקְכֶם, חוֹשֶׁקְכֶם תִּעַבְכֶם{{ש}}
{{רווח|5}}וְאַיֵּה הַבְטָחַת '''וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|לָמָּה תָרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} {{סי|פִּ|1}}נַּת צֶדֶק מְלֵאָה{{ש}}
כִּי בְמַשְׂכִּיתָהּ מָצָא כָל טֻמְאָה{{ש}}
וּמְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כְּדָוָה מְטֻמָּאָה{{ש}}
{{רווח|5}}בְּשִׁנּוּי '''וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} {{סי|עֶ|1}}לְיוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵיכֶם{{ש}}
וְהֶאֱבִיל שַׁעֲרֵי חֵל עֲמִידַת רַגְלֵיכֶם{{ש}}
מִי בִקֵּשׁ זֹאת פָּץ וְהִגְלְכֶם{{ש}}
{{רווח|5}}וְגָמַר אֹמֶר '''וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|לָמָּה תָרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} {{סי|שְׂ|1}}נֹא אֹם לֻקַּט כַּשּׁוֹשָׁן{{ש}}
וּמֵחֵלֶב עוֹלָלֶיהָ אוֹתָהּ דִּשַּׁן{{ש}}
קִיטוֹר חֻפָּתָהּ הֹעֲלָה כַּכִּבְשָׁן{{ש}}
{{רווח|5}}וְשָׁאֲלוּ אַיֵּה דָגָן תְּמוּר '''וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} {{סי|נִ|1}}כְסוּ רוֹבְדֵי דוּכָנִי{{ש}}
בְּגֵיא חֲמָת כְּנִקְטַל מְכַהֲנִי{{ש}}
הֲרֵי כַּמֶּה שָׁנִים גִּלָּה יְסוֹד מְכוֹנִי{{ש}}
{{רווח|5}}וְסָע מִתּוֹכִי אֹמֶר '''וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|לָמָּה תָרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|יָ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} {{סי|מְ|1}}בַכִּים מִנַּאַק מֵתֵיכֶם{{ש}}
בְּאַרְבַּע מִיתוֹת הִפִּיל מְתֵיכֶם{{ש}}
חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה וְדֶבֶר שִׁחֶתְכֶם{{ש}}
{{רווח|5}}כְּסָר צֵל פָּץ '''וְהִתְהַלַּכְתִּי בְתוֹכְכֶם'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} {{סי|לְ|1}}שֹׁד כְּרֶגַע אָהֳלֵיכֶם{{ש}}
וּבָכֶם נִשְׁבְּעוּ מְהוֹלְלֵיכֶם{{ש}}
לְחֵיקְכֶם נִשְׁפְּכוּ נַפְשׁוֹת עוֹלְלֵיכֶם{{ש}}
{{רווח|5}}בְּמָאָסְכֶם שִׂיחַ '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|לָמָּה תָרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|לְ}}{{סי|אִמּוֹתָם|0}} {{סי|כִּ|1}}לְכּוּל אָנָה שִׁוְּעוּ{{ש}}
וְצוּר לְמַלְאָכָיו שָׂח מֶנִּי שְׁעוּ{{ש}}
אֶרֶץ הַכַּרְמֶל הֲבֵאתִים וְשָׁעֳשְׁעוּ{{ש}}
{{רווח|5}}וְשָׂנְאוּ מוֹכִיחַ '''וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|מָ}}{{סי|ה אֲעִידֵךְ|0}}, {{סי|יְ|1}}שִׁישַׁיִךְ עִם גּוּרַיִךְ בּוֹסָסוּ{{ש}}
אוֹמְרִים עַל סוּס נָנוּס עַל כֵּן נָסוּ{{ש}}
נִלְאֵיתִי נְשֹׂא עֲוֹנוֹתֵיכֶם כְּהָעֳמָסוּ{{ש}}
{{רווח|5}}וָאֲיַסֶּרְכֶם כְּנַמְתִּי '''אִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ'''{{רווח|8}}&lt;noinclude&gt;{{רפרן|לָמָּה תָרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} {{סי|טָ|1}}עוּ תַּרְמִית שָׁוְא חֲזוֹת{{ש}}
וָאֶדְרֹשׁ לִסְלֹחַ וּפַצְתִּי אֵי לָזֹאת{{ש}}
פִּתִּיתִים וּכְנֶגְדִּי הֵשִׁיבוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{רווח|5}}וְאָנַפְתִּי וְשַׂחְתִּי '''אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} {{סי|חָ|1}}רְקוּ שָׁרְקוּ מוֹנַי{{ש}}
מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ לְהַצְמִית אֱמוּנַי{{ש}}
כִּי בְנֵי זֵדִים חִלְּלוּ צְפוּנַי{{ש}}
{{רווח|5}}לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה נָם '''וְנָתַתִּי פָנַי'''{{רווח|8}}&lt;noinclude&gt;{{רפרן|לָמָּה תָרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} {{סי|זֵ|1}}דִים לִפְנֵי מִי תְּחַלֶּה{{ש}}
עַם כֶּבֶד עָוֹן פָּקַד וַיִּלְאֶה{{ש}}
לֹא תְּחַכּוּ עוֹד אוֹת וּמוֹפֵת וָפֶלֶא{{ש}}
{{רווח|5}}אָנַף וְנָסַע וְנָם '''וְאִם עַד אֵלֶּה'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} {{סי|וַ|1}}יָּרֶם קָדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן{{ש}}
וְדָמִי שִׁכְּרַנִי בְּגֵיא צִמָּאוֹן{{ש}}
וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הוֹסִיף יָגוֹן עַל אוֹן{{ש}}
{{רווח|5}}מֵעֵת כָּעַס וְנָם '''וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן'''{{רווח|8}}&lt;noinclude&gt;{{רפרן|לָמָּה תָרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} {{סי|ה|1}}וֹי הוֹי וְאַשְׁפָּתוֹ הֵרִיק{{ש}}
מִפֹּה וּמִפֹּה הֵבִיא עָלַי מַעֲרִיק{{ש}}
וּבְלַעֲגֵי מָעוֹג שִׁנֵּי צָר הֶחֱרִיק{{ש}}
{{רווח|5}}וְכִלָּה כֹחִי בִּנְאֻם '''וְתַם לָרִיק'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} {{סי|דָּ|1}}פְקִי שַׁוְּעִי אַל דֳּמִי{{ש}}
וּתְנִי כְאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וָדֹמִּי{{ש}}
מֵי רוֹשׁ הִשְׁקַנִי וְהִדְמִי{{ש}}
{{רווח|5}}וְחָשַׁךְ הִלּוּכִי בִּנְאֻם '''וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|לָמָּה תָרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} {{סי|גּ|1}}וֹרָל אִוִּיתָ הוּשַׂם לְרוֹעִים לְעִיַּת{{ש}}
וְלִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי דְּמוּיַת{{ש}}
גּוֹלָה גְנוּיַת וְסוּרָה כְנוּיַת{{ש}}
{{רווח|5}}בְּשָׁמְעִי '''וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} {{סי|בְ|1}}עִלּוּף כְּתוֹא מִכְמָר וְאֵין דּוֹלֶה{{ש}}
הַמְלֵאִים גַּעַר וְאֵין מַרְפֵּא עוֹלֶה{{ש}}
הֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים הֲמָמַנִי לְהִתְכַּלֶּה{{ש}}
{{רווח|5}}אֲנוּשִׁים בְּוִכּוּחַ '''וְאִם בְּאֵלֶּה'''{{רווח|8}}&lt;noinclude&gt;{{רפרן|לָמָּה תָרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} {{סי|אֵ|1}}יד עוֹלַלְתָּ עַל אַדְמוֹנִי{{ש}}
לְסָחֳפוֹ וּלְשַׁסְּפוֹ שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹנִי{{ש}}
תָּהֹם צָרַי בְּצֵאת קוֹל מֵאַרְמוֹנִי{{ש}}
{{רווח|5}}כְּנֶהֱמַמְתִּי בְּרִיב '''וְהָלַכְתִּי אַף אָנִי'''&lt;noinclude&gt;{{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}}&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע סוף=פולין/&gt;

{{הור|ברוב קהילות אשכנז מדלגים בית זה}}
&lt;קטע התחלה=פולין/&gt;
:אַף אֲנִי לֻכַּד בְּיֹקֶשׁ שִׁבָּרוֹן
:עָרְבָה שִׂמְחָה וְהִשְׁבִּית חָרוֹן
:לָאָרֶץ אֵשֵׁב וְאֶהְגֶּה בְגָרוֹן
::אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן
&lt;קטע סוף=פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור2|במקור שימש הקטע הבא כמעבר לקינה [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]] (במנהג פולין החליפו אותו בקטע הקודם מאחר ששינו את הסדר).}}
:אֲנִי {{סי|לֻ}}בַּטְתִּי מִיַּד כָּל עֹבֵר
:{{סי|עֲ}}בוּר שַׁעֲשׁוּעַי כִּי תִעַבְתִּי מִלְּחַבֵּר
:{{סי|זְ}}רוּמִים הֵעִיר עָלַי לְהִתְגַּבֵּר
:{{סי|רְ}}דוֹת בִּי וְעוֹלָלַי לְשַׁבֵּר
::לָכֵן קוֹנַנְתִּי אֵיכָה אַשְׁפָּתוֹ פָּתוּחַ כְּקֶבֶר
{{סוף}}
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>51ccuyq6guiq5hw4vzbkgvoaizla7vy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276966</id>
    <revision>
      <id>3023120</id>
      <parentid>2549289</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:08:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי השאר</comment>
      <origin>3023120</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="206" sha1="3vcfsq5e1n70fi6ajwe6uleuoy0jaa5" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג כ|ג מ}}

{{צת|תהלים|עא|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מז|ד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ל]]</text>
      <sha1>3vcfsq5e1n70fi6ajwe6uleuoy0jaa5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הביטוח הלאומי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>283836</id>
    <revision>
      <id>3023052</id>
      <parentid>3020083</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:24:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הארכת הוראת שעה</comment>
      <origin>3023052</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="847194" sha1="gr9s9ubjahzpplkp3je34vea0r8eip4" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995

&lt;מאגר 2000198 תיקון 2215128 תקן 2002325 קוד a163Y00000DuF8wQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' &lt;!-- 2000196 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|2:208002)), ((35|ת&quot;ט|ec:2:317296)); ((תשט&quot;ו, 127|תיקון|2:208001)); ((תשט&quot;ז, 46|ת&quot;ט|ec:3:317297)), ((46|ת&quot;ט|ec:3:317744)); ((תשי&quot;ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)), ((90|תיקון|3:208000)), ((178|תיקון (תיקון מס' 3)|3:207999)); ((תשי&quot;ט, 160|תיקון (תיקון מס' 4)|3:211775)); ((תש&quot;ך, 36|תיקון מס' 5|4:207998)); ((תשכ&quot;ב, 40|תיקון מס' 6|5:207997)); ((תשכ&quot;ג, 110|תיקון מס' 8|5:207996)); ((תשכ&quot;ד, 8|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((121|תיקון מס' 10|5:207995)); ((תשכ&quot;ה, 130|תיקון מס' 11|5:203791)), ((208|תיקון מס' 12|5:207994)), ((289|תיקון מס' 13|5:211699)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317298)); ((תשכ&quot;ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת-חירום|6:209577)). ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' &lt;!-- 2000913 --&gt; ((ע&quot;ר 1947, תוס' 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|0:562552)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 65|תיקון|0:312710)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 293|תיקון|2:209276)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' &lt;!-- 2001407 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|2:209574)); ((תשי&quot;ג, 28|תיקון|2:209573)); ((תשי&quot;ד, 221|תיקון|2:209572)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517966)); ((תשי&quot;ט, 100|תיקון|3:209571)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' &lt;!-- 2001408 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|3:311005)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517979)); ((תש&quot;ך, 96|חוק אימוץ ילדים|4:210105)); ((תשכ&quot;ג, 113|תיקון מס' 2|5:209570)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517986)); ((תשכ&quot;ו, 60|תיקון מס' 3|6:209569)), ((72|ת&quot;ט|ec:6:317487)), ((74|תיקון מס' 4|6:209568)); ((תשכ&quot;ז, 98|תיקון מס' 5|6:209567)); ((תש&quot;ל, 60|תיקון מס' 6|7:209566)); ((תשל&quot;ג, 110|תיקון מס' 7|7:209565)); ((תשל&quot;ד, 104|תיקון מס' 8|8:209564)); ((תשל&quot;ה, 124|ת&quot;ט|ec:8:317777)), ((194|תיקון מס' 9|8:209563)); ((תשל&quot;ו, 135|תיקון מס' 10|8:209562)), ((167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)); ((תשל&quot;ז, 86|תיקון מס' 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|8:208378)), ((212|תיקון מס' 30 לחוק הביטוח הלאומי|8:207972)). ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' &lt;!-- 2000608 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|5:211832)); ((תשכ&quot;ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשל&quot;ו, 167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)). ''תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום):'' &lt;!-- 2155459 --&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 2607|תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום)|2057)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|6:210380)); ((תשכ&quot;ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|6:209855)); ((תשכ&quot;ט, 34|הארכת תוקף|6:209854)); ((תש&quot;ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209853)); ((תשל&quot;ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209852)); ((תשל&quot;ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|8:209851)); ((תשל&quot;ה, 145|הארכת תוקף|8:209850)). '''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2000197 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|6:311007)), ((154|ת&quot;ט|ec:6:317299)), ((165|תיקון לתחילת תוקף|6:311008)); ((תשכ&quot;ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)), ((130|ת&quot;ט|ec:7:317300)), ((206|תיקון מס' 2|6:207993)); ((תש&quot;ל, 16|ת&quot;ט|ec:7:317301)), ((58|תיקון מס' 3|7:207992)), ((130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209760)), ((134|תיקון מס' 5|7:207991)); ((תשל&quot;א, 128|תיקון מס' 6|7:207990)); ((תשל&quot;ב, 78|תיקון מס' 7|7:203735)), ((86|תיקון מס' 8|7:203736)), ((119|תיקון מס' 9|7:207989)); ((תשל&quot;ג, 126|תיקון מס' 10|7:207988)), ((141|תיקון מס' 11|7:207987)), ((142|תיקון מס' 12|7:207986)), ((162|ת&quot;ט|ec:7:317302)), ((212, 221|תיקון מס' 13|7:207985)), ((260|תיקון מס' 4 לחוק עבודת נשים|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 74|תיקון מס' 15|8:207984)); ((תשל&quot;ה, 102|תיקון מס' 16|8:207983)), ((152|תיקון מס' 17|8:207982)), ((238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|8:209261)), ((246|תיקון מס' 18|8:207981)); ((תשל&quot;ו, 7|ת&quot;ט|ec:8:317779)), ((102|תיקון מס' 11 לחוק הגנת השכר|8:209686)), ((167|תיקון מס' 21|8:207979)), ((241|ת&quot;ט|ec:8:317783)), ((268|תיקון מס' 22|8:207980)), ((275|תיקון מס' 23|8:207978)), ((276|תיקון מס' 24|8:207977)), ((281|ת&quot;ט|ec:8:317303)), ((XVI|ת&quot;ט|i:1976)); ((תשל&quot;ז, 88|תיקון מס' 25|8:207976)), ((122|תיקון מס' 26|8:207975)), ((123|תיקון מס' 27|8:207974)), ((150|תיקון מס' 28|8:211855)), ((152|תיקון מס' 29|8:207973)), ((212|תיקון מס' 30|8:207972)); ((תשל&quot;ח, 116|תיקון מס' 31|9:207968)), ((141, 142|תיקון מס' 32|9:207971)); ((תשל&quot;ט, 44|תיקון מס' 6 לחוק העונשין|9:209186)), ((85|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2)|9:207969)), ((125|תיקון מס' 34|9:207967)), ((149|תיקון מס' 35|9:207966)); ((תש&quot;ם, 98|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3)|9:207970)), ((117|תיקון מס' 36|9:207965)), ((118|תיקון מס' 37|9:207964)), ((203|תיקון מס' 38|9:207963)); ((תשמ&quot;א, 7|תיקון מס' 39|9:207962)), ((36|חוק הבטחת הכנסה|9:208330)), ((74|תיקון מס' 41|9:207961)), ((276|תיקון מס' 42|9:207960)), ((276|תיקון מס' 43|9:207959)); ((תשמ&quot;ב, 82|תיקון מס' 44|10:207958)), ((202|תיקון מס' 45|10:207956)), ((216|תיקון מס' 46|10:207955)), ((272|תיקון מס' 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|10:209756)), ((274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|10:207957)); ((תשמ&quot;ג, 59|תיקון מס' 56 לפקודת מס הכנסה|10:208794)), ((146|תיקון מס' 49|10:209746)), ((154|תיקון מס' 50|10:209737)); ((תשמ&quot;ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|10:210113)), ((44|תיקון מס' 51|10:210136)), ((48|תיקון מס' 52|10:210135)), ((56א|תיקון מס' 53|10:210158)), ((192|ת&quot;ט|ec:10:317440)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968), התשמ&quot;ד-1984|4690)); ((ס&quot;ח תשמ&quot;ה, 28|הוראת שעה|11:210250)), ((109|תיקון מס' 54|11:210415)), ((209|תיקון מס' 13 לחוק בית הדין לעבודה|11:210441)), ((213|תיקון מס' 16 לחוק הגנת השכר|11:210421)); ((תשמ&quot;ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210452)), ((60|תיקון מס' 57|11:210459)), ((64|תיקון מס' 58|11:210463)), ((68|תיקון מס' 59|11:210464)), ((126|תיקון מס' 60|11:210487)), ((146|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210478)), ((154|תיקון מס' 61|11:210468)), ((170|ת&quot;ט|ec:11:317304)), ((184|ת&quot;ט|ec:11:317305)), ((194|תיקון מס' 62|11:210467)), ((208|תיקון מס' 63|11:210498)); ((תשמ&quot;ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)), ((18|ת&quot;ט|ec:11:317306)), ((18|ת&quot;ט|ec:11:317828)), ((46|תיקון מס' 65|11:210552)), ((83|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((93|תיקון מס' 72 לפקודת מס הכנסה|11:210568)), ((105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|11:210573)), ((126|תיקון מס' 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|11:210560)), ((159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס' 75 - השכרת דירה למגורים)|11:210611)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)), ((74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|11:210660)); ((תשמ&quot;ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210719)); ((תש&quot;ן, 54|תיקון מס' 70|12:210717)), ((102|תיקון מס' 71|12:210675)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)), ((151|תיקון מס' 18 לחוק בית הדין לעבודה|12:210695)), ((174|תיקון מס' 9 לחוק עבודת נשים|12:210787)); ((תשנ&quot;א, 105|תיקון מס' 75|12:210829)), ((106|הוראת שעה|12:211700)), ((125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:211727)), ((168|תיקון מס' 76|12:210854)); ((תשנ&quot;ב, 44|תיקון מס' 77|12:210912)), ((148|חוק משפחות חד-הוריות|12:211804)); ((תשנ&quot;ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((134|תיקון מס' 80|13:210947)); ((תשנ&quot;ד, 22|תיקון מס' 81|13:210957)), ((47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)), ((91|תיקון מס' 83|13:211130)), ((91|תיקון מס' 84|13:210991)), ((95|תיקון מס' 85|13:211029)), ((137|חוק קליטת חיילים משוחררים|13:210948)), ((147|תיקון מס' 87|13:211110)), ((174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211132)), ((246|תיקון מס' 88|13:211660)), ((246|תיקון מס' 89|13:211347)), ((257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|13:211056)), ((273|תיקון מס' 92|13:211348)), ((274|תיקון מס' 93|13:211133)); ((תשנ&quot;ה, 2|תיקון מס' 94|13:210958)), ((43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211077)), ((79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((94|תיקון מס' 96|13:211088)), ((98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|13:211090)), ((116|תיקון מס' 98|13:211102)), ((178|תיקון מס' 99|13:211806)), ((186|תיקון מס' 100|13:211160)), ((201|תיקון מס' 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|13:211169)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)).
'''נוסח חדש:''' ((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|13:203774)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)); ((תשנ&quot;ו, 127|תיקון מס' 7|13:211318)), ((131|תיקון מס' 8|13:211319)), ((164|תיקון מס' 9|13:211314)), ((181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)), ((189|תיקון מס' 11|13:211307)), ((382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|14:203779)), ((387|ת&quot;ט|ec:14:317847)); ((תשנ&quot;ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((92|תיקון מס' 13|14:211392)), ((152|תיקון מס' 14|14:211406)), ((154|תיקון מס' 15|14:211407)), ((164|תיקון מס' 16|14:211411)), ((166|תיקון מס' 17|14:211412)), ((219|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((96|תיקון מס' 19|14:211642)), ((114|תיקון מס' 15 לחוק עבודת נשים|14:211508)), ((134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|14:211474)), ((135|תיקון מס' 23|14:211641)), ((136|תיקון מס' 16 לחוק עבודת נשים|14:211475)), ((234|תיקון מס' 25|14:211488)), ((234|תיקון מס' 26|14:211489)), ((252|תיקון מס' 27|14:211520)), ((301|תיקון מס' 28|14:211536)), ((378|תיקון מס' 29|14:211567)); ((תשנ&quot;ט, 30|תיקון מס' 30|14:211658)), ((66|ת&quot;ט|ec:14:317307)), ((68|תיקון מס' 31|14:211602)), ((77|תיקון מס' 32|14:211612)), ((78|תיקון מס' 33|14:211613)), ((99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((256|חוק החברות|14:300163)); ((תש&quot;ס, 64|תיקון מס' 36|15:300618)), ((66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((132|תיקון מס' 38|15:300205)), ((268|תיקון מס' 39|15:300252)), ((269|תיקון מס' 40|15:300253)); ((תשס&quot;א, 2|תיקון מס' 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|15:300625)), ((2|ת&quot;ט|15:300625)), ((233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)), ((396|תיקון מס' 43|15:300376)), ((428|תיקון מס' 44|15:300388)), ((516|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)), ((522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|15:300410)); ((תשס&quot;ב, 101|תיקון מס' 46|15:300452)), ((143|תיקון מס' 47|15:300464)), ((144|ת&quot;ט|15:300464)), ((168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003)|15:300504)), ((487|תיקון מס' 50|15:300555)), ((488|תיקון מס' 51|15:300524)), ((488|תיקון מס' 52|15:300525)), ((516|תיקון מס' 53|15:300537)), ((517|תיקון מס' 54|15:300538)), ((519|תיקון מס' 55 - הוראת שעה|15:300539)), ((577|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה|15:300605)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23 לחוק עבודת נשים|15:300585)), ((94|תיקון מס' 58|15:300596)), ((98|תיקון מס' 59|15:300597)), ((141|תיקון מס' 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|15:300606)), ((175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((380|ת&quot;ט|1889)), ((458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((538|תיקון מס' 63|16:299915)), ((576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|16:299935)); ((תשס&quot;ד, 58|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((286|תיקון מס' 69|16:299837)), ((332|ת&quot;ט|16:299616)), ((337|תיקון מס' 70|16:299822)), ((345|תיקון מס' 25 לחוק עבודת נשים|16:299786)), ((391|תיקון מס' 72|16:299646)), ((397|תיקון מס' 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|16:299741)), ((425|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)), ((445|תיקון מס' 74|16:299652)), ((486|תיקון מס' 75|16:299624)), ((487|תיקון מס' 76|16:299671)); ((תשס&quot;ה, 95|תיקון מס' 77|16:299661)), ((189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|16:299869)), ((346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((464|תיקון מס' 28 לחוק עבודת נשים|16:299673)), ((727|תיקון מס' 81|16:299900)), ((809, 814|תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה|16:299994)); ((תשס&quot;ו, 24|תיקון מס' 83 - הוראת שעה|16:299914)), ((226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|16:299895)), ((262|ת&quot;ט|2053)), ((306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)), ((370|תיקון מס' 86|17:300142)), ((384|תיקון מס' 87|17:300147)), ((386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|17:300146)); ((תשס&quot;ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((92|תיקון מס' 91|17:300030)), ((108|תיקון מס' 92 - הוראת שעה|17:299961)), ((112|תיקון מס' 93|17:300650)), ((306|תיקון מס' 37 לחוק עבודת נשים|17:300133)), ((317|תיקון מס' 95|17:299665)), ((360|תיקון מס' 96|17:300125)), ((361|תיקון מס' 38 לחוק עבודת נשים|17:300741)), ((396|תיקון מס' 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|17:300773)), ((431|תיקון מס' 98|17:300765)), ((443|תיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים|17:300029)), ((453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|17:300067)); ((תשס&quot;ח, 23|תיקון מס' 100|17:300781)), ((82|תיקון מס' 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|17:300040)), ((119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((134|תיקון מס' 102|17:300836)), ((136|תיקון מס' 103|17:300860)), ((252|תיקון מס' 105|17:300066)), ((390|תיקון מס' 106|17:300877)), ((513|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((607|תיקון מס' 108|17:300901)), ((671|תיקון מס' 109|17:300789)), ((825|תיקון מס' 110|17:300678)), ((855|תיקון מס' 111|17:300148)); ((תשס&quot;ט, 85|תיקון מס' 112|17:300813)), ((95|תיקון מס' 7 (תיקון)|17:300893)), ((211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((290|תיקון מס' 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301090)); ((תש&quot;ע, 280|תיקון מס' 115|18:301101)), ((300|תיקון מס' 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301149)), ((308|תיקון מס' 116|18:301130)), ((327|תיקון מס' 117|18:300966)), ((328|תיקון מס' 118|18:300962)), ((407|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון)|18:301155)), ((441|תיקון מס' 46 לחוק עבודת נשים|18:301054)), ((601|תיקון מס' 120|18:301231)), ((631|תיקון מס' 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|18:301215)); ((תשע&quot;א, 16|תיקון מס' 122|18:301089)), ((83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((199|תיקון מס' 125|18:300100)), ((355|תיקון מס' 126|18:301309)), ((363|תיקון מס' 127|18:301128)), ((966|תיקון מס' 48 לחוק עבודת נשים|18:301312)), ((1024|תיקון מס' 129|18:301354)); ((תשע&quot;ב, 39|תיקון מס' 130|18:301399)), ((47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301335)), ((92|תיקון מס' 3 לחוק גיל פרישה|18:301263)), ((110|תיקון מס' 132 - הוראת שעה|18:301407)), ((111|תיקון מס' 133|18:301373)), ((144|תיקון מס' 134|18:301432)), ((172|תיקון מס' 135|18:301375)), ((172|תיקון מס' 136|18:301431)), ((173|תיקון מס' 49 לחוק עבודת נשים|18:301129)), ((282|תיקון מס' 138|18:301408)), ((375|תיקון מס' 139|18:301207)), ((583|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|18:301498)), ((616|תיקון מס' 141|18:301390)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)), ((755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301505)); ((תשע&quot;ג, 112|תיקון מס' 144|19:301528)), ((112|תיקון מס' 145 - הוראת שעה|19:301559)), ((172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((224|תיקון מס' 147 - הוראת שעה|19:301596)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50 לחוק עבודת נשים|19:301537)), ((208|תיקון מס' 149|19:301618)), ((266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|19:301628)), ((287|תיקון מס' 150|19:301610)), ((288|תיקון מס' 151|19:301611)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((555|תיקון מס' 4 לחוק משפחות חד-הוריות|19:303802)), ((566|תיקון מס' 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|19:303804)), ((598|תיקון מס' 155|19:303820)), ((598|תיקון מס' 156|19:303821)), ((599|תיקון מס' 157|19:303822)), ((602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((659|תיקון מס' 159|19:303834)); ((תשע&quot;ה, 137|תיקון מס' 160|19:306620)), ((220|תיקון מס' 161|20:313643)); ((תשע&quot;ו, 2|תיקון מס' 162|20:314977)), ((12|תיקון מס' 120 והוראת שעה לחוק העונשין|20:315852)), ((244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((577|תיקון מס' 169|20:321790)), ((612|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((627|תיקון מס' 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|20:323697)), ((635|תיקון מס' 172|20:323700)), ((635|תיקון מס' 173|20:323702)), ((646|תיקון מס' 174|20:323972)), ((647|תיקון מס' 175|20:323969)), ((647|תיקון מס' 176 והוראת שעה|20:323971)), ((658|תיקון מס' 177|20:324295)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((938|תיקון מס' 179|20:344457)), ((967|תיקון מס' 180|20:346555)), ((1079|תיקון מס' 46 לחוק הבטחת הכנסה|20:347852)), ((1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 25|תיקון מס' 183|20:364214)), ((34|תיקון מס' 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:364564)), ((220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((362|תיקון מס׳ 190|20:367828)), ((390|תיקון מס׳ 191|20:368985)), ((423|תיקון מס׳ 192|20:369728)), ((573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((666|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1052|תיקון מס׳ 196|20:390350)), ((1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|20:390349)); ((תשע&quot;ח, 24|תיקון מס' 198|20:10520787)), ((70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((85|תיקון מס' 199|20:457592)), ((164|תיקון מס' 200|20:489287)), ((412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)), ((681|תיקון מס' 60 לחוק עבודת נשים|20:501308)), ((708|תיקון מס' 207|20:502445)), ((823|תיקון מס' 208|20:504187)); ((בג&quot;ץ 3390/16|בג&quot;ץ 3390/16 עדאלה נ' הכנסת|16033900.O42)); ((תשע&quot;ט, 151|תיקון מס' 209|20:528246)), ((152|תיקון מס' 210|20:528249)), ((233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((234|תיקון מס' 212|20:528390)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8428)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 20|תיקון מס' 213 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|23:570696)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8551)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:575135)), ((210|נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|23:575830)), ((298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)); ((תשפ&quot;א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:584184)), ((50|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|23:586145)), ((89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:589930)), ((260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:593950)), ((262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|23:593951)), ((268|תיקון מס' 222|23:594378)), ((270|תיקון מס' 223 - הוראת שעה|23:594660)), ((334|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|23:598125)), ((336|תיקון מס' 224 והוראת שעה|23:598472)), ((354, 359|תיקון מס' 225 והוראת שעה|24:603272)), ((393|תיקון מס' 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|24:606259)); ((תשפ&quot;ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611567)), ((253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((754, 754|תיקון מס' 229 (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|24:622104)), ((755|תיקון מס' 230|24:622114)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((858|תיקון מס' 231|24:626567)); ((תשפ&quot;ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2572039)), ((562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ&quot;ד, 86|תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|25:3514340)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)), ((169|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((200, 201|תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|25:3569808)), ((250|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|25:3611337)), ((528|תיקון מס' 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|25:4150240)), ((536|תיקון מס' 243|25:4165879)), ((610|תיקון מס' 244 והוראת שעה|25:4227557)), ((915, 915|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((956|תיקון מס' 246 - הוראת שעה|25:4618943)), ((1070|תיקון מס' 247|25:4690532)), ((1182|תיקון מס' 248|25:4736918)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 68|תיקון מס' 250|25:5199011)), ((72|תיקון מס' 251|25:5199023)), ((176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|25:5482787)), ((230|תיקון מס' 253 והוראת שעה|25:5527869)), ((250|תיקון מס' 254|25:5574055)), ((342|תיקון מס' 255|25:5865214)), ((395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((504|תיקון מס' 257|25:6191628)), ((678|תיקון מס' 258|25:7350030)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)), ((26|תיקון מס' 283 לפקודת מס הכנסה|25:9913658)), ((214|תיקון מס' 67 לחוק עבודת נשים|25:10625792)), ((312|תיקון מס' 262 - הוראת שעה|25:11858610)), ((374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)), ((538|תיקון מס' 265|25:12846924)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)), ((604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|25:13421093)), ((651|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|25:13565167)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-11; ק&quot;ת תשפ&quot;ו-6 --&gt;
''שינוי לוחות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 350|שינוי לוח י&quot;א|5951)); ((תשס&quot;ב, 1258|שינוי לוח י'|6102)); ((תשפ&quot;א, 1214|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|9031)); ((תשפ&quot;ה, 764|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ&quot;א] (תיקון)|11657)); ((תשפ&quot;ו, 700|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון)|12183)), ((700|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|12183)), ((2052|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון) (תיקון)|12381)). ''שינוי תארים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס' 2))); ((תשס&quot;ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))); ((תשע&quot;ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))). ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|6854)), ((640|ת&quot;ט|6858)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11097)); ((תשפ&quot;ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א' לפרק י&quot;ג2 לחוק|12129)), ((2322|תיקון מס' 246 - הוראת שעה - הארכת תוקף החוק|12454)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי [[סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], קבעה ביום ג' בניסן התשנ&quot;ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995.

נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ&quot;א-1991.

הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז' בתשרי התשנ&quot;ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט&quot;ו באייר התשנ&quot;ה (15 במאי 1995).
----
((סמכויות השר להתקין תקנות לעניין [[בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238]] הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי [[סעיף 400]] כל עוד זה נוגע לפסקה הנ&quot;ל (י&quot;פ תשע&quot;ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י&quot;פ תשס&quot;ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה &lt;!-- סעיפים 1 הגדרה ”השר”, 342(ו)(3), 345א(ד) --&gt; שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה &lt;!-- סעיפים 15(א)(2), 225(ד), 235(ב)(1), 237(ב) --&gt; או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים &lt;!-- סעיפים 149א(א)(2)(ד) ו־(י)(2), ולוח ח׳ פסקה 7 --&gt; שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי &lt;!-- בלי שינוי בתואר השר --&gt; (י&quot;פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות והוראות כלליות [פרק א'] ==

@ 1. הגדרות [1, 198א] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תש&quot;ס-4, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-3, תש&quot;ע-9, תשע&quot;ב-14, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ד-12, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-16, תשע&quot;ז-19, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל שליטה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;המוסד&quot; - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]];
:- &quot;המינהלה&quot; - מינהלת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]];
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה והרווחה;
:- &quot;ועדת העבודה והרווחה&quot; - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
:- &quot;בית הדין לעבודה&quot; - כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]];
:- &quot;אשתו&quot; - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;
:- ”גיל הפרישה” –
:: (1) לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו [[בחלק א' בלוח א׳1]];
:: (2) לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי [[חלק א׳ בלוח א׳1]], ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם [[לחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;גמול פרישה&quot; - גמול פרישה לפי הוראות [[סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;גמלה&quot; - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], הענקה לפי [[סעיף 387]] וגמלה לפי [[פרק י&quot;ב]] או [[פרק י&quot;ג]] ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי [[סעיף 17א]];
:- &quot;גמלת אזרח ותיק מיוחדת&quot; - גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] או מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם]];
:- &quot;דמי הסתגלות מיוחדים&quot; - דמי הסתגלות לפי הוראות [[סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות&quot; - [[=הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] שנערך לפי [[סעיף 9]];
:- &quot;חבר קיבוץ מתחדש&quot; - חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;חברת מעטים&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;חוק ביטוח בריאות&quot; - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק בית הדין לעבודה&quot; - [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חוק הבטחת הכנסה&quot; - [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]];
:- &quot;חוק האימוץ&quot; - [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת השכר&quot; - [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;חוק המשטרה&quot; - [[=חוק המשטרה|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הנוער&quot; - [[=חוק הנוער|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק העמותות&quot; - [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;חוק השבות&quot; - [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק חופשה שנתית&quot; - [[חוק חופשה שנתית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק חיילים משוחררים&quot; - [[=חוק חיילים משוחררים|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]];
:- &quot;חוק יישום תכנית ההתנתקות&quot; - [[חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הכניסה לישראל&quot; - [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:- &quot;חוק משפחות חיילים&quot; - [[=חוק משפחות חיילים|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק נכי המלחמה בנאצים&quot; - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק נכי רדיפות הנאצים&quot; - [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;חוק נפגעי פעולות איבה&quot; - [[=חוק נפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק עבודת נשים&quot; - [[חוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק פיצויי פיטורים&quot; - [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חוק שירות בטחון&quot; - [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;חוק שירות בתי הסוהר&quot; - [[=חוק שירות בתי הסוהר|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק שירות המדינה&quot; - [[=חוק שירות המדינה|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק שירות התעסוקה&quot; - [[חוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק שירותי הכבאות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק שכר מינימום&quot; - [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;חוק תגמול לחייל&quot; - [[=חוק תגמול לחייל|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;ילד&quot; - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מעביד&quot;, &quot;מעסיק&quot; - מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
:- &quot;משרת בשירות לאומי–אזרחי&quot; - (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית&quot; - מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; -
:: (1) לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)));
::: ואלה הגמלאות:
::: (א) מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות [[סימן ב פרק ג|סימנים ב']] [[סימן ג פרק ג|ו((-))ג' בפרק ג']];
::: (ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות [[סימן ד פרק ה|סימנים ד']], [[סימן ה פרק ה|ה']] [[סימן ח פרק ה|ו((-))ח' בפרק ה']];
::: (ג) דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות [[פרק ו']];
::: (ד) קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] (((בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)));
::: (ה) מענק ליתום המשתלם לפי הוראות [[סימן ד' בפרק י&quot;א]];
::: (ו) תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות [[פרק י&quot;ג]];
::: (ז) מענק פטירה המשתלם לפי הוראות [[סימן ב' בפרק י&quot;ד]];
::: (ח) גמלאות המשתלמות מכוח [[ההסכם בדבר גמלת ניידות]] לפי הוראות [[סעיף 9]];
:: (2) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']], כמפורט להלן:
::: (א) בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - 150 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)));
::: (ב) בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה - 188 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)));
::: (ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], או תוספת כאמור [[בסעיף 68(ג)]] - 140 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)));
:: (2א) (((נמחקה);))
:: (3) לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)));
:: הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:
:: (1) ביום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), בתוספת -
::: (א) לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות [[סימן ח' בפרק ה']] או לפי הוראות [[סימן ג' פרק יא|סימנים ג']] [[סימן ד פרק יא|ו((-))ד' שבפרק י&quot;א]] - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003);
::: (ב) לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו-2005, לפי הענין, לפי [[+|סעיפים 37(ג)(1)]] [[ו-38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס&quot;ב-2002]];
:: (2) לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']] - משנת 2007 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
:: (3) לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב׳ בפרק ד׳]] – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024);
:: (4) על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה - משנת 2023 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:
::: (א) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו -
::::- &quot;השכר הממוצע לשנת 2020&quot; - השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020);
::::- &quot;השכר הממוצע המתוקן&quot; - השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;
::: (ב) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% - יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);
:- &quot;עגונה&quot; - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;
:- &quot;עובד&quot; - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, &quot;בן משפחה&quot; - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
:- &quot;עובד לשעה&quot; - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;
:- &quot;עובד עצמאי&quot;, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
:: (2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע;
:: (3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור [[בלוח א']];
:: לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע [[בלוח א']];
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ&quot;ה-1985]].))
:- &quot;פיצוי&quot; - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;
:- &quot;פקודת החברות&quot; - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;פקודת הנזיקין&quot; - [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
:- &quot;פקודת השותפויות&quot; - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;פקודת פשיטת הרגל&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קיבוץ מתחדש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;קיבוץ שיתופי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]], לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו [[בסעיף 61 לאותה פקודה]] שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי [[-#54|אותו סעיף]];
:- &quot;קצבת התאמה&quot; - קצבת התאמה לפי הוראות [[סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;שיעור הפיצוי&quot; - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;
:- &quot;שירות לאומי&quot;, &quot;התנדבות קהילתית&quot; ו&quot;שירות אזרחי&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירות אזרחי]];
:- &quot;השכר הממוצע&quot; - הצירוף של שניים אלה:
:: (1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר);
:: (2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;
:: לענין הגדרה זו, &quot;יום העדכון&quot; - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;
&lt;!-- :: ((לפי [[סעיף 1 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ&quot;א-2020]], השכר הממוצע בשנת הכספים 2021 ובשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020); ואולם, לעניין הקצבאות, התשלומים והמענקים המפורטים להלן, השכר הממוצע בשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020), בתוספת 2.45%: {{ש}} (1) קצבה חודשית לפי [[סעיף 4 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]]; {{ש}} (2) מענק לפי [[סעיף 6 לחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש&quot;ס-2000]]; {{ש}} (3) תגמול חודשי לפי [[סעיף 2 לחוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]]; {{ש}} (4) תשלום מיוחד בעד יילוד שנקבע לפי הוראות [[סעיפים 62]] [[סעיף 62א|ו-62א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]]; {{ש}} (5) קצבה חודשית לפי [[סעיף 3 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]]; {{ש}} (6) מענק הטבות לפי [[סעיף 17א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]]; {{ש}} (7) קצבה חודשית שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 7 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ&quot;ג-1992]]; {{ש}} (8) הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 7ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]].)) --&gt;
:: ((השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש&quot;ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.))
:- &quot;שנת מס&quot; - כמשמעותה [[בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;תקופת אכשרה&quot; - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

@ 2. פריסת תשלומים חריגים [1א] (תיקון: תשנ&quot;ט-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שכר מדוד&quot; - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: ((נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש&quot;ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.))
::- &quot;חודש שכר חריג&quot; - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;
::- &quot;שכר מדוד מתוקן&quot; - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.
: (ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:
:: (1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;
:: (2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, &quot;הפרש חודשי&quot; - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;
:: (3) (((פקעה).))

@ 2א. מי שאינו תושב לענין החוק (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשע&quot;ו-13, תשע&quot;ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תקנות הכניסה&quot; - [[=תקנות הכניסה|תקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
::- &quot;שנה&quot; - שנים עשר חודשים רצופים.
: (ב) לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:
:: (1) שוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]];
:: (2) מי שבידו היתר כאמור [[בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ&quot;ח-1968]];
:: (3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי [[תקנה 5 בתקנות הכניסה]];
:: (3א) מי שבידו אשרה ורישיון לפי [[תקנה 5א לתקנות הכניסה]];
:: (4) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי [[תקנה 6(א) בתקנות הכניסה]] - בתקופות שלהלן, לפי העניין:
::: (א) בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה - השנה הקובעת) - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;
::: (ב) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים;
:: (5) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי [[תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה]], וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי [[תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה]].
: (ג) מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]] שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין:
:: (1) בשנה הקובעת - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;
:: (2) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]], בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

@ 3. אגודה שיתופית [2] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

@ 3א. קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו.
: (ב) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.

@ 3ב. שינוי סיווגו של קיבוץ (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.

@ 4. חבורת עובדים [3]
: בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

@ 5. מי שחדל להיות עובד עצמאי [4]
: עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

@ 6. סמכות לסווג מבוטחים [4א] (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.
: (ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972]].))

@ 6א. מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;ט-7)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.
: (ג) הוראות [[סעיף 6(ב) ו-(ג)]] יחולו על צו לפי סעיף זה.
: (ד) בסעיף זה -
:: (1) &quot;חברים בתאגיד&quot;, שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;
:: (2) המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

@ 6ב. מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (תיקון: תשס&quot;ג-8)
: הוראות [[פרקים ז']] [[ו-ח']] לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

@ 7. המדינה כמעביד [4ב]
: דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

== פרק ב': המוסד לביטוח לאומי [פרק י'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 8. יסודות [199]
: (א) המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.
: (ג) המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.
: (ד) המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי [[סעיף 15 לחוק האמור]].

@ 9. הטבות סוציאליות [200] (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.
: (ב) אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).
: ((פורסם [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה]] (לא פורסם).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] (י&quot;פ תשל&quot;ז, 1813).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] (י&quot;פ תשמ&quot;א, 1967).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] (י&quot;פ תשמ&quot;ב, 645).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] (י&quot;פ תשמ&quot;ב, 1729).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע]] (י&quot;פ תשמ&quot;ה, 168).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] (י&quot;פ תשמ&quot;ז, 1933).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות]] (י&quot;פ תשמ&quot;ט, 1778).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 299).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] (י&quot;פ תשנ&quot;ג, 1336).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4536).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] (י&quot;פ תש&quot;ס, 1932).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 3575).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 1766).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7092).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] (י&quot;פ תשע&quot;ז, 5003).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] (י&quot;פ תשע&quot;ז, 8080).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 614).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 866).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 1528).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 5833).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 6172).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7084).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 11094).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה - מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 2358).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 6022).))

@ 10. ערעור [200א] (תיקון: תשנ&quot;ח-8)
: קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], או מכוח [[סעיף 387]] או [[פרק י&quot;ג]], ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

=== סימן ב': המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה ===

@ 11. הרכב המועצה וכהונתה [201]
: (א) הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי&quot;ח-1958]].))
: (ב) תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

@ 12. תפקידי המועצה [202] (תיקון: תש&quot;ס-4)
: המועצה -
: (1) תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;
: (2) תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי [[סעיף 11(א)]] [[וסעיף 17א]];
: (3) רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;
: (4) תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

@ 13. ועדות המועצה [203]
: (א) המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
: (ב) המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

@ 14. יו&quot;ר המועצה וסגנו [204]
: השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.

@ 15. הועדה לביטוח אבטלה [204א]
: (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן - הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
:: (2) חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.
:: (3) נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.
: (ב) נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.
: (ד) הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת -
:: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;
:: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;
:: (3) לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;
:: (4) לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;
:: (5) למלא כל תפקיד אחר לפי [[פרק ז']] שיטיל עליה השר.
: (ה) סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת [[פרק ז']] הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]].
: (ו) הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 16. הועדה לענין שירות מילואים [204ב]
: (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן - הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
:: (2) חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.
:: (3) נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.
: (ב) השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.
: (ד) הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים [[שבפרק י&quot;ב]] -
:: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;
:: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות;
:: (3) לפקח על ביצוע הוראות [[פרק יב|הפרק]];
:: (4) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.
: (ה) סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]].
: (ו) הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 17. נוהל [205]
: המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

@ 17א. גמול והחזר הוצאות (תיקון: תש&quot;ס-4)
: (א) חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
: (ב) חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס&quot;ב-2001]].))
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עובד המדינה&quot; ו&quot;עובד גוף מתוקצב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;ועדה&quot; - ועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 13]] וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות [[סעיפים 15]] [[או 16]] לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה.

@ 18. המינהלה [206] (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן - מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.
: (ב) מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.
: (ג) המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

@ 19. קיום סמכויות [207]
: קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.

=== סימן ג': המנגנון ===

@ 20. המנהל, המשנה והסגנים [208]
: השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.

@ 21. מנהלים של ענפי ביטוח [209]
: השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.

@ 22. עובדים אחרים [210]
: (א) במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם [[לסעיף 24]], ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם [[לסעיף 23]].
: (ב) מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

@ 23. סניפים [211]
: השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל&quot;ג-1973]].))

=== סימן ג'1: החשב (תיקון: תשס&quot;ג-5) ===

@ 23א. החשב (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: על אף הוראות חוק זה -
: (1) חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]];
: (2) הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;
: (3) המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

=== סימן ד': האקטואר ===

@ 24. האקטואר [223] (תיקון: תשס&quot;ט-4)
: (א) השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.
: (ב) נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם [[לסעיף 31(א)]], יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.
: (ב1) שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה - דין וחשבון אקטוארי מלא).
: (ג) בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

=== סימן ה': כספים ומשק ===

@ 25. הצעת תקציב [212]
: (א) המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא - תקציב).
: (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

@ 26. אישור התקציב [213]
: השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.

@ 27. אחריות להנהלת חשבונות [214]
: המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.

@ 28. חשבונות ענפי הביטוח [215] (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים [[בלוח י']], ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.
: (ב) לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר.
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

@ 28א. הוראה מיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ט-6)
: על אף האמור [[בסעיף 28]], הסכום שביום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, &quot;ענף ביטוח שירות מילואים&quot; - כמשמעותו בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, כנוסחו ביום כ&quot;ח בטבת התשנ&quot;ה (31 בדצמבר 1994).

@ 28ב. הוראת שעה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3)
: על אף הוראות [[סעיפים 28]] [[ו-33]], בתקופה שמיום כ&quot;ג בטבת התש&quot;ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה -
: (1) ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;
: (2) עם פרסום מאזן המוסד לפי [[סעיף 31]], ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;
: (3) לענין סעיף קטן זה, &quot;אומדן הגירעון&quot; - ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי [[סעיף 32(ג1)]], המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

@ 29. חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה [215א]
: הענקת אבטלה, לפי [[סעיף 178]], תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 30. שיפוי הוצאות שירות התעסוקה [215ב]
: (א) המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי [[פרק ז']].
: (ב) כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.
: (ג) סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.

@ 31. מאזן ודו&quot;ח כספי [216]
: (א) תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.
: (ב) המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.
: (ג) שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

@ 32. הקצבות אוצר המדינה למוסד [217] (תיקון: תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ב-12, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-10, תשע&quot;ב-15, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-7, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-14, תשע&quot;ז-15, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-6, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-12, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-9, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-7)
: (א) אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן (((מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; &lt;s&gt;מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;בשנת 2019, 53.57%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;החל מיום 1.3.2018&lt;/s&gt; &lt;s&gt;החל משנת 2018&lt;/s&gt; החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן))) מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע [[בלוח י']] ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה;
:: (1) בשנת 2018 - 57.16 אחוזים;
:: (2) בשנת 2019 - 55.96 אחוזים;
:: (3) בשנת 2020 - 55.74 אחוזים;
:: (4) בשנת 2021 - 57.26 אחוזים;
:: (5) בשנת 2022 - 53.89 אחוזים;
:: (6) בשנת 2023 - 58.88 אחוזים;
:: (7) בשנת 2024 - 59.81 אחוזים;
:: (8) בשנת 2025 – 47.07 אחוזים;
:: (9) בשנת 2026 – 44.57 אחוזים;
:: (10) בשנת 2027 - 55.40 אחוזים;
:: (11) בשנת 2028 - 56.47 אחוזים;
:: (12) בשנת 2029 ואילך - 56.52 אחוזים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1)(1) נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:
::: (א) סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
::: (ב) סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
::: הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור [[בלוח י']].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;תקבולים&quot; - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.
: (ג2) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות [[לוח ב'1]].
: (ג3) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.
: (ז)(1) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה:
::: (א) סכום השווה למכפלת שני אלה:
:::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::: (2) סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת;
::: (ב) סכום השווה למכפלת שני אלה:
:::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::: (2) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת.
:: (2) סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה - התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ח) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל [[סעיפים 74ב(ה)]] [[ו־74ג(א)]].
: (ט) (((פקע).))
: (י) (((פקע).))
: (יא) (((פקע).))

@ 33. [217א] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ב-6, תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 34. השקעות [218]
: כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.

@ 35. הלוואות [219]
: המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.

@ 36. הענקות [220] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה - על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי [[סעיף 26]], למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.
: (ב) הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ד) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;התחייבויות&quot; - לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;
::- &quot;המוסד לבטיחות וגיהות&quot; - המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]].

@ 37. נכסים [221]
: על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.

@ 38. פטור ממסים [222]
: לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.

== פרק ג': ביטוח אימהות [פרק ד'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 39. הגדרות [91] (תיקון: תשע&quot;ו-12)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;לידה&quot; - לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון;
:- &quot;הכשרה מקצועית&quot; - הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 40. מבוטחת [92] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח)
: (א) מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:
:: (1) מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]] או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;
:: (2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]].
: (ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
:: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
:: (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

@ 41. גמלה למי שאינה מבוטחת [93]
: המוסד רשאי -
: (1) לתת גמלה לפי [[פרק זה]] אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;
: (2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

=== סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (תיקון: תשנ&quot;ז) ===

@ 42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה [94] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשע&quot;ז-11)
: (א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית -
:: (1) למענק אשפוז;
:: (2) למענק לידה;
:: (3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
: (ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.
: (ג)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות.
:: (2) תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות.
:: (3) המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו.

@ 43. מענק אשפוז [94א] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור [[בלוח ב'1]].
: (ב) מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, [[בלוח ב'1]], כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.

@ 44. מענק לידה [94ב] (תיקון: תשנ&quot;ח-6, תשס&quot;א, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד-7, תשע&quot;ד-7)
: (א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה -
:: (1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: (1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: (2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: לענין זה, &quot;משפחה&quot; - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
:: (1) בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי.
: (ג) (((בוטל).))

@ 45. קצבת לידה [94ג] (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ג-11)
: (א) נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:
:: (1) בעד שלושה ילדים - 50% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהסכום הבסיסי;
:: (3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהסכום הבסיסי.
: (ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.
: (ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב-1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

@ 46. [94ד] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 47. הסעת יולדת [95]
: המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.

=== סימן ג': דמי לידה ===

@ 48. הגדרות [96] (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור - היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;
:- &quot;יום הלידה המשוער&quot; - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

@ 49. הזכות לדמי לידה [97] (תיקון: תשנ&quot;ז-7, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד-13, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ז-12, תשע&quot;ו-22, תשע&quot;ז-13, תשע&quot;ח-12)
: (א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי [[סימן זה]], בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
: (ב) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[+|סעיף 6(ג)]] [[או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[-#6|באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
:: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
:: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור [[בסעיף 50(א)]] או [[בסעיף 51]], לפי העניין;
:: (4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי [[סעיף 6(ח)(1) או (1א) ((לחוק עבודת נשים))]], פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות [[סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:
:: (1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]];
:: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]] - ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]];
:: (3) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
: (ד) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים.
: (ד1) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
:: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות;
:: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סעיפים 50]] [[ו-51]] ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע.
: (ה)(1) עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים]], וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
::: (א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
::: (ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר;
::: (ג) בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור [[בסעיף 50(א)]];
::: (ד) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:
::: (א) תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;
::: (ב) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
:: (3) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים.
:: (4) דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה.
:: (5) רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו - רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי [[סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]], ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

@ 49א. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (תיקון: תשפ&quot;א-8)
: (א) על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות [[סימן זה]], ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו [[בסעיף 48]]:
:: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]];
:: (2) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] משום שלא מתקיים לגביה האמור [[בהגדרה &quot;היום הקובע&quot; שבסעיף 48]];
:: (3) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.
: (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
: (ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ&quot;ח באדר התשפ&quot;א (12 במרס 2021).

@ 49ב. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-13, תשפ&quot;ו-6)
: (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
: על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה:
: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]];
: (2) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות [[סימן ט' לפרק ז']];
: (3) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]], ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]].

@ 50. תנאי הזכאות [98] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-6, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-13)
: (א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה -
:: (1) בעד פרק זמן של 15 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
:: (2) בעד פרק זמן של 8 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
:: (1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי [[פרק ה']] בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] או תגמול לפי [[פרקים י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] בשל נכות שדרגתה 100%;
:: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]];
:: (3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;
:: (4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]], ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;
:: (5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

@ 51. דמי לידה נוספים [98א] (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-10, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-6, תש&quot;ע-7, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-22, תשפ&quot;ו-3)
: (א) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות [[בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט [[-#6|באותם סעיפים קטנים]], לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -
:: (1) 20 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]];
:: (2) 12 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]].
: (א1) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]] ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -
:: (1) 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]];
:: (2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים]] - בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות.
: (ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור [[בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים]], ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי [[סעיף 50]] עד שהילד יעזוב את בית החולים.
: (ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.
: (ד) המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי [[סעיף 50]].

@ 52. תקופת דמי לידה [99]
: (א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי [[סעיף 50]] תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]] תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.
: (ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

@ 53. שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם [100א, 101א, 101ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12)
: (א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' בלוח י']].

@ 54. חישוב שכר עבודה רגיל [101] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ו-16, תשע&quot;ז, תשפ&quot;א-11)
: (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 53]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3) - הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הכנסה&quot; -
:: (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
:: (2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] - הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה;
:: (3) במבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 55. תקנות [102] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ז)
: השר רשאי לקבוע -
: (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]];
: (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 54]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
: (3) הוראות בדבר חישוב התקופות לענין [[סעיף 54]];
: (4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק י&quot;ד]];
: (5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין [[פרק זה]];
: (6) באישור ועדת העבודה והרווחה - לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות]], כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות [[פרק זה]], לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור [[בסעיף 50]] ולענין חישוב הכנסתה כאמור [[בסעיף 54(ב)]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי&quot;ד-1954]].))

@ 56. שלילת הזכות [103]
: המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:
: (1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;
: (2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;
: (3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

=== סימן ד': גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשע&quot;א-7) ===

@ 57. גמלאות להורה מאמץ [95א, 103א] (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד-13, תשס&quot;ז-9, תשע&quot;א-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 42(א)]], מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי [[סימן ב']], ובלבד -
:: (1) שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]];
:: (2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
: (ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור [[בסעיף 46]], יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]].
: (ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -
:: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
:: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

@ 57א. גימלאות להורה מיועד (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ח-8)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;אם מיועדת&quot; - מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 42]], יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
: (ג) הוראות [[סימן ג' לפרק זה]], למעט הוראות [[סעיפים 48]] [[ו-52]], יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי [[סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]], או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
:: לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

@ 57ב. גמלאות להורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע&quot;ו-10)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה&quot; - מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה &quot;היום הקובע&quot; - יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:
:: (1) אם טרם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;
:: (2) אם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]].
: (ד) התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -
:: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;
:: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

=== סימן ד'1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;א-8) ===

@ 57א. זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש &lt;עוגן 57ג&gt; (תיקון: תשפ&quot;א-8)
: (((ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי [[סימן ד'1]] וסעיף 57א יופיעו אחרי [[סעיף 57]] ולא אחרי [[סעיף 57ב]]).))
: (א) על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה' באדר התש&quot;ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה - תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח [[סימן ד']] לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.
: (ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
: (ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה' באדר התש&quot;ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ&quot;ח באדר התשפ&quot;א (12 במרס 2021).

=== סימן ה': גמלה לשמירת הריון ===

@ 58. הגדרות [103ג] (תיקון: תשס&quot;ז-12)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מבוטחת&quot; - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]] ומתקיימות בה הוראות [[סעיף 50]], ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
:- &quot;שמירת הריון&quot; - היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
:: (1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
:: (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

@ 59. גמלה לשמירת הריון [103ד]
: מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 60. שיעור הגמלה [103ה] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו-6, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג-11)
: גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי [[סעיף 54]] ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.

@ 61. תשלומי כפל [103ו] (תיקון: תשס&quot;ז-12)
: (א) מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי [[סימן זה]] בעד אותה תקופה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי [[סימן זה]] בשל זכאותה לדמי מחלה לפי [[סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים]], ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.

=== סימן ו': תשלומים מיוחדים ===

@ 62. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה [103ב] (תיקון: תשע&quot;ד-9)
: אשה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל&quot;ג-1973]].))

@ 62א. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה (תיקון: תשע&quot;ד-9)
: אישה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנקבעה לה דרגת אי-כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה - בגובה דמי לידה המחושבים לפי [[סעיף 49(ה)(3)]], ואם האישה היא הורה עצמאי - לאישה;
: בסעיף זה -
:- &quot;אישור רפואי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]];
:- &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]].

@ 63. בדיקת מי-שפיר [103ב1]
: (א) לענין סעיף זה, &quot;מבוטחת&quot; - מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי [[תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)=תקנות הבדיקה|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש&quot;ם-1980]] (להלן - תקנות הבדיקה).
: (ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו [[בתקנות הבדיקה]], ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ&quot;ו-1985]]; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו&quot;חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

=== סימן ז': מימון אשפוז יולדת (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ז) ===

@ 64. [103ז] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

== פרק ד': ביטוח ילדים [פרק ה'] ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 65. פרשנות [104] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ט-4)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;מבוטח&quot; -
::: (1) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]];
::: (2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]];
::- &quot;ילד&quot; -
::: (1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;
::: (2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,
::: ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים &quot;אב&quot;, &quot;אם&quot; ו&quot;הורה&quot; יתפרשו בהתאם לכך.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש&quot;ך-1960]].))
: (ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.

=== סימן ב': קצבת ילדים ===

@ 66. זכות לקצבת ילדים [105] (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי [[פרק זה]] בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה [[בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה]].

@ 67. מנין ילדים [106]
: (א) לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.
: (ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

@ 68. סכום הקצבה [109] (תיקון: תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-9, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ד-6, תשס&quot;ו-7, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס&quot;ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]] כשהוא מוכפל ב־2.24;
:: (3) לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]] כשהוא מוכפל ב־2.36.
: (ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום חודשי לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) (((בוטל).))
: (ח) (((בוטל).))
: (ט) (((בוטל).))
: (י) (((בוטל).))
: (יא) (((בוטל).))

@ 69. מקבל הקצבה [110, 111]
: (א) קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.
: (ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.
: (ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]].
: (ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]].

@ 69א. מנין ילדים ממספר נשים (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ט-3)
: על אף האמור בכל מקום אחר [[בסימן זה]], היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה:
: (1) היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;
: (2) לא היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב - יבוא הילד במניין האם.

@ 70. הורה הנעדר מן הארץ [112]
: הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.

@ 71. הורה שמת או חדל להיות מבוטח [113]
: מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.

@ 72. תקופת הקצבה [114]
: (א) נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.
: (ב) לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.
: (ג) נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

@ 73. פטור הקצבה ממסים [116]
: קצבת ילדים כאמור [[בסעיף 68]] לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

=== סימן ג': מענק לימודים (תיקון: תשנ&quot;ח-9) ===

@ 74. מענק לימודים [115] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח-9, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ו-9, תשע&quot;ו-21, תשפ&quot;ה-10)
: (א) בסעיף זה -
::- ”הורה עצמאי” - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי &quot;מקשר הנישואין&quot; יבוא &quot;לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot;;
::- ”שנת לימודים” - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה;
::- &quot;תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot; - תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים [[בפסקאות (2) עד (4) להגדרה &quot;תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot; שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע&quot;ה-2014]].
: (ב)(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:
::: (א) הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;
::: (ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה]], בעד כל אחד מילדיו;
::: (ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
::: (ד) מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], בעד אותו ילד;
::: (ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי [[סעיף 9]], קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד.
:: (2) מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי.
: (ב1) המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים - אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.
: (ב2) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
:: (1) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
:: (2) תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (3) קצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]];
:: (4) קצבה לפי [[סימן ג פרק יא|סימנים ג׳]] [[סימן ד פרק יא|או ד׳ לפרק י&quot;א]].
: (ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

=== סימן ד': מימון (תיקון: תשס&quot;ג-8) ===

@ 74א. מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ד) מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

=== סימן ה': חיסכון ארוך טווח לילד (תיקון: תשע&quot;ו-3) ===
: ((ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור [[סימן זה]] [[בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015]].))

@ 74ב. זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9, תשפ&quot;ד-14)
: (א)(1) המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי [[פרק זה]] ([[בסימן זה]] - הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש&quot;ח))) לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי [[סעיף 74ה(א)]]; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן:
::: (א) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 3;
::: (ב) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה - בהגיעה לגיל 12.
:: (2) הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
::: ((לפי [[צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע&quot;ו-2016]], סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.))
:: (2א) הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו-(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות [[סימן זה]]; [[בסימן זה]], &quot;קופת גמל להשקעה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
:: (3) שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ&quot;א באדר ב' התשע&quot;ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור.
: (ב) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי [[סעיף 69]].
: (ג) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.
: (ד)(1) סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.
:: (1א) על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק.
:: (2) על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]].
:: (3) ניתן פטור ממכרז לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז.
: (ה) המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי [[סימן זה]].
: (ו) לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין [[פקודת מס הכנסה]], או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי [[חוק הבטחת הכנסה]].
: (ז) בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי.
: (ח) בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד).

@ 74ג. גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ([[בסימן זה]] - גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן - יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 21.
: (ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]] יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 74ד. משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 74ג(א)]], ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208(ב)]] אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי [[סעיף 69]].
: (ב) התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]], והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל.

@ 74ה. תקנות - [[סימן ה']] (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשפ״ה–3)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
: (1) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי [[סעיף 74ג(ב)]];
: (2) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי [[סעיפים 303(ג)]], [[308]] [[ו־309]];
: (3) סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו;
: (4) האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע&quot;ז-2016]].))

@ 74ו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות [[סעיף 74ב(ד)]], ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף.

== פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה [פרק ג'] ==

=== סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח ===

@ 75. מבוטחים [31] (תיקון: תשס&quot;ז-12, תשע&quot;ב-13)
: (א) אלה המבוטחים לפי [[פרק זה]]:
:: (1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]], סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]];
:: (2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;
:: (3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;
:: (4) אדם הנבחן לפי [[סעיף 22 לחוק החניכות, התשי&quot;ג-1953]], או לפי [[הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה]], והוא בשעת הבחינה בלבד;
:: (5) מי שמתאמן לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ&quot;ז-1967]];
:: (6) אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;
:: (7) חוסה במעון או במעון נעול על פי [[חוק הנוער]], העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;
:: (8) מי ששכרו נקבע על פי חוק.
: (ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

@ 76. עובד בחוץ לארץ [32]
: (א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי [[פרק זה]] אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי [[פרק זה]] אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

@ 77. חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה [33]
: (א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
: (ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

@ 78. הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים [34]
: השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]] [[ופרק ט&quot;ו]], בקשר לביטוחם של -
: (1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;
: (2) עובד בכלי שיט;
: (3) עובד בכלי טיס;
: (4) מבוטח לפי הוראות [[סעיף 76]];
: (5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
: (6) מבוטח לפי [[פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי&quot;ד-1954]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי&quot;ז-1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל&quot;א-1971]].))

=== סימן ב': פגיעות בעבודה ===

@ 79. הגדרות [35]
: בחוק זה, במבוטח -
:- &quot;פגיעה בעבודה&quot; - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
:- &quot;תאונת עבודה&quot; - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
:- &quot;מחלת מקצוע&quot; - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי [[סעיף 85]] והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.

@ 80. חזקת תאונת עבודה [36]
: רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -
: (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
: (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
: (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
: (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
: (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
: (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
: (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור [[בסעיף 75(א)(4)]] או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

@ 81. הפסקה וסטיה [37]
: (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות [[בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80]] אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין [[80|פסקה (1) האמורה]], בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
: (ב) בנסיבות האמורות [[בפסקה (1) של סעיף 80]] לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
:: (1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
:: (2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

@ 82. רשלנות [38]
: אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

@ 83. חזקת סיבתיות [39]
: תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

@ 84. בקע מפשעתי [40]
: אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
: (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
: (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
: (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

@ 84א. ליקוי שמיעה (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי [[סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]] (להלן - רעש מזיק);
:: (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
:: (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
::: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה [[בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]] (בסעיף זה - רשומה רפואית);
::: (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן [[בפרק זה]], לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
: (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
:: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, &quot;תדירויות גבוהות&quot; - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
:: (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
:: (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

@ 85. מחלות מקצוע [41]
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי [[פרק זה]] ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
: (ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

=== סימן ג': גמלאות בעין ===

@ 86. זכות לגמלאות בעין [42] (תיקון: תשע&quot;ו-5, תשפ&quot;ד-13, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-6)
: (א) פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (א1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות]], אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים [[בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות]] או בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק האמור]], ובלבד שהוא זכאי להם לפי [[אותו חוק]]; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]].
::: (((הוראת שעה מיום 2.7.2024 ועד יום 1.7.2027):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות]], אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים [[בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות]] או בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק האמור]], ובלבד שהוא זכאי להם לפי [[אותו חוק]]; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על זכאות למכשירי שיקום וניידות המפורטים [[תוספת 2 חלק 1 פרט 32 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשפ&quot;ג-2022]], ועל נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]].
:: (2) הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים [[חוק ביטוח בריאות|בתוספת השנייה]] או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים [[-|בתוספת השנייה]] או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1).
: (ב) לענין [[סימן זה]], &quot;ריפוי&quot; - לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

@ 87. ריפוי [43]
: (א) ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.
: (ב) היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.
: (ג) המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 88. החלמה ושיקום [44]
: החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט&quot;ז-1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ&quot;ח-1968]].))

@ 89. דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי [45]
: (א) ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:
:: (1) באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;
:: (2) מאת המוסד באישור הממשלה;
:: (3) באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.
: (ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע -
:: (1) תנאים להסמכת שירות רפואי;
:: (2) הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.
: (ג) בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.
: (ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;
:: (2) אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;
:: (3) השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

@ 90. דרכים למתן שיקום מקצועי [46]
: שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.

@ 91. יחסי המוסד עם נותן הגמלאות [47]
: היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי [[סימן זה]], והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.

=== סימן ד': דמי פגיעה ===

@ 92. הזכות ותחומיה [48] (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
: (ב) לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

@ 93. שלושה ימים ראשונים [49] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3)
: (א) בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.
: (ב) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

@ 94. תקופת הזכאות הראשונה [50] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שכר העבודה הרגיל&quot; - כמשמעותו לפי [[סעיפים 98]] [[ו-100]];
::- &quot;מעביד&quot; - מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;
::- &quot;עובד&quot; - מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;
::- &quot;תקופת הזכאות הראשונה&quot; - שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי [[פרק זה]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 92(א)]] יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:
:: (1) היה הנפגע עובד -
::: (א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;
::: (ב)(1) היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;
:::: (2) המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;
::: (ג) מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יהיה היום ה-15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;
::: (ד) דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות [[פרק ט&quot;ו]] והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;
::: (ה) החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי [[סימן ד' לפרק י&quot;ד]];
::: (ו) השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן;
:: (2) היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

@ 95. המקבל תמורת דמי פגיעה [51]
: מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי [[סעיף 343]] לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

@ 96. אסיר ועציר [52]
: לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי [[חוק הנוער]], לא ישולמו דמי פגיעה.

@ 97. שיעור דמי פגיעה [53] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ח-3)
: (א) דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' שבלוח י']]; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו - ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

@ 98. חישוב שכר עבודה רגיל [54] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12)
: (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 97]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הכנסה&quot; -
:: (1) במבוטח לפי [[סעיף 75(א)(1)]] - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
:: (2) במבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 99. מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי [55]
: (א) מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין [[פרק זה]] אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי [[פרק זה]] אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.
: (ב) מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי [[סעיף 98]], הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי [[סעיף 98(ב)(2)]] לגביו כשהוא מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

@ 100. תקנות [56]
: השר רשאי לקבוע -
: (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]];
: (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 98]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;
: (3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 98]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי&quot;ז-1956]].))

@ 101. [57] (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

@ 102. דמי פגיעה מופחתים [58] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ב-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 92]], ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.
: (ב) דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי [[סעיף 97]], במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי [[פרק זה]] (להלן - שעות אי-הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר.
: (ג) לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

=== סימן ה': קצבה או מענק לנכה עבודה ===

@ 103. הגדרות [59, 62, 69]
: (א) לענין חוק זה -
::- &quot;נכה עבודה&quot; - מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;
::- &quot;דרגה יציבה&quot;, של נכה עבודה - דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;
::- &quot;דרגה שאינה יציבה&quot;, של נכה עבודה - דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
: (ב) לענין [[פרק זה]], &quot;נכות&quot; - נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים &quot;דרגת נכות&quot; ו&quot;קצבת נכות&quot; יתפרשו לפי זה.

@ 104. זכות לקצבה או למענק [60, 62, 66(א), 69] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ה-3)
: (א) נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי [[סימן ד']] והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי [[סימן זה]].
: (ב) קצבה לפי [[סעיף 105]] או [[סעיף 106]], לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:
:: (1) דרגה יציבה של 20% ומעלה;
:: (2) דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.
: (ג) מענק לפי [[סעיף 107]] ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-9%.

@ 105. חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100% [67] (תיקון: תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-11, תשע&quot;ו-14)
: (א) נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה - הסכום החודשי).
: (ב) חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי [[סעיף 110]] של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

@ 106. קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-100% [68]
: נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ב)]] שדרגת נכותו פחותה מ-100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.

@ 107. מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ-20% [66] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ה-3)
: (א) נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ג)]] ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור [[בסעיף 296(ב)]], ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
: (ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;קצבה חודשית&quot; - סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי [[סעיף 104(ב)]], בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

@ 108. [67א] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))
@ 109. [68א] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12) : (((בוטל).))

@ 110. הצמדה למדד [68ב] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת הנכות תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 111. [68ג] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 112. גמלאות מיוחדות [69] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת -
:: (1) לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי [[סעיף 105]] על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים [[בסעיף 97(א)]];
:: (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
: (ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי [[סעיף 118]], או הועדה הרפואית לעררים לפי [[סעיף 122]], כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ-75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין [[סעיף 124]], כדין קביעת דרגת נכות.
: (ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד-פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ&quot;ה-1965]].))

@ 113. מענק במקום קצבה [70]
: (א) נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

@ 114. עליה בנכות המזכה לקצבה [71]
: עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו [[סעיף 106]] היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.

@ 115. הגדלת קצבה לבני 18 ו-21 [72]
: (א) קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי [[סעיף 3]] שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.
: (ב) מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

@ 116. ניכוי הוצאות כלכלה [73]
: היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי [[סעיף 86]], במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.

@ 117. הגדלת קצבת הנכות [73א] (תיקון: תשס&quot;ג-6)
: קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות [[בלוח ו']] (להלן - שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור [[בסעיף 97(א)]] כפול שלושים.

=== סימן ו': קביעת דרגת נכות ===

@ 118. קביעת דרגת נכות [61] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע)
: (א) רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות -
:: (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
:: (2) את דרגת הנכות לענין [[סימן זה]], לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (א1) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי [[סעיף 104(א)]] וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.
: (ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:
:: (1) לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (בסעיף קטן זה - מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;
:: (2) רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;
:: (3) המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו-(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.
: (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע&quot;א-2011]].))

@ 119. דרגת נכות שאינה יציבה [62]
: על אף הוראות [[סעיף 118]] רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

@ 120. סייג לקביעת דרגת נכות [63]
: (א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))

@ 121. התחשבות בנכות קודמת [63א]
: על אף הוראות [[סעיף 120]], רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי [[סימן ה']], אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.

@ 122. ערר [64] (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
: (ב) אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.

@ 123. ערעור [64א]
: החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

@ 124. קביעת דרגה - תנאי לתובענה [65]
: קביעת דרגת הנכות, לפי [[סעיפים 118 עד 122]], היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין [[סימן זה]] בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.

@ 125. קביעת הוצאות מחיה ולינה [73ב]
: המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

=== סימן ז': סמל ותעודה לנכי עבודה ===

@ 126. סמל ותעודה לנכי עבודה [83]
: נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ&quot;ז-1967]].))

@ 127. הצורה ודרכי השימוש [84]
: צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.

@ 128. עונשין [85]
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;
:: (2) ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.
: (ב) אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.

@ 129. פטור [86]
: הוראות [[סעיפים 127]] [[ו-128(א)(2)]] לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי [[פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור [[בסעיף 127]].

=== סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה ===

@ 130. פרשנות [74] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) אלה בגדר תלויים במבוטח לענין [[סימן זה]]:
:: (1) אשתו בשעת מותו;
:: (2) ילדו כמשמעותו [[בסעיף 238]] [[או 252(ג1)]];
:: (3) הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה” – לרבות הורה מאמץ לפי [[חוק האימוץ]], הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;
:: (4) סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;
:: (5) מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור [[בלוח ט׳]] (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]] או התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]], ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 238]] או שהתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 252(ג1)]]; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים [[שבלוח ט׳]].
: (ב) [[בסימן זה]] להלן –
:: (1) דין אלמן כדין אלמנה;
:: (2) ”אלמנה”, ”אלמן” או ”ילד” – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);
:: (3) ”קצבת נכות מלאה” – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו [[סעיף 105]].

@ 131. זכות לקצבה או מענק [75]
: מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי [[סימן זה]].

@ 132. שיעורי קצבת תלויים [76]
: המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
: (1) לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%;
: (2) לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%;
: (3) לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
: (4) לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
: (5) לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים –
:: (א) לילד אחד – 20%;
:: (ב) לשני ילדים – 30%;
:: (ג) לשלושה ילדים ויותר – 40%;
: (6) לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) –
:: (א) לילד אחד – 60%;
:: (ב) לשני ילדים – 80%;
:: (ג) לשלושה ילדים – 90%;
:: (ד) לארבעה ילדים ויותר – 100%;
: (7) לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה –
:: (א) לתלוי אחד – 50%;
:: (ב) לשני תלויים – 75%;
:: (ג) לשלושה תלויים – 90%;
:: (ד) לארבעה תלויים – 100%.

@ 133. מענק לאלמנה [77] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי [[סעיף 132(1)]] כפול שלושים ושש.
: (ב) אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין [[סעיף 135]] חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
:: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
:: (2) אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה:
::: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]];
::: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]].

@ 134. קצבה למפרע לבן זוג תלוי [77א]
: נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.

@ 135. אלמנה שחזרה ונישאה [78]
: (א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
:: (1) לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 132(1)]] (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
:: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;
:: ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות [[שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)]].
: (ב) נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל&quot;ז-1976]].))

@ 136. קצבה כשיש גם תלויים אחרים [79]
: הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי [[סעיף 132(5) או (6)]] היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.

@ 137. תלויים חלקיים [80]
: תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי [[סעיף 130(א)(3)]], תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי [[סעיפים 132(7)]] [[או 136]] באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.

@ 138. תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם [81]
: השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי [[סעיפים 132(6) או (7)]] [[או 136]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.

@ 139. גבול קצבאות [82]
: (א) בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי [[סימן זה]] על קצבת הנכות המלאה.
: (ב) היו תובעים קצבה לפי [[סימן זה]] יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.

@ 140. הגדלת קצבת התלויים [82א] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות [[בלוח ו׳]] תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור [[בסעיף 97(א)]], כפול שלושים.

@ 141. הצמדת קצבת תלויים למדד [82ב] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 142. (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 143. מענק ליתום שהגיע למצוות [82ד] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר.
: (ב) (((בוטל).))

@ 144. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
:: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
:: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))
: (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא תלוי לפי [[סעיף 130(א)(2)]], ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.

=== סימן ט׳: שונות ===

@ 145. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [87]
: המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי [[פרק זה]] אם התובע גמלה -
: (1) הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;
: (2) נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;
: (3) הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.

@ 146. ביקורת [88]
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.
: (ב) מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי [[פרק זה]], כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.

@ 147. [[פקודת הפיצויים לעובדים]] [89]
: הוראותיה של [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]], יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון [[-|הפקודה]] - הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ&quot;ז באדר ב' התשי&quot;ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות [[-|בתוספת השלישית לפקודה]] ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.
: ((סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953 ביטל את [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול [[-|הפקודה]]. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.))

@ 148. ארגון יציג ודמי חברות [89א] (תיקון: תשע&quot;א-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 303]], רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי [[סעיף 381]], יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ג) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
:: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
: (ד) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]].
:: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]].
: (ה) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
:: (1) לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]], ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח;
:: (2) בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח.
: (ו) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 149. מימון פעולות בטיחות בעבודה [89ב] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ&quot;ח-1988]].))
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

@ 149א. דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ח-11, תשפ&quot;ג-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;תאונת עבודה&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) תאונת עבודה כמשמעותה [[בסעיפים 79]] [[ו-80(2) עד (6)]];
:: (2) מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה [[בסעיף 84]] [[או 84א]].
: (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה:
:: (1) התקדמות עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי [[dec230-2023 | החלטת הממשלה מס' 230 מיום ג' באדר התשפ&quot;ג (24 בפברואר 2023)]] לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן - הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה;
:: (2) המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ-ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה;
:: (3) נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי-הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה;
:: (4) שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי [[לוח י']].
: (ג) דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן:
:: (1) דיווחים לפי פסקאות (1) ו-(2) - החל מיום תחילתו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ&quot;ג-2023]] (((ביום 1.6.2023))), ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה;
:: (2) דיווחים לפי פסקאות (3) ו-(4) - החל ביום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027).

== פרק ו': ביטוח נפגעי תאונות [פרק ג'2] ==

@ 150. הגדרות [90ב] (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מבוטח&quot; - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
:- &quot;תאונה&quot; - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
:- &quot;אבדן כושר התפקוד&quot; - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ&quot;א-1981]], לעניין הגדרת &quot;אובדן כושר התפקוד&quot;.))

@ 151. הזכות ותחומיה [90ג]
: (א) מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.
: (ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה.

@ 152. דמי תאונה [90ד]
: דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ-90 ימים.

@ 153. סייג [90ה]
: (א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.
: (ב) בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.

@ 154. שיעור דמי תאונה [90ו] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: דמי תאונה ליום הם -
: (1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי - כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי [[פרק ה']] אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור [[בסעיף 77]];
: (2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו - סכום השווה ל-25% מהסכום הבסיסי.

@ 155. כפל גמלאות [90ז]
: מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט [[פקודת הנזיקין]], הסכם קיבוצי כמשמעותו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

@ 156. פרקי זמן שאין משלמים בעדם [90ח] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: על אף הוראות [[פרק זה]], לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות [[סעיף 92(א)]] וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח -
: (1) במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
: (2) בשירות בצבא הגנה לישראל;
: (3) במאסר.

@ 157. מועד להגשת התביעה [90ט]
: על אף הוראות [[סעיף 296]] תוגש תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

== פרק ז': ביטוח אבטלה [פרק ו'1] ==

=== סימן א': מבוטחים ===

@ 158. הגדרות [127א] (תיקון: תשנ&quot;ח-5, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מבוטח&quot; -
:: (1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]], והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;
:: (2) חייל ששירת שירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן - חייל);
:: (3) (((הנוסח הקבוע):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי [[סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון]], מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
::: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ-24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ-24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
:- &quot;מבוטח מיוחד&quot; - מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ([[בפרק זה]] - מועד פתיחת העסק) -
:: (1) מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]], ולפי [[סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (2) נרשם כעצמאי במוסד, לפי [[סעיף 379]];
:- &quot;לשכת שירות התעסוקה&quot; ו&quot;שירות התעסוקה&quot; - כמשמעותם [[בחוק שירות התעסוקה]];
:- &quot;דמי אבטלה&quot; - גמלה המשתלמת לזכאי לפי [[פרק זה]];
:- &quot;עובד&quot; - למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א(א)]];
:- &quot;תאריך קובע&quot; - ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור [[בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)]], בפעם השנייה ואילך - יהיה התאריך הקובע ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת.

@ 159. תקנות [127ב]
: השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין [[פרק זה]], בתנאים שקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל&quot;ג-1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ח-1997]].))

=== סימן ב': תנאי הזכאות ===

@ 160. זכאי לדמי אבטלה [127ג] (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר [[בסעיף 161]] ומלאו לו 20 שנים ([[בפרק זה]] - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]].
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.
: (ג) מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין [[פרק זה]] אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו [[בסעיף 238]] ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, &quot;משפחה&quot; - בן זוג, הורה, אח או אחות.
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין [[פרק זה]] ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.
: (ה) (((הנוסח הקבוע):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה &quot;מבוטח&quot; שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
:: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה &quot;מבוטח&quot; שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
: (ו) מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן - מועד סגירת העסק) -
:: (1) מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]] ולפי [[סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (2) נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי [[סעיף 345]];
:: בסעיף זה, &quot;התקופה המיוחדת&quot; - 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה:
:: (1) התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו;
:: (2) 24 חודשים.

@ 161. תקופת אכשרה [127ד] (תיקון: תשנ&quot;ח-8, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-13, תשפ&quot;ב-7)
: (א) לעניין [[סימן זה]], תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח -
:: (1) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן - ימי אבל);
:: (2) ימי שירות סדיר על פי [[חוק שירות ביטחון]] - עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;
:: (3) ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים - לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה.
: (ו) תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות [[סעיף 174א]] לא תיחשב כתקופת אכשרה.

@ 162. תקופות נוספות [127ה] (תיקון: תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ב-13, תשע&quot;ח)
: (א) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה - החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]], בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
:: (1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) - 12 חודשים;
:: (2) מחלה או תאונה - שישה חודשים;
:: (3) היעדרות מעבודה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק עבודת נשים]] - לפי מספר חודשי ההיעדרות;
:: (4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - חודש אחד;
:: (5) העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור [[בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]] בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים.

@ 163. מובטל [127ו] (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.
: (ב) השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.
: (ג) מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו [[בסעיף 89(א)]], אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, &quot;מחלה&quot; - לרבות תאונה.
: (ד)(1) אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] (בסעיף קטן זה - חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
:: (2) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
:: (3) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון]], לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
: (ה) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות.

@ 164. (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8) : (((בוטל).))

@ 165. עבודה מתאימה [127ז] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) לענין [[סעיף 163]] רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:
:: (1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;
:: (2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
:: (3) העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
: (ג) לענין [[סעיף 166(ד)]] רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]]:
:: (1) מי שטרם מלאו לו 25 שנים - מתום 14 ימים מהתאריך הקובע;
:: (2) מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים - מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;
:: (3) מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים - מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.
: (ה) לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו-(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.
: (ו) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.
: (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.
: (ח) לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) -
:: (1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;
:: (2) &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
:: (3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

@ 166. סייגים לזכאות [127ח] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-7)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור [[בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]], לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה [[וסעיף 171(א1)]] לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים.

=== סימן ג': דמי אבטלה ===

@ 167. חישוב דמי אבטלה [127י] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-7)
: (א) דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע [[בלוח ז']] בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין.
: (ב)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;יום תשלום&quot; - יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-173]], לפי הענין;
:::- &quot;השכר היומי הממוצע במשק&quot; - השכר הממוצע מחולק ב-25;
:::- &quot;התקופה הראשונה&quot; - 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;
:::- &quot;התקופה השניה&quot; - יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על -
::: (1) סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;
::: (2) סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2]], בעד ימי התשלום שמהיום ה-176 ואילך שלאחר התאריך הקובע.

@ 168. חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש [127יא]
: על אף הוראות [[סעיף 167]], דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור [[בסעיף 170(ב)(2)]], לא יעלו על החלק ה-25 מסכום השווה ל-80% משכר המינימום כהגדרתו [[בחוק שכר מינימום]].

@ 169. [127יב] (תיקון: תשנ&quot;ח-8) : (((בוטל).))

@ 170. השכר היומי הממוצע [127יג] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ב-13)
: (א) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.
: (ב)(1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.
: (ב1) השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א).
: (ג) מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.
: (ד) אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה-1 בחודש שבו חל הפיצוי.
: (ה) מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים]], וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.
: (ו) בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י&quot;א]], ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שכר מינימום]], או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו [[סעיף 2 לחוק האמור]].
: (ז) השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 171. תקופה מרבית לדמי אבטלה [127יד] (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ז, תשס&quot;ט-4, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, תשפ&quot;ב-7)
: (א) לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) - אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב-17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש:
:: (1) 175 - אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]];
:: (1א) 138 - אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]];
:: (1ב) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים;
:: (1ג) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים;
:: (2) 70 - אם הוא מבוטח כאמור [[בפסקאות (2) או (3) להגדרת ((&quot;))מבוטח((&quot;)) שבסעיף 158]] אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;
:: (2א) 67 - אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;
:: (2ב) 50 - אם טרם מלאו לו 25 שנים;
:: (3) 100 - בכל מקרה אחר.
: (א1) מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו-(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור [[בסעיף 166(ד)]], יופחת ב-30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם.

@ 171א. הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יום קובע&quot; - תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;
::- &quot;תקופה קובעת&quot; - 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;
::- &quot;תקופת תשלום מרבית&quot; - מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי [[סעיף 171(א)]];
::- &quot;יתרת תקופה קובעת&quot;, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת - התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.
: (ב) כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת -
:: (1) לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;
:: (2) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי [[סעיפים 167(ב)(2)]] [[או 168]], לפי הענין;
: (ג) כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.
: (ד) התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט' בטבת התשנ&quot;ו (1 בינואר 1996).
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.

@ 172. תחילת תשלום דמי אבטלה [127טו]
: לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

@ 173. דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית [127טז] (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-11, תשפ&quot;ב-11)
: (א)(1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.
:: (1א) (((נמחקה).))
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא), התשס&quot;ט-2009]].)) --&gt;
:: (2) (((נמחקה).))
:: (3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה), התשנ&quot;ח-1998]] - התקנות פקעו.)) --&gt;
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.
: (ג) על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 167 עד 172]], ואולם על אף האמור [[בסעיף 171(א)]] לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות [[סעיף 171א]] לא יחולו לגביו; לענין זה, &quot;זכאי מיוחד&quot; - מי שהתקיימו בו כל אלה:
:: (1) ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;
:: (2) לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-171א]], הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ-138 ימים;
:: (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.
: (ד) לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]].

@ 173א. (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8) : (((בוטל).))

@ 174. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת [127טז1] (תיקון: תשנ&quot;ז-6, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;א-3, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ב-7, תשפ&quot;א-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;עבודה מועדפת&quot; - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט [[בלוח ח']], ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]];
::- &quot;השיעור לחייל&quot; - שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי [[סעיף 170(ב)(2)]] אילולא הוראות [[סעיף 168]], ואולם על אף הוראות [[סעיף 167(א)]], יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע [[בטור א' של לוח ז']].
: (ב) מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):
:: (1) אילו התקיים בו האמור [[בסעיף 163(א)]] הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]];
:: (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (3) (((פקעה);))
:: (4) (((פקעה).))
: (ג) המענק יהיה בסכום השווה ל-50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת.
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 176]].
: (ו)(1) מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:
::: (א) הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]];
::: (ב) הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, &quot;עבודה נדרשת&quot; - עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט [[בלוח ח']].
:: (2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח ח']].
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור [[לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח']], והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.

@ 174א. מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תשע&quot;ז-5)
: הוראות [[סעיף 174]] יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א]].

@ 175. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה [127טז2] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-9)
: (א) הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי [[סעיף 167]], סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, &quot;קצבת פרישה&quot; - קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:
:: (1) עבודה;
:: (2) שירות בצבא הגנה לישראל;
:: (3) שירות במשטרת ישראל;
:: (4) שירות בשירות בתי הסוהר.

@ 176. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד [127טז3] (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה-12, תשפ&quot;ו-6)
: (א) הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות [[סעיף 163(ד)]], ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))
: (ה) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.

@ 176א. מענק למובטל שעובד בשכר נמוך [ה&quot;ש 3א; 127טז4] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ט-4)
: (א) מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי [[סעיף 165]], וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות [[סעיף 165(ד)]], אם נתמלאו לגביו כל אלה:
:: (1) הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי - 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור [[בסעיף 165(ד)]] שהציע לו שירות התעסוקה;
:: (2) השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן - עבודה בשכר נמוך).
: (ב) סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל-50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות [[סעיף 171]], או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו [[סעיף 165(ד)]]; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי [[סעיף 160]]; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100.
: (ג) הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות [[סעיף 166(ב)]].
: (ד) השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי [[סעיף 170]].
: (ה) השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ&quot;ה-1994]].))
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך.
: (ז) על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 167(ב)(2)]].

=== סימן ד': שונות ===

@ 177. ניכוי מס הכנסה [127יז]
: מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה.

@ 177א. תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ&quot;א-11)
: לא ישולמו דמי אבטלה לפי [[פרק זה]] למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה:
: (1) הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה - תקופת החל&quot;ת);
: (2) הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל&quot;ת.

@ 177ב. אי-התחשבות בימי האבטלה לפי [[סימנים ה']] [[ו-ו']] במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים (תיקון: תשפ&quot;א-11)
: (א) במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות [[סימן ה']]:
:: (1) ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור [[בסעיף 171(א)]];
:: (2) ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור [[בסעיף 171א]]; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סימן ו']];
:: (3) ימי האבטלה כאמור [[בסעיף 174(ג)]].
: (ב) בסעיף זה, &quot;הוראות [[סימן ה']]&quot; - הוראות [[סימן ה' לפרק זה]] כנוסחן [[23:575830|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש&quot;ף-2020]], כתוקפן ביום כ' בתמוז התשפ&quot;א (30 ביוני 2021).

@ 177ג. הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) הוצעה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה-176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה - היום ה-176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, &quot;הכשרה מקצועית הולמת&quot; - הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת.
: (ב) לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה-176 ואילך את [[סעיף 173(א)]], כך שבמקום &quot;70%&quot; יבוא &quot;100%&quot;, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע.

@ 178. הענקת אבטלה [127יח(א)]
: קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.

@ 179. תנאי להענקה [127יח(ב)]
: הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.

=== סימן ה': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) ===

@ 179א. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ב. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ג. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ד. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ה. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ו. (תיקון: תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ז. (תיקון: תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א) : (((פקע).))
@ 179ח. (תיקון: תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ט. (תיקון: תש&quot;ף-5) : (((פקע).))

=== סימן ו': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-11) ===

@ 179י. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יא. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יב. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יג. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יד. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179טו. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))

=== סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 179טז. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יז. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יח. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יט. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179כ. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179כא. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))

=== סימן ח': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת  הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ה-12) ===

@ 179כב. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כג. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כד. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כה. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כו. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כז. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))

=== סימן ט': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ&quot;ו-6) ===
: (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))

@ 179כח.  הגדרות - [[סימן ט']] (תיקון: תשפ&quot;ו-6, תשפ&quot;ו-9)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
:: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
:: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], ואולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] כך שאחרי &quot;ביוזמת המעסיק&quot; יבוא &quot;או ביוזמת העובד&quot;((,)) במקום &quot;30&quot; יבוא &quot;10&quot; ואחרי &quot;רצופים לפחות&quot; יבוא &quot;שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) או י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026)&quot;;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ&quot;ז בניסן התשפ&quot;ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי [[סעיף 179לד]].

@ 179כט. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]].
: (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
:: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה &quot;קצבת נכה&quot; שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
:: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;משרת מילואים&quot; - מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב-12 החודשים שקדמו ליום הקובע.
: (ד) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, &quot;פצוע&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח [[חוק הנכים]], בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח [[סעיף 31 לחוק הנכים]], אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור;
:: (2) מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם [[לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה]] בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).
: (ה) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות.
: (ו) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, &quot;פונה מביתו&quot; - מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות [[25:12202037|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 6 והוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026]].
: (ז) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום &quot;שישה&quot; יקראו &quot;שלושה&quot;.

@ 179ל. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179לא. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ו-6) 
: על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי [[סימן זה]] וגם במהלך התקופה הקובעת לפי [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2025]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179לב. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא &quot;למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת&quot;.

@ 179לג. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

@ 179לד. הארכת התקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ&quot;ז באייר התשפ&quot;ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026).

== פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון [פרק ו'3] (תיקון: תשע&quot;ח-5) ==

@ 180. הגדרות [127נג] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;עובד&quot; - מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מעביד של עובד&quot; - לרבות מי שהיה מעבידו;
:- &quot;שכר עבודה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הגנת השכר]], לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]]; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי [[חוק שכר מינימום]], יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור;
:- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]], לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;פיצויי פיטורים&quot; - פיצויי פיטורים המגיעים מכוח [[חוק פיצויי פיטורים]] או מכוח הסכם קיבוצי;
:- &quot;קופת גמל&quot; - כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן - תשלומים סוציאליים);
:- &quot;חוב שכר עבודה&quot; - לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;
:- &quot;חוב לקופת גמל&quot; - תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור [[בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר]].

@ 181. מבוטחים [127נד]
: המבוטחים לפי [[פרק זה]] הם עובד וקופת גמל.

@ 182. הזכות לגמלה [127נה] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-6)
: מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
: (1) לגבי מעסיק שהוא יחיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ואם נפטר המעסיק - צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי [[החוק האמור]];
: (1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
: (2) לפירוק אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותמאני על האגודות]] (להלן - אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
: (3) (((נמחקה);))
: (4) צו לפירוק אגודה שיתופית לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]];
: (5) צו לפירוק עמותה שניתן לפי [[סעיף 49(4) לחוק העמותות]];
: (6) צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], שניתן לפי [[סעיף 257(4) לפקודת החברות]].

@ 183. שיעור הגמלה לעובד [127נו] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-6)
: (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]], ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות [[סעיף 182]], לפי המוקדם מביניהם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי [[פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח -
:: (1) לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
:: (2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי [[החוק האמור]], לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית;
::: (ב) הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א);
::: (ג) הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו;
::: (ד) הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה;
:: לעניין סעיף זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 184. שיעור הגמלה לקופת גמל [127נז] (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ג-11)
: (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]].
: (ב) הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.

@ 185. גמלה לחבר קיבוץ שיתופי [127נז1] (תיקון: תשס&quot;ג-11, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חבר אגודה שיתופית&quot; - מי שביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי [[סעיף 3]];
::- &quot;הכנסה חודשית&quot; - סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344(א)(1)]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה, שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה.
: (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים.

@ 185א. גמלה לחבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה חודשית&quot; - סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344א]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]];
::- &quot;חבר קיבוץ מתחדש&quot; - מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], והתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר.
: (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

@ 186. פרסום הסכומים המרביים [127נח]
: השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח [[סעיפים 183]] [[ו-184]].

@ 187. זקיפת חובות [127נט]
: (א) עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 183]], תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו - לחוב פיצויי פיטורים.
: (ב) עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]], תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:
:: (1) ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;
:: (2) ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;
:: (3) ביטוח בריאות;
:: (4) קופת תגמולים;
:: (5) כל מטרה אחרת.
: (ג) הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.
: (ד) היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות - לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.

@ 188. הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה [127ס]
: גמלה המשתלמת לפי [[פרק זה]] יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.

@ 189. הגשת תביעה לגמלה [127סא] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יגיש תביעתו למוסד.
: (ב) הגמלה לפי [[פרק זה]] תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה.

@ 190. תשלום הגמלה [127סב] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות [[סעיף 189(ג)]]; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.
: (ב) המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

@ 191. עובד שנפטר [127סג]
: (א) על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]], אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי [[פרק זה]], תשולם הגמלה בהתאם להוראות [[סעיף 7 לחוק הגנת השכר]], ולשאירים כמשמעותם [[בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], הכל לפי הענין.
: (ב) שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי [[סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], יהיו זכאים לגמלה לפי [[פרק זה]] לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי [[-|סעיף 5 האמור]], עד לסכום המרבי הנקוב [[בסעיף 183]] ובכפוף ליתר הוראות [[פרק זה]].

@ 192. תביעות המוסד כלפי המפרק [127סה] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ד-3)
: (א) שילם המוסד גמלה לפי [[פרק זה]], יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם -
:: (1) זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) בסעיף זה, &quot;דין קדימה&quot; - כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 193. שיפוט [127סו] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי [[פרק זה]] תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור [[בסעיף 182]].

@ 194. תקנות [127סד] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי [[פרק זה]] הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים [[בסעיפים 189]] [[ו-190]].
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]].

== פרק ט': ביטוח נכות [פרק ו'2] ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח-10) ===

@ 195. הגדרות [127כא] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בעל ליקוי חמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - &quot;הכנסה&quot; כמשמעותה [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], הכל למעט קצבת ילדים לפי [[פרק ד']], ולמעט הענקות מכוח [[סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים]];
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל&quot;ו-1975]], לעניין הגדרת &quot;הכנסה&quot;.))
:- &quot;הכנסה מעבודה או ממשלח יד&quot; - הכנסה חודשית, בפועל, לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ולעניין [[סעיפים 200]], [[201]] [[ו-202]] - גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם [[בסעיף 158]];
:- &quot;זכאי במשך תקופה ממושכת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ליקוי&quot; - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
:- &quot;מבוטח&quot; - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;
:- &quot;נכה&quot; - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה - אי-כושר להשתכר); לעניין [[פרק זה]] יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר;
:: (3) אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע;
:: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ&quot;ד-1984]].))
:- &quot;עובד קטין&quot; - עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי [[פרק ה']], ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי [[סעיף 178(א)]];
:- &quot;עקרת בית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 238]], למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;
:: (2) היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;
:: (3) היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]];
:- &quot;עקרת בית נכה&quot; - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר לתפקד);
:- &quot;התאריך הקובע&quot; - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

=== סימן ב': תנאי הזכאות ===

@ 196. הזכאות לגמלת נכות [127כב(א), (ד)] (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשע&quot;ו-14, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש&quot;ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.
: (ב) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]]:
::: (א) (((נמחקה);))
::: (ב) נקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
::: (ג) (((נמחקה).))
:: (2) על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי [[תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]] (בפסקה זו - גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי [[סעיף 206]] (בפסקה זו - קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה:
::: (א) גמלת ילד נכה;
::: (ב) הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת - סכום התשלום לפי פסקה (1).

@ 197. הוראות מיוחדות לענין עולים [127כב1(א), (ב)] (תיקון: תשנ&quot;ח-11, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ו-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 196(א)]], עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]].
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עולה בשינויים אלה:
:: (1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 207(א)]], ולא לגרוע מהן;
:: (2) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 196(ב)]], ולא לגרוע מהן;
:: (3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה [[שבסעיף 195]], לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.
: (ג) בסעיף זה, &quot;עולה&quot; - תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]];
:: (2) בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

@ 198. הוראות מיוחדות לענין עקרת בית [127כג]
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי [[פרק זה]], לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי-כושרה לתפקד.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ&quot;ד-1984]].))

=== סימן ג': גמלאות ===

@ 199. סוגי גמלאות נכות [127כה(א)(1)-(3)] (תיקון: תשס&quot;ב-11)
: נכה זכאי לגמלאות אלו:
: (1) קצבה חודשית - לפי [[סעיפים 200 עד 202]];
: (2) שיקום מקצועי - לפי [[סעיפים 203 עד 205]];
: (3) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים - לפי [[סעיף 206]];
: (4) גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה - לפי [[סעיף 206א]].

@ 200. קצבה מלאה ושיעורה [127לו, 127לז] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן - קצבה חודשית מלאה):
:: (1) 107%;
:: (2) 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו;
:: (3) 21.40%;
:: (4)(א) 17%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו;
::: (ב) 4.62%, לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו.
: (ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן - קצבת יחיד מלאה).
: (ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:
:: (1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 שבלוח ט']] - 12.5% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, &quot;ילד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 238]].
: (ד) תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב-7%.

@ 200א. (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 201. קצבה חלקית [127לח] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(1) ו-(4)(א), (ג) ו-(ד)]], לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(3)]].
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור [[בסעיף 200(ג) ו-(ד)]].

@ 202. ניכוי הכנסות מקצבה [127לט, 127כב1(ג)] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-5)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) נכה שהיתה לו הכנסה -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי [[סעיף 200(א)]] הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']]; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']], מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו;
::: (ב) הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א) ו-(ב)]], ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע - הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א)]] בלבד;
::: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] למבוטח אם שיעורה נמוך מ-2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות [[סעיפים 200]], [[201]] וסעיף זה;
:: (3) היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל-11.37% מהשכר הממוצע.

@ 203. שיקום מקצועי - תנאים [127מ] (תיקון: תשס&quot;ח-10)
: מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר התש&quot;ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:
: (1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח [[סעיף 118]];
: (2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;
: (3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;
: (4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 204. שיקום מקצועי - כללים [127מא]
: שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי [[פרק ה']]; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח [[פרק ה']] יחולו לגבי מבוטח כאמור [[בסעיף 203]], בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

@ 205. שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה [127מב] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי [[פרק זה]] והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

@ 206. שירותים מיוחדים [127כה] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: (א) שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי [[פרק זה]] הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.
: (ב) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי [[סעיף 208]] בשיעור של 75% לפחות.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]].))
: (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: (ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

@ 206א. גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;גמלה בסיסית&quot; - גמלה לפי הוראות [[סעיף 206]] או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי [[הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת]] שנערך לפי [[סעיף 9]].
: (ב) מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
:: (1) 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה;
:: (1א) 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה;
:: (2) 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה;
:: (3) 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
: (ג) מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

=== סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר ===

@ 207. תחילת הבירור [127כב(ב), (ג)] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע.
: (ב) לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

@ 208. אחוזי נכות רפואית [127כז] (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.
: (ב) רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו.
: (ד) השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ליקוי יחיד&quot; - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה [[בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ&quot;ד-1984]], שבצדם נקוב אחוז נכות.

@ 209. דרגת אי-כושר להשתכר [127כח] (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) פקיד תביעות כאמור [[בסעיף 298]] יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי-כושרו להשתכר.
: (א1) דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%.
: (ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.
: (ד)(1) תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות [[סעיפים 200]] [[ו-201]] בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה - הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ-60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.
:: (2) קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

@ 210. דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר [127לב]
: פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

@ 211. ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות [127כט, 127ל]
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי [[פרק זה]], רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

@ 212. מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן [127לא] (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.
: (א1) הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]] יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ב) השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי [[סעיף 211]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ&quot;ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ&quot;ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 213. ערעור [127לד]
: החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

@ 214. בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר [127לה] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
: (ב) החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין [[סעיפים 208]] [[ו-209]]; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו.
: (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]] ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס&quot;א-2000]].))

=== סימן ה': שונות ===

@ 215. הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה [127מז(א)(1)] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))

@ 216. [127מז(ב)] (תיקון: תשס&quot;א-5) : (((בוטל).))

@ 217. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [127כד]
: המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי [[פרק זה]] או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

@ 218. הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות [127נב]
: סמכויות המוסד לפי [[סעיף 145]] יהיו לו גם לענין גמלה לפי [[פרק זה]].

@ 219. חובת אדם למסור מידע [127נ]
: השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין [[פרק זה]], כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

@ 220. מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים [127נב1] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

@ 220א. שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351]] או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה - זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור [[בסעיף 199(1)]], תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה - תקופת הזכאות המיוחדת).
: (ב) (((בוטל).))

@ 220ב. הגדלת שיעור הקצבאות (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי [[פרק ט']] ולפי [[סעיף 251]], באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי [[20:489287|תיקון מס' 200]], ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי [[סעיף 200(א)]] לא תפחת מ-3,700 שקלים חדשים.
: (ב) המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;העלאת קצבאות הנכות&quot; - ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר [[20:489287|תיקון מס' 200]] וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי [[פרק זה]] [[וסעיף 251]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]];
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].

=== סימן ו': ילד נכה ===

@ 221. הגדרת ילד נכה [127מט]
: לענין [[סימן זה]], &quot;ילד נכה&quot; - ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].))

@ 222. גמלאות בשל ילד נכה [127מז(א)(2), (3), 127מח, 127מט1, 127מט2] (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר -
:: (1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;
:: (2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.
: (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: (ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות [[סעיפים 212]] [[ו-213]] יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 222א. מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (תיקון: תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;ד-3)
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי [[סעיף 222]], לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 222]] - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

@ 222ב. גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (תיקון: תש&quot;ס-5, תשע&quot;ו-10, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-8)
: (א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]].
: (ב) היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי [[סימן זה]], רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
:: (2) למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי [[סימן זה]].

@ 222ב1. הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר (תיקון: תשע&quot;ח-14)
: מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי [[סעיף 222]], זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי [[סעיף 265(א)(1)]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) ===

@ 222ג. (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) : (((בוטל).))

=== סימן ח': מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) ===

@ 222ד. (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) : (((פקע).))

== פרק י': ביטוח סיעוד [פרק ו'5] ==

=== סימן א': הגדרות ===

@ 223. הגדרות [127פג] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בדיקת תלות&quot; - בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או בשל הצורך בהשגחה;
:- &quot;גמלת סיעוד&quot; - גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי [[פרק זה]];
:- &quot;השגחה&quot; - השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;
:- &quot;ועדה מקומית מקצועית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;יחידות שירות&quot; - מתן שירותי סיעוד כאמור [[בטור א' ללוח ח'2]], בהיקף כאמור [[בלוח ח'2]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו;
:- &quot;ליקוי&quot; - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
:- &quot;מבוטח&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים;
:- &quot;מוסד סיעודי&quot; - מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;
:- &quot;פעולות יום-יום&quot; - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;
:- &quot;קצבת יחיד מלאה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שווי בכסף של יחידת שירות&quot;, לעניין חודש קלנדרי מסוים - התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור - ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל;
:- &quot;שירותי סיעוד&quot; - שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט [[בטור א' ללוח ח'2]];
:- &quot;שעות לילה&quot; - השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה.

=== סימן ב': גמלאות ===

@ 223א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ח-8)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;היתר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הממונה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;היתר שהותלה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק עובדים זרים&quot; - [[חוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].

@ 224. גמלת סיעוד [127פד] (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-8, תשע&quot;ד-8, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 225]], מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות:
:: (1) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות - זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה:
::: (א) 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים [[בפרטים (2) עד (6) בלוח ח'2]], בלבד;
::: (ב) 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות [[סעיפים 224(ב)]], [[225א(ב)]] [[ו-225ב(ב)]] לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו;
:: (2) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות - 10 יחידות שירות לשבוע;
:: (3) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות - 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו-2020 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-12 יחידות שירות לשבוע;
:: (4) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות - 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-17 יחידות שירות לשבוע;
:: (5) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות - 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-21 יחידות שירות לשבוע;
:: (6) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות - 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-24 יחידות שירות לשבוע.
: (ב) גמלת סיעוד המשולמת כאמור [[בסעיף 225(ג)]] [[או 225א]] תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3.
: (ג)(1) את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה [[בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]]; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין.
:: (3) השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;רופא מומחה&quot; - רופא מומחה בגריאטריה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
:::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 328]].
: (ד)(1) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ&quot;ח-1988]].))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] או מכוח [[=חוק ההטבות|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס&quot;ז-2007]] (בפסקה זו - חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון -
::: (א) קצבה כאמור [[#1|בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה &quot;קצבה בשל רדיפות הנאצים&quot; שבחוק ההטבות]];
::: (ב) קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002;
::: (ג) קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו [[בחוק ההטבות]].
: (ה) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים [[בלוח ח'2]], ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור [[בלוח ח'2]], בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות.
: (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את [[לוח ח'2]].

@ 224א. ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ג-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בדיקת תלות&quot; - בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת;
::- &quot;תכנית ניסיונית&quot; - תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית;
::- &quot;תקופת הניסיון&quot; - תקופה של שנה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של [[19:301559|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 - הוראת שעה), התשע&quot;ג-2013]] (((מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014))).
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 224(ג)]], בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו [[בסעיף האמור]], במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה:
:: (1) המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2013]].))
:: (2) המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור;
:: (3) הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח.
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 230]], בתקופת הניסיון יקראו את [[פסקה (2) שבסעיף האמור]] בלא הסיפה החל במילים &quot;ובלבד שלעניין&quot;.

@ 225. תשלום גמלת סיעוד [127פה] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2)
: (א) זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.
: (א1) קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224]], יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או [[סעיף 225א]]; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן.
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 303]], [[304]], [[ו-306]], תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי.
: (ג) גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 229]]; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.
: (ד) זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור [[בסעיף 237(ב)]] ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 225א]], מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224(א)(2) עד (6)]] רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה.
:: (2) כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן.
:: (3) הוראות [[סעיף 225ב(ב)]] יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו.
: (ז) קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]].
: (ח) בסעיף זה, &quot;גורם מקצועי&quot; - עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו [[בסעיף 225ה]].

@ 225א. תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי (תיקון: תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט-4, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 225(ב) ו־(ג)]], גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה:
:: (1) הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224]];
:: (2) ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות;
:: (3) הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי [[סעיף 304]] או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.
: (ב) גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור [[בסעיף 224(ב)]].
: (ג) מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו.
: (ד) המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]].
: (ה) בסעיף זה [[ובסעיפים 225ב]] [[ו־225ג]] -
::- &quot;בן משפחה&quot; - הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם;
::- &quot;מטפל&quot; - מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה:
::: (1) הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;
::: (2) הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו [[בסעיף 324ב]];
::- &quot;עובד זר&quot; - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].
: (ו) (((בוטל).))

@ 225ב. קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ט-2)
: (א) אין בהוראות [[סעיף 225א]] כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לקבל גם שירותי סיעוד כאמור [[בסעיף 225(ב)]], כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות [[סעיף 225(א1)]], למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר.
: (ב) מי שקיבל גמלה בכסף כאמור [[בסעיף 225א]] וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה -
::- &quot;גמלה מלאה&quot; - שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי [[סעיף 224]];
::- &quot;התוספות&quot; - (((נמחקה).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 225ג. ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ח-9)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חשבון בנק&quot;, &quot;פיקדון&quot; - חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם [[בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים]];
::- &quot;שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי&quot; - השיעור הגבוה מבין אלה:
::: (1) 12%;
::: (2) האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
::- &quot;שיעור ההפרשה&quot; - שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12:
::: (1) המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת [[סעיף 225א]];
::: (2) המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב);
::: (3) טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
::- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי [[סעיף 225א]], המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]], והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי.
: (ג) קבלת שירותי סיעוד לפי [[סעיף 225ב]] קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה.
: (ד) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים]] שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש.
: (ה) העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות [[סעיף 1יא(א) עד (ה) ו-(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים]], והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון.
: (ה1) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ו) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות [[חוק פיצויי פיטורים]], אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.
: (ז) (((בוטל).))

@ 225ד. הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-8)
: (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע [[סעיפים 225א עד 225ג]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין.
: (ד) המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות [[סעיפים 224(א)(1)]] [[ו-225(ה)]] על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב-1 בינואר בשנים 2020 עד 2023.

@ 225ה. מתאם טיפול (תיקון: תשע&quot;ח-9)
: (א) מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
:: (1) תנאי הכשירות של מתאם טיפול;
:: (2) הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי;
:: (3) אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול;
:: (4) אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול;
:: (5) הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (6) דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול;
:: (7) הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד.
: (ג) השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה.

@ 226. תקופת אכשרה [127פו]
: תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.

@ 227. סייג לזכאות [127פז] (תיקון: תש&quot;ע-4, תשע&quot;ז-10)
: (א) מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור [[בסעיף 307(א)]] לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, &quot;בית חולים&quot; - בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.
: (ג) מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ-90 ימים.

@ 228. מניעת כפל תשלומים [127פח] (תיקון: תשס&quot;ב-11)
: (א) הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112]] או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי [[סעיפים 206]] [[ו-206א]], הברירה בידו לבחור באחת מהן.
: (ב) הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק זה]] וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ&quot;ח-1988]].))

@ 229. תחילת הזכאות [127פט] (תיקון: תשע&quot;ו-15)
: על אף הוראות [[סעיף 296]], הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

@ 230. בדיקה [127צ] (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ח-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ח-8)
: (א) המוסד רשאי לבדוק -
:: (1) אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;
:: (2) את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן - התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות [[סעיף 224(ג)]] בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ&quot;ח-1988]].))
: (ב) המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד.

@ 230א. הגבלת תקופת הזכאות (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.
: (ב) מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש&quot;ס-2000]].))
: (ג) הוראות [[סעיף 229]] לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

@ 230ב. (תיקון: תשס&quot;ו, תש&quot;ע-6) : (((פקע).))
@ 231. [127צא] (תיקון: תשע&quot;ט-2) : (((בוטל).))
@ 232. [127צב] (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 233. השגה על קביעת שירותי סיעוד [127צג] (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: על קביעת המוסד לפי [[סעיפים 225(א1) עד (ד) ו-(ז)]] [[או 225א(ד)]] ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים.

@ 234. הרחבת סוגי זכאים וגמלאות [127צד] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי -
: (1) להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;
: (2) לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.

=== סימן ג': ועדה ארצית ===

@ 235. ועדה ארצית לעניני סיעוד [127צה]
: (א) השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן - הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).
: (ב) ואלה חברי הועדה הארצית:
:: (1) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;
:: (2) שני נציגים של משרד הבריאות;
:: (3) נציג של משרד האוצר;
:: (4) נציג של משרד הפנים;
:: (5) שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;
:: (6) שני נציגים של המוסד;
:: (7) שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;
:: (8) נציג של כל קופות החולים האלה:
::: (א) קופת חולים מכבי;
::: (ב) קופת חולים לעובדים לאומיים;
::: (ג) קופת חולים מאוחדת;
:: (9) שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (10) מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (11) נציג של &quot;אש&quot;ל&quot; - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;
:: (12) נציג של &quot;משען&quot; - מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;
:: (13) שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.
: (ד) המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.
: (ה) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.

@ 236. תפקידי הועדה הארצית [127צו]
: הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי [[סעיף 237(א)]] (להלן - פעולות פיתוח) ולצורך זה -
: (1) תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;
: (2) תמליץ על סדרי עדיפות כלל-ארציים לפעולות פיתוח;
: (3) תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.

=== סימן ד': מימון ===

@ 237. פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים [127צז] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח-8, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א)(1) בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1) -
::: (א) המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
::: (ב) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
::: (ג) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו-(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
:: (3) הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ב) הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.
: (ג)(1) (((נמחקה).))
:: (2) אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג' בתמוז התשנ&quot;ה (1 ביולי 1995).

== פרק י&quot;א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים [פרק ב'] (תיקון: תשע&quot;ז-12) ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 238. הגדרות [5] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-7, תשס&quot;ו-8, תש&quot;ע-8, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-16, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אלמנה&quot; - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא -
:: (1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
:: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי [[סעיפים 200]] [[או 244]];
:- &quot;אלמן&quot; - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']], להוציא -
:: (1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה;
:: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
:: בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת &quot;ילד&quot;, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
:- &quot;ילד&quot; - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) לא מלאו להם 18 שנים;
:: (2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל;
:: (3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
::: (א) בשירות סדיר כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
::: (ב)(1) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית;
::::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס&quot;ב-2002]].))
:::: (2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
::::: (א) הוא יוצא צבא כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי [[החוק האמור]];
::::: (ב) (((נמחקה);))
:::: (3) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי;
::: (ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב לימודיהם כאמור;
:: (4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ&quot;ז-1997]].))
:: (5) (((נמחקה);))
:: והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין [[סימן ד' לפרק זה]] [[וסימן ח' לפרק ה']] ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
:- &quot;הכנסה&quot; - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם [[בסעיף 158]], כהכנסה מעבודה או ממשלח יד;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל&quot;ז-1976]].))
:- &quot;עקרת בית&quot; - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי [[פרק זה]], שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש;
:- &quot;אלמנה בת קצבה&quot; - אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי [[סעיף 132(1) עד (5)]] או לפי [[סעיף 252]];
:- &quot;עובד מבוטח&quot;, &quot;עובדת מבוטחת&quot; - מבוטח לפי [[פרק זה]], למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי [[פרק ט']].

@ 239. תחילת תקופת התשלום [6] (תיקון: תשע&quot;ז-12)
: (א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי [[פרק זה]] עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 בחודש שלאחריו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי [[פרק זה]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']] למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.

=== סימן ב': מבוטחים ===

@ 240. מבוטח [7] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי [[פרק זה]], להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]], ולגבי אישה - אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה.
: (ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]], ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]], תהיה מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד.

@ 241. [8] (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 242. [9] (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 243. סוגים מיוחדים [10]
: השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות [[סעיף 240]] לא יהיו מבוטחים לפי [[פרק זה]]; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל&quot;ט-1979]].))

=== סימן ג': ביטוח אזרחים ותיקים (תיקון: תשע&quot;ז-12) ===

@ 244. קצבת אזרח ותיק [11] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-6, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ז-12)
: (א) מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות [[סימן זה]], קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
: (ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
:: (1) בעד בן הזוג לפי [[סעיף 247(1) או (3)]] - 8.7% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.6% מהסכום הבסיסי.
: (ג) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 245]], [[247]], [[249]] [[ו-250]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246]] אף אם לא היה מבוטח לפי [[סימן ב']] ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי [[סימן זה]] בלבד.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
: (ה) בכפוף להוראות [[סעיף 324]] יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

@ 245. גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית [12] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ח-10, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא -
:: (1) בגבר - שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה;
:: (2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה;
::: (א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
::: (ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
::: (ג) קיבלה קצבת נכות לפי [[פרק ט']], שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 244(א) ו-(ב)]] בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-10% מסכום הקצבה לפי [[סעיף 244(א)]]; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל&quot;א-1971]].))
: (ב1) לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי [[פרק ט']] בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.
: (ב2) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
::- &quot;הכנסה מרבית&quot; - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור [[בלוח ט'1]] בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה:
::: (1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי [[לוח ט'1]] באותה שנת מס;
::: (2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי [[לוח ט'1]] כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

@ 246. תקופת אכשרה [15] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה:
:: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק;
:: (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
:: (3) לא פחות מ-60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:
::: (א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
::: (ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
: (ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) היא גרושה, אלמנה או עגונה;
:: (2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ה' בלוח א'1]];
:: (3) בן זוגה אינו מבוטח;
:: (4) שולמה לה קצבת נכות לפי [[פרק ט']] בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 247. תלויים [17] (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד)
: לענין [[סימן זה]], תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
: (1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
:: (א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
:: (ב) היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
:: (ג) אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ב' בלוח א'1]] - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']];
: (2) ילדו;
: (3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) מלאו לו 70 שנים;
:: (ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 ללוח ט']] או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 247א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4)
: מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 244(א)]].

@ 248. תוספת ותק [18] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-7)
: מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור [[בסעיף 247א]], ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

@ 249. תוספת דחיית קצבה [19] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: (א) מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי [[סעיף 245]] לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.
: (ב) מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי [[סעיף 245]].

@ 250. מבוטח שחדל להיות זכאי [20]
: היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם [[לסעיף 245]], יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי [[סעיף 249]].

@ 251. קצבת אזרח ותיק לנכה [20א] (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;קצבת נכות&quot; - קצבה חודשית כמשמעותה [[בסעיף 199(1)]] וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]];
::- &quot;סכום קצבת אזרח ותיק&quot; - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות [[סעיפים 244(א) ו-(ב)]] [[ו-248]], וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה;
::- &quot;גמלה נוספת לנכה&quot; - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק;
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].
: (ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם [[בסעיף 200(ג)]]; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], החל ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ואם לא חלות לגביו הוראות [[סעיף 307]] - יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה:
:: (1) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
:: (2) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) ואילך.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות [[סעיף 307]] אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], לפי העניין:
:: (1) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ועד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020) -
::: (א) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ועד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
::: (ב) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) ואילך;
:: (2) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) ועד יום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) - 17%, בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי [[סעיף 201]] לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק - כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%.

@ 251א. שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה (תיקון: תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;גמלת הבטחת הכנסה&quot; - גמלה חודשית המשתלמת לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].
: (ב) מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות [[סעיף 251]] כנוסחו [[בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות [[סעיף 251(ב) עד (ד)]], חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה.

=== סימן ד׳: ביטוח שאירים ===

@ 252. גמלת שאירים [21] (תיקון: תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-6, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-10, תשע&quot;ז-18)
: (א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות [[סעיף 255]] או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
:: (1) 17.7% מהסכום הבסיסי –
::: (א) לאלמנה שעמה ילדים;
::: (ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
::: (ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
:: (2) 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב).
: (ב) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.
: (ג) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
:: (1) בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
:: (2) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.
: (ג1) לעניין [[סימן זה]], יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי” – אחד מאלה:
:: (1) מוסד שקיבל הכרה לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
:: (2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (4) מוסד שקיבל רישיון לפי [[+|סעיפים 25ג]] [[ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה]] או רישיון זמני לפי [[סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (5) מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
:: (6) ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[+|בסעיפים 22א]], [[+|22ב]] [[או 26ב לחוק שירות ביטחון]];
:: (7) מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (8) מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס&quot;ח-2008]].
: (ג2) לעניין [[סימן זה]], יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1).
: (ד) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 253]], [[258]], [[260]] [[ו־267]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי [[סעיף 253]] אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
: (ה) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).

@ 252א. גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תש&quot;ס-4)
: (א) מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד לפי [[סעיף 240(ב)]], אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 253(ב)]] ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי [[סעיף 253(א)]], יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות [[סעיף 252(ג)]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:
:: (1) היא נפטרה לפני יום ט' בטבת התשנ&quot;ו (1 בינואר 1996) (להלן - היום הקובע);
:: (2) מלאו לה 65 לפני היום הקובע.

@ 253. תקופת אכשרה [22] (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי [[סעיף 252]] היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:
:: (1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
:: (2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
:: (3) תקופת האכשרה לפי [[סעיף 246]];
:: (4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:
:: (1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
:: (2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
:: (3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
:: (4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
:: (5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד.

@ 254. מענק ליתום שהגיע למצוות [22א] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.
: (ב) (((בוטל).))

@ 255. תשלום מענק [23]
: (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] כפול שלושים ושש.
: (ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
:: (1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
:: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
: (ג) אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
: (ד) דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.

@ 256. אלמנה שהיה עמה ילד [23א]
: אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.

@ 256א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4)
: אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 252(א)]].

@ 257. תוספת ותק [24] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-7)
: היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי [[סעיפים 252]] [[ו-256א]] או לפי [[סעיף 255]] ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

@ 258. גמלה ליותר מאלמנה אחת [25]
: מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי [[סימן זה]] כאילו היא אלמנה יחידה.

@ 259. קצבה לילדים מנישואין קודמים [25א]
: מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי [[סעיף 252(ג)]].

@ 260. חידוש זכות לקצבה [26] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי [[סימן זה]] שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
: (2) אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם:
:: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]];
:: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]].

@ 261. זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק [26ב, לוח ד'1] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ז-12)
: (א) זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(א)]] כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.
: (ב) זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[סימן ג' לפרק זה]] בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[הסימן האמור]] בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים - הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.
: (ג) קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות [[סעיף 366]].

@ 262. אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו [27]
: (א) אלמנה הזכאית למענק לפי [[סימן זה]] עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
:: (1) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
:: (2) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
:: (3) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
:: (4) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה - לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל&quot;ז-1976]].))
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

@ 263. תשלום הקצבה לילדים [28]
: השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי [[סעיף 252(ב) ו-(ג)]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי&quot;ט-1959]].))

@ 264. סייג לתחולה [30]
: הוראות [[סעיפים 252 עד 263]] לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

@ 265. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
:: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))
:: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]].
: (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.

=== סימן ה': דמי קבורה ===

@ 266. דמי קבורה בארץ [29(א)] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל&quot;ו-1976]].))

@ 267. דמי קבורה בחוץ לארץ [29(ב)]
: נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.

@ 268. סייג לאגרות קבורה [29(ג)]
: כל גוף המורשה לפי [[=חוק שירותי הדת|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]], והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי [[חוק שירותי הדת]], בנוסף לדמי קבורה לפי [[סימן זה]], זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 266]].

@ 269. סייג לתחולה [30]
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

=== סימן ו': מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ&quot;ב-7) ===

@ 269א. מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה [[ובסעיף 269ב]] - מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן:
:: (1) אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה;
:: (2) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]];
:: (3) הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה - הסכום הקובע);
:: (4) היא נולדה בין השנים 1960 ו-1966;
:: (5) לא שולמו לה דמי אבטלה לפי [[סעיף 171(א)(1ב)]] והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי [[הסעיף האמור]];
:: (6) היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום מזונות לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (7) היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף.
: (ב) שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך:
:: (1) מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל-1962 - 4,000 שקלים חדשים;
:: (2) מבוטחת שנולדה בשנת 1963 - 3,750 שקלים חדשים;
:: (3) מבוטחת שנולדה בשנת 1964 - 3,500 שקלים חדשים;
:: (4) מבוטחת שנולדה בשנת 1965 - 3,250 שקלים חדשים;
:: (5) מבוטחת שנולדה בשנת 1966 - 3,000 שקלים חדשים.
: (ג) מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין.
: (ד) הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי [[סימן ד']] או לקצבת תלויים לפי [[סעיף 131]], בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק - לא ישולם לה מענק.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 296(ב)(1) סיפה]], מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור.

@ 269ב. פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי [[סימן זה]]; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי [[סעיף 269א]], למי שאינה זכאית לו לפי [[אותו סעיף]].

@ 269ג. שיפוי (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע [[סעיף 269א]].

== פרק י&quot;ב: תגמולים למשרתים במילואים [פרק ו'4] ==

@ 270. הגדרות [127סז] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ג-13, תשס&quot;ד-9, תשס&quot;ח-8, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ו-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מילואים&quot; - שירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;שירות חצי-יומי&quot; - שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;שכר מינימום&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות חד-יומי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;התגמול המרבי&quot; - סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
:- &quot;התגמול המזערי&quot; - 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים;
:- &quot;הכנסה&quot; - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 271. הזכות לתגמול [127סח] (תיקון: תשס&quot;א-4, תשס&quot;ג-13, תשס&quot;ח-8)
: (א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור [[בסעיף 272]] בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:
:: (1) לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת - בעד כל יום מילואים;
:: (2) היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים - בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים - בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב-1.4.
: (ב) שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי-יומי, יהיה מחצית השיעור האמור [[בסעיף 272]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986]].))

@ 272. שיעור התגמול [127ע]
: (א) שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה -
:: (1) עובד - שכר העבודה הרגיל;
:: (2) עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת;
:: (3) לא עובד ולא עובד עצמאי - התגמול המזערי.
: (ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
: (ג) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק ז']] (בסעיף זה - מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.

@ 273. שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת [127עא] (תיקון: תשס&quot;ד-9, תשס&quot;ח-8)
: (א)(1) שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין [[סעיף 272]], הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה - רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.
:: (2) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש.
: (ב) לענין [[סעיף 272]], מי שברבע השנה עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.

@ 274. חישוב התגמול במקרים מיוחדים [127עב]
: (א) לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.
: (ב) עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.

@ 274א. חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (תיקון: תשס&quot;ח-3)
: מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי [[סעיף 274]]; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.

@ 274ב. חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;תקופת חירום&quot; - תקופה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי [[סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור.
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה-1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ-90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה - שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום.
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ-60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1).
:: (3) חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים.
:: (4) סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב-90.
: (ג) עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות [[סעיף 273(א) או (ב)]], על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה - עלייה בהכנסה) הוראות אלה:
:: (1) עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול;
:: (2) עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים.
: (ד) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש.
: (ה) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין [[סעיף 279]], בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי [[סעיף 273(ג)]] לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד.

@ 274ג. תגמול למשוחרר משירות קבע (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי [[פרק זה]] לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, &quot;שחרור משירות קבע&quot; - סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]].

@ 275. תקנות נוספות ומשלימות [127עג]
: השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 273]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל&quot;ח-1977]].))

@ 276. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול [127עד] (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א)(1) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
:: (2) התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
:: (3) דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
: (ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
: (ג) בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
:: (1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
:: (2) ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
:: (3) ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
:: (4) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
:: (5) ימים אחרים שקבע השר.
: (ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).

@ 277. קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול [127עה]
: (א) על אף הוראות [[פרק זה]] רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
: (ב) הורה שר הבטחון, לפי [[סעיף 278]], כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 278. תשלום מקדמה ע&quot;י צה&quot;ל [127עו]
: (א) הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין [[פרק זה]] -
:: (1) ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי [[פרק זה]]; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
:: (2) שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
: (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
: (ג) המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי [[פרק זה]].
: ((שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], אשר בוצע מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין [[פרק זה]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7220 [12299]; תשפ&quot;ה, 3078 [13132]).))

@ 279. תגמול בשירות נוסף במילואים [127עז] (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי [[פרק זה]], יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
: (ב)(1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה [[בסעיף 274ב]] (בסעיף קטן זה - תקופת החירום).
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי [[סעיף 273(א) או (ב)]] על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות [[סעיף 274ב]].

@ 280. העברת תגמול באמצעות מעביד [127עח] (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור [[בסעיף 276(א)]], את סכום התגמול המגיע לעובד.
: (ב) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, &quot;יתרת התגמול&quot; - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי [[סעיף 276(א)]], למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
: (ג) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).

@ 281. ניכוי חוב [127עט]
: המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי [[סעיף 280]], חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.

@ 282. הענקות [127פ]
: (א) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה [[בסעיף 16]] ובאישור השר, ליתן הענקות -
:: (1) לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם-צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;
:: (2) לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), תשל&quot;ז-1976]].))
: (ב) סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי [[פרק זה]]; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.
:: ((פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע&quot;ב-2011 (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.))

@ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות [127פא] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

@ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות ושיפוי מעבידים על תשלומים [127פא] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):))
: (א) מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
: (ב) המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן - סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי [[סעיף 376]]; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מספר ימי המילואים&quot; - סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי [[סעיף 271]];
::- &quot;סכום ההכנסה ליום&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו [[בסעיף 270]]:
::: (1) לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו - רבע השנה) - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב-90;
::: (2) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב-30 או ב-60, לפי העניין;
::: (3) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב-30; בפסקה זו, &quot;חודש השירות&quot; - חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים;
::: לעניין הגדרה זו, &quot;הכנסה מעבודה&quot;, של עובד - שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד;
::- &quot;עובד&quot; - עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, &quot;מעביד ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) המדינה;
::: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::: (3) קופת חולים.
: (ג) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב).

@ 284. מימון [127פא1]
: (א) תגמולים והענקות לפי [[פרק זה]], לרבות החזרים לפי [[סעיף 280]] (להלן - התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
: (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע [[פרק זה]].

@ 285. דיווח [127פא2]
: (א) המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
: (ב) הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

@ 286. שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת [127פב] (תיקון: תשס&quot;ד-12)
: (א) [[פרק זה]] לא יחול לגבי -
:: (1) שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]];
:: (2) סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]];
:: (3) איש משמר הכנסת כמשמעותו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב) שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי [[סעיף 271]].

@ 286א. (תיקון: תשפ&quot;ד-11) : (((פקע).))

== פרק י&quot;ג: תגמולים למתנדבים [פרק ט'2] ==

@ 287. מתנדב [198ה] (תיקון: תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ז-10, תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ט-5, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב-14, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: לענין [[פרק זה]], &quot;מתנדב&quot; - אחד מאלה:
: (1) מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ-ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, &quot;הפניה&quot; - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל&quot;ח-1978]].))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].))
: (2) מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי [[חוק שירות בטחון]];
: (3) מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין;
: (4) מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי [[+#סימן ב1 פרק ו|סימנים ב'1]] [[#פרק ו סימן ד1|או ד'1 לפרק ו' של חוק העונשין]];
: (5) מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ&quot;א-1991]] (ק&quot;ת תשנ&quot;א, 784);))
: (6) חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל;
: (7) חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות;
:: ((לפי [[8:207979|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), תשל&quot;ו-1976]], ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות &lt;!-- לפי סעיף 16(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953 ולפי סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968, --&gt; בדבר אישור הארגונים הבאים: &lt;!-- &lt;s&gt;מרכז אגודת מכבי אש מתנדבים בישראל, על סניפיו&lt;/s&gt; (י&quot;פ תשי&quot;ד, 1342; תשכ&quot;ז, 1504); --&gt; כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]] (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 725); &lt;!-- כל רשות כבאות כמשמעותה [[בחוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]] (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 1504); --&gt; &quot;מיחא&quot; - חיפה, שיקום ילדים חרשים (י&quot;פ תש&quot;ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע&quot;ש ד&quot;ר א' זסלני ז&quot;ל (י&quot;פ תשל&quot;א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י&quot;פ תשל&quot;ו, 506).))
:: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].))
: (8) מתנדב כהגדרתו [[#2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מי שגויס לפי [[סעיף 24 לחוק האמור]];
: (9) (((פקעה);))
: (10) מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]];
: (11) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי;
: (12) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

@ 288. הגדרות [198ה]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;תלויים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 130]];
:- &quot;שכר&quot; - שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח.

@ 289. הזכאות לגמלאות [198ו]
: מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות [[פרק ה']] בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי [[הפרק האמור]], ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור [[בסעיף 81]].

@ 290. דרכי חישוב הגמלאות [198ז] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי [[פרק ה']], אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה - הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה - יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
: (ג) נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים.

@ 290א. גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת (תיקון: תשפ&quot;א-7)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 289]] -
: (א)(1) בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי [[פרק זה]], והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות;
:: (2) השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1);
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות [[סעיפים 320]] [[ו-321]], כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים;
: (ג) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה;
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות;
::- &quot;מתנדב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 287(5)]].

@ 291. מימון [198ח]
: אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]].

@ 292. העברת כספים, לאוצר המדינה [198ט]
: זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות [[סימן ד' לפרק י&quot;ד]] כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה.

@ 293. ארגונים מאושרים [תשל&quot;ו 37(א)]
: הארגונים המנויים [[בלוח י&quot;ד]] ייחשבו כארגונים מאושרים לפי [[סעיף 287(7)]].

@ 294. זכאים ישנים [תשל&quot;ו 37(ב)]
: הוראות [[פרק זה]] יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים [[בלוח ט&quot;ו]] היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם.

@ 295. פיצויים בשל פגיעת מתנדב [תשל&quot;ו 38]
: שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, &quot;עוולה&quot; ו&quot;תלויים&quot; - כמשמעותם [[בפקודת הנזיקין]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ&quot;א-1980]].))

== פרק י&quot;ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון (תיקון: תשע&quot;ז-4) ==

@ 295א. הזכאות לגמלאות (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;חבלת שירות&quot;, &quot;חייל בשירות קבע&quot;, &quot;מחלה&quot; ו&quot;מחלת שירות&quot; - כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;
::- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים]] [[וחוק משפחות חיילים]], לפי העניין;
::- &quot;פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום&quot; - חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 75]], הוראות [[פרק ה']] וכן הוראות [[סעיפים 296 עד 298]], [[301 עד 304]], [[306]], [[308 עד 312]], [[315 עד 318]], [[320 עד 322]], [[324]], [[325 עד 333]], [[383א]], [[385]] [[ו-386]] יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו [[בחוק המשטרה]], סוהר כהגדרתו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]], וכן על חייל בשירות קבע ([[בפרק זה]] - משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן [[בסימן ג' לפרק ה']] ודמי פגיעה כמשמעותם [[בסימן ד' לאותו פרק]] לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור.
: (ג) על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]], יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור [[בסעיף 75(1)]], ולעניין חייל בשירות קבע - אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה.
: (ד) לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]] למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו [[בסעיף 270]].
: (ה) סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי [[פרק זה]], עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ([[בפרק זה]] - קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.
: (ו) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, &quot;החלטה חלוטה&quot; - החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד.
: (ז) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין [[סעיף 296]] התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין;
:: (2) אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי [[פרק זה]]; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 26 לחוק משפחות חיילים]], או שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 32 לחוק הנכים]] על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 32א לאותו חוק]].
: (ח) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי [[פרק זה]], לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום.

@ 295ב. מסירת מידע לשם החלטה בתביעה (תיקון: תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ד-16)
: (א) גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי [[פרק זה]] ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה - עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך.
: (ב) משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה.
: (ג) מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].
: (ד) המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], ולא יעבירו לאחר.
: (ה) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 384]] או מהוראות כל דין אחר.

@ 295ג. מימון (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]].
: (ב) סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות [[פרק זה]], ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת [[סעיף 28(ב)]] לא תחול לגביהם.

== פרק י&quot;ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15, ק&quot;ת תשפ&quot;ו) ==
=== סימן א': תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===
: ((תוקף [[סימן זה]] מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד יום כ&quot;א בתשרי התשפ&quot;ו (13 באוקטובר 2025).))

@ 295ד. הגדרות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הכנסה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 345]];
:- &quot;ההכרזה על מצב מיוחד בעורף&quot; - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023);
:- &quot;חטוף או נעדר&quot; - מי שנקבע לפי [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ&quot;ד-2023]], כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;
:- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023);
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור [[בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור]], לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו [[באותו חוק]], הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
:- &quot;שכר העבודה&quot; - הגבוה מבין אלה:
:: (1) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ-12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו;
:: (2) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו.

@ 295ה. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: (א) מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
: (ב) המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
: (ג) אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי [[סעיף 19א לחוק הגנת השכר]].

@ 295ו. תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

@ 295ז. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, &quot;עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]].

@ 295ח. השבת תשלומים (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם.

@ 295ט. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: הוראות [[סעיפים 295ה]] [[ו-295ו]] לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

@ 295י. הוראות שונות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: (א) חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור [[בסעיפים 295ו]] [[ו-295ז]], באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
: (ב) לעניין [[פקודת מס הכנסה]], במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי [[סעיף 295ה]] לא יחולו הוראות [[#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו-(1א) לפקודת מס הכנסה]].

=== סימן ב': תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===
: ((תוקף [[סימן זה]] שלוש שנים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).))

@ 295י1. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הכנסה&quot; - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות [[סימן ב' בפרק ט&quot;ו]];
:- &quot;חטוף או נעדר&quot; - כהגדרתו [[בסימן א']], ובלבד שביום ח' באדר ב' התשפ&quot;ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר;
:- &quot;התגמול המזערי&quot; - סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד - סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב-30; הסכומים יעודכנו לפי [[סעיף 295י6]];
:- &quot;התגמול המרבי&quot; - סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור [[בפסקה (3) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 1]], כפול 5, כשהוא מחולק ב-30;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ה בתשרי התשפ&quot;ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי [[סעיף 295יב(ב)]], אם נקבע.

@ 295י2. הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) בעד חטוף או נעדר שביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ([[בסימן זה]] - תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין [[חוק נפגעי פעולות איבה]].

@ 295י3. סכום התגמול המיוחד (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו:
:: (1) עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב-90;
:: (2) עובד שעבד פחות מ-60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב-90;
:: (3) עובד עצמאי - סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב-90;
:: (4) הן עובד והן עובד עצמאי - בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה;
:: (5) לא עובד ולא עצמאי - התגמול המזערי.
: (ב) סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
: (ג) חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד.

@ 295י4. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], או מכוחות הביטחון כהגדרתם [[בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס&quot;ח-2008]].

@ 295י5. הוראות מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה:
:: (1) חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות;
:: (2) לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה -
:::- &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
:::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם [[לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן:
:: (1) אם הוא אינו עובד זר - לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג - לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים - להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, &quot;עובד זר&quot; - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]];
:: (2) אם הוא עובד זר - לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור - לחשבון כאמור בפסקה (1).
: (ג) לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי [[חוק נפגעי פעולות איבה]], ולא יראו אותו כהכנסה.

@ 295י6. עדכון התגמול המזערי (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: הסכומים האמורים [[סעיף 295י1|בהגדרה &quot;התגמול המזערי&quot;]] יעודכנו לפי הוראות [[סעיף 49 לחוק הנכים]].

=== סימן ג': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===

@ 295יא. שיפוי המוסד (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי [[פרק זה]] ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע [[פרק זה]].

@ 295יב. תוקף - [[פרק י&quot;ג2]] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: (א) [[סימן א']] יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן א']] בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים.
:: ((התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 390).))
: (ב) [[סימן ב']] יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן ב']] ושל תקופת הזכאות כהגדרתה [[בסעיף 295י1]] בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת.

== פרק י&quot;ד: גמלאות - הוראות כלליות [פרק ז'] ==

=== סימן א': תביעות ===

@ 296. מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם [128] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-13)
: (א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
: (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק - לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות [[סעיף 245]], ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.
: (ב1) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיף 133(א)]] [[או 255(א)]] - ה-1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;
:: (3) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיפים 135(א) ו-(ב)]] [[ו-255(ב) ו-(ג)]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה-1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;
:: (4) במענק ליתום לפי [[סעיפים 143]] [[או 254]] - ה-1 בחודש שבו הגיע הילד - לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;
:: (5) במענק פטירה לפי [[סעיף 310]] - ה-1 בחודש שבו אירעה הפטירה;
:: (6) בתגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.

@ 297. הגשת תביעות [129]
: השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ&quot;ח-1998]].))

@ 297א. גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חודש לתשלום&quot; - אחד מאלה, לפי הענין:
::: (1) בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
::: (2) במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
::: (3) בגמלה המשולמת לפי [[פרק ח']] - החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
::- &quot;מועד תשלום&quot; - החודש שבו משולמת הגמלה.
: (ב) גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
: (ג) [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.

@ 297ב. ניכוי מקדמה או תשלום אחר (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-14)
: משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה - מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי [[סעיף 114]] - לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.

@ 298. החלטת המוסד בתביעות [130] (תיקון: תשס&quot;ב-9)
: (א) כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן - פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.
: (א1) השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]].
: (ב) המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.

@ 299. ועדת תביעות [131]
: ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.

@ 300. הרכב ועדת התביעות [133]
: (א) המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.
: (ב) ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.
: (ג) מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.

@ 301. בדיקות רפואיות [134]
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ&quot;ה-1965]].))
: (ב) הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.

@ 302. תשלום מקדמות [134א] (תיקון: תשס&quot;ב-9)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות -
:: (1) לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
:: (2) לזכאי לגמלה;
:: (3) לתובע גמלה לפי [[פרק ה']], אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל&quot;ט-1979]].))
: (ב) המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.

=== סימן ב': ייעוד הגמלה ===

@ 303. מניעת העברת זכות לגמלה [135] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב-12, תשפ&quot;ב-12)
: (א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]] (בסעיף זה - חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
:: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], (בסעיף זה - חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
: (ג) זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

@ 304. מינוי מקבל גמלה [136]
: (א) נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.
: (ב) לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן -
:: (1) נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה - גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה;
:: (2) האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.
: (ג) שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.

@ 305. תשלום לבן זוג [136א]
: זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.

@ 306. תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש [136ב] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם.

@ 306א. תשלום לאומן (תיקון: תשפ&quot;ד-8)
: (א) השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי [[אותו סימן]] תשולם לאומן של הילד החל ב-1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה.
: (ב)(1) לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות [[חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], תביעה לגמלת ילד נכה.
:: (2) הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב-1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה.
: (ג) תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן.
: (ד) היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]].
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אומן&quot;, &quot;המפקח הארצי על האומנה&quot; ו&quot;משפחת אומנה&quot; - כהגדרתם [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;ילד נכה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 221]].

@ 307. חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד [137] (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ&quot;ד-1984]].))
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל-20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]].
: (ג) השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ&quot;ד-1984]].))
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי [[סעיף 200(א)(3) ו-(4)(ב)]].

@ 308. חוב של גמלה [137א]
: הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם [[בפרק י&quot;א]], על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]].

@ 309. תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים [137ב]
: זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י&quot;א]], שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.

@ 310. מענק במקרה פטירה [137ג] (תיקון: תשס&quot;א-5, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-15, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ו-17, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ד-8)
: (א)(1) נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']], או הענקה לפי [[פרק י&quot;ז]] הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה - המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
:: (2) מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:
::: (א) בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);
::: (ב) למנוח אין ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]].
: (א1) נפטר ילד נכה כהגדרתו [[בסעיף 221]], שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות [[סעיף 306א]], גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
: (ב) נפטר מקבל קצבה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]], ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות [[סעיף 130]], ובאין בן זוג כאמור - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:
:: (1) בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
:: (2) הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
:: (3) הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.
: (ד) המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל-60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה [[בסעיף 130(ב)(3)]], כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:
:: (1) עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
:: (2) בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
: (ה) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי [[סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה]], בידו הברירה לקבל אחד מהם.

@ 311. פושט רגל [138] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 312. קיזוז [139] (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ז-5, תשס&quot;ח-8, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;דמי ביטוח&quot; -
:: (1) לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור [[בסעיף 368]] אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי [[סעיף 241]] כשהיא זכאית למענק לידה;
:: (2) למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
: (ב) המוסד רשאי לקזז -
:: (1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
::: (א) דמי ביטוח;
::: (ב) מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
::: (ג) סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) על אף האמור בסעיף זה [[ובסעיף 281]], המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול.
: (ו) המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי [[סימן ה' לפרק ד']].

@ 313. עיכוב תשלום קצבת ילדים [139א]
: לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי [[פקודת מס הכנסה]] לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.

@ 314. ערעור [139ב] (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: על אף הוראות [[סעיף 391]], הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי [[סעיף 313]] בשל אי-הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה]], בשינויים המחוייבים.

@ 315. החזרת גמלאות [140]
: שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
: (1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
: (2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
: (3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
: (4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.

=== סימן ב'1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2) ===

@ 315א. הגדרות - [[סימן ב'1]] (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גמלה&quot; - גמלה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]], לפי [[הסכם בדבר גמלת ניידות]] או [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]], שנערך לפי [[סעיף 9]] ([[בסימן זה]] - הסכם הניידות), לפי [[הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] שנערך לפי [[סעיף 9]], לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש&quot;ח)));
:: (2) קצבה לפי [[סעיף 199(1)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1);
:: (3) קצבה כאמור [[בסעיף 315ד(א)(2)(ב)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה;
:- &quot;דמי פתיחת תיק&quot; - סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה;
:- &quot;החלטת הזכאות&quot; - ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה;
:- &quot;ועדת עררים&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) ועדה רפואית לעררים לפי [[פרק ה']];
:: (2) ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי [[פרק ט']];
:: (3) ועדה רפואית לעררים לפי [[הסכם הניידות]];
:: (4) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (5) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;ועדה רפואית&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רופא או ועדה רפואית לפי [[פרק ה']], או הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]];
:: (2) רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208]], או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי [[סעיפים 209]] [[ו־210]];
:: (3) ועדה רפואית לפי [[הסכם הניידות]];
:: (4) ועדה רפואית לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (5) רופא מוסמך לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;חוות דעת מקצועית&quot; - כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע:
:: (1) חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]], בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, &quot;חוות דעת מומחה&quot; ו&quot;תעודת רופא&quot; - כמשמעותן [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (2) חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר;
:- &quot;חוק לפיצוי נפגעי גזזת&quot; - [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק פיצוי לנפגעי פוליו&quot; - [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;הסכום היסודי&quot; - סך של 800 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש&quot;ח))), מעודכן לפי הוראות [[סעיף 315ט(ב)]];
:- &quot;תביעה&quot; - תביעה לגמלה.

@ 315ב. הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ו-11)
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א' שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך - בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות [[סעיפים 315ה עד 315ז]]:
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטיפול !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך
|-
| : (1) טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) - || colspan=&quot;2&quot; | || colspan=&quot;2&quot; |
|-
| :: (א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| :: (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 14 אחוזים || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| : (2) טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) - || colspan=&quot;2&quot; | || colspan=&quot;2&quot; |
|-
| :: (א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 15 אחוזים מחלק הגמלה || 12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 15 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| :: (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 17 אחוזים || 14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 17 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| : (3) טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]], [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]], אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2) || 24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה || 23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| : (4) טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2) || 12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה || 11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה
|}
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי [[סימן ג' לפרק ה']] או לפי [[סעיף 203]] [[או 205]], לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
:: (2) התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
:: (3) התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי [[סעיף 214]] או ביוזמת רופא מוסמך לפי [[תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]], בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ([[בסימן זה]] - בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי;
:: (4) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה;
:: (5) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יעלה על דמי פתיחת תיק;
:: (6) התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי;
:: (7) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק;
:: (8) התשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[פרק י&quot;ג1]] שהמטפל בה טיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי [[חוק הנכים]] בשל אותה נכות וגבה דמי פתיחת תיק לפי [[חוק הגבלת שכר טרחה]], לא יכלול דמי פתיחת תיק לפי [[סימן זה]]; בפסקה זו -
:::- &quot;חוק הגבלת שכר טרחה&quot; - [[=חוק הגבלת שכר טרחה|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ&quot;ו-2026]];
:::- &quot;מטפל&quot;, בתביעה - מי שייצג בתביעה או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו;
:::- &quot;תביעה לתגמול עיקרי&quot; - כהגדרתה [[#1|בחוק הגבלת שכר טרחה]].
: (ג) שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.

@ 315ג. מהו טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) לעניין [[סימן זה]] טיפול בתביעה הוא אחד מאלה:
:: (1) ייצוג אדם לפני המוסד לפי [[סעיף 386]], לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]] [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (2) סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה.
: (ב) מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה;
:: (2) נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת;
:: (3) נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה.
: (ג) מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
:: (1) הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת;
:: (2) לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3).
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
::- &quot;בעל זיקה&quot; - לרבות אלה:
::: (1)(א) בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ב) שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ג) בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו;
:::: (ד) מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ה) חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
::: (2) מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור;
::: (3) מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו;
::: (4) לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה:
:::: (א) בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם:
::::: (1) בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
::::: (2) זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית;
::::: (3) זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
::::: (4) זכות למנות מנהל כללי;
::::: (5) זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם;
::::: (6) זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
:::: (ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין;
:::: (ג) מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות;
:::: (ד) אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית - חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור;
::- &quot;שליטה&quot; ו&quot;שליטה מהותית&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל&quot;ו-1976]].

@ 315ד. חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א)(1) חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה - סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים.
:: (2) במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם -
::: (א) תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה;
::: (ב) תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי [[סעיף 119]], קביעה זמנית של נכות רפואית לפי [[סעיף 208]] או של דרגת אי־כושר לפי [[סעיף 210]], קביעה זמנית לפי [[סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], קביעה לפי [[סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או החלטה לזמן מוגבל לפי [[תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]];
::: (ג) לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה - התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] לא יובאו בחשבון כל אלה:
::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]] (בסעיף זה - תיקון מס' 200) - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[20:489287|תיקון מס' 200]];
::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ואילך - סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי [[סעיף 220ב]], אם נקבעה - גם סכום השווה ל-40% מהגדלה כאמור.
:: (4) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה:
::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]] - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ובשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022);
::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], או לאחריו - סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - גם סכום השווה ל-40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור.
: (ב)(1) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיף 107]] או מענק לפי [[סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]] יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים.
:: (2) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיפים 133]] [[ו־135]] או לפי [[+|סעיפים 4]] [[ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] יהיה סכום המענק.
: (ג) לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה:
:: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן:
::: (א) שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי [[סעיף 321]] או לפי בחירת התובע לפי [[סעיף 320(ד)]];
::: (ב) שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור;
:: (2) חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי [[סעיפים 312]] [[או 315]] או לפי [[סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (3) היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]] או קצבה חודשית לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים;
:: (4) הלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה;
:: (5) שולמו דמי פגיעה לפי [[סעיף 92]] והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית.

@ 315ה. הגבלה על מועדי גביית התשלומים (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) התשלומים האמורים [[בסעיף 315ב(א)]] ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה:
:: (1) עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך;
:: (2) שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי [[סעיף 315ב]]; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם;
:: (3) יתרת התשלום המגיעה לפי [[סעיף 315ב(א)]] בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין.
: (ה) דמי פתיחת תיק כאמור [[בסעיף 315ב(ב)]] ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים [[באותו סעיף]] תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי [[סעיף 315ב(ב)(6)]] שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ו)(1) חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי [[סעיף 316]], למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור - יוחזרו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי [[פרק ה']] ונותר חייב בתשלום לפי [[סימן זה]] למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות.
: (ז) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 303]].

@ 315ו. מהי תביעה אחת (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור [[בסימן זה]] -
:: (1) יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת;
:: (2) יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת;
:: (3) לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות [[סעיף 315ד(ג)(1)]];
:: (4) יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה;
:: (5) יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]], וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו;
:: (6) יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה;
:: (7) לא יראו תביעה לגמלה לפי [[סעיף 199(1)]] של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] כחלק מהתביעה לפי [[הסימן האמור]].
: (ב) על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן.

@ 315ז. התקשרות לעניין טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע:
:: (1) פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
:: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי [[סעיף 315ה(ב)]].
: (ב) בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי [[סימן זה]], ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות [[סעיף 397]]; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד.
: (ג) המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות.
: (ד) המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם - יוחזר לו.
: (ה) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות [[סעיף 315ב]].
: (ו) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - אין לה תוקף.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן.
: (ח) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם.

@ 315ח. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה:
:: (1) תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה - נסיבות טכניות);
:: (2) ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], שלא נובעת מנסיבות טכניות;
:: (3) ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי [[סעיף 296]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים.
: (ג) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור [[בסעיף 315ב(ב)(3)]], אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור.

@ 315ט. מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) על הסכומים כאמור [[בסעיף 315ב]] ייווסף מס ערך מוסף
: (ב) הסכומים הנקובים בהגדרות &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; ו&quot;הסכום היסודי&quot; יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון - לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט&quot;ז באב התשע&quot;ה (1 באוגוסט 2015).
: (ג) שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; ובהגדרה &quot;הסכום היסודי&quot;, ואת השיעורים הנקובים [[בסעיף 315ב(א)]].
: (ד) הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד.

@ 315י. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח.
: (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור.

=== סימן ג': תשלומי גמלה ===

@ 316. אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה [141] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ג-11)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י&quot;א]], ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי [[פרק ה']] או לקצבת שאירים לפי [[פרק י&quot;א]], תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:
:: (1) קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;
:: (2) הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.

@ 317. אופן תשלומן של גמלאות [142] (תיקון: תשע&quot;ט-4)
: (א) השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם -
:: (1) הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;
:: (2) פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ&quot;ח-1998]].))
: (ב) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים.

@ 318. תחילת זכות [142א]
: מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.

@ 319. שמירת זכויות [142ב]
: מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי [[פרקים ג']] [[ו-ז']], מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351(יא)]], כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.

@ 320. גמלאות כפל [143, 127כ] (תיקון: תשנ&quot;ה-6, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-8, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-8, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-12, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5)
: (א) לא תשולם תוספת קצבה -
:: (1) בזכותו של אדם המקבל קצבה;
:: (2) לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
: (ב) גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1).
: (ב1) נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה - הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 315]], בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת -
:: (1) קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
:: (2) גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.
: (ד) היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי [[פרק ה']] או בקצבת תלויים לפי [[הפרק האמור]] במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי -
:: (1) קצבת ילדים;
:: (2) דמי קבורה;
:: (3) מבוטח המקבל קצבת נכות לפי [[פרק ה']] והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה' 100%;
:: (4) קצבת לידה;
:: (5) תשלום מיוחד לפי [[סעיף 62]];
:: (6) גמלת סיעוד;
:: (7) חיסכון ארוך טווח לילד לפי [[סימן ה' לפרק ד']].
: (ז) לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:
:: (1) דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']];
:: (2) דמי פגיעה המשתלמים לפי [[פרק ה']];
:: (3) תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]];
:: (4) דמי חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]] או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו;
:: (4א) דמי הסתגלות מיוחדים;
:: (4ב) לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום - ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם;
:: (5) כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ&quot;א-1981]], לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי-מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.))
: (ח) מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.
: (ט) קיבל זכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] מענק לפי [[סעיף 107]] או לפי [[סעיף 113]], יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט'), התשמ&quot;ד-1984]].))

@ 321. ניכוי מקצבה [143ב] (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) נעשה אדם זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י&quot;א]], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
: (ב) הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל&quot;ז-1976]].))

@ 322. סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים [144]
: (א) היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי [[פרק ה']] והאחד לפי [[פרק י&quot;א]], לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
: (ב) מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.

@ 323. גמלאות בחירה [145] (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: (א)(1) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;א]] [[או י&quot;ג]] ולתגמול או למענק או להענקה לפי [[חוק הנכים]], [[חוק משפחות חיילים]], [[חוק תגמול לחייל]], [[חוק המשטרה]], [[חוק שירות בתי הסוהר]] או [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]], הברירה בידו לבחור באחד מהם.
:: (2) תגמול המשולם לפי [[סעיף 20א(א) לחוק הנכים]] לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.
: (ב) הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי [[פרק י&quot;ב]], הברירה בידו לבחור באחד מהם.
: (ג) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרק ט']] ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:
:: (1) [[חוק הנכים]];
:: (2) [[חוק המשטרה]];
:: (3) [[חוק שירות בתי הסוהר]];
:: (4) [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]];
:: (5) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]];
:: (6) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]];
:: (7) [[חוק נפגעי פעולות איבה]];
:: (8) [[חוק תגמול לחייל]].
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
: (ה) הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי [[פרק ט']].
: (ו) הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי [[פרק ט']] ודרגת נכותו הקבועה לפי [[חוק הנכים]], לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי [[חוק הנכים]], כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.

@ 324. הנמצא בחוץ לארץ [146] (תיקון: תשנ&quot;ה-7, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ט-4)
: (א) הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.
: (ב) נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו [[בסעיפים 200]], [[201]] [[ו-247]] ובעד ילד כמשמעותו [[בסעיף 252(ב)]], הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.

@ 324א. תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס&quot;ה-2004]].))
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי -
:: (1) גמלה המשתלמת לפי [[פרק ג']] למבוטח כמשמעותו לפי הוראות [[סעיף 40(א)(2) ו-(ב)(1)]];
:: (2) גמלה המשתלמת לפי [[פרקים ה']], [[ח']] [[ו-י&quot;ג]];
:: (3) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות [[סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;שנה&quot; - שנים עשר חודשים רצופים.

@ 324א1. נעדר (תיקון: תשפ&quot;ו-10)
: לא תשולם גמלה לנעדר או בעדו, בעד התקופה שלאחר שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר; בסעיף זה, &quot;נעדר&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026]].

@ 324ב. שלילת גמלה משוהה שלא כדין (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]] (בסעיף זה - שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.

@ 325. אסיר [147] (תיקון: תשע&quot;ו-2, בג&quot;ץ 3390/16, תשפ&quot;ה-2)
: (א) הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.
: (ב)(1) ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]] שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה [[בסעיף 326(ג)]], ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר -
::: (א) גמלה המשולמת בעדו לפי [[פרק ד']];
::: (ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג)(2)]], [[244(ב)(2)]] [[ו-252(ב)]], וכן לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]].
:: (2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין [[סעיף 68]] ולעניין [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]].

@ 326. שלילת גמלה בגלל פשע [148] (תיקון: תשס&quot;ב-8, תשס&quot;ז-7, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-11, תשע&quot;ד-11, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-18, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-9)
: (א) חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה - ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 62]], לפי [[סימן ד פרק יא|סימנים ד']] [[סימן ה פרק יא|או ה' בפרק י&quot;א]], או לפי [[סעיף 310]] או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)]], לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ([[בסימן זה]] - עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין [[פרק ג']], [[פרק ד סימן א|סימנים א']] [[פרק ד סימן ג|ו-ג' עד ה' לפרק ד']], [[פרק ה סימן א|סימנים א' עד ז']] [[פרק ה סימן ט|ו-ט' לפרק ה']], [[פרקים ו' עד ח']], [[פרק ט סימן א|סימנים א' עד ה' לפרק ט']], [[פרק י']] [[פרק יא סימן א|וסימנים א' עד ג']] [[פרק יא סימן ה|ו-ה' עד ו' לפרק י&quot;א]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם לעניין [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י&quot;א]], ויחולו הוראות אלו:
:: (1) לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה;
:: (2) לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג) ו-(ד)]], [[201]], [[244(ב)]], [[251(ב)]] [[או 252(ב)]];
:: (3) לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי [[סימן ה' לפרק י&quot;א]], לפי [[סעיף 310]] או לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם גמלאות לפי [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י&quot;א]];
:: (4) לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי [[סימן ב' לפרק ד']] או לפי [[סעיפים 222 עד 222ב]] שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות [[סעיף 304]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן.
: (ו)(1) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור.
:: (2) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות.
:: (3) חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו-(4)(ב) להגדרה &quot;עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור&quot;.
: (ז) הוראות [[סעיף 326א(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי-תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או בעבירה של ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;בית משפט צבאי&quot;, &quot;חוק המאבק בטרור&quot;, &quot;עבירת טרור ביטחונית&quot; ו&quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 326א(ז)]];
::- &quot;עבירת בגידה או ריגול חמור&quot; - עבירה לפי [[+|סעיפים 97 עד 99]] או עבירה לפי [[סעיף 113(ב), לחוק העונשין]];
::- &quot;עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור&quot; - עבירה לפי אחד מאלה:
::: (1) [[סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין]];
::: (2) [[סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין]] לעניין ארגון טרור;
::: (3) [[סעיף 305 לחוק העונשין]] - אם התקיים אחד מאלה:
:::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]];
:::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
::: (4) [[סעיף 300 לחוק העונשין]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע&quot;ט-2019]] - אם התקיים אחד מאלה:
:::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]];
:::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
::: (5) עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור.

@ 326א. שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 326]], הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור:
:: (1) עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור]];
:: (2) עבירת טרור ביטחונית - בבית משפט צבאי.
: (ב) נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו.
: (ג) הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]], ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה.
: (ד) טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה - נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות.
: (ה) הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה:
:: (1) שירות בתי הסוהר - מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית;
:: (2) משרד הביטחון - מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]].
: (ו) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; ו&quot;בית משפט צבאי&quot; - כהגדרתם [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
::- &quot;חוק המאבק בטרור&quot; - [[חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;עבירת טרור ביטחונית&quot; - עבירה כלהלן:
::: (1) עבירה לפי [[+|סעיפים 237א]], [[+|237ב]] [[ו-246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון]];
::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 242א]], [[+|242ב]] [[ו-249א לצו בדבר הוראות ביטחון]] לגבי העבירות המנויות [[בתוספת הראשונה לאותו צו]] למעט עבירות לפי הוראות אלה: [[+|סעיפים 90]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|234]], [[+|244]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|253]], [[+|254(א)]], [[+|257]], [[300(א) ו-(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון]] [[+|ותקנות 139]], [[+|140]], [[+|141]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]];
::: (3) עבירה המנויה [[בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 211]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|222]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|232]], [[+|233(ג)]], [[+|234]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|251]], [[+|254]], [[+|259]], [[+|261]], [[+|300(א) ו-(ב)]], [[+|317]], [[+|318]] [[ו-319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון]], עבירה לפי [[צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ&quot;ז-1967]], ועבירה לפי [[+|תקנות 59(ד) ו-(ה)]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|129(2)]], [[+|140]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]];
::- &quot;עבירת טרור חמורה&quot; - עבירה המנויה [[#2|בפסקה (1) להגדרה &quot;עבירת טרור חמורה&quot; בחוק המאבק בטרור]];
::- &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; - [[=צו בדבר הוראות ביטחון|צו בדבר הורא((ו))ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]], כתוקפו מעת לעת;
::- &quot;תקנות ההגנה&quot; - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], כתוקפן באזור.

@ 327. מסירת מידע מטעה [149] (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מידע מטעה&quot; - ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף;
::- &quot;מסמך&quot; ו&quot;זיוף&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה - החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:
:: (1) נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה -
::: (א) לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה - תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;
::: (ב) הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;
:: (2) נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו - יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת - תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.
: (ג) לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין.
: (ד) החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.
: (ו) הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

=== סימן ד': תביעות נגד צד שלישי ===

@ 328. זכות לתביעה [150] (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ו-7, תשפ&quot;ב-2)
: (א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי [[פקודת הנזיקין]], או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי [[סעיף 343]] לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות [[סעיף 94]], או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות [[אותו סעיף]] רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
: (א1)(1) מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]].
:: (2) דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו.
:: (3) על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית.
: (א2)(1) היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור.
:: (2) העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
:: (3) המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
:: (4) הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח.
: (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי [[סימן זה]], ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי [[סימן זה]] או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי [[סימן זה]], או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
: (ג)(1) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה.
:: (2) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים.
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[פקודת הנזיקין]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;טיפול רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
:::- &quot;עובד המדינה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 7 לפקודת הנזיקין]];
:::- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:::- &quot;תאונת דרכים&quot; - (((נמחקה).))
: (ד) משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת [[שבלוח ט&quot;ז]], לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים [[בלוח ט&quot;ז]] יעודכנו ב-1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים [[בלוח ט&quot;ז]].

@ 328א. העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים (תיקון: תשע&quot;ח-10, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-16)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דמי ביטוח&quot; - סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי]], לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים;
::- &quot;חוק הפיצויים&quot; - [[=חוק הפיצויים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים;
::- &quot;עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים&quot; - הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים]];
::- &quot;עלות אספקת השירותים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 12ד לחוק הפיצויים]];
::- &quot;עלות מימון הקרן&quot; - עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי [[סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים]];
::- &quot;פקודת ביטוח רכב מנועי&quot; - [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
::- &quot;הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים&quot; - כמשמעותה [[בחוק הפיצויים]];
::- &quot;תאונת דרכים&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיצויים]].
: (ב) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי [[חוק הפיצויים]] ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי [[סעיף 328(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) המוסד לא יגיש תובענה כאמור [[בסעיף 328(א)]] או דרישה לתשלום כאמור [[בסעיף 328(א2)]] נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי [[סעיף 328(א1)]];
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[חוק הפיצויים]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה).))
: (ג) מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה - מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם:
:: (1) בעד התקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024) - 10%;
:: (2) בעד התקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) ואילך - 10.95%.
: (ד) סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה - מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל.
: (ה) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם.
: (ו) מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בשל השנה שקדמה לה.
: (ז) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); לעניין סעיף זה, &quot;מידע&quot; - למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].

@ 329. זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה [151]
: זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ-75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח [[סעיף 330]].

@ 330. חלוקת פיצויים מצד שלישי [152]
: (א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
: (ב) הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]] ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
: (ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל-25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
: (ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.

@ 331. אין המעביד חב לצד שלישי [153]
: היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי [[פקודת הנזיקין]], לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי [[סעיף 328(א)]], על אף הוראות [[סעיף 84 לפקודה האמורה]], וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.

@ 332. גמלה לענין פיצויי נזיקין [154]
: לענין [[סעיף 86 לפקודת הנזיקין]] רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

@ 333. היוון [155]
: לענין [[סימן זה]] רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))

== פרק ט&quot;ו: דמי ביטוח [פרק ח'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 334. פרשנות [156] (תיקון: תשפ&quot;ה-7)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;תקופת תשלום&quot; - פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
::- &quot;מועד תשלום&quot; - מועד לתשלום דמי ביטוח;
::- &quot;מדרגת גבייה מופחתת&quot; - סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב-1 בינואר של כל שנה כלהלן:
::: (1) בשנים 2026 עד 2028 - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת;
::: (2) משנת 2029 ואילך - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב-1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב-1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ב) לענין [[פרק זה]] רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.

@ 335. הוראות יסוד [157] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-8, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5)
: (א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.
: (ב) מבוטח כהגדרתו [[בסעיף 65(א)(1)]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.
: (ג) מבוטח לפי [[פרק ה']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.
: (ד) מבוטח לפי [[פרק ו']] ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.
: (ה) מבוטח לפי [[פסקה (1) להגדרת ((&quot;))מבוטח((&quot;)) שבסעיף 158]] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.
: (ו) עובד המבוטח לפי [[פרק ח']] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.
: (ז) מבוטח לפי [[פרק ט']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.
: (ח) מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.
: (ט) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן [[בסעיף 238]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי [[פרק ג']] ובין שאינו מבוטח לפיו.
: (י) אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.

@ 336. תחומה של תקופת תשלום [158]
: כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.

@ 337. שיעור דמי ביטוח [159] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-12, תשע&quot;ח-5)
: (א)(1) שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי [[סעיף 335]] לענין עובד הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו החודשית.
:: (2) שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי [[סעיף 335]] לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים [[בלוח י']], ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד - בהסכמת שר האוצר.
: (ג) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי [[סעיף 342(ג)]].

@ 338. [159א] (תיקון: תשס&quot;ב-6) : (((בוטל).))
@ 339. [159ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-6) : (((בוטל).))

@ 340. דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות [160] (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-6, תשפ״ה–3)
: (א) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם -
:: (1) לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי - כאמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]];
:: (2) לגבי מבוטח אחר - שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
: (ג) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]], יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור [[בפרט 1 בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% (((בשנים 2025–2026: 0.53%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 75(ב)]].
: (ה) לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה [[בסעיף 39]], ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% (((בשנים 2025–2026: 0.13%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 55]].

@ 340א. דמי ביטוח לעובד במשק בית (תיקון: תשפ״ה–3)
: (א)(1) על אף האמור [[בסעיפים 337]] [[ו־340]], דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי [[פרק י״א]], לתקופה של רבעון כהגדרתו [[בלוח י״א]], יהיו בשיעור של 6.25% (((בשנים 2025–2026: 7.85%))) מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום.
:: (2) מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% (((בשנים 2025–2026: 1.8%))) מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי [[פרק י״א]] או שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 351(ב) או (ד)]], יהיו 2% (((בשנים 2025–2026: 3.6%))) מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום.
: (ג) לעניין סעיף זה –
:- ”עובד במשק בית” – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד;
:- ”שכר” – הכנסה מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]].

@ 341. שיעורים מופחתים [160א] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תשס&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7)
: על אף הוראות [[סעיפים 337]] [[ו-340]] רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת.
: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999]].))

@ 342. החייבים בתשלום דמי ביטוח [161] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-6, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ה-7)
: (א) מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי [[פרק ג']] בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.
: (ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג)(1) היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי [[סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)]], ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור [[בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
:: (2) המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]] או סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]], לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור [[בפרט 6 ללוח י']]; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, &quot;קצבת אזרח ותיק&quot; - לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת.
: (ד) היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:
:: (1) היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה - הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה - דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;
:: (2) היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים - יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.
: (ה) השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר -
:: (1) חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;
:: (2) תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;
:: (3) חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי [[טור ה' בלוח י']], על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;
:: (4) אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים [[בטור ה' בלוח י']], לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ&quot;ז-1997]].))
: (ה1) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]], ונוסף על כך הוא עובד כאמור [[בסעיף 3א(ב)]], יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש.
: (ו)(1) עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודת מס הכנסה]], שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה - שיעור מופחת).
:: (2) היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודה האמורה]], השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה]], לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
:: (3) שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.

@ 343. דמי ביטוח מופחתים [162]
: השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין [[סעיף 340]] כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:
: (1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;
: (2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי [[סעיף 92]], וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה).

=== סימן ב': הכנסה לענין דמי ביטוח ===

@ 344. חישוב הכנסתו החודשית של עובד [163] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם -
:: (1) אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור [[בסעיף 3]], יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה:
::: (א) שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי [[סעיף 37 לפקודת מס הכנסה]] או לנקודות קצבה לפי [[סעיף 40 לאותה פקודה]], כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו -
::::- &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד;
::::- &quot;שווי דיור&quot; - שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה;
::::- &quot;שווי שירותים&quot; - שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות [[פקודת מס הכנסה]] או בסכומים פטורים מדמי ביטוח;
::: (ב) פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, &quot;פחת ציוד צרכני&quot; - 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב - הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד;
::: (ג) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]], ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור;
::: (ד) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור;
:: (2) אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור [[בסעיף 1]], יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]], שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
: (ד) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה.

@ 344א. חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]] יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור [[בסעיף 337(א)(1)]], למעט השיעור הנקוב [[בפרט 6 בלוח י']].
: (ב) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(ב)]] יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.
: (ג) חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח [[+|תקנה 2]] [[או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס&quot;ו-2005]], יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים [[#2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י' פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]].
: (ד) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים [[#2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]], ויחולו על הכנסה זו הוראות [[סעיף 345]].
: (ה) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי.
: (ו) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי [[פרקים ה']], [[ז']], [[ט']], [[י']] [[ו-י&quot;א]], לפי [[סעיפים 310(ג)]] [[ו-387]], ולפי הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]].
: (ז) על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות [[סעיף 348]].
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ&quot; - ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה [[בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת&quot; - הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה&quot; - יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת;
::- &quot;תקציב חבר&quot; - סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו;
::- &quot;תקציב חבר מגולם&quot; - תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם [[בחוק ביטוח בריאות]], שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה.

@ 345. חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר [164] (תיקון: תשפ&quot;ג-7)
: (א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בפסקאות (1)]] [[#2.8|ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-|בסעיף 2 האמור]], והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.
: (ב)(1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי [[פקודת מס הכנסה]] (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:
::: (א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי [[סעיף 47א לפקודת מס הכנסה]], ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו [[בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה]];
::: (ב) סכום שהותר בניכוי לפי [[סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.
:: (2) לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות [[סעיפים 347]] [[ו-357 עד 359]], ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח [[סעיפים 357]] [[או 358]] כמקדמות.
:: (3) השר יקבע -
::: (א) תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה [[בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה]] (להלן - שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;
::: (ב) נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.
: (ג)(1) נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח.
:: (2) השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח.
:: (3) לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות [[סעיף 364]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 362(א)(3)]] יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.
: (ה) מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם [[לסעיף 357]], ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]] או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן.
: (ו) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי -
:: (1) מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור [[בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה]], והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;
:: (2) מבוטח שהוראות פטור לפי [[סעיף 351(יא)]] חלות עליו או עשויות לחול עליו;
:: תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ&quot;ד-1984]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ&quot;ו-1986]].))

@ 345א. הקצאת מניות (תיקון: תשס&quot;ב-13, תשס&quot;ג-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה, שלפי [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]] רואים אותה כהכנסה לפי [[+#2.1|פסקאות (1)]] [[#2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה]];
::- &quot;חייב בתשלום בעד עצמו&quot; - מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 342(א)]];
::- &quot;מועד חיוב&quot; - המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]].
: (ב) הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]], ולענין הוראות [[סעיף 342(א)]] יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) לענין הוראות [[סעיף 344(א)]], הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי [[סעיפים 352]] [[ו-353]].
: (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.
: (ה) (((פקע).))

@ 345ב. הכנסה מפנסיה מוקדמת (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7)
: (א) בסעיף זה, &quot;פנסיה מוקדמת&quot; - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.
: (ב) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] (בסעיף זה - מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות [[סעיף 337(א)(2)]], כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]].
: (ג)(1) עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו [[בלוח י&quot;א]] לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.
:: (2) פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.
: (ד) מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות [[סעיף 353]].
: (ה)(1) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה - שיעור מופחת).
:: (2) היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|ו-(8) בפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
: (ו) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

@ 346. חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות [165]
: על אף הוראות [[סעיף 345]], מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.

@ 347. סמכות קביעה [166]
: מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.

@ 348. סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון [167, 167ב] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות [[סעיף 335]] לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור [[בלוח י&quot;א]].
: (א1) לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות [[סעיף 335]], לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 350]] ואינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע.
: (ב) מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]], ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.
: (ג) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים [[בלוח י&quot;א]].
: (ד) מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי [[פרק ז']], ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע [[בפרט 3 שבלוח י&quot;א]].
: (ה) (((הנוסח הקבוע):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.
:: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע&quot;ד-2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.

@ 349. שינוי [[לוח י&quot;א]] [167א] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-12)
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח י&quot;א]].

@ 350. הכנסות פטורות מדמי ביטוח [168] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ה-7, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד-16, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-12, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ב-13, תשע&quot;ז-17, תשע&quot;ח-2)
: (א) לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה -
:: (1) גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי [[פרק ג׳]] למעט דמי פגיעה לפי [[פרק ה׳]] ולמעט גמלה לפי [[פרק ח׳]] או [[פרק י&quot;ב]];
:: (2) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
:: (3) תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ&quot;ב-1962]] לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.))
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל&quot;ח-1978]] לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.))
:: (4) תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:
::: (א) [[חוק הנכים]];
::: (ב) [[חוק משפחות חיילים]];
::: (ג) [[חוק המשטרה]];
::: (ד) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]];
::: (ה) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]];
::: (ו) [[חוק נפגעי פעולות איבה]];
::: (ז) [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]];
::: (ח) [[חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]];
::: (ט) [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (5) תגמולים לפי [[+|סעיפים 63ז]] [[ו־63ח לחוק שירות המדינה]];
:: (6) הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה לפי [[סעיף 373א]], וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה]];
:: (7) הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות [[סעיף 122 לפקודת מס הכנסה]], הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות [[סעיף 122א לפקודת מס הכנסה]] והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]], ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: (8) סיוע הניתן לניצול השואה לפי [[הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס&quot;ו-2006]];
:: (9) (((פקעה).))
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש&quot;ך-1960]] לפיו [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] נקבעה כחוק תגמולים.))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ&quot;ג-1963]] לפיו [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש&quot;ך-1960]] נקבע כחוק תגמולים.))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;א-1991]] לפיו תשלומים לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]] לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.))

@ 350א. פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):))
: (א) תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]], שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, &quot;עולה חדש&quot; - מי שעלה ממדינה המנויה [[בלוח ט&quot;ז1]] וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]], או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח.
: (ג) הוראות [[סעיף 348(ב)]] לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]].
: (ד) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את [[לוח ט&quot;ז1]], אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.
: (ה) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב-1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]] של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל.

@ 351. פטור מתשלום דמי ביטוח [169] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-10, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ו-10)
: (א) בכפוף להוראות [[סעיפים 53(ד)]] [[ו-97(ד)]], לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי [[סעיף 88]] אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין.
: (ב) לא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.
: (ג) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]].
: (ד) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי [[פרק ה']] או לפי [[פרק ט']] אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי [[סעיף 105]] או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:
:: (1) תלוי לפי [[סעיף 130]] שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;
:: (2) תלוי לפי [[סעיף 247(3)]] שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק.
: (ז) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.
: (ז1) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבו נקבע כי אדם הוא נעדר כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026]], אם אין לנעדר הכנסה אחרת באותה תקופה, וכל עוד לא אותר.
: (ח) מבוטחת לפי [[פרק ו']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ד)]].
: (ט) מבוטחת לפי [[פרק ט']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ז)]].
: (י) מבוטחת לפי [[פרק י']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ח)]].
: (יא) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]] לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא -
:: (1) מקבל גמלה או תגמול האמורים [[בסעיף 350]], למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא - בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] - בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו [[בסעיף 195]];
:: (2) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה - בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין;
:: (2א) תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו - תלמיד), חניך במכינה קדם-צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים - בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה -
:::- &quot;הכשרה מקצועית&quot; - מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך;
:::- &quot;מכינה קדם-צבאית&quot; - כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס&quot;ח-2008]];
:::- &quot;מתנדב בשנת שירות&quot; - מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי [[פסקה (4) להגדרה &quot;ילד&quot; שבסעיף 238]], ושירותו הסדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור;
:::- &quot;שירות לאומי בהתנדבות&quot; - (((נמחקה);))
:: (2ב) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] - בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - מתגייס);
:: (2ג)(א) מי שסיים שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי [[החוק האמור]], ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
::: (ב) מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי [[פרק י&quot;ג]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
::: (ג) משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:: (3) פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה - בעד תקופה שקבעו כאמור.

@ 352. תקנות בדבר הכנסות מסויימות [170]
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע -
: (1) הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;
: (2) הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות [[סעיף 344]], לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ה-1995]].))

=== סימן ג': תשלומים ודוחו&quot;ת ===

@ 353. מועד התשלום [171] (תיקון: תשנ&quot;ח-4, ק&quot;ת תש&quot;ף)
: (א) מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד - היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר - היום ה-15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי&quot;ד-1954]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (ב) מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וכן חול המועד.
: (ג) (((פקע).))

@ 354. זקיפת תשלומים [172] (תיקון: תשנ&quot;ו-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוב דמי ביטוח&quot; - סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי [[סעיף 345(ג)]];
::- &quot;קנס&quot; - סכום הקנס שחושב לפי [[סעיף 364(א)(1)]] החל על חוב דמי הביטוח;
::- &quot;תוספת&quot; - סכום התוספת שחושב לפי [[סעיף 364(א)(2)]], החל על חוב דמי הביטוח;
::- &quot;חוב כולל&quot; - סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.
: (ב)(1) כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב - השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן - החוב הכולל המוקדם ביותר);
:: (2) שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:
::: (א) לחוב דמי הביטוח - החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;
::: (ב) לקנס - החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;
::: (ג) לתוספת - החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.

@ 355. חובת דיווח וייחוס תשלומים [173] (תיקון: תשנ&quot;ו-5, תשנ&quot;ח-4, תשס&quot;ד-3, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;א-3)
: (א) השר רשאי להתקין תקנות בדבר -
:: (1) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;
:: (2) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;
:: (3) חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור;
:: (4) התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: [[344]], [[345(ב)]], [[345(ג)]].
:: תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות [[בסעיף 50(א)(1) ו-(2)]], ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור - יבוטל הייחוס ויחולו הוראות [[סעיף 354]]; לענין פסקה זו, &quot;חוב כולל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 354]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי&quot;ח-1957]].))
: (א1)(1) מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 342(ב)]], במועדים אלה:
::: (א) עד יום 18 ביולי בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה;
::: (ב) עד יום 18 בינואר בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה;
::: (ג) עד יום 30 באפריל בכל שנה - לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי [[סעיף 166 לפקודת מס הכנסה]], יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם.
:: (1א) נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן:
::: (א) דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי אלה:
:::: (1) סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין;
:::: (2) לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו - שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
:::: (3) לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת - סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
::: (ב) דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן:
:::: (1) מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה;
:::: (2) מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה.
:: (2) פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך.
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, יקראו את [[סעיף 342(ב)]] כאילו &quot;עובד&quot; הוא מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
:: (4) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע.
: (ב) הוראות [[סעיף 353(ב)]] יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון.

@ 355א. חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון.
: (ב) הוראות [[סעיפים 355(א1) ו-(ב)]] יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

@ 355ב. חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי (תיקון: תשפ&quot;ו-5)
: (((החל מיום 1.1.2030):))
: (א) נוסף על האמור [[בסעיף 355(א1)(1א)(א)]], מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות [[סעיף 355(א1)(3) ו-(4) ו-(ב)]], יחולו בשינויים המחויבים:
:: (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
:: (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית.

@ 356. קנס על אי-הגשת דו&quot;ח [173א] (תיקון: תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;ו-5)
: (א) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס.
:: (((החל מיום 1.1.2030):)) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] [[או 355ב]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס.
: (ב) השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד -
:: (1) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]] [[או 355ב]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
:: (2) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]] [[או 355ב]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
: (ג) לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[364]], [[367]] [[ו-397(א)]], דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח.
: (ד) (((החל מיום 1.1.2030):)) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי [[סעיף 355ב]], ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 357. קביעת דמי ביטוח בהעדר דו&quot;ח [174] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ז-5)
: היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור [[בסעיפים 342]], [[355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו-(ב)]] [[ו-355א]] ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

@ 358. קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו&quot;ח [175]
: היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

@ 359. השגה על קביעת דמי ביטוח [176] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור [[בסעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום.
: (ב) השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי [[סעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - פקיד השגות).
: (ד) המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח:
:: (1) לעניין מי שהוא רואה חשבון - ניסיון של חמש שנים לפחות;
:: (2) לעניין מי שאינו רואה חשבון - ניסיון של עשר שנים לפחות.
: (ה) השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה.
: (ו) פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה.
: (ז) פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו.
: (ח) פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים.
: (ט) התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם.
: (י) נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום.
: (יא) המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה.

@ 360. שיטת גביה [177]
: השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.

@ 361. סמכות למתן הנחה [177א]
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.

@ 362. החזרת תשלומי יתר [178] (תיקון: תשע&quot;ב-8)
: (א) שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן - תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:
:: (1) תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר;
:: (2) לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה-13 ואילך - גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה;
:: (3) שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ&quot;ו-1966]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח - קנסות והפרשי הצמדה), התשמ&quot;ד-1984]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.
: (ג) לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.
: (ד) המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).
: (ה) תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

@ 363. מחיקת חוב דמי ביטוח [178א] (תיקון: תשע&quot;ד-5)
: (א) מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה.

@ 363א. דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים (תיקון: תשע&quot;ד-13)
: (א) בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם [[בסעיף 364(ב)]], ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה - לא ננקטו הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי-תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
: (ב) חלה חובת דיווח לפי [[סעיף 355]] או חובת רישום לפי [[סעיף 379]] שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור [[בסעיף 380(ב)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) -
:: (1) מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי [[סעיף 384א]], לפי המוקדם;
:: (2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעת השומה.

=== סימן ד': פיגורים ===

@ 364. תשלומי פיגורים [179] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח -
:: (1) קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים - יהיה הקנס, החל ביום ה-91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985]], לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.))
:: (2) החל ב-1 בחודש שלאחר מועד התשלום - תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), &quot;דמי ביטוח&quot; - לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.
: (ג) דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[367 עד 367ג]] [[ו-397(א)]].

@ 365. שמירת זכות לגמלה [180]
: היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.

@ 366. הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור [181]
: (א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
:: (1) בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע;
:: (2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי;
:: (3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על -
:: (1) הטבות לפי [[סעיף 9]];
:: (2) גמלאות לפי [[סעיפים 42]], [[49]], [[57]], [[62]], [[66]], [[143]], [[144]], [[254]], [[265]], [[266]] [[ו-267]];
:: (3) על גמלאות לפי [[פרק ה']] כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;
:: (4) גמלאות לפי [[פרקים י']], [[י&quot;ב]] [[ו-י&quot;ג]];
:: (5) הענקות לפי [[סעיף 387]].
: (ג) היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.
: (ד) פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).
: (ה) פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

@ 367. הקלות בגביית דמי ביטוח [183] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) [[פקודת המסים (גביה)]], להוציא [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]].
: (ב) השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין [[הפקודה האמורה]], והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 367א. (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((פקע).))

@ 367ב. עיקול רכב (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 367(א)]], רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות [[סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)]], גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה - החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
:: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)]];
:: (ב) פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]] - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב;
:: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

@ 367ג. (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((פקע).))

@ 368. הסכם תשלומים [184]
: (א) המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור - יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף [[לסעיף 312(ב)]] ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.
: (ב) כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי [[חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל&quot;ג-1972]], ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.
:: ((פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס&quot;ב-2002 (ק&quot;ת תשס&quot;ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.))
: (ג) לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות [[סעיף 364]] יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.

@ 369. אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות המעביד [185] (תיקון: תשע&quot;ז-6, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי [[סעיף 379]] או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה - פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט [[בטור ב' ללוח י&quot;א1]] בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי [[סעיף 353]] או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי [[סעיף 379]], לפי העניין, כמפורט [[בטור א' ללוח האמור]].
: (א1) היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור [[בסעיף 328]], לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי [[סעיף 328]] לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי [[הסעיף האמור]], והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי [[סעיף 328]].
: (א2) היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי-הרישום או אי-התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ג) קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ג1) פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור.
: (ג2) החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב.
: (ג3) לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
: (ג4) מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.
: (ה) על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 370. ויתור [185א] (תיקון: תשס&quot;ח-9)
: (א) עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי [[סעיף 345]], על קנס לפי [[סעיף 356]], על קנס ותוספת לפי [[סעיף 364]] ועל ריבית לפי [[סעיף 368(ב)]], כולם או חלקם.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החייב בתשלום נפטר;
:: (2) עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור;
:: (3) החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, &quot;בן משפחה&quot; - בן-זוג, הורה או ילד;
:: (4) החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, &quot;מוסד&quot; ו&quot;סם&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]];
:: (5) אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית - הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו;
:: (6) מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה.

=== סימן ה': הוראות מיוחדות ===

@ 371. הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח [186] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-13)
: (א) השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]], למעט הוראות [[סעיף 345ב]], ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:
:: (1)(א) עובד חלקי;
::: (ב) עובד לשעה;
::: (ג) עובד אצל מעבידים שונים;
::: (ד) עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;
::: (ה) עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;
::: (ו) עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;
::: (ז) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;
::: (ח) עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
::: (ט) עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;
::: (י) עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;
::: (יא) עובד במשק בית;
::: (יב) עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;
:: (2) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;
:: (3) עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;
:: (4) מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;
:: (5)(א) מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;
::: (ב) מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;
::: (ג) מבוטח השוהה בחוץ לארץ;
::: (ד) מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו - בתקופת מעבר שנקבעה;
::: (ה) מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ;
::: (ו) מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם [[בסעיף 75(א)(3)]];
::: (ז) מבוטח לפי [[פרק ה']] בלבד;
::: (ח) מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;
::: (ט) מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;
::: (י) מבוטח שסווג לפי [[סעיף 6]];
::: (יא) מבוטח שלפי [[פקודת מס הכנסה]] יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל&quot;א-1971]].))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה - הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

@ 371א. תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ&quot;א-10)
: על אף האמור [[בסעיף 371(א)]] ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 371(א)]], יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי [[פרט 1 של לוח י&quot;א]].

@ 371ב. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : (((פקע).))
@ 371ג. (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-4) : (((פקע).))
@ 372. [187] (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((בוטל).))

@ 373. ניכוי מתשלומים אחרים [188(א)]
: סכום קצבת הילדים לפי [[פרק ד']] אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.

@ 373א. מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: הפיקה חברה מהחברות המנויות [[בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה]], לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור.

== פרק ט&quot;ז: שונות [פרק ט'] ==

@ 374. ביצוע אמנות [190]
: (א) נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר - אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ&quot;ג–1963]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ&quot;ה–1965]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ&quot;א-1991]].))
: (ב) אמנה רב-צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

@ 375. הדדיות בביטוח אזרחי חוץ [191]
: השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

@ 376. הוראות מיוחדות לשעת חירום [191א] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.
: (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):)) על אף הוראות [[סעיף 283(ב)]], הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283(א)]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.

: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 377. ביטוח חיילים [192]
: השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ&quot;ה-1965]].))

@ 377א. הודעה לחייל משוחרר (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק קליטת חיילים משוחררים&quot; - [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;חייל משוחרר&quot; - מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה;
::- &quot;שירות סדיר&quot; - כהגדרתו [[בחוק קליטת חיילים משוחררים]].
: (ב) המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה &quot;השירות האזרחי–לאומי&quot;, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר.
: (ג) השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 378. סוגים מיוחדים של מבוטחים [192א] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; - יהודה והשומרון וחבל עזה;
::- &quot;ההסכם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;היישובים&quot; - כהגדרתם בסעיף XII להסכם;
::- &quot;האתרים הצבאיים&quot; - כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;
::- &quot;תושב ישראל באזור&quot; - מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי [[חוק השבות]], או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;
::: (2) הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;
::- &quot;יום התחילה&quot; - י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ה (21 בדצמבר 1994).
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:
:: (1) מי שאינו תושב ישראל;
:: (2) תושב ישראל באזור;
:: (3) תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;
:: (4) תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;
:: (5) תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;
:: (6) מעביד שהוא חבר-בני-אדם הרשום בישראל או חבר-בני-אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;
:: (7) תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור;
:: (8) תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל&quot;ב-1972]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל&quot;ד-1974]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ&quot;ג-1993]].))
: (ג) תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, כנוסחו לפני יום התחילה -
:: (1) לענין מי שאינו תושב ישראל באזור - בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין [[פרק ה']], ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;
:: (2) ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).

@ 378א. ביטוח עובד זר המועסק באזור (תיקון: תשס&quot;ה-5)
: (א) הוראות [[פרקים ג']], [[ה']] [[ו-ח']] יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה - עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
: (ב) בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) של סעיף 335]] והוראות [[סעיף 340(ג)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;
:: (2) הוראות [[סעיף 80(1)]] לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:
::: (א) תאונת העבודה כאמור [[בסעיף 80(1)]] אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;
::: (ב) תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו [[סעיף 1 לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ח-1967]]; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי - הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עובד זר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]];
::- &quot;רכב מנועי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה [נוסח חדש]]];
::- &quot;יישובים&quot;, &quot;אתרים צבאיים&quot; ו-&quot;תושב ישראל באזור&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 378]].

@ 379. רישום [193]
: השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ&quot;ג-1963]].))

@ 380. מבוטח שלא נרשם [194]
: (א) לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין [[סעיפים 246]] [[ו-253]], אלא מיום שנרשם.
: (ב) סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי-הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

@ 381. עיגול סכומים [195]
: השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ&quot;ו-1985]].))

@ 382. זקיפת תשלומים בחיובים אחדים [195א]
: (א) סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי [[סעיפים 192]], [[328]], [[329]], [[330]] [[ו-369]].
: (ב) הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור [[בסעיף 354]].

@ 383. פיקוח [196]
: (א) מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.
: (ב) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.
: (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות [[סעיף 146]].

@ 383א. חובת עדכון פרטים (תיקון: תשע&quot;א)
: זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי [[סעיף 304]], יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.

@ 384. סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [196א] (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי [[פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], לפי [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], או לפי [[חוק בנק ישראל, התשי&quot;ד-1954]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]] וקרן חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]].

@ 384א. קבלת מידע מרשות המסים בישראל (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ז-5)
: (א) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור [[בלוח י&quot;ז]] ובהתאם לסוג המידע המפורט [[בטור ג' באותו לוח]], לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות [[בטור א' בלוח האמור]], וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:
:: (1) הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, &quot;חברת בית&quot; ו&quot;חברה משפחתית&quot; - כמשמעותן [[+|בסעיפים 64]] [[ו-64א לפקודת מס הכנסה]];
:: (3) מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.
: (א1) המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש.
: (ב) שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.
: (ג) מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו-(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.
: (ד) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו:
:: (1) הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין;
:: (2) מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל.

@ 384ב. (תיקון: תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3) : (((בוטל).))

@ 385. חישובי מועדים [197]
: (א) לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש - חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.
: (ב) לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

@ 386. ייצוג בפני המוסד [198] (תיקון: תשע&quot;ו-11)
: לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש&quot;ל-1970]].))

@ 386א. הקצאת שוטרים בתשלום (תיקון: תשע&quot;ו-20)
: בלי לגרוע מהאמור [[סעיף 102ז לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס&quot;ו-2006]] (בסעיף זה - חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו [[בסעיף 102א לחוק האמור]], רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות [[-|סעיף 102ו לחוק המשטרה]].

== פרק י&quot;ז: הענקות [פרק ט'1] ==

@ 387. מתן הענקה [198אא]
: המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
: (1) אי-הזדקקות לאשפוז לפי [[סעיף 42]];
: (2) פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיפים 50]] [[או 366]];
: (3) אי-מילוי חובת רישום לפי [[סעיף 77]];
: (4) אי-השלמת תקופת אכשרה לפי [[סעיפים 246]] [[או 253]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל&quot;ה-1975]].))

@ 388. מימון [198ב]
: ההענקות לפי [[סעיף 387]] ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן - שיעור ההפרשה).

@ 389. שינוי שיעור ההפרשה [198ג]
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה.

@ 390. התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה [198ד]
: השר, בהתקינו תקנות לפי [[סעיף 387]], יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה.

== פרק י&quot;ח: בית הדין לעבודה [פרק י&quot;א] ==

@ 391. סמכות בית דין אזורי [230] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-6)
: (א) לבית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]], תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי [[פרק ח']] -
:: (1) של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם [[לסימן א' של פרק י&quot;ד]];
:: (2)(א) של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח;
::: (ב) של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין;
:: (3) של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה;
:: (4) של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות [[סעיף 94]];
:: (5) שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי [[סעיף 91]];
:: (6) של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך;
:: (7) של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי [[סעיף 304]];
:: (8) של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[סימן ב'1 לפרק י&quot;ד]];
:: (9) של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי [[סעיף 369]].
: (ב) לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך [[סעיף 385]] בתחום מתח גילים שנקבע לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]].

@ 392. בעלי הדין [231] (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: (א) בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות -
:: (1) הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה;
:: (2) המוסד;
:: (3) מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח;
:: (4) מעביד;
:: (5) שירות רפואי מוסמך;
:: (6) אדם כאמור [[בסעיף 391(א)(6) או (7)]];
:: (7) שירות התעסוקה.
: (ב) כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות [[סעיף 68(י)]] יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה.

@ 393. תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד [231א]
: עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי [[פרק ה']] ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

@ 394. מניעת טיעון [231ב]
: לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי [[פרק ה']] או לא.

@ 395. השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה [232]
: המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה [[בסעיף 32]] בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד.

@ 396. קביעת מועדים [233]
: שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש&quot;ל-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל&quot;ז-1977]].))

@ 397. סיוע משפטי [234] (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-6)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר-בני-אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי [[סעיף 369]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל&quot;ח-1978]].))
: (א1) הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה [[בסעיף 315א]] בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות [[סימן ב'1 לפרק י&quot;ד]], בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור.
: (ב) הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור [[+|בסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק האמור]] לא יחולו.
: (ג) המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה.
: (ד) בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי.

== פרק י&quot;ט: עונשין וביצוע [פרק י&quot;ב] ==

@ 398. עונשין [239] (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;א-3)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת:
:: (1) גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו;
:: (2) מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה;
:: (3) קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה.
: (א1) תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
: (א2)(1) קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה - זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים [[בלוח י&quot;ח]] והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות [[סעיף 383א]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
:: (2) ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור [[בחלק ג' שבלוח י&quot;ח]], ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור [[בלוח י&quot;ח]] המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
:: (3) נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
:: (4) הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי [[+#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33]], [[+#תוספת חלק א פרט 34|34]] [[פרט 91 לחלק א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|או 91 שברשימת הליקויים]], כמשמעותה [[בסעיף 208]], ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה [[בסעיף 224(א)(2)]].
: (ב) מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו - קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, &quot;חובה&quot; - למעט חובת תשלום למוסד.
: (ג) מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור.
: (ד) מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו - קנס.
: (ד1) מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור [[בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)]] בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
: (ה) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר-בני-אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ו) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

@ 399. בית המשפט המוסמך [241]
: בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי [[סעיף 398]].

@ 400. ביצוע [242]
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 401. העברת סמכויות [243]
: השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי [[סעיפים 20]], [[24]], [[25(ב)]] [[ו-26]].

@ 402. תחילה [244]
: תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז' בתשרי התשנ&quot;ו (1 באוקטובר 1995).

@ 403. הוראות מעבר [תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: (א) לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו [[בסעיף 48]], חל לפני יום כ&quot;ז בחשון התשנ&quot;ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה -
:: (1) [[סעיף 53]] -
::: (א) כאילו בסעיף קטן (א) במקום &quot;שכר העבודה הרגיל&quot; נאמר &quot;שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל&quot;;
::: (ב) כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים;
:: (2) [[סעיף 350(א)(1)]] כאילו המלים &quot;למעט דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']]&quot; לא קיימות;
:: (3) [[סעיף 351(א)]] כאילו המלים &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 53(ד)]]&quot; לא קיימות.
: (ב) [[הסיפה של סעיף 170(ו)]] המתחילה במלים &quot;ולא יפחת&quot; לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג' בסיון התשנ&quot;ה (1 ביוני 1995).
: (ג) הוראות [[סעיפים 171(א)(2)]] [[ו-173(א)(2)]] לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב' בניסן התשנ&quot;ד (1 באפריל 1994).
: (ד) לענין חישוב גמלה לפי [[פרק ה']] בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י&quot;א, כנוסחם לפני היום האמור.
: (ה) מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו-65 בגבר (להלן - גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות [[סעיף 246]] בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, [[בחלק א' של לוח א'1]].

@ 404. הוראות מתמצות [73א(ב), 188(ב)-(ד)]
: (א) הוראות [[סעיף 117]] לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי [[סעיף 115]].
: (ב) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג' באב התשכ&quot;ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב [[בלוח י&quot;ב]].
: (ג) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ&quot;ז באדר ב' התשי&quot;ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב [[בלוח י&quot;ב]].
: (ד) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח [[סעיף 337(ב)]], ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים [[בלוח י&quot;ב]].

@ 405. הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]], לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003).

@ 406. הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי [[סעיף 9]] (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-19, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-5)
: (א) על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]] עד ליום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה - הסכם):
:: (1) נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה;
:: (2) נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]];
:: (3) המשך זכאות להטבות שלפי [[ההסכם בדבר גמלת הניידות]], למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו [[בפרק ה' באותו הסכם]], יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]];
:: (4) לעניין [[ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] -
::: (א) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]];
::: (ב) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]];
:: (5) נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי [[חוק השבות]] זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.
: (ב) מענקים שישולמו לפי [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020]] למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים [[באותו הסכם]], לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין.
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))
: (ה) תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות [[סעיף 9]] בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, &quot;המצב הביטחוני המיוחד&quot; - המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 9(א)]], המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים [[בסעיף האמור]], לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור [[#1|בפסקה (2) להגדרה &quot;נפגע&quot; בחוק נפגעי פעולות איבה]].

@ 407. דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-9)
: (א) לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם -
:: (1) יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה;
:: (2) יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב]].
: (ב) לענין הוראות [[סעיפים 248]] [[ו-257]] יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד.
: (ג) המינהלה כהגדרתה [[בחוק יישום תכנית ההתנתקות]] תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד.

== לוח א' [לוח א'] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 1, הגדרת &quot;עובד עצמאי&quot;]]))) ====
==== הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי ====

: לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון - סכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב-1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, &quot;רבעון&quot; - תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת מס.

== לוח א'1 (תיקון: תשס&quot;ד) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה &quot;גיל הפרישה&quot;)]], [[158]], [[160]], [[240(א)]], [[245(א)]], [[246(ב)(2)]], [[247(1)(ג)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====

=== חלק א' &lt;עוגן לוח א1 חלק א&gt; ===
==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה &quot;גיל הפרישה&quot;)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)(1)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== גיל הפרישה לגבר ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 ואילך || 67
|}

==== גיל הפרישה לאישה ====
@ (תיקון: תשס&quot;ד-8, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ז-8, תשע&quot;ז-19)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1944 || 60
|-
| יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1945 || 61
|-
| ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1947 עד דצמבר 1955 || 62
|}

=== חלק ב' &lt;עוגן לוח א1 חלק ב&gt; ===
==== ((([[סעיפים 158 (ההגדרה &quot;מבוטח&quot;)]], [[106]], [[247(1)(ג)]] [[ו-406(א)(2) ו-(3)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 ואילך || 67
|}

=== חלק ג' &lt;עוגן לוח א1 חלק ג&gt; ===
==== ((([[סעיפים 240(א)]] [[ו-406(א)(4)(ב)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== מי שאינו מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], מחמת גילו ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1944 || 60
|-
| יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1945 || 61
|-
| ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1947 ואילך || 62
|}

=== חלק ד' &lt;עוגן לוח א1 חלק ד&gt; ===
==== ((([[סעיפים 245(א)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]] [[ו-406(א)(4)(א)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן (תיקון: תשע&quot;ז-12) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 עד דצמבר 1944 || 67
|-
| ינואר עד אוגוסט 1945 || 67 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1945 עד אפריל 1946 || 67 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1946 || 68
|-
| ינואר עד אוגוסט 1947 || 68 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 || 68 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1948 || 69
|-
| ינואר עד אוגוסט 1949 || 69 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 69 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1950 ואילך || 70
|}

=== חלק ה'&lt;עוגן לוח א1 חלק ה&gt; ===
==== ((([[סעיף 246(ב)(2)]]))) ====
==== אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין [[פרק י&quot;א]], מחמת גילה ====
@ (תיקון: תשע&quot;ז-8)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1949 || 55
|-
| יולי ואוגוסט 1949 || 55 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 55 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1950 || 56
|-
| ינואר עד אוגוסט 1951 || 56 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 || 56 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1952 עד יולי 1955 || 57
|-
| אוגוסט 1955 עד מרס 1956 || 57 ו-4 חודשים
|-
| אפריל 1956 עד נובמבר 1956 || 57 ו-8 חודשים
|-
| דצמבר 1956 עד יולי 1957 || 58
|-
| אוגוסט 1957 עד מרס 1958 || 58 ו-4 חודשים
|-
| אפריל 1958 עד נובמבר 1958 || 58 ו-8 חודשים
|-
| דצמבר 1958 ואילך || 59
|}

== לוח ב' [לוח י&quot;ד] (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ו-4) __NOTOC__ ==

== לוח ב'1 (תיקון: תשנ&quot;ז) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 43]]))) ====
@ : (([[לוח זה]] פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ&quot;ד-1993.))

@ (1) (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-10) : [[בלוח זה]] -
:- &quot;פג&quot; - יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים;
:- &quot;שיעור עדכון&quot; - שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים;
:- &quot;מענק בסיסי&quot; - סכום של 13,884 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014))) כשהוא מעודכן לפי [[פרט 4|סעיף (4) בלוח זה]];
:- &quot;סכום שנתי בסיסי&quot; - מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי.

@ (2) (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-10) : (א) סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש&quot;ח))) בתוספת 174,754 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש&quot;ח))) בעד כל פג שנולד באותה לידה.
: (ב) הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו.

@ (3) : מבלי לגרוע מהאמור [[פרט 4|בסעיף ((())4(()))]], בכל שנה (להלן - השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה-1 בינואר של אותה שנה:
: &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; = M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt; (1 + ST)&lt;/span&gt;
: כאשר -
:- &quot;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&quot; - סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת;
:- &quot;M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt;&quot; - סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת;
:- &quot;ST&quot; - ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן - שיעור התיקון).

@ (4) (תיקון: תשס&quot;ה-3) : המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים.

@ (5) (תיקון: תשס&quot;ט-4) : בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה:
: (1) כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם;
: (2) אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה;
: (3) אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים;
: (4) אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת;
: (5) אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה;
: (6) זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא;
: (7) בדיקות סינון שמיעה ליילוד.

== לוח ג' [לוח ז'] (תיקון: תשס&quot;ג-11) (((בוטל))) __NOTOC__ ==

== לוח ד' (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-7) __NOTOC__ ==

== לוח ה' [לוח ה'] (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ג-11) __NOTOC__ ==

== לוח ו' [לוח ה'1] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 117]] [[ו-140]]))) ====
=== הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי [[פרק ה']] ===
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה !! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה
|-
| 1954/55 || 48% || 1960/61 || 24%
|-
| 1955/56 || 44% || 1961/62 || 20%
|-
| 1956/57 || 40% || 1962/63 || 16%
|-
| 1957/58 || 36% || 1963/64 || 12%
|-
| 1958/59 || 32% || 1964/65 || 8%
|-
| 1959/60 || 28% || 1965/66 || 4%
|}

== לוח ז' [לוח ט'1] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 167]]))) ====
=== חישוב דמי אבטלה ===
@ (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12) : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הסכום היומי הבסיסי&quot; - הסכום הבסיסי מחולק ב-25;
:- &quot;השכר&quot; - השכר היומי הממוצע לפי [[סעיף 170]];
:- &quot;הסכום המרבי&quot; - החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י&quot;א]];
:- &quot;אחוזים&quot; - אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה.

@ (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ז)
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=50%&quot; | !! width=&quot;25%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים) !! width=&quot;25%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. בכפוף להוראות [[סעיף 164]] - על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי || 80 || 60
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי || 50 || 40
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו || 45 || 35
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי || 30 || 25
|}

== לוח ח' [לוח ט'2] (תיקון: תשס&quot;א-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 174(א) ו-(ו)]]))) ====
=== עבודה מועדפת ועבודה נדרשת ===

@ (א) (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ג-5) : עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;
@ (ב) : בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;
@ (ג) : בבתי מלון:
: (1) מלצרות;
: (2) טבחות;
: (3) חדרנות;
: (4) עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ד) : באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ה) (תיקון: תשס&quot;ב-12, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ג-14, תשס&quot;ג-15, תשס&quot;ד-11) : (((פקע);))
@ (ו) (תיקון: תשס&quot;ג-2) : במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:
: (1) עבודות מתכת -
:: (א) מסגרות וריתוך;
:: (ב) חרטות וכרסום;
:: (ג) חשמלאות;
:: (ד) מכונאות;
:: (ה) מכשירנות;
:: (ו) משחיזנות;
: (2) הלבשה -
:: (א) חייטות ותפירה;
:: (ב) גזרנות;
:: (ג) תפירת עור;
: (3) עבודות בלתי מקצועיות - עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ז) (תיקון: תשס&quot;ח-12) : (1) טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו [[בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]]; לעניין זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (א) מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי [[פרק ט']];
:: (ב) ילד נכה הזכאי לגמלה לפי [[סימן ו' בפרק ט']];
:: (ג) מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק י']];
:: (ד) נכה הזכאי לתגמול לפי [[חוק הנכים]] שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי [[תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]], קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון;
: (2) טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:
:: (א) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;
:: (ב) מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (ג) מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי [[חוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
:: (ד) מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]], שקיבלו רישיון לפי [[אותו חוק]];
:: (ה) מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי [[חוק הנכים]];
: בפרט זה -
:- &quot;טיפול וסיוע אישי&quot; - שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום כהגדרתן [[בסעיף 223]] או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;
:- &quot;בן משפחה&quot; - אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.

== לוח ח'1 (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 202]]))) ====
=== שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה ===
@ (תיקון: תשע&quot;ח-4, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-3)
: {|
! width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חלקי ההכנסה !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים
|-
| חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע || 0
|-
| חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע || 30
|-
| חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע || 40
|-
| חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע || 60
|}

== לוח ח'1א (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) __NOTOC__ ==

== לוח ח'2 (תיקון: תשע&quot;ו-19) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 223]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ח-8, ק&quot;ת תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4)
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שירותי הסיעוד !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שווי ביחידות שירות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו;
| : (א) בשעות שאינן שעות לילה - יחידה אחת;
: (ב) בשעות הלילה - יחידה וחצי;
: (ג) בימי מנוחה - 2 יחידות;
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום;
| : (א) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(1) עד (3)]] - 2 יחידות;
: (ב) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(4) עד (6)]] - 2.75 יחידות;
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) מוצרי ספיגה;
| : מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב:
: (א) עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש;
: (ב) שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3;
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה;
| : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.25 יחידות בשבוע;
: (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]];
|- &lt;עוגן פרט 4א&gt;
| : (4א) (((הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):))
:: שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה - כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה - גורם מפעיל):
:: (א) ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך;
:: (ב)  תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות;
:: (ג) לעניין מבוטח המרותק לביתו - פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש;
:: (ד) שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה;
| 0.5 יחידות בשבוע
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : (5) מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב;
| : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.5 יחידה לשבוע;
: (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]];
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : (6) (((יבוטל ביום 31.12.2026):)) שירות כביסה של עד 5 ק&quot;ג; || יחידה אחת;
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : (7) (((פקע).))
| 
|}

== לוח ט' [לוח ב'] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 130(א)(5)]], [[200(ג)(1)]], [[238]], [[247(1)(ג) ו-(3)(ב)]]))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-7) ====
=== הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים (תיקון: תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7) ===
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | מספר התלויים !! width=&quot;200px&quot; | הכנסה חודשית
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || ללא תלויים || סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || 1 || סכום השווה ל-76% מהשכר הממוצע
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע
|}

== לוח ט'1 (תיקון: תשפ&quot;ב-7) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 245(ג)]]))) ====
=== הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | מספר תלויים !! width=&quot;200px&quot; | הכנסה חודשית
|-
| 1 || ללא תלויים || סכום השווה ל-73.45% מהשכר הממוצע
|-
| 2 || 1 || סכום השווה ל-97.93% מהשכר הממוצע
|-
| 3 || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע
|}

== לוח י' [לוח י'] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-10, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ה-7, תשס&quot;ו-5) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 28]], [[32]] [[ו-337 עד 342]]))) ====
=== שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך (תיקון: תשס&quot;ט-4) ===
@ (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-15, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-4, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ה-8)
: (((הוראת שעה לשנים 2025–2026):))
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | פרט !! rowspan=&quot;3&quot; | ענף ביטוח !! colspan=&quot;6&quot; | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan=&quot;2&quot; | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan=&quot;3&quot; | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]]
|-
! colspan=&quot;3&quot; | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan=&quot;3&quot; | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]]
|-
! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.24 || 0.37 || - || 0.87 || 0.10 || 0.09
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.16 || - || - || -
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.68 || 0.92 || 1.65 || - || - || 0.08
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.60 || 0.26 || - || - || - || 0.03
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.04 || 0.05 || 0.06 || 0.07 || 0.03 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.06 || - || - || 0.21 || 0.02 || 0.06
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.62 || 0.73 || 1.31 || 1.86 || 0.29 || 0.10
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.08 || 0.08 || 0.14 || 0.14 || 0.03 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 2.22 || 2.06 || 3.60 || 1.52 || 0.57 || 0.25
|-
! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 5.55 !! 4.47 !! 6.92 !! 7.00 !! 1.04 !! 0.67
|}
: (((הנוסח הקבוע):))
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | פרט !! rowspan=&quot;3&quot; | ענף ביטוח !! colspan=&quot;6&quot; | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan=&quot;2&quot; | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan=&quot;3&quot; | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]]
|-
! colspan=&quot;3&quot; | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan=&quot;3&quot; | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]]
|-
! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.16 || 0.24 || - || 0.87 || 0.04 || 0.09
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.11 || - || - || -
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.47 || 0.59 || 1.10 || - || - || 0.08
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.37 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47))) || 0.17 || - || - || - || 0.03
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.02 || 0.03 || 0.04 || 0.07 || 0.01 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.04 || - || - || 0.21 || 0.01 || 0.06
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.37 || 0.47 || 0.87 || 1.86 || 0.11 || 0.10
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.05 || 0.05 || 0.09 || 0.14 || 0.01 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 1.67 || 1.32 || 2.40 || 1.52 || 0.22 || 0.25
|-
! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 3.85 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95))) !! 2.87 !! 4.61 !! 7.00 !! 0.40 !! 0.67
|}

== לוח י״א [לוח י״א] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 345(ה)]], [[348]], [[ו־349]]))) ====
=== הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12) ===
@ (תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש&quot;ס–2, תשס״ב–7, תשס&quot;ג-12, תשס״ד–6, תשס״ט–4, תשע״א–3, תשע״ב–2)
: {|
! פרט !! בעד !! width=&quot;40%&quot; | הכנסה מרבית !! width=&quot;40%&quot; | הכנסה מזערית
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | 1. || rowspan=&quot;3&quot; | עובד || לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5; || לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;
|-
| לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 2. || rowspan=&quot;2&quot; | עובד עצמאי || לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 3. || rowspan=&quot;2&quot; | מבוטח כאמור [[בסעיף 348(ד) ו־(ה)]] || rowspan=&quot;2&quot; | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 1]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 4. || rowspan=&quot;2&quot; | מבוטח אחר || rowspan=&quot;2&quot; | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 2]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|}
@ (תיקון: תשנ״ט)
: [[בלוח זה]],
:- ”רבעון” – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
:- ”שכר מינימום” – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות [[חוק שכר מינימום]] לגבי עובד פלוני;
:- ”הסכום הבסיסי” – כהגדרתו [[1|בפסקה (3) שבהגדרה ((&quot;ה))סכום ((ה))בסיסי((&quot;)) שבסעיף 1]].

== לוח י&quot;א1 (תיקון: תשע&quot;ז-6) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 369]]))) ====
: {| style=&quot;table-layou: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת ההפרה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב
|-
| 1. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים || עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|-
| 2. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים || עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|-
| 3. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים || עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|}

== לוח י&quot;ב [לוח י&quot;ב] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 404]]))) ====
=== הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים ===
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | הפחתה !! width=&quot;200px&quot; | שיעור
|-
| 1. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ב)]] || 1.8%
|-
| 2. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.5%
|-
| 3. || מתשלומי העובד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.0%
|}

== לוח י&quot;ג (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-8) __NOTOC__ ==

== לוח י&quot;ד __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 293]]))) ====
=== ארגונים מאושרים ===
@ 1. : כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]].
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ב-14) : (((נמחק).))
@ 3. : &quot;מיחא&quot; - חיפה, שיקום ילדים חרשים.
@ 4. : אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע&quot;ש ד&quot;ר ע. זסלני ז&quot;ל.
@ 5. : האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון.

== לוח ט&quot;ו __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 294]]))) ====
=== חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי [[פרק י&quot;ג]] ===
@ 1. : חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ&quot;ה-1965.
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ב-14) : [[סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי&quot;ט-1959]].
@ 3. : [[תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל&quot;ד-1974]].

== לוח ט&quot;ז (תיקון: תשס&quot;ח-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 328(ד)]]))) ====
=== הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים) ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
| 2008 || 110
|-
| 2009 || 130
|-
| 2010 || 150
|-
| 2011 || 155
|-
| 2012 עד 2021 || 165
|-
| 2022 ואילך - || 174
|}

== לוח ט&quot;ז1 (תיקון: תשפ&quot;ו-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 350א]]))) ====
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):))
: ארצות הברית.

== לוח י&quot;ז (תיקון: תשס&quot;ט-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 384א]]))) ====
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&quot; - מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ומידע כאמור [[בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א)]];
:- &quot;מידע על כל הכנסה&quot; - מידע כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)]], מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]], וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי;
:- &quot;מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]&quot; - מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;מידע על הכנסות עבודה&quot; - מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי [[+#2.2|סעיף 2(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]].
@ (תיקון: תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5)
: {| style=&quot;width: 100%; tabl-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הגמלה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקור חוקי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוגי המידע
|-
| : 1. מענק אשפוז || [[סעיף 43 לחוק]] || -
|-
| : 2. מענק לידה || [[סעיף 44 לחוק]] || -
|-
| : 3. קצבת לידה || [[סעיף 45 לחוק]] || -
|-
| : 4. דמי לידה || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 5. דמי לידה נוספים || [[סעיף 51 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 6. דמי לידה לגבר || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 7. גמלה להורה מאמץ || [[סעיף 57 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 8. גמלה לשמירת הריון || [[סעיף 59 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 9. תשלום מיוחד ליתומים || [[סעיף 62 לחוק]] || -
|-
| : 10. קצבת ילדים רגילה || [[סעיף 66 לחוק]] || -
|-
| : 11. תוספת לקצבת הילדים || [[סעיף 68(ג) לחוק]] || -
|-
| : 12. מענק לימודים || [[סעיף 74 לחוק]] || -
|-
| : 13. דמי פגיעה || [[סעיף 92 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 14. גמלה לנכה עבודה || [[סעיף 104 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 15. ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה || [[סעיף 86 לחוק]] || -
|-
| : 16. גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה || [[סעיף 112 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 17. צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[=תקנות נפגעי עבודה|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע((י)) עבודה), התשט&quot;ז-1956]] (להלן - תקנות נפגע((י)) עבודה) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 18. סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 19. גמלה לנכה נזקק || [[תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 20. הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18 || [[סעיף 115 לחוק]] || -
|-
| : 21. גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 22. גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 23. גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 24. גמלת תלויים לילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 25. גמלת תלויים להורים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 26. מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 143 לחוק]] || -
|-
| : 27. הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 28. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 29. דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 30. דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || -
|-
| : 31. דמי אבטלה || [[סעיף 160 לחוק]] || 1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד&lt;br&gt;2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 32. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת || [[סעיף 174 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה
|-
| : 33. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה || [[סעיף 175 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה&quot;ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר
|-
| : 34. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד || [[סעיף 176 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 35. מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך || [[סעיף 176א לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 36. הענקת אבטלה לקטין || [[סעיף 178 לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 37. גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל || [[סעיף 182 לחוק]] || 1. מידע על הכנסות מעבודה&lt;br&gt;2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה [[בסעיף 180 לחוק]]
|-
| : 38. קצבה חודשית לנכה כללי || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 39. קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 40. שיקום מקצועי לנכה כללי || [[סעיף 199(2) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 41. השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי || [[סעיף 199(3) לחוק]] || -
|-
| : 42. גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(4) לחוק]] || -
|-
| : 43. השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה || [[סעיף 199(3) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 44. גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה || [[סעיף 199(4) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 45. גמלת ילד נכה || [[סעיף 222 לחוק]] || -
|-
| : 46. גמלת סיעוד || [[סעיף 224 לחוק]] [[ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ&quot;ח-1988]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 47. קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 245 לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 48. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג || [[סעיף 247(1) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 49. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד || [[סעיף 247(2) לחוק]] || -
|-
| : 50. תוספת לקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 247(3) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 51. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || -
|-
| : 52. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 53. קצבת שאירים לאלמנה || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 54. קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 55. קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 56. גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 57. מענק ליתום שהגיע למצוות || [[סעיף 254 לחוק]] || -
|-
| : 58. הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 59. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 60. דמי קבורה || [[סעיף 266 לחוק]] || -
|-
| : 61. תגמול למשרתים במילואים || [[סעיף 271 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 62. הענקות לנערים בחינוך קדם-צבאי || [[סעיף 282 לחוק]] [[ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 63. דמי פגיעה למתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 64. גמלה לנכה עבודה מתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 65. גמלה לתלויים במתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 66. גמלה להבטחת הכנסה ||[[סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 67. דמי מזונות || [[תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ג-1973]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 68. תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה || [[חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ&quot;ה-1995]] || -
|-
| : 69. תגמול לחסיד אומות עולם || [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]] || -
|-
| : 70. ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה || [[סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 71. תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 72. גמלה לנכה איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 73. גמלה לנכה איבה נצרך || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 74. תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה || [[תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל&quot;א-1971]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 75. תגמול לבני משפחה של נפגע איבה || [[סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 76. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 77. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי [[פקודת הנזיקין]] או לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על פיצויים לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] או לפי [[פקודת הנזיקין]]
|-
| : 78. פיצוי נפגעי גזזת || [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]] || -
|-
| : 79. פיצוי חולי איידס || [[חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ&quot;ג-1992]], [[ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ&quot;ג-1993]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 80. נכה פוליו || [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]] || -
|-
| : 81. אסיר ציון - תגמול שלא לפי הכנסה || [[סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || -
|-
| : 82. אסיר ציון - תגמול לפי הכנסה || [[סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 83. תגמול לתלוי בהרוג מלכות || [[סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || -
|-
| : 84. תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר || [[סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 85. מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999 || [[סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 86. קצבת ניידות || [[סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977]] (להלן - הסכם הניידות) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 87. הלוואה עומדת || [[הסכם בדבר גמלת ניידות=|סעיף 5 להסכם הניידות]] || -
|-
| : 88. סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה || [[סעיף 21א להסכם הניידות]] || -
|-
| : 89. הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים || [[סעיף 21ה להסכם הניידות]] || -
|-
| : 90. החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי || [[סעיף 21ח להסכם הניידות]] ||-
|-
| : 91. גמלת אזרח ותיק מיוחדת || [[סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 92. גמלת שאירים מיוחדת || [[סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 93. השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות || [[סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 94. מימון הובלת נפטר || [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים]] || -
|-
| : 95. מימון מצבה לנפטר גלמוד || [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד]] || -
|-
| : 96. תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר || [[הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 97. מימון איסוף קרבנות אסון || [[הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון]] || -
|-
| : 98. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 99. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]]
|}

== לוח י&quot;ח (תיקון: תשע&quot;א) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 398(א2)]]))) ====
=== חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין [[סעיף 398(א2)]] &lt;עוגן לוח יח חלק א&gt; ===

@ : [[בלוח זה]],
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; - כאמור [[סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]].
@ 1. : קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס&quot;ו-2006]], בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 2. : קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.
@ 3. : גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 4. : הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 5. : כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.
@ 6. : היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.
@ 7. : מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.
@ 8. : מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
: (1) מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
: (2) מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה;
: (3) מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
: (4) מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.
@ 9. : קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין [[סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], או אי-קבלת כספים כאמור.
@ 10. : קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

=== חלק ב': הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות &lt;עוגן לוח יח חלק ב&gt; ===
@ (תיקון: תשע&quot;ז-12)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג הגמלה !! colspan=&quot;10&quot; | מספר הפרט [[לוח יח חלק א|בחלק א']]
|-
! [[לוח זה $|פרט 1]] !! [[לוח זה $|פרט 2]] !! [[לוח זה $|פרט 3]] !! [[לוח זה $|פרט 4]] !! [[לוח זה חלק א $|פרט 5]] !! [[לוח זה $|פרט 6]] !! [[לוח זה $|פרט 7]] !! [[לוח זה $|פרט 8]] !! [[לוח זה $|פרט 9]] !! [[לוח זה $|פרט 10]]
|-
| אמהות || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| ילדים || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | נפגעי עבודה ומתנדבים* || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| colspan=&quot;10&quot; | {{מוקטן|* [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}
|-
| אבטלה || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| נכות כללית || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| סיעוד || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | אזרח ותיק ושאירים** *** || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| colspan=&quot;10&quot; | {{מוקטן|** [[לוח זה $|פרטים 1 עד 4]] יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|*** [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}
|-
| [[הסכם הניידות]] || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש
|}

=== חלק ג': אזהרה &lt;עוגן לוח יח חלק ג&gt; ===
: הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

== לוחות השוואה &lt;עוגן לוח השוואה&gt; __NOTOC__ ==
@ : חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968:
&lt;לוח_השוואה&gt;
פרק א' | [[פרק א']]
פרק ב' | [[פרק י&quot;א]]
פרק ג' | [[פרק ה']]
פרק ג'1 | [[144]], [[265]]
פרק ג'2 | [[פרק ו']]
פרק ד' | [[פרק ג']]
פרק ה' | [[פרק ד']]
פרק ו'1 | [[פרק ז']]
פרק ו'2 | [[פרק ט']]
פרק ו'3 | [[פרק ח']]
פרק ו'4 | [[פרק י&quot;ב]]
פרק ו'5 | [[פרק י']]
פרק ז' | [[פרק י&quot;ד]]
פרק ח' | [[פרק ט&quot;ו]]
פרק ט' | [[פרק ט&quot;ז]]
פרק ט'1 | [[פרק י&quot;ז]]
פרק ט'2 | [[פרק י&quot;ג]]
פרק י' | [[פרק ב']]
פרק י&quot;א | [[פרק י&quot;ח]]
פרק י&quot;ב | [[פרק י&quot;ט]]
&lt;/&gt;
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[1]]
1א | [[2]]
2 | [[3]]
3 | [[4]]
4 | [[5]]
4א | [[6]]
4ב | [[7]]
5 | [[238]]
6 | [[239]]
7 | [[240]]
8 | [[241]]
9 | [[242]]
10 | [[243]]
11 | [[244]]
12 | [[245]]
15 | [[246]]
17 | [[247]]
18 | [[248]]
19 | [[249]]
20 | [[250]]
20א | [[251]]
21 | [[252]]
22 | [[253]]
22א | [[254]]
23 | [[255]]
23א | [[256]]
24 | [[257]]
25 | [[258]]
25א | [[259]]
26 | [[260]]
26ב | [[261]]
27(א-ב,ד) | [[262]]
27(ג) | הושמט
28 | [[263]]
29(א) | [[266]]
29(ב) | [[267]]
29(ג) | [[268]]
30 | [[269]], [[264]]
31 | [[75]]
32 | [[76]]
33 | [[77]]
34 | [[78]]
35 | [[79]]
36 | [[80]]
37 | [[81]]
38 | [[82]]
39 | [[83]]
40 | [[84]]
41 | [[85]]
42 | [[86]]
43 | [[87]]
44 | [[88]]
45 | [[89]]
46 | [[90]]
47 | [[91]]
48 | [[92]]
49 | [[93]]
50 | 94
51 | [[95]]
52 | [[96]]
53 | [[97]]
54 | [[98]]
55 | [[99]]
56 | [[100]]
57 | [[101]]
58 | [[102]]
59 | [[103]]
60 | [[104]]
61 | [[118]]
62 | [[103]], [[104]], [[119]]
63 | [[120]]
63א | [[121]]
64 | [[122]]
64א | [[123]]
65 | [[124]]
66 | [[104(ג)]], [[107]]
67 | [[104(ב)]], [[105]]
67א | [[108]]
68 | [[104(ב)]], [[106]]
68א | [[109]]
68ב | [[110]]
68ג | [[111]]
69 | [[103]], [[104]], [[112]]
70 | [[113]]
71 | [[114]]
72 | [[115]]
73 | [[116]]
73א(א) | [[117]]
73א(ב) | [[404(א)]]
73ב | [[125]]
74 | [[130]]
75 | [[131]]
76 | [[132]]
77 | [[133]]
77א | [[134]]
78(א-ב) | [[135]]
78(ג) | הושמט
79 | [[136]]
80 | [[137]]
81 | [[138]]
82 | [[139]]
82א | [[140]]
82ב | [[141]]
82ג | [[142]]
82ד | [[143]]
83 | [[126]]
84 | [[127]]
85 | [[128]]
86 | [[129]]
87 | [[145]]
88 | [[146]]
89 | [[147]]
89א | [[148]]
89ב | [[149]]
90 | [[144(ב)]], [[265(ב)]]
90א | [[144(א)]], [[265(א)]]
90ב | [[150]]
90ג | [[151]]
90ד | [[152]]
90ה | [[153]]
90ו | [[154]]
90ז | [[155]]
90ח | [[156]]
90ט | [[157]]
91 | [[39]]
92 | [[40]]
93 | [[41]]
94 | [[42]]
94א | [[43]]
94ב | [[44]]
94ג | [[45]]
94ד | [[46]]
95 | [[47]]
95א | [[57(א-ב)]]
96 | [[48]]
97 | [[49]]
98 | [[50]]
98א | [[51]]
99 | [[52]]
100 | [[53(א-ב)]]
101 | [[54]]
101א | [[53(ג)]]
101ב | [[53(ד)]]
102 | [[55]]
103 | [[56]]
103א | [[57(ג)]]
103ב | [[62]]
103ב1 | [[63]]
103ג | [[58]]
103ד | [[59]]
103ה | [[60]]
103ו | [[61]]
103ז | [[64]]
104 | [[65]]
105 | [[66]]
106 | [[67]]
109 | [[68]], [[לוח ד']]
110(א) | [[69(א)]]
110(ב) | הושמט
111 | [[69(ב-ד)]]
112 | [[70]]
113 | [[71]]
114 | [[72]]
115 | [[74]]
116 | [[73]]
127א | [[158]]
127ב | [[159]]
127ג | [[160]]
127ד | [[161]]
127ה | [[162]]
127ו | [[163]]
127ז | [[165]]
127ח | [[166]]
127י | [[167]]
127יא | [[168]]
127יב | [[169]]
127יג | [[170]]
127יד | [[171]]
127טו | [[172]]
127טז | [[173]]
127טז1 | [[174]]
127טז2 | [[175]]
127טז3 | [[176]]
127יז | [[177]]
127יח(א) | [[178]]
127יח(ב) | [[179]]
127כ | לפי הענין
127כא | [[195]]
127כב(א,ד) | [[196]]
127כב(ב-ג) | [[207]]
127כב1(א-ב) | [[197]]
127כב1(ג) | [[202(ב)]]
127כג | [[198]]
127כד | [[217]]
127כה(א)(1–3) | [[199]]
127כה(א)(3) | [[206(א-ב)]]
127כה(ב-ג) | [[206(ג-ד)]]
127כז | [[208]]
127כח | [[209]]
127כט | [[211(א)]]
127ל | [[211(ב-ג)]]
127לא | [[212]]
127לב | [[210]]
127לד | [[213]]
127לה | [[214]]
127לו | [[200(א)]]
127לז | [[200(ב-ג)]]
127לח | [[201]]
127לט | [[202(א)]]
127מ | [[203]]
127מא | [[204]]
127מב | [[205]]
127מז(א)(1) | [[215]]
127מז(א)(2–3) | [[222(א)]]
127מז(ב) | [[216]]
127מח | [[222(ב)]]
127מט | [[221]]
127מט1 | [[222(ג)]]
127מט2 | [[222(ד)]]
127נ | [[219]]
127נב | [[218]]
127נב1 | [[220]]
127נג | [[180]]
127נד | [[181]]
127נה | [[182]]
127נו | [[183]]
127נז | [[184]]
127נז1 | [[185]]
127נח | [[186]]
127נט | [[187]]
127ס | [[188]]
127סא | [[189]]
127סב | [[190]]
127סג | [[191]]
127סד | [[194]]
127סה | [[192]]
127סו | [[193]]
127סז | [[270]]
127סח | [[271]]
127ע | [[272]]
127עא | [[273]]
127עב | [[274]]
127עג | [[275]]
127עד | [[276]]
127עה | [[277]]
127עו | [[278]]
127עז | [[279]]
127עח | [[280]]
127עט | [[281]]
127פ | [[282]]
127פא | [[283]]
127פא1 | [[284]]
127פא2 | [[285]]
127פב | [[286]]
127פג | [[223]]
127פד | [[224]]
127פה | [[225]]
127פו | [[226]]
127פז | [[227]]
127פח | [[228]]
127פט | [[229]]
127צ | [[230]]
127צא | [[231]]
127צב | [[232]]
127צג | [[233]]
127צד | [[234]]
127צה | [[235]]
127צו | [[236]]
127צז | [[237]]
127צח | הושמט
128 | [[296]]
129 | [[297]]
130 | [[298]]
131 | [[299]]
133 | [[300]]
134 | [[301]]
134א | [[302]]
135 | [[303]]
136 | [[304]]
136א | [[305]]
136ב | [[306]]
137 | [[307]]
137א | [[308]]
137ב | [[309]]
137ג | [[310]]
138 | [[311]]
139 | [[312]]
139א | [[313]]
139ב | [[314]]
140 | [[315]]
141 | [[316]]
142 | [[317]]
142א | [[318]]
142ב | [[319]]
143 | [[320]]
143ב | [[321]]
144 | [[322]]
145 | [[323]]
146 | [[324]]
147 | [[325]]
148 | [[326]]
149 | [[327]]
150 | [[328]]
151 | [[329]]
152 | [[330]]
153 | [[331]]
154 | [[332]]
155 | [[333]]
156 | [[334]]
157 | [[335]]
158 | [[336]]
159 | [[337]]
159א | [[338]]
159ב | [[339]]
160 | [[340]]
160א | [[341]]
161 | [[342]]
162 | [[343]]
163 | [[344]]
164 | [[345]]
165 | [[346]]
166 | [[347]]
167 | [[348]]
167א | [[349]]
167ב | [[348(א)]]
168 | [[350]]
168א(5) | הושמט
169 | [[351]]
170 | [[352]]
171 | [[353]]
172 | [[354]]
173 | [[355]]
173א | [[356]]
174 | [[357]]
175 | [[358]]
176 | [[359]]
177 | [[360]]
177א | [[361]]
178 | [[362]]
178א | [[363]]
179 | [[364]]
180 | [[365]]
181 | [[366]]
183 | [[367]]
184 | [[368]]
185 | [[369]]
185א | [[370]]
186 | [[371]]
187 | [[372]]
188(א) | [[373]]
188(ב-ד) | [[404(ב-ד)]]
190 | [[374]]
191 | [[375]]
191א | [[376]]
192 | [[377]]
192א | [[378]]
193 | [[379]]
194 | [[380]]
195 | [[381]]
195א | [[382]]
196 | [[383]]
196א | [[384]]
197 | [[385]]
198 | [[386]]
198א | [[1]] השכר הממוצע
198אא | [[387]]
198ב | [[388]]
198ג | [[389]]
198ד | [[390]]
198ה | [[287]], [[288]]
198ו | [[289]]
198ז | [[290]]
198ח | [[291]]
198ט | [[292]]
199 | [[8]]
200 | [[9]]
200א | [[10]]
201 | [[11]]
202 | [[12]]
203 | [[13]]
204 | [[14]]
204א | [[15]]
204ב | [[16]]
205 | [[17]]
206 | [[18]]
207 | [[19]]
208 | [[20]]
209 | [[21]]
210 | [[22]]
211 | [[23]]
212 | [[25]]
213 | [[26]]
214 | [[27]]
215 | [[28]]
215א | [[29]]
215ב | [[30]]
216 | [[31]]
217 | [[32]]
217א | [[33]]
218 | [[34]]
219 | [[35]]
220 | [[36]]
221 | [[37]]
222 | [[38]]
223 | [[24]]
230 | [[391]]
231 | [[392]]
231א | [[393]]
231ב | [[394]]
232 | [[395]]
233 | [[396]]
234 | [[397]]
239 | [[398]]
241 | [[399]]
242 | [[400]]
243 | [[401]]
244 | [[402]]
&lt;/&gt;
&lt;לוח_השוואה&gt;
לוח א' | [[לוח א']]
לוח ב' | [[לוח ט']]
לוח ד'1 | [[261(א)]]
לוח ה' | [[לוח ה']]
לוח ה'1 | [[לוח ו']]
לוח ז' | [[לוח ג']]
לוח ט'1 | [[לוח ז']]
לוח ט'2 | [[לוח ח']]
לוח י' | [[לוח י']]
לוח י&quot;א | [[לוח י&quot;א]]
לוח י&quot;ב | [[לוח י&quot;ב]]
לוח י&quot;ד | [[לוח ב']]
&lt;/&gt;

@ : [[8:207979|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), התשל&quot;ו-1976]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[8:207979|37(א)]] | [[293]], [[לוח י&quot;ד]]
[[8:207979|37(ב)]] | [[294]], [[לוח ט&quot;ו]]
[[8:207979|38]] | [[295]]
&lt;/&gt;

@ : חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ&quot;א-1991:
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[164]]
2 | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 1]]
3 | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 2]]
3א | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 3]]
4 | [[לוח י&quot;ג]] ([[165(א)(1)]])
5 | [[לוח יג|לוח יג 4]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211130|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 83), התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211130|5]] | [[403(א)]]
&lt;/&gt;

@ : [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[חוק קליטת חיילים משוחררים|24(ב)]] | [[403(ג)]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211056|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211056|7(ג)]] | [[403(ד)]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211806|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 99), התשנ&quot;ה-1995]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211806|2]] | [[403(ב)]]
&lt;/&gt;

&lt;פרסום&gt; נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג' בניסן התשנ&quot;ה (3 באפריל 1995).
&lt;חתימות&gt; דוד ליבאי, שר המשפטים

&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>gr9s9ubjahzpplkp3je34vea0r8eip4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023053</id>
      <parentid>3023052</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:25:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הארכת הוראת שעה</comment>
      <origin>3023053</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="847194" sha1="llomu5u3lotsgm9x750v6wzijerubxx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995

&lt;מאגר 2000198 תיקון 2215128 תקן 2002325 קוד a163Y00000DuF8wQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' &lt;!-- 2000196 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|2:208002)), ((35|ת&quot;ט|ec:2:317296)); ((תשט&quot;ו, 127|תיקון|2:208001)); ((תשט&quot;ז, 46|ת&quot;ט|ec:3:317297)), ((46|ת&quot;ט|ec:3:317744)); ((תשי&quot;ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)), ((90|תיקון|3:208000)), ((178|תיקון (תיקון מס' 3)|3:207999)); ((תשי&quot;ט, 160|תיקון (תיקון מס' 4)|3:211775)); ((תש&quot;ך, 36|תיקון מס' 5|4:207998)); ((תשכ&quot;ב, 40|תיקון מס' 6|5:207997)); ((תשכ&quot;ג, 110|תיקון מס' 8|5:207996)); ((תשכ&quot;ד, 8|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((121|תיקון מס' 10|5:207995)); ((תשכ&quot;ה, 130|תיקון מס' 11|5:203791)), ((208|תיקון מס' 12|5:207994)), ((289|תיקון מס' 13|5:211699)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317298)); ((תשכ&quot;ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת-חירום|6:209577)). ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' &lt;!-- 2000913 --&gt; ((ע&quot;ר 1947, תוס' 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|0:562552)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 65|תיקון|0:312710)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 293|תיקון|2:209276)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' &lt;!-- 2001407 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|2:209574)); ((תשי&quot;ג, 28|תיקון|2:209573)); ((תשי&quot;ד, 221|תיקון|2:209572)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517966)); ((תשי&quot;ט, 100|תיקון|3:209571)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' &lt;!-- 2001408 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|3:311005)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517979)); ((תש&quot;ך, 96|חוק אימוץ ילדים|4:210105)); ((תשכ&quot;ג, 113|תיקון מס' 2|5:209570)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517986)); ((תשכ&quot;ו, 60|תיקון מס' 3|6:209569)), ((72|ת&quot;ט|ec:6:317487)), ((74|תיקון מס' 4|6:209568)); ((תשכ&quot;ז, 98|תיקון מס' 5|6:209567)); ((תש&quot;ל, 60|תיקון מס' 6|7:209566)); ((תשל&quot;ג, 110|תיקון מס' 7|7:209565)); ((תשל&quot;ד, 104|תיקון מס' 8|8:209564)); ((תשל&quot;ה, 124|ת&quot;ט|ec:8:317777)), ((194|תיקון מס' 9|8:209563)); ((תשל&quot;ו, 135|תיקון מס' 10|8:209562)), ((167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)); ((תשל&quot;ז, 86|תיקון מס' 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|8:208378)), ((212|תיקון מס' 30 לחוק הביטוח הלאומי|8:207972)). ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' &lt;!-- 2000608 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|5:211832)); ((תשכ&quot;ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשל&quot;ו, 167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)). ''תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום):'' &lt;!-- 2155459 --&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 2607|תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום)|2057)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|6:210380)); ((תשכ&quot;ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|6:209855)); ((תשכ&quot;ט, 34|הארכת תוקף|6:209854)); ((תש&quot;ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209853)); ((תשל&quot;ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209852)); ((תשל&quot;ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|8:209851)); ((תשל&quot;ה, 145|הארכת תוקף|8:209850)). '''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2000197 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|6:311007)), ((154|ת&quot;ט|ec:6:317299)), ((165|תיקון לתחילת תוקף|6:311008)); ((תשכ&quot;ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)), ((130|ת&quot;ט|ec:7:317300)), ((206|תיקון מס' 2|6:207993)); ((תש&quot;ל, 16|ת&quot;ט|ec:7:317301)), ((58|תיקון מס' 3|7:207992)), ((130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209760)), ((134|תיקון מס' 5|7:207991)); ((תשל&quot;א, 128|תיקון מס' 6|7:207990)); ((תשל&quot;ב, 78|תיקון מס' 7|7:203735)), ((86|תיקון מס' 8|7:203736)), ((119|תיקון מס' 9|7:207989)); ((תשל&quot;ג, 126|תיקון מס' 10|7:207988)), ((141|תיקון מס' 11|7:207987)), ((142|תיקון מס' 12|7:207986)), ((162|ת&quot;ט|ec:7:317302)), ((212, 221|תיקון מס' 13|7:207985)), ((260|תיקון מס' 4 לחוק עבודת נשים|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 74|תיקון מס' 15|8:207984)); ((תשל&quot;ה, 102|תיקון מס' 16|8:207983)), ((152|תיקון מס' 17|8:207982)), ((238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|8:209261)), ((246|תיקון מס' 18|8:207981)); ((תשל&quot;ו, 7|ת&quot;ט|ec:8:317779)), ((102|תיקון מס' 11 לחוק הגנת השכר|8:209686)), ((167|תיקון מס' 21|8:207979)), ((241|ת&quot;ט|ec:8:317783)), ((268|תיקון מס' 22|8:207980)), ((275|תיקון מס' 23|8:207978)), ((276|תיקון מס' 24|8:207977)), ((281|ת&quot;ט|ec:8:317303)), ((XVI|ת&quot;ט|i:1976)); ((תשל&quot;ז, 88|תיקון מס' 25|8:207976)), ((122|תיקון מס' 26|8:207975)), ((123|תיקון מס' 27|8:207974)), ((150|תיקון מס' 28|8:211855)), ((152|תיקון מס' 29|8:207973)), ((212|תיקון מס' 30|8:207972)); ((תשל&quot;ח, 116|תיקון מס' 31|9:207968)), ((141, 142|תיקון מס' 32|9:207971)); ((תשל&quot;ט, 44|תיקון מס' 6 לחוק העונשין|9:209186)), ((85|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2)|9:207969)), ((125|תיקון מס' 34|9:207967)), ((149|תיקון מס' 35|9:207966)); ((תש&quot;ם, 98|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3)|9:207970)), ((117|תיקון מס' 36|9:207965)), ((118|תיקון מס' 37|9:207964)), ((203|תיקון מס' 38|9:207963)); ((תשמ&quot;א, 7|תיקון מס' 39|9:207962)), ((36|חוק הבטחת הכנסה|9:208330)), ((74|תיקון מס' 41|9:207961)), ((276|תיקון מס' 42|9:207960)), ((276|תיקון מס' 43|9:207959)); ((תשמ&quot;ב, 82|תיקון מס' 44|10:207958)), ((202|תיקון מס' 45|10:207956)), ((216|תיקון מס' 46|10:207955)), ((272|תיקון מס' 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|10:209756)), ((274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|10:207957)); ((תשמ&quot;ג, 59|תיקון מס' 56 לפקודת מס הכנסה|10:208794)), ((146|תיקון מס' 49|10:209746)), ((154|תיקון מס' 50|10:209737)); ((תשמ&quot;ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|10:210113)), ((44|תיקון מס' 51|10:210136)), ((48|תיקון מס' 52|10:210135)), ((56א|תיקון מס' 53|10:210158)), ((192|ת&quot;ט|ec:10:317440)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968), התשמ&quot;ד-1984|4690)); ((ס&quot;ח תשמ&quot;ה, 28|הוראת שעה|11:210250)), ((109|תיקון מס' 54|11:210415)), ((209|תיקון מס' 13 לחוק בית הדין לעבודה|11:210441)), ((213|תיקון מס' 16 לחוק הגנת השכר|11:210421)); ((תשמ&quot;ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210452)), ((60|תיקון מס' 57|11:210459)), ((64|תיקון מס' 58|11:210463)), ((68|תיקון מס' 59|11:210464)), ((126|תיקון מס' 60|11:210487)), ((146|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210478)), ((154|תיקון מס' 61|11:210468)), ((170|ת&quot;ט|ec:11:317304)), ((184|ת&quot;ט|ec:11:317305)), ((194|תיקון מס' 62|11:210467)), ((208|תיקון מס' 63|11:210498)); ((תשמ&quot;ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)), ((18|ת&quot;ט|ec:11:317306)), ((18|ת&quot;ט|ec:11:317828)), ((46|תיקון מס' 65|11:210552)), ((83|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((93|תיקון מס' 72 לפקודת מס הכנסה|11:210568)), ((105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|11:210573)), ((126|תיקון מס' 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|11:210560)), ((159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס' 75 - השכרת דירה למגורים)|11:210611)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)), ((74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|11:210660)); ((תשמ&quot;ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210719)); ((תש&quot;ן, 54|תיקון מס' 70|12:210717)), ((102|תיקון מס' 71|12:210675)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)), ((151|תיקון מס' 18 לחוק בית הדין לעבודה|12:210695)), ((174|תיקון מס' 9 לחוק עבודת נשים|12:210787)); ((תשנ&quot;א, 105|תיקון מס' 75|12:210829)), ((106|הוראת שעה|12:211700)), ((125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:211727)), ((168|תיקון מס' 76|12:210854)); ((תשנ&quot;ב, 44|תיקון מס' 77|12:210912)), ((148|חוק משפחות חד-הוריות|12:211804)); ((תשנ&quot;ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((134|תיקון מס' 80|13:210947)); ((תשנ&quot;ד, 22|תיקון מס' 81|13:210957)), ((47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)), ((91|תיקון מס' 83|13:211130)), ((91|תיקון מס' 84|13:210991)), ((95|תיקון מס' 85|13:211029)), ((137|חוק קליטת חיילים משוחררים|13:210948)), ((147|תיקון מס' 87|13:211110)), ((174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211132)), ((246|תיקון מס' 88|13:211660)), ((246|תיקון מס' 89|13:211347)), ((257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|13:211056)), ((273|תיקון מס' 92|13:211348)), ((274|תיקון מס' 93|13:211133)); ((תשנ&quot;ה, 2|תיקון מס' 94|13:210958)), ((43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211077)), ((79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((94|תיקון מס' 96|13:211088)), ((98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|13:211090)), ((116|תיקון מס' 98|13:211102)), ((178|תיקון מס' 99|13:211806)), ((186|תיקון מס' 100|13:211160)), ((201|תיקון מס' 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|13:211169)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)).
'''נוסח חדש:''' ((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|13:203774)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)); ((תשנ&quot;ו, 127|תיקון מס' 7|13:211318)), ((131|תיקון מס' 8|13:211319)), ((164|תיקון מס' 9|13:211314)), ((181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)), ((189|תיקון מס' 11|13:211307)), ((382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|14:203779)), ((387|ת&quot;ט|ec:14:317847)); ((תשנ&quot;ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((92|תיקון מס' 13|14:211392)), ((152|תיקון מס' 14|14:211406)), ((154|תיקון מס' 15|14:211407)), ((164|תיקון מס' 16|14:211411)), ((166|תיקון מס' 17|14:211412)), ((219|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((96|תיקון מס' 19|14:211642)), ((114|תיקון מס' 15 לחוק עבודת נשים|14:211508)), ((134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|14:211474)), ((135|תיקון מס' 23|14:211641)), ((136|תיקון מס' 16 לחוק עבודת נשים|14:211475)), ((234|תיקון מס' 25|14:211488)), ((234|תיקון מס' 26|14:211489)), ((252|תיקון מס' 27|14:211520)), ((301|תיקון מס' 28|14:211536)), ((378|תיקון מס' 29|14:211567)); ((תשנ&quot;ט, 30|תיקון מס' 30|14:211658)), ((66|ת&quot;ט|ec:14:317307)), ((68|תיקון מס' 31|14:211602)), ((77|תיקון מס' 32|14:211612)), ((78|תיקון מס' 33|14:211613)), ((99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((256|חוק החברות|14:300163)); ((תש&quot;ס, 64|תיקון מס' 36|15:300618)), ((66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((132|תיקון מס' 38|15:300205)), ((268|תיקון מס' 39|15:300252)), ((269|תיקון מס' 40|15:300253)); ((תשס&quot;א, 2|תיקון מס' 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|15:300625)), ((2|ת&quot;ט|15:300625)), ((233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)), ((396|תיקון מס' 43|15:300376)), ((428|תיקון מס' 44|15:300388)), ((516|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)), ((522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|15:300410)); ((תשס&quot;ב, 101|תיקון מס' 46|15:300452)), ((143|תיקון מס' 47|15:300464)), ((144|ת&quot;ט|15:300464)), ((168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003)|15:300504)), ((487|תיקון מס' 50|15:300555)), ((488|תיקון מס' 51|15:300524)), ((488|תיקון מס' 52|15:300525)), ((516|תיקון מס' 53|15:300537)), ((517|תיקון מס' 54|15:300538)), ((519|תיקון מס' 55 - הוראת שעה|15:300539)), ((577|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה|15:300605)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23 לחוק עבודת נשים|15:300585)), ((94|תיקון מס' 58|15:300596)), ((98|תיקון מס' 59|15:300597)), ((141|תיקון מס' 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|15:300606)), ((175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((380|ת&quot;ט|1889)), ((458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((538|תיקון מס' 63|16:299915)), ((576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|16:299935)); ((תשס&quot;ד, 58|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((286|תיקון מס' 69|16:299837)), ((332|ת&quot;ט|16:299616)), ((337|תיקון מס' 70|16:299822)), ((345|תיקון מס' 25 לחוק עבודת נשים|16:299786)), ((391|תיקון מס' 72|16:299646)), ((397|תיקון מס' 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|16:299741)), ((425|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)), ((445|תיקון מס' 74|16:299652)), ((486|תיקון מס' 75|16:299624)), ((487|תיקון מס' 76|16:299671)); ((תשס&quot;ה, 95|תיקון מס' 77|16:299661)), ((189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|16:299869)), ((346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((464|תיקון מס' 28 לחוק עבודת נשים|16:299673)), ((727|תיקון מס' 81|16:299900)), ((809, 814|תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה|16:299994)); ((תשס&quot;ו, 24|תיקון מס' 83 - הוראת שעה|16:299914)), ((226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|16:299895)), ((262|ת&quot;ט|2053)), ((306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)), ((370|תיקון מס' 86|17:300142)), ((384|תיקון מס' 87|17:300147)), ((386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|17:300146)); ((תשס&quot;ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((92|תיקון מס' 91|17:300030)), ((108|תיקון מס' 92 - הוראת שעה|17:299961)), ((112|תיקון מס' 93|17:300650)), ((306|תיקון מס' 37 לחוק עבודת נשים|17:300133)), ((317|תיקון מס' 95|17:299665)), ((360|תיקון מס' 96|17:300125)), ((361|תיקון מס' 38 לחוק עבודת נשים|17:300741)), ((396|תיקון מס' 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|17:300773)), ((431|תיקון מס' 98|17:300765)), ((443|תיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים|17:300029)), ((453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|17:300067)); ((תשס&quot;ח, 23|תיקון מס' 100|17:300781)), ((82|תיקון מס' 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|17:300040)), ((119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((134|תיקון מס' 102|17:300836)), ((136|תיקון מס' 103|17:300860)), ((252|תיקון מס' 105|17:300066)), ((390|תיקון מס' 106|17:300877)), ((513|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((607|תיקון מס' 108|17:300901)), ((671|תיקון מס' 109|17:300789)), ((825|תיקון מס' 110|17:300678)), ((855|תיקון מס' 111|17:300148)); ((תשס&quot;ט, 85|תיקון מס' 112|17:300813)), ((95|תיקון מס' 7 (תיקון)|17:300893)), ((211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((290|תיקון מס' 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301090)); ((תש&quot;ע, 280|תיקון מס' 115|18:301101)), ((300|תיקון מס' 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301149)), ((308|תיקון מס' 116|18:301130)), ((327|תיקון מס' 117|18:300966)), ((328|תיקון מס' 118|18:300962)), ((407|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון)|18:301155)), ((441|תיקון מס' 46 לחוק עבודת נשים|18:301054)), ((601|תיקון מס' 120|18:301231)), ((631|תיקון מס' 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|18:301215)); ((תשע&quot;א, 16|תיקון מס' 122|18:301089)), ((83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((199|תיקון מס' 125|18:300100)), ((355|תיקון מס' 126|18:301309)), ((363|תיקון מס' 127|18:301128)), ((966|תיקון מס' 48 לחוק עבודת נשים|18:301312)), ((1024|תיקון מס' 129|18:301354)); ((תשע&quot;ב, 39|תיקון מס' 130|18:301399)), ((47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301335)), ((92|תיקון מס' 3 לחוק גיל פרישה|18:301263)), ((110|תיקון מס' 132 - הוראת שעה|18:301407)), ((111|תיקון מס' 133|18:301373)), ((144|תיקון מס' 134|18:301432)), ((172|תיקון מס' 135|18:301375)), ((172|תיקון מס' 136|18:301431)), ((173|תיקון מס' 49 לחוק עבודת נשים|18:301129)), ((282|תיקון מס' 138|18:301408)), ((375|תיקון מס' 139|18:301207)), ((583|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|18:301498)), ((616|תיקון מס' 141|18:301390)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)), ((755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301505)); ((תשע&quot;ג, 112|תיקון מס' 144|19:301528)), ((112|תיקון מס' 145 - הוראת שעה|19:301559)), ((172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((224|תיקון מס' 147 - הוראת שעה|19:301596)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50 לחוק עבודת נשים|19:301537)), ((208|תיקון מס' 149|19:301618)), ((266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|19:301628)), ((287|תיקון מס' 150|19:301610)), ((288|תיקון מס' 151|19:301611)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((555|תיקון מס' 4 לחוק משפחות חד-הוריות|19:303802)), ((566|תיקון מס' 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|19:303804)), ((598|תיקון מס' 155|19:303820)), ((598|תיקון מס' 156|19:303821)), ((599|תיקון מס' 157|19:303822)), ((602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((659|תיקון מס' 159|19:303834)); ((תשע&quot;ה, 137|תיקון מס' 160|19:306620)), ((220|תיקון מס' 161|20:313643)); ((תשע&quot;ו, 2|תיקון מס' 162|20:314977)), ((12|תיקון מס' 120 והוראת שעה לחוק העונשין|20:315852)), ((244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((577|תיקון מס' 169|20:321790)), ((612|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((627|תיקון מס' 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|20:323697)), ((635|תיקון מס' 172|20:323700)), ((635|תיקון מס' 173|20:323702)), ((646|תיקון מס' 174|20:323972)), ((647|תיקון מס' 175|20:323969)), ((647|תיקון מס' 176 והוראת שעה|20:323971)), ((658|תיקון מס' 177|20:324295)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((938|תיקון מס' 179|20:344457)), ((967|תיקון מס' 180|20:346555)), ((1079|תיקון מס' 46 לחוק הבטחת הכנסה|20:347852)), ((1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 25|תיקון מס' 183|20:364214)), ((34|תיקון מס' 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:364564)), ((220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((362|תיקון מס׳ 190|20:367828)), ((390|תיקון מס׳ 191|20:368985)), ((423|תיקון מס׳ 192|20:369728)), ((573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((666|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1052|תיקון מס׳ 196|20:390350)), ((1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|20:390349)); ((תשע&quot;ח, 24|תיקון מס' 198|20:10520787)), ((70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((85|תיקון מס' 199|20:457592)), ((164|תיקון מס' 200|20:489287)), ((412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)), ((681|תיקון מס' 60 לחוק עבודת נשים|20:501308)), ((708|תיקון מס' 207|20:502445)), ((823|תיקון מס' 208|20:504187)); ((בג&quot;ץ 3390/16|בג&quot;ץ 3390/16 עדאלה נ' הכנסת|16033900.O42)); ((תשע&quot;ט, 151|תיקון מס' 209|20:528246)), ((152|תיקון מס' 210|20:528249)), ((233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((234|תיקון מס' 212|20:528390)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8428)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 20|תיקון מס' 213 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|23:570696)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8551)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:575135)), ((210|נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|23:575830)), ((298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)); ((תשפ&quot;א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:584184)), ((50|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|23:586145)), ((89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:589930)), ((260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:593950)), ((262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|23:593951)), ((268|תיקון מס' 222|23:594378)), ((270|תיקון מס' 223 - הוראת שעה|23:594660)), ((334|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|23:598125)), ((336|תיקון מס' 224 והוראת שעה|23:598472)), ((354, 359|תיקון מס' 225 והוראת שעה|24:603272)), ((393|תיקון מס' 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|24:606259)); ((תשפ&quot;ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611567)), ((253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((754, 754|תיקון מס' 229 (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|24:622104)), ((755|תיקון מס' 230|24:622114)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((858|תיקון מס' 231|24:626567)); ((תשפ&quot;ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2572039)), ((562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ&quot;ד, 86|תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|25:3514340)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)), ((169|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((200, 201|תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|25:3569808)), ((250|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|25:3611337)), ((528|תיקון מס' 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|25:4150240)), ((536|תיקון מס' 243|25:4165879)), ((610|תיקון מס' 244 והוראת שעה|25:4227557)), ((915, 915|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((956|תיקון מס' 246 - הוראת שעה|25:4618943)), ((1070|תיקון מס' 247|25:4690532)), ((1182|תיקון מס' 248|25:4736918)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 68|תיקון מס' 250|25:5199011)), ((72|תיקון מס' 251|25:5199023)), ((176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|25:5482787)), ((230|תיקון מס' 253 והוראת שעה|25:5527869)), ((250|תיקון מס' 254|25:5574055)), ((342|תיקון מס' 255|25:5865214)), ((395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((504|תיקון מס' 257|25:6191628)), ((678|תיקון מס' 258|25:7350030)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)), ((26|תיקון מס' 283 לפקודת מס הכנסה|25:9913658)), ((214|תיקון מס' 67 לחוק עבודת נשים|25:10625792)), ((312|תיקון מס' 262 - הוראת שעה|25:11858610)), ((374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)), ((538|תיקון מס' 265|25:12846924)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)), ((604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|25:13421093)), ((651|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|25:13565167)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-11; ק&quot;ת תשפ&quot;ו-6 --&gt;
''שינוי לוחות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 350|שינוי לוח י&quot;א|5951)); ((תשס&quot;ב, 1258|שינוי לוח י'|6102)); ((תשפ&quot;א, 1214|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|9031)); ((תשפ&quot;ה, 764|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ&quot;א] (תיקון)|11657)); ((תשפ&quot;ו, 700|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון)|12183)), ((700|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|12183)), ((2052|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון) (תיקון)|12381)). ''שינוי תארים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס' 2))); ((תשס&quot;ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))); ((תשע&quot;ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))). ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|6854)), ((640|ת&quot;ט|6858)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11097)); ((תשפ&quot;ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א' לפרק י&quot;ג2 לחוק|12129)), ((2322|תיקון מס' 246 - הוראת שעה - הארכת תוקף החוק|12454)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי [[סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], קבעה ביום ג' בניסן התשנ&quot;ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995.

נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ&quot;א-1991.

הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז' בתשרי התשנ&quot;ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט&quot;ו באייר התשנ&quot;ה (15 במאי 1995).
----
((סמכויות השר להתקין תקנות לעניין [[בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238]] הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי [[סעיף 400]] כל עוד זה נוגע לפסקה הנ&quot;ל (י&quot;פ תשע&quot;ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י&quot;פ תשס&quot;ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה &lt;!-- סעיפים 1 הגדרה ”השר”, 342(ו)(3), 345א(ד) --&gt; שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה &lt;!-- סעיפים 15(א)(2), 225(ד), 235(ב)(1), 237(ב) --&gt; או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים &lt;!-- סעיפים 149א(א)(2)(ד) ו־(י)(2), ולוח ח׳ פסקה 7 --&gt; שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי &lt;!-- בלי שינוי בתואר השר --&gt; (י&quot;פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות והוראות כלליות [פרק א'] ==

@ 1. הגדרות [1, 198א] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תש&quot;ס-4, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-3, תש&quot;ע-9, תשע&quot;ב-14, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ד-12, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-16, תשע&quot;ז-19, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל שליטה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;המוסד&quot; - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]];
:- &quot;המינהלה&quot; - מינהלת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]];
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה והרווחה;
:- &quot;ועדת העבודה והרווחה&quot; - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
:- &quot;בית הדין לעבודה&quot; - כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]];
:- &quot;אשתו&quot; - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;
:- ”גיל הפרישה” –
:: (1) לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו [[בחלק א' בלוח א׳1]];
:: (2) לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי [[חלק א׳ בלוח א׳1]], ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם [[לחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;גמול פרישה&quot; - גמול פרישה לפי הוראות [[סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;גמלה&quot; - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], הענקה לפי [[סעיף 387]] וגמלה לפי [[פרק י&quot;ב]] או [[פרק י&quot;ג]] ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי [[סעיף 17א]];
:- &quot;גמלת אזרח ותיק מיוחדת&quot; - גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] או מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם]];
:- &quot;דמי הסתגלות מיוחדים&quot; - דמי הסתגלות לפי הוראות [[סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות&quot; - [[=הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] שנערך לפי [[סעיף 9]];
:- &quot;חבר קיבוץ מתחדש&quot; - חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;חברת מעטים&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;חוק ביטוח בריאות&quot; - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק בית הדין לעבודה&quot; - [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חוק הבטחת הכנסה&quot; - [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]];
:- &quot;חוק האימוץ&quot; - [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת השכר&quot; - [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;חוק המשטרה&quot; - [[=חוק המשטרה|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הנוער&quot; - [[=חוק הנוער|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק העמותות&quot; - [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;חוק השבות&quot; - [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק חופשה שנתית&quot; - [[חוק חופשה שנתית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק חיילים משוחררים&quot; - [[=חוק חיילים משוחררים|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]];
:- &quot;חוק יישום תכנית ההתנתקות&quot; - [[חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הכניסה לישראל&quot; - [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:- &quot;חוק משפחות חיילים&quot; - [[=חוק משפחות חיילים|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק נכי המלחמה בנאצים&quot; - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק נכי רדיפות הנאצים&quot; - [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;חוק נפגעי פעולות איבה&quot; - [[=חוק נפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק עבודת נשים&quot; - [[חוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק פיצויי פיטורים&quot; - [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חוק שירות בטחון&quot; - [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;חוק שירות בתי הסוהר&quot; - [[=חוק שירות בתי הסוהר|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק שירות המדינה&quot; - [[=חוק שירות המדינה|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק שירות התעסוקה&quot; - [[חוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק שירותי הכבאות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק שכר מינימום&quot; - [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;חוק תגמול לחייל&quot; - [[=חוק תגמול לחייל|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;ילד&quot; - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מעביד&quot;, &quot;מעסיק&quot; - מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
:- &quot;משרת בשירות לאומי–אזרחי&quot; - (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית&quot; - מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; -
:: (1) לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)));
::: ואלה הגמלאות:
::: (א) מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות [[סימן ב פרק ג|סימנים ב']] [[סימן ג פרק ג|ו((-))ג' בפרק ג']];
::: (ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות [[סימן ד פרק ה|סימנים ד']], [[סימן ה פרק ה|ה']] [[סימן ח פרק ה|ו((-))ח' בפרק ה']];
::: (ג) דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות [[פרק ו']];
::: (ד) קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] (((בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)));
::: (ה) מענק ליתום המשתלם לפי הוראות [[סימן ד' בפרק י&quot;א]];
::: (ו) תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות [[פרק י&quot;ג]];
::: (ז) מענק פטירה המשתלם לפי הוראות [[סימן ב' בפרק י&quot;ד]];
::: (ח) גמלאות המשתלמות מכוח [[ההסכם בדבר גמלת ניידות]] לפי הוראות [[סעיף 9]];
:: (2) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']], כמפורט להלן:
::: (א) בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - 150 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)));
::: (ב) בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה - 188 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)));
::: (ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], או תוספת כאמור [[בסעיף 68(ג)]] - 140 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)));
:: (2א) (((נמחקה);))
:: (3) לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)));
:: הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:
:: (1) ביום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), בתוספת -
::: (א) לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות [[סימן ח' בפרק ה']] או לפי הוראות [[סימן ג' פרק יא|סימנים ג']] [[סימן ד פרק יא|ו((-))ד' שבפרק י&quot;א]] - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003);
::: (ב) לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו-2005, לפי הענין, לפי [[+|סעיפים 37(ג)(1)]] [[ו-38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס&quot;ב-2002]];
:: (2) לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']] - משנת 2007 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
:: (3) לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב׳ בפרק ד׳]] – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024);
:: (4) על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה - משנת 2023 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:
::: (א) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו -
::::- &quot;השכר הממוצע לשנת 2020&quot; - השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020);
::::- &quot;השכר הממוצע המתוקן&quot; - השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;
::: (ב) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% - יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);
:- &quot;עגונה&quot; - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;
:- &quot;עובד&quot; - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, &quot;בן משפחה&quot; - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
:- &quot;עובד לשעה&quot; - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;
:- &quot;עובד עצמאי&quot;, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
:: (2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע;
:: (3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור [[בלוח א']];
:: לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע [[בלוח א']];
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ&quot;ה-1985]].))
:- &quot;פיצוי&quot; - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;
:- &quot;פקודת החברות&quot; - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;פקודת הנזיקין&quot; - [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
:- &quot;פקודת השותפויות&quot; - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;פקודת פשיטת הרגל&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קיבוץ מתחדש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;קיבוץ שיתופי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]], לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו [[בסעיף 61 לאותה פקודה]] שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי [[-#54|אותו סעיף]];
:- &quot;קצבת התאמה&quot; - קצבת התאמה לפי הוראות [[סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;שיעור הפיצוי&quot; - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;
:- &quot;שירות לאומי&quot;, &quot;התנדבות קהילתית&quot; ו&quot;שירות אזרחי&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירות אזרחי]];
:- &quot;השכר הממוצע&quot; - הצירוף של שניים אלה:
:: (1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר);
:: (2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;
:: לענין הגדרה זו, &quot;יום העדכון&quot; - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;
&lt;!-- :: ((לפי [[סעיף 1 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ&quot;א-2020]], השכר הממוצע בשנת הכספים 2021 ובשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020); ואולם, לעניין הקצבאות, התשלומים והמענקים המפורטים להלן, השכר הממוצע בשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020), בתוספת 2.45%: {{ש}} (1) קצבה חודשית לפי [[סעיף 4 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]]; {{ש}} (2) מענק לפי [[סעיף 6 לחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש&quot;ס-2000]]; {{ש}} (3) תגמול חודשי לפי [[סעיף 2 לחוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]]; {{ש}} (4) תשלום מיוחד בעד יילוד שנקבע לפי הוראות [[סעיפים 62]] [[סעיף 62א|ו-62א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]]; {{ש}} (5) קצבה חודשית לפי [[סעיף 3 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]]; {{ש}} (6) מענק הטבות לפי [[סעיף 17א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]]; {{ש}} (7) קצבה חודשית שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 7 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ&quot;ג-1992]]; {{ש}} (8) הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 7ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]].)) --&gt;
:: ((השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש&quot;ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.))
:- &quot;שנת מס&quot; - כמשמעותה [[בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;תקופת אכשרה&quot; - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

@ 2. פריסת תשלומים חריגים [1א] (תיקון: תשנ&quot;ט-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שכר מדוד&quot; - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: ((נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש&quot;ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.))
::- &quot;חודש שכר חריג&quot; - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;
::- &quot;שכר מדוד מתוקן&quot; - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.
: (ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:
:: (1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;
:: (2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, &quot;הפרש חודשי&quot; - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;
:: (3) (((פקעה).))

@ 2א. מי שאינו תושב לענין החוק (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשע&quot;ו-13, תשע&quot;ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תקנות הכניסה&quot; - [[=תקנות הכניסה|תקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
::- &quot;שנה&quot; - שנים עשר חודשים רצופים.
: (ב) לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:
:: (1) שוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]];
:: (2) מי שבידו היתר כאמור [[בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ&quot;ח-1968]];
:: (3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי [[תקנה 5 בתקנות הכניסה]];
:: (3א) מי שבידו אשרה ורישיון לפי [[תקנה 5א לתקנות הכניסה]];
:: (4) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי [[תקנה 6(א) בתקנות הכניסה]] - בתקופות שלהלן, לפי העניין:
::: (א) בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה - השנה הקובעת) - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;
::: (ב) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים;
:: (5) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי [[תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה]], וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי [[תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה]].
: (ג) מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]] שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין:
:: (1) בשנה הקובעת - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;
:: (2) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]], בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

@ 3. אגודה שיתופית [2] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

@ 3א. קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו.
: (ב) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.

@ 3ב. שינוי סיווגו של קיבוץ (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.

@ 4. חבורת עובדים [3]
: בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

@ 5. מי שחדל להיות עובד עצמאי [4]
: עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

@ 6. סמכות לסווג מבוטחים [4א] (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.
: (ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972]].))

@ 6א. מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;ט-7)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.
: (ג) הוראות [[סעיף 6(ב) ו-(ג)]] יחולו על צו לפי סעיף זה.
: (ד) בסעיף זה -
:: (1) &quot;חברים בתאגיד&quot;, שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;
:: (2) המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

@ 6ב. מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (תיקון: תשס&quot;ג-8)
: הוראות [[פרקים ז']] [[ו-ח']] לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

@ 7. המדינה כמעביד [4ב]
: דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

== פרק ב': המוסד לביטוח לאומי [פרק י'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 8. יסודות [199]
: (א) המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.
: (ג) המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.
: (ד) המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי [[סעיף 15 לחוק האמור]].

@ 9. הטבות סוציאליות [200] (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.
: (ב) אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).
: ((פורסם [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה]] (לא פורסם).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] (י&quot;פ תשל&quot;ז, 1813).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] (י&quot;פ תשמ&quot;א, 1967).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] (י&quot;פ תשמ&quot;ב, 645).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] (י&quot;פ תשמ&quot;ב, 1729).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע]] (י&quot;פ תשמ&quot;ה, 168).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] (י&quot;פ תשמ&quot;ז, 1933).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות]] (י&quot;פ תשמ&quot;ט, 1778).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 299).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] (י&quot;פ תשנ&quot;ג, 1336).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4536).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] (י&quot;פ תש&quot;ס, 1932).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 3575).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 1766).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7092).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] (י&quot;פ תשע&quot;ז, 5003).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] (י&quot;פ תשע&quot;ז, 8080).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 614).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 866).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 1528).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 5833).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 6172).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7084).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 11094).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה - מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 2358).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 6022).))

@ 10. ערעור [200א] (תיקון: תשנ&quot;ח-8)
: קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], או מכוח [[סעיף 387]] או [[פרק י&quot;ג]], ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

=== סימן ב': המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה ===

@ 11. הרכב המועצה וכהונתה [201]
: (א) הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי&quot;ח-1958]].))
: (ב) תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

@ 12. תפקידי המועצה [202] (תיקון: תש&quot;ס-4)
: המועצה -
: (1) תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;
: (2) תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי [[סעיף 11(א)]] [[וסעיף 17א]];
: (3) רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;
: (4) תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

@ 13. ועדות המועצה [203]
: (א) המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
: (ב) המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

@ 14. יו&quot;ר המועצה וסגנו [204]
: השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.

@ 15. הועדה לביטוח אבטלה [204א]
: (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן - הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
:: (2) חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.
:: (3) נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.
: (ב) נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.
: (ד) הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת -
:: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;
:: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;
:: (3) לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;
:: (4) לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;
:: (5) למלא כל תפקיד אחר לפי [[פרק ז']] שיטיל עליה השר.
: (ה) סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת [[פרק ז']] הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]].
: (ו) הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 16. הועדה לענין שירות מילואים [204ב]
: (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן - הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
:: (2) חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.
:: (3) נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.
: (ב) השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.
: (ד) הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים [[שבפרק י&quot;ב]] -
:: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;
:: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות;
:: (3) לפקח על ביצוע הוראות [[פרק יב|הפרק]];
:: (4) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.
: (ה) סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]].
: (ו) הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 17. נוהל [205]
: המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

@ 17א. גמול והחזר הוצאות (תיקון: תש&quot;ס-4)
: (א) חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
: (ב) חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס&quot;ב-2001]].))
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עובד המדינה&quot; ו&quot;עובד גוף מתוקצב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;ועדה&quot; - ועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 13]] וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות [[סעיפים 15]] [[או 16]] לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה.

@ 18. המינהלה [206] (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן - מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.
: (ב) מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.
: (ג) המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

@ 19. קיום סמכויות [207]
: קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.

=== סימן ג': המנגנון ===

@ 20. המנהל, המשנה והסגנים [208]
: השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.

@ 21. מנהלים של ענפי ביטוח [209]
: השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.

@ 22. עובדים אחרים [210]
: (א) במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם [[לסעיף 24]], ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם [[לסעיף 23]].
: (ב) מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

@ 23. סניפים [211]
: השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל&quot;ג-1973]].))

=== סימן ג'1: החשב (תיקון: תשס&quot;ג-5) ===

@ 23א. החשב (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: על אף הוראות חוק זה -
: (1) חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]];
: (2) הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;
: (3) המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

=== סימן ד': האקטואר ===

@ 24. האקטואר [223] (תיקון: תשס&quot;ט-4)
: (א) השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.
: (ב) נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם [[לסעיף 31(א)]], יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.
: (ב1) שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה - דין וחשבון אקטוארי מלא).
: (ג) בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

=== סימן ה': כספים ומשק ===

@ 25. הצעת תקציב [212]
: (א) המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא - תקציב).
: (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

@ 26. אישור התקציב [213]
: השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.

@ 27. אחריות להנהלת חשבונות [214]
: המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.

@ 28. חשבונות ענפי הביטוח [215] (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים [[בלוח י']], ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.
: (ב) לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר.
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

@ 28א. הוראה מיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ט-6)
: על אף האמור [[בסעיף 28]], הסכום שביום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, &quot;ענף ביטוח שירות מילואים&quot; - כמשמעותו בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, כנוסחו ביום כ&quot;ח בטבת התשנ&quot;ה (31 בדצמבר 1994).

@ 28ב. הוראת שעה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3)
: על אף הוראות [[סעיפים 28]] [[ו-33]], בתקופה שמיום כ&quot;ג בטבת התש&quot;ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה -
: (1) ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;
: (2) עם פרסום מאזן המוסד לפי [[סעיף 31]], ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;
: (3) לענין סעיף קטן זה, &quot;אומדן הגירעון&quot; - ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי [[סעיף 32(ג1)]], המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

@ 29. חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה [215א]
: הענקת אבטלה, לפי [[סעיף 178]], תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 30. שיפוי הוצאות שירות התעסוקה [215ב]
: (א) המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי [[פרק ז']].
: (ב) כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.
: (ג) סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.

@ 31. מאזן ודו&quot;ח כספי [216]
: (א) תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.
: (ב) המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.
: (ג) שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

@ 32. הקצבות אוצר המדינה למוסד [217] (תיקון: תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ב-12, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-10, תשע&quot;ב-15, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-7, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-14, תשע&quot;ז-15, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-6, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-12, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-9, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-7)
: (א) אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן (((מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; &lt;s&gt;מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;בשנת 2019, 53.57%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;החל מיום 1.3.2018&lt;/s&gt; &lt;s&gt;החל משנת 2018&lt;/s&gt; החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן))) מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע [[בלוח י']] ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה;
:: (1) בשנת 2018 - 57.16 אחוזים;
:: (2) בשנת 2019 - 55.96 אחוזים;
:: (3) בשנת 2020 - 55.74 אחוזים;
:: (4) בשנת 2021 - 57.26 אחוזים;
:: (5) בשנת 2022 - 53.89 אחוזים;
:: (6) בשנת 2023 - 58.88 אחוזים;
:: (7) בשנת 2024 - 59.81 אחוזים;
:: (8) בשנת 2025 – 47.07 אחוזים;
:: (9) בשנת 2026 – 44.57 אחוזים;
:: (10) בשנת 2027 - 55.40 אחוזים;
:: (11) בשנת 2028 - 56.47 אחוזים;
:: (12) בשנת 2029 ואילך - 56.52 אחוזים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1)(1) נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:
::: (א) סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
::: (ב) סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
::: הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור [[בלוח י']].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;תקבולים&quot; - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.
: (ג2) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות [[לוח ב'1]].
: (ג3) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.
: (ז)(1) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה:
::: (א) סכום השווה למכפלת שני אלה:
:::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::: (2) סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת;
::: (ב) סכום השווה למכפלת שני אלה:
:::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::: (2) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת.
:: (2) סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה - התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ח) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל [[סעיפים 74ב(ה)]] [[ו־74ג(א)]].
: (ט) (((פקע).))
: (י) (((פקע).))
: (יא) (((פקע).))

@ 33. [217א] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ב-6, תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 34. השקעות [218]
: כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.

@ 35. הלוואות [219]
: המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.

@ 36. הענקות [220] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה - על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי [[סעיף 26]], למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.
: (ב) הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ד) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;התחייבויות&quot; - לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;
::- &quot;המוסד לבטיחות וגיהות&quot; - המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]].

@ 37. נכסים [221]
: על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.

@ 38. פטור ממסים [222]
: לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.

== פרק ג': ביטוח אימהות [פרק ד'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 39. הגדרות [91] (תיקון: תשע&quot;ו-12)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;לידה&quot; - לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון;
:- &quot;הכשרה מקצועית&quot; - הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 40. מבוטחת [92] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח)
: (א) מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:
:: (1) מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]] או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;
:: (2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]].
: (ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
:: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
:: (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

@ 41. גמלה למי שאינה מבוטחת [93]
: המוסד רשאי -
: (1) לתת גמלה לפי [[פרק זה]] אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;
: (2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

=== סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (תיקון: תשנ&quot;ז) ===

@ 42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה [94] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשע&quot;ז-11)
: (א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית -
:: (1) למענק אשפוז;
:: (2) למענק לידה;
:: (3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
: (ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.
: (ג)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות.
:: (2) תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות.
:: (3) המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו.

@ 43. מענק אשפוז [94א] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור [[בלוח ב'1]].
: (ב) מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, [[בלוח ב'1]], כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.

@ 44. מענק לידה [94ב] (תיקון: תשנ&quot;ח-6, תשס&quot;א, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד-7, תשע&quot;ד-7)
: (א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה -
:: (1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: (1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: (2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: לענין זה, &quot;משפחה&quot; - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
:: (1) בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי.
: (ג) (((בוטל).))

@ 45. קצבת לידה [94ג] (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ג-11)
: (א) נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:
:: (1) בעד שלושה ילדים - 50% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהסכום הבסיסי;
:: (3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהסכום הבסיסי.
: (ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.
: (ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב-1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

@ 46. [94ד] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 47. הסעת יולדת [95]
: המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.

=== סימן ג': דמי לידה ===

@ 48. הגדרות [96] (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור - היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;
:- &quot;יום הלידה המשוער&quot; - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

@ 49. הזכות לדמי לידה [97] (תיקון: תשנ&quot;ז-7, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד-13, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ז-12, תשע&quot;ו-22, תשע&quot;ז-13, תשע&quot;ח-12)
: (א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי [[סימן זה]], בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
: (ב) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[+|סעיף 6(ג)]] [[או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[-#6|באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
:: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
:: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור [[בסעיף 50(א)]] או [[בסעיף 51]], לפי העניין;
:: (4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי [[סעיף 6(ח)(1) או (1א) ((לחוק עבודת נשים))]], פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות [[סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:
:: (1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]];
:: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]] - ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]];
:: (3) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
: (ד) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים.
: (ד1) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
:: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות;
:: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סעיפים 50]] [[ו-51]] ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע.
: (ה)(1) עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים]], וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
::: (א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
::: (ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר;
::: (ג) בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור [[בסעיף 50(א)]];
::: (ד) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:
::: (א) תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;
::: (ב) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
:: (3) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים.
:: (4) דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה.
:: (5) רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו - רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי [[סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]], ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

@ 49א. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (תיקון: תשפ&quot;א-8)
: (א) על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות [[סימן זה]], ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו [[בסעיף 48]]:
:: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]];
:: (2) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] משום שלא מתקיים לגביה האמור [[בהגדרה &quot;היום הקובע&quot; שבסעיף 48]];
:: (3) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.
: (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
: (ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ&quot;ח באדר התשפ&quot;א (12 במרס 2021).

@ 49ב. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-13, תשפ&quot;ו-6)
: (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
: על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה:
: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]];
: (2) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות [[סימן ט' לפרק ז']];
: (3) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]], ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]].

@ 50. תנאי הזכאות [98] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-6, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-13)
: (א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה -
:: (1) בעד פרק זמן של 15 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
:: (2) בעד פרק זמן של 8 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
:: (1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי [[פרק ה']] בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] או תגמול לפי [[פרקים י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] בשל נכות שדרגתה 100%;
:: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]];
:: (3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;
:: (4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]], ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;
:: (5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

@ 51. דמי לידה נוספים [98א] (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-10, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-6, תש&quot;ע-7, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-22, תשפ&quot;ו-3)
: (א) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות [[בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט [[-#6|באותם סעיפים קטנים]], לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -
:: (1) 20 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]];
:: (2) 12 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]].
: (א1) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]] ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -
:: (1) 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]];
:: (2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים]] - בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות.
: (ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור [[בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים]], ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי [[סעיף 50]] עד שהילד יעזוב את בית החולים.
: (ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.
: (ד) המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי [[סעיף 50]].

@ 52. תקופת דמי לידה [99]
: (א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי [[סעיף 50]] תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]] תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.
: (ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

@ 53. שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם [100א, 101א, 101ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12)
: (א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' בלוח י']].

@ 54. חישוב שכר עבודה רגיל [101] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ו-16, תשע&quot;ז, תשפ&quot;א-11)
: (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 53]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3) - הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הכנסה&quot; -
:: (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
:: (2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] - הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה;
:: (3) במבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 55. תקנות [102] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ז)
: השר רשאי לקבוע -
: (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]];
: (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 54]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
: (3) הוראות בדבר חישוב התקופות לענין [[סעיף 54]];
: (4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק י&quot;ד]];
: (5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין [[פרק זה]];
: (6) באישור ועדת העבודה והרווחה - לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות]], כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות [[פרק זה]], לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור [[בסעיף 50]] ולענין חישוב הכנסתה כאמור [[בסעיף 54(ב)]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי&quot;ד-1954]].))

@ 56. שלילת הזכות [103]
: המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:
: (1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;
: (2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;
: (3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

=== סימן ד': גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשע&quot;א-7) ===

@ 57. גמלאות להורה מאמץ [95א, 103א] (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד-13, תשס&quot;ז-9, תשע&quot;א-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 42(א)]], מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי [[סימן ב']], ובלבד -
:: (1) שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]];
:: (2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
: (ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור [[בסעיף 46]], יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]].
: (ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -
:: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
:: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

@ 57א. גימלאות להורה מיועד (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ח-8)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;אם מיועדת&quot; - מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 42]], יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
: (ג) הוראות [[סימן ג' לפרק זה]], למעט הוראות [[סעיפים 48]] [[ו-52]], יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי [[סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]], או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
:: לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

@ 57ב. גמלאות להורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע&quot;ו-10)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה&quot; - מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה &quot;היום הקובע&quot; - יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:
:: (1) אם טרם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;
:: (2) אם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]].
: (ד) התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -
:: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;
:: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

=== סימן ד'1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;א-8) ===

@ 57א. זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש &lt;עוגן 57ג&gt; (תיקון: תשפ&quot;א-8)
: (((ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי [[סימן ד'1]] וסעיף 57א יופיעו אחרי [[סעיף 57]] ולא אחרי [[סעיף 57ב]]).))
: (א) על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה' באדר התש&quot;ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה - תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח [[סימן ד']] לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.
: (ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
: (ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה' באדר התש&quot;ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ&quot;ח באדר התשפ&quot;א (12 במרס 2021).

=== סימן ה': גמלה לשמירת הריון ===

@ 58. הגדרות [103ג] (תיקון: תשס&quot;ז-12)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מבוטחת&quot; - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]] ומתקיימות בה הוראות [[סעיף 50]], ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
:- &quot;שמירת הריון&quot; - היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
:: (1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
:: (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

@ 59. גמלה לשמירת הריון [103ד]
: מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 60. שיעור הגמלה [103ה] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו-6, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג-11)
: גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי [[סעיף 54]] ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.

@ 61. תשלומי כפל [103ו] (תיקון: תשס&quot;ז-12)
: (א) מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי [[סימן זה]] בעד אותה תקופה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי [[סימן זה]] בשל זכאותה לדמי מחלה לפי [[סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים]], ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.

=== סימן ו': תשלומים מיוחדים ===

@ 62. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה [103ב] (תיקון: תשע&quot;ד-9)
: אשה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל&quot;ג-1973]].))

@ 62א. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה (תיקון: תשע&quot;ד-9)
: אישה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנקבעה לה דרגת אי-כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה - בגובה דמי לידה המחושבים לפי [[סעיף 49(ה)(3)]], ואם האישה היא הורה עצמאי - לאישה;
: בסעיף זה -
:- &quot;אישור רפואי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]];
:- &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]].

@ 63. בדיקת מי-שפיר [103ב1]
: (א) לענין סעיף זה, &quot;מבוטחת&quot; - מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי [[תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)=תקנות הבדיקה|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש&quot;ם-1980]] (להלן - תקנות הבדיקה).
: (ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו [[בתקנות הבדיקה]], ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ&quot;ו-1985]]; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו&quot;חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

=== סימן ז': מימון אשפוז יולדת (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ז) ===

@ 64. [103ז] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

== פרק ד': ביטוח ילדים [פרק ה'] ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 65. פרשנות [104] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ט-4)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;מבוטח&quot; -
::: (1) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]];
::: (2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]];
::- &quot;ילד&quot; -
::: (1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;
::: (2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,
::: ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים &quot;אב&quot;, &quot;אם&quot; ו&quot;הורה&quot; יתפרשו בהתאם לכך.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש&quot;ך-1960]].))
: (ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.

=== סימן ב': קצבת ילדים ===

@ 66. זכות לקצבת ילדים [105] (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי [[פרק זה]] בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה [[בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה]].

@ 67. מנין ילדים [106]
: (א) לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.
: (ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

@ 68. סכום הקצבה [109] (תיקון: תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-9, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ד-6, תשס&quot;ו-7, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס&quot;ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]] כשהוא מוכפל ב־2.24;
:: (3) לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]] כשהוא מוכפל ב־2.36.
: (ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום חודשי לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) (((בוטל).))
: (ח) (((בוטל).))
: (ט) (((בוטל).))
: (י) (((בוטל).))
: (יא) (((בוטל).))

@ 69. מקבל הקצבה [110, 111]
: (א) קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.
: (ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.
: (ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]].
: (ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]].

@ 69א. מנין ילדים ממספר נשים (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ט-3)
: על אף האמור בכל מקום אחר [[בסימן זה]], היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה:
: (1) היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;
: (2) לא היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב - יבוא הילד במניין האם.

@ 70. הורה הנעדר מן הארץ [112]
: הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.

@ 71. הורה שמת או חדל להיות מבוטח [113]
: מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.

@ 72. תקופת הקצבה [114]
: (א) נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.
: (ב) לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.
: (ג) נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

@ 73. פטור הקצבה ממסים [116]
: קצבת ילדים כאמור [[בסעיף 68]] לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

=== סימן ג': מענק לימודים (תיקון: תשנ&quot;ח-9) ===

@ 74. מענק לימודים [115] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח-9, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ו-9, תשע&quot;ו-21, תשפ&quot;ה-10)
: (א) בסעיף זה -
::- ”הורה עצמאי” - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי &quot;מקשר הנישואין&quot; יבוא &quot;לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot;;
::- ”שנת לימודים” - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה;
::- &quot;תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot; - תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים [[בפסקאות (2) עד (4) להגדרה &quot;תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot; שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע&quot;ה-2014]].
: (ב)(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:
::: (א) הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;
::: (ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה]], בעד כל אחד מילדיו;
::: (ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
::: (ד) מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], בעד אותו ילד;
::: (ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי [[סעיף 9]], קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד.
:: (2) מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי.
: (ב1) המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים - אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.
: (ב2) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
:: (1) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
:: (2) תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (3) קצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]];
:: (4) קצבה לפי [[סימן ג פרק יא|סימנים ג׳]] [[סימן ד פרק יא|או ד׳ לפרק י&quot;א]].
: (ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

=== סימן ד': מימון (תיקון: תשס&quot;ג-8) ===

@ 74א. מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ד) מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

=== סימן ה': חיסכון ארוך טווח לילד (תיקון: תשע&quot;ו-3) ===
: ((ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור [[סימן זה]] [[בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015]].))

@ 74ב. זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9, תשפ&quot;ד-14)
: (א)(1) המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי [[פרק זה]] ([[בסימן זה]] - הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש&quot;ח))) לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי [[סעיף 74ה(א)]]; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן:
::: (א) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 3;
::: (ב) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה - בהגיעה לגיל 12.
:: (2) הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
::: ((לפי [[צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע&quot;ו-2016]], סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.))
:: (2א) הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו-(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות [[סימן זה]]; [[בסימן זה]], &quot;קופת גמל להשקעה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
:: (3) שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ&quot;א באדר ב' התשע&quot;ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור.
: (ב) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי [[סעיף 69]].
: (ג) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.
: (ד)(1) סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.
:: (1א) על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק.
:: (2) על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]].
:: (3) ניתן פטור ממכרז לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז.
: (ה) המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי [[סימן זה]].
: (ו) לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין [[פקודת מס הכנסה]], או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי [[חוק הבטחת הכנסה]].
: (ז) בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי.
: (ח) בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד).

@ 74ג. גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ([[בסימן זה]] - גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן - יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 21.
: (ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]] יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 74ד. משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 74ג(א)]], ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208(ב)]] אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי [[סעיף 69]].
: (ב) התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]], והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל.

@ 74ה. תקנות - [[סימן ה']] (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשפ״ה–3)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
: (1) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי [[סעיף 74ג(ב)]];
: (2) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי [[סעיפים 303(ג)]], [[308]] [[ו־309]];
: (3) סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו;
: (4) האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע&quot;ז-2016]].))

@ 74ו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות [[סעיף 74ב(ד)]], ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף.

== פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה [פרק ג'] ==

=== סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח ===

@ 75. מבוטחים [31] (תיקון: תשס&quot;ז-12, תשע&quot;ב-13)
: (א) אלה המבוטחים לפי [[פרק זה]]:
:: (1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]], סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]];
:: (2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;
:: (3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;
:: (4) אדם הנבחן לפי [[סעיף 22 לחוק החניכות, התשי&quot;ג-1953]], או לפי [[הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה]], והוא בשעת הבחינה בלבד;
:: (5) מי שמתאמן לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ&quot;ז-1967]];
:: (6) אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;
:: (7) חוסה במעון או במעון נעול על פי [[חוק הנוער]], העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;
:: (8) מי ששכרו נקבע על פי חוק.
: (ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

@ 76. עובד בחוץ לארץ [32]
: (א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי [[פרק זה]] אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי [[פרק זה]] אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

@ 77. חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה [33]
: (א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
: (ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

@ 78. הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים [34]
: השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]] [[ופרק ט&quot;ו]], בקשר לביטוחם של -
: (1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;
: (2) עובד בכלי שיט;
: (3) עובד בכלי טיס;
: (4) מבוטח לפי הוראות [[סעיף 76]];
: (5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
: (6) מבוטח לפי [[פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי&quot;ד-1954]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי&quot;ז-1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל&quot;א-1971]].))

=== סימן ב': פגיעות בעבודה ===

@ 79. הגדרות [35]
: בחוק זה, במבוטח -
:- &quot;פגיעה בעבודה&quot; - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
:- &quot;תאונת עבודה&quot; - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
:- &quot;מחלת מקצוע&quot; - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי [[סעיף 85]] והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.

@ 80. חזקת תאונת עבודה [36]
: רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -
: (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
: (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
: (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
: (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
: (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
: (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
: (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור [[בסעיף 75(א)(4)]] או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

@ 81. הפסקה וסטיה [37]
: (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות [[בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80]] אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין [[80|פסקה (1) האמורה]], בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
: (ב) בנסיבות האמורות [[בפסקה (1) של סעיף 80]] לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
:: (1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
:: (2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

@ 82. רשלנות [38]
: אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

@ 83. חזקת סיבתיות [39]
: תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

@ 84. בקע מפשעתי [40]
: אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
: (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
: (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
: (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

@ 84א. ליקוי שמיעה (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי [[סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]] (להלן - רעש מזיק);
:: (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
:: (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
::: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה [[בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]] (בסעיף זה - רשומה רפואית);
::: (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן [[בפרק זה]], לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
: (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
:: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, &quot;תדירויות גבוהות&quot; - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
:: (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
:: (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

@ 85. מחלות מקצוע [41]
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי [[פרק זה]] ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
: (ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

=== סימן ג': גמלאות בעין ===

@ 86. זכות לגמלאות בעין [42] (תיקון: תשע&quot;ו-5, תשפ&quot;ד-13, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-6)
: (א) פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (א1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות]], אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים [[בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות]] או בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק האמור]], ובלבד שהוא זכאי להם לפי [[אותו חוק]]; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]].
::: (((הוראת שעה מיום 2.7.2024 ועד יום 2.7.2027):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות]], אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים [[בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות]] או בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק האמור]], ובלבד שהוא זכאי להם לפי [[אותו חוק]]; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על זכאות למכשירי שיקום וניידות המפורטים [[תוספת 2 חלק 1 פרט 32 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשפ&quot;ג-2022]], ועל נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]].
:: (2) הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים [[חוק ביטוח בריאות|בתוספת השנייה]] או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים [[-|בתוספת השנייה]] או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1).
: (ב) לענין [[סימן זה]], &quot;ריפוי&quot; - לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

@ 87. ריפוי [43]
: (א) ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.
: (ב) היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.
: (ג) המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 88. החלמה ושיקום [44]
: החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט&quot;ז-1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ&quot;ח-1968]].))

@ 89. דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי [45]
: (א) ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:
:: (1) באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;
:: (2) מאת המוסד באישור הממשלה;
:: (3) באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.
: (ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע -
:: (1) תנאים להסמכת שירות רפואי;
:: (2) הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.
: (ג) בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.
: (ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;
:: (2) אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;
:: (3) השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

@ 90. דרכים למתן שיקום מקצועי [46]
: שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.

@ 91. יחסי המוסד עם נותן הגמלאות [47]
: היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי [[סימן זה]], והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.

=== סימן ד': דמי פגיעה ===

@ 92. הזכות ותחומיה [48] (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
: (ב) לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

@ 93. שלושה ימים ראשונים [49] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3)
: (א) בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.
: (ב) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

@ 94. תקופת הזכאות הראשונה [50] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שכר העבודה הרגיל&quot; - כמשמעותו לפי [[סעיפים 98]] [[ו-100]];
::- &quot;מעביד&quot; - מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;
::- &quot;עובד&quot; - מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;
::- &quot;תקופת הזכאות הראשונה&quot; - שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי [[פרק זה]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 92(א)]] יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:
:: (1) היה הנפגע עובד -
::: (א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;
::: (ב)(1) היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;
:::: (2) המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;
::: (ג) מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יהיה היום ה-15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;
::: (ד) דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות [[פרק ט&quot;ו]] והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;
::: (ה) החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי [[סימן ד' לפרק י&quot;ד]];
::: (ו) השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן;
:: (2) היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

@ 95. המקבל תמורת דמי פגיעה [51]
: מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי [[סעיף 343]] לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

@ 96. אסיר ועציר [52]
: לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי [[חוק הנוער]], לא ישולמו דמי פגיעה.

@ 97. שיעור דמי פגיעה [53] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ח-3)
: (א) דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' שבלוח י']]; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו - ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

@ 98. חישוב שכר עבודה רגיל [54] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12)
: (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 97]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הכנסה&quot; -
:: (1) במבוטח לפי [[סעיף 75(א)(1)]] - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
:: (2) במבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 99. מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי [55]
: (א) מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין [[פרק זה]] אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי [[פרק זה]] אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.
: (ב) מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי [[סעיף 98]], הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי [[סעיף 98(ב)(2)]] לגביו כשהוא מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

@ 100. תקנות [56]
: השר רשאי לקבוע -
: (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]];
: (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 98]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;
: (3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 98]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי&quot;ז-1956]].))

@ 101. [57] (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

@ 102. דמי פגיעה מופחתים [58] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ב-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 92]], ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.
: (ב) דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי [[סעיף 97]], במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי [[פרק זה]] (להלן - שעות אי-הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר.
: (ג) לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

=== סימן ה': קצבה או מענק לנכה עבודה ===

@ 103. הגדרות [59, 62, 69]
: (א) לענין חוק זה -
::- &quot;נכה עבודה&quot; - מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;
::- &quot;דרגה יציבה&quot;, של נכה עבודה - דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;
::- &quot;דרגה שאינה יציבה&quot;, של נכה עבודה - דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
: (ב) לענין [[פרק זה]], &quot;נכות&quot; - נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים &quot;דרגת נכות&quot; ו&quot;קצבת נכות&quot; יתפרשו לפי זה.

@ 104. זכות לקצבה או למענק [60, 62, 66(א), 69] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ה-3)
: (א) נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי [[סימן ד']] והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי [[סימן זה]].
: (ב) קצבה לפי [[סעיף 105]] או [[סעיף 106]], לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:
:: (1) דרגה יציבה של 20% ומעלה;
:: (2) דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.
: (ג) מענק לפי [[סעיף 107]] ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-9%.

@ 105. חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100% [67] (תיקון: תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-11, תשע&quot;ו-14)
: (א) נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה - הסכום החודשי).
: (ב) חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי [[סעיף 110]] של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

@ 106. קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-100% [68]
: נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ב)]] שדרגת נכותו פחותה מ-100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.

@ 107. מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ-20% [66] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ה-3)
: (א) נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ג)]] ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור [[בסעיף 296(ב)]], ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
: (ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;קצבה חודשית&quot; - סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי [[סעיף 104(ב)]], בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

@ 108. [67א] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))
@ 109. [68א] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12) : (((בוטל).))

@ 110. הצמדה למדד [68ב] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת הנכות תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 111. [68ג] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 112. גמלאות מיוחדות [69] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת -
:: (1) לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי [[סעיף 105]] על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים [[בסעיף 97(א)]];
:: (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
: (ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי [[סעיף 118]], או הועדה הרפואית לעררים לפי [[סעיף 122]], כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ-75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין [[סעיף 124]], כדין קביעת דרגת נכות.
: (ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד-פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ&quot;ה-1965]].))

@ 113. מענק במקום קצבה [70]
: (א) נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

@ 114. עליה בנכות המזכה לקצבה [71]
: עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו [[סעיף 106]] היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.

@ 115. הגדלת קצבה לבני 18 ו-21 [72]
: (א) קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי [[סעיף 3]] שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.
: (ב) מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

@ 116. ניכוי הוצאות כלכלה [73]
: היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי [[סעיף 86]], במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.

@ 117. הגדלת קצבת הנכות [73א] (תיקון: תשס&quot;ג-6)
: קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות [[בלוח ו']] (להלן - שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור [[בסעיף 97(א)]] כפול שלושים.

=== סימן ו': קביעת דרגת נכות ===

@ 118. קביעת דרגת נכות [61] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע)
: (א) רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות -
:: (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
:: (2) את דרגת הנכות לענין [[סימן זה]], לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (א1) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי [[סעיף 104(א)]] וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.
: (ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:
:: (1) לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (בסעיף קטן זה - מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;
:: (2) רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;
:: (3) המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו-(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.
: (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע&quot;א-2011]].))

@ 119. דרגת נכות שאינה יציבה [62]
: על אף הוראות [[סעיף 118]] רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

@ 120. סייג לקביעת דרגת נכות [63]
: (א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))

@ 121. התחשבות בנכות קודמת [63א]
: על אף הוראות [[סעיף 120]], רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי [[סימן ה']], אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.

@ 122. ערר [64] (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
: (ב) אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.

@ 123. ערעור [64א]
: החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

@ 124. קביעת דרגה - תנאי לתובענה [65]
: קביעת דרגת הנכות, לפי [[סעיפים 118 עד 122]], היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין [[סימן זה]] בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.

@ 125. קביעת הוצאות מחיה ולינה [73ב]
: המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

=== סימן ז': סמל ותעודה לנכי עבודה ===

@ 126. סמל ותעודה לנכי עבודה [83]
: נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ&quot;ז-1967]].))

@ 127. הצורה ודרכי השימוש [84]
: צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.

@ 128. עונשין [85]
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;
:: (2) ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.
: (ב) אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.

@ 129. פטור [86]
: הוראות [[סעיפים 127]] [[ו-128(א)(2)]] לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי [[פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור [[בסעיף 127]].

=== סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה ===

@ 130. פרשנות [74] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) אלה בגדר תלויים במבוטח לענין [[סימן זה]]:
:: (1) אשתו בשעת מותו;
:: (2) ילדו כמשמעותו [[בסעיף 238]] [[או 252(ג1)]];
:: (3) הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה” – לרבות הורה מאמץ לפי [[חוק האימוץ]], הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;
:: (4) סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;
:: (5) מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור [[בלוח ט׳]] (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]] או התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]], ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 238]] או שהתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 252(ג1)]]; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים [[שבלוח ט׳]].
: (ב) [[בסימן זה]] להלן –
:: (1) דין אלמן כדין אלמנה;
:: (2) ”אלמנה”, ”אלמן” או ”ילד” – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);
:: (3) ”קצבת נכות מלאה” – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו [[סעיף 105]].

@ 131. זכות לקצבה או מענק [75]
: מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי [[סימן זה]].

@ 132. שיעורי קצבת תלויים [76]
: המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
: (1) לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%;
: (2) לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%;
: (3) לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
: (4) לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
: (5) לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים –
:: (א) לילד אחד – 20%;
:: (ב) לשני ילדים – 30%;
:: (ג) לשלושה ילדים ויותר – 40%;
: (6) לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) –
:: (א) לילד אחד – 60%;
:: (ב) לשני ילדים – 80%;
:: (ג) לשלושה ילדים – 90%;
:: (ד) לארבעה ילדים ויותר – 100%;
: (7) לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה –
:: (א) לתלוי אחד – 50%;
:: (ב) לשני תלויים – 75%;
:: (ג) לשלושה תלויים – 90%;
:: (ד) לארבעה תלויים – 100%.

@ 133. מענק לאלמנה [77] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי [[סעיף 132(1)]] כפול שלושים ושש.
: (ב) אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין [[סעיף 135]] חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
:: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
:: (2) אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה:
::: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]];
::: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]].

@ 134. קצבה למפרע לבן זוג תלוי [77א]
: נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.

@ 135. אלמנה שחזרה ונישאה [78]
: (א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
:: (1) לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 132(1)]] (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
:: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;
:: ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות [[שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)]].
: (ב) נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל&quot;ז-1976]].))

@ 136. קצבה כשיש גם תלויים אחרים [79]
: הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי [[סעיף 132(5) או (6)]] היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.

@ 137. תלויים חלקיים [80]
: תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי [[סעיף 130(א)(3)]], תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי [[סעיפים 132(7)]] [[או 136]] באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.

@ 138. תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם [81]
: השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי [[סעיפים 132(6) או (7)]] [[או 136]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.

@ 139. גבול קצבאות [82]
: (א) בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי [[סימן זה]] על קצבת הנכות המלאה.
: (ב) היו תובעים קצבה לפי [[סימן זה]] יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.

@ 140. הגדלת קצבת התלויים [82א] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות [[בלוח ו׳]] תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור [[בסעיף 97(א)]], כפול שלושים.

@ 141. הצמדת קצבת תלויים למדד [82ב] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 142. (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 143. מענק ליתום שהגיע למצוות [82ד] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר.
: (ב) (((בוטל).))

@ 144. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
:: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
:: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))
: (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא תלוי לפי [[סעיף 130(א)(2)]], ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.

=== סימן ט׳: שונות ===

@ 145. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [87]
: המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי [[פרק זה]] אם התובע גמלה -
: (1) הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;
: (2) נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;
: (3) הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.

@ 146. ביקורת [88]
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.
: (ב) מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי [[פרק זה]], כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.

@ 147. [[פקודת הפיצויים לעובדים]] [89]
: הוראותיה של [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]], יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון [[-|הפקודה]] - הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ&quot;ז באדר ב' התשי&quot;ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות [[-|בתוספת השלישית לפקודה]] ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.
: ((סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953 ביטל את [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול [[-|הפקודה]]. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.))

@ 148. ארגון יציג ודמי חברות [89א] (תיקון: תשע&quot;א-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 303]], רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי [[סעיף 381]], יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ג) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
:: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
: (ד) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]].
:: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]].
: (ה) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
:: (1) לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]], ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח;
:: (2) בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח.
: (ו) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 149. מימון פעולות בטיחות בעבודה [89ב] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ&quot;ח-1988]].))
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

@ 149א. דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ח-11, תשפ&quot;ג-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;תאונת עבודה&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) תאונת עבודה כמשמעותה [[בסעיפים 79]] [[ו-80(2) עד (6)]];
:: (2) מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה [[בסעיף 84]] [[או 84א]].
: (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה:
:: (1) התקדמות עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי [[dec230-2023 | החלטת הממשלה מס' 230 מיום ג' באדר התשפ&quot;ג (24 בפברואר 2023)]] לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן - הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה;
:: (2) המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ-ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה;
:: (3) נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי-הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה;
:: (4) שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי [[לוח י']].
: (ג) דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן:
:: (1) דיווחים לפי פסקאות (1) ו-(2) - החל מיום תחילתו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ&quot;ג-2023]] (((ביום 1.6.2023))), ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה;
:: (2) דיווחים לפי פסקאות (3) ו-(4) - החל ביום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027).

== פרק ו': ביטוח נפגעי תאונות [פרק ג'2] ==

@ 150. הגדרות [90ב] (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מבוטח&quot; - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
:- &quot;תאונה&quot; - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
:- &quot;אבדן כושר התפקוד&quot; - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ&quot;א-1981]], לעניין הגדרת &quot;אובדן כושר התפקוד&quot;.))

@ 151. הזכות ותחומיה [90ג]
: (א) מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.
: (ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה.

@ 152. דמי תאונה [90ד]
: דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ-90 ימים.

@ 153. סייג [90ה]
: (א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.
: (ב) בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.

@ 154. שיעור דמי תאונה [90ו] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: דמי תאונה ליום הם -
: (1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי - כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי [[פרק ה']] אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור [[בסעיף 77]];
: (2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו - סכום השווה ל-25% מהסכום הבסיסי.

@ 155. כפל גמלאות [90ז]
: מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט [[פקודת הנזיקין]], הסכם קיבוצי כמשמעותו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

@ 156. פרקי זמן שאין משלמים בעדם [90ח] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: על אף הוראות [[פרק זה]], לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות [[סעיף 92(א)]] וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח -
: (1) במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
: (2) בשירות בצבא הגנה לישראל;
: (3) במאסר.

@ 157. מועד להגשת התביעה [90ט]
: על אף הוראות [[סעיף 296]] תוגש תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

== פרק ז': ביטוח אבטלה [פרק ו'1] ==

=== סימן א': מבוטחים ===

@ 158. הגדרות [127א] (תיקון: תשנ&quot;ח-5, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מבוטח&quot; -
:: (1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]], והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;
:: (2) חייל ששירת שירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן - חייל);
:: (3) (((הנוסח הקבוע):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי [[סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון]], מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
::: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ-24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ-24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
:- &quot;מבוטח מיוחד&quot; - מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ([[בפרק זה]] - מועד פתיחת העסק) -
:: (1) מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]], ולפי [[סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (2) נרשם כעצמאי במוסד, לפי [[סעיף 379]];
:- &quot;לשכת שירות התעסוקה&quot; ו&quot;שירות התעסוקה&quot; - כמשמעותם [[בחוק שירות התעסוקה]];
:- &quot;דמי אבטלה&quot; - גמלה המשתלמת לזכאי לפי [[פרק זה]];
:- &quot;עובד&quot; - למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א(א)]];
:- &quot;תאריך קובע&quot; - ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור [[בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)]], בפעם השנייה ואילך - יהיה התאריך הקובע ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת.

@ 159. תקנות [127ב]
: השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין [[פרק זה]], בתנאים שקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל&quot;ג-1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ח-1997]].))

=== סימן ב': תנאי הזכאות ===

@ 160. זכאי לדמי אבטלה [127ג] (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר [[בסעיף 161]] ומלאו לו 20 שנים ([[בפרק זה]] - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]].
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.
: (ג) מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין [[פרק זה]] אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו [[בסעיף 238]] ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, &quot;משפחה&quot; - בן זוג, הורה, אח או אחות.
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין [[פרק זה]] ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.
: (ה) (((הנוסח הקבוע):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה &quot;מבוטח&quot; שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
:: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה &quot;מבוטח&quot; שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
: (ו) מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן - מועד סגירת העסק) -
:: (1) מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]] ולפי [[סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (2) נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי [[סעיף 345]];
:: בסעיף זה, &quot;התקופה המיוחדת&quot; - 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה:
:: (1) התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו;
:: (2) 24 חודשים.

@ 161. תקופת אכשרה [127ד] (תיקון: תשנ&quot;ח-8, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-13, תשפ&quot;ב-7)
: (א) לעניין [[סימן זה]], תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח -
:: (1) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן - ימי אבל);
:: (2) ימי שירות סדיר על פי [[חוק שירות ביטחון]] - עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;
:: (3) ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים - לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה.
: (ו) תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות [[סעיף 174א]] לא תיחשב כתקופת אכשרה.

@ 162. תקופות נוספות [127ה] (תיקון: תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ב-13, תשע&quot;ח)
: (א) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה - החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]], בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
:: (1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) - 12 חודשים;
:: (2) מחלה או תאונה - שישה חודשים;
:: (3) היעדרות מעבודה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק עבודת נשים]] - לפי מספר חודשי ההיעדרות;
:: (4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - חודש אחד;
:: (5) העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור [[בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]] בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים.

@ 163. מובטל [127ו] (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.
: (ב) השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.
: (ג) מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו [[בסעיף 89(א)]], אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, &quot;מחלה&quot; - לרבות תאונה.
: (ד)(1) אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] (בסעיף קטן זה - חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
:: (2) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
:: (3) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון]], לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
: (ה) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות.

@ 164. (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8) : (((בוטל).))

@ 165. עבודה מתאימה [127ז] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) לענין [[סעיף 163]] רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:
:: (1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;
:: (2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
:: (3) העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
: (ג) לענין [[סעיף 166(ד)]] רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]]:
:: (1) מי שטרם מלאו לו 25 שנים - מתום 14 ימים מהתאריך הקובע;
:: (2) מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים - מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;
:: (3) מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים - מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.
: (ה) לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו-(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.
: (ו) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.
: (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.
: (ח) לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) -
:: (1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;
:: (2) &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
:: (3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

@ 166. סייגים לזכאות [127ח] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-7)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור [[בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]], לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה [[וסעיף 171(א1)]] לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים.

=== סימן ג': דמי אבטלה ===

@ 167. חישוב דמי אבטלה [127י] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-7)
: (א) דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע [[בלוח ז']] בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין.
: (ב)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;יום תשלום&quot; - יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-173]], לפי הענין;
:::- &quot;השכר היומי הממוצע במשק&quot; - השכר הממוצע מחולק ב-25;
:::- &quot;התקופה הראשונה&quot; - 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;
:::- &quot;התקופה השניה&quot; - יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על -
::: (1) סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;
::: (2) סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2]], בעד ימי התשלום שמהיום ה-176 ואילך שלאחר התאריך הקובע.

@ 168. חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש [127יא]
: על אף הוראות [[סעיף 167]], דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור [[בסעיף 170(ב)(2)]], לא יעלו על החלק ה-25 מסכום השווה ל-80% משכר המינימום כהגדרתו [[בחוק שכר מינימום]].

@ 169. [127יב] (תיקון: תשנ&quot;ח-8) : (((בוטל).))

@ 170. השכר היומי הממוצע [127יג] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ב-13)
: (א) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.
: (ב)(1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.
: (ב1) השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א).
: (ג) מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.
: (ד) אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה-1 בחודש שבו חל הפיצוי.
: (ה) מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים]], וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.
: (ו) בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י&quot;א]], ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שכר מינימום]], או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו [[סעיף 2 לחוק האמור]].
: (ז) השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 171. תקופה מרבית לדמי אבטלה [127יד] (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ז, תשס&quot;ט-4, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, תשפ&quot;ב-7)
: (א) לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) - אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב-17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש:
:: (1) 175 - אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]];
:: (1א) 138 - אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]];
:: (1ב) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים;
:: (1ג) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים;
:: (2) 70 - אם הוא מבוטח כאמור [[בפסקאות (2) או (3) להגדרת ((&quot;))מבוטח((&quot;)) שבסעיף 158]] אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;
:: (2א) 67 - אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;
:: (2ב) 50 - אם טרם מלאו לו 25 שנים;
:: (3) 100 - בכל מקרה אחר.
: (א1) מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו-(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור [[בסעיף 166(ד)]], יופחת ב-30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם.

@ 171א. הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יום קובע&quot; - תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;
::- &quot;תקופה קובעת&quot; - 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;
::- &quot;תקופת תשלום מרבית&quot; - מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי [[סעיף 171(א)]];
::- &quot;יתרת תקופה קובעת&quot;, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת - התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.
: (ב) כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת -
:: (1) לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;
:: (2) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי [[סעיפים 167(ב)(2)]] [[או 168]], לפי הענין;
: (ג) כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.
: (ד) התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט' בטבת התשנ&quot;ו (1 בינואר 1996).
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.

@ 172. תחילת תשלום דמי אבטלה [127טו]
: לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

@ 173. דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית [127טז] (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-11, תשפ&quot;ב-11)
: (א)(1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.
:: (1א) (((נמחקה).))
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא), התשס&quot;ט-2009]].)) --&gt;
:: (2) (((נמחקה).))
:: (3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה), התשנ&quot;ח-1998]] - התקנות פקעו.)) --&gt;
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.
: (ג) על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 167 עד 172]], ואולם על אף האמור [[בסעיף 171(א)]] לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות [[סעיף 171א]] לא יחולו לגביו; לענין זה, &quot;זכאי מיוחד&quot; - מי שהתקיימו בו כל אלה:
:: (1) ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;
:: (2) לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-171א]], הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ-138 ימים;
:: (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.
: (ד) לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]].

@ 173א. (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8) : (((בוטל).))

@ 174. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת [127טז1] (תיקון: תשנ&quot;ז-6, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;א-3, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ב-7, תשפ&quot;א-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;עבודה מועדפת&quot; - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט [[בלוח ח']], ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]];
::- &quot;השיעור לחייל&quot; - שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי [[סעיף 170(ב)(2)]] אילולא הוראות [[סעיף 168]], ואולם על אף הוראות [[סעיף 167(א)]], יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע [[בטור א' של לוח ז']].
: (ב) מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):
:: (1) אילו התקיים בו האמור [[בסעיף 163(א)]] הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]];
:: (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (3) (((פקעה);))
:: (4) (((פקעה).))
: (ג) המענק יהיה בסכום השווה ל-50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת.
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 176]].
: (ו)(1) מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:
::: (א) הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]];
::: (ב) הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, &quot;עבודה נדרשת&quot; - עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט [[בלוח ח']].
:: (2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח ח']].
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור [[לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח']], והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.

@ 174א. מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תשע&quot;ז-5)
: הוראות [[סעיף 174]] יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א]].

@ 175. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה [127טז2] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-9)
: (א) הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי [[סעיף 167]], סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, &quot;קצבת פרישה&quot; - קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:
:: (1) עבודה;
:: (2) שירות בצבא הגנה לישראל;
:: (3) שירות במשטרת ישראל;
:: (4) שירות בשירות בתי הסוהר.

@ 176. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד [127טז3] (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה-12, תשפ&quot;ו-6)
: (א) הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות [[סעיף 163(ד)]], ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))
: (ה) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.

@ 176א. מענק למובטל שעובד בשכר נמוך [ה&quot;ש 3א; 127טז4] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ט-4)
: (א) מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי [[סעיף 165]], וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות [[סעיף 165(ד)]], אם נתמלאו לגביו כל אלה:
:: (1) הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי - 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור [[בסעיף 165(ד)]] שהציע לו שירות התעסוקה;
:: (2) השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן - עבודה בשכר נמוך).
: (ב) סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל-50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות [[סעיף 171]], או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו [[סעיף 165(ד)]]; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי [[סעיף 160]]; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100.
: (ג) הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות [[סעיף 166(ב)]].
: (ד) השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי [[סעיף 170]].
: (ה) השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ&quot;ה-1994]].))
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך.
: (ז) על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 167(ב)(2)]].

=== סימן ד': שונות ===

@ 177. ניכוי מס הכנסה [127יז]
: מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה.

@ 177א. תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ&quot;א-11)
: לא ישולמו דמי אבטלה לפי [[פרק זה]] למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה:
: (1) הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה - תקופת החל&quot;ת);
: (2) הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל&quot;ת.

@ 177ב. אי-התחשבות בימי האבטלה לפי [[סימנים ה']] [[ו-ו']] במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים (תיקון: תשפ&quot;א-11)
: (א) במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות [[סימן ה']]:
:: (1) ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור [[בסעיף 171(א)]];
:: (2) ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור [[בסעיף 171א]]; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סימן ו']];
:: (3) ימי האבטלה כאמור [[בסעיף 174(ג)]].
: (ב) בסעיף זה, &quot;הוראות [[סימן ה']]&quot; - הוראות [[סימן ה' לפרק זה]] כנוסחן [[23:575830|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש&quot;ף-2020]], כתוקפן ביום כ' בתמוז התשפ&quot;א (30 ביוני 2021).

@ 177ג. הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) הוצעה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה-176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה - היום ה-176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, &quot;הכשרה מקצועית הולמת&quot; - הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת.
: (ב) לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה-176 ואילך את [[סעיף 173(א)]], כך שבמקום &quot;70%&quot; יבוא &quot;100%&quot;, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע.

@ 178. הענקת אבטלה [127יח(א)]
: קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.

@ 179. תנאי להענקה [127יח(ב)]
: הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.

=== סימן ה': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) ===

@ 179א. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ב. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ג. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ד. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ה. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ו. (תיקון: תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ז. (תיקון: תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א) : (((פקע).))
@ 179ח. (תיקון: תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ט. (תיקון: תש&quot;ף-5) : (((פקע).))

=== סימן ו': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-11) ===

@ 179י. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יא. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יב. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יג. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יד. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179טו. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))

=== סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 179טז. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יז. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יח. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יט. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179כ. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179כא. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))

=== סימן ח': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת  הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ה-12) ===

@ 179כב. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כג. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כד. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כה. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כו. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כז. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))

=== סימן ט': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ&quot;ו-6) ===
: (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))

@ 179כח.  הגדרות - [[סימן ט']] (תיקון: תשפ&quot;ו-6, תשפ&quot;ו-9)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
:: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
:: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], ואולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] כך שאחרי &quot;ביוזמת המעסיק&quot; יבוא &quot;או ביוזמת העובד&quot;((,)) במקום &quot;30&quot; יבוא &quot;10&quot; ואחרי &quot;רצופים לפחות&quot; יבוא &quot;שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) או י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026)&quot;;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ&quot;ז בניסן התשפ&quot;ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי [[סעיף 179לד]].

@ 179כט. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]].
: (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
:: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה &quot;קצבת נכה&quot; שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
:: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;משרת מילואים&quot; - מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב-12 החודשים שקדמו ליום הקובע.
: (ד) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, &quot;פצוע&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח [[חוק הנכים]], בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח [[סעיף 31 לחוק הנכים]], אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור;
:: (2) מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם [[לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה]] בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).
: (ה) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות.
: (ו) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, &quot;פונה מביתו&quot; - מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות [[25:12202037|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 6 והוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026]].
: (ז) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום &quot;שישה&quot; יקראו &quot;שלושה&quot;.

@ 179ל. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179לא. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ו-6) 
: על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי [[סימן זה]] וגם במהלך התקופה הקובעת לפי [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2025]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179לב. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא &quot;למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת&quot;.

@ 179לג. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

@ 179לד. הארכת התקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ&quot;ז באייר התשפ&quot;ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026).

== פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון [פרק ו'3] (תיקון: תשע&quot;ח-5) ==

@ 180. הגדרות [127נג] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;עובד&quot; - מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מעביד של עובד&quot; - לרבות מי שהיה מעבידו;
:- &quot;שכר עבודה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הגנת השכר]], לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]]; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי [[חוק שכר מינימום]], יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור;
:- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]], לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;פיצויי פיטורים&quot; - פיצויי פיטורים המגיעים מכוח [[חוק פיצויי פיטורים]] או מכוח הסכם קיבוצי;
:- &quot;קופת גמל&quot; - כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן - תשלומים סוציאליים);
:- &quot;חוב שכר עבודה&quot; - לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;
:- &quot;חוב לקופת גמל&quot; - תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור [[בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר]].

@ 181. מבוטחים [127נד]
: המבוטחים לפי [[פרק זה]] הם עובד וקופת גמל.

@ 182. הזכות לגמלה [127נה] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-6)
: מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
: (1) לגבי מעסיק שהוא יחיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ואם נפטר המעסיק - צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי [[החוק האמור]];
: (1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
: (2) לפירוק אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותמאני על האגודות]] (להלן - אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
: (3) (((נמחקה);))
: (4) צו לפירוק אגודה שיתופית לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]];
: (5) צו לפירוק עמותה שניתן לפי [[סעיף 49(4) לחוק העמותות]];
: (6) צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], שניתן לפי [[סעיף 257(4) לפקודת החברות]].

@ 183. שיעור הגמלה לעובד [127נו] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-6)
: (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]], ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות [[סעיף 182]], לפי המוקדם מביניהם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי [[פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח -
:: (1) לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
:: (2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי [[החוק האמור]], לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית;
::: (ב) הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א);
::: (ג) הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו;
::: (ד) הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה;
:: לעניין סעיף זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 184. שיעור הגמלה לקופת גמל [127נז] (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ג-11)
: (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]].
: (ב) הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.

@ 185. גמלה לחבר קיבוץ שיתופי [127נז1] (תיקון: תשס&quot;ג-11, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חבר אגודה שיתופית&quot; - מי שביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי [[סעיף 3]];
::- &quot;הכנסה חודשית&quot; - סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344(א)(1)]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה, שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה.
: (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים.

@ 185א. גמלה לחבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה חודשית&quot; - סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344א]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]];
::- &quot;חבר קיבוץ מתחדש&quot; - מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], והתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר.
: (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

@ 186. פרסום הסכומים המרביים [127נח]
: השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח [[סעיפים 183]] [[ו-184]].

@ 187. זקיפת חובות [127נט]
: (א) עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 183]], תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו - לחוב פיצויי פיטורים.
: (ב) עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]], תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:
:: (1) ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;
:: (2) ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;
:: (3) ביטוח בריאות;
:: (4) קופת תגמולים;
:: (5) כל מטרה אחרת.
: (ג) הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.
: (ד) היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות - לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.

@ 188. הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה [127ס]
: גמלה המשתלמת לפי [[פרק זה]] יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.

@ 189. הגשת תביעה לגמלה [127סא] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יגיש תביעתו למוסד.
: (ב) הגמלה לפי [[פרק זה]] תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה.

@ 190. תשלום הגמלה [127סב] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות [[סעיף 189(ג)]]; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.
: (ב) המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

@ 191. עובד שנפטר [127סג]
: (א) על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]], אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי [[פרק זה]], תשולם הגמלה בהתאם להוראות [[סעיף 7 לחוק הגנת השכר]], ולשאירים כמשמעותם [[בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], הכל לפי הענין.
: (ב) שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי [[סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], יהיו זכאים לגמלה לפי [[פרק זה]] לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי [[-|סעיף 5 האמור]], עד לסכום המרבי הנקוב [[בסעיף 183]] ובכפוף ליתר הוראות [[פרק זה]].

@ 192. תביעות המוסד כלפי המפרק [127סה] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ד-3)
: (א) שילם המוסד גמלה לפי [[פרק זה]], יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם -
:: (1) זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) בסעיף זה, &quot;דין קדימה&quot; - כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 193. שיפוט [127סו] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי [[פרק זה]] תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור [[בסעיף 182]].

@ 194. תקנות [127סד] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי [[פרק זה]] הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים [[בסעיפים 189]] [[ו-190]].
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]].

== פרק ט': ביטוח נכות [פרק ו'2] ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח-10) ===

@ 195. הגדרות [127כא] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בעל ליקוי חמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - &quot;הכנסה&quot; כמשמעותה [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], הכל למעט קצבת ילדים לפי [[פרק ד']], ולמעט הענקות מכוח [[סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים]];
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל&quot;ו-1975]], לעניין הגדרת &quot;הכנסה&quot;.))
:- &quot;הכנסה מעבודה או ממשלח יד&quot; - הכנסה חודשית, בפועל, לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ולעניין [[סעיפים 200]], [[201]] [[ו-202]] - גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם [[בסעיף 158]];
:- &quot;זכאי במשך תקופה ממושכת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ליקוי&quot; - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
:- &quot;מבוטח&quot; - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;
:- &quot;נכה&quot; - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה - אי-כושר להשתכר); לעניין [[פרק זה]] יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר;
:: (3) אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע;
:: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ&quot;ד-1984]].))
:- &quot;עובד קטין&quot; - עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי [[פרק ה']], ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי [[סעיף 178(א)]];
:- &quot;עקרת בית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 238]], למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;
:: (2) היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;
:: (3) היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]];
:- &quot;עקרת בית נכה&quot; - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר לתפקד);
:- &quot;התאריך הקובע&quot; - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

=== סימן ב': תנאי הזכאות ===

@ 196. הזכאות לגמלת נכות [127כב(א), (ד)] (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשע&quot;ו-14, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש&quot;ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.
: (ב) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]]:
::: (א) (((נמחקה);))
::: (ב) נקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
::: (ג) (((נמחקה).))
:: (2) על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי [[תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]] (בפסקה זו - גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי [[סעיף 206]] (בפסקה זו - קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה:
::: (א) גמלת ילד נכה;
::: (ב) הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת - סכום התשלום לפי פסקה (1).

@ 197. הוראות מיוחדות לענין עולים [127כב1(א), (ב)] (תיקון: תשנ&quot;ח-11, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ו-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 196(א)]], עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]].
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עולה בשינויים אלה:
:: (1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 207(א)]], ולא לגרוע מהן;
:: (2) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 196(ב)]], ולא לגרוע מהן;
:: (3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה [[שבסעיף 195]], לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.
: (ג) בסעיף זה, &quot;עולה&quot; - תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]];
:: (2) בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

@ 198. הוראות מיוחדות לענין עקרת בית [127כג]
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי [[פרק זה]], לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי-כושרה לתפקד.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ&quot;ד-1984]].))

=== סימן ג': גמלאות ===

@ 199. סוגי גמלאות נכות [127כה(א)(1)-(3)] (תיקון: תשס&quot;ב-11)
: נכה זכאי לגמלאות אלו:
: (1) קצבה חודשית - לפי [[סעיפים 200 עד 202]];
: (2) שיקום מקצועי - לפי [[סעיפים 203 עד 205]];
: (3) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים - לפי [[סעיף 206]];
: (4) גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה - לפי [[סעיף 206א]].

@ 200. קצבה מלאה ושיעורה [127לו, 127לז] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן - קצבה חודשית מלאה):
:: (1) 107%;
:: (2) 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו;
:: (3) 21.40%;
:: (4)(א) 17%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו;
::: (ב) 4.62%, לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו.
: (ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן - קצבת יחיד מלאה).
: (ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:
:: (1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 שבלוח ט']] - 12.5% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, &quot;ילד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 238]].
: (ד) תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב-7%.

@ 200א. (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 201. קצבה חלקית [127לח] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(1) ו-(4)(א), (ג) ו-(ד)]], לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(3)]].
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור [[בסעיף 200(ג) ו-(ד)]].

@ 202. ניכוי הכנסות מקצבה [127לט, 127כב1(ג)] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-5)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) נכה שהיתה לו הכנסה -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי [[סעיף 200(א)]] הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']]; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']], מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו;
::: (ב) הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א) ו-(ב)]], ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע - הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א)]] בלבד;
::: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] למבוטח אם שיעורה נמוך מ-2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות [[סעיפים 200]], [[201]] וסעיף זה;
:: (3) היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל-11.37% מהשכר הממוצע.

@ 203. שיקום מקצועי - תנאים [127מ] (תיקון: תשס&quot;ח-10)
: מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר התש&quot;ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:
: (1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח [[סעיף 118]];
: (2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;
: (3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;
: (4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 204. שיקום מקצועי - כללים [127מא]
: שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי [[פרק ה']]; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח [[פרק ה']] יחולו לגבי מבוטח כאמור [[בסעיף 203]], בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

@ 205. שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה [127מב] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי [[פרק זה]] והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

@ 206. שירותים מיוחדים [127כה] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: (א) שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי [[פרק זה]] הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.
: (ב) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי [[סעיף 208]] בשיעור של 75% לפחות.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]].))
: (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: (ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

@ 206א. גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;גמלה בסיסית&quot; - גמלה לפי הוראות [[סעיף 206]] או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי [[הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת]] שנערך לפי [[סעיף 9]].
: (ב) מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
:: (1) 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה;
:: (1א) 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה;
:: (2) 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה;
:: (3) 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
: (ג) מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

=== סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר ===

@ 207. תחילת הבירור [127כב(ב), (ג)] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע.
: (ב) לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

@ 208. אחוזי נכות רפואית [127כז] (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.
: (ב) רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו.
: (ד) השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ליקוי יחיד&quot; - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה [[בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ&quot;ד-1984]], שבצדם נקוב אחוז נכות.

@ 209. דרגת אי-כושר להשתכר [127כח] (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) פקיד תביעות כאמור [[בסעיף 298]] יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי-כושרו להשתכר.
: (א1) דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%.
: (ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.
: (ד)(1) תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות [[סעיפים 200]] [[ו-201]] בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה - הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ-60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.
:: (2) קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

@ 210. דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר [127לב]
: פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

@ 211. ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות [127כט, 127ל]
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי [[פרק זה]], רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

@ 212. מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן [127לא] (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.
: (א1) הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]] יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ב) השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי [[סעיף 211]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ&quot;ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ&quot;ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 213. ערעור [127לד]
: החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

@ 214. בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר [127לה] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
: (ב) החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין [[סעיפים 208]] [[ו-209]]; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו.
: (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]] ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס&quot;א-2000]].))

=== סימן ה': שונות ===

@ 215. הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה [127מז(א)(1)] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))

@ 216. [127מז(ב)] (תיקון: תשס&quot;א-5) : (((בוטל).))

@ 217. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [127כד]
: המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי [[פרק זה]] או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

@ 218. הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות [127נב]
: סמכויות המוסד לפי [[סעיף 145]] יהיו לו גם לענין גמלה לפי [[פרק זה]].

@ 219. חובת אדם למסור מידע [127נ]
: השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין [[פרק זה]], כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

@ 220. מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים [127נב1] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

@ 220א. שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351]] או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה - זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור [[בסעיף 199(1)]], תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה - תקופת הזכאות המיוחדת).
: (ב) (((בוטל).))

@ 220ב. הגדלת שיעור הקצבאות (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי [[פרק ט']] ולפי [[סעיף 251]], באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי [[20:489287|תיקון מס' 200]], ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי [[סעיף 200(א)]] לא תפחת מ-3,700 שקלים חדשים.
: (ב) המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;העלאת קצבאות הנכות&quot; - ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר [[20:489287|תיקון מס' 200]] וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי [[פרק זה]] [[וסעיף 251]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]];
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].

=== סימן ו': ילד נכה ===

@ 221. הגדרת ילד נכה [127מט]
: לענין [[סימן זה]], &quot;ילד נכה&quot; - ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].))

@ 222. גמלאות בשל ילד נכה [127מז(א)(2), (3), 127מח, 127מט1, 127מט2] (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר -
:: (1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;
:: (2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.
: (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: (ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות [[סעיפים 212]] [[ו-213]] יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 222א. מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (תיקון: תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;ד-3)
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי [[סעיף 222]], לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 222]] - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

@ 222ב. גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (תיקון: תש&quot;ס-5, תשע&quot;ו-10, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-8)
: (א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]].
: (ב) היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי [[סימן זה]], רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
:: (2) למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי [[סימן זה]].

@ 222ב1. הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר (תיקון: תשע&quot;ח-14)
: מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי [[סעיף 222]], זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי [[סעיף 265(א)(1)]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) ===

@ 222ג. (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) : (((בוטל).))

=== סימן ח': מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) ===

@ 222ד. (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) : (((פקע).))

== פרק י': ביטוח סיעוד [פרק ו'5] ==

=== סימן א': הגדרות ===

@ 223. הגדרות [127פג] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בדיקת תלות&quot; - בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או בשל הצורך בהשגחה;
:- &quot;גמלת סיעוד&quot; - גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי [[פרק זה]];
:- &quot;השגחה&quot; - השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;
:- &quot;ועדה מקומית מקצועית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;יחידות שירות&quot; - מתן שירותי סיעוד כאמור [[בטור א' ללוח ח'2]], בהיקף כאמור [[בלוח ח'2]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו;
:- &quot;ליקוי&quot; - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
:- &quot;מבוטח&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים;
:- &quot;מוסד סיעודי&quot; - מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;
:- &quot;פעולות יום-יום&quot; - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;
:- &quot;קצבת יחיד מלאה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שווי בכסף של יחידת שירות&quot;, לעניין חודש קלנדרי מסוים - התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור - ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל;
:- &quot;שירותי סיעוד&quot; - שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט [[בטור א' ללוח ח'2]];
:- &quot;שעות לילה&quot; - השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה.

=== סימן ב': גמלאות ===

@ 223א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ח-8)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;היתר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הממונה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;היתר שהותלה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק עובדים זרים&quot; - [[חוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].

@ 224. גמלת סיעוד [127פד] (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-8, תשע&quot;ד-8, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 225]], מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות:
:: (1) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות - זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה:
::: (א) 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים [[בפרטים (2) עד (6) בלוח ח'2]], בלבד;
::: (ב) 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות [[סעיפים 224(ב)]], [[225א(ב)]] [[ו-225ב(ב)]] לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו;
:: (2) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות - 10 יחידות שירות לשבוע;
:: (3) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות - 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו-2020 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-12 יחידות שירות לשבוע;
:: (4) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות - 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-17 יחידות שירות לשבוע;
:: (5) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות - 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-21 יחידות שירות לשבוע;
:: (6) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות - 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-24 יחידות שירות לשבוע.
: (ב) גמלת סיעוד המשולמת כאמור [[בסעיף 225(ג)]] [[או 225א]] תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3.
: (ג)(1) את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה [[בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]]; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין.
:: (3) השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;רופא מומחה&quot; - רופא מומחה בגריאטריה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
:::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 328]].
: (ד)(1) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ&quot;ח-1988]].))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] או מכוח [[=חוק ההטבות|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס&quot;ז-2007]] (בפסקה זו - חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון -
::: (א) קצבה כאמור [[#1|בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה &quot;קצבה בשל רדיפות הנאצים&quot; שבחוק ההטבות]];
::: (ב) קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002;
::: (ג) קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו [[בחוק ההטבות]].
: (ה) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים [[בלוח ח'2]], ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור [[בלוח ח'2]], בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות.
: (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את [[לוח ח'2]].

@ 224א. ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ג-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בדיקת תלות&quot; - בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת;
::- &quot;תכנית ניסיונית&quot; - תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית;
::- &quot;תקופת הניסיון&quot; - תקופה של שנה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של [[19:301559|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 - הוראת שעה), התשע&quot;ג-2013]] (((מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014))).
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 224(ג)]], בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו [[בסעיף האמור]], במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה:
:: (1) המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2013]].))
:: (2) המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור;
:: (3) הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח.
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 230]], בתקופת הניסיון יקראו את [[פסקה (2) שבסעיף האמור]] בלא הסיפה החל במילים &quot;ובלבד שלעניין&quot;.

@ 225. תשלום גמלת סיעוד [127פה] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2)
: (א) זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.
: (א1) קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224]], יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או [[סעיף 225א]]; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן.
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 303]], [[304]], [[ו-306]], תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי.
: (ג) גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 229]]; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.
: (ד) זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור [[בסעיף 237(ב)]] ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 225א]], מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224(א)(2) עד (6)]] רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה.
:: (2) כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן.
:: (3) הוראות [[סעיף 225ב(ב)]] יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו.
: (ז) קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]].
: (ח) בסעיף זה, &quot;גורם מקצועי&quot; - עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו [[בסעיף 225ה]].

@ 225א. תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי (תיקון: תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט-4, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 225(ב) ו־(ג)]], גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה:
:: (1) הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224]];
:: (2) ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות;
:: (3) הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי [[סעיף 304]] או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.
: (ב) גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור [[בסעיף 224(ב)]].
: (ג) מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו.
: (ד) המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]].
: (ה) בסעיף זה [[ובסעיפים 225ב]] [[ו־225ג]] -
::- &quot;בן משפחה&quot; - הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם;
::- &quot;מטפל&quot; - מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה:
::: (1) הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;
::: (2) הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו [[בסעיף 324ב]];
::- &quot;עובד זר&quot; - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].
: (ו) (((בוטל).))

@ 225ב. קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ט-2)
: (א) אין בהוראות [[סעיף 225א]] כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לקבל גם שירותי סיעוד כאמור [[בסעיף 225(ב)]], כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות [[סעיף 225(א1)]], למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר.
: (ב) מי שקיבל גמלה בכסף כאמור [[בסעיף 225א]] וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה -
::- &quot;גמלה מלאה&quot; - שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי [[סעיף 224]];
::- &quot;התוספות&quot; - (((נמחקה).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 225ג. ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ח-9)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חשבון בנק&quot;, &quot;פיקדון&quot; - חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם [[בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים]];
::- &quot;שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי&quot; - השיעור הגבוה מבין אלה:
::: (1) 12%;
::: (2) האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
::- &quot;שיעור ההפרשה&quot; - שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12:
::: (1) המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת [[סעיף 225א]];
::: (2) המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב);
::: (3) טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
::- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי [[סעיף 225א]], המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]], והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי.
: (ג) קבלת שירותי סיעוד לפי [[סעיף 225ב]] קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה.
: (ד) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים]] שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש.
: (ה) העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות [[סעיף 1יא(א) עד (ה) ו-(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים]], והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון.
: (ה1) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ו) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות [[חוק פיצויי פיטורים]], אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.
: (ז) (((בוטל).))

@ 225ד. הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-8)
: (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע [[סעיפים 225א עד 225ג]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין.
: (ד) המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות [[סעיפים 224(א)(1)]] [[ו-225(ה)]] על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב-1 בינואר בשנים 2020 עד 2023.

@ 225ה. מתאם טיפול (תיקון: תשע&quot;ח-9)
: (א) מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
:: (1) תנאי הכשירות של מתאם טיפול;
:: (2) הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי;
:: (3) אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול;
:: (4) אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול;
:: (5) הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (6) דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול;
:: (7) הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד.
: (ג) השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה.

@ 226. תקופת אכשרה [127פו]
: תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.

@ 227. סייג לזכאות [127פז] (תיקון: תש&quot;ע-4, תשע&quot;ז-10)
: (א) מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור [[בסעיף 307(א)]] לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, &quot;בית חולים&quot; - בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.
: (ג) מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ-90 ימים.

@ 228. מניעת כפל תשלומים [127פח] (תיקון: תשס&quot;ב-11)
: (א) הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112]] או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי [[סעיפים 206]] [[ו-206א]], הברירה בידו לבחור באחת מהן.
: (ב) הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק זה]] וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ&quot;ח-1988]].))

@ 229. תחילת הזכאות [127פט] (תיקון: תשע&quot;ו-15)
: על אף הוראות [[סעיף 296]], הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

@ 230. בדיקה [127צ] (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ח-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ח-8)
: (א) המוסד רשאי לבדוק -
:: (1) אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;
:: (2) את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן - התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות [[סעיף 224(ג)]] בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ&quot;ח-1988]].))
: (ב) המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד.

@ 230א. הגבלת תקופת הזכאות (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.
: (ב) מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש&quot;ס-2000]].))
: (ג) הוראות [[סעיף 229]] לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

@ 230ב. (תיקון: תשס&quot;ו, תש&quot;ע-6) : (((פקע).))
@ 231. [127צא] (תיקון: תשע&quot;ט-2) : (((בוטל).))
@ 232. [127צב] (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 233. השגה על קביעת שירותי סיעוד [127צג] (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: על קביעת המוסד לפי [[סעיפים 225(א1) עד (ד) ו-(ז)]] [[או 225א(ד)]] ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים.

@ 234. הרחבת סוגי זכאים וגמלאות [127צד] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי -
: (1) להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;
: (2) לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.

=== סימן ג': ועדה ארצית ===

@ 235. ועדה ארצית לעניני סיעוד [127צה]
: (א) השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן - הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).
: (ב) ואלה חברי הועדה הארצית:
:: (1) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;
:: (2) שני נציגים של משרד הבריאות;
:: (3) נציג של משרד האוצר;
:: (4) נציג של משרד הפנים;
:: (5) שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;
:: (6) שני נציגים של המוסד;
:: (7) שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;
:: (8) נציג של כל קופות החולים האלה:
::: (א) קופת חולים מכבי;
::: (ב) קופת חולים לעובדים לאומיים;
::: (ג) קופת חולים מאוחדת;
:: (9) שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (10) מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (11) נציג של &quot;אש&quot;ל&quot; - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;
:: (12) נציג של &quot;משען&quot; - מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;
:: (13) שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.
: (ד) המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.
: (ה) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.

@ 236. תפקידי הועדה הארצית [127צו]
: הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי [[סעיף 237(א)]] (להלן - פעולות פיתוח) ולצורך זה -
: (1) תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;
: (2) תמליץ על סדרי עדיפות כלל-ארציים לפעולות פיתוח;
: (3) תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.

=== סימן ד': מימון ===

@ 237. פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים [127צז] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח-8, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א)(1) בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1) -
::: (א) המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
::: (ב) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
::: (ג) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו-(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
:: (3) הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ב) הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.
: (ג)(1) (((נמחקה).))
:: (2) אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג' בתמוז התשנ&quot;ה (1 ביולי 1995).

== פרק י&quot;א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים [פרק ב'] (תיקון: תשע&quot;ז-12) ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 238. הגדרות [5] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-7, תשס&quot;ו-8, תש&quot;ע-8, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-16, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אלמנה&quot; - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא -
:: (1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
:: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי [[סעיפים 200]] [[או 244]];
:- &quot;אלמן&quot; - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']], להוציא -
:: (1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה;
:: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
:: בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת &quot;ילד&quot;, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
:- &quot;ילד&quot; - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) לא מלאו להם 18 שנים;
:: (2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל;
:: (3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
::: (א) בשירות סדיר כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
::: (ב)(1) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית;
::::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס&quot;ב-2002]].))
:::: (2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
::::: (א) הוא יוצא צבא כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי [[החוק האמור]];
::::: (ב) (((נמחקה);))
:::: (3) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי;
::: (ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב לימודיהם כאמור;
:: (4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ&quot;ז-1997]].))
:: (5) (((נמחקה);))
:: והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין [[סימן ד' לפרק זה]] [[וסימן ח' לפרק ה']] ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
:- &quot;הכנסה&quot; - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם [[בסעיף 158]], כהכנסה מעבודה או ממשלח יד;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל&quot;ז-1976]].))
:- &quot;עקרת בית&quot; - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי [[פרק זה]], שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש;
:- &quot;אלמנה בת קצבה&quot; - אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי [[סעיף 132(1) עד (5)]] או לפי [[סעיף 252]];
:- &quot;עובד מבוטח&quot;, &quot;עובדת מבוטחת&quot; - מבוטח לפי [[פרק זה]], למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי [[פרק ט']].

@ 239. תחילת תקופת התשלום [6] (תיקון: תשע&quot;ז-12)
: (א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי [[פרק זה]] עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 בחודש שלאחריו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי [[פרק זה]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']] למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.

=== סימן ב': מבוטחים ===

@ 240. מבוטח [7] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי [[פרק זה]], להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]], ולגבי אישה - אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה.
: (ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]], ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]], תהיה מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד.

@ 241. [8] (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 242. [9] (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 243. סוגים מיוחדים [10]
: השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות [[סעיף 240]] לא יהיו מבוטחים לפי [[פרק זה]]; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל&quot;ט-1979]].))

=== סימן ג': ביטוח אזרחים ותיקים (תיקון: תשע&quot;ז-12) ===

@ 244. קצבת אזרח ותיק [11] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-6, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ז-12)
: (א) מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות [[סימן זה]], קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
: (ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
:: (1) בעד בן הזוג לפי [[סעיף 247(1) או (3)]] - 8.7% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.6% מהסכום הבסיסי.
: (ג) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 245]], [[247]], [[249]] [[ו-250]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246]] אף אם לא היה מבוטח לפי [[סימן ב']] ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי [[סימן זה]] בלבד.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
: (ה) בכפוף להוראות [[סעיף 324]] יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

@ 245. גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית [12] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ח-10, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא -
:: (1) בגבר - שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה;
:: (2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה;
::: (א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
::: (ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
::: (ג) קיבלה קצבת נכות לפי [[פרק ט']], שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 244(א) ו-(ב)]] בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-10% מסכום הקצבה לפי [[סעיף 244(א)]]; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל&quot;א-1971]].))
: (ב1) לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי [[פרק ט']] בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.
: (ב2) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
::- &quot;הכנסה מרבית&quot; - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור [[בלוח ט'1]] בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה:
::: (1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי [[לוח ט'1]] באותה שנת מס;
::: (2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי [[לוח ט'1]] כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

@ 246. תקופת אכשרה [15] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה:
:: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק;
:: (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
:: (3) לא פחות מ-60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:
::: (א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
::: (ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
: (ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) היא גרושה, אלמנה או עגונה;
:: (2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ה' בלוח א'1]];
:: (3) בן זוגה אינו מבוטח;
:: (4) שולמה לה קצבת נכות לפי [[פרק ט']] בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 247. תלויים [17] (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד)
: לענין [[סימן זה]], תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
: (1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
:: (א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
:: (ב) היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
:: (ג) אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ב' בלוח א'1]] - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']];
: (2) ילדו;
: (3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) מלאו לו 70 שנים;
:: (ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 ללוח ט']] או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 247א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4)
: מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 244(א)]].

@ 248. תוספת ותק [18] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-7)
: מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור [[בסעיף 247א]], ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

@ 249. תוספת דחיית קצבה [19] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: (א) מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי [[סעיף 245]] לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.
: (ב) מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי [[סעיף 245]].

@ 250. מבוטח שחדל להיות זכאי [20]
: היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם [[לסעיף 245]], יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי [[סעיף 249]].

@ 251. קצבת אזרח ותיק לנכה [20א] (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;קצבת נכות&quot; - קצבה חודשית כמשמעותה [[בסעיף 199(1)]] וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]];
::- &quot;סכום קצבת אזרח ותיק&quot; - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות [[סעיפים 244(א) ו-(ב)]] [[ו-248]], וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה;
::- &quot;גמלה נוספת לנכה&quot; - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק;
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].
: (ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם [[בסעיף 200(ג)]]; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], החל ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ואם לא חלות לגביו הוראות [[סעיף 307]] - יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה:
:: (1) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
:: (2) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) ואילך.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות [[סעיף 307]] אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], לפי העניין:
:: (1) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ועד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020) -
::: (א) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ועד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
::: (ב) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) ואילך;
:: (2) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) ועד יום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) - 17%, בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי [[סעיף 201]] לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק - כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%.

@ 251א. שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה (תיקון: תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;גמלת הבטחת הכנסה&quot; - גמלה חודשית המשתלמת לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].
: (ב) מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות [[סעיף 251]] כנוסחו [[בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות [[סעיף 251(ב) עד (ד)]], חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה.

=== סימן ד׳: ביטוח שאירים ===

@ 252. גמלת שאירים [21] (תיקון: תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-6, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-10, תשע&quot;ז-18)
: (א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות [[סעיף 255]] או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
:: (1) 17.7% מהסכום הבסיסי –
::: (א) לאלמנה שעמה ילדים;
::: (ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
::: (ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
:: (2) 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב).
: (ב) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.
: (ג) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
:: (1) בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
:: (2) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.
: (ג1) לעניין [[סימן זה]], יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי” – אחד מאלה:
:: (1) מוסד שקיבל הכרה לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
:: (2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (4) מוסד שקיבל רישיון לפי [[+|סעיפים 25ג]] [[ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה]] או רישיון זמני לפי [[סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (5) מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
:: (6) ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[+|בסעיפים 22א]], [[+|22ב]] [[או 26ב לחוק שירות ביטחון]];
:: (7) מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (8) מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס&quot;ח-2008]].
: (ג2) לעניין [[סימן זה]], יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1).
: (ד) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 253]], [[258]], [[260]] [[ו־267]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי [[סעיף 253]] אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
: (ה) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).

@ 252א. גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תש&quot;ס-4)
: (א) מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד לפי [[סעיף 240(ב)]], אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 253(ב)]] ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי [[סעיף 253(א)]], יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות [[סעיף 252(ג)]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:
:: (1) היא נפטרה לפני יום ט' בטבת התשנ&quot;ו (1 בינואר 1996) (להלן - היום הקובע);
:: (2) מלאו לה 65 לפני היום הקובע.

@ 253. תקופת אכשרה [22] (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי [[סעיף 252]] היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:
:: (1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
:: (2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
:: (3) תקופת האכשרה לפי [[סעיף 246]];
:: (4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:
:: (1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
:: (2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
:: (3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
:: (4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
:: (5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד.

@ 254. מענק ליתום שהגיע למצוות [22א] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.
: (ב) (((בוטל).))

@ 255. תשלום מענק [23]
: (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] כפול שלושים ושש.
: (ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
:: (1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
:: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
: (ג) אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
: (ד) דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.

@ 256. אלמנה שהיה עמה ילד [23א]
: אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.

@ 256א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4)
: אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 252(א)]].

@ 257. תוספת ותק [24] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-7)
: היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי [[סעיפים 252]] [[ו-256א]] או לפי [[סעיף 255]] ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

@ 258. גמלה ליותר מאלמנה אחת [25]
: מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי [[סימן זה]] כאילו היא אלמנה יחידה.

@ 259. קצבה לילדים מנישואין קודמים [25א]
: מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי [[סעיף 252(ג)]].

@ 260. חידוש זכות לקצבה [26] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי [[סימן זה]] שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
: (2) אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם:
:: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]];
:: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]].

@ 261. זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק [26ב, לוח ד'1] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ז-12)
: (א) זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(א)]] כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.
: (ב) זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[סימן ג' לפרק זה]] בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[הסימן האמור]] בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים - הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.
: (ג) קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות [[סעיף 366]].

@ 262. אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו [27]
: (א) אלמנה הזכאית למענק לפי [[סימן זה]] עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
:: (1) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
:: (2) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
:: (3) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
:: (4) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה - לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל&quot;ז-1976]].))
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

@ 263. תשלום הקצבה לילדים [28]
: השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי [[סעיף 252(ב) ו-(ג)]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי&quot;ט-1959]].))

@ 264. סייג לתחולה [30]
: הוראות [[סעיפים 252 עד 263]] לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

@ 265. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
:: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))
:: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]].
: (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.

=== סימן ה': דמי קבורה ===

@ 266. דמי קבורה בארץ [29(א)] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל&quot;ו-1976]].))

@ 267. דמי קבורה בחוץ לארץ [29(ב)]
: נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.

@ 268. סייג לאגרות קבורה [29(ג)]
: כל גוף המורשה לפי [[=חוק שירותי הדת|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]], והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי [[חוק שירותי הדת]], בנוסף לדמי קבורה לפי [[סימן זה]], זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 266]].

@ 269. סייג לתחולה [30]
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

=== סימן ו': מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ&quot;ב-7) ===

@ 269א. מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה [[ובסעיף 269ב]] - מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן:
:: (1) אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה;
:: (2) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]];
:: (3) הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה - הסכום הקובע);
:: (4) היא נולדה בין השנים 1960 ו-1966;
:: (5) לא שולמו לה דמי אבטלה לפי [[סעיף 171(א)(1ב)]] והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי [[הסעיף האמור]];
:: (6) היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום מזונות לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (7) היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף.
: (ב) שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך:
:: (1) מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל-1962 - 4,000 שקלים חדשים;
:: (2) מבוטחת שנולדה בשנת 1963 - 3,750 שקלים חדשים;
:: (3) מבוטחת שנולדה בשנת 1964 - 3,500 שקלים חדשים;
:: (4) מבוטחת שנולדה בשנת 1965 - 3,250 שקלים חדשים;
:: (5) מבוטחת שנולדה בשנת 1966 - 3,000 שקלים חדשים.
: (ג) מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין.
: (ד) הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי [[סימן ד']] או לקצבת תלויים לפי [[סעיף 131]], בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק - לא ישולם לה מענק.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 296(ב)(1) סיפה]], מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור.

@ 269ב. פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי [[סימן זה]]; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי [[סעיף 269א]], למי שאינה זכאית לו לפי [[אותו סעיף]].

@ 269ג. שיפוי (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע [[סעיף 269א]].

== פרק י&quot;ב: תגמולים למשרתים במילואים [פרק ו'4] ==

@ 270. הגדרות [127סז] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ג-13, תשס&quot;ד-9, תשס&quot;ח-8, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ו-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מילואים&quot; - שירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;שירות חצי-יומי&quot; - שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;שכר מינימום&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות חד-יומי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;התגמול המרבי&quot; - סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
:- &quot;התגמול המזערי&quot; - 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים;
:- &quot;הכנסה&quot; - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 271. הזכות לתגמול [127סח] (תיקון: תשס&quot;א-4, תשס&quot;ג-13, תשס&quot;ח-8)
: (א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור [[בסעיף 272]] בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:
:: (1) לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת - בעד כל יום מילואים;
:: (2) היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים - בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים - בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב-1.4.
: (ב) שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי-יומי, יהיה מחצית השיעור האמור [[בסעיף 272]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986]].))

@ 272. שיעור התגמול [127ע]
: (א) שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה -
:: (1) עובד - שכר העבודה הרגיל;
:: (2) עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת;
:: (3) לא עובד ולא עובד עצמאי - התגמול המזערי.
: (ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
: (ג) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק ז']] (בסעיף זה - מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.

@ 273. שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת [127עא] (תיקון: תשס&quot;ד-9, תשס&quot;ח-8)
: (א)(1) שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין [[סעיף 272]], הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה - רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.
:: (2) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש.
: (ב) לענין [[סעיף 272]], מי שברבע השנה עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.

@ 274. חישוב התגמול במקרים מיוחדים [127עב]
: (א) לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.
: (ב) עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.

@ 274א. חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (תיקון: תשס&quot;ח-3)
: מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי [[סעיף 274]]; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.

@ 274ב. חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;תקופת חירום&quot; - תקופה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי [[סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור.
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה-1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ-90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה - שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום.
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ-60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1).
:: (3) חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים.
:: (4) סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב-90.
: (ג) עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות [[סעיף 273(א) או (ב)]], על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה - עלייה בהכנסה) הוראות אלה:
:: (1) עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול;
:: (2) עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים.
: (ד) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש.
: (ה) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין [[סעיף 279]], בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי [[סעיף 273(ג)]] לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד.

@ 274ג. תגמול למשוחרר משירות קבע (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי [[פרק זה]] לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, &quot;שחרור משירות קבע&quot; - סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]].

@ 275. תקנות נוספות ומשלימות [127עג]
: השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 273]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל&quot;ח-1977]].))

@ 276. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול [127עד] (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א)(1) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
:: (2) התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
:: (3) דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
: (ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
: (ג) בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
:: (1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
:: (2) ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
:: (3) ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
:: (4) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
:: (5) ימים אחרים שקבע השר.
: (ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).

@ 277. קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול [127עה]
: (א) על אף הוראות [[פרק זה]] רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
: (ב) הורה שר הבטחון, לפי [[סעיף 278]], כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 278. תשלום מקדמה ע&quot;י צה&quot;ל [127עו]
: (א) הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין [[פרק זה]] -
:: (1) ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי [[פרק זה]]; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
:: (2) שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
: (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
: (ג) המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי [[פרק זה]].
: ((שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], אשר בוצע מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין [[פרק זה]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7220 [12299]; תשפ&quot;ה, 3078 [13132]).))

@ 279. תגמול בשירות נוסף במילואים [127עז] (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי [[פרק זה]], יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
: (ב)(1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה [[בסעיף 274ב]] (בסעיף קטן זה - תקופת החירום).
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי [[סעיף 273(א) או (ב)]] על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות [[סעיף 274ב]].

@ 280. העברת תגמול באמצעות מעביד [127עח] (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור [[בסעיף 276(א)]], את סכום התגמול המגיע לעובד.
: (ב) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, &quot;יתרת התגמול&quot; - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי [[סעיף 276(א)]], למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
: (ג) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).

@ 281. ניכוי חוב [127עט]
: המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי [[סעיף 280]], חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.

@ 282. הענקות [127פ]
: (א) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה [[בסעיף 16]] ובאישור השר, ליתן הענקות -
:: (1) לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם-צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;
:: (2) לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), תשל&quot;ז-1976]].))
: (ב) סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי [[פרק זה]]; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.
:: ((פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע&quot;ב-2011 (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.))

@ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות [127פא] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

@ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות ושיפוי מעבידים על תשלומים [127פא] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):))
: (א) מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
: (ב) המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן - סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי [[סעיף 376]]; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מספר ימי המילואים&quot; - סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי [[סעיף 271]];
::- &quot;סכום ההכנסה ליום&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו [[בסעיף 270]]:
::: (1) לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו - רבע השנה) - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב-90;
::: (2) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב-30 או ב-60, לפי העניין;
::: (3) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב-30; בפסקה זו, &quot;חודש השירות&quot; - חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים;
::: לעניין הגדרה זו, &quot;הכנסה מעבודה&quot;, של עובד - שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד;
::- &quot;עובד&quot; - עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, &quot;מעביד ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) המדינה;
::: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::: (3) קופת חולים.
: (ג) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב).

@ 284. מימון [127פא1]
: (א) תגמולים והענקות לפי [[פרק זה]], לרבות החזרים לפי [[סעיף 280]] (להלן - התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
: (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע [[פרק זה]].

@ 285. דיווח [127פא2]
: (א) המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
: (ב) הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

@ 286. שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת [127פב] (תיקון: תשס&quot;ד-12)
: (א) [[פרק זה]] לא יחול לגבי -
:: (1) שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]];
:: (2) סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]];
:: (3) איש משמר הכנסת כמשמעותו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב) שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי [[סעיף 271]].

@ 286א. (תיקון: תשפ&quot;ד-11) : (((פקע).))

== פרק י&quot;ג: תגמולים למתנדבים [פרק ט'2] ==

@ 287. מתנדב [198ה] (תיקון: תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ז-10, תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ט-5, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב-14, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: לענין [[פרק זה]], &quot;מתנדב&quot; - אחד מאלה:
: (1) מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ-ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, &quot;הפניה&quot; - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל&quot;ח-1978]].))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].))
: (2) מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי [[חוק שירות בטחון]];
: (3) מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין;
: (4) מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי [[+#סימן ב1 פרק ו|סימנים ב'1]] [[#פרק ו סימן ד1|או ד'1 לפרק ו' של חוק העונשין]];
: (5) מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ&quot;א-1991]] (ק&quot;ת תשנ&quot;א, 784);))
: (6) חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל;
: (7) חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות;
:: ((לפי [[8:207979|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), תשל&quot;ו-1976]], ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות &lt;!-- לפי סעיף 16(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953 ולפי סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968, --&gt; בדבר אישור הארגונים הבאים: &lt;!-- &lt;s&gt;מרכז אגודת מכבי אש מתנדבים בישראל, על סניפיו&lt;/s&gt; (י&quot;פ תשי&quot;ד, 1342; תשכ&quot;ז, 1504); --&gt; כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]] (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 725); &lt;!-- כל רשות כבאות כמשמעותה [[בחוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]] (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 1504); --&gt; &quot;מיחא&quot; - חיפה, שיקום ילדים חרשים (י&quot;פ תש&quot;ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע&quot;ש ד&quot;ר א' זסלני ז&quot;ל (י&quot;פ תשל&quot;א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י&quot;פ תשל&quot;ו, 506).))
:: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].))
: (8) מתנדב כהגדרתו [[#2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מי שגויס לפי [[סעיף 24 לחוק האמור]];
: (9) (((פקעה);))
: (10) מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]];
: (11) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי;
: (12) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

@ 288. הגדרות [198ה]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;תלויים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 130]];
:- &quot;שכר&quot; - שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח.

@ 289. הזכאות לגמלאות [198ו]
: מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות [[פרק ה']] בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי [[הפרק האמור]], ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור [[בסעיף 81]].

@ 290. דרכי חישוב הגמלאות [198ז] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי [[פרק ה']], אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה - הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה - יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
: (ג) נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים.

@ 290א. גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת (תיקון: תשפ&quot;א-7)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 289]] -
: (א)(1) בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי [[פרק זה]], והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות;
:: (2) השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1);
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות [[סעיפים 320]] [[ו-321]], כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים;
: (ג) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה;
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות;
::- &quot;מתנדב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 287(5)]].

@ 291. מימון [198ח]
: אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]].

@ 292. העברת כספים, לאוצר המדינה [198ט]
: זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות [[סימן ד' לפרק י&quot;ד]] כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה.

@ 293. ארגונים מאושרים [תשל&quot;ו 37(א)]
: הארגונים המנויים [[בלוח י&quot;ד]] ייחשבו כארגונים מאושרים לפי [[סעיף 287(7)]].

@ 294. זכאים ישנים [תשל&quot;ו 37(ב)]
: הוראות [[פרק זה]] יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים [[בלוח ט&quot;ו]] היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם.

@ 295. פיצויים בשל פגיעת מתנדב [תשל&quot;ו 38]
: שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, &quot;עוולה&quot; ו&quot;תלויים&quot; - כמשמעותם [[בפקודת הנזיקין]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ&quot;א-1980]].))

== פרק י&quot;ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון (תיקון: תשע&quot;ז-4) ==

@ 295א. הזכאות לגמלאות (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;חבלת שירות&quot;, &quot;חייל בשירות קבע&quot;, &quot;מחלה&quot; ו&quot;מחלת שירות&quot; - כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;
::- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים]] [[וחוק משפחות חיילים]], לפי העניין;
::- &quot;פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום&quot; - חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 75]], הוראות [[פרק ה']] וכן הוראות [[סעיפים 296 עד 298]], [[301 עד 304]], [[306]], [[308 עד 312]], [[315 עד 318]], [[320 עד 322]], [[324]], [[325 עד 333]], [[383א]], [[385]] [[ו-386]] יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו [[בחוק המשטרה]], סוהר כהגדרתו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]], וכן על חייל בשירות קבע ([[בפרק זה]] - משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן [[בסימן ג' לפרק ה']] ודמי פגיעה כמשמעותם [[בסימן ד' לאותו פרק]] לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור.
: (ג) על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]], יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור [[בסעיף 75(1)]], ולעניין חייל בשירות קבע - אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה.
: (ד) לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]] למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו [[בסעיף 270]].
: (ה) סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי [[פרק זה]], עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ([[בפרק זה]] - קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.
: (ו) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, &quot;החלטה חלוטה&quot; - החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד.
: (ז) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין [[סעיף 296]] התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין;
:: (2) אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי [[פרק זה]]; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 26 לחוק משפחות חיילים]], או שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 32 לחוק הנכים]] על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 32א לאותו חוק]].
: (ח) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי [[פרק זה]], לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום.

@ 295ב. מסירת מידע לשם החלטה בתביעה (תיקון: תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ד-16)
: (א) גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי [[פרק זה]] ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה - עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך.
: (ב) משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה.
: (ג) מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].
: (ד) המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], ולא יעבירו לאחר.
: (ה) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 384]] או מהוראות כל דין אחר.

@ 295ג. מימון (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]].
: (ב) סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות [[פרק זה]], ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת [[סעיף 28(ב)]] לא תחול לגביהם.

== פרק י&quot;ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15, ק&quot;ת תשפ&quot;ו) ==
=== סימן א': תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===
: ((תוקף [[סימן זה]] מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד יום כ&quot;א בתשרי התשפ&quot;ו (13 באוקטובר 2025).))

@ 295ד. הגדרות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הכנסה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 345]];
:- &quot;ההכרזה על מצב מיוחד בעורף&quot; - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023);
:- &quot;חטוף או נעדר&quot; - מי שנקבע לפי [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ&quot;ד-2023]], כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;
:- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023);
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור [[בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור]], לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו [[באותו חוק]], הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
:- &quot;שכר העבודה&quot; - הגבוה מבין אלה:
:: (1) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ-12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו;
:: (2) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו.

@ 295ה. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: (א) מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
: (ב) המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
: (ג) אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי [[סעיף 19א לחוק הגנת השכר]].

@ 295ו. תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

@ 295ז. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, &quot;עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]].

@ 295ח. השבת תשלומים (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם.

@ 295ט. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: הוראות [[סעיפים 295ה]] [[ו-295ו]] לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

@ 295י. הוראות שונות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: (א) חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור [[בסעיפים 295ו]] [[ו-295ז]], באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
: (ב) לעניין [[פקודת מס הכנסה]], במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי [[סעיף 295ה]] לא יחולו הוראות [[#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו-(1א) לפקודת מס הכנסה]].

=== סימן ב': תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===
: ((תוקף [[סימן זה]] שלוש שנים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).))

@ 295י1. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הכנסה&quot; - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות [[סימן ב' בפרק ט&quot;ו]];
:- &quot;חטוף או נעדר&quot; - כהגדרתו [[בסימן א']], ובלבד שביום ח' באדר ב' התשפ&quot;ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר;
:- &quot;התגמול המזערי&quot; - סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד - סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב-30; הסכומים יעודכנו לפי [[סעיף 295י6]];
:- &quot;התגמול המרבי&quot; - סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור [[בפסקה (3) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 1]], כפול 5, כשהוא מחולק ב-30;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ה בתשרי התשפ&quot;ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי [[סעיף 295יב(ב)]], אם נקבע.

@ 295י2. הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) בעד חטוף או נעדר שביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ([[בסימן זה]] - תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין [[חוק נפגעי פעולות איבה]].

@ 295י3. סכום התגמול המיוחד (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו:
:: (1) עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב-90;
:: (2) עובד שעבד פחות מ-60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב-90;
:: (3) עובד עצמאי - סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב-90;
:: (4) הן עובד והן עובד עצמאי - בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה;
:: (5) לא עובד ולא עצמאי - התגמול המזערי.
: (ב) סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
: (ג) חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד.

@ 295י4. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], או מכוחות הביטחון כהגדרתם [[בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס&quot;ח-2008]].

@ 295י5. הוראות מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה:
:: (1) חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות;
:: (2) לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה -
:::- &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
:::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם [[לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן:
:: (1) אם הוא אינו עובד זר - לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג - לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים - להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, &quot;עובד זר&quot; - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]];
:: (2) אם הוא עובד זר - לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור - לחשבון כאמור בפסקה (1).
: (ג) לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי [[חוק נפגעי פעולות איבה]], ולא יראו אותו כהכנסה.

@ 295י6. עדכון התגמול המזערי (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: הסכומים האמורים [[סעיף 295י1|בהגדרה &quot;התגמול המזערי&quot;]] יעודכנו לפי הוראות [[סעיף 49 לחוק הנכים]].

=== סימן ג': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===

@ 295יא. שיפוי המוסד (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי [[פרק זה]] ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע [[פרק זה]].

@ 295יב. תוקף - [[פרק י&quot;ג2]] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: (א) [[סימן א']] יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן א']] בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים.
:: ((התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 390).))
: (ב) [[סימן ב']] יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן ב']] ושל תקופת הזכאות כהגדרתה [[בסעיף 295י1]] בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת.

== פרק י&quot;ד: גמלאות - הוראות כלליות [פרק ז'] ==

=== סימן א': תביעות ===

@ 296. מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם [128] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-13)
: (א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
: (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק - לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות [[סעיף 245]], ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.
: (ב1) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיף 133(א)]] [[או 255(א)]] - ה-1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;
:: (3) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיפים 135(א) ו-(ב)]] [[ו-255(ב) ו-(ג)]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה-1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;
:: (4) במענק ליתום לפי [[סעיפים 143]] [[או 254]] - ה-1 בחודש שבו הגיע הילד - לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;
:: (5) במענק פטירה לפי [[סעיף 310]] - ה-1 בחודש שבו אירעה הפטירה;
:: (6) בתגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.

@ 297. הגשת תביעות [129]
: השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ&quot;ח-1998]].))

@ 297א. גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חודש לתשלום&quot; - אחד מאלה, לפי הענין:
::: (1) בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
::: (2) במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
::: (3) בגמלה המשולמת לפי [[פרק ח']] - החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
::- &quot;מועד תשלום&quot; - החודש שבו משולמת הגמלה.
: (ב) גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
: (ג) [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.

@ 297ב. ניכוי מקדמה או תשלום אחר (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-14)
: משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה - מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי [[סעיף 114]] - לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.

@ 298. החלטת המוסד בתביעות [130] (תיקון: תשס&quot;ב-9)
: (א) כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן - פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.
: (א1) השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]].
: (ב) המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.

@ 299. ועדת תביעות [131]
: ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.

@ 300. הרכב ועדת התביעות [133]
: (א) המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.
: (ב) ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.
: (ג) מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.

@ 301. בדיקות רפואיות [134]
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ&quot;ה-1965]].))
: (ב) הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.

@ 302. תשלום מקדמות [134א] (תיקון: תשס&quot;ב-9)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות -
:: (1) לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
:: (2) לזכאי לגמלה;
:: (3) לתובע גמלה לפי [[פרק ה']], אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל&quot;ט-1979]].))
: (ב) המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.

=== סימן ב': ייעוד הגמלה ===

@ 303. מניעת העברת זכות לגמלה [135] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב-12, תשפ&quot;ב-12)
: (א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]] (בסעיף זה - חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
:: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], (בסעיף זה - חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
: (ג) זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

@ 304. מינוי מקבל גמלה [136]
: (א) נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.
: (ב) לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן -
:: (1) נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה - גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה;
:: (2) האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.
: (ג) שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.

@ 305. תשלום לבן זוג [136א]
: זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.

@ 306. תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש [136ב] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם.

@ 306א. תשלום לאומן (תיקון: תשפ&quot;ד-8)
: (א) השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי [[אותו סימן]] תשולם לאומן של הילד החל ב-1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה.
: (ב)(1) לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות [[חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], תביעה לגמלת ילד נכה.
:: (2) הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב-1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה.
: (ג) תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן.
: (ד) היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]].
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אומן&quot;, &quot;המפקח הארצי על האומנה&quot; ו&quot;משפחת אומנה&quot; - כהגדרתם [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;ילד נכה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 221]].

@ 307. חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד [137] (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ&quot;ד-1984]].))
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל-20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]].
: (ג) השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ&quot;ד-1984]].))
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי [[סעיף 200(א)(3) ו-(4)(ב)]].

@ 308. חוב של גמלה [137א]
: הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם [[בפרק י&quot;א]], על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]].

@ 309. תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים [137ב]
: זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י&quot;א]], שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.

@ 310. מענק במקרה פטירה [137ג] (תיקון: תשס&quot;א-5, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-15, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ו-17, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ד-8)
: (א)(1) נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']], או הענקה לפי [[פרק י&quot;ז]] הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה - המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
:: (2) מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:
::: (א) בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);
::: (ב) למנוח אין ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]].
: (א1) נפטר ילד נכה כהגדרתו [[בסעיף 221]], שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות [[סעיף 306א]], גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
: (ב) נפטר מקבל קצבה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]], ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות [[סעיף 130]], ובאין בן זוג כאמור - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:
:: (1) בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
:: (2) הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
:: (3) הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.
: (ד) המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל-60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה [[בסעיף 130(ב)(3)]], כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:
:: (1) עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
:: (2) בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
: (ה) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי [[סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה]], בידו הברירה לקבל אחד מהם.

@ 311. פושט רגל [138] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 312. קיזוז [139] (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ז-5, תשס&quot;ח-8, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;דמי ביטוח&quot; -
:: (1) לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור [[בסעיף 368]] אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי [[סעיף 241]] כשהיא זכאית למענק לידה;
:: (2) למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
: (ב) המוסד רשאי לקזז -
:: (1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
::: (א) דמי ביטוח;
::: (ב) מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
::: (ג) סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) על אף האמור בסעיף זה [[ובסעיף 281]], המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול.
: (ו) המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי [[סימן ה' לפרק ד']].

@ 313. עיכוב תשלום קצבת ילדים [139א]
: לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי [[פקודת מס הכנסה]] לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.

@ 314. ערעור [139ב] (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: על אף הוראות [[סעיף 391]], הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי [[סעיף 313]] בשל אי-הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה]], בשינויים המחוייבים.

@ 315. החזרת גמלאות [140]
: שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
: (1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
: (2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
: (3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
: (4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.

=== סימן ב'1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2) ===

@ 315א. הגדרות - [[סימן ב'1]] (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גמלה&quot; - גמלה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]], לפי [[הסכם בדבר גמלת ניידות]] או [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]], שנערך לפי [[סעיף 9]] ([[בסימן זה]] - הסכם הניידות), לפי [[הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] שנערך לפי [[סעיף 9]], לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש&quot;ח)));
:: (2) קצבה לפי [[סעיף 199(1)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1);
:: (3) קצבה כאמור [[בסעיף 315ד(א)(2)(ב)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה;
:- &quot;דמי פתיחת תיק&quot; - סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה;
:- &quot;החלטת הזכאות&quot; - ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה;
:- &quot;ועדת עררים&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) ועדה רפואית לעררים לפי [[פרק ה']];
:: (2) ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי [[פרק ט']];
:: (3) ועדה רפואית לעררים לפי [[הסכם הניידות]];
:: (4) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (5) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;ועדה רפואית&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רופא או ועדה רפואית לפי [[פרק ה']], או הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]];
:: (2) רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208]], או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי [[סעיפים 209]] [[ו־210]];
:: (3) ועדה רפואית לפי [[הסכם הניידות]];
:: (4) ועדה רפואית לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (5) רופא מוסמך לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;חוות דעת מקצועית&quot; - כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע:
:: (1) חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]], בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, &quot;חוות דעת מומחה&quot; ו&quot;תעודת רופא&quot; - כמשמעותן [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (2) חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר;
:- &quot;חוק לפיצוי נפגעי גזזת&quot; - [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק פיצוי לנפגעי פוליו&quot; - [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;הסכום היסודי&quot; - סך של 800 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש&quot;ח))), מעודכן לפי הוראות [[סעיף 315ט(ב)]];
:- &quot;תביעה&quot; - תביעה לגמלה.

@ 315ב. הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ו-11)
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א' שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך - בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות [[סעיפים 315ה עד 315ז]]:
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטיפול !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך
|-
| : (1) טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) - || colspan=&quot;2&quot; | || colspan=&quot;2&quot; |
|-
| :: (א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| :: (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 14 אחוזים || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| : (2) טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) - || colspan=&quot;2&quot; | || colspan=&quot;2&quot; |
|-
| :: (א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 15 אחוזים מחלק הגמלה || 12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 15 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| :: (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 17 אחוזים || 14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 17 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| : (3) טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]], [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]], אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2) || 24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה || 23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| : (4) טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2) || 12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה || 11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה
|}
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי [[סימן ג' לפרק ה']] או לפי [[סעיף 203]] [[או 205]], לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
:: (2) התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
:: (3) התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי [[סעיף 214]] או ביוזמת רופא מוסמך לפי [[תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]], בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ([[בסימן זה]] - בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי;
:: (4) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה;
:: (5) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יעלה על דמי פתיחת תיק;
:: (6) התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי;
:: (7) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק;
:: (8) התשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[פרק י&quot;ג1]] שהמטפל בה טיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי [[חוק הנכים]] בשל אותה נכות וגבה דמי פתיחת תיק לפי [[חוק הגבלת שכר טרחה]], לא יכלול דמי פתיחת תיק לפי [[סימן זה]]; בפסקה זו -
:::- &quot;חוק הגבלת שכר טרחה&quot; - [[=חוק הגבלת שכר טרחה|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ&quot;ו-2026]];
:::- &quot;מטפל&quot;, בתביעה - מי שייצג בתביעה או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו;
:::- &quot;תביעה לתגמול עיקרי&quot; - כהגדרתה [[#1|בחוק הגבלת שכר טרחה]].
: (ג) שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.

@ 315ג. מהו טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) לעניין [[סימן זה]] טיפול בתביעה הוא אחד מאלה:
:: (1) ייצוג אדם לפני המוסד לפי [[סעיף 386]], לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]] [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (2) סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה.
: (ב) מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה;
:: (2) נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת;
:: (3) נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה.
: (ג) מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
:: (1) הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת;
:: (2) לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3).
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
::- &quot;בעל זיקה&quot; - לרבות אלה:
::: (1)(א) בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ב) שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ג) בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו;
:::: (ד) מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ה) חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
::: (2) מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור;
::: (3) מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו;
::: (4) לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה:
:::: (א) בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם:
::::: (1) בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
::::: (2) זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית;
::::: (3) זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
::::: (4) זכות למנות מנהל כללי;
::::: (5) זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם;
::::: (6) זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
:::: (ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין;
:::: (ג) מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות;
:::: (ד) אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית - חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור;
::- &quot;שליטה&quot; ו&quot;שליטה מהותית&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל&quot;ו-1976]].

@ 315ד. חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א)(1) חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה - סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים.
:: (2) במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם -
::: (א) תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה;
::: (ב) תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי [[סעיף 119]], קביעה זמנית של נכות רפואית לפי [[סעיף 208]] או של דרגת אי־כושר לפי [[סעיף 210]], קביעה זמנית לפי [[סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], קביעה לפי [[סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או החלטה לזמן מוגבל לפי [[תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]];
::: (ג) לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה - התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] לא יובאו בחשבון כל אלה:
::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]] (בסעיף זה - תיקון מס' 200) - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[20:489287|תיקון מס' 200]];
::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ואילך - סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי [[סעיף 220ב]], אם נקבעה - גם סכום השווה ל-40% מהגדלה כאמור.
:: (4) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה:
::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]] - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ובשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022);
::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], או לאחריו - סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - גם סכום השווה ל-40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור.
: (ב)(1) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיף 107]] או מענק לפי [[סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]] יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים.
:: (2) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיפים 133]] [[ו־135]] או לפי [[+|סעיפים 4]] [[ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] יהיה סכום המענק.
: (ג) לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה:
:: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן:
::: (א) שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי [[סעיף 321]] או לפי בחירת התובע לפי [[סעיף 320(ד)]];
::: (ב) שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור;
:: (2) חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי [[סעיפים 312]] [[או 315]] או לפי [[סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (3) היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]] או קצבה חודשית לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים;
:: (4) הלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה;
:: (5) שולמו דמי פגיעה לפי [[סעיף 92]] והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית.

@ 315ה. הגבלה על מועדי גביית התשלומים (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) התשלומים האמורים [[בסעיף 315ב(א)]] ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה:
:: (1) עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך;
:: (2) שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי [[סעיף 315ב]]; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם;
:: (3) יתרת התשלום המגיעה לפי [[סעיף 315ב(א)]] בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין.
: (ה) דמי פתיחת תיק כאמור [[בסעיף 315ב(ב)]] ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים [[באותו סעיף]] תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי [[סעיף 315ב(ב)(6)]] שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ו)(1) חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי [[סעיף 316]], למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור - יוחזרו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי [[פרק ה']] ונותר חייב בתשלום לפי [[סימן זה]] למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות.
: (ז) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 303]].

@ 315ו. מהי תביעה אחת (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור [[בסימן זה]] -
:: (1) יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת;
:: (2) יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת;
:: (3) לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות [[סעיף 315ד(ג)(1)]];
:: (4) יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה;
:: (5) יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]], וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו;
:: (6) יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה;
:: (7) לא יראו תביעה לגמלה לפי [[סעיף 199(1)]] של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] כחלק מהתביעה לפי [[הסימן האמור]].
: (ב) על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן.

@ 315ז. התקשרות לעניין טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע:
:: (1) פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
:: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי [[סעיף 315ה(ב)]].
: (ב) בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי [[סימן זה]], ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות [[סעיף 397]]; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד.
: (ג) המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות.
: (ד) המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם - יוחזר לו.
: (ה) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות [[סעיף 315ב]].
: (ו) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - אין לה תוקף.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן.
: (ח) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם.

@ 315ח. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה:
:: (1) תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה - נסיבות טכניות);
:: (2) ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], שלא נובעת מנסיבות טכניות;
:: (3) ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי [[סעיף 296]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים.
: (ג) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור [[בסעיף 315ב(ב)(3)]], אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור.

@ 315ט. מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) על הסכומים כאמור [[בסעיף 315ב]] ייווסף מס ערך מוסף
: (ב) הסכומים הנקובים בהגדרות &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; ו&quot;הסכום היסודי&quot; יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון - לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט&quot;ז באב התשע&quot;ה (1 באוגוסט 2015).
: (ג) שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; ובהגדרה &quot;הסכום היסודי&quot;, ואת השיעורים הנקובים [[בסעיף 315ב(א)]].
: (ד) הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד.

@ 315י. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח.
: (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור.

=== סימן ג': תשלומי גמלה ===

@ 316. אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה [141] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ג-11)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י&quot;א]], ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי [[פרק ה']] או לקצבת שאירים לפי [[פרק י&quot;א]], תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:
:: (1) קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;
:: (2) הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.

@ 317. אופן תשלומן של גמלאות [142] (תיקון: תשע&quot;ט-4)
: (א) השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם -
:: (1) הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;
:: (2) פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ&quot;ח-1998]].))
: (ב) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים.

@ 318. תחילת זכות [142א]
: מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.

@ 319. שמירת זכויות [142ב]
: מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי [[פרקים ג']] [[ו-ז']], מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351(יא)]], כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.

@ 320. גמלאות כפל [143, 127כ] (תיקון: תשנ&quot;ה-6, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-8, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-8, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-12, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5)
: (א) לא תשולם תוספת קצבה -
:: (1) בזכותו של אדם המקבל קצבה;
:: (2) לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
: (ב) גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1).
: (ב1) נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה - הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 315]], בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת -
:: (1) קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
:: (2) גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.
: (ד) היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי [[פרק ה']] או בקצבת תלויים לפי [[הפרק האמור]] במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי -
:: (1) קצבת ילדים;
:: (2) דמי קבורה;
:: (3) מבוטח המקבל קצבת נכות לפי [[פרק ה']] והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה' 100%;
:: (4) קצבת לידה;
:: (5) תשלום מיוחד לפי [[סעיף 62]];
:: (6) גמלת סיעוד;
:: (7) חיסכון ארוך טווח לילד לפי [[סימן ה' לפרק ד']].
: (ז) לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:
:: (1) דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']];
:: (2) דמי פגיעה המשתלמים לפי [[פרק ה']];
:: (3) תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]];
:: (4) דמי חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]] או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו;
:: (4א) דמי הסתגלות מיוחדים;
:: (4ב) לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום - ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם;
:: (5) כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ&quot;א-1981]], לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי-מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.))
: (ח) מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.
: (ט) קיבל זכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] מענק לפי [[סעיף 107]] או לפי [[סעיף 113]], יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט'), התשמ&quot;ד-1984]].))

@ 321. ניכוי מקצבה [143ב] (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) נעשה אדם זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י&quot;א]], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
: (ב) הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל&quot;ז-1976]].))

@ 322. סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים [144]
: (א) היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי [[פרק ה']] והאחד לפי [[פרק י&quot;א]], לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
: (ב) מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.

@ 323. גמלאות בחירה [145] (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: (א)(1) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;א]] [[או י&quot;ג]] ולתגמול או למענק או להענקה לפי [[חוק הנכים]], [[חוק משפחות חיילים]], [[חוק תגמול לחייל]], [[חוק המשטרה]], [[חוק שירות בתי הסוהר]] או [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]], הברירה בידו לבחור באחד מהם.
:: (2) תגמול המשולם לפי [[סעיף 20א(א) לחוק הנכים]] לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.
: (ב) הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי [[פרק י&quot;ב]], הברירה בידו לבחור באחד מהם.
: (ג) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרק ט']] ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:
:: (1) [[חוק הנכים]];
:: (2) [[חוק המשטרה]];
:: (3) [[חוק שירות בתי הסוהר]];
:: (4) [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]];
:: (5) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]];
:: (6) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]];
:: (7) [[חוק נפגעי פעולות איבה]];
:: (8) [[חוק תגמול לחייל]].
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
: (ה) הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי [[פרק ט']].
: (ו) הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי [[פרק ט']] ודרגת נכותו הקבועה לפי [[חוק הנכים]], לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי [[חוק הנכים]], כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.

@ 324. הנמצא בחוץ לארץ [146] (תיקון: תשנ&quot;ה-7, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ט-4)
: (א) הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.
: (ב) נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו [[בסעיפים 200]], [[201]] [[ו-247]] ובעד ילד כמשמעותו [[בסעיף 252(ב)]], הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.

@ 324א. תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס&quot;ה-2004]].))
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי -
:: (1) גמלה המשתלמת לפי [[פרק ג']] למבוטח כמשמעותו לפי הוראות [[סעיף 40(א)(2) ו-(ב)(1)]];
:: (2) גמלה המשתלמת לפי [[פרקים ה']], [[ח']] [[ו-י&quot;ג]];
:: (3) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות [[סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;שנה&quot; - שנים עשר חודשים רצופים.

@ 324א1. נעדר (תיקון: תשפ&quot;ו-10)
: לא תשולם גמלה לנעדר או בעדו, בעד התקופה שלאחר שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר; בסעיף זה, &quot;נעדר&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026]].

@ 324ב. שלילת גמלה משוהה שלא כדין (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]] (בסעיף זה - שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.

@ 325. אסיר [147] (תיקון: תשע&quot;ו-2, בג&quot;ץ 3390/16, תשפ&quot;ה-2)
: (א) הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.
: (ב)(1) ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]] שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה [[בסעיף 326(ג)]], ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר -
::: (א) גמלה המשולמת בעדו לפי [[פרק ד']];
::: (ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג)(2)]], [[244(ב)(2)]] [[ו-252(ב)]], וכן לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]].
:: (2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין [[סעיף 68]] ולעניין [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]].

@ 326. שלילת גמלה בגלל פשע [148] (תיקון: תשס&quot;ב-8, תשס&quot;ז-7, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-11, תשע&quot;ד-11, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-18, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-9)
: (א) חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה - ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 62]], לפי [[סימן ד פרק יא|סימנים ד']] [[סימן ה פרק יא|או ה' בפרק י&quot;א]], או לפי [[סעיף 310]] או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)]], לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ([[בסימן זה]] - עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין [[פרק ג']], [[פרק ד סימן א|סימנים א']] [[פרק ד סימן ג|ו-ג' עד ה' לפרק ד']], [[פרק ה סימן א|סימנים א' עד ז']] [[פרק ה סימן ט|ו-ט' לפרק ה']], [[פרקים ו' עד ח']], [[פרק ט סימן א|סימנים א' עד ה' לפרק ט']], [[פרק י']] [[פרק יא סימן א|וסימנים א' עד ג']] [[פרק יא סימן ה|ו-ה' עד ו' לפרק י&quot;א]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם לעניין [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י&quot;א]], ויחולו הוראות אלו:
:: (1) לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה;
:: (2) לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג) ו-(ד)]], [[201]], [[244(ב)]], [[251(ב)]] [[או 252(ב)]];
:: (3) לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי [[סימן ה' לפרק י&quot;א]], לפי [[סעיף 310]] או לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם גמלאות לפי [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י&quot;א]];
:: (4) לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי [[סימן ב' לפרק ד']] או לפי [[סעיפים 222 עד 222ב]] שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות [[סעיף 304]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן.
: (ו)(1) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור.
:: (2) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות.
:: (3) חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו-(4)(ב) להגדרה &quot;עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור&quot;.
: (ז) הוראות [[סעיף 326א(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי-תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או בעבירה של ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;בית משפט צבאי&quot;, &quot;חוק המאבק בטרור&quot;, &quot;עבירת טרור ביטחונית&quot; ו&quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 326א(ז)]];
::- &quot;עבירת בגידה או ריגול חמור&quot; - עבירה לפי [[+|סעיפים 97 עד 99]] או עבירה לפי [[סעיף 113(ב), לחוק העונשין]];
::- &quot;עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור&quot; - עבירה לפי אחד מאלה:
::: (1) [[סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין]];
::: (2) [[סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין]] לעניין ארגון טרור;
::: (3) [[סעיף 305 לחוק העונשין]] - אם התקיים אחד מאלה:
:::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]];
:::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
::: (4) [[סעיף 300 לחוק העונשין]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע&quot;ט-2019]] - אם התקיים אחד מאלה:
:::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]];
:::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
::: (5) עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור.

@ 326א. שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 326]], הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור:
:: (1) עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור]];
:: (2) עבירת טרור ביטחונית - בבית משפט צבאי.
: (ב) נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו.
: (ג) הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]], ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה.
: (ד) טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה - נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות.
: (ה) הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה:
:: (1) שירות בתי הסוהר - מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית;
:: (2) משרד הביטחון - מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]].
: (ו) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; ו&quot;בית משפט צבאי&quot; - כהגדרתם [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
::- &quot;חוק המאבק בטרור&quot; - [[חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;עבירת טרור ביטחונית&quot; - עבירה כלהלן:
::: (1) עבירה לפי [[+|סעיפים 237א]], [[+|237ב]] [[ו-246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון]];
::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 242א]], [[+|242ב]] [[ו-249א לצו בדבר הוראות ביטחון]] לגבי העבירות המנויות [[בתוספת הראשונה לאותו צו]] למעט עבירות לפי הוראות אלה: [[+|סעיפים 90]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|234]], [[+|244]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|253]], [[+|254(א)]], [[+|257]], [[300(א) ו-(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון]] [[+|ותקנות 139]], [[+|140]], [[+|141]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]];
::: (3) עבירה המנויה [[בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 211]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|222]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|232]], [[+|233(ג)]], [[+|234]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|251]], [[+|254]], [[+|259]], [[+|261]], [[+|300(א) ו-(ב)]], [[+|317]], [[+|318]] [[ו-319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון]], עבירה לפי [[צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ&quot;ז-1967]], ועבירה לפי [[+|תקנות 59(ד) ו-(ה)]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|129(2)]], [[+|140]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]];
::- &quot;עבירת טרור חמורה&quot; - עבירה המנויה [[#2|בפסקה (1) להגדרה &quot;עבירת טרור חמורה&quot; בחוק המאבק בטרור]];
::- &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; - [[=צו בדבר הוראות ביטחון|צו בדבר הורא((ו))ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]], כתוקפו מעת לעת;
::- &quot;תקנות ההגנה&quot; - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], כתוקפן באזור.

@ 327. מסירת מידע מטעה [149] (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מידע מטעה&quot; - ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף;
::- &quot;מסמך&quot; ו&quot;זיוף&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה - החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:
:: (1) נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה -
::: (א) לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה - תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;
::: (ב) הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;
:: (2) נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו - יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת - תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.
: (ג) לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין.
: (ד) החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.
: (ו) הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

=== סימן ד': תביעות נגד צד שלישי ===

@ 328. זכות לתביעה [150] (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ו-7, תשפ&quot;ב-2)
: (א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי [[פקודת הנזיקין]], או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי [[סעיף 343]] לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות [[סעיף 94]], או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות [[אותו סעיף]] רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
: (א1)(1) מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]].
:: (2) דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו.
:: (3) על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית.
: (א2)(1) היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור.
:: (2) העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
:: (3) המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
:: (4) הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח.
: (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי [[סימן זה]], ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי [[סימן זה]] או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי [[סימן זה]], או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
: (ג)(1) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה.
:: (2) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים.
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[פקודת הנזיקין]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;טיפול רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
:::- &quot;עובד המדינה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 7 לפקודת הנזיקין]];
:::- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:::- &quot;תאונת דרכים&quot; - (((נמחקה).))
: (ד) משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת [[שבלוח ט&quot;ז]], לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים [[בלוח ט&quot;ז]] יעודכנו ב-1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים [[בלוח ט&quot;ז]].

@ 328א. העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים (תיקון: תשע&quot;ח-10, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-16)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דמי ביטוח&quot; - סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי]], לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים;
::- &quot;חוק הפיצויים&quot; - [[=חוק הפיצויים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים;
::- &quot;עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים&quot; - הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים]];
::- &quot;עלות אספקת השירותים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 12ד לחוק הפיצויים]];
::- &quot;עלות מימון הקרן&quot; - עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי [[סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים]];
::- &quot;פקודת ביטוח רכב מנועי&quot; - [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
::- &quot;הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים&quot; - כמשמעותה [[בחוק הפיצויים]];
::- &quot;תאונת דרכים&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיצויים]].
: (ב) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי [[חוק הפיצויים]] ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי [[סעיף 328(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) המוסד לא יגיש תובענה כאמור [[בסעיף 328(א)]] או דרישה לתשלום כאמור [[בסעיף 328(א2)]] נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי [[סעיף 328(א1)]];
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[חוק הפיצויים]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה).))
: (ג) מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה - מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם:
:: (1) בעד התקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024) - 10%;
:: (2) בעד התקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) ואילך - 10.95%.
: (ד) סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה - מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל.
: (ה) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם.
: (ו) מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בשל השנה שקדמה לה.
: (ז) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); לעניין סעיף זה, &quot;מידע&quot; - למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].

@ 329. זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה [151]
: זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ-75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח [[סעיף 330]].

@ 330. חלוקת פיצויים מצד שלישי [152]
: (א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
: (ב) הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]] ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
: (ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל-25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
: (ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.

@ 331. אין המעביד חב לצד שלישי [153]
: היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי [[פקודת הנזיקין]], לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי [[סעיף 328(א)]], על אף הוראות [[סעיף 84 לפקודה האמורה]], וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.

@ 332. גמלה לענין פיצויי נזיקין [154]
: לענין [[סעיף 86 לפקודת הנזיקין]] רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

@ 333. היוון [155]
: לענין [[סימן זה]] רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))

== פרק ט&quot;ו: דמי ביטוח [פרק ח'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 334. פרשנות [156] (תיקון: תשפ&quot;ה-7)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;תקופת תשלום&quot; - פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
::- &quot;מועד תשלום&quot; - מועד לתשלום דמי ביטוח;
::- &quot;מדרגת גבייה מופחתת&quot; - סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב-1 בינואר של כל שנה כלהלן:
::: (1) בשנים 2026 עד 2028 - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת;
::: (2) משנת 2029 ואילך - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב-1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב-1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ב) לענין [[פרק זה]] רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.

@ 335. הוראות יסוד [157] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-8, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5)
: (א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.
: (ב) מבוטח כהגדרתו [[בסעיף 65(א)(1)]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.
: (ג) מבוטח לפי [[פרק ה']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.
: (ד) מבוטח לפי [[פרק ו']] ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.
: (ה) מבוטח לפי [[פסקה (1) להגדרת ((&quot;))מבוטח((&quot;)) שבסעיף 158]] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.
: (ו) עובד המבוטח לפי [[פרק ח']] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.
: (ז) מבוטח לפי [[פרק ט']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.
: (ח) מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.
: (ט) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן [[בסעיף 238]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי [[פרק ג']] ובין שאינו מבוטח לפיו.
: (י) אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.

@ 336. תחומה של תקופת תשלום [158]
: כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.

@ 337. שיעור דמי ביטוח [159] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-12, תשע&quot;ח-5)
: (א)(1) שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי [[סעיף 335]] לענין עובד הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו החודשית.
:: (2) שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי [[סעיף 335]] לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים [[בלוח י']], ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד - בהסכמת שר האוצר.
: (ג) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי [[סעיף 342(ג)]].

@ 338. [159א] (תיקון: תשס&quot;ב-6) : (((בוטל).))
@ 339. [159ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-6) : (((בוטל).))

@ 340. דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות [160] (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-6, תשפ״ה–3)
: (א) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם -
:: (1) לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי - כאמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]];
:: (2) לגבי מבוטח אחר - שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
: (ג) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]], יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור [[בפרט 1 בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% (((בשנים 2025–2026: 0.53%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 75(ב)]].
: (ה) לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה [[בסעיף 39]], ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% (((בשנים 2025–2026: 0.13%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 55]].

@ 340א. דמי ביטוח לעובד במשק בית (תיקון: תשפ״ה–3)
: (א)(1) על אף האמור [[בסעיפים 337]] [[ו־340]], דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי [[פרק י״א]], לתקופה של רבעון כהגדרתו [[בלוח י״א]], יהיו בשיעור של 6.25% (((בשנים 2025–2026: 7.85%))) מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום.
:: (2) מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% (((בשנים 2025–2026: 1.8%))) מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי [[פרק י״א]] או שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 351(ב) או (ד)]], יהיו 2% (((בשנים 2025–2026: 3.6%))) מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום.
: (ג) לעניין סעיף זה –
:- ”עובד במשק בית” – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד;
:- ”שכר” – הכנסה מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]].

@ 341. שיעורים מופחתים [160א] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תשס&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7)
: על אף הוראות [[סעיפים 337]] [[ו-340]] רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת.
: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999]].))

@ 342. החייבים בתשלום דמי ביטוח [161] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-6, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ה-7)
: (א) מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי [[פרק ג']] בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.
: (ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג)(1) היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי [[סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)]], ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור [[בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
:: (2) המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]] או סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]], לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור [[בפרט 6 ללוח י']]; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, &quot;קצבת אזרח ותיק&quot; - לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת.
: (ד) היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:
:: (1) היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה - הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה - דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;
:: (2) היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים - יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.
: (ה) השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר -
:: (1) חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;
:: (2) תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;
:: (3) חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי [[טור ה' בלוח י']], על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;
:: (4) אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים [[בטור ה' בלוח י']], לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ&quot;ז-1997]].))
: (ה1) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]], ונוסף על כך הוא עובד כאמור [[בסעיף 3א(ב)]], יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש.
: (ו)(1) עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודת מס הכנסה]], שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה - שיעור מופחת).
:: (2) היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודה האמורה]], השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה]], לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
:: (3) שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.

@ 343. דמי ביטוח מופחתים [162]
: השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין [[סעיף 340]] כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:
: (1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;
: (2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי [[סעיף 92]], וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה).

=== סימן ב': הכנסה לענין דמי ביטוח ===

@ 344. חישוב הכנסתו החודשית של עובד [163] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם -
:: (1) אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור [[בסעיף 3]], יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה:
::: (א) שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי [[סעיף 37 לפקודת מס הכנסה]] או לנקודות קצבה לפי [[סעיף 40 לאותה פקודה]], כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו -
::::- &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד;
::::- &quot;שווי דיור&quot; - שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה;
::::- &quot;שווי שירותים&quot; - שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות [[פקודת מס הכנסה]] או בסכומים פטורים מדמי ביטוח;
::: (ב) פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, &quot;פחת ציוד צרכני&quot; - 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב - הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד;
::: (ג) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]], ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור;
::: (ד) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור;
:: (2) אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור [[בסעיף 1]], יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]], שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
: (ד) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה.

@ 344א. חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]] יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור [[בסעיף 337(א)(1)]], למעט השיעור הנקוב [[בפרט 6 בלוח י']].
: (ב) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(ב)]] יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.
: (ג) חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח [[+|תקנה 2]] [[או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס&quot;ו-2005]], יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים [[#2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י' פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]].
: (ד) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים [[#2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]], ויחולו על הכנסה זו הוראות [[סעיף 345]].
: (ה) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי.
: (ו) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי [[פרקים ה']], [[ז']], [[ט']], [[י']] [[ו-י&quot;א]], לפי [[סעיפים 310(ג)]] [[ו-387]], ולפי הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]].
: (ז) על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות [[סעיף 348]].
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ&quot; - ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה [[בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת&quot; - הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה&quot; - יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת;
::- &quot;תקציב חבר&quot; - סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו;
::- &quot;תקציב חבר מגולם&quot; - תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם [[בחוק ביטוח בריאות]], שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה.

@ 345. חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר [164] (תיקון: תשפ&quot;ג-7)
: (א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בפסקאות (1)]] [[#2.8|ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-|בסעיף 2 האמור]], והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.
: (ב)(1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי [[פקודת מס הכנסה]] (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:
::: (א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי [[סעיף 47א לפקודת מס הכנסה]], ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו [[בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה]];
::: (ב) סכום שהותר בניכוי לפי [[סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.
:: (2) לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות [[סעיפים 347]] [[ו-357 עד 359]], ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח [[סעיפים 357]] [[או 358]] כמקדמות.
:: (3) השר יקבע -
::: (א) תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה [[בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה]] (להלן - שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;
::: (ב) נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.
: (ג)(1) נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח.
:: (2) השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח.
:: (3) לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות [[סעיף 364]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 362(א)(3)]] יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.
: (ה) מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם [[לסעיף 357]], ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]] או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן.
: (ו) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי -
:: (1) מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור [[בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה]], והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;
:: (2) מבוטח שהוראות פטור לפי [[סעיף 351(יא)]] חלות עליו או עשויות לחול עליו;
:: תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ&quot;ד-1984]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ&quot;ו-1986]].))

@ 345א. הקצאת מניות (תיקון: תשס&quot;ב-13, תשס&quot;ג-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה, שלפי [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]] רואים אותה כהכנסה לפי [[+#2.1|פסקאות (1)]] [[#2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה]];
::- &quot;חייב בתשלום בעד עצמו&quot; - מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 342(א)]];
::- &quot;מועד חיוב&quot; - המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]].
: (ב) הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]], ולענין הוראות [[סעיף 342(א)]] יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) לענין הוראות [[סעיף 344(א)]], הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי [[סעיפים 352]] [[ו-353]].
: (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.
: (ה) (((פקע).))

@ 345ב. הכנסה מפנסיה מוקדמת (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7)
: (א) בסעיף זה, &quot;פנסיה מוקדמת&quot; - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.
: (ב) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] (בסעיף זה - מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות [[סעיף 337(א)(2)]], כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]].
: (ג)(1) עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו [[בלוח י&quot;א]] לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.
:: (2) פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.
: (ד) מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות [[סעיף 353]].
: (ה)(1) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה - שיעור מופחת).
:: (2) היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|ו-(8) בפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
: (ו) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

@ 346. חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות [165]
: על אף הוראות [[סעיף 345]], מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.

@ 347. סמכות קביעה [166]
: מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.

@ 348. סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון [167, 167ב] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות [[סעיף 335]] לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור [[בלוח י&quot;א]].
: (א1) לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות [[סעיף 335]], לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 350]] ואינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע.
: (ב) מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]], ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.
: (ג) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים [[בלוח י&quot;א]].
: (ד) מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי [[פרק ז']], ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע [[בפרט 3 שבלוח י&quot;א]].
: (ה) (((הנוסח הקבוע):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.
:: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע&quot;ד-2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.

@ 349. שינוי [[לוח י&quot;א]] [167א] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-12)
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח י&quot;א]].

@ 350. הכנסות פטורות מדמי ביטוח [168] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ה-7, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד-16, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-12, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ב-13, תשע&quot;ז-17, תשע&quot;ח-2)
: (א) לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה -
:: (1) גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי [[פרק ג׳]] למעט דמי פגיעה לפי [[פרק ה׳]] ולמעט גמלה לפי [[פרק ח׳]] או [[פרק י&quot;ב]];
:: (2) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
:: (3) תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ&quot;ב-1962]] לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.))
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל&quot;ח-1978]] לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.))
:: (4) תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:
::: (א) [[חוק הנכים]];
::: (ב) [[חוק משפחות חיילים]];
::: (ג) [[חוק המשטרה]];
::: (ד) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]];
::: (ה) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]];
::: (ו) [[חוק נפגעי פעולות איבה]];
::: (ז) [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]];
::: (ח) [[חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]];
::: (ט) [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (5) תגמולים לפי [[+|סעיפים 63ז]] [[ו־63ח לחוק שירות המדינה]];
:: (6) הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה לפי [[סעיף 373א]], וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה]];
:: (7) הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות [[סעיף 122 לפקודת מס הכנסה]], הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות [[סעיף 122א לפקודת מס הכנסה]] והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]], ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: (8) סיוע הניתן לניצול השואה לפי [[הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס&quot;ו-2006]];
:: (9) (((פקעה).))
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש&quot;ך-1960]] לפיו [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] נקבעה כחוק תגמולים.))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ&quot;ג-1963]] לפיו [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש&quot;ך-1960]] נקבע כחוק תגמולים.))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;א-1991]] לפיו תשלומים לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]] לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.))

@ 350א. פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):))
: (א) תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]], שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, &quot;עולה חדש&quot; - מי שעלה ממדינה המנויה [[בלוח ט&quot;ז1]] וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]], או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח.
: (ג) הוראות [[סעיף 348(ב)]] לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]].
: (ד) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את [[לוח ט&quot;ז1]], אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.
: (ה) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב-1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]] של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל.

@ 351. פטור מתשלום דמי ביטוח [169] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-10, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ו-10)
: (א) בכפוף להוראות [[סעיפים 53(ד)]] [[ו-97(ד)]], לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי [[סעיף 88]] אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין.
: (ב) לא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.
: (ג) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]].
: (ד) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי [[פרק ה']] או לפי [[פרק ט']] אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי [[סעיף 105]] או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:
:: (1) תלוי לפי [[סעיף 130]] שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;
:: (2) תלוי לפי [[סעיף 247(3)]] שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק.
: (ז) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.
: (ז1) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבו נקבע כי אדם הוא נעדר כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026]], אם אין לנעדר הכנסה אחרת באותה תקופה, וכל עוד לא אותר.
: (ח) מבוטחת לפי [[פרק ו']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ד)]].
: (ט) מבוטחת לפי [[פרק ט']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ז)]].
: (י) מבוטחת לפי [[פרק י']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ח)]].
: (יא) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]] לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא -
:: (1) מקבל גמלה או תגמול האמורים [[בסעיף 350]], למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא - בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] - בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו [[בסעיף 195]];
:: (2) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה - בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין;
:: (2א) תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו - תלמיד), חניך במכינה קדם-צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים - בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה -
:::- &quot;הכשרה מקצועית&quot; - מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך;
:::- &quot;מכינה קדם-צבאית&quot; - כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס&quot;ח-2008]];
:::- &quot;מתנדב בשנת שירות&quot; - מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי [[פסקה (4) להגדרה &quot;ילד&quot; שבסעיף 238]], ושירותו הסדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור;
:::- &quot;שירות לאומי בהתנדבות&quot; - (((נמחקה);))
:: (2ב) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] - בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - מתגייס);
:: (2ג)(א) מי שסיים שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי [[החוק האמור]], ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
::: (ב) מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי [[פרק י&quot;ג]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
::: (ג) משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:: (3) פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה - בעד תקופה שקבעו כאמור.

@ 352. תקנות בדבר הכנסות מסויימות [170]
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע -
: (1) הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;
: (2) הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות [[סעיף 344]], לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ה-1995]].))

=== סימן ג': תשלומים ודוחו&quot;ת ===

@ 353. מועד התשלום [171] (תיקון: תשנ&quot;ח-4, ק&quot;ת תש&quot;ף)
: (א) מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד - היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר - היום ה-15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי&quot;ד-1954]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (ב) מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וכן חול המועד.
: (ג) (((פקע).))

@ 354. זקיפת תשלומים [172] (תיקון: תשנ&quot;ו-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוב דמי ביטוח&quot; - סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי [[סעיף 345(ג)]];
::- &quot;קנס&quot; - סכום הקנס שחושב לפי [[סעיף 364(א)(1)]] החל על חוב דמי הביטוח;
::- &quot;תוספת&quot; - סכום התוספת שחושב לפי [[סעיף 364(א)(2)]], החל על חוב דמי הביטוח;
::- &quot;חוב כולל&quot; - סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.
: (ב)(1) כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב - השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן - החוב הכולל המוקדם ביותר);
:: (2) שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:
::: (א) לחוב דמי הביטוח - החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;
::: (ב) לקנס - החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;
::: (ג) לתוספת - החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.

@ 355. חובת דיווח וייחוס תשלומים [173] (תיקון: תשנ&quot;ו-5, תשנ&quot;ח-4, תשס&quot;ד-3, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;א-3)
: (א) השר רשאי להתקין תקנות בדבר -
:: (1) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;
:: (2) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;
:: (3) חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור;
:: (4) התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: [[344]], [[345(ב)]], [[345(ג)]].
:: תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות [[בסעיף 50(א)(1) ו-(2)]], ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור - יבוטל הייחוס ויחולו הוראות [[סעיף 354]]; לענין פסקה זו, &quot;חוב כולל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 354]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי&quot;ח-1957]].))
: (א1)(1) מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 342(ב)]], במועדים אלה:
::: (א) עד יום 18 ביולי בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה;
::: (ב) עד יום 18 בינואר בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה;
::: (ג) עד יום 30 באפריל בכל שנה - לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי [[סעיף 166 לפקודת מס הכנסה]], יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם.
:: (1א) נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן:
::: (א) דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי אלה:
:::: (1) סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין;
:::: (2) לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו - שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
:::: (3) לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת - סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
::: (ב) דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן:
:::: (1) מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה;
:::: (2) מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה.
:: (2) פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך.
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, יקראו את [[סעיף 342(ב)]] כאילו &quot;עובד&quot; הוא מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
:: (4) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע.
: (ב) הוראות [[סעיף 353(ב)]] יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון.

@ 355א. חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון.
: (ב) הוראות [[סעיפים 355(א1) ו-(ב)]] יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

@ 355ב. חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי (תיקון: תשפ&quot;ו-5)
: (((החל מיום 1.1.2030):))
: (א) נוסף על האמור [[בסעיף 355(א1)(1א)(א)]], מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות [[סעיף 355(א1)(3) ו-(4) ו-(ב)]], יחולו בשינויים המחויבים:
:: (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
:: (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית.

@ 356. קנס על אי-הגשת דו&quot;ח [173א] (תיקון: תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;ו-5)
: (א) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס.
:: (((החל מיום 1.1.2030):)) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] [[או 355ב]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס.
: (ב) השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד -
:: (1) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]] [[או 355ב]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
:: (2) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]] [[או 355ב]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
: (ג) לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[364]], [[367]] [[ו-397(א)]], דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח.
: (ד) (((החל מיום 1.1.2030):)) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי [[סעיף 355ב]], ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 357. קביעת דמי ביטוח בהעדר דו&quot;ח [174] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ז-5)
: היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור [[בסעיפים 342]], [[355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו-(ב)]] [[ו-355א]] ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

@ 358. קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו&quot;ח [175]
: היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

@ 359. השגה על קביעת דמי ביטוח [176] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור [[בסעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום.
: (ב) השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי [[סעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - פקיד השגות).
: (ד) המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח:
:: (1) לעניין מי שהוא רואה חשבון - ניסיון של חמש שנים לפחות;
:: (2) לעניין מי שאינו רואה חשבון - ניסיון של עשר שנים לפחות.
: (ה) השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה.
: (ו) פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה.
: (ז) פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו.
: (ח) פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים.
: (ט) התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם.
: (י) נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום.
: (יא) המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה.

@ 360. שיטת גביה [177]
: השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.

@ 361. סמכות למתן הנחה [177א]
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.

@ 362. החזרת תשלומי יתר [178] (תיקון: תשע&quot;ב-8)
: (א) שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן - תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:
:: (1) תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר;
:: (2) לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה-13 ואילך - גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה;
:: (3) שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ&quot;ו-1966]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח - קנסות והפרשי הצמדה), התשמ&quot;ד-1984]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.
: (ג) לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.
: (ד) המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).
: (ה) תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

@ 363. מחיקת חוב דמי ביטוח [178א] (תיקון: תשע&quot;ד-5)
: (א) מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה.

@ 363א. דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים (תיקון: תשע&quot;ד-13)
: (א) בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם [[בסעיף 364(ב)]], ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה - לא ננקטו הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי-תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
: (ב) חלה חובת דיווח לפי [[סעיף 355]] או חובת רישום לפי [[סעיף 379]] שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור [[בסעיף 380(ב)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) -
:: (1) מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי [[סעיף 384א]], לפי המוקדם;
:: (2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעת השומה.

=== סימן ד': פיגורים ===

@ 364. תשלומי פיגורים [179] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח -
:: (1) קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים - יהיה הקנס, החל ביום ה-91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985]], לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.))
:: (2) החל ב-1 בחודש שלאחר מועד התשלום - תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), &quot;דמי ביטוח&quot; - לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.
: (ג) דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[367 עד 367ג]] [[ו-397(א)]].

@ 365. שמירת זכות לגמלה [180]
: היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.

@ 366. הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור [181]
: (א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
:: (1) בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע;
:: (2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי;
:: (3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על -
:: (1) הטבות לפי [[סעיף 9]];
:: (2) גמלאות לפי [[סעיפים 42]], [[49]], [[57]], [[62]], [[66]], [[143]], [[144]], [[254]], [[265]], [[266]] [[ו-267]];
:: (3) על גמלאות לפי [[פרק ה']] כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;
:: (4) גמלאות לפי [[פרקים י']], [[י&quot;ב]] [[ו-י&quot;ג]];
:: (5) הענקות לפי [[סעיף 387]].
: (ג) היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.
: (ד) פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).
: (ה) פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

@ 367. הקלות בגביית דמי ביטוח [183] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) [[פקודת המסים (גביה)]], להוציא [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]].
: (ב) השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין [[הפקודה האמורה]], והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 367א. (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((פקע).))

@ 367ב. עיקול רכב (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 367(א)]], רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות [[סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)]], גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה - החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
:: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)]];
:: (ב) פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]] - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב;
:: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

@ 367ג. (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((פקע).))

@ 368. הסכם תשלומים [184]
: (א) המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור - יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף [[לסעיף 312(ב)]] ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.
: (ב) כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי [[חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל&quot;ג-1972]], ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.
:: ((פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס&quot;ב-2002 (ק&quot;ת תשס&quot;ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.))
: (ג) לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות [[סעיף 364]] יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.

@ 369. אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות המעביד [185] (תיקון: תשע&quot;ז-6, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי [[סעיף 379]] או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה - פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט [[בטור ב' ללוח י&quot;א1]] בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי [[סעיף 353]] או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי [[סעיף 379]], לפי העניין, כמפורט [[בטור א' ללוח האמור]].
: (א1) היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור [[בסעיף 328]], לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי [[סעיף 328]] לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי [[הסעיף האמור]], והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי [[סעיף 328]].
: (א2) היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי-הרישום או אי-התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ג) קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ג1) פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור.
: (ג2) החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב.
: (ג3) לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
: (ג4) מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.
: (ה) על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 370. ויתור [185א] (תיקון: תשס&quot;ח-9)
: (א) עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי [[סעיף 345]], על קנס לפי [[סעיף 356]], על קנס ותוספת לפי [[סעיף 364]] ועל ריבית לפי [[סעיף 368(ב)]], כולם או חלקם.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החייב בתשלום נפטר;
:: (2) עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור;
:: (3) החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, &quot;בן משפחה&quot; - בן-זוג, הורה או ילד;
:: (4) החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, &quot;מוסד&quot; ו&quot;סם&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]];
:: (5) אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית - הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו;
:: (6) מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה.

=== סימן ה': הוראות מיוחדות ===

@ 371. הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח [186] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-13)
: (א) השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]], למעט הוראות [[סעיף 345ב]], ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:
:: (1)(א) עובד חלקי;
::: (ב) עובד לשעה;
::: (ג) עובד אצל מעבידים שונים;
::: (ד) עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;
::: (ה) עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;
::: (ו) עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;
::: (ז) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;
::: (ח) עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
::: (ט) עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;
::: (י) עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;
::: (יא) עובד במשק בית;
::: (יב) עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;
:: (2) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;
:: (3) עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;
:: (4) מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;
:: (5)(א) מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;
::: (ב) מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;
::: (ג) מבוטח השוהה בחוץ לארץ;
::: (ד) מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו - בתקופת מעבר שנקבעה;
::: (ה) מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ;
::: (ו) מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם [[בסעיף 75(א)(3)]];
::: (ז) מבוטח לפי [[פרק ה']] בלבד;
::: (ח) מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;
::: (ט) מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;
::: (י) מבוטח שסווג לפי [[סעיף 6]];
::: (יא) מבוטח שלפי [[פקודת מס הכנסה]] יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל&quot;א-1971]].))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה - הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

@ 371א. תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ&quot;א-10)
: על אף האמור [[בסעיף 371(א)]] ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 371(א)]], יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי [[פרט 1 של לוח י&quot;א]].

@ 371ב. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : (((פקע).))
@ 371ג. (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-4) : (((פקע).))
@ 372. [187] (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((בוטל).))

@ 373. ניכוי מתשלומים אחרים [188(א)]
: סכום קצבת הילדים לפי [[פרק ד']] אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.

@ 373א. מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: הפיקה חברה מהחברות המנויות [[בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה]], לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור.

== פרק ט&quot;ז: שונות [פרק ט'] ==

@ 374. ביצוע אמנות [190]
: (א) נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר - אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ&quot;ג–1963]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ&quot;ה–1965]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ&quot;א-1991]].))
: (ב) אמנה רב-צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

@ 375. הדדיות בביטוח אזרחי חוץ [191]
: השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

@ 376. הוראות מיוחדות לשעת חירום [191א] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.
: (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):)) על אף הוראות [[סעיף 283(ב)]], הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283(א)]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.

: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 377. ביטוח חיילים [192]
: השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ&quot;ה-1965]].))

@ 377א. הודעה לחייל משוחרר (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק קליטת חיילים משוחררים&quot; - [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;חייל משוחרר&quot; - מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה;
::- &quot;שירות סדיר&quot; - כהגדרתו [[בחוק קליטת חיילים משוחררים]].
: (ב) המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה &quot;השירות האזרחי–לאומי&quot;, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר.
: (ג) השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 378. סוגים מיוחדים של מבוטחים [192א] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; - יהודה והשומרון וחבל עזה;
::- &quot;ההסכם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;היישובים&quot; - כהגדרתם בסעיף XII להסכם;
::- &quot;האתרים הצבאיים&quot; - כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;
::- &quot;תושב ישראל באזור&quot; - מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי [[חוק השבות]], או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;
::: (2) הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;
::- &quot;יום התחילה&quot; - י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ה (21 בדצמבר 1994).
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:
:: (1) מי שאינו תושב ישראל;
:: (2) תושב ישראל באזור;
:: (3) תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;
:: (4) תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;
:: (5) תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;
:: (6) מעביד שהוא חבר-בני-אדם הרשום בישראל או חבר-בני-אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;
:: (7) תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור;
:: (8) תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל&quot;ב-1972]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל&quot;ד-1974]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ&quot;ג-1993]].))
: (ג) תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, כנוסחו לפני יום התחילה -
:: (1) לענין מי שאינו תושב ישראל באזור - בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין [[פרק ה']], ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;
:: (2) ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).

@ 378א. ביטוח עובד זר המועסק באזור (תיקון: תשס&quot;ה-5)
: (א) הוראות [[פרקים ג']], [[ה']] [[ו-ח']] יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה - עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
: (ב) בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) של סעיף 335]] והוראות [[סעיף 340(ג)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;
:: (2) הוראות [[סעיף 80(1)]] לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:
::: (א) תאונת העבודה כאמור [[בסעיף 80(1)]] אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;
::: (ב) תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו [[סעיף 1 לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ח-1967]]; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי - הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עובד זר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]];
::- &quot;רכב מנועי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה [נוסח חדש]]];
::- &quot;יישובים&quot;, &quot;אתרים צבאיים&quot; ו-&quot;תושב ישראל באזור&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 378]].

@ 379. רישום [193]
: השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ&quot;ג-1963]].))

@ 380. מבוטח שלא נרשם [194]
: (א) לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין [[סעיפים 246]] [[ו-253]], אלא מיום שנרשם.
: (ב) סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי-הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

@ 381. עיגול סכומים [195]
: השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ&quot;ו-1985]].))

@ 382. זקיפת תשלומים בחיובים אחדים [195א]
: (א) סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי [[סעיפים 192]], [[328]], [[329]], [[330]] [[ו-369]].
: (ב) הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור [[בסעיף 354]].

@ 383. פיקוח [196]
: (א) מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.
: (ב) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.
: (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות [[סעיף 146]].

@ 383א. חובת עדכון פרטים (תיקון: תשע&quot;א)
: זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי [[סעיף 304]], יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.

@ 384. סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [196א] (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי [[פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], לפי [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], או לפי [[חוק בנק ישראל, התשי&quot;ד-1954]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]] וקרן חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]].

@ 384א. קבלת מידע מרשות המסים בישראל (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ז-5)
: (א) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור [[בלוח י&quot;ז]] ובהתאם לסוג המידע המפורט [[בטור ג' באותו לוח]], לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות [[בטור א' בלוח האמור]], וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:
:: (1) הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, &quot;חברת בית&quot; ו&quot;חברה משפחתית&quot; - כמשמעותן [[+|בסעיפים 64]] [[ו-64א לפקודת מס הכנסה]];
:: (3) מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.
: (א1) המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש.
: (ב) שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.
: (ג) מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו-(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.
: (ד) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו:
:: (1) הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין;
:: (2) מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל.

@ 384ב. (תיקון: תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3) : (((בוטל).))

@ 385. חישובי מועדים [197]
: (א) לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש - חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.
: (ב) לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

@ 386. ייצוג בפני המוסד [198] (תיקון: תשע&quot;ו-11)
: לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש&quot;ל-1970]].))

@ 386א. הקצאת שוטרים בתשלום (תיקון: תשע&quot;ו-20)
: בלי לגרוע מהאמור [[סעיף 102ז לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס&quot;ו-2006]] (בסעיף זה - חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו [[בסעיף 102א לחוק האמור]], רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות [[-|סעיף 102ו לחוק המשטרה]].

== פרק י&quot;ז: הענקות [פרק ט'1] ==

@ 387. מתן הענקה [198אא]
: המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
: (1) אי-הזדקקות לאשפוז לפי [[סעיף 42]];
: (2) פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיפים 50]] [[או 366]];
: (3) אי-מילוי חובת רישום לפי [[סעיף 77]];
: (4) אי-השלמת תקופת אכשרה לפי [[סעיפים 246]] [[או 253]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל&quot;ה-1975]].))

@ 388. מימון [198ב]
: ההענקות לפי [[סעיף 387]] ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן - שיעור ההפרשה).

@ 389. שינוי שיעור ההפרשה [198ג]
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה.

@ 390. התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה [198ד]
: השר, בהתקינו תקנות לפי [[סעיף 387]], יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה.

== פרק י&quot;ח: בית הדין לעבודה [פרק י&quot;א] ==

@ 391. סמכות בית דין אזורי [230] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-6)
: (א) לבית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]], תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי [[פרק ח']] -
:: (1) של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם [[לסימן א' של פרק י&quot;ד]];
:: (2)(א) של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח;
::: (ב) של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין;
:: (3) של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה;
:: (4) של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות [[סעיף 94]];
:: (5) שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי [[סעיף 91]];
:: (6) של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך;
:: (7) של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי [[סעיף 304]];
:: (8) של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[סימן ב'1 לפרק י&quot;ד]];
:: (9) של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי [[סעיף 369]].
: (ב) לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך [[סעיף 385]] בתחום מתח גילים שנקבע לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]].

@ 392. בעלי הדין [231] (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: (א) בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות -
:: (1) הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה;
:: (2) המוסד;
:: (3) מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח;
:: (4) מעביד;
:: (5) שירות רפואי מוסמך;
:: (6) אדם כאמור [[בסעיף 391(א)(6) או (7)]];
:: (7) שירות התעסוקה.
: (ב) כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות [[סעיף 68(י)]] יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה.

@ 393. תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד [231א]
: עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי [[פרק ה']] ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

@ 394. מניעת טיעון [231ב]
: לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי [[פרק ה']] או לא.

@ 395. השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה [232]
: המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה [[בסעיף 32]] בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד.

@ 396. קביעת מועדים [233]
: שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש&quot;ל-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל&quot;ז-1977]].))

@ 397. סיוע משפטי [234] (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-6)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר-בני-אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי [[סעיף 369]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל&quot;ח-1978]].))
: (א1) הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה [[בסעיף 315א]] בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות [[סימן ב'1 לפרק י&quot;ד]], בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור.
: (ב) הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור [[+|בסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק האמור]] לא יחולו.
: (ג) המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה.
: (ד) בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי.

== פרק י&quot;ט: עונשין וביצוע [פרק י&quot;ב] ==

@ 398. עונשין [239] (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;א-3)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת:
:: (1) גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו;
:: (2) מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה;
:: (3) קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה.
: (א1) תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
: (א2)(1) קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה - זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים [[בלוח י&quot;ח]] והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות [[סעיף 383א]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
:: (2) ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור [[בחלק ג' שבלוח י&quot;ח]], ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור [[בלוח י&quot;ח]] המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
:: (3) נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
:: (4) הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי [[+#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33]], [[+#תוספת חלק א פרט 34|34]] [[פרט 91 לחלק א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|או 91 שברשימת הליקויים]], כמשמעותה [[בסעיף 208]], ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה [[בסעיף 224(א)(2)]].
: (ב) מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו - קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, &quot;חובה&quot; - למעט חובת תשלום למוסד.
: (ג) מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור.
: (ד) מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו - קנס.
: (ד1) מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור [[בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)]] בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
: (ה) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר-בני-אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ו) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

@ 399. בית המשפט המוסמך [241]
: בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי [[סעיף 398]].

@ 400. ביצוע [242]
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 401. העברת סמכויות [243]
: השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי [[סעיפים 20]], [[24]], [[25(ב)]] [[ו-26]].

@ 402. תחילה [244]
: תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז' בתשרי התשנ&quot;ו (1 באוקטובר 1995).

@ 403. הוראות מעבר [תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: (א) לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו [[בסעיף 48]], חל לפני יום כ&quot;ז בחשון התשנ&quot;ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה -
:: (1) [[סעיף 53]] -
::: (א) כאילו בסעיף קטן (א) במקום &quot;שכר העבודה הרגיל&quot; נאמר &quot;שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל&quot;;
::: (ב) כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים;
:: (2) [[סעיף 350(א)(1)]] כאילו המלים &quot;למעט דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']]&quot; לא קיימות;
:: (3) [[סעיף 351(א)]] כאילו המלים &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 53(ד)]]&quot; לא קיימות.
: (ב) [[הסיפה של סעיף 170(ו)]] המתחילה במלים &quot;ולא יפחת&quot; לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג' בסיון התשנ&quot;ה (1 ביוני 1995).
: (ג) הוראות [[סעיפים 171(א)(2)]] [[ו-173(א)(2)]] לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב' בניסן התשנ&quot;ד (1 באפריל 1994).
: (ד) לענין חישוב גמלה לפי [[פרק ה']] בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י&quot;א, כנוסחם לפני היום האמור.
: (ה) מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו-65 בגבר (להלן - גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות [[סעיף 246]] בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, [[בחלק א' של לוח א'1]].

@ 404. הוראות מתמצות [73א(ב), 188(ב)-(ד)]
: (א) הוראות [[סעיף 117]] לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי [[סעיף 115]].
: (ב) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג' באב התשכ&quot;ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב [[בלוח י&quot;ב]].
: (ג) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ&quot;ז באדר ב' התשי&quot;ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב [[בלוח י&quot;ב]].
: (ד) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח [[סעיף 337(ב)]], ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים [[בלוח י&quot;ב]].

@ 405. הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]], לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003).

@ 406. הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי [[סעיף 9]] (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-19, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-5)
: (א) על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]] עד ליום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה - הסכם):
:: (1) נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה;
:: (2) נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]];
:: (3) המשך זכאות להטבות שלפי [[ההסכם בדבר גמלת הניידות]], למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו [[בפרק ה' באותו הסכם]], יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]];
:: (4) לעניין [[ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] -
::: (א) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]];
::: (ב) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]];
:: (5) נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי [[חוק השבות]] זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.
: (ב) מענקים שישולמו לפי [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020]] למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים [[באותו הסכם]], לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין.
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))
: (ה) תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות [[סעיף 9]] בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, &quot;המצב הביטחוני המיוחד&quot; - המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 9(א)]], המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים [[בסעיף האמור]], לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור [[#1|בפסקה (2) להגדרה &quot;נפגע&quot; בחוק נפגעי פעולות איבה]].

@ 407. דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-9)
: (א) לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם -
:: (1) יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה;
:: (2) יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב]].
: (ב) לענין הוראות [[סעיפים 248]] [[ו-257]] יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד.
: (ג) המינהלה כהגדרתה [[בחוק יישום תכנית ההתנתקות]] תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד.

== לוח א' [לוח א'] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 1, הגדרת &quot;עובד עצמאי&quot;]]))) ====
==== הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי ====

: לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון - סכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב-1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, &quot;רבעון&quot; - תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת מס.

== לוח א'1 (תיקון: תשס&quot;ד) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה &quot;גיל הפרישה&quot;)]], [[158]], [[160]], [[240(א)]], [[245(א)]], [[246(ב)(2)]], [[247(1)(ג)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====

=== חלק א' &lt;עוגן לוח א1 חלק א&gt; ===
==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה &quot;גיל הפרישה&quot;)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)(1)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== גיל הפרישה לגבר ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 ואילך || 67
|}

==== גיל הפרישה לאישה ====
@ (תיקון: תשס&quot;ד-8, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ז-8, תשע&quot;ז-19)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1944 || 60
|-
| יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1945 || 61
|-
| ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1947 עד דצמבר 1955 || 62
|}

=== חלק ב' &lt;עוגן לוח א1 חלק ב&gt; ===
==== ((([[סעיפים 158 (ההגדרה &quot;מבוטח&quot;)]], [[106]], [[247(1)(ג)]] [[ו-406(א)(2) ו-(3)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 ואילך || 67
|}

=== חלק ג' &lt;עוגן לוח א1 חלק ג&gt; ===
==== ((([[סעיפים 240(א)]] [[ו-406(א)(4)(ב)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== מי שאינו מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], מחמת גילו ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1944 || 60
|-
| יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1945 || 61
|-
| ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1947 ואילך || 62
|}

=== חלק ד' &lt;עוגן לוח א1 חלק ד&gt; ===
==== ((([[סעיפים 245(א)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]] [[ו-406(א)(4)(א)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן (תיקון: תשע&quot;ז-12) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 עד דצמבר 1944 || 67
|-
| ינואר עד אוגוסט 1945 || 67 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1945 עד אפריל 1946 || 67 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1946 || 68
|-
| ינואר עד אוגוסט 1947 || 68 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 || 68 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1948 || 69
|-
| ינואר עד אוגוסט 1949 || 69 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 69 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1950 ואילך || 70
|}

=== חלק ה'&lt;עוגן לוח א1 חלק ה&gt; ===
==== ((([[סעיף 246(ב)(2)]]))) ====
==== אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין [[פרק י&quot;א]], מחמת גילה ====
@ (תיקון: תשע&quot;ז-8)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1949 || 55
|-
| יולי ואוגוסט 1949 || 55 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 55 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1950 || 56
|-
| ינואר עד אוגוסט 1951 || 56 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 || 56 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1952 עד יולי 1955 || 57
|-
| אוגוסט 1955 עד מרס 1956 || 57 ו-4 חודשים
|-
| אפריל 1956 עד נובמבר 1956 || 57 ו-8 חודשים
|-
| דצמבר 1956 עד יולי 1957 || 58
|-
| אוגוסט 1957 עד מרס 1958 || 58 ו-4 חודשים
|-
| אפריל 1958 עד נובמבר 1958 || 58 ו-8 חודשים
|-
| דצמבר 1958 ואילך || 59
|}

== לוח ב' [לוח י&quot;ד] (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ו-4) __NOTOC__ ==

== לוח ב'1 (תיקון: תשנ&quot;ז) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 43]]))) ====
@ : (([[לוח זה]] פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ&quot;ד-1993.))

@ (1) (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-10) : [[בלוח זה]] -
:- &quot;פג&quot; - יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים;
:- &quot;שיעור עדכון&quot; - שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים;
:- &quot;מענק בסיסי&quot; - סכום של 13,884 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014))) כשהוא מעודכן לפי [[פרט 4|סעיף (4) בלוח זה]];
:- &quot;סכום שנתי בסיסי&quot; - מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי.

@ (2) (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-10) : (א) סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש&quot;ח))) בתוספת 174,754 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש&quot;ח))) בעד כל פג שנולד באותה לידה.
: (ב) הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו.

@ (3) : מבלי לגרוע מהאמור [[פרט 4|בסעיף ((())4(()))]], בכל שנה (להלן - השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה-1 בינואר של אותה שנה:
: &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; = M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt; (1 + ST)&lt;/span&gt;
: כאשר -
:- &quot;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&quot; - סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת;
:- &quot;M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt;&quot; - סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת;
:- &quot;ST&quot; - ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן - שיעור התיקון).

@ (4) (תיקון: תשס&quot;ה-3) : המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים.

@ (5) (תיקון: תשס&quot;ט-4) : בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה:
: (1) כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם;
: (2) אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה;
: (3) אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים;
: (4) אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת;
: (5) אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה;
: (6) זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא;
: (7) בדיקות סינון שמיעה ליילוד.

== לוח ג' [לוח ז'] (תיקון: תשס&quot;ג-11) (((בוטל))) __NOTOC__ ==

== לוח ד' (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-7) __NOTOC__ ==

== לוח ה' [לוח ה'] (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ג-11) __NOTOC__ ==

== לוח ו' [לוח ה'1] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 117]] [[ו-140]]))) ====
=== הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי [[פרק ה']] ===
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה !! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה
|-
| 1954/55 || 48% || 1960/61 || 24%
|-
| 1955/56 || 44% || 1961/62 || 20%
|-
| 1956/57 || 40% || 1962/63 || 16%
|-
| 1957/58 || 36% || 1963/64 || 12%
|-
| 1958/59 || 32% || 1964/65 || 8%
|-
| 1959/60 || 28% || 1965/66 || 4%
|}

== לוח ז' [לוח ט'1] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 167]]))) ====
=== חישוב דמי אבטלה ===
@ (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12) : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הסכום היומי הבסיסי&quot; - הסכום הבסיסי מחולק ב-25;
:- &quot;השכר&quot; - השכר היומי הממוצע לפי [[סעיף 170]];
:- &quot;הסכום המרבי&quot; - החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י&quot;א]];
:- &quot;אחוזים&quot; - אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה.

@ (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ז)
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=50%&quot; | !! width=&quot;25%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים) !! width=&quot;25%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. בכפוף להוראות [[סעיף 164]] - על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי || 80 || 60
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי || 50 || 40
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו || 45 || 35
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי || 30 || 25
|}

== לוח ח' [לוח ט'2] (תיקון: תשס&quot;א-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 174(א) ו-(ו)]]))) ====
=== עבודה מועדפת ועבודה נדרשת ===

@ (א) (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ג-5) : עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;
@ (ב) : בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;
@ (ג) : בבתי מלון:
: (1) מלצרות;
: (2) טבחות;
: (3) חדרנות;
: (4) עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ד) : באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ה) (תיקון: תשס&quot;ב-12, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ג-14, תשס&quot;ג-15, תשס&quot;ד-11) : (((פקע);))
@ (ו) (תיקון: תשס&quot;ג-2) : במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:
: (1) עבודות מתכת -
:: (א) מסגרות וריתוך;
:: (ב) חרטות וכרסום;
:: (ג) חשמלאות;
:: (ד) מכונאות;
:: (ה) מכשירנות;
:: (ו) משחיזנות;
: (2) הלבשה -
:: (א) חייטות ותפירה;
:: (ב) גזרנות;
:: (ג) תפירת עור;
: (3) עבודות בלתי מקצועיות - עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ז) (תיקון: תשס&quot;ח-12) : (1) טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו [[בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]]; לעניין זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (א) מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי [[פרק ט']];
:: (ב) ילד נכה הזכאי לגמלה לפי [[סימן ו' בפרק ט']];
:: (ג) מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק י']];
:: (ד) נכה הזכאי לתגמול לפי [[חוק הנכים]] שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי [[תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]], קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון;
: (2) טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:
:: (א) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;
:: (ב) מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (ג) מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי [[חוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
:: (ד) מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]], שקיבלו רישיון לפי [[אותו חוק]];
:: (ה) מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי [[חוק הנכים]];
: בפרט זה -
:- &quot;טיפול וסיוע אישי&quot; - שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום כהגדרתן [[בסעיף 223]] או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;
:- &quot;בן משפחה&quot; - אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.

== לוח ח'1 (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 202]]))) ====
=== שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה ===
@ (תיקון: תשע&quot;ח-4, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-3)
: {|
! width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חלקי ההכנסה !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים
|-
| חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע || 0
|-
| חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע || 30
|-
| חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע || 40
|-
| חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע || 60
|}

== לוח ח'1א (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) __NOTOC__ ==

== לוח ח'2 (תיקון: תשע&quot;ו-19) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 223]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ח-8, ק&quot;ת תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4)
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שירותי הסיעוד !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שווי ביחידות שירות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו;
| : (א) בשעות שאינן שעות לילה - יחידה אחת;
: (ב) בשעות הלילה - יחידה וחצי;
: (ג) בימי מנוחה - 2 יחידות;
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום;
| : (א) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(1) עד (3)]] - 2 יחידות;
: (ב) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(4) עד (6)]] - 2.75 יחידות;
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) מוצרי ספיגה;
| : מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב:
: (א) עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש;
: (ב) שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3;
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה;
| : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.25 יחידות בשבוע;
: (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]];
|- &lt;עוגן פרט 4א&gt;
| : (4א) (((הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):))
:: שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה - כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה - גורם מפעיל):
:: (א) ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך;
:: (ב)  תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות;
:: (ג) לעניין מבוטח המרותק לביתו - פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש;
:: (ד) שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה;
| 0.5 יחידות בשבוע
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : (5) מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב;
| : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.5 יחידה לשבוע;
: (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]];
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : (6) (((יבוטל ביום 31.12.2026):)) שירות כביסה של עד 5 ק&quot;ג; || יחידה אחת;
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : (7) (((פקע).))
| 
|}

== לוח ט' [לוח ב'] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 130(א)(5)]], [[200(ג)(1)]], [[238]], [[247(1)(ג) ו-(3)(ב)]]))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-7) ====
=== הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים (תיקון: תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7) ===
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | מספר התלויים !! width=&quot;200px&quot; | הכנסה חודשית
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || ללא תלויים || סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || 1 || סכום השווה ל-76% מהשכר הממוצע
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע
|}

== לוח ט'1 (תיקון: תשפ&quot;ב-7) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 245(ג)]]))) ====
=== הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | מספר תלויים !! width=&quot;200px&quot; | הכנסה חודשית
|-
| 1 || ללא תלויים || סכום השווה ל-73.45% מהשכר הממוצע
|-
| 2 || 1 || סכום השווה ל-97.93% מהשכר הממוצע
|-
| 3 || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע
|}

== לוח י' [לוח י'] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-10, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ה-7, תשס&quot;ו-5) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 28]], [[32]] [[ו-337 עד 342]]))) ====
=== שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך (תיקון: תשס&quot;ט-4) ===
@ (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-15, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-4, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ה-8)
: (((הוראת שעה לשנים 2025–2026):))
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | פרט !! rowspan=&quot;3&quot; | ענף ביטוח !! colspan=&quot;6&quot; | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan=&quot;2&quot; | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan=&quot;3&quot; | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]]
|-
! colspan=&quot;3&quot; | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan=&quot;3&quot; | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]]
|-
! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.24 || 0.37 || - || 0.87 || 0.10 || 0.09
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.16 || - || - || -
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.68 || 0.92 || 1.65 || - || - || 0.08
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.60 || 0.26 || - || - || - || 0.03
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.04 || 0.05 || 0.06 || 0.07 || 0.03 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.06 || - || - || 0.21 || 0.02 || 0.06
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.62 || 0.73 || 1.31 || 1.86 || 0.29 || 0.10
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.08 || 0.08 || 0.14 || 0.14 || 0.03 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 2.22 || 2.06 || 3.60 || 1.52 || 0.57 || 0.25
|-
! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 5.55 !! 4.47 !! 6.92 !! 7.00 !! 1.04 !! 0.67
|}
: (((הנוסח הקבוע):))
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | פרט !! rowspan=&quot;3&quot; | ענף ביטוח !! colspan=&quot;6&quot; | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan=&quot;2&quot; | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan=&quot;3&quot; | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]]
|-
! colspan=&quot;3&quot; | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan=&quot;3&quot; | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]]
|-
! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.16 || 0.24 || - || 0.87 || 0.04 || 0.09
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.11 || - || - || -
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.47 || 0.59 || 1.10 || - || - || 0.08
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.37 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47))) || 0.17 || - || - || - || 0.03
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.02 || 0.03 || 0.04 || 0.07 || 0.01 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.04 || - || - || 0.21 || 0.01 || 0.06
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.37 || 0.47 || 0.87 || 1.86 || 0.11 || 0.10
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.05 || 0.05 || 0.09 || 0.14 || 0.01 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 1.67 || 1.32 || 2.40 || 1.52 || 0.22 || 0.25
|-
! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 3.85 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95))) !! 2.87 !! 4.61 !! 7.00 !! 0.40 !! 0.67
|}

== לוח י״א [לוח י״א] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 345(ה)]], [[348]], [[ו־349]]))) ====
=== הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12) ===
@ (תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש&quot;ס–2, תשס״ב–7, תשס&quot;ג-12, תשס״ד–6, תשס״ט–4, תשע״א–3, תשע״ב–2)
: {|
! פרט !! בעד !! width=&quot;40%&quot; | הכנסה מרבית !! width=&quot;40%&quot; | הכנסה מזערית
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | 1. || rowspan=&quot;3&quot; | עובד || לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5; || לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;
|-
| לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 2. || rowspan=&quot;2&quot; | עובד עצמאי || לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 3. || rowspan=&quot;2&quot; | מבוטח כאמור [[בסעיף 348(ד) ו־(ה)]] || rowspan=&quot;2&quot; | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 1]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 4. || rowspan=&quot;2&quot; | מבוטח אחר || rowspan=&quot;2&quot; | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 2]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|}
@ (תיקון: תשנ״ט)
: [[בלוח זה]],
:- ”רבעון” – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
:- ”שכר מינימום” – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות [[חוק שכר מינימום]] לגבי עובד פלוני;
:- ”הסכום הבסיסי” – כהגדרתו [[1|בפסקה (3) שבהגדרה ((&quot;ה))סכום ((ה))בסיסי((&quot;)) שבסעיף 1]].

== לוח י&quot;א1 (תיקון: תשע&quot;ז-6) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 369]]))) ====
: {| style=&quot;table-layou: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת ההפרה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב
|-
| 1. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים || עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|-
| 2. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים || עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|-
| 3. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים || עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|}

== לוח י&quot;ב [לוח י&quot;ב] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 404]]))) ====
=== הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים ===
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | הפחתה !! width=&quot;200px&quot; | שיעור
|-
| 1. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ב)]] || 1.8%
|-
| 2. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.5%
|-
| 3. || מתשלומי העובד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.0%
|}

== לוח י&quot;ג (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-8) __NOTOC__ ==

== לוח י&quot;ד __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 293]]))) ====
=== ארגונים מאושרים ===
@ 1. : כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]].
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ב-14) : (((נמחק).))
@ 3. : &quot;מיחא&quot; - חיפה, שיקום ילדים חרשים.
@ 4. : אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע&quot;ש ד&quot;ר ע. זסלני ז&quot;ל.
@ 5. : האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון.

== לוח ט&quot;ו __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 294]]))) ====
=== חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי [[פרק י&quot;ג]] ===
@ 1. : חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ&quot;ה-1965.
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ב-14) : [[סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי&quot;ט-1959]].
@ 3. : [[תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל&quot;ד-1974]].

== לוח ט&quot;ז (תיקון: תשס&quot;ח-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 328(ד)]]))) ====
=== הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים) ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
| 2008 || 110
|-
| 2009 || 130
|-
| 2010 || 150
|-
| 2011 || 155
|-
| 2012 עד 2021 || 165
|-
| 2022 ואילך - || 174
|}

== לוח ט&quot;ז1 (תיקון: תשפ&quot;ו-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 350א]]))) ====
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):))
: ארצות הברית.

== לוח י&quot;ז (תיקון: תשס&quot;ט-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 384א]]))) ====
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&quot; - מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ומידע כאמור [[בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א)]];
:- &quot;מידע על כל הכנסה&quot; - מידע כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)]], מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]], וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי;
:- &quot;מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]&quot; - מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;מידע על הכנסות עבודה&quot; - מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי [[+#2.2|סעיף 2(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]].
@ (תיקון: תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5)
: {| style=&quot;width: 100%; tabl-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הגמלה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקור חוקי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוגי המידע
|-
| : 1. מענק אשפוז || [[סעיף 43 לחוק]] || -
|-
| : 2. מענק לידה || [[סעיף 44 לחוק]] || -
|-
| : 3. קצבת לידה || [[סעיף 45 לחוק]] || -
|-
| : 4. דמי לידה || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 5. דמי לידה נוספים || [[סעיף 51 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 6. דמי לידה לגבר || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 7. גמלה להורה מאמץ || [[סעיף 57 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 8. גמלה לשמירת הריון || [[סעיף 59 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 9. תשלום מיוחד ליתומים || [[סעיף 62 לחוק]] || -
|-
| : 10. קצבת ילדים רגילה || [[סעיף 66 לחוק]] || -
|-
| : 11. תוספת לקצבת הילדים || [[סעיף 68(ג) לחוק]] || -
|-
| : 12. מענק לימודים || [[סעיף 74 לחוק]] || -
|-
| : 13. דמי פגיעה || [[סעיף 92 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 14. גמלה לנכה עבודה || [[סעיף 104 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 15. ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה || [[סעיף 86 לחוק]] || -
|-
| : 16. גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה || [[סעיף 112 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 17. צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[=תקנות נפגעי עבודה|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע((י)) עבודה), התשט&quot;ז-1956]] (להלן - תקנות נפגע((י)) עבודה) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 18. סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 19. גמלה לנכה נזקק || [[תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 20. הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18 || [[סעיף 115 לחוק]] || -
|-
| : 21. גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 22. גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 23. גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 24. גמלת תלויים לילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 25. גמלת תלויים להורים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 26. מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 143 לחוק]] || -
|-
| : 27. הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 28. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 29. דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 30. דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || -
|-
| : 31. דמי אבטלה || [[סעיף 160 לחוק]] || 1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד&lt;br&gt;2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 32. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת || [[סעיף 174 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה
|-
| : 33. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה || [[סעיף 175 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה&quot;ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר
|-
| : 34. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד || [[סעיף 176 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 35. מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך || [[סעיף 176א לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 36. הענקת אבטלה לקטין || [[סעיף 178 לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 37. גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל || [[סעיף 182 לחוק]] || 1. מידע על הכנסות מעבודה&lt;br&gt;2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה [[בסעיף 180 לחוק]]
|-
| : 38. קצבה חודשית לנכה כללי || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 39. קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 40. שיקום מקצועי לנכה כללי || [[סעיף 199(2) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 41. השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי || [[סעיף 199(3) לחוק]] || -
|-
| : 42. גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(4) לחוק]] || -
|-
| : 43. השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה || [[סעיף 199(3) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 44. גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה || [[סעיף 199(4) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 45. גמלת ילד נכה || [[סעיף 222 לחוק]] || -
|-
| : 46. גמלת סיעוד || [[סעיף 224 לחוק]] [[ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ&quot;ח-1988]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 47. קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 245 לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 48. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג || [[סעיף 247(1) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 49. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד || [[סעיף 247(2) לחוק]] || -
|-
| : 50. תוספת לקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 247(3) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 51. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || -
|-
| : 52. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 53. קצבת שאירים לאלמנה || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 54. קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 55. קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 56. גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 57. מענק ליתום שהגיע למצוות || [[סעיף 254 לחוק]] || -
|-
| : 58. הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 59. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 60. דמי קבורה || [[סעיף 266 לחוק]] || -
|-
| : 61. תגמול למשרתים במילואים || [[סעיף 271 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 62. הענקות לנערים בחינוך קדם-צבאי || [[סעיף 282 לחוק]] [[ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 63. דמי פגיעה למתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 64. גמלה לנכה עבודה מתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 65. גמלה לתלויים במתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 66. גמלה להבטחת הכנסה ||[[סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 67. דמי מזונות || [[תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ג-1973]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 68. תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה || [[חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ&quot;ה-1995]] || -
|-
| : 69. תגמול לחסיד אומות עולם || [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]] || -
|-
| : 70. ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה || [[סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 71. תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 72. גמלה לנכה איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 73. גמלה לנכה איבה נצרך || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 74. תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה || [[תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל&quot;א-1971]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 75. תגמול לבני משפחה של נפגע איבה || [[סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 76. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 77. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי [[פקודת הנזיקין]] או לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על פיצויים לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] או לפי [[פקודת הנזיקין]]
|-
| : 78. פיצוי נפגעי גזזת || [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]] || -
|-
| : 79. פיצוי חולי איידס || [[חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ&quot;ג-1992]], [[ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ&quot;ג-1993]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 80. נכה פוליו || [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]] || -
|-
| : 81. אסיר ציון - תגמול שלא לפי הכנסה || [[סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || -
|-
| : 82. אסיר ציון - תגמול לפי הכנסה || [[סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 83. תגמול לתלוי בהרוג מלכות || [[סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || -
|-
| : 84. תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר || [[סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 85. מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999 || [[סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 86. קצבת ניידות || [[סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977]] (להלן - הסכם הניידות) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 87. הלוואה עומדת || [[הסכם בדבר גמלת ניידות=|סעיף 5 להסכם הניידות]] || -
|-
| : 88. סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה || [[סעיף 21א להסכם הניידות]] || -
|-
| : 89. הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים || [[סעיף 21ה להסכם הניידות]] || -
|-
| : 90. החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי || [[סעיף 21ח להסכם הניידות]] ||-
|-
| : 91. גמלת אזרח ותיק מיוחדת || [[סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 92. גמלת שאירים מיוחדת || [[סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 93. השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות || [[סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 94. מימון הובלת נפטר || [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים]] || -
|-
| : 95. מימון מצבה לנפטר גלמוד || [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד]] || -
|-
| : 96. תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר || [[הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 97. מימון איסוף קרבנות אסון || [[הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון]] || -
|-
| : 98. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 99. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]]
|}

== לוח י&quot;ח (תיקון: תשע&quot;א) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 398(א2)]]))) ====
=== חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין [[סעיף 398(א2)]] &lt;עוגן לוח יח חלק א&gt; ===

@ : [[בלוח זה]],
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; - כאמור [[סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]].
@ 1. : קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס&quot;ו-2006]], בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 2. : קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.
@ 3. : גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 4. : הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 5. : כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.
@ 6. : היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.
@ 7. : מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.
@ 8. : מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
: (1) מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
: (2) מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה;
: (3) מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
: (4) מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.
@ 9. : קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין [[סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], או אי-קבלת כספים כאמור.
@ 10. : קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

=== חלק ב': הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות &lt;עוגן לוח יח חלק ב&gt; ===
@ (תיקון: תשע&quot;ז-12)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג הגמלה !! colspan=&quot;10&quot; | מספר הפרט [[לוח יח חלק א|בחלק א']]
|-
! [[לוח זה $|פרט 1]] !! [[לוח זה $|פרט 2]] !! [[לוח זה $|פרט 3]] !! [[לוח זה $|פרט 4]] !! [[לוח זה חלק א $|פרט 5]] !! [[לוח זה $|פרט 6]] !! [[לוח זה $|פרט 7]] !! [[לוח זה $|פרט 8]] !! [[לוח זה $|פרט 9]] !! [[לוח זה $|פרט 10]]
|-
| אמהות || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| ילדים || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | נפגעי עבודה ומתנדבים* || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| colspan=&quot;10&quot; | {{מוקטן|* [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}
|-
| אבטלה || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| נכות כללית || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| סיעוד || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | אזרח ותיק ושאירים** *** || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| colspan=&quot;10&quot; | {{מוקטן|** [[לוח זה $|פרטים 1 עד 4]] יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|*** [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}
|-
| [[הסכם הניידות]] || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש
|}

=== חלק ג': אזהרה &lt;עוגן לוח יח חלק ג&gt; ===
: הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

== לוחות השוואה &lt;עוגן לוח השוואה&gt; __NOTOC__ ==
@ : חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968:
&lt;לוח_השוואה&gt;
פרק א' | [[פרק א']]
פרק ב' | [[פרק י&quot;א]]
פרק ג' | [[פרק ה']]
פרק ג'1 | [[144]], [[265]]
פרק ג'2 | [[פרק ו']]
פרק ד' | [[פרק ג']]
פרק ה' | [[פרק ד']]
פרק ו'1 | [[פרק ז']]
פרק ו'2 | [[פרק ט']]
פרק ו'3 | [[פרק ח']]
פרק ו'4 | [[פרק י&quot;ב]]
פרק ו'5 | [[פרק י']]
פרק ז' | [[פרק י&quot;ד]]
פרק ח' | [[פרק ט&quot;ו]]
פרק ט' | [[פרק ט&quot;ז]]
פרק ט'1 | [[פרק י&quot;ז]]
פרק ט'2 | [[פרק י&quot;ג]]
פרק י' | [[פרק ב']]
פרק י&quot;א | [[פרק י&quot;ח]]
פרק י&quot;ב | [[פרק י&quot;ט]]
&lt;/&gt;
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[1]]
1א | [[2]]
2 | [[3]]
3 | [[4]]
4 | [[5]]
4א | [[6]]
4ב | [[7]]
5 | [[238]]
6 | [[239]]
7 | [[240]]
8 | [[241]]
9 | [[242]]
10 | [[243]]
11 | [[244]]
12 | [[245]]
15 | [[246]]
17 | [[247]]
18 | [[248]]
19 | [[249]]
20 | [[250]]
20א | [[251]]
21 | [[252]]
22 | [[253]]
22א | [[254]]
23 | [[255]]
23א | [[256]]
24 | [[257]]
25 | [[258]]
25א | [[259]]
26 | [[260]]
26ב | [[261]]
27(א-ב,ד) | [[262]]
27(ג) | הושמט
28 | [[263]]
29(א) | [[266]]
29(ב) | [[267]]
29(ג) | [[268]]
30 | [[269]], [[264]]
31 | [[75]]
32 | [[76]]
33 | [[77]]
34 | [[78]]
35 | [[79]]
36 | [[80]]
37 | [[81]]
38 | [[82]]
39 | [[83]]
40 | [[84]]
41 | [[85]]
42 | [[86]]
43 | [[87]]
44 | [[88]]
45 | [[89]]
46 | [[90]]
47 | [[91]]
48 | [[92]]
49 | [[93]]
50 | 94
51 | [[95]]
52 | [[96]]
53 | [[97]]
54 | [[98]]
55 | [[99]]
56 | [[100]]
57 | [[101]]
58 | [[102]]
59 | [[103]]
60 | [[104]]
61 | [[118]]
62 | [[103]], [[104]], [[119]]
63 | [[120]]
63א | [[121]]
64 | [[122]]
64א | [[123]]
65 | [[124]]
66 | [[104(ג)]], [[107]]
67 | [[104(ב)]], [[105]]
67א | [[108]]
68 | [[104(ב)]], [[106]]
68א | [[109]]
68ב | [[110]]
68ג | [[111]]
69 | [[103]], [[104]], [[112]]
70 | [[113]]
71 | [[114]]
72 | [[115]]
73 | [[116]]
73א(א) | [[117]]
73א(ב) | [[404(א)]]
73ב | [[125]]
74 | [[130]]
75 | [[131]]
76 | [[132]]
77 | [[133]]
77א | [[134]]
78(א-ב) | [[135]]
78(ג) | הושמט
79 | [[136]]
80 | [[137]]
81 | [[138]]
82 | [[139]]
82א | [[140]]
82ב | [[141]]
82ג | [[142]]
82ד | [[143]]
83 | [[126]]
84 | [[127]]
85 | [[128]]
86 | [[129]]
87 | [[145]]
88 | [[146]]
89 | [[147]]
89א | [[148]]
89ב | [[149]]
90 | [[144(ב)]], [[265(ב)]]
90א | [[144(א)]], [[265(א)]]
90ב | [[150]]
90ג | [[151]]
90ד | [[152]]
90ה | [[153]]
90ו | [[154]]
90ז | [[155]]
90ח | [[156]]
90ט | [[157]]
91 | [[39]]
92 | [[40]]
93 | [[41]]
94 | [[42]]
94א | [[43]]
94ב | [[44]]
94ג | [[45]]
94ד | [[46]]
95 | [[47]]
95א | [[57(א-ב)]]
96 | [[48]]
97 | [[49]]
98 | [[50]]
98א | [[51]]
99 | [[52]]
100 | [[53(א-ב)]]
101 | [[54]]
101א | [[53(ג)]]
101ב | [[53(ד)]]
102 | [[55]]
103 | [[56]]
103א | [[57(ג)]]
103ב | [[62]]
103ב1 | [[63]]
103ג | [[58]]
103ד | [[59]]
103ה | [[60]]
103ו | [[61]]
103ז | [[64]]
104 | [[65]]
105 | [[66]]
106 | [[67]]
109 | [[68]], [[לוח ד']]
110(א) | [[69(א)]]
110(ב) | הושמט
111 | [[69(ב-ד)]]
112 | [[70]]
113 | [[71]]
114 | [[72]]
115 | [[74]]
116 | [[73]]
127א | [[158]]
127ב | [[159]]
127ג | [[160]]
127ד | [[161]]
127ה | [[162]]
127ו | [[163]]
127ז | [[165]]
127ח | [[166]]
127י | [[167]]
127יא | [[168]]
127יב | [[169]]
127יג | [[170]]
127יד | [[171]]
127טו | [[172]]
127טז | [[173]]
127טז1 | [[174]]
127טז2 | [[175]]
127טז3 | [[176]]
127יז | [[177]]
127יח(א) | [[178]]
127יח(ב) | [[179]]
127כ | לפי הענין
127כא | [[195]]
127כב(א,ד) | [[196]]
127כב(ב-ג) | [[207]]
127כב1(א-ב) | [[197]]
127כב1(ג) | [[202(ב)]]
127כג | [[198]]
127כד | [[217]]
127כה(א)(1–3) | [[199]]
127כה(א)(3) | [[206(א-ב)]]
127כה(ב-ג) | [[206(ג-ד)]]
127כז | [[208]]
127כח | [[209]]
127כט | [[211(א)]]
127ל | [[211(ב-ג)]]
127לא | [[212]]
127לב | [[210]]
127לד | [[213]]
127לה | [[214]]
127לו | [[200(א)]]
127לז | [[200(ב-ג)]]
127לח | [[201]]
127לט | [[202(א)]]
127מ | [[203]]
127מא | [[204]]
127מב | [[205]]
127מז(א)(1) | [[215]]
127מז(א)(2–3) | [[222(א)]]
127מז(ב) | [[216]]
127מח | [[222(ב)]]
127מט | [[221]]
127מט1 | [[222(ג)]]
127מט2 | [[222(ד)]]
127נ | [[219]]
127נב | [[218]]
127נב1 | [[220]]
127נג | [[180]]
127נד | [[181]]
127נה | [[182]]
127נו | [[183]]
127נז | [[184]]
127נז1 | [[185]]
127נח | [[186]]
127נט | [[187]]
127ס | [[188]]
127סא | [[189]]
127סב | [[190]]
127סג | [[191]]
127סד | [[194]]
127סה | [[192]]
127סו | [[193]]
127סז | [[270]]
127סח | [[271]]
127ע | [[272]]
127עא | [[273]]
127עב | [[274]]
127עג | [[275]]
127עד | [[276]]
127עה | [[277]]
127עו | [[278]]
127עז | [[279]]
127עח | [[280]]
127עט | [[281]]
127פ | [[282]]
127פא | [[283]]
127פא1 | [[284]]
127פא2 | [[285]]
127פב | [[286]]
127פג | [[223]]
127פד | [[224]]
127פה | [[225]]
127פו | [[226]]
127פז | [[227]]
127פח | [[228]]
127פט | [[229]]
127צ | [[230]]
127צא | [[231]]
127צב | [[232]]
127צג | [[233]]
127צד | [[234]]
127צה | [[235]]
127צו | [[236]]
127צז | [[237]]
127צח | הושמט
128 | [[296]]
129 | [[297]]
130 | [[298]]
131 | [[299]]
133 | [[300]]
134 | [[301]]
134א | [[302]]
135 | [[303]]
136 | [[304]]
136א | [[305]]
136ב | [[306]]
137 | [[307]]
137א | [[308]]
137ב | [[309]]
137ג | [[310]]
138 | [[311]]
139 | [[312]]
139א | [[313]]
139ב | [[314]]
140 | [[315]]
141 | [[316]]
142 | [[317]]
142א | [[318]]
142ב | [[319]]
143 | [[320]]
143ב | [[321]]
144 | [[322]]
145 | [[323]]
146 | [[324]]
147 | [[325]]
148 | [[326]]
149 | [[327]]
150 | [[328]]
151 | [[329]]
152 | [[330]]
153 | [[331]]
154 | [[332]]
155 | [[333]]
156 | [[334]]
157 | [[335]]
158 | [[336]]
159 | [[337]]
159א | [[338]]
159ב | [[339]]
160 | [[340]]
160א | [[341]]
161 | [[342]]
162 | [[343]]
163 | [[344]]
164 | [[345]]
165 | [[346]]
166 | [[347]]
167 | [[348]]
167א | [[349]]
167ב | [[348(א)]]
168 | [[350]]
168א(5) | הושמט
169 | [[351]]
170 | [[352]]
171 | [[353]]
172 | [[354]]
173 | [[355]]
173א | [[356]]
174 | [[357]]
175 | [[358]]
176 | [[359]]
177 | [[360]]
177א | [[361]]
178 | [[362]]
178א | [[363]]
179 | [[364]]
180 | [[365]]
181 | [[366]]
183 | [[367]]
184 | [[368]]
185 | [[369]]
185א | [[370]]
186 | [[371]]
187 | [[372]]
188(א) | [[373]]
188(ב-ד) | [[404(ב-ד)]]
190 | [[374]]
191 | [[375]]
191א | [[376]]
192 | [[377]]
192א | [[378]]
193 | [[379]]
194 | [[380]]
195 | [[381]]
195א | [[382]]
196 | [[383]]
196א | [[384]]
197 | [[385]]
198 | [[386]]
198א | [[1]] השכר הממוצע
198אא | [[387]]
198ב | [[388]]
198ג | [[389]]
198ד | [[390]]
198ה | [[287]], [[288]]
198ו | [[289]]
198ז | [[290]]
198ח | [[291]]
198ט | [[292]]
199 | [[8]]
200 | [[9]]
200א | [[10]]
201 | [[11]]
202 | [[12]]
203 | [[13]]
204 | [[14]]
204א | [[15]]
204ב | [[16]]
205 | [[17]]
206 | [[18]]
207 | [[19]]
208 | [[20]]
209 | [[21]]
210 | [[22]]
211 | [[23]]
212 | [[25]]
213 | [[26]]
214 | [[27]]
215 | [[28]]
215א | [[29]]
215ב | [[30]]
216 | [[31]]
217 | [[32]]
217א | [[33]]
218 | [[34]]
219 | [[35]]
220 | [[36]]
221 | [[37]]
222 | [[38]]
223 | [[24]]
230 | [[391]]
231 | [[392]]
231א | [[393]]
231ב | [[394]]
232 | [[395]]
233 | [[396]]
234 | [[397]]
239 | [[398]]
241 | [[399]]
242 | [[400]]
243 | [[401]]
244 | [[402]]
&lt;/&gt;
&lt;לוח_השוואה&gt;
לוח א' | [[לוח א']]
לוח ב' | [[לוח ט']]
לוח ד'1 | [[261(א)]]
לוח ה' | [[לוח ה']]
לוח ה'1 | [[לוח ו']]
לוח ז' | [[לוח ג']]
לוח ט'1 | [[לוח ז']]
לוח ט'2 | [[לוח ח']]
לוח י' | [[לוח י']]
לוח י&quot;א | [[לוח י&quot;א]]
לוח י&quot;ב | [[לוח י&quot;ב]]
לוח י&quot;ד | [[לוח ב']]
&lt;/&gt;

@ : [[8:207979|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), התשל&quot;ו-1976]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[8:207979|37(א)]] | [[293]], [[לוח י&quot;ד]]
[[8:207979|37(ב)]] | [[294]], [[לוח ט&quot;ו]]
[[8:207979|38]] | [[295]]
&lt;/&gt;

@ : חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ&quot;א-1991:
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[164]]
2 | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 1]]
3 | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 2]]
3א | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 3]]
4 | [[לוח י&quot;ג]] ([[165(א)(1)]])
5 | [[לוח יג|לוח יג 4]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211130|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 83), התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211130|5]] | [[403(א)]]
&lt;/&gt;

@ : [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[חוק קליטת חיילים משוחררים|24(ב)]] | [[403(ג)]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211056|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211056|7(ג)]] | [[403(ד)]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211806|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 99), התשנ&quot;ה-1995]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211806|2]] | [[403(ב)]]
&lt;/&gt;

&lt;פרסום&gt; נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג' בניסן התשנ&quot;ה (3 באפריל 1995).
&lt;חתימות&gt; דוד ליבאי, שר המשפטים

&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>llomu5u3lotsgm9x750v6wzijerubxx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3023057</id>
      <parentid>3022925</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:31:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3023057</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4985" sha1="130bci0s3iu4fdtimmomuu74ygkgff1" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>130bci0s3iu4fdtimmomuu74ygkgff1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023075</id>
      <parentid>3023057</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:01:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3023075</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4861" sha1="hw2oaumg3tapwygdvg584wjw7fmohrg" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|הודעת הרוקחים {{מוקטן|(החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)}}]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[חוק התקנים]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>hw2oaumg3tapwygdvg584wjw7fmohrg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023147</id>
      <parentid>3023075</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T17:07:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3023147</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5322" sha1="prm3l1wb210zoxs746h580ump5o0b2a" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)}}]]
* [[הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|הודעת הרוקחים {{מוקטן|(החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)}}]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>prm3l1wb210zoxs746h580ump5o0b2a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023151</id>
      <parentid>3023147</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T17:30:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3023151</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5398" sha1="5ctg2vmqfrgu31cs3u4m1w6zrqwxxg8" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)}}]]
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)}}]]
* [[הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|הודעת הרוקחים {{מוקטן|(החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)}}]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>5ctg2vmqfrgu31cs3u4m1w6zrqwxxg8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על פסחים ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>318001</id>
    <revision>
      <id>3023244</id>
      <parentid>2843414</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T10:46:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>David10sitbon</username>
        <id>45948</id>
      </contributor>
      <origin>3023244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11739" sha1="seo2x2dxx1y12cexq33pg5rrkhfpjed" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על פסחים|ג|ד|ה|הצג תמיד=כן}}

==פסחים פרק ד==

* ראו גם: נוסח ה[[משנה פסחים ד רמבם]]

===[[משנה פסחים ד א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;לפי מה שאמרו ''''נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם''', שהוא מורה כי כשהלך ממקום שאין עושין למקום שעושין אינו עושה, התנה ואמר כי זה הדין לא שייך, והעיקר '''אל ישנה אדם מפני המחלוקת'''.

ומה שהכריח לחייבו שלא לעשות במקום שעושין לפי שזה אינו נראה שנוי שיבוא ממנו מחלוקת, אבל השנוי הוא אם יעשה במקום שאין עושין, או שיעשה דבר משונה ממעשיהם או ימחה בהם, אבל הבטלה אין בה מחלוקת:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה פסחים ד ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כבר נתבארו עיקרי זה המאמר בפרק תשיעי ממסכת שביעית. 

ואין הלכה כרבי יהודה:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה פסחים ד ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אסור למכור בהמה גסה לגוי, בין שהוא עובד עבודה זרה או אינו עובד עבודה זרה. וטעם זה האיסור שמא ישכירנה או ישאילנה לו ויעבוד בה בשבת, ולשון התורה &quot;למען ינוח שורך וחמורך&quot;{{ממ|שמות|כג|יב}}, ושלישית שמא ימכרנה לו ערב שבת ולא תיטב בעיניו, ויחמר אותה בעליה הישראל כדי שתלך לפני הקונה, והבהמה תלך לפניו מחמת קולו של ישראל שהיא מכרת אותו, נמצא הישראל מחמר אחר בהמתו בשבת. ולפיכך מותר לאדם שיתן בהמתו לסרסור שימכרנה לגוי, והוא שלא יהיה שם מצוי, כי אלו הטעמים כולם נסתלקו כשבעל הבהמה לא יהיה מצוי, כי הסרסור לא ישאיל ולא ישכיר לפי שאינה שלו, והבהמה לא תכיר קול הסרסור שתלך מחמתו כמו שזכרנו. 

והתיר רבי יהודה למכור '''שבורת''' יד או רגל לפי שאינה ראויה למשא, וזה אינו אמת כי אפשר לקשרה ולמשוך בריחים והקרנות להניעם.

והתיר בן בתירא למכור '''הסוס'' הידוע לנשיאת הנץ והנשר ודומיהן מהחיות הציד, כי הוא סובר החי נושא את עצמו בין אדם בין בהמה חיה ועוף, ואלו העופות אינן משוי על הסוס. 

וחכמים אומרים, כי האדם החי בלבד הוא שאינו משוי, ונאמר בו &quot;החי נושא את עצמו&quot;. 

ואין הלכה כבן בתירא:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה פסחים ד ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;האוסרים לאכול בשר צלי בלילי הפסח, כדי שלא יחשוב הרואה שהוא כבש הפסח ויהיה כאוכל קדשים בחוץ.

'''מקום שנהגו להדליק את הנר''' וכו' - עוד יתבאר במסכת כפורים כי יום הכפורים אסור בתשמיש המטה, ויש אומרים שהדלקת הנר יביא אותו להסתכל באשתו ותשא חן בעיניו ויבוא לידי תשמיש, ויש אומרים כי האורה יפריש אותו מאשתו ואם לא תהיה שם אורה יבא לידי הרהור ויבעול:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה פסחים ד ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;ואין הלכה כרבי שמעון בן גמליאל: 

===משנה ו &lt;small&gt;[נוסח הרמבם]&lt;/small&gt;===

וחכמים אומרים, '''ביהודה עושין מלאכה''', לפי מה שקדם להם דבר כללי מקום שנהגו ומקום שלא נהגו, הודיענו בשני המקומות ידועות, באחד נהגו לעשות ובאחד לא נהגו:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[משנה פסחים ד ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עוד יתבאר לך במסכת מועד [קטן] כי ההדיוט תופר, וכמו כן היוצא מבית האסורין מספר ומכבס, ולפיכך התירו חכמים אלו השלוש מלאכות שיתחיל לעשותן בארבעה עשר אבל במקום שנהגו. 

ורבי מאיר אומר, אפילו במקום שנהגו אין עושין מלאכה לכתחילה בשום פנים. 

ורבי יוסי אומר, '''אף הרצענין''', לפי שהוא אומר שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן וסנדליהן לעלות לרגל בחולו של מועד. 

והלכה כחכמים:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===[[משנה פסחים ד ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אמרו '''תרנגולת שברחה מחזירין אותה למקומה''' - רוצה לומר בחולו של מועד, אבל בארבעה עשר אין צריך לדבר בו, מאחר שאמר '''מושיבין'' כל שכן מחזירין. 

ועניין '''מושיבין''', הוא שתהיה תרנגולת שישבה על הביצים שלשה ימים שכבר התחילו הביצים להפסד, ואם מתה מביאים אחרת ומרביצין אותה על הביצים:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

===[[משנה פסחים ד ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אלו הששה דברים לא שבחו אותם החכמים, אלא השלשה מהם והם הראשונות '''לא מיחו בידם''', והשלשה הנזכרים באחרונה '''מיחו בידם'''. 

הראשונות הם, שמרכיבין האילנות יום ארבעה עשר, והוא שתולין יחור של דקל זכר על דקל נקבה וזה מפורסם אצל בעלי העבודה, וזהו עניין אמרם '''מרכיבין דקלים'''. 

'''וכורכין את שמע''' - הוא שהם לא היו אומרים &quot;ברוך שם כבוד מלכותו&quot; בשעת קרית שמע.

'''וקוצרין וגודשין מלפני העומר''' - עניינו שמותר לקצור ולגדוש, ולא ניחוש דילמא אתי למיכל מיניה. 

והשלוש האחרונות שמיחו הן, '''מתירין גמזיות של הקדש''' - הוא שהם היו מתירין לאכול גידולי הקדש, ואמרו כי לא נאסר אלא הפרי שנקדש בעצמו, אבל מה שצומח לאחר כך בשדה הקדש שהוא מותר. 

'''ואוכלין מתחת הנשרים''' - שהיו אוכלים מה שהיה נופל מן הפירות תחת האילן בשבת וביום טוב אף על פי שהיה ספק אצלם, ולא היו יודעים אם מערב שבת נפלו והן מותרין, או נפלו בשבת והן אסורין כאשר יתבאר במסכת יום טוב.

'''ונותנין פיאה לירק''' - כבר קדם לך במסכת פאה כי מתנאי הדברים שהם חייבין בפאה שיהיה מכניסו לקיום, והירקות אינן כן:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

===[[משנה פסחים ד ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;זאת ההלכה היא תוספתא, אבל ראיתי לפרשה לפי שיש בה תועלת. 

'''ספר רפואות''' - היה ספר שהיה עניינו להתרפאות בדברים שלא התירה תורה להתרפאות בהן, כמו הדברים שחשבו בעלי הצורות, והוא כי יש אנשים חכמים בחכמת הכוכבים ועל פיהם יעשו צורה לעתים ידועים, ויועילו או יזיקו לדברים ידועים, וזו הצורה נקראת בלשון יון &quot;טלסם&quot;. ואומר כי הצורה שהיא נעשית כזו התכונה, היא טובה לחולי פלוני וכיוצא בו מן הדברים המטעים. 

ומחבר זה הספר לא חיברו אלא על דרך החכמה בטבע המציאות, לא על דרך שיעשה אדם פעולה ממה שנכתב באותו הספר וזה מותר. ועוד יתבאר לך כי יש דברים שמנע השם לעשותם והם מותרים ללמדם ולהבינם, כי השם יתברך אמר &quot;לא תלמד לעשות&quot;{{ממ|דברים|יח|ט}}, ולמדנו בקבלה&lt;small&gt;([[סנהדרין סח א|סנהדרין דף סח]])&lt;/small&gt; אבל אתה למד להבין ולהורות. וכאשר השחיתו בני אדם דרכם והיו מתרפאין באותן הדברים, הסירן וגנזן. ואולי שהיה ספר והיה שם רפואה לסם המות, והיה אומר סם המות פלוני מרקחין אותו כך ומשקין אותו כך, ויארע ממנו מן המקרים כך וכך ורפואתו בדבר פלוני, וכשיהיה רואה הרופא אותן המקרים היה יודע כי אותו הסם ישקוהו, והיה נותן לו אותה הרפואה להיות כנגד הסם ולהציל ממות. וכאשר השחיתו בני אדם דרכם והיו ממיתים באותם הסמים, הסיר הספרים וגנזן. 

ואני הרביתי לך דברי בזה העניין לפי ששמעתי וכן פרשו לי העניין, כי שלמה חבר ספר רפואות כשיחלה שום אדם או יקרנו שום חולי מן החולים, היה מתכוין לאותו הספר והיה עושה כמו שכתוב בספר והיה מתרפא. וכאשר ראה חזקיה כי בני אדם לא היו סומכין על השם יתברך, הסיר אותו וגנזו. 

ואתה שמע הפסד זה המאמר ומה שיש בו מן השגיונות, ואיך יחסו לחזקיהו מן האוולת מה שאין ראוי ליחס כמותו לרעועי ההמון, וכמו כן לסיעתו שהודו לו. ולפי דעתם הקל והמשובש, האדם כשירעב וילך אל הלחם ויאכל ממנו בלי ספק שיבריא מאותו חולי החזק חולי הרעב, אם כן כבר נואש ולא ישען באלהיו, נאמר להם הוי השוטים, כאשר נודה לשם בעת האכילה שהמציא לי מה שישביע אותי, ויסיר רעבתנותי ואחיה ואתקיים, כן אודה לו שהמציא לי רפואה ירפא חליי כשאתרפא ממנו. 

ולא הייתי צריך להקשות על זה העניין הגרוע, לולא שהיה מפורסם.

ועוד יתבאר כי מותר לעבר השנה בכל אדר ולעשות אותה השנה שני אדרים. ומן העיקרים אצלנו אדר הסמוך לניסן לעולם חסר כיון שנסמוך על החשבון, ואם הם שני אדרים יהיה הראשון שלשים יום. ובא חזקיהו ביום שלשים ועיבר את השנה ועשה את החודש הנכנס אדר השני. ואילו לא היה מעבר אותה השנה היה יום שלשים של אדר יום ראשון של ניסן כאשר בארנו, והוא עיבר את השנה ביום שהיה ראוי להיות ראשון של ניסן וזה אינו מותר, כי העיקר אצלנו אין מעברין את השנה בשלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן, והוא לא ראה בזה הדיוק רוצה לומר הואיל וראוי לקובעו ניסן:&lt;קטע סוף=ט/&gt;


&lt;noinclude&gt;
{{פירוש על פרק משנה|פסחים|ד}}
[[קטגוריה:פירוש המשנה לרמב&quot;ם|פסחים ד]]
[[קטגוריה:רמב&quot;ם על מסכת פסחים|פסחים ד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>seo2x2dxx1y12cexq33pg5rrkhfpjed</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי הרשב&quot;א על הש&quot;ס/בבא בתרא/פרק ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>319731</id>
    <revision>
      <id>3023226</id>
      <parentid>1341366</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T07:13:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף חפץ</username>
        <id>44598</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף עה עמוד ב */</comment>
      <origin>3023226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="172546" sha1="hv0bsbcvtvpl7rzzeoq1bgvrt4cdqx3" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת בבא בתרא|חידושי הרשב&quot;א|ה|}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
{{המרת או.סי.אר}}

===[[בבא בתרא עג א|דף עג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עג א/&gt;
{{דה מפרש|מתני' לא מכר את המרצופין ולא את האנתיקי}} וא&quot;ת את האנתיקי למה לי, השתא מרצופין לא קנה עיסקא דאית בה מבעיא. וי&quot;ל דמשום סופא נקטה דקתני ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין.

&lt;קטע סוף=עג א/&gt;
===[[בבא בתרא עה ב|דף עה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עה ב/&gt;
{{דה מפרש|כיצד במסירה אחזה בטלפה בשערה}} מדקתני אחזה בטלפה ולא קתני מסרה לו בטלפה, שמעינן מינה דאינו צריך למוסרה לו מיד ליד, אלא באמירה בעלמא, וכדאמרינן לקמן (עו, ב) היכא דאמר ליה לך חזק וקני הכי נמי, כלומר דקני לה במסירה, ולא קאמר תא חזק וקני. וכן פירשה ר&quot;ש ז&quot;ל: אחזה הלוקח ברגלה במצות המוכר. והא דקאמרינן בפרק קמא דמציעא (ח' ב) מאי לשון מסירה כאדם שמוסר לחבירו, ובמציאה ובנכסי הגר מאן מסר ליה דליקני, הכי קאמר בנכסי חבירו קנה דהא מסר לה חבריה, בדיבור בעלמא, אבל במציאה ובנכסי הגר מאן מסר ליה אפילו באמירה. וכבר כתבתה שם.

{{דה מפרש|אמר לך שמואל אנא דאמרי אפילו לתנא קמא עד כאן לא קאמר תנא קמא אלא בבעלי חיים דכיון דעקרא יד ורגל דאידך למעקר קאי}} ושמעינן מהא דלשמואל דאמר בספינה לא קנה עד שימשוך את כולה, אילו קנה בהמה במשיכה אינו צריך שיוציאנה כולה ממקומה, אלא כל שעקרה שתי ידים ושתי רגלים קנאה, וקיימא לן כשמואל, דרב ושמואל בדיני הלכה כשמואל הילכך בספינה בסימטא דאינה נקנית במסירה, עד שימשכנה ויוציאנה ממקומה, בעינן שיוציאנה כולה ממקומה, וכדמשמע נמי פשטא דברייתא דספינה דבסמוך דקתני עד שימשכנה, וסתמא כולה משמע. וכן פירש ר&quot;ח ז&quot;ל. אבל בהמה גסה כיון שעקרה שתי ידיה ושתי רגליה אע&quot;פ שלא יצאה כולה ממקומה קנאה, דעקירת ידיה ורגליה כיציאה מכל מקומה הוא, וכל שעקרה יד ורגל כאלו עקרה שתי ידיה ושתי רגליה, דלמעקר קאי.

&lt;קטע סוף=עה ב/&gt;

===[[בבא בתרא עו א|דף עו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עו א/&gt;
{{דה מפרש|הא דאמרינן: חסורי מחסרא והכי קתני ספינה נקנית במשיכה ואותיות במסירה}} איכא למידק, אמאי מחסיריה לה לברייתא כולי האי, דהא בכולה ברייתא לא תנו לה מסירה לא בדרבי נתן ולא בדת&quot;ק אלא משיכה, ואמאי לא קאמר הכי קתני ספינה ואותיות נקנות במשיכה. 

ור&quot;ש ז&quot;ל פירש, דמשיכה לא שייכא אלא בדבר שגופו ממון, דמכי משיך ליה זכה ביה, והכא נמי לצור על פי צלוחיתו תהני ליה משיכה כשאר מטלטלין, אבל כדי לגבות חובו, (אלא) צריך שימסרנו מלוה ליד הלוקח. ולא ירדתי לסוף פירושו של רבינו, דאם דעתו לומר שימסרנו ממש מידו ליד הלוקח, ולפיכך קנה אפילו הראיה שבו, אם כן תמיה לי תרתי, חדא דאם כן משונה מסירה זו מכל מסירות שנשנו כאן ובכל מקום שהוא ז&quot;ל בעצמו כתב למעלה אחזה ברגלה במצות המוכר. ועוד, דלראיה שבו מאי שנא מסירה ומאי שנא משיכה, הראיה אינה נמשכת ואינה נמסרת, ואם לקנות הנייר לצור על פי צלוחיתו, הגבהה בעי כשאר המטלטלין כמותו שאין דרכן למשוך וראויין להגביה. 

ומורי הרב ז&quot;ל פירש דאי אפשר למינקט משיכה אלא אם כן מוקי לה בשליפי רברבי, דאילו שליפי זוטרי בהגבהה ולא במשיכה, ולפיכך אוקמה במסירה, ומאי מסירה שאמר שמסרו מידו לידו, והיינו הגבהתו, ובדין הוא דלימא ואותיות בהגבהה, אלא משום שלשון הגביה הוה משמע שיגביהנו מעל גבי קרקע, ואין דרכן של בריות להניח שטרות על גבי קרקע, אלא מוסרין אותן מיד ליד וזו היא הגבהתן, אפקה להגבהה זו לשון מסירה. ועדיין יש לעיין, דמכל מקום בין כך ובין כך בדרבי נתן נמי הוה ליה לאפוקה בלשון מסירה, וכדקא אמרה לה בסופא.

ולי נראה דמדקתני בדבר תנא קמא ספינה נקנית במשיכה ולא תנא אותיות בהדה, אף על גב דמחסרין לה, משמע ליה דדינא אחרינא לאו בדינא דספינתא הוא דחסר מינה מאן דשבשה ותני לה, ולא תנא אלא בבא חדא מנייהו, דאילו תרווייהו בחד דינא איתנהו ותנא בחדא בבא כרך ותני להו, לא הוה משתבש כולי האי דליחסר פלגא דבבא, ולפיכך אוקימנא בדינא אחרי, ואי נמי משום דקושטא דמילתא ומסקנא הכין הוא דאותיות בין למר בין למר במסירה, כדמסקינן, קא פריש הכא מסירה ואכתי לא חש לאפרוקי הא דרבי נתן, דאנן מאי דקשיא לן בדרבי נתן אותיות מאן דכר שמייהו מתרצינן, ומשום כך איצטרכי לחסורה לדברי תנא קמא ולפרוקה, ואכתי לא משגחינן בדרבי נתן, אלא דלבתר הכין אתינן למידק בדרבי נתן שטר בספינה למה לי, ופרקינן ואוקמינן להו בפירוקא תריצא וקושטא, דתנא קמא סבר אותיות במסירה לבד ורבי נתן סבר דמסירה ושטר בעינן. 

ויש מפרשים, דלגבי אותיות לקנות ראיה שבהן משיכה ומסירה והגבהה שוין בהן, שאין הראיה שבהן בדין זה, שהיא אינה נמסרת ולא נמשכת ולא מגבהת, וזה וזה שוין בה, אלא כל שמסר המלוה ללוקח והוציאו מרשותו קני, למאן דאמר במסירה [במסירה] ולמאן דאמר במסירה ובשטר עד שיכתוב את השטר. וזה נראה לי יותר נכון ועיקר.

{{דה מפרש|שטר בספינה למה לי מטלטלי נינהו}} נראה דהכא תרתי קא קשיא ליה, למה ליה ומאי מהני ליה, דאי לעכוב קנייה, מטלטלי נינהו, וכל שזה תפוש במטלטלין אינו צריך ראיה, דתפישתו ראייתו. ועוד דשטר למטלטלין לא מהני ולא מידי ולא מיקנו בשטרא, דאין שטר אלא לדבר שיכול לסיימו בשטר, כגון קרקע, וא נמי עבדים שהן נכרים בעצמן ויכול אדם לסיימן ולהפרידן מתוך השטר מקרקע אחר או מעבד אחר, אבל המטלטלין אינן מסוימין שיכול לסיימן בשטר, ולפיכך אין קנייתן בשטר. וזו היא ששנינו (קדושין כו, א) נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף בשטר ובחזקה ושאין להם אחריות אינן נקנין אלא במשיכה. 

עוד נראה לי טעמא שלא למדו הקניות אלא מן הכתוב וכדאיתא בקידושין בפרק קמא, ולא מצינו שטר אלא בקרקע, דכתיב וכתוב בספר וחתום, אבל במטלטלין מצינו אגב, דכתיב ויתן להם מתנות עם ערים בצורות, וכדאיתא התם, ואגב היינו כמסירה וכדאיתא לקמן. ונראה לי זה עיקר, דאילו לטעם הראשון, נעשה שורך אפותיקי בשטר מה הועיל, ואפילו לא מכרו. ועוד כשעשאו אפותיקי בשטר אגב מקרקעי ומכרו, למה מוציא מן הלקוחות, שהרי אינו מסויים, ואגב נמי למה יועיל והא לא בעי (ציורין) [ציבורין] ואינן ניכרין, אלא טעמא כדאמרינן, כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|אי הכי ספינה תקני נמי במסירה}} מדקאמר תקני נמי, שמעינן מינה דאף במסירה קאמר, וכל שכן במשיכה, דמשיכה עדיפא ממסירה, וכל שבמסירה קונה כל שכן שקונה במשיכה, ובלבד במקום שתתכן בו המשיכה, וכדאביי ורבא דבסמוך. ותדע לך דאף במסירה קאמר, דאי לא, מאי נמי, ואם נפשך לומר דהאי נמי לא אמשיכה קאי אלא אאותיות, כלומר, כדרך שאמר אותיות במסירה לומר הכי נמי אף בספינה, לא היא, דאם כן לא הוה ליה למימר ספינה (קתני) [תקני] נמי במסירה, דמתוך לשון זה משמע דאקניות קאי ולא על הנקנין, כלו', אספינה שתקני במסירה כמו האותיות, דאם כן הוה ליה למימר ספינה נמי (קתני) [תקני] במסירה, ואי נמי (לא) לימא לא תקני אלא במסירה. ועוד דהא קתני בברייתא אחריתי ספינה נקנה במסירה דברי רני וחכמים אומרים לא קנה עד שימשכנה, מדקאמר עד שימשכנה, שמע מינה דמשיכה עדיפא ממסירה, ושלש קניות יש בזו למעלה מזו, מסירה ולמעלה ממנה משיכה ולמעלה מכולן הגבהה.

&lt;קטע סוף=עו א/&gt;

===[[בבא בתרא עו ב|דף עו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עו ב/&gt;
{{דה מפרש|לא קשיא כאן בסימטא כאן ברשות הרבים}} יש מפרשים, דספינה נקנית במשיכה כל שאפשר לו למשוך, ולא במסירה, אבל היכא דלא אפשר במשיכה נקנית במסירה, ולפיכך קאמר רבי תרווייהו. וההיא דברייתא קמייתא דקתני במשיכה, בדקיימה בסימטא, דאיפשר לו במשיכה, חדא, דאין מעכב, דלא עיילי בה רבים דליעכבו, ועוד דהוה ליה ברשותא דתרווייהו, וכשהוא מושכה ומוציאה ממקומה הרי הוא מכניסה ברשותו, ולפיכך דוקא במשיכה. אבל ברשות הרבים, שאי אפשר לו למשוך, מפני הרבים שמעכבין, ועוד שאפילו כשמושך מכאן לכאן עדיין לא הכניסה בתוך רשותו, והילכך כיון דלא איפשר במשיכה קונה במסירה. ואינו מחוור, דכיון דנקנית גם במסירה, כל שאין המוכר מקפיד, למה לא תקנה בכל מקום במסירה. 

אבל הרב ר' יהוסף הלוי ז&quot;ל אבן מיגש פירש, דבסימטא אפשר לקנות שם במסירה, דכיון דיש לו לזה ולזה להניח שם כליהם, מוכר זה שקדם והניח שם ספינתו הרי היא כעומדת ברשות מוכר, ואין המסירה קונה ברשות מוכר, דאכתי אינו מסור ביד לוקח, דעדיין לא יצא מרשות מוכר, ואין מסירה אלא במוציא מרשותו ומכניס ברשות לוקח. וזה נכון. וכן ראיתי גם למורי הרב ז&quot;ל משם רבו ז&quot;ל.

ואם תאמר כיון דעד השתא הוה משמע לן דדא ודא בסימטא, מדקתני עד שימשכנה או עד שישכור את מקומה, היאך הוה אפשר ליה לרבי למימר דתיקני שם במסירה. ומאן דמקשי נמי במאי אוקימתא ברשות הרבים משיכה ברשות הרבים מי קניא, לדידיה רישא היכי ניחא לה. יש לומר דמסבר סבר, דכיון דלאו רשותו גמורה היא, אלא לשעתו, אף הוא נסתלק ממנו בנקלה, וכל שמוסר הספינה ללוקח ספינתו ורשות שקנה על ידי הספינה נתן ללוקח, וספינה ורשותא באין לו כאחד. ורבנן סברי דאין ספינה נקנית לעולם במסירה אלא במשיכה. כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|אביי ורבא דאמרי תרווייהו מסירה קונה ברשות הרבים ובחצר שאינו של שניהם}} נראה לי, דדוקא חצר שיש לה בעלים ושהכניס שם מוכר זה בלא דעת הבעלים, הא לאו הכי לא. דאילו פקדון הוא ביד בעל החצר הרי שנינו (לקמן פה, א) ארבע מדות במוכרים ברשות הלה המופקדין אצלו לא קנה עד שיקבל עליו הלה או עד שישכור את מקומו, ואם הוא מושאל או מושכר רשות מוכר גמורה היא ולא קנה עד שיגביה או עד שיוציא מרשותו. אלא דוקא בשהכניסה שלא מדעת הבעלים היא, וכיון שלא היה לו רשות להניחה שם, הרי הוא להם כרשות הרבים וכמסירה.

{{דה מפרש|והגבהה קונה בכל מקום}} ואפילו ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו. וקשיא לי, דהא באויר חצרו של מוכר הוא עדיין, ואויר חצרו כחצרו. ואפילו מפסיק כלי, לדעת אביי, כדאמרינן במציעא פרק השואל (קב, א), דגרסינן התם, אמר רבי יוסי בר רבי חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו, ואקשינן מדתניא הזבל היוצא מן התנור ומן הכירה בלבד והקולט מן האויר הרי אלו שלו, קולט מן האויר אמאי אויר חצרו הוא, ואוקמה אביי במדביק כלי בשולי כירה, אלמא לדידיה אפילו אויר שאין סופו לנוח כמונח בחצרו דמי. 

וסבור הייתי לומר דבתר דשמע מרבא דאמר אויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי סברה. ולא ניחא לי, דעד כאן לא שמעינן מההיא אלא בבא לזכות מחמת אויר חצרו, אבל את של בעל של חצר לא שמענו, שהרי נח בחצרו ועדיין באויר חצירו הוא עומד, וכמו שאין משיכה קונה ברשותו, אף על פי שהלוקח מוציאו ממקום למקום, אפשר דהוא הדין והוא הטעם להגבהה. ועוד דקשיא לי, דאי משום הא, ליקשי ליה לאביי מברייתא דארבע מדות, דקתני בהדיא ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו, קתני מיהא דבהגבהה קונה. 

אבל יש לפרש, דשאני הכא דאיכא דעת אחרת מקנה, וכיון דעקר מן החצר ממש אין אוירו חשוב כל כך שלא תקנה שם הגבהתו, אף על פי שאין משיכה קונה בחצרו ממש ואף על פי דאיכא דעת אחרת . כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|אמר רב אשי אי אמר ליה לך חזק וקני הכי נמי}} כלומר, דאפילו רבנן מודו דמסירה קונה בספינה, דמתוך כבדה אין דרכה לא להגביה ולא למשוך, והוא הדין בשלא אמר לו מוכר כלום והלך זה והחזיק בפניו, דכל בפניו לא צריך למימר ליה לך חזק וקני. אלא הכא במאי עסקינן דאמר ליה לך משוך וקני, כלומר, בשלא אמר לך החזיק, אלא לך משוך, רבנן סברי, אף על גב דספינה נקנית במסירה, הני מילי היכא דלא קפיד מוכר, אבל הכא דאמר ליה לך משוך, ודאי מקפד הוא דקפיד שלא יקנה אלא בקנייה אלימתא מן המסירה, דהיינו משיכה, ושמא רוצה הוא לעכב הקנייה כדי שיהא לו עדיין שהות להמלך אם יחזור בו, וכדקאמר ליה. ורבי סבר דלאו בקפידא אמר ליה, אלא כאלו אמר לו הרי הקניתיה לך מעתה לך משוך אותה לעצמך. וקיימא לן כדרבנן. 

וקשיא לי, דכיון דמוכר מקפד קפיד ולא ניחא ליה דליקני עד שימשוך, מאי האי דקתני או עד שישכור את מקומה, וכי שכר מקומה מאי הוי, והא לך משוך אמר ליה ובקפידה אמר ליה, וניחא לי דלך משוך בעיקר משיכה שימשוך ויכניסנה ברשותו הוא דקאמר ליה, דעיקרא של קניית משיכה זה הוא, וכיון שכן, כל ששכר את מקומה הרי נכנסה ברשותו. כנ&quot;ל.

ולענין פסק הלכה: ספינה נקנית במסירה לכולי עלמא כל שאיפשר במסירה קאמר, כגון שהיא ברשות הרבים אי נמי בחצר של שניהם. ודוקא בשלא אמר לו המוכר לך משוך וקני הא אמר ליה, אינו קונה עד שימשוך, דקיימא לן כרבנן דאמרי דמקפד הוא דקפיד. ואפילו היא ברשות הרבים, דאי אפשר למשוך שם, אפילו הכי לא קנה עד שימשוך מרשות הרבים לסימטא, וכל שכן לרשותו ממש, ואי קיימא ברשות הרבים ולא אמר ליה מוכר מידי, ואזיל לוקח ומשיך, לא קנה עד שימשכנה כדינה, מרשות הרבים לסימטא, דאף על גב דנקנית שם במסירה, ומסירה אינה צריכה שימסור לוקח מיד ליד, אפילו הכי כיון דמתחיל למשוך כבר גלה בדעתו שאינו רוצה לקנות בחזקה זו שהוא מחזיק ותופס בה, אלא במשיכה. וכן כתב ר' יהוסף הלוי ז&quot;ל אבן מיגש.

וכלים גדולים, כגון תיבות גדולות וחביות גדולות, שכבדן קובען, מסתברא דכספינה הן, וספינה לאו דוקא, דלאו כרוכלא לחשוב וליזיל. ולא עוד אלא דספינה יותר דרכה במשיכה, שהרי מושכין אותה מן היבשה לים ומן הים ליבשה, מה שאין כן בכלים הגדולים שעשויין לנחת ועושין להם מקום קבוע. 

אלא שראיתי לרבותי ז&quot;ל שאמרו, דספינה דוקא, ומפני שאין דרכו של לוקח להכניסה לביתו, אבל כלים גדולים, שדרך הבעלים להכניסן בביתו, לא קנה עד שימשוך. וכבר הראיתי פנים שזה יותר מצוי לבעלים להכניסן לים או לנהרות שהם סימטא ולהוציאן לחוף הים, והנהר גם כן, שהוא כעין סימטא, שהרי יש לבעלי הספינות רשות להניח שם ספינותיהם.

ובהמה גסה, איכא מאן דאמר דאינה נקנית אלא במשיכה. ואף על פי שסתם מתניתין דפרק קמא דקידושין (כה, ב) היא שבהמה גסה נקנית במסירה, לית כן הלכתא, דהא אמרינן התם, דרש רב בקמחוניא בהמה גסה נקנית במשיכה, וכרבנן דברייתא, דקתני וחכמים אומרים זה וזה במשיכה, ומפרשינן לה אפילו בדקיימא ברשות הרבים שבמסירה קונה שם בספינה. וליכא למימר דרב פליג וסבר ספינה נמי אינה נקנית במסירה, ופליג אשמעתא דהכא, דהא אביי ורבא דאמרי תרוייהו דמסירה קונה ברשות הרבים ולא אשכחן מאן דפליג עלייהו. ועוד דהא מקשינן מינייהו הכא להדיא ואי ברשות הרבים משיכה מי קניא, והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו כו' אלמא הלכה פסוקה היא וליכא מאן דפליג ביה. וברייתא דקתני כיצד במסירה, פירוש דמתניתן דקידושין היא, ולא קיימא לן כותה. וטעמא דמילתא, משום דספינה משיכתה קשה, אבל בהמה, אפילו בהמה גסה שבגסות, משיכתה קלה יותר מן הכל וכך דרכה. וכן כתב הר&quot;א אב בית דין. אבל הראב&quot;ד ז&quot;ל פירש דההיא דרב אמי נמי בסימטא היא, ולפיכך אין המסירה קונה שם עד שימשכנה, והתם הוא דקאמרי רבנן דברייתא דזה וזה במשיכה. 

ואם תאמר אם כן היאך אמר תנא דמתניתין קונה במסירה קונה בסימטא, כבר כתבתי אני למעלה דדילמא מאן דאית ליה, סבירא ליה דרשות סימטא אינו חשוב כל כך, שאינו שלו אלא לפי שעה שהניח שם ספינתו או בהמתו, וכשמסרן ללוקח בהמתו ורשותו באין לו כאחד.

{{דה מפרש|הא דאמרינן: צריך למכתב ליה קני לך הוא וכל שעבודא דאית ביה}} לאו דוקא כותב, אלא מאי כותב, אומר. ולמאן דאמר אותיות נקנות במסירה, צריך שיאמר לו כן בשעת מסירה, ולמאן דאמר עד שיכתוב וימסור צריך למכתב ליה גם כן, אבל לא שמענו מדברי רב פפא אי סבירא ליה אותיות נקנות במסירה או בכתיבה ומסירה, שאין הכונה לו בזה, אלא שאילו לא כתב לו כן אלא הקנה ללוקח אלא הנייר לצור על פי צלוחית. ור&quot;ש ז&quot;ל פירש דרב פפא הלכה כרבנן אתא לאשמועינן, ואשמעינן נמי היאך יכתוב.

{{דה מפרש|אמר ליה וכי לצור על פי צלוחיתו הוא צריך}} כלומר, סתמא כל מאן דזבין שטרא ומזבין לא לצור על פי צלוחיתו נתכוונו אלא לראיה שבו, והרי הוא סתמן כפירושן, וכאלו פירש הוא וכל מה שבתוכו.

{{דה מפרש|ואמר ליה אין לצור ולצור}} נראה לי דהכי פירושו, אין לצור, ומשמע דאותיות שני קנינין יש בהן קנין הגוף וקנין הראיה שבהן, וכל שלא אמר לו וכל שעבודא דאית ביה לא משמע אלא הנייר בלבד לצור על פי הצלוחית, ולצור בלבד קנאו, ואי משום ביטול מקח יחזיר לו הדמים. ומיהו הדמים ודאי מחזיר, וליכא למימר בכי האי בכדי שאין הדעת טועה ומחילה היא, דהכא ודאי מאן דזבין מתכוון הוא לראיה שבו, ואם אינה נקנית מחזיר לו הדמים ומקחו בטל. ונראה לי, דאפילו הודה המוכר כי לדעת שיקנה אפילו הראיה שבו כתב לו, אפילו הכי לא קנה ויכול הוא לחזור בו, דאין במשמע לשון שטרו אלא הנייר לבדו ואין השטר קונה אלא מה שיש במשמעו.

אלא דקשה לי הא דאמרינן בפרק מי שמת (לקמן קג, ב) נכסאי לפלוני שטרות איקרו נכסי, וההיא ודאי כשלא אמר ליה הן וכל שעבודן דאם כן כבר נתן לו השטרות בפירוש. ואין לומר דכל שאמר נכסאי אפילו הראיה והשעבוד שבשטרות בכלל, דלאו מילתא היא, דאף על פי שנשתעבד לו נכסי הלוה, לאו נכסי המלוה הן, וכדקיימא לן דאקדיש מלוה וזבין מלוה לא עשה ולא כלום, כדאיתא בפרק כל שעה (פסחים לא, א). 

ונראה לי, דהתם דוקא בשכיב מרע ובכותב כל נכסיו, משום דמסוכן, הקלו ועשו את שאינו אומר כאומר, וכדקיימא לן (גטין סו, א) דהאומר כתבו גט לאשתי אין כותבין ונותנין, דכל שלא אמר כתבו ותנו רצה לשחק בה, ואפילו הכי המסוכן והמפרש בשיירא שאמר כתבו כותבין ונותנין לה (שם סה, ב), והכי נמי הקלו לענין שכיב מרע. ודוקא בכולל כל נכסיו, דאומדין דעתו שכך רצה לומר, אלא דטריחא ליה מילתא לפרוט השטרות מתוך שאר נכסיו ולומר הן וכל שעבודן, הא הבריא ואפילו בכולל כל נכסיו, אי נמי שכיב מרע ופורט שטרות לבד, לא קנה אלא הנייר לבדו ולצור על פי צלוחיתו. כנ&quot;ל.

&lt;קטע סוף=עו ב/&gt;
===[[בבא בתרא עז א|דף עז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עז א/&gt;
{{דה מפרש|הכי גרסינן: אמר אמימר הלכתא אין אותיות נקנות במסירה}} והא דאיתמר בשילהי פרק גט פשוט (לקמן קעג, א) אותיות נקנות במסירה אביי אמר צריך להביא ראיה על המסירה ורבא אמר אין צריך להביא ראיה על המסירה, לאו משום דסבירא ליה לרבא דאותיות נקנות במסירה, אלא הכי קאמר למאן דאמר אותיות נקנות במסירה הרי הן כשאר המטלטלין שאין צריך להביא ראיה על המסירה. ותדע לך מדאמרינן בשילהי פרק זה בורר (סנהדרין לא, א) ההיא סבתא דנפק שטרא מתותי ידא בבי דינא דרב נחמן, אמרה ידענא ביה דפריעא הוא, הימנה רב נחמן, אמר ליה רבא כמאן כרבי דאמר אותיות נקנות במסירה, אמר ליה (לא) שאני הכא דאי בעיא קלתיה. ואי רבא כרבי סבירא ליה מאי קא מתמה כמאן כרבנן, אלא שמע מינה דרבא כרבנן דרבי סבירא ליה דאין אותיות נקנות במסירה, ורב נחמן נמי דאמר ליה שאני התם דאי בעיא קלתיה הכין סבירא ליה, דאי לא, לימא ליה אין כרבי ואלא כמאן. 

ומיהו אביי סבירא ליה דאותיות נקנות במסירה כדמשמע לכאורה ביבמות בפרק האשה רבה (יבמות קטו, ב) גבי הני שטרי דכתיב בהו נאני בר חבו וחבו בר נאני וקא מגבי בהו רבה בר אבוה, ואמר אביי למאן ניחוש להו אי לנפילה, לנפילה לא חיישינן, אי לפקדון כיון דשמיה כשמיה לא מפקיד ליה, מאי אמרת דילמא מסר ליה אותיות נקנות במסירה, ואיפשר דאביי לגרמיה נמי לית ליה, אלא כרבי סבירא ליה דאמר אותיות נקנות במסירה, ולדחות דמהא דרבה לא שמעינן דלישני שוירי לא חיישינן.

{{דה מפרש|אמר ליה רב אשי גמרא או סברא}} נראה לי פירושא, גמרא, משום דפליגי רבי ורבנן ולית הלכתא כרבי מחבריו, או דילמא סברא נמי.

{{דה מפרש|רב אשי אמר אפילו תימא סברא מילי נינהו ומילי במילי לא מיקנו}} ואם תאמר, ואי שטר המלוה הוו מילי שטר הקנאה נמי [דכתב] ליה מילי נינהו, ואכתי מילי במילי היכי מיקנו. ויש לומר, דשטר מלוה דאיכתיב לדעת המלוה ובו שיעבד נכסיו, לא הוו מילי לגבי המלוה, אלא מעשה, אבל לגבי האי דזבין ליה לשטרא הוו מילי, דהראיה שבו אין גופה ממון שיקנה אותה במסירה כשאר המטלטלין.

{{דה מפרש|זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה}} דשתי קניות הן, ואין זכיית השדה תלויה בכתיבת השטר, וכיון שזכו בשדה זכו, אבל בשטר כל שלא כתבוהו ונתנוהו לו יחזור בו. 

ואם תאמר ואמאי אין כותבין, ומאי נפקא ליה מינה, אי במתנה הא לית בה אחריות נכסים, ובין כתב ובין לא כתב חד דינא אית ליה, ואי בשטר מכר, בין לא כתב בין כתב גובה מנכסים משועבדים, ורב גופיה הוא דאמרה כדאמר לעיל בפרק חזקת (מא, ב) אמר רב המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים, ואי כשמכר בלא אחריות מפורש ואי כתבי ליה שטרא גובה מנכסים משועבדים, וכדקיימא לן אחריות טעות סופר הוא, יכתבו לו את השטר שלא באחריות מפורש. וי&quot;ל דאפילו הכי לא ניחא ליה דליפוק עליה דנתן או מכר קרקעותיו, משום דזילי נכסיה, דאף על גב דאמר רב המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים למימרא דעדים אית להו קלא, לא קול גמור כשטרא קאמר, אלא קול קצת, ואלו חקרו הלקוחות שלקחו לאחר מכאן מידע הוו ידעי, ואינהו דלא חשו ולא חקרו אינהו דאפסידו אנפשייהו, כדאמרינן התם עלה, והיינו דקאמר רב שלשה לקוחות מצטרפין וכולן בשטר.

ויש אומרים דבר מן דין כל שטר שנעשה לחובת מי שנעשה עליו, בין שהוא עכשיו ממש לחובתו בין שאינו, אי אפשר לכותבו אלא מדעת המתחייב, דומיא דשטר מתנה, וכיון שכן, שטר זה אי אפשר לכותבו על שזה מנעם עד שלא נכתב ואם כתבוהו אין לו דין שטר. ואף על פי שאמרו בשטר מתנה כותבים עשרה שטרות על שדה אחת, שאני התם דכיון שנכתב אחת מדעת הנותן [כותבים] עשרה כאחת, כיון שאין בריבוי השטרות שום תוספת חיוב, ובשטר מכירה שנאבד שכותבין שטר אחר חוץ מן האחריות שבו, מהאי טעמא נמי הוא, והודאה במקרקעי שאמרו בפרק זה בורר (סנהדרין כט, ב) כל שהודה בפני שנים אין צריך לומר כתובו, היינו נמי טעמא דהודאתו במה שאינו שלו, ולתועלת מי שהקרקע שלו כותבין, ואף על פי שלא אמר להם כתובו, וכענין שאמרו במחאה ובמודעא.

{{דה מפרש|על מנת שתכתבו לו את השטר חוזר בין בזה ובין בזה}} עד שלא נכתב ונמסר לו השטר, דעל מנת שתכתבו לו קאמר, הרי שתלה זכיית השדה בכתיבת השטר לו. ואם תאמר מכל מקום אמאי כותבין לו בין ירצה בין לא ירצה, דהא קיימא לן כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי, ואילו אמר זכו בשדה זו לפלוני על מנת שיתן לפלוני מנה, מי לא מקיים על תנאיה על כרחיה ואזיל וזכה בשדה, ואפילו תמצא לומר דנתינה בעל כרחו לא שמה נתינה, הני מילי נתינה דלדידיה, אבל מתנה על אחרים לא תלה אותה ברצונו ובדעתו אלא מקיים תנאו ואזיל בין מדעתו בין שלא מדעתו דנותן. 

ומסתבר לי דהכא שאני, שאין זה כשאר תנאין דעלמא, דאילו בעלמא שמתנה על מנת שתתן לי או שתתן לפלוני, נותן או מוכר לזה ומתנה עליו שיתן או שילך או שיעשה דבר פלוני, נמצא שגמר ונתן ולא עכב מתנתו או מכירתו כלל, אלא שרוצה שיתן לו הקונה חלף מתנה זו או מכירה זו כן וכן. אבל כאן שמזכה לו לזה ועוד אומר לעדים שיכתבו לו שטר ולזכותו, שטר המכירה או המתנה לזכות הלוקח או מקבל המתנה הוא, אם תנאי זה כשאר תנאין דעלמא הוא הרי זה דבר והפכו, שהוא מראה שרוצה שיכתבו לו את השטר וחוזר ותולה זכות השדה בכתיבתן, היתכן שיאמר אדם זכו בשדה זו לפלוני על מנת שתזכו לו עוד בשדה אחרת שלי, ואם הוא מתכוין להרבות במתנותיו לזה היגרע כל כחו מצד אחר. אלא ודאי אנו אומדין דעתו שהוא אינו גומר עדיין בלבו מתנתו או מכירתו, ורוצה לעכב עוד שימלך בעצמו אם יחזור אם לאו עד שיכתבו השטר ויתנו לו, ושלוחים עשאם, והכי קאמר להו, זכו בשדה זו לפלוני על מנת שתהיו שלוחי לכתוב את השטר כל שלא אחזור בי, והילכך כל שהוא חוזר בשטר רשאי, ואף זכיית השדה בטלה אפילו קדמו וזכו לו, ומיהו כל שלא חזר בו אינן צריכין לימלך בו, דהא חוזר בין בשטר בין בשדה קאמר, צריכין לימלך בו לא קאמר.

{{דה מפרש|ואידך אם קדם מוכר וכתב את השטר כאותה ששנינו וכו'}} ואם תאמר כיון שאמר כאותה ששנינו ואותה ששנינו הא אוקימנא לה בפרק קמא דבבא מציעא (יג, א) (גמרא) [גבי] מצא שטרי חוב בשטרי אקניאתא דוקא, ומשום דמשעת קנין שעבד נפשיה, הא בשטרי דלאו אקניאתא לא כתבינן, דחיישינן שמא כתב ללות בניסן ולא ילוה עד תשרי, כדאיתא התם, ואם כן על כרחין הכא בשטרי אקניאתא קאמר, וכיון דכן, היאך יקנה השטר אגב קרקע זה, דהא משעת קנין קנאו והוה ליה דידיה ולא דמוכר, ואין קונין באגב שדה של זוכה אלא באגב שדה של מקנה. ואפילו התנה שלא יקנה עד שיתן לו דמי השדה, מכל מקום כל שנתן למפרע הוא קונה, ומשעת קנין. וי&quot;ל כאותה הכא שאמרו לדוגמא בעלמא נקט, ולא שיהא ממש כאותה, כלומר, בשטרי הקנאה, אלא בשטרי דלא הקנאה, ודלא כאביי דאמר עדיו בחותמיו זכין לו, וכגון שאמר להו כתבו שטר זה לפלוני ויהיה בידכם, ואם יבא היום ויפייסנו ויזכה בשדה יזכה בשטר ואם לאו תקרעוהו, ובא ופייסו אותו היום וזכה בשדה וזכה בשטר בכל מקום שהוא וכשאמר לו זכה בו אגב השדה ואגב הני בעי'. כן תירץ מורי ז&quot;ל.

ואם תאמר ומאי קא מייתי משטר קניית הקרקע, וכי שטר (ו)מכר שעשה מוכר ללוקח ואי נמי שטרי הלואה צריכין הלוה והמוכר להקנותן למלוה וללוקח בכתיבה ומסירה או באגב. י&quot;ל דכל שטר מכר שעושה ליתנו ללוקח ושנכתב על שמו, וכן שטרי הלואות והודאות שנכתבו לצורך הלוקח והמלוה, עם כתיבתן זכו הם בשעבוד ובכל מה שכתוב בתוכן, דעם שטרות אלו נשתעבדו ונתחייבו בו המוכר והלוה, ולפיכך אין צריכין להקנותן, דהן עצמן שלהן הן, אבל זה שטר שכתבוהו לא ללוקח כתבוהו ולא לזכות שבתוכו כתבוהו אלא למוכר, ושלא ליתנו ללוקח אלא למוכר, שאם יתפייס לו הלוקח יתן לו שטר זה ושיקנה אותו לו, הרי זה כשטרות בעלמא של מוכר זה ושהוא מזכה אותן לאחר במכירה או במתנה, שהרי לא נשתעבד עם שטר זה בשעת כתיבתו, אלא לאחר זמן שילוה או שיקנה ממנו הלוקח וימסור לו את השטר שיזכה בשעבודו ובמה שכתוב בתוכו, ולפיכך למאן דאמר אין אותיות נקנות במסירה אף זה כן. כנ&quot;ל. ולפיכך כל שכותבין שטר קודם הלואה או קודם מכירה על מנת שאם יתרצה הלוקח ליקח והמלוה להלוות שימסור המוכר ללוקח והלוה למלוה כשהוא מוסרן ביד הלוקח והמלוה, צריך להקנותן להן בהקנאת אותיות דעלמא.

&lt;קטע סוף=עז א/&gt;
===[[בבא בתרא עז ב|דף עז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עז ב/&gt;
{{דה מפרש|אגב שאני}} כלומר, דאגב קנייה אלימא הוא, והילכך כל שמקנה אותיות לחבירו אם הקנה לו השטר ושעבודו אגב הקרקע קנה, ואפילו למאן דאמר לא קנה עד שיכתוב וימסור, דאגב במקום כתיבה ומסירה עומד. וכן דעת רוב הפוסקים ז&quot;ל. 

אבל ר&quot;ח ז&quot;ל כתב, דאינו עומד אלא במקום מסירה, וזה לשונו: אף על גב דפרישנא דאותיות לא מיקנו אלא במסירה ושטר בתרווייהו, מיהו אם כתב לו שטר שהקנה לו אותיות אגב קרקע קנה אף על פי שלא מסר לו האותיות, ואקשינן בהא האי דתנן נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה, ושני' אגב שאני, שמע מינה דאותיות בשטר ואגב קנה אף על פי שלא מסרם לו. עד כאן. ולפי דבריו הכא הכי אמר, כיון דשטר שכתב מוכר ללוקח במסירה בעלמא סגי לה, באגב נמי סגי ליה, ומינה דאותיות דעלמא דלא סגיא להו בלא כתיבה ומסירה.

והר&quot;ם ז&quot;ל כתב דמסירה וקנין לאו כלום הוא, דאף על גב דקיימא לן דסתם קנין לכתיבה עומד, הכא לא מהני ולא מידי, משום דהכא לאו בקנין קני אלא בכתיבה ובהאי שטרא הוא דקני, ובכל מקום שיש מכר בקנין הקנין הוא שגומר ושטרא שטר ראיה בעלמא הוא להעיד שקנו מזה בקנין. אבל כאן במאי קני בשטר, ושטרא דמחמת קנין ראיה בעלמא הוא, ולפיכך אפילו קנו מידו ואמר להם כתובו לא מעלה ולא מוריד עד שיאמר להם שיכתבו לו שטר מכירה ושיקנה באותה כתיבה שטר זו וכל שעבודו. ועיקר.

{{דה מפרש|גמרא: אמר ליה תתרגם מתניתין באדוקין בו}} פירש הראב&quot;ד ז&quot;ל, דכל שאדוקין בו הרי הן לקרון כתנור וכירים לבית ומכתשת הקבועה. ויש מי שפירש, דטעמא דהכא משום דהדמים מודיעים, דכיון דאדוקין בו ודמים יתרים הם מודיעים שאף הפרדות בכלל. והראשון נראה לי עיקר, שאין הדמים ראיה לדעת תנא קמא אלא בדקרו ליה נמי לפרדות קרון, ולרבי יהודה נמי עד דאיכא מקצתן דקרו ליה הכין, כדאיתא בסמוך גבי צמד, והכא לא אמר ליה רבי אבהו תתרגם מתניתיך בשאדוקין בו ובדאיכא דקרו ליה לפרדות קרון, דכל דכולהו קרו ליה לקרון קרון ולפרדות פרדות ליכא מאן דאמר דיהו הדמים ראיה, דאיהו קרון אמר ליה פרדות לא אמר ליה, ומה לי אדוקין מה לי אינן אדוקין. אבל לפי הפירוש הראשון ניחא, דנמכרין עמו מפני שהן תשמישין המחוברין עמו. 

וכתב הרב ר' יוסף הלוי ז&quot;ל אבן מיגש, דהוא הדין לצמד ובקר בזמן שאדוקין בו, וכן דעת גם הרמב&quot;ן ז&quot;ל, ותנא דברייתא תנא בקרון והוא הדין לצמד דחד טעמא אית להו.

{{דה מפרש|היכי דמי אילימא דקרו ליה לצמדא צמדא ולבקר בקר צמדא זבין ליה בקר לא זבין ליה}} כלומר, ומאי טעמא דרב יהודה דפליג.

'''ואלא דקרו ליה נמי לבקר צמד''', כלומר, כולהו אינשי,
'''כוליה זבין ליהמאי טעמייהו דרבנן''', דודאי כוליה זבין ליה. הקשה הראב&quot;ד ז&quot;ל, וכי קרו ליה לצמד צמד ולבקר בקר [ו]קרו ליה נמי לבקר צמד, אם כן לימא ליה אנא לא זביני אלא צמד ולא נתכוונתי לבקר, והמוציא מחבירו עליו הראיה. ותירץ הוא ז&quot;ל, דטעמא דכל כי הא הדמים מודיעים, לפי שהשם והדמים שוים. וכן איתא מפורש בבקעה ושדה, דאפילו כי קרו לה לבקעה נמי שדה, אמאי אפשיטא להו דכולה זבין ליה, דאטו לשדה מי לא קרו שדה, ואף על פי שאין לומר שם הדמים ראיה, לפי שאין אונאה לקרקעות, אלא דמשום דמצר ליה מיצרים החיצונים, וכיון שהשם והמיצרים שוין כוליה זבין ליה. 

וכתב עוד, כי לפי ענין זה, הא דאמרינן בריש פרק המוכר פירות במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, וליחזי דמי היכי, אי דמי רידייא לרידיא ואי דמי נכסתא לנכסתא, אפילו לדעת רבנן דלית להו שיהו הדמים ראיה קא מקשה, דכיון דשור דרידייא ושור דחרישא חד שמא אית להו והאי והאי שור סתם קרו להו, בכי הא מודו רבנן שהדמים מודיעין. 

עוד כתב הרב ז&quot;ל, דלא כל תוספת דמים מודיעין, אלא עד דאיכא תוספת בכדי בטול מקח. ולולי שאמרה הרב ז&quot;ל הייתי אומר ולא אפילו בבטול מקח עד דאיכא תוספת בכדי שאין הדעת טועה. ומיהו נראה כדעת הרב ז&quot;ל, מדאקשינן גבי מכר שור ונמצא נגחן וליחזי דמי היכי, ובודאי אין כל כך דמים יתרים בין שור דרידייא בין שור דחרישא, שאין הדעת טועה בהן.

{{דה מפרש|לא צריכא דקרו לצמדא צמדא ולבקר בקר}} כלומר, רובא קרו להו הכין, ואיכא נמי דקרו ליה לבקר נמי צמדא, רבי יהודה סבר כיון דהדמים ושם שקורין לו מקצתן שוין, הדמים מודיעין שאלו מן המקצת שקורין אותן כן, ורבנן סברי שאין הדמים ראיה להוציא מלשון הרבים, דכל שהרבים קורין לצמד צמד ולבקר בקר על הלוקח היה לפרש, והילכך אפילו משך הלוקח צמד ובקר ועדיין המעות בידו מוציאין ממנו המעות והבקר, דכל ששנינו מכר ולא מכר דינא קתני ולא משום ספק שאנו כן.

&lt;קטע סוף=עז ב/&gt;
===[[בבא בתרא עח א|דף עח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עח א/&gt;
{{דה מפרש|ואיבעית אימא כאן בכדי שהדעת טועה כאן בכדי שאין הדעת טועה}} כלומר, לעולם כאן במשנתנו המקח קיים קאמר, דהא מכר ולא מכר קתני, ואף על גב דבעלמא אית להו לרבנן בטול מקח, הני מילי בכדי שהדעת טועה, אבל בכדי שאין הדעת טועה, המקח קיים, ויתרון הדמים מחילה, דמסתמא לא טעה לוקח כולי האי ומידע ידיע דאונאה אית ביה, ואף על פי כן נתרצה במקחו, והרי זה כאותה ששנינו בברייתא פרק הזהב (ב&quot;מ נא, ב) חפץ זה שאני לוקח במאתים יודע אני בו שאינו שוה אלא מנה אף על פי כן אין בו אונאה.

וכן הלכה כלישנא בתרא הוא. וכן דעת ר&quot;ש ז&quot;ל ודעת הרמב&quot;ן ז&quot;ל. והגאון רב האיי ז&quot;ל כתב ובכדי שאין הדעת טועה הדמים ראיה. ואיני יכול להלום השמועה זו לפי פירושו. ור&quot;ח ז&quot;ל נראה שתופס בעיקר הלשון הראשון, מאי אין הדמים ראיה בטול מקח, שכן כתב לקמן בריש פרק המוכר פירות זה לשונו: ומדמקשינן וליחזי דמי היכי אי דבשרא אי דרידיא, ופריק דאיקר בשרא וקם ברידייא ולא פריק אין הדמים ראיה, שמע מינה שהדמים ראיה לבטל המקח בעידנא דמוכחי ובכדי הדעת טועה. עד כאן.

{{דה מפרש|רבנן סברי סתם חמור לרכיבה קאי}} כלומר, לרכיבת אנשים, ולא למשאוי ולא לרכיבת נשים, אלא לפעמים. ומיהו מודה רבנן דכיון דפעמים עומד לכך, אם אמר חמור וכל מה שראוי להיות עליו, קנה אפילו שק דסיקיא וכומני כדאיתא בסמוך. ונחום המדי סבר דסתם חמור למשאוי הוא עומד. ולאו למימרא דסבר נחום דרובו למשאוי, דאם כן לדבריו מכר את השק ואת הדסקיא ולא את האוכף שהוא מיוחד לרכיבת אנשים והיכי אמר עולא אבל אוכף ומרדעת דברי הכל מכור. ועוד דאם כן למה הכניסן לקמן נחום המדי בשיטה ולא רבנן, והלא אפילו רבנן אמרו שאוכף ומרדעת שהם תשמישי החמור נמכרין עמו, ולא עוד אלא אפילו היה אומר נחום דסתם למשאוי הוא עומד כמו שהוא עומד לרכיבה ולשניהם הוא עומד לזה כמו לזה, לא היה להם להכניס נחום המדי בשיטה טפי מרבנן. אלא נחום המדי סבור דודאי עיקרו לרכיבה, אלא שהוא סבור שגם הוא עומד תדיר אפילו למשאוי, וכיון שהרבה פעמים נושאין עליו אף כלי המשא נמכרין עמו, דכי מזבין איניש מידי איהו וכל תשמישתיה מזבין. כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|או דילמא בעודן עליו מחלוקת}} קשיא לי בעודן עליו מאי שנא מפרדות בשאדוקין בקרון שמכורין. ולפי הפירוש השני שכתבתי למעלה, דהתם טעמא משום שהדמים מוכיחין, התם היינו טעמא משום דודאי דמי הפרדות שהם רבים מוכיחין במכר, אבל כאן אין דמי השק והדסקיא מודיעין ומוכיחין כל כך בממכר החמור. ואי נמי ר&quot;ל משום דהתם אין הקרון עשוי לשום תשמיש ולא ראוי לו בלתי הפרדות או חמורים שמושכין אותו, אבל החמור ראוי הוא להרבה תשמישין בלתי השק והדסקיא והכומני.

&lt;קטע סוף=עח א/&gt;
===[[בבא בתרא עח ב|דף עח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עח ב/&gt;
{{דה מפרש|ואמר רב פפא מאי אנתיקי עיסקא דאית בה}} קשיא לי, למה איצטריך הכא לדרב פפא, דהא בהדיא משמע במתניתין דבעודן בה מיירי, מדקתני ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין. וניחא לי, דאיצטריך, דאי לאו פירושיה דרב פפא דפריש אנתיקי עיסקא דאית בה, הוה מצי לדחויי דכל מה שראוי להיות בתוכה קאמר, וכדדחי לעיל אימא וכל מה שראוי להיות עליה, והוה מפרשינן אנתיקי כלי תשמיש כמרצופין שראויין להיות בתוכה, אבל השתא דפריש רב פפא אנתיקי עיסקא, אי אפשר לומר הסחורה הראויה להיות בה, שאינה ידועה ואין לה שיעור. כנ&quot;ל.

ולענין פסק הלכה: פסק הרב ר' יהוסף הלוי ז&quot;ל אבן מיגש, דאוכף ומרדעת אפילו בשאין עודן עליו מכורין, דמדסיים עולא ואמר אבל אוכף ומרדעת דברי הכל מכורין, שמע מינה דלעולם מכורין, שאם לא כן היה לו לפרש. ושק דסקיא וכומני בעיא ולא איפשיטא, הילכך אפילו עודן עליו אינן מכורין, דדילמא אף בעודן עליו מחלוקת והלכה כדברי חכמים. 

ור&quot;ח ז&quot;ל פסק אף בשק ודסקיא וכומני דבעודן עליו מכורין, וקא פשיט דמדקא אתי רבינא למיפשט ממתניתין דקרון דבעודן עליו מחלוקת, ודחי רב אשי דתנא מילי מילי קתני, שמע מינה דסבירא ליה לרב אשי דבמוכר את החמור בשאין עודן עליו מחלוקת. ולולי שאמרה הרב ז&quot;ל לא היה נראה מכאן שום ראיה, דהא דרב אשי דחייה בעלמא היא ובעיין לא איפשיטא, והמוציא מחבירו עליו הראיה.

ויש מרבותי ז&quot;ל שפסקו באוכף ובמרדעת שלא קנה אלא בעודן עליו, דהא דלא פריש עולא, משום דלא קים ליה במאי פליגי בשק ודסקיא, ובכי האי גוונא דפליגי בהני שוין באוכף ובמרדעת, והילכך לכשתמצא לומר דבהני דמשאוי פליגי בעודן עליו, באוכף ובמרדעת נמי דמודו בהו דוקא בעודן עליו, ולכשתמצא לומר דבשאין עודן עליו מחלוקת, באוכף ובמרדעת נמי קנה אף בשאין עודן עליו, וכיון דבעיין לא איפשיטא, אוכף ומרדעת לא קנה אלא בעודן עליו, ושוק ודסקיא וכומני אפילו בעודן עליו לא קנה. וזה נראה יותר.

{{דה מפרש|חמורך זה דידע דחמרא דידיה הוא וקאמר ליה זה משום כליו קאמר}} הרב אלפסי ז&quot;ל לא הביא הא דרבי יהודה בהלכות, נראה לי דסבירא ליה דליתא כלל. ומורי הרב ז&quot;ל פתקה בפירושיו, מדשקיל וטרי בה רבא לפירושא. וכן מסתברא לי דהלכה כמותו בחמורך זה, ממה נפשך, דאי פלוגתייהו דרבנן ונחום בשאין עודן עליו, אבל בעודן עליו מודו ליה רבנן לנחום, כל שכן בעודן עליו ואומר חמורך זה, ואי בעודן עליו מחלוקת, איפשר לומר דרבי יהודה ורבנן לא פליגי, וכדאמרינן לעיל מאי לאו דרבי יהודה אדרבנן קאי, כלומר, לטעמייהו דרבנן קאמר, דאפילו לרבנן דפליגי בעודן עליו, כשאמר לו חמורך זה מודו, וכל היכא דאיכא למימר דלא פליגי, אמאי ניקום ונימא דפליגי.

{{דה מפרש|אמר רב פפא דאמר ליה פרה מניקה וחמור מניקה. בשלמא פרה מניקה איכא למימר לחלבה קא בעי לה, אלא חמור אי לאו לסיח מאי קאמר ליה}} כלומר, דלא שכיח למזבן חמור מניקה להניק סיח אחר. ומיהו שפחה שדרכן של בני אדם לקנות אותה מניקה להניק לו את הולד, דינה כדין פרה, דאמרינן דמשום חלבה קאמר ליה, והכין איתא בתוספתא, דתניא התם שפחה מעוברת אני מוכר לך פרה מעוברת אני מוכר לך מכר את הולד, שפחה מניקה אני מוכר לך לא מכר את הולד. 

'''עוד שאנו שם בתוספתא:''' המוכר שפחה לחבירו מכר לו כלים שעליה ואפילו הן מאה, אבל לא את השירים ולא את הנזמים ולא את הטבעות ולא את הקטלאות שבצוארה, ואם אמר לו שפחה וכל מה שעליה אני מוכר לך אף על פי שיש עליה כלים שוים מאה מנה, כולן מכורין.

&lt;קטע סוף=עח ב/&gt;
===[[בבא בתרא עט א|דף עט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עט א/&gt;
{{דה מפרש|הקדיש בור מלא מים שובך מלא יונים מועלין בהן ובמה שבתוכן}} פירש ר&quot;ש ז&quot;ל, מועלין בהן אם הניח חפציו בבור והצניען שם. ואינו מחוור, דאין מעילה בקרקעות ולא במחוור לקרקע, כדאמרינן בפרק קמא דסנהדרין (טו, א) המקדיש עבדו אין מועלין בשערו, משום דעבדים הוקשו לקרקעות, וגרסינן במסכת מעילה פרק (הנהנה) [ולד חטאת] (יג, א) הדש (מלעין) [קלעילין] פי' קטנית בשדה הקדש מעל, ואמרינן עלה שמע מינה אבקא מעלי להו, כלומר דאי משום שדש על גבי קרקע של הקדש לא מעל, אלא שהאבק נדבק בהן ומועיל להם, והאבק תלוש ומועלין בו.

ועל כן פירש רבינו תם ז&quot;ל, כאן כגון שתלש גוש מן הבור ונשתמש בו, ואי נמי כגון שכותלי הבור בנויין באבנים ותלה חפציו באבנים, דתלוש ולבסוף חברו ובטלו כתלוש דמי לענין מעילה, כדאיתא התם במסכת מעילה בשילהי (כ, א).

{{דה מפרש|בור ואחר כך נתמלא מים שובך ואחר כך נתמלא יונים מועלין בהן ואין מועלין במה שבתוכן}} פירש ר&quot;ש ז&quot;ל, לפי שחצר משום יד אתרבאי ואין יד להקדש. וכן כתבו גם משמו של רבינו יצחק הזקן ז&quot;ל וכמו שאני עתיד לכתוב בסמוך. ויש מרבותי ז&quot;ל שפירשו, שאפילו קנייה של הקדש אין מעילה בזכיתו.

{{דה מפרש|גירסת הגאונים ז&quot;ל: אמר ליה אביי אלא מעתה סופא דקתני הקדישן מלאין מועלין בהן ובמה שבתוכן ורבי אלעזר ברבי שמעון מחליף ואי בשדה ואילן אמאי מחליף}} ופירוש מחליף בסופא זו. כלומר, מועלין בהן ואין מועלין במה שבתוכן. וכלפי שאמר תנא קמא ברישא מועלין בהן ולא במה שבתוכן, ובסופא אמר מועלין אף במה שבתוכן, ורבי אליעזר סבר בסופא דאין מועלין במה שבתוכה, כאילו אמר מחליף, דודאי מחליף הוא מתנא קמא לגמרי, דתנא קמא אמר ברישא אין מועלין במה שבתוכה ובסופא אמר מועלין, ורבי אלעזר אמר ברישא מועלין ובסופא אין מועלין, אמרו בברייתא שהוא מחליף כל מה שאמר תנא קמא.

ומורי הרב ז&quot;ל אמר שהברייתא שנויה בפירוש ורבי אלעזר אמר אין מועלין במה שבתוכן, אלא שבגמרא שנאוה דרך קצרה ואמרו רבי אלעזר מחליף. ואין צורך אין מועלין. ופירושה, אלא מעתה כיון דמוקמת פלוגתייהו בשדה ואילן, אמאי מחליף בסופא, השתא ברישא דהקדישן ריקנין ונתמלאו, אמר מועלין במה שבתוכן אף על פי שאינן קדושין קדושת פה, משום דסבירא ליה דיש מעילה בגידולין, הקדישן מלאין דאיכא תרתי, חדא שיש בהן קדושת פה, ועוד דהא קא ינקי משדה הקדש, אמר דאין מועלין במה שבתוכן. אבל אי מוקמינן פלוגתייהו בבור ושובך בהקדישן מלאין, לא תקשי לן מאי טעמיה, דהא איכא קדושת פה, דטעמיה בבור משום דסבירא ליה כתנא קמא דרבי נתן, כדמפרש ואזיל.

וקשיא לי, אמאי לא שאני ליה לעולם בשדה ואילן ובמלאין, כגון שהקדיש שדה מלאה תבואה העומדת ליקצר שאינה צריכה לקרקע כלל, ואילן העומד לגדור דאינן צריכין לקרקע כלל, דאי משום גידולי הקדש ליכא, דאדרבה כל דמשהא להו מיכחש כחשן, וכדאמרינן בשלהי פרק דיני ממונות קמא (סנהדרין טו, א) דענבים העומדות ליבצר כמה דשבקת להו מכחש כחשן, ואי משום קדושת פה, דילמא סבירא ליה לרבי אלעזר ברבי שמעון דמצי אמר אילן אקדישי פירי לא אקדישי, וכטעמא נמי דאמרינן כי מוקמינן לה בבור ושובך. 

וניחא לי, דכל שהן מחוברין לקרקע ליכא למאן דאמר דמצי דאמר פירי לא אקדישי, דלא גרע דין הקדש מדין הדיוט, ואילו מכר שדה ואפילו לרבנן דאמרי מוכר בעין רעה מוכר מכר את השדה מכר את התבואה, וליכא מאן דפליג בה, וכדתנן (לעיל סח, ב) מכר את השדה מכר את התבואה המחוברת לקרקע, וההיא אפילו בשאינה צריכה לקרקע כלל קאמר, מדקתני אבל לא את התבואה התלושה מן הקרקע, אלמא כל שאינה תלושה נמכרת עם השדה. ועוד מדאקשינן עליהן בגמרא (לעיל סט, א) המחוברת לקרקע פשיטא, ופרקינן לא צריכא אף על גב דמטא למחצד, התלושה מן הקרקע פשיטא, כלומר שאינה מכורה, ופרקינן לא צריכא אף על גב דצריכא לארעא, כלומר, ליבשה שם, אלמא כל שאינה תלושה ממש מכורה, ומדאקשינן המחוברת לקרקע פשיטא שמעינן נמי, דאפילו תנא קמא דרבי נתן דפליג במים שבבור, בהא מודה, משום דכל המחובר בקרקע כקרקע דאמי, דאי לא מאי פשיטא דקא מקשה, אדרבה צריכא טובא לאפוקי מדתנא קמא דרבי נתן. 

ואף על פי דקיימא לן בפרק נערה שנתפתתה (כתובות נ' ב) דכל דלא צריכא לארעא כלל כתלושין דמו, וכדאמרן התם הבו לה מתמרי דעל בודיא, אמר ליה אביי לרב יוסף ואי בעל חוב הוי כי האי גונא מי הוה יהיב ליה מר, והא קיימא לן כל העומד לגדור כגדור דמי, ואמר ליה דצריכא לדיקלא קאמינא, י&quot;ל דהתם בעל חוב שאני, דלאו דעתיה אמטלטלי ולא אפילו אפירי דמטו למחצד. וכן כתבו בתוספות בפרק דיני ממונות (שם ד&quot;ה בענבים). כנ&quot;ל.

&lt;קטע סוף=עט א/&gt;
===[[בבא בתרא עט ב|דף עט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עט ב/&gt;
{{דה מפרש|אימר דשמעת ליה לרבי מאיר כגון פירות דקל דעבידי דאתו אבל הכא מי יימר דאתו}} ואיכא למידק, דרבי מאיר ודאי אפילו במידי דלא עביד דאתי אמרה, וכדתנן בקידושין פרק האומר (סג, א) האומר לאשה הרי את מקודשת לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך לאחר שתמות אחותך לאחר שיחלוף לך יבמיך הרי זו מקודשת דברי רבי מאיר, וכל הני מי יימר דאתו. 

והרבה תירוצין נאמרו על דבר זה וכבר כתבתי בארוכה בריש פרק המפקיד בסייעתא דשמיא. והתירוץ הנכון הוא, שכל [ש]הדבר הנקנה אינו בעולם כגון פירות דקל, בעינן הוא דעבידי דאתו, אבל כל שהגוף הנקנה הוא בעולם ביד אחד, אלא שאינו שלו ולא בא לעולם לו, כגון שדה זו לכשאקחנה קנויה לך, אף על גב דלא עביד דאתי, דמי יימר דמזבני ליה, אפילו הכי סבירא ליה לרבי מאיר דאדם מקנה אותו, והיינו מתניתין דקדושין.

ואם תאמר מאי קא קשיא ליה מי יימר דאתו, דהא מים ויונים איתנהו בעולם. י&quot;ל כל שאינן לא בידו ולא ביד שום אדם, כאלו אינן בעולם כלל הן, דמים שבעבים מי יביאם לידו, וכן היונים הפורחים באויר, מה שאין כן בשדה שאיפשר לקנותן ולהפיס את בעליה. וכן כל שישנו ביד אדם.

והקשה רבינו יצחק ז&quot;ל אשמעתין, דהשתא משמע דאי עבידי דאתו מיהא ניחא, ואכתי תיקשי לן היאך קדישי המים והיונים אחר כך, ואפילו לרבי מאיר, שהרי לא יבואו לעולם לידו של מקדיש. ואף על גב דעביד דאתו לבור ולשובך שהקדיש, ההיא שעתא לאו לבורו ולשובכו אתו אלא לבורו ולשובכו של הקדש. ואי משום חצרו של קדש, לא קדשי כלל, דהא אין חצר להקדש, דחצר משום יד אתרבאי ואין יד להקדש. ועוד, רבה דפריק ליה ואמר משכחת לה במים הבאין דרך חצרו לבור ויונים הבאים דרך שובכו לשובך, אמאי לא אמר משכחת לה במים הבאים מחצירו לבור וביונים הבאים משובכו לשובך. 

ותירץ הרב ז&quot;ל בעצמו דהכי קאמר, מי יימר דאתו לרשותיה לעולם שיזכה בהם, שהרי בודאי לא יבואו ברשותו לעולם אלא לרשות הקדש, ואמאי מועלין במה שבתוכן. ופריק, משכחת לה שפיר שיבואו תחלה לרשותו ושיזכה בהן, כגון דאתו משובך של הפקר הסמוך לו לשובכו ומשובכו לשובך של הקדש, וכן במים הבאין דרך מדרון לחצרו מן הגשמים ומחצרו הולכין לבורו של הקדש.

ולי נראה דרבה על כרחין לא מצי לשנויי ביונים הבאים משובכו לשובך, דהכא ודאי בדפריש בשעת הקדשו שיקדשו היונים הבאים שם לאחר מכאן הוא, דקא אמר רבי אלעזר ברבי שמעון דמועלין במה שבתוכן, דאי במקדש בור סתם ושובך סתם, בהא ליכא מאן דאמר מועלין במה שבתוכן, דאפילו רבי מאיר לא אמר בכי הא, דהא אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אמרינן אבל דבר שלא הקדיש לא אמרינן דקדוש, דאטו מי שהקדיש שובך סתם ובאו יונים משובכו לשובך מי קדשי, והא אין אדם נותן דעתו על מה שאינו שלו ועל מה שהוא משייר לעצמו, והגע עצמך, המקדיש כל נכסיו סתם ואחר כך קנה נכסים מי קדשי אפילו לרבי מאיר. אלא ודאי הכא בדפריש היא, ואם כן כיון שפירש והקדיש המים והיונים הבאים שם לאחר מכאן אם מחצירו אם משובכו באו קדושין הן ואפילו לרבנן, דהא הוה ליה כאומר יקדשו יוני שובכי לכשיבאו לשובכו של הקדש, והיונים הא איתנהו בעולם, דמי לא עסקינן דבנתמלאו מיד פליגי. אלא על כרחין ביונים הבאים לשם משובך של הפקר היא ובמפרש, ועוד תדע לך דרישא בדפירש היא, מדאמרינן במלאין במאי פליגי במקדיש בור ושובך סתם שמע מינה דסופא בסתם הא רישא במפרש. כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|במלאין במאי פליגי אמר רבה כגון שהקדיש בור סתם ושובך סתם}} ואם תאמר אם כן כל שכן בריקנין ואחר כך נתמלאו, דהשתא כשהן מלאין אמרינן דלא יהיב דעתיה על המים על היונים שהם כבר בהם, על מה שאינו בשעת הקדשו לא כל שכן. פירש ר&quot;ש ז&quot;ל, דבמלאין שייך מימר מקדיש בעין רעה מקדיש, שעל מה שכבר בא לעולם דעתו של אדם יורדת לשיירו, אבל אין עין אדם רעה במה שעתיד לבא. 

ומסתברא לי, דעיקר קושיא ליתיה, דבהקדישן ריקנין על כרחין בדפירש היא, כמו שכתבתי, והילכך לרבי מאיר ולמאן דסבירא ליה כוותיה קדשי ומועלין בהן. אבל הכא דמקדיש סתם, אי סבר ליה לרבי אלעזר ברבי שמעון כאבוה דמקדיש בעין רעה מקדיש כמוכר, וסבירא ליה נמי כתנא קמא דרבי נתן דמכר בור לא מכר מימיו, לא קדשי מים ויונים שישנו שם בשעת הקדשו ואין מועלין בהן, דחולין נינהו. כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|והא אנן תנן מכר בור מכר מימיו אמר רבה מתני' יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה}} כך הגירסא בספרי ספרד, וכן היא בהלכות הרב אלפסי ז&quot;ל ובפירושי ר&quot;ח ז&quot;ל. וכן נראה ודאי מדקאמר יחידאה היא, דאי לאו למימר דלית הלכתא הכין, למה לן למימר דיחידאה היא, הא לא הוה ליה למימר אלא סבר לה כתנא קמא דרבי נתן וכדקאמר סבר ליה כאבוה. ומסתפקא מילתא אי דיינינן הכי בכל הנך דמתניתין, כגון מכר כוורת מכר דבורים מכר אשפה מכר זבלה, או שמא לא נחלקו על רבי נתן אלא בבור ומימיו בלבד.

והראב&quot;ד ז&quot;ל כתב דתנא קמא דרבי נתן לא פליג אלא בבור בלבד, אבל בשארא דמתניתין מודה בה לרבי נתן, וטעמא דפליג בבור, משום דמימי הבור לאיסתפקא מינייהו קיימי והוה להו כיין ותבואה שהם בתוך הבית שאינן נמכרין כלל בכלל הבית, אבל הנך שארה שהוא מקום גדילתן ולפרות ולרבות שם הם עומדין בתוכן על כן הם מכורין עמהם. ומיהו רבי אלעזר ברבי שמעון בתרווייהו פליג, כדקאמר בהדיא דמחלוקת בבור ושובך שהיונים בתוך השובך כמים בבור הן עומדין להסתפק מהן תמיד, עד כאן, ולומר דרבי אלעזר ברבי שמעון כתנא קמא דרבי נתן ועדיף מיניה. 

אלא דקשיא לי בטעמו של הרב ז&quot;ל, דמה הפרש בין בור לשובך לתנא קמא דרבי נתן, ואם תאמר משום דיונים דרך גדילתן הוא שם ואין דרכן של בעלין להסתפק בכולן כדרך שמסתפקין בכל המים שבבור, וכדי שלא יחריב כל שובכו, וכן דבורים שבכוורת, מה יעשה הרב ז&quot;ל בזבל שבאשפה. ועוד דנצטרך לומר דרבי אלעזר ברבי שמעון ביונים דלא כחד מנייהו. ומיהו לדידן דקיימא לן דמקדיש בעין יפה מקדיש, הקדיש את כולן, וכן בנותן מתנה והאחין שחלקו, דבכל הני עין יפה נוהגת בהן, כדתנן בפרק המוכר את הבית (עא, א). 

ור&quot;ש ז&quot;ל כתב בפירושיו דלא קיימא לן כדרבנן דברייתא, אלא כרבי נתן דקאי כתנא דמתניתין, וכן כתב רבינו האיי גאון ז&quot;ל בספר המקח שהמוכר בור מכר מימיו ומכר שובך מכר יונים, ולפי דבריהם הא דאמר' דמתניתן יחידאה היא, הכי קאמר, מתניתין דמכר לאו כולי עלמא היא, כדי שתקשיה ודין הדיוט לא, דהכא איכא תנא קמא דרבי נתן דפליג בה.

&lt;קטע סוף=עט ב/&gt;
===[[בבא בתרא פ א|דף פ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=פ א/&gt;
{{דה מפרש|לא קשיא הא בה הא באמה}} פירש ר&quot;ח ז&quot;ל, אם מכר לו בפירוש פירות שובכו חוץ מן הבריכה הראשונה, חייב להניח בשובך אלו שתי בריכות שמניח לו זולת האמהות, ואם מכר לו שובכו סתם מניח לו בריכה אחת ראשונה בלבד. כללו של דבר, לעולם מניח לו בריכה אחת מן הפרי המכור לו.ואקשינן ומאי שנא בין זה לזה, דאמרת כי בעת שמכר לו פירות שובכו סתם מניח לו בריכה אחת, דאמרינן האימהות עם בנותיהן שהן הבריכה הראשונה מצטוות אהדדי ואזווא דשבקינן לה ולא ערקו ומולידין. פירוש זווא הזכר שהוא בר זוגה של יונה. נמצאת משנתנו במוכר פירות שובכו סתם וברייתא במוכר פירות שובכו חוץ מן הבריכה הראשונה. ברתא אאמה לא מיצטותה. ואי אמרת אי הכי אפילו מתניתין נמי, שאני התם דאי אפילו ערקא הבריכה הראשונה האימהות קיימות ומישבות השובך, אבל הברייתא דפריש חוץ מן הבריכה הראשונה, אי לא שבקת לה בריכה שנייה ערקא ואזלא, ויכול מוכר למטען עליה הב לי בריכה ראשונה דלא זכיאת לך, הילכך חייב למישבק ליה בריכה שנייה למצטוות בה. עד כאן.

{{דה מפרש|פירות כוורת נוטל שלשה נחילין ומסרסן}} פירש ר&quot;ח ז&quot;ל, דרך הדבורים לבנות בכוורות חלות נקובות, ובאותן הנקבים הדבורים מולידין, וכשמתגדלין ופורחין ממלאין הדבורים אותן הנקבים דבש, ועוד אוכלות הדבש ומגדלין בהן דבורים, ופירש שמואל מסרס ששנינו במשנה כך הוא, מאכל הדבורים חרדל, וכח החרדל מקהה שני הדבורים ואינן יכולות לרעות בשדה, וחוזרות ואוכלות הדבש בנקבים, שעל החלות, וכיון שמתהפכים הנקבים מן הדבש חוזרות הדבורים ומגדלות בהן דבורים, וזהו פירוש מסרס.

{{דה מפרש|ורבי יוחנן אמר נוטל שלשה נחילים במסרס}} פירוש, נוטל אחד ומניח אחד.

{{דה מפרש|אמר רב כהנא דבש בכוורתו אינו יוצא מידי מאכל לעולם}} פירש ר&quot;ש ז&quot;ל, אף על פי שהדבורים אוכלים ממנו, אינו יוצא מידי מאכל לעולם על ידי כך עד שיקצנו בפירוש למאכל הדבורים. וקשיא לי לפירושו, שאין לך דבר שהוא מאכל אדם שיצא מתורת מאכל עד שיפסל מלאכול לכלב. ועוד דהוה ליה לרב כהנא לומר דבש בכוורתו תורת מאכל עליו, שזהו עיקר חידושו של רב כהנא לפי פירושו של הרב ז&quot;ל, דאם הוא מאכל ואינו יוצא מתורת מאכל על ידי אכילת הדבורים זה אינו חדוש, דאדרבא אפילו אמר שיוצא מתורת מאכל על ידי הקצאה היה יותר חדוש, ותמה על עצמך היאך איפשר. ונראה לי, דאינו יוצא מידי מאכל אילו חשב עליו למשקה קאמר, והיינו דקאמר אלמא קא סבר לא בעי מחשבה, כלומר, תורת מאכל עליו ממילא ואף על פי שלא חשב עליו, שאילו בעי מחשבה הרי הוא יורד לתורת אוכל או לתורת משקה על אי זו מחשבה שיחשב עליו.

ואי קשיא לך הא דקתני בברייתא בסמוך דבש בכוורתו אינו לא מאכל ולא משקה, חשב עליו לאכילה מטמא טומאת אוכלין למשקה מטמא טומאת משקין, ואמרינן עלה בשלמא לאביי ניחא וכו', אלמא כי מחשב עליו למשקין יוצא מתורת אוכל ויורד לידי טומאת משקין. הא ליתא, דברייתא זו אי כפשטיא ליתא כרב כהנא ואדרבה הויא תיובתיה, דהא בעי מחשבה, והילכך כל שצריך מחשבה יורד לתורת אוכל או לתורת משקין לכשיחשב עליו. 

ולתירוצא דאביי נמי לא קשיא מידי, דמוקי לה להא ברייתא באותן שתי חלות, וכגון שהוקצו מתחלתן קודם שיהיה בהם דבש למאכל דבורים, שלא ירדו מעולם לתורת מאכל, ואי נמי שאותן שתי חלות ידועות לעולם שהם שתי חלות הראשונות ומתחלת ברייתן דעת הבעלים להיותן מוקצות ממילא למאכל הדבורים, ולפיכך צריכות מחשבה, כי ממילא אינן לא אוכל ולא משקה, ואם חשב עליהן להוציאן מידי מאכל הדבורים ולהכינן לאדם, אם לאכלן מטמא טומאת אוכלין ואם למשקין מטמא טומאת משקין. כנ&quot;ל. 

ואיכא מרבוואתא ז&quot;ל דפירשו אינו יוצא מידי מאכל, כלומר, לעולם תורת אוכל בין חשב עליו בין לא חשב עליו. ולשון אינו יוצא אינו מיושב בעיני לפי פירושם.

&lt;קטע סוף=פ א/&gt;
===[[בבא בתרא פ ב|דף פ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=פ ב/&gt;
{{דה מפרש|הא דאמרינן גבי שביעית: עבדינן מידי דודאי קשי ליה}} איכא למידק, אמאי, דהא קיימא לן דאברויי אילנא הוא דאסור, הא אוקומי אילנא שרי. וי&quot;ל דמשלשה ועד גמימה מעם הארץ דאמרינן דלא מיקשא קשי ליה ולא עלויי מעליה ליה, לא ודאי קשה לה ולא ודאי מעלי לה קאמר, אלא ספוקא מספקא לן, והילכך לגבי שביעית דאיסורא הוא, לא עבדינן מידי דמספקא לן אי מעליה לה [א]לא מידי דנפק מספיקא וקשי' לה, אבל גבי מקח וממכר דממונא הוא המוציא מחבירו עליו הראיה, ולא עבדינן מידי דמספקא לן דילמא קשיא לה אלא מידי דודאי מעלי לה.

&lt;קטע סוף=פ ב/&gt;
===[[בבא בתרא פא א|דף פא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=פא א/&gt;
{{דה מפרש|מתני': הקונה שני אילנות בשל חבירו הרי זה לא קנה קרקע}} וכבר כתבתי בפרק חזקת הבתים שמעתא דזה החזיק בקרקע וזה החזיק [לז, ב] באילנות, דתירצא דהא מתניתין בין לרבנן בין לרבי עקיבא היא, דנתינת קרקע לשנים ולשלשה לאו בעין רעה ועין יפה תליא מילתא, אלא אי הויא ארעא טפלה להם ליקרות שדה אילן אם לאו. ומאי דאיתמר בגמרא על מתניתין דהכא הכין מכרע, ושם כתבתיה בארוכה בסייעתא דשמיא, וכן דעת רבינו יצחק הזקן ז&quot;ל.

{{דה מפרש|רבי מאיר אומר קנה קרקע הגדילו לא ישפה והעולה מן הגזע שלו וכו'}} האי סופא אתיא לתנא קמא, דאילו לרבי מאיר הגדילו ישפה והעולה אפילו מן השרשין של בעל האילן, דשנים לרבי מאיר כשלשה לרבנן, וקתני שלשה קנה קרקע הגדילו ישפה, והעולה מן השרשין שלו, ואם מתו יש לו קרקע.

'''גמרא: אמר רב יהודה אמר שמואל מחייב היה רבי מאיר אפילו בלוקח פירות מן השוק'''. פירוש פירות של בכורים. {{דה מפרש|ממאי מדקתני משנה יתירא וכו'}} כלומר, דבשלמא לרבנן איצטריך למהדר ולמתני בשנים, לאשמועינן דאף על פי שלא קנה קרקע ואינו יכול לקרות אפילו הכי מביא. אלא לרבי מאיר איצטריך, אי לאו לאשמועינן דאפילו לוקח מן השוק מביא וקורא. והכי קאמר להו לרבנן, אפילו לדידכו דאמריתו דלא קנה קרקע, יביא ויקרא, שאני אומר שאפילו לוקח פירות מן השוק מביא וקורא, שאין הדבר תלוי במביא מקרקעו, וכדמפרש ואזיל אשר נתת לי ה' דיהבת לי זוזי דזבני בהו. 

ואם תאמר לרבי יהודה אמר שמואל שלשה מביא וקורא דתניא תמן ליקשי להו דרבנן הא תו למה לי. וי&quot;ל דאין הכי נמי דהוה ליה לאקשויי עליה דרב יהודה הכין, אלא משום דאשכח תיובתיה בהדיא מן הברייתא, דקתני רבי מאיר אומר הלוקח אילן אחד מביא ואינו קורא, לא חש לאקשויי ולטעמיך הקונה שלשה אילנות למאי איצטריך. 

ואם תאמר מכל מקום שפיר קאמר שמואל, מכדי הא תנא הכא דינא דשנים ושלשה בין לרבנן בין לרבי מאיר, ואם כן פשיטא לרבנן דקונה שלשה מביא ולרבי מאיר בשנים. וי&quot;ל דניחא ליה לאשמועינן דינא דהבאת בכורים אף על גב דתנא הכא דינא דקניית קרקע. ומיהו אי תנא הך דבכורים תו לא איצטריך להא דהכא, דההיא כוללת את הכל, דינא דקניית קרקע ודינא דהבאת הביכורים.

{{דה מפרש|והכתיב אשר תביא מארצך ההוא למעוטי חוצה לארץ}} ואם תאמר ולמעוטי חוצה לארץ איצטריך פשיטא, דחובת קרקע אינה נוהגת בחוצה לארץ, וי&quot;ל דאיצטריך, סלקא דעתך אמינא דאיתקוש לבשר בחלב, דכתיב (שמות כג, יט) ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו, וכיון שכן אף הן יהו נוהגין בחוצה לארץ כבשר בחלב, קא משמע לן ארצך ולא חוצה לארץ.

{{דה מפרש|והא כתיב אדמתך ההוא למעוטי אדמת גוי}} כלומר בשקנה גוי שדה בארץ וגדל בו פירות, ואחר כך מכרו לישראל, סלקא דעתא אמינא יביא בכורים, כתב רחמנא אדמתך ולא משל גוי, דיש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מבכורים ומה הוא פטור אף אדמתו פטורה. ור&quot;ש ז&quot;ל גריס, והא תרי אדמתך כתיבי חד למעוטי אדמת גוי וחד למעוטי אדמת גר. כלומר, כשגדלו פירות ונתבכרו בשדה הגר, ואחר כך מכרו לישראל, אין ישראל הלוקח ממנו מביא בכורים, דגר נמי פטור מן הבכורים ואדמתו נמי פטורה מן הבכורים.

ואם תאמר לרבנן למעוטי אדמת גר, וגוי מנא להו, דהא חד מהני איצטריך למעוטי לוקח פירות מן השוק למאי דמקשי השתא. וי&quot;ל דלוקח פירות מן השוק נפקא להו מאשר נתת לי, דלא משמע להו דיהבת לי זוזי דזבני בהו. ואי נמי לדידהו גוי וגר מחד קרא נפקא להו, משום דכל שהוא פטור אף אדמתו פטורה, ואידך הא דרשינן ליה במסכת בכורים (פ&quot;א, מ&quot;א וב') למעוטי נוטע בתוך שלו והבריך בתוך של רבים, או שנטע בתוך שלו והבריך בתוך שלו ודרך היחיד ודרך הרבים עוברת באמצע, ואף על פי דליכא איסורא בנטיעות בעינן שיהו כל גידולי מאדמתך, וכל שכן בלוקח מן השוק, ולרבי מאיר דמחייב אפילו בלוקח מן השוק, הא לא מימעיט אלא מביא וקורא. 

ומיהו בירושלמי מפיק אפילו הכי הנוטע בתוך שלו ומבריך בתוך שלו ודרך הרבים או דרך היחיד עוברת באמצע, משום גזל, דכתיב שונא גזל בעולה, דגרסינן התם [[ירושלמי בכורים א א|בירושלמי (פ&quot;א, ה&quot;א)]]: אמר רבי יוחנן כולם מתורת גזל ירדו להם שהמוכר שביל לחבירו קנה עד התהום, ועוד אמרו שם תרווייהו צריכי, חד למעוטי אדמת גוי וחד למעוטי אדמת גר, ואשר נתת לי למעוטי לוקח פירות מן השוק.

הא דאמרינן דאדמת הגר מימעטא מאדמתך, היינו משום דגר עצמו פטור, וכמו שאמרנו גר מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו, אם היתה אמו מישראל מביא וקורא. וכשהוא מתפלל עם הצבור אומר אלהי אבותיכם, וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבות ישראל, ומיהו איכא מאן דאמר דאין הלכה כן, אלא כל הגרים מביאין וקורין ואפילו אין אמו מישראל, דגרסינן התם [[ירושלמי בכורים א ד|בירושלמי (ה&quot;ד)]]: תני בשם רבי יהודה גר עצמו מביא וקורא מה טעם כי אב המון גוים נתתיך לשעבר היית אב לארם עתה לכל העולם, ר' יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי יהודה קומי ר' אבהו ואורי כרבי יהודה. ולפי זה אף כשהוא מתפלל בין עם הצבור או בינו לבין עצמו אומר אלהי אבותינו וכן בברכת המזון. ואם תאמר אכתי איך יאמר ארמי אובד אבי. י&quot;ל דשלשת האבות הן הן אבות כל העולם. 

ואם תאמר עוד, והא כתיב לתת לנו. י&quot;ל דכיון שהן כבני האבות ראויין היו ליטול חלק בארץ, אלא שליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, והגרים הרי הם כטפלים שלא נטלו חלק בארץ. ומגירסא זו שבירושלמי משמע דבכל הגרים קאמר ולא בשל הקיני חותן משה. ואף על גב דתני הכי בתוספתא, בהא דירושלמי מפרש לשעבר היית אב לארם ועתה לכל העולם.

&lt;קטע סוף=פא א/&gt;
===[[בבא בתרא פא ב|דף פא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=פא ב/&gt;
{{דה מפרש|ודילמא לאו ביכורים נינהו וקא מעייל חולין לעזרה}} לאו למימרא שכל חולין אסורין ליכנס לעזרה, שהרי הכל נכנסין לעזרה בבגדי חול, ועוד לא שמענו שיהא אדם אסור ליכנס שם ופתו בידו, והלל היה מביא כשבתו לעזרה ומקדישה ושוחטה (פסחים סו, ב. נדרים ט, ב), דעיקר איסור מביא חולין לעזרה משום דכתיב וכי ירחק ממך המקום וזבחת מבקרך ומצאנך בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקרוב מקום (קידושין נז, ב) והילכך כעין זביחה אסור, הא נכנס בעזרה וחוליו בידו שרי. אלא הכא משום דביכורים טעונין תנופה והגשה על גבי המזבח ודמי להקרבה, משום הכי הוא דקאמר שהן אינן ביכורים, ומגיש ומניף הרי זה כמקריב חולין בעזרה.

{{דה מפרש|בשלמא תרומה יהיב לה לכהן ומעשר עני לכהן עני אלא מעשר ראשון דלוי הוא}} כלומר, וביכורים נאכלין לכהנים, דאסורין הם לזרים כתרומה, דתרומה קרינהו רחמנא, דכתיב ותרומת ידיך, ואמרינן תרומת ידיך אלו הביכורים. ואם תאמר ומעשר שני מאי עביד ליה. י&quot;ל דההיא נמי אפשר דפריק להו חוץ לירושלם ואכלי להו כהנים. כן תירץ הרב ר' יהוסף הלוי ז&quot;ל אבן מיגש. ומסתברא שאין צריך לכך, אלא נותנו במתנה שם לכהן ואכיל ליה בירושלם.

{{דה מפרש|יהיב ליה לכהן כרבי אלעזר בן עזריה דאמר מעשר ראשון לכהן}} פירש ר&quot;ש ז&quot;ל לבתר דקנסינהו עזרא. ואינו מחוור, דאי מתניתין לבתר דקנסינהו עזרא, למה לי כרבי אלעזר בן עזריה דאמר לכהן ולא ללוי, אפילו כרבי עקיבא נמי, דלבתר דקנסינהו עזרא לרבי עקיבא נותנו בין ללוי בין לכהן, ומעתה מי דחקו לאוקומה כרבי אלעזר בן עזריה לבד, לוקמה ככולי עלמא, אלא דמעיקר דינא קאמר, ולאוקומי מתניתין אפילו בקודם קנסא, דאלו קודם קנס לרבי עקיבא ללוי ולא לכהן, ולרבי אלעזר בן עזריה בין ללוי בין לכהן, ובקראי הוא דפליגי, דרבי אלעזר בן עזריה סבר דאף הכהנים נקראו לויים וכדקאמר בעשרים וארבעה מקומות נקראו הכהנים לויים וזה אחד מהם והכהנים הלוים בני צדוק, והילכך קודם קנס לרבי עקיבא דוקא ללוי ולא לכהן, אלא דיהיב להו לכהן כרבי אלעזר בן עזריה.

ואם תאמר אי קודם קנסא, אילן אחד לרבי מאיר היאך יביא, והא איהו כרבי עקיבא סבירא ליה, דתניא ביבמות פרק (האשה רבה) [יש מותרות] (פו, א) תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי רבי מאיר. ומסתברא דאיפשר דזבין ליה מלוי ויהיב ליה לכהן, דכל דאיפשר לתיקוני מתקנים, וכדאמרינן נמי והא בעינן מכלינהו דפריק להו. ובנמוקי הרמב&quot;ן ז&quot;ל כתוב דמפריש עלייהו תרומה ומעשר ממקום אחר, ומפרש באותה תרומה ומעשר מיניה וביה, וגמרא הוא דלא חש לפרושי כולי האי ונקט הפרשה לרבנן בשני אילנות.

{{דה מפרש|בצרן ושגרן ביד שליח}} פירש ר&quot;ש ז&quot;ל, בצרן בעל הבית, והיינו לקיחה, ושגרן ביד שליח, והוא היה בירושלם, אינו קורא, דלקיחה והבאה כאחד בעינן וליכא, ואי נמי בצרן שליח ומת בדרך, כלומר, שלא הגיע השליח לירושלם, אין הבעלים קורין, דליכא לקיחה והבאה כאחד, הא אם בצרן שליח והוליכן שליח עד ירושלם קורא, דשלוחו של אדם כמותו. 

ואין פירושו מחוור, דאילו בצרן שליח והביאן לירושלם, היאך יקרא הוא, והלא צריך הוא לומר הנה הבאתי והוא לא הביא, ואם מפני הטעם שאמר ששלוחו של אדם כמותו, אם כן אפילו בצרן הוא ושגרן ביד שליח נמי, דהא שלוחו של אדם כמותו ולקיחה והבאה בחד איכא, דהבאת השליח כהבאתו. 

ורבינו תם ז&quot;ל פירש, דבצרן אורחא דמילתא נקט, דדרכו של בעל הבית לבצור כרמו, ולאו היינו לקיחה, דלקיחה מן בעל הבית להוליכו ולהביאו לרושלם היא הלקיחה. ואי נמי בצרן דנקט לרבותא נקטיה, דאפילו בצרן הוא ושגרן ביד שליח כלומר שלקחן השליח מן הבית והביאן עד ירושלם, ואחר כך לקחן בעל הבית והביאן לעזרה, אינו קורא, מפני שהלקיחה שלקחן השליח מן הבית עיקר ולא הבצירה, והכי קאמר בצרן ושגרן ביד שליח מן הבית ומת שליח בדרך, ונגמרה ההבאה על ידי בעל הבית, אינו קורא, שהלקיחה מן הבית והבאה מהר הבית לעזרה בעינן בחד. 

ושליח שהביא ביכורים מן הבית והכניסן לעזרה אינו קורא, שאין השליח קורא, כדאיתא התם במסכת ביכורים (פ&quot;א, מ&quot;ה), והכא נמי עבידי כי הא, לאו דוקא כי הא, אלא שמשגרן על ידי שליח, והוא הדין דהוה ליה למימר דמשלח להו על ידי שליח, דאין השליח קורא, אלא מסתברא דאורחא דתלמודא דאגב אורחיה ניחא ליה לאשמועינן מידי, והכא אגב אורחיה אתא לאשמועינן הא דר' יוסי ברבי חנינא.

&lt;קטע סוף=פא ב/&gt;
===[[בבא בתרא פב א|דף פב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=פב א/&gt;
{{דה מפרש|והא דאמרינן דבעינן לקיחה והבאה כאחד}} לאו למימרא שיהא צריך בעל הבית להביא הסל על כתפו מביתו ועד העזרה, אלא כל שתהא לקיחה מן הבית והכנסה לעזרה בחדא די ושפיר דמי. כך כתב הרמב&quot;ן ז&quot;ל ושכן כתוב בתוספתא ([[תוספתא/בכורים/ב|ביכורים פ&quot;ב ה&quot;ח]]) דתניא התם: כל הדרך כולה הרשות בידו ליתנו לעבדו או לקרובו עד שמגיע להר הבית, הגיע להר הבית אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו, ואיכא למידק אשמעתין, כיון שבצרן והפרישן הרי נראו לקרייה אם בכורים הן, וכששולחן על ידי שליח נדחו מקרייה, שאין השליח קורא, וכל שנראו לקרייה ונדחו ירקבו, כדאמרינן (בפ&quot;ק) [בפ&quot;ג] דמכות (יח, ב) הפריש ביכורים קודם החג ועבר עליהן החג ירקבו, מאי טעמא משום דלא חזו לקרייה ונכרו ונדחו. 

ותירצו בתוספות, דהכא כשהפרישן מתחלה על דעת לשגרן ביד שליח, דלא נראו מעולם לקרייה, ודייקי לה ממה שמצאו בירושלמי ([[ירושלמי בכורים א ה|בכורים פ&quot;א ה&quot;ה]]) דגרסינן התם: שלח רב אסי בשם ריש לקיש בשם רבי הושעיא בשלקטן לשלחם ביד אחר אבל ליקטם להוליכם הוא לא ישלחם ביד אחר, שכל הבכורים שנראו ליתור בקרייה אינן ניתרין אלא בקרייה. אמר ר' מנא אף על גב דלא אמר ר' אסי הדא מילתא אמר דכותה. אמר ר' זעירא לר' אסי נהירת כד איתמרת הדא דרבי הושעיא, אמר ר' יוסי בר חנינא מתניתא פליגא הפריש בכורים ומכר שדהו מביא ואינו קורא. קיימינהו בשנתן דעתו למכור משעה ראשונה. והא תנינן יבש המעיין נקצץ האילן מביא ואינו קורא, כשיבש משעה ראשונה. הא למדת שאין שולחין ביכורים ביד שליח אלא כשהיה דעתו מתחלה לשולחן על ידו, שלא נראו מתחלתן לקריאה, והכא נמי בהכי עסקינן.

{{דה מפרש|וליחוש דילמא מסקא ארעא סרטון ומחזי כתלתא אילני ואמר ליה תלת זבינת לי}} שמעינן מהא, דאפילו זבין תלתא דנפקין מחד, קנה קרקע, דאי לא, אפילו כי מסקא ארעא סרטון מאי הוי, אי אמר ליה תלתא זבינת לי לימא ליה ליבדוק מלמטה ונסלק עפר ונראה. והיינו נמי דאסיקנא לקמן דאם מכר לו שלשה בדי אילן יש לו קרקע.

{{דה מפרש|גירסת הספרים: סבר רב זביד למימר אין לו גזע לבעל האילן דכיון דלחפור ולשרש קאי אסוחי מסח דעתיה מיניה}} ופירש ר&quot;ש ז&quot;ל, דכיון דאינו מחליף מסיח הלוקח דעתו ממנו. דבשלמא בשאר אילנות שאם ייבש יכרת ועוד יחליף אינו מסיח דעתו מן הבדין היוצאין מן הגזע, אבל דקל מימר אמר שיבש קודם שיוציא בדין ומסיח דעתו מהן. ואתקיף רב פפא, דהא קונה שני אילנות סתם שנינו, וקתני היוצא מן הגזע הרי שלו ואפילו דקל במשמע, ולא אמרינן דאסוחי אסח דעתיה מיניה. 

ויש מקשים לפירושו, דאם כן קושייתו של רב פפא אינה מוכרחת, דדילמא מתניתין בשאר אילנות. וכי אקשינן נמי ולרב זביד קשיא מתני' בשאר אילנות. וכי אשקינן נמי ולרב זביד קשיא מתני' ודחיק ומוקי לה דזבין ליה לחמש שנים, לוקמה בשאר אילנות. ועוד, דאם איתא דמלישנא דמתני' דמסיק ותני הקונה שני אילנות קא מקשה, הוה ליה לאיתויי מתני', והכין הוה ליה למימר, והתנן הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו היוצא מן הגזע שלו.

והרא&quot;ם ז&quot;ל גריס: סבר רב זביד למימר אין לו גזע לבעל הקרקע. ופירוש גזע, הבדין היוצאין מן השרשים, שאף הן נקראין גזעין, וכגון שלקח דקל לקוצצו, וסבר דמשום הכי אמר רב נחמן דאין לו לבעל הקרקע אפילו היוצא מן השרשין, דאסוחי מיסח דעתיה בעל הקרקע מיניה, דהא לחפור ולשרש קאי, וכדתניא בדקלים ובארזים חופר למטה ומשרש לפי שאין גזעו מחליף. ואתקיף עליה רב פפא מן הקונה שני אילנות דקיימא לן שהיוצא מן השרשים של בעל הקרקע, ואף על פי שאילו רצה בעל האילן לקוצצן ולשרש אותם מלמטה רשאי, ולא אמרינן דאסוחי מסח בעל הקרקע דעתיה מיניה. ופירשה רב פפא להא דרב נחמן בלוקח דקל אחד שלא לקוצצו. והכי קאמר, אין לו גזע לבעל הדקל, כלומר, אפילו יוצא מן הגזע הרואה פני חמה, לפי שאין דרך הדקלים להוציא מן הגזע. ואקשינן ולרב זביד קשיא מתניתין, דאילו לרב זביד היה לנו לומר שאפילו מן השרשים הרי אלו שלו, וכדאתקיף עליה רב פפא, ופריק דמתניתין מוקי לה רב זביד כשלא מכרן לו לגמרי שיוכל לקוצצן, אלא לפירות בעלמא לחמש שנים מכרן לו, ובסוף הזמן שיסתלק הלוקח וישארו האילנות עצמן לבעל קרקע ולפיכך היוצא מן השרשים של בעל הקרקע.

וקשיא לי לפירושו טובא, חדא, דסתם גזע האמור בשמעתין בגזע השנוי במשנתינו הוא, דעלה מייתינן לה להא דרב נחמן, והכא נמי ביוצא מן הגזע הרואה פני חמה משמע, דרב נחמן ודאי אמאי דקתני במתניתין דיש לו אמר איהו דבדקל אין לו. ועוד, דהיכי מסתמי סתומי כולי האי רב זביד ורב פפא לישנייהו, דכל חד מנייהו אמר אין לו גזע דר&quot;ג ולא פליגא אלא דמר אמר לבעל הקרקע ומר אמר לבעל הדקל, וניקום ונפרש אין לו גזע דרב זביד גזע היוצא מן השרשים ואין לו גזע דרב פפא ביוצא מן הגזע ורואה פני חמה, ועוד דרב זביד בלוקח דקל לקוץ דרב פפא בלוקח לקיימו, וזה וזה סתמו ואמרו לשון אחד, והיה להם לפרש. ועוד, היאך אפשר לו לרב זביד לאוקומי מתניתין בלוקח לפירי, דאם כן צריכא למימר דלא קנה קרקע, ובהא קאמר רבי מאיר קנה קרקע. ועוד, דאם כן מה הפרש בין קונה שנים לקונה שלשה, ובודאי קנה שלשה כקנה שנים, שאין מן הדעת לומר דקנה שתים בקונה לחמש שנים ולפירות וקנה שלשה בקונה קנין גמור לעולם.

והרמב&quot;ן ז&quot;ל פירש בשם רבו הרב ר' יהודה בר יקר ז&quot;ל, דרב זביד לא הוה ידע טעמיה דרב נחמן, מפני שהיה סבור שאף הדקלים מוציאין גזע כשאר כל האילנות, וסבר למימר דלאו דוקא דקל, אלא הוא הדין לכל אילן אחר שאין לו גזע לבעל האילן, דאיאושי מייאש מיניה, כיון שלא קנה קרקע, דלחפור ולשרש קאי. ואף על פי ששנינו לא ישפה, שאני ענפים דלא מייאש מינייהו, אבל גזע שהוא אילן המתקיים בפני עצמו ואינו יוצא אלא לזמן מרובה ולפרקים, איאושי מייאש, סבר לא יוציא גזע עד שייבש לזמן מועט. ושמא היה סבור רב זביד דרב נחמן לריבותא אינקט דקל, שהוא מתקיים יותר מכל שאר כל האילנות בלא קציצה. ורב פפא דחה דבריו, שהרי אף בשני אילנות לא קנה קרקע, ושנינו במשנתינו שהיוצא מן הגזע שלו, ומה בין שנים לאחד. ופירש דברי רב נחמן בפנים אחרות, דדוקא דקל, משום שאינו מחליף גזעו כשאר כל האילנות אסוחי אסח דעתיה, שבשאר האילנות אי יבשו יקוץ ויחליפו גזע ולא מיאש, והאי מיאש ואמר שמא יבש ואין לו תקנה, לפיכך אפילו הוציא גזע אין לו דין גזע לבעל הדקל, והיינו דאמרינן לפי שאין לו גזע, כלומר, אין לו גזע כשאר האילנות שמחליפין גזען ולפיכך אין לו גזע לבעל הדקל. 

ויש מקצת נוסחאות כתוב בהן במילתיה דרב זביד לבעל האילן ובמכילתיה דרב פפא לבעל הדקל, ומכאן למד רבינו נ&quot;ר פירושו מפורש. ואף לאותן נוסחאות שכתוב בשניהן לבעל הדקל הפירוש נכון ועולה כהוגן. עד כאן.

{{דה מפרש|וכמה אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלוא אורה וסלו. ואסיקנא דהאי מלוא אורה וסלו זה וזה אין רשאין לזרעו, בעל האילנות לפי שאינו שלו, ובעל הקרקע דלא ליטנפו פירי}} ותמיהא לי, דהא ודאי תחתיהן וביניהן אינו מגיע לכל אחד שש עשרה אמה לכל רוח ויונקין הן משל בעל הקרקע, ואם בא בעל הקרקע לחפור בור, קוצץ ויורד ואפילו תוך שש עשרה אמה, וכדאיתא בפרק לא יחפור, ואם כן לריש לקיש דאית ליה קנין פירות לאו כקנין הגוף ואפילו לענין הבכורים, דלא דריש ולביתך אלא לגבי אשתו בלבד, ולא משכח קונה שלשה אילנות דמייתי בכורים אלא בזמן שאין היובל נוהג, כדאיתא בגיטין שילהי פרק השולח, אם כן אפילו בזמן שאין היובל נוהג היכי מייתי והא לאו כל גדוליו מארצו. וי&quot;ל דסבירא ליה כמאן דאמר דתנאי התנה יהושע שיהו רשאין ליטע סמוך למיצר חבירו תוך שש עשרה אמה, שעל מנת כן הנחיל יהושע להם את הארץ, ועדיף תנאי של יהושע מלוקח לפירות, ואף על פי שיש לו לבעל המיצר לחפור ולקוץ שרשין, כל שאינו קוצץ הרי הוא כשלו לגמרי ליניקה.

אלא דאכתי לא ניחא לי, דהא משמע דריש לקיש לית ליה כמאן דאמר שעל מנת כן הנחיל להם יהושע את הארץ, אלא כעולא דאמר אילן הסמוך למיצר תוך שש עשרה אמה גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים, דאמרינן בשילהי פרק לא יחפור כי אתא רב דימי אמר בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן אילן הסמוך למיצר חבירו בשש עשרה אמה מה הוא, אמר ליה גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים, אלא אם כן נאמר דא סהדתיה דרב דימי ליתיה, אלא כדרבנן דאמר משמיה דרבי יוחנן אחד אילן הסמוך ואחד אילן הנוטה מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ. 

ואכתי קשיא לי, ולרב דימי מאי איכא למימר, אלא יש לפרש, דלאו כל גדוליו מארצו בעי, ואילן הסמוך למיצר שאמר רבי יוחנן שאין מביאין ממנו ביכורים, ומשום דגזלן הוא קאמר, וכתיב שונא גזל בעולה, אבל לוקח אילנות ברשות קא ינקי ושרי, וכמו שאמרו בירושלמי שכתבתי למעלה, שאם נטע בתוך שלו והבריך בתוך שלו ודרך היחיד עוברת באמצע אם נטעו ברשות מביאין ממנו בכורים. כנ&quot;ל.

&lt;קטע סוף=פב א/&gt;
===[[בבא בתרא פב ב|דף פב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=פב ב/&gt;
{{דה מפרש|מי לא מודה רבי עקיבא באילן הנוטה לתוך שדה חבירו שקוצץ מלא מרדעת על גבי המחרישה}} כלומר, והא מתניתין סתמא קתני וליכא מאן דפליג עליה. וקשיא לי, דלימא מוכר ולוקח שאני, ומשום דמוכר בעין יפה הוא מוכר. ומסתברא לי דהכי קאמר, מי לא מודה רבי עקיבא והא מתניתין בפרק לא יחפור סתמא קתני כל אילן שנוטה, ולא מפליג בין נוטע סמוך למצר בין קונה. 

ואם תאמר מאי שנא משום על גבי המחרישה, תיפוק לי משום דדילמא אמר ליה עד כאן היו ענפיו משולחין ותחתיהן שלי, וכדאמרינן לעיל גבי היוצא מן הגזע הרי אלו שלו ויקוץ דילמא אמר ליה תלתא זבינת לי. ונראה לי, דעדיף ליה למינקט הא, דאפילו כי לא טעין טענת הרמאין אית ליה פסידא עד שיקוץ מלא מרדעת על גבי המחרישה. ואי נמי דהכא אפשר ליה בקביעות תחומין. 

ובנמוקי הרמב&quot;ן ז&quot;ל, שאם נחלקו המוכר והלוקח לאחר זמן, זה אומר עד כאן היו מגיעין ענפי האילן בשעת המכירה כמות שהם היום והמוכר אומר לא כי אלא נארכו הבדים, על הלוקח להביא ראיה, ואינו יכול לומר כיון שאמרו ישפה על המוכר להביא ראיה שאם הגדילו היה משפה, דדילמא לאו אדעתיה, עד כאן. ולולי שאמרה הרב ז&quot;ל הייתי אומר שעל המוכר להביא ראיה, לפי שאני אומר כאן נמצאו וכאן היו, ואין זה כבאין לטעון על השדה, שזה אומר עד כאן מכרת לי וזה אומר לא מכרתי, שעל הלוקח להביא ראיה, שהוא המוציא, דשאני הכא דהדבר ידוע שמכר לו האילנות והקרקע שתחתיהן בודאי מכור עמהן ואנו רואין ענפי האילן נוטין עד כאן והן עדות על מכירת הקרקע, והמוכר שטוען שגדלו ולא כן היו בשעת מכירה, עליו הראיה. כך נראה לי אלא שאני מבטל דעתי מפני דעתו.

{{דה מפרש|ועד שש עשה אמה}} פירוש, עד ולא עד בכלל. וכן פירשו ר&quot;ש ור&quot;ח ז&quot;ל והרב רבי יהוסף הלוי ז&quot;ל אבן מיגש. כנ&quot;ל. והראיה שהרי למדוה בגמרא מכלאים, וכדאמר ליה אביי לרב יוסף לא תפלוג עליה דרב נחמן דתנן מתניתין כותיה, וכההיא מתניתין תניא מעשה בצלמון באחד שנטע כרמו שש עשרה אמה על שש עשרה אמה והיה הופך שער שתי שורות לכאן ונוטע את הניר, אלמא כל שהוא נטוע שש עשרה מפוזרין הן. 

וקשה קצת דהא ברייתא מסייעינן מינה לרבא תניא כמה יהו מקורבין ארבע אמות, כלומר, ולא מקורבין יתר מכאן, וכמה יהו מרוחקין, כלומר, שיהא להן קרקע ושאינן נקראין מפוזרין, שש עשרה אמה, אלמא אפילו במרוחקין שש עשרה אמה יש להן קרקע, דהתם לא קתני עד. ולפיכך נראה כדברי רבינו יצחק הזקן ז&quot;ל שפיר דחלוק יש בין קנייה לכלאים, דלגבי מקח שש עשרה מלמטה, מפני שהן אמות מצומצמות, ולגבי כלאים שש עשרה דלמעלה, מפני שהן שוחקות, וכדאיתא בריש פרק קמא דעירובין (ג', ב).

&lt;קטע סוף=פב ב/&gt;
===[[בבא בתרא פג א|דף פג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=פג א/&gt;
{{דה מפרש|ואמר ליה זיל הב ליה כדי שיעבור בקר וכליו}} פירש ר&quot;ח וכן ר&quot;ש ז&quot;ל שהוא ארבע אמות, ולפי דבריהם אתי האי עובדא כדברי רבא שהקרוב ארבע אמות, אלא שקשה קצת, דאם כן עדיין לא שמע מהאי עובדא אלא הקרוב ומה היה חולק על רב נחמן בפזור. וי&quot;ל דהוה סבור דכי היכי דלרב נחמן פלגא לרב יהודה פלגא. ויש מפרשים כדי בקר וכליו לכל אחד ואחד, דהיינו שמונה אמות, כלומר, זיל הב ליה אם אין ביניהן אלא כדי בקר וכליו לכל אחד מהן, ולסימנא בעלמא נקט ליה ולא לומר אם יוכל בקר וכליו לעבור ביניהן.

וקיימא לן כרבא דאמר הלכתא מארבע אמות ועד שש עשרה. וכל אילנות קאמר, בין זקנים בין נטיעות ילדות. ותדע לך, דאילו במתניתין שלשה אילנות סתם קתני לא שנא גדולים ולא שנא קטנים, ולקמן בסמוך איבעיא ליה לרבי ירמיה שלשה בדי אילן מאי, ואסיקנא דבכולהו קנה קרקע ואכולהו יהבינן חד שיעורא מארבע ועד שש עשרה. 

ואם תאמר ומאי שנא משביעית דשלשה אילנות גדולים חורשין כל בית סאה בשבילן. י&quot;ל דהתם לגבי שביעית כיון שיש תועלת להעמיד האילנות בחרישת זה השיעור התירו לו, שכל זה צריך לאוקומי אילנא, אבל לענין מקח וממכר אין הולכין בו אלא אחר השיעור שדרך נוטע שדה אילן מניח ומרחיק זה מזה ואין דרכן לפזרם יותר, ולגבי כלאים גם כן אין חוששין ליניקתן עד שיהא שם עירבוביא, דביניקה וערבוביא תליא מילתא, וכדאיתא בריש פירקין קמא, והילכך כל שהרחיק מלמעלה יתר ממה שדרך הנוטעין ליטע כרמים ליכא ערבוביא ושפיר דמי.

&lt;קטע סוף=פג א/&gt;
===[[בבא בתרא פג ב|דף פג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=פג ב/&gt;
{{דה מפרש|מתני': מכר את הראש בבהמה דקה מכר את הרגלים}} ושנו בתוספתא ([[תוספתא/בבא בתרא/ד|פ&quot;ד, ה&quot;ו]]): הני מילי במקום שלא נהגו, אבל במקום שנהגו הכל כמנהג המדינה.

'''[[ירושלמי בבא בתרא ה ג|ירושלמי (ה&quot;ג)]]:''' רבי יצחק שאל מכר חצי הראש מכר חצי הרגלים, אם מכר חצי הקנה מכר חצי הכבד, מכר חצי חצי נשמענה מן הדא מכר את הראש כמות שהוא, יד כמות שהוא, בני מעים כמות שהן, נותנן לכהן ואינו מנכה להם מן הדמים, לקחן ממנו במשקל נותן לכהן ומנכה להן מן הדמים.

'''מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות''' כלומר שאמר לו המוכר שהם יפות ונמצאו שקורין לכמותן, במקום שהוא, רעות. אף על פי שאין בה אונאה יתר משתות ולא אפילו שתות בין אלו לאלו בדמי זה המקח, אפילו הכי הלוקח יכול לחזור בו, מפני שהטעהו ויש ביניהם שינוי השם, והרי זה קצת כשינוי חפץ מחפץ, שאם רוצה המתאונה לחזור בו ולבטל מקחו רשאי, אבל לא המוכר, לפי שאינו שנוי חפץ לגמרי כשחמתית ונמצאת לבנה, שזה כשינוי חפץ לגמרי ולפיכך שניהם יכולין לחזור בהם.

'''רעות ונמצאו יפות'''. כלומר, שהטעה הלוקח את המוכר ואמר לו חטים שלך רעות הם, ונמצאו שהם מן היפות, מוכר שנתאונה יכול לחזור בו ולא לוקח

{{דה מפרש|יפות ונמצאו יפות רעות ונמצאו רעות אין אחד מהן יכול לחזור בו'''. כלומר, אף על פי שיש יפות או רעות יתר מהם במקום ההוא, דמכל מקום הרי אלו יפות או רעות ונתקיים המקח, שהרי אין כאן שנוי השם.

{{דה מפרש|גמרא: אמר רב חסדא מכר לו שוה חמש בשש והוקרו ועמדו על שמונה}} כלומר, מתוך שעור כדי שיראה לתגר או לקרובו, מי נתאונה לוקח לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר. ומקשו רבוותא בהא דרב חסדא, דשוה חמש בשש ושוה שש בחמש אונאה היא והמקח קיים אצל זה ואצל זה ומחזיר אונאה, ואפילו מי שנתאונה אינו יכול לחזור בו. 

והגאון זצ&quot;ל תירץ, דהא דרב חסדא בנתינת ממון לבד, ושלא נגמר המקח במשיכת הפירות ולענין מי שפרע, ולפיכך קאמר רב חסדא שאף על פי שאין כאן עכשיו אונאה כעין המקח, שהרי הוקר, אפילו הכי לוקח שנתאונה בתחלה יכול לחזור בו בלא קבלת מי שפרע, שמא נזדמן לו מקח אחר חשוב בעיניו יותר מזה, ולא מוכר, ואף על פי שחזרה עכשיו האונאה עליו, ואם רצה לחזור בו מקבל עליו מי שפרע. וכן במוכר שוה שש בחמש הוא הדין והוא הטעם. ובמסקנא אמרו דבענין הא דרב חסדא תרווייהו מצו הדרי בהו בלא קבלת מי שפרע. מי שנתנאונה מפני שתחלת המקח הוטלה עליו האונאה, והמאונה מפני שעכשיו חזרה עליו האונאה. 

והביא ראיה מן הירושלמי ([[ירושלמי בבא מציעא ד ג|ב&quot;מ פ&quot;ד ה&quot;ג]]), דגרסינן התם: מכר לו שוה חמש בשש ולא הספיק לישא וליתן עד שהוקר ונעשה משבע, ר' יעקב בר אידי בשם ר' אבהו בשם רבי יוחנן כשם שבטל מאצל זה כך בטל מקח מאצל זה. ואף על פי שרבי יוחנן אינו משוה עם רב חסדא, דרבי יוחנן קאי כדחייה דדחינן, דילמא בדרב חסדא תרווייהו מצו הדרי בהו, מכל מקום שמענו מכאן שאין שם משיכה. 

והרב אלפסי ז&quot;ל דחה דברי הגאון ז&quot;ל בהלכותיו, כמו שכתב שם הרב ז&quot;ל, ובודאי אין שיטת השמועה מוכחת כן, חדא דאם כן היאך סתם רב חסדא דבריו כך אחר שאין הדין כן בשנגמר המקח, ומכר לו סתם בשנגמר המקח משמע, ולא סמך רב חסדא דבריו וסיתמן על מה שאמרו בירושלמי. ועוד דסתם משנתינו דיפות ונמצאו רעות לאו במי שפרע היא שנויה, ובשלא נגמר המקח ביניהם. ועוד דמתניתין בביטול מקח ודרב אסי בשתות.

והרב אלפסי ז&quot;ל העמיד דברי רב חסדא כמאן דאמר במשנת הזהב (ב&quot;מ מט, ב) מי שהוטל עליו ידו על העליונה, רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שהוניתני, ותנא תונא יפות ונמצאו רעות וכו', אלמא מי שהוטל עליו ידו על העליונה. וכן פירשה הרב ר' יהוסף ז&quot;ל הלוי ן' מיגש תלמיד[ו], וכן נראה שפירשה רבינו חננאל ז&quot;ל. והקשה הראב&quot;ד ז&quot;ל, אם כן למה ליה לרב חסדא לאיתויי ראיה ממתניתין דיפות ונמצאו רעות, ליתי ממתניתין דפרק הזהב, דקתני בהדיא מי שהוטל עליו ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או אומר לו תן לי מה שהוניתני, אלמא מי שנתאונה יכול לחזור בו ולא המאונה, ולפיכך כי איקר ברשותיה איקר. ועוד דאם כן מאי קאמרינן במסקנא ודילמא דרב חסדא תרווייהו מצו הדרי בהו, והא בשתות ליכא מאן דאמר דליהוי בטול מקח ומצו תרווייהו למהדר בהו.

והרמב&quot;ן ז&quot;ל תירץ, דהא דלא מייתי ראיה רב חסדא ממתניתין דמי שהוטל עליו, ועוד דרב חסדא מאי קא משמע לן מתניתין דמי שהוטל עליו היא ואף על גב דנתיקרו ברשותיה איתיקרו, _ משום דאי לאו דרב חסדא הוה אמינא הא דתנן מי שהוטל עליו ידו על העליונה לומר שאם רצה אומר לו תן לי מעותי וחייב הלה ליתן בעל כרחו, ואף על פי שאמר אחזיר האונאה לא כל הימנו, ואם רצה אומר לו תן לי אונאתי, אבל אם אמר הלה יחזיר לי מקחי או ישתוק ויקבל עליו אונאתו שאיני מחזיר לו כלום שומעין לו, אבל לא שיאמר על כרחו יתקיים המקח ויחזיר האונאה, ולפי זה היה דין בטול מקח שיחזרו שניהם אפילו המאונה, ובא רב חסדא ללמד שהלוקח יכול לחזור בו ולבטל המקח לגמרי על כרחו של מוכר, ולא המוכר כלל, ואפילו אם הלה תובע אונאתו, שדינו כאלו לא נתאונה, משום דאמר ליה אי לאו דאוניתן וכו', ותנא תונא שאף על פי שיש בו ביטול מקח ובביטול מקח שניהם חוזרין בהם, אפילו הכי לא נתנו חכמים רשות למאונה לחזור בו אלא למתאונה, משום דאמר ליה אי לאו דאוניתן וכו' וכדי שלא יהא חוטא נשכר, והוא הדין באונאת שתות למאן דאמר יד מי שהוטל עליו על העליונה, ולא עוד אלא שתובע אונאתו ומחזיר לו בעל כרחו, מה שאין כן במשנתינו שהוא ביטול מקח וכל שיש ביטול מקח אינו יכול לתבוע אונאתו, אלא ישתוק ויקיים מקחו או יחזיר המקח, ומכל מקום ראיה היא לרב חסדא דכיון שאפילו בביטול מקח ששניהם יכולין לחזור בהן לא נתנו חכמים רשות למאונה לחזור בו כדי שלא יהא חוטא נשכר, כל שכן כאן. עד כאן דברי הרב ז&quot;ל. 

אף על פי שלבי מגמגם בו קצת, ובמה שכתב הראב&quot;ד ז&quot;ל, אם בשנגמר המקח היאך אמרו במסקנא ודילמא דרב חסדא תרווייהו מצו הדרי בהו, דליכא מאן דאמר הכין, אומר אני, דעכשיו שחזרה האונאה על המוכר, אפשר לומר דכיון שהוקר תוך שיעור כדי שיראה לתגר או לקרובו אף המאונה יכול לחזור בו למאן דאמר כל שהוטל עליו ידו על העליונה, דמכל מקום עכשיו חזרה האונאה על זה, והילכך שניהם יכולין לחזור בהן, לוקח לפי שנתאונה מתחלה ומוכר מפני שחזרה עכשו עליו האונאה.

ור&quot;ח ז&quot;ל נראה, שהעמיד משנתינו בשהוקרו הרעות עד שיש בהן ביטול מקח, וכדרב חסדא, דאי לא, מאי קא משמע לן מתניתין דלוקח יכול לחזור בו ולא מוכר, פשיטא. ומשום הכי גריס הוא ז&quot;ל במסקנא: וטעמא דמתניתין משום דרע רע יאמר הקונה ואוזל לו אז יתהלל קא משמע לן. כלומר, ואם תאמר אם כן משנתינו בשלא נתיקרו, ואם כן פשיטא ומאי קא משמע לן, מהו דתימא דאפילו מי שנתאונה אינו יכול לחזור בו משום דלאו בדוקא אמר זה יפות וזה רעות, דאורחייהו בהכי, קא משמע לן. ומכל מקום תמיהא מילתא, רב חסדא בעצמו שהביא ראיה ממשנתינו, מאי ראיה איכא, דאי משום דאמרת פשיטא, אין הכי נמי, אלא משום דבעי למיתני ארבע מדות נקטה ולאו משום דאיצטריכא.

ואם תאמר ולרב חסדא דאית ליה האי טעמא דאי לאו דאוניתן, אם כן אפילו ביתר משתות נמי למה חוזרין שניהם, לימא המתאונה אי לאו דאוניתין. י&quot;ל דאין הכי נמי כל מי שרוצה לקיים מקחו ואינו תובע אונאתו, וכמו שכתבנו למעלה. וכן כתב מורי הרב ז&quot;ל בשם ר' יצחק בר מרדכי ז&quot;ל וכן כתב הראב&quot;ד ז&quot;ל. 

ומורי הרב ז&quot;ל כתב דכל שאמרו שניהם יכולין לחזור בהן, סתמא אף על פי שהמתאונה אינו תובע אונאה אמרו, דחזרת אונאה ליכא כלל ביתר משתות, ואיך נפרש בשזה תובע מה שאין בידו לתבוע. אלא היינו טעמא, משום דאפילו ביתר משתות לא ניתנה חזרה למאונה, אלא משום ליתא דחזרה דמי שנתאונה דמשום דאין אדם עשוי להעמיד מקח בשנתאונה ביתר משתות תקנו שיהא רשאי המתאונה לחזור בו, וכיון שכן הרי זה כמקח טעות ושניהם יכולין לחזור בהם. אבל אם קודם שהספיק המאונה לחזור בו ידענו שויתר המתאונה על אונאתו, שוב אין המתאונה יכול לחזור בו, משום דאמר ליה אי לאו דאוניתן. והיינו דכי שהה לוקח כדי שיראה לתגר או לקרובו שוב אינו יכול לחזור בו אף המוכר אינו יכול לחזור בו, ואף על פי שאמרו (ב&quot;מ נא, א) שהמוכר יכול לחזור בו לעולם עד דמתרמי ליה זבינתא כזבינתיה, ולפי ענין זה לדעת רב חסדא אפילו לא קיים המתאונה המקח בפירוש קודם שבא המאונה לחזור בו, אם תוך הזמן נתייקר המקח, שוב אין המאונה יכול לחזור בו, דסתמא דמילתא כל שנתייקר ודאי נתרצה הלוקח במקחו, ומכל מקום אם רצה המתאונה לחזור בו כל שלא קיימו בפירוש יכול לחזור בו, דנאמן הוא לומר אף על פי שנתייקר לא נתרציתי בו, שמא מקח אחר חשוב ממנו נזדמן לי.

&lt;קטע סוף=פג ב/&gt;
===[[בבא בתרא פד א|דף פד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=פד א/&gt;
{{דה מפרש|ואמאי דילמא בדרב חסדא תרווייהו מצו הדרי בהו}} ר&quot;ח ז&quot;ל כתב דליתא לדרב חסדא, מדדחינן לה הכין, ועוד דבירושלמי אמר רבי יוחנן כשם שבטל אצל זה כך בטל אצל זה. אבל הרב אלפסי ז&quot;ל פסק כרב חסדא, דהכא לאו בדוקא דחו לה לדרב חסדא, אלא בדילמא, ומימרא בדילמא לא דחי. ואף על גב דרב חסדא נסיב לה בשתות עצמה, וכמאן דאמר מי שהוטל עליו ידו על העליונה, ולא קיימא לן כוותיה אלא כרבא דאמר בפרק הזהב דשתות קנה ומחזיר אונאה, מכל מקום נפקא לן מינה לדידן ביתר משתות, שאם הוקר קודם שיעור שיראה לתגר או לקרובו לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר, ועל הדרך שכתבנו למעלה, דכל שנתיקר סתמו כאלו פירש רוצה אני במקחי, ואי נמי בדרך הראשונים ז&quot;ל שאמרו שאין המאנה יכול לחזור בו כל שאין המתאונה תובע האונאה.

{{דה מפרש|הא דאמרינן: שמע מינה האי שימשא סומקתי היא}} נפקא מינה לנודר מן האדום, שאסור בשימשא.

&lt;קטע סוף=פד א/&gt;
===[[בבא בתרא פד ב|דף פד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=פד ב/&gt;
{{דה מפרש|עד כאן לא פליגי רבנן עלה דרבי אלא לענין תרומה}} ואיכא למידק, דהא תניא לקמן בפרק המוכר פירות (צ&quot;ו, א) הבודק את החבית להיות מפריש עליה תרומה והולך, ואחר כך נמצאת חומץ כל שלשה ימים ודאי מכאן ואילך ספק, אלמא תורם חומץ על היין אין תרומתו תרומה. ור&quot;ש ז&quot;ל תירץ דהאי רבי היא ולא רבנן. ואינו מחוור, דהא איפליגו בפירושא ושקלי וטרו בה רבי יהושע בן לוי ורבי יוחנן, ואי דלא כרבנן אמאי שקלי וטרו בה. אלא ההיא בנתכוון להפריש יין על היין וכשנמצאת חומץ הויא לה תרומה בטעות, ופלוגתא דרבי ורבנן במתכוון להפריש מן החומץ על היין וכדרבי אילעא. והכין איתא בתוספתא ([[תוספתא/תרומות/ד|תרומות פ&quot;ד, ה&quot;ח]]): היה בלבו לתרום מיין על יין ומה שבידו חומץ אין תרומתו תרומה.

{{דה מפרש|מתני': המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה}} פירוש, והוא שפסק קודם שמשך, הא לא פסק לא קנה, וכדתניא בברייתא לקמן, וכטעמא דמפרש בגמרא דכל דלא פסק לא סמכא דעתייהו. ושמעינן מהא דמדידה לא מעכבא, ולא דוקא במוכר כל הפירות, אלא אפילו מכר לו סאה בתוך כור ומשך כל הכור אף על פי שצריך עדיין למדוד מתוכן אותה סאה אפילו הכי קנה, דסתמא שנינו משך ולא מדד קנה, שאין המדידה אלא לברר כמה הן ואין ידיעת שיעורן מעכבת בקנייתן. וכן פירש ר&quot;ש ז&quot;ל דמדידה אינה מעכבת שאינה אלא גילוי מילתא כמה מכר.

{{דה מפרש|מדד ולא משך לא קנה}} פירשו בתוספות, מדד מי שדרכו למדוד, דהיינו מוכר, ומשך מי שדרכו למשוך, דהיינו לוקח, ולפיכך כל שלא משך הלוקח לא קנה, אבל אם מדד הלוקח אין לך משיכה גדולה מזו, ולא עוד אלא הרי הוא מגביהן במדידתו, ודוקא במדה דמוכר, ואי נמי אפילו במדה דסרסור או במדה דלוקח ובחצירו של מוכר, לפי שאין כליו של סרסור ושל לוקח קונין בחצרו של מוכר, אבל אם מדד אפילו המוכר בסימטא ובמדה דלוקח, ראשון ראשון קנה, וכשיש שנתות במדה, כדאיתא בגמרא, ואי נמי במדה דסרסור כשנתמלאת המדה. וכן דעת רבותינו נ&quot;ע. 

אבל הראב&quot;ד ז&quot;ל כתב, דאפילו כשהלוקח מודד, לפי שהמדידה וההגבהה ההיא אינו עושה אותה הלוקח לצורכו אלא לצורך שניהם, וכל שאינו עושה לצורכו לא קנה. ולי היה נראה דלא קנה, ומטעמא אחרינא, דכל שאינו מתכוין לקנות בה לא קנה, דומה למה שאמרו ביבמות בפרק רבן גמליאל (נב, ב) למה הדבר דומה למחזיק בנכסי הגר וכסבור שלו הן לא קנה. ומיהו אפשר דשאני התם דליכא דעת אחרת מקנה, אבל היכא דאיכא דעת מקנה קנה.

{{דה מפרש|גמרא:אמר ליה דאמי האי מרבנן כדלא גמרי אינשי שמעתתא מודד לתוך קופתו מאי למימרא}} פירוש, דסבירא ליה לרב אסי דכליו של לוקח בכל מקום קונה ואפילו ברשות מוכר וברשות הרבים, מדריש לקיש ורבי יוחנן דאמרי לקמן (פה, א) אפילו ברשות הרבים, ודלא כרב פפא דפירשה בסמטא.

{{דה מפרש|תא שמע דאמר רבי ינאי אמר רב חצר השותפין קונין זה מזה מאי לאו מודד על גבי קרקע}} כלומר, וסימטא הרי הוא כחצר השותפין. ודחינן:

{{דה מפרש|לא לתוך קופתו}} ואם תאמר אם כן כי איבעיא לן לקמן (פה, ב) כליו של לוקח ברשות מוכר קנה או לא קנה, לידוק מהא דלא קנה, דדוקא בחצר השותפין הא בחצירו של מוכר לא קנה. וי&quot;ל דאין הכי נמי בדעתיה דרבי זירא אחת היא, אלא דהוה אפשר לדחותה במודד על גבי קרקע כרבי אסי.

{{דה מפרש|תא שמע דאמר רבי ינאי אמר רב חצר השותפין קונין זה מזה}} יש ספרים שכתוב בהן דאמר רבי ינאי אמר רבי יוחנן, וליתא להאי גירסא כלל, דרבי ינאי רביה דרבי יוחנן הוה ולא אמר רבי ינאי משמיה דרבי יוחנן תלמידיה. אלא אמ[&quot;]ר גרסינן, ואפילו הכי אתי למיפשט מיניה דרבי יוחנן אפילו במודד בסימטא קאמר, משום דרבי ינאי רביה אמר הכי וסתמא דמילתא רבי יוחנן כרבי ינאי רביה אמרה. כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|אלא לאו שמע מינה כאן במודד לתוך קופתו כאן במודד על גבי קרקע}} ונראה לי דרבי אסי הוה איפשר ליה לאוקומה במודד לתוך קופתו של מוכר, כי היכי דלא תיקשי ליה מדרבי יוחנן לרבי יוחנן, אלא דגמרא לא משמע ליה הכין, לפי שאין דרכו של מוכר למדוד מתוך כליו ונותן לכליו [של לוקח].

{{דה מפרש|מדד ולא משך לא קנה מאי לאו בסימטא לא ברשות הרבים}} וקשיא לי, אמאי לא אוקמה בחצרו דמוכר, ובהכי הוה מתרצה ליה שפיר סופא דקתני אם היה פקח שוכר את מקומו, ולא איצטריכנא לאקשויי ואי ברשות הרבים ממאן אגר, ולא לדחוקי ולפרוקי ואם רשות בעלים הוא שוכר את מקומו. וי&quot;ל דטפי ניחא ליה בהכין, משום דאין דרכן של מוכרי פירות למכור בחצרן אלא מוציאין הן בשוק כדי שיקפצו עליהן לוקחין. כנ&quot;ל.

&lt;קטע סוף=פד ב/&gt;
===[[בבא בתרא פה א|דף פה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=פה א/&gt;
{{דה מפרש|יש לו רשות להניחו אין, אין לו רשות להניחו לא}} והכי קיימא לן. ומינה דמדד והניח על גבי סימטא לא קנה, ומסתברא לי, דוקא בשלא קדם לוקח ועמד שם בסימטא, הא קדם לוקח למוכר זכה בארבע אמות, וקונין לו אפילו במציאה שאין שם דעת אחרת מקנה, כל שכן במכר שיש דעת אחרת מקנה. 

ואם תאמר אם כן למה לא העמידו ההיא דר' אסי וההיא דר' יעקב תרוויהו על גבי קרקע, וכאן שקדם הלוקח למוכר וכאן שקדם מוכר ללוקח. הא ליתא, דר' אסי מיסבר סבר דסימטא וחצר השותפין זוכין הן ללוקח כל שמדד מוכר והניח על גבי קרקע, ואם אתה בא להעמיד ההיא דר' אסי בקדם לא הועלנו כלום להעמיד דברי ר' אסי. כנ&quot;ל.

וקשיא לי אשמעתין, דהכא אסיקנא דבסמטא וחצר השותפין במודד על גבי קרקע לא קנה, ואלו בפרק [קמא] דקידושין (ה, ב) בעי רב ביבי בסלע של שניהם מהו, וסלקא בתיקו, ואמאי לא פשטא מהא דאינה מקודשת. ולא עוד אלא שהפוסקים פסקו שם דמקודשת מספק וכאן פסקו בהדיא דלא קנה. וצריך עיון.

{{דה מפרש|ארבע מדות במוכרין}} פירש ר&quot;ש ז&quot;ל דלא רשויות קתני אלא דיני קניות קתני. דארבע רשויות מה הן רשות הרבים, רשות מוכר, רשות לוקח, רשות הלה המופקדין אצלו. ואי אפשר, דרשות מוכר ורשות הלה המופקדין אצלו אחת הן, דכל ששייך בזה שייך בזה, רשות הלה ישנו בהגבהה והוצאה בשכירות מקום ובקבלה, וארבעתן ישנן גם ברשות מוכר, הגבהה והוצאה היא תניא הכא ברשות מוכר, לא קנה עד שיגביהנה או יוציאנה מרשותו, ושכירות מקום הא תני' במתני' ואם היה פקח שוכר את מקומו, ופרישנא ואי רשות בעלים היא שוכר את מקומו, וכן נמי קבלה שיביא בחצירו של מוכר, וכיון שכן אין כאן אלא שלש רשויות. אלא ארבעה דינין קאמר שהן חלוקין זה מזה, ואלו הן, מדה שאינה של שניהם ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם דאמרינן עד שלא נתמלאת המדה למוכר ומשנתמלאת ללוקח הרי אחד, והשני אם היתה מדה של אחד מהן ראשון ראשון קנה, והשלישית רשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה, הרביעית רשות מוכר ורשות נפקד דקא מפרש בהו הגבהה והוצאה ושכירת מקום וקבלה. 

ומה שכתב הרב ז&quot;ל דרשות מוכר ורשות נפקד דין אחד יש להן, דאפילו ברשות מוכר שייכא נמי קבלה, אינו, דרשות נפקד שייך ביה קבלה, דכל שקבל עליו זכה בפירות ללוקח, דחצרו כידו וכשם שזוכה בידו ללוקח כשיזכה לו על ידו המוכר כך זכתה לו חצירו, אבל מוכר אי איפשר לו לזכות בשלו ללוקח, והוא הדין לחצירו, אלא אם כן הקנה לו חצרו בכסף בשטר ובחזקה, וכמו ששנינו (קדושין כו, א) נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף בשטר ובחזקה, ותנן (בתרומות) [במעשר שני פ&quot;ה מ&quot;ט] מעשה בר&quot;ג וזקנים שהיו באים בספינה, עמד ר&quot;ג ואמר עישור שאני עתיד למוד וכו', ונתקבלו שכר זה מזה, ומה שאמרו גבי גט מקום חיקה קנוי לה מקום קלתה קנוי לה, לאו שהקרקע קנוי לה לקנות לה קא אמר, אלא להעמיד שם קלתה, שאינו מקפיד עליו, ולפיכך אינו מעכב עליו הכלי מלקנות לה, וכדאמרינן מאי טעמא דרבי יוחנן לפי שאינו מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה. 

והא דאמרינן לקמן דאמר ליה זיל קני, הכי קאמר, זיל קני בכליך, שאיני מקפיד על עמידתו שם. ותדע לך, דההיא אדרב ושמואל דאמרי כליו של אדם קונה לו בכל מקום אמר רב אשי דהתם בדאמר ליה זיל קני. וכענין שאמר רבי יוחנן כי כליו של אדם כל מקום שיש לו רשות להניחו קנה, כלומר שאין הרשות מעכב (במיד) [עמידת] הכלי, וארבע רשויות ודאי קתני.

'''אם היתה מדה של אחד מהם'''. פירוש, מיוחד לאחד מהם, כלומר, מן הלוקח. {{דה מפרש|הראשון ראשון קנה}} ואוקימנא לה לקמן דוקא בשיש שנתות במדה וכשאמר לו כל שנת ושנת בכך וכך, ואפילו הכי במדה של סרסור, דהיינו הך קמייתא, לא קנה עד שתתמלא, לפי שאינו משאילה ללוקח עד שתתמלא, כל שמכר לו המוכר ללוקח מלא המדה. אבל אם לא מכר לו אלא עד אחד מן השנתות קנה לוקח כל שנתמלאת עד אותו שנת.

{{דה מפרש|גירסת הספרים: במה דברים אמורים ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם}} וכתב מורי הרב ז&quot;ל שאין גרמא זו נכונה, דהא למאי דקא סלקא דעתא השתא, ברשות הרבים דקתני היינו רשות הרבים ממש, אם כן מאי אתא למעוטי, דאי ברשות הרבים ממש קנה דכל שכן ברשות מוכר דאית ליה טפי רשות להניח כליו שם. ותדע לך, דהא לבתר דאמרינן דמאי רשות הרבים סימטא אבל ברשות הרבים ממש לא קנה, איבעיא לן כליו של לוקח ברשות מוכר מאי, אם כן למאי דקא סלקא דעתא השתא בכולהו רשויות קני, ומאי במה דבאים אמורים דלמעוטי מאי. 

וגירסת ספרי ספרד ספרד יפה ממנה, דלא גרסא במה דברים אמורים, אלא ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם, ואזיל ומני ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם, ולמאי דקא סלקא דעתא השתא לא למעוטי אלא לאשמועינן דבהני קני וכל שכן בסימטא ובחצר של שותפין ובחצר של מוכר.

{{דה מפרש|גירסת הספרים: ברשות הלה המופקדין אצלו עד שיגביהנה או שיוציאנה מרשותו}} ואם לפי גירסתו מאי איכא ברשות המוכר לרשות הנפקד. י&quot;ל דהאי שיוציאנה מרשותו דקתני ברשות נפקד, לא שיוציאנה ממש מאותו רשות ממש לרשות אחרת קאמר, וכדקאמר ברשות מוכר, אלא שיוציאנה מרשותו של מוכר כלומר, שישכור את מקומו מן הנפקד או שיקבל עליו לזכות חצרו בשבילו ושיוציא מרשות המוכר שהנפקד תופש בה בשבילו. 

ור&quot;ש גריס עד שיקבל עליו הלה או עד שישכור את מקומו. ואין צורך, דדא ודא אחת הן. ואני תמה לדברי הרב ז&quot;ל שעושה רשות מוכר ורשות נפקד אחד לדיניהם, למה לא מנה ברשות מוכר עד שישכור או עד שיקבל עליו מוכר. אבל הפירוש השני שכתבתי ניחא, דקבלה לא שייכא במוכר, אלא שכירות מקום. 

אלא שעדיין קשיא לי, דבכולי עלמא הוה ליה לממני שכירות מקום ברשות מוכר, ואיפשר לומר דיוציאנה מרשות כולל אפילו שוכר את מקומו, כמו שכתבתי. וגירסת הרב ז&quot;ל נכונה בעיני יותר, שמוסיף קנייה ברשות הלה המופקדין אצלו, דהיינו עד שיקבל עליו, דאינה ברשות מוכר. וגירסתו נכונה ולא כפירושו. כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|מדקתני עד שיקבל עליו הלה}} דאלמא קנה הלוקח מיד, דקדק רבינו תם ז&quot;ל אם כן למאן דאמר (גיטין יג, ב) דמעמד שלשתן דוקא בפקדון אבל לא במלוה, למה לי מעמד שלשתן, והא קיימא לן דתן כזכה, וכיון שקבל עליו הלה קנה, ואף על פי שאמר לו בינו לבינו, ולפיכך כתב הוא ז&quot;ל, דמכאן למדנו דמעמד שלשתן אפילו בעל כרחו דנפקד קנה, דאי שלא במעמד שלשתן לא קנה עד שיקבל עליו הלה, ובמעמד שלשתן קנה בין ירצה ויקבל בין לא ירצה. וממנה אתה דן לדידן דקיימא לן דאמר רב אפילו במלוה. 

ועוד מביאין ראיה מדרבא דאמר (לקמן קמט, א) אי במעמד שלשתן אי שלח לי לא אזילנא, דאלמא אי אזיל קני ואפילו בעל כרחו. וי&quot;ל דלאו ראיה היא דא, מההיא דמאן דאמר דלא אמרה רב אלא בפקדון, נפקא מינה בדקיימא באגם, ואי נמי בחצר שאינה משתמרת, דאי משום תן כזכה וכי הא דתניא הכא כיון שקבל עליו הלה קנה, התם לא קנה, דמאן קני ליה, לפיכך איצטריכינן למעמד שלשתן, ואי מההיא דרבא איכא למימר דהכי קאמר, לא אזילנא כדי שלא אתבייש להתרצות לו, ואי נמי בדיני קניות קא מני ואזיל, אי בהא לא קני ואי בהא לא קני ואי במעמד שלשתן לא קני דלא אזילנא. ואלא מיהו הא דקא מתרצי דההיא דלא אמרה אלא בפקדון דמיירי כגון דקאי פקדון באגם, לא ניחא לי, דאם איתא היכא קני למאן דסבירא ליה דבפקדון בלחוד קא אמרה רב, דהא מאן דאמר הכי לא אמר אלא משם דסבירא ליה דמעמד שלתן דינא הוא, ובפקדון כל היכא דאיתיה ברשותא דמאריה איתיא, מה שאין כן במלוה, ואם איתא אפילו פקדון בדאיתיה באגם אי נמי בחצר שאינה משתמרת מדינא במאי קני. ובפרק קמא דגיטין כתבתי יתר מזה.

{{דה מפרש|הא דאתי לאוקמי פלוגתיה בדרבא דאמר הכי[שה] נתחייב בה ודחי אימא דאמר רב וכו'}} הוא הדין דהוה מצי למימר לימא דרב תנאי היא, כדקאמר לימא דשמואל תנאי היא, אלא דעדיפא מינה (אמניה) [אותביה], דהא דרבא לא דמיא לפלוגתיה כלל. כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|גופא אמר שמואל הנוטל כלי מן האומן כדי לבקרו ונאנס בידו חייב}} דכדידיה ממש דמי, לפי שאין האומן יכול לחזור בו, אלא דעתו להקנותו לו לגמרי הוא משנטלו, וכדאמרינן בעובדא דקרי דבסמוך דהקדישן המוכר, ואתא לקמיה דרב כהנא ואמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. 

ודוקא דקיץ דמיה מפי המוכר, או שאמר עכשו בפירוש כלי זה בכך וכך, ואי נמי שקצץ דמים פעם אחת לכל מי שבא ליקח ממנו כלי כזה, והיינו דאמרינן לעיל בבעל הבית מוכר צלוחיות ונטלה חנוני לבקרה וכדשמואל, והנה אין שם בעל הבית אלא התינוק, אלא שאותו בעל הבית קצץ לדמים לצלוחית כל שבא לקנות מי שרוצה לקנות, הא לאו הכין לא קנה. ואף על פי שמוכרין כיוצא בו בעיר בקציצה ידועה, דאכתי לא סמכא דעתייהו, דילמא אין המוכר מתרצה בכך ואין הלוקח מתרצה לכך, וכדאמרינן לעיל מדד עד שלא פסק לא קנה. 

וכן דוקא בזבונא חריפא, דהנאת לוקח הוא וכמאן דזבניה דמי, אבל זבונא דלאו חריפא, דהנאת מוכר הוא, אף על גב דקיצי דמי, לא מתחייב באונסין, וכדאיתא ב[[נדרים לא א|נדרים (דף לא)]]. וכי אמר שמואל דהוי כקנוי לו, הני מילי לענין אונסין, ואי נמי לחזרה, דלא מצי מוכר למהדר ביה, כדאיתא בעובדא דקרי, אלא מיהו אי בעי לוקח למיהדר ביה הרשות בידו, דאמר ליה דטב מינה בעינא, אלא אם כן גמר בלבו לקנות ובירא שמים שדובר אמת בלבו, וכדאמרינן לקמן בירר והניח בירר והניח לא קנה ואינו חייב במעשר גמר בלבו לקנות קונה וחייב במעשר, ואקשינן ומשום דגמר בלבו לקנות קונה וחייב במעשר, ואוקמה רב הושעיא בירא שמים כגון רב ספרא דמקיים בנפשיה דובר אמת בלבבו.

&lt;קטע סוף=פה א/&gt;
===[[בבא בתרא פה ב|דף פה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=פה ב/&gt;
{{דה מפרש|פשוט לך מיהא ברשות מוכר לא קנה וכו'}} כלומר פשוט מיהא הפך מה שאמרת, ואמור דכליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח.

{{דה מפרש|(האותביה) [הא דאותביה] רב נחמן לרב (פפא) [הונא] מסופא דברייתאד דקקתני ברשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה לוקח אי בכליו דמוכר אמאי קנה לוקח}} תמיה לי, מאי קשיא ליה, אין הכי נמי דאי ברשות לוקח דקנה לוקח, שהכל הולך אחריו, ומדק[תני] כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח שהרשות מעכב, וכליו של מוכר ברשות לוקח קנה לוקח, שהכל הולך אחריו, ומדק[תני] כלי של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח שהרשות מעכב, וכליו של מוכר ברשות לוקח קנה לוקח שרשות קונה לו ואין הכלי מעכב, וכד[אמר] רבא בסמוך דאתא למיפשטא מברייתא דפרקן והכניסן בתוך ביתו, וי&quot;ל דרב נחמן לטעמיה דרב הונא אמר לה, כלומר, לדידך דעבודתך הכלי עיקר, אי נמני כליו של מוכר נמי ברשות לוקח אמאי קנה לוקח, ואי נמי י&quot;ל דתרווייהו לית להו הא דרבא, ואפילו רב נחמן דאמר דכליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח סבור דבין כלי בין רשות מעכבין, והילכך כליו של לוקח ברושת מכור אי נמי כליו של מוכר ברשות לוקח לא קנה. כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|מאן פסקא סתמא דמילתא בי מוכר שכיחי מאני דמוכר בי לוקח שכיחי מאני דלוקח}} מהא שמעינן דהגבהה ומשיכה בכליו של מכור קנה לוקח, דהא קתני ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו, ואוקימנא השתא בכליו של מוכר. 

וגרסינן בירושלמי ([[ירושלמי קידושין א ד|קדושין פ&quot;א ה&quot;ד]]): אמר רב חסדא משוך בהמה זו לקנותה קנה, לקנות ולדותיה לא קנה, לקנותך אותה [ואת ולדותיה קנה. ומה בין זה למשואה. כשלא היתה הבהמה עוברה, אבל אם היתה הבהמה עוברה עשו עוברה כמשואה, וכן מוכח בשבת פרק המצניע (צא, ב) גבי הגונב כיס בשבת, וכן בפרק המוכר את הפועל במסכת ע&quot;ז (עא, ב) דגבי דכאיל ורמי במנא דישראל, ושלא כדברי האומרים דכליו בחצירו ואין הגבהה ומשיכה קונה בכליו, ואי נמי כשהירותב מונחין ועומדין בתוך הכלי ואינן זזין ממקומן. וכל זה איננו שוה.

{{דה מפרש|משך חמריו ופועליו והכניסן לתוך ביתו בין פסק עד שלא מדד בין מדד עד שלא דפסק שניהם יכולין לחזור בהם}} פירוש, מפני שהמשיכה היתה קודם פסק, ופסק ולא מדד נמי לא קנה שעדיין הפירות מונחין על חימרין ופועלין ולא על חצר הלוקח ובמה קנה, וכן מדד ולא פסק לא קנה משום דכל שלא פסק לא סמכא דעתייהו, אבל פרקן והן מונחין על גבי חצר הלוקח, מיד שפסקא קנתה לו חצרו, ולא משום דפרקן הוא קונה, כלומר, מדין משיכה או הגבהה שבשעת פריקה, דההיא קודם פסק התה, ואין משיכה והגבהה וחצר קונין לו כלל קודם פסק, וכדאמרינן דלא סמכא דעתייהו, אלא טעמא דפרקן והן מונחין על גבי חצירו, למר כדאית לי אפילו בכליו שלמוכר ולמר כדאית ליה במתאכלי דתומי. 

ותדע לך דלא משום משיכה הוא, דהא פשוט מינה בבא בכליו של מוכר ברשות לוקח קנה לוקח, [ומאי פשיטותא] הכא משום דפרקן, דהיינו משיכה, הא לאו משום קניית רשות לוקח הוא אלא מדין משיכה דהוא קונה לכולי עלמא שאפילו בכליו של מוכר, וכמו שכתבתי למעלה. ואני תמה על דברי ר&quot;ךְ ז&quot;ל שכתב: פרקן והכניסן בתוך שלו כיון שפסק דמיהן סמכא דעתיה ומקנה דהא משיך. עד כאן.

&lt;קטע סוף=פה ב/&gt;
===[[בבא בתרא פו א|דף פו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=פו א/&gt;
{{דה מפרש|הכי גרסינן: התם דאמר ליה זיל קני}} כלומר, לך קני בכליך, ולומר שאמר לו בפירוש שאינו מקפיד על הנחת כליו שם בחצירו אלא יקנה לו כליו.

{{דה מפרש|הא דמותבינן מן הגונב כיס בשבת}} אליבא דמאן דמוקי לה בריש פרק אלו נערות במוציא לצידי רשות הרבים, ואליבא דרבי אליעזר דאמר צידי רשות הרבים כרשות הרבים לחיוב שבת, אבל לענין מקנה קני, אליבא דידיה מקשינן הכא דאינו קונה אלא מדין משיכה. אבל אליבא דרב אשי דמוקי לה התם בשצירף ידו למטה משלשה וקבלו, לא קשיא מידי, דהתם לא משום משיכה הא דקני אלא משום דידו קונה ל בכל מקום. דהוה מצי לתרוצי לה הכא הכי ואפילו בזוטרי, אלא דנכיחא ליה לתרוצה אפילו לדעת המקשה דמקשה ליהד אליבא דמאן דמוקי לה כרבי אליעזר ומדין משיכה.

{{דה מפרש|אמר רב ניחמן בר יצחק לצדדיין קתני מדי דבר הגבהה בהגבהה מידי דבר משיכה במשיכה}} יש אומרים שהוא הדין דהוה מצי לאוקמה בשלפי רברביכ ובמשיכה וכל שכן אם הגביהה, דהגבהה עדיפא ממשיכה, וכל שבמנשיכה קונה כל שכן בהגהבהה ואע&quot;פ שאינו בר הוכוחה, אלא ניא לי לפירושו לצדדין, משום דאין דרך התנא לומר שיוכיח מה שאינו בר הגבהה. אלא ניחא לי לפירוה לצדדין, משום דאין דרך התנא לומר שיגביה מה שאינו בר הגבהה, אלא הראוי להגביה בהגבהה והראוי במשיכה במשיכה, אבל מדברי הראב&quot;ד ז&quot;ל נראה דדבר הראוי במשיכה וא בהגבהה אינו נקנה בהגבהה, אלא בר הגבהה בהדגבהה ולא במשיכה ומידי דבר משיכה במשיכה ולא בהגבהה, והראשון נראה עיקר.

&lt;קטע סוף=פו א/&gt;
===[[בבא בתרא פו ב|דף פו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=פו ב/&gt;
{{דה מפרש|אי הכי אימא סופא הלוקח פשתן מחבירו וכו'}} פירש רש&quot;י ז&quot;ל בשלמא אי מוקמינן לה בשליפי זוטרי, היינו דקתני משיכה גבי פירות משום דבמשיכה כל דהוא נמשכו כולן, שהרי שליפי זוטרי הן, אבל פשתן לעולם הוא ארוך וצריך משיכה גדולה ולא קנה עד שיטלטלוהו ממקום למקום, כלומר, ימשכנו כולו אי יגביהנו. ויש מקשים עליו, שאין לחלק בין משיכה למשיכה במתניתין. ועוד דאפילו לבתר דאוקמה בשליפי רברבי אין צריך ברישא דהיינו פירות אלא משיכה מועטת, מפני שהפירות כשנמשכין מעט הרי משך כל פרי ופרי כולו ויוצא ממקומו, דלאו בדלועין עסקינן אלא בסתם פירות, ולא נחלקו רב ושמואל אלא במשיכה דספינה דכלי אחד הוא, וכיון שכן מאי קא קשיא ליה. 

אלא הכי פירושו, בשלמא לדידן דמוקימנא בשליפי זוטרי, אפילו הכי בפשתן אי איפשר לעולם במשיכה, או משום דמצרף או משום דאפילו בשליפי זוטרי משתמיט, והילכך אינו נקנה אלא בטילטול ממקום למקום, כלומר, שיגביהנו, ויוציא הגבהה בלשון טלטול, משום דכל המגביה לא על דעת שיחזיר לאותו מקום ממש הוא מגביה אלא לטלטלו ממקום להניחו במקום אחר. אלא לדידך דמוקמת לה בשליפי רברבי, אי הכי פשתן נמי בשליפי רברבי הוא, ואם כן על כרחיה במשיכה, שאי איפשר לו להגביה. ופריק אין הכי נמי דפשתן דמתניתין בשליפי רברבי היא, ואפילו הכי בהגבהה אין במשיכה לא, דכיון דמשתמיט דרכן הוא להתירו ולטלטלו אגד אגד.

ולענין פסק הלכה כתב ר&quot;ח ז&quot;ל, אף על פי דפריקו כל הני, לא סמכינן עלייהו, דדחיאתא נינהו, ובהדיא קיימא לן דכל מילי מקנו במשיכה. והוא מן התימה, דהיכי דחי מימרא דרב חסדא ורב כהנא משום הני פירכי, וכל שכן דפריקו להו כולהו. אלא כל מידי דבר הגבהה בהגבהה ולא במשיכה, כפומבדיתאי או כסוראי.

{{דה מפרש|דאמרי רב ושמואל כור בשלשים אני מוכר לך יכול לחזור אפילו בסאה אחרונה. (דאמרינן דיכול לחזור בסאה אחרונה הא לאחר)}} קשיא לי, מאי שנא מהא דאמרינן בפרק [קמא] דקדושין (כו, א) מכר לו עשר שדות בעשר מדינות והחזיק באחד מהן קנה כולן, ואמרי לא שאנו אלא שנתן דמי כולן אבל לא נתן דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו, והכא ליקני מה שמשך, ואף על פי שהמקח אחד, דכל שהמקח יכול להחלק אין הכל מעכב על החלק, ולרב נמי האמר (ב&quot;מ מח, ב) ערבון כנגד[ו] הוא קונה. וי&quot;ל דהכא בשלא נתן דמים, הא נתן דמים קנה ראשון כנגד מעותיו. כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|הא לאחר שהשלים למדוד כל הכור אינו יכול לחזור}} דוקא בשמדד ונתן לתוך כליו של לוקח והן כולן בתוך כליו לבסוף, אבל אם אינן כולן בתוך כליו לבסוף לא קנה, דנתינת סאה ראשונה לא קנה לו כליו, כיון שבשעת מדידת אותה סאה והנחתו לתוך כליו של לוקח לא קנה. ומכל מקום אם הגביה כל סאה וסאה ובפני המוכר קנה לאחר גמר כל הכור, דכל שמגביה בפני מוכר כמאן דאמר ליה קני דמי, דכל שבפניו אין צריך לומר לך חזק וקני. ותדע לך מדתניא גבי פשתן עד שיטלטלנו ממקום למקום, ואוקימנא לה בשליפי רברבי ושצריך להתיר ולטלטל כל אגד ואגד אחד אחד בפני עצמו, ואפילו הכי קנה לאחר שטלטל את כולן. ואין להעמידה בשאמר לו כל אגד ואגד בכך וכך הוא. כן דעת הרב מורי ז&quot;ל.

&lt;קטע סוף=פו ב/&gt;
===[[בבא בתרא פז א|דף פז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=פז א/&gt;
{{דה מפרש|ותסברא זלזולי בשכירות מי אסור}} פירש מורי ז&quot;ל, דכיון שגוף הפועל בעולם הרי הוא כמוכר חפץ בפחות מכדי דמיו למסור לו החפץ לאחר שלשים יום, דכיון שהחפץ בידו כזלזולי בדמיו הוא ושרי. וכן ודאי נראה כדבריו, דהא שרינן אפילו בהלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח ובדלועין דאזלי בגיזרתא זרתא בזוזי בשוקא וקאמר ליה אנא יהיבנא לך בני גרמידא דכיון דמנפשייהו קא רבו כעד שיבא בני או עד שאמצע מפתח, וכל שכן כאן שישנו לחפץ בעולם וכן גופו של פועל. אלא דמשום שפועל יכול לחזור בו אמרו ברישא דלא קא עביד בהדיה אסור דמחזי כרבית. 

וכתב מורי ז&quot;ל דדוקא בפועל הוא דאסרו בדלא קא עביד מהשתא בהדיה, דמחזיר כרבית הואיל ולא משתעבד פועל לגמרי מהשתא, דהא יכול לחזור בו, אבל בשכירות קרקע שזוכה בו מהשתא זכייה גמורה, שרי למימר ליה מהשתא בדינר ולקמיה יפה סלע.

{{דה מפרש|משום דתלש כל שהוא קנה}} כלומר, כמטלטלי נינהו, דהעומד לתלוש כתלוש דמי, ואינו קונה עד שיתלוש את כולו. ואוקמה רב ששת כגון דאמר ליה לך ויפה לי קרקע כל שהוא באותה תלישה, ובשכר יפוי זה קנה הקרקע וקנה אגבו כל מה שעליו. ולפי זה איצטריכא למימר דיש בשכר אותה תלישה כדי שוה פרוטה, דקרקע נקנה בכסף, ושוה פרוטה מיהא בעינן. 

אבל ר&quot;ש ז&quot;ל פירש, החזק בקרקע באותו יפוי, וכדאמרינן בשילהי פרק חזקת הבתים (נד, א) האי מאן דזכי זכיה אדעתא דארעא קני אדעתא דציבי לא קני, וכיון דקנה הקרקע קנה רכל המחובר לקרקע, שכל המחובר בקרקע כקרקע. וכתב הרמב&quot;ן ז&quot;ל: לפי פירוש זה צריך להעמידה בשאינו עומד ליתלש. ולא ידעתי למה, דאפילו במוכר את השדה מכר את התבואה שהגיעה ליקצר, וכדאיתא בפרק המוכר (לעיל ס&quot;ט ע&quot;א), וכל שכן אי מוקמי לה בנותן מתנה דאפילו בתלושה יש לומר דקנה דומיא דבור ומימיו.

{{דה מפרש|האי מדה דמאן אילימא דלוקח עד שלא נתמלאת המדה למוכר, אמאי, דלוקח הוא}} כלומר, אם יש בה שנתות וכדאמר ליה כל שנת ושנת בכך וכך. ואוקימנא במדה דסרסור. והוא הדין דהוה מצי לאוקומה במדה דלוקח ובשאין בה שנתות, ואי נמי בשיש בה וכשלא אמר לו כל שנת ושנת בכך וכך, אלא משום דבמתניתין ובברייתא קתני מדות סתם ואוקימנא על כרחין ברייתא בשיש בה שנתות ואמר ליה כל שנת בכך, ניחא ליה טפי לאוקומה נמי מתניתין בהכין. כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|מתני': וחייב להטיף שלשה טיפין}} פירש הרב ר' יהוסף הלוי אבן מיגש, חייב בעל הבית להטיף שלשה טיפין ללוקח יתר על המדה, מפני שמשתייר במדה כדי אותן שלשה טיפין שמוסיף לו. וזה תימה בעיני, וכי מקיתון של בעל הבית צריך להטיף לו, אם כן ליתני שעורא לתוספת, כדתני בשילהי מתניתין נותן גירומין אחד לעשר בלח, ומאי שיעור שלשה טיפין דקאמר. ועוד אי שלשה טיפין לתשלומי מה שנשתייר במדה קאמר, הרכינה ומיצת מאי קא קשיא ליה לרבי אלעזר בגמרא למה של מוכר, והלא כבר נשתלם ממנו בראש. ועוד חנוני למה פטור, וכי בשביל שהוא חנוני מוחלין לו בשל לוקח. ועוד ערב שבת עם חשיכה למה פטור מן התוספת. ועוד, יוסיפו בגירומין כדי אותן שלשה טיפין. אלא הכי פירושו, מטיף שלשה טיפין מן המדה קאמר, ולפיכך החנוני פטור מפני שהוא טרוד למכור לזה ולזה ואין לו פנאי להטיף. וכן ערב שבת עם חשיכה מפני הטרדא.

{{להשלים}}

&lt;קטע סוף=פז א/&gt;
===[[בבא בתרא פז ב|דף פז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=פז ב/&gt;
{{דה מפרש|גמרא: ורמינהי הרכינה ומיצת הרי הוא של תרומה}} הקשה הרמב&quot;ן ז&quot;ל, מאי קא מדמה תרומה למוכר חולין, התם איסורא ועל כרחין תרומה היא. ועוד מתניתין גופא קשיא, מאי שנא מיצת, והלא הכלי עצמו אסור לחולין אפילו הטיף ממנו כמה טיפין. ולענין הקושיא הראשונה נראה לי דרבי אלעזר הוה סבירא ליה, דמן הדין אם הרכינה ומיצת הרי היא של מוכר, דאלמא אין דעת שניהם אלא על מה שנשפך מן המדה ולא על המיצוי. וכן הדין לתרומה, שאינו קורא שם אלא על מה שנשפך אבל לא על המיצוי. ואמר ליה רב יצחק בר אבדימי דבלוקח ומוכר לאו מן הדין, אלא משום יאוש בעלים היא. 

ומכל מקום הקושיא השנייה במקומה עומדת. ותירץ הוא ז&quot;ל, דמה שנשאר בדופני הכלי דבר מועט הוא ומותר לבטלו לכתחלה ברוב חולין. וכן ענין המשנה שם, שכך שנינו שם ([[משנה תרומות יא|תרומות, פי&quot;א]], מ&quot;ו-ז-ח) מגורה שפינה ממנה חיטי תרומה אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת אלא מכבד כדרכו ונותן לתוכה חולין. וכן חבית של שמן שנשפכה וכו'. המערה מכד לכד ונטף שלשה טיפין נותן לתוכה חולין הרכינה ומיצת הרי היא של תרומה, אלמא קל הוא שהקלו לבטלו ברוב, לפי שלא הטריחו יותר מדאי. אבל כלי שבשל בה תרומה ליכא לבטולי, לפי שלא ידענו שעורא, דטובא בלעה וטובא פלטה. וזה נכון. והרי אמרו: קדרה שבשל בה תרומה לא יבשל בה חולין ואם בשל בנותן טעם, וזה שלא כדעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל שדימה דין מבשל חולין בקדירה שבשל בה תרומה לאותה של מגורה שפינה ממנה חיטי תרומה, וכמו שהשיב לחכמי לוניל, ואינה.

{{דה מפרש|הכי גרסינן: איבעיא להו רבי יהודה ארישא קאי ולקולא או דלמא אסופא קאי ולחומרא}} והכי פירושא, ארישא קאי ולקולא, דקאמר תנא קמא דבעל הבית חייב להטיף לעולם שלשה טיפין ואפילו בערב שבת, וקאמר רבי יהודה דבערב שבת פטור, או דילמא אסופא ולחומרא, דקאמר תנא קמא והחנוני אינו חייב להטיף לעולם דטירוד הוא, וקאמר רבי יהודה דדוקא בערב שבת פטור הא בשאר הימים אפילו חנוני חייב. כן פירש ר&quot;ש ז&quot;ל. 

והרב ר' יהוסף הלוי ן' מיגש ז&quot;ל גריס איפכא, ארישא קאי ולחומרא או דילמא אסופא קאי ולקולא. ופירש, ארישא דקתני הרכינה ומיצת דאמר תנא קמא שאינו חייב להחזיר המיצוי ללוקח, ואמר לו רבי יהודה דאינו פטור אלא בערב שבת מפני שהוא טרוד, או דלמא אסופא קאי ולקולא, דאמר תנא קמא דחנוני חייב להטיף שלשה טיפין, ואמר ליה רבי יהודה דאינו פטור אלא בערב שבת מפני שהוא טרוד, או דלמא אסופא קאי ולקולא, דאמר תנא קמא דחנוני חייב להטיף שלשה טיפין, ואמר ליה רבי יהודה דבערב שבת פטור. 

ואני תמה, שהחנוני אינו חייב להטיף, שכך שנינו והחנוני פטור, וכן גריס ר&quot;ש ז&quot;ל. ונראה שהרב ז&quot;ל גורס במשנתינו והחנוני חייב להטיף שלשה טיפין. וכן מצאתיה בפירוש ר&quot;ח ז&quot;ל וכן פירש בפירושו. ובדקתי אחר המשניות המדוייקות ומצאתי בהן כגירסת ר&quot;ח ז&quot;ל וכן בהלכות הריא&quot;ף ז&quot;ל.

{{דה מפרש|הכי גרסינן: בשלמא באיסר ושמן}} כלומר שבעל הבית שלח פונדיון שהוא שני איסרין לחנוני על יד בנו ליתן לו באיסר שמן ולהחזיר לו איסר, וכן גריס ר&quot;ש ז&quot;ל, והוא עיקר, וכבר דחה הוא מי שגורס באיסר שמן.

{{דה מפרש|הא דאמרינן: לימא דשמואל תנאי היא}} קשיא ליה לרב ר' יהוסף הלוי אבן מיגש ז&quot;ל, אמאי, והא אמרינן דטעמיה דרבי יהודה משום דלשדורי ליה שדריה, וכיון דלא איפשר ליה לשדורי שמן בלא צלוחית פטור אף על הצלוחית, דלשדורי ליה שמן בצלוחית שדריה. ותירץ דאף על גב דשדריה לשדורי ליה ובצלוחית, מכל מקום מצי למימר ליה בעל הבית לשדורי לי בצלוחית שדרית, אבל לשדורי בצלוחית דידך לא שדרית דמי אסיקית אדעתאי דתטול לבקרה. והילכך אם איתא דאית ליה לרבי יהודה בעלמא כשמואל לא הוה פטר הכא על הצלוחית. אלא ודאי מדפטר על הצלוחית שמע מינה לית ליה דשמואל.

&lt;קטע סוף=פז ב/&gt;
===[[בבא בתרא פח א|דף פח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=פח א/&gt;
{{דה מפרש|הא דאתי לאוקמי פלוגתיה בדרבא דאמר הכי[שה] נתחייב בה ודחי אימא דאמר רב וכו'}} הוא הדין דהוה מצי למימר לימא דרב תנאי היא, כדקאמר לימא דשמואל תנאי היא, אלא דעדיפא מינה (אמניה) [אותביה], דהא דרבא לא דמיא לפלוגתיה כלל. כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|גופא אמר שמואל הנוטל כלי מן האומן כדי לבקרו ונאנס בידו חייב}} דכדידיה ממש דמי, לפי שאין האומן יכול לחזור בו, אלא דעתו להקנותו לו לגמרי הוא משנטלו, וכדאמרינן בעובדא דקרי דבסמוך דהקדישן המוכר, ואתא לקמיה דרב כהנא ואמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. ודוקא דקיץ דמיה מפי המוכר, או שאמר עכשו בפירוש כלי זה בכך וכך, ואי נמי שקצץ דמים פעם אחת לכל מי שבא ליקח ממנו כלי כזה, והיינו דאמרינן לעיל בבעל הבית מוכר צלוחיות ונטלה חנוני לבקרה וכדשמואל, והנה אין שם בעל הבית אלא התינוק, אלא שאותו בעל הבית קצץ לדמים לצלוחית כל שבא לקנות מי שרוצה לקנות, הא לאו הכין לא קנה. ואף על פי שמוכרין כיוצא בו בעיר בקציצה ידועה, דאכתי לא סמכא דעתייהו, דילמא אין המוכר מתרצה בכך ואין הלוקח מתרצה לכך, וכדאמרינן לעיל מדד עד שלא פסק לא קנה. וכן דוקא בזבונא חריפא, דהנאת לוקח הוא וכמאן דזבניה דמי, אבל זבונא דלאו חריפא, דהנאת מוכר הוא, אף על גב דקיצי דמי, לא מתחייב באונסין, וכדאיתא ב[[נדרים לא א|נדרים (דף לא)]]. 

וכי אמר שמואל דהוי כקנוי לו, הני מילי לענין אונסין, ואי נמי לחזרה, דלא מצי מוכר למהדר ביה, כדאיתא בעובדא דקרי, אלא מיהו אי בעי לוקח למיהדר ביה הרשות בידו, דאמר ליה דטב מינה בעינא, אלא אם כן גמר בלבו לקנות ובירא שמים שדובר אמת בלבו, וכדאמרינן לקמן בירר והניח בירר והניח לא קנה ואינו חייב במעשר גמר בלבו לקנות קונה וחייב במעשר, ואקשינן ומשום דגמר בלבו לקנות קונה וחייב במעשר, ואוקמה רב הושעיא בירא שמים כגון רב ספרא דמקיים בנפשיה דובר אמת בלבבו.

{{דה מפרש|הא דאמרינן כיצד הוא עושה מעשרו ונותן לו דמי מעשר}} מסתברא דוקא בשנתרצה לו המוכר לקבלו ממנו, הא לאו הכי אסור להחזירו לו ואף על פי שנותן לו דמי מעשר, דכיון דירא שמים הוא קנה לגמרי כאלו גמר בלבו והוציא בשפתיו.

&lt;קטע סוף=פח א/&gt;
===[[בבא בתרא צ א|דף צ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=צ א/&gt;
{{דה מפרש|הא דאמרינן: אלא משום אונאה דלא להוי ביטול מקח והא אמר רבא אפילו פחות מכדי אונאה חוזר}} פירשו רוב המפרשים חוזר המקח, כלומר, אפילו פחות מכדי אונאה הוי מקח בטל. וקשיא לי, דאם כן בטל הוה ליה למימר. ועוד דאם כן כוליה פירקין דבית כור קשיא לי, דהוי דבר שבמדה, ואפילו הכי קתני פחות כל שהוא ינכה הותיר כל שהוא יחזיר. 

אלא הגירסא הנכון מה שפירש הרב ר' יהוסף הלוי ז&quot;ל אבן מיגש, חוזר אותו פחת אף על פי שהוא פחות מכדי אונאה, שלא נאמרו דיני אונאה במחילה וחזרת אונאה וביטול מקח אלא בשיש טעות בדמי המכר, אבל כל שבמדה ושבמשקל ושבמנין לא שייך בהני דיני כלל, אלא הרי הוא כאלו נתן לו מקצת ומשלים השאר, והילכך אין הפרש בדברים אלו בין יתר מכדי אונאה לפחות מכדי אונאה, אלא לעולם המקח קיים ומחזירין זה לזה הפחת והיתרון. וכבר כתבתי יותר מזה בקדושין בריש פרק האומר בסייעתא דשמיא.


---------------
&lt;קטע סוף=צ א/&gt;</text>
      <sha1>hv0bsbcvtvpl7rzzeoq1bgvrt4cdqx3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336199</id>
    <revision>
      <id>3023119</id>
      <parentid>815903</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:06:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023119</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="428" sha1="51s2u6zm9e4cimbyy54yanhi2ha5ucw" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג י|ג ל}}

{{צת|תהלים|קיב|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלט|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|טז|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג כ]]</text>
      <sha1>51s2u6zm9e4cimbyy54yanhi2ha5ucw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336200</id>
    <revision>
      <id>3023121</id>
      <parentid>956560</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:10:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023121</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208" sha1="bhfmz26gnlstd7xqfs99mkrqeumyi0p" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ל|ג נ}}

{{צת|תהלים|קלט|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיא|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג מ]]</text>
      <sha1>bhfmz26gnlstd7xqfs99mkrqeumyi0p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336201</id>
    <revision>
      <id>3023122</id>
      <parentid>815906</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:12:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023122</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168" sha1="pwtkhwknhtb6jpn6rtbipvr8brr4weu" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג מ|ג ס}}

{{צת|תהלים|מט|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג נ]]</text>
      <sha1>pwtkhwknhtb6jpn6rtbipvr8brr4weu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336202</id>
    <revision>
      <id>3023123</id>
      <parentid>815907</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:15:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023123</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="166" sha1="5g5pis3ei2suondzws8k9m7uemy1l16" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ס|ג פ}}

{{צת|איוב|יא|ח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ע]]</text>
      <sha1>5g5pis3ei2suondzws8k9m7uemy1l16</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>406647</id>
    <revision>
      <id>3023211</id>
      <parentid>2943744</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T22:01:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9710" sha1="7wka3zj5tj3upw77994e1ctqcl666ph" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול), התשנ&quot;ד-1994

&lt;מאגר תקן 2124446 קוד a163Y00000DuRd1QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 494|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול)|5574)); ((תשנ&quot;ט, 1062|תיקון|5990)); ((תש&quot;ס, 671|תיקון|6041)); ((תשס&quot;א, 236|תיקון|6074)); ((תשס&quot;ב, 444|תיקון|6153)); ((תשס&quot;ה, 112|תיקון|6345)), ((986|תיקון מס' 2|6423)); ((תשס&quot;ו, 822|תיקון|6487)); ((תשס&quot;ז, 618|תיקון|6570)); ((תשע&quot;ו, 96|תיקון|7564)); ((תשע&quot;ז, 23|תיקון|7719)); ((תשע&quot;ח, 150|[צ&quot;ל: תיקון]|7877)); ((תשפ&quot;ב, 3173|תיקון - הוראת שעה|10206)); ((תשפ&quot;ד, 2434|תיקון|11273)); ((תשפ&quot;ה, 1982|תיקון|11915)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]] (להלן - החוק), ובהתייעצות עם שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. גמול בעד השתתפות בישיבות (תיקון: תשס&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (א) חבר המועצה זכאי לקבל גמול בעד השתתפות בישיבות בסכום השווה לסכום הגמול שלו זכאי חבר מועצה בתאגיד אחר, שהוא גוף מתוקצב, ברמת סיווג זהה לזו של הרשות בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים, וזאת בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לאמור בחוזר הממונה על השכר, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי, ובלבד שהוא אינו אחד מאלה:
:: (1) עובד המדינה;
:: (2) עובד גוף מתוקצב;
:: (3) עובד גוף נתמך;
:: (4) מי שזכאי לקבל גמול בעד השתתפות בישיבות ממקור אחר.
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;גוף מתוקצב&quot;, &quot;גוף נתמך&quot;, &quot;תאגיד&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 3 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים&quot; - הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס' כל/218 מיום י&quot;ב באדר ב' התשנ&quot;ה (14 במרץ 1995);
::- &quot;חוזר הממונה על השכר&quot; - חוזר הממונה על השכר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים מיום ט&quot;ז באלול התשע&quot;א (15 בספטמבר 2011), המתפרסם באתר האינטרנט של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, כפי שיעודכן מזמן לזמן.

@ 2. גמול ליושב ראש ועדת משנה
: יושב ראש ועדת משנה של המועצה זכאי לגמול נוסף של 250 שקלים חדשים לחודש בעד הזמן שהוא מקדיש למילוי תפקידו.

@ 3. הצמדת סכומים (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: (א) הסכום הנקוב [[בתקנה 2]] יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד), ויעלה מדי שלושה חודשים בשיעור של 80% מעליית המדד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני פרסומן של תקנות אלה.
: (ב) הסכום הנקוב [[בתקנה 4]] יעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בתקנה זו - חודש העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; בתקנת משנה זו,
::- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
::- &quot;המדד הקודם&quot; - מדד חודש דצמבר שקדם לחודש העדכון הקודם, ולעניין חודש העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - מדד חודש דצמבר 2023;
:: הסכום המעודכן כאמור יחול לגבי גמול בעד חודש ינואר שבו נעשה העדכון ואילך באותה שנה.

@ 4. גמול ליושב ראש המועצה (תיקון: תשנ&quot;ט, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: יושב ראש המועצה זכאי, בעד הזמן שהוא מקדיש למילוי תפקידו, לגמול בסך 25,853 שקלים חדשים; לא ישולם ליושב ראש המועצה כל תשלום בעד פעילותו ברשות, לרבות במועצה, פרט לגמול לפי תקנה זו ופרט לתשלום הוצאות לפי [[תקנה 5]], והוא לא יקבל גמול בעד השתתפות בישיבות המועצה לפי [[תקנה 1]].

@ 5. הוצאות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: חבר המועצה, לרבות יושב ראש המועצה, זכאי להחזר הוצאות נסיעות ואש&quot;ל שהוציא במילוי תפקידיו כמקובל לנותני שירותים בשירות המדינה, וכן להוצאות טלפון בשיעור של 150 שיחות לחודש.

@ 6. דרישת הוצאות
: דרישה לתשלום הוצאות תוגש בידי חבר המועצה לרשות השניה לטלויזיה ורדיו בסוף החודש שבו נשא חבר המועצה בהוצאה.

@ 7. מועדים
: גמול השתתפות או החזר הוצאות - לפי הענין - ישולם לחבר המועצה לא יאוחר מ-30 ימים ממועד הישיבה או ממועד הגשת דרישת התשלום.

@ 8. תחילה ותחולה
: תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן אך לגבי חבר המועצה שחבר במועצה ביום פרסומן - הן יחולו החל ביום שהשתתף בישיבות המועצה, ולגבי מי שהוא יושב ראש המועצה ביום פרסומן - החל ביום שבו החל למלא תפקידו כיושב ראש המועצה.

@ 9. הוראת שעה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 4]], ולעניין יושב ראש מועצה קבוע בלבד, בתקופה שמיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) או עד למינוי של מנהל הרשות, לפי המוקדם מביניהם, יהיה יושב ראש המועצה הקבוע, המקדיש את זמנו לתפקידו באופן מלא, זכאי לגמול השווה ל-90% ממשכורתו הכוללת של מנהל הרשות, ובלבד שלא יקבל בתקופה האמורה גמול השתתפות בעד ישיבות לפי [[תקנה 1]].
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 4]], ולעניין יושב ראש מועצה קבוע בלבד שלא קיבל לגבי התקופות שלהלן גמול השתתפות בעד ישיבות לפי [[תקנה 1]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) לגבי ((ה))תקופה שמיום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018) עד יום כ&quot;ז באדר התשע&quot;ח (14 במרס 2018) ומיום ט' באדר ב' התשע&quot;ט (16 במרס 2019) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2021) זכאי יושב ראש המועצה הקבוע, שהקדיש את זמנו לתפקידו באופן מלא, לגמול השווה ל-90% ממשכורתו הכוללת של מנהל הרשות;
:: (2) לגבי התקופה שמיום כ&quot;ח באדר התשע&quot;ח (15 במרס 2018) עד יום ח' באדר ב' התשע&quot;ט (15 במרס 2019) זכאי יושב ראש המועצה הקבוע, שהקדיש את זמנו לתפקידו, לגמול השווה ל-45% ממשכורתו הכוללת של מנהל הרשות;
:: (3) לעניין התקופות האמורות בפסקאות (1) ו-(2), לא ישולם כל תשלום פרט להפרש שבין הגמול או התשלום ששולם ליושב ראש המועצה הקבוע לפי [[תקנות 4]] [[ו-5]] לבין הגמול או התשלום לפי פסקאות (1) ו-(2).
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 4]], לעניין יושב ראש מועצה קבוע בלבד (בתקנת משנה זו - יושב ראש) ולגבי התקופה שמיום ז' בשבט התשפ&quot;ב (9 בינואר 2022) עד יום ל' באדר א' התשפ&quot;ד (10 במרץ 2024) (בתקנת משנה זו - התקופה הקובעת), יחולו הוראות אלה:
:: (1) יושב ראש שהקדיש את זמנו לתפקידו באופן מלא בתקופה הקובעת, זכאי לגמול השווה ל-85% ממשכורתו של מנהל הרשות, ובלבד שהוא לא קיבל בתקופה הקובעת גמול השתתפות בעד ישיבות לפי [[תקנה 1]];
:: (2) בדרישה לגמול שמגיש יושב ראש לפי תקנת משנה זו, הוא יצהיר כי הקדיש את זמנו לתפקידו באופן מלא בתקופה הקובעת, כאמור בפסקה (1);
:: (3) לא ישולם ליושב ראש לפי תקנת משנה זו כל תשלום פרט להפרש שבין הגמול שהוא זכאי לו לפי פסקה (1) לבין הגמול או התשלום ששולם לו לפי [[תקנות 4]] [[ו-5]];
:: (4) גמול לפי תקנת משנה זו ישולם כשהוא מעודכן לפי המדד שהיה ידוע ביום התשלום בפועל לעומת המדד שהיה ידוע במועד שבו קמה הזכאות.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ד (26 בדצמבר 1993)
&lt;חתימה&gt; יצחק רבין ראש הממשלה</text>
      <sha1>7wka3zj5tj3upw77994e1ctqcl666ph</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>407627</id>
    <revision>
      <id>3023058</id>
      <parentid>2931837</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:32:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול</comment>
      <origin>3023058</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14113" sha1="48yzvol5g6j8yar4nyc6sy8aglre0pc" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), תשכ״ז–1967
=== צו בדבר ייצור חלב ===

&lt;מאגר תקן 2101206 קוד a163Y00000DuRG6QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשכ״ז, 2987|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)|2084)); ((תשכ״ח, 536|תיקון|2158)), ((1830|תיקון מס׳ 2|2250)); ((תשמ״ה, 1380|תיקון|4811)); ((תשמ״ח, 802|תיקון|5106)); ((תשמ״ט, 82|תיקון|5140)), ((701|תיקון מס׳ 2|5180)); ((תשנ״א, 630|תיקון|5336)); ((תשנ״ב, 625|תיקון|5411)); ((תשנ״ח, 1231|תיקון|5922)); ((תשס״ג, 738|תיקון|6242)); ((ס&quot;ח תשע&quot;א, 774|חוק תכנון משק החלב|18:300923)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2324|בוטל|12455)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5]] [[+|ו־15]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957]], אני מצווה לאמור:
----
((לפי [[סעיף 43(ב) לחוק תכנון משק החלב, התשע&quot;א-2011]], [[סעיפים 2]], [[3]], [[4]], [[5]], [[5ב]], [[8(ב) ו־(ג)]] [[ו־9 לצו זה]] נשללו מתוקפם בשל התקנת תקנות לפי [[סעיף 12 לחוק האמור]].))
----
(('''צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), תשכ״ז–1967 בוטל ביום כ' בתמוז התשפ&quot;ו (5 ביולי 2026).'''))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ״ה, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ג)
: בצו זה –
:- ”חלב” – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של פרה, כבשה או עז;
:- ”מחלבה” – מפעל שבו מעבדים או משנים חלב הן בצורתו והן בהרכבו, ולבעליו ניתן רשיון לכך על פי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960]];
:- ”תחנת איסוף” – מקום המשמש כתחנת ביניים לאיסוף ולקירור של חלב המובא על ידי יצרן לשם העברתו למחלבה;
:- ”יצרן” – אדם שהוא בעל עדר פרות, כבשים או עזים הנמצא במשקו ברפת או בדיר שבבעלותו, ועיסוקו בייצור חלב, בין בעצמו ובין בסיוע אחרים, והמשווקו לתחנת איסוף ולמחלבה, לרבות מי שיניתן לו היתר לפי [[סעיף 5א]]; לענין זה, ”אדם” – למעט תאגיד שאינו אגודה שיתופית;
:- ”מכסת חלב” – כמות החלב שרשאי יצרן לפי צו זה לייצר ולשווק בשנת מכסות חלב כלשהי;
:- ”המנהל” – שר החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהוא מינה לענין צו, זה כולו או מקצתו;
:- ”שנת מכסות חלב” – שנת מכסות חלב כפי שיקבע המנהל מפעם לפעם.

@ 2. קביעת מכסות חלב (תיקון: תשמ״ח&lt;!--החלפה--&gt;, ס&quot;ח תשע&quot;א)
: המנהל רשאי לקבוע ליצרנים מכסת חלב, לכל שנה המתחילה ב־1 בינואר והמסתימת ב־31 בדצמבר של כל שנה.

@ 3. חלוקה חדשית של מכסות חלב (תיקון: תשמ״ח&lt;!--החלפה--&gt;, ס&quot;ח תשע&quot;א)
: המנהל רשאי לחלק את מכסת החלב של יצרן למכסות חלב חדשיות, בתנאי שסך כל כמויות החלב של מכסות החלב החדשיות, יהיה שווה למכסת החלב שנקבעה, או שתיקבע לאותו יצרן.

@ 4. שינוי מכסות (תיקון: תשמ״ח, ס&quot;ח תשע&quot;א)
: על אף האמור במקום אחר בצו זה, רשאי המנהל, מטעמים שיירשמו, לשנות מכסת חלב שנקבעה תוך השנה שלגביה נקבעה או לפני השנה האמורה; שונתה מכסת חלב כאמור, יראו את כמות החלב שנקבעה בהודעת השינוי כבאה במקום כמות החלב שצויינה בהודעה מוקדמת כאמור [[בסעיף 6]].

@ 4א. איסור העברת מכסת חלב (תיקון: תשנ״א)
: מכסת חלב שקבע המנהל אינה ניתנת להעברה, כולה או מקצתה, אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל.

@ 5. אגודות שיתופיות (תיקון: תשכ״ח–2&lt;!--החלפה--&gt;, תשמ״ח&lt;!--החלפה--&gt;, תשנ״א&lt;!--החלפה--&gt;, תשנ״ב, ס&quot;ח תשע&quot;א)
: (א) אגודה שיתופית (להלן – אגודה) יראו כמייצגת את כל חבריה היצרנים לענין מכסות החלב ורק לה תיקבע מכסת חלב משותפת בשבילם.
: (ב) אגודה שהמנהל קבע לה מכסת חלב, תקבע באישור המנהל, כללים בדבר חלוקת המכסה האמורה בין חבריה היצרנים ותעניק להם את מכסת החלב בהתאם לאותם כללים; לא יאוחר מ־30 ימים לאחר קבלת הודעה מאת המנהל בדבר מכסת החלב המשותפת, תעביר האגודה לאישור המנהל רשימה שמית של חבריה היצרנים עם פירוט המכסות שהוקצו לכל אחד.
: (ג) חבר באגודה הרואה עצמו נפגע על ידי החלוקה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי להשיג עליה; הוראות תקנות האגודה יחולו על ההשגה כאילו נתגלע סכסוך בין האגודה לבין החבר.
: (ד) אגודה רשאית לקבל החלטה שלפיה תיקבע מכסת חלב בנפרד לאחד או יותר מחבריה היצרנים וכן רשאית היא לקבל החלטה שלפיה תיקבע מכסת החלב בנפרד לכל חבר מבין חבריה היצרנים.
: (ה) קיבלה האגודה החלטה כאמור בסעיף קטן (ד), והודיעה על כך בכתב למנהל בצירוף נוסח ההחלטה, תפסיק האגודה לייצג את אותם חבריה היצרנים או את כלל חבריה היצרנים, כקבוע בהחלטה, והמנהל יקבע להם מכסות חלב נפרדות.
: (ו) בחלוקת מכסות חלב בנפרד כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהיה המנהל קשור בכל דרך שהיא לסך מכסות החלב שחולקו לאגודה לפני קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (ד).
: (ז) יצרן שהוא חבר אגודה רשאי לפנות למנהל בבקשה שתיקבע לו מכסת חלב נפרדת, ואולם מכסה נפרדת כאמור לא תיקבע לפני שנת מכסות החלב המתחילה ב־1 בינואר 1993, אלא בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו.
: (ח) מכסת חלב נפרדת כאמור בסעיף קטן (ז) תהא בגובה המכסה הרשומה לאותו יצרן בהודעה האחרונה שקיבל המנהל מהאגודה בהתאם לסעיף קטן (ב), והמנהל יפחית מכסה זו מהמכסה המשותפת של האגודה; לא קיבל המנהל הודעה כאמור – יקבע את המכסה הנפרדת ככל שייראה לו.
: (ט) יצרנים חברי אגודה בעלי מכסות נפרדות, רשאים לבקש מהמנהל להעביר מכסתם הנפרדת למכסה המשותפת שתיקבע לאגודה שבה הם חברים, ובלבד שהיצרנים הם מאותו ישוב; לענין זה – ”ישוב” – כמשמעותו [[בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958]]((,)) וכן מועצה כמשמעותה [[בצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950]], [[וצו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953]].
: (י) המנהל רשאי לדרוש ממבקש כאמור כל מסמך שיידרש לצורך קבלת החלטה בדבר העברת המכסה הנפרדת למכסה משותפת כאמור בסעיף קטן (ט).
: (יא) בהחלטה בדבר העברת מכסה נפרדת למכסה משותפת כאמור בסעיף קטן (ט), תיקבע או תשונה המכסה המשותפת בגובה המכסה שהועברה לאגודה.
: (יב) כל הודעה או בקשה שתוגש למנהל לפי סעיף זה, תוגש 90 ימים לפחות לפני חלוקת מכסות החלב לשנת מכסות כלשהי, או תוך מועד אחר שיקבע המנהל.

@ 5א. היתר לייצור חלב במשקו של אחר (תיקון: תשנ״ב)
: (א) מי שנקבעה לו מכסת חלב אך אין באפשרותו, באופן זמני, לייצר את החלב במשקו והוא מבקש לייצרו במשקו של יצרן אחר, רשאי המנהל ליתן לו היתר לכך.
: (ב) היתר כאמור בסעיף קטן (א) לא יינתן לתקופה העולה על שלוש שנים; המנהל רשאי, בהסכמת שר החקלאות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את תקופת ההיתר בשנה אחת נוספת.

@ 5ב. שותפות בין יצרנים (תיקון: תשנ״ח, ס&quot;ח תשע&quot;א)
: (א) לבקשת יצרנים רשאי המנהל לאשר שותפות ביניהם לענין צו זה, ובלבד שמתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם מאותו ישוב כהגדרתו [[בסעיף 5(ט)]];
:: (2) הם אגודות שיתופיות.
: (ב) לא יאשר המנהל שותפות שמספר חבריה עולה על שלושה;
: (ג) אושרה שותפות לפי סעיף קטן (א) תישאר לכל אחד מחבריה מכסת החלב שנקבעה לו.
: (ד) חברי השותפות רשאים לייצר את המכסה שנקבעה להם במשק של השותפות או במשקו של כל אחד מהם.

@ 6. הודעות מוקדמות (תיקון: תשכ״ח, תשמ״ח)
: (א) הודעה מוקדמת של לפחות שלושה חדשים תימסר לכל יצרן, בה תפורט מכסת החלב שהוקצבה לו וכן התקופה אליה מתייחסת מכסת החלב; לא תחול חובת הודעה מוקדמת לגבי שינוי מכסת החלב לפי [[סעיף 4]].
: (ב) הודעה כאמור בסעיף זה יראו כנמסרת בתום שבעה ימים מיום שנמסרה לבית הדואר אם היא נשלחה בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל או מקום עסקו הרגיל או מקום מגוריו האחרון או מקום עסקו האחרון של יצרן.

@ 6א. ערר (תיקון: תשנ״ב)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לענין קביעת מכסת חלב, רשאי, תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה בפני ועדת ערר.
: (ב) תוקם ועדת ערר של שלושה שאחד מהם, שהוא היושב ראש, ימנה שר המשפטים והוא שופט או מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, ושני חברים שימנה שר החקלאות, האחד מבין עובד משרדו והאחר מתוך רשימה שהגיש לו הארגון המייצג את רוב היצרנים.
: (ג) ועדת הערר תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה.
: (ד) החלטת ועדת הערר תתקבל ברוב דעות חבריה ובאין רוב דעות יכריע היושב ראש.
: (ה) ועדת הערר תהא רשאית לאשר החלטת המנהל, לבטלה, לשנותה או להחזירה לדיון נוסף למנהל.
: (ו) ועדת הערר תיתן החלטתה לעורר, בכתב, תוך 30 ימים מיום גמר שמיעת הערר.
: (ז) החלטת ועדת הערר תהיה סופית.

@ 6ב. הודעה בדבר תחנת איסוף ומחלבה (תיקון: תשנ״א, תשנ״ב&lt;!--שינוי מספור במקור 6א--&gt;)
: יצרן או אגודה שנקבעו להם מכסות חלב, יודיעו למנהל תוך 30 ימים מיום שקיבלו הודעה מוקדמת כאמור [[בסעיף 6]], את פרטי תחנת האיסוף והמחלבה שבאמצעותם ישווקו חלב.

@ 7. ייצור ושיווק חלב (תקון: תשמ״ט–2&lt;!--החלפה--&gt;, תשנ״ב)
: (א) לא ייצר ולא ישווק יצרן חלב אלא מתוצרתו ובכמות שלא תעלה על מכסת החלב או מכסת החלב החדשית שנקבעה לו.
: (ב) לא ייצר ולא ישווק יצרן חלב שהפיק מעל למכסת החלב או מכסת החלב החדשית שנקבעה לו (להלן – עודפי חלב), אלא על פי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

@ 8. שיווק רק למחלבה או תחנת איסוף (תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב, ס&quot;ח תשע&quot;א)
: (א) לא ישווק יצרן את מכסת החלב והמכסה החדשית שלו אלא לתחנת איסוף ולמחלבה כאמור בצו זה.
: (ב) לא תקלוט מחלבה עודפי חלב אלא על פי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
: (ג) בתחנת איסוף ובמחלבה ינוהלו שני חשבונות: האחד לחלב במסגרת מכסת החלב והמכסה החדשית והשניה לעודפי החלב המובאים לפי [[סעיף 7]].

@ 9. חובת מחלבה לדווח (תיקון: תשכ״ח, תשמ״ה, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ב, ס&quot;ח תשע&quot;א)
: מחלבה תמסור למנהל תוך 30 ימים מיום שדרש זאת, או במועד אחר שקבע בדרישה, דוחו״ת, מסמכים ונתונים אחרים שעניינם קליטת החלב, עיבודו, שינויו, אחסנתו, ושיווקו.

@ 10. השם
: לצו זה ייקרא ”צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), תשכ&quot;ז–1967”.

&lt;פרסום&gt; ו׳ בתמוז תשכ״ז (14 ביולי 1967)
&lt;חתימות&gt; חיים גבתי, שר החקלאות</text>
      <sha1>48yzvol5g6j8yar4nyc6sy8aglre0pc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (סדרנים באסיפות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>456410</id>
    <revision>
      <id>3023204</id>
      <parentid>2932536</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T21:18:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4768" sha1="5egq615z5w2kklqsqk1f6eqwp57j39s" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (סדרנים באסיפות), התשמ&quot;ט-1988

&lt;מאגר תקן 2120322 קוד a163Y00000DuTl4QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 106|תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (סדרנים באסיפות)|5143)); ((תשס&quot;ה, 622|הוראת שעה|6383)); ((תשס&quot;ז, 358|הוראת שעה [תשס&quot;ה] (תיקון)|6543)); ((תשס&quot;ח, 1053|הוראת שעה [תשס&quot;ה] (תיקון)|6684)); ((תשס&quot;ט, 1068|הוראת שעה [תשס&quot;ה] (תיקון)|6788)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[=החוק|לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ&quot;ג-1962]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם שר המשטרה ועם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. פרשנות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אחראי&quot; - האחראי לבטיחות לפי [[סעיף 4 לחוק]], ובעצרת-עם - האחראי לבטיחות לפי [[סעיף 6 לחוק]], ומארגן האסיפה;
:- &quot;סדרן בטיחות&quot; - מי שהאחראי מינה כסדרן בטיחות בתנאי שמלאו לו 18 שנה;
:- &quot;מגרש ספורט&quot; - כמשמעותו [[בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;אסיפה&quot; - למעט אסיפה שמספר המשתתפים בה בין בפועל בין במשוער הוא פחות ממאתיים בני אדם;
:- &quot;מקום אסיפות קבוע&quot; - מקום המשמש דרך קבע לאסיפות, לרבות חלק מבנין המשמש כאמור.

@ 2. צפיפות אסורה
: לא ירשה סדרן בטיחות לבני אדם להצטופף בחלק כלשהו במקום אסיפה או בכניסה אליו באופן העלול לסכן את הבטיחות במקום האסיפה, בין אם אותו מקום הוא מקום אסיפות קבוע ובין אם לא.

@ 3. נוכחות סדרנים
: האחראי יבטיח כי בכל אסיפה יהיו נוכחים סדרני בטיחות במספר הדרוש כאמור [[בתקנה 9]], יציבם במקומותיהם, ויורה להם על תפקידם ועל אחריותם בהתאם לכל חיקוק.

@ 4. רישום סדרנים
: האחראי ינהל רישום של סדרני הבטיחות שהוא הציב וחלוקת תפקידיהם, ויציג את הרישום לביקורת לרשות הרישוי כמשמעותה [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], או לשוטר לפי דרישתם.

@ 5. סימן היכר לסדרן בטיחות
: בשעת מילוי תפקידו ילבש סדרן בטיחות מדים מיוחדים, כובע מיוחד, או סרט מיוחד על זרועו הימנית שעליו כתובה באופן בולט המלה &quot;סדרן&quot;.

@ 6. תפקיד סדרן הבטיחות
: סדרן בטיחות ישמור על בטיחות האסיפה, יציית בעניני תפקידיו להוראות האחראי ולא יעזוב את משמרתו אלא לפי הוראותיו.

@ 7. קריאה לסדר
: סדרן בטיחות רשאי לקרוא לסדר כל אדם המפריע לסדרי הבטיחות באסיפה, ולאחר התראה רשאי הוא לדרוש ממנו לעזוב את המקום, וכן להוציאו מן המקום אם לא ציית המפריע להתראה, ואם קיבל הוראה על כך מהאחראי.

@ 8. ביצוע הוראות הבטיחות
: סדרן בטיחות רשאי, לפי הוראות האחראי, לנקוט בכל הצעדים הדרושים להבטחת ביצוען של תקנות שהותקנו מכוח החוק ולשמירה על קיומן.

@ 9. מספר סדרני הבטיחות
: מספר סדרני הבטיחות לא יפחת משניים למאתיים המשתתפים הראשונים באסיפה וסדרן נוסף אחד לפחות לכל מאתיים משתתפים נוספים משוערים או מספר גדול יותר, כפי שיקבע מי ששר הפנים ימנה לכך.

@ 10. סדרן בטיחות במגרש ספורט
: במגרש ספורט, דלתות מעבר דו-כיווניות שהותקנו בגדר שבין גושי מושבים יהיו נעולות, וליד כל אחת &lt;!-- (([במקור: אחד])) --&gt; מהן יוצב בשעת קיום מופע ספורט או אסיפה אחרת סדרן בטיחות שבידו מפתח לדלת, כדי לפתחה בשעת חירום.

@ 11. (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט) : (((פקעה).))

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה באב התשמ&quot;ח (8 באוגוסט 1988)
&lt;חתימות&gt; יצחק שמיר, ראש הממשלה ושר הפנים</text>
      <sha1>5egq615z5w2kklqsqk1f6eqwp57j39s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (סדרנים באסיפות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>456497</id>
    <revision>
      <id>3023209</id>
      <parentid>2926151</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T21:30:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3023204]</comment>
      <origin>3023209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6035" sha1="0h2q6iatpue6sloc8fqnvkzf337sgba" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (סדרנים באסיפות), התשמ״ט–1988}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ט, 106|תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (סדרנים באסיפות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5143.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 622|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6383.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 358|הוראת שעה [תשס״ה] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6543.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1053|הוראת שעה [תשס״ה] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6684.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1068|הוראת שעה [תשס״ה] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6788.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1962}} (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם שר המשטרה ועם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|פרשנות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי“ – האחראי לבטיחות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים#סעיף 4|סעיף 4 לחוק}}, ובעצרת־עם – האחראי לבטיחות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים#סעיף 6|סעיף 6 לחוק}}, ומארגן האסיפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סדרן בטיחות“ – מי שהאחראי מינה כסדרן בטיחות בתנאי שמלאו לו 18 שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש ספורט“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה“ – למעט אסיפה שמספר המשתתפים בה בין בפועל בין במשוער הוא פחות ממאתיים בני אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום אסיפות קבוע“ – מקום המשמש דרך קבע לאסיפות, לרבות חלק מבנין המשמש כאמור.

{{ח:סעיף|2|צפיפות אסורה}}
{{ח:ת}} לא ירשה סדרן בטיחות לבני אדם להצטופף בחלק כלשהו במקום אסיפה או בכניסה אליו באופן העלול לסכן את הבטיחות במקום האסיפה, בין אם אותו מקום הוא מקום אסיפות קבוע ובין אם לא.

{{ח:סעיף|3|נוכחות סדרנים}}
{{ח:ת}} האחראי יבטיח כי בכל אסיפה יהיו נוכחים סדרני בטיחות במספר הדרוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, יציבם במקומותיהם, ויורה להם על תפקידם ועל אחריותם בהתאם לכל חיקוק.

{{ח:סעיף|4|רישום סדרנים}}
{{ח:ת}} האחראי ינהל רישום של סדרני הבטיחות שהוא הציב וחלוקת תפקידיהם, ויציג את הרישום לביקורת לרשות הרישוי כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, או לשוטר לפי דרישתם.

{{ח:סעיף|5|סימן היכר לסדרן בטיחות}}
{{ח:ת}} בשעת מילוי תפקידו ילבש סדרן בטיחות מדים מיוחדים, כובע מיוחד, או סרט מיוחד על זרועו הימנית שעליו כתובה באופן בולט המלה ”סדרן“.

{{ח:סעיף|6|תפקיד סדרן הבטיחות}}
{{ח:ת}} סדרן בטיחות ישמור על בטיחות האסיפה, יציית בעניני תפקידיו להוראות האחראי ולא יעזוב את משמרתו אלא לפי הוראותיו.

{{ח:סעיף|7|קריאה לסדר}}
{{ח:ת}} סדרן בטיחות רשאי לקרוא לסדר כל אדם המפריע לסדרי הבטיחות באסיפה, ולאחר התראה רשאי הוא לדרוש ממנו לעזוב את המקום, וכן להוציאו מן המקום אם לא ציית המפריע להתראה, ואם קיבל הוראה על כך מהאחראי.

{{ח:סעיף|8|ביצוע הוראות הבטיחות}}
{{ח:ת}} סדרן בטיחות רשאי, לפי הוראות האחראי, לנקוט בכל הצעדים הדרושים להבטחת ביצוען של תקנות שהותקנו מכוח החוק ולשמירה על קיומן.

{{ח:סעיף|9|מספר סדרני הבטיחות}}
{{ח:ת}} מספר סדרני הבטיחות לא יפחת משניים למאתיים המשתתפים הראשונים באסיפה וסדרן נוסף אחד לפחות לכל מאתיים משתתפים נוספים משוערים או מספר גדול יותר, כפי שיקבע מי ששר הפנים ימנה לכך.

{{ח:סעיף|10|סדרן בטיחות במגרש ספורט}}
{{ח:ת}} במגרש ספורט, דלתות מעבר דו־כיווניות שהותקנו בגדר שבין גושי מושבים יהיו נעולות, וליד כל אחת מהן יוצב בשעת קיום מופע ספורט או אסיפה אחרת סדרן בטיחות שבידו מפתח לדלת, כדי לפתחה בשעת חירום.

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:חתימות|כ״ה באב התשמ״ח (8 באוגוסט 1988)}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה ושר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0h2q6iatpue6sloc8fqnvkzf337sgba</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>464285</id>
    <revision>
      <id>3023217</id>
      <parentid>2943750</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T23:02:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3023211]</comment>
      <origin>3023217</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11829" sha1="ibcr4uhgx310s6ks38g5ngkvpytyjqv" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול), התשנ״ד–1994}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 494|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 1062|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5990.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 671|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6041.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 236|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6074.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 444|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 112|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6345.pdf}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6423.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 822|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6487.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 618|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6570.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 96|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 23|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 150|[צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3173|תיקון – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2434|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1982|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11915.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו#סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|גמול בעד השתתפות בישיבות|תיקון: תשס״ה, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה זכאי לקבל גמול בעד השתתפות בישיבות בסכום השווה לסכום הגמול שלו זכאי חבר מועצה בתאגיד אחר, שהוא גוף מתוקצב, ברמת סיווג זהה לזו של הרשות בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים, וזאת בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לאמור בחוזר הממונה על השכר, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי, ובלבד שהוא אינו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובד המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד גוף מתוקצב;
{{ח:תתת|(3)}} עובד גוף נתמך;
{{ח:תתת|(4)}} מי שזכאי לקבל גמול בעד השתתפות בישיבות ממקור אחר.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף מתוקצב“, ”גוף נתמך“, ”תאגיד“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים“ – הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס׳ כל/218 מיום י״ב באדר ב׳ התשנ״ה (14 במרץ 1995);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזר הממונה על השכר“ – חוזר הממונה על השכר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים מיום ט״ז באלול התשע״א (15 בספטמבר 2011), המתפרסם באתר האינטרנט של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, כפי שיעודכן מזמן לזמן.

{{ח:סעיף|2|גמול ליושב ראש ועדת משנה}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדת משנה של המועצה זכאי לגמול נוסף של 250 שקלים חדשים לחודש בעד הזמן שהוא מקדיש למילוי תפקידו.

{{ח:סעיף|3|הצמדת סכומים|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), ויעלה מדי שלושה חודשים בשיעור של 80% מעליית המדד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני פרסומן של תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} יעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בתקנה זו – חודש העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; בתקנת משנה זו,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר שקדם לחודש העדכון הקודם, ולעניין חודש העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – מדד חודש דצמבר 2023;
{{ח:תת}} הסכום המעודכן כאמור יחול לגבי גמול בעד חודש ינואר שבו נעשה העדכון ואילך באותה שנה.

{{ח:סעיף|4|גמול ליושב ראש המועצה|תיקון: תשנ״ט, תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} יושב ראש המועצה זכאי, בעד הזמן שהוא מקדיש למילוי תפקידו, לגמול בסך 25,853 שקלים חדשים; לא ישולם ליושב ראש המועצה כל תשלום בעד פעילותו ברשות, לרבות במועצה, פרט לגמול לפי תקנה זו ופרט לתשלום הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, והוא לא יקבל גמול בעד השתתפות בישיבות המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}}.

{{ח:סעיף|5|הוצאות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} חבר המועצה, לרבות יושב ראש המועצה, זכאי להחזר הוצאות נסיעות ואש״ל שהוציא במילוי תפקידיו כמקובל לנותני שירותים בשירות המדינה, וכן להוצאות טלפון בשיעור של 150 שיחות לחודש.

{{ח:סעיף|6|דרישת הוצאות}}
{{ח:ת}} דרישה לתשלום הוצאות תוגש בידי חבר המועצה לרשות השניה לטלויזיה ורדיו בסוף החודש שבו נשא חבר המועצה בהוצאה.

{{ח:סעיף|7|מועדים}}
{{ח:ת}} גמול השתתפות או החזר הוצאות – לפי הענין – ישולם לחבר המועצה לא יאוחר מ־30 ימים ממועד הישיבה או ממועד הגשת דרישת התשלום.

{{ח:סעיף|8|תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן אך לגבי חבר המועצה שחבר במועצה ביום פרסומן – הן יחולו החל ביום שהשתתף בישיבות המועצה, ולגבי מי שהוא יושב ראש המועצה ביום פרסומן – החל ביום שבו החל למלא תפקידו כיושב ראש המועצה.

{{ח:סעיף|9|הוראת שעה|תיקון: תש״ס, תשס״א, תשס״ב, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, ולעניין יושב ראש מועצה קבוע בלבד, בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) או עד למינוי של מנהל הרשות, לפי המוקדם מביניהם, יהיה יושב ראש המועצה הקבוע, המקדיש את זמנו לתפקידו באופן מלא, זכאי לגמול השווה ל־90% ממשכורתו הכוללת של מנהל הרשות, ובלבד שלא יקבל בתקופה האמורה גמול השתתפות בעד ישיבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, ולעניין יושב ראש מועצה קבוע בלבד שלא קיבל לגבי התקופות שלהלן גמול השתתפות בעד ישיבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי {{ח:הערה|ה}}תקופה שמיום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018) עד יום כ״ז באדר התשע״ח (14 במרס 2018) ומיום ט׳ באדר ב׳ התשע״ט (16 במרס 2019) עד יום כ״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2021) זכאי יושב ראש המועצה הקבוע, שהקדיש את זמנו לתפקידו באופן מלא, לגמול השווה ל־90% ממשכורתו הכוללת של מנהל הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי התקופה שמיום כ״ח באדר התשע״ח (15 במרס 2018) עד יום ח׳ באדר ב׳ התשע״ט (15 במרס 2019) זכאי יושב ראש המועצה הקבוע, שהקדיש את זמנו לתפקידו, לגמול השווה ל־45% ממשכורתו הכוללת של מנהל הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין התקופות האמורות בפסקאות (1) ו־(2), לא ישולם כל תשלום פרט להפרש שבין הגמול או התשלום ששולם ליושב ראש המועצה הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} לבין הגמול או התשלום לפי פסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, לעניין יושב ראש מועצה קבוע בלבד (בתקנת משנה זו – יושב ראש) ולגבי התקופה שמיום ז׳ בשבט התשפ״ב (9 בינואר 2022) עד יום ל׳ באדר א׳ התשפ״ד (10 במרץ 2024) (בתקנת משנה זו – התקופה הקובעת), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש שהקדיש את זמנו לתפקידו באופן מלא בתקופה הקובעת, זכאי לגמול השווה ל־85% ממשכורתו של מנהל הרשות, ובלבד שהוא לא קיבל בתקופה הקובעת גמול השתתפות בעד ישיבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}};
{{ח:תתת|(2)}} בדרישה לגמול שמגיש יושב ראש לפי תקנת משנה זו, הוא יצהיר כי הקדיש את זמנו לתפקידו באופן מלא בתקופה הקובעת, כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} לא ישולם ליושב ראש לפי תקנת משנה זו כל תשלום פרט להפרש שבין הגמול שהוא זכאי לו לפי פסקה (1) לבין הגמול או התשלום ששולם לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}};
{{ח:תתת|(4)}} גמול לפי תקנת משנה זו ישולם כשהוא מעודכן לפי המדד שהיה ידוע ביום התשלום בפועל לעומת המדד שהיה ידוע במועד שבו קמה הזכאות.

{{ח:חתימות|י״ב בטבת התשנ״ד (26 בדצמבר 1993)}}
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ibcr4uhgx310s6ks38g5ngkvpytyjqv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>465130</id>
    <revision>
      <id>3023074</id>
      <parentid>2925338</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:00:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3023058] ביטול</comment>
      <origin>3023074</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16616" sha1="0a6faa6tfcvkw2ugjhwvib2z1hjkhk1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), תשכ״ז–1967}}
{{ח:קטע3||צו בדבר ייצור חלב}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 2987|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2084.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 536|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2158.pdf}}, {{ח:תיבה|1830|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2250.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1380|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4811.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 802|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5106.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 82|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5140.pdf}}, {{ח:תיבה|701|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5180.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 630|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 625|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 1231|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5922.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 738|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6242.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשע״א, 774|חוק תכנון משק החלב|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300923.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2324|בוטל|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12455.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|ו־15}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, אני מצווה לאמור:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 43|סעיף 43(ב) לחוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ב|5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9 לצו זה}} נשללו מתוקפם בשל התקנת תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 12|סעיף 12 לחוק האמור}}.}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), תשכ״ז–1967 בוטל ביום כ׳ בתמוז התשפ״ו (5 ביולי 2026).'''}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ג}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלב“ – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של פרה, כבשה או עז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה“ – מפעל שבו מעבדים או משנים חלב הן בצורתו והן בהרכבו, ולבעליו ניתן רשיון לכך על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת איסוף“ – מקום המשמש כתחנת ביניים לאיסוף ולקירור של חלב המובא על ידי יצרן לשם העברתו למחלבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם שהוא בעל עדר פרות, כבשים או עזים הנמצא במשקו ברפת או בדיר שבבעלותו, ועיסוקו בייצור חלב, בין בעצמו ובין בסיוע אחרים, והמשווקו לתחנת איסוף ולמחלבה, לרבות מי שיניתן לו היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}; לענין זה, ”אדם“ – למעט תאגיד שאינו אגודה שיתופית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכסת חלב“ – כמות החלב שרשאי יצרן לפי צו זה לייצר ולשווק בשנת מכסות חלב כלשהי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – שר החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהוא מינה לענין צו, זה כולו או מקצתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מכסות חלב“ – שנת מכסות חלב כפי שיקבע המנהל מפעם לפעם.

{{ח:סעיף|2|קביעת מכסות חלב|תיקון: תשמ״ח, ס״ח תשע״א}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע ליצרנים מכסת חלב, לכל שנה המתחילה ב־1 בינואר והמסתימת ב־31 בדצמבר של כל שנה.

{{ח:סעיף|3|חלוקה חדשית של מכסות חלב|תיקון: תשמ״ח, ס״ח תשע״א}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לחלק את מכסת החלב של יצרן למכסות חלב חדשיות, בתנאי שסך כל כמויות החלב של מכסות החלב החדשיות, יהיה שווה למכסת החלב שנקבעה, או שתיקבע לאותו יצרן.

{{ח:סעיף|4|שינוי מכסות|תיקון: תשמ״ח, ס״ח תשע״א}}
{{ח:ת}} על אף האמור במקום אחר בצו זה, רשאי המנהל, מטעמים שיירשמו, לשנות מכסת חלב שנקבעה תוך השנה שלגביה נקבעה או לפני השנה האמורה; שונתה מכסת חלב כאמור, יראו את כמות החלב שנקבעה בהודעת השינוי כבאה במקום כמות החלב שצויינה בהודעה מוקדמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.

{{ח:סעיף|4א|איסור העברת מכסת חלב|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} מכסת חלב שקבע המנהל אינה ניתנת להעברה, כולה או מקצתה, אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל.

{{ח:סעיף|5|אגודות שיתופיות|תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב, ס״ח תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} אגודה שיתופית (להלן – אגודה) יראו כמייצגת את כל חבריה היצרנים לענין מכסות החלב ורק לה תיקבע מכסת חלב משותפת בשבילם.
{{ח:תת|(ב)}} אגודה שהמנהל קבע לה מכסת חלב, תקבע באישור המנהל, כללים בדבר חלוקת המכסה האמורה בין חבריה היצרנים ותעניק להם את מכסת החלב בהתאם לאותם כללים; לא יאוחר מ־30 ימים לאחר קבלת הודעה מאת המנהל בדבר מכסת החלב המשותפת, תעביר האגודה לאישור המנהל רשימה שמית של חבריה היצרנים עם פירוט המכסות שהוקצו לכל אחד.
{{ח:תת|(ג)}} חבר באגודה הרואה עצמו נפגע על ידי החלוקה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי להשיג עליה; הוראות תקנות האגודה יחולו על ההשגה כאילו נתגלע סכסוך בין האגודה לבין החבר.
{{ח:תת|(ד)}} אגודה רשאית לקבל החלטה שלפיה תיקבע מכסת חלב בנפרד לאחד או יותר מחבריה היצרנים וכן רשאית היא לקבל החלטה שלפיה תיקבע מכסת החלב בנפרד לכל חבר מבין חבריה היצרנים.
{{ח:תת|(ה)}} קיבלה האגודה החלטה כאמור בסעיף קטן (ד), והודיעה על כך בכתב למנהל בצירוף נוסח ההחלטה, תפסיק האגודה לייצג את אותם חבריה היצרנים או את כלל חבריה היצרנים, כקבוע בהחלטה, והמנהל יקבע להם מכסות חלב נפרדות.
{{ח:תת|(ו)}} בחלוקת מכסות חלב בנפרד כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהיה המנהל קשור בכל דרך שהיא לסך מכסות החלב שחולקו לאגודה לפני קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ז)}} יצרן שהוא חבר אגודה רשאי לפנות למנהל בבקשה שתיקבע לו מכסת חלב נפרדת, ואולם מכסה נפרדת כאמור לא תיקבע לפני שנת מכסות החלב המתחילה ב־1 בינואר 1993, אלא בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ח)}} מכסת חלב נפרדת כאמור בסעיף קטן (ז) תהא בגובה המכסה הרשומה לאותו יצרן בהודעה האחרונה שקיבל המנהל מהאגודה בהתאם לסעיף קטן (ב), והמנהל יפחית מכסה זו מהמכסה המשותפת של האגודה; לא קיבל המנהל הודעה כאמור – יקבע את המכסה הנפרדת ככל שייראה לו.
{{ח:תת|(ט)}} יצרנים חברי אגודה בעלי מכסות נפרדות, רשאים לבקש מהמנהל להעביר מכסתם הנפרדת למכסה המשותפת שתיקבע לאגודה שבה הם חברים, ובלבד שהיצרנים הם מאותו ישוב; לענין זה – ”ישוב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}}{{ח:הערה|,}} וכן מועצה כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)|בצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)|וצו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953}}.
{{ח:תת|(י)}} המנהל רשאי לדרוש ממבקש כאמור כל מסמך שיידרש לצורך קבלת החלטה בדבר העברת המכסה הנפרדת למכסה משותפת כאמור בסעיף קטן (ט).
{{ח:תת|(יא)}} בהחלטה בדבר העברת מכסה נפרדת למכסה משותפת כאמור בסעיף קטן (ט), תיקבע או תשונה המכסה המשותפת בגובה המכסה שהועברה לאגודה.
{{ח:תת|(יב)}} כל הודעה או בקשה שתוגש למנהל לפי סעיף זה, תוגש 90 ימים לפחות לפני חלוקת מכסות החלב לשנת מכסות כלשהי, או תוך מועד אחר שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף|5א|היתר לייצור חלב במשקו של אחר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנקבעה לו מכסת חלב אך אין באפשרותו, באופן זמני, לייצר את החלב במשקו והוא מבקש לייצרו במשקו של יצרן אחר, רשאי המנהל ליתן לו היתר לכך.
{{ח:תת|(ב)}} היתר כאמור בסעיף קטן (א) לא יינתן לתקופה העולה על שלוש שנים; המנהל רשאי, בהסכמת שר החקלאות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את תקופת ההיתר בשנה אחת נוספת.

{{ח:סעיף|5ב|שותפות בין יצרנים|תיקון: תשנ״ח, ס״ח תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת יצרנים רשאי המנהל לאשר שותפות ביניהם לענין צו זה, ובלבד שמתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם מאותו ישוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ט)}};
{{ח:תתת|(2)}} הם אגודות שיתופיות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר המנהל שותפות שמספר חבריה עולה על שלושה;
{{ח:תת|(ג)}} אושרה שותפות לפי סעיף קטן (א) תישאר לכל אחד מחבריה מכסת החלב שנקבעה לו.
{{ח:תת|(ד)}} חברי השותפות רשאים לייצר את המכסה שנקבעה להם במשק של השותפות או במשקו של כל אחד מהם.

{{ח:סעיף|6|הודעות מוקדמות|תיקון: תשכ״ח, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה מוקדמת של לפחות שלושה חדשים תימסר לכל יצרן, בה תפורט מכסת החלב שהוקצבה לו וכן התקופה אליה מתייחסת מכסת החלב; לא תחול חובת הודעה מוקדמת לגבי שינוי מכסת החלב לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף זה יראו כנמסרת בתום שבעה ימים מיום שנמסרה לבית הדואר אם היא נשלחה בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל או מקום עסקו הרגיל או מקום מגוריו האחרון או מקום עסקו האחרון של יצרן.

{{ח:סעיף|6א|ערר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לענין קביעת מכסת חלב, רשאי, תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה בפני ועדת ערר.
{{ח:תת|(ב)}} תוקם ועדת ערר של שלושה שאחד מהם, שהוא היושב ראש, ימנה שר המשפטים והוא שופט או מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, ושני חברים שימנה שר החקלאות, האחד מבין עובד משרדו והאחר מתוך רשימה שהגיש לו הארגון המייצג את רוב היצרנים.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת ועדת הערר תתקבל ברוב דעות חבריה ובאין רוב דעות יכריע היושב ראש.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר תהא רשאית לאשר החלטת המנהל, לבטלה, לשנותה או להחזירה לדיון נוסף למנהל.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת הערר תיתן החלטתה לעורר, בכתב, תוך 30 ימים מיום גמר שמיעת הערר.
{{ח:תת|(ז)}} החלטת ועדת הערר תהיה סופית.

{{ח:סעיף|6ב|הודעה בדבר תחנת איסוף ומחלבה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} יצרן או אגודה שנקבעו להם מכסות חלב, יודיעו למנהל תוך 30 ימים מיום שקיבלו הודעה מוקדמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, את פרטי תחנת האיסוף והמחלבה שבאמצעותם ישווקו חלב.

{{ח:סעיף|7|ייצור ושיווק חלב|תיקון: תשמ״ט־2, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר ולא ישווק יצרן חלב אלא מתוצרתו ובכמות שלא תעלה על מכסת החלב או מכסת החלב החדשית שנקבעה לו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייצר ולא ישווק יצרן חלב שהפיק מעל למכסת החלב או מכסת החלב החדשית שנקבעה לו (להלן – עודפי חלב), אלא על פי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|8|שיווק רק למחלבה או תחנת איסוף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב, ס״ח תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישווק יצרן את מכסת החלב והמכסה החדשית שלו אלא לתחנת איסוף ולמחלבה כאמור בצו זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תקלוט מחלבה עודפי חלב אלא על פי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} בתחנת איסוף ובמחלבה ינוהלו שני חשבונות: האחד לחלב במסגרת מכסת החלב והמכסה החדשית והשניה לעודפי החלב המובאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.

{{ח:סעיף|9|חובת מחלבה לדווח|תיקון: תשכ״ח, תשמ״ה, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ב, ס״ח תשע״א}}
{{ח:ת}} מחלבה תמסור למנהל תוך 30 ימים מיום שדרש זאת, או במועד אחר שקבע בדרישה, דוחו״ת, מסמכים ונתונים אחרים שעניינם קליטת החלב, עיבודו, שינויו, אחסנתו, ושיווקו.

{{ח:סעיף|10|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), תשכ״ז–1967“.

{{ח:חתימות|ו׳ בתמוז תשכ״ז (14 ביולי 1967)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0a6faa6tfcvkw2ugjhwvib2z1hjkhk1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח עדות המזרח/תשעה באב/שחרית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469911</id>
    <revision>
      <id>3023157</id>
      <parentid>3022873</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T18:41:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליום תשעה באב */</comment>
      <origin>3023157</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14291" sha1="5dygs6vz7257zaohfsln7cz87aoxhvx" xml:space="preserve">==ליום תשעה באב==
{{להשלים|פרק=כן}}
{{הור2|
ישנה מחלוקת מנהגים אם מניחים תפילין בבוקר, או במנחה, או שמניחים בבית לפני התפילה. וכל אחד יעשה כמנהגו. '''תפילת שחרית מתפללים כרגיל''', חוץ מברכת '''&quot;שעשה לי כל צרכי&quot;''' ב[[ברכות השחר]], והוספת '''[[עננו]]''' ולפי חלק מהמנהגים גם [[תפילת נחם]]. והמרוקאים נהגו לומר במקום שירת הים את [[שירת האזינו]] וכן כתוב בשולחן ערוך ובטור, ויש עוד הנוהגים כן, אך יש נוהגים כמו שכתב ה&quot;דרכי משה&quot; לומר שירת הים. יש המשנים נוסח הקדושה ואומרים במקום &quot;נקדישך וכו'&quot; &quot;נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכן כתוב וכו'&quot;. כמו כן יש המשמיטים ברכת כהנים ו&quot;אלהי נצור&quot;, ובמקום &quot;שים שלום וכו'&quot; יש אומרים &quot;עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום, כי אתה אדון השלום. ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום. אמן.&quot;

קיימים שני מנהגים ביחס ל&quot;יתר הקינות&quot; המובאות לקמן. מנהג אחד אומר את כולן מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ, ולאחריהן אומרים את הקינות הקשורות לפתיחת ההיכל וקוראים את '''[[מקראי מועד/תשעה באב|קריאת התורה]]''' וההפטרה ושאר התפילה (יש מקומות, כגון רוב יוצאי מרוקו, בהם לא מסיימים את התפילה בשיר של יום וקטורת ועלינו לשבח אלא עוצרים בקדיש תתקבל), ובסיומה קוראים '''[[מגילת איכה]]'''. לפי מנהג אחר, הקיים בעיקר בארץ ישראל, מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ מוציאים ספר תורה ואומרים את הקינות של פתיחת ההיכל. יתר הקינות נאמרות רק בסוף התפילה ולפניהן מקדימים את קריאת מגילת איכה, ויש הנוהגים להקדים לפניה גם את הקינה &quot;למי אבכה&quot; הנאמרת בתפילת ערבית. לפי כל המנהגים הקדיש המיוחד הוא בסוף הקינות.
}}
===בפתיחת ההיכל ובהוצאת הספר===

==== ספר אמרי שפר ====

{{הור2|יש אומרים בפתיחת ההיכל:}}

{{:ספר אמרי שפר}}

==== אל תדום בת עיני ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:אל תדום בת עיני}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:על היכלי אבכה}}

==== ספדי והילילי ====
{{הור2|קינה בפתיחה ההיכל:}}

{{:ספדי והילילי}}

==== קומי וספדי תורה ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:קומי וספדי תורה}}

==== במקום אשרי העם ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:במקום אשרי העם}}

==== במקום ישמחו השמים ====

{{:במקום ישמחו השמים}}

===יתר הקינות===
==== וארץ שפל רומי ====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|וארץ}}

==== ירדתי לתחתיות ====

{{:ירדתי לתחתיות}}

==== דוק וחוג ====

{{:דוק וחוג רעשו}}

==== שכינה צועקת====

{{:שכינה צועקת בהרע}}

==== בת ציון שמעתי====

{{#קטע:בת ציון שמעתי|מזרח}}

====דממו שרפים====

{{:דממו שרפים}}

==== בחודש החמישי====
{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|בחדש}}

==== אך זה היום ====

{{:אך זה היום}}

==== עד מתי ה' ====

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}

====איכה ציון ההרגה ====

{{:איכה צאן ההרגה}}

==== שאי קינה במגינה====

{{:שאי קינה במגינה}}

==== גרושים מבית תענוגיהם ====

{{:גרושים מבית תענוגיהם}}

==== איך נוי שדד====

{{:איך נוי שודד}}

==== אליכם עדה נאמנה ====

{{:אליכם עדה נאמנה}}

==== אש תוקד בקרבי ====

{{#קטע:אש תוקד בקרבי|מזרח}}

==== אלי עדתי והילילי ====

{{:אלי עדתי והילילי}}

==== איך ידידות נפש ====

{{:איך ידידות נפש}}

==== שכורה ולא מיין====

{{#קטע:שכורת ולא מיין|מזרח}}

==== יום אכפי הכבדתי====
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|מזרח}}

==== בת עמי תייליל ====

{{:בת עמי תייליל}}


==== איך נוי חטאתי השמימה ====
{{הור|מחבר: רבי יחיאל מפריס}}

{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|מזרח}}

==== אבכה ועל שוד זבולי====

{{:אבכה ועל שוד זבולי}}

==== יהודה וישראל דעו ====

{{:יהודה וישראל דעו}}

====קינות נוספות====
{{הור2|בקהילות יוצאי מרוקו נהוג להוסיף כאן עוד 40 קינות המכונות 'קטנות' על שם שנדפסו באותיות קטנות.}}
{{מגירה|קינות קטנות|
=====יום קינה היום=====
{{:יום קינה היום}}
===== אחזיק נא לי =====
{{:אחזיק נא לי}}
===== ארים על שפיים =====
{{:ארים על שפיים}}
===== אל ים גלותנו =====
{{:אל ים גלותנו}}
===== יה שור אם נטושה =====
{{:יה שור אם נטושה}}
===== על הר המוריה =====
{{:על הר המוריה}}
===== שתה ימי גלותי =====
{{:שתה ימי גלותי}}
===== מתי נשמה דלה =====
{{:מתי נשמה דלה}}
===== אפתח בחידה =====
{{:אפתח בחידה}}
===== אבל יחיד אעשה =====
{{:אבל יחיד אעשה}}
===== ברוב יגוני ארים =====
{{:ברוב יגוני ארים}}
===== לשאת על ירושלים מספד =====
===== נחר בקראי גרוני =====
===== אביר ישראל =====
===== למה לנצח תאבד תקותי =====
===== יונה הומיה =====
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה =====
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך =====
===== אחות רעיה הגלי =====
===== יום מאורי חשך =====
===== חלפו ימי =====
===== גולת ספרד =====
===== יום הגליתי =====
===== עד מתי הצור =====
===== קל מרירא מחצפא =====
===== על שבר בת עמי =====
===== הילילי בבכיה =====
===== שור ה' וראה =====
===== ימי חלדי והבלי =====
===== זרים צרים =====
===== מר לי כי חזות קשה =====
===== הן מאד מר לי =====
===== שכינתא קדישתא =====
===== כנישתך במרירו בכיא =====
===== אסדר נהי וקינה =====
===== אללי לי ואויה לי =====
===== אצרח במר נפשי =====
===== שומרון כלביא צעקתה =====
===== לבבי מלא יגון =====
===== מי זה במר יפצה פיהו =====
===== אל יום זה יאות קינה =====
===== מרפא אל ציר נאמן =====
===== ראש מרומים =====
===== היום אשכח נגינתי =====
===== אזור שק אחגרה =====
===== יום עמי הגלה =====
===== רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה =====
===== רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה =====
===== היך שפירתא בכולא =====
===== עת נפתחו =====
===== אוי לי כי שקי המר לי =====
===== אהה אזעק =====
===== פנה בעוד יום =====
===== הודי נהפך =====
===== ארים בקול בכיה =====
===== גוזל נגזל =====
===== מנודדיך מזעיר בניך =====
===== מהלל שם הקל =====
===== אננו ספדו =====
===== אבינו, הגמול הזה =====
===== על שוד היכלנו =====

}}

====יתומים היינו בארץ נוכריה====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה}}

==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים}}

====הרגת ביום אפך====
{{:הרגת ביום אפך}}

====זאבי ערב====
{{:זאבי ערב}}

==== שומרון קול תתן ====

{{#קטע:שומרון קול תתן|מזרח}}

====קול יללה אשמיעה====
{{:קול יללה אשמיעה}}

==== אלה אזכרה ====

{{הור2|קינה על עשרה הרוגי מלכות.}}

{{:אלה אזכרה (פיוט)|נוסח=מזרח}}

====אמרה ציון מצאוני עוני====
אָֽמְרָה צִיּוֹן מְצָאֽוּנִי עֲוֹנַי, לְאֶֽרֶץ אַחֶֽרֶת יְצָאֽוּנִי בָנַי. וְאִם גָּֽבְרוּ פְשָׁעַי, וְהִרְבֵּֽיתִי זְדוֹנַי, אַיֵּה חֲסָדֶֽיךָ הָרִֽאשׁוֹנִים אֲדֹנָי: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה צִיּוֹן בֵּית מְנֽוּחָתִי, סְגֻלַּת עַמִּים אוֹתָךְ קָרָֽאתִי. לֹא אָבִית לְתֽוֹכַחְתִּי. לְזֹאת חֲמָתִי שָׁפַֽכְתִּי, עַל עָזְבֵךְ אֶת תּוֹרָתִי: אָֽמְרָה צִיּוֹן תִּקְוָתִי אֻמְלָֽלָה. חָֽשְׁכוּ מְאוֹרַי, וְשִׁמְשִׁי אָפֵלָה, בְּשָׁמְעִי קוֹל יְתוֹמַי צֽוֹעֲקִים בְּחַלְחָלָה: הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם קָפַץ בְּאַף רַֽחֲמָיו סֶֽלָה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִרְבֵּית שִׁקּוּצַֽיִךְ, נִמְאַֽסְתְּ בְּרוֹב מַעֲלַֽיִךְ בּוֹעֲלַיִךְ עֹשַֽׂיִךְ, וּבָֽגְדוּ בָךְ בּוֹגְדַֽיִךְ, יוֹצְאֵי מֵעַֽיִךְ. מִהֲרוּ בָּנָֽיִךְ מְהָרְסַֽיִךְ וּמַֽחֲרִיבַֽיִךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן לְמִי אֶבְכֶּה תְחִלָּה, אִם לְשִׁמְמוּת קָדְשִׁי, אוֹ לְגָלוּת הַנִּפְלָא. אִם לְךָ צוּר קְדוֹשִׁי, אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ כָלָה, סַכֹּֽתָה בֶּֽעָנָן לָךְ מֵֽעֲבוֹר תְּפִלָּה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הֵן נִלְכַּדְתְּ בְּמוֹקְשֵׁךְ, וּבְעֽוֹצֶם בִּצְעֵךְ חָרַב מִקְדָּשֵׁךְ, וְחַטֹּאת נְעוּרֵךְ פָּקַד צוּר קְדוֹשֵׁךְ, יַֽעַן שָׂטִית טֻמְאָה תַּֽחַת אִישֵׁךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן מָה אֶעֱנֶה וּמַה אוֹמַר, כִּי בְּרֹב עֲוֹנַי גִּילִי לְאֵֽבֶל הוּמַר, וְעַל שִׁמְמוּת מְכוֹנִי אֶצְעַק בְּלֵב חֳמַרְמָר, הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מַר: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה מִבְטָחֵךְ נִכְחַד, כִּי צָרֵךְ וְעָרֵךְ נוֹסְדוּ יַֽחַד. גִּלִּֽיתִי אָזְנֵךְ בְּמוֹרָא וָפַֽחַד דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּֽה אֶחָד: אָֽמְרָה צִיּוֹן אֽוֹיָה לִּי עַל עֲוֹנָי, כִּי בֶֽאֱמֶת וָצֶֽדֶק חָֽרְבוּ אַרְמוֹנָי, אַךְ אִם פָּשַֽׁעְתִּי, וְרַבּוּ עֲוֹנָי, הַלְעֽוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי: 
(וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִתְנַֽחֲמִי בְּגָֽלוּתֵךְ, וְאִם בְּחַטָּאתֵךְ הֶֽחֱרַֽבְתִּי נְוָתֵךְ, לְטוֹבָה אֶזְכְּרֵֽכִי וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתֵךְ, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַֽחֲרִיתֵךְ:)

====לשכינה עלתה====
{{:לשכינה עלתה}}

====אללי לי אללי על רוע מעללי====
{{:אללי לי אללי}}

====הנותן בים דרך====
הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ. וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה. הָחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ. וְאֶת יְרִיבֵנוּ רִיבָה. וְגַם אֶת אַחֲרִיתֵנוּ. מֵרֵאשִׁיתֵנוּ הֵטִיבָה. הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה: כַּכָּתוּב הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃

====עד אנה בכיה בציון====
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלַיִם. תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם: כַּכָּתוּב. אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃ וְנֶאֱמַר. וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ כְּדִכְתִיב. כִּֽי־נִחַ֨ם יְהֹוָ֜ה צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֤שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהֹוָ֑ה שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה׃ הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם התפתחו [הִֽתְפַּתְּחִי֙] מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃

ויש נוהגים להמשיך ולקרוא כל [[ספר איוב]].
&lt;references /&gt;


[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>5dygs6vz7257zaohfsln7cz87aoxhvx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023162</id>
      <parentid>3023157</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T19:19:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023162</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14330" sha1="ea3jypc7srq5ipdja9yiqr50ytv4v4h" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==קינות ליום תשעה באב==
{{הור2|
ישנה מחלוקת מנהגים אם מניחים תפילין בבוקר, או במנחה, או שמניחים בבית לפני התפילה. וכל אחד יעשה כמנהגו. '''תפילת שחרית מתפללים כרגיל''', חוץ מברכת {{צ|שעשה לי כל צרכי}} ב[[ברכות השחר]], והוספת '''[[עננו]]''' ולפי חלק מהמנהגים גם [[תפילת נחם]]. למנהג מרוקו ואחרים אומרים במקום שירת הים את [[שירת האזינו]] כפי שנכתב בשולחן ערוך ובטור, אך יש נוהגים לומר שירת הים כמו שכתב ה&quot;דרכי משה&quot;. יש המשנים נוסח הקדושה ואומרים במקום {{צ|נקדישך…}} – {{צ|נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכן כתוב…}} כמו כן יש המשמיטים ברכת כהנים ו{{צ|אלהי נצור}}, ובמקום {{צ|שים שלום…}} יש אומרים {{צ|עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום, כי אתה אדון השלום. ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום. אמן}}.

קיימים שני מנהגים ביחס ל&quot;יתר הקינות&quot; המובאות לקמן. מנהג אחד אומר את כולן מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ, ולאחריהן אומרים את הקינות הקשורות לפתיחת ההיכל וקוראים את '''[[מקראי מועד/תשעה באב|קריאת התורה]]''' וההפטרה ושאר התפילה (יש מקומות, כגון רוב יוצאי מרוקו, בהם לא מסיימים את התפילה בשיר של יום וקטורת ועלינו לשבח אלא עוצרים בקדיש תתקבל), ובסיומה קוראים '''[[מגילת איכה]]'''. לפי מנהג אחר, הקיים בעיקר בארץ ישראל, מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ מוציאים ספר תורה ואומרים את הקינות של פתיחת ההיכל. יתר הקינות נאמרות רק בסוף התפילה ולפניהן מקדימים את קריאת מגילת איכה, ויש הנוהגים להקדים לפניה גם את הקינה &quot;למי אבכה&quot; הנאמרת בתפילת ערבית. לפי כל המנהגים הקדיש המיוחד הוא בסוף הקינות.
}}
===בפתיחת ההיכל ובהוצאת הספר===

==== ספר אמרי שפר ====

{{הור2|יש אומרים בפתיחת ההיכל:}}

{{:ספר אמרי שפר}}

==== אל תדום בת עיני ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:אל תדום בת עיני}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:על היכלי אבכה}}

==== ספדי והילילי ====
{{הור2|קינה בפתיחה ההיכל:}}

{{:ספדי והילילי}}

==== קומי וספדי תורה ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:קומי וספדי תורה}}

==== במקום אשרי העם ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:במקום אשרי העם}}

==== במקום ישמחו השמים ====

{{:במקום ישמחו השמים}}

===יתר הקינות===
==== וארץ שפל רומי ====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|וארץ}}

==== ירדתי לתחתיות ====

{{:ירדתי לתחתיות}}

==== דוק וחוג ====

{{:דוק וחוג רעשו}}

==== שכינה צועקת====

{{:שכינה צועקת בהרע}}

==== בת ציון שמעתי====

{{#קטע:בת ציון שמעתי|מזרח}}

====דממו שרפים====

{{:דממו שרפים}}

==== בחודש החמישי====
{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|בחדש}}

==== אך זה היום ====

{{:אך זה היום}}

==== עד מתי ה' ====

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}

====איכה ציון ההרגה ====

{{:איכה צאן ההרגה}}

==== שאי קינה במגינה====

{{:שאי קינה במגינה}}

==== גרושים מבית תענוגיהם ====

{{:גרושים מבית תענוגיהם}}

==== איך נוי שדד====

{{:איך נוי שודד}}

==== אליכם עדה נאמנה ====

{{:אליכם עדה נאמנה}}

==== אש תוקד בקרבי ====

{{#קטע:אש תוקד בקרבי|מזרח}}

==== אלי עדתי והילילי ====

{{:אלי עדתי והילילי}}

==== איך ידידות נפש ====

{{:איך ידידות נפש}}

==== שכורה ולא מיין====

{{#קטע:שכורת ולא מיין|מזרח}}

==== יום אכפי הכבדתי====
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|מזרח}}

==== בת עמי תייליל ====

{{:בת עמי תייליל}}


==== איך נוי חטאתי השמימה ====
{{הור|מחבר: רבי יחיאל מפריס}}

{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|מזרח}}

==== אבכה ועל שוד זבולי====

{{:אבכה ועל שוד זבולי}}

==== יהודה וישראל דעו ====

{{:יהודה וישראל דעו}}

====קינות נוספות====
{{להשלים|פרק=כן}}
{{הור2|בקהילות יוצאי מרוקו נהוג להוסיף כאן עוד 40 קינות המכונות 'קטנות' על שם שנדפסו באותיות קטנות.}}
{{מגירה|קינות קטנות|
===== יום קינה היום =====
{{:יום קינה היום}}
===== אחזיק נא לי =====
{{:אחזיק נא לי}}
===== ארים על שפיים =====
{{:ארים על שפיים}}
===== אל ים גלותנו =====
{{:אל ים גלותנו}}
===== יה שור אם נטושה =====
{{:יה שור אם נטושה}}
===== על הר המוריה =====
{{:על הר המוריה}}
===== שתה ימי גלותי =====
{{:שתה ימי גלותי}}
===== מתי נשמה דלה =====
{{:מתי נשמה דלה}}
===== אפתח בחידה =====
{{:אפתח בחידה}}
===== אבל יחיד אעשה =====
{{:אבל יחיד אעשה}}
===== ברוב יגוני ארים =====
{{:ברוב יגוני ארים}}
===== לשאת על ירושלים מספד =====
===== נחר בקראי גרוני =====
===== אביר ישראל =====
===== למה לנצח תאבד תקותי =====
===== יונה הומיה =====
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה =====
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך =====
===== אחות רעיה הגלי =====
===== יום מאורי חשך =====
===== חלפו ימי =====
===== גולת ספרד =====
===== יום הגליתי =====
===== עד מתי הצור =====
===== קל מרירא מחצפא =====
===== על שבר בת עמי =====
===== הילילי בבכיה =====
===== שור ה' וראה =====
===== ימי חלדי והבלי =====
===== זרים צרים =====
===== מר לי כי חזות קשה =====
===== הן מאד מר לי =====
===== שכינתא קדישתא =====
===== כנישתך במרירו בכיא =====
===== אסדר נהי וקינה =====
===== אללי לי ואויה לי =====
===== אצרח במר נפשי =====
===== שומרון כלביא צעקתה =====
===== לבבי מלא יגון =====
===== מי זה במר יפצה פיהו =====
===== אל יום זה יאות קינה =====
===== מרפא אל ציר נאמן =====
===== ראש מרומים =====
===== היום אשכח נגינתי =====
===== אזור שק אחגרה =====
===== יום עמי הגלה =====
===== רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה =====
===== רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה =====
===== היך שפירתא בכולא =====
===== עת נפתחו =====
===== אוי לי כי שקי המר לי =====
===== אהה אזעק =====
===== פנה בעוד יום =====
===== הודי נהפך =====
===== ארים בקול בכיה =====
===== גוזל נגזל =====
===== מנודדיך מזעיר בניך =====
===== מהלל שם הקל =====
===== אננו ספדו =====
===== אבינו, הגמול הזה =====
===== על שוד היכלנו =====

}}

====יתומים היינו בארץ נוכריה====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה}}

==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים}}

====הרגת ביום אפך====
{{:הרגת ביום אפך}}

====זאבי ערב====
{{:זאבי ערב}}

==== שומרון קול תתן ====

{{#קטע:שומרון קול תתן|מזרח}}

====קול יללה אשמיעה====
{{:קול יללה אשמיעה}}

==== אלה אזכרה ====

{{הור2|קינה על עשרה הרוגי מלכות.}}

{{:אלה אזכרה (פיוט)|נוסח=מזרח}}

====אמרה ציון מצאוני עוני====
אָֽמְרָה צִיּוֹן מְצָאֽוּנִי עֲוֹנַי, לְאֶֽרֶץ אַחֶֽרֶת יְצָאֽוּנִי בָנַי. וְאִם גָּֽבְרוּ פְשָׁעַי, וְהִרְבֵּֽיתִי זְדוֹנַי, אַיֵּה חֲסָדֶֽיךָ הָרִֽאשׁוֹנִים אֲדֹנָי: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה צִיּוֹן בֵּית מְנֽוּחָתִי, סְגֻלַּת עַמִּים אוֹתָךְ קָרָֽאתִי. לֹא אָבִית לְתֽוֹכַחְתִּי. לְזֹאת חֲמָתִי שָׁפַֽכְתִּי, עַל עָזְבֵךְ אֶת תּוֹרָתִי: אָֽמְרָה צִיּוֹן תִּקְוָתִי אֻמְלָֽלָה. חָֽשְׁכוּ מְאוֹרַי, וְשִׁמְשִׁי אָפֵלָה, בְּשָׁמְעִי קוֹל יְתוֹמַי צֽוֹעֲקִים בְּחַלְחָלָה: הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם קָפַץ בְּאַף רַֽחֲמָיו סֶֽלָה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִרְבֵּית שִׁקּוּצַֽיִךְ, נִמְאַֽסְתְּ בְּרוֹב מַעֲלַֽיִךְ בּוֹעֲלַיִךְ עֹשַֽׂיִךְ, וּבָֽגְדוּ בָךְ בּוֹגְדַֽיִךְ, יוֹצְאֵי מֵעַֽיִךְ. מִהֲרוּ בָּנָֽיִךְ מְהָרְסַֽיִךְ וּמַֽחֲרִיבַֽיִךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן לְמִי אֶבְכֶּה תְחִלָּה, אִם לְשִׁמְמוּת קָדְשִׁי, אוֹ לְגָלוּת הַנִּפְלָא. אִם לְךָ צוּר קְדוֹשִׁי, אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ כָלָה, סַכֹּֽתָה בֶּֽעָנָן לָךְ מֵֽעֲבוֹר תְּפִלָּה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הֵן נִלְכַּדְתְּ בְּמוֹקְשֵׁךְ, וּבְעֽוֹצֶם בִּצְעֵךְ חָרַב מִקְדָּשֵׁךְ, וְחַטֹּאת נְעוּרֵךְ פָּקַד צוּר קְדוֹשֵׁךְ, יַֽעַן שָׂטִית טֻמְאָה תַּֽחַת אִישֵׁךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן מָה אֶעֱנֶה וּמַה אוֹמַר, כִּי בְּרֹב עֲוֹנַי גִּילִי לְאֵֽבֶל הוּמַר, וְעַל שִׁמְמוּת מְכוֹנִי אֶצְעַק בְּלֵב חֳמַרְמָר, הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מַר: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה מִבְטָחֵךְ נִכְחַד, כִּי צָרֵךְ וְעָרֵךְ נוֹסְדוּ יַֽחַד. גִּלִּֽיתִי אָזְנֵךְ בְּמוֹרָא וָפַֽחַד דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּֽה אֶחָד: אָֽמְרָה צִיּוֹן אֽוֹיָה לִּי עַל עֲוֹנָי, כִּי בֶֽאֱמֶת וָצֶֽדֶק חָֽרְבוּ אַרְמוֹנָי, אַךְ אִם פָּשַֽׁעְתִּי, וְרַבּוּ עֲוֹנָי, הַלְעֽוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי: 
(וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִתְנַֽחֲמִי בְּגָֽלוּתֵךְ, וְאִם בְּחַטָּאתֵךְ הֶֽחֱרַֽבְתִּי נְוָתֵךְ, לְטוֹבָה אֶזְכְּרֵֽכִי וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתֵךְ, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַֽחֲרִיתֵךְ:)

====לשכינה עלתה====
{{:לשכינה עלתה}}

====אללי לי אללי על רוע מעללי====
{{:אללי לי אללי}}

====הנותן בים דרך====
הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ. וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה. הָחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ. וְאֶת יְרִיבֵנוּ רִיבָה. וְגַם אֶת אַחֲרִיתֵנוּ. מֵרֵאשִׁיתֵנוּ הֵטִיבָה. הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה: כַּכָּתוּב הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃

====עד אנה בכיה בציון====
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלַיִם. תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם: כַּכָּתוּב. אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃ וְנֶאֱמַר. וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ כְּדִכְתִיב. כִּֽי־נִחַ֨ם יְהֹוָ֜ה צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֤שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהֹוָ֑ה שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה׃ הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם התפתחו [הִֽתְפַּתְּחִי֙] מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃

ויש נוהגים להמשיך ולקרוא כל [[ספר איוב]].
&lt;references /&gt;


[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>ea3jypc7srq5ipdja9yiqr50ytv4v4h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023167</id>
      <parentid>3023162</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T19:54:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות ליום תשעה באב */</comment>
      <origin>3023167</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14478" sha1="jecst7sa46ngcixiy01rbrufgxjkq4e" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==קינות ליום תשעה באב==
{{הור2|
ישנה מחלוקת מנהגים אם מניחים תפילין בבוקר, או במנחה, או שמניחים בבית לפני התפילה. וכל אחד יעשה כמנהגו. '''תפילת שחרית מתפללים כרגיל''', חוץ מברכת {{צ|שעשה לי כל צרכי}} ב[[ברכות השחר]], והוספת '''[[עננו]]''' ולפי חלק מהמנהגים גם [[תפילת נחם]]. למנהג מרוקו ואחרים אומרים במקום שירת הים את [[שירת האזינו]] כפי שנכתב בשולחן ערוך ובטור, אך יש נוהגים לומר שירת הים כמו שכתב ה&quot;דרכי משה&quot;. יש המשנים נוסח הקדושה ואומרים במקום {{צ|נקדישך…}} – {{צ|נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכן כתוב…}} כמו כן יש המשמיטים ברכת כהנים ו{{צ|אלהי נצור}}, ובמקום {{צ|שים שלום…}} יש אומרים {{צ|עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום, כי אתה אדון השלום. ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום. אמן}}.

קיימים שני מנהגים ביחס ל&quot;יתר הקינות&quot; המובאות לקמן. מנהג אחד אומר את כולן מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ, ולאחריהן אומרים את הקינות הקשורות לפתיחת ההיכל וקוראים את '''[[מקראי מועד/תשעה באב|קריאת התורה]]''' וההפטרה ושאר התפילה (יש מקומות, כגון רוב יוצאי מרוקו, בהם לא מסיימים את התפילה בשיר של יום וקטורת ועלינו לשבח אלא עוצרים בקדיש תתקבל), ובסיומה קוראים '''[[מגילת איכה]]'''. לפי מנהג אחר, הקיים בעיקר בארץ ישראל, מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ מוציאים ספר תורה ואומרים את הקינות של פתיחת ההיכל. יתר הקינות נאמרות רק בסוף התפילה ולפניהן מקדימים את קריאת מגילת איכה, ויש הנוהגים להקדים לפניה גם את הקינה &quot;למי אבכה&quot; הנאמרת בתפילת ערבית. לפי כל המנהגים הקדיש המיוחד הוא בסוף הקינות.

חלקי הקינות המוקפים בסוגריים הם לרוב ענייני נחמה, ולכן נהגו בחלק מהקהילות לדלגם.
}}
===בפתיחת ההיכל ובהוצאת הספר===

==== ספר אמרי שפר ====

{{הור2|יש אומרים בפתיחת ההיכל:}}

{{:ספר אמרי שפר}}

==== אל תדום בת עיני ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:אל תדום בת עיני}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:על היכלי אבכה}}

==== ספדי והילילי ====
{{הור2|קינה בפתיחה ההיכל:}}

{{:ספדי והילילי}}

==== קומי וספדי תורה ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:קומי וספדי תורה}}

==== במקום אשרי העם ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:במקום אשרי העם}}

==== במקום ישמחו השמים ====

{{:במקום ישמחו השמים}}

===יתר הקינות===
==== וארץ שפל רומי ====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|וארץ}}

==== ירדתי לתחתיות ====

{{:ירדתי לתחתיות}}

==== דוק וחוג ====

{{:דוק וחוג רעשו}}

==== שכינה צועקת====

{{:שכינה צועקת בהרע}}

==== בת ציון שמעתי====

{{#קטע:בת ציון שמעתי|מזרח}}

====דממו שרפים====

{{:דממו שרפים}}

==== בחודש החמישי====
{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|בחדש}}

==== אך זה היום ====

{{:אך זה היום}}

==== עד מתי ה' ====

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}

====איכה ציון ההרגה ====

{{:איכה צאן ההרגה}}

==== שאי קינה במגינה====

{{:שאי קינה במגינה}}

==== גרושים מבית תענוגיהם ====

{{:גרושים מבית תענוגיהם}}

==== איך נוי שדד====

{{:איך נוי שודד}}

==== אליכם עדה נאמנה ====

{{:אליכם עדה נאמנה}}

==== אש תוקד בקרבי ====

{{#קטע:אש תוקד בקרבי|מזרח}}

==== אלי עדתי והילילי ====

{{:אלי עדתי והילילי}}

==== איך ידידות נפש ====

{{:איך ידידות נפש}}

==== שכורה ולא מיין====

{{#קטע:שכורת ולא מיין|מזרח}}

==== יום אכפי הכבדתי====
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|מזרח}}

==== בת עמי תייליל ====

{{:בת עמי תייליל}}


==== איך נוי חטאתי השמימה ====
{{הור|מחבר: רבי יחיאל מפריס}}

{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|מזרח}}

==== אבכה ועל שוד זבולי====

{{:אבכה ועל שוד זבולי}}

==== יהודה וישראל דעו ====

{{:יהודה וישראל דעו}}

====קינות נוספות====
{{להשלים|פרק=כן}}
{{הור2|בקהילות יוצאי מרוקו נהוג להוסיף כאן עוד 40 קינות המכונות 'קטנות' על שם שנדפסו באותיות קטנות.}}
{{מגירה|קינות קטנות|
===== יום קינה היום =====
{{:יום קינה היום}}
===== אחזיק נא לי =====
{{:אחזיק נא לי}}
===== ארים על שפיים =====
{{:ארים על שפיים}}
===== אל ים גלותנו =====
{{:אל ים גלותנו}}
===== יה שור אם נטושה =====
{{:יה שור אם נטושה}}
===== על הר המוריה =====
{{:על הר המוריה}}
===== שתה ימי גלותי =====
{{:שתה ימי גלותי}}
===== מתי נשמה דלה =====
{{:מתי נשמה דלה}}
===== אפתח בחידה =====
{{:אפתח בחידה}}
===== אבל יחיד אעשה =====
{{:אבל יחיד אעשה}}
===== ברוב יגוני ארים =====
{{:ברוב יגוני ארים}}
===== לשאת על ירושלים מספד =====
===== נחר בקראי גרוני =====
===== אביר ישראל =====
===== למה לנצח תאבד תקותי =====
===== יונה הומיה =====
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה =====
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך =====
===== אחות רעיה הגלי =====
===== יום מאורי חשך =====
===== חלפו ימי =====
===== גולת ספרד =====
===== יום הגליתי =====
===== עד מתי הצור =====
===== קל מרירא מחצפא =====
===== על שבר בת עמי =====
===== הילילי בבכיה =====
===== שור ה' וראה =====
===== ימי חלדי והבלי =====
===== זרים צרים =====
===== מר לי כי חזות קשה =====
===== הן מאד מר לי =====
===== שכינתא קדישתא =====
===== כנישתך במרירו בכיא =====
===== אסדר נהי וקינה =====
===== אללי לי ואויה לי =====
===== אצרח במר נפשי =====
===== שומרון כלביא צעקתה =====
===== לבבי מלא יגון =====
===== מי זה במר יפצה פיהו =====
===== אל יום זה יאות קינה =====
===== מרפא אל ציר נאמן =====
===== ראש מרומים =====
===== היום אשכח נגינתי =====
===== אזור שק אחגרה =====
===== יום עמי הגלה =====
===== רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה =====
===== רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה =====
===== היך שפירתא בכולא =====
===== עת נפתחו =====
===== אוי לי כי שקי המר לי =====
===== אהה אזעק =====
===== פנה בעוד יום =====
===== הודי נהפך =====
===== ארים בקול בכיה =====
===== גוזל נגזל =====
===== מנודדיך מזעיר בניך =====
===== מהלל שם הקל =====
===== אננו ספדו =====
===== אבינו, הגמול הזה =====
===== על שוד היכלנו =====

}}

====יתומים היינו בארץ נוכריה====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה}}

==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים}}

====הרגת ביום אפך====
{{:הרגת ביום אפך}}

====זאבי ערב====
{{:זאבי ערב}}

==== שומרון קול תתן ====

{{#קטע:שומרון קול תתן|מזרח}}

====קול יללה אשמיעה====
{{:קול יללה אשמיעה}}

==== אלה אזכרה ====

{{הור2|קינה על עשרה הרוגי מלכות.}}

{{:אלה אזכרה (פיוט)|נוסח=מזרח}}

====אמרה ציון מצאוני עוני====
אָֽמְרָה צִיּוֹן מְצָאֽוּנִי עֲוֹנַי, לְאֶֽרֶץ אַחֶֽרֶת יְצָאֽוּנִי בָנַי. וְאִם גָּֽבְרוּ פְשָׁעַי, וְהִרְבֵּֽיתִי זְדוֹנַי, אַיֵּה חֲסָדֶֽיךָ הָרִֽאשׁוֹנִים אֲדֹנָי: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה צִיּוֹן בֵּית מְנֽוּחָתִי, סְגֻלַּת עַמִּים אוֹתָךְ קָרָֽאתִי. לֹא אָבִית לְתֽוֹכַחְתִּי. לְזֹאת חֲמָתִי שָׁפַֽכְתִּי, עַל עָזְבֵךְ אֶת תּוֹרָתִי: אָֽמְרָה צִיּוֹן תִּקְוָתִי אֻמְלָֽלָה. חָֽשְׁכוּ מְאוֹרַי, וְשִׁמְשִׁי אָפֵלָה, בְּשָׁמְעִי קוֹל יְתוֹמַי צֽוֹעֲקִים בְּחַלְחָלָה: הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם קָפַץ בְּאַף רַֽחֲמָיו סֶֽלָה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִרְבֵּית שִׁקּוּצַֽיִךְ, נִמְאַֽסְתְּ בְּרוֹב מַעֲלַֽיִךְ בּוֹעֲלַיִךְ עֹשַֽׂיִךְ, וּבָֽגְדוּ בָךְ בּוֹגְדַֽיִךְ, יוֹצְאֵי מֵעַֽיִךְ. מִהֲרוּ בָּנָֽיִךְ מְהָרְסַֽיִךְ וּמַֽחֲרִיבַֽיִךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן לְמִי אֶבְכֶּה תְחִלָּה, אִם לְשִׁמְמוּת קָדְשִׁי, אוֹ לְגָלוּת הַנִּפְלָא. אִם לְךָ צוּר קְדוֹשִׁי, אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ כָלָה, סַכֹּֽתָה בֶּֽעָנָן לָךְ מֵֽעֲבוֹר תְּפִלָּה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הֵן נִלְכַּדְתְּ בְּמוֹקְשֵׁךְ, וּבְעֽוֹצֶם בִּצְעֵךְ חָרַב מִקְדָּשֵׁךְ, וְחַטֹּאת נְעוּרֵךְ פָּקַד צוּר קְדוֹשֵׁךְ, יַֽעַן שָׂטִית טֻמְאָה תַּֽחַת אִישֵׁךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן מָה אֶעֱנֶה וּמַה אוֹמַר, כִּי בְּרֹב עֲוֹנַי גִּילִי לְאֵֽבֶל הוּמַר, וְעַל שִׁמְמוּת מְכוֹנִי אֶצְעַק בְּלֵב חֳמַרְמָר, הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מַר: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה מִבְטָחֵךְ נִכְחַד, כִּי צָרֵךְ וְעָרֵךְ נוֹסְדוּ יַֽחַד. גִּלִּֽיתִי אָזְנֵךְ בְּמוֹרָא וָפַֽחַד דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּֽה אֶחָד: אָֽמְרָה צִיּוֹן אֽוֹיָה לִּי עַל עֲוֹנָי, כִּי בֶֽאֱמֶת וָצֶֽדֶק חָֽרְבוּ אַרְמוֹנָי, אַךְ אִם פָּשַֽׁעְתִּי, וְרַבּוּ עֲוֹנָי, הַלְעֽוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי: 
(וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִתְנַֽחֲמִי בְּגָֽלוּתֵךְ, וְאִם בְּחַטָּאתֵךְ הֶֽחֱרַֽבְתִּי נְוָתֵךְ, לְטוֹבָה אֶזְכְּרֵֽכִי וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתֵךְ, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַֽחֲרִיתֵךְ:)

====לשכינה עלתה====
{{:לשכינה עלתה}}

====אללי לי אללי על רוע מעללי====
{{:אללי לי אללי}}

====הנותן בים דרך====
הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ. וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה. הָחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ. וְאֶת יְרִיבֵנוּ רִיבָה. וְגַם אֶת אַחֲרִיתֵנוּ. מֵרֵאשִׁיתֵנוּ הֵטִיבָה. הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה: כַּכָּתוּב הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃

====עד אנה בכיה בציון====
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלַיִם. תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם: כַּכָּתוּב. אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃ וְנֶאֱמַר. וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ כְּדִכְתִיב. כִּֽי־נִחַ֨ם יְהֹוָ֜ה צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֤שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהֹוָ֑ה שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה׃ הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם התפתחו [הִֽתְפַּתְּחִי֙] מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃

ויש נוהגים להמשיך ולקרוא כל [[ספר איוב]].
&lt;references /&gt;


[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>jecst7sa46ngcixiy01rbrufgxjkq4e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023192</id>
      <parentid>3023167</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:20:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14606" sha1="8szfsj6f3bdolqkz94ljy4p3ld29adu" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==קינות ליום תשעה באב==
{{הור2|
ישנה מחלוקת מנהגים אם מניחים תפילין בבוקר, או במנחה, או שמניחים בבית לפני התפילה. וכל אחד יעשה כמנהגו. '''תפילת שחרית מתפללים כרגיל''', חוץ מברכת {{צ|שעשה לי כל צרכי}} ב[[ברכות השחר]], והוספת '''[[עננו]]''' ולפי חלק מהמנהגים גם [[תפילת נחם]]. למנהג מרוקו ואחרים אומרים במקום שירת הים את [[שירת האזינו]] כפי שנכתב בשולחן ערוך ובטור, אך יש נוהגים לומר שירת הים כמו שכתב ה&quot;דרכי משה&quot;. יש המשנים נוסח הקדושה ואומרים במקום {{צ|נקדישך…}} – {{צ|נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכן כתוב…}} כמו כן יש המשמיטים ברכת כהנים ו{{צ|אלהי נצור}}, ובמקום {{צ|שים שלום…}} יש אומרים {{צ|עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום, כי אתה אדון השלום. ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום. אמן}}.

קיימים שני מנהגים ביחס ל&quot;יתר הקינות&quot; המובאות לקמן. מנהג אחד אומר את כולן מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ, ולאחריהן אומרים את הקינות הקשורות לפתיחת ההיכל וקוראים את '''[[מקראי מועד/תשעה באב|קריאת התורה]]''' וההפטרה ושאר התפילה (יש מקומות, כגון רוב יוצאי מרוקו, בהם לא מסיימים את התפילה בשיר של יום וקטורת ועלינו לשבח אלא עוצרים בקדיש תתקבל), ובסיומה קוראים '''[[מגילת איכה]]'''. לפי מנהג אחר, הקיים בעיקר בארץ ישראל, מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ מוציאים ספר תורה ואומרים את הקינות של פתיחת ההיכל. יתר הקינות נאמרות רק בסוף התפילה ולפניהן מקדימים את קריאת מגילת איכה, ויש הנוהגים להקדים לפניה גם את הקינה &quot;למי אבכה&quot; הנאמרת בתפילת ערבית. לפי כל המנהגים הקדיש המיוחד הוא בסוף הקינות.

חלקי הקינות המוקפים בסוגריים הם לרוב ענייני נחמה, ולכן נהגו בחלק מהקהילות לדלגם.
}}
===בפתיחת ההיכל ובהוצאת הספר===

==== ספר אמרי שפר ====

{{הור2|יש אומרים בפתיחת ההיכל:}}

{{:ספר אמרי שפר}}

==== אל תדום בת עיני ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:אל תדום בת עיני}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:על היכלי אבכה}}

==== ספדי והילילי ====
{{הור2|קינה בפתיחה ההיכל:}}

{{:ספדי והילילי}}

==== קומי וספדי תורה ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:קומי וספדי תורה}}

==== במקום אשרי העם ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:במקום אשרי העם}}

==== במקום ישמחו השמים ====

{{:במקום ישמחו השמים}}

===יתר הקינות===
==== וארץ שפל רומי ====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|וארץ}}

==== ירדתי לתחתיות ====

{{:ירדתי לתחתיות}}

====בחודש החמישי נותק====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|נותק אזור}}

==== דוק וחוג ====

{{:דוק וחוג רעשו}}

==== שכינה צועקת====

{{:שכינה צועקת בהרע}}

==== בת ציון שמעתי====

{{#קטע:בת ציון שמעתי|מזרח}}

====דממו שרפים====

{{:דממו שרפים}}

====המשך בחודש החמישי====
{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|בחדש}}

==== אך זה היום ====

{{:אך זה היום}}

==== עד מתי ה' ====

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}

====איכה ציון ההרגה ====

{{:איכה צאן ההרגה}}

==== שאי קינה במגינה====

{{:שאי קינה במגינה}}

==== גרושים מבית תענוגיהם ====

{{:גרושים מבית תענוגיהם}}

==== איך נוי שדד====

{{:איך נוי שודד}}

==== אליכם עדה נאמנה ====

{{:אליכם עדה נאמנה}}

==== אש תוקד בקרבי ====

{{#קטע:אש תוקד בקרבי|מזרח}}

==== אלי עדתי והילילי ====

{{:אלי עדתי והילילי}}

==== איך ידידות נפש ====

{{:איך ידידות נפש}}

==== שכורה ולא מיין====

{{#קטע:שכורת ולא מיין|מזרח}}

==== יום אכפי הכבדתי====
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|מזרח}}

==== בת עמי תייליל ====

{{:בת עמי תייליל}}


==== איך נוי חטאתי השמימה ====
{{הור|מחבר: רבי יחיאל מפריס}}

{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|מזרח}}

==== אבכה ועל שוד זבולי====

{{:אבכה ועל שוד זבולי}}

==== יהודה וישראל דעו ====

{{:יהודה וישראל דעו}}

====קינות נוספות====
{{להשלים|פרק=כן}}
{{הור2|בקהילות יוצאי מרוקו נהוג להוסיף כאן עוד 40 קינות המכונות 'קטנות' על שם שנדפסו באותיות קטנות.}}
{{מגירה|קינות קטנות|
===== יום קינה היום =====
{{:יום קינה היום}}
===== אחזיק נא לי =====
{{:אחזיק נא לי}}
===== ארים על שפיים =====
{{:ארים על שפיים}}
===== אל ים גלותנו =====
{{:אל ים גלותנו}}
===== יה שור אם נטושה =====
{{:יה שור אם נטושה}}
===== על הר המוריה =====
{{:על הר המוריה}}
===== שתה ימי גלותי =====
{{:שתה ימי גלותי}}
===== מתי נשמה דלה =====
{{:מתי נשמה דלה}}
===== אפתח בחידה =====
{{:אפתח בחידה}}
===== אבל יחיד אעשה =====
{{:אבל יחיד אעשה}}
===== ברוב יגוני ארים =====
{{:ברוב יגוני ארים}}
===== לשאת על ירושלים מספד =====
===== נחר בקראי גרוני =====
===== אביר ישראל =====
===== למה לנצח תאבד תקותי =====
===== יונה הומיה =====
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה =====
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך =====
===== אחות רעיה הגלי =====
===== יום מאורי חשך =====
===== חלפו ימי =====
===== גולת ספרד =====
===== יום הגליתי =====
===== עד מתי הצור =====
===== קל מרירא מחצפא =====
===== על שבר בת עמי =====
===== הילילי בבכיה =====
===== שור ה' וראה =====
===== ימי חלדי והבלי =====
===== זרים צרים =====
===== מר לי כי חזות קשה =====
===== הן מאד מר לי =====
===== שכינתא קדישתא =====
===== כנישתך במרירו בכיא =====
===== אסדר נהי וקינה =====
===== אללי לי ואויה לי =====
===== אצרח במר נפשי =====
===== שומרון כלביא צעקתה =====
===== לבבי מלא יגון =====
===== מי זה במר יפצה פיהו =====
===== אל יום זה יאות קינה =====
===== מרפא אל ציר נאמן =====
===== ראש מרומים =====
===== היום אשכח נגינתי =====
===== אזור שק אחגרה =====
===== יום עמי הגלה =====
===== רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה =====
===== רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה =====
===== היך שפירתא בכולא =====
===== עת נפתחו =====
===== אוי לי כי שקי המר לי =====
===== אהה אזעק =====
===== פנה בעוד יום =====
===== הודי נהפך =====
===== ארים בקול בכיה =====
===== גוזל נגזל =====
===== מנודדיך מזעיר בניך =====
===== מהלל שם הקל =====
===== אננו ספדו =====
===== אבינו, הגמול הזה =====
===== על שוד היכלנו =====

}}

====יתומים היינו בארץ נוכריה====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה}}

==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים}}

====הרגת ביום אפך====
{{:הרגת ביום אפך}}

====זאבי ערב====
{{:זאבי ערב}}

==== שומרון קול תתן ====

{{#קטע:שומרון קול תתן|מזרח}}

====קול יללה אשמיעה====
{{:קול יללה אשמיעה}}

==== אלה אזכרה ====

{{הור2|קינה על עשרה הרוגי מלכות.}}

{{:אלה אזכרה (פיוט)|נוסח=מזרח}}

====אמרה ציון מצאוני עוני====
אָֽמְרָה צִיּוֹן מְצָאֽוּנִי עֲוֹנַי, לְאֶֽרֶץ אַחֶֽרֶת יְצָאֽוּנִי בָנַי. וְאִם גָּֽבְרוּ פְשָׁעַי, וְהִרְבֵּֽיתִי זְדוֹנַי, אַיֵּה חֲסָדֶֽיךָ הָרִֽאשׁוֹנִים אֲדֹנָי: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה צִיּוֹן בֵּית מְנֽוּחָתִי, סְגֻלַּת עַמִּים אוֹתָךְ קָרָֽאתִי. לֹא אָבִית לְתֽוֹכַחְתִּי. לְזֹאת חֲמָתִי שָׁפַֽכְתִּי, עַל עָזְבֵךְ אֶת תּוֹרָתִי: אָֽמְרָה צִיּוֹן תִּקְוָתִי אֻמְלָֽלָה. חָֽשְׁכוּ מְאוֹרַי, וְשִׁמְשִׁי אָפֵלָה, בְּשָׁמְעִי קוֹל יְתוֹמַי צֽוֹעֲקִים בְּחַלְחָלָה: הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם קָפַץ בְּאַף רַֽחֲמָיו סֶֽלָה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִרְבֵּית שִׁקּוּצַֽיִךְ, נִמְאַֽסְתְּ בְּרוֹב מַעֲלַֽיִךְ בּוֹעֲלַיִךְ עֹשַֽׂיִךְ, וּבָֽגְדוּ בָךְ בּוֹגְדַֽיִךְ, יוֹצְאֵי מֵעַֽיִךְ. מִהֲרוּ בָּנָֽיִךְ מְהָרְסַֽיִךְ וּמַֽחֲרִיבַֽיִךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן לְמִי אֶבְכֶּה תְחִלָּה, אִם לְשִׁמְמוּת קָדְשִׁי, אוֹ לְגָלוּת הַנִּפְלָא. אִם לְךָ צוּר קְדוֹשִׁי, אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ כָלָה, סַכֹּֽתָה בֶּֽעָנָן לָךְ מֵֽעֲבוֹר תְּפִלָּה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הֵן נִלְכַּדְתְּ בְּמוֹקְשֵׁךְ, וּבְעֽוֹצֶם בִּצְעֵךְ חָרַב מִקְדָּשֵׁךְ, וְחַטֹּאת נְעוּרֵךְ פָּקַד צוּר קְדוֹשֵׁךְ, יַֽעַן שָׂטִית טֻמְאָה תַּֽחַת אִישֵׁךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן מָה אֶעֱנֶה וּמַה אוֹמַר, כִּי בְּרֹב עֲוֹנַי גִּילִי לְאֵֽבֶל הוּמַר, וְעַל שִׁמְמוּת מְכוֹנִי אֶצְעַק בְּלֵב חֳמַרְמָר, הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מַר: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה מִבְטָחֵךְ נִכְחַד, כִּי צָרֵךְ וְעָרֵךְ נוֹסְדוּ יַֽחַד. גִּלִּֽיתִי אָזְנֵךְ בְּמוֹרָא וָפַֽחַד דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּֽה אֶחָד: אָֽמְרָה צִיּוֹן אֽוֹיָה לִּי עַל עֲוֹנָי, כִּי בֶֽאֱמֶת וָצֶֽדֶק חָֽרְבוּ אַרְמוֹנָי, אַךְ אִם פָּשַֽׁעְתִּי, וְרַבּוּ עֲוֹנָי, הַלְעֽוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי: 
(וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִתְנַֽחֲמִי בְּגָֽלוּתֵךְ, וְאִם בְּחַטָּאתֵךְ הֶֽחֱרַֽבְתִּי נְוָתֵךְ, לְטוֹבָה אֶזְכְּרֵֽכִי וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתֵךְ, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַֽחֲרִיתֵךְ:)

====לשכינה עלתה====
{{:לשכינה עלתה}}

====אללי לי אללי על רוע מעללי====
{{:אללי לי אללי}}

====הנותן בים דרך====
הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ. וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה. הָחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ. וְאֶת יְרִיבֵנוּ רִיבָה. וְגַם אֶת אַחֲרִיתֵנוּ. מֵרֵאשִׁיתֵנוּ הֵטִיבָה. הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה: כַּכָּתוּב הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃

====עד אנה בכיה בציון====
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלַיִם. תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם: כַּכָּתוּב. אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃ וְנֶאֱמַר. וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ כְּדִכְתִיב. כִּֽי־נִחַ֨ם יְהֹוָ֜ה צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֤שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהֹוָ֑ה שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה׃ הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם התפתחו [הִֽתְפַּתְּחִי֙] מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃

ויש נוהגים להמשיך ולקרוא כל [[ספר איוב]].
&lt;references /&gt;


[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>8szfsj6f3bdolqkz94ljy4p3ld29adu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023202</id>
      <parentid>3023192</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T21:11:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>&quot;המשך&quot; עשוי להיות לא מובן למתפללים שלא בקיאים בהיסטורייה של הקינות</comment>
      <origin>3023202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14608" sha1="dsdlk5378qy61oe1i0eyhrullrmzm05" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==קינות ליום תשעה באב==
{{הור2|
ישנה מחלוקת מנהגים אם מניחים תפילין בבוקר, או במנחה, או שמניחים בבית לפני התפילה. וכל אחד יעשה כמנהגו. '''תפילת שחרית מתפללים כרגיל''', חוץ מברכת {{צ|שעשה לי כל צרכי}} ב[[ברכות השחר]], והוספת '''[[עננו]]''' ולפי חלק מהמנהגים גם [[תפילת נחם]]. למנהג מרוקו ואחרים אומרים במקום שירת הים את [[שירת האזינו]] כפי שנכתב בשולחן ערוך ובטור, אך יש נוהגים לומר שירת הים כמו שכתב ה&quot;דרכי משה&quot;. יש המשנים נוסח הקדושה ואומרים במקום {{צ|נקדישך…}} – {{צ|נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכן כתוב…}} כמו כן יש המשמיטים ברכת כהנים ו{{צ|אלהי נצור}}, ובמקום {{צ|שים שלום…}} יש אומרים {{צ|עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום, כי אתה אדון השלום. ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום. אמן}}.

קיימים שני מנהגים ביחס ל&quot;יתר הקינות&quot; המובאות לקמן. מנהג אחד אומר את כולן מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ, ולאחריהן אומרים את הקינות הקשורות לפתיחת ההיכל וקוראים את '''[[מקראי מועד/תשעה באב|קריאת התורה]]''' וההפטרה ושאר התפילה (יש מקומות, כגון רוב יוצאי מרוקו, בהם לא מסיימים את התפילה בשיר של יום וקטורת ועלינו לשבח אלא עוצרים בקדיש תתקבל), ובסיומה קוראים '''[[מגילת איכה]]'''. לפי מנהג אחר, הקיים בעיקר בארץ ישראל, מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ מוציאים ספר תורה ואומרים את הקינות של פתיחת ההיכל. יתר הקינות נאמרות רק בסוף התפילה ולפניהן מקדימים את קריאת מגילת איכה, ויש הנוהגים להקדים לפניה גם את הקינה &quot;למי אבכה&quot; הנאמרת בתפילת ערבית. לפי כל המנהגים הקדיש המיוחד הוא בסוף הקינות.

חלקי הקינות המוקפים בסוגריים הם לרוב ענייני נחמה, ולכן נהגו בחלק מהקהילות לדלגם.
}}
===בפתיחת ההיכל ובהוצאת הספר===

==== ספר אמרי שפר ====

{{הור2|יש אומרים בפתיחת ההיכל:}}

{{:ספר אמרי שפר}}

==== אל תדום בת עיני ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:אל תדום בת עיני}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:על היכלי אבכה}}

==== ספדי והילילי ====
{{הור2|קינה בפתיחה ההיכל:}}

{{:ספדי והילילי}}

==== קומי וספדי תורה ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:קומי וספדי תורה}}

==== במקום אשרי העם ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:במקום אשרי העם}}

==== במקום ישמחו השמים ====

{{:במקום ישמחו השמים}}

===יתר הקינות===
==== וארץ שפל רומי ====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|וארץ}}

==== ירדתי לתחתיות ====

{{:ירדתי לתחתיות}}

====בחודש החמישי נותק====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|נותק אזור}}

==== דוק וחוג ====

{{:דוק וחוג רעשו}}

==== שכינה צועקת====

{{:שכינה צועקת בהרע}}

==== בת ציון שמעתי====

{{#קטע:בת ציון שמעתי|מזרח}}

====דממו שרפים====

{{:דממו שרפים}}

==== בחודש החמישי יעצו ====
{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|בחדש}}

==== אך זה היום ====

{{:אך זה היום}}

==== עד מתי ה' ====

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}

====איכה ציון ההרגה ====

{{:איכה צאן ההרגה}}

==== שאי קינה במגינה====

{{:שאי קינה במגינה}}

==== גרושים מבית תענוגיהם ====

{{:גרושים מבית תענוגיהם}}

==== איך נוי שדד====

{{:איך נוי שודד}}

==== אליכם עדה נאמנה ====

{{:אליכם עדה נאמנה}}

==== אש תוקד בקרבי ====

{{#קטע:אש תוקד בקרבי|מזרח}}

==== אלי עדתי והילילי ====

{{:אלי עדתי והילילי}}

==== איך ידידות נפש ====

{{:איך ידידות נפש}}

==== שכורה ולא מיין====

{{#קטע:שכורת ולא מיין|מזרח}}

==== יום אכפי הכבדתי====
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|מזרח}}

==== בת עמי תייליל ====

{{:בת עמי תייליל}}


==== איך נוי חטאתי השמימה ====
{{הור|מחבר: רבי יחיאל מפריס}}

{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|מזרח}}

==== אבכה ועל שוד זבולי====

{{:אבכה ועל שוד זבולי}}

==== יהודה וישראל דעו ====

{{:יהודה וישראל דעו}}

====קינות נוספות====
{{להשלים|פרק=כן}}
{{הור2|בקהילות יוצאי מרוקו נהוג להוסיף כאן עוד 40 קינות המכונות 'קטנות' על שם שנדפסו באותיות קטנות.}}
{{מגירה|קינות קטנות|
===== יום קינה היום =====
{{:יום קינה היום}}
===== אחזיק נא לי =====
{{:אחזיק נא לי}}
===== ארים על שפיים =====
{{:ארים על שפיים}}
===== אל ים גלותנו =====
{{:אל ים גלותנו}}
===== יה שור אם נטושה =====
{{:יה שור אם נטושה}}
===== על הר המוריה =====
{{:על הר המוריה}}
===== שתה ימי גלותי =====
{{:שתה ימי גלותי}}
===== מתי נשמה דלה =====
{{:מתי נשמה דלה}}
===== אפתח בחידה =====
{{:אפתח בחידה}}
===== אבל יחיד אעשה =====
{{:אבל יחיד אעשה}}
===== ברוב יגוני ארים =====
{{:ברוב יגוני ארים}}
===== לשאת על ירושלים מספד =====
===== נחר בקראי גרוני =====
===== אביר ישראל =====
===== למה לנצח תאבד תקותי =====
===== יונה הומיה =====
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה =====
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך =====
===== אחות רעיה הגלי =====
===== יום מאורי חשך =====
===== חלפו ימי =====
===== גולת ספרד =====
===== יום הגליתי =====
===== עד מתי הצור =====
===== קל מרירא מחצפא =====
===== על שבר בת עמי =====
===== הילילי בבכיה =====
===== שור ה' וראה =====
===== ימי חלדי והבלי =====
===== זרים צרים =====
===== מר לי כי חזות קשה =====
===== הן מאד מר לי =====
===== שכינתא קדישתא =====
===== כנישתך במרירו בכיא =====
===== אסדר נהי וקינה =====
===== אללי לי ואויה לי =====
===== אצרח במר נפשי =====
===== שומרון כלביא צעקתה =====
===== לבבי מלא יגון =====
===== מי זה במר יפצה פיהו =====
===== אל יום זה יאות קינה =====
===== מרפא אל ציר נאמן =====
===== ראש מרומים =====
===== היום אשכח נגינתי =====
===== אזור שק אחגרה =====
===== יום עמי הגלה =====
===== רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה =====
===== רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה =====
===== היך שפירתא בכולא =====
===== עת נפתחו =====
===== אוי לי כי שקי המר לי =====
===== אהה אזעק =====
===== פנה בעוד יום =====
===== הודי נהפך =====
===== ארים בקול בכיה =====
===== גוזל נגזל =====
===== מנודדיך מזעיר בניך =====
===== מהלל שם הקל =====
===== אננו ספדו =====
===== אבינו, הגמול הזה =====
===== על שוד היכלנו =====

}}

====יתומים היינו בארץ נוכריה====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה}}

==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים}}

====הרגת ביום אפך====
{{:הרגת ביום אפך}}

====זאבי ערב====
{{:זאבי ערב}}

==== שומרון קול תתן ====

{{#קטע:שומרון קול תתן|מזרח}}

====קול יללה אשמיעה====
{{:קול יללה אשמיעה}}

==== אלה אזכרה ====

{{הור2|קינה על עשרה הרוגי מלכות.}}

{{:אלה אזכרה (פיוט)|נוסח=מזרח}}

====אמרה ציון מצאוני עוני====
אָֽמְרָה צִיּוֹן מְצָאֽוּנִי עֲוֹנַי, לְאֶֽרֶץ אַחֶֽרֶת יְצָאֽוּנִי בָנַי. וְאִם גָּֽבְרוּ פְשָׁעַי, וְהִרְבֵּֽיתִי זְדוֹנַי, אַיֵּה חֲסָדֶֽיךָ הָרִֽאשׁוֹנִים אֲדֹנָי: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה צִיּוֹן בֵּית מְנֽוּחָתִי, סְגֻלַּת עַמִּים אוֹתָךְ קָרָֽאתִי. לֹא אָבִית לְתֽוֹכַחְתִּי. לְזֹאת חֲמָתִי שָׁפַֽכְתִּי, עַל עָזְבֵךְ אֶת תּוֹרָתִי: אָֽמְרָה צִיּוֹן תִּקְוָתִי אֻמְלָֽלָה. חָֽשְׁכוּ מְאוֹרַי, וְשִׁמְשִׁי אָפֵלָה, בְּשָׁמְעִי קוֹל יְתוֹמַי צֽוֹעֲקִים בְּחַלְחָלָה: הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם קָפַץ בְּאַף רַֽחֲמָיו סֶֽלָה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִרְבֵּית שִׁקּוּצַֽיִךְ, נִמְאַֽסְתְּ בְּרוֹב מַעֲלַֽיִךְ בּוֹעֲלַיִךְ עֹשַֽׂיִךְ, וּבָֽגְדוּ בָךְ בּוֹגְדַֽיִךְ, יוֹצְאֵי מֵעַֽיִךְ. מִהֲרוּ בָּנָֽיִךְ מְהָרְסַֽיִךְ וּמַֽחֲרִיבַֽיִךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן לְמִי אֶבְכֶּה תְחִלָּה, אִם לְשִׁמְמוּת קָדְשִׁי, אוֹ לְגָלוּת הַנִּפְלָא. אִם לְךָ צוּר קְדוֹשִׁי, אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ כָלָה, סַכֹּֽתָה בֶּֽעָנָן לָךְ מֵֽעֲבוֹר תְּפִלָּה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הֵן נִלְכַּדְתְּ בְּמוֹקְשֵׁךְ, וּבְעֽוֹצֶם בִּצְעֵךְ חָרַב מִקְדָּשֵׁךְ, וְחַטֹּאת נְעוּרֵךְ פָּקַד צוּר קְדוֹשֵׁךְ, יַֽעַן שָׂטִית טֻמְאָה תַּֽחַת אִישֵׁךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן מָה אֶעֱנֶה וּמַה אוֹמַר, כִּי בְּרֹב עֲוֹנַי גִּילִי לְאֵֽבֶל הוּמַר, וְעַל שִׁמְמוּת מְכוֹנִי אֶצְעַק בְּלֵב חֳמַרְמָר, הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מַר: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה מִבְטָחֵךְ נִכְחַד, כִּי צָרֵךְ וְעָרֵךְ נוֹסְדוּ יַֽחַד. גִּלִּֽיתִי אָזְנֵךְ בְּמוֹרָא וָפַֽחַד דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּֽה אֶחָד: אָֽמְרָה צִיּוֹן אֽוֹיָה לִּי עַל עֲוֹנָי, כִּי בֶֽאֱמֶת וָצֶֽדֶק חָֽרְבוּ אַרְמוֹנָי, אַךְ אִם פָּשַֽׁעְתִּי, וְרַבּוּ עֲוֹנָי, הַלְעֽוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי: 
(וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִתְנַֽחֲמִי בְּגָֽלוּתֵךְ, וְאִם בְּחַטָּאתֵךְ הֶֽחֱרַֽבְתִּי נְוָתֵךְ, לְטוֹבָה אֶזְכְּרֵֽכִי וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתֵךְ, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַֽחֲרִיתֵךְ:)

====לשכינה עלתה====
{{:לשכינה עלתה}}

====אללי לי אללי על רוע מעללי====
{{:אללי לי אללי}}

====הנותן בים דרך====
הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ. וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה. הָחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ. וְאֶת יְרִיבֵנוּ רִיבָה. וְגַם אֶת אַחֲרִיתֵנוּ. מֵרֵאשִׁיתֵנוּ הֵטִיבָה. הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה: כַּכָּתוּב הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃

====עד אנה בכיה בציון====
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלַיִם. תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם: כַּכָּתוּב. אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃ וְנֶאֱמַר. וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ כְּדִכְתִיב. כִּֽי־נִחַ֨ם יְהֹוָ֜ה צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֤שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהֹוָ֑ה שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה׃ הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם התפתחו [הִֽתְפַּתְּחִי֙] מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃

ויש נוהגים להמשיך ולקרוא כל [[ספר איוב]].
&lt;references /&gt;


[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>dsdlk5378qy61oe1i0eyhrullrmzm05</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470102</id>
    <revision>
      <id>3023054</id>
      <parentid>2744750</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:29:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3023054</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3037" sha1="k3hibtzsljtywn1j4wt9sn4ep2odz8x" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים), התש&quot;ס-2000 (תיקון: תשפ&quot;ג)
&lt;שם קודם&gt; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות), התש&quot;ס-2000

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ס, 431|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)|6028)); ((תשפ&quot;ג, 1238|תיקון|10616)); ((תשפ&quot;ו, 2324|תיקון|12455)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 6א]] [[+|ו-21]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. השתתפות המדינה בדמי ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: נפגע הזכאי לתגמול, שהארגון היציג ערך לזכותו ביטוח סיעודי, או ביטוח בריאות משלים, או למקרה מותו - ביטוח חיים, ישתתף אוצר המדינה בדמי הביטוח בגובה הסכומים שבהם משתתף אוצר המדינה בהוצאות הביטוחים לפי [[סעיף 43א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], כאמור [[בתקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, בהוצאות ביטוח סיעודי ובהוצאות ביטוח בריאות משלים), התשס&quot;ד-2004]].

@ 1א. תוספת השתתפות בעד ביטוח סיעודי (תיקון: תשפ&quot;ג)
: נוסף על סכום ההשתתפות האמור [[בתקנה 1]] בעד ביטוח סיעודי, ישתתף אוצר המדינה בסכום חודשי של 18.69 שקלים חדשים (((מתואם לפברואר 2022))).

@ 1ב. (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו) : (((בוטלה).))

@ 1ג. עדכון סכומים (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (א) הסכום הנקוב [[בתקנה 1א]] יעודכן ב-1 בכל חודש לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש פברואר 2022.

@ 2. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתן של [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג), התשנ&quot;ט-1999]] (להלן - יום התחילה), והן יחולו בתום 90 ימים מיום התחילה.

&lt;פרסום&gt; א' באדר ב' התש&quot;ס (8 במרס 2000)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>k3hibtzsljtywn1j4wt9sn4ep2odz8x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>473906</id>
    <revision>
      <id>3023055</id>
      <parentid>2927399</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:31:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3023054] תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3023055</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4173" sha1="s2v4b0zn9941txnbe3b8iswem0dwsgv" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים), התש״ס–2000}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ס, 431|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6028.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1238|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10616.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2324|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12455.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 6א|סעיפים 6א}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 21|ו־21}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|השתתפות המדינה בדמי ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} נפגע הזכאי לתגמול, שהארגון היציג ערך לזכותו ביטוח סיעודי, או ביטוח בריאות משלים, או למקרה מותו – ביטוח חיים, ישתתף אוצר המדינה בדמי הביטוח בגובה הסכומים שבהם משתתף אוצר המדינה בהוצאות הביטוחים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 43א|סעיף 43א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, בהוצאות ביטוח סיעודי ובהוצאות ביטוח בריאות משלים)|בתקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, בהוצאות ביטוח סיעודי ובהוצאות ביטוח בריאות משלים), התשס״ד–2004}}.

{{ח:סעיף|1א|תוספת השתתפות בעד ביטוח סיעודי|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} נוסף על סכום ההשתתפות האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}} בעד ביטוח סיעודי, ישתתף אוצר המדינה בסכום חודשי של 18.69 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לפברואר 2022)}}.

{{ח:סעיף|1ב||תיקון: תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|1ג|עדכון סכומים|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 1א|בתקנה 1א}} יעודכן ב־1 בכל חודש לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש פברואר 2022.

{{ח:סעיף|2|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתן של {{ח:חיצוני|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג), התשנ״ט–1999}} (להלן – יום התחילה), והן יחולו בתום 90 ימים מיום התחילה.

{{ח:חתימות|א׳ באדר ב׳ התש״ס (8 במרס 2000)}}
* '''אליהו ישי'''&lt;br&gt;שר העבודה והרווחה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>s2v4b0zn9941txnbe3b8iswem0dwsgv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1477729</id>
    <revision>
      <id>3023210</id>
      <parentid>2933478</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T21:44:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32337" sha1="tgnii2ueamcz95rz1yswpgglmq6fgiv" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה), התשס&quot;ב-2001

&lt;מאגר תקן 2129851 קוד a163Y00000DuVb1QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 170|תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה)|6138)); ((תשע&quot;ב, 978|תיקון|7105)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 13]] [[=החוק|לחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין|סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אבזר&quot; - פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (transmission) או לחלוקה (distribution) של אנרגיה חשמלית;
:- &quot;אזור אש&quot; - מרחב במבנה, שהוגדר בידי מתכנן מבנה, אשר לגביו יש לנקוט אמצעים מתאימים למניעת התפשטות אש, אליו או ממנו, למשך זמן מוגדר;
:- &quot;הארקה&quot; - חיבור מכוון, של נקודה כלשהי במיתקן חשמלי, למסה הכללית של האדמה;
:- &quot;הדק&quot; - אבזר המיועד לחיבור חוזר של מוליכים;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל עניני חשמל כמשמעותו [[בסעיף 3 לחוק]];
:- &quot;התקנה גלויה&quot; - התקנה נראית לעין של ציוד חשמלי על פני מבנה;
:- &quot;חבק&quot; - התקן המיועד לחיזוקו של כבל אל האמצעי נושא הכבל כגון קיר, סמך או תיל נושא;
:- &quot;חשמלאי&quot; - בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי [[החוק]];
:- &quot;חשמלאי בודק&quot; - חשמלאי בעל רישיון מהסוג המפורט [[בפסקאות (8) עד (10) בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;כבל&quot; - כבל חד-גידי, או כמה מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף, המשמשים להולכת חשמל במתח גבוה;
:- &quot;כבל חד-גידי&quot; - מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף;
:- &quot;כבל מסוכך&quot; - כבל בעל שכבה מתכתית המותקנת מתחת למעטה החיצוני;
:- &quot;כבל משוריין&quot; - כבל בעל שריון מתכתי להגנה מכנית, למעט עופרת;
:- &quot;כנה&quot; - זרוע המיועדת לנשיאת כבל;
:- &quot;לוח&quot; - מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמלי, לפיקוד ולבקרה, למעט בתי תקע ומפסקים הכלולים במעגל סופי;
:- &quot;מובל&quot; - צינור, תעלה, או מעבר כבלים אחר כגון סולם או מגש המיועד לתמוך בכבל או להגן עליו;
:- &quot;מוליך&quot; - גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי;
:- &quot;מוליך הארקה (PE)&quot; - Protective Earth - מוליך המחבר, במישרין או בעקיפין, אלקטרודת הארקה אל אחד מאלה:
:: (1) גופי מתכת החייבים בהארקת הגנה (PE);
:: (2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;
:- &quot;מוליך מבודד&quot; - מוליך יחיד או שזור בעל בידוד לכל אורכו;
:- &quot;מחסום אש&quot; - מערכת המיועדת למנוע מעבר אש דרך פתח בקיר או בתקרה שדרכו עובר ציוד חשמלי;
:- &quot;מיתקן חשמלי&quot; - מיתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי, קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן;
:- &quot;מסעה&quot; - חלק של דרך המיועד למעבר כלי רכב;
:- &quot;מעבר כבל&quot; - מקום שבו עובר כבל;
:- &quot;מעבר מובל&quot; - מקום המשמש למעבר כבלי מתח גבוה בתוך מובל;
:- &quot;מעגל&quot; - מספר מוליכים, על אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף;
:- &quot;מעטה&quot; - כיסוי רצוף יחיד או מורכב מכמה שכבות העשוי תוך ייצורו של הכבל;
:- &quot;מתח&quot; - בזרם חילופין - שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר - שיעורו כאשר תכולת האדוות בו אינה עולה על 10 אחוזים;
:- &quot;מתח גבוה&quot; - מתח העולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או על 1,500 וולט בזרם ישר, בין שני מוליכים כלשהם באותו מעגל, ואינו עולה על 52 קילוולט בזרם חילופין או 74 קילוולט בזרם ישר;
:- &quot;מתח נמוך&quot; - מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר;
:- &quot;מתח נמוך מאוד&quot; - מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, שאינו עולה על -
:: (1) 12 וולט בזרם חילופין או 30 וולט בזרם ישר;
:: (2) 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר;
:: (3) 50 וולט בזרם חילופין או 120 וולט בזרם ישר;
:: הכל כאמור בתקנות החלות על המיתקן שאותו הם משמשים, לפי הענין;
:- &quot;סופית כבל&quot; - אבזר המיועד לאטימת קצה הכבל, ופיזור השדה החשמלי בין קצה הכבל והסביבה;
:- &quot;ציוד&quot; - כלל הפריטים המהווים מיתקן חשמלי או חלק ממנו;
:- &quot;קו&quot; - מעגל המזין לוח;
:- &quot;רשת חשמל&quot; - מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים, או כבל עילי, שחלקו יכול להיות תת-קרקעי או צרור ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה;
:- &quot;שוחה&quot; - מבנה מבטון, ממתכת או מכל חומר אחר, המהווה חלק ממערכת המובל המיועד להתקנת ציוד חשמלי, לחיבור בין כבלים, ולטיפול בציוד או בכבלים המושחלים בתוך המובל;
:- &quot;שוחת מעבר&quot; - שוחה המשמשת כמקום להשחלת כבלים לתוך המובל או להטיית התוואי של המובל;
:- &quot;שירות אחר&quot; - כבל, צינור או מערכת אחרת שאינם לצורך העברת חשמל כגון - לצורך העברת מים, גז, ביוב, תקשורת וכדומה;
:- &quot;תיבה&quot; - קופסה המשמשת לטיפול במוליכים וככיסוי מגן לציוד חשמלי המותקן בה;
:- &quot;תיבת חיבורים&quot; - תיבה המיועדת לחיבורים בין מוליכים המותקנים במובל או לחיבור בין קטעי מערכת המובלים או להשחלת מוליכים או להטיית התוואי של המובל;
:- &quot;תעלה בנויה&quot; - תעלה אופקית או אנכית באדמה, מעל האדמה או בתוך מבנה, מתוחמת ומדופנת בחומר בניה;
:- &quot;תקן&quot; - תקן ישראלי (ת&quot;י) כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]], או תקן מן המפורטים [[בתוספת הראשונה]], שכולם הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח' חיים לבנון 42, תל אביב ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, אתר תחנת הכוח חיפה, או תקן אחר שאישר המנהל;
:- &quot;תקן IEC&quot; - תקן שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה (International Electrotechnical Commission);
:- &quot;תקן DIN&quot; - תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut für Normung).

== פרק ב': תנאי התקנת כבל ומבנהו ==

@ 2. התקנת כבל
: (א) כבל יותקן בהתאם להוראות תקנות אלה.
: (ב) התקנת כבל המהווה חלק של מיתקן חשמלי, חיבוריו החשמליים, בדיקתו, ותחזוקו יבוצעו בידי חשמלאי בלבד.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי אדם שאינו חשמלאי לבצע עבודות עזר כגון חפירה והנחה של כבל, ובלבד שהוא פועל לפי הוראותיו של חשמלאי ובפיקוחו הצמוד.

@ 3. סימון כבל בתכנית
: התוואי של כבל שהוטמן באדמה, יסומן בתכנית לביצוע עבודות חשמל ויצוין מיקום החיבורים, באופן שיאפשר איתור התוואי בעתיד.

@ 4. התאמת כבל למקום ולמיתקן
: (א) כבל ואבזריו יהיו בהתאם לתקן החל עליהם, לפי הענין, ובכפוף למפורט להלן:
:: (1) כבל למתח של עד 30 קילוולט, יתאים לדרישות תקן ישראלי ת&quot;י 1516: &quot;כבלי כוח מבודדים בדיאלקטרן מקשי משוחל למתח נקוב 1 קילוולט ועד 30 קילוולט&quot;;
:: (2) כבל למתח העולה על 30 קילוולט, ושאינו עולה על 150 קילוולט, יתאים לדרישות תקן IEC 60840 כמפורט [[בפרט (3) בתוספת הראשונה]].
: (ב) הכבל יתאים לתנאי מקום התקנתו, שייבחנו בהתאם להוראות התקן IEC 60721 כמפורט [[בפרט (2) בתוספת הראשונה]].
: (ג) הכבל יתאים לדרישות החשמליות והמכניות של המיתקן החשמלי שבו הוא מותקן ולרשת החשמל שממנה הוא מוזן.

@ 5. אופן התקנת כבל
: (א) מתקין כבל יתקינו באופן שיבטיח את שלמותו ותפקודו התקין לאורך זמן ויקפיד על סידורי הגנה נאותים לכבל.
: (ב) כבל יותקן באופן שלא ישבש את תפקודו של שירות אחר כמפורט [[בתקנות 22]], [[23]] [[ו-30]], ותפקודו לא ישובש על ידם.
: (ג) בקצות כבל יסומנו סימנים עמידים שיאפשרו לזהותו באופן חד-משמעי.

@ 6. מניעת סגירת מעגל מגנטי
: (א) כבל משוריין פרומגנטי כפלדה, המשמש מעגל לזרם חילופין יכלול בשריון המשותף את כל מוליכי המעגל, לרבות מוליך הארקה (PE), אם קיים.
: (ב) מובל או אבזר פרומגנטי לא ישמשו בהתקנת כבל חד-גידי בודד למעגל של זרם חילופין.

@ 7. כיפוף כבל
: כיפוף כבל ייעשה בהתאם להוראות היצרן ובאופן שלא ייגרם לו נזק; בהעדר הוראות יצרן כאמור, יהיה הרדיוס הפנימי המזערי של כיפוף כבל ביחס לקוטרו החיצוני, כמפורט להלן:
: (1) כבל לא משוריין - פי 12 מהקוטר החיצוני של הכבל;
: (2) כבל משוריין - פי 15 מהקוטר החיצוני של הכבל.

@ 8. הגנה מפני מפגעים
: (א) המתקין כבל במקום שבו הוא עלול להיפגע מאיכול, רטיבות, קרינה, חום או פגיעות מכניות, יוודא שהכבל עמיד לסכנות אלה ומוגן מפניהן.
: (ב) כבל העובר דרך קירות, תקרות, מחיצות וחלקי מבנה אחרים, יוגן, במקום המעבר, בפני שחיקה ונזקים מכניים.

@ 9. חימום יתר
: מקום התקנתו של כבל ותנאי העומס החשמלי בו לא יגרמו לעליית טמפרטורה של בידוד הכבל מעל לערכים המותרים בתקן החל עליו.

@ 10. הגנה מפני שריפה
: (א) מחסום אש יותקן בכל מעבר מובל או מעבר כבל, בין אזורי אש שונים.
: (ב) מחסום האש יהיה עמיד בפני מעבר אש [[לאותו פרק]] זמן לפחות כמו חלק המבנה שאותו הוא חוצה.

== פרק ג': עיבוד קצות כבל וחיבורם ==

@ 11. הסרת המעטה
: (א) קצה מוליך של כבל יעובד לפי הוראות היצרן.
: (ב) המחבר קצה של מוליך יחברו רק באבזר תקני המיועד לכך לפי תקן IEC 60502-4 (([במקור: IEC 4-60502])) כאמור [[בפרט (1) בתוספת הראשונה]] או תקן IEC 60840 כאמור [[בפרט (3) לתוספת האמורה]], בהתאם למתח הנקוב של הכבל.

@ 12. סופית כבל ותיבת חיבורים
: סופית כבל ותיבת החיבורים יותקנו בהתאם להוראות היצרן.

@ 13. שכבות הכבלים
: שכבות הכבלים יעובדו בהתאם לרמת המתח וסוג הבידוד.

@ 14. הארקת שריון או סיכוך
: בכבל משוריין ובכבל מסוכך יהיה השריון או הסיכוך רציף לכל אורכו מבחינה גלוונית וכן יוארק; היה השריון או הסיכוך מוארק בקצה אחד בלבד של הכבל, יבודד קצהו השני של הכבל.

== פרק ד': התקנה גלויה של כבל ==

@ 15. התקנה וחיזוק של כבל
: (א) המתקין כבל בהתקנה גלויה על פני קיר יתקינו באופן אופקי או אנכי, זולת אם מקום ההתקנה מחייב התקנה אחרת.
: (ב) כבל יחוזק למבנה בחבקים מתאימים בלבד, התואמים את הקוטר החיצוני של הכבל, סוגו ומקום התקנתו; החיזוק יהיה בר קיימא, לא יגרום נזק למעטה הכבל וימנע את החלקתו.
: (ג) כבל יחוזק למבנה יציב בלבד.
: (ד) התקנה אנכית של כבל תתחשב במשקלו של הכבל, ותמנע מאמצי יתר מכניים.

@ 16. מרחקים מרביים בין חבקים ומיקומם
: (א) המרחק המרבי בין חבקים סמוכים לאורך כבל המותקן אופקית לא יעלה על 2 מטרים ויהיה כמפורט להלן:
: (1) כבל לא משוריין - פי 20 מהקוטר החיצוני של הכבל;
: (2) כבל משוריין - פי 30 מהקוטר החיצוני של הכבל.
: (ב) המרחק המרבי בין חבקים סמוכים לאורך כבל המותקן אנכית יהיה בהתאם לקוטר הכבל ומשקלו, ולא יעלה על 2 מטרים.
: (ג) מחוזקים כמה כבלים יחדיו יהיה הקוטר הקובע סכום הקטרים של כל הכבלים המחוזקים כאמור.

@ 17. התקנת כבל בלא חבקים
: על אף האמור [[בתקנה 15]], רשאי מתקין כבל להתקינו בלא חבקים, אם הכבל מותקן על משטח אופקי, בתוך חלל רצפה כפולה או בכל מקום אחר שהגישה אליו קשה.

@ 18. הגנה בפני מפגעים מכניים
: (א) כבל החשוף לפגיעות מכניות או המותקן ברשות הרבים חייב בהגנה מכנית באמצעות כיסוי מגן קשיח.
: (ב) הגנה כאמור בתקנת משנה (א) תתאים לתנאי המקום ותוצב בגובה שלא יפחת מ-2.2 מטרים מעל פני הקרקע או הרצפה; היתה ההגנה עשויה חומר פלסטי, יהיה החומר עמיד לקרינה אולטרה-סגולית.
: (ג) הותקן צינור לשם הגנה על כבל, יאפשר קוטר הצינור השחלת הכבל ושליפתו בקלות; קצה הצינור יעובד, יעוגל או יצויד בהתקן מכני מתאים, שימנע נזק לכבל בעת השחלתו ובעת הטיפול בו ויאפשר את פעולתו התקינה לאורך זמן.

== פרק ה': התקנת כבל במובל ==

@ 19. התקנת כבל במובל
: (א) הותקנו במובל כבלים המשמשים קווים שונים, יסומנו הכבלים באופן שיאפשר שיוך הכבל לכל קו; הסימון ייעשה לפחות בכל אחד מקצותיו של קו ויהיה ברור ובר-קיימא.
: (ב) הותקן במובל כבלים במתחים שונים, יותקנו הכבלים בקבוצות נפרדות, בהתאם למתחיהם, ותיעשה ביניהם הפרדה נאותה.

@ 20. התקנה בצינור
: (א) צינור ישמש כבל אחד בלבד או שלושה כבלים חד-גידיים המשמשים אותו קו או מעגל.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להעביר באותו צינור כבלים המשמשים אותה מערכת ומשולבים בפעולתם כגון סיב אופטי, כבל פיקוד או מוליך הארקה (PE).

@ 21. התקנת שוחות (תיקון: תשע&quot;ב)
: שוחות שהותקנו בתוואי של כבל יתאימו לדרישות האלה:
: (1) שוחה שהותקנה במקום של חיבורים בין כבלים המושחלים בצינור, תהא במידות שיאפשרו התקנת הציוד, האבזרים והכבלים;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) מידות שוחות המעבר יאפשרו השחלה נוחה ובטיחותית של הכבל, ותובטח מניעת פגיעה בכבל;
: (4) השוחה, התקרה והמכסה שלה יהיו בעלי חוזק מכני בהתאם לתנאי מקום ההתקנה;
: (5) על מכסה שוחה יותקן או יוטבע שלט בר-קיימא &quot;חשמל - זהירות - מתח גבוה&quot;.

@ 22. התקנת כבל בתעלה בנויה או במנהרה
: (א) המתקין כבל בתעלה בנויה או במנהרה יניחו על כנות או מדפים, המחוזקים לקירות התעלה; מדפים כאמור יהיו בעלי נקבים לאוורור.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתעלה בנויה שאינה מיועדת להליכה, ניתן להניח את הכבל על קרקעית התעלה.
: (ג) כבלים יונחו בקבוצות בהתאם לשיעורי המתח שלהם יועדו, ולמעגלים שאותם הם משמשים, ובאופן שיאפשר גישה נוחה לטיפול בהם.
: (ד) המרחק המזערי בין מעטה כבל אחד לבין מעטה כבל אחר במתח שונה יהיה 5 סנטימטרים, אלא אם כן הותקנה בין הכבלים מחיצה.
: (ה) המרחק האנכי המזערי בין כנים או מדפים יהיה 20 סנטימטרים.

@ 23. התקנת כבל בתעלה בנויה או במנהרה הכוללים גם שירותים אחרים
: בתעלה בנויה או מנהרה המיועדת להנחה אופקית של כבלים לאספקת חשמל, לא תותקן מערכת של שירות אחר, זולת אם נתקיימו כל התנאים האלה:
: (1) הכבלים המשמשים להולכת אנרגיה חשמלית יונחו בצד אחד של התעלה הבנויה או המנהרה, והכבלים המשמשים שירותים אחרים כגון תקשורת, איתות, פיקוד ובקרה, לרבות סיבים אופטיים, יותקנו על מדף נפרד או בצדה הנגדי של התעלה הבנויה או המנהרה; אין באמור בפסקה זו כדי למנוע הצטלבויות בין השירותים השונים;
: (2) צנרת להולכת מים או ביוב תונח מתחת לכבלים המשמשים להולכת אנרגיה חשמלית; צנרת להולכת מים חמים או לקיטור, תונח בתחתית התעלה הבנויה או המנהרה ותהיה מבודדת מבחינה תרמית;
: (3) תעלה בנויה או מנהרה כאמור לא תשמש להולכת שירותים המכילים חומרים מאכלים, רעילים, מתלקחים או נפיצים.

== פרק ו': התקנת כבל באדמה ==

@ 24. עומק הטמנה של כבל באדמה
: (א) העומק המזערי של הנקודה העליונה של כבל הטמון באדמה ישירות או בצינור יהיה:
:: (1) כאשר פני האדמה מכוסים באריחים, מרצפות, אבנים שטוחות וכדומה - 70 סנטימטרים;
:: (2) כאשר פני האדמה בלתי מכוסים - 90 סנטימטרים;
:: (3) מתחת למשטח המיועד לנסיעה - 100 סנטימטרים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בקטעים מיוחדים שבהם לא ניתן, מבחינה הנדסית, לקיים את הקבוע בה, ניתן להקטין את העומקים האמורים ובלבד שיותקנו אמצעי הגנה מתאימים על הכבל.

@ 25. תחתית תעלה חפורה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) תחתית תעלה חפורה אשר יונח בה כבל תהיה נקייה מגופים חדים.
: (ב) תחתית תעלה חפורה אשר יונח בה כבל שאינו מותקן בצינור, תרופד בשכבת חול בעובי של 10 סנטימטרים לפחות, כמתואר [[באיור מספר 1 שבתוספת השנייה]].

@ 26. הנחת כבל בתעלה חפורה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) המתקין כבל בתעלה -
:: (1) לא יפעיל עליו בעת ההנחה כוח רב מן המותר לפי הוראות היצרן; בתום הנחת הכבל שאינו מותקן בצינור, יכסה המתקין את הכבל בשכבת חול בעובי של 10 סנטימטרים לפחות;
:: (2) יתקין הגנה מכנית באמצעות חלקי צינור, אריחי בטון, אריחי פלסטיק, לבנים וכיוצא באלה מעל שכבת החול המכסה כבל שאינו מותקן בצינור המונח בתעלה, הכל כמתואר [[בתוספת השנייה]].
: (ב) מעל ההגנה המכנית או מעל הצינור תמולא התעלה בשכבת אדמה מהודקת עד לפני הקרקע.
: (ג) בתוך שכבת האדמה, כאמור בתקנת משנה (ב), ובהתאם למתואר באיור [[שבתוספת השניה]], יניח המתקין לכל אורך הכבל או הצינור, בעומק של 50 סנטימטרים לפחות מתחת לפני הקרקע, סרט אזהרה כמפורט [[בתוספת השלישית]]; בתעלה שרוחבה עולה על 40 סנטימטרים יונח סרט אזהרה נוסף לכל 40 סנטימטרים נוספים או חלק מהם.

@ 27. הנחת כבל בכניסה למבנה או בצמוד לו
: המתקין כבל בכניסה למבנה או בצמוד לו, רשאי להתקינו בעומק קטן מן האמור [[בתקנה 24]], ובלבד שתנאי המקום מאפשרים זאת והכבל מוגן באמצעות שרוול מחומר קשיח לכל אורך המבנה, במעבר דרך יסוד המבנה ובקרבתו; את מעבר הכבל יאטום המתקין מפני חדירת מים למבנה.

@ 28. מרווחים בין כבלים באדמה
: (א) המרווח המזערי בין מעטים של כבלים באדמה יהיה -
:: (1) בין כבל לכבל - 10 סנטימטרים;
:: (2) בין כבל לבין כבל למתח נמוך או לבין כבל למתח נמוך מאוד - 20 סנטימטרים;
:: (3) בין כבל לבין כבל לתקשורת - כאמור [[בתקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), התשמ&quot;ו-1986]].
: (ב) לא ניתן לבצע את האמור בתקנת משנה (א) מפאת תנאי המקום, רשאי המתקין להקטין את הרווחים שבין מעטי הכבלים, ובלבד שתותקן ביניהן הגנה נאותה ועמידה, והעבודה תבוצע תוך תיאום עם בעל הכבל האחר.

@ 29. התקנת כבל בדרך
: (א) התקנת כבל בתוך קווי גבול מוכרז של דרך לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-11 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], תיעשה בתיאום עם האחראי על סלילתה ותחזוקתה של הדרך.
: (ב) הצטלבות כבל עם מסעה תיעשה כשהכבל מושחל במובל המותאם לתנאי המקום ועמיד בפני המאמצים המכניים המתהווים בו; המובל יבלוט 30 סנטימטרים לפחות משני צדי המסעה.
: (ג) בהתקנת כבל כאמור בתקנת משנה (א), יישמר מרווח אנכי של 100 סנטימטרים לפחות בין המפלס העליון של מובל הכבל לבין מפלס דרך או החלק התחתון של תעלת ניקוז הצמודה לדרך, אם קיימת תעלה כאמור.
: (ד) לא ניתן לעמוד בדרישות המפורטות בתקנות משנה (ב) ו-(ג) מפאת תנאי המקום - רשאי המתקין לסטות מהן, ובלבד שבין הכבל לבין הכביש תותקן הגנה נאותה ובת-קיימא וההתקנה תבוצע תוך תיאום עם האחראי כאמור בתקנת משנה (א).

@ 30. התקרבות או הצטלבות בין כבל לבין שירות אחר או מבנה
: (א) המרחק המזערי האופקי, שלא בהצטלבות, בין כבל הטמון באדמה לבין שירות אחר יהיה כמפורט להלן:
:: (1) לצינור למים קרים, לביוב או לניקוז - 50 סנטימטרים;
:: (2) לצינור למים חמים או לצינור קיטור - 100 סנטימטרים;
:: (3) לצינור לגז או לחומר דליק אחר - 150 סנטימטרים.
: (ב) המרחק המזערי האנכי בין כבל הטמון ישירות באדמה לבין שירות אחר, בהצטלבות ביניהם, יהיה כמפורט בתקנת משנה (א).
: (ג) המרחק בין כבל לבין מבנה כשהכבל עובר לאורך המבנה יהיה - 50 סנטימטרים לפחות.
: (ד) לא ניתן להשיג את המרחקים המפורטים בתקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) מפאת תנאי המקום, רשאי המתקין לצמצמם, ובלבד שבין הכבל לבין השירות האחר תותקן הגנה נאותה ובת-קיימא והעבודה תבוצע תוך תיאום עם בעל השירות האחר.

@ 31. הגנה על כבל וסימונו
: כבל יוגן באופן יעיל ובר-קיימא בפני פגיעות מכניות במקום יציאתו מהקרקע החל בעומק 20 סנטימטרים מתחת לפני הקרקע עד 250 סנטימטרים מעל פני הקרקע; קצות הכבל יסומנו כאמור [[בתקנה 5(ג)]].

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 32. בדיקת כבל ואבזריו לפני הפעלה
: (א) כבל ואבזריו ייבדקו בידי חשמלאי בודק אחרי התקנתם ולפני הפעלתו הראשונה של המיתקן החשמלי.
: (ב) בדיקה כאמור תוודא כי ההתקנה תואמת את התכנית לביצוע עבודות חשמל ועומדת בדרישות תקנות אלה, לרבות סימון הכבל ושילוטו הנאות; כן ייבדקו רמת הבידוד והרציפות החשמלית של המוליכים בהתאם לדרישות התקן.
: (ג) תוצאות בדיקה של התקנת כבל תת-קרקעי וסימונו בתכנית כאמור [[בתקנות 2]] [[ו-3]], יימסרו לחשמלאי ולבעל המיתקן או מחזיקו לפי הענין, ויישמרו בידם למשך כל תקופת פעילותו של המיתקן החשמלי.

@ 33. תחזוקת כבל ותיקון ליקויים
: (א) כבל ואבזריו יתוחזקו ויישמרו במצב תקין.
: (ב) נתגלה ליקוי או פגם בכבל או באבזר יתוקן הליקוי או הפגם בהקדם האפשרי; נתגלה ליקוי או פגם המהווה סכנה לנפש או לרכוש - ינותק הכבל ממתח מיד ולא יחובר מחדש עד שהפגם או הליקוי תוקן והכבל נבדק ונמצא כשיר להפעלה.

@ 34. תחולה
: (א) תקנות אלה יחולו על כבל, שהותקן לאחר תחילתן של תקנות אלה, בין במיתקן חשמלי שהיה קיים ערב תחילתן ובין במיתקן חשמלי חדש.
: (ב) הוראות תקנות אלה לא יחולו על כבל המהווה חלק בלתי נפרד מציוד, אשר הותקן בו במהלך ייצור הציוד.

@ 35. תחילה והוראות מעבר
: תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן אך מותר לפעול לפי תקנות אלה בלבד מיום פרסומן.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנות 1]], [[4]] [[ו-11]]))) ====
=== תקני חוץ ===
@ (1) : תקן IEC 60502-4
: {{דוכיווני || Power cables with extruded insulation and their accessories for rated voltages from 1 kv (Um{{=}}1.2 kv) up to 30 kv (Um{{=}}36 kv) {{ש}} Part 4: Test requirements on accessories for cables with rated voltage from 6 kv (Um{{=}}7.2 kv) up to 30 kv (Um{{=}}36 kv)}}
@ (2) : תקן IEC 60721
: {{דוכיווני || Classification of environmental conditions}}
@ (3) : תקן IEC 60840
: {{דוכיווני || Power cables with extruded insulation and their accessories for rated voltages above 30 kv (Um{{=}}36 kv) up to 150 kv (Um{{=}}170 kv) Test methods and requirements}}
@ (4) : תקן DIN 53370
: {{דוכיווני || Testing of plastic films: {{ש}} Determination of the thickness by mechanical peeling}}
@ (5) : תקן DIN 53455
: {{דוכיווני || Testing of plastics: Tensile test.}}
@ (6) : תקן DIN 53378
: {{דוכיווני || Testing of plastic films: Determination of colour fastness to hydrogen sulphide}}
@ (7) : תקן DIN 53388
: {{דוכיווני || Testing of plastics and elastomers: Exposure to daylight under glass}}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ב) ==
==== ((([[תקנות 25(ב)]] [[ו-26(א)(2)]]))) ====
=== איור - דוגמה להתקנת כבל ישירות באדמה או בצינור באדמה ===

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 26(ג)]]))) ====
=== סרט אזהרה לכבל תת-קרקעי ===
: סרט אזהרה לכבל תת-קרקעי יעמוד בתנאים שלהלן:
: (1) חומר הסרט יהיה פוליאתילן בהתאם לתקן הגרמני DIN 53370, כאמור [[בפרט (4) בתוספת הראשונה]];
: (2) רוחב הסרט יהיה 160 מ&quot;מ באפיצות של 1 מ&quot;מ;
: (3) חוזק בעת מתיחה והתארכות יהיה בהתאם לתקן הגרמני DIN 53455, כאמור [[בפרט (5) בתוספת הראשונה]].
: (4) הסרט יהיה בצבע צהוב; הצבע יהיה עמיד ובר-קיימא לשפשוף, למחיקה ולנזק כתוצאה מנוזלים למיניהם ויעמוד בדרישות התקן הגרמני DIN 53378, כאמור [[בפרט (6) בתוספת הראשונה]];
: (5) הסרט יכלול הדפסה בצבע שחור בהתאם לאיור שלהלן; ההדפסה תעמוד בבדיקות לפי התקן הגרמני DIN 53378, כאמור [[בפרט (6) בתוספת הראשונה]] והתקן הגרמני DIN 53388, כאמור [[בפרט (7) בתוספת האמורה]];
: (6) ההדפסה תהיה באורך של 40 עד 50 סנטימטרים, המרחק עד לתחילת ההדפסה הבאה לא יעלה על 100 סנטימטרים והיא תיעשה לפי הדוגמה שלהלן:
:: {{ממורכז|זהירות כבל חשמל מונח באדמה {{ש}} CAUTION BURIED ELECTRIC CABLE BELOW {{ש}} خطر الموت كابل كهرباء مدفون}}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ז בחשון התשס&quot;ב (13 בנובמבר 2001)
&lt;חתימה&gt; אביגדור ליברמן שר התשתיות הלאומיות</text>
      <sha1>tgnii2ueamcz95rz1yswpgglmq6fgiv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1563630</id>
    <revision>
      <id>3023218</id>
      <parentid>2926575</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T23:02:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3023210]</comment>
      <origin>3023218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39055" sha1="2cwgswslc42a6qus3dtt523oji8oox4" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה), התשס״ב–2001}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 170|תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6138.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 978|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7105.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 13|סעיף 13}} {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל, התשי״ד–1954}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תנאי התקנת כבל ומבנהו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עיבוד קצות כבל וחיבורם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: התקנה גלויה של כבל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: התקנת כבל במובל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: התקנת כבל באדמה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|תקני חוץ}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|איור – דוגמה להתקנת כבל ישירות באדמה או בצינור באדמה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|סרט אזהרה לכבל תת־קרקעי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבזר“ – פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (transmission) או לחלוקה (distribution) של אנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור אש“ – מרחב במבנה, שהוגדר בידי מתכנן מבנה, אשר לגביו יש לנקוט אמצעים מתאימים למניעת התפשטות אש, אליו או ממנו, למשך זמן מוגדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הארקה“ – חיבור מכוון, של נקודה כלשהי במיתקן חשמלי, למסה הכללית של האדמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדק“ – אבזר המיועד לחיבור חוזר של מוליכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל עניני חשמל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקנה גלויה“ – התקנה נראית לעין של ציוד חשמלי על פני מבנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבק“ – התקן המיועד לחיזוקו של כבל אל האמצעי נושא הכבל כגון קיר, סמך או תיל נושא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשמלאי“ – בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשמלאי בודק“ – חשמלאי בעל רישיון מהסוג המפורט {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)#סעיף 7|בפסקאות (8) עד (10) בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבל“ – כבל חד־גידי, או כמה מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף, המשמשים להולכת חשמל במתח גבוה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבל חד־גידי“ – מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבל מסוכך“ – כבל בעל שכבה מתכתית המותקנת מתחת למעטה החיצוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבל משוריין“ – כבל בעל שריון מתכתי להגנה מכנית, למעט עופרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כנה“ – זרוע המיועדת לנשיאת כבל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לוח“ – מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמלי, לפיקוד ולבקרה, למעט בתי תקע ומפסקים הכלולים במעגל סופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מובל“ – צינור, תעלה, או מעבר כבלים אחר כגון סולם או מגש המיועד לתמוך בכבל או להגן עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוליך“ – גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוליך הארקה (PE)“ – Protective Earth – מוליך המחבר, במישרין או בעקיפין, אלקטרודת הארקה אל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גופי מתכת החייבים בהארקת הגנה (PE);
{{ח:תתת|(2)}} נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוליך מבודד“ – מוליך יחיד או שזור בעל בידוד לכל אורכו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסום אש“ – מערכת המיועדת למנוע מעבר אש דרך פתח בקיר או בתקרה שדרכו עובר ציוד חשמלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חשמלי“ – מיתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי, קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסעה“ – חלק של דרך המיועד למעבר כלי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבר כבל“ – מקום שבו עובר כבל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבר מובל“ – מקום המשמש למעבר כבלי מתח גבוה בתוך מובל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעגל“ – מספר מוליכים, על אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעטה“ – כיסוי רצוף יחיד או מורכב מכמה שכבות העשוי תוך ייצורו של הכבל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתח“ – בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות בו אינה עולה על 10 אחוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתח גבוה“ – מתח העולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או על 1,500 וולט בזרם ישר, בין שני מוליכים כלשהם באותו מעגל, ואינו עולה על 52 קילוולט בזרם חילופין או 74 קילוולט בזרם ישר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתח נמוך“ – מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתח נמוך מאוד“ – מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, שאינו עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 12 וולט בזרם חילופין או 30 וולט בזרם ישר;
{{ח:תתת|(2)}} 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר;
{{ח:תתת|(3)}} 50 וולט בזרם חילופין או 120 וולט בזרם ישר;
{{ח:תת}} הכל כאמור בתקנות החלות על המיתקן שאותו הם משמשים, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סופית כבל“ – אבזר המיועד לאטימת קצה הכבל, ופיזור השדה החשמלי בין קצה הכבל והסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – כלל הפריטים המהווים מיתקן חשמלי או חלק ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו“ – מעגל המזין לוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת חשמל“ – מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים, או כבל עילי, שחלקו יכול להיות תת־קרקעי או צרור ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוחה“ – מבנה מבטון, ממתכת או מכל חומר אחר, המהווה חלק ממערכת המובל המיועד להתקנת ציוד חשמלי, לחיבור בין כבלים, ולטיפול בציוד או בכבלים המושחלים בתוך המובל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוחת מעבר“ – שוחה המשמשת כמקום להשחלת כבלים לתוך המובל או להטיית התוואי של המובל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות אחר“ – כבל, צינור או מערכת אחרת שאינם לצורך העברת חשמל כגון – לצורך העברת מים, גז, ביוב, תקשורת וכדומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבה“ – קופסה המשמשת לטיפול במוליכים וככיסוי מגן לציוד חשמלי המותקן בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבת חיבורים“ – תיבה המיועדת לחיבורים בין מוליכים המותקנים במובל או לחיבור בין קטעי מערכת המובלים או להשחלת מוליכים או להטיית התוואי של המובל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעלה בנויה“ – תעלה אופקית או אנכית באדמה, מעל האדמה או בתוך מבנה, מתוחמת ומדופנת בחומר בניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן“ – תקן ישראלי (ת״י) כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}, או תקן מן המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, שכולם הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח׳ חיים לבנון 42, תל אביב ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע״מ, אתר תחנת הכוח חיפה, או תקן אחר שאישר המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן IEC“ – תקן שפרסמה הנציבות הבין־לאומית לאלקטרוטכניקה (International Electrotechnical Commission);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן DIN“ – תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut für Normung).

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תנאי התקנת כבל ומבנהו}}

{{ח:סעיף|2|התקנת כבל}}
{{ח:תת|(א)}} כבל יותקן בהתאם להוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת כבל המהווה חלק של מיתקן חשמלי, חיבוריו החשמליים, בדיקתו, ותחזוקו יבוצעו בידי חשמלאי בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי אדם שאינו חשמלאי לבצע עבודות עזר כגון חפירה והנחה של כבל, ובלבד שהוא פועל לפי הוראותיו של חשמלאי ובפיקוחו הצמוד.

{{ח:סעיף|3|סימון כבל בתכנית}}
{{ח:ת}} התוואי של כבל שהוטמן באדמה, יסומן בתכנית לביצוע עבודות חשמל ויצוין מיקום החיבורים, באופן שיאפשר איתור התוואי בעתיד.

{{ח:סעיף|4|התאמת כבל למקום ולמיתקן}}
{{ח:תת|(א)}} כבל ואבזריו יהיו בהתאם לתקן החל עליהם, לפי הענין, ובכפוף למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} כבל למתח של עד 30 קילוולט, יתאים לדרישות תקן ישראלי ת״י 1516: ”כבלי כוח מבודדים בדיאלקטרן מקשי משוחל למתח נקוב 1 קילוולט ועד 30 קילוולט“;
{{ח:תתת|(2)}} כבל למתח העולה על 30 קילוולט, ושאינו עולה על 150 קילוולט, יתאים לדרישות תקן IEC 60840 כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|בפרט (3) בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הכבל יתאים לתנאי מקום התקנתו, שייבחנו בהתאם להוראות התקן IEC 60721 כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט (2) בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} הכבל יתאים לדרישות החשמליות והמכניות של המיתקן החשמלי שבו הוא מותקן ולרשת החשמל שממנה הוא מוזן.

{{ח:סעיף|5|אופן התקנת כבל}}
{{ח:תת|(א)}} מתקין כבל יתקינו באופן שיבטיח את שלמותו ותפקודו התקין לאורך זמן ויקפיד על סידורי הגנה נאותים לכבל.
{{ח:תת|(ב)}} כבל יותקן באופן שלא ישבש את תפקודו של שירות אחר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנות 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30}}, ותפקודו לא ישובש על ידם.
{{ח:תת|(ג)}} בקצות כבל יסומנו סימנים עמידים שיאפשרו לזהותו באופן חד־משמעי.

{{ח:סעיף|6|מניעת סגירת מעגל מגנטי}}
{{ח:תת|(א)}} כבל משוריין פרומגנטי כפלדה, המשמש מעגל לזרם חילופין יכלול בשריון המשותף את כל מוליכי המעגל, לרבות מוליך הארקה (PE), אם קיים.
{{ח:תת|(ב)}} מובל או אבזר פרומגנטי לא ישמשו בהתקנת כבל חד־גידי בודד למעגל של זרם חילופין.

{{ח:סעיף|7|כיפוף כבל}}
{{ח:ת}} כיפוף כבל ייעשה בהתאם להוראות היצרן ובאופן שלא ייגרם לו נזק; בהעדר הוראות יצרן כאמור, יהיה הרדיוס הפנימי המזערי של כיפוף כבל ביחס לקוטרו החיצוני, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} כבל לא משוריין – פי 12 מהקוטר החיצוני של הכבל;
{{ח:תת|(2)}} כבל משוריין – פי 15 מהקוטר החיצוני של הכבל.

{{ח:סעיף|8|הגנה מפני מפגעים}}
{{ח:תת|(א)}} המתקין כבל במקום שבו הוא עלול להיפגע מאיכול, רטיבות, קרינה, חום או פגיעות מכניות, יוודא שהכבל עמיד לסכנות אלה ומוגן מפניהן.
{{ח:תת|(ב)}} כבל העובר דרך קירות, תקרות, מחיצות וחלקי מבנה אחרים, יוגן, במקום המעבר, בפני שחיקה ונזקים מכניים.

{{ח:סעיף|9|חימום יתר}}
{{ח:ת}} מקום התקנתו של כבל ותנאי העומס החשמלי בו לא יגרמו לעליית טמפרטורה של בידוד הכבל מעל לערכים המותרים בתקן החל עליו.

{{ח:סעיף|10|הגנה מפני שריפה}}
{{ח:תת|(א)}} מחסום אש יותקן בכל מעבר מובל או מעבר כבל, בין אזורי אש שונים.
{{ח:תת|(ב)}} מחסום האש יהיה עמיד בפני מעבר אש לאותו פרק זמן לפחות כמו חלק המבנה שאותו הוא חוצה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עיבוד קצות כבל וחיבורם}}

{{ח:סעיף|11|הסרת המעטה}}
{{ח:תת|(א)}} קצה מוליך של כבל יעובד לפי הוראות היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} המחבר קצה של מוליך יחברו רק באבזר תקני המיועד לכך לפי תקן IEC 60502-4 {{ח:הערה|[במקור: IEC 4-60502]}} כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט (1) בתוספת הראשונה}} או תקן IEC 60840 כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|בפרט (3) לתוספת האמורה}}, בהתאם למתח הנקוב של הכבל.

{{ח:סעיף|12|סופית כבל ותיבת חיבורים}}
{{ח:ת}} סופית כבל ותיבת החיבורים יותקנו בהתאם להוראות היצרן.

{{ח:סעיף|13|שכבות הכבלים}}
{{ח:ת}} שכבות הכבלים יעובדו בהתאם לרמת המתח וסוג הבידוד.

{{ח:סעיף|14|הארקת שריון או סיכוך}}
{{ח:ת}} בכבל משוריין ובכבל מסוכך יהיה השריון או הסיכוך רציף לכל אורכו מבחינה גלוונית וכן יוארק; היה השריון או הסיכוך מוארק בקצה אחד בלבד של הכבל, יבודד קצהו השני של הכבל.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: התקנה גלויה של כבל}}

{{ח:סעיף|15|התקנה וחיזוק של כבל}}
{{ח:תת|(א)}} המתקין כבל בהתקנה גלויה על פני קיר יתקינו באופן אופקי או אנכי, זולת אם מקום ההתקנה מחייב התקנה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} כבל יחוזק למבנה בחבקים מתאימים בלבד, התואמים את הקוטר החיצוני של הכבל, סוגו ומקום התקנתו; החיזוק יהיה בר קיימא, לא יגרום נזק למעטה הכבל וימנע את החלקתו.
{{ח:תת|(ג)}} כבל יחוזק למבנה יציב בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} התקנה אנכית של כבל תתחשב במשקלו של הכבל, ותמנע מאמצי יתר מכניים.

{{ח:סעיף|16|מרחקים מרביים בין חבקים ומיקומם}}
{{ח:תת|(א)}} המרחק המרבי בין חבקים סמוכים לאורך כבל המותקן אופקית לא יעלה על 2 מטרים ויהיה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} כבל לא משוריין – פי 20 מהקוטר החיצוני של הכבל;
{{ח:תת|(2)}} כבל משוריין – פי 30 מהקוטר החיצוני של הכבל.
{{ח:תת|(ב)}} המרחק המרבי בין חבקים סמוכים לאורך כבל המותקן אנכית יהיה בהתאם לקוטר הכבל ומשקלו, ולא יעלה על 2 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} מחוזקים כמה כבלים יחדיו יהיה הקוטר הקובע סכום הקטרים של כל הכבלים המחוזקים כאמור.

{{ח:סעיף|17|התקנת כבל בלא חבקים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, רשאי מתקין כבל להתקינו בלא חבקים, אם הכבל מותקן על משטח אופקי, בתוך חלל רצפה כפולה או בכל מקום אחר שהגישה אליו קשה.

{{ח:סעיף|18|הגנה בפני מפגעים מכניים}}
{{ח:תת|(א)}} כבל החשוף לפגיעות מכניות או המותקן ברשות הרבים חייב בהגנה מכנית באמצעות כיסוי מגן קשיח.
{{ח:תת|(ב)}} הגנה כאמור בתקנת משנה (א) תתאים לתנאי המקום ותוצב בגובה שלא יפחת מ־2.2 מטרים מעל פני הקרקע או הרצפה; היתה ההגנה עשויה חומר פלסטי, יהיה החומר עמיד לקרינה אולטרה־סגולית.
{{ח:תת|(ג)}} הותקן צינור לשם הגנה על כבל, יאפשר קוטר הצינור השחלת הכבל ושליפתו בקלות; קצה הצינור יעובד, יעוגל או יצויד בהתקן מכני מתאים, שימנע נזק לכבל בעת השחלתו ובעת הטיפול בו ויאפשר את פעולתו התקינה לאורך זמן.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: התקנת כבל במובל}}

{{ח:סעיף|19|התקנת כבל במובל}}
{{ח:תת|(א)}} הותקנו במובל כבלים המשמשים קווים שונים, יסומנו הכבלים באופן שיאפשר שיוך הכבל לכל קו; הסימון ייעשה לפחות בכל אחד מקצותיו של קו ויהיה ברור ובר־קיימא.
{{ח:תת|(ב)}} הותקן במובל כבלים במתחים שונים, יותקנו הכבלים בקבוצות נפרדות, בהתאם למתחיהם, ותיעשה ביניהם הפרדה נאותה.

{{ח:סעיף|20|התקנה בצינור}}
{{ח:תת|(א)}} צינור ישמש כבל אחד בלבד או שלושה כבלים חד־גידיים המשמשים אותו קו או מעגל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להעביר באותו צינור כבלים המשמשים אותה מערכת ומשולבים בפעולתם כגון סיב אופטי, כבל פיקוד או מוליך הארקה (PE).

{{ח:סעיף|21|התקנת שוחות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} שוחות שהותקנו בתוואי של כבל יתאימו לדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} שוחה שהותקנה במקום של חיבורים בין כבלים המושחלים בצינור, תהא במידות שיאפשרו התקנת הציוד, האבזרים והכבלים;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} מידות שוחות המעבר יאפשרו השחלה נוחה ובטיחותית של הכבל, ותובטח מניעת פגיעה בכבל;
{{ח:תת|(4)}} השוחה, התקרה והמכסה שלה יהיו בעלי חוזק מכני בהתאם לתנאי מקום ההתקנה;
{{ח:תת|(5)}} על מכסה שוחה יותקן או יוטבע שלט בר־קיימא ”חשמל – זהירות – מתח גבוה“.

{{ח:סעיף|22|התקנת כבל בתעלה בנויה או במנהרה}}
{{ח:תת|(א)}} המתקין כבל בתעלה בנויה או במנהרה יניחו על כנות או מדפים, המחוזקים לקירות התעלה; מדפים כאמור יהיו בעלי נקבים לאוורור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בתעלה בנויה שאינה מיועדת להליכה, ניתן להניח את הכבל על קרקעית התעלה.
{{ח:תת|(ג)}} כבלים יונחו בקבוצות בהתאם לשיעורי המתח שלהם יועדו, ולמעגלים שאותם הם משמשים, ובאופן שיאפשר גישה נוחה לטיפול בהם.
{{ח:תת|(ד)}} המרחק המזערי בין מעטה כבל אחד לבין מעטה כבל אחר במתח שונה יהיה 5 סנטימטרים, אלא אם כן הותקנה בין הכבלים מחיצה.
{{ח:תת|(ה)}} המרחק האנכי המזערי בין כנים או מדפים יהיה 20 סנטימטרים.

{{ח:סעיף|23|התקנת כבל בתעלה בנויה או במנהרה הכוללים גם שירותים אחרים}}
{{ח:ת}} בתעלה בנויה או מנהרה המיועדת להנחה אופקית של כבלים לאספקת חשמל, לא תותקן מערכת של שירות אחר, זולת אם נתקיימו כל התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הכבלים המשמשים להולכת אנרגיה חשמלית יונחו בצד אחד של התעלה הבנויה או המנהרה, והכבלים המשמשים שירותים אחרים כגון תקשורת, איתות, פיקוד ובקרה, לרבות סיבים אופטיים, יותקנו על מדף נפרד או בצדה הנגדי של התעלה הבנויה או המנהרה; אין באמור בפסקה זו כדי למנוע הצטלבויות בין השירותים השונים;
{{ח:תת|(2)}} צנרת להולכת מים או ביוב תונח מתחת לכבלים המשמשים להולכת אנרגיה חשמלית; צנרת להולכת מים חמים או לקיטור, תונח בתחתית התעלה הבנויה או המנהרה ותהיה מבודדת מבחינה תרמית;
{{ח:תת|(3)}} תעלה בנויה או מנהרה כאמור לא תשמש להולכת שירותים המכילים חומרים מאכלים, רעילים, מתלקחים או נפיצים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: התקנת כבל באדמה}}

{{ח:סעיף|24|עומק הטמנה של כבל באדמה}}
{{ח:תת|(א)}} העומק המזערי של הנקודה העליונה של כבל הטמון באדמה ישירות או בצינור יהיה:
{{ח:תתת|(1)}} כאשר פני האדמה מכוסים באריחים, מרצפות, אבנים שטוחות וכדומה – 70 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר פני האדמה בלתי מכוסים – 90 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} מתחת למשטח המיועד לנסיעה – 100 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בקטעים מיוחדים שבהם לא ניתן, מבחינה הנדסית, לקיים את הקבוע בה, ניתן להקטין את העומקים האמורים ובלבד שיותקנו אמצעי הגנה מתאימים על הכבל.

{{ח:סעיף|25|תחתית תעלה חפורה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תחתית תעלה חפורה אשר יונח בה כבל תהיה נקייה מגופים חדים.
{{ח:תת|(ב)}} תחתית תעלה חפורה אשר יונח בה כבל שאינו מותקן בצינור, תרופד בשכבת חול בעובי של 10 סנטימטרים לפחות, כמתואר {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|באיור מספר 1 שבתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|26|הנחת כבל בתעלה חפורה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המתקין כבל בתעלה –
{{ח:תתת|(1)}} לא יפעיל עליו בעת ההנחה כוח רב מן המותר לפי הוראות היצרן; בתום הנחת הכבל שאינו מותקן בצינור, יכסה המתקין את הכבל בשכבת חול בעובי של 10 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} יתקין הגנה מכנית באמצעות חלקי צינור, אריחי בטון, אריחי פלסטיק, לבנים וכיוצא באלה מעל שכבת החול המכסה כבל שאינו מותקן בצינור המונח בתעלה, הכל כמתואר {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מעל ההגנה המכנית או מעל הצינור תמולא התעלה בשכבת אדמה מהודקת עד לפני הקרקע.
{{ח:תת|(ג)}} בתוך שכבת האדמה, כאמור בתקנת משנה (ב), ובהתאם למתואר באיור {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}}, יניח המתקין לכל אורך הכבל או הצינור, בעומק של 50 סנטימטרים לפחות מתחת לפני הקרקע, סרט אזהרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; בתעלה שרוחבה עולה על 40 סנטימטרים יונח סרט אזהרה נוסף לכל 40 סנטימטרים נוספים או חלק מהם.

{{ח:סעיף|27|הנחת כבל בכניסה למבנה או בצמוד לו}}
{{ח:ת}} המתקין כבל בכניסה למבנה או בצמוד לו, רשאי להתקינו בעומק קטן מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24}}, ובלבד שתנאי המקום מאפשרים זאת והכבל מוגן באמצעות שרוול מחומר קשיח לכל אורך המבנה, במעבר דרך יסוד המבנה ובקרבתו; את מעבר הכבל יאטום המתקין מפני חדירת מים למבנה.

{{ח:סעיף|28|מרווחים בין כבלים באדמה}}
{{ח:תת|(א)}} המרווח המזערי בין מעטים של כבלים באדמה יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} בין כבל לכבל – 10 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בין כבל לבין כבל למתח נמוך או לבין כבל למתח נמוך מאוד – 20 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} בין כבל לבין כבל לתקשורת – כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל)|בתקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן לבצע את האמור בתקנת משנה (א) מפאת תנאי המקום, רשאי המתקין להקטין את הרווחים שבין מעטי הכבלים, ובלבד שתותקן ביניהן הגנה נאותה ועמידה, והעבודה תבוצע תוך תיאום עם בעל הכבל האחר.

{{ח:סעיף|29|התקנת כבל בדרך}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת כבל בתוך קווי גבול מוכרז של דרך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 11|ו־11 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943}}, תיעשה בתיאום עם האחראי על סלילתה ותחזוקתה של הדרך.
{{ח:תת|(ב)}} הצטלבות כבל עם מסעה תיעשה כשהכבל מושחל במובל המותאם לתנאי המקום ועמיד בפני המאמצים המכניים המתהווים בו; המובל יבלוט 30 סנטימטרים לפחות משני צדי המסעה.
{{ח:תת|(ג)}} בהתקנת כבל כאמור בתקנת משנה (א), יישמר מרווח אנכי של 100 סנטימטרים לפחות בין המפלס העליון של מובל הכבל לבין מפלס דרך או החלק התחתון של תעלת ניקוז הצמודה לדרך, אם קיימת תעלה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא ניתן לעמוד בדרישות המפורטות בתקנות משנה (ב) ו־(ג) מפאת תנאי המקום – רשאי המתקין לסטות מהן, ובלבד שבין הכבל לבין הכביש תותקן הגנה נאותה ובת־קיימא וההתקנה תבוצע תוך תיאום עם האחראי כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|30|התקרבות או הצטלבות בין כבל לבין שירות אחר או מבנה}}
{{ח:תת|(א)}} המרחק המזערי האופקי, שלא בהצטלבות, בין כבל הטמון באדמה לבין שירות אחר יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לצינור למים קרים, לביוב או לניקוז – 50 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} לצינור למים חמים או לצינור קיטור – 100 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} לצינור לגז או לחומר דליק אחר – 150 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ב)}} המרחק המזערי האנכי בין כבל הטמון ישירות באדמה לבין שירות אחר, בהצטלבות ביניהם, יהיה כמפורט בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} המרחק בין כבל לבין מבנה כשהכבל עובר לאורך המבנה יהיה – 50 סנטימטרים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} לא ניתן להשיג את המרחקים המפורטים בתקנות משנה (א), (ב) ו־(ג) מפאת תנאי המקום, רשאי המתקין לצמצמם, ובלבד שבין הכבל לבין השירות האחר תותקן הגנה נאותה ובת־קיימא והעבודה תבוצע תוך תיאום עם בעל השירות האחר.

{{ח:סעיף|31|הגנה על כבל וסימונו}}
{{ח:ת}} כבל יוגן באופן יעיל ובר־קיימא בפני פגיעות מכניות במקום יציאתו מהקרקע החל בעומק 20 סנטימטרים מתחת לפני הקרקע עד 250 סנטימטרים מעל פני הקרקע; קצות הכבל יסומנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ג)}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|32|בדיקת כבל ואבזריו לפני הפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} כבל ואבזריו ייבדקו בידי חשמלאי בודק אחרי התקנתם ולפני הפעלתו הראשונה של המיתקן החשמלי.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקה כאמור תוודא כי ההתקנה תואמת את התכנית לביצוע עבודות חשמל ועומדת בדרישות תקנות אלה, לרבות סימון הכבל ושילוטו הנאות; כן ייבדקו רמת הבידוד והרציפות החשמלית של המוליכים בהתאם לדרישות התקן.
{{ח:תת|(ג)}} תוצאות בדיקה של התקנת כבל תת־קרקעי וסימונו בתכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, יימסרו לחשמלאי ולבעל המיתקן או מחזיקו לפי הענין, ויישמרו בידם למשך כל תקופת פעילותו של המיתקן החשמלי.

{{ח:סעיף|33|תחזוקת כבל ותיקון ליקויים}}
{{ח:תת|(א)}} כבל ואבזריו יתוחזקו ויישמרו במצב תקין.
{{ח:תת|(ב)}} נתגלה ליקוי או פגם בכבל או באבזר יתוקן הליקוי או הפגם בהקדם האפשרי; נתגלה ליקוי או פגם המהווה סכנה לנפש או לרכוש – ינותק הכבל ממתח מיד ולא יחובר מחדש עד שהפגם או הליקוי תוקן והכבל נבדק ונמצא כשיר להפעלה.

{{ח:סעיף|34|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות אלה יחולו על כבל, שהותקן לאחר תחילתן של תקנות אלה, בין במיתקן חשמלי שהיה קיים ערב תחילתן ובין במיתקן חשמלי חדש.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנות אלה לא יחולו על כבל המהווה חלק בלתי נפרד מציוד, אשר הותקן בו במהלך ייצור הציוד.

{{ח:סעיף|35|תחילה והוראות מעבר}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן אך מותר לפעול לפי תקנות אלה בלבד מיום פרסומן.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}})}}}}
{{ח:קטע3||תקני חוץ}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} תקן IEC 60502-4
{{ח:ת}} {{דוכיווני || Power cables with extruded insulation and their accessories for rated voltages from 1 kv (Um{{=}}1.2 kv) up to 30 kv (Um{{=}}36 kv) {{ש}} Part 4: Test requirements on accessories for cables with rated voltage from 6 kv (Um{{=}}7.2 kv) up to 30 kv (Um{{=}}36 kv)}}

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} תקן IEC 60721
{{ח:ת}} {{דוכיווני || Classification of environmental conditions}}

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} תקן IEC 60840
{{ח:ת}} {{דוכיווני || Power cables with extruded insulation and their accessories for rated voltages above 30 kv (Um{{=}}36 kv) up to 150 kv (Um{{=}}170 kv) Test methods and requirements}}

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} תקן DIN 53370
{{ח:ת}} {{דוכיווני || Testing of plastic films: {{ש}} Determination of the thickness by mechanical peeling}}

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} תקן DIN 53455
{{ח:ת}} {{דוכיווני || Testing of plastics: Tensile test.}}

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} תקן DIN 53378
{{ח:ת}} {{דוכיווני || Testing of plastic films: Determination of colour fastness to hydrogen sulphide}}

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} תקן DIN 53388
{{ח:ת}} {{דוכיווני || Testing of plastics and elastomers: Exposure to daylight under glass}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 25|תקנות 25(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26(א)(2)}})}}}}
{{ח:קטע3||איור – דוגמה להתקנת כבל ישירות באדמה או בצינור באדמה}}
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26(ג)}})}}}}
{{ח:קטע3||סרט אזהרה לכבל תת־קרקעי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סרט אזהרה לכבל תת־קרקעי יעמוד בתנאים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} חומר הסרט יהיה פוליאתילן בהתאם לתקן הגרמני DIN 53370, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|בפרט (4) בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(2)}} רוחב הסרט יהיה 160 מ״מ באפיצות של 1 מ״מ;
{{ח:תת|(3)}} חוזק בעת מתיחה והתארכות יהיה בהתאם לתקן הגרמני DIN 53455, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפרט (5) בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(4)}} הסרט יהיה בצבע צהוב; הצבע יהיה עמיד ובר־קיימא לשפשוף, למחיקה ולנזק כתוצאה מנוזלים למיניהם ויעמוד בדרישות התקן הגרמני DIN 53378, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרט (6) בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(5)}} הסרט יכלול הדפסה בצבע שחור בהתאם לאיור שלהלן; ההדפסה תעמוד בבדיקות לפי התקן הגרמני DIN 53378, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרט (6) בתוספת הראשונה}} והתקן הגרמני DIN 53388, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|בפרט (7) בתוספת האמורה}};
{{ח:תת|(6)}} ההדפסה תהיה באורך של 40 עד 50 סנטימטרים, המרחק עד לתחילת ההדפסה הבאה לא יעלה על 100 סנטימטרים והיא תיעשה לפי הדוגמה שלהלן:
{{ח:תת}} {{ממורכז|זהירות כבל חשמל מונח באדמה {{ש}} CAUTION BURIED ELECTRIC CABLE BELOW {{ש}} خطر الموت كابل كهرباء مدفون}}

{{ח:חתימות|כ״ז בחשון התשס״ב (13 בנובמבר 2001)}}
* '''אביגדור ליברמן'''&lt;br&gt;שר התשתיות הלאומיות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2cwgswslc42a6qus3dtt523oji8oox4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שירות התעסוקה (חובת מעבידים למסור פרטים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1704166</id>
    <revision>
      <id>3023221</id>
      <parentid>2931578</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T06:45:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1424" sha1="75y98dlsl5jfz0wn0mt5qnh7mmrrovb" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות התעסוקה (חובת מעבידים למסור פרטים), תשל&quot;ח-1977
&lt;שם אחר&gt; תקנות שירות התעסוקה (חובת מעסיקים למסור פרטים), תשל&quot;ח-1977
=== תקנות בדבר חובת מעבידים למסור פרטים ===

&lt;מאגר תקן 2109720 קוד a163Y00000DuRK3QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ח, 319|תקנות שירות התעסוקה (חובת מעבידים למסור פרטים)|3785)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 36(ב)]] [[+|ו-89]] [[=החוק|לחוק שירות התעסוקה, תשי&quot;ט-1959]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. קביעת סוגי מעבידים
: המעבידים בענפי העבודה או במקצועות המפורטים להלן, יהיו חייבים במסירת פרטים ללשכת התעסוקה המוסמכת בהתאם [[לסעיף 36(ב) לחוק]]:
: (1) בניה ובניה הנדסית;
: (2) תעשיה, מלאכה, מסחר ובנקאות;
: (3) חקלאות;
: (4) תחבורה ותיירות;
: (5) הוראה, מחקר, חינוך ותרבות;
: (6) שירותים.

@ 2. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות שירות התעסוקה (חובת מעבידים למסור פרטים), תשל&quot;ח-1977&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ' בחשון תשל&quot;ח (1 בנובמבר 1977)
&lt;חתימה&gt; ישראל כץ שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>75y98dlsl5jfz0wn0mt5qnh7mmrrovb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שירות התעסוקה (תחולת החוק על המדינה כמעביד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1704903</id>
    <revision>
      <id>3023223</id>
      <parentid>2931914</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T06:48:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023223</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3974" sha1="envtvl7u7rp0058ttzjqlax0blp8nee" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות התעסוקה (תחולת החוק על המדינה כמעביד), תשכ&quot;א-1960
&lt;שם אחר&gt; תקנות שירות התעסוקה (תחולת החוק על המדינה כמעסיק), תשכ&quot;א-1960
=== תקנות בדבר תחולת [[החוק]] על המדינה כמעביד ===

&lt;מאגר תקן 2095296 קוד a163Y00000DuQu7QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 482|תקנות שירות התעסוקה (תחולת החוק על המדינה כמעביד)|1078)); ((תשכ&quot;ו, 1479|תיקון|1851)), ((1677|ת&quot;ט|1861)); ((תשל&quot;ב, 1251|תיקון|2855)); ((תשל&quot;ו, 1202|תיקון|3498)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 46|תיקון מס' 4 לחוק שירות התעסוקה|8:209632)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ז, 756|תיקון|3653)), ((1088|תיקון מס' 2|3672)); ((תשל&quot;ט, 1308|תיקון|3987)); ((תשמ&quot;ד, 592|תיקון|4564)); ((תשמ&quot;ז, 343|תיקון|5000)); ((תש&quot;ן, 162|תיקון|5235)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|הסעיפים 32(ב)]], [[+|87]] [[+|ו-89]] [[=החוק|לחוק שירות התעסוקה, תשי&quot;ט-1959]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[8:209632|סעיף 1 לחוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 4), תשל&quot;ז-1976]], המונח &quot;לשכת עבודה&quot; הוחלף במונח &quot;לשכת שירות התעסוקה&quot;.))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;תקן&quot; - תקן מאושר כאמור [[בסעיף 14 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959]].

@ 2. פטור מזיקה ללשכת שירות התעסוקה (תיקון: תשכ&quot;ו, תשכ&quot;ו-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, ס&quot;ח תשל&quot;ז, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-2, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ז, תש&quot;ן)
: (('''הערה:''' חובת הזיקה ללשכת שירות התעסוקה בוטלה [[15:300607|בתיקון מס' 13 לחוק]].))
: הוראות [[סעיף 32(א) לחוק]] לא יחולו על קבלת עובד לשירות המדינה -
: (1) במשרה כלולה בתקן אשר הדרגה הצמודה לה היא י&quot;ט או דרגה גבוהה ממנה בדירוג האחיד, או דרגה 7((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) או דרגה גבוהה ממנה((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) בדירוג ההנדסאים והטכנאים; צמודות למשרה בתקן שתי דרגות, רואים לצורך תקנות אלה את הדרגה הגבוהה כדרגה הצמודה למשרה;
: (2) במשרה שאינה כלולה בתקן, אם הדרגה המוצעת עם כניסתו של העובד לשירות היא כאמור בפסקה (1);
: (3) אם נציב שירות המדינה, שנתמנה לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959]], אישר את השירות, המפעל, היחידה, המשרה או סוג המשרה בהם יועבד העובד, כבטחוניים לענין תקנות אלה;
: (4) המועבר לשירות המדינה משירות קבע בצבא-הגנה לישראל;
: (5) המועבר לשירות המדינה ממוסד מוכר כמשמעותו [[#82|בסעיף 61 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט&quot;ו-1955]];
: (6) המועבר לשירות המדינה מארגון ציבורי כמשמעותו [[#פרק ו|בפרק החמישי לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט&quot;ו-1955]], אם על ההעברה חל הסכם כללי או מיוחד לפי [[#86|סעיף 62א לאותו חוק]];
: (7) המועבר ממשרה בשירות המדינה [[שחוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959]], אינו חל עליה.

@ 3. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא בתום שלושה חדשים מיום פרסומן ברשומות.

@ 4. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות שירות התעסוקה (תחולת החוק על המדינה כמעביד), תשכ&quot;א-1960&quot;.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז בכסלו תשכ&quot;א (5 בדצמבר 1960)
&lt;חתימה&gt; גיורא יוספטל שר העבודה</text>
      <sha1>envtvl7u7rp0058ttzjqlax0blp8nee</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1715183</id>
    <revision>
      <id>3023212</id>
      <parentid>3007828</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T22:07:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67888" sha1="lp91ucya6pkii76ulej02e94ohz7w2x" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס&quot;ז-2007

&lt;מאגר תקן 2133366 קוד a163Y00000DuU8pQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ז, 886|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|6590)), ((962|תיקון|6594)), ((1092|תיקון מס' 2|6608)); ((תשס&quot;ח, 588|תיקון|6652)), ((986|תיקון מס' 2|6679)); ((תשס&quot;ט, 356|תיקון|6741)), ((1015|תיקון מס' 2|6783)); ((תש&quot;ע, 988|תיקון|6881)); ((תשע&quot;א, 1316|[צ&quot;ל: תיקון]|7027)); ((תשע&quot;ג, 1374|תיקון|7260)), ((1555|תיקון מס' 2|7272)); ((תשפ&quot;ב, 1598|תיקון|9900)), ((1923|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|9974)); ((תשפ&quot;ד, 1936|ת&quot;ט|11205)), ((2350|תיקון [תשפ&quot;ב] (תיקון)|11255)).
''עדכון סכומים:'' ((תשס&quot;ח, 942|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|6677)); ((תשס&quot;ט, 939|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|6781)); ((תש&quot;ע, 1154|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|6895)); ((תשע&quot;א, 986|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|7003)); ((תשע&quot;ח, 2014|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|8009)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 15(א)(1) ו-(ד)]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקינה תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ז, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע, תשפ&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אנלוגי&quot; - לענין מרכזת וקו, תכונת רצף האות המועבר במערכת בזק בתדר או בתחום תדרים ידוע;
:- &quot;החברה&quot; - כמשמעותה [[בחוק]];
:- &quot;התקשרות&quot; - תהליך הקמת הקשר בין שתי נקודות לשם קיום שיחה;
:- &quot;טצ&quot;ג&quot; - טלפון ציבורי גובה של החברה המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט או כרטיס תשלום בזקכרט;
:- &quot;יחידת חיוב&quot; - יחידת חיוב בסיסית המשמשת לחיוב שיחה מאת טצ&quot;ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט, לפי מיתקפי מניה;
:- &quot;מיתקף מניה&quot; (Pulse) - אות חשמלי בתדר 16,000 הרץ הנשלח דרך קו מנוי-טלפון במרווחי זמן כמפורט [[בלוח ב' בתוספת הראשונה]];
:- &quot;מנוי&quot;, &quot;מערכת רדיו טלפון נייד&quot;, &quot;מרכזת&quot;, &quot;ציוד קצה&quot;, &quot;ציוד קצה ראשי&quot;, &quot;קו&quot;, &quot;רשת בזק ציבורית&quot;, &quot;רשת החברה&quot;, &quot;רשת פרטית&quot;, &quot;שירות בידור&quot; ו&quot;שירות מידע&quot; - כמשמעותם [[=תקנות התפעול|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ&quot;ה-1985]] (להלן - תקנות התפעול);
:- &quot;מנוי נקרא&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל - מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א אשר התקשר עם החברה או עם מפ&quot;א, לפי העניין, בהסכם לקבלת שירות שיחה בחיוב מפוצל והוקצה לו מספר שירות;
:: (2) לעניין שירות שיחת חינם למתקשר - מנוי של החברה, מנוי של מפ&quot;א או מנוי של מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד), אשר התקשר עם החברה או עם מפ&quot;א או עם מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד), לפי העניין, בהסכם לקבלת שירות שיחת חינם למתקשר והוקצה לו מספר שירות;
:- &quot;מנוי קורא&quot; - מנוי של החברה, מנוי של מפ&quot;א או מנוי של מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד), היוזם שיחה אל מנוי נקרא במסגרת שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר;
:- &quot;מספר שירות&quot; - כמה ספרות אשר הקצו החברה, מפ&quot;א או בעל רשיון לשירות רט&quot;ן (([צ&quot;ל: מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד)])), לפי העניין, למנוי נקרא, ואשר חיוגן אחרי קידומת חיוג ארצית שהוקצתה לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר, לפי העניין, מאפשר למנוי קורא לקיים שיחה עם מנוי נקרא;
:- &quot;מפ&quot;א (מפעיל פנים-ארצי)&quot; - מי שנותן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים מכוח רישיון כללי לפי [[החוק]], למעט החברה;
:- &quot;מפ&quot;א ייחודי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד)&quot; - מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי [[החוק]];
:- &quot;מרכזת פרטית&quot; - מרכזת המותקנת ברשת פרטית;
:- &quot;מרכזת ציבורית&quot; - מרכזת המותקנת ברשת החברה;
:- &quot;ניתוק שירות&quot; ו&quot;שירות בזק זמני&quot; - כמשמעותם [[בתקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;נתונים&quot; - מידע המקודד באופן ספרתי;
:- &quot;ספרתי&quot; - לענין מרכזת וקו, תכונת בדידות האות המועבר במערכת בזק בקצב ובתחום קצבים ידוע של סיביות;
:- &quot;ערוץ לוגי&quot; - קישור בין שני קווי גישה בשירות ממסור מסגרות, כאשר רוחב פס מינימלי להעברת נתונים שמור למנוי בהתאם לבקשתו מראש (להלן - ערוץ לוגי שמור), או כאשר רוחב הפס אינו שמור כאמור למנוי והעברת הנתונים נעשית בהתאם ליכולת הטכנית של הרשת בעת ההעברה (להלן - ערוץ לוגי בסיסי);
:- &quot;ציוד כריזה&quot; - ציוד למסירה בו-זמנית של מידע בדיבור למספר מנויים מוגדרים;
:- &quot;קו בלעדי&quot; - קו נל&quot;ן (נקודה לנקודה) ברשת החברה, בעל תכונות תקשורת מוגדרות והעומד בלעדית לרשות המנוי, כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו הוא אחד משני אלה:
:: (1) &quot;א&quot; - אינו עולה על 3,000 מטרים;
:: (2) &quot;ב&quot; - עולה על 3,000 מטרים;
:- &quot;קו מנוי&quot; - עד שלושה קווים המחברים ציוד קצה לרשת החברה, ובלבד שציוד הקצה אינו מחובר לשלוחה במרכזת פרטית, למעט אם ציוד הקצה מחובר לשלוחה במרכזת פרטית שאינה מחוברת לרשת החברה באמצעות שירות חי&quot;פ;
:- &quot;קו מנוי-טלפון למנוי זכאי&quot; - קו מנוי-טלפון הרשום על שמו של מנוי שמתקיימים לגביו התנאים האלה:
::: (1) נקבע לגבי המנוי שהוא זכאי לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]], והמוסד לביטוח לאומי מסר לחברה פרטים על כך;
:: (2) למנוי יש קו מנוי-טלפון הרשום על שמו, שמותקן בדירה המשמשת למגורים בלבד;
:: (3) אין ברשות המנוי קו מנוי-טלפון למנוי זכאי נוסף על קו מנוי-הטלפון כמפורט בפסקה (2);
:- &quot;קו מקשר&quot; - קו בלעדי המחבר בין ציוד קצה ראשי אחד לבין ציוד קצה ראשי אחר והמאפשר התקשרות ישירה ביניהם וכן בין ציוד קצה משני המחובר לכל אחד מהם, כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו הוא אחד משני אלה:
:: (1) &quot;א&quot; - אינו עולה על 3,000 מטרים;
:: (2) &quot;ב&quot; - עולה על 3,000 מטרים;
:- &quot;שיחה&quot; - מימוש התקשרות בין מנוי בעל קו מנוי למנוי של החברה או של בעל רישיון אחר;
:- &quot;שירות חי&quot;פ (שירות חיוג ישיר פנימה)&quot; - שירות המאפשר מתן שירות בזק באמצעות קבוצה אחת או יותר של מספרי טלפון המוקצים במרכזת הציבורית למרכזת פרטית;
:- &quot;שירות ממסור מסגרות&quot; (FRAME RELAY) - שירות להעברת נתונים הניתן באמצעות רשת תקשורת המתבססת על טכנולוגיה של העברת מסגרות-מידע (PACKET-MODE) והמאפשר קישור למספר יעדים שונים בקו יחיד, והמיועד ליישומים הדורשים נפח רב וקישוריות גבוהה, בקצבי העברה של עד 2,048,000 סיביות לשניה;
:- &quot;שירות סיפרנת&quot; - שירות להעברת נתונים מנקודה לנקודה באמצעות קווים סיפרתיים, המבוסס על רשת תקשורת נתונים הפועלת בטכנולוגיית ריבוב זמן (TIME DIVISION MULTIPLEXING - TDM) בקצבי העברה של עד 1,920,000 סיביות לשניה ובמשטרי תקשורת שונים;
:- &quot;שירות קו מדומה&quot; - שירות הניתן באמצעות תוכנה מיוחדת המצויה ברשת החברה והמעמיד לרשות המשתמש בו תפקודים ואפשרויות מסוימים הדומים לתפקודים ואפשרויות מסוימים של קו במנוי-טלפון, בלא הקצאת קו;
:- &quot;שירות רט&quot;ן&quot; - שירות רדיו טלפון נייד;
:- &quot;שירות רסל&quot;ש בסיסי&quot; (ISDN - BASIC RATE ACCESS - BRA) - שירות רסל&quot;ש הניתן באמצעות מקבץ של 2 ערוצי דיבור או נתונים בקצב העברה של 64,000 סיביות לשניה וערוץ איתות בקצב העברה של 16,000 סיביות לשניה, בקצב העברה כולל של 144,000 סיביות לשניה;
:- &quot;שירות רשת ספרתית לשילוב שירותים (רסל&quot;ש)&quot; (INTEGRATED SERVICES DIGITAL NETWORK - ISDN) - שירות תקשורת ספרתית המקשר בין מרכזת ציבורית לבין מרכזת פרטית או בין מרכזת ציבורית לבין ציוד קצה של מנוי והמאפשר העברת מגוון יישומים נרחב, כגון טלפוניה בעלת תכונות מוספות רבות, העברת נתונים ותקשורת חוזי עם תכונות דחיסה, לרבות שירותים הניתנים בקצב של 56,000/64,000 סיביות לשניה ובקצבים גבוהים יותר;
:- &quot;שירות שיחה בחיוב מפוצל&quot; - שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, כאשר המנוי הקורא משלם חלק מהתשלום בעד השיחה או את כולו, בהתאם לרשת המנוי הקורא ולמשך זמן השיחה, והמנוי הנקרא משלם את יתרת התשלום בעד השיחה, ככל שקיימת יתרה כאמור;
:- &quot;שירות שיחת חינם למתקשר&quot; - שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, בלא חיוב המנוי הקורא בתשלום בעד השיחה;
:- &quot;שלוחה&quot; - קו המחבר בין ציוד קצה ראשי לרבות מרכזת פרטית, לבין ציוד קצה משני, או בין ציוד קצה משני לבין ציוד קצה משני אחר ובלבד שהקו אינו קו בלעדי או קו מקשר -
:: (1) &quot;א&quot; - כאשר שני קצות הקו נמצאים במבנה אחד;
:: (2) &quot;ב&quot; - כאשר שני קצות הקו אינם נמצאים במבנה אחד והמרחק האווירי ביניהם אינו עולה על 3,000 מטרים;
:: (3) &quot;ג&quot; - כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו עולה על 3,000 מטרים, ואולם אם שני קצות הקו נמצאים בתחומה של מרכזת ציבורית אחת, תיחשב השלוחה כשלוחה &quot;ב&quot; אף אם המרחק האווירי בין שני קצות הקו עולה על 3,000 מטרים;
:- &quot;תקנות החישוב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תשלום קבוע&quot; - התשלום שמנוי משלם בעד האפשרות לקבל שירות בזק.

@ 2. שירותי בזק פנים-ארציים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלומים המרביים לחברה בעד שירותי בזק פנים-ארציים יהיו כמפורט [[בתוספות הראשונה]] [[והשנייה]].

@ 3. תשלום דמי התקנה
: התקנתו של קו מנוי וחיבורו לרשת החברה טעונה תשלום מראש של דמי התקנה; מבקש ישלם את דמי ההתקנה עד תום ארבעה עשר ימים מהמועד הנקוב בהודעת התשלום של החברה כתאריך החשבון.

@ 4. פירעון תשלום קבוע (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) מנוי ישלם את התשלום הקבוע לכל חודשיים מראש.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מנוי המחזיק בקו מנוי-טלפון למנוי זכאי, יחויב חשבונו בתשלום הקבוע המופחת כמפורט [[בפרט 1(א) בחלק ב' בתוספת הראשונה]], רק בתקופה העוקבת לתקופה הדו-חודשית שבעדה הוא זכאי לתשלום המופחת כאמור.

@ 5. פירעון חשבון שוטף
: מנוי יפרע את התשלומים על פי החשבון השוטף עד תום ארבעה עשר ימים מהמועד הנקוב בחשבון של החברה כתאריך החשבון.

@ 6. ביטול
: תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס&quot;ו-2006 - בטלות.

@ 7. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 8. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ט&quot;ו בסיון התשס&quot;ז (1 ביוני 2007).

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1]], [[2(1)]] [[ו-4(ב)]]))) ====

=== חלק א': שיחת טלפון פנים-ארצית - תשלומים ועקרונות לחישוב תשלומים ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אזור חיוג&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חג&quot; - ראשון ושני של ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות וחג השבועות לפי השעות המצוינות [[תוספת 1 לוח א|בלוח א']] או [[תוספת 1 לוח ב|בלוח ב']], לפי הענין.

@ 2. שיחה בין מנויים (תיקון: תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד דקת שיחה בין מנויים של החברה יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 3. שיחה אל מפ&quot;א (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפ&quot;א יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 4. שיחה אל מספרי מבואות חיוג של בעל רישיון למתן שירותי אינטרנט (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל מספרי מבואות חיוג של בעל רישיון למתן שירותי אינטרנט, לרבות מי שנותן שירותים כאמור מכוח היתר כללי, יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 6. שיחה לשירותי מידע (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי מידע (פרימיום) לפי הקידומות 1-900, 1-901 ו-1-902, יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']], בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו [[בתקנה 44א לתקנות התפעול]] שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי מידע שקיבל מהספק לפי [[תקנה 44ד לתקנות האמורות]].

@ 6א. שיחה לשירות בידור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי בידור לפי הקידומת 1-919 שברשת מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד) יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר ד שבלוח א']], בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד), לפי [[=תקנות קש&quot;ג|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין), התש&quot;ס-2000]] (להלן - תקנות קש&quot;ג), בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו [[בתקנה 44א לתקנות התפעול]] שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי בידור שקיבל מהספק לפי [[תקנה 44ד לתקנות האמורות]]; התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי בידור לפי הקידומת 1-919 בשיחה ברשת החברה או ברשת מפ&quot;א יהיה לפי אות [[תוספת 1 לוח א|ההיכר כ שבלוח א']], בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו [[בתקנה 44א לתקנות התפעול]] שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי בידור שקיבל מהספק לפי [[תקנה 44ד לתקנות האמורות]].

@ 7. שיחה אל מנוי רדיו טלפון נייד (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד) יהיה לפי אות [[תוספת 1 לוח א|ההיכר ד שבלוח א']], בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד) לפי [[תקנות קש&quot;ג]].

@ 8. שיחה אל בעל רישיון לשירותי זימון (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי לפי הקידומת 1-705 יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']], בתוספת חיוב מיוחד בעד הפניה.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;חיוב מיוחד בעד הפניה&quot; - התמורה שגובה בעל הרישיון לשירותי זימון ממנוי החברה בעד העברת הודעת זימון אל מנוי שירותי זימון בשיעור הקבוע [[בתקנות הבזק (שירותי זימון - תשלומים בעד הודעות זימון), התשנ&quot;ט-1999]].

@ 9. שיחה אל מנוי שהוקצה לו מספר מנוי מקוצר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מי שהוקצה לו מספר תלת-ספרתי או ארבע-ספרתי, בין בתוספת כוכבית ובין בלעדיה, והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א (להלן - מספר מנוי מקוצר), יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 10. שיחה לשירותי משאלי טלפון פומביים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1212 והוא מנוי, או מנוי של מפ&quot;א (שירותי משאלי טלפון פומביים), יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 11. שיחה לשירותי מידע בעיתות חירום (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1255 והוא מנוי, או מנוי של מפ&quot;א (שירותי מידע בעיתות חירום), יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 12. שיחה אל מנוי נקרא בשירות שיחה בחיוב מפוצל (תיקון: [הודעות], תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ב)
: (א) התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי נקרא בשירות שיחה בחיוב מפוצל יהיה כמפורט להלן:
:: (1) לעניין המנוי הקורא שהוא מנוי של החברה - בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']], ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - בלא תשלום;
:: (2) לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה - בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].
: (ב) התשלום המרבי בעד שיחה ממנוי קורא שהוא מנוי של מפ&quot;א אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחה בחיוב מפוצל, יהיה, לעניין המנוי הנקרא, בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].
: (ג) התשלום בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד) אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחה בחיוב מפוצל, יהיה, לעניין המנוי הנקרא - בלא תשלום.

@ 13. שיחה אל מנוי נקרא בשירות שיחת חינם למתקשר (תיקון: תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ב)
: (א) התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי נקרא בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה כמפורט להלן:
:: (1) לעניין המנוי הקורא שהוא מנוי של החברה - בלא תשלום;
:: (2) לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].
: (ב) התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפ&quot;א אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה, לעניין המנוי הנקרא - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].
: (ג) התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפעיל רט&quot;ן אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה, לעניין המנוי הנקרא - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר ד שבלוח א']], בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט&quot;ן לפי [[תקנות קש&quot;ג]]; לצורך חיוב, יחושב הסכום הנוסף כשהוא מחולק ב-60 ומוכפל במשך השיחה בשניות שלמות וכל חלק של שנייה ייחשב כשנייה שלמה.

@ 14. שיחה למוקד שירות של בעל רישיון למתן שירותי בזק בין-לאומיים (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשפ&quot;ב)
: שיחה מאת מנוי אל מוקד שירות של מי שנותן שירותי בזק בין-לאומיים מכוח רישיון כללי, לפי מספרי המנוי המפורטים להלן, תהיה בלא תשלום:
: (1) בזק בינלאומי בע&quot;מ - מספרי מנוי 1848 או 188;
: (2) נטוויז'ן 013 ברק בע&quot;מ - מספרי מנוי 1838, 188 או 1878;
: (3) 012 סמייל תקשורת בע&quot;מ - מספרי מנוי 1822, 188 או 1858;
: (4) אקספון בע&quot;מ - מספר מנוי 1788.

@ 15. שיחה למוקד שירותי חירום (תיקון: תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב)
: שיחה מאת מנוי אל שירותי חירום לפי מספרי המנוי המפורטים להלן, תהיה בלא תשלום:
: (1) משטרה - מספר מנוי 100;
: (2) מגן דוד אדום - מספר מנוי 101;
: (3) מכבי אש - מספר מנוי 102;
: (4) מוקד חירום ארצי לנפגעי רווחה - (([צ&quot;ל: מספר מנוי])) 118;
: (5) מוקד שירות החירום הציבורי של פיקוד העורף - מספר מנוי 104;
: (6) מוקד לאומי להגנה על ילדים ברשת - מספר מנוי 105.

@ 16. שיחה מאת טצ&quot;ג (תיקון: [הודעות], תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ב)
: (א) התשלום המרבי בעד שיחה מאת טצ&quot;ג אל המנויים המפורטים להלן יהיה כמפורט להלן:
:: (1) בעד שיחה אל מנוי - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב']];
:: (2) בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר מקוצר והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב']], אלא אם כן נקבע בהוראה אחרת בתקנות אלה כי שיחה כאמור לפי מספר מנוי מקוצר מסוים תהיה בלא תשלום;
:: (3) בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1212 והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א (שירותי משאל טלפוני) - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב']];
:: (4) בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1255 והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א (שירותי מידע בעיתות חירום) - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב']];
:: (5) בעד שיחה אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א, בשירות שיחה בחיוב מפוצל -
::: (א) לעניין יוזם השיחה - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט' שבלוח ב']] ובלבד שלא יעלה על יחידת חיוב אחת כמשמעותה [[תוספת 1 חלק ג פרט 1|בפרט 1 שבחלק ג']];
::: (ב) לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה, בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']];
:: (6) בעד שיחה אל מנוי של מפ&quot;א - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט' שבלוח ב']];
:: (7) בעד שיחה אל מנוי של מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד) - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ר' שבלוח ב']].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התשלום המרבי בעד שיחה מאת טצ&quot;ג המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט יהיה כמפורט [[תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרט 2 שבחלק ג']].

==== לוח א' {{ש}} לוח תשלומים מרביים בעד שיחות (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד) ====
: החיוב בעד שיחה, למעט שיחה מטצ&quot;ג ולמעט שיחה המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט, יחושב לפי שיעור התשלום בעד דקת שיחה המצוין להלן לצד כל אות היכר, כשהוא מחולק ב-60 ומוכפל במשך השיחה בשניות שלמות; כל חלק של שנייה ייחשב כשנייה שלמה לצורך חיוב:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | התשלום בשקלים חדשים בלא מע&quot;מ
|-
! אות ההיכר !! תשלום בעד דקת שיחה
|-
| כ || 0.0142
|-
| ד || 0.0125
|}

==== לוח ב' {{ש}} חישוב משכי זמן לשיחות מטצ&quot;ג ====
@ (תיקון: תשפ&quot;ב) : שיחה מאת טצ&quot;ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט אל מנוי נמדדת במספר יחידות החיוב המתקבל מחלוקת משך הזמן, בשניות, של השיחה, במספר השניות המצוין מטה בצד כל אות היכר; כל שארית המתקבלת מחלוקה זו תיחשב כיחידת חיוב אחת. התשלום בעד כל יחידת חיוב הוא כמפורט [[תוספת 1 חלק ג פרט 1|בפרט 1 שבחלק ג']].
@ (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א)
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | אות ההיכר !! colspan=&quot;2&quot; | משך הזמן בשניות שייחשב יחידת חיוב אחת
|-
! (משך הזמן שבעדו ישולם תשלום שיא) {{ש}} בימים א' עד ה' בין השעות 07:00 ו-19:00 ובערבי שבת וערבי חג בין השעות 07:00 ו-13:00 !! (משך הזמן שבעדו ישולם תשלום מוזל) {{ש}} בימים א' עד ה' בין השעות 19:00 ו-07:00 למחרתו ובערבי שבת או ערבי חג משעה 13:00 עד למחרת השבת או החג בשעה 07:00
|-
| ט || 105 || 510
|-
| ר || 140 || 140
|}

==== לוח ג' (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;ב) ====

==== לוח ד' (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;ב) ====

=== חלק ב': התקנה ותשלום קבוע של קו-מנוי טלפון (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב) ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50%&quot; rowspan=&quot;2&quot; | פרטי השירות !! width=&quot;50%&quot; colspan=&quot;2&quot; | התשלום בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|-
! התקנה !! תשלום קבוע מרבי לחודש אחד
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ב פרט 1&gt;
| : 1. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב) --&gt; קו מנוי טלפון, לכל קו (ללא מכשיר טלפון ראשון)
| : (א) בתשלום חד פעמי - 134.00
: (ב) 3 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - 44.90 ##
: (ג) 6 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - 22.54 ##
|
|-
| :: (א) למעט מנוי זכאי || || 20.82
|-
| :: (ב) למנוי זכאי || || 10.41
|-
| colspan=&quot;3&quot; | :: {{מוקטן|## מחושב לפי ריבית שנתית בשיעור של 1.60%}}
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ב פרט 2&gt;
| : 2. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ב פרט 3&gt;
| : 3. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ב) --&gt; קו מנוי-טלפון בשירות רסל&quot;ש בסיסי (ISDN - BRA), לכל קו (ללא מכשיר טלפון ראשון) ## || || (((נמחק)))
|-
| :: (א) עם נקודת סיום רגילה || || 41.64
|-
| ::: (1) בתשלום חד-פעמי || 134 ||
|-
| ::: (2) 3 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - || 44.90 (([צ&quot;ל: #])) ||
|-
| ::: (3) 6 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - || 22.54 (([צ&quot;ל: #])) || (((נמחק)))
|-
| :: (ב) עם נקודת סיום משולבת || || 41.64
|-
| ::: (1) בתשלום חד-פעמי || 134 ||
|-
| ::: (2) 3 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - || 44.90 ||
|-
| ::: (3) 6 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - || 22.54 ||
|-
| colspan=&quot;3&quot; | :: {{מוקטן|# מחושב לפי ריבית שנתית בשיעור של 1.60%}}
:: {{מוקטן|## (((הערה נמחקה)))}}
|}

=== חלק ג': שונות (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב) ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50%&quot; | פרטי השירות !! width=&quot;50%&quot; | התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ג פרט 1&gt;
| : 1. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט) --&gt; שיחה מטלפון ציבורי גובה (טצ&quot;ג) המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט # - ||
|-
| :: (א) כרטיס המכיל 20 יחידות חיוב || 10.50 *
|-
| :: (ב) כרטיס המכיל 50 יחידות חיוב || 23.50 *
|-
| :: (ג) כרטיס המכיל 120 יחידות חיוב || 49.50 *
|-
| :: (ד) כרטיס המכיל 240 יחידות חיוב || 96.50 *
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ג פרט 2&gt;
| : 2. שיחה המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט, בעד כל דקת שיחה או חלק ממנה - ||
|-
| :: (א) שיחה מאת מנוי המחובר, לרבות שיחה מטצ&quot;ג || 0.11
|-
| :: (ב) שיחה מאת מנוי המחובר אל מנוי של בעל רישיון לשירות רט&quot;ן (([צ&quot;ל: מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד)])) || 0.11 בתוספת חיוב בעד התשלום לבעל רישיון לשירותי רט&quot;ן (([צ&quot;ל: מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד)])) בעד קישור-גומלין כקבוע [[בתקנה 3ג(א)(1) בתקנות קש&quot;ג]]
|-
| :: (ג) שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפ&quot;א || 0.11
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ג פרט 3&gt;
| : 3. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) --&gt; (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ג פרט 4&gt;
| : 4. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) --&gt; שיחה מטצ&quot;ג אל שירות 1-800 (([צ&quot;ל: אל שירות שיחת חינם למתקשר])) {{ש}} חיוב המנוי הנקרא בעד שיחת טלפון || כאמור [[בתקנה 13(א)(2)]] {{ש}} ועוד 0.2891 ש&quot;ח בעד השיחה
|-
| colspan=&quot;2&quot; | :: {{מוקטן|* כולל מע&quot;מ}}
:: {{מוקטן|# (([צ&quot;ל: חישוב משכי הזמן לענין יחידת חיוב יהיה בהתאם למפורט [[תוספת 1 לוח ב|בלוח ב']].]))}}
|}

== תוספת שניה (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[תקנה 1]], [[2(2)]]))) ====
=== חלק א': התקנה, תשלום קבוע והעתקה ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;40%&quot; rowspan=&quot;3&quot; | פרטי השירות !! width=&quot;60%&quot; colspan=&quot;4&quot; | התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|-
! rowspan=&quot;2&quot; | התקנה !! rowspan=&quot;2&quot; | תשלום קבוע לחודש אחד !! colspan=&quot;2&quot; | העתקה - כאשר המרחק בין המקום בו מותקן המיתקן לבין המקום החדש -
|-
! אינו עולה על 100 מטרים בקו אוירי !! עולה על 100 מטרים בקו אוירי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. העתקת קו מנוי טלפון מכל הסוגים, לכל קו- || {{ממורכז|*}} || {{ממורכז|*}} || 14.80 || 14.80
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. (((נמחק))) || || || ||
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
:: {{מוקטן|* התשלומים בעד שירות זה קבועים [[בתוספת הראשונה]].}}
:: {{מוקטן|** (((הערה נמחקה)))}}
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. כל שלוחה המקשרת בין מקלטים כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], כאשר הרשת מופעלת בשעת חרום בלבד || || || ||
|-
| :: (א) שלוחה &quot;א&quot; (ללא מכשיר טלפון) || 89.00 || ללא תשלום
| {{ממורכז|***}}
: 1. אם היא נשארת שלוחה &quot;א&quot; - 52.00
: 2. אם היא הופכת לשלוחה &quot;ב&quot; - 52.00
| {{ממורכז|***}}
: 1. אם היא נשארת שלוחה &quot;א&quot; - 52.00
: 2. אם היא הופכת לשלוחה &quot;ב&quot; - 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם
: 3. אם היא הופכת לשלוחה &quot;ג&quot; - 1,660.00
|-
| :: (ב) שלוחה &quot;ב&quot; (ללא מכשיר טלפון)
| 89.00 בתוספת 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם
| ללא תשלום
| {{ממורכז|***}}
: 1. אם היא נשארת שלוחה &quot;ב&quot; - 52.00
: 2. אם היא הופכת לשלוחה &quot;ג&quot; - 1,660.00
| {{ממורכז|***}}
: 1. אם היא נשארת שלוחה &quot;ב&quot; - 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם מאורך השלוחה
: 2. אם היא הופכת לשלוחה &quot;ג&quot; - 1,660.00
|-
| :: (ג) שלוחה &quot;ג&quot; (ללא מכשיר טלפון)
| 1,660.00 || ללא תשלום
| {{ממורכז|***}} 52.00
| {{ממורכז|***}} 289.00
|-
| colspan=&quot;5&quot; | :: {{מוקטן|*** לרבות שינוי תוואי השלוחה כתוצאה מהעתקת ציוד הקצה הראשי או המרכזת הפרטית.}}
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. שפופרת טלפון לכבד שמיעה || 80.10 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. מכשיר למניית מיתקפי מנייה בקו מנוי טלפון (כולל שירות מיתקפי מנייה כאמור [[בפרט 13]]) || 106.00 || 7.89 || 52.00 || 52.00
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. שירות מיתקפי מניה בתדר של 16,000 הרץ, כאשר משך הזמן בין מיתקפי המניה יהיה כמפורט [[בלוח ב' בתוספת הראשונה]] לעניין יחידת חיוב || 101.00 || ללא תשלום || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. שירותים מיוחדים במרכזת ציבורית סיפרתית: || || || ||
|-
| :: (א) &quot;עקוב אחרי&quot; באמצעות פעולת חיוג שמבצע המנוי || {{ממורכז|-----}} || ללא תשלום || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ב) שירות קו מדומה || 14.80 || 7.82 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ג) שיחה ממתינה || {{ממורכז|-----}} || ללא תשלום || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ד) חיוג מקוצר 2 קודים || {{ממורכז|-----}} || 1.71 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ה) חיוג מקוצר 8 קודים || {{ממורכז|-----}} || 6.42 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ו) חיוג מקוצר 30 קודים || {{ממורכז|-----}} || 19.10 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ז) אל-חיוג - ביצוע חיוג אוטומטי ע&quot;י הרמת שפופרת בלבד - || || || ||
|-
| ::: (1) למספר טלפון קבוע לאחר המתנה של 12 שניות* || 7.38 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (2) למוקד בזקכרט ללא המתנה ממכשיר טלפון המיועד לשיחות נכנסות בלבד - || 7.38 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ח) שיחה מזוהה || {{ממורכז|-----}} || 3.71 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ט) שיחה שמורה || {{ממורכז|-----}} || 3.71 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (י) שיחת ועידה || {{ממורכז|-----}} || 3.71 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (יא) שניים או שלושה מבין השירותים שבפרטי משנה (ח), (ט), (י) - || {{ממורכז|-----}} || 3.71 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (יב) (((נמחק))) || {{ממורכז|-----}} || 6.63 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| colspan=&quot;5&quot; | :: {{מוקטן|* מספר המנויים לשירות זה מוגבל לפי היכולת הטכנית בכל מרכזת.}}
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : 16. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| : 17. תחזוקה של מכשיר טלפון מסוג זמיר או עפרוני || || 2.78 || ||
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| : 18. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 19,200 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 2,130.00 || 687.00 || 267.00 לכל קצה מועתק || 1,080.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| : 19. שירות כאמור [[בפרט 18]] כאשר לכל זוג של קווים בעלי נקודת התחלה או נקודת סיום משותפת מותקן מודם תקשורת בקצב בינוני (DATA TRANSMISSION UNIT - DTU) נוסף, לכל קו החל בקו הראשון - || 2,130.00 || 11.70 {{ש}} בתוספת התשלום הקבוע לחודש אחד שנקבע לצד אחת החלופות של פרטי המשנה [[שבפרט 18]]. || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| : 20. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 64,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 2,130.00 || 916.00 || 267.00 לכל קצה מועתק || 1,080.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| : 21. שירות כאמור [[בפרט 20]] כאשר לכל זוג של קווים בעלי נקודת התחלה או נקודת סיום משותפת מותקן מודם תקשורת בקצב בינוני (DATA TRANSMISSION UNIT - DTU) נוסף, לכל קו החל בקו הראשון - || 2,130.00 || 12.80 {{ש}} בתוספת התשלום הקבוע לחודש אחד שנקבע לצד אחת החלופות של פרטי המשנה [[שבפרט 20]]. || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| : 22. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 128,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 2,130.00 || 1,160.00 || 267.00 לכל קצה מועתק || 1,080.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| : 23. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 192,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 3,290.00 || 1,870.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| : 24. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 256,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 4,400.00 || 2,050.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| : 25. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 384,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 6,600.00 || 2,550.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| : 26. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 512,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 7,680.00 || 3,130.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| : 27. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 768,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 8,480.00 || 3,610.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| : 28. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,024,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 9,460.00 || 3,780.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| : 29. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,536,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 10,410.00 || 4,210.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| : 30. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,920,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי, החל בקו הראשון - || 11,270.00 || 4,430.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| : 31. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| : 32. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 33&gt;
| : 33. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 34&gt;
| : 34. צומת גיבוי בשירות סיפרנת, ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית, כאשר בעד כל צומת גיבוי יהיה התשלום לפי פרט משנה (א) ולפי אחת החלופות בפרט משנה (ב) - ### || || || ||
|-
| :: (א) לכל צומת גיבוי (כולל עורק גיבוי אחד בקצב העברה של עד 2,000,000 סיביות לשניה) || 5,410.00 || 2,960.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ב) מבואה, לכל קצה של קו בקצב העברה - || || || ||
|-
| ::: (1) עד 19,200 סיביות לשניה || 271.00 || 32.50 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (2) עד 64,000 סיביות לשניה || 308.00 || 60.60 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (3) עד 128,000 סיביות לשניה || 614.00 || 85.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (4) עד 192,000 סיביות לשניה || 642.00 || 115.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (5) עד 256,000 סיביות לשניה || 669.00 || 131.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (6) עד 384,000 סיביות לשניה || 694.00 || 181.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (7) עד 512,000 סיביות לשניה || 725.00 || 197.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 35&gt;
| : 35. מבואה נוספת לצורך גיבוי בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית, לכל קצה של קו בקצב העברה כמפורט [[בפרט 34(ב)]] || התשלום שנקבע [[בפרט 34(ב)]] || התשלום שנקבע [[בפרט 34(ב)]] || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 36&gt;
| : 36. עורק גיבוי בקצב העברה של עד 2,000,000 סיביות לשניה בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית או עורק גיבוי נוסף על עורק גיבוי כאמור [[בפרט 34(א)]] בקצב העברה של 2,000,000 סיביות לשניה || 3,440.00 || 1,290.00 || ||
|-
| colspan=&quot;5&quot; | :: {{מוקטן|### השירות ניתן בכפוף לאפשרויות הטכניות; ניתן לקבל פרטים אודות השירות בסניפי החברה.}}
|- &lt;עוגן פרט 37&gt;
| : 37. סל נוסף לצומת בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית * || 908.00 || 463.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 38&gt;
| : 38. כרטיס בקרה נוסף לצורך גיבוי בצומת בשירות ספרנת, כל כרטיס || 826.00 || 581.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 39&gt;
| : 39. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) --&gt; (א) התחברות לשירות &quot;1-800&quot; לחיוב המנוי הנקרא בעד שיחות טלפון (([צ&quot;ל: התחברות המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה לשירות שיחת חינם למתקשר])) - || 357.00 || 34.70 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ב) הנפקה קבועה ** של דו&quot;חות למנוי שירות 1-800 (([צ&quot;ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר])) - || || || ||
|-
| ::: (1) דו&quot;ח פירוט שיחות || || 42.00 || ||
|-
| ::: (2) דו&quot;ח התפלגות שיחות לפי אזורי חיוג || || 42.00 || ||
|-
| ::: (3) דו&quot;ח התפלגות שיחות לפי יום ושעה &quot;1-800&quot; (([צ&quot;ל: יום ושעה])) || || 42.00 || ||
|-
| :: (ג) חסימת אפשרות החיוג אל מנוי שירות &quot;1-800&quot; (([צ&quot;ל: מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר])) מאזורי חיוג מסויימים *** || ---- || 10.60 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
:: {{מוקטן|* השירות ניתן רק בצומת שמספר המבואות המרבי בה הוא 36.}}
:: {{מוקטן|# בתוספת התשלומים בעד קו מנוי טלפון ושיחות טלפון, הכל כמפורט [[בתוספת הראשונה]].}}
:: {{מוקטן|** התשלום בעד דו&quot;ח חד פעמי קבוע [[בחלק ד' לתוספת זו]].}}
:: {{מוקטן|*** שירות זה ניתן רק למנוי שירות &quot;1-800&quot; (([צ&quot;ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר])) בעל מוקד אחד בלבד.}}
|- &lt;עוגן פרט 40&gt;
| : 40. שירות ממסור מסגרות, כאשר בעד כל קו יהיה התשלום לפי אחת החלופות בפרט משנה (א) ולפי אחת החלופות בפרט משנה (ב) - || || || ||
|-
| :: (א) גישה, לכל קצה של קו בקצב העברה - || 1,000.00 || 343.00 || 219.00 לכל קצה מועתק || 908.00 לכל קצה מועתק
|-
| :: (ב) ערוץ לוגי, מסוג - || || || ||
|-
| ::: (א) בסיסי, לכל קו || || 94.30 || 24.80 * || 24.80 *
|-
| ::: (ב) שמור, לכל קו בקצב העברה - || || 199.00 || 24.80 * || 24.80 *
|- &lt;עוגן פרט 41&gt;
| : 41. שינוי קצב העברה בערוץ לוגי בשירות ממסור מסגרות, לכל שינוי - || 24.80 * || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 42&gt;
| : 42. שינוי BURST EXCEED (BE) בשירות ממסור מסגרות - הורדת קצב ההעברה הבסיסי בערוץ לוגי מתחת לקצב ההעברה בקו הגישה הנמוך מבין שני קצות הקו, לכל שינוי - || 24.80 * || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 43&gt;
| : 43. הגדלת גודל המסגרת בשירות ממסור מסגרות מעל 1700 סיביות, לכל הגדלה - || 24.80 * || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 44&gt;
| : 44. שינוי פרוטוקול האיתות בשירות מסגרות בין T617 Annex D לבין Q922 Annex A ולהיפך((,)) לכל שינוי - || 24.80 * || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 45&gt;
| : 45. שינוי זיהוי קישור לוגי (Data Link Connection Identifier - DLCI) התחלתי בשירות ממסור מסגרות - שינוי מספר הערוץ הלוגי ההתחלתי, התקני לכל שינוי - || 24.80 * || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| colspan=&quot;5&quot; | :: {{מוקטן| * ובלבד שהתשלום המירבי בעד מגוון שירותים מן המפורטים [[בפרטים 41 עד 45]] [[ובפרט 40(ב)]] בטור &quot;העתקה&quot; לא יעלה על 1,842 שקלים חדשים.}}
|- &lt;עוגן פרט 46&gt;
| : 46. (א) קו בלעדי או קו מקשר להעברת נתונים עד לקצב העברה של 2,000,000 סיביות לשניה - || || || ||
|-
| ::: &quot;א&quot; || 6,880.00 || 1,630.00 בתוספת 41.30 לכל 500 מטרים או חלק מהם.
| : (א) אם הוא נשאר קו בלעדי &quot;א&quot; או קו מקשר &quot;א&quot; - 299.00 *
: (ב) אם הוא הופך לקו בלעדי &quot;ב&quot; או קו מקשר &quot;ב&quot; - 299.00 *
| : (א) כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה:
:: 1. אם הוא נשאר קו בלעדי &quot;א&quot; או קו מקשר &quot;א&quot; - 1,190.00 *
:: 2. אם הוא הופך לקו בלעדי &quot;ב&quot; או קו מקשר &quot;ב&quot; - 1,190.00 *
: (ב) כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי - 52.00 *
|-
| ::: &quot;ב&quot; || 13,760.00 || 2,390.00 בתוספת 45.60 לכל ק&quot;מ אוירי נוסף על 3 ק&quot;מ הראשונים או חלק ממנו || 299.00 *
| : (א) כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה - 1,190.00 *
: (ב) כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי - 52.00 *
|- &lt;עוגן פרט 47&gt;
| : 47. קו בלעדי או קו מקשר להעברת נתונים עד לקצב העברה של 34,000,000 סיביות לשניה - || || || ||
|-
| :: &quot;א&quot; או &quot;ב&quot; || 13,760.00 || 10,500.00 בתוספת 351.00 לכל ק&quot;מ אוירי נוסף או חלק ממנו || 299.00 *
| : (א) כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה - 1,190.00 *
: (ב) כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי - 52.00 *
|-
| colspan=&quot;5&quot; | :: {{מוקטן|* לכל קצה מועתק של הקו}}
|}

=== חלק ב': שירות זמני (תיקון: תשפ&quot;ב) ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%&quot;
! width=&quot;40%&quot; rowspan=&quot;2&quot; | פרטי השירות !! width=&quot;60%&quot; colspan=&quot;2&quot; | התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|-
! התקנה !! תשלום קבוע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א&gt;
| : 1א. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן פרט 2א&gt;
| : 2א. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן פרט 2ב&gt;
| : 2ב. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. (((נמחק))) || ||
|}

=== חלק ג': המרות - שירות טלפון קבוע או זמני (תיקון: תשפ&quot;ב) ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! השירות !! התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 8א&gt;
| : 8א. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) --&gt; (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : 16. (((נמחק))) ||
|}

=== חלק ד': שונות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! השירות !! התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. (א) חסימה או הסרת חסימה למנוי לשירותי בידור &quot;1-956&quot; - לפי בקשת המנוי או לפי בקשת ספק השירות - ||
|-
| ::: (1) הסרת חסימה ראשונה || ללא תשלום
|-
| ::: (2) כל הסרה נוספת של חסימה או כל חסימה || 14.80
|-
| :: (ב) חסימה או הסרת חסימה למנוי לשירותי מידע &quot;1-957&quot; לפי בקשת המנוי או לפי בקשת ספק השירות - ||
|-
| ::: (1) חסימה ראשונה או כל הסרת חסימה || ללא תשלום
|-
| ::: (2) כל חסימה נוספת || 14.80
|-
| :: (ג) גביית חשבון ממנוי עבור ספק שירותי בידור או שירותי מידע לכל שיחה - על חשבון ספק השירות - || 0.2065
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. חסימה או הסרת חסימה לשירות אירוטי הניתן באמצעות קידומת החיוג 1919, לפי בקשת המנוי - ||
|-
| :: (1) הסרת חסימה ראשונה || ללא תשלום
|-
| :: (2) כל הסרה נוספת של חסימה או כל חסימה - || 14.80
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. חסימת האות המאפשר זיהוי מספר טלפון בידי המנוי הנקרא * - ||
|-
| :: (א) חסימה קשיחה - ||
|-
| ::: (1) חסימה ראשונה - לכל מנוי בעל מספר טלפון חסוי, ולכל מנוי אחר לפי בקשת המנוי - או כל הסרת חסימה || ללא תשלום
|-
| ::: (2) כל חסימה נוספת לפי בקשת המנוי - || 14.80
|-
| :: (ב) חסימה גמישה - || ללא תשלום
|-
| :: לענין פרט זה -
::- &quot;חסימה קשיחה&quot; - חסימה קבועה לקו מנוי שמבצעת החברה, לכל קו בנפרד;
::- &quot;חסימה גמישה&quot; - חסימה לפי שיחה, באמצעות חיוג (*43) שמבצע המנוי.
|
|-
| colspan=&quot;2&quot; | :: {{מוקטן|* השירות ניתן כיום במספר מוגבל של מרכזות; כל מנוי יכול לקבל פרטים אודות חיבורו לשירות באמצעות חיוג 199 ובסניפי החברה}}
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. חסימה לשיחות גוביינא, למעט לשיחות גובינא מחוץ לישראל || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. חסימה מלאה או הסרת חסימה לשיחות אל מחוץ לישראל המתבצעות באמצעות חיוג של קודי החיוג אל מחוץ לישראל, לפי בקשת המנוי ||
|-
| :: (1) חסימה ראשונה או כל הסרת חסימה || ללא תשלום
|-
| :: (2) כל חסימה נוספת || 14.80
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. הנפקה של דפי חשבון טלפון מפורטים - לפי בקשת מנוי, בעד שיחות לשירות אירוטי הניתן באמצעות קידומת החיוג 1919 - || 3.58
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. הנפקה של דפי חשבון טלפון מפורטים - לפי בקשת מנוי, בעד שיחות לשירותי זימון &quot;1-705&quot;, שיחות לשירותי רט&quot;ן, או שיחות לפי [[תוספת 1 לוח א|אותיות ההיכר כ ו-ד שבלוח א' לתוספת הראשונה]], לכל הנפקה || 3.58
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. העתק חשבון טלפון - לפי בקשת המנוי || 3.58
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. שינוי מספר טלפון - לפי בקשת המנוי || 22.20
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. רישום שינוי שם של מנוי || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. (א) העברת קו-מנוי טלפון למבקש לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו, כל קו בנפרד || 14.80
|-
| :: (ב) העברת קו-מנוי טלפון למבקש שהוא קרוב** לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. (א) העברת קו-מנוי-טלפון ממנוי שנפטר ליורשו לכל קו || 14.80
|-
| :: (ב) העברת קו-מנוי-טלפון ממנוי שנפטר ליורש שהוא קרוב** || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : 16. העברת קו מסוגי הקוים המפורטים [[פרט 18 חלק א תוספת זו|בחלק א' בתוספת זו בפרטים 18–30]] [[פרט 46 חלק א תוספת זו|ו-46]] ממנוי למבקש, לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו || 14.80
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| : 17. ניתוק שירות טלפון - לפי בקשת המנוי ||
|-
| :: (א) אם המנוי הודיע על ויתור על מספר הטלפון הרשום על שמו - ||
|-
| ::: (1) כאשר התשלום מתבצע במועד החיבור מחדש || 52.00
|-
| ::: (2) למעט לעניין קו מנוי טלפון בשירות רסל&quot;ש בסיסי או קו מנוי טלפון בשירות חי&quot;פ, כאשר התשלום מתבצע במועד הגשת בקשת המנוי - בין אם הקו חובר מחדש ובין אם לאו לכל קו מהקווים - || 14.50
|-
| :: (ב) אם המנוי לא הודיע על ויתור על מספר הטלפון הרשום על שמו || 9.61
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| : 18. (א) (((נמחק))) ||
|-
| :: (ב) (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| : 19. חידוש קשר לאחר ניתוק בשל אי סילוק חשבון || 22.80
|-
| colspan=&quot;2&quot; | :: {{מוקטן|** [[$ לתוספת|בחלק זה]], &quot;קרוב&quot; - בן זוג, בת זוג, בן, בת, הורה, אח, אחות, נכד, נכדה, סב, סבתא או בן זוגו של כל אחד מאלה.}}
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| : 20. בדיקה וחידוש הקשר לאחר ניתוק בשל חיבור לרשת החברה שלא כדין, או פגיעה ברשת החברה או בשל מעשה העלול לפגוע בה || 106.00
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| : 21. שירות יקיצה || 0.8602
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| : 22. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| : 23. בירור מספר טלפון באמצעות שירות מודיעין &quot;144&quot; - ||
|-
| :: (א) בירור למעט בירור כאמור בפרט משנה (ב) - ||
|-
| ::: (1) בכפוף למפורט בפרט משנה (2), אם ניתן מספר הטלפון המבוקש - || 1.30
|-
| ::: (2) אם המספר המבוקש נועד לפרסום במדריך הטלפון של החברה וטרם פורסם, או אם הוא מספר חסוי, או לא ניתן מספר - || ללא תשלום
|-
| :: (ב) בירור מטצ&quot;ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט ((-)) ||
|-
| ::: (1) בכפוף למפורט בפסקת משנה (2), אם ניתן מספר טלפון מבוקש - || יחידת חיוב אחת כמפורט [[בחלק ד' בתוספת הראשונה]].
|-
| ::: (2) אם המספר המבוקש נועד לפרסום במדריך הטלפון של החברה וטרם פורסם, או אם הוא מספר חסוי, או לא ניתן מספר - || ללא תשלום
|-
| ::: (3) בירור על ידי מנוי שהוא בעל תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה והשירותים החברתיים || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| : 24. השלמת שיחה באמצעות שירות מודיעין &quot;144&quot; - ||
|-
| :: (א) אם ההתקשרות מומשה || 0.4559 בתוספת התשלום בעד שיחת הטלפון כמפורט [[בתוספת הראשונה]].
|-
| :: (ב) אם ההתקשרות לא מומשה || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| : 25. פניה לשירות שעון דובר חדש &quot;155&quot; או &quot;1545&quot; || 0.3871
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| : 26. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| : 27. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) --&gt; (א) הנפקה חד פעמית של דו&quot;ח למנוי שירות &quot;1-800&quot; לחיוב המנוי הנקרא (([צ&quot;ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר])), לפי בקשת המנוי ||
|-
| ::: (1) דו&quot;ח פירוט שיחות || 42.00
|-
| ::: (2) דו&quot;ח התפלגות שיחות לפי איזורי חיוג || 42.00
|-
| ::: (3) דו&quot;ח התפלגות שיחות לפי יום ושעה || 42.00
|-
| :: (ב) שינוי תוכנה בשירות &quot;1-800&quot; לחיוב המנוי הנקרא (([צ&quot;ל: בשירות שיחת חינם למתקשר])) || 58.90
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| : 28. גביית חשבון ממנוי עבור ספק שירותי זימון &quot;1-705&quot;, או עבור בעל רישיון לאספקת שירותי אינטרנט בקוד גישה &quot;135&quot;, לכל שיחה, על חשבון ספק השירות - || 0.2065
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| : 29. הקצאת מספר טלפון חסוי, לפי בקשת המנוי ||
|-
| :: (1) הקצאה ראשונה או כל ביטול הקצאה || ללא תשלום
|-
| :: (2) כל הקצאה נוספת || 52.00
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| : 30. רישום מנוי החברה כמנוי של בעל רשיון למתן שירותי בזק בין-לאומיים, לבקשת המנוי, או כל שינוי רישום כאמור - || 10.80
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| : 31. שירות גוביינא לענין שיחה בין מנויים בעד כל דקת שיחה או חלק ממנה - ||
|-
| :: (א) למעט שיחה כאמור בפרט משנה (ב) - || 0.57
|-
| :: (ב) שיחה מטצ&quot;ג - || 0.79
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| : 32. שירות גוביינא לענין שיחה מאת מנוי של בעל רשיון רדיו טלפון נייד אל מנוי לעניין המנוי הנקרא - || 0.57 בתוספת חיוב שיקבע בהסכמה בין החברה לבין בעל רשיון הרט&quot;ן (([צ&quot;ל: מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד)])), אשר תובא לידיעת המנוי הנקרא בהודעה שתושמע בטרם מימוש כל התקשרות.
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[תקנה 9]]))) ====
@ : 1 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול בחבילה - 300 דקות&quot;.
@ : 2 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול בחבילה - 600 דקות&quot;.
@ : 3 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול בחבילה - 750 דקות&quot;.
@ : 4 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול קלאסי - 100 דקות&quot;.
@ : 5 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול קלאסי - 300 דקות&quot;.
@ : 6 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול קלאסי - 600 דקות&quot;.
@ : 7 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול קלאסי - 750 דקות&quot;.
@ : 8 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 100 דקות&quot;.
@ : 9 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 300 דקות&quot;.
@ : 10 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 600 דקות&quot;.
@ : 11 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 750 דקות&quot;.
@ : 12 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 1,000 דקות&quot;.
@ : 13 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 1,500 דקות&quot;.
@ : 14 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;דו-קו 1,100 דקות הכול כלול&quot;.
@ : 15 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;דו-קו 2,000 דקות הכול כלול&quot;.
@ : 16 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;דו-קו 1,500 דקות הכול כלול&quot;.
@ : 17 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;תלת-קו 2,000 דקות הכול כלול&quot;.
@ : 18 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים בבית - 200 דקות&quot;.
@ : 19 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;חופשי בבית - 400 דקות&quot;.
@ : 20 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;קו במסלול 500 דקות&quot;.
@ : 21 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;משפחה וחברים&quot;.
@ : 22 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;קו אחיד&quot;.
@ : 23 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;קו מוזל&quot;.
@ : 24 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;קו קל&quot;.
@ : 25 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;קו+50 דקות&quot;.
@ : 26 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;3,000 דקות לנייח ונייד&quot;.
@ : 27 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;5,000 דקות לנייח ונייד&quot;.
@ : 28 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;8,000 דקות לנייח ונייד&quot;.
@ : 29 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;12,000 דקות לנייח ונייד&quot;.
@ : 30 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;3,000 דקות לנייח בלבד&quot;.
@ : 31 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;5,000 דקות לנייח בלבד&quot;.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בסיון התשס&quot;ז (30 במאי 2007)
&lt;חתימה&gt; אריאל אטיאס שר התקשורת</text>
      <sha1>lp91ucya6pkii76ulej02e94ohz7w2x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1715184</id>
    <revision>
      <id>3023216</id>
      <parentid>3007829</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T23:02:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3023212]</comment>
      <origin>3023216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="90887" sha1="r6nyybxvrqvo7x17ai249j68dmi6xse" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס״ז–2007}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 886|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6590.pdf}}, {{ח:תיבה|962|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6594.pdf}}, {{ח:תיבה|1092|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6608.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 588|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6652.pdf}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6679.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 356|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6741.pdf}}, {{ח:תיבה|1015|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6783.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 988|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6881.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1316|[צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7027.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1374|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7260.pdf}}, {{ח:תיבה|1555|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1598|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9900.pdf}}, {{ח:תיבה|1923|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1936|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11205.pdf}}, {{ח:תיבה|2350|תיקון [תשפ״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11255.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|תשס״ח, 942|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 939|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6781.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1154|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6895.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 986|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7003.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2014|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8009.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 15|סעיפים 15(א)(1) ו־(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 59|ו־59}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ז, תשס״ט־2, תש״ע, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנלוגי“ – לענין מרכזת וקו, תכונת רצף האות המועבר במערכת בזק בתדר או בתחום תדרים ידוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקשרות“ – תהליך הקמת הקשר בין שתי נקודות לשם קיום שיחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טצ״ג“ – טלפון ציבורי גובה של החברה המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט או כרטיס תשלום בזקכרט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת חיוב“ – יחידת חיוב בסיסית המשמשת לחיוב שיחה מאת טצ״ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט, לפי מיתקפי מניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקף מניה“ (Pulse) – אות חשמלי בתדר 16,000 הרץ הנשלח דרך קו מנוי־טלפון במרווחי זמן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|בלוח ב׳ בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“, ”מערכת רדיו טלפון נייד“, ”מרכזת“, ”ציוד קצה“, ”ציוד קצה ראשי“, ”קו“, ”רשת בזק ציבורית“, ”רשת החברה“, ”רשת פרטית“, ”שירות בידור“ ו”שירות מידע“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985}} (להלן – תקנות התפעול);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי נקרא“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל – מנוי של החברה או מנוי של מפ״א אשר התקשר עם החברה או עם מפ״א, לפי העניין, בהסכם לקבלת שירות שיחה בחיוב מפוצל והוקצה לו מספר שירות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שירות שיחת חינם למתקשר – מנוי של החברה, מנוי של מפ״א או מנוי של מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד), אשר התקשר עם החברה או עם מפ״א או עם מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד), לפי העניין, בהסכם לקבלת שירות שיחת חינם למתקשר והוקצה לו מספר שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי קורא“ – מנוי של החברה, מנוי של מפ״א או מנוי של מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד), היוזם שיחה אל מנוי נקרא במסגרת שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר שירות“ – כמה ספרות אשר הקצו החברה, מפ״א או בעל רשיון לשירות רט״ן {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד)]}}, לפי העניין, למנוי נקרא, ואשר חיוגן אחרי קידומת חיוג ארצית שהוקצתה לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר, לפי העניין, מאפשר למנוי קורא לקיים שיחה עם מנוי נקרא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפ״א (מפעיל פנים־ארצי)“ – מי שנותן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים מכוח רישיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}}, למעט החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפ״א ייחודי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד)“ – מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכזת פרטית“ – מרכזת המותקנת ברשת פרטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכזת ציבורית“ – מרכזת המותקנת ברשת החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניתוק שירות“ ו”שירות בזק זמני“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|בתקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתונים“ – מידע המקודד באופן ספרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספרתי“ – לענין מרכזת וקו, תכונת בדידות האות המועבר במערכת בזק בקצב ובתחום קצבים ידוע של סיביות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ לוגי“ – קישור בין שני קווי גישה בשירות ממסור מסגרות, כאשר רוחב פס מינימלי להעברת נתונים שמור למנוי בהתאם לבקשתו מראש (להלן – ערוץ לוגי שמור), או כאשר רוחב הפס אינו שמור כאמור למנוי והעברת הנתונים נעשית בהתאם ליכולת הטכנית של הרשת בעת ההעברה (להלן – ערוץ לוגי בסיסי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד כריזה“ – ציוד למסירה בו־זמנית של מידע בדיבור למספר מנויים מוגדרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו בלעדי“ – קו נל״ן (נקודה לנקודה) ברשת החברה, בעל תכונות תקשורת מוגדרות והעומד בלעדית לרשות המנוי, כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו הוא אחד משני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”א“ – אינו עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} ”ב“ – עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מנוי“ – עד שלושה קווים המחברים ציוד קצה לרשת החברה, ובלבד שציוד הקצה אינו מחובר לשלוחה במרכזת פרטית, למעט אם ציוד הקצה מחובר לשלוחה במרכזת פרטית שאינה מחוברת לרשת החברה באמצעות שירות חי״פ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מנוי־טלפון למנוי זכאי“ – קו מנוי־טלפון הרשום על שמו של מנוי שמתקיימים לגביו התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} נקבע לגבי המנוי שהוא זכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, והמוסד לביטוח לאומי מסר לחברה פרטים על כך;
{{ח:תתת|(2)}} למנוי יש קו מנוי־טלפון הרשום על שמו, שמותקן בדירה המשמשת למגורים בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} אין ברשות המנוי קו מנוי־טלפון למנוי זכאי נוסף על קו מנוי־הטלפון כמפורט בפסקה (2);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מקשר“ – קו בלעדי המחבר בין ציוד קצה ראשי אחד לבין ציוד קצה ראשי אחר והמאפשר התקשרות ישירה ביניהם וכן בין ציוד קצה משני המחובר לכל אחד מהם, כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו הוא אחד משני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”א“ – אינו עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} ”ב“ – עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחה“ – מימוש התקשרות בין מנוי בעל קו מנוי למנוי של החברה או של בעל רישיון אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חי״פ (שירות חיוג ישיר פנימה)“ – שירות המאפשר מתן שירות בזק באמצעות קבוצה אחת או יותר של מספרי טלפון המוקצים במרכזת הציבורית למרכזת פרטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות ממסור מסגרות“ (FRAME RELAY) – שירות להעברת נתונים הניתן באמצעות רשת תקשורת המתבססת על טכנולוגיה של העברת מסגרות־מידע (PACKET-MODE) והמאפשר קישור למספר יעדים שונים בקו יחיד, והמיועד ליישומים הדורשים נפח רב וקישוריות גבוהה, בקצבי העברה של עד 2,048,000 סיביות לשניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות סיפרנת“ – שירות להעברת נתונים מנקודה לנקודה באמצעות קווים סיפרתיים, המבוסס על רשת תקשורת נתונים הפועלת בטכנולוגיית ריבוב זמן (TIME DIVISION MULTIPLEXING – TDM) בקצבי העברה של עד 1,920,000 סיביות לשניה ובמשטרי תקשורת שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות קו מדומה“ – שירות הניתן באמצעות תוכנה מיוחדת המצויה ברשת החברה והמעמיד לרשות המשתמש בו תפקודים ואפשרויות מסוימים הדומים לתפקודים ואפשרויות מסוימים של קו במנוי־טלפון, בלא הקצאת קו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רט״ן“ – שירות רדיו טלפון נייד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רסל״ש בסיסי“ (ISDN – BASIC RATE ACCESS – BRA) – שירות רסל״ש הניתן באמצעות מקבץ של 2 ערוצי דיבור או נתונים בקצב העברה של 64,000 סיביות לשניה וערוץ איתות בקצב העברה של 16,000 סיביות לשניה, בקצב העברה כולל של 144,000 סיביות לשניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רשת ספרתית לשילוב שירותים (רסל״ש)“ (INTEGRATED SERVICES DIGITAL NETWORK – ISDN) – שירות תקשורת ספרתית המקשר בין מרכזת ציבורית לבין מרכזת פרטית או בין מרכזת ציבורית לבין ציוד קצה של מנוי והמאפשר העברת מגוון יישומים נרחב, כגון טלפוניה בעלת תכונות מוספות רבות, העברת נתונים ותקשורת חוזי עם תכונות דחיסה, לרבות שירותים הניתנים בקצב של 56,000/64,000 סיביות לשניה ובקצבים גבוהים יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות שיחה בחיוב מפוצל“ – שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, כאשר המנוי הקורא משלם חלק מהתשלום בעד השיחה או את כולו, בהתאם לרשת המנוי הקורא ולמשך זמן השיחה, והמנוי הנקרא משלם את יתרת התשלום בעד השיחה, ככל שקיימת יתרה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות שיחת חינם למתקשר“ – שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, בלא חיוב המנוי הקורא בתשלום בעד השיחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלוחה“ – קו המחבר בין ציוד קצה ראשי לרבות מרכזת פרטית, לבין ציוד קצה משני, או בין ציוד קצה משני לבין ציוד קצה משני אחר ובלבד שהקו אינו קו בלעדי או קו מקשר –
{{ח:תתת|(1)}} ”א“ – כאשר שני קצות הקו נמצאים במבנה אחד;
{{ח:תתת|(2)}} ”ב“ – כאשר שני קצות הקו אינם נמצאים במבנה אחד והמרחק האווירי ביניהם אינו עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} ”ג“ – כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו עולה על 3,000 מטרים, ואולם אם שני קצות הקו נמצאים בתחומה של מרכזת ציבורית אחת, תיחשב השלוחה כשלוחה ”ב“ אף אם המרחק האווירי בין שני קצות הקו עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות החישוב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום קבוע“ – התשלום שמנוי משלם בעד האפשרות לקבל שירות בזק.

{{ח:סעיף|2|שירותי בזק פנים־&lt;wbr&gt;ארציים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} התשלומים המרביים לחברה בעד שירותי בזק פנים־ארציים יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשנייה}}.

{{ח:סעיף|3|תשלום דמי התקנה}}
{{ח:ת}} התקנתו של קו מנוי וחיבורו לרשת החברה טעונה תשלום מראש של דמי התקנה; מבקש ישלם את דמי ההתקנה עד תום ארבעה עשר ימים מהמועד הנקוב בהודעת התשלום של החברה כתאריך החשבון.

{{ח:סעיף|4|פירעון תשלום קבוע|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנוי ישלם את התשלום הקבוע לכל חודשיים מראש.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מנוי המחזיק בקו מנוי־טלפון למנוי זכאי, יחויב חשבונו בתשלום הקבוע המופחת כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 1|בפרט 1(א) בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}}, רק בתקופה העוקבת לתקופה הדו־חודשית שבעדה הוא זכאי לתשלום המופחת כאמור.

{{ח:סעיף|5|פירעון חשבון שוטף}}
{{ח:ת}} מנוי יפרע את התשלומים על פי החשבון השוטף עד תום ארבעה עשר ימים מהמועד הנקוב בחשבון של החברה כתאריך החשבון.

{{ח:סעיף|6|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס״ו–2006 – בטלות.

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|8|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ט״ו בסיון התשס״ז (1 ביוני 2007).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: שיחת טלפון פנים־ארצית – תשלומים ועקרונות לחישוב תשלומים}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חיוג“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חג“ – ראשון ושני של ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות וחג השבועות לפי השעות המצוינות {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|בלוח א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|בלוח ב׳}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף*|2|שיחה בין מנויים|תיקון: תשס״ז־2, תשס״ח, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד דקת שיחה בין מנויים של החברה יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|3|שיחה אל מפ״א|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפ״א יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|4|שיחה אל מספרי מבואות חיוג של בעל רישיון למתן שירותי אינטרנט|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל מספרי מבואות חיוג של בעל רישיון למתן שירותי אינטרנט, לרבות מי שנותן שירותים כאמור מכוח היתר כללי, יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6|שיחה לשירותי מידע|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי מידע (פרימיום) לפי הקידומות 1-900, 1-901 ו־1-902, יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44א|בתקנה 44א לתקנות התפעול}} שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי מידע שקיבל מהספק לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44ד|תקנה 44ד לתקנות האמורות}}.

{{ח:סעיף*|6א|שיחה לשירות בידור|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6א}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי בידור לפי הקידומת 1-919 שברשת מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד) יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר ד שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד), לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000}} (להלן – תקנות קש״ג), בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44א|בתקנה 44א לתקנות התפעול}} שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי בידור שקיבל מהספק לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44ד|תקנה 44ד לתקנות האמורות}}; התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי בידור לפי הקידומת 1-919 בשיחה ברשת החברה או ברשת מפ״א יהיה לפי אות {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|ההיכר כ שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44א|בתקנה 44א לתקנות התפעול}} שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי בידור שקיבל מהספק לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44ד|תקנה 44ד לתקנות האמורות}}.

{{ח:סעיף*|7|שיחה אל מנוי רדיו טלפון נייד|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד) יהיה לפי אות {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|ההיכר ד שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד) לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)|תקנות קש״ג}}.

{{ח:סעיף*|8|שיחה אל בעל רישיון לשירותי זימון|תיקון: [הודעות], תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי לפי הקידומת 1-705 יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב מיוחד בעד הפניה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”חיוב מיוחד בעד הפניה“ – התמורה שגובה בעל הרישיון לשירותי זימון ממנוי החברה בעד העברת הודעת זימון אל מנוי שירותי זימון בשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (שירותי זימון – תשלומים בעד הודעות זימון)|בתקנות הבזק (שירותי זימון – תשלומים בעד הודעות זימון), התשנ״ט–1999}}.

{{ח:סעיף*|9|שיחה אל מנוי שהוקצה לו מספר מנוי מקוצר|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מי שהוקצה לו מספר תלת־ספרתי או ארבע־ספרתי, בין בתוספת כוכבית ובין בלעדיה, והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ״א (להלן – מספר מנוי מקוצר), יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|10|שיחה לשירותי משאלי טלפון פומביים|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1212 והוא מנוי, או מנוי של מפ״א (שירותי משאלי טלפון פומביים), יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|11|שיחה לשירותי מידע בעיתות חירום|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1255 והוא מנוי, או מנוי של מפ״א (שירותי מידע בעיתות חירום), יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|12|שיחה אל מנוי נקרא בשירות שיחה בחיוב מפוצל|תיקון: [הודעות], תשס״ט־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי נקרא בשירות שיחה בחיוב מפוצל יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין המנוי הקורא שהוא מנוי של החברה – בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – בלא תשלום;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה – בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום המרבי בעד שיחה ממנוי קורא שהוא מנוי של מפ״א אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחה בחיוב מפוצל, יהיה, לעניין המנוי הנקרא, בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד) אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחה בחיוב מפוצל, יהיה, לעניין המנוי הנקרא – בלא תשלום.

{{ח:סעיף*|13|שיחה אל מנוי נקרא בשירות שיחת חינם למתקשר|תיקון: תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ג־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי נקרא בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין המנוי הקורא שהוא מנוי של החברה – בלא תשלום;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפ״א אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה, לעניין המנוי הנקרא – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפעיל רט״ן אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה, לעניין המנוי הנקרא – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר ד שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט״ן לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)|תקנות קש״ג}}; לצורך חיוב, יחושב הסכום הנוסף כשהוא מחולק ב־60 ומוכפל במשך השיחה בשניות שלמות וכל חלק של שנייה ייחשב כשנייה שלמה.

{{ח:סעיף*|14|שיחה למוקד שירות של בעל רישיון למתן שירותי בזק בין־&lt;wbr&gt;לאומיים|תיקון: תשס״ח־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} שיחה מאת מנוי אל מוקד שירות של מי שנותן שירותי בזק בין־לאומיים מכוח רישיון כללי, לפי מספרי המנוי המפורטים להלן, תהיה בלא תשלום:
{{ח:תת|(1)}} בזק בינלאומי בע״מ – מספרי מנוי 1848 או 188;
{{ח:תת|(2)}} נטוויז׳ן 013 ברק בע״מ – מספרי מנוי 1838, 188 או 1878;
{{ח:תת|(3)}} 012 סמייל תקשורת בע״מ – מספרי מנוי 1822, 188 או 1858;
{{ח:תת|(4)}} אקספון בע״מ – מספר מנוי 1788.

{{ח:סעיף*|15|שיחה למוקד שירותי חירום|תיקון: תשע״ג, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 15}}
{{ח:ת}} שיחה מאת מנוי אל שירותי חירום לפי מספרי המנוי המפורטים להלן, תהיה בלא תשלום:
{{ח:תת|(1)}} משטרה – מספר מנוי 100;
{{ח:תת|(2)}} מגן דוד אדום – מספר מנוי 101;
{{ח:תת|(3)}} מכבי אש – מספר מנוי 102;
{{ח:תת|(4)}} מוקד חירום ארצי לנפגעי רווחה – {{ח:הערה|[צ״ל: מספר מנוי]}} 118;
{{ח:תת|(5)}} מוקד שירות החירום הציבורי של פיקוד העורף – מספר מנוי 104;
{{ח:תת|(6)}} מוקד לאומי להגנה על ילדים ברשת – מספר מנוי 105.

{{ח:סעיף*|16|שיחה מאת טצ״ג|תיקון: [הודעות], תשס״ח־2, תשס״ט־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת טצ״ג אל המנויים המפורטים להלן יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד שיחה אל מנוי – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר מקוצר והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ״א – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב׳}}, אלא אם כן נקבע בהוראה אחרת בתקנות אלה כי שיחה כאמור לפי מספר מנוי מקוצר מסוים תהיה בלא תשלום;
{{ח:תתת|(3)}} בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1212 והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ״א (שירותי משאל טלפוני) – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב׳}};
{{ח:תתת|(4)}} בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1255 והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ״א (שירותי מידע בעיתות חירום) – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב׳}};
{{ח:תתת|(5)}} בעד שיחה אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה או מנוי של מפ״א, בשירות שיחה בחיוב מפוצל –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין יוזם השיחה – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט׳ שבלוח ב׳}} ובלבד שלא יעלה על יחידת חיוב אחת כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 1|בפרט 1 שבחלק ג׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה, בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}};
{{ח:תתת|(6)}} בעד שיחה אל מנוי של מפ״א – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט׳ שבלוח ב׳}};
{{ח:תתת|(7)}} בעד שיחה אל מנוי של מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד) – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ר׳ שבלוח ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התשלום המרבי בעד שיחה מאת טצ״ג המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרט 2 שבחלק ג׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 1 לוח א|לוח א׳ {{ש}} לוח תשלומים מרביים בעד שיחות|תיקון: [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} החיוב בעד שיחה, למעט שיחה מטצ״ג ולמעט שיחה המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט, יחושב לפי שיעור התשלום בעד דקת שיחה המצוין להלן לצד כל אות היכר, כשהוא מחולק ב־60 ומוכפל במשך השיחה בשניות שלמות; כל חלק של שנייה ייחשב כשנייה שלמה לצורך חיוב:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;התשלום בשקלים חדשים בלא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אות ההיכר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תשלום בעד דקת שיחה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0142&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0125&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 1 לוח ב|לוח ב׳ {{ש}} חישוב משכי זמן לשיחות מטצ״ג}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} שיחה מאת טצ״ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט אל מנוי נמדדת במספר יחידות החיוב המתקבל מחלוקת משך הזמן, בשניות, של השיחה, במספר השניות המצוין מטה בצד כל אות היכר; כל שארית המתקבלת מחלוקה זו תיחשב כיחידת חיוב אחת. התשלום בעד כל יחידת חיוב הוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 1|בפרט 1 שבחלק ג׳}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;אות ההיכר&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;משך הזמן בשניות שייחשב יחידת חיוב אחת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;(משך הזמן שבעדו ישולם תשלום שיא) {{ש}} בימים א׳ עד ה׳ בין השעות 07:00 ו־19:00 ובערבי שבת וערבי חג בין השעות 07:00 ו־13:00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;(משך הזמן שבעדו ישולם תשלום מוזל) {{ש}} בימים א׳ עד ה׳ בין השעות 19:00 ו־07:00 למחרתו ובערבי שבת או ערבי חג משעה 13:00 עד למחרת השבת או החג בשעה 07:00&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;510&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 1 לוח ג|לוח ג׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4|תוספת 1 לוח ד|לוח ד׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: התקנה ותשלום קבוע של קו־מנוי טלפון|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרטי השירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot; colspan=&quot;2&quot;&gt;התשלום בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;התקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תשלום קבוע מרבי לחודש אחד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ב פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} קו מנוי טלפון, לכל קו (ללא מכשיר טלפון ראשון)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} בתשלום חד פעמי – 134.00
{{ח:תת|(ב)}} 3 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום – 44.90 ##
{{ח:תת|(ג)}} 6 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום – 22.54 ##
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} למעט מנוי זכאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.82&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} למנוי זכאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|## מחושב לפי ריבית שנתית בשיעור של 1.60%}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ב פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ב פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} קו מנוי־טלפון בשירות רסל״ש בסיסי (ISDN – BRA), לכל קו (ללא מכשיר טלפון ראשון) ##
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} עם נקודת סיום רגילה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} בתשלום חד־פעמי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} 3 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44.90 {{ח:הערה|[צ״ל: #]}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} 6 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.54 {{ח:הערה|[צ״ל: #]}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} עם נקודת סיום משולבת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} בתשלום חד־פעמי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} 3 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44.90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} 6 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|# מחושב לפי ריבית שנתית בשיעור של 1.60%}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|## {{ח:הערה|(הערה נמחקה)}}}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳: שונות|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;פרטי השירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ג פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} שיחה מטלפון ציבורי גובה (טצ״ג) המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט # –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} כרטיס המכיל 20 יחידות חיוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} כרטיס המכיל 50 יחידות חיוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.50 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} כרטיס המכיל 120 יחידות חיוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49.50 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} כרטיס המכיל 240 יחידות חיוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96.50 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ג פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} שיחה המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט, בעד כל דקת שיחה או חלק ממנה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} שיחה מאת מנוי המחובר, לרבות שיחה מטצ״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} שיחה מאת מנוי המחובר אל מנוי של בעל רישיון לשירות רט״ן {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד)]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11 בתוספת חיוב בעד התשלום לבעל רישיון לשירותי רט״ן {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד)]}} בעד קישור־גומלין כקבוע {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)#סעיף 3ג|בתקנה 3ג(א)(1) בתקנות קש״ג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפ״א
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ג פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ג פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} שיחה מטצ״ג אל שירות 1-800 {{ח:הערה|[צ״ל: אל שירות שיחת חינם למתקשר]}} {{ש}} חיוב המנוי הנקרא בעד שיחת טלפון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(א)(2)}} {{ש}} ועוד 0.2891 ש״ח בעד השיחה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* כולל מע״מ}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|# {{ח:הערה|[צ״ל: חישוב משכי הזמן לענין יחידת חיוב יהיה בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|בלוח ב׳}}.]}}}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2(2)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: התקנה, תשלום קבוע והעתקה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot; rowspan=&quot;3&quot;&gt;פרטי השירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot; colspan=&quot;4&quot;&gt;התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;התקנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תשלום קבוע לחודש אחד&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;העתקה – כאשר המרחק בין המקום בו מותקן המיתקן לבין המקום החדש –&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אינו עולה על 100 מטרים בקו אוירי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עולה על 100 מטרים בקו אוירי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} העתקת קו מנוי טלפון מכל הסוגים, לכל קו-
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|*}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|*}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* התשלומים בעד שירות זה קבועים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; {{ח:הערה|(הערה נמחקה)}}}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} כל שלוחה המקשרת בין מקלטים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, כאשר הרשת מופעלת בשעת חרום בלבד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} שלוחה ”א“ (ללא מכשיר טלפון)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;89.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}}
{{ח:תת|1.}} אם היא נשארת שלוחה ”א“ – 52.00
{{ח:תת|2.}} אם היא הופכת לשלוחה ”ב“ – 52.00
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}}
{{ח:תת|1.}} אם היא נשארת שלוחה ”א“ – 52.00
{{ח:תת|2.}} אם היא הופכת לשלוחה ”ב“ – 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם
{{ח:תת|3.}} אם היא הופכת לשלוחה ”ג“ – 1,660.00
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} שלוחה ”ב“ (ללא מכשיר טלפון)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;89.00 בתוספת 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}}
{{ח:תת|1.}} אם היא נשארת שלוחה ”ב“ – 52.00
{{ח:תת|2.}} אם היא הופכת לשלוחה ”ג“ – 1,660.00
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}}
{{ח:תת|1.}} אם היא נשארת שלוחה ”ב“ – 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם מאורך השלוחה
{{ח:תת|2.}} אם היא הופכת לשלוחה ”ג“ – 1,660.00
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} שלוחה ”ג“ (ללא מכשיר טלפון)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,660.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}} 52.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}} 289.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt; לרבות שינוי תוואי השלוחה כתוצאה מהעתקת ציוד הקצה הראשי או המרכזת הפרטית.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} שפופרת טלפון לכבד שמיעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} מכשיר למניית מיתקפי מנייה בקו מנוי טלפון (כולל שירות מיתקפי מנייה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 13|בפרט 13}})
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;106.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} שירות מיתקפי מניה בתדר של 16,000 הרץ, כאשר משך הזמן בין מיתקפי המניה יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|בלוח ב׳ בתוספת הראשונה}} לעניין יחידת חיוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} שירותים מיוחדים במרכזת ציבורית סיפרתית:
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} ”עקוב אחרי“ באמצעות פעולת חיוג שמבצע המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} שירות קו מדומה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} שיחה ממתינה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} חיוג מקוצר 2 קודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ה)}} חיוג מקוצר 8 קודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ו)}} חיוג מקוצר 30 קודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ז)}} אל־חיוג – ביצוע חיוג אוטומטי ע״י הרמת שפופרת בלבד –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} למספר טלפון קבוע לאחר המתנה של 12 שניות*
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} למוקד בזקכרט ללא המתנה ממכשיר טלפון המיועד לשיחות נכנסות בלבד –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ח)}} שיחה מזוהה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ט)}} שיחה שמורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(י)}} שיחת ועידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(יא)}} שניים או שלושה מבין השירותים שבפרטי משנה (ח), (ט), (י) –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(יב)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* מספר המנויים לשירות זה מוגבל לפי היכולת הטכנית בכל מרכזת.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|17.}} תחזוקה של מכשיר טלפון מסוג זמיר או עפרוני
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|18.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 19,200 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;687.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;267.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,080.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|19.}} שירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 18|בפרט 18}} כאשר לכל זוג של קווים בעלי נקודת התחלה או נקודת סיום משותפת מותקן מודם תקשורת בקצב בינוני (DATA TRANSMISSION UNIT – DTU) נוסף, לכל קו החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.70 {{ש}} בתוספת התשלום הקבוע לחודש אחד שנקבע לצד אחת החלופות של פרטי המשנה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 18|שבפרט 18}}.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|20.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 64,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;916.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;267.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,080.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|21.}} שירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 20|בפרט 20}} כאשר לכל זוג של קווים בעלי נקודת התחלה או נקודת סיום משותפת מותקן מודם תקשורת בקצב בינוני (DATA TRANSMISSION UNIT – DTU) נוסף, לכל קו החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.80 {{ש}} בתוספת התשלום הקבוע לחודש אחד שנקבע לצד אחת החלופות של פרטי המשנה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 20|שבפרט 20}}.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|22.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 128,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,160.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;267.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,080.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|23.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 192,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,290.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,870.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|24.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 256,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,400.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,050.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|25.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 384,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,600.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,550.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|26.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 512,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,680.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|27.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 768,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,480.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,610.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,024,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,460.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,780.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,536,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,410.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,210.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 30&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|30.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,920,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי, החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,270.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,430.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 31&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|31.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 32&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|32.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 33&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|33.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 34&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|34.}} צומת גיבוי בשירות סיפרנת, ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית, כאשר בעד כל צומת גיבוי יהיה התשלום לפי פרט משנה (א) ולפי אחת החלופות בפרט משנה (ב) – ###
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} לכל צומת גיבוי (כולל עורק גיבוי אחד בקצב העברה של עד 2,000,000 סיביות לשניה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,410.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,960.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} מבואה, לכל קצה של קו בקצב העברה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} עד 19,200 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;271.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} עד 64,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;308.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} עד 128,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;614.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(4)}} עד 192,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;642.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(5)}} עד 256,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;669.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(6)}} עד 384,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;694.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(7)}} עד 512,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;725.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;197.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 35&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|35.}} מבואה נוספת לצורך גיבוי בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית, לכל קצה של קו בקצב העברה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 34|בפרט 34(ב)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התשלום שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 34|בפרט 34(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התשלום שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 34|בפרט 34(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 36&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|36.}} עורק גיבוי בקצב העברה של עד 2,000,000 סיביות לשניה בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית או עורק גיבוי נוסף על עורק גיבוי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 34|בפרט 34(א)}} בקצב העברה של 2,000,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,440.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,290.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|### השירות ניתן בכפוף לאפשרויות הטכניות; ניתן לקבל פרטים אודות השירות בסניפי החברה.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 37&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|37.}} סל נוסף לצומת בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית *
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;908.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;463.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 38&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|38.}} כרטיס בקרה נוסף לצורך גיבוי בצומת בשירות ספרנת, כל כרטיס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;826.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;581.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 39&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|39.}} (א) התחברות לשירות ”1-800“ לחיוב המנוי הנקרא בעד שיחות טלפון {{ח:הערה|[צ״ל: התחברות המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה לשירות שיחת חינם למתקשר]}} –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} הנפקה קבועה &lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; של דו״חות למנוי שירות 1-800 {{ח:הערה|[צ״ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר]}} –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} דו״ח פירוט שיחות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} דו״ח התפלגות שיחות לפי אזורי חיוג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} דו״ח התפלגות שיחות לפי יום ושעה ”1-800“ {{ח:הערה|[צ״ל: יום ושעה]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} חסימת אפשרות החיוג אל מנוי שירות ”1-800“ {{ח:הערה|[צ״ל: מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר]}} מאזורי חיוג מסויימים &lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* השירות ניתן רק בצומת שמספר המבואות המרבי בה הוא 36.}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|# בתוספת התשלומים בעד קו מנוי טלפון ושיחות טלפון, הכל כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; התשלום בעד דו״ח חד פעמי קבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק ד׳ לתוספת זו}}.}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt; שירות זה ניתן רק למנוי שירות ”1-800“ {{ח:הערה|[צ״ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר]}} בעל מוקד אחד בלבד.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 40&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|40.}} שירות ממסור מסגרות, כאשר בעד כל קו יהיה התשלום לפי אחת החלופות בפרט משנה (א) ולפי אחת החלופות בפרט משנה (ב) –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} גישה, לכל קצה של קו בקצב העברה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;343.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;908.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} ערוץ לוגי, מסוג –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(א)}} בסיסי, לכל קו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמור, לכל קו בקצב העברה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 41&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|41.}} שינוי קצב העברה בערוץ לוגי בשירות ממסור מסגרות, לכל שינוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 42&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|42.}} שינוי BURST EXCEED (BE) בשירות ממסור מסגרות – הורדת קצב ההעברה הבסיסי בערוץ לוגי מתחת לקצב ההעברה בקו הגישה הנמוך מבין שני קצות הקו, לכל שינוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 43&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|43.}} הגדלת גודל המסגרת בשירות ממסור מסגרות מעל 1700 סיביות, לכל הגדלה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 44&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|44.}} שינוי פרוטוקול האיתות בשירות מסגרות בין T617 Annex D לבין Q922 Annex A ולהיפך{{ח:הערה|,}} לכל שינוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 45&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|45.}} שינוי זיהוי קישור לוגי (Data Link Connection Identifier – DLCI) התחלתי בשירות ממסור מסגרות – שינוי מספר הערוץ הלוגי ההתחלתי, התקני לכל שינוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן| * ובלבד שהתשלום המירבי בעד מגוון שירותים מן המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 41|בפרטים 41 עד 45}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 40|ובפרט 40(ב)}} בטור ”העתקה“ לא יעלה על 1,842 שקלים חדשים.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 46&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|46.|(א)}} קו בלעדי או קו מקשר להעברת נתונים עד לקצב העברה של 2,000,000 סיביות לשניה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת}} ”א“
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,880.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,630.00 בתוספת 41.30 לכל 500 מטרים או חלק מהם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} אם הוא נשאר קו בלעדי ”א“ או קו מקשר ”א“ – 299.00 *
{{ח:תת|(ב)}} אם הוא הופך לקו בלעדי ”ב“ או קו מקשר ”ב“ – 299.00 *
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה:
{{ח:תתת|1.}} אם הוא נשאר קו בלעדי ”א“ או קו מקשר ”א“ – 1,190.00 *
{{ח:תתת|2.}} אם הוא הופך לקו בלעדי ”ב“ או קו מקשר ”ב“ – 1,190.00 *
{{ח:תת|(ב)}} כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי – 52.00 *
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת}} ”ב“
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13,760.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,390.00 בתוספת 45.60 לכל ק״מ אוירי נוסף על 3 ק״מ הראשונים או חלק ממנו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;299.00 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה – 1,190.00 *
{{ח:תת|(ב)}} כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי – 52.00 *
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 47&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|47.}} קו בלעדי או קו מקשר להעברת נתונים עד לקצב העברה של 34,000,000 סיביות לשניה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} ”א“ או ”ב“
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13,760.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,500.00 בתוספת 351.00 לכל ק״מ אוירי נוסף או חלק ממנו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;299.00 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה – 1,190.00 *
{{ח:תת|(ב)}} כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי – 52.00 *
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* לכל קצה מועתק של הקו}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: שירות זמני|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרטי השירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot; colspan=&quot;2&quot;&gt;התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;התקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תשלום קבוע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 1א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1א.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 2א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2א.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2ב.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳: המרות – שירות טלפון קבוע או זמני|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;השירות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 8א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8א.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ד|חלק ד׳: שונות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;השירות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.|(א)}} חסימה או הסרת חסימה למנוי לשירותי בידור ”1-956“ – לפי בקשת המנוי או לפי בקשת ספק השירות –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} הסרת חסימה ראשונה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} כל הסרה נוספת של חסימה או כל חסימה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} חסימה או הסרת חסימה למנוי לשירותי מידע ”1-957“ לפי בקשת המנוי או לפי בקשת ספק השירות –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} חסימה ראשונה או כל הסרת חסימה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} כל חסימה נוספת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} גביית חשבון ממנוי עבור ספק שירותי בידור או שירותי מידע לכל שיחה – על חשבון ספק השירות –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2065&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} חסימה או הסרת חסימה לשירות אירוטי הניתן באמצעות קידומת החיוג 1919, לפי בקשת המנוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} הסרת חסימה ראשונה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} כל הסרה נוספת של חסימה או כל חסימה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} חסימת האות המאפשר זיהוי מספר טלפון בידי המנוי הנקרא * –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} חסימה קשיחה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} חסימה ראשונה – לכל מנוי בעל מספר טלפון חסוי, ולכל מנוי אחר לפי בקשת המנוי – או כל הסרת חסימה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} כל חסימה נוספת לפי בקשת המנוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} חסימה גמישה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} לענין פרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חסימה קשיחה“ – חסימה קבועה לקו מנוי שמבצעת החברה, לכל קו בנפרד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חסימה גמישה“ – חסימה לפי שיחה, באמצעות חיוג (*43) שמבצע המנוי.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* השירות ניתן כיום במספר מוגבל של מרכזות; כל מנוי יכול לקבל פרטים אודות חיבורו לשירות באמצעות חיוג 199 ובסניפי החברה}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} חסימה לשיחות גוביינא, למעט לשיחות גובינא מחוץ לישראל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} חסימה מלאה או הסרת חסימה לשיחות אל מחוץ לישראל המתבצעות באמצעות חיוג של קודי החיוג אל מחוץ לישראל, לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} חסימה ראשונה או כל הסרת חסימה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} כל חסימה נוספת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} הנפקה של דפי חשבון טלפון מפורטים – לפי בקשת מנוי, בעד שיחות לשירות אירוטי הניתן באמצעות קידומת החיוג 1919 –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} הנפקה של דפי חשבון טלפון מפורטים – לפי בקשת מנוי, בעד שיחות לשירותי זימון ”1-705“, שיחות לשירותי רט״ן, או שיחות לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אותיות ההיכר כ ו־ד שבלוח א׳ לתוספת הראשונה}}, לכל הנפקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} העתק חשבון טלפון – לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} שינוי מספר טלפון – לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} רישום שינוי שם של מנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.|(א)}} העברת קו־מנוי טלפון למבקש לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו, כל קו בנפרד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} העברת קו־מנוי טלפון למבקש שהוא קרוב&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.|(א)}} העברת קו־מנוי־טלפון ממנוי שנפטר ליורשו לכל קו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} העברת קו־מנוי־טלפון ממנוי שנפטר ליורש שהוא קרוב&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} העברת קו מסוגי הקוים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 18|בחלק א׳ בתוספת זו בפרטים 18–30}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 46|ו־46}} ממנוי למבקש, לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|17.}} ניתוק שירות טלפון – לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} אם המנוי הודיע על ויתור על מספר הטלפון הרשום על שמו –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} כאשר התשלום מתבצע במועד החיבור מחדש
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} למעט לעניין קו מנוי טלפון בשירות רסל״ש בסיסי או קו מנוי טלפון בשירות חי״פ, כאשר התשלום מתבצע במועד הגשת בקשת המנוי – בין אם הקו חובר מחדש ובין אם לאו לכל קו מהקווים –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} אם המנוי לא הודיע על ויתור על מספר הטלפון הרשום על שמו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|18.|(א)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|19.}} חידוש קשר לאחר ניתוק בשל אי סילוק חשבון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק זה}}, ”קרוב“ – בן זוג, בת זוג, בן, בת, הורה, אח, אחות, נכד, נכדה, סב, סבתא או בן זוגו של כל אחד מאלה.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|20.}} בדיקה וחידוש הקשר לאחר ניתוק בשל חיבור לרשת החברה שלא כדין, או פגיעה ברשת החברה או בשל מעשה העלול לפגוע בה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;106.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|21.}} שירות יקיצה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8602&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|22.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|23.}} בירור מספר טלפון באמצעות שירות מודיעין ”144“ –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} בירור למעט בירור כאמור בפרט משנה (ב) –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} בכפוף למפורט בפרט משנה (2), אם ניתן מספר הטלפון המבוקש –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} אם המספר המבוקש נועד לפרסום במדריך הטלפון של החברה וטרם פורסם, או אם הוא מספר חסוי, או לא ניתן מספר –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בירור מטצ״ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט {{ח:הערה|-}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} בכפוף למפורט בפסקת משנה (2), אם ניתן מספר טלפון מבוקש –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידת חיוב אחת כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד|בחלק ד׳ בתוספת הראשונה}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} אם המספר המבוקש נועד לפרסום במדריך הטלפון של החברה וטרם פורסם, או אם הוא מספר חסוי, או לא ניתן מספר –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} בירור על ידי מנוי שהוא בעל תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה והשירותים החברתיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|24.}} השלמת שיחה באמצעות שירות מודיעין ”144“ –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} אם ההתקשרות מומשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4559 בתוספת התשלום בעד שיחת הטלפון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} אם ההתקשרות לא מומשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|25.}} פניה לשירות שעון דובר חדש ”155“ או ”1545“
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3871&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|26.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|27.}} (א) הנפקה חד פעמית של דו״ח למנוי שירות ”1-800“ לחיוב המנוי הנקרא {{ח:הערה|[צ״ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר]}}, לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} דו״ח פירוט שיחות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} דו״ח התפלגות שיחות לפי איזורי חיוג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} דו״ח התפלגות שיחות לפי יום ושעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} שינוי תוכנה בשירות ”1-800“ לחיוב המנוי הנקרא {{ח:הערה|[צ״ל: בשירות שיחת חינם למתקשר]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28.}} גביית חשבון ממנוי עבור ספק שירותי זימון ”1-705“, או עבור בעל רישיון לאספקת שירותי אינטרנט בקוד גישה ”135“, לכל שיחה, על חשבון ספק השירות –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2065&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29.}} הקצאת מספר טלפון חסוי, לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} הקצאה ראשונה או כל ביטול הקצאה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} כל הקצאה נוספת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 30&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|30.}} רישום מנוי החברה כמנוי של בעל רשיון למתן שירותי בזק בין־לאומיים, לבקשת המנוי, או כל שינוי רישום כאמור –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 31&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|31.}} שירות גוביינא לענין שיחה בין מנויים בעד כל דקת שיחה או חלק ממנה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} למעט שיחה כאמור בפרט משנה (ב) –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} שיחה מטצ״ג –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.79&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 32&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|32.}} שירות גוביינא לענין שיחה מאת מנוי של בעל רשיון רדיו טלפון נייד אל מנוי לעניין המנוי הנקרא –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57 בתוספת חיוב שיקבע בהסכמה בין החברה לבין בעל רשיון הרט״ן {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד)]}}, אשר תובא לידיעת המנוי הנקרא בהודעה שתושמע בטרם מימוש כל התקשרות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול בחבילה – 300 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|2}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול בחבילה – 600 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|3}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול בחבילה – 750 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|4}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול קלאסי – 100 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|5}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול קלאסי – 300 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|6}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול קלאסי – 600 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|7}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול קלאסי – 750 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|8}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 100 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|9}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 300 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|10}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 600 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|11}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 750 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|12}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 1,000 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|13}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 1,500 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|14}} סל תשלומים חלופי – ”דו־קו 1,100 דקות הכול כלול“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|15}} סל תשלומים חלופי – ”דו־קו 2,000 דקות הכול כלול“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|16}} סל תשלומים חלופי – ”דו־קו 1,500 דקות הכול כלול“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|17}} סל תשלומים חלופי – ”תלת־קו 2,000 דקות הכול כלול“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|18}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים בבית – 200 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|19}} סל תשלומים חלופי – ”חופשי בבית – 400 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|20}} סל תשלומים חלופי – ”קו במסלול 500 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|21}} סל תשלומים חלופי – ”משפחה וחברים“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|22}} סל תשלומים חלופי – ”קו אחיד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|23}} סל תשלומים חלופי – ”קו מוזל“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|24}} סל תשלומים חלופי – ”קו קל“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|25}} סל תשלומים חלופי – ”קו+50 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|26}} סל תשלומים חלופי – ”3,000 דקות לנייח ונייד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|27}} סל תשלומים חלופי – ”5,000 דקות לנייח ונייד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|28}} סל תשלומים חלופי – ”8,000 דקות לנייח ונייד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|29}} סל תשלומים חלופי – ”12,000 דקות לנייח ונייד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|30}} סל תשלומים חלופי – ”3,000 דקות לנייח בלבד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|31}} סל תשלומים חלופי – ”5,000 דקות לנייח בלבד“.

{{ח:חתימות|י״ג בסיון התשס״ז (30 במאי 2007)}}
* '''אריאל אטיאס'''&lt;br&gt;שר התקשורת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>r6nyybxvrqvo7x17ai249j68dmi6xse</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קינות לתשעה באב (אשכנז מערבי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1720321</id>
    <revision>
      <id>3023235</id>
      <parentid>3022846</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:22:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023235</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5063" sha1="0f1ncehpw6wad5q8at5krgjelpmm6eo" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קינות לליל תשעה באב==
===אוי מה היה לנו===
{{#קטע:זכור ה' מה היה לנו|מערבי}}

===א===
עַל אֵלֶּה וְעַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם.{{ש}}
{{:תיסתר לאלם תרשישים מרון}}
===ב===
{{הור2|בחלק מהקהילות מדלגים על הקינה הבאה.}}

{{#קטע:בליל זה יבכיון|אשכנז}}

{{הור2|כשחל במוצאי שבת, מוסיפים כאן בקצת קהילות את הקינה {{צ|[[בליל זה סר נגהי]]}}.}}

===ג===
{{#קטע:אז בחטאינו|אשכנז}}

==קינות ליום תשעה באב==
===ד===
{{:שבת סורו מני}}
===ה===
{{:איכה אצת באפך}}
===ו===
{{:אאדה עד חוג שמים}}
===ז===
{{:איכה תפארתי מראשותי השליכו}}
===ח===
{{:איכה אשפתו פתוח כקבר}}
===ט===
{{:איכה ישבה חבצלת השרון}}
===י===
{{:אם תאכלנה נשים פרים}}
===יא===
{{:איכה אלי קוננו}}
===יב===
{{:אהלי אשר תאבת}}
===יג===
{{:איכה את אשר כבר עשוהו}}
===יד===
{{:אי כה אומר}}
===טו===
{{:זכור את אשר עשה צר}}
===טז===
{{:ואתה אמרת היטיב איטיב עמך}}
===יז===
{{:לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת}}
===יח===
{{:הטה אלהי אזנך}}
===יט===
{{:אז במלאת ספק}}
===כ===
{{:אז בהלוך ירמיהו}}

כַּכָּתוּב: כֹּה אָמַר יְיָ הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב:{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן וּפָקַדְתִּי עַל כָּל לֹחֲצָיו: {{ש}}וְנֶאֱמַר: וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם יְיָ:

{{הור|עד כאן הש&quot;ץ אומר בקול.}}

===כא===
{{הור2|מכאן מתחילים היחידים לומר קינות.}}
{{:אמרתי שעו מני}}

===כב===
{{:איך תנחמוני הבל}}

===כג===
{{:אזכיר רהב ובבל}}
===כד===
{{:אשאג מנהמת לבי ואתאונן}}
===כה===
{{:נבוכדנאצר אכלני הממני}}
===כו===
{{:איך נפלה ממנו עטרה}}
===כז===
{{:איכה ישבה בדד עגונה}}
===כח===
{{#קטע:אש תוקד בקרבי|אשכנז}}

===כט===
{{:אצבעותי שפלו}}
===ל===
{{:אבל אעורר}}
===לא===
{{:אמונים שררו}}
===לב===
{{:שרפו הבירה}}
===לג===
{{:אזכרה נגינותי}}
===לד===
{{:אסירים בשיר יצאו}}
===לה===
{{#קטע:שכורת ולא מיין|אשכנז}}

===לו===
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|אשכנז}}

===לז===
{{#קטע:שומרון קול תתן|אשכנז}}

===לח===
{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|אשכנז}}

===לט===
{{:מעוני שמים שחקים יזבלוך}}
===מ===
{{#קטע:מי יתן ראשי מים|מי יתן}}
===מא===
{{:יבכיון מר}}
===מב===
{{#קטע:מי יתן ראשי מים|על אלה}}
===מג===
{{:ואתאונן ואקונן}}
===מד===
{{:אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני}}

===מה===
{{הור|ברוב קהלות אשכנז מדלגים {{צ|ארזי הלבנון}}. גם בפפד&quot;מ אין אומרים, אלא אומרים במקומה {{צ|אלי ציון}} ([[#נט|סימן נט]]), ואח&quot;כ מתחילים הציונים.}}

{{:ארזי הלבנון}}

===מו===
{{:ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך}}
===מז===
{{הור|קינה זו יאמר החשוב שבקהל.}}

{{:ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך}}

===מח===
{{:ציון הלא תשאלי שלות שרידיך}}
===מט===
{{:ציון קחי כל צרי}}
===נ===
{{:ציון עטרת צבי}}
===נא===
{{:ציון מנת שלום}}
===נב===
{{:ציון ידידות ידיד}}
===נג===
{{:ציון קדוש משכני עליון}}
===נד===
{{:ציון אשר יאמרו}}
===נה===
{{:ציון מעון חשקי}}
===נו===
{{:ציון ה' לכס בחר}}
===נז===
{{:שאלי שרופה באש}}
===נח===
{{:ציון מעוז קרית מלך}}
===נט===
{{הור|בקהילות שאמרו {{צ|אלי ציון}} לעיל מדלגים קינה זו כאן וממשיכים {{צ|הילילו הה ליום}}}}

{{:אלי ציון}}

===ס===
{{:הילילו הה ליום}}
===סיום===
{{#קטע:אז בחטאינו|אשכנז}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>0f1ncehpw6wad5q8at5krgjelpmm6eo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אאביך ביום מבך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1720411</id>
    <revision>
      <id>3023126</id>
      <parentid>3023044</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:22:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023126</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16226" sha1="mz02qyhsg4z3b2axsbavhdcx7942nnb" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אאביך ביום מבך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת י&quot;ד]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]] (יש ששיערו שהיא נודעה לתפילת מנחה)
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-3}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בשחרית של תשעה באב. בימי הביניים היתה נהוגה גם במזרח אירופה.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===א===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול שש; '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול)}}

&lt;קטע התחלה=א/&gt;אַ{{סי|אֲ}}בִיךְ בְּיוֹם מֶבֶךְ עֹגֶל חֲצִי גָרְנִי{{ש}}
אֲ{{סי|אַ}}טְּמָה כָל שָׂפָה מֵעֲנוֹת בִּגְרוֹנִי{{ש}}
אֲ{{סי|אַ}}לֵּם כָּל פֶּה כִּי לֹא שָׁךְ חֲרוֹנִי{{ש}}
אַ{{סי|אֲ}}בִין תְּשַׁע מֵאוֹת וְעוֹד כִּי לֹא דָשׁ בֶּן גָּרְנִי{{ש}}
אַ{{סי|אֲ}}קִיץ חֶבְרוֹנִי, {{סי|אֲ}}שֶׁר חִבְּרָנִי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} יָגַעְתִּי בְּקָרְאִי נִחַר '''גְּרוֹנִי'''.{{ממס|תהלים סט ד}}
:'''גְּרוֹנִי''' {{סי|אַ|1}}נְשִׁית צְחִיחָה אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ{{ש}}
:{{סי|אַ|1}}חֲזִיק מָגֵן וְצִנָּה בְּגִינֵךְ לְגוֹנְנֵךְ{{ש}}
:וְאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל טז יא}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|מגן}}

===ב===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָ{{סי|בְ}}קוּ בְקִינוֹת בְּכָל שָׁנָה שְׁלוּחַי{{ש}}
אָ{{סי|בְ}}כוּ בָהּ פָּנִים בְּפָנִים עַד כְּלוֹת שִׁלֻּחָי{{ש}}
אֶ{{סי|בְ}}כֶּה חֶדֶר קוֹלִי מִלְּהָרִים קוֹל נִיהָי{{ש}}
אֲ{{סי|בַ}}לֶּה בוֹכִיָּה עַד יְעֻשְּׁשׁוּ נֹגְהָי{{ש}}
אֲ{{סי|בַ}}כֶּה וּלְחָיַי, אִ{{סי|בֵּ}}י שְׁלָחַי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל '''לֵאלֹהָי''':{{ממס|תהלים סט ד}}
:'''לֵאלֹהַי''' {{סי|לְ|1}}חַכּוֹת וְיַעֲשֶׂה לְמַעֲנוֹ{{ש}}
:{{סי|לְ|1}}הַטְלִילְכֶם בְּטַלְלֵי מְעוֹנוֹ{{ש}}
:כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ:{{ממס|זכריה ב יב}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|מחיה}}
===ג===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֶ{{סי|גְ}}מֶה לַעֲנָה פְּנֵי תֵיבָה בְּקָרְבִי{{ש}}
אַ{{סי|גִּ}}יר עַיִן וְלֹא תִדְמֶה כִּי אֵין מְקָרְבִי{{ש}}
אֶ{{סי|גְ}}עֶה וְאֶפְעֶה כִּי רָחַק קְרוֹבִי{{ש}}
אֲ{{סי|גַ}}לֶּה שָׁדַי חָלוּץ מוּל מַחֲרִיבִי{{ש}}
אַ{{סי|גִּ}}ישׁ חִין מְרִיבִי, אַךְ לֹא רָב רִיבִי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} חַם לִבִּי '''בְּקִרְבִּי'''.{{ממס|תהלים לט ד}}
:'''בְּקִרְבִּי''' {{סי|עָ|1}}צוּר וְחָתוּם יוֹם נָקָם אֲרִיאֵל{{ש}}
:{{סי|עֵ|1}}ת כִּי בֹא יָבֹא וְלֹא יְאַחֵר אֵל{{ש}}
:כִּי גָּדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו יב ו}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}
===ד===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֱ{{סי|ד}}וֹם וְלֹא אֵצֵא פֶתַח וְאֶכָּבֵד{{ש}}
אַ{{סי|דְ}}מִים כָּל פִּיּוֹת כִּי אֵבֶל כָּבֵד{{ש}}
אֵ{{סי|דְ}}עָה מִלִּין וּמֶלֶל אַכְבֵּד{{ש}}
אֵ{{סי|דִ}}י כַּמֶּה שָׁנִים הֲמָמִי בְּמַכְבֵּד{{ש}}
אַ{{סי|דְ}}מָתִי אִבֵּד, אַ{{סי|דִּ}}ירַי לְהַאֲבֵד{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי '''אוֹבֵד''':{{ממס|תהלים לא יג}}
:'''אוֹבֵד''' {{סי|זֵ|1}}רוּי כְּשֶׂה בַּקֵּשׁ מָה אֵרְעוֹ{{ש}}
:{{סי|זֵ|1}}ר רוּחַ דַּעַת לְרוֹעֲעוֹ{{ש}}
:כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ.{{ממס|דברים לא כא}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|חונן}}

===ה===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֶ{{סי|הֱ}}מֶה כַּיּוֹנָה נֶהִי תְּמוּר שִׁירָי{{ש}}
אֶ{{סי|הְ}}גֶּה הַוּוֹת עַל שְׁנֵי שְׁבָרָי{{ש}}
אָ{{סי|הִ}}ימָה כַּהֲמוֹת יַמִּים בְּתוֹךְ שׁוֹבְרָי{{ש}}
אַ{{סי|הֲ}}לֵּךְ בְּהָרֵי נֶשֶׁף בְּאֵין מְיַשְּׁרָי{{ש}}
אָ{{סי|הֲ}}הוּ יְשָׁרַי, אֶ{{סי|הֱ}}מוּ כְשֵׁרָי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי כְּאַיִן שֻׁפְּכוּ '''אֲשֻׁרָי''':{{ממס|תהלים עג ב}}
:'''אֲשֻׁרָי''' {{סי|רֻ|1}}דְּפוּ בְכֶבֶל לְהֵאָסֵר{{ש}}
:{{סי|רְ|1}}צֵה תְשׁוּבָתִי בִּסְלִיחָה לְהִתְבַּשֵּׂר{{ש}}
:מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר.{{ממס|ישעיהו נב ז}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה}}
===ו===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;א{{סי|וֹ}}יָה לִי כִּי גַרְתִּי צוּל לְכִלָּיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}נֶנֶת וְצוֹלֶלֶת מֵאֵין דִּלָּיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}ם אֲשֶׁר עַל כָּל גּוֹי הוּשְׂמָה עֶלְיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}ת הֻשָׂם בְּהֵרָשֵׁם בְּאֶצְבְּעוֹת יְמִין עֶלְיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}מְרָה לְגִלָּיוֹן, אִ{{סי|וּ}}וּי לְכִלָּיוֹן{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין '''עֶלְיוֹן'''.{{ממס|תהלים עז יא}}
:'''עֶלְיוֹן''' {{סי|בְּ|1}}רֹאשׁ הָרִים תְּכוֹנֵן אַרְמוֹנֶךָ{{ש}}
:{{סי|בְּ|1}}הַרְבְּךָ לִסְלֹחַ פִּשְׁעֵי הֲמוֹנֶךָ{{ש}}
:תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ:{{ממס|תהלים פט יד}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|חנון המרבה}}
===ז===
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָ{{סי|ז}} אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי לְבֵית מַעֲדַנָּי{{ש}}
אָ{{סי|זַ}}ל קִצִּי וְשֻׁנּוּ וְלֹאֲטוּ עִדָּנָי{{ש}}
אֶ{{סי|זְ}}כְּרָה נְגִינָתִי בְּלֵיל נִדּוֹנָי{{ש}}
אֶ{{סי|זְ}}עַק אֵלֶיךָ חָמָס כְהֻבְלְעוּ אֲדָנָי{{ש}}
אֲ{{סי|זַ}}י אַצְדִּיק דִּינַי, אֲ{{סי|זַ}}מְּרָה לַייָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח '''אֲדֹנָי'''.{{ממס|תהלים עז ח}}
:'''אֲדֹנָי''' {{סי|יִ|1}}רְאֶה בָּעֳנִי עַם עוֹלָם{{ש}}
:{{סי|י|1}}וֹפִיעַ לְגָאֳלָם גְּאֻלַּת עוֹלָם{{ש}}
:כִּי לֹא יִזְנַח אֲדֹנָי לְעוֹלָם:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג לא}}&lt;קטע סוף=ז/&gt;{{ש}}
{{הור|גואל}}
{{הור2|עננו}}
===ח===
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אָ{{סי|ח}}וֹר וָקֶדֶם מִמָּדוֹם לְמָדוֹם{{ש}}
אַ{{סי|חֲ}}רָיו נִמְשַׁכְתִּי וְנָחַנִי עַד אֱדוֹם{{ש}}
אֲ{{סי|חָ}}זַתְנִי רְעָדָה שָׁם בִּנְזִיד אָדוֹם{{ש}}
אֲ{{סי|ח}}וֹרַנִּית שְׁמוֹנָה שַׁבְתִּי בִּגְבוּל בַּת אֱדוֹם{{ש}}
אָ{{סי|חַ}}זְתִּי פֶה לִדּוֹם, אַ{{סי|חֲ}}רִישׁ עַל הֲדוֹם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא '''יִדֹּם'''.{{ממס|עמוס ה יג}}
:'''יִדֹּם''' {{סי|ר|1}}וֹבֵץ פֶּתַח מִלְּהַשְׂטִינְכֶם{{ש}}
:{{סי|ר|1}}וֹפֵא כָל בָּשָׂר הוּא יִשְׁמַע בְּקוֹלְכֶם{{ש}}
:הַמַּזְכִּירִים אֶת יְיָ אַל דֳּמִי לָכֶם:{{ממס|ישעיהו סב ו}}&lt;קטע סוף=ח/&gt;{{ש}}
{{הור|רופא}}
===ט===
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַ{{סי|טֶּ}}ה לְמָשָׁל אָזְנִי בְּמִשְׁנֶה הַר הַטּוֹב{{ש}}
אֲ{{סי|ט}}וּמִים אֲשֶׁר גָּעוּ נְטוּלַי לִקְטוֹב{{ש}}
אֵ{{סי|ט}}וּן חֲדַר הַמִּטּוֹת בַּגַּרְזֶן לַחְטוֹב{{ש}}
אִ{{סי|טּ}}וּ לַגַּרְזֶן כָּל לַח וְרָטוֹב{{ש}}
אַ{{סי|טִּ}}יף בְּכָל טוֹב, אֵין עוֹשֵׂה טוֹב{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי '''מִטּוֹב'''.{{ממס|תהלים לט ג}}
:'''מִטּוֹב''' {{סי|בַּ|1}}ל יֶחְסַר אֲסָמַי לְמַלְּאוֹ{{ש}}
:{{סי|בִּ|1}}רְכַּת שְׁנַת טוֹב יַשְׁפִּיעַ בִּגְבוּלוֹ{{ש}}
:אַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ.{{ממס|ישעיהו סב ז}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;{{ש}}
{{הור|מברך}}
===י===
&lt;קטע התחלה=י/&gt;אֵ{{סי|י}}כָה מֵאַיֶּכָּה שֻׁלְחַפְתִּי בְּמַלְקוֹחַי{{ש}}
אֻ{{סי|יַּ}}מְתִּי מְגִלַּת קִינוֹת בִּפְנֵי פְקָחַי{{ש}}
אִ{{סי|יְּ}}לוּ כַּמֶּה יוֹבְלוֹת וְלֹא גָעוּ פְּקַח קוֹחַי{{ש}}
אֵ{{סי|י}}מִים מַעֲרִימִים עֲלֵי מַקָּחַי{{ש}}
אִ{{סי|י}}שֵּׁי מַלְקוֹחַי, אִ{{סי|י}}כְּלוּ רִקּוּחַי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק '''מַלְקוֹחָי'''.{{ממס|תהלים כב טז}}
:'''מַלְקוֹחַי''' {{סי|יַ|1}}מְתִּיק לְשׁוֹרֵר לְחוֹכִי{{ש}}
:{{סי|יֶ|1}}אֱסוֹף מְזָרִי לְאִוּוּי מְחַכִּי{{ש}}
:וְעוֹד בַּל תִּדְבַּק לְשֹׁונִי לְחִכִּי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלז ו}}&lt;קטע סוף=י/&gt;{{ש}}
{{הור|מקבץ}}
===יא===
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֲ{{סי|כָ}}לַנִי הֲמָמַנִי שִׁבֵּר עַצְמוֹתַי{{ש}}
אַ{{סי|ךְ}} בִּי יָשׁוּב לְסִיג אַשְׁמוֹתַי{{ש}}
אֶ{{סי|כְ}}תֹּב קִינִים אֲשֶׁר פָּצוּ שִׂפְתֵי מְזִמּוֹתַי{{ש}}
אֲ{{סי|כַ}}וְּנָה נְכוֹחוֹת מוּל קָמוֹתַי{{ש}}
אַ{{סי|כְ}}בִּיר נַהֲמוֹתַי, אַ{{סי|כְ}}רִיז טוֹב מוֹתַי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה יְיָ עַד '''מָתָי''':{{ממס|תהלים ו ד}}
:'''מָתַי''' {{סי|ק|1}}וּמוֹ לָעַד קָמִים לְהַחֲרִימָם{{ש}}
:{{סי|קָ|1}}רֵב יוֹם אֵידָם בַּמִּשְׁפָּט לְהִתְרוֹמָם{{ש}}
:עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְיָ עַתָּה אֵרֹמָם.{{ממס|ישעיהו לג י}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}
===יב===
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֱ{{סי|לִ}}י כַתַּנִּים בְהַעֲצִימֵנִי{{ש}}
אֶ{{סי|לְ}}יָה כַּיְעֵנִים בְּהַאֲשִׁימֵנִי{{ש}}
אֵ{{סי|לִ}}י אֵלִי לָמָּה סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנִי{{ש}}
אַ{{סי|ל}} בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְּיַסְּרֵנִי{{ש}}
אָ{{סי|לִ}}יתָ לְחָטְמֵנִי, אַ{{סי|לּ}}וּף בְּאַף לְשָׂטְמֵנִי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי, בְּעֹצֶם יָדְךָ '''תִּשְׂטְמֵנִי''':{{ממס|איוב ל כא}}
:'''תִּשְׂטְמֵנִי''' {{סי|לֹ|1}}א לְנֶצַח תָּשׁוּב וּתְנַחֲמֵנִי{{ש}}
:{{סי|לְ|1}}עֵת תַּכְנִיעַ זֵדִים זוֹמְמֵי לְלָחֳמֵנִי{{ש}}
:יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי:{{ממס|ישעיהו יב א}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;{{ש}}
{{הור|שובר}}
===יג===
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אָ{{סי|מַ}}ר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּפֶצַח{{ש}}
אָ{{סי|מ}}וּתָה הַפַּעַם וְלֹא אֶרְאֶה רֶצַח{{ש}}
אִ{{סי|ם}} כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי אַרְגִּיז וְאָעִיז מֶצַח{{ש}}
אָ{{סי|מַ}}רְתִּי הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח{{ש}}
אֲ{{סי|מָ}}רֵר בֶחֵרוּף רֶצַח, אֱ{{סי|מֶ}}ת חֳרָבוֹת לָנֶצַח{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} עַד אָנָה תִּשְׁכָּחֵנִי '''נֶצַח'''.{{ממס|תהלים יג ב}}
:'''נֶצַח''' {{סי|יִ|1}}וָּדַע כִּי רֶגַע יִשְׁצוֹף{{ש}}
:{{סי|יִ|1}}רְצֶה אֶת בּוֹטְחָיו צִדְקָם לִרְצוֹף{{ש}}
:כִּי לֹא לְעוֹלָם יָרִיב וְלֹא לָנֶצַח יִקְצוֹף{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו נז טז}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;{{ש}}
{{הור|משען}}
===יד===
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אָ{{סי|נָ}}ה אֲנַחְנוּ עוֹלִים וְחַיַּת יַעַר שִׁכְּלָתְנוּ{{ש}}
אָ{{סי|נָ}}ה אֵלֵךְ מֵרוּחֲךְ וְסַעֲרָתְךָ כִּלָּתְנוּ{{ש}}
אָ{{סי|נ}}וּד כְּצִפּוֹר נוֹדֵד כִּי הֵילִילָתְנוּ{{ש}}
אָ{{סי|נ}}וּשָׁה כִּי אֵשׁ בֵּינוֹת אֲכָלָתְנוּ{{ש}}
אֲ{{סי|נָ}}חוֹת מְלֵאָתְנוּ, אֲ{{סי|נִ}}ינוּת תִּכְלָתְנוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ '''אֲכָלָתְנוּ'''.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט י}}
:'''אֲכָלַתְנוּ''' {{סי|ר|1}}וֹפֶסֶת בְּיַעַר גָּדְלָה{{ש}}
:{{סי|רְ|1}}אֵה בְקִנְאָתִי וְתַשְׁמִיעַ בִּגְדֻלָּה{{ש}}
:קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלַיִם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה:{{ממס|זכריה א יד}}&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{הור2|(קינות)}}
{{הור|בונה ירושלים}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>mz02qyhsg4z3b2axsbavhdcx7942nnb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023129</id>
      <parentid>3023126</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:43:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023129</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16289" sha1="j1pkv2t7blzd2z32pt9t33m8zvythjp" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אאביך ביום מבך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת י&quot;ד]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]{{הערה|יש ששיערו שהיא נודעה לתפילת מנחה}}
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-3}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בשחרית של תשעה באב. בימי הביניים היתה נהוגה גם במזרח אירופה.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===א===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול שש; '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול)}}

&lt;קטע התחלה=א/&gt;אַ{{סי|אֲ}}בִיךְ בְּיוֹם מֶבֶךְ עֹגֶל חֲצִי גָרְנִי{{ש}}
אֲ{{סי|אַ}}טְּמָה כָל שָׂפָה מֵעֲנוֹת בִּגְרוֹנִי{{ש}}
אֲ{{סי|אַ}}לֵּם כָּל פֶּה כִּי לֹא שָׁךְ חֲרוֹנִי{{ש}}
אַ{{סי|אֲ}}בִין תְּשַׁע מֵאוֹת וְעוֹד כִּי לֹא דָשׁ בֶּן גָּרְנִי{{ש}}
אַ{{סי|אֲ}}קִיץ חֶבְרוֹנִי, {{סי|אֲ}}שֶׁר חִבְּרָנִי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} יָגַעְתִּי בְּקָרְאִי נִחַר '''גְּרוֹנִי'''.{{ממס|תהלים סט ד}}
:'''גְּרוֹנִי''' {{סי|אַ|1}}נְשִׁית צְחִיחָה אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ{{ש}}
:{{סי|אַ|1}}חֲזִיק מָגֵן וְצִנָּה בְּגִינֵךְ לְגוֹנְנֵךְ{{ש}}
:וְאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל טז יא}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|מגן}}

===ב===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָ{{סי|בְ}}קוּ בְקִינוֹת בְּכָל שָׁנָה שְׁלוּחַי{{ש}}
אָ{{סי|בְ}}כוּ בָהּ פָּנִים בְּפָנִים עַד כְּלוֹת שִׁלֻּחָי{{ש}}
אֶ{{סי|בְ}}כֶּה חֶדֶר קוֹלִי מִלְּהָרִים קוֹל נִיהָי{{ש}}
אֲ{{סי|בַ}}לֶּה בוֹכִיָּה עַד יְעֻשְּׁשׁוּ נֹגְהָי{{ש}}
אֲ{{סי|בַ}}כֶּה וּלְחָיַי, אִ{{סי|בֵּ}}י שְׁלָחַי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל '''לֵאלֹהָי''':{{ממס|תהלים סט ד}}
:'''לֵאלֹהַי''' {{סי|לְ|1}}חַכּוֹת וְיַעֲשֶׂה לְמַעֲנוֹ{{ש}}
:{{סי|לְ|1}}הַטְלִילְכֶם בְּטַלְלֵי מְעוֹנוֹ{{ש}}
:כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ:{{ממס|זכריה ב יב}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|מחיה}}
===ג===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֶ{{סי|גְ}}מֶה לַעֲנָה פְּנֵי תֵיבָה בְּקָרְבִי{{ש}}
אַ{{סי|גִּ}}יר עַיִן וְלֹא תִדְמֶה כִּי אֵין מְקָרְבִי{{ש}}
אֶ{{סי|גְ}}עֶה וְאֶפְעֶה כִּי רָחַק קְרוֹבִי{{ש}}
אֲ{{סי|גַ}}לֶּה שָׁדַי חָלוּץ מוּל מַחֲרִיבִי{{ש}}
אַ{{סי|גִּ}}ישׁ חִין מְרִיבִי, אַךְ לֹא רָב רִיבִי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} חַם לִבִּי '''בְּקִרְבִּי'''.{{ממס|תהלים לט ד}}
:'''בְּקִרְבִּי''' {{סי|עָ|1}}צוּר וְחָתוּם יוֹם נָקָם אֲרִיאֵל{{ש}}
:{{סי|עֵ|1}}ת כִּי בֹא יָבֹא וְלֹא יְאַחֵר אֵל{{ש}}
:כִּי גָּדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו יב ו}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}
===ד===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֱ{{סי|ד}}וֹם וְלֹא אֵצֵא פֶתַח וְאֶכָּבֵד{{ש}}
אַ{{סי|דְ}}מִים כָּל פִּיּוֹת כִּי אֵבֶל כָּבֵד{{ש}}
אֵ{{סי|דְ}}עָה מִלִּין וּמֶלֶל אַכְבֵּד{{ש}}
אֵ{{סי|דִ}}י כַּמֶּה שָׁנִים הֲמָמִי בְּמַכְבֵּד{{ש}}
אַ{{סי|דְ}}מָתִי אִבֵּד, אַ{{סי|דִּ}}ירַי לְהַאֲבֵד{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי '''אוֹבֵד''':{{ממס|תהלים לא יג}}
:'''אוֹבֵד''' {{סי|זֵ|1}}רוּי כְּשֶׂה בַּקֵּשׁ מָה אֵרְעוֹ{{ש}}
:{{סי|זֵ|1}}ר רוּחַ דַּעַת לְרוֹעֲעוֹ{{ש}}
:כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ.{{ממס|דברים לא כא}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|חונן}}

===ה===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֶ{{סי|הֱ}}מֶה כַּיּוֹנָה נֶהִי תְּמוּר שִׁירָי{{ש}}
אֶ{{סי|הְ}}גֶּה הַוּוֹת עַל שְׁנֵי שְׁבָרָי{{ש}}
אָ{{סי|הִ}}ימָה כַּהֲמוֹת יַמִּים בְּתוֹךְ שׁוֹבְרָי{{ש}}
אַ{{סי|הֲ}}לֵּךְ בְּהָרֵי נֶשֶׁף בְּאֵין מְיַשְּׁרָי{{ש}}
אָ{{סי|הֲ}}הוּ יְשָׁרַי, אֶ{{סי|הֱ}}מוּ כְשֵׁרָי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי כְּאַיִן שֻׁפְּכוּ '''אֲשֻׁרָי''':{{ממס|תהלים עג ב}}
:'''אֲשֻׁרָי''' {{סי|רֻ|1}}דְּפוּ בְכֶבֶל לְהֵאָסֵר{{ש}}
:{{סי|רְ|1}}צֵה תְשׁוּבָתִי בִּסְלִיחָה לְהִתְבַּשֵּׂר{{ש}}
:מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר.{{ממס|ישעיהו נב ז}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה}}
===ו===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;א{{סי|וֹ}}יָה לִי כִּי גַרְתִּי צוּל לְכִלָּיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}נֶנֶת וְצוֹלֶלֶת מֵאֵין דִּלָּיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}ם אֲשֶׁר עַל כָּל גּוֹי הוּשְׂמָה עֶלְיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}ת הֻשָׂם בְּהֵרָשֵׁם בְּאֶצְבְּעוֹת יְמִין עֶלְיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}מְרָה לְגִלָּיוֹן, אִ{{סי|וּ}}וּי לְכִלָּיוֹן{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין '''עֶלְיוֹן'''.{{ממס|תהלים עז יא}}
:'''עֶלְיוֹן''' {{סי|בְּ|1}}רֹאשׁ הָרִים תְּכוֹנֵן אַרְמוֹנֶךָ{{ש}}
:{{סי|בְּ|1}}הַרְבְּךָ לִסְלֹחַ פִּשְׁעֵי הֲמוֹנֶךָ{{ש}}
:תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ:{{ממס|תהלים פט יד}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|חנון המרבה}}
===ז===
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָ{{סי|ז}} אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי לְבֵית מַעֲדַנָּי{{ש}}
אָ{{סי|זַ}}ל קִצִּי וְשֻׁנּוּ וְלֹאֲטוּ עִדָּנָי{{ש}}
אֶ{{סי|זְ}}כְּרָה נְגִינָתִי בְּלֵיל נִדּוֹנָי{{ש}}
אֶ{{סי|זְ}}עַק אֵלֶיךָ חָמָס כְהֻבְלְעוּ אֲדָנָי{{ש}}
אֲ{{סי|זַ}}י אַצְדִּיק דִּינַי, אֲ{{סי|זַ}}מְּרָה לַייָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח '''אֲדֹנָי'''.{{ממס|תהלים עז ח}}
:'''אֲדֹנָי''' {{סי|יִ|1}}רְאֶה בָּעֳנִי עַם עוֹלָם{{ש}}
:{{סי|י|1}}וֹפִיעַ לְגָאֳלָם גְּאֻלַּת עוֹלָם{{ש}}
:כִּי לֹא יִזְנַח אֲדֹנָי לְעוֹלָם:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג לא}}&lt;קטע סוף=ז/&gt;{{ש}}
{{הור|גואל}}
{{הור2|עננו}}
===ח===
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אָ{{סי|ח}}וֹר וָקֶדֶם מִמָּדוֹם לְמָדוֹם{{ש}}
אַ{{סי|חֲ}}רָיו נִמְשַׁכְתִּי וְנָחַנִי עַד אֱדוֹם{{ש}}
אֲ{{סי|חָ}}זַתְנִי רְעָדָה שָׁם בִּנְזִיד אָדוֹם{{ש}}
אֲ{{סי|ח}}וֹרַנִּית שְׁמוֹנָה שַׁבְתִּי בִּגְבוּל בַּת אֱדוֹם{{ש}}
אָ{{סי|חַ}}זְתִּי פֶה לִדּוֹם, אַ{{סי|חֲ}}רִישׁ עַל הֲדוֹם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא '''יִדֹּם'''.{{ממס|עמוס ה יג}}
:'''יִדֹּם''' {{סי|ר|1}}וֹבֵץ פֶּתַח מִלְּהַשְׂטִינְכֶם{{ש}}
:{{סי|ר|1}}וֹפֵא כָל בָּשָׂר הוּא יִשְׁמַע בְּקוֹלְכֶם{{ש}}
:הַמַּזְכִּירִים אֶת יְיָ אַל דֳּמִי לָכֶם:{{ממס|ישעיהו סב ו}}&lt;קטע סוף=ח/&gt;{{ש}}
{{הור|רופא}}
===ט===
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַ{{סי|טֶּ}}ה לְמָשָׁל אָזְנִי בְּמִשְׁנֶה הַר הַטּוֹב{{ש}}
אֲ{{סי|ט}}וּמִים אֲשֶׁר גָּעוּ נְטוּלַי לִקְטוֹב{{ש}}
אֵ{{סי|ט}}וּן חֲדַר הַמִּטּוֹת בַּגַּרְזֶן לַחְטוֹב{{ש}}
אִ{{סי|טּ}}וּ לַגַּרְזֶן כָּל לַח וְרָטוֹב{{ש}}
אַ{{סי|טִּ}}יף בְּכָל טוֹב, אֵין עוֹשֵׂה טוֹב{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי '''מִטּוֹב'''.{{ממס|תהלים לט ג}}
:'''מִטּוֹב''' {{סי|בַּ|1}}ל יֶחְסַר אֲסָמַי לְמַלְּאוֹ{{ש}}
:{{סי|בִּ|1}}רְכַּת שְׁנַת טוֹב יַשְׁפִּיעַ בִּגְבוּלוֹ{{ש}}
:אַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ.{{ממס|ישעיהו סב ז}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;{{ש}}
{{הור|מברך}}
===י===
&lt;קטע התחלה=י/&gt;אֵ{{סי|י}}כָה מֵאַיֶּכָּה שֻׁלְחַפְתִּי בְּמַלְקוֹחַי{{ש}}
אֻ{{סי|יַּ}}מְתִּי מְגִלַּת קִינוֹת בִּפְנֵי פְקָחַי{{ש}}
אִ{{סי|יְּ}}לוּ כַּמֶּה יוֹבְלוֹת וְלֹא גָעוּ פְּקַח קוֹחַי{{ש}}
אֵ{{סי|י}}מִים מַעֲרִימִים עֲלֵי מַקָּחַי{{ש}}
אִ{{סי|י}}שֵּׁי מַלְקוֹחַי, אִ{{סי|י}}כְּלוּ רִקּוּחַי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק '''מַלְקוֹחָי'''.{{ממס|תהלים כב טז}}
:'''מַלְקוֹחַי''' {{סי|יַ|1}}מְתִּיק לְשׁוֹרֵר לְחוֹכִי{{ש}}
:{{סי|יֶ|1}}אֱסוֹף מְזָרִי לְאִוּוּי מְחַכִּי{{ש}}
:וְעוֹד בַּל תִּדְבַּק לְשֹׁונִי לְחִכִּי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלז ו}}&lt;קטע סוף=י/&gt;{{ש}}
{{הור|מקבץ}}
===יא===
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֲ{{סי|כָ}}לַנִי הֲמָמַנִי שִׁבֵּר עַצְמוֹתַי{{ש}}
אַ{{סי|ךְ}} בִּי יָשׁוּב לְסִיג אַשְׁמוֹתַי{{ש}}
אֶ{{סי|כְ}}תֹּב קִינִים אֲשֶׁר פָּצוּ שִׂפְתֵי מְזִמּוֹתַי{{ש}}
אֲ{{סי|כַ}}וְּנָה נְכוֹחוֹת מוּל קָמוֹתַי{{ש}}
אַ{{סי|כְ}}בִּיר נַהֲמוֹתַי, אַ{{סי|כְ}}רִיז טוֹב מוֹתַי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה יְיָ עַד '''מָתָי''':{{ממס|תהלים ו ד}}
:'''מָתַי''' {{סי|ק|1}}וּמוֹ לָעַד קָמִים לְהַחֲרִימָם{{ש}}
:{{סי|קָ|1}}רֵב יוֹם אֵידָם בַּמִּשְׁפָּט לְהִתְרוֹמָם{{ש}}
:עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְיָ עַתָּה אֵרֹמָם.{{ממס|ישעיהו לג י}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}
===יב===
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֱ{{סי|לִ}}י כַתַּנִּים בְהַעֲצִימֵנִי{{ש}}
אֶ{{סי|לְ}}יָה כַּיְעֵנִים בְּהַאֲשִׁימֵנִי{{ש}}
אֵ{{סי|לִ}}י אֵלִי לָמָּה סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנִי{{ש}}
אַ{{סי|ל}} בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְּיַסְּרֵנִי{{ש}}
אָ{{סי|לִ}}יתָ לְחָטְמֵנִי, אַ{{סי|לּ}}וּף בְּאַף לְשָׂטְמֵנִי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי, בְּעֹצֶם יָדְךָ '''תִּשְׂטְמֵנִי''':{{ממס|איוב ל כא}}
:'''תִּשְׂטְמֵנִי''' {{סי|לֹ|1}}א לְנֶצַח תָּשׁוּב וּתְנַחֲמֵנִי{{ש}}
:{{סי|לְ|1}}עֵת תַּכְנִיעַ זֵדִים זוֹמְמֵי לְלָחֳמֵנִי{{ש}}
:יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי:{{ממס|ישעיהו יב א}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;{{ש}}
{{הור|שובר}}
===יג===
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אָ{{סי|מַ}}ר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּפֶצַח{{ש}}
אָ{{סי|מ}}וּתָה הַפַּעַם וְלֹא אֶרְאֶה רֶצַח{{ש}}
אִ{{סי|ם}} כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי אַרְגִּיז וְאָעִיז מֶצַח{{ש}}
אָ{{סי|מַ}}רְתִּי הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח{{ש}}
אֲ{{סי|מָ}}רֵר בֶחֵרוּף רֶצַח, אֱ{{סי|מֶ}}ת חֳרָבוֹת לָנֶצַח{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} עַד אָנָה תִּשְׁכָּחֵנִי '''נֶצַח'''.{{ממס|תהלים יג ב}}
:'''נֶצַח''' {{סי|יִ|1}}וָּדַע כִּי רֶגַע יִשְׁצוֹף{{ש}}
:{{סי|יִ|1}}רְצֶה אֶת בּוֹטְחָיו צִדְקָם לִרְצוֹף{{ש}}
:כִּי לֹא לְעוֹלָם יָרִיב וְלֹא לָנֶצַח יִקְצוֹף{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו נז טז}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;{{ש}}
{{הור|משען}}
===יד===
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אָ{{סי|נָ}}ה אֲנַחְנוּ עוֹלִים וְחַיַּת יַעַר שִׁכְּלָתְנוּ{{ש}}
אָ{{סי|נָ}}ה אֵלֵךְ מֵרוּחֲךְ וְסַעֲרָתְךָ כִּלָּתְנוּ{{ש}}
אָ{{סי|נ}}וּד כְּצִפּוֹר נוֹדֵד כִּי הֵילִילָתְנוּ{{ש}}
אָ{{סי|נ}}וּשָׁה כִּי אֵשׁ בֵּינוֹת אֲכָלָתְנוּ{{ש}}
אֲ{{סי|נָ}}חוֹת מְלֵאָתְנוּ, אֲ{{סי|נִ}}ינוּת תִּכְלָתְנוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ '''אֲכָלָתְנוּ'''.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט י}}
:'''אֲכָלַתְנוּ''' {{סי|ר|1}}וֹפֶסֶת בְּיַעַר גָּדְלָה{{ש}}
:{{סי|רְ|1}}אֵה בְקִנְאָתִי וְתַשְׁמִיעַ בִּגְדֻלָּה{{ש}}
:קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלַיִם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה:{{ממס|זכריה א יד}}&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{הור2|(קינות)}}
{{הור|(אלהי דוד ובונה ירושלים)}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>j1pkv2t7blzd2z32pt9t33m8zvythjp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/מוסף לשמיני עצרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726197</id>
    <revision>
      <id>3023137</id>
      <parentid>3006883</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T16:29:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה</comment>
      <origin>3023137</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12175" sha1="funyhq21ch1m8vbzickie4wq8nnn7wz" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=מוסף לשמיני עצרת=
{{הור2|בהרבה קהילות בארץ ישראל מקדימים את 'תפילת גשם' לעמידה, ואומרים אותה לפני חצי קדיש (מתחילים מ{{צ|[[#זכור אב|זכור אב]]}}). במקומות שאומרים אותה בחזרת הש&quot;ץ, הרוב מכריזים לפני העמידה {{צ|משיב הרוח ומוריד הגשם!}} ואז מזכירים את הגשם כבר בתפילת לחש.}}
==חצי קדיש==
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}
==תפילת לחש==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ב|א ד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ו|א ז}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ג}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ד}}'''
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ח|ג א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ג ט|ג י}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}

{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}{{סוף}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|פסוקים שמיני עצרת}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}{{סוף}}

וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן {{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז א|יז ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ח1|יח ח2}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי א|אלהי ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ו}}
==חזרת הש&quot;ץ==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}}
{{ארון|פ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ג|א ד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ו}}{{סוף}}
====מגן====
{{#קטע:אף ברי אותת|א}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ז}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב א}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ג}}{{ש}}
{{הור|ברוב הקהילות מפסיקים כאן ומתחילים פיוטי הגשם.}}{{ש}}
{{הור1|בהרבה קהילות מנהג אשכנז המערבי, החזן ממשיך|{{ש}}
({{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}}){{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ו}}}}{{ש}}
{{הור1|ויש מוסיפים עוד, וכן מנהג פרנקפורט (ולא סוגרים את הארון כלל עד קדושה)|{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ח}}}}
{{סוף}}
====מחיה====
{{#קטע:אף ברי אותת|ב}}
{{הור2|ברוב הקהילות כיום מדלגים מכאן עד {{צ|[[#זכור אב|זכור אב]]}} ומשאירים את הארון פתוח.}}{{ש}}
{{ארון|ס}}
{{#קטע:אף ברי אותת|הרחבות}}
====זכור אב====
{{הור2|במנהג אשכנז המערבי אין אומרים פיוט זה, וממשיכים {{צ|שאתה הוא…}}.}}{{ש}}
{{#קטע:זכור_אב_נמשך_אחריך_כמים|זכור אב}}

====הכרזת גשם====
&lt;קטע התחלה=הכרזת גשם רגיל/&gt;שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם
:לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה {{הור|אָמֵן}}
:לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת {{הור|אָמֵן}}
:לְשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן {{הור|אָמֵן}}{{ש}}&lt;קטע סוף=הכרזת גשם רגיל/&gt;
{{הור|מנהג פרנקפורט לומר בסדר זה:}}{{ש}}
:לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה {{הור|אָמֵן}}
:לְשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן {{הור|אָמֵן}}
:לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת {{הור|אָמֵן}}
{{ארון|ס}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|ומשלימים את המשך הברכה:}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ו}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ח|ב ט}}{{ש}}
{{הור1|ולמנהג פרנקפורט ועוד קהילות אין משלימים כלום אלא חותמים כך|{{ש}}
(מֶֽלֶךְ) מֵמִֽית וּמְחַיֶּֽה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָֽה וְאֵֽין דּֽוֹמֶה לָֽךְ. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ט}}}}
{{סוף}}

===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{קדושה אשכנז|חג}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ג ח}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ג י}}
{{סוף}}
===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}

{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}{{סוף}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|פסוקים שמיני עצרת}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}{{סוף}}

וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן {{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז א}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}
{{סוף}}
{|
|-
|וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.
|}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
{{סוף}}

===הודאה===
{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ו}}|| ||&lt;div style=&quot;background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;&quot;&gt;&lt;small&gt;{{הור|קהל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ג}}{{סוף}}
|}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ח1|יח ח2}}
{{סוף}}
===ברכת כהנים===
{{:סידור/נוסח אשכנז/ברכת כהנים}}

===שלום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ו}}
{{סוף}}

==קדיש תתקבל==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}

[[קטגוריה:תפילות טל וגשם]]</text>
      <sha1>funyhq21ch1m8vbzickie4wq8nnn7wz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הילילו הה ליום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726541</id>
    <revision>
      <id>3023205</id>
      <parentid>3015862</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T21:21:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3852" sha1="ox72z4gpbw3jdzrkqo70vjvn3z5adjs" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= הלילו הה ליום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]{{הערה|ככל הנראה קינה זו מהווה המשך לקרובת י&quot;ד ממנו שנאבדה, כדוגמת {{צ|[[שבת סורו מני]]}} ואחרות.}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ה-532}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בתשעה באב בסוף כל הקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|הפיוט מיוסד על פסוקי [[איכה א]] החל מאות ס'}}

הֵלִילוּ הָהּ לַיּוֹם{{ש}}
כִּי קָצַף עָלֵינוּ אָיֹם{{ש}}
בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵבֶל לִי בְּזֶה יוֹם{{ש}}
לָכֵן אֶבְכֶּה לִקְשֵׁה יוֹם{{ש}}
וְאַנְחוֹתַי רַבּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
עַד יְכוֹנֵן שֵׁם הָעִיר מִיּוֹם

{{סי|סִ}}{{סי|לָּה|0}} וְגַם הוֹגָה{{ש}}
וּמַכָּתִי נְהוּגָה{{ש}}
וְצָרָתִי לִי לָעֲגָה{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר בִּלְגָּה

{{סי|עַ}}{{סי|ל|0}} כֵּן יֵאָמֵר{{ש}}
קִינִים וְלֹא זֶמֶר{{ש}}
עַל כֻּלּוֹ כָבוֹד אֹמֵר{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר אִמֵּר

{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה|0}} וְאֵין מַחֲזִיר{{ש}}
מְקוֹם טָהֳרַת נָזִיר{{ש}}
כִּרְסְמָהּ מִיַּעַר חֲזִיר{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר חֵזִיר

{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק|0}} לִי פִצֵּץ{{ש}}
שׁוּבִי, וָאֶתְלוֹצֵץ{{ש}}
חוֹמוֹתַי פִּצֵּץ{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר הַפִּצֵּץ

{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְפוֹתֵחַ יָד{{ש}}
וּמֶנִּי אָזְלַת יָד{{ש}}
וְטָבְעוּ פִּתְחֵי יָהּ{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר פְּתַחְיָה

{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְהַחֲזֵק אֵל{{ש}}
כִּי אֵין יַד לְאֵל{{ש}}
וְנֶעֱלָמוֹת מַרְאוֹת יֶחֶזְקֵאל{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר יְחֶזְקֵאל

{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ|0}} בִי מְלָכִים{{ש}}
כִּי נוֹעֲלוּ מַלְאָכִים{{ש}}
וְנָפְלוּ בֹּעַז וְיָכִין{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר יָכִין

{{סי|שֻׁ}}לַּמְתִּי רֹעַ גְּמוּל{{ש}}
לָכֵן לִבִּי אָמוּל{{ש}}
וְלֹא רִחַם עַל יוֹנֵק וְגָמוּל{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר גָּמוּל

{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} וְתִדְלֶה יָהּ{{ש}}
וְתָחֹן עַם דְּלָיָה{{ש}}
יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָה{{ר1}}
וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר דְּלָיָה

{{סי|תָּ}}{{סי|רוּם|0}} וְתָעֹז יָהּ{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
וְתָסִיר נְהִי וְנִהְיָה{{ר1}}
וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר מַעַזְיָה.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:יניי]]</text>
      <sha1>ox72z4gpbw3jdzrkqo70vjvn3z5adjs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023206</id>
      <parentid>3023205</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T21:22:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3854" sha1="1r3sfys9mjvrig255x95xsmm99jazxl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= הילילו הה ליום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]{{הערה|ככל הנראה קינה זו מהווה המשך לקרובת י&quot;ד ממנו שנאבדה, כדוגמת {{צ|[[שבת סורו מני]]}} ואחרות.}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ה-532}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בתשעה באב בסוף כל הקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|הפיוט מיוסד על פסוקי [[איכה א]] החל מאות ס'}}

הֵלִילוּ הָהּ לַיּוֹם{{ש}}
כִּי קָצַף עָלֵינוּ אָיֹם{{ש}}
בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵבֶל לִי בְּזֶה יוֹם{{ש}}
לָכֵן אֶבְכֶּה לִקְשֵׁה יוֹם{{ש}}
וְאַנְחוֹתַי רַבּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
עַד יְכוֹנֵן שֵׁם הָעִיר מִיּוֹם

{{סי|סִ}}{{סי|לָּה|0}} וְגַם הוֹגָה{{ש}}
וּמַכָּתִי נְהוּגָה{{ש}}
וְצָרָתִי לִי לָעֲגָה{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר בִּלְגָּה

{{סי|עַ}}{{סי|ל|0}} כֵּן יֵאָמֵר{{ש}}
קִינִים וְלֹא זֶמֶר{{ש}}
עַל כֻּלּוֹ כָבוֹד אֹמֵר{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר אִמֵּר

{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה|0}} וְאֵין מַחֲזִיר{{ש}}
מְקוֹם טָהֳרַת נָזִיר{{ש}}
כִּרְסְמָהּ מִיַּעַר חֲזִיר{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר חֵזִיר

{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק|0}} לִי פִצֵּץ{{ש}}
שׁוּבִי, וָאֶתְלוֹצֵץ{{ש}}
חוֹמוֹתַי פִּצֵּץ{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר הַפִּצֵּץ

{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְפוֹתֵחַ יָד{{ש}}
וּמֶנִּי אָזְלַת יָד{{ש}}
וְטָבְעוּ פִּתְחֵי יָהּ{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר פְּתַחְיָה

{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְהַחֲזֵק אֵל{{ש}}
כִּי אֵין יַד לְאֵל{{ש}}
וְנֶעֱלָמוֹת מַרְאוֹת יֶחֶזְקֵאל{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר יְחֶזְקֵאל

{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ|0}} בִי מְלָכִים{{ש}}
כִּי נוֹעֲלוּ מַלְאָכִים{{ש}}
וְנָפְלוּ בֹּעַז וְיָכִין{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר יָכִין

{{סי|שֻׁ}}לַּמְתִּי רֹעַ גְּמוּל{{ש}}
לָכֵן לִבִּי אָמוּל{{ש}}
וְלֹא רִחַם עַל יוֹנֵק וְגָמוּל{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר גָּמוּל

{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} וְתִדְלֶה יָהּ{{ש}}
וְתָחֹן עַם דְּלָיָה{{ש}}
יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָה{{ר1}}
וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר דְּלָיָה

{{סי|תָּ}}{{סי|רוּם|0}} וְתָעֹז יָהּ{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
וְתָסִיר נְהִי וְנִהְיָה{{ר1}}
וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר מַעַזְיָה.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:יניי]]</text>
      <sha1>1r3sfys9mjvrig255x95xsmm99jazxl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023207</id>
      <parentid>3023206</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T21:26:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4174" sha1="e076i08g6titj5zo0xde5jfik4k5641" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= הילילו הה ליום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]{{הערה|ככל הנראה קינה זו מהווה המשך לקרובת י&quot;ד ממנו שנאבדה, כדוגמת {{צ|[[שבת סורו מני]]}} ואחרות.}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ה-532}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בתשעה באב בסוף כל הקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|הפיוט מיוסד על פסוקי [[איכה א]] החל מאות ס'}}

הֵלִילוּ הָהּ לַיּוֹם{{ש}}
כִּי קָצַף עָלֵינוּ אָיֹם{{ש}}
בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵבֶל לִי בְּזֶה יוֹם{{ש}}
לָכֵן אֶבְכֶּה לִקְשֵׁה יוֹם{{ש}}
וְאַנְחוֹתַי רַבּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
עַד יְכוֹנֵן שֵׁם הָעִיר מִיּוֹם

{{סי|סִ}}{{סי|לָּה|0}} וְגַם הוֹגָה{{ש}}
וּמַכָּתִי נְהוּגָה{{ש}}
וְצָרָתִי לִי לָעֲגָה{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} בִּלְגָּה

{{סי|עַ}}{{סי|ל|0}} כֵּן יֵאָמֵר{{ש}}
קִינִים וְלֹא זֶמֶר{{ש}}
עַל כֻּלּוֹ כָבוֹד אֹמֵר{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} אִמֵּר

{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה|0}} וְאֵין מַחֲזִיר{{ש}}
מְקוֹם טָהֳרַת נָזִיר{{ש}}
כִּרְסְמָהּ מִיַּעַר חֲזִיר{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} חֵזִיר

{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק|0}} לִי פִצֵּץ{{ש}}
שׁוּבִי, וָאֶתְלוֹצֵץ{{ש}}
חוֹמוֹתַי פִּצֵּץ{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} הַפִּצֵּץ

{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְפוֹתֵחַ יָד{{ש}}
וּמֶנִּי אָזְלַת יָד{{ש}}
וְטָבְעוּ פִּתְחֵי יָהּ{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} פְּתַחְיָה

{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְהַחֲזֵק אֵל{{ש}}
כִּי אֵין יַד לְאֵל{{ש}}
וְנֶעֱלָמוֹת מַרְאוֹת יֶחֶזְקֵאל{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} יְחֶזְקֵאל

{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ|0}} בִי מְלָכִים{{ש}}
כִּי נוֹעֲלוּ מַלְאָכִים{{ש}}
וְנָפְלוּ בֹּעַז וְיָכִין{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} יָכִין

{{סי|שֻׁ}}לַּמְתִּי רֹעַ גְּמוּל{{ש}}
לָכֵן לִבִּי אָמוּל{{ש}}
וְלֹא רִחַם עַל יוֹנֵק וְגָמוּל{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} גָּמוּל

{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} וְתִדְלֶה יָהּ{{ש}}
וְתָחֹן עַם דְּלָיָה{{ש}}
יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר}} דְּלָיָה

{{סי|תָּ}}{{סי|רוּם|0}} וְתָעֹז יָהּ{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
וְתָסִיר נְהִי וְנִהְיָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר}} מַעַזְיָה.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:יניי]]</text>
      <sha1>e076i08g6titj5zo0xde5jfik4k5641</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023208</id>
      <parentid>3023207</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T21:27:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4183" sha1="i8r55wy035c4wk2vhj7x1xlinhkabn5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= הילילו הה ליום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[:מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]{{הערה|ככל הנראה קינה זו מהווה המשך לקרובת י&quot;ד ממנו שנאבדה, כדוגמת {{צ|[[שבת סורו מני]]}} ואחרות.}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ה-532}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בתשעה באב בסוף כל הקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|הפיוט מיוסד על פסוקי [[איכה א]] החל מאות ס'}}

הֵלִילוּ הָהּ לַיּוֹם{{ש}}
כִּי קָצַף עָלֵינוּ אָיֹם{{ש}}
בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵבֶל לִי בְּזֶה יוֹם{{ש}}
לָכֵן אֶבְכֶּה לִקְשֵׁה יוֹם{{ש}}
וְאַנְחוֹתַי רַבּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
עַד יְכוֹנֵן שֵׁם הָעִיר מִיּוֹם

{{סי|סִ}}{{סי|לָּה|0}} וְגַם הוֹגָה{{ש}}
וּמַכָּתִי נְהוּגָה{{ש}}
וְצָרָתִי לִי לָעֲגָה{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} בִּלְגָּה

{{סי|עַ}}{{סי|ל|0}} כֵּן יֵאָמֵר{{ש}}
קִינִים וְלֹא זֶמֶר{{ש}}
עַל כֻּלּוֹ כָבוֹד אֹמֵר{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} אִמֵּר

{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה|0}} וְאֵין מַחֲזִיר{{ש}}
מְקוֹם טָהֳרַת נָזִיר{{ש}}
כִּרְסְמָהּ מִיַּעַר חֲזִיר{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} חֵזִיר

{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק|0}} לִי פִצֵּץ{{ש}}
שׁוּבִי, וָאֶתְלוֹצֵץ{{ש}}
חוֹמוֹתַי פִּצֵּץ{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} הַפִּצֵּץ

{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְפוֹתֵחַ יָד{{ש}}
וּמֶנִּי אָזְלַת יָד{{ש}}
וְטָבְעוּ פִּתְחֵי יָהּ{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} פְּתַחְיָה

{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְהַחֲזֵק אֵל{{ש}}
כִּי אֵין יַד לְאֵל{{ש}}
וְנֶעֱלָמוֹת מַרְאוֹת יֶחֶזְקֵאל{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} יְחֶזְקֵאל

{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ|0}} בִי מְלָכִים{{ש}}
כִּי נוֹעֲלוּ מַלְאָכִים{{ש}}
וְנָפְלוּ בֹּעַז וְיָכִין{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} יָכִין

{{סי|שֻׁ}}לַּמְתִּי רֹעַ גְּמוּל{{ש}}
לָכֵן לִבִּי אָמוּל{{ש}}
וְלֹא רִחַם עַל יוֹנֵק וְגָמוּל{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} גָּמוּל

{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} וְתִדְלֶה יָהּ{{ש}}
וְתָחֹן עַם דְּלָיָה{{ש}}
יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר}} דְּלָיָה

{{סי|תָּ}}{{סי|רוּם|0}} וְתָעֹז יָהּ{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
וְתָסִיר נְהִי וְנִהְיָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר}} מַעַזְיָה.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:יניי]]</text>
      <sha1>i8r55wy035c4wk2vhj7x1xlinhkabn5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אף ברי אותת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726922</id>
    <revision>
      <id>3023140</id>
      <parentid>3022450</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T16:33:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* הכרזת גשם */</comment>
      <origin>3023140</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50156" sha1="8vuv6x0ta0sc5kj5u5kct9h5u9rpe6a" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|שבעתת-גשם של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}.}}
====א====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: [[איוב לז יא]], '''אלעזר הודיה'''}}

{{סי|אַף בְּרִי|1}} {{סי|אֻ}}תַּת שֵׁם שַׂר מָטָר {{ש}}
לְהַעֲבִיב וּלְהַעֲנִין לְהָרִיק וּלְהַמְטַר {{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|(חזן:)}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|3}} {{סי|אִ}}בִּים בָּם גֵּיא לַעֲטַר {{ש}}
לְבַל יָעָצְרוּ בְּנִשְׁיוֹן שְׁטָר {{ש}}
{{סי|אֲ}}מוּצִים גָּנוֹן בָּם שׁוֹאֲלֵי מָטָר&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

====ב====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|יַטְרִיחַ|1}} {{סי|לְ}}פַלֵּג מִפֶּלֶג גֶּשֶׁם {{ש}}
{{סי|לְ}}מוֹגֵג פְּנֵי נֶשִׁי בְּצַחוֹת לֶשֶׁם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|(חזן:)}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|3}} {{סי|לְ}}אַדְּרָךְ כִּנִּיתָ בְּרֶשֶׁם {{ש}}
{{סי|לְ}}הַרְגִּיעַ בְּרַעֲפָם לִנְפוּחֵי נֶשֶׁם{{ש}}
{{סי|לְ}}הַחֲיוֹת מַזְכִּירִים גְּבוּרוֹת הַגֶּשֶׁם&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;קטע התחלה=הרחבות/&gt;
====רשות====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|(חזן:)}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}פִיק מַעַן מְעֻטָּר / בְּיוֹם הַמְנֻטָּר{{ש}}
{{סי|אֶ}}עֱרֹךְ שׁוּעַ וְלֹא אֶפְטַר / בְּנִיב הַמְפֻטָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}קֵץ הַמְנֻטָּר / שְׁאוֹנוֹ הָנְטַר{{ש}}
{{סי|בְּ}}מוּסָפִי לַעֲטַר / תְּפִלַּת מָטָר

{{סי|גִּ}}ילַת פַּעֲמַיִם / שׂוֹשׂ יוֹם מִיּוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|גַּ}}ל לִי מִשָּׁמַיִם / בְּשָׁאֳלִי בוֹ מָיִם{{ש}}
{{סי|דַּ}}לְתֵי שָׁמַיִם / אֲשֶׁר מוּל שַׁעַר הַמַּיִם{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי יִפְתַּח מִשָּׁמַיִם / בְּשָׁפְכִי לוֹ לֵב כַּמָּיִם

{{סי|הֲ}}גִיגִי בַּל יַדְמִים / בֶּצַע אֲשֵׁמִים{{ש}}
{{סי|הָ}}לְבָּנוּ בְּכִפּוּר אֲשָׁמִים / וְשׂוֹטֵן מַה יַּשְׁמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אִמְרֵי רְשׁוּמִים / בְּעֶרְכָּם נִרְשָׁמִים{{ש}}
{{סי|וִ}}דִּיתִי עִם שָׂמִים / לְהַזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים

{{סי|זַ}}עַק מִמֵּצַר / אֶקְרָא בְּעֵת צַר{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יַרְחִיב לִי בַּצַּר / שׁוּעַ אֲשֶׁר לֹא בְצָר{{ש}}
{{סי|חֹ}}זֶק יָד לֹא תִקְצָר / מִפְּתֹחַ אוֹצָר{{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא אִם עָצַר / יִפֶן בְּעַם נֶעֱצָר

{{סי|טְ}}עָמִים אֲחַבֵּר / חֲיָלִים לְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|טִ}}פֵּי נִתּוּרִים אֲדַבֵּר / וְלֹא כְמִתְגַּבֵּר{{ש}}
{{סי|י}}וֹרוּנִי מָה אֲדַבֵּר / פְּנֵי תֵבָה כְּעוֹבֵר{{ש}}
{{סי|יִ}}רְשׁוּנִי בַּעֲדָם לְהַסְבֵּר / כִּי עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

{{סי|כְּ}}רֹעַ בֶּרֶךְ לְהַבְרִיךְ / בָּמוֹת לְהַדְרִיךְ{{ש}}
{{סי|כִּ}}וּוּן חִין לְהַעֲרִיךְ / בְּעַד עַם מַעֲרִיךְ{{ש}}
{{סי|לַ}}חֲבֹשׁ וּלְהַאֲרִיךְ / חַרְבּוֹן חֹרֶב מַפְרִיךְ{{ש}}
{{סי|לְ}}דַבֵּר גְּבוּרוֹת אַאֲרִיךְ / כִּי עֵת לְקַצֵּר וְעֵת לְהַאֲרִיךְ

{{סי|מִ}}מַּטַּע דָּרְבוֹנוֹת / אָבִינָה תְבוּנוֹת{{ש}}
{{סי|מֵ}}עַם בִּינוֹת / אֲדַבֵּר נְכוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|נְ}}אָקוֹת מְכֻוָּנוֹת / לְהַמְטִיר גֵּיא וְלִבְנוֹת{{ש}}
{{סי|נְ}}שַׁמּוֹת לְכוֹנְנוֹת / בְּרַבּוֹת בָּנוֹת

{{סי|שְׂ}}עִירִים לְהַרְבִּיב / חֲזִיזִים לְהַעֲבִיב{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחִים לְהַאֲבִיב / עַד זְמַן אָבִיב{{ש}}
{{סי|עֲ}}דָנִים לְהַנְבִּיב / מִקְּדִיחַת שְׁבִיב{{ש}}
{{סי|עָ}}בִים לְהַלְבִּיב / לְרַוּוֹת עַם חָבִיב

{{סי|פָּ}}נִים לִי יִשָּׂא / בְּצִיגָתִי פְּנֵי כְנִיסָה{{ש}}
{{סי|פֹּ}}עַל בְּעֶשֶׂר נֻסָּה / יִזְכָּר לִי לְחוּסָה{{ש}}
{{סי|צ}}וּר רָם וְנִשָּׂא / אֵלָיו עַיִן אֶשָּׂא {{ש}}
{{סי|צְ}}בָאָיו לוֹ אֲגַיְסָה / וְלֹא בְרוּחַ גַּסָּה

{{סי|ק}}וֹלִי יֶעֱרַב / וְרִנָּתִי לְפָנָיו תִּקְרַב{{ש}}
{{סי|קַ}}מְתִּי כְּבַקְּרָב / חָגוּר כְּלֵי קְרָב{{ש}}
{{סי|רְ}}שׁוּת צָעִיר וָרַב / אֶטֹּל טֶרֶם אֶקְרַב{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ אֲבַשֵּׂר וְיֶעֱרַב / צֶדֶק בְּקָהָל רָב

{{סי|שָׁ}}לִיחַ לְמִסְתּוֹפְפִים / צִיר לַאֲסוּפִים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}בְעַת יְמֵי חַג אוֹסְפִים / וְנִסּוּךְ הַמַּיִם חוֹסְפִים{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִינִי מוֹסִיפִים / וּבוֹ נֶאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}וְעַת מַיִם מְחַסְּפִים / בְּחִין מוּסָפִים

{{סי|תְּ}}פוּצֶינָה עֵינוֹת מַיִם / בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵּי מַיִם{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְשַׁכְנָה בְטוּחוֹת לְפֶה מַיִם / לְהִתְגַּבֵּר כְּנַחֲלֵי מַיִם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תִּ}}זְכָּר לִי אֲתוּי נַהֲרִים / מִשּׁוּב אֲחוֹרַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲנֵנֵי עֲדֵי אֶפְרַיִם / בְּשָׁפְכִי שִׂיחוֹת צָהֳרָיִם
====אקשטה כסל וקרב====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}

{{סי|אֲ}}קַשְּׁטָה כֶּסֶל וָקֶרֶב לְהַבִּיעַ בְּעַד מַיִם{{ש}}
{{סי|אֶ}}זּוֹם לְפִי מְעַט גַּעַת בְּלִחְלוּחַ מְלֶאכֶת מַיִם{{ש}}
{{סי|אֲ}}חַסְּפָה מֵעֵין מַעַשׂ מִפְעַל מַיִם{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת פְּנֵי מֵבִין לְהַשְׁמִיעַ גְּבוּרוֹת מָיִם

{{סי|בְּ}}גָבְהֵי שָׁמַיִם אָצַר אָסְמֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|בְּ}}תַחְתִּיּוֹת אֶרֶץ הֶחְבִּיא תְּהוֹמוֹת מַיִם{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם הֵחֵל וְכָל חוּג אֶרֶץ וְשָׁמַיִם{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם הִרְקִיעַ הֲדֹם וְקֵרָה שָׁמָיִם

{{סי|גַּ}}ם בְּטֶרֶם יוּצָרוּ פְּתוּכֵי אֵשׁ וּמַיִם {{ש}}
{{סי|גָּ}}מַר וְכִלֵּל כֹּל בִּמְשׁוּלַת מַיִם{{ש}}
{{סי|גָּ}}רָה אֶצְלוֹ אָמוֹן לְשַׁעֲשְׁעוֹ יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|גְּ}}נָזָהּ פְּעֹל אִתּוֹ עוֹלָמוֹת שְׁנָיִם

{{סי|דָּ}}רַךְ וְהִשְׁתָּה שְׁתוֹת בְּמַשְׁתִּיַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת כִּי כֹל הוּשְׁתָה מִשְּׁתִיַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|דִּ}}בֶּר וְהֶעֱרִיךְ תָּפְתֶּה מִשְּׁלִיגַת מַיִם{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשׁ וְנָטַע שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם

{{סי|הִ}}צְפִּין לַיְשָׁרִים אֱמוּנַת יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|הֶ}}עֱבִיר תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת כִּבְשֶׁטֶף מַיִם{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין שִׁבְעָה בְּרֹאוֹת עַד לֹא אֶרֶץ וְשָׁמַיִם{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁרָה בָם שְׁכִינָה קֶדֶם דָּר שָׁמָיִם

{{סי|וְ}}נָכוֹן מֵאָז צָר כֵּס וְיִחֲסוֹ שָׁמַיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}בְסָסוֹ עַל רוּחַ מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם{{ש}}
{{סי|וְ}}כְצָר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וּמָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם{{ש}}
{{סי|וִ}}עֲדוֹ בֵּין חַשְׁרַת מַיִם לְחֶשְׁכַּת מָּיִם

{{סי|זִ}}מַּן לוֹ לַעֲמֹס גַּבּוֹת מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ש}}
{{סי|זִ}}יו מִסְפַּר רֹבַע פָּנִים חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ וּמָאתַיִם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעוֹת מִמַּשָּׂא וְרוֹעֲשוֹת מִקּוֹלוֹת מַיִם{{ש}}
{{סי|זְ}}בוּדִים אִתָּם כְּרוּב וְאוֹפָן וְגַלְגַּל מַיִם

{{סי|חֵ}}יל שַׂרְפֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ מַיִם{{ש}}
{{סי|חֲ}}קוּקִים וְנִשְׁעָרִים בְּאֹרֶךְ עִמְקֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|חֶ}}צְיָם בְּרִיַּת אֵשׁ וְחֶצְיָם יְצִירַת מָיִם{{ש}}
{{סי|ח}}וֹצְצִים תֵּת מְחִיצָה בֵּין אֵשׁ וּבֵין מָיִם

{{סי|טָ}}סִים וּמְעוֹפְפִים בְּכַנְפֵי אֵשׁ וּמַיִם{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבְלִים בְּנָהָר נָגֵד כְּנַחֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|טִ}}כֵּס אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וָאֵשׁ וּבָרָד מַיִם{{ש}}
{{סי|טְ}}מוּנִים לְסַעֲרַת חֵמָה לְצַלְמוֹנַת מָיִם

{{סי|יָ}}זַם וְאָצַר לְחַיִּים פֶּלֶג מָלֵא מַיִם{{ש}}
{{סי|יָ}}עַץ לְפַלֵּג מֶנּוּ לִפְלַגּוֹת מַיִם{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ כְּבָט בְּכָל פֹּעַל כִּי אֵין חַיּוֹת בְּלִי מַיִם{{ש}}
{{סי|יִ}}שֵּׁר תֵּת מַתְּנַת חִנָּם לְעוֹלָם מָיִם

{{סי|כְּ}}פָץ תֵּת מֵאָז יִשּׁוּב דָּת לַמַּיִם{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל לְהַשְׁקוֹת נֶשִׁי מִתַּחְתִּיּוֹת מַיִם{{ש}}
{{סי|כְּ}}שָׁר בְּבַעֲלֵי זְרוֹעַ כִּי יֶחְמְסוּ מַיִם{{ש}}
{{סי|כִּ}}וֵּן וְשָׁב לְשׁוֹקֵקָהּ מֵאוֹצַר שָׁמָיִם

{{סי|לְ}}מַעַל לָרָקִיעַ עָשׂ כִּבְרֵכַת מַיִם{{ש}}
{{סי|לִ}}נְטוֹת עָלֶיהָ כִּפָּה מַזַּעַת מֵחַמַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}הַטִּיף מִמֶּנָּה מִגְרַע נִטְפֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|לַ}}הֲלֹךְ מַהֲלַךְ כַּמָּה בְּלִי עֵרוּב מָיִם

{{סי|מַ}}רְאֵה הַקֶּשֶׁת כַּעֲשָׁשִׁית בַּמַּיִם{{ש}}
{{סי|מֶ}}נָּה כֹּל יָבִינוּ כֹּחַ מוֹדֵד מַיִם{{ש}}
{{סי|מַ}}רְאָה כָּל מַרְאֶה וּמַרְאָהּ כְּמַרְאִית מַיִם{{ש}}
{{סי|מ}}וֹדַעַת לְגֵיא אוֹת בְּרִית בְּלִי טוֹבַעַת מָיִם

{{סי|נ}}וֹעֵץ בָּרָק בְּבַהַל לְהַבְרִיק כְּמֵהַת מַיִם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹהֵם בְּרַעַשׁ וְקוֹל רַעַם מַרְעִים עַל הַמַּיִם{{ש}}
{{סי|נְ}}שִׂיאִים וְרוּחַ מַקְדִּימִים לַמַּיִם{{ש}}
{{סי|נִ}}רְאִים כְּעוֹלִים מִמַּיִם וְשָׁבִים אֶל הַמָּיִם

{{סי|שָׂ}}ם מִשְׁקָל לָרוּחַ בּוֹ לְפַלֵּס מַיִם{{ש}}
{{סי|סִ}}יֵּם לְפִי כָל אֶרֶץ מַה לְּהַגְרִיל מַיִם{{ש}}
{{סי|סִ}}פֵּק וּמַד בְּמִדָּה תִּכֵּן מִַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|סִ}}דֵּר לְשֵׁבֶט לָאָרֶץ לְחֶסֶד לְהַמְצִיא מָיִם

{{סי|עָ}}ב וְחָזִיז וְנָשִׂיא וְאֵד וַעֲנַן מַיִם{{ש}}
{{סי|עָ}}רֵךְ בָּם שְׂאֵת מַשָּׂא מֵעִמּוּס מַיִם{{ש}}
{{סי|עָ}}פִים וְדָאִים עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם{{ש}}
{{סי|ע}}וֹמְדִים צְרוּרִים עַד יֻרְשׁוּ לְהָרִיק מָיִם

{{סי|פַּ}}חַד שְׂעִירִים מִשְׁתַּעֲרִים בְּהַרְעִיפָם מַיִם{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹתְחִים פִּיהֶם כְּנֹס כַּנֵּד שְׁתִיַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹרְחִים לְהַמְתִּיק בְּשַׁחַק תִּמְלוּחִית מַיִם{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹנִים שׁוּב לָלֶכֶת אֶל מְקוֹם הַמָּיִם

{{סי|צִ}}בְאוֹת רְבִיבִים הַמַּרְבִּיבִים מַיִם{{ש}}
{{סי|צ}}וֹמְחִים כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|צִ}}יָּה מְמוֹגְגִים בְּנַחַת זִלַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|צִ}}חְיוֹן חַרְבוֹן קַיִץ לְהַשְׂבִּיעַ שֹׂבַע מָיִם

{{סי|קַ}}ו מָבְדָּל אֲשֶׁר הָבְדַּל לַמַּיִם{{ש}}
{{סי|קִ}}צְבָּם תָּלוּי בְּאֹמֶר לְהַפְרוֹת מְטַר מָיִם{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל צִנּוֹרוֹת כִּי יַזְחִילוּ מֵהֶם מַיִם{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלוֹת יִתְּנוּ תְהוֹמוֹת שְׁעוֹת לְצִמְּאוֹן מָיִם

{{סי|ר}}וֹעֲשִׁים וּמַרְעִישִׁים קוֹל מִקּוֹלוֹת מַיִם{{ש}}
{{סי|ר}}וֹגְשִׁים וְנוֹשְׂאִים קוֹל לְאַדִּיר קוֹלוֹ עַל הַמַּיִם{{ש}}
{{סי|רֶ}}נֶן מַנְעִימִים לְמַרְעִים עַל רֹב מַיִם{{ש}}
{{סי|רִ}}דְתָּם כֹּל יָשִׁירוּ שִׁיר לְמוֹדֵד מָיִם

{{סי|שֶׁ}}בַח כִּנּוּי שֵׁם כִּנָּה בְּשֵׁם מַיִם{{ש}}
{{סי|שִׁ}}תֵּף בְּשֵׁם אַדִּיר אַדִּירִים לְמַיִם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ת מַעֲטֶה לְבוּשׁוֹ כְּמַחֲזֵה שְׁלִיגַת מַיִם{{ש}}
{{סי|שִׁ}}וָּה קוֹל הוֹדוֹ כְּקוֹל רִבּוּי מָיִם

{{סי|תִּ}}כֵּן וְכָל וּמַד וְגָזַר וְדָלָה מַיִם{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת לְכָל גֵּיא וְגֵיא מַעְיָן לִשְׁתּוֹת מַיִם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תִּ}}רְגַּל מֵעֵדֶן נָהָר יוּבַל מַיִם{{ש}}
{{סי|תִּ}}וְּכוֹ לְהִפָּרֵד לְרִבּוּעַ רָאשֵׁי מָיִם
====תכנם לארץ וחוצות====
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''', '''אלעזר בירבי קליר מקרית ספר'''}}

{{סי|תִּ}}כְּנָם לְאֶרֶץ וְחוּצוֹת לַחֲצוֹת מַיִם
:{{סי|אִ|1}}מֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה יִּתְּנוּ מָיִם
{{סי|שָׁ}}קַל לְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל לְבַד פַּלְגֵי מַיִם
:{{סי|לִ|1}}מְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָיִם
{{סי|רְ}}צוֹת לָהּ שָׁלוֹם בִּירִידַת מַיִם
:{{סי|עָ|1}}מֹק וְתָלוּל גָּלוּי וְחָבוּי כְּאַחַת שְׁתוֹת מַיִם
{{סי|קֶ}}רַח וּכְפוֹר וְשֶׁלֶג וְנֵזֶל מַיִם
:{{סי|זֻ|1}}מָּנוּ לָהּ לְשׁוֹקֵקָהּ בְּכָל מִינֵי מָיִם
{{סי|צ}}וֹפֶה בָּהּ עַיִן לְהַתְמִידָהּ בְּמַיִם
:{{סי|רֵ|1}}אשִׁית וְעַד אַחֲרִית דְּרוּשָׁה רַוּוֹת מַיִם
{{סי|פֶּ}}שַׁע אִם הָעֳצַם וְנִגְזַר עֲצִירַת מַיִם
:{{סי|בְּ|1}}תַחַן וָפֶלֶל יְפַתּוּ מִגְרַע בְּנִטְפֵי מָיִם
{{סי|עַ}}יִן יִשְׂאוּ לָרוֹכֵב בְּעֶזְרָם שָׁמַיִם
:{{סי|יְ|1}}שֵׁנִים הֱיוֹת בְּמַצַּע וְהוּא מַסְפִּיק לָמוֹ מַיִם
{{סי|שִׂ}}יחַ מֵהַיּוֹם נֶעֱצָרִים לְהַזְכִּיר בְּשִׂיחָם מַיִם
:{{סי|ר|1}}וֹגְשִׁים בְּסוֹף שִׁבְעָה לְצַיֵּן בְּמוּסַף מָיִם
{{סי|נִ}}סּוּךְ מְנַסְּכִים שְׁלֹשֶׁת לוֹג מַיִם
:{{סי|בָּ|1}}ם לַעֲרֹךְ כְּסֵדֶר שְׁלֹשָׁה רִבִיעיּוֹת מַיִם
{{סי|מִ}}מַּעַל לְהַרְבִּיעַ זַכְרוּת רֶבַע מַיִם
:{{סי|יַ|1}}עַל בְּכֶפֶל מִתַּחַת פִּרְיַת נַקְבוּת מָיִם
{{סי|לְ}}יִפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע מְטַר מַיִם
:{{סי|ק|1}}וֹרְאִים זֶה לָזֶה עַד יַשִּׁיקוּ מַיִם לְמַיִם
{{סי|כַּ}}אֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם
:{{סי|לְ|1}}צִמָּאוֹן יִשְׁעוּהוּ עֲיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת מָיִם
{{סי|יַ}}חַד דְּגַת וְקַשְׂקֶשֶׂת הַגְּדֵלִים בַּהֲמוֹן מַיִם
:{{סי|יִ|1}}תְאַוּוּ לְרִדְתּוֹ גְּמוֹת מֶנּוּ מְעַט מָיִם
{{סי|טְ}}רוּחֵי שְׁחִין וּכְאֵב וְחוֹלֵי מֵעַיִם
:{{סי|ר|1}}וֹגְעִים וּמִתְרַוְּחִים בְּאִוּוּי קֵרַת מָיִם
{{סי|חַ}}יֵּי כָּל נֶשִׁי מָסַרְתָּ בְּמַזָּלוֹת שָׁמַיִם
:{{סי|מְ|1}}מֻנִּים עַל כָּל אֶרֶץ אֵיךְ לְפַרְנְסָהּ מַיִם
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם
:{{סי|קִ|1}}דַּשְׁתָּ אוֹתָהּ לְשִׁמְךָ לְמוֹגְגָהּ מָיִם
{{סי|וְ}}אַתָּה בְּיָדְךָ תַּתָּה מַפְתֵּחַ מְטַר מַיִם
:{{סי|רְ|1}}שׁוֹת אֵין לְהִנָּתֵן בִּלְעָדֶיךָ לִפְתֹּחַ אוֹצְרוֹת מַיִם
{{סי|הָ}}קֵם דְּבָרְךָ הַטּוֹב תֵּת בְּשֶׁפַע מַיִם
:{{סי|יַ|1}}חַד לְנֶדֶב לְרָצוֹן לְטֹהַר לְהָנִיף מָיִם
{{סי|דֵּ}}י אַרְבָּעִים סְאָה מְשָׁעֵר מִקְוֵה מַיִם
:{{סי|תְּ|1}}מִימֶיךָ אֵיךְ בּוֹ יָטְהָרוּ אִם אֵין בּוֹ שֵׁעוּר מַיִם
{{סי|גְּ}}שָׁמִים שִׁבְעָה מִשִּׁבְעָה רְקִיעֵי מַיִם
:{{סי|שַׂ|1}}בַּע אֲרָצוֹת שֶׁבַע וְשִׁבְעַת עַמֻּדֵי מָיִם
{{סי|בִּ}}צּוּר חוֹגְגִים שִׁבְעָה וְנֶעֱצָרִים עֲדֵי מַיִם
:{{סי|פִּ|1}}לּוּלָם קְשֹׁב בְּשָׁפְכָם לְךָ לֵב כַּמַּיִם
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}דוֹן הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם
:{{סי|רֵ|1}}עֶיךָ לְנַהֵל בְּרֶבֶץ כְּעַל מַבּוּעֵי מָיִם

====יפתח ארץ לישע====
&lt;noinclude&gt;{{הור2|הפסוקים אינם מופיעים במחזורים.}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור2|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע, [[דברים כח יב]], [[ישעיהו נה י]]. מוזכרים לסירוגין: האבות, השבטים והעניות שב[[משנה תענית ב ד]]; חדשי השנה והמזלות.}}
{|
|-
|{{שמאל|{{סי|יִפְתַּח|10}}}}||{{סי|אֶ}}רֶץ לְיֵשַׁע / לִשְׁבֹּר מַטֵּה רֶשַׁע
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|אִ}}ם כִּזְּבוּ בְּפֶשַׁע / זְכֹר נָם יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְתִישַׁע
|-
|{{שמאל|{{סי|כִּי|20}}}}||{{סי|אֲ}}רֻבּוֹת שְׁמֵי עֶרֶץ / עַד אָבִיב יִפָּתְחוּ בְּלִי פֶרֶץ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|אֵ}}ד לְהַעֲלוֹת בְּמֶרֶץ / טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכׇל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח, כִּי לֹא הִמְטִיר יְיָ אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה׃{{ממס|בראשית ב ה}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|יְיָ|10}}}}||{{סי|בְּ}}יָדוֹ מַפְתֵּחַ / זוּלָתוֹ בְּלִי יִפָּתֵחַ|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♈&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|בְּ}}צוּל יַרְתִּיחַ / חָגוּר בְּנֵי עָקוּד לְפַתֵּחַ 
|-
|{{שמאל|{{סי|כַּאֲשֶׁר|20}}}}||{{סי|בֻּ}}חַן וְשָׁפַךְ לֵב כַּמַּיִם / יִהְיוּ טְלָאָיו מִיּוֹמַיִם
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|בְּ}}אֵר חָפַר פַּעֲמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו׃{{ממס|ירמיה י יג}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|לְךָ|10}}}}||{{סי|גָּ}}שִׁים וְשֶׁוַע מַרְהִיטִים / לְהָקֵר חֹרֶב לְהָטִים 
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|גַּ}}בֵּר כַּמֶּרְהָטִים / בְּחִין פִּצֵּל בָּרְהָטִים
|-
|{{שמאל|{{סי|יֵרֵד|20}}}}||{{סי|גֶּ}}שֶׁם לְנִדְשָׁאִים / לְעַדֶּן זִיו עַיִן לְךָ נוֹשְׂאִים
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|גְּ}}נוּזִים וְנִשָּׂאִים / לַשְּׂאוֹתָם מַעֲלֶה נְשִׂיאִים&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים קלה ז}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|אֶת|10}}}}||{{סי|דְּ}}רוּשָׁה מֵרֹאשׁ / תָּמִיד אוֹתָהּ דְּרֹשׁ || ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♉&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|דָּ}}גָן וְתִירוֹשׁ / יְרַוּוּ בְּשִׂיחַ בְּכוֹר רֹאשׁ
|-
|{{שמאל|{{סי|הַגֶּשֶׁם|20}}}}||{{סי|דְּ}}שָׁאִים יְרֹעֲנַן / וְשׁוֹר וּמְרִיא בּוֹ יָחֳנַן
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|דְּ}}לֵה לְעָב מָעֳנָן / בְּאוֹת קֶשֶׁת עֲנִינַת עָנָן&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ, וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן׃{{ממס|בראשית ט יד}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|אוֹצָרוֹ|10}}}}||{{סי|הַ}}מָּלֵא / מִזֵּעַת כִּפַּת דֹּק מִתְמַלֵּא 
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|הַ}}מְצָיַת מֵי מָלֵא / לְגֵיא מְעַקְּרֵי שׁוֹר תְּמַלֵּא
|-
|{{שמאל|{{סי|וְהַשֶּׁלֶג|20}}}}||{{סי|הַ}}קְפֵּא לְנִלְקֶשֶׁת / לְרָשׁוּ בַּשְּׁלִישִׁי מִתְבַּקֶּשֶׁת
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|הַ}}זֵּל לְמִתְנַקֶּשֶׁת / בְּהוֹד נֹגַהּ מַרְאֵה הַקָּשֶׁת&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְיָ, וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר׃{{ממס|יחזקאל א כח}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|הַטּוֹב|10}}}}||{{סי|וְ}}הַנָּעִים / שְׁעֵה זֶמֶר נָעִים|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♊&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|וְ}}קוֹל מְזַעְזְעִים / בְּמֵי מְרִיבָה לֹא תַזְעִים
|-
|{{שמאל|{{סי|מִן|20}}}}||{{סי|וִ}}דּוּי תְּאוֹמִים וְרֵעִים / תִּתְרַצֶּה בְּשִׂיחַ הַנָּעִים
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|וַ}}עֵד לְזוֹרְעִים / בְּקוֹל גַּלְגַּל הַמַּרְעִים&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל, הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל, רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים עז יט}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|אֶת|10}}}}||{{סי|זְ}}מַן חָבוּי גֹּפֶר / הָגְבְּלוּ גְבוּלוֹת בַּסֵּפֶר
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|זִ}}לַּת שֶׁפֶר / לְמַדֵּד אַדְמַת גּוּר עֹפֶר
|-
|{{שמאל|{{סי|הַשָּׁמַיִם|20}}}}||{{סי|זַ}}עַק לְקַבֵּל / חֹם בְּתַמּוּז מִלְּחַבֵּל 
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|זֹ}}רְמוּ לְתַבֵּל / בְּשֵׁשֶׁת מִינֵי תֵבֵל&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: עֹד כׇּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ׃{{ממס|בראשית ח כב}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|הַשָּׁמַיִם|10}}}}||{{סי|חַ}}שְׁרַת כְּבָרָה / חֲשֹׁר לְרוּחַ נִשְׁבָּרָה|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♋&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|חַ}}זֵּז בִּגְבוּרָה / לִמְבִינֵי עִתֵּי בָרָה
|-
|{{שמאל|{{סי|וְשָׁמָּה|20}}}}||{{סי|חֶ}}לְקָם בַּחַיִּים / כְּסַרְטָן גָּדֵל בְּמַיִם חַיִּים
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|חֲ}}שׂוּפִים וּבְקַו חֲצוּיִם / הוֹצֵא מִבֵּית מַיִם חַיִּים&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַ͏ִם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן, בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה׃{{ממס|זכריה יד ח}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|לָתֵת|10}}}}||{{סי|טַ}}עַם וָנֹפֶשׁ / לְהוֹצִיא אֲסִירִים לְחֹפֶשׁ
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|טְ}}בִיעַת רֶפֶשׁ / בַּל יַבְעִיתוּ מְחָרֵף נֶפֶשׁ
|-
|{{שמאל|{{סי|לֹא|20}}}}||{{סי|טַ}}רְחוּת כְּמַבּוּלוֹת / וְלֹא בְּחֹרֶב אָב מַחְבִּילוֹת
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|טְ}}מוּנִים בְּתַחְבּוּלוֹת / חֲשֹׂף מַצִּיב כָּל גְּבוּלוֹת&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: אַתָּה הִצַּבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|מְטַר|10}}}}||{{סי|י}}וֹרֶה לִירוֹת / שָׂדוֹת וִיעָרוֹת|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♌&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|יִ}}מָּלְאוּ יְאוֹרוֹת / לִמְגוֹדְדֵי גְדוּד שְׁיָרוֹת 
|-
|{{שמאל|{{סי|יָשׁוּב|20}}}}||{{סי|יִ}}פְרֶה הַר וְגִבְעָה / יִרְבַּץ כְּאַרְיֵה עֲלֵי טְבוּעָה
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|יְ}}שַׁלְּשׁוּ רְבִיעָה / לְהִפָּרֵד לְרָאשִׁים אַרְבָּעָה&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׃{{ממס|בראשית ב י}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|אַרְצְךָ|10}}}}||{{סי|כִּ}}וּוּן הֲדוֹם רֶגֶל / וְלֹא נִשְׁקֵית כְּגַן בְּרֶגֶל
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|כְּ}}זִנּוּק אֵגֶל / יְזַנְּקוּ בָשָׁן בְּמָנוֹחַ עֵגֶל
|-
|{{שמאל|{{סי|כִּי|20}}}}||{{סי|כֹ}}ל בַּשֶּׁקִי יָשִׂישׂ / בְּאָסְפָּם בָּר בֶּאֱלוּל בְּטִלֻּל רְסִיס
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|כְּ}}רָמִים לְהַעֲסִיס / בְּנִטְפֵי חָלָב וְעָסִיס&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכׇל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם, וּמַעְיָן מִבֵּית יְיָ יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים׃{{ממס|יואל ד יח}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|בְּעִתּוֹ|10}}}}||{{סי|לְ}}הַרְעִים רַעַם / בְּנַחַת וְלֹא בְזַעַם|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♍&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|לָ}}תֶת טַעַם / בְּאַדְמַת מַשְׁפִּיר אִמְרֵי נֹעַם
|-
|{{שמאל|{{סי|אִם|20}}}}||{{סי|לְ}}שֵׁבֶט לְאֶרֶץ נִשְׁלָחִים / לְהַעֲלִיץ בְּתוּלָה בְּאִבֵּי שְׁלָחִים
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|לִ}}פְלָגִים נִשְׁלָחִים / לְשַׂמֵּחַ עִיר אֱלֹהִים&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים, קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים מו ה}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|וּלְבָרֵךְ|10}}}}||{{סי|מִ}}מֶּגֶד יְרָחִים / בְּעִדּוּן תְּנוּב פְּרָחִים
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|מֵ}}עָבִים מַטְרִיחִים / וּמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ מַאֲרִיחִים
|-
|{{שמאל|{{סי|הִרְוָה|20}}}}||{{סי|מְ}}זוֹנִים וְנָטַר / בְּיֶרַח אֵיתָנִים לְהַתִּיר קְטַר
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|מֵ}}עַתָּה בַּל יֶאְטַר / לְהַרְעִיף שְׂעִירֵי מָטָר&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא, וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב׃{{ממס|דברים לב ב}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|אֶת|10}}}}||{{סי|נִ}}יב מַזְכִּירֵי שֶׁוַע / שְׁעֵה בְּנִסּוּךְ שֶׁבַע|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♎&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|נַ}}חֵל לָשֹׂבַע / לְקַרְנֵי רְאֵם לְשַׁלֵּשׁ רֶבַע
|-
|{{שמאל|{{סי|אֶת|20}}}}||{{סי|נִ}}טְעֵי חֻמַּת כֶּמֶשׁ / תַּטְרֵף לֶאֱסֹף בָּר בְּפִלּוּס גֹּמֶשׁ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|נַ}}זֵּל בְּנִטְפֵי אֶמֶשׁ / וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ, בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ׃{{ממס|שמואל ב כג ד}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|כָּל|10}}}}||{{סי|שִׂ}}יחִים בּוֹ יְאֻשָּׁרוּ / יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|שְׂ}}עִירִים יַחֲשֹׁרוּ / וְאַדְמַת רֹדֵם יַעֲשִׁירוּ
|-
|{{שמאל|{{סי|הָאָרֶץ|20}}}}||{{סי|ס}}וֹקְרִים כִּבְרַק אֵשׁ / פֶּן כַּמַּבּוּל בּוּל תִּתְבַּיֵּשׁ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|סַ}}פֵּק מִלְּבַיֵּשׁ / נוֹאֲמִים אָב לַמָּטָר הֲיֵשׁ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב, אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל׃{{ממס|איוב לח כח}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|מַעֲשֵׂה|10}}}}||{{סי|עִ}}קּוּשׁ כָּל בְּרִיָּה / לֹא יַעַצְרוּ מִגֵּיא פּוֹרִיָּה|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♏&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|עֲ}}מָקִים יַעַטְפוּ פִרְיָה / בְּזֵכֶר עֲנָיַת מוֹרִיָּה
|-
|{{שמאל|{{סי|וְהוֹלִידָהּ|20}}}}||{{סי|עָ}}ב חִתּוּל בָּשְׁתָּהּ / כְּבִמְקוֹם עַקְרָב בְּלִי לְשִׁיתָהּ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|עֶ}}רֶף רֵאשִׁיתָהּ / הַמְטַר לָעוֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם, אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק׃ וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם׃ אֶרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה׃{{ממס|דברים יא|דברים יא י-יב}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|יָדֶךָ|10}}}}||{{סי|פְּ}}תַח בִּזְרוֹעַ חָשׂוּף / לִפְתֹּחַ אוֹצַר אָסוּף
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|פְּ}}קֹד לְצִיָּה כָּסוּף / בְּזֵכֶר עֲנָיַת יַם סוּף
|-
|{{שמאל|{{סי|וְהִצְמִיחָהּ|20}}}}||{{סי|פֵּ}}רוֹת בְּמֵי שֶׁלֶג / בִּימֵי חֲנֻכָּה לְהָצִין מֶלֶג
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|פְּ}}נוֹת אַרְצָה בְּלִי פֶלֶג / מִדֹּק לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם וָשֶׁלֶג&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ, וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל׃{{ממס|ישעיה נה י}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|וְהִלְוִיתָ|10}}}}||{{סי|צְ}}בָאֶיךָ רְסִיסֵי אֲגַל / בְּנַחַת נַהֵל מַעֲגַל|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♐&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|צֹ}}ק בְּקוֹל גַּלְגַּל / בְּזֵכֶר עֲנִיַּת גִּלְגָּל
|-
|{{שמאל|{{סי|וְנָתַן|20}}}}||{{סי|צֹ}}אנְךָ שֶׁבַח לְךָ בְּמֶרֶץ / קֶשֶׁת לְהַרְאוֹת לְחַיֵּל אֶרֶץ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|צְ}}רוּרִים לְמִטְרוֹת עֶרֶץ / תַּתִּיר, לֵאמֹר לַשֶּׁלֶג הֱוֵא אֶרֶץ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ, וְגֶשֶׁם מָטָר, וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ׃{{ממס|איוב לז ו}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|גּוֹיִם|10}}}}||{{סי|קֻ}}צָּפוּ מִמֵּי הַקְצָפָה / כְּנִפְתְּחוּ אֲרֻבֹּת לְהָצִיפָה
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|קָ}}רִים בְּלִי חֲצִיפָה / בְּזֵכֶר עֲנָיַת מִצְפָּה
|-
|{{שמאל|{{סי|זֶרַע|20}}}}||{{סי|קֹ}}דֶשׁ מַטָּעָתוֹ / מָכְפֶּלֶת לְהָכִין מַרְעִיתוֹ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|קַ}}לִּים מִלְּהַבְעִיתוֹ / צַו לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כׇּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃{{ממס|דברים כח יב}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|רַבִּים|10}}}}||{{סי|רְ}}נָנוֹת בְּיַשְּׁבִי / הִרְבֵּיתִי לְךָ לְהַקְשִׁיבִי|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♑&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|רַ}}וֵּה לְהַשְׁאִיבִי / בְּזֵכֶר עֲנָיַת תִּשְׁבִּי
|-
|{{שמאל|{{סי|לַזּוֹרֵעַ|20}}}}||{{סי|רְ}}אֵה שִׂיחַ נִדְכּוֹ / כִּגְדִי רוֹבֵץ לְהַשְׁדִּיכוֹ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|רַ}}בֵּה כְּגַהֵר דַּכּוֹ / כְּקָדְרוּ עַד כֹּה וְעַד כֹּה&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: וַיְהִי עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל, וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה׃{{ממס|מלכים א יח מה}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|וְאַתָּה|10}}}}||{{סי|שְׁ}}עֵה נִיב שְׂפָתַי / הַמַּזְכִּירִים מֵאֵימָתַי || ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♒&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|שׁ}}וֹקֵק עֲמוּתַי / בְּזֵכָר עֲנָיַת בֶּן אֲמִתַּי
|-
|{{שמאל|{{סי|וְלֶחֶם|20}}}}||{{סי|שָׁ}}מֵן וְדָשֵׁן לְרַשֵּׁם / בִּדְלִי שְׁבָט יְצֻחְצַח כְּלֶשֶׁם
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|שַׁ}}פַּע לְנְפוּחֵי נֶשֶׁם / וְיִמָּלְאוּ הֶעָבִים גָּשֶׁם&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ וְאִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן, מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא׃{{ממס|קהלת יא ג}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|לֹא|10}}}}||{{סי|תִ}}{{סי|לְוֶה|10}} מִלִּפְתֹּחַ כָּל סָגוּר / לַעֲנוֹת מְצַפְצְפִים כְּעָגוּר|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♓&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|תָּ}}רִיק לְכָל מָגוֹר / בְּזֵכֶר עֲנָיַת גּוּר וְאָגוּר
|-
|{{שמאל|{{סי|לָאֹכֵל|20}}}}||{{סי|תְּ}}לוֹת לְךָ עֵינַיִם / לְאַדְּרוֹ וּלְהַדְגּוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|תֵּ}}ן לְהַחֲיוֹת כְּמִיּוֹמַיִם / אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם.&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר׃ אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ׃ אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ, אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת׃ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים ח|דברים ח ז-י}}
&lt;/noinclude&gt;
|}

==== איום זכור נא לשואלי מים ====
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור2|מנהג אשכנז המזרחי שלא לומר פיוט זה, ולומר במקומו את הפיוט {{צ|[[&lt;includeonly&gt;#זכור אב|&lt;/includeonly&gt;זכור אב]]}}.}}

{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}{{ש}}
{{סי|אָ}}יוֹם זְכָר-נָא לְשׁוֹאֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|בְּ}}רִית קָח לְהַרְחִיץ אֵלִים בְּמַיִם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹל לְשׁוֹפְכֵי שִׂיחַ עֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְנֶעֱקָד וְשָׁפַךְ לֵב כַּמַּיִם{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּכֵר לְמַפְגִּיעִים הַיּוֹם עֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|וִ}}דּוּי פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר לַנֶּעֱצָרִים הַיּוֹם עֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|חֶ}}בֶר דָּלָה לְהַשְׁקוֹת צֹאן מַיִם{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב זְכֹר לְטוֹבָה מְיַחֲלֶיךָ עֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|י}}וֹם אֲשֶׁר נִבְקְעוּ בְּמַטֵּה מַיִם{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיַּת נְדִיבִים מְחוֹקְקֵי בְּאֵר מַיִם{{ש}}
{{סי|לִ}}מְחַנְנֶיךָ זְכֹר בִּזְכִירַת מַיִם{{ש}}
{{סי|מְ}}נַסְּכֵי שִׁבְעָה בְּנִסּוּךְ הַמַּיִם{{ש}}
{{סי|נַ}}הֵל בְּצֶדֶק פִּלְאֵי יַרְדֵּן מַיִם{{ש}}
{{סי|שַׂ}}גֵּב כְּמֵהִים לִמְטַר מַיִם{{ש}}
{{סי|עֲ}}בוּר תָּאֵב וּפָץ מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוֹד פְּקִידִים וְנִפְקָדִים בְּמַיִם{{ש}}
{{סי|צַ}}דְּקֵם בְּצֶדֶק נָם מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדֵּי מַיִם{{ש}}
{{סי|קַ}}בֵּל בְּרָצוֹן שַׁוְעַת שׁוֹאֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|רְ}}עֵם וְנַהֲלֵם עַל מַבּוּעֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|שַׁ}}כְּנֵם בְּחַצְרוֹת בֵּית מוֹצָא מַיִם{{ש}}
{{סי|תְּ}}רַוֵּם מִנַּחַל עֲדָנֶיךָ מַיִם&lt;קטע סוף=הרחבות/&gt;
====הכרזת גשם====
שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם.
:לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה {{הור|אָמֵן}}
:לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת  {{הור|אָמֵן}}
:לְשׂוֹבַע וְלֹא לְרָזוֹן {{הור|אָמֵן}}

{{הור|מנהג פרנקפורט לומר בסדר זה:}}

:לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה {{הור|אָמֵן}}
:לְשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן {{הור|אָמֵן}}
:לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת {{הור|אָמֵן}}
{{הור2|מכאן ואילך לא מופיע במחזורים.}}

====ג====
{{סי|עָב|1}} {{סי|עַ}}נְנֵי גְשׁוּמִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֵי דֶשֶׁא הֱיוֹת מַגְשִׁימִים{{ש}}
{{סי|מַיִם|3}} {{סי|עֲ}}צוּרִים בְּחֵטְא אֲשֵׁמִים{{ש}}
{{סי|עַ}}תָּה בְּעֶתֶר תַּתִּיר הֱיוֹת מֻגְשָׁמִים{{ש}}
{{סי|עִ}}ם מַקְדִּישֶׁךָ בִּגְבוּרוֹת גְּשָׁמִים{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}
====ד====
…{{הערה|בכתבי היד לא נמצא פיוט לברכת קדושת היום, אולם חוקרים סבורים כי היה כזה במקור. ראה: פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה, עמ' 111-112.}}

====ה====
{{סי|יָפִיץ|1}} {{סי|זֶ}}רֶם מַיִם בְּעָבְרוֹ{{ש}}
כְּצִוּוּי מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמַעֲבִירוֹ{{ש}}
{{סי|מַיִם|3}} {{סי|זִ}}ילַת בִּרְכָתוֹ בְּחַשְּׁרוֹ{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ יוֹדִיעַ דַּרְכֵי יָשְׁרוֹ{{ש}}
{{סי|זִ}}בְחֵי תָמִיד בְּהַכְשִׁירוֹ{{ש}}
{{הור|שאותך [המחזיר]}}
====ו====
{{סי|עֲנַן|1}} {{סי|רִ}}וּוּי אֲרָצוֹת{{ש}}
בְּצִוּוּי מַעֲלֶה נְשִׂיאִים מִקְּצוֹת{{ש}}
{{סי|מַיִם|3}} {{סי|רַ}}וֵּה אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}}
שׁוֹאֲלֵי מָטָר לְרַצּוֹת{{ש}}
{{סי|רַ}}בִּים לְהוֹדוֹת גְּדוֹל הָעֵצוֹת{{ש}}
{{הור|הטוב}}
====ז====
{{סי|אוֹרוֹ|1}} {{סי|הֵ}}אִיר בְּנָאֳמוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂם חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹמוֹ{{ש}}
{{סי|מַיִם|3}} {{סי|דּ}}וֹד הִקְוָה בְּשֹׁעַל הֲדוֹמוֹ{{ש}}
{{סי|י}}וֹפִיעַ לְכוֹנֵן עוֹלָמוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}רְבּוֹת כַּנָּהָר שְׁלוֹמוֹ{{ש}}
{{הור|עושה [המברך]}}

[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:תפילות טל וגשם]]</text>
      <sha1>8vuv6x0ta0sc5kj5u5kct9h5u9rpe6a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023144</id>
      <parentid>3023140</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T16:53:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023144</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50182" sha1="bb1wo5nh0zhvvfuu3mehjxafuu5264e" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|שבעתת-גשם של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}.}}
====א====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: [[איוב לז יא]], '''אלעזר הודיה'''}}

{{סי|אַף בְּרִי|1}} {{סי|אֻ}}תַּת שֵׁם שַׂר מָטָר {{ש}}
לְהַעֲבִיב וּלְהַעֲנִין לְהָרִיק וּלְהַמְטַר {{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|(חזן:)}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|3}} {{סי|אִ}}בִּים בָּם גֵּיא לַעֲטַר {{ש}}
לְבַל יָעָצְרוּ בְּנִשְׁיוֹן שְׁטָר {{ש}}
{{סי|אֲ}}מוּצִים גָּנוֹן בָּם שׁוֹאֲלֵי מָטָר&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

====ב====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|יַטְרִיחַ|1}} {{סי|לְ}}פַלֵּג מִפֶּלֶג גֶּשֶׁם {{ש}}
{{סי|לְ}}מוֹגֵג פְּנֵי נֶשִׁי בְּצַחוֹת לֶשֶׁם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|(חזן:)}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|3}} {{סי|לְ}}אַדְּרָךְ כִּנִּיתָ בְּרֶשֶׁם {{ש}}
{{סי|לְ}}הַרְגִּיעַ בְּרַעֲפָם לִנְפוּחֵי נֶשֶׁם{{ש}}
{{סי|לְ}}הַחֲיוֹת מַזְכִּירִים גְּבוּרוֹת הַגֶּשֶׁם&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;קטע התחלה=הרחבות/&gt;
====רשות====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|(חזן:)}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}פִיק מַעַן מְעֻטָּר / בְּיוֹם הַמְנֻטָּר{{ש}}
{{סי|אֶ}}עֱרֹךְ שׁוּעַ וְלֹא אֶפְטַר / בְּנִיב הַמְפֻטָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}קֵץ הַמְנֻטָּר / שְׁאוֹנוֹ הָנְטַר{{ש}}
{{סי|בְּ}}מוּסָפִי לַעֲטַר / תְּפִלַּת מָטָר

{{סי|גִּ}}ילַת פַּעֲמַיִם / שׂוֹשׂ יוֹם מִיּוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|גַּ}}ל לִי מִשָּׁמַיִם / בְּשָׁאֳלִי בוֹ מָיִם{{ש}}
{{סי|דַּ}}לְתֵי שָׁמַיִם / אֲשֶׁר מוּל שַׁעַר הַמַּיִם{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי יִפְתַּח מִשָּׁמַיִם / בְּשָׁפְכִי לוֹ לֵב כַּמָּיִם

{{סי|הֲ}}גִיגִי בַּל יַדְמִים / בֶּצַע אֲשֵׁמִים{{ש}}
{{סי|הָ}}לְבָּנוּ בְּכִפּוּר אֲשָׁמִים / וְשׂוֹטֵן מַה יַּשְׁמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אִמְרֵי רְשׁוּמִים / בְּעֶרְכָּם נִרְשָׁמִים{{ש}}
{{סי|וִ}}דִּיתִי עִם שָׂמִים / לְהַזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים

{{סי|זַ}}עַק מִמֵּצַר / אֶקְרָא בְּעֵת צַר{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יַרְחִיב לִי בַּצַּר / שׁוּעַ אֲשֶׁר לֹא בְצָר{{ש}}
{{סי|חֹ}}זֶק יָד לֹא תִקְצָר / מִפְּתֹחַ אוֹצָר{{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא אִם עָצַר / יִפֶן בְּעַם נֶעֱצָר

{{סי|טְ}}עָמִים אֲחַבֵּר / חֲיָלִים לְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|טִ}}פֵּי נִתּוּרִים אֲדַבֵּר / וְלֹא כְמִתְגַּבֵּר{{ש}}
{{סי|י}}וֹרוּנִי מָה אֲדַבֵּר / פְּנֵי תֵבָה כְּעוֹבֵר{{ש}}
{{סי|יִ}}רְשׁוּנִי בַּעֲדָם לְהַסְבֵּר / כִּי עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

{{סי|כְּ}}רֹעַ בֶּרֶךְ לְהַבְרִיךְ / בָּמוֹת לְהַדְרִיךְ{{ש}}
{{סי|כִּ}}וּוּן חִין לְהַעֲרִיךְ / בְּעַד עַם מַעֲרִיךְ{{ש}}
{{סי|לַ}}חֲבֹשׁ וּלְהַאֲרִיךְ / חַרְבּוֹן חֹרֶב מַפְרִיךְ{{ש}}
{{סי|לְ}}דַבֵּר גְּבוּרוֹת אַאֲרִיךְ / כִּי עֵת לְקַצֵּר וְעֵת לְהַאֲרִיךְ

{{סי|מִ}}מַּטַּע דָּרְבוֹנוֹת / אָבִינָה תְבוּנוֹת{{ש}}
{{סי|מֵ}}עַם בִּינוֹת / אֲדַבֵּר נְכוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|נְ}}אָקוֹת מְכֻוָּנוֹת / לְהַמְטִיר גֵּיא וְלִבְנוֹת{{ש}}
{{סי|נְ}}שַׁמּוֹת לְכוֹנְנוֹת / בְּרַבּוֹת בָּנוֹת

{{סי|שְׂ}}עִירִים לְהַרְבִּיב / חֲזִיזִים לְהַעֲבִיב{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחִים לְהַאֲבִיב / עַד זְמַן אָבִיב{{ש}}
{{סי|עֲ}}דָנִים לְהַנְבִּיב / מִקְּדִיחַת שְׁבִיב{{ש}}
{{סי|עָ}}בִים לְהַלְבִּיב / לְרַוּוֹת עַם חָבִיב

{{סי|פָּ}}נִים לִי יִשָּׂא / בְּצִיגָתִי פְּנֵי כְנִיסָה{{ש}}
{{סי|פֹּ}}עַל בְּעֶשֶׂר נֻסָּה / יִזְכָּר לִי לְחוּסָה{{ש}}
{{סי|צ}}וּר רָם וְנִשָּׂא / אֵלָיו עַיִן אֶשָּׂא {{ש}}
{{סי|צְ}}בָאָיו לוֹ אֲגַיְסָה / וְלֹא בְרוּחַ גַּסָּה

{{סי|ק}}וֹלִי יֶעֱרַב / וְרִנָּתִי לְפָנָיו תִּקְרַב{{ש}}
{{סי|קַ}}מְתִּי כְּבַקְּרָב / חָגוּר כְּלֵי קְרָב{{ש}}
{{סי|רְ}}שׁוּת צָעִיר וָרַב / אֶטֹּל טֶרֶם אֶקְרַב{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ אֲבַשֵּׂר וְיֶעֱרַב / צֶדֶק בְּקָהָל רָב

{{סי|שָׁ}}לִיחַ לְמִסְתּוֹפְפִים / צִיר לַאֲסוּפִים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}בְעַת יְמֵי חַג אוֹסְפִים / וְנִסּוּךְ הַמַּיִם חוֹסְפִים{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִינִי מוֹסִיפִים / וּבוֹ נֶאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}וְעַת מַיִם מְחַסְּפִים / בְּחִין מוּסָפִים

{{סי|תְּ}}פוּצֶינָה עֵינוֹת מַיִם / בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵּי מַיִם{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְשַׁכְנָה בְטוּחוֹת לְפֶה מַיִם / לְהִתְגַּבֵּר כְּנַחֲלֵי מַיִם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תִּ}}זְכָּר לִי אֲתוּי נַהֲרִים / מִשּׁוּב אֲחוֹרַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲנֵנֵי עֲדֵי אֶפְרַיִם / בְּשָׁפְכִי שִׂיחוֹת צָהֳרָיִם
====אקשטה כסל וקרב====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}

{{סי|אֲ}}קַשְּׁטָה כֶּסֶל וָקֶרֶב לְהַבִּיעַ בְּעַד מַיִם{{ש}}
{{סי|אֶ}}זּוֹם לְפִי מְעַט גַּעַת בְּלִחְלוּחַ מְלֶאכֶת מַיִם{{ש}}
{{סי|אֲ}}חַסְּפָה מֵעֵין מַעַשׂ מִפְעַל מַיִם{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת פְּנֵי מֵבִין לְהַשְׁמִיעַ גְּבוּרוֹת מָיִם

{{סי|בְּ}}גָבְהֵי שָׁמַיִם אָצַר אָסְמֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|בְּ}}תַחְתִּיּוֹת אֶרֶץ הֶחְבִּיא תְּהוֹמוֹת מַיִם{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם הֵחֵל וְכָל חוּג אֶרֶץ וְשָׁמַיִם{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם הִרְקִיעַ הֲדֹם וְקֵרָה שָׁמָיִם

{{סי|גַּ}}ם בְּטֶרֶם יוּצָרוּ פְּתוּכֵי אֵשׁ וּמַיִם {{ש}}
{{סי|גָּ}}מַר וְכִלֵּל כֹּל בִּמְשׁוּלַת מַיִם{{ש}}
{{סי|גָּ}}רָה אֶצְלוֹ אָמוֹן לְשַׁעֲשְׁעוֹ יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|גְּ}}נָזָהּ פְּעֹל אִתּוֹ עוֹלָמוֹת שְׁנָיִם

{{סי|דָּ}}רַךְ וְהִשְׁתָּה שְׁתוֹת בְּמַשְׁתִּיַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת כִּי כֹל הוּשְׁתָה מִשְּׁתִיַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|דִּ}}בֶּר וְהֶעֱרִיךְ תָּפְתֶּה מִשְּׁלִיגַת מַיִם{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשׁ וְנָטַע שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם

{{סי|הִ}}צְפִּין לַיְשָׁרִים אֱמוּנַת יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|הֶ}}עֱבִיר תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת כִּבְשֶׁטֶף מַיִם{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין שִׁבְעָה בְּרֹאוֹת עַד לֹא אֶרֶץ וְשָׁמַיִם{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁרָה בָם שְׁכִינָה קֶדֶם דָּר שָׁמָיִם

{{סי|וְ}}נָכוֹן מֵאָז צָר כֵּס וְיִחֲסוֹ שָׁמַיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}בְסָסוֹ עַל רוּחַ מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם{{ש}}
{{סי|וְ}}כְצָר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וּמָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם{{ש}}
{{סי|וִ}}עֲדוֹ בֵּין חַשְׁרַת מַיִם לְחֶשְׁכַּת מָּיִם

{{סי|זִ}}מַּן לוֹ לַעֲמֹס גַּבּוֹת מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ש}}
{{סי|זִ}}יו מִסְפַּר רֹבַע פָּנִים חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ וּמָאתַיִם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעוֹת מִמַּשָּׂא וְרוֹעֲשוֹת מִקּוֹלוֹת מַיִם{{ש}}
{{סי|זְ}}בוּדִים אִתָּם כְּרוּב וְאוֹפָן וְגַלְגַּל מַיִם

{{סי|חֵ}}יל שַׂרְפֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ מַיִם{{ש}}
{{סי|חֲ}}קוּקִים וְנִשְׁעָרִים בְּאֹרֶךְ עִמְקֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|חֶ}}צְיָם בְּרִיַּת אֵשׁ וְחֶצְיָם יְצִירַת מָיִם{{ש}}
{{סי|ח}}וֹצְצִים תֵּת מְחִיצָה בֵּין אֵשׁ וּבֵין מָיִם

{{סי|טָ}}סִים וּמְעוֹפְפִים בְּכַנְפֵי אֵשׁ וּמַיִם{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבְלִים בְּנָהָר נָגֵד כְּנַחֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|טִ}}כֵּס אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וָאֵשׁ וּבָרָד מַיִם{{ש}}
{{סי|טְ}}מוּנִים לְסַעֲרַת חֵמָה לְצַלְמוֹנַת מָיִם

{{סי|יָ}}זַם וְאָצַר לְחַיִּים פֶּלֶג מָלֵא מַיִם{{ש}}
{{סי|יָ}}עַץ לְפַלֵּג מֶנּוּ לִפְלַגּוֹת מַיִם{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ כְּבָט בְּכָל פֹּעַל כִּי אֵין חַיּוֹת בְּלִי מַיִם{{ש}}
{{סי|יִ}}שֵּׁר תֵּת מַתְּנַת חִנָּם לְעוֹלָם מָיִם

{{סי|כְּ}}פָץ תֵּת מֵאָז יִשּׁוּב דָּת לַמַּיִם{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל לְהַשְׁקוֹת נֶשִׁי מִתַּחְתִּיּוֹת מַיִם{{ש}}
{{סי|כְּ}}שָׁר בְּבַעֲלֵי זְרוֹעַ כִּי יֶחְמְסוּ מַיִם{{ש}}
{{סי|כִּ}}וֵּן וְשָׁב לְשׁוֹקֵקָהּ מֵאוֹצַר שָׁמָיִם

{{סי|לְ}}מַעַל לָרָקִיעַ עָשׂ כִּבְרֵכַת מַיִם{{ש}}
{{סי|לִ}}נְטוֹת עָלֶיהָ כִּפָּה מַזַּעַת מֵחַמַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}הַטִּיף מִמֶּנָּה מִגְרַע נִטְפֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|לַ}}הֲלֹךְ מַהֲלַךְ כַּמָּה בְּלִי עֵרוּב מָיִם

{{סי|מַ}}רְאֵה הַקֶּשֶׁת כַּעֲשָׁשִׁית בַּמַּיִם{{ש}}
{{סי|מֶ}}נָּה כֹּל יָבִינוּ כֹּחַ מוֹדֵד מַיִם{{ש}}
{{סי|מַ}}רְאָה כָּל מַרְאֶה וּמַרְאָהּ כְּמַרְאִית מַיִם{{ש}}
{{סי|מ}}וֹדַעַת לְגֵיא אוֹת בְּרִית בְּלִי טוֹבַעַת מָיִם

{{סי|נ}}וֹעֵץ בָּרָק בְּבַהַל לְהַבְרִיק כְּמֵהַת מַיִם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹהֵם בְּרַעַשׁ וְקוֹל רַעַם מַרְעִים עַל הַמַּיִם{{ש}}
{{סי|נְ}}שִׂיאִים וְרוּחַ מַקְדִּימִים לַמַּיִם{{ש}}
{{סי|נִ}}רְאִים כְּעוֹלִים מִמַּיִם וְשָׁבִים אֶל הַמָּיִם

{{סי|שָׂ}}ם מִשְׁקָל לָרוּחַ בּוֹ לְפַלֵּס מַיִם{{ש}}
{{סי|סִ}}יֵּם לְפִי כָל אֶרֶץ מַה לְּהַגְרִיל מַיִם{{ש}}
{{סי|סִ}}פֵּק וּמַד בְּמִדָּה תִּכֵּן מִַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|סִ}}דֵּר לְשֵׁבֶט לָאָרֶץ לְחֶסֶד לְהַמְצִיא מָיִם

{{סי|עָ}}ב וְחָזִיז וְנָשִׂיא וְאֵד וַעֲנַן מַיִם{{ש}}
{{סי|עָ}}רֵךְ בָּם שְׂאֵת מַשָּׂא מֵעִמּוּס מַיִם{{ש}}
{{סי|עָ}}פִים וְדָאִים עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם{{ש}}
{{סי|ע}}וֹמְדִים צְרוּרִים עַד יֻרְשׁוּ לְהָרִיק מָיִם

{{סי|פַּ}}חַד שְׂעִירִים מִשְׁתַּעֲרִים בְּהַרְעִיפָם מַיִם{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹתְחִים פִּיהֶם כְּנֹס כַּנֵּד שְׁתִיַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹרְחִים לְהַמְתִּיק בְּשַׁחַק תִּמְלוּחִית מַיִם{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹנִים שׁוּב לָלֶכֶת אֶל מְקוֹם הַמָּיִם

{{סי|צִ}}בְאוֹת רְבִיבִים הַמַּרְבִּיבִים מַיִם{{ש}}
{{סי|צ}}וֹמְחִים כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|צִ}}יָּה מְמוֹגְגִים בְּנַחַת זִלַּת מַיִם{{ש}}
{{סי|צִ}}חְיוֹן חַרְבוֹן קַיִץ לְהַשְׂבִּיעַ שֹׂבַע מָיִם

{{סי|קַ}}ו מָבְדָּל אֲשֶׁר הָבְדַּל לַמַּיִם{{ש}}
{{סי|קִ}}צְבָּם תָּלוּי בְּאֹמֶר לְהַפְרוֹת מְטַר מָיִם{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל צִנּוֹרוֹת כִּי יַזְחִילוּ מֵהֶם מַיִם{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלוֹת יִתְּנוּ תְהוֹמוֹת שְׁעוֹת לְצִמְּאוֹן מָיִם

{{סי|ר}}וֹעֲשִׁים וּמַרְעִישִׁים קוֹל מִקּוֹלוֹת מַיִם{{ש}}
{{סי|ר}}וֹגְשִׁים וְנוֹשְׂאִים קוֹל לְאַדִּיר קוֹלוֹ עַל הַמַּיִם{{ש}}
{{סי|רֶ}}נֶן מַנְעִימִים לְמַרְעִים עַל רֹב מַיִם{{ש}}
{{סי|רִ}}דְתָּם כֹּל יָשִׁירוּ שִׁיר לְמוֹדֵד מָיִם

{{סי|שֶׁ}}בַח כִּנּוּי שֵׁם כִּנָּה בְּשֵׁם מַיִם{{ש}}
{{סי|שִׁ}}תֵּף בְּשֵׁם אַדִּיר אַדִּירִים לְמַיִם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ת מַעֲטֶה לְבוּשׁוֹ כְּמַחֲזֵה שְׁלִיגַת מַיִם{{ש}}
{{סי|שִׁ}}וָּה קוֹל הוֹדוֹ כְּקוֹל רִבּוּי מָיִם

{{סי|תִּ}}כֵּן וְכָל וּמַד וְגָזַר וְדָלָה מַיִם{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת לְכָל גֵּיא וְגֵיא מַעְיָן לִשְׁתּוֹת מַיִם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תִּ}}רְגַּל מֵעֵדֶן נָהָר יוּבַל מַיִם{{ש}}
{{סי|תִּ}}וְּכוֹ לְהִפָּרֵד לְרִבּוּעַ רָאשֵׁי מָיִם
====תכנם לארץ וחוצות====
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''', '''אלעזר בירבי קליר מקרית ספר'''}}

{{סי|תִּ}}כְּנָם לְאֶרֶץ וְחוּצוֹת לַחֲצוֹת מַיִם
:{{סי|אִ|1}}מֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה יִּתְּנוּ מָיִם
{{סי|שָׁ}}קַל לְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל לְבַד פַּלְגֵי מַיִם
:{{סי|לִ|1}}מְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָיִם
{{סי|רְ}}צוֹת לָהּ שָׁלוֹם בִּירִידַת מַיִם
:{{סי|עָ|1}}מֹק וְתָלוּל גָּלוּי וְחָבוּי כְּאַחַת שְׁתוֹת מַיִם
{{סי|קֶ}}רַח וּכְפוֹר וְשֶׁלֶג וְנֵזֶל מַיִם
:{{סי|זֻ|1}}מָּנוּ לָהּ לְשׁוֹקֵקָהּ בְּכָל מִינֵי מָיִם
{{סי|צ}}וֹפֶה בָּהּ עַיִן לְהַתְמִידָהּ בְּמַיִם
:{{סי|רֵ|1}}אשִׁית וְעַד אַחֲרִית דְּרוּשָׁה רַוּוֹת מַיִם
{{סי|פֶּ}}שַׁע אִם הָעֳצַם וְנִגְזַר עֲצִירַת מַיִם
:{{סי|בְּ|1}}תַחַן וָפֶלֶל יְפַתּוּ מִגְרַע בְּנִטְפֵי מָיִם
{{סי|עַ}}יִן יִשְׂאוּ לָרוֹכֵב בְּעֶזְרָם שָׁמַיִם
:{{סי|יְ|1}}שֵׁנִים הֱיוֹת בְּמַצַּע וְהוּא מַסְפִּיק לָמוֹ מַיִם
{{סי|שִׂ}}יחַ מֵהַיּוֹם נֶעֱצָרִים לְהַזְכִּיר בְּשִׂיחָם מַיִם
:{{סי|ר|1}}וֹגְשִׁים בְּסוֹף שִׁבְעָה לְצַיֵּן בְּמוּסַף מָיִם
{{סי|נִ}}סּוּךְ מְנַסְּכִים שְׁלֹשֶׁת לוֹג מַיִם
:{{סי|בָּ|1}}ם לַעֲרֹךְ כְּסֵדֶר שְׁלֹשָׁה רִבִיעיּוֹת מַיִם
{{סי|מִ}}מַּעַל לְהַרְבִּיעַ זַכְרוּת רֶבַע מַיִם
:{{סי|יַ|1}}עַל בְּכֶפֶל מִתַּחַת פִּרְיַת נַקְבוּת מָיִם
{{סי|לְ}}יִפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע מְטַר מַיִם
:{{סי|ק|1}}וֹרְאִים זֶה לָזֶה עַד יַשִּׁיקוּ מַיִם לְמַיִם
{{סי|כַּ}}אֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם
:{{סי|לְ|1}}צִמָּאוֹן יִשְׁעוּהוּ עֲיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת מָיִם
{{סי|יַ}}חַד דְּגַת וְקַשְׂקֶשֶׂת הַגְּדֵלִים בַּהֲמוֹן מַיִם
:{{סי|יִ|1}}תְאַוּוּ לְרִדְתּוֹ גְּמוֹת מֶנּוּ מְעַט מָיִם
{{סי|טְ}}רוּחֵי שְׁחִין וּכְאֵב וְחוֹלֵי מֵעַיִם
:{{סי|ר|1}}וֹגְעִים וּמִתְרַוְּחִים בְּאִוּוּי קֵרַת מָיִם
{{סי|חַ}}יֵּי כָּל נֶשִׁי מָסַרְתָּ בְּמַזָּלוֹת שָׁמַיִם
:{{סי|מְ|1}}מֻנִּים עַל כָּל אֶרֶץ אֵיךְ לְפַרְנְסָהּ מַיִם
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם
:{{סי|קִ|1}}דַּשְׁתָּ אוֹתָהּ לְשִׁמְךָ לְמוֹגְגָהּ מָיִם
{{סי|וְ}}אַתָּה בְּיָדְךָ תַּתָּה מַפְתֵּחַ מְטַר מַיִם
:{{סי|רְ|1}}שׁוֹת אֵין לְהִנָּתֵן בִּלְעָדֶיךָ לִפְתֹּחַ אוֹצְרוֹת מַיִם
{{סי|הָ}}קֵם דְּבָרְךָ הַטּוֹב תֵּת בְּשֶׁפַע מַיִם
:{{סי|יַ|1}}חַד לְנֶדֶב לְרָצוֹן לְטֹהַר לְהָנִיף מָיִם
{{סי|דֵּ}}י אַרְבָּעִים סְאָה מְשָׁעֵר מִקְוֵה מַיִם
:{{סי|תְּ|1}}מִימֶיךָ אֵיךְ בּוֹ יָטְהָרוּ אִם אֵין בּוֹ שֵׁעוּר מַיִם
{{סי|גְּ}}שָׁמִים שִׁבְעָה מִשִּׁבְעָה רְקִיעֵי מַיִם
:{{סי|שַׂ|1}}בַּע אֲרָצוֹת שֶׁבַע וְשִׁבְעַת עַמֻּדֵי מָיִם
{{סי|בִּ}}צּוּר חוֹגְגִים שִׁבְעָה וְנֶעֱצָרִים עֲדֵי מַיִם
:{{סי|פִּ|1}}לּוּלָם קְשֹׁב בְּשָׁפְכָם לְךָ לֵב כַּמַּיִם
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}דוֹן הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם
:{{סי|רֵ|1}}עֶיךָ לְנַהֵל בְּרֶבֶץ כְּעַל מַבּוּעֵי מָיִם

====יפתח ארץ לישע====
&lt;noinclude&gt;{{הור2|הפסוקים אינם מופיעים במחזורים.}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור2|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע, [[דברים כח יב]], [[ישעיהו נה י]]. מוזכרים לסירוגין: האבות, השבטים והעניות שב[[משנה תענית ב ד]]; חדשי השנה והמזלות.}}
{|
|-
|{{שמאל|{{סי|יִפְתַּח|10}}}}||{{סי|אֶ}}רֶץ לְיֵשַׁע / לִשְׁבֹּר מַטֵּה רֶשַׁע
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|אִ}}ם כִּזְּבוּ בְּפֶשַׁע / זְכֹר נָם יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְתִישַׁע
|-
|{{שמאל|{{סי|כִּי|20}}}}||{{סי|אֲ}}רֻבּוֹת שְׁמֵי עֶרֶץ / עַד אָבִיב יִפָּתְחוּ בְּלִי פֶרֶץ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|אֵ}}ד לְהַעֲלוֹת בְּמֶרֶץ / טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכׇל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח, כִּי לֹא הִמְטִיר יְיָ אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה׃{{ממס|בראשית ב ה}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|יְיָ|10}}}}||{{סי|בְּ}}יָדוֹ מַפְתֵּחַ / זוּלָתוֹ בְּלִי יִפָּתֵחַ|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♈&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|בְּ}}צוּל יַרְתִּיחַ / חָגוּר בְּנֵי עָקוּד לְפַתֵּחַ 
|-
|{{שמאל|{{סי|כַּאֲשֶׁר|20}}}}||{{סי|בֻּ}}חַן וְשָׁפַךְ לֵב כַּמַּיִם / יִהְיוּ טְלָאָיו מִיּוֹמַיִם
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|בְּ}}אֵר חָפַר פַּעֲמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו׃{{ממס|ירמיה י יג}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|לְךָ|10}}}}||{{סי|גָּ}}שִׁים וְשֶׁוַע מַרְהִיטִים / לְהָקֵר חֹרֶב לְהָטִים 
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|גַּ}}בֵּר כַּמֶּרְהָטִים / בְּחִין פִּצֵּל בָּרְהָטִים
|-
|{{שמאל|{{סי|יֵרֵד|20}}}}||{{סי|גֶּ}}שֶׁם לְנִדְשָׁאִים / לְעַדֶּן זִיו עַיִן לְךָ נוֹשְׂאִים
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|גְּ}}נוּזִים וְנִשָּׂאִים / לַשְּׂאוֹתָם מַעֲלֶה נְשִׂיאִים&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים קלה ז}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|אֶת|10}}}}||{{סי|דְּ}}רוּשָׁה מֵרֹאשׁ / תָּמִיד אוֹתָהּ דְּרֹשׁ || ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♉&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|דָּ}}גָן וְתִירוֹשׁ / יְרַוּוּ בְּשִׂיחַ בְּכוֹר רֹאשׁ
|-
|{{שמאל|{{סי|הַגֶּשֶׁם|20}}}}||{{סי|דְּ}}שָׁאִים יְרֹעֲנַן / וְשׁוֹר וּמְרִיא בּוֹ יָחֳנַן
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|דְּ}}לֵה לְעָב מָעֳנָן / בְּאוֹת קֶשֶׁת עֲנִינַת עָנָן&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ, וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן׃{{ממס|בראשית ט יד}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|אוֹצָרוֹ|10}}}}||{{סי|הַ}}מָּלֵא / מִזֵּעַת כִּפַּת דֹּק מִתְמַלֵּא 
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|הַ}}מְצָיַת מֵי מָלֵא / לְגֵיא מְעַקְּרֵי שׁוֹר תְּמַלֵּא
|-
|{{שמאל|{{סי|וְהַשֶּׁלֶג|20}}}}||{{סי|הַ}}קְפֵּא לְנִלְקֶשֶׁת / לְרָשׁוּ בַּשְּׁלִישִׁי מִתְבַּקֶּשֶׁת
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|הַ}}זֵּל לְמִתְנַקֶּשֶׁת / בְּהוֹד נֹגַהּ מַרְאֵה הַקָּשֶׁת&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְיָ, וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר׃{{ממס|יחזקאל א כח}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|הַטּוֹב|10}}}}||{{סי|וְ}}הַנָּעִים / שְׁעֵה זֶמֶר נָעִים|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♊&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|וְ}}קוֹל מְזַעְזְעִים / בְּמֵי מְרִיבָה לֹא תַזְעִים
|-
|{{שמאל|{{סי|מִן|20}}}}||{{סי|וִ}}דּוּי תְּאוֹמִים וְרֵעִים / תִּתְרַצֶּה בְּשִׂיחַ הַנָּעִים
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|וַ}}עֵד לְזוֹרְעִים / בְּקוֹל גַּלְגַּל הַמַּרְעִים&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל, הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל, רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים עז יט}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|אֶת|10}}}}||{{סי|זְ}}מַן חָבוּי גֹּפֶר / הָגְבְּלוּ גְבוּלוֹת בַּסֵּפֶר
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|זִ}}לַּת שֶׁפֶר / לְמַדֵּד אַדְמַת גּוּר עֹפֶר
|-
|{{שמאל|{{סי|הַשָּׁמַיִם|20}}}}||{{סי|זַ}}עַק לְקַבֵּל / חֹם בְּתַמּוּז מִלְּחַבֵּל 
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|זֹ}}רְמוּ לְתַבֵּל / בְּשֵׁשֶׁת מִינֵי תֵבֵל&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: עֹד כׇּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ׃{{ממס|בראשית ח כב}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|הַשָּׁמַיִם|10}}}}||{{סי|חַ}}שְׁרַת כְּבָרָה / חֲשֹׁר לְרוּחַ נִשְׁבָּרָה|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♋&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|חַ}}זֵּז בִּגְבוּרָה / לִמְבִינֵי עִתֵּי בָרָה
|-
|{{שמאל|{{סי|וְשָׁמָּה|20}}}}||{{סי|חֶ}}לְקָם בַּחַיִּים / כְּסַרְטָן גָּדֵל בְּמַיִם חַיִּים
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|חֲ}}שׂוּפִים וּבְקַו חֲצוּיִם / הוֹצֵא מִבֵּית מַיִם חַיִּים&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַ͏ִם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן, בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה׃{{ממס|זכריה יד ח}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|לָתֵת|10}}}}||{{סי|טַ}}עַם וָנֹפֶשׁ / לְהוֹצִיא אֲסִירִים לְחֹפֶשׁ
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|טְ}}בִיעַת רֶפֶשׁ / בַּל יַבְעִיתוּ מְחָרֵף נֶפֶשׁ
|-
|{{שמאל|{{סי|לֹא|20}}}}||{{סי|טַ}}רְחוּת כְּמַבּוּלוֹת / וְלֹא בְּחֹרֶב אָב מַחְבִּילוֹת
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|טְ}}מוּנִים בְּתַחְבּוּלוֹת / חֲשֹׂף מַצִּיב כָּל גְּבוּלוֹת&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: אַתָּה הִצַּבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|מְטַר|10}}}}||{{סי|י}}וֹרֶה לִירוֹת / שָׂדוֹת וִיעָרוֹת|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♌&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|יִ}}מָּלְאוּ יְאוֹרוֹת / לִמְגוֹדְדֵי גְדוּד שְׁיָרוֹת 
|-
|{{שמאל|{{סי|יָשׁוּב|20}}}}||{{סי|יִ}}פְרֶה הַר וְגִבְעָה / יִרְבַּץ כְּאַרְיֵה עֲלֵי טְבוּעָה
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|יְ}}שַׁלְּשׁוּ רְבִיעָה / לְהִפָּרֵד לְרָאשִׁים אַרְבָּעָה&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׃{{ממס|בראשית ב י}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|אַרְצְךָ|10}}}}||{{סי|כִּ}}וּוּן הֲדוֹם רֶגֶל / וְלֹא נִשְׁקֵית כְּגַן בְּרֶגֶל
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|כְּ}}זִנּוּק אֵגֶל / יְזַנְּקוּ בָשָׁן בְּמָנוֹחַ עֵגֶל
|-
|{{שמאל|{{סי|כִּי|20}}}}||{{סי|כֹ}}ל בַּשֶּׁקִי יָשִׂישׂ / בְּאָסְפָּם בָּר בֶּאֱלוּל בְּטִלֻּל רְסִיס
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|כְּ}}רָמִים לְהַעֲסִיס / בְּנִטְפֵי חָלָב וְעָסִיס&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכׇל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם, וּמַעְיָן מִבֵּית יְיָ יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים׃{{ממס|יואל ד יח}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|בְּעִתּוֹ|10}}}}||{{סי|לְ}}הַרְעִים רַעַם / בְּנַחַת וְלֹא בְזַעַם|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♍&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|לָ}}תֶת טַעַם / בְּאַדְמַת מַשְׁפִּיר אִמְרֵי נֹעַם
|-
|{{שמאל|{{סי|אִם|20}}}}||{{סי|לְ}}שֵׁבֶט לְאֶרֶץ נִשְׁלָחִים / לְהַעֲלִיץ בְּתוּלָה בְּאִבֵּי שְׁלָחִים
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|לִ}}פְלָגִים נִשְׁלָחִים / לְשַׂמֵּחַ עִיר אֱלֹהִים&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים, קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים מו ה}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|וּלְבָרֵךְ|10}}}}||{{סי|מִ}}מֶּגֶד יְרָחִים / בְּעִדּוּן תְּנוּב פְּרָחִים
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|מֵ}}עָבִים מַטְרִיחִים / וּמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ מַאֲרִיחִים
|-
|{{שמאל|{{סי|הִרְוָה|20}}}}||{{סי|מְ}}זוֹנִים וְנָטַר / בְּיֶרַח אֵיתָנִים לְהַתִּיר קְטַר
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|מֵ}}עַתָּה בַּל יֶאְטַר / לְהַרְעִיף שְׂעִירֵי מָטָר&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא, וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב׃{{ממס|דברים לב ב}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|אֶת|10}}}}||{{סי|נִ}}יב מַזְכִּירֵי שֶׁוַע / שְׁעֵה בְּנִסּוּךְ שֶׁבַע|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♎&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|נַ}}חֵל לָשֹׂבַע / לְקַרְנֵי רְאֵם לְשַׁלֵּשׁ רֶבַע
|-
|{{שמאל|{{סי|אֶת|20}}}}||{{סי|נִ}}טְעֵי חֻמַּת כֶּמֶשׁ / תַּטְרֵף לֶאֱסֹף בָּר בְּפִלּוּס גֹּמֶשׁ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|נַ}}זֵּל בְּנִטְפֵי אֶמֶשׁ / וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ, בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ׃{{ממס|שמואל ב כג ד}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|כָּל|10}}}}||{{סי|שִׂ}}יחִים בּוֹ יְאֻשָּׁרוּ / יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|שְׂ}}עִירִים יַחֲשֹׁרוּ / וְאַדְמַת רֹדֵם יַעֲשִׁירוּ
|-
|{{שמאל|{{סי|הָאָרֶץ|20}}}}||{{סי|ס}}וֹקְרִים כִּבְרַק אֵשׁ / פֶּן כַּמַּבּוּל בּוּל תִּתְבַּיֵּשׁ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|סַ}}פֵּק מִלְּבַיֵּשׁ / נוֹאֲמִים אָב לַמָּטָר הֲיֵשׁ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב, אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל׃{{ממס|איוב לח כח}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|מַעֲשֵׂה|10}}}}||{{סי|עִ}}קּוּשׁ כָּל בְּרִיָּה / לֹא יַעַצְרוּ מִגֵּיא פּוֹרִיָּה|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♏&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|עֲ}}מָקִים יַעַטְפוּ פִרְיָה / בְּזֵכֶר עֲנָיַת מוֹרִיָּה
|-
|{{שמאל|{{סי|וְהוֹלִידָהּ|20}}}}||{{סי|עָ}}ב חִתּוּל בָּשְׁתָּהּ / כְּבִמְקוֹם עַקְרָב בְּלִי לְשִׁיתָהּ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|עֶ}}רֶף רֵאשִׁיתָהּ / הַמְטַר לָעוֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם, אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק׃ וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם׃ אֶרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה׃{{ממס|דברים יא|דברים יא י-יב}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|יָדֶךָ|10}}}}||{{סי|פְּ}}תַח בִּזְרוֹעַ חָשׂוּף / לִפְתֹּחַ אוֹצַר אָסוּף
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|פְּ}}קֹד לְצִיָּה כָּסוּף / בְּזֵכֶר עֲנָיַת יַם סוּף
|-
|{{שמאל|{{סי|וְהִצְמִיחָהּ|20}}}}||{{סי|פֵּ}}רוֹת בְּמֵי שֶׁלֶג / בִּימֵי חֲנֻכָּה לְהָצִין מֶלֶג
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|פְּ}}נוֹת אַרְצָה בְּלִי פֶלֶג / מִדֹּק לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם וָשֶׁלֶג&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ, וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל׃{{ממס|ישעיה נה י}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|וְהִלְוִיתָ|10}}}}||{{סי|צְ}}בָאֶיךָ רְסִיסֵי אֲגַל / בְּנַחַת נַהֵל מַעֲגַל|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♐&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|צֹ}}ק בְּקוֹל גַּלְגַּל / בְּזֵכֶר עֲנִיַּת גִּלְגָּל
|-
|{{שמאל|{{סי|וְנָתַן|20}}}}||{{סי|צֹ}}אנְךָ שֶׁבַח לְךָ בְּמֶרֶץ / קֶשֶׁת לְהַרְאוֹת לְחַיֵּל אֶרֶץ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|צְ}}רוּרִים לְמִטְרוֹת עֶרֶץ / תַּתִּיר, לֵאמֹר לַשֶּׁלֶג הֱוֵא אֶרֶץ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ, וְגֶשֶׁם מָטָר, וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ׃{{ממס|איוב לז ו}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|גּוֹיִם|10}}}}||{{סי|קֻ}}צָּפוּ מִמֵּי הַקְצָפָה / כְּנִפְתְּחוּ אֲרֻבֹּת לְהָצִיפָה
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|קָ}}רִים בְּלִי חֲצִיפָה / בְּזֵכֶר עֲנָיַת מִצְפָּה
|-
|{{שמאל|{{סי|זֶרַע|20}}}}||{{סי|קֹ}}דֶשׁ מַטָּעָתוֹ / מָכְפֶּלֶת לְהָכִין מַרְעִיתוֹ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|קַ}}לִּים מִלְּהַבְעִיתוֹ / צַו לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כׇּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃{{ממס|דברים כח יב}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|רַבִּים|10}}}}||{{סי|רְ}}נָנוֹת בְּיַשְּׁבִי / הִרְבֵּיתִי לְךָ לְהַקְשִׁיבִי|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♑&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|רַ}}וֵּה לְהַשְׁאִיבִי / בְּזֵכֶר עֲנָיַת תִּשְׁבִּי
|-
|{{שמאל|{{סי|לַזּוֹרֵעַ|20}}}}||{{סי|רְ}}אֵה שִׂיחַ נִדְכּוֹ / כִּגְדִי רוֹבֵץ לְהַשְׁדִּיכוֹ
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|רַ}}בֵּה כְּגַהֵר דַּכּוֹ / כְּקָדְרוּ עַד כֹּה וְעַד כֹּה&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: וַיְהִי עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל, וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה׃{{ממס|מלכים א יח מה}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|וְאַתָּה|10}}}}||{{סי|שְׁ}}עֵה נִיב שְׂפָתַי / הַמַּזְכִּירִים מֵאֵימָתַי || ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♒&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|שׁ}}וֹקֵק עֲמוּתַי / בְּזֵכָר עֲנָיַת בֶּן אֲמִתַּי
|-
|{{שמאל|{{סי|וְלֶחֶם|20}}}}||{{סי|שָׁ}}מֵן וְדָשֵׁן לְרַשֵּׁם / בִּדְלִי שְׁבָט יְצֻחְצַח כְּלֶשֶׁם
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|שַׁ}}פַּע לְנְפוּחֵי נֶשֶׁם / וְיִמָּלְאוּ הֶעָבִים גָּשֶׁם&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ וְאִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן, מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא׃{{ממס|קהלת יא ג}}
&lt;/noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{שמאל|{{סי|לֹא|10}}}}||{{סי|תִ}}{{סי|לְוֶה|10}} מִלִּפְתֹּחַ כָּל סָגוּר / לַעֲנוֹת מְצַפְצְפִים כְּעָגוּר|| ||rowspan=&quot;4&quot; |&lt;big&gt;♓&lt;/big&gt;
|-
|{{שמאל|{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|תָּ}}רִיק לְכָל מָגוֹר / בְּזֵכֶר עֲנָיַת גּוּר וְאָגוּר
|-
|{{שמאל|{{סי|לָאֹכֵל|20}}}}||{{סי|תְּ}}לוֹת לְךָ עֵינַיִם / לְאַדְּרוֹ וּלְהַדְגּוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם
|-
|{{שמאל|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַיִם|30}}}}||{{סי|תֵּ}}ן לְהַחֲיוֹת כְּמִיּוֹמַיִם / אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם.&lt;noinclude&gt;
{{פיסקה בטבלה}}
|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר׃ אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ׃ אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ, אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת׃ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים ח|דברים ח ז-י}}
&lt;/noinclude&gt;
|}

==== איום זכור נא לשואלי מים ====
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור2|מנהג אשכנז המזרחי שלא לומר פיוט זה, ולומר במקומו את הפיוט {{צ|[[&lt;includeonly&gt;#זכור אב|&lt;/includeonly&gt;זכור אב]]}}.}}

{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}{{ש}}
{{סי|אָ}}יוֹם זְכָר-נָא לְשׁוֹאֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|בְּ}}רִית קָח לְהַרְחִיץ אֵלִים בְּמַיִם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹל לְשׁוֹפְכֵי שִׂיחַ עֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְנֶעֱקָד וְשָׁפַךְ לֵב כַּמַּיִם{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּכֵר לְמַפְגִּיעִים הַיּוֹם עֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|וִ}}דּוּי פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר לַנֶּעֱצָרִים הַיּוֹם עֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|חֶ}}בֶר דָּלָה לְהַשְׁקוֹת צֹאן מַיִם{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב זְכֹר לְטוֹבָה מְיַחֲלֶיךָ עֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|י}}וֹם אֲשֶׁר נִבְקְעוּ בְּמַטֵּה מַיִם{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיַּת נְדִיבִים מְחוֹקְקֵי בְּאֵר מַיִם{{ש}}
{{סי|לִ}}מְחַנְנֶיךָ זְכֹר בִּזְכִירַת מַיִם{{ש}}
{{סי|מְ}}נַסְּכֵי שִׁבְעָה בְּנִסּוּךְ הַמַּיִם{{ש}}
{{סי|נַ}}הֵל בְּצֶדֶק פִּלְאֵי יַרְדֵּן מַיִם{{ש}}
{{סי|שַׂ}}גֵּב כְּמֵהִים לִמְטַר מַיִם{{ש}}
{{סי|עֲ}}בוּר תָּאֵב וּפָץ מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוֹד פְּקִידִים וְנִפְקָדִים בְּמַיִם{{ש}}
{{סי|צַ}}דְּקֵם בְּצֶדֶק נָם מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדֵּי מַיִם{{ש}}
{{סי|קַ}}בֵּל בְּרָצוֹן שַׁוְעַת שׁוֹאֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|רְ}}עֵם וְנַהֲלֵם עַל מַבּוּעֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|שַׁ}}כְּנֵם בְּחַצְרוֹת בֵּית מוֹצָא מַיִם{{ש}}
{{סי|תְּ}}רַוֵּם מִנַּחַל עֲדָנֶיךָ מַיִם&lt;קטע סוף=הרחבות/&gt;
====הכרזת גשם====
שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם.
:לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה {{הור|אָמֵן}}
:לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת  {{הור|אָמֵן}}
:לְשׂוֹבַע וְלֹא לְרָזוֹן {{הור|אָמֵן}}

{{הור|מנהג פרנקפורט לומר בסדר זה:}}

:לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה {{הור|אָמֵן}}
:לְשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן {{הור|אָמֵן}}
:לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת {{הור|אָמֵן}}
{{הור2|מכאן ואילך לא מופיע במחזורים.}}

====ג====
{{סי|עָב|1}} {{סי|עַ}}נְנֵי גְשׁוּמִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֵי דֶשֶׁא הֱיוֹת מַגְשִׁימִים{{ש}}
{{סי|מַיִם|3}} {{סי|עֲ}}צוּרִים בְּחֵטְא אֲשֵׁמִים{{ש}}
{{סי|עַ}}תָּה בְּעֶתֶר תַּתִּיר הֱיוֹת מֻגְשָׁמִים{{ש}}
{{סי|עִ}}ם מַקְדִּישֶׁךָ בִּגְבוּרוֹת גְּשָׁמִים{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}
====ד====
…{{הערה|בכתבי היד לא נמצא פיוט לברכת קדושת היום, אולם חוקרים סבורים כי היה כזה במקור. ראה: פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה, עמ' 111-112.}}

====ה====
{{סי|יָפִיץ|1}} {{סי|זֶ}}רֶם מַיִם בְּעָבְרוֹ{{ש}}
כְּצִוּוּי מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמַעֲבִירוֹ{{ש}}
{{סי|מַיִם|3}} {{סי|זִ}}ילַת בִּרְכָתוֹ בְּחַשְּׁרוֹ{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ יוֹדִיעַ דַּרְכֵי יָשְׁרוֹ{{ש}}
{{סי|זִ}}בְחֵי תָמִיד בְּהַכְשִׁירוֹ{{ש}}
{{הור|שאותך [המחזיר]}}
====ו====
{{סי|עֲנַן|1}} {{סי|רִ}}וּוּי אֲרָצוֹת{{ש}}
בְּצִוּוּי מַעֲלֶה נְשִׂיאִים מִקְּצוֹת{{ש}}
{{סי|מַיִם|3}} {{סי|רַ}}וֵּה אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}}
שׁוֹאֲלֵי מָטָר לְרַצּוֹת{{ש}}
{{סי|רַ}}בִּים לְהוֹדוֹת גְּדוֹל הָעֵצוֹת{{ש}}
{{הור|הטוב}}
====ז====
{{סי|אוֹרוֹ|1}} {{סי|הֵ}}אִיר בְּנָאֳמוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂם חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹמוֹ{{ש}}
{{סי|מַיִם|3}} {{סי|דּ}}וֹד הִקְוָה בְּשֹׁעַל הֲדוֹמוֹ{{ש}}
{{סי|י}}וֹפִיעַ לְכוֹנֵן עוֹלָמוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}רְבּוֹת כַּנָּהָר שְׁלוֹמוֹ{{ש}}
{{הור|עושה [המברך]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:תפילות טל וגשם]]</text>
      <sha1>bb1wo5nh0zhvvfuu3mehjxafuu5264e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1727468</id>
    <revision>
      <id>3023142</id>
      <parentid>2955913</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T16:43:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3023142</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11691" sha1="qd1j68uejampr75k0735a3mryl0sv4v" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 - חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי מזון), התשפ&quot;ה-2025
&lt;שם קצר&gt; הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 - חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים), התשפ&quot;ה-2025
&lt;שם קצר&gt; הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008), התשפ&quot;ה-2025

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 1712|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 - חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי מזון)|11859)), ((2416|תיקון|12014)); ((תשפ&quot;ו, 2330|תיקון|12457)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 3א(ד1)(1)]] [[+|ו-3א(ד)(2)]] [[=החוק|לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]] (להלן - החוק), אני מודיעה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בהודעה זו -
:- &quot;הוראת מעבר&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3]];
:- &quot;תקנה 1334/2008&quot; - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1334|תקנה (EC) מס' 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 16 בדצמבר 2008 בעניין חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי מזון והמתקנת את תקנת המועצה (EEC) מס' 1601/91, את תקנות (EC) מס' 2232/96 ו-110/2008 (EC) ואת דירקטיבה ‎2000/13/EC]], [[שבפרט 11 בתוספת השנייה א' לחוק]].

@ 2. החלת השינויים בנספח I לתקנה 1334/2008
: יחולו בישראל השינויים בנספח I לתקנה 1334/2008 שנקבעו בהוראות האיחוד האירופי ששמן בעברית ובאנגלית ומראה מקומן באתר הרשמי של האיחוד האירופי מפורטים [[תוספת|בטור א' בטבלה שבתוספת]], ואשר לצד כל אחד מהם מצוינים [[תוספת|בטור ב']] - הפרטים בנספח I שתוקנו, [[תוספת|בטור ג']] - מועד כניסת השינויים לתוקף בהוראות האיחוד האירופי, [[תוספת|בטור ד']] - מועד כניסת השינויים לתוקף בישראל, [[תוספת|ובטור ה']] - הוראת מעבר אחרת.

@ 3. הוראת מעבר
: כאמור [[בסעיף 3א(ד)(4) לחוק]], אפשר להמשיך לשווק מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כמפורט [[תוספת|בטור ד' בטבלה שבתוספת]], לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, עד תום חיי המדף של המזון, אלא אם כן נקבעה [[תוספת|בטור ה' לטבלה האמורה]] הוראת מעבר אחרת, ולעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה למתן תעודת השחרור מתחנת ההסגר כמועד ייבוא המזון.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
=== השינויים בנספח I לתקנה 1334/2008 שיחולו בישראל ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
@ : &lt;div style=&quot;overlow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;min-width: 800px;&quot;
! {{מוקטן|מס' פרט}} !! style=&quot;min-width: 300px;&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! style=&quot;min-width: 150px;&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} !! style=&quot;min-width: 150px;&quot; | {{מוקטן|טור ה'}} 
|-
! !! שם הוראת האיחוד האירופי המתקנת את נספח I לתקנה 1334/2008 בעברית ובאנגלית, ומראה המקום בחקיקת האיחוד האירופי !! פרטי הנספח שתוקנו !! מועד כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף !! מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל !! הוראת מעבר אחרת
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/2856 מיום 12 בנובמבר 2024 המתקנת את נספח I לתקנת (EC) מספר 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה, לעניין הסרת חומר הטעם והריח Benzene-1,2-diol (FL No. 04.029) מרשימת האיחוד
: {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2024/2856 of 12 November 2024 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council as regards the removal of the flavouring substance Benzene-1,2-diol (FL No. 04.029) from the Union list}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2856/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/PDF/?uri=OJ:L_202402856&amp;qid=1738475143280]]}}
| מחיקת המובאה בנספח I חלק א' לעניין החומר Benzene-1,2-diol || 3 בדצמבר 2024 || 20 במאי 2025 || הוראת המעבר לא תחול על החומר Benzene-1,2-diol ועל הכנות המכילות חומר זה, שלא נועדו לצריכה כפי שהם; לעניין זה, &quot;הכנות&quot; - תערובות של חומרי טעם וריח או תערובות של חומר טעם וריח, אחד או יותר, עם מרכיבי מזון אחרים, כגון תוספי מזון, אנזימים או נשאים, במטרה להקל על האחסון, מכירה, תקינה, דילול או פירוק שלהם.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. ||
: תקנת הנציבות (EU) 2025/140 מיום 29 בינואר 2025 המתקנת את נספח I של תקנה (EC) מספר 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה, לעניין הכללת ‎(E)-3-benzo[1,3]dioxol-5-yl-N,N-diphenyl-2-propenamide ברשימת האיחוד לחומרי טעם וריח
: {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2025/140 of 29 January 2025 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council as regards the inclusion of (E)-3-benzo[1,3]dioxol-5-yl-N,N-diphenyl-2-propenamide in the Union list of flavourings}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/140/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/140/oj/eng]]}}
| הוספת המובאה בנספח I חלק א' סעיף 2 טבלה 1 לעניין החומר ‎(E)-3-benzo[1,3]dioxol-5-yl-N,N-diphenyl-2-propenamide || 19 בפברואר 2025 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. ||
: תקנת הנציבות (EU) 2025/147 מיום 29 בינואר 2025 המתקנת את נספח I לתקנת (EC) מספר 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה, לעניין הסרת חומר הטעם והריח ‎4-Methyl-2-phenylpent-2-enal (FL No 05.100) מרשימת האיחוד
: {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2025/147 of 29 January 2025 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council as regards the removal of the flavouring substance 4-Methyl-2-phenylpent-2-enal (FL No 05.100) from the Union list}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/147/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/147/oj/eng]]}}
| מחיקת המובאה בנספח I חלק א' לעניין החומר ‎2-Methyl-4-phenylpent-2-enal || 19 בפברואר 2025 || 20 במאי 2025 || הוראת המעבר לא תחול על החומר ‎4-Methyl-2-phenylpent-2-enal ועל הכנות שלהן הוסף החומר האמור, שלא נועדו לצריכה כפי שהם; לעניין זה, &quot;הכנות&quot; - כמשמעותן [[פרט 1|בטור ה' לפרט 1]]
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (EU) 2025/1112 מיום 4 ביוני 2025 לתיקון נספח I לתקנה (EC) מס' 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בנוגע להכללת Naringenin ו-‎2-methyl-1-(2-(5-(p-tolyl)-1H-imidazol-2-yl)piperidin-1-yl)butan-1-one ברשימת חומרי הטעם והריח של האיחוד 
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/1112 of 4 June 2025 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 and of the Council as regards the inclusion of Naringenin and 2-methyl-1-(2-(5-(p-of tolyl)-1H-imidazol-2-yl)piperidin-1-yl)butan-1-one in the Union list of flavourings the European Parliament}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1112/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1112/oj]]}}
| : בנספח I, בחלק א', בסעיף 2, בטבלה 1 -
: (1) הוספת המובאה לעניין החומר Naringenin שמספרו הסידורי FL No. 16.132;
: (2) הוספת המובאה לעניין החומר ‎2-methyl-1-(2-(5-(p-tolyl)-1H-imidazol-2-yl)piperidin-1-yl)butan-1-one שמספרו הסידורי FL No. 16.134
| 25 ביוני 2025 || 25 באוגוסט 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (האיחוד האירופי) מס' 2026/172 מיום 26 בינואר 2026 המתקנת את נספח I לתקנה (EC) מס' 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין הכללת ‎3-[3-(2-isopropyl-5-methyl-cyclohexyl)-ureido]-butyric acid ethyl ester ברשימת האיחוד של חומרי טעם וריח
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/172 of 26 January 2026 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council as regards the inclusion of 3-[3-(2-isopropyl-5-methyl-cyclohexyl)-ureido]-butyric acid ethyl ester in the Union list of flavourings and correcting certain CAS numbers}}
: {{ltr|1=[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/172/oj | https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32026R0172]]}}
| : (()) (1) הוספת המובאה בנספח 1 חלק א' סעיף 2 טבלה 1, לעניין החומר ‎3-[3-(2-isopropyl-5-methyl-cyclohexyl)-ureido]-butyric acid ethyl ester; &lt;!-- (([במקור: 3-(2-isopropyl-[3-5-methyl-cyclohexyl)-ureido]-butyric acid ethyl ester])) --&gt;
: (()) (2) החלפת מספרי CAS בארבע מובאות בנספח 1 חלק א' סעיף 2 טבלה 1
| 15 בפברואר 2026 || 15 ביולי 2026 ||
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (EU) מס' 2026/175 מיום 26 בינואר 2026 המתקנת את נספח I לתקנה (EC) מס' 1334/2008
של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין הכללת hesperetin dihydrochalcone ברשימת האיחוד של חומרי טעם וריח
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/175 of 26 January 2026 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council as regards the inclusion of hesperetin dihydrochalcone in the Union list of flavourings}}
: {{ltr|1=[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/175/oj | https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32026R0175]]}}
| הוספת המובאה בנספח 1 חלק א' [[סעיף 2]] טבלה 1, לעניין החומר hesperetin dihydrochalcone
| 15 בפברואר 2026 || 15 ביולי 2026 ||
|}
&lt;/div&gt;

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג באייר התשפ&quot;ה (11 במאי 2025)
&lt;חתימה&gt; פנינה אורן שנידור, מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות</text>
      <sha1>qd1j68uejampr75k0735a3mryl0sv4v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727479</id>
    <revision>
      <id>3023146</id>
      <parentid>2955920</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T17:07:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3023142] תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3023146</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13234" sha1="mcr4bnnmiq2bv4lsqnwueo6taq09j8q" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי מזון), התשפ״ה–2025}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1712|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי מזון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11859.pdf}}, {{ח:תיבה|2416|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12014.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2330|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12457.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 3א|סעיף 3א(ד1)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 3א|ו־3א(ד)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} (להלן – החוק), אני מודיעה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בהודעה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מעבר“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1334/2008“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1334|תקנה (EC) מס׳ 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 16 בדצמבר 2008 בעניין חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי מזון והמתקנת את תקנת המועצה (EEC) מס׳ 1601/91, את תקנות (EC) מס׳ 2232/96 ו־110/2008 (EC) ואת דירקטיבה ‎2000/13/EC}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#תוספת 2א פרט 11|שבפרט 11 בתוספת השנייה א׳ לחוק}}.

{{ח:סעיף|2|החלת השינויים בנספח I לתקנה 1334/2008}}
{{ח:ת}} יחולו בישראל השינויים בנספח I לתקנה 1334/2008 שנקבעו בהוראות האיחוד האירופי ששמן בעברית ובאנגלית ומראה מקומן באתר הרשמי של האיחוד האירופי מפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בטבלה שבתוספת}}, ואשר לצד כל אחד מהם מצוינים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳}} – הפרטים בנספח I שתוקנו, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳}} – מועד כניסת השינויים לתוקף בהוראות האיחוד האירופי, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳}} – מועד כניסת השינויים לתוקף בישראל, {{ח:פנימי|תוספת|ובטור ה׳}} – הוראת מעבר אחרת.

{{ח:סעיף|3|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 3א|בסעיף 3א(ד)(4) לחוק}}, אפשר להמשיך לשווק מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ בטבלה שבתוספת}}, לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, עד תום חיי המדף של המזון, אלא אם כן נקבעה {{ח:פנימי|תוספת|בטור ה׳ לטבלה האמורה}} הוראת מעבר אחרת, ולעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה למתן תעודת השחרור מתחנת ההסגר כמועד ייבוא המזון.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}
{{ח:קטע3||השינויים בנספח I לתקנה 1334/2008 שיחולו בישראל}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;overlow-y: scroll;&quot;&gt;
&lt;table style=&quot;min-width: 800px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מס׳ פרט}}&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;min-width: 300px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;min-width: 150px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;min-width: 150px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם הוראת האיחוד האירופי המתקנת את נספח I לתקנה 1334/2008 בעברית ובאנגלית, ומראה המקום בחקיקת האיחוד האירופי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פרטי הנספח שתוקנו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הוראת מעבר אחרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/2856 מיום 12 בנובמבר 2024 המתקנת את נספח I לתקנת (EC) מספר 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה, לעניין הסרת חומר הטעם והריח Benzene-1,2-diol (FL No. 04.029) מרשימת האיחוד
{{ח:ת}} {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2024/2856 of 12 November 2024 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council as regards the removal of the flavouring substance Benzene-1,2-diol (FL No. 04.029) from the Union list}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2856/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;PDF/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}OJ:L_202402856&amp;qid{{=}}1738475143280}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחיקת המובאה בנספח I חלק א׳ לעניין החומר Benzene-1,2-diol&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3 בדצמבר 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראת המעבר לא תחול על החומר Benzene-1,2-diol ועל הכנות המכילות חומר זה, שלא נועדו לצריכה כפי שהם; לעניין זה, ”הכנות“ – תערובות של חומרי טעם וריח או תערובות של חומר טעם וריח, אחד או יותר, עם מרכיבי מזון אחרים, כגון תוספי מזון, אנזימים או נשאים, במטרה להקל על האחסון, מכירה, תקינה, דילול או פירוק שלהם.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2025/140 מיום 29 בינואר 2025 המתקנת את נספח I של תקנה (EC) מספר 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה, לעניין הכללת ‎(E)-3-benzo[1,3]&lt;wbr&gt;dioxol-5-yl-N,N-diphenyl-2-propen&lt;wbr&gt;amide ברשימת האיחוד לחומרי טעם וריח
{{ח:ת}} {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2025/140 of 29 January 2025 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council as regards the inclusion of (E)-3-benzo[1,3]&lt;wbr&gt;dioxol-5-yl-N,N-diphenyl-2-propen&lt;wbr&gt;amide in the Union list of flavourings}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/140/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2025/&lt;wbr&gt;140/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת המובאה בנספח I חלק א׳ סעיף 2 טבלה 1 לעניין החומר ‎(E)-3-benzo[1,3]&lt;wbr&gt;dioxol-5-yl-N,N-diphenyl-2-propen&lt;wbr&gt;amide&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19 בפברואר 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2025/147 מיום 29 בינואר 2025 המתקנת את נספח I לתקנת (EC) מספר 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה, לעניין הסרת חומר הטעם והריח ‎4-Methyl-2-phenyl&lt;wbr&gt;pent-2-enal (FL No 05.100) מרשימת האיחוד
{{ח:ת}} {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2025/147 of 29 January 2025 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council as regards the removal of the flavouring substance 4-Methyl-2-phenyl&lt;wbr&gt;pent-2-enal (FL No 05.100) from the Union list}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/147/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2025/&lt;wbr&gt;147/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחיקת המובאה בנספח I חלק א׳ לעניין החומר ‎2-Methyl-4-phenyl&lt;wbr&gt;pent-2-enal&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19 בפברואר 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראת המעבר לא תחול על החומר ‎4-Methyl-2-phenyl&lt;wbr&gt;pent-2-enal ועל הכנות שלהן הוסף החומר האמור, שלא נועדו לצריכה כפי שהם; לעניין זה, ”הכנות“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בטור ה׳ לפרט 1}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2025/1112 מיום 4 ביוני 2025 לתיקון נספח I לתקנה (EC) מס׳ 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בנוגע להכללת Naringenin ו־‎2-methyl-1-(2-(5-(p-tolyl)-1H-imid&lt;wbr&gt;azol-2-yl)&lt;wbr&gt;piperidin-1-yl)&lt;wbr&gt;butan-1-one ברשימת חומרי הטעם והריח של האיחוד
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/1112 of 4 June 2025 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 and of the Council as regards the inclusion of Naringenin and 2-methyl-1-(2-(5-(p-of tolyl)-1H-imid&lt;wbr&gt;azol-2-yl)&lt;wbr&gt;piperidin-1-yl)&lt;wbr&gt;butan-1-one in the Union list of flavourings the European Parliament}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1112/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2025/&lt;wbr&gt;1112/&lt;wbr&gt;oj}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח I, בחלק א׳, בסעיף 2, בטבלה 1 –
{{ח:תת|(1)}} הוספת המובאה לעניין החומר Naringenin שמספרו הסידורי FL No. 16.132;
{{ח:תת|(2)}} הוספת המובאה לעניין החומר ‎2-methyl-1-(2-(5-(p-tolyl)-1H-imid&lt;wbr&gt;azol-2-yl)&lt;wbr&gt;piperidin-1-yl)&lt;wbr&gt;butan-1-one שמספרו הסידורי FL No. 16.134
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25 ביוני 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25 באוגוסט 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (האיחוד האירופי) מס׳ 2026/172 מיום 26 בינואר 2026 המתקנת את נספח I לתקנה (EC) מס׳ 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין הכללת ‎3-[3-(2-isopropyl-5-methyl-cyclohexyl)-ureido]-butyric acid ethyl ester ברשימת האיחוד של חומרי טעם וריח
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/172 of 26 January 2026 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council as regards the inclusion of 3-[3-(2-isopropyl-5-methyl-cyclohexyl)-ureido]-butyric acid ethyl ester in the Union list of flavourings and correcting certain CAS numbers}}
{{ח:ת}} {{ltr|1={{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/172/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX%3A32026R0172}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} (1) הוספת המובאה בנספח 1 חלק א׳ סעיף 2 טבלה 1, לעניין החומר ‎3-[3-(2-isopropyl-5-methyl-cyclohexyl)-ureido]-butyric acid ethyl ester;
{{ח:ת}} (2) החלפת מספרי CAS בארבע מובאות בנספח 1 חלק א׳ סעיף 2 טבלה 1
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 בפברואר 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ביולי 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) מס׳ 2026/175 מיום 26 בינואר 2026 המתקנת את נספח I לתקנה (EC) מס׳ 1334/2008
של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין הכללת hesperetin dihydrochalcone ברשימת האיחוד של חומרי טעם וריח
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/175 of 26 January 2026 amending Annex I to Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council as regards the inclusion of hesperetin dihydrochalcone in the Union list of flavourings}}
{{ח:ת}} {{ltr|1={{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/175/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX%3A32026R0175}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת המובאה בנספח 1 חלק א׳ {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} טבלה 1, לעניין החומר hesperetin dihydrochalcone&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 בפברואר 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ביולי 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:חתימות|י״ג באייר התשפ״ה (11 במאי 2025)}}
* '''פנינה אורן שנידור'''&lt;br&gt;מנהלת שירות המזון הארצי&lt;br&gt;משרד הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>mcr4bnnmiq2bv4lsqnwueo6taq09j8q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נ א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728752</id>
    <revision>
      <id>3023156</id>
      <parentid>3022149</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T18:35:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023156</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11260" sha1="loq0fcnip43jgpe38y9f9ia4eypi3tq" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נ|א|מט ב|נ ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נ עמוד א] כאיסורו, מה איסורו בכזית - אף חזרתו בכזית. תניא, רבי נתן אומר: זה וזה כשתי ביצים, ולא הודו לו חכמים. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון.}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מאי יקרות וקפאון? אמר רבי אלעזר: }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|זה אור, שיקר בעולם הזה, וקפוי לעולם הבא. רבי יוחנן אמר: אלו נגעים ואהלות, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא.}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ורבי יהושע בן לוי אמר: }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אלו בני אדם, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא. כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד. כי הדר, אמר ליה אבוה: מאי חזית? אמר ליה: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו: בני, עולם ברור ראית. - ואנן היכי התם? - כי היכי דאיתו אנן הכא, הכי איתינן התם. ושמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ושמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן. (ומאן) +מסורת הש&quot;ס: [מאן]+ נינהו? אילימא רבי עקיבא וחביריו - משום הרוגי מלכות ותו לא? - אלא: הרוגי לוד. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה' מאי מצלות הסוס? - אמר רבי יהושע בן לוי: עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים, עד שהסוס רץ ומציל. רבי אלעזר אמר: כל מצילות שתולין לסוס בין עיניו יהיה קדש לה'. ורבי יוחנן אמר: כל ביזה שבוזזין ישראל עד שעה שהסוס רץ ומציל - יהיה קדש לה'. בשלמא למאן דאמר כל ביזה שבזזו ישראל - היינו דכתיב והיה הסירות בבית ה' כמזרקים לפני המזבח. אלא למאן דאמר בהנך תרתי - מאי והיה הסירות בבית ה'? - מילתא אחריתי קאמר, דמתעתרי ישראל ומתנדבי ומייתי. בשלמא למאן דאמר ביזה - היינו דכתיב ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות. אלא למאן דאמר הנך תרתי - מאי ולא יהיה כנעני? - אמר רב ירמיה: אין כאן עני. וכנעני מנלן דאיקרי תגר - דכתיב וירא שם יהודה בת איש כנעני. מאי כנעני? אילימא כנעני ממש - אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק, בא יצחק והזהיר את יעקב, ויהודה אזיל ונסיב? אלא אמר רבי שמעון בן לקיש: בת גברא תגרא, דכתיב כנען בידו מאזני מרמה, ואיבעית אימא מהכא אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, אטו האידנא לאו אחד הוא? - אמר רבי אחא בר חנינא: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה, על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא - כולו הטוב והמטיב. ושמו אחד, מאי אחד, אטו האידנא לאו שמו אחד הוא? - אמר רב נחמן בר יצחק: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה - נכתב ביו&quot;ד ה&quot;י ונקרא באל&quot;ף דל&quot;ת, אבל לעולם הבא כולו אחד - נקרא ביו&quot;ד ה&quot;י, ונכתב ביו&quot;ד ה&quot;י. סבר רבא למדרשה בפירקא. אמר ליה ההוא סבא: לעלם כתיב, רבי אבינא רמי: כתיב, זה שמי לעלם, וזה זכרי לדר דר. אמר הקדוש ברוך הוא: לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני ביו&quot;ד ה&quot;א, ונקרא אני באל&quot;ף דל&quot;ת. }}
הדרן עלך אלו עוברין.
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תלמוד בבלי }}רי&quot;ף רא&quot;ש רי&quot;ף\בבלי  {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש }}בבלי\ריף\ראש מסכת פסחים פרק ד - מקום 
משנה. {{שוליים|א}}מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות - עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין. ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין, או ממקום שאין עושין למקום שעושין - נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם, וחומרי מקום שהלך לשם.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

{{דהג|רשי|כאיסורו}} - של חמץ ובשר קודש נמי משנפסל ביוצא אסור באכילה: 

{{דהג|רשי|יקרות וקפאון}} - איידי דאיירי בירושלים ביציאות שעריה דקתני וכן מי שיצא מירושלים כו' פתח בהא פרשתא דבעינן למימר קמן שעתיד הקב&quot;ה להוסיף על ירושלים: 

{{דהג|רשי|אור שיקר בעולם הזה}} - כשחמה מאירה בגבורתה ואורה גדול אותו אור חשוב ויקר שלה יהא קפוי וקל לעולם הבא כל דבר קל קרי קפוי צף על המים ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא ([[מלכים ב ו]]) : 

{{דהג|רשי|בני אדם שיקרים}} - עשירים וחשובים ואינן טובים למקום: 

{{דהג|רשי|איתנגיד}} - גוע ופרחה רוחו: 

{{דהג|רשי|עליונים למטה}} - אותן שהיו כאן חשובים ראיתי קלים: 

{{דהג|רשי|ואנן}} - תלמידי חכמים היכי איתינן התם: 

{{דהג|רשי|הרוגי מלכות ותו לא}} - לא היתה בהן מעלה אחרת שיחשבו עליה אלא זו בלבד: 

{{דהג|רשי|הרוגי לוד}} - שני אחים היו שמסרו עצמן על ישראל שהודו על עצמן הריגת בת מלך שהיו מטילין אותה על כל ישראל: 

{{דהג|רשי|עד שעה שהסוס רץ ומציל}} - כשיעור מרוצת הסוס עד חצי היום ולשון מציל שצילו תחתיו שכל שעות היום חמה נוטה לצדדין וצל האדם וצל הבהמה נוטה לצידו כשחמה במזרח צל האדם למערב אבל בחצי היום חמה עומדת באמצע הרקיע בראש כל האדם וצל הסוס תחתיו בפי' ר' מכיר זצ&quot;ל מצאתי: 

{{דהג|רשי|כל מצילות}} - כלומר שתולין לסוס לנוי ולקשקש לשון מצלתים [[דברי הימים א יג|ד&quot;ה א יג]]) : 

{{דהג|רשי|יהיה קודש לה'}} - שיתנדבו ישראל נדבותיהן למקדש: 

{{דהג|רשי|כל ביזה שיבוזו ישראל}} - מן הנכרים ביום אחד עד חצות יהיו קודש לה' שיביאום נדבה למקדש: 

{{דהג|רשי|הסירות כמזרקים}} - אף הסירות יהיו של כסף ושל זהב שתהא שם ביזה רבה להקדש: 

{{דהג|רשי|מאי והיה הסירות כמזרקים}} - הא במצילות הסוס ליכא הקדש כולי האי: 

{{דהג|רשי|דמיתעתרי ישראל}} - יתעשרו ישראל ובשורה אחרת היא: 

{{דהג|רשי|כנעני}} - לא יהיו צריכין גזברין לעשות סחורה בנכסי הקדש לפי שיהא שם עושר גדול מן הביזה: 

{{דהג|רשי|בא אברהם והזהיר את יצחק}} - שהשביע לאליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני ([[בראשית כד]]) : 

{{דהג|רשי|ויצחק את יעקב}} - לא תקח אשה מבנות כנען ([[בראשית כח|שם כח]]) : 

{{דהג|רשי|כולו הטוב והמטיב}} - שאין שם בשורה רעה: 

{{דהג|רשי|למידרשיה בפירקא}} - קרייה דיו&quot;ד ה&quot;י דארבע אותיות דרשיה וטעמיה התלויים בו: 

{{דהג|רשי|לעלם כתיב}} - זה שמי לעלם חסר וי&quot;ו לשון העלמה: 

{{דהג|רשי|כתיב זה שמי לעלם}} - בהעלמה וכתיב זה זכרי דמשמע קרייה ולא העלמה לשון אחר כיון דכתב זה שמי פשיטא דזה זכרי היאך יקרא אלא בשמו: 

{{דהג|רשי|לא כשאני נכתב}} - שני שמות לימדו שם הכתיבה ושם הקרייה: 

&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
'''הדרן עלך אלו עוברין מקום שנהגו''' 
&lt;/div&gt; 

{{דהג|רשי|עד חצות}} - חצי היום: 

{{דהג|רשי|שלא לעשות}} - כדי שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמצו ושחיטת הפסח ותקון מצה לצורך הלילה דמצוה לטרוח מבעוד יום כדי להסב מהר כדאמר בפרק בתרא {{הפניה-גמ|בבא בתרא|קט|ב}} חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;&lt;center&gt;'''פרק רביעי - מקום שנהגו'''&lt;/center&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נ א מתני מקום שנהגו.ogg|thumb|תוס פסחים 4 נ א מתני מקום שנהגו]]
'''מתני'''' מקום שנהגו. אור&quot;י בשם ריב&quot;א דמפרש בירושלמי מאי שנא ערבי פסחים משאר י&quot;ט משום דזמן הפסח מחצות ואילך ואף יחיד קאמר התם בשאר ימות השנה ביום שמביא קרבן אסור במלאכה ופריך אם כן יהא כל היום אסור כמו יחיד שמביא קרבן ומפרש התם משום דראוי להקריב משחרית אבל פסח אינו יכול להקריבו אלא אחר חצות כדנפקא לן מבין הערבים ופריך אם כן קרבן תמיד שהוא לכל ישראל וקרב בכל יום יהא בכל יום אסור במלאכה ומשני שאני תמיד שהתורה הוציאה מן הכלל דכתיב ואספת דגנך ואם כל ישראל יושבים ובטלים מי יאסוף להן דגן ומשמע התם דמדאורייתא אסורה ונראה דאף בזמן הזה דליכא הקרבה כיון שנאסר אז אסור לעולם:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נ א}}

[[קטגוריה:פפוס ולוליאנוס]]
[[קטגוריה:רבי יהושע בן לוי]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
[[קטגוריה:לוד]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|נ|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>loq0fcnip43jgpe38y9f9ia4eypi3tq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728762</id>
    <revision>
      <id>3023048</id>
      <parentid>2939116</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:19:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023048</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12186" sha1="d0vkyhs533yrg96g746g4j54jx40ela" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נה|א|נד ב|נה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נה עמוד א] תנא קולי קולי קתני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובכל מקום תלמידי חכמים וכו'. למימרא דרבן שמעון בן גמליאל סבר: לא חיישינן ליוהרא, ורבנן סברי: חיישינן ליוהרא? והא איפכא שמעינן להו, דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חתן, אם ירצה לקרות קרית שמע לילה הראשון - קורא. רבן שמעון בן גמליאל אמר: לא כל הרוצה ליטול את השם יטול. - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. רב שישא בריה דרב אידי אמר: לא תיפוך. דרבנן אדרבנן לא קשיא; הכא, כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא עביד - מיחזי כיוהרא. אבל התם, כיון דכולי עלמא קרי ואיהו נמי קרי - לא מיחזי כיוהרא. דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא; התם הוא דבעינן כוונה, ואנן סהדי דלא מצי כווני דעתיה - מיחזי כיוהרא. אבל הכא, לא מיחזי כיוהרא - אמרי: מלאכה היא דלית ליה. פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא. }}
משנה. וחכמים אומרים: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל לא היו עושין כל עיקר. הלילה, בית שמאי אוסרים, ובית הלל מתירין עד הנץ החמה. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. מעיקרא תנא מנהגא, ולבסוף תנא איסורא! - אמר רבי יוחנן: לא קשיא; הא - רבי מאיר, הא - רבי יהודה. דתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל אינן עושין כל עיקר. אמר לו רבי מאיר: מה ראייה יהודה וגליל לכאן? אלא, מקום שנהגו לעשות מלאכה - עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומתני' דריש פירקין רבי מאיר ומתני' דהכא ר' יהודה ופלוגתא דב&quot;ש וב&quot;ה בלילה ובגליל ואליבא דר' יהודה ולר' מאיר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה דליכא אסורא אלא מנהגא ובמנהגא לא שייך פלוגתא דליחזי היכי נהוג. ואף על גב דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה. יראה דהלכה כרבי מאיר בהא‍‍ דסתם משנה דריש פרקין עדיף מדברי חכמים:}}
.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מדקאמר רבי מאיר מנהגא - מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר. וסבר רבי יהודה ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה? והתניא, רבי יהודה אומר: המנכש בשלשה עשר ונעקרה בידו - שותלה במקום הטיט, ואין שותלה במקום הגריד. בשלשה עשר - אין, בארבעה עשר - לא. מכדי שמעינן ליה לרבי יהודה דאמר: כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים - שוב אינה קולטת, ואי סלקא דעתך ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה - למה לי שלשה עשר? והאיכא ארביסר, וחמיסר, ומקצת שיתסר! - אמר רבא: בגליל שנו - והאיכא ליליא! - אמר רב ששת: כבית שמאי. - רב אשי אמר: לעולם כבית הלל, לפי שאין דרכן של בני אדם לנכש בלילה. רבינא אמר: לעולם ביהודה, ובהשרשה, חד מקצת היום ככולו - אמרינן, תרי מקצת היום ככולו - לא אמרינן. }}
משנה. {{שוליים|ב}}רבי מאיר אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר - גומרה בארבעה עשר, אבל לא יתחיל בה בתחלה בארבעה עשר, אף על פי שיכול לגומרה. וחכמים אומרים: {{שוליים|ג}}שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ואלו הן: החייטין, והספרים, והכובסין. רבי יוסי בר יהודה אומר: אף רצענין. 
גמרא. איבעיא להו; לצורך המועד תנן, אבל שלא לצורך המועד - אפילו מיגמר נמי לא, או דילמא: שלא לצורך המועד תנן, אבל לצורך אתחולי מתחלינן. או דילמא: בין לצורך המועד בין שלא לצורך, מיגמר - אין, אתחולי - לא. - תא שמע: {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל לא יתחיל בתחילה בארבעה עשר אפילו צלצול קטן, אפילו שבכה קטנה. מאי אפילו? לאו אפילו הני דלצורך המועד, מיגמר - אין, אתחולי - לא. מכלל דשלא לצורך - מיגמר נמי לא גמרינן! - לא, לעולם דשלא לצורך - מיגמר נמי גמרינן. ומאי אפילו - אפילו הני נמי דזוטרי נינהו. דסלקא דעתך אמינא: התחלתן זו היא גמר מלאכתן, נתחיל בהו נמי לכתחילה - קמשמע לן. תא שמע, רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהיא לצורך המועד }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תנא קולי קולי נקט''' -  כל הני אין בין חד תנא אמרינהו וקולי קולי נקט ברישא תנא אין בין תשעה באב קל מיוה&quot;כ לכתחלה אלא שזה ספיקו כו' וסיפא תנא אין תשעה באב קל מתענית ציבור אלא לענין מלאכה ובחומרי דחמיר תשעה באב מתענית ציבור לא איירי הכא דתידוק מינה זה וזה שוין ולעולם לענין רחיצה ט&quot;ב חמיר:

'''ליטול לו את השם''' -  כתר פרישות ויראת חטא שאינו יכול לבטל הימנו מלכות שמים אפילו לילה אחת לא כל הרוצה ליטלו יטלנו דמיחזי כיוהרא ומחינן בידיה:

'''מוחלפת השיטה''' -  התנא שסידרן טעה באחת מהן והחליף שיטתו:

'''אמרי מלאכה לית ליה''' -  הרואה אותו בטל אומרים אין לו מה לעשות ולא מיחזי כנוהג בו איסור:

'''מתני' הלילה''' -  אור לארבעה עשר:

'''גמ' מעיקרא תנא מנהגא''' -  תלה במנהג:

'''ולבסוף תנא איסורא''' -  דקתני בית שמאי אוסרין דמשמע בכל מקום:

'''מה ראיה יהודה וגליל לכאן''' -  אף כל מקום שנהגו היתר היתר נהגו איסור איסור:

'''מכלל דר' יהודה איסורא קאמר''' -  דבני יהודה מתירין ובני גליל אוסרין דאי מנהגא קאמר מאי פלוגתיה דר&quot;מ הא ר' יהודה נמי הכי הוה אמר בגליל היו נוהגין בו איסור שהחמירו על עצמן וביהודה נוהגין בו היתר:

'''וסבר רבי יהודה מותר''' -  דקאמר בני יהודה מתירין:

'''המנכש''' -  מבין תבואת דגן:

'''בשלשה עשר בניסן''' -  מפרש ואזיל שלשה עשר אמאי נקט:

'''ונעקרה בידו''' -  השיבולת עצמה נעקרה בידו שורשה מן הארץ ובא לחזור ולשותלה:

'''שותלה במקום הטיט''' -  שתמהר ליקלט קודם העומר שהעומר מתיר את הנשרשין אבל הנשרשין אחר העומר אסורין משום חדש עד שיבא עומר הבא:

'''הגריד''' -  יבש שאינו ממהר לקלוט:

'''מנכש בשלשה עשר''' -  קתני מנכש בארבעה עשר לא קתני ומ&quot;ט נקט שלשה עשר ולא קתני ארבעה עשר אי משום דלא מיקלטה לפני העומר הקרב בששה עשר מכדי שמעינן לרבי יהודה כו' בפ&quot;ק דראש השנה (דף י:) ואי ארבעה עשר מותר במלאכה נינקוט ארביסר נמי דהא איכא מקצת ארביסר וחמיסר כוליה ומקצת שיתסר עד שעת הקרבתו:

'''בגליל שנו''' -  שלא היו עושין מלאכה כל עיקר בארבעה עשר ובהן נשנית משנה זו:

'''והא איכא לילה''' -  ומצי למיתני המנכש לילי ארבעה עשר:

'''כב&quot;ש''' -  דמתניתין דתנן הלילה ב&quot;ש אוסרין:

'''ה&quot;ג רבינא אמר לעולם ביהודה''' -  ודקשיא לך ליתני בארבעה עשר ובהשרשה חד מקצת אמרינן תרי מקצת לא אמרינן לענין השרשה חד מקצת היום ככולו אמרינן אם היה מנכש בין השמשות של כניסת ארבעה עשר הוה אמרינן דקלטה בי&quot;ד שלם ובחמשה עשר שלם ומקצת ששה עשר אבל תרי מקצת כגון מנכש בי&quot;ד דמיבעי לן למימר תרי מקצת לא אמרינן:

'''מתני' שלש אומניות עושין מלאכה''' -  בכל מקום וטעמא מפרש בגמרא:

'''רצענין''' -  אושכפין:

'''גמ' לצורך המועד תנן''' -  הא דר&quot;מ:

'''או דילמא שלא לצורך המועד תנן''' -  ומשום הכי אין מתחילין אבל לצורך המועד אפילו אתחולי נמי שרי כו':

'''צילצול''' -  בנדי&quot;ל לחגור:

'''שבכה''' -  על הראש:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נה א קולי קולי קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_קולי קולי קתני]]
'''קולי''' קולי קתני. בלא דר' אלעזר דאסר להושיט אצבעו במים צ&quot;ל קולי קולי קתני דהא בתשעה באב לכל הפחות כל גופו אסור אפילו בצונן ובתענית ציבור מותר בצונן כדמוכח בפ&quot;ק דתענית {{הפניה-גמ|תענית|יג|א}}:

''' אמר''' ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן. לרבי מאיר דאית ליה דהוי מנהגא קסבר דלא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה דבמנהג לא שייך פלוגתא דליחזי היכי נהוג:

''' מדקאמר''' ר&quot;מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר. אמתניתין ליכא למידק הכי מדקאמר ת&quot;ק מנהגא מכלל דחכמים איסורא קאמרי דאמתני' איכא למימר דתרוייהו סברי מנהגא וה&quot;ק חכמים לת&quot;ק למה אתה סותם דבריך והלא אתה יכול לפרש דבריך ולבאר דבגליל אין עושין וביהודה עושין ובברייתא לא שייך לפרש כן:

''' כל''' הרכבה שאינה קולטת. וא&quot;ת א&quot;כ למה אינו שותלה במקום הגריד אי קלטה עד שלשה ימים שרי לה עומר ואי לא קלטה שוב לא תקלוט ואינו צריך היתר כמו חיטי דכדא וי&quot;ל דבמקום הגריד מאחרת לקלוט יותר מג' ימים א&quot;נ יש לחוש כשיראה שלא תקלוט שישתול אותה במקום הטיט אחר העומר:

''' ומאי''' אפילו אפי' הני נמי דזוטרי. ה&quot;מ לשנויי כדבסמוך אפי' הני נמי דלצורך המועד מיגמר אין אתחולי לא אלא ניחא ליה למידחי שלא יפשוט מינה כלל דהשתא מצי למימר דלצורך המועד אתחולי נמי מתחלינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נה|א}}</text>
      <sha1>d0vkyhs533yrg96g746g4j54jx40ela</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023060</id>
      <parentid>3023048</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:38:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023060</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12395" sha1="5p0hkzpsyg0z4gs9n0m119dpg2m7ade" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נה|א|נד ב|נה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נה עמוד א] תנא קולי קולי קתני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובכל מקום תלמידי חכמים וכו'. למימרא דרבן שמעון בן גמליאל סבר: לא חיישינן ליוהרא, ורבנן סברי: חיישינן ליוהרא? והא איפכא שמעינן להו, דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חתן, אם ירצה לקרות קרית שמע לילה הראשון - קורא. רבן שמעון בן גמליאל אמר: לא כל הרוצה ליטול את השם יטול. - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. רב שישא בריה דרב אידי אמר: לא תיפוך. דרבנן אדרבנן לא קשיא; הכא, כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא עביד - מיחזי כיוהרא. אבל התם, כיון דכולי עלמא קרי ואיהו נמי קרי - לא מיחזי כיוהרא. דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא; התם הוא דבעינן כוונה, ואנן סהדי דלא מצי כווני דעתיה - מיחזי כיוהרא. אבל הכא, לא מיחזי כיוהרא - אמרי: מלאכה היא דלית ליה. פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא. }}
משנה. וחכמים אומרים: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל לא היו עושין כל עיקר. הלילה, בית שמאי אוסרים, ובית הלל מתירין עד הנץ החמה. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. מעיקרא תנא מנהגא, ולבסוף תנא איסורא! - אמר רבי יוחנן: לא קשיא; הא - רבי מאיר, הא - רבי יהודה. דתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל אינן עושין כל עיקר. אמר לו רבי מאיר: מה ראייה יהודה וגליל לכאן? אלא, מקום שנהגו לעשות מלאכה - עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומתני' דריש פירקין רבי מאיר ומתני' דהכא ר' יהודה ופלוגתא דב&quot;ש וב&quot;ה בלילה ובגליל ואליבא דר' יהודה ולר' מאיר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה דליכא אסורא אלא מנהגא ובמנהגא לא שייך פלוגתא דליחזי היכי נהוג. ואף על גב דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה. יראה דהלכה כרבי מאיר בהא‍‍ דסתם משנה דריש פרקין עדיף מדברי חכמים:}}
.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מדקאמר רבי מאיר מנהגא - מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר. וסבר רבי יהודה ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה? והתניא, רבי יהודה אומר: המנכש בשלשה עשר ונעקרה בידו - שותלה במקום הטיט, ואין שותלה במקום הגריד. בשלשה עשר - אין, בארבעה עשר - לא. מכדי שמעינן ליה לרבי יהודה דאמר: כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים - שוב אינה קולטת, ואי סלקא דעתך ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה - למה לי שלשה עשר? והאיכא ארביסר, וחמיסר, ומקצת שיתסר! - אמר רבא: בגליל שנו - והאיכא ליליא! - אמר רב ששת: כבית שמאי. - רב אשי אמר: לעולם כבית הלל, לפי שאין דרכן של בני אדם לנכש בלילה. רבינא אמר: לעולם ביהודה, ובהשרשה, חד מקצת היום ככולו - אמרינן, תרי מקצת היום ככולו - לא אמרינן. }}
משנה. {{שוליים|ב}}רבי מאיר אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר - גומרה בארבעה עשר, אבל לא יתחיל בה בתחלה בארבעה עשר, אף על פי שיכול לגומרה. וחכמים אומרים: {{שוליים|ג}}שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ואלו הן: החייטין, והספרים, והכובסין. רבי יוסי בר יהודה אומר: אף רצענין. 
גמרא. איבעיא להו; לצורך המועד תנן, אבל שלא לצורך המועד - אפילו מיגמר נמי לא, או דילמא: שלא לצורך המועד תנן, אבל לצורך אתחולי מתחלינן. או דילמא: בין לצורך המועד בין שלא לצורך, מיגמר - אין, אתחולי - לא. - תא שמע: {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל לא יתחיל בתחילה בארבעה עשר אפילו צלצול קטן, אפילו שבכה קטנה. מאי אפילו? לאו אפילו הני דלצורך המועד, מיגמר - אין, אתחולי - לא. מכלל דשלא לצורך - מיגמר נמי לא גמרינן! - לא, לעולם דשלא לצורך - מיגמר נמי גמרינן. ומאי אפילו - אפילו הני נמי דזוטרי נינהו. דסלקא דעתך אמינא: התחלתן זו היא גמר מלאכתן, נתחיל בהו נמי לכתחילה - קמשמע לן. תא שמע, רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהיא לצורך המועד }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תנא קולי קולי נקט''' -  כל הני אין בין חד תנא אמרינהו וקולי קולי נקט ברישא תנא אין בין תשעה באב קל מיוה&quot;כ לכתחלה אלא שזה ספיקו כו' וסיפא תנא אין תשעה באב קל מתענית ציבור אלא לענין מלאכה ובחומרי דחמיר תשעה באב מתענית ציבור לא איירי הכא דתידוק מינה זה וזה שוין ולעולם לענין רחיצה ט&quot;ב חמיר:

'''ליטול לו את השם''' -  כתר פרישות ויראת חטא שאינו יכול לבטל הימנו מלכות שמים אפילו לילה אחת לא כל הרוצה ליטלו יטלנו דמיחזי כיוהרא ומחינן בידיה:

'''מוחלפת השיטה''' -  התנא שסידרן טעה באחת מהן והחליף שיטתו:

'''אמרי מלאכה לית ליה''' -  הרואה אותו בטל אומרים אין לו מה לעשות ולא מיחזי כנוהג בו איסור:

'''מתני' הלילה''' -  אור לארבעה עשר:

'''גמ' מעיקרא תנא מנהגא''' -  תלה במנהג:

'''ולבסוף תנא איסורא''' -  דקתני בית שמאי אוסרין דמשמע בכל מקום:

'''מה ראיה יהודה וגליל לכאן''' -  אף כל מקום שנהגו היתר היתר נהגו איסור איסור:

'''מכלל דר' יהודה איסורא קאמר''' -  דבני יהודה מתירין ובני גליל אוסרין דאי מנהגא קאמר מאי פלוגתיה דר&quot;מ הא ר' יהודה נמי הכי הוה אמר בגליל היו נוהגין בו איסור שהחמירו על עצמן וביהודה נוהגין בו היתר:

'''וסבר רבי יהודה מותר''' -  דקאמר בני יהודה מתירין:

'''המנכש''' -  מבין תבואת דגן:

'''בשלשה עשר בניסן''' -  מפרש ואזיל שלשה עשר אמאי נקט:

'''ונעקרה בידו''' -  השיבולת עצמה נעקרה בידו שורשה מן הארץ ובא לחזור ולשותלה:

'''שותלה במקום הטיט''' -  שתמהר ליקלט קודם העומר שהעומר מתיר את הנשרשין אבל הנשרשין אחר העומר אסורין משום חדש עד שיבא עומר הבא:

'''הגריד''' -  יבש שאינו ממהר לקלוט:

'''מנכש בשלשה עשר''' -  קתני מנכש בארבעה עשר לא קתני ומ&quot;ט נקט שלשה עשר ולא קתני ארבעה עשר אי משום דלא מיקלטה לפני העומר הקרב בששה עשר מכדי שמעינן לרבי יהודה כו' בפ&quot;ק דראש השנה (דף י:) ואי ארבעה עשר מותר במלאכה נינקוט ארביסר נמי דהא איכא מקצת ארביסר וחמיסר כוליה ומקצת שיתסר עד שעת הקרבתו:

'''בגליל שנו''' -  שלא היו עושין מלאכה כל עיקר בארבעה עשר ובהן נשנית משנה זו:

'''והא איכא לילה''' -  ומצי למיתני המנכש לילי ארבעה עשר:

'''כב&quot;ש''' -  דמתניתין דתנן הלילה ב&quot;ש אוסרין:

'''ה&quot;ג רבינא אמר לעולם ביהודה''' -  ודקשיא לך ליתני בארבעה עשר ובהשרשה חד מקצת אמרינן תרי מקצת לא אמרינן לענין השרשה חד מקצת היום ככולו אמרינן אם היה מנכש בין השמשות של כניסת ארבעה עשר הוה אמרינן דקלטה בי&quot;ד שלם ובחמשה עשר שלם ומקצת ששה עשר אבל תרי מקצת כגון מנכש בי&quot;ד דמיבעי לן למימר תרי מקצת לא אמרינן:

'''מתני' שלש אומניות עושין מלאכה''' -  בכל מקום וטעמא מפרש בגמרא:

'''רצענין''' -  אושכפין:

'''גמ' לצורך המועד תנן''' -  הא דר&quot;מ:

'''או דילמא שלא לצורך המועד תנן''' -  ומשום הכי אין מתחילין אבל לצורך המועד אפילו אתחולי נמי שרי כו':

'''צילצול''' -  בנדי&quot;ל לחגור:

'''שבכה''' -  על הראש:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נה א קולי קולי קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_קולי קולי קתני]]
'''קולי''' קולי קתני. בלא דר' אלעזר דאסר להושיט אצבעו במים צ&quot;ל קולי קולי קתני דהא בתשעה באב לכל הפחות כל גופו אסור אפילו בצונן ובתענית ציבור מותר בצונן כדמוכח בפ&quot;ק דתענית {{הפניה-גמ|תענית|יג|א}}:
[[File:תוס פסחים 4 נה א אמר ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_אמר ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן]]
''' אמר''' ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן. לרבי מאיר דאית ליה דהוי מנהגא קסבר דלא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה דבמנהג לא שייך פלוגתא דליחזי היכי נהוג:

''' מדקאמר''' ר&quot;מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר. אמתניתין ליכא למידק הכי מדקאמר ת&quot;ק מנהגא מכלל דחכמים איסורא קאמרי דאמתני' איכא למימר דתרוייהו סברי מנהגא וה&quot;ק חכמים לת&quot;ק למה אתה סותם דבריך והלא אתה יכול לפרש דבריך ולבאר דבגליל אין עושין וביהודה עושין ובברייתא לא שייך לפרש כן:

''' כל''' הרכבה שאינה קולטת. וא&quot;ת א&quot;כ למה אינו שותלה במקום הגריד אי קלטה עד שלשה ימים שרי לה עומר ואי לא קלטה שוב לא תקלוט ואינו צריך היתר כמו חיטי דכדא וי&quot;ל דבמקום הגריד מאחרת לקלוט יותר מג' ימים א&quot;נ יש לחוש כשיראה שלא תקלוט שישתול אותה במקום הטיט אחר העומר:

''' ומאי''' אפילו אפי' הני נמי דזוטרי. ה&quot;מ לשנויי כדבסמוך אפי' הני נמי דלצורך המועד מיגמר אין אתחולי לא אלא ניחא ליה למידחי שלא יפשוט מינה כלל דהשתא מצי למימר דלצורך המועד אתחולי נמי מתחלינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נה|א}}</text>
      <sha1>5p0hkzpsyg0z4gs9n0m119dpg2m7ade</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023068</id>
      <parentid>3023060</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:50:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023068</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12632" sha1="j2mxa4b776gpfbja95pfnfrb2dygx9y" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נה|א|נד ב|נה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נה עמוד א] תנא קולי קולי קתני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובכל מקום תלמידי חכמים וכו'. למימרא דרבן שמעון בן גמליאל סבר: לא חיישינן ליוהרא, ורבנן סברי: חיישינן ליוהרא? והא איפכא שמעינן להו, דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חתן, אם ירצה לקרות קרית שמע לילה הראשון - קורא. רבן שמעון בן גמליאל אמר: לא כל הרוצה ליטול את השם יטול. - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. רב שישא בריה דרב אידי אמר: לא תיפוך. דרבנן אדרבנן לא קשיא; הכא, כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא עביד - מיחזי כיוהרא. אבל התם, כיון דכולי עלמא קרי ואיהו נמי קרי - לא מיחזי כיוהרא. דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא; התם הוא דבעינן כוונה, ואנן סהדי דלא מצי כווני דעתיה - מיחזי כיוהרא. אבל הכא, לא מיחזי כיוהרא - אמרי: מלאכה היא דלית ליה. פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא. }}
משנה. וחכמים אומרים: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל לא היו עושין כל עיקר. הלילה, בית שמאי אוסרים, ובית הלל מתירין עד הנץ החמה. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. מעיקרא תנא מנהגא, ולבסוף תנא איסורא! - אמר רבי יוחנן: לא קשיא; הא - רבי מאיר, הא - רבי יהודה. דתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל אינן עושין כל עיקר. אמר לו רבי מאיר: מה ראייה יהודה וגליל לכאן? אלא, מקום שנהגו לעשות מלאכה - עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומתני' דריש פירקין רבי מאיר ומתני' דהכא ר' יהודה ופלוגתא דב&quot;ש וב&quot;ה בלילה ובגליל ואליבא דר' יהודה ולר' מאיר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה דליכא אסורא אלא מנהגא ובמנהגא לא שייך פלוגתא דליחזי היכי נהוג. ואף על גב דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה. יראה דהלכה כרבי מאיר בהא‍‍ דסתם משנה דריש פרקין עדיף מדברי חכמים:}}
.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מדקאמר רבי מאיר מנהגא - מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר. וסבר רבי יהודה ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה? והתניא, רבי יהודה אומר: המנכש בשלשה עשר ונעקרה בידו - שותלה במקום הטיט, ואין שותלה במקום הגריד. בשלשה עשר - אין, בארבעה עשר - לא. מכדי שמעינן ליה לרבי יהודה דאמר: כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים - שוב אינה קולטת, ואי סלקא דעתך ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה - למה לי שלשה עשר? והאיכא ארביסר, וחמיסר, ומקצת שיתסר! - אמר רבא: בגליל שנו - והאיכא ליליא! - אמר רב ששת: כבית שמאי. - רב אשי אמר: לעולם כבית הלל, לפי שאין דרכן של בני אדם לנכש בלילה. רבינא אמר: לעולם ביהודה, ובהשרשה, חד מקצת היום ככולו - אמרינן, תרי מקצת היום ככולו - לא אמרינן. }}
משנה. {{שוליים|ב}}רבי מאיר אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר - גומרה בארבעה עשר, אבל לא יתחיל בה בתחלה בארבעה עשר, אף על פי שיכול לגומרה. וחכמים אומרים: {{שוליים|ג}}שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ואלו הן: החייטין, והספרים, והכובסין. רבי יוסי בר יהודה אומר: אף רצענין. 
גמרא. איבעיא להו; לצורך המועד תנן, אבל שלא לצורך המועד - אפילו מיגמר נמי לא, או דילמא: שלא לצורך המועד תנן, אבל לצורך אתחולי מתחלינן. או דילמא: בין לצורך המועד בין שלא לצורך, מיגמר - אין, אתחולי - לא. - תא שמע: {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל לא יתחיל בתחילה בארבעה עשר אפילו צלצול קטן, אפילו שבכה קטנה. מאי אפילו? לאו אפילו הני דלצורך המועד, מיגמר - אין, אתחולי - לא. מכלל דשלא לצורך - מיגמר נמי לא גמרינן! - לא, לעולם דשלא לצורך - מיגמר נמי גמרינן. ומאי אפילו - אפילו הני נמי דזוטרי נינהו. דסלקא דעתך אמינא: התחלתן זו היא גמר מלאכתן, נתחיל בהו נמי לכתחילה - קמשמע לן. תא שמע, רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהיא לצורך המועד }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תנא קולי קולי נקט''' -  כל הני אין בין חד תנא אמרינהו וקולי קולי נקט ברישא תנא אין בין תשעה באב קל מיוה&quot;כ לכתחלה אלא שזה ספיקו כו' וסיפא תנא אין תשעה באב קל מתענית ציבור אלא לענין מלאכה ובחומרי דחמיר תשעה באב מתענית ציבור לא איירי הכא דתידוק מינה זה וזה שוין ולעולם לענין רחיצה ט&quot;ב חמיר:

'''ליטול לו את השם''' -  כתר פרישות ויראת חטא שאינו יכול לבטל הימנו מלכות שמים אפילו לילה אחת לא כל הרוצה ליטלו יטלנו דמיחזי כיוהרא ומחינן בידיה:

'''מוחלפת השיטה''' -  התנא שסידרן טעה באחת מהן והחליף שיטתו:

'''אמרי מלאכה לית ליה''' -  הרואה אותו בטל אומרים אין לו מה לעשות ולא מיחזי כנוהג בו איסור:

'''מתני' הלילה''' -  אור לארבעה עשר:

'''גמ' מעיקרא תנא מנהגא''' -  תלה במנהג:

'''ולבסוף תנא איסורא''' -  דקתני בית שמאי אוסרין דמשמע בכל מקום:

'''מה ראיה יהודה וגליל לכאן''' -  אף כל מקום שנהגו היתר היתר נהגו איסור איסור:

'''מכלל דר' יהודה איסורא קאמר''' -  דבני יהודה מתירין ובני גליל אוסרין דאי מנהגא קאמר מאי פלוגתיה דר&quot;מ הא ר' יהודה נמי הכי הוה אמר בגליל היו נוהגין בו איסור שהחמירו על עצמן וביהודה נוהגין בו היתר:

'''וסבר רבי יהודה מותר''' -  דקאמר בני יהודה מתירין:

'''המנכש''' -  מבין תבואת דגן:

'''בשלשה עשר בניסן''' -  מפרש ואזיל שלשה עשר אמאי נקט:

'''ונעקרה בידו''' -  השיבולת עצמה נעקרה בידו שורשה מן הארץ ובא לחזור ולשותלה:

'''שותלה במקום הטיט''' -  שתמהר ליקלט קודם העומר שהעומר מתיר את הנשרשין אבל הנשרשין אחר העומר אסורין משום חדש עד שיבא עומר הבא:

'''הגריד''' -  יבש שאינו ממהר לקלוט:

'''מנכש בשלשה עשר''' -  קתני מנכש בארבעה עשר לא קתני ומ&quot;ט נקט שלשה עשר ולא קתני ארבעה עשר אי משום דלא מיקלטה לפני העומר הקרב בששה עשר מכדי שמעינן לרבי יהודה כו' בפ&quot;ק דראש השנה (דף י:) ואי ארבעה עשר מותר במלאכה נינקוט ארביסר נמי דהא איכא מקצת ארביסר וחמיסר כוליה ומקצת שיתסר עד שעת הקרבתו:

'''בגליל שנו''' -  שלא היו עושין מלאכה כל עיקר בארבעה עשר ובהן נשנית משנה זו:

'''והא איכא לילה''' -  ומצי למיתני המנכש לילי ארבעה עשר:

'''כב&quot;ש''' -  דמתניתין דתנן הלילה ב&quot;ש אוסרין:

'''ה&quot;ג רבינא אמר לעולם ביהודה''' -  ודקשיא לך ליתני בארבעה עשר ובהשרשה חד מקצת אמרינן תרי מקצת לא אמרינן לענין השרשה חד מקצת היום ככולו אמרינן אם היה מנכש בין השמשות של כניסת ארבעה עשר הוה אמרינן דקלטה בי&quot;ד שלם ובחמשה עשר שלם ומקצת ששה עשר אבל תרי מקצת כגון מנכש בי&quot;ד דמיבעי לן למימר תרי מקצת לא אמרינן:

'''מתני' שלש אומניות עושין מלאכה''' -  בכל מקום וטעמא מפרש בגמרא:

'''רצענין''' -  אושכפין:

'''גמ' לצורך המועד תנן''' -  הא דר&quot;מ:

'''או דילמא שלא לצורך המועד תנן''' -  ומשום הכי אין מתחילין אבל לצורך המועד אפילו אתחולי נמי שרי כו':

'''צילצול''' -  בנדי&quot;ל לחגור:

'''שבכה''' -  על הראש:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נה א קולי קולי קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_קולי קולי קתני]]
'''קולי''' קולי קתני. בלא דר' אלעזר דאסר להושיט אצבעו במים צ&quot;ל קולי קולי קתני דהא בתשעה באב לכל הפחות כל גופו אסור אפילו בצונן ובתענית ציבור מותר בצונן כדמוכח בפ&quot;ק דתענית {{הפניה-גמ|תענית|יג|א}}:
[[File:תוס פסחים 4 נה א אמר ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_אמר ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן]]
''' אמר''' ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן. לרבי מאיר דאית ליה דהוי מנהגא קסבר דלא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה דבמנהג לא שייך פלוגתא דליחזי היכי נהוג:
[[File:תוס פסחים 4 נה א מדקאמר ר&quot;מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_מדקאמר ר&quot;מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר]]
''' מדקאמר''' ר&quot;מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר. אמתניתין ליכא למידק הכי מדקאמר ת&quot;ק מנהגא מכלל דחכמים איסורא קאמרי דאמתני' איכא למימר דתרוייהו סברי מנהגא וה&quot;ק חכמים לת&quot;ק למה אתה סותם דבריך והלא אתה יכול לפרש דבריך ולבאר דבגליל אין עושין וביהודה עושין ובברייתא לא שייך לפרש כן:

''' כל''' הרכבה שאינה קולטת. וא&quot;ת א&quot;כ למה אינו שותלה במקום הגריד אי קלטה עד שלשה ימים שרי לה עומר ואי לא קלטה שוב לא תקלוט ואינו צריך היתר כמו חיטי דכדא וי&quot;ל דבמקום הגריד מאחרת לקלוט יותר מג' ימים א&quot;נ יש לחוש כשיראה שלא תקלוט שישתול אותה במקום הטיט אחר העומר:

''' ומאי''' אפילו אפי' הני נמי דזוטרי. ה&quot;מ לשנויי כדבסמוך אפי' הני נמי דלצורך המועד מיגמר אין אתחולי לא אלא ניחא ליה למידחי שלא יפשוט מינה כלל דהשתא מצי למימר דלצורך המועד אתחולי נמי מתחלינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נה|א}}</text>
      <sha1>j2mxa4b776gpfbja95pfnfrb2dygx9y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023078</id>
      <parentid>3023068</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:05:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023078</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12783" sha1="0xg6y28c0074b33zjjaz2710l0ukz1k" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נה|א|נד ב|נה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נה עמוד א] תנא קולי קולי קתני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובכל מקום תלמידי חכמים וכו'. למימרא דרבן שמעון בן גמליאל סבר: לא חיישינן ליוהרא, ורבנן סברי: חיישינן ליוהרא? והא איפכא שמעינן להו, דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חתן, אם ירצה לקרות קרית שמע לילה הראשון - קורא. רבן שמעון בן גמליאל אמר: לא כל הרוצה ליטול את השם יטול. - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. רב שישא בריה דרב אידי אמר: לא תיפוך. דרבנן אדרבנן לא קשיא; הכא, כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא עביד - מיחזי כיוהרא. אבל התם, כיון דכולי עלמא קרי ואיהו נמי קרי - לא מיחזי כיוהרא. דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא; התם הוא דבעינן כוונה, ואנן סהדי דלא מצי כווני דעתיה - מיחזי כיוהרא. אבל הכא, לא מיחזי כיוהרא - אמרי: מלאכה היא דלית ליה. פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא. }}
משנה. וחכמים אומרים: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל לא היו עושין כל עיקר. הלילה, בית שמאי אוסרים, ובית הלל מתירין עד הנץ החמה. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. מעיקרא תנא מנהגא, ולבסוף תנא איסורא! - אמר רבי יוחנן: לא קשיא; הא - רבי מאיר, הא - רבי יהודה. דתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל אינן עושין כל עיקר. אמר לו רבי מאיר: מה ראייה יהודה וגליל לכאן? אלא, מקום שנהגו לעשות מלאכה - עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומתני' דריש פירקין רבי מאיר ומתני' דהכא ר' יהודה ופלוגתא דב&quot;ש וב&quot;ה בלילה ובגליל ואליבא דר' יהודה ולר' מאיר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה דליכא אסורא אלא מנהגא ובמנהגא לא שייך פלוגתא דליחזי היכי נהוג. ואף על גב דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה. יראה דהלכה כרבי מאיר בהא‍‍ דסתם משנה דריש פרקין עדיף מדברי חכמים:}}
.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מדקאמר רבי מאיר מנהגא - מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר. וסבר רבי יהודה ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה? והתניא, רבי יהודה אומר: המנכש בשלשה עשר ונעקרה בידו - שותלה במקום הטיט, ואין שותלה במקום הגריד. בשלשה עשר - אין, בארבעה עשר - לא. מכדי שמעינן ליה לרבי יהודה דאמר: כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים - שוב אינה קולטת, ואי סלקא דעתך ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה - למה לי שלשה עשר? והאיכא ארביסר, וחמיסר, ומקצת שיתסר! - אמר רבא: בגליל שנו - והאיכא ליליא! - אמר רב ששת: כבית שמאי. - רב אשי אמר: לעולם כבית הלל, לפי שאין דרכן של בני אדם לנכש בלילה. רבינא אמר: לעולם ביהודה, ובהשרשה, חד מקצת היום ככולו - אמרינן, תרי מקצת היום ככולו - לא אמרינן. }}
משנה. {{שוליים|ב}}רבי מאיר אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר - גומרה בארבעה עשר, אבל לא יתחיל בה בתחלה בארבעה עשר, אף על פי שיכול לגומרה. וחכמים אומרים: {{שוליים|ג}}שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ואלו הן: החייטין, והספרים, והכובסין. רבי יוסי בר יהודה אומר: אף רצענין. 
גמרא. איבעיא להו; לצורך המועד תנן, אבל שלא לצורך המועד - אפילו מיגמר נמי לא, או דילמא: שלא לצורך המועד תנן, אבל לצורך אתחולי מתחלינן. או דילמא: בין לצורך המועד בין שלא לצורך, מיגמר - אין, אתחולי - לא. - תא שמע: {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל לא יתחיל בתחילה בארבעה עשר אפילו צלצול קטן, אפילו שבכה קטנה. מאי אפילו? לאו אפילו הני דלצורך המועד, מיגמר - אין, אתחולי - לא. מכלל דשלא לצורך - מיגמר נמי לא גמרינן! - לא, לעולם דשלא לצורך - מיגמר נמי גמרינן. ומאי אפילו - אפילו הני נמי דזוטרי נינהו. דסלקא דעתך אמינא: התחלתן זו היא גמר מלאכתן, נתחיל בהו נמי לכתחילה - קמשמע לן. תא שמע, רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהיא לצורך המועד }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תנא קולי קולי נקט''' -  כל הני אין בין חד תנא אמרינהו וקולי קולי נקט ברישא תנא אין בין תשעה באב קל מיוה&quot;כ לכתחלה אלא שזה ספיקו כו' וסיפא תנא אין תשעה באב קל מתענית ציבור אלא לענין מלאכה ובחומרי דחמיר תשעה באב מתענית ציבור לא איירי הכא דתידוק מינה זה וזה שוין ולעולם לענין רחיצה ט&quot;ב חמיר:

'''ליטול לו את השם''' -  כתר פרישות ויראת חטא שאינו יכול לבטל הימנו מלכות שמים אפילו לילה אחת לא כל הרוצה ליטלו יטלנו דמיחזי כיוהרא ומחינן בידיה:

'''מוחלפת השיטה''' -  התנא שסידרן טעה באחת מהן והחליף שיטתו:

'''אמרי מלאכה לית ליה''' -  הרואה אותו בטל אומרים אין לו מה לעשות ולא מיחזי כנוהג בו איסור:

'''מתני' הלילה''' -  אור לארבעה עשר:

'''גמ' מעיקרא תנא מנהגא''' -  תלה במנהג:

'''ולבסוף תנא איסורא''' -  דקתני בית שמאי אוסרין דמשמע בכל מקום:

'''מה ראיה יהודה וגליל לכאן''' -  אף כל מקום שנהגו היתר היתר נהגו איסור איסור:

'''מכלל דר' יהודה איסורא קאמר''' -  דבני יהודה מתירין ובני גליל אוסרין דאי מנהגא קאמר מאי פלוגתיה דר&quot;מ הא ר' יהודה נמי הכי הוה אמר בגליל היו נוהגין בו איסור שהחמירו על עצמן וביהודה נוהגין בו היתר:

'''וסבר רבי יהודה מותר''' -  דקאמר בני יהודה מתירין:

'''המנכש''' -  מבין תבואת דגן:

'''בשלשה עשר בניסן''' -  מפרש ואזיל שלשה עשר אמאי נקט:

'''ונעקרה בידו''' -  השיבולת עצמה נעקרה בידו שורשה מן הארץ ובא לחזור ולשותלה:

'''שותלה במקום הטיט''' -  שתמהר ליקלט קודם העומר שהעומר מתיר את הנשרשין אבל הנשרשין אחר העומר אסורין משום חדש עד שיבא עומר הבא:

'''הגריד''' -  יבש שאינו ממהר לקלוט:

'''מנכש בשלשה עשר''' -  קתני מנכש בארבעה עשר לא קתני ומ&quot;ט נקט שלשה עשר ולא קתני ארבעה עשר אי משום דלא מיקלטה לפני העומר הקרב בששה עשר מכדי שמעינן לרבי יהודה כו' בפ&quot;ק דראש השנה (דף י:) ואי ארבעה עשר מותר במלאכה נינקוט ארביסר נמי דהא איכא מקצת ארביסר וחמיסר כוליה ומקצת שיתסר עד שעת הקרבתו:

'''בגליל שנו''' -  שלא היו עושין מלאכה כל עיקר בארבעה עשר ובהן נשנית משנה זו:

'''והא איכא לילה''' -  ומצי למיתני המנכש לילי ארבעה עשר:

'''כב&quot;ש''' -  דמתניתין דתנן הלילה ב&quot;ש אוסרין:

'''ה&quot;ג רבינא אמר לעולם ביהודה''' -  ודקשיא לך ליתני בארבעה עשר ובהשרשה חד מקצת אמרינן תרי מקצת לא אמרינן לענין השרשה חד מקצת היום ככולו אמרינן אם היה מנכש בין השמשות של כניסת ארבעה עשר הוה אמרינן דקלטה בי&quot;ד שלם ובחמשה עשר שלם ומקצת ששה עשר אבל תרי מקצת כגון מנכש בי&quot;ד דמיבעי לן למימר תרי מקצת לא אמרינן:

'''מתני' שלש אומניות עושין מלאכה''' -  בכל מקום וטעמא מפרש בגמרא:

'''רצענין''' -  אושכפין:

'''גמ' לצורך המועד תנן''' -  הא דר&quot;מ:

'''או דילמא שלא לצורך המועד תנן''' -  ומשום הכי אין מתחילין אבל לצורך המועד אפילו אתחולי נמי שרי כו':

'''צילצול''' -  בנדי&quot;ל לחגור:

'''שבכה''' -  על הראש:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נה א קולי קולי קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_קולי קולי קתני]]
'''קולי''' קולי קתני. בלא דר' אלעזר דאסר להושיט אצבעו במים צ&quot;ל קולי קולי קתני דהא בתשעה באב לכל הפחות כל גופו אסור אפילו בצונן ובתענית ציבור מותר בצונן כדמוכח בפ&quot;ק דתענית {{הפניה-גמ|תענית|יג|א}}:
[[File:תוס פסחים 4 נה א אמר ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_אמר ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן]]
''' אמר''' ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן. לרבי מאיר דאית ליה דהוי מנהגא קסבר דלא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה דבמנהג לא שייך פלוגתא דליחזי היכי נהוג:
[[File:תוס פסחים 4 נה א מדקאמר ר&quot;מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_מדקאמר ר&quot;מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר]]
''' מדקאמר''' ר&quot;מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר. אמתניתין ליכא למידק הכי מדקאמר ת&quot;ק מנהגא מכלל דחכמים איסורא קאמרי דאמתני' איכא למימר דתרוייהו סברי מנהגא וה&quot;ק חכמים לת&quot;ק למה אתה סותם דבריך והלא אתה יכול לפרש דבריך ולבאר דבגליל אין עושין וביהודה עושין ובברייתא לא שייך לפרש כן:
[[File:תוס פסחים 4 נה א כל הרכבה שאינה קולטת.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_כל הרכבה שאינה קולטת]]
''' כל''' הרכבה שאינה קולטת. וא&quot;ת א&quot;כ למה אינו שותלה במקום הגריד אי קלטה עד שלשה ימים שרי לה עומר ואי לא קלטה שוב לא תקלוט ואינו צריך היתר כמו חיטי דכדא וי&quot;ל דבמקום הגריד מאחרת לקלוט יותר מג' ימים א&quot;נ יש לחוש כשיראה שלא תקלוט שישתול אותה במקום הטיט אחר העומר:

''' ומאי''' אפילו אפי' הני נמי דזוטרי. ה&quot;מ לשנויי כדבסמוך אפי' הני נמי דלצורך המועד מיגמר אין אתחולי לא אלא ניחא ליה למידחי שלא יפשוט מינה כלל דהשתא מצי למימר דלצורך המועד אתחולי נמי מתחלינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נה|א}}</text>
      <sha1>0xg6y28c0074b33zjjaz2710l0ukz1k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023086</id>
      <parentid>3023078</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:29:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023086</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12968" sha1="axebgpleedsh0y0qe2cbirwa80qqw25" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נה|א|נד ב|נה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נה עמוד א] תנא קולי קולי קתני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובכל מקום תלמידי חכמים וכו'. למימרא דרבן שמעון בן גמליאל סבר: לא חיישינן ליוהרא, ורבנן סברי: חיישינן ליוהרא? והא איפכא שמעינן להו, דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חתן, אם ירצה לקרות קרית שמע לילה הראשון - קורא. רבן שמעון בן גמליאל אמר: לא כל הרוצה ליטול את השם יטול. - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. רב שישא בריה דרב אידי אמר: לא תיפוך. דרבנן אדרבנן לא קשיא; הכא, כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא עביד - מיחזי כיוהרא. אבל התם, כיון דכולי עלמא קרי ואיהו נמי קרי - לא מיחזי כיוהרא. דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא; התם הוא דבעינן כוונה, ואנן סהדי דלא מצי כווני דעתיה - מיחזי כיוהרא. אבל הכא, לא מיחזי כיוהרא - אמרי: מלאכה היא דלית ליה. פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא. }}
משנה. וחכמים אומרים: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל לא היו עושין כל עיקר. הלילה, בית שמאי אוסרים, ובית הלל מתירין עד הנץ החמה. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. מעיקרא תנא מנהגא, ולבסוף תנא איסורא! - אמר רבי יוחנן: לא קשיא; הא - רבי מאיר, הא - רבי יהודה. דתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל אינן עושין כל עיקר. אמר לו רבי מאיר: מה ראייה יהודה וגליל לכאן? אלא, מקום שנהגו לעשות מלאכה - עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומתני' דריש פירקין רבי מאיר ומתני' דהכא ר' יהודה ופלוגתא דב&quot;ש וב&quot;ה בלילה ובגליל ואליבא דר' יהודה ולר' מאיר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה דליכא אסורא אלא מנהגא ובמנהגא לא שייך פלוגתא דליחזי היכי נהוג. ואף על גב דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה. יראה דהלכה כרבי מאיר בהא‍‍ דסתם משנה דריש פרקין עדיף מדברי חכמים:}}
.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מדקאמר רבי מאיר מנהגא - מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר. וסבר רבי יהודה ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה? והתניא, רבי יהודה אומר: המנכש בשלשה עשר ונעקרה בידו - שותלה במקום הטיט, ואין שותלה במקום הגריד. בשלשה עשר - אין, בארבעה עשר - לא. מכדי שמעינן ליה לרבי יהודה דאמר: כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים - שוב אינה קולטת, ואי סלקא דעתך ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה - למה לי שלשה עשר? והאיכא ארביסר, וחמיסר, ומקצת שיתסר! - אמר רבא: בגליל שנו - והאיכא ליליא! - אמר רב ששת: כבית שמאי. - רב אשי אמר: לעולם כבית הלל, לפי שאין דרכן של בני אדם לנכש בלילה. רבינא אמר: לעולם ביהודה, ובהשרשה, חד מקצת היום ככולו - אמרינן, תרי מקצת היום ככולו - לא אמרינן. }}
משנה. {{שוליים|ב}}רבי מאיר אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר - גומרה בארבעה עשר, אבל לא יתחיל בה בתחלה בארבעה עשר, אף על פי שיכול לגומרה. וחכמים אומרים: {{שוליים|ג}}שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ואלו הן: החייטין, והספרים, והכובסין. רבי יוסי בר יהודה אומר: אף רצענין. 
גמרא. איבעיא להו; לצורך המועד תנן, אבל שלא לצורך המועד - אפילו מיגמר נמי לא, או דילמא: שלא לצורך המועד תנן, אבל לצורך אתחולי מתחלינן. או דילמא: בין לצורך המועד בין שלא לצורך, מיגמר - אין, אתחולי - לא. - תא שמע: {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל לא יתחיל בתחילה בארבעה עשר אפילו צלצול קטן, אפילו שבכה קטנה. מאי אפילו? לאו אפילו הני דלצורך המועד, מיגמר - אין, אתחולי - לא. מכלל דשלא לצורך - מיגמר נמי לא גמרינן! - לא, לעולם דשלא לצורך - מיגמר נמי גמרינן. ומאי אפילו - אפילו הני נמי דזוטרי נינהו. דסלקא דעתך אמינא: התחלתן זו היא גמר מלאכתן, נתחיל בהו נמי לכתחילה - קמשמע לן. תא שמע, רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהיא לצורך המועד }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תנא קולי קולי נקט''' -  כל הני אין בין חד תנא אמרינהו וקולי קולי נקט ברישא תנא אין בין תשעה באב קל מיוה&quot;כ לכתחלה אלא שזה ספיקו כו' וסיפא תנא אין תשעה באב קל מתענית ציבור אלא לענין מלאכה ובחומרי דחמיר תשעה באב מתענית ציבור לא איירי הכא דתידוק מינה זה וזה שוין ולעולם לענין רחיצה ט&quot;ב חמיר:

'''ליטול לו את השם''' -  כתר פרישות ויראת חטא שאינו יכול לבטל הימנו מלכות שמים אפילו לילה אחת לא כל הרוצה ליטלו יטלנו דמיחזי כיוהרא ומחינן בידיה:

'''מוחלפת השיטה''' -  התנא שסידרן טעה באחת מהן והחליף שיטתו:

'''אמרי מלאכה לית ליה''' -  הרואה אותו בטל אומרים אין לו מה לעשות ולא מיחזי כנוהג בו איסור:

'''מתני' הלילה''' -  אור לארבעה עשר:

'''גמ' מעיקרא תנא מנהגא''' -  תלה במנהג:

'''ולבסוף תנא איסורא''' -  דקתני בית שמאי אוסרין דמשמע בכל מקום:

'''מה ראיה יהודה וגליל לכאן''' -  אף כל מקום שנהגו היתר היתר נהגו איסור איסור:

'''מכלל דר' יהודה איסורא קאמר''' -  דבני יהודה מתירין ובני גליל אוסרין דאי מנהגא קאמר מאי פלוגתיה דר&quot;מ הא ר' יהודה נמי הכי הוה אמר בגליל היו נוהגין בו איסור שהחמירו על עצמן וביהודה נוהגין בו היתר:

'''וסבר רבי יהודה מותר''' -  דקאמר בני יהודה מתירין:

'''המנכש''' -  מבין תבואת דגן:

'''בשלשה עשר בניסן''' -  מפרש ואזיל שלשה עשר אמאי נקט:

'''ונעקרה בידו''' -  השיבולת עצמה נעקרה בידו שורשה מן הארץ ובא לחזור ולשותלה:

'''שותלה במקום הטיט''' -  שתמהר ליקלט קודם העומר שהעומר מתיר את הנשרשין אבל הנשרשין אחר העומר אסורין משום חדש עד שיבא עומר הבא:

'''הגריד''' -  יבש שאינו ממהר לקלוט:

'''מנכש בשלשה עשר''' -  קתני מנכש בארבעה עשר לא קתני ומ&quot;ט נקט שלשה עשר ולא קתני ארבעה עשר אי משום דלא מיקלטה לפני העומר הקרב בששה עשר מכדי שמעינן לרבי יהודה כו' בפ&quot;ק דראש השנה (דף י:) ואי ארבעה עשר מותר במלאכה נינקוט ארביסר נמי דהא איכא מקצת ארביסר וחמיסר כוליה ומקצת שיתסר עד שעת הקרבתו:

'''בגליל שנו''' -  שלא היו עושין מלאכה כל עיקר בארבעה עשר ובהן נשנית משנה זו:

'''והא איכא לילה''' -  ומצי למיתני המנכש לילי ארבעה עשר:

'''כב&quot;ש''' -  דמתניתין דתנן הלילה ב&quot;ש אוסרין:

'''ה&quot;ג רבינא אמר לעולם ביהודה''' -  ודקשיא לך ליתני בארבעה עשר ובהשרשה חד מקצת אמרינן תרי מקצת לא אמרינן לענין השרשה חד מקצת היום ככולו אמרינן אם היה מנכש בין השמשות של כניסת ארבעה עשר הוה אמרינן דקלטה בי&quot;ד שלם ובחמשה עשר שלם ומקצת ששה עשר אבל תרי מקצת כגון מנכש בי&quot;ד דמיבעי לן למימר תרי מקצת לא אמרינן:

'''מתני' שלש אומניות עושין מלאכה''' -  בכל מקום וטעמא מפרש בגמרא:

'''רצענין''' -  אושכפין:

'''גמ' לצורך המועד תנן''' -  הא דר&quot;מ:

'''או דילמא שלא לצורך המועד תנן''' -  ומשום הכי אין מתחילין אבל לצורך המועד אפילו אתחולי נמי שרי כו':

'''צילצול''' -  בנדי&quot;ל לחגור:

'''שבכה''' -  על הראש:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נה א קולי קולי קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_קולי קולי קתני]]
'''קולי''' קולי קתני. בלא דר' אלעזר דאסר להושיט אצבעו במים צ&quot;ל קולי קולי קתני דהא בתשעה באב לכל הפחות כל גופו אסור אפילו בצונן ובתענית ציבור מותר בצונן כדמוכח בפ&quot;ק דתענית {{הפניה-גמ|תענית|יג|א}}:
[[File:תוס פסחים 4 נה א אמר ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_אמר ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן]]
''' אמר''' ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן. לרבי מאיר דאית ליה דהוי מנהגא קסבר דלא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה דבמנהג לא שייך פלוגתא דליחזי היכי נהוג:
[[File:תוס פסחים 4 נה א מדקאמר ר&quot;מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_מדקאמר ר&quot;מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר]]
''' מדקאמר''' ר&quot;מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר. אמתניתין ליכא למידק הכי מדקאמר ת&quot;ק מנהגא מכלל דחכמים איסורא קאמרי דאמתני' איכא למימר דתרוייהו סברי מנהגא וה&quot;ק חכמים לת&quot;ק למה אתה סותם דבריך והלא אתה יכול לפרש דבריך ולבאר דבגליל אין עושין וביהודה עושין ובברייתא לא שייך לפרש כן:
[[File:תוס פסחים 4 נה א כל הרכבה שאינה קולטת.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_כל הרכבה שאינה קולטת]]
''' כל''' הרכבה שאינה קולטת. וא&quot;ת א&quot;כ למה אינו שותלה במקום הגריד אי קלטה עד שלשה ימים שרי לה עומר ואי לא קלטה שוב לא תקלוט ואינו צריך היתר כמו חיטי דכדא וי&quot;ל דבמקום הגריד מאחרת לקלוט יותר מג' ימים א&quot;נ יש לחוש כשיראה שלא תקלוט שישתול אותה במקום הטיט אחר העומר:
[[File:תוס פסחים 4 נה א ומאי אפילו אפי' הני נמי דזוטרי.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_א_ומאי אפילו אפי' הני נמי דזוטרי]]
''' ומאי''' אפילו אפי' הני נמי דזוטרי. ה&quot;מ לשנויי כדבסמוך אפי' הני נמי דלצורך המועד מיגמר אין אתחולי לא אלא ניחא ליה למידחי שלא יפשוט מינה כלל דהשתא מצי למימר דלצורך המועד אתחולי נמי מתחלינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נה|א}}</text>
      <sha1>axebgpleedsh0y0qe2cbirwa80qqw25</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נה ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728763</id>
    <revision>
      <id>3023096</id>
      <parentid>2939117</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:57:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023096</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14133" sha1="pwi6uqoqzw47i4paqng4w0swryiqtrt" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נה|ב|נה א|נו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נה עמוד ב] גומרה בארבעה עשר. אימתי - בזמן שהתחיל בה קודם ארבעה עשר, אבל לא התחיל בה קודם ארבעה עשר - לא יתחיל בה בארבעה עשר, אפילו צילצול קטן. אפילו שבכה קטנה. לצורך המועד - אין, שלא לצורך המועד - לא! - הוא הדין דאפילו שלא לצורך נמי גמרינן, והא קא משמע לן: דאפילו לצורך המועד, מיגמר - אין, אתחולי - לא. }}תא שמע, רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהיא לצורך המועד - גומרה בארבעה עשר, ושאינה לצורך המועד - אסור. ועושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות במקום שנהגו. מקום שנהגו - אין, לא נהגו - לא! ושמע מינה: לצורך המועד - אין, שלא לצורך המועד - לא, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שמע מינה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ויראה דהך דשרי ר' מאיר לגמור במקום שלא נהגו היינו עד חצות דוקא דאין לך צורך המועד יותר מלספר ולכבס ולכך התירו ואפילו להתחיל ואפי' הכי לא התירו אלא עד חצות.‍ ובשם הר&quot;י ז&quot;ל כתבו דכל היום שרי מדקתני בסיפא דהך ברייתא עד חצות מכלל דרישא לצורך המועד גומר כל היום ואין נראה לי הראיה דלא מצי למיתני בענין אחר כיון דקתני עושין מלאכה בערבי פסחים הוצרך לשנות עד חצות:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים שלש אומניות. תנא: החייטין - שכן הדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד, הספרין והכובסין - שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מספרין ומכבסין בחולו של מועד. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף הרצענין, שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן בחולו של מועד. במאי קמיפלגי? מר סבר: למידין תחילת מלאכה מסוף מלאכה. ומר סבר: אין למידין תחילת מלאכה מסוף מלאכה. }}
משנה. {{שוליים|א}}מושיבין שובכין לתרנגולים בארבעה עשר, ותרנגולת שברחה מחזירין אותה למקומה. {{שוליים|ב}}ואם מתה - מושיבין אחרת תחתיה. {{שוליים|ג}}גורפין מתחת רגלי בהמה בארבעה עשר, ובמועד מסלקין לצדדין. מוליכין כלים ומביאין מבית האומן, אף על פי שאינם לצורך המועד. 
גמרא. השתא אותובי מותבינן, אהדורי מיבעיא? - אמר אביי: {{שוליים|ד}}סיפא אתאן לחולו של מועד. אמר רב הונא: {{שוליים|ה}}לא שנו אלא תוך שלשה למרדה, דאכתי לא פרח צימרא מינה{{הל&quot;מ-רק-ראש| ואין טורח כל כך בחזירתה.}}. ואחר שלשה לישיבתה - דפסדא לה ביעי לגמרי. {{הל&quot;מ-רק-ראש|דאיכא תרתי לטיבותא דזוטר טירחא ונפיש פסידא}} אבל לאחר שלשה למרדה, דפרח לה צימרא מינה{{הל&quot;מ-רק-ראש| אפי' לאחר ג' לישיבתה אסור}}, ותוך שלשה לישיבתה דאכתי לא פסידי ביעי לגמרי - {{הל&quot;מ-רק-ראש|אפי' תוך שלשה למרדה }}לא מהדרינן. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבי אמי אמר: אפילו תוך שלשה לישיבתה מהדרינן}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|במאי קמיפלגי? מר סבר: להפסד מרובה - חששו, להפסד מועט - לא חששו, ומר סבר: להפסד מועט נמי חששו}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ונראה דבהפסד מועט תוך שלשה פליג רבי אמי אבל בטירחא דבתר שלשה למרדה לא פליג ארב הונא. יש פוסקים כרב הונא לחומרא. אבל למאי דפסיק ר&quot;ת וריב&quot;א (מ&quot;ק סי' א') דאיסור מלאכה בחול המועד דרבנן א&quot;כ אזלינן בה לקולא:}}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|גורפין מתחת. }}תנו רבנן: {{שוליים|ו}}הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, שברפת ושבחצר - מוציאין אותו לאשפה. הא גופא קשיא! אמרת: זבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין. והדר תני: שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה! - אמר אביי: לא קשיא; כאן - בארבעה עשר, כאן - בחולו של מועד. רבא אמר: הא והא בחולו של מועד, והכי קאמר: }}{{שוליים|ז}}אם נעשה חצר כרפת - מוציאין אותו לאשפה. 
מוליכין כלים ומביאין מבית האומן {{הל&quot;מ-רק-ריף|אף על פי שאינן לצורך המועד}}. אמר רב פפא: בדיק לן רבא, תנן: מוליכין ומביאין כלים מבית האומן, אף על פי שאינן לצורך המועד. ורמינהו: אין מביאין כלים מבית האומן, ואם חושש להן שמא יגנבו - מפנן לחצר אחרת! - ומשנינן: לא קשיא; {{שוליים|ח}}כאן - בארבעה עשר, {{שוליים|ט}}כאן - בחולו של מועד {{הל&quot;מ-ריף-ראש|בארבעה עשר מביאין בחולו של מועד אין מביאין אלא אם כן הן לצורך המועד וכן הלכה}}:.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ואיבעית אימא: הא והא בחולו של מועד, ולא קשיא; כאן - במאמינו, כאן - בשאינו מאמינו. והתניא: }}{{שוליים|י}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מביאין כלים מבית האומן, כגון הכד מבית הכדר, והכוס מבית הזגג. אבל לא צמר מבית הצבע, ולא כלים מבית האומן. ואם אין לו מה יאכל - נותן לו שכרו ומניחו אצלו. ואם אינו מאמינו - מניחן בבית הסמוך לו. ואם חושש שמא יגנבו - מביאן בצינעה בתוך ביתו. תרצת מביאין, מוליכין קשיא. דקתני: אין מביאין, וכל שכן דאין מוליכין! - אלא מחורתא כדשנינן מעיקרא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|משנה. ששה דברים עשו אנשי יריחו, על שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם. ואלו הן שלא מיחו בידם: מרכיבין דקלים כל היום, וכורכין את שמע, וקוצרין וגודשין לפני העומר. ואלו שמיחו בידם: מתירין גמזיות של הקדש,}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''גומרה בארבעה עשר''' -  אפילו במקום שלא נהגו לעשות מלאכה:

'''לא נהגו לא''' -  אפילו גמר דהא בגמר קיימי':

'''החייטין''' -  משום הכי שרו בארבעה עשר בכל מקום שכן מצינו בהן קולא משאר אומניות גבי חולו של מועד:

'''שכן ההדיוט תופר כדרכו''' -  משנה היא במועד קטן הדיוט שאינו אומן בכך הלכך בארבעה עשר דקיל מחולו של מועד אפילו אומן נמי שרי:

'''שכן הבא ממדינת הים וכו'''' -  וכיון דאשכחן בהן היתר קצת בחולו של מועד הלכך בארבעה עשר דקיל שרי לכולי עלמא:

'''תחילת מלאכה''' -  רצענין שעושין מנעלים חדשי':

'''מסוף מלאכ'''' -  תיקון מנעלים:

'''מתני' מושיבין שובכין''' -  כשנותנין ביצים תחת תרנגולת להתחמם לגדל אפרוחים קרי מושיבין שובכין:

'''ותרנגולת''' -  המחממת ביצים:

'''שברחה''' -  מעליהם מחזירין אותה ובגמ' פריך השתא אותובי מותבינן אהדורי מבעיא ל&quot;א הכי כתיב בסדר המשנה מושיבים שובכין ותרנגולת כלומר שובכין ליונים ותרנגולת היו מושיבין להתחמם לגדל אפרוח' והכי מסתבר' דשובך לא שייך אלא ביונים:

'''גורפין''' -  ומשליכין לחוץ ובמועד שחמור יותר אין משליכין לחוץ אלא מסלקין לצדדים:

'''גמ' סיפא''' -  דקתני מחזירין בחולו של מועד קאמר והכי קאמר מושיבין שובכין בי&quot;ד ותרנגול' שברח' בחולו של מועד מחזירין אותה משום הפסד ביצים דדבר האבד מותר:

'''לא שנו''' -  דאף במועד מחזירין אלא תוך שלשה למורדה שעדיין לא עברו שלשה ימים שברחה מעליהן:

'''דאכתי לא פרח צימרא''' -  לא עבר חמימותה ממנה והיא נוחה להחזיר:

'''צימרא''' -  כמו אשתא צמירתא (ע&quot;ז דף כח.):

'''ולאחר שלשה לישיבתה''' -  שכבר ישבה עליהן שלשה ימים קודם שעמדה מעליהן וכבר נשתנו הביצים ואם לא תחזור הרי הן אובדין דאין ראויין לאכילה:

'''אבל לאחר שלשה למרדה''' -  שהיא קשה וטורח גדול להחזיר או אפילו תוך שלשה למרדה אם תוך שלשה עמדה מעליהן דאכתי לא פסדי ביעי שהרי ראויין לאכילה לא מהדרינן:

'''אפילו תוך שלשה לישיבתה''' -  הואיל ונשתנו קצת ואין ראויין לכל אדם אלא למי שדעתו יפה ואינו איסטניס מהדרינן:

'''להפסד מועט''' -  שמוכרים בזול למי שדעתו יפה:

'''לצדדין''' -  ולא לאשפה חוץ לחצר:

'''אם נעשית חצר כרפת''' -  שנתקלקלה כולה ואין מקום לסלק לצדדין מוציאין אותן לאשפה:

'''בדיק לן''' -  מנסה אותנו:

'''לחצר אחרת''' -  אצל האומן אבל לא יביאם לביתו שרחוק מבית האומן מפני הטורח:

'''במאמינו''' -  לאומן שלא ימכרם אין מביאין ל&quot;א מאמינו שלא יתבע שכרו פעם אחרת והוא צריך לשכרו עכשיו:

'''והתניא''' -  בניחותא:

'''כגון כד מבית הכדר וכוס מבית הזגג''' -  שצריכין למועד:

'''זגג''' -  עושה כלי זכוכית:

'''אבל לא צמר''' -  שאין צורך המועד:

'''ואם אינו מאמינו וכו'''' -  אלמא שאני לן בין מאמינו לשאין מאמינו:

'''תרצת מביאין''' -  דמתני' ואין מביאין דמועד קטן תרוייהו בחולו של מועד ומתניתין דהכא בשלא מאמינו אבל מוליכין קשיא דקתני מתניתין מוליכין והתם מאי אין מאמינו איכא ובההיא קתני אין מביאין וכ&quot;ש דאין מוליכין:

'''מעיקרא''' -  מתניתין בי&quot;ד וההיא בחולו של מועד:

'''מתני' ששה דברים עשו אנשי יריחו''' -  היו נוהגין ישראל הדרים ביריחו:

'''מרכיבין דקלים כל היום''' -  של י&quot;ד בלעז אינטי&quot;ר {{קטן|(להרכיב (ענף על עץ))}} :

'''וכורכין את שמע''' -  מפרש בגמרא: וקוצרין לא גרסינן דהא היתר גמור הוא דקיימא לן במנחות בפרק רבי ישמעאל (דף עא.) ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר ותבואת יריחו של עמקים היא ואינה כשירה למנחות דתנן (שם פה.) אין מביאין סולת למנחה לא מבית השלחין ולא מבית העמק וכו' ולהכי אינה כשירה לעומר דאין מנחות באה ממנו דבעינן משבח ארץ ישראל דילפינן התם ג&quot;ש ארץ ארץ:

'''מתירין גמזיות''' -  גידולין ענפים שגדלו בחרובין ושיקמין שהקדישו אבותיהן הן היו מתירין ליהנות מן הגידולים דרך חרוב ושקמה לקוצצו לשבע שנים והן חוזרין וגדילין ומיתוספין וקודם קציצתן קרי ליה בתולת שיקמה ומשנקצץ קרי ליה סדן שיקמה והקדישו מתחילה כשהן מקוצצין וניתוסף לאחר מיכן גמזיות:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נה ב עולי רגלים מתקנים מנעליהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_ב_עולי רגלים מתקנים מנעליהן]]
'''עולי''' רגלים מתקנים מנעליהן. מהכא משמע בהדיא דאסור לתקן מנעלים בחוה&quot;מ דלא התירו אלא לעולי רגלים דווקא ואין לומר דדבר האבד הוא שמא יקרעו יותר דהא יכול לקנות חדשים ובפרק מי שהפך (מ&quot;ק יג.) מייתי הך ברייתא ופריך אלא מעתה לבלר לישתרי שכן כותב גיטי נשים ושוברים כדתנן בפרק אלו מגלחים (שם יח:) ומשני שפיר:

''' ואם''' מתיירא שמא יגנבו. וכיון שאין יכול להניחם בביתו ולא בבית הסמוך לו לא הזקיקוהו להניח בבית שלישי והתירו להביאם בצינעא בביתו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נה|ב}}</text>
      <sha1>pwi6uqoqzw47i4paqng4w0swryiqtrt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023098</id>
      <parentid>3023096</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:03:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023098</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14284" sha1="k70wxjry1kr7qzlywib8amfycjrr2rt" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נה|ב|נה א|נו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נה עמוד ב] גומרה בארבעה עשר. אימתי - בזמן שהתחיל בה קודם ארבעה עשר, אבל לא התחיל בה קודם ארבעה עשר - לא יתחיל בה בארבעה עשר, אפילו צילצול קטן. אפילו שבכה קטנה. לצורך המועד - אין, שלא לצורך המועד - לא! - הוא הדין דאפילו שלא לצורך נמי גמרינן, והא קא משמע לן: דאפילו לצורך המועד, מיגמר - אין, אתחולי - לא. }}תא שמע, רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהיא לצורך המועד - גומרה בארבעה עשר, ושאינה לצורך המועד - אסור. ועושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות במקום שנהגו. מקום שנהגו - אין, לא נהגו - לא! ושמע מינה: לצורך המועד - אין, שלא לצורך המועד - לא, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שמע מינה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ויראה דהך דשרי ר' מאיר לגמור במקום שלא נהגו היינו עד חצות דוקא דאין לך צורך המועד יותר מלספר ולכבס ולכך התירו ואפילו להתחיל ואפי' הכי לא התירו אלא עד חצות.‍ ובשם הר&quot;י ז&quot;ל כתבו דכל היום שרי מדקתני בסיפא דהך ברייתא עד חצות מכלל דרישא לצורך המועד גומר כל היום ואין נראה לי הראיה דלא מצי למיתני בענין אחר כיון דקתני עושין מלאכה בערבי פסחים הוצרך לשנות עד חצות:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים שלש אומניות. תנא: החייטין - שכן הדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד, הספרין והכובסין - שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מספרין ומכבסין בחולו של מועד. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף הרצענין, שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן בחולו של מועד. במאי קמיפלגי? מר סבר: למידין תחילת מלאכה מסוף מלאכה. ומר סבר: אין למידין תחילת מלאכה מסוף מלאכה. }}
משנה. {{שוליים|א}}מושיבין שובכין לתרנגולים בארבעה עשר, ותרנגולת שברחה מחזירין אותה למקומה. {{שוליים|ב}}ואם מתה - מושיבין אחרת תחתיה. {{שוליים|ג}}גורפין מתחת רגלי בהמה בארבעה עשר, ובמועד מסלקין לצדדין. מוליכין כלים ומביאין מבית האומן, אף על פי שאינם לצורך המועד. 
גמרא. השתא אותובי מותבינן, אהדורי מיבעיא? - אמר אביי: {{שוליים|ד}}סיפא אתאן לחולו של מועד. אמר רב הונא: {{שוליים|ה}}לא שנו אלא תוך שלשה למרדה, דאכתי לא פרח צימרא מינה{{הל&quot;מ-רק-ראש| ואין טורח כל כך בחזירתה.}}. ואחר שלשה לישיבתה - דפסדא לה ביעי לגמרי. {{הל&quot;מ-רק-ראש|דאיכא תרתי לטיבותא דזוטר טירחא ונפיש פסידא}} אבל לאחר שלשה למרדה, דפרח לה צימרא מינה{{הל&quot;מ-רק-ראש| אפי' לאחר ג' לישיבתה אסור}}, ותוך שלשה לישיבתה דאכתי לא פסידי ביעי לגמרי - {{הל&quot;מ-רק-ראש|אפי' תוך שלשה למרדה }}לא מהדרינן. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבי אמי אמר: אפילו תוך שלשה לישיבתה מהדרינן}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|במאי קמיפלגי? מר סבר: להפסד מרובה - חששו, להפסד מועט - לא חששו, ומר סבר: להפסד מועט נמי חששו}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ונראה דבהפסד מועט תוך שלשה פליג רבי אמי אבל בטירחא דבתר שלשה למרדה לא פליג ארב הונא. יש פוסקים כרב הונא לחומרא. אבל למאי דפסיק ר&quot;ת וריב&quot;א (מ&quot;ק סי' א') דאיסור מלאכה בחול המועד דרבנן א&quot;כ אזלינן בה לקולא:}}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|גורפין מתחת. }}תנו רבנן: {{שוליים|ו}}הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, שברפת ושבחצר - מוציאין אותו לאשפה. הא גופא קשיא! אמרת: זבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין. והדר תני: שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה! - אמר אביי: לא קשיא; כאן - בארבעה עשר, כאן - בחולו של מועד. רבא אמר: הא והא בחולו של מועד, והכי קאמר: }}{{שוליים|ז}}אם נעשה חצר כרפת - מוציאין אותו לאשפה. 
מוליכין כלים ומביאין מבית האומן {{הל&quot;מ-רק-ריף|אף על פי שאינן לצורך המועד}}. אמר רב פפא: בדיק לן רבא, תנן: מוליכין ומביאין כלים מבית האומן, אף על פי שאינן לצורך המועד. ורמינהו: אין מביאין כלים מבית האומן, ואם חושש להן שמא יגנבו - מפנן לחצר אחרת! - ומשנינן: לא קשיא; {{שוליים|ח}}כאן - בארבעה עשר, {{שוליים|ט}}כאן - בחולו של מועד {{הל&quot;מ-ריף-ראש|בארבעה עשר מביאין בחולו של מועד אין מביאין אלא אם כן הן לצורך המועד וכן הלכה}}:.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ואיבעית אימא: הא והא בחולו של מועד, ולא קשיא; כאן - במאמינו, כאן - בשאינו מאמינו. והתניא: }}{{שוליים|י}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מביאין כלים מבית האומן, כגון הכד מבית הכדר, והכוס מבית הזגג. אבל לא צמר מבית הצבע, ולא כלים מבית האומן. ואם אין לו מה יאכל - נותן לו שכרו ומניחו אצלו. ואם אינו מאמינו - מניחן בבית הסמוך לו. ואם חושש שמא יגנבו - מביאן בצינעה בתוך ביתו. תרצת מביאין, מוליכין קשיא. דקתני: אין מביאין, וכל שכן דאין מוליכין! - אלא מחורתא כדשנינן מעיקרא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|משנה. ששה דברים עשו אנשי יריחו, על שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם. ואלו הן שלא מיחו בידם: מרכיבין דקלים כל היום, וכורכין את שמע, וקוצרין וגודשין לפני העומר. ואלו שמיחו בידם: מתירין גמזיות של הקדש,}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''גומרה בארבעה עשר''' -  אפילו במקום שלא נהגו לעשות מלאכה:

'''לא נהגו לא''' -  אפילו גמר דהא בגמר קיימי':

'''החייטין''' -  משום הכי שרו בארבעה עשר בכל מקום שכן מצינו בהן קולא משאר אומניות גבי חולו של מועד:

'''שכן ההדיוט תופר כדרכו''' -  משנה היא במועד קטן הדיוט שאינו אומן בכך הלכך בארבעה עשר דקיל מחולו של מועד אפילו אומן נמי שרי:

'''שכן הבא ממדינת הים וכו'''' -  וכיון דאשכחן בהן היתר קצת בחולו של מועד הלכך בארבעה עשר דקיל שרי לכולי עלמא:

'''תחילת מלאכה''' -  רצענין שעושין מנעלים חדשי':

'''מסוף מלאכ'''' -  תיקון מנעלים:

'''מתני' מושיבין שובכין''' -  כשנותנין ביצים תחת תרנגולת להתחמם לגדל אפרוחים קרי מושיבין שובכין:

'''ותרנגולת''' -  המחממת ביצים:

'''שברחה''' -  מעליהם מחזירין אותה ובגמ' פריך השתא אותובי מותבינן אהדורי מבעיא ל&quot;א הכי כתיב בסדר המשנה מושיבים שובכין ותרנגולת כלומר שובכין ליונים ותרנגולת היו מושיבין להתחמם לגדל אפרוח' והכי מסתבר' דשובך לא שייך אלא ביונים:

'''גורפין''' -  ומשליכין לחוץ ובמועד שחמור יותר אין משליכין לחוץ אלא מסלקין לצדדים:

'''גמ' סיפא''' -  דקתני מחזירין בחולו של מועד קאמר והכי קאמר מושיבין שובכין בי&quot;ד ותרנגול' שברח' בחולו של מועד מחזירין אותה משום הפסד ביצים דדבר האבד מותר:

'''לא שנו''' -  דאף במועד מחזירין אלא תוך שלשה למורדה שעדיין לא עברו שלשה ימים שברחה מעליהן:

'''דאכתי לא פרח צימרא''' -  לא עבר חמימותה ממנה והיא נוחה להחזיר:

'''צימרא''' -  כמו אשתא צמירתא (ע&quot;ז דף כח.):

'''ולאחר שלשה לישיבתה''' -  שכבר ישבה עליהן שלשה ימים קודם שעמדה מעליהן וכבר נשתנו הביצים ואם לא תחזור הרי הן אובדין דאין ראויין לאכילה:

'''אבל לאחר שלשה למרדה''' -  שהיא קשה וטורח גדול להחזיר או אפילו תוך שלשה למרדה אם תוך שלשה עמדה מעליהן דאכתי לא פסדי ביעי שהרי ראויין לאכילה לא מהדרינן:

'''אפילו תוך שלשה לישיבתה''' -  הואיל ונשתנו קצת ואין ראויין לכל אדם אלא למי שדעתו יפה ואינו איסטניס מהדרינן:

'''להפסד מועט''' -  שמוכרים בזול למי שדעתו יפה:

'''לצדדין''' -  ולא לאשפה חוץ לחצר:

'''אם נעשית חצר כרפת''' -  שנתקלקלה כולה ואין מקום לסלק לצדדין מוציאין אותן לאשפה:

'''בדיק לן''' -  מנסה אותנו:

'''לחצר אחרת''' -  אצל האומן אבל לא יביאם לביתו שרחוק מבית האומן מפני הטורח:

'''במאמינו''' -  לאומן שלא ימכרם אין מביאין ל&quot;א מאמינו שלא יתבע שכרו פעם אחרת והוא צריך לשכרו עכשיו:

'''והתניא''' -  בניחותא:

'''כגון כד מבית הכדר וכוס מבית הזגג''' -  שצריכין למועד:

'''זגג''' -  עושה כלי זכוכית:

'''אבל לא צמר''' -  שאין צורך המועד:

'''ואם אינו מאמינו וכו'''' -  אלמא שאני לן בין מאמינו לשאין מאמינו:

'''תרצת מביאין''' -  דמתני' ואין מביאין דמועד קטן תרוייהו בחולו של מועד ומתניתין דהכא בשלא מאמינו אבל מוליכין קשיא דקתני מתניתין מוליכין והתם מאי אין מאמינו איכא ובההיא קתני אין מביאין וכ&quot;ש דאין מוליכין:

'''מעיקרא''' -  מתניתין בי&quot;ד וההיא בחולו של מועד:

'''מתני' ששה דברים עשו אנשי יריחו''' -  היו נוהגין ישראל הדרים ביריחו:

'''מרכיבין דקלים כל היום''' -  של י&quot;ד בלעז אינטי&quot;ר {{קטן|(להרכיב (ענף על עץ))}} :

'''וכורכין את שמע''' -  מפרש בגמרא: וקוצרין לא גרסינן דהא היתר גמור הוא דקיימא לן במנחות בפרק רבי ישמעאל (דף עא.) ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר ותבואת יריחו של עמקים היא ואינה כשירה למנחות דתנן (שם פה.) אין מביאין סולת למנחה לא מבית השלחין ולא מבית העמק וכו' ולהכי אינה כשירה לעומר דאין מנחות באה ממנו דבעינן משבח ארץ ישראל דילפינן התם ג&quot;ש ארץ ארץ:

'''מתירין גמזיות''' -  גידולין ענפים שגדלו בחרובין ושיקמין שהקדישו אבותיהן הן היו מתירין ליהנות מן הגידולים דרך חרוב ושקמה לקוצצו לשבע שנים והן חוזרין וגדילין ומיתוספין וקודם קציצתן קרי ליה בתולת שיקמה ומשנקצץ קרי ליה סדן שיקמה והקדישו מתחילה כשהן מקוצצין וניתוסף לאחר מיכן גמזיות:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נה ב עולי רגלים מתקנים מנעליהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_ב_עולי רגלים מתקנים מנעליהן]]
'''עולי''' רגלים מתקנים מנעליהן. מהכא משמע בהדיא דאסור לתקן מנעלים בחוה&quot;מ דלא התירו אלא לעולי רגלים דווקא ואין לומר דדבר האבד הוא שמא יקרעו יותר דהא יכול לקנות חדשים ובפרק מי שהפך (מ&quot;ק יג.) מייתי הך ברייתא ופריך אלא מעתה לבלר לישתרי שכן כותב גיטי נשים ושוברים כדתנן בפרק אלו מגלחים (שם יח:) ומשני שפיר:
[[File:תוס פסחים 4 נה ב ואם מתיירא שמא יגנבו.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נה_ב_ואם מתיירא שמא יגנבו]]
''' ואם''' מתיירא שמא יגנבו. וכיון שאין יכול להניחם בביתו ולא בבית הסמוך לו לא הזקיקוהו להניח בבית שלישי והתירו להביאם בצינעא בביתו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נה|ב}}</text>
      <sha1>k70wxjry1kr7qzlywib8amfycjrr2rt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728764</id>
    <revision>
      <id>3023100</id>
      <parentid>2939118</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:18:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023100</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11156" sha1="3m5kla7xt3o6ch86wj6v5oawnds1y51" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נו|א|נה ב|נו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נו עמוד א] ואוכלין מתחת הנשרים בשבת, ונותנין פאה לירק - ומיחו בידם חכמים. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. תנו רבנן: ששה דברים עשה חזקיה המלך, על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו. גירר עצמות אביו על מטה של חבלים - והודו לו, כיתת נחש הנחשת - והודו לו, גנז ספר רפואות - והודו לו. ועל שלשה לא הודו לו: קיצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אשור - ולא הודו לו, סתם מי גיחון העליון - ולא הודו לו, עיבר ניסן בניסן - ולא הודו לו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מרכיבין דקלים כל היום וכו'. היכי עבדי? אמר רב יהודה: מייתי אסא דרא, ושיכרא דדפנא, וקימחא דשערי דרמי במנא דלא חלפי עליה ארבעין יומין, ומרתחי להו ושדו להו לדיקלא בליביה. וכל דקאי בארבע אמות דידיה, אי לא עבדי ליה הכי - צאוי לאלתר. רב אחא בריה דרבא אמר: מנחי כופרא דיכרא לנוקבתא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכורכין את שמע. היכי עבדי? אמר רב יהודה: אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ולא היו מפסיקין. רבא אמר: מפסיקין היו אלא שהיו אומרים היום על לבבך דמשמע: היום על לבבך, ולא מחר על לבבך. תנו רבנן: כיצד היו כורכין את שמע? אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ולא היו מפסיקין, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מפסיקין היו, אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואנן מאי טעמא אמרינן ליה? כדדריש רבי שמעון בן לקיש, דאמר רבי שמעון בן לקיש: ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם. ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד - כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמרי רבנן: היכי נעביד? נאמרוהו - לא אמרו משה רבינו, לא נאמרוהו - אמרו יעקב. התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי. אמר רבי יצחק, אמרי דבי רבי אמי: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה, אם תאמר - יש לה גנאי, לא תאמר - יש לה צער. התחילו עבדיה להביא בחשאי. אמר רבי אבהו: התקינו שיהו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינין. ובנהרדעא דליכא מינין - עד השתא אמרי לה בחשאי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: ששה דברים עשו אנשי יריחו, שלשה ברצון חכמים ושלשה שלא ברצון חכמים. ואלו ברצון חכמים: מרכיבין דקלים כל היום, וכורכין את שמע, וקוצרין לפני העומר. ואלו שלא ברצון חכמים: גודשין לפני העומר, ופורצין פרצות בגנותיהן ובפרדסותיהן להאכיל נשר לעניים בשני בצורת בשבתות וימים טובים, ומתירין גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה, דברי רבי מאיר. אמר לו רבי יהודה: אם ברצון חכמים היו עושין - יהו כל אדם עושין כן. אלא: אלו ואלו שלא ברצון חכמים היו עושין, על שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם. ואלו שלא מיחו בידם: מרכיבין דקלים כל היום, וכורכין את שמע, וקוצרין וגודשין לפני העומר. ואלו שמיחו בידם: מתירין גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה, ופורצין פרצות בגנותיהן ופרדסיהן להאכיל נשר לעניים בשבתות וימים טובים בשני בצורת, נותנין פיאה לירק, ומיחו בידם חכמים. וסבר רבי יהודה קצירה שלא ברצון חכמים היא? והתנן: אנשי יריחו קוצרין לפני העומר ברצון חכמים, וגודשין לפני העומר שלא ברצון חכמים, ולא מיחו בידם חכמים? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואוכלין מתחת הנשרין''' - תחת הדקל המשיר פירותיו היו אוכלין מן הנושרות וטעמא דכולהו מפרש בגמרא:

'''ונותנין פיאה לירק''' - והוא פטור מן הפיאה כדמפרש בגמרא:

'''ומיחו בידן''' - משום דקא מפקעי ליה ממעשר שהיו עניים אוכלים פיאה בטיבלה דסבורין שהיא פיאה גמורה ולקט שכחה ופיאה פטורין מן המעשר משום דהפקר נינהו:

'''גמ' גירר עצמות אביו''' - משום כפרה ולא קברו בכבוד בדרגש ומטה נאה ומפני קידוש השם שיתגנה על רשעו ויוסרו הרשעים:

'''כיתת נחש הנחשת''' - לפי שהיו טועים אחריו:

'''וגנז ספר רפואות''' - כדכתיב והטוב (והישר) בעיניך עשיתי ואמרינן בברכות שגנז ספר רפואות לפי שלא היה לבם נכנע על חולים אלא מתרפאין מיד:

'''סתם מי גיחון''' - כדכתיב (ד&quot;ה ב לב) למען לא יבאו מלכי אשור וימצאו מים לשתות:

'''ולא הודו לו''' - שהיה לו לבטוח בהקב&quot;ה שאמר ([[מלכים ב יט]]) וגנותי על העיר הזאת להושיעה:

'''עיבר ניסן בניסן''' - לאחר שנכנס ניסן נמלך ועשאו אדר השני כדכתיב (ד&quot;ה ב ל) ויועץ המלך חזקיה לעשות פסח בחדש השני וגו' כי מרבית העם רבים אשר לא הוטהרו עדיין מטומאות שהחזיקו בהן בימי אביו אחז הרשע:

'''ולא הודו לו''' - כדאמר בסנהדרין ובברכות החדש הזה וגו' זה ניסן ואין אחר ניסן:

'''אסא דרא''' - הדס לח:

'''ושיכרא דדפנא''' - שכר של עץ שקורין לו&quot;ר {{קטן|(דפנה)}} וגדילין בו פרי שקורין ביי&quot;ש {{קטן|(גרגירים (ובפרט פירות הדפנה))}} :

'''דלא מלו עליה ארבעין יומי''' - משנטחנה:

'''ושדו ליה לדקלא בליביה''' - דקל יש לו לב מתוכו ויש לו מוח לאורכו כמו שיש לעץ שקורין שנבו&quot;ג {{קטן|(שיאו&quot;ר: סמבוק (צמח))}} ולאגוז והמשקה הזה מועיל לדקל להתקיים:

'''וכל''' - אילן דקאי בארבע אמות דידיה דלא עבדי ליה הכי:

'''צאוי''' - מתייבש:

'''רב אחא בריה דרבא אמר''' - לאו היינו מרכיבין דמתניתין אלא מנחי כופרא דוכרא לנוקבתא מניחין ותוחבין גמזיות רכה בת שנתה שניתוספה באילן בשנה שעברה וקרי ליה כופרא דיכרא על שם שמכניסין אותו בענף האילן שקוצץ ענף גדול וסודקו ומשים את זה בתוכו לשון אחר כופרא דיכרא ענף רך של דקל זכר ומרכיבו בסדק של דקל נקיבה מפני שדקל נקיבה אינה עושה פירות והזכרים עושין פירות:

'''ולא היו מפסיקין''' - בין אחד לואהבת אע&quot;פ דצריך להאריך באחד ולהפסיק בין קבלת מלכות שמים לדברים אחרים שכל אחד מקבל עליו ואומר אחד הוא אלהינו בפסוק ראשון ופסוק שני לשון צוואה היא:

'''ר' יהודה אומר''' - מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו:

'''וכורכין''' - כלומר שהיו מדבקין כל הקרייה כמות שהיא ולא היו מוסיפין ואית דגרסי שהיו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו פי' שהיו אומרים אותו בקול רם:

'''קץ הימין''' - שיחזיר ימינו לפניו שהשיב אחור ימינו מפני אויב:

'''שמע ישראל''' - לאביהם היו אומרים:

'''נימריה''' - להאי ברוך שם כבוד מלכותו בקריאת שמע:

'''ציקי קדירה''' - ארשדור&quot;א {{קטן|(ארשידור&quot;א: בשר מטוגן ומתובל)}} :

'''יש לה צער''' - צער גופה מחמת התאווה:

'''מפני תרעומת המינין''' - שלא יהו אומרים עלינו שאנו מוסיפין דבר שאינו הגון בחשאי ומאן דגרסי שהיו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מפרש שהיו אומרים אותו בקול רם כשאר הקרייה וביניהן לא היו מינין:

'''נשר''' - פירות הנושרין:

'''ה&quot;ג מתירין גמזיות של הקדש של חרוב ושל שקמה''' - כשהוקדשו הסדנין תחילה וניתוספו הגידולין:

'''קוצרין לפני העומר ברצון חכמים''' - כלומר לא הקפידו חכמים דאיסורא דאורייתא ליכא דמקום שאי אתה מביא הוא ואיסורא דרבנן נמי ליתא דילמא אתי למיכל מיניה לא גזרו דהא חדש מיבדל בדילי מיניה כולי שתא שאינו נוהג אותו כל השנה:

'''וגודשין שלא ברצון חכמים''' - כיון דלאו פסידא הוא גזרו רבנן שימתינו משום שמתוך שהוא מתעסק בו אתי למיכל מיניה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נו א לא היו מפסיקין.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נו_א_לא היו מפסיקין]]
'''לא''' היו מפסיקין. בין שמע ישראל לשם דמשמע דאומר לשם שישמע ישראל ויענם:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נו|א}}</text>
      <sha1>3m5kla7xt3o6ch86wj6v5oawnds1y51</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728765</id>
    <revision>
      <id>3023130</id>
      <parentid>2939119</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:52:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023130</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12155" sha1="flc32yd4c1pdrerlhgc6qxqs0uqk82p" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נו|ב|נו א|נז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נו עמוד ב] מאן שמעת ליה דאמר מיחו ולא מיחו - רבי יהודה, וקתני קוצרין ברצון חכמים! - וליטעמיך, הני ארבעה הוה? - אלא: סמי מיכן קצירה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומתירין גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה. אמרו: אבותינו לא הקדישו אלא קורות, ואנו נתיר גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה. ובגידולין הבאין לאחר מכאן עסקינן, וסברי לה כמאן דאמר אין מעילה בגידולין. ורבנן סברי: נהי דמעילה ליכא - איסורא מיהא איכא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ופורצין פרצות. אמר עולא אמר רבי שמעון בן לקיש: מחלוקת בשל מכבדות. דרבנן סברי: גזרינן שמא יעלה ויתלוש, ואנשי יריחו סברי: לא גזרינן שמא יעלה ויתלוש. אבל בשל בין הכיפין - דברי הכל מותר. אמר ליה רבא: והא מוקצות נינהו! וכי תימא הואיל דחזי לעורבין - השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים, דתנן, רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבילה מערב שבת - אסורה, לפי שאינה מן המוכן, מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם? - אמר ליה: אין, מוכן לאדם - לא הוי מוכן לכלבים, דכל מידי דחזי לאיניש לא מקצה ליה מדעתיה. מוכן לעורבים - הוי מוכן לאדם, כל מידי דחזי לאיניש דעתיה עלויה. כי אתא רבין אמר רבי שמעון בן לקיש: מחלוקת בשל בין כיפין, דרבנן סברי: מוכן לעורבים לא הוי מוכן לאדם, ואנשי יריחו סברי: מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם. אבל בשל מכבדות - דברי הכל אסור, גזרינן שמא יעלה ויתלוש. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונותנין פיאה לירק. ולית להו לאנשי יריחו הא דתנן, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלל אמרו בפיאה: כל שהוא אוכל, ונשמר, וגידולו מן הארץ, ולקיטתו כאחת, ומכניסו לקיום - חייב בפיאה. כל שהוא אוכל - פרט לספיחי סטיס וקוצה. ונשמר - פרט להפקר, וגידולו מן הארץ - פרט לכמהין ופטריות, ולקיטתן כאחת - פרט לתאנים, ומכניסו לקיום - פרט לירק. - אמר רב יהודה אמר רב: הכא בראשי לפתות עסקינן, ומכניסו לקיום על ידי דבר אחר קמיפלגי. מר סבר: מכניסו לקיום על ידי דבר אחר - שמיה קיום, ומר סבר: לא שמיה קיום. תנו רבנן: בראשונה היו נותנין פיאה ללפת ולכרוב. רבי יוסי אומר: אף לקפלוט. ותניא אידך: היו נותנין פיאה ללפת ולקפלוט, רבי שמעון אומר: אף לכרוב, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מאן שמעת ליה''' -  דנקט לישנא דמיחו ולא מיחו ר' יהודה היא דשמעת ליה לעיל:

'''וליטעמיך''' -  דסבירא לך הא דלעיל דקתני אלו ואלו שלא ברצון חכמים כו' מתרצתא היא דקא רמית אחריתי עליה ליפרכיה מינה ובה דקתני על שלשה לא מיחו וקא חשיב ארבעה מרכיבין וכורכין וקוצרין וגודשין:

'''ובגידולין''' -  גרסינן:

'''כמאן דאמר אין מעילה בגידולין''' -  במסכת מעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יג|א}}:

'''מחלוקת''' -  דאנשי יריחו ורבנן:

'''בשל מכבדות''' -  כפות תמרים הן בראש הדקל וכפופות זו אצל זו כעין כלי וכשהתמרים נושרין מקבלות אותן וכיון דגבוה וצריך לעלות על הדקל לנוטלן חיישינן שמא יתלוש מן המחוברות דהוי אב מלאכה:

'''בשל בין הכיפים''' -  למטה מנופיהן נופות התחתונים וליכא למיחש לתלישה דאין כאן מחוברות:

'''והא מוקצות נינהו''' -  שמערב שבת בין השמשות היו מחוברות ונמצאו מוקצות מחמת איסור תלישה ומוקצה בין השמשות מוקצה לכל היום:

'''וכי תימא הואיל וחזו''' -  במחובר לעורבים שיש לו הגדילות בתוך ביתו לגדולה ומותר להעמידם עליהן לאוכלם: נבילה שנתנבלה בשבת היתה עומדת בין השמשות לאדם ולא חשיב לה מוכן לגבי כלבים:

'''ונשמר''' -  שאינו מופקר ומקפידין עליו לשומרו:

'''ומכניסו לקיום''' -  שמתקיים ימים רבים:

'''ספיחי סטיס וקוצה''' -  קשין לאכילה אבל סטיס וקוצה שאינם ספיחים חזו לאכילה סטיס מוריקא קרו&quot;ג {{קטן|({{הפניה לפסוק|{קטן|(קר&quot;ו: כרכום [מוריקא היא מילה ארמית|תלמודית ואינה שייכת ללעז. ראה שבת פט:])}})}}} :

'''קוצה''' -  וויישר&quot;א {{קטן|(וישד&quot;א: איסטיס, פַּסטֶל (צמח שמשורשו מפיקים צבע))}}  תאינה אינה מתבשלת כאחת אלא זו גמורה היום ואחרת יוצאה בצידה כל ימות הקיץ:

'''ראשי לפתות''' -  עלי הלפת מכניסין אותן לקיום על ידי האימהות:

'''ללפת''' -  לעלין דבאימהות כולי עלמא מודו דהא מתקיימין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נו ב מחלוקת בשל מכבדות.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נו_ב_מחלוקת בשל מכבדות]]
'''מחלוקת''' בשל מכבדות. פ&quot;ה כולה שמעתא בנתלשו ביו&quot;ט ודווקא בשל מכבדות דאיכא נמי מחוברות גזרו רבנן שמא יעלה ויתלוש וקשה נהי דלא גזרו בני יריחו בשל מכבדות שמא יעלה ויתלוש תיפוק ליה שמשתמש במחובר דאטו לית להו הא דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ביצה|לו|ב}} אין עולין באילן וכו' ובין הכיפין נמי אמאי ד&quot;ה מותר הא קמשתמש באילן כדאמר בכירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מה|א}} אין מניחין נר על גבי דקל שמא ישתמש באילן בשעת נטילתה וכן משמע בעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|ק|א}} ובכמה דוכתי ועוד דלא גרע בין הכיפין מביצה שנולדה שהיא על הקרקע דאסרינן בביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ג|א}} משום פירות הנושרין וליכא לאוקמא בפחות מג' טפחים דמותר להשתמש דמ&quot;מ ה&quot;ל לפלוגי בבין הכיפין בין פחות מג' טפחים ליותר ונראה לר&quot;י דשמעתא איירי בתלושין מעי&quot;ט במכבדות ובכיפים ומונחים שם בין השמשות וקאמר מחלוקת בשל מכבדות דרבנן אסרי אפילו נפלו לארץ בי&quot;ט כיון דמכבדות איכא נמי מחוברים גזרינן שמא יעלה ויתלוש כיון דבין השמשות היו על האילן אע&quot;פ שהן תלוש ובני יריחו לא גזרו כיון דתלוש מעי&quot;ט אבל בשל בין הכיפין הואיל ולא היו שם מחוברים ליכא למיגזר אטו שמא יעלה ויתלוש ממקום שלא נשרו והשתא א&quot;ש דלא דמי לביצה דהתם שנולד בי&quot;ט גזרינן והכא בנתלשו מעי&quot;ט וקצת תימה איך יכירו בין אותם שנשרו אתמול לאותם שנשרו היום ונשר מן הכיפין לנשר מן המכבדות ופריך והא מוקצה נינהו כיון דהיו בין השמשות על האילן ולא היו ראויות לינטל שלא ישתמש באילן ובירושלמי דס&quot;פ פריך במה אנן קיימין אי בנשרו מעי&quot;ט ד&quot;ה מותרים ואי בי&quot;ט ד&quot;ה אסורים אלא במה קיימין בסתם פי' דבסתם לא שייך למיגזר שמא יעלה ויתלוש אלא דוקא בנשרו ודאי בי&quot;ט והיכא דנשרו ודאי בי&quot;ט אפילו בשל בין הכיפין אסור ופריך והא מוקצות נינהו פי' ספק מוקצות נינהו אבל מ&quot;מ קשה דתיפוק ליה שמשתמש במחובר:

''' דתנן''' רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע&quot;ש. תימה הא התם לא הוי מוכן לאדם דאסור לשוחטה בשבת ומפרש ה&quot;ר יוסף דממשנה יתירא דייק דלא ה&quot;ל למיתני לפי שאינה מן המוכן כיון דכבר תנא איסורא אלא אפילו היה מוכן שאין מוקצה מחמת איסור לא הוי מוכן לכלבים ור&quot;י מפרש מוכן לאדם היינו שעומדת לאכילת אדם ואע&quot;ג דאין ראויה לאדם לאותה שבת היינו מחמת איסור ולא מחמת הקצאה שלא היה רוצה שיהנה בה אדם ולא אמרינן עמידתה לאדם כעמידתה לכלבים שאלו היתה עומדת לכלבים כמו שעומדת לאדם היתה מותרת כשנתנבלה בשבת דלגבי כלבים ליכא מוקצה מחמת איסור כי יש דברים שראוים לינתן לכלבים חיים כגון עופות וכיוצא בהן ולא אמר דהוי מוכן לכלבים אע&quot;ג דלבסוף הוי מוכן לכלבים אלא אדרבה לפי שסתמא עומד לאדם מקצי ליה מכלבים ה&quot;נ מוכן לעורבים לא הוי מוכן לאדם אע&quot;ג דלבסוף הוי מוכן לאדם:

''' מוכן''' לעורבים. אפילו אי לא שרי הכא אלא למי שיש לו עורבים איצטריך בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ג|א}} למיסר פירות הנושרין מטעם גזירה שמא יעלה ויתלוש דלא מצי למימר התם איסורא משום מוקצה שהרי מעמיד שם המשנה בתרנגולת העומדת לאכילה א&quot;כ איסור מוקצה לא שייך בה למיגזר אי לאו משום גזירה שמא יעלה ויתלוש:

''' כלל''' אמרו בפיאה כו'. נראה לרבינו תם דמדאורייתא לא מיחייב בפאה אלא זית וכרם ושדה דכתיבי בהדיא בקרא ואחריני תקנתא דרבנן נינהו ושאין מכניסו לקיום לא רצו לתקן פיאה דאינו דבר חשוב ותאינה וכל דדמי לה אף על גב דחשיב איכא בטול עניים לפי שאין לקיטתן כאחד והפסד יתר על הריוח וכמיהין ופטריות הואיל ואין במינו חיובא שאין גדל בקרקע לא תקנו והא דדריש בתורת כהנים יכול שאני מרבה קישואין ודלועין שיהיו חייבין בפיאה תלמוד לומר ובקוצרכם את קציר ארצכם מה קציר שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ אף כל כו' יצאו ירקות כו' אסמכתא בעלמא היא כמו שדורש שם מקרא מעשר ירק אף על גב דהוי דרבנן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נו|ב}}</text>
      <sha1>flc32yd4c1pdrerlhgc6qxqs0uqk82p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023135</id>
      <parentid>3023130</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T16:24:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023135</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12378" sha1="8dy54zk3323vien4hwbz87l6dcjqdha" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נו|ב|נו א|נז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נו עמוד ב] מאן שמעת ליה דאמר מיחו ולא מיחו - רבי יהודה, וקתני קוצרין ברצון חכמים! - וליטעמיך, הני ארבעה הוה? - אלא: סמי מיכן קצירה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומתירין גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה. אמרו: אבותינו לא הקדישו אלא קורות, ואנו נתיר גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה. ובגידולין הבאין לאחר מכאן עסקינן, וסברי לה כמאן דאמר אין מעילה בגידולין. ורבנן סברי: נהי דמעילה ליכא - איסורא מיהא איכא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ופורצין פרצות. אמר עולא אמר רבי שמעון בן לקיש: מחלוקת בשל מכבדות. דרבנן סברי: גזרינן שמא יעלה ויתלוש, ואנשי יריחו סברי: לא גזרינן שמא יעלה ויתלוש. אבל בשל בין הכיפין - דברי הכל מותר. אמר ליה רבא: והא מוקצות נינהו! וכי תימא הואיל דחזי לעורבין - השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים, דתנן, רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבילה מערב שבת - אסורה, לפי שאינה מן המוכן, מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם? - אמר ליה: אין, מוכן לאדם - לא הוי מוכן לכלבים, דכל מידי דחזי לאיניש לא מקצה ליה מדעתיה. מוכן לעורבים - הוי מוכן לאדם, כל מידי דחזי לאיניש דעתיה עלויה. כי אתא רבין אמר רבי שמעון בן לקיש: מחלוקת בשל בין כיפין, דרבנן סברי: מוכן לעורבים לא הוי מוכן לאדם, ואנשי יריחו סברי: מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם. אבל בשל מכבדות - דברי הכל אסור, גזרינן שמא יעלה ויתלוש. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונותנין פיאה לירק. ולית להו לאנשי יריחו הא דתנן, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלל אמרו בפיאה: כל שהוא אוכל, ונשמר, וגידולו מן הארץ, ולקיטתו כאחת, ומכניסו לקיום - חייב בפיאה. כל שהוא אוכל - פרט לספיחי סטיס וקוצה. ונשמר - פרט להפקר, וגידולו מן הארץ - פרט לכמהין ופטריות, ולקיטתן כאחת - פרט לתאנים, ומכניסו לקיום - פרט לירק. - אמר רב יהודה אמר רב: הכא בראשי לפתות עסקינן, ומכניסו לקיום על ידי דבר אחר קמיפלגי. מר סבר: מכניסו לקיום על ידי דבר אחר - שמיה קיום, ומר סבר: לא שמיה קיום. תנו רבנן: בראשונה היו נותנין פיאה ללפת ולכרוב. רבי יוסי אומר: אף לקפלוט. ותניא אידך: היו נותנין פיאה ללפת ולקפלוט, רבי שמעון אומר: אף לכרוב, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מאן שמעת ליה''' -  דנקט לישנא דמיחו ולא מיחו ר' יהודה היא דשמעת ליה לעיל:

'''וליטעמיך''' -  דסבירא לך הא דלעיל דקתני אלו ואלו שלא ברצון חכמים כו' מתרצתא היא דקא רמית אחריתי עליה ליפרכיה מינה ובה דקתני על שלשה לא מיחו וקא חשיב ארבעה מרכיבין וכורכין וקוצרין וגודשין:

'''ובגידולין''' -  גרסינן:

'''כמאן דאמר אין מעילה בגידולין''' -  במסכת מעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יג|א}}:

'''מחלוקת''' -  דאנשי יריחו ורבנן:

'''בשל מכבדות''' -  כפות תמרים הן בראש הדקל וכפופות זו אצל זו כעין כלי וכשהתמרים נושרין מקבלות אותן וכיון דגבוה וצריך לעלות על הדקל לנוטלן חיישינן שמא יתלוש מן המחוברות דהוי אב מלאכה:

'''בשל בין הכיפים''' -  למטה מנופיהן נופות התחתונים וליכא למיחש לתלישה דאין כאן מחוברות:

'''והא מוקצות נינהו''' -  שמערב שבת בין השמשות היו מחוברות ונמצאו מוקצות מחמת איסור תלישה ומוקצה בין השמשות מוקצה לכל היום:

'''וכי תימא הואיל וחזו''' -  במחובר לעורבים שיש לו הגדילות בתוך ביתו לגדולה ומותר להעמידם עליהן לאוכלם: נבילה שנתנבלה בשבת היתה עומדת בין השמשות לאדם ולא חשיב לה מוכן לגבי כלבים:

'''ונשמר''' -  שאינו מופקר ומקפידין עליו לשומרו:

'''ומכניסו לקיום''' -  שמתקיים ימים רבים:

'''ספיחי סטיס וקוצה''' -  קשין לאכילה אבל סטיס וקוצה שאינם ספיחים חזו לאכילה סטיס מוריקא קרו&quot;ג {{קטן|({{הפניה לפסוק|{קטן|(קר&quot;ו: כרכום [מוריקא היא מילה ארמית|תלמודית ואינה שייכת ללעז. ראה שבת פט:])}})}}} :

'''קוצה''' -  וויישר&quot;א {{קטן|(וישד&quot;א: איסטיס, פַּסטֶל (צמח שמשורשו מפיקים צבע))}}  תאינה אינה מתבשלת כאחת אלא זו גמורה היום ואחרת יוצאה בצידה כל ימות הקיץ:

'''ראשי לפתות''' -  עלי הלפת מכניסין אותן לקיום על ידי האימהות:

'''ללפת''' -  לעלין דבאימהות כולי עלמא מודו דהא מתקיימין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נו ב מחלוקת בשל מכבדות.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נו_ב_מחלוקת בשל מכבדות]]
'''מחלוקת''' בשל מכבדות. פ&quot;ה כולה שמעתא בנתלשו ביו&quot;ט ודווקא בשל מכבדות דאיכא נמי מחוברות גזרו רבנן שמא יעלה ויתלוש וקשה נהי דלא גזרו בני יריחו בשל מכבדות שמא יעלה ויתלוש תיפוק ליה שמשתמש במחובר דאטו לית להו הא דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ביצה|לו|ב}} אין עולין באילן וכו' ובין הכיפין נמי אמאי ד&quot;ה מותר הא קמשתמש באילן כדאמר בכירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מה|א}} אין מניחין נר על גבי דקל שמא ישתמש באילן בשעת נטילתה וכן משמע בעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|ק|א}} ובכמה דוכתי ועוד דלא גרע בין הכיפין מביצה שנולדה שהיא על הקרקע דאסרינן בביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ג|א}} משום פירות הנושרין וליכא לאוקמא בפחות מג' טפחים דמותר להשתמש דמ&quot;מ ה&quot;ל לפלוגי בבין הכיפין בין פחות מג' טפחים ליותר ונראה לר&quot;י דשמעתא איירי בתלושין מעי&quot;ט במכבדות ובכיפים ומונחים שם בין השמשות וקאמר מחלוקת בשל מכבדות דרבנן אסרי אפילו נפלו לארץ בי&quot;ט כיון דמכבדות איכא נמי מחוברים גזרינן שמא יעלה ויתלוש כיון דבין השמשות היו על האילן אע&quot;פ שהן תלוש ובני יריחו לא גזרו כיון דתלוש מעי&quot;ט אבל בשל בין הכיפין הואיל ולא היו שם מחוברים ליכא למיגזר אטו שמא יעלה ויתלוש ממקום שלא נשרו והשתא א&quot;ש דלא דמי לביצה דהתם שנולד בי&quot;ט גזרינן והכא בנתלשו מעי&quot;ט וקצת תימה איך יכירו בין אותם שנשרו אתמול לאותם שנשרו היום ונשר מן הכיפין לנשר מן המכבדות ופריך והא מוקצה נינהו כיון דהיו בין השמשות על האילן ולא היו ראויות לינטל שלא ישתמש באילן ובירושלמי דס&quot;פ פריך במה אנן קיימין אי בנשרו מעי&quot;ט ד&quot;ה מותרים ואי בי&quot;ט ד&quot;ה אסורים אלא במה קיימין בסתם פי' דבסתם לא שייך למיגזר שמא יעלה ויתלוש אלא דוקא בנשרו ודאי בי&quot;ט והיכא דנשרו ודאי בי&quot;ט אפילו בשל בין הכיפין אסור ופריך והא מוקצות נינהו פי' ספק מוקצות נינהו אבל מ&quot;מ קשה דתיפוק ליה שמשתמש במחובר:
[[File:תוס פסחים 4 נו ב דתנן רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע&quot;ש.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נו_ב_דתנן רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע&quot;ש]]
''' דתנן''' רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע&quot;ש. תימה הא התם לא הוי מוכן לאדם דאסור לשוחטה בשבת ומפרש ה&quot;ר יוסף דממשנה יתירא דייק דלא ה&quot;ל למיתני לפי שאינה מן המוכן כיון דכבר תנא איסורא אלא אפילו היה מוכן שאין מוקצה מחמת איסור לא הוי מוכן לכלבים ור&quot;י מפרש מוכן לאדם היינו שעומדת לאכילת אדם ואע&quot;ג דאין ראויה לאדם לאותה שבת היינו מחמת איסור ולא מחמת הקצאה שלא היה רוצה שיהנה בה אדם ולא אמרינן עמידתה לאדם כעמידתה לכלבים שאלו היתה עומדת לכלבים כמו שעומדת לאדם היתה מותרת כשנתנבלה בשבת דלגבי כלבים ליכא מוקצה מחמת איסור כי יש דברים שראוים לינתן לכלבים חיים כגון עופות וכיוצא בהן ולא אמר דהוי מוכן לכלבים אע&quot;ג דלבסוף הוי מוכן לכלבים אלא אדרבה לפי שסתמא עומד לאדם מקצי ליה מכלבים ה&quot;נ מוכן לעורבים לא הוי מוכן לאדם אע&quot;ג דלבסוף הוי מוכן לאדם:

''' מוכן''' לעורבים. אפילו אי לא שרי הכא אלא למי שיש לו עורבים איצטריך בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ג|א}} למיסר פירות הנושרין מטעם גזירה שמא יעלה ויתלוש דלא מצי למימר התם איסורא משום מוקצה שהרי מעמיד שם המשנה בתרנגולת העומדת לאכילה א&quot;כ איסור מוקצה לא שייך בה למיגזר אי לאו משום גזירה שמא יעלה ויתלוש:

''' כלל''' אמרו בפיאה כו'. נראה לרבינו תם דמדאורייתא לא מיחייב בפאה אלא זית וכרם ושדה דכתיבי בהדיא בקרא ואחריני תקנתא דרבנן נינהו ושאין מכניסו לקיום לא רצו לתקן פיאה דאינו דבר חשוב ותאינה וכל דדמי לה אף על גב דחשיב איכא בטול עניים לפי שאין לקיטתן כאחד והפסד יתר על הריוח וכמיהין ופטריות הואיל ואין במינו חיובא שאין גדל בקרקע לא תקנו והא דדריש בתורת כהנים יכול שאני מרבה קישואין ודלועין שיהיו חייבין בפיאה תלמוד לומר ובקוצרכם את קציר ארצכם מה קציר שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ אף כל כו' יצאו ירקות כו' אסמכתא בעלמא היא כמו שדורש שם מקרא מעשר ירק אף על גב דהוי דרבנן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נו|ב}}</text>
      <sha1>8dy54zk3323vien4hwbz87l6dcjqdha</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023143</id>
      <parentid>3023135</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T16:53:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023143</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12501" sha1="hpnnmpwtbwa6nba60jh659oghhh17d7" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נו|ב|נו א|נז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נו עמוד ב] מאן שמעת ליה דאמר מיחו ולא מיחו - רבי יהודה, וקתני קוצרין ברצון חכמים! - וליטעמיך, הני ארבעה הוה? - אלא: סמי מיכן קצירה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומתירין גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה. אמרו: אבותינו לא הקדישו אלא קורות, ואנו נתיר גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה. ובגידולין הבאין לאחר מכאן עסקינן, וסברי לה כמאן דאמר אין מעילה בגידולין. ורבנן סברי: נהי דמעילה ליכא - איסורא מיהא איכא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ופורצין פרצות. אמר עולא אמר רבי שמעון בן לקיש: מחלוקת בשל מכבדות. דרבנן סברי: גזרינן שמא יעלה ויתלוש, ואנשי יריחו סברי: לא גזרינן שמא יעלה ויתלוש. אבל בשל בין הכיפין - דברי הכל מותר. אמר ליה רבא: והא מוקצות נינהו! וכי תימא הואיל דחזי לעורבין - השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים, דתנן, רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבילה מערב שבת - אסורה, לפי שאינה מן המוכן, מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם? - אמר ליה: אין, מוכן לאדם - לא הוי מוכן לכלבים, דכל מידי דחזי לאיניש לא מקצה ליה מדעתיה. מוכן לעורבים - הוי מוכן לאדם, כל מידי דחזי לאיניש דעתיה עלויה. כי אתא רבין אמר רבי שמעון בן לקיש: מחלוקת בשל בין כיפין, דרבנן סברי: מוכן לעורבים לא הוי מוכן לאדם, ואנשי יריחו סברי: מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם. אבל בשל מכבדות - דברי הכל אסור, גזרינן שמא יעלה ויתלוש. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונותנין פיאה לירק. ולית להו לאנשי יריחו הא דתנן, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלל אמרו בפיאה: כל שהוא אוכל, ונשמר, וגידולו מן הארץ, ולקיטתו כאחת, ומכניסו לקיום - חייב בפיאה. כל שהוא אוכל - פרט לספיחי סטיס וקוצה. ונשמר - פרט להפקר, וגידולו מן הארץ - פרט לכמהין ופטריות, ולקיטתן כאחת - פרט לתאנים, ומכניסו לקיום - פרט לירק. - אמר רב יהודה אמר רב: הכא בראשי לפתות עסקינן, ומכניסו לקיום על ידי דבר אחר קמיפלגי. מר סבר: מכניסו לקיום על ידי דבר אחר - שמיה קיום, ומר סבר: לא שמיה קיום. תנו רבנן: בראשונה היו נותנין פיאה ללפת ולכרוב. רבי יוסי אומר: אף לקפלוט. ותניא אידך: היו נותנין פיאה ללפת ולקפלוט, רבי שמעון אומר: אף לכרוב, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מאן שמעת ליה''' -  דנקט לישנא דמיחו ולא מיחו ר' יהודה היא דשמעת ליה לעיל:

'''וליטעמיך''' -  דסבירא לך הא דלעיל דקתני אלו ואלו שלא ברצון חכמים כו' מתרצתא היא דקא רמית אחריתי עליה ליפרכיה מינה ובה דקתני על שלשה לא מיחו וקא חשיב ארבעה מרכיבין וכורכין וקוצרין וגודשין:

'''ובגידולין''' -  גרסינן:

'''כמאן דאמר אין מעילה בגידולין''' -  במסכת מעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יג|א}}:

'''מחלוקת''' -  דאנשי יריחו ורבנן:

'''בשל מכבדות''' -  כפות תמרים הן בראש הדקל וכפופות זו אצל זו כעין כלי וכשהתמרים נושרין מקבלות אותן וכיון דגבוה וצריך לעלות על הדקל לנוטלן חיישינן שמא יתלוש מן המחוברות דהוי אב מלאכה:

'''בשל בין הכיפים''' -  למטה מנופיהן נופות התחתונים וליכא למיחש לתלישה דאין כאן מחוברות:

'''והא מוקצות נינהו''' -  שמערב שבת בין השמשות היו מחוברות ונמצאו מוקצות מחמת איסור תלישה ומוקצה בין השמשות מוקצה לכל היום:

'''וכי תימא הואיל וחזו''' -  במחובר לעורבים שיש לו הגדילות בתוך ביתו לגדולה ומותר להעמידם עליהן לאוכלם: נבילה שנתנבלה בשבת היתה עומדת בין השמשות לאדם ולא חשיב לה מוכן לגבי כלבים:

'''ונשמר''' -  שאינו מופקר ומקפידין עליו לשומרו:

'''ומכניסו לקיום''' -  שמתקיים ימים רבים:

'''ספיחי סטיס וקוצה''' -  קשין לאכילה אבל סטיס וקוצה שאינם ספיחים חזו לאכילה סטיס מוריקא קרו&quot;ג {{קטן|({{הפניה לפסוק|{קטן|(קר&quot;ו: כרכום [מוריקא היא מילה ארמית|תלמודית ואינה שייכת ללעז. ראה שבת פט:])}})}}} :

'''קוצה''' -  וויישר&quot;א {{קטן|(וישד&quot;א: איסטיס, פַּסטֶל (צמח שמשורשו מפיקים צבע))}}  תאינה אינה מתבשלת כאחת אלא זו גמורה היום ואחרת יוצאה בצידה כל ימות הקיץ:

'''ראשי לפתות''' -  עלי הלפת מכניסין אותן לקיום על ידי האימהות:

'''ללפת''' -  לעלין דבאימהות כולי עלמא מודו דהא מתקיימין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נו ב מחלוקת בשל מכבדות.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נו_ב_מחלוקת בשל מכבדות]]
'''מחלוקת''' בשל מכבדות. פ&quot;ה כולה שמעתא בנתלשו ביו&quot;ט ודווקא בשל מכבדות דאיכא נמי מחוברות גזרו רבנן שמא יעלה ויתלוש וקשה נהי דלא גזרו בני יריחו בשל מכבדות שמא יעלה ויתלוש תיפוק ליה שמשתמש במחובר דאטו לית להו הא דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ביצה|לו|ב}} אין עולין באילן וכו' ובין הכיפין נמי אמאי ד&quot;ה מותר הא קמשתמש באילן כדאמר בכירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מה|א}} אין מניחין נר על גבי דקל שמא ישתמש באילן בשעת נטילתה וכן משמע בעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|ק|א}} ובכמה דוכתי ועוד דלא גרע בין הכיפין מביצה שנולדה שהיא על הקרקע דאסרינן בביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ג|א}} משום פירות הנושרין וליכא לאוקמא בפחות מג' טפחים דמותר להשתמש דמ&quot;מ ה&quot;ל לפלוגי בבין הכיפין בין פחות מג' טפחים ליותר ונראה לר&quot;י דשמעתא איירי בתלושין מעי&quot;ט במכבדות ובכיפים ומונחים שם בין השמשות וקאמר מחלוקת בשל מכבדות דרבנן אסרי אפילו נפלו לארץ בי&quot;ט כיון דמכבדות איכא נמי מחוברים גזרינן שמא יעלה ויתלוש כיון דבין השמשות היו על האילן אע&quot;פ שהן תלוש ובני יריחו לא גזרו כיון דתלוש מעי&quot;ט אבל בשל בין הכיפין הואיל ולא היו שם מחוברים ליכא למיגזר אטו שמא יעלה ויתלוש ממקום שלא נשרו והשתא א&quot;ש דלא דמי לביצה דהתם שנולד בי&quot;ט גזרינן והכא בנתלשו מעי&quot;ט וקצת תימה איך יכירו בין אותם שנשרו אתמול לאותם שנשרו היום ונשר מן הכיפין לנשר מן המכבדות ופריך והא מוקצה נינהו כיון דהיו בין השמשות על האילן ולא היו ראויות לינטל שלא ישתמש באילן ובירושלמי דס&quot;פ פריך במה אנן קיימין אי בנשרו מעי&quot;ט ד&quot;ה מותרים ואי בי&quot;ט ד&quot;ה אסורים אלא במה קיימין בסתם פי' דבסתם לא שייך למיגזר שמא יעלה ויתלוש אלא דוקא בנשרו ודאי בי&quot;ט והיכא דנשרו ודאי בי&quot;ט אפילו בשל בין הכיפין אסור ופריך והא מוקצות נינהו פי' ספק מוקצות נינהו אבל מ&quot;מ קשה דתיפוק ליה שמשתמש במחובר:
[[File:תוס פסחים 4 נו ב דתנן רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע&quot;ש.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נו_ב_דתנן רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע&quot;ש]]
''' דתנן''' רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע&quot;ש. תימה הא התם לא הוי מוכן לאדם דאסור לשוחטה בשבת ומפרש ה&quot;ר יוסף דממשנה יתירא דייק דלא ה&quot;ל למיתני לפי שאינה מן המוכן כיון דכבר תנא איסורא אלא אפילו היה מוכן שאין מוקצה מחמת איסור לא הוי מוכן לכלבים ור&quot;י מפרש מוכן לאדם היינו שעומדת לאכילת אדם ואע&quot;ג דאין ראויה לאדם לאותה שבת היינו מחמת איסור ולא מחמת הקצאה שלא היה רוצה שיהנה בה אדם ולא אמרינן עמידתה לאדם כעמידתה לכלבים שאלו היתה עומדת לכלבים כמו שעומדת לאדם היתה מותרת כשנתנבלה בשבת דלגבי כלבים ליכא מוקצה מחמת איסור כי יש דברים שראוים לינתן לכלבים חיים כגון עופות וכיוצא בהן ולא אמר דהוי מוכן לכלבים אע&quot;ג דלבסוף הוי מוכן לכלבים אלא אדרבה לפי שסתמא עומד לאדם מקצי ליה מכלבים ה&quot;נ מוכן לעורבים לא הוי מוכן לאדם אע&quot;ג דלבסוף הוי מוכן לאדם:
[[File:תוס פסחים 4 נו ב מוכן לעורבים.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נו_ב_מוכן לעורבים]]
''' מוכן''' לעורבים. אפילו אי לא שרי הכא אלא למי שיש לו עורבים איצטריך בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ג|א}} למיסר פירות הנושרין מטעם גזירה שמא יעלה ויתלוש דלא מצי למימר התם איסורא משום מוקצה שהרי מעמיד שם המשנה בתרנגולת העומדת לאכילה א&quot;כ איסור מוקצה לא שייך בה למיגזר אי לאו משום גזירה שמא יעלה ויתלוש:

''' כלל''' אמרו בפיאה כו'. נראה לרבינו תם דמדאורייתא לא מיחייב בפאה אלא זית וכרם ושדה דכתיבי בהדיא בקרא ואחריני תקנתא דרבנן נינהו ושאין מכניסו לקיום לא רצו לתקן פיאה דאינו דבר חשוב ותאינה וכל דדמי לה אף על גב דחשיב איכא בטול עניים לפי שאין לקיטתן כאחד והפסד יתר על הריוח וכמיהין ופטריות הואיל ואין במינו חיובא שאין גדל בקרקע לא תקנו והא דדריש בתורת כהנים יכול שאני מרבה קישואין ודלועין שיהיו חייבין בפיאה תלמוד לומר ובקוצרכם את קציר ארצכם מה קציר שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ אף כל כו' יצאו ירקות כו' אסמכתא בעלמא היא כמו שדורש שם מקרא מעשר ירק אף על גב דהוי דרבנן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נו|ב}}</text>
      <sha1>hpnnmpwtbwa6nba60jh659oghhh17d7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023145</id>
      <parentid>3023143</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T17:03:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023145</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12629" sha1="8tfilf7mcka3tprunk7jo8ih8iaq43j" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נו|ב|נו א|נז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נו עמוד ב] מאן שמעת ליה דאמר מיחו ולא מיחו - רבי יהודה, וקתני קוצרין ברצון חכמים! - וליטעמיך, הני ארבעה הוה? - אלא: סמי מיכן קצירה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומתירין גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה. אמרו: אבותינו לא הקדישו אלא קורות, ואנו נתיר גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה. ובגידולין הבאין לאחר מכאן עסקינן, וסברי לה כמאן דאמר אין מעילה בגידולין. ורבנן סברי: נהי דמעילה ליכא - איסורא מיהא איכא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ופורצין פרצות. אמר עולא אמר רבי שמעון בן לקיש: מחלוקת בשל מכבדות. דרבנן סברי: גזרינן שמא יעלה ויתלוש, ואנשי יריחו סברי: לא גזרינן שמא יעלה ויתלוש. אבל בשל בין הכיפין - דברי הכל מותר. אמר ליה רבא: והא מוקצות נינהו! וכי תימא הואיל דחזי לעורבין - השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים, דתנן, רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבילה מערב שבת - אסורה, לפי שאינה מן המוכן, מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם? - אמר ליה: אין, מוכן לאדם - לא הוי מוכן לכלבים, דכל מידי דחזי לאיניש לא מקצה ליה מדעתיה. מוכן לעורבים - הוי מוכן לאדם, כל מידי דחזי לאיניש דעתיה עלויה. כי אתא רבין אמר רבי שמעון בן לקיש: מחלוקת בשל בין כיפין, דרבנן סברי: מוכן לעורבים לא הוי מוכן לאדם, ואנשי יריחו סברי: מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם. אבל בשל מכבדות - דברי הכל אסור, גזרינן שמא יעלה ויתלוש. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונותנין פיאה לירק. ולית להו לאנשי יריחו הא דתנן, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלל אמרו בפיאה: כל שהוא אוכל, ונשמר, וגידולו מן הארץ, ולקיטתו כאחת, ומכניסו לקיום - חייב בפיאה. כל שהוא אוכל - פרט לספיחי סטיס וקוצה. ונשמר - פרט להפקר, וגידולו מן הארץ - פרט לכמהין ופטריות, ולקיטתן כאחת - פרט לתאנים, ומכניסו לקיום - פרט לירק. - אמר רב יהודה אמר רב: הכא בראשי לפתות עסקינן, ומכניסו לקיום על ידי דבר אחר קמיפלגי. מר סבר: מכניסו לקיום על ידי דבר אחר - שמיה קיום, ומר סבר: לא שמיה קיום. תנו רבנן: בראשונה היו נותנין פיאה ללפת ולכרוב. רבי יוסי אומר: אף לקפלוט. ותניא אידך: היו נותנין פיאה ללפת ולקפלוט, רבי שמעון אומר: אף לכרוב, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מאן שמעת ליה''' -  דנקט לישנא דמיחו ולא מיחו ר' יהודה היא דשמעת ליה לעיל:

'''וליטעמיך''' -  דסבירא לך הא דלעיל דקתני אלו ואלו שלא ברצון חכמים כו' מתרצתא היא דקא רמית אחריתי עליה ליפרכיה מינה ובה דקתני על שלשה לא מיחו וקא חשיב ארבעה מרכיבין וכורכין וקוצרין וגודשין:

'''ובגידולין''' -  גרסינן:

'''כמאן דאמר אין מעילה בגידולין''' -  במסכת מעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יג|א}}:

'''מחלוקת''' -  דאנשי יריחו ורבנן:

'''בשל מכבדות''' -  כפות תמרים הן בראש הדקל וכפופות זו אצל זו כעין כלי וכשהתמרים נושרין מקבלות אותן וכיון דגבוה וצריך לעלות על הדקל לנוטלן חיישינן שמא יתלוש מן המחוברות דהוי אב מלאכה:

'''בשל בין הכיפים''' -  למטה מנופיהן נופות התחתונים וליכא למיחש לתלישה דאין כאן מחוברות:

'''והא מוקצות נינהו''' -  שמערב שבת בין השמשות היו מחוברות ונמצאו מוקצות מחמת איסור תלישה ומוקצה בין השמשות מוקצה לכל היום:

'''וכי תימא הואיל וחזו''' -  במחובר לעורבים שיש לו הגדילות בתוך ביתו לגדולה ומותר להעמידם עליהן לאוכלם: נבילה שנתנבלה בשבת היתה עומדת בין השמשות לאדם ולא חשיב לה מוכן לגבי כלבים:

'''ונשמר''' -  שאינו מופקר ומקפידין עליו לשומרו:

'''ומכניסו לקיום''' -  שמתקיים ימים רבים:

'''ספיחי סטיס וקוצה''' -  קשין לאכילה אבל סטיס וקוצה שאינם ספיחים חזו לאכילה סטיס מוריקא קרו&quot;ג {{קטן|({{הפניה לפסוק|{קטן|(קר&quot;ו: כרכום [מוריקא היא מילה ארמית|תלמודית ואינה שייכת ללעז. ראה שבת פט:])}})}}} :

'''קוצה''' -  וויישר&quot;א {{קטן|(וישד&quot;א: איסטיס, פַּסטֶל (צמח שמשורשו מפיקים צבע))}}  תאינה אינה מתבשלת כאחת אלא זו גמורה היום ואחרת יוצאה בצידה כל ימות הקיץ:

'''ראשי לפתות''' -  עלי הלפת מכניסין אותן לקיום על ידי האימהות:

'''ללפת''' -  לעלין דבאימהות כולי עלמא מודו דהא מתקיימין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נו ב מחלוקת בשל מכבדות.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נו_ב_מחלוקת בשל מכבדות]]
'''מחלוקת''' בשל מכבדות. פ&quot;ה כולה שמעתא בנתלשו ביו&quot;ט ודווקא בשל מכבדות דאיכא נמי מחוברות גזרו רבנן שמא יעלה ויתלוש וקשה נהי דלא גזרו בני יריחו בשל מכבדות שמא יעלה ויתלוש תיפוק ליה שמשתמש במחובר דאטו לית להו הא דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ביצה|לו|ב}} אין עולין באילן וכו' ובין הכיפין נמי אמאי ד&quot;ה מותר הא קמשתמש באילן כדאמר בכירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מה|א}} אין מניחין נר על גבי דקל שמא ישתמש באילן בשעת נטילתה וכן משמע בעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|ק|א}} ובכמה דוכתי ועוד דלא גרע בין הכיפין מביצה שנולדה שהיא על הקרקע דאסרינן בביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ג|א}} משום פירות הנושרין וליכא לאוקמא בפחות מג' טפחים דמותר להשתמש דמ&quot;מ ה&quot;ל לפלוגי בבין הכיפין בין פחות מג' טפחים ליותר ונראה לר&quot;י דשמעתא איירי בתלושין מעי&quot;ט במכבדות ובכיפים ומונחים שם בין השמשות וקאמר מחלוקת בשל מכבדות דרבנן אסרי אפילו נפלו לארץ בי&quot;ט כיון דמכבדות איכא נמי מחוברים גזרינן שמא יעלה ויתלוש כיון דבין השמשות היו על האילן אע&quot;פ שהן תלוש ובני יריחו לא גזרו כיון דתלוש מעי&quot;ט אבל בשל בין הכיפין הואיל ולא היו שם מחוברים ליכא למיגזר אטו שמא יעלה ויתלוש ממקום שלא נשרו והשתא א&quot;ש דלא דמי לביצה דהתם שנולד בי&quot;ט גזרינן והכא בנתלשו מעי&quot;ט וקצת תימה איך יכירו בין אותם שנשרו אתמול לאותם שנשרו היום ונשר מן הכיפין לנשר מן המכבדות ופריך והא מוקצה נינהו כיון דהיו בין השמשות על האילן ולא היו ראויות לינטל שלא ישתמש באילן ובירושלמי דס&quot;פ פריך במה אנן קיימין אי בנשרו מעי&quot;ט ד&quot;ה מותרים ואי בי&quot;ט ד&quot;ה אסורים אלא במה קיימין בסתם פי' דבסתם לא שייך למיגזר שמא יעלה ויתלוש אלא דוקא בנשרו ודאי בי&quot;ט והיכא דנשרו ודאי בי&quot;ט אפילו בשל בין הכיפין אסור ופריך והא מוקצות נינהו פי' ספק מוקצות נינהו אבל מ&quot;מ קשה דתיפוק ליה שמשתמש במחובר:
[[File:תוס פסחים 4 נו ב דתנן רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע&quot;ש.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נו_ב_דתנן רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע&quot;ש]]
''' דתנן''' רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע&quot;ש. תימה הא התם לא הוי מוכן לאדם דאסור לשוחטה בשבת ומפרש ה&quot;ר יוסף דממשנה יתירא דייק דלא ה&quot;ל למיתני לפי שאינה מן המוכן כיון דכבר תנא איסורא אלא אפילו היה מוכן שאין מוקצה מחמת איסור לא הוי מוכן לכלבים ור&quot;י מפרש מוכן לאדם היינו שעומדת לאכילת אדם ואע&quot;ג דאין ראויה לאדם לאותה שבת היינו מחמת איסור ולא מחמת הקצאה שלא היה רוצה שיהנה בה אדם ולא אמרינן עמידתה לאדם כעמידתה לכלבים שאלו היתה עומדת לכלבים כמו שעומדת לאדם היתה מותרת כשנתנבלה בשבת דלגבי כלבים ליכא מוקצה מחמת איסור כי יש דברים שראוים לינתן לכלבים חיים כגון עופות וכיוצא בהן ולא אמר דהוי מוכן לכלבים אע&quot;ג דלבסוף הוי מוכן לכלבים אלא אדרבה לפי שסתמא עומד לאדם מקצי ליה מכלבים ה&quot;נ מוכן לעורבים לא הוי מוכן לאדם אע&quot;ג דלבסוף הוי מוכן לאדם:
[[File:תוס פסחים 4 נו ב מוכן לעורבים.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נו_ב_מוכן לעורבים]]
''' מוכן''' לעורבים. אפילו אי לא שרי הכא אלא למי שיש לו עורבים איצטריך בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ג|א}} למיסר פירות הנושרין מטעם גזירה שמא יעלה ויתלוש דלא מצי למימר התם איסורא משום מוקצה שהרי מעמיד שם המשנה בתרנגולת העומדת לאכילה א&quot;כ איסור מוקצה לא שייך בה למיגזר אי לאו משום גזירה שמא יעלה ויתלוש:
[[File:תוס פסחים 4 נו ב כלל אמרו בפיאה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נו_ב_כלל אמרו בפיאה]]
''' כלל''' אמרו בפיאה כו'. נראה לרבינו תם דמדאורייתא לא מיחייב בפאה אלא זית וכרם ושדה דכתיבי בהדיא בקרא ואחריני תקנתא דרבנן נינהו ושאין מכניסו לקיום לא רצו לתקן פיאה דאינו דבר חשוב ותאינה וכל דדמי לה אף על גב דחשיב איכא בטול עניים לפי שאין לקיטתן כאחד והפסד יתר על הריוח וכמיהין ופטריות הואיל ואין במינו חיובא שאין גדל בקרקע לא תקנו והא דדריש בתורת כהנים יכול שאני מרבה קישואין ודלועין שיהיו חייבין בפיאה תלמוד לומר ובקוצרכם את קציר ארצכם מה קציר שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ אף כל כו' יצאו ירקות כו' אסמכתא בעלמא היא כמו שדורש שם מקרא מעשר ירק אף על גב דהוי דרבנן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נו|ב}}</text>
      <sha1>8tfilf7mcka3tprunk7jo8ih8iaq43j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים נז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728766</id>
    <revision>
      <id>3023153</id>
      <parentid>2939120</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T17:51:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023153</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11409" sha1="mt6peia87m12qo7o9p9pv3sp3tgqzuf" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נז|א|נו ב|נז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נז עמוד א] נימא תלתא תנאי הוו! - לא, תרי תנאי הוו, ותנא קמא דרבי שמעון היינו רבי יוסי, ותנא קמא דרבי יוסי היינו רבי שמעון, ומאי אף - אקמייתא. תנו רבנן: בן בוהיין נתן פיאה לירק, ובא אביו ומצאן לעניים שהיו טעונין ירק ועומדין על פתח הגינה. אמר להם: בני, השליכו מעליכם ואני נותן לכם כפליים במעושר, לא מפני שעיני צרה, אלא מפני שאמרו חכמים אין נותנין פיאה לירק. למה ליה למימרא להו לא מפני שעיני צרה? - כי היכי דלא לימרו דחויי קא מדחי לן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: בראשונה היו מניחין עורות קדשים בלשכת בית הפרוה, לערב היו מחלקין אותן לאנשי בית אב, והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|התקינו שיהיו מחלקין אותן מערב שבת לערב שבת, דאתיין כולהו משמרות ושקלן בהדדי. ועדיין היו גדולי כהונה נוטלין אותן בזרוע. עמדו בעלים והקדישום לשמים. אמרו: לא היו ימים מועטים עד שחיפו את ההיכל כולו בטבלאות של זהב שהן אמה על אמה כעובי דינר זהב. ולרגל היו מקפלין אותן ומניחין אותן על גב מעלה בהר הבית, כדי שיהו עולי רגלים רואין שמלאכתם נאה ואין בה דלם. תנא, אבא שאול אומר: קורות של שקמה היו ביריחו, והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע. עמדו בעלים והקדישום לשמים. עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: ארבע צווחות צוחה עזרה. ראשונה: צאו מכאן בני עלי שטימאו היכל ה'. ועוד צווחה: צא מיכן יששכר איש כפר ברקאי שמכבד את עצמו ומחלל קדשי שמים, דהוה כריך ידיה בשיראי ועביד עבודה. ועוד צווחה העזרה: שאו שערים ראשיכם ויכנס ישמעאל בן פיאכי תלמידו של פנחס, וישמש בכהונה גדולה. ועוד צווחה העזרה: שאו שערים ראשיכם ויכנס יוחנן בן נרבאי תלמידו של פנקאי, וימלא כריסו מקדשי שמים. אמרו עליו על יוחנן בן נרבאי שהיה אוכל שלש מאות עגלים, ושותה שלש מאות גרבי יין, ואוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה. אמרו: כל ימיו של יוחנן בן נרבאי לא נמצא נותר במקדש. מאי סלקא ביה ביששכר איש כפר ברקאי? - אמרי: מלכא ומלכתא הוו יתבי, מלכא אמר: גדיא יאי, ומלכתא אמרה: אימרא יאי. אמרו: מאן מוכח - כהן גדול, דקא מסיק קרבנות כל יומא. אתא איהו }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הכי גרסינן נימא תלתא תנאי הוו לא תרי תנאי הוו''' -  תנא קמא דרבי יוסי היינו ר' שמעון ותנא קמא דרבי שמעון היינו רבי יוסי ומאי אף אקמייתא:

'''לימא תלתא תנאי הוו''' -  תנא קמא דר' יוסי ללפת ולכרוב ולא לקפלוט ותנא קמא דר' שמעון ללפת ולקפלוט ולא לכרוב ורבי יוסי ור' שמעון כי הדדי סבירא להו דללפת ולכרוב ולקפלוט:

'''לא''' -  ת&quot;ק דר' שמעון הוא ר' יוסי ות&quot;ק דר' יוסי הוא ר' שמעון ומאי אף דקאמרי תרווייהו אקמייתא דתנא קמא דידהו קיימי דהיינו אלפת דקאמר תנא קמא דרבי יוסי ללפת ולכרוב וקאמר ליה רבי יוסי אף לקפלוט כמו ללפת אבל לכרוב לא ותנא קמא דרבי שמעון נמי הכי קאמר ללפת ולקפלוט כרבי יוסי וקאמר ליה רבי שמעון אף לכרוב כמו ללפת אבל לקפלוט לא דהיינו כתנא קמא דר' יוסי:

'''בן בוהיין''' -  שם אביו בוהיין:

'''כפליים במעושר''' -  גרסי' אני אתן לכם כפליים שיש לכם עכשיו פיאה אתן לכם חולין מתוקנין ומעושרין:

'''אין נותנין פיאה לירק''' -  משום דמפקע ליה ממעשר דכתיב ([[דברים  יד]]) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך מי שאין לו נחלה עמך חייב לעשר יצא פיאה שיש לו נחלה עמך דהפקר נינהו וכן בשביעית דהפקר פטור ממעשר דכתיב ([[שמות  כג]]) ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה מה חיה אוכלת ופטורה ממעשר אף אביונים פטורין מן המעשר:

'''למה ליה למימר להן לא מפני כו'''' -  הא קא יהיב להן כפליים ומיחזא חזו דלא עין צרה היא:

'''דלא נימרו דחויי מדחי לן''' -  ולא יתן לנו כלום דמה לו ליטול זו וליתן פי שנים לפיכך הוצרך לפרש להן טעמא של דבר:

'''עורות קדשים''' -  עור עולה וחטאות ואשמות וקרבנות ציבור שמתחלקין עורות קדשי הקדשים לכהנים כדכתיב ([[ויקרא  ז]]) עור העולה אשר הקריב וילפינן בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|קג|ב}} מעולה כל עורות קדשי קדשים:

'''ולערב''' -  שכל יום היו מחלקין אותן לאנשי בית אב שעבדו היום שהמשמר היה חלוק לששה בתי אבות לששה ימים ומה שהגיע ליומן הן מרובה הן מועט הוא נוטל אע&quot;פ שיש יום שמרבים היחידים להביא ביום זה מחבירו:

'''בעלי זרועות''' -  שהיו בכהנים חזקים מחביריהם:

'''לערב שבת''' -  דכולי משמרה תיהוי התם ולא יניחו לבעלי זרועות ליטול בזרוע:

'''גדולי כהונה''' -  שרים שבהן:

'''עמדו בעלים''' -  כל כהני משמרות יחד והקדישום לבדק הבית:

'''בהר הבית''' -  רחבה פנויה חוץ לעזרה ויש שם מעלות כדאמרינן בפ&quot;ק דיומא {{הפניה-גמ|יומא|טז|א}}:

'''דלם''' -  דופי:

'''קורות''' -  מחוברין עוביו של אילן קרי קורה:

'''בייתוס''' -  כהן גדול היה וכן כולן [והיו להן עבדים חמסנין וחובטין את העם]:

'''אלתן''' -  מקלותיהן כמו לא באלה ולא ברומח במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|סג|א}}:

'''לחישתן''' -  יועצי רע:

'''קולמוסין''' -  שהיו כותבין איגרות לרעה:

'''אמרכלים''' -  אמר כולו על פיו נחתך כל צורך הקדש:

'''שטימאו''' -  כדכתיב ([[שמואל א  ב]]) אשר ישכבון את הנשים:

'''כריך ידיה בשיראי''' -  וחציצה פוסלת בקדשים דבעינן ולקח הכהן שיקח בעצמו ועוד דבזיון הוא:

'''ישמעאל בן פיאכי''' -  כשר היה אבל אנשי ביתו היו בעלי זרוע:

'''שלש מאות עגלין''' -  שהיה מגדל בביתו כהנים הרבה:

'''מאי סלקא ביה''' -  מה גמול נשתלם:

'''מלכא ומלכתא''' -  מלכי בית חשמונאי:

'''גדיא יאי''' -  גדי טוב למאכל יותר מן הכבש:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נז א אלא מפני שאמרו חכמים אין פיאה לירק.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נז_א_אלא מפני שאמרו חכמים אין פיאה לירק]]
'''אלא''' מפני שאמרו חכמים אין פיאה לירק. ואם תאמר מכל מקום ליפטר ממעשר מפני שהפקירם והפקר פטור ממעשר וי&quot;ל כב&quot;ה דאמרי במס' פאה [פ&quot;ו מ&quot;א] אינו הפקר עד שיופקר לעניים ולעשירים כשמיטה וילפינן (בירושלמי) משמיטה דכתיב תשמטנה ונטשתה מה ת&quot;ל ונטשתה יש לך נטישה אחרת שהיא כזו ומה היא זו הפקר לעניים ולעשירים א&quot;נ אפילו בית שמאי דילפי מפיאה וסברי דהפקר לעניים הפקר (הכא מחייבי משום דהפקר בטעות הוה) וטעמא מפרש התם דכתיב בפיאה לעני ולגר מה תלמוד לומר תעזוב אותם יש לך עזיבה אחרת שהיא כזו ומה היא זו לעניים ולא לעשירים ומיהו בפיאה גופיה כולי עלמא מודו דפטורה כדדרשינן בספרי ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא זה שיש לו ללוי חלק בהן שאם הוא לוי עני נוטל פיאה:

''' דכריך''' ידיה בשיראי. פירש בקונטרס וחציצה פוסלת בקדשים דכתיב ולקח הכהן בעינן שתהא לקיחה בעצמו של כהן וא&quot;ת והא גבי לולב לא אמרינן הכי בפרק לולב הגזול ([[סוכה ל א|סוכה דף ל'.]]) גבי לא לינקוט אינש לולבא בסודרא רבא אמר לקיחה על ידי ד&quot;א שמה לקיחה ותירץ ר&quot;י דהתם מיירי באוחז הלולב על ידי סודר כעין צבת כגון שכרך הלולב בסודר ואוחז בסודר שהסודר מסייעו להחזיק וכי האי גוונא לא הויא חציצה וכן משמע בההיא שמעתא דבהכי מיירי דהא קאמר התם לא ליהדוק אינש לוליבא בהושענא דילמא נתרי טרפי והוי כחציצה רבא אמר מין במינו אינו חוצץ משמע דבשאינו מינו חוצץ והיינו משום דההיא הוי כעין דשמעתין דכריך ידיה בשיראי דכי האי גוונא שייכא חציצה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נז|א}}</text>
      <sha1>mt6peia87m12qo7o9p9pv3sp3tgqzuf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023154</id>
      <parentid>3023153</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T18:14:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023154</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11550" sha1="ie6u4660k13slz5dxj9g8lj6vnw46wt" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נז|א|נו ב|נז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נז עמוד א] נימא תלתא תנאי הוו! - לא, תרי תנאי הוו, ותנא קמא דרבי שמעון היינו רבי יוסי, ותנא קמא דרבי יוסי היינו רבי שמעון, ומאי אף - אקמייתא. תנו רבנן: בן בוהיין נתן פיאה לירק, ובא אביו ומצאן לעניים שהיו טעונין ירק ועומדין על פתח הגינה. אמר להם: בני, השליכו מעליכם ואני נותן לכם כפליים במעושר, לא מפני שעיני צרה, אלא מפני שאמרו חכמים אין נותנין פיאה לירק. למה ליה למימרא להו לא מפני שעיני צרה? - כי היכי דלא לימרו דחויי קא מדחי לן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: בראשונה היו מניחין עורות קדשים בלשכת בית הפרוה, לערב היו מחלקין אותן לאנשי בית אב, והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|התקינו שיהיו מחלקין אותן מערב שבת לערב שבת, דאתיין כולהו משמרות ושקלן בהדדי. ועדיין היו גדולי כהונה נוטלין אותן בזרוע. עמדו בעלים והקדישום לשמים. אמרו: לא היו ימים מועטים עד שחיפו את ההיכל כולו בטבלאות של זהב שהן אמה על אמה כעובי דינר זהב. ולרגל היו מקפלין אותן ומניחין אותן על גב מעלה בהר הבית, כדי שיהו עולי רגלים רואין שמלאכתם נאה ואין בה דלם. תנא, אבא שאול אומר: קורות של שקמה היו ביריחו, והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע. עמדו בעלים והקדישום לשמים. עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: ארבע צווחות צוחה עזרה. ראשונה: צאו מכאן בני עלי שטימאו היכל ה'. ועוד צווחה: צא מיכן יששכר איש כפר ברקאי שמכבד את עצמו ומחלל קדשי שמים, דהוה כריך ידיה בשיראי ועביד עבודה. ועוד צווחה העזרה: שאו שערים ראשיכם ויכנס ישמעאל בן פיאכי תלמידו של פנחס, וישמש בכהונה גדולה. ועוד צווחה העזרה: שאו שערים ראשיכם ויכנס יוחנן בן נרבאי תלמידו של פנקאי, וימלא כריסו מקדשי שמים. אמרו עליו על יוחנן בן נרבאי שהיה אוכל שלש מאות עגלים, ושותה שלש מאות גרבי יין, ואוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה. אמרו: כל ימיו של יוחנן בן נרבאי לא נמצא נותר במקדש. מאי סלקא ביה ביששכר איש כפר ברקאי? - אמרי: מלכא ומלכתא הוו יתבי, מלכא אמר: גדיא יאי, ומלכתא אמרה: אימרא יאי. אמרו: מאן מוכח - כהן גדול, דקא מסיק קרבנות כל יומא. אתא איהו }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הכי גרסינן נימא תלתא תנאי הוו לא תרי תנאי הוו''' -  תנא קמא דרבי יוסי היינו ר' שמעון ותנא קמא דרבי שמעון היינו רבי יוסי ומאי אף אקמייתא:

'''לימא תלתא תנאי הוו''' -  תנא קמא דר' יוסי ללפת ולכרוב ולא לקפלוט ותנא קמא דר' שמעון ללפת ולקפלוט ולא לכרוב ורבי יוסי ור' שמעון כי הדדי סבירא להו דללפת ולכרוב ולקפלוט:

'''לא''' -  ת&quot;ק דר' שמעון הוא ר' יוסי ות&quot;ק דר' יוסי הוא ר' שמעון ומאי אף דקאמרי תרווייהו אקמייתא דתנא קמא דידהו קיימי דהיינו אלפת דקאמר תנא קמא דרבי יוסי ללפת ולכרוב וקאמר ליה רבי יוסי אף לקפלוט כמו ללפת אבל לכרוב לא ותנא קמא דרבי שמעון נמי הכי קאמר ללפת ולקפלוט כרבי יוסי וקאמר ליה רבי שמעון אף לכרוב כמו ללפת אבל לקפלוט לא דהיינו כתנא קמא דר' יוסי:

'''בן בוהיין''' -  שם אביו בוהיין:

'''כפליים במעושר''' -  גרסי' אני אתן לכם כפליים שיש לכם עכשיו פיאה אתן לכם חולין מתוקנין ומעושרין:

'''אין נותנין פיאה לירק''' -  משום דמפקע ליה ממעשר דכתיב ([[דברים  יד]]) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך מי שאין לו נחלה עמך חייב לעשר יצא פיאה שיש לו נחלה עמך דהפקר נינהו וכן בשביעית דהפקר פטור ממעשר דכתיב ([[שמות  כג]]) ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה מה חיה אוכלת ופטורה ממעשר אף אביונים פטורין מן המעשר:

'''למה ליה למימר להן לא מפני כו'''' -  הא קא יהיב להן כפליים ומיחזא חזו דלא עין צרה היא:

'''דלא נימרו דחויי מדחי לן''' -  ולא יתן לנו כלום דמה לו ליטול זו וליתן פי שנים לפיכך הוצרך לפרש להן טעמא של דבר:

'''עורות קדשים''' -  עור עולה וחטאות ואשמות וקרבנות ציבור שמתחלקין עורות קדשי הקדשים לכהנים כדכתיב ([[ויקרא  ז]]) עור העולה אשר הקריב וילפינן בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|קג|ב}} מעולה כל עורות קדשי קדשים:

'''ולערב''' -  שכל יום היו מחלקין אותן לאנשי בית אב שעבדו היום שהמשמר היה חלוק לששה בתי אבות לששה ימים ומה שהגיע ליומן הן מרובה הן מועט הוא נוטל אע&quot;פ שיש יום שמרבים היחידים להביא ביום זה מחבירו:

'''בעלי זרועות''' -  שהיו בכהנים חזקים מחביריהם:

'''לערב שבת''' -  דכולי משמרה תיהוי התם ולא יניחו לבעלי זרועות ליטול בזרוע:

'''גדולי כהונה''' -  שרים שבהן:

'''עמדו בעלים''' -  כל כהני משמרות יחד והקדישום לבדק הבית:

'''בהר הבית''' -  רחבה פנויה חוץ לעזרה ויש שם מעלות כדאמרינן בפ&quot;ק דיומא {{הפניה-גמ|יומא|טז|א}}:

'''דלם''' -  דופי:

'''קורות''' -  מחוברין עוביו של אילן קרי קורה:

'''בייתוס''' -  כהן גדול היה וכן כולן [והיו להן עבדים חמסנין וחובטין את העם]:

'''אלתן''' -  מקלותיהן כמו לא באלה ולא ברומח במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|סג|א}}:

'''לחישתן''' -  יועצי רע:

'''קולמוסין''' -  שהיו כותבין איגרות לרעה:

'''אמרכלים''' -  אמר כולו על פיו נחתך כל צורך הקדש:

'''שטימאו''' -  כדכתיב ([[שמואל א  ב]]) אשר ישכבון את הנשים:

'''כריך ידיה בשיראי''' -  וחציצה פוסלת בקדשים דבעינן ולקח הכהן שיקח בעצמו ועוד דבזיון הוא:

'''ישמעאל בן פיאכי''' -  כשר היה אבל אנשי ביתו היו בעלי זרוע:

'''שלש מאות עגלין''' -  שהיה מגדל בביתו כהנים הרבה:

'''מאי סלקא ביה''' -  מה גמול נשתלם:

'''מלכא ומלכתא''' -  מלכי בית חשמונאי:

'''גדיא יאי''' -  גדי טוב למאכל יותר מן הכבש:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 4 נז א אלא מפני שאמרו חכמים אין פיאה לירק.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נז_א_אלא מפני שאמרו חכמים אין פיאה לירק]]
'''אלא''' מפני שאמרו חכמים אין פיאה לירק. ואם תאמר מכל מקום ליפטר ממעשר מפני שהפקירם והפקר פטור ממעשר וי&quot;ל כב&quot;ה דאמרי במס' פאה [פ&quot;ו מ&quot;א] אינו הפקר עד שיופקר לעניים ולעשירים כשמיטה וילפינן (בירושלמי) משמיטה דכתיב תשמטנה ונטשתה מה ת&quot;ל ונטשתה יש לך נטישה אחרת שהיא כזו ומה היא זו הפקר לעניים ולעשירים א&quot;נ אפילו בית שמאי דילפי מפיאה וסברי דהפקר לעניים הפקר (הכא מחייבי משום דהפקר בטעות הוה) וטעמא מפרש התם דכתיב בפיאה לעני ולגר מה תלמוד לומר תעזוב אותם יש לך עזיבה אחרת שהיא כזו ומה היא זו לעניים ולא לעשירים ומיהו בפיאה גופיה כולי עלמא מודו דפטורה כדדרשינן בספרי ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא זה שיש לו ללוי חלק בהן שאם הוא לוי עני נוטל פיאה:
[[File:תוס פסחים 4 נז א דכריך ידיה בשיראי.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נז_א_דכריך ידיה בשיראי]]
''' דכריך''' ידיה בשיראי. פירש בקונטרס וחציצה פוסלת בקדשים דכתיב ולקח הכהן בעינן שתהא לקיחה בעצמו של כהן וא&quot;ת והא גבי לולב לא אמרינן הכי בפרק לולב הגזול ([[סוכה ל א|סוכה דף ל'.]]) גבי לא לינקוט אינש לולבא בסודרא רבא אמר לקיחה על ידי ד&quot;א שמה לקיחה ותירץ ר&quot;י דהתם מיירי באוחז הלולב על ידי סודר כעין צבת כגון שכרך הלולב בסודר ואוחז בסודר שהסודר מסייעו להחזיק וכי האי גוונא לא הויא חציצה וכן משמע בההיא שמעתא דבהכי מיירי דהא קאמר התם לא ליהדוק אינש לוליבא בהושענא דילמא נתרי טרפי והוי כחציצה רבא אמר מין במינו אינו חוצץ משמע דבשאינו מינו חוצץ והיינו משום דההיא הוי כעין דשמעתין דכריך ידיה בשיראי דכי האי גוונא שייכא חציצה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נז|א}}</text>
      <sha1>ie6u4660k13slz5dxj9g8lj6vnw46wt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור איכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732806</id>
    <revision>
      <id>3023077</id>
      <parentid>3023042</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:01:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023077</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19203" sha1="gtktbf8zrot29nog7kmp1o2fyonycyv" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= זכור איכה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת קינות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה = יצירת הפאר של הקליר. כל בית מחולק לגוף וסילוק. הגוף מתחיל תמיד במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ה|איכה ה א-יד]] ומסתיים במילה האחרונה של אותו פסוק, אותה שרשר הפייטן למילה ראשונה של הסילוק. המילה השניה של הגוף היא תמיד מילה ראשונה של פסוקי [[איכה ד|איכה ד א-יד]]. המילה הראשונה של החרוזים השני, השלישי והרביעי של הגוף מתחילים במילות ראשונות של פסוקי [[איכה ג|איכה ג א-מב]], ע&quot;פ הא&quot;ב אבל בהפיכת הסדר הפנימי. החרוז החמישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ב|איכה ב א-יד]], והחרוז השישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה א|איכה א א-יד]]. אחר מילות ראשונות אלו באה בחמישה בתים הראשונים עוד אות אלפביתית בכל חרוז מהגוף, עד ה'. הסילוק מתחיל כאמור בשרשור לגוף, ושני החרוזים האחרים בנויים עם מילות קבע &quot;למה תהיה כ-&quot;, ו&quot;זכור&quot;. אחריהם באה אות מהאקרוסטיכון &quot;אלעזר בירבי קליר&quot;, סה&quot;כ ג' פעמים. בחרוזי ב' של הגוף מרומזות י&quot;ד מ[[W:משמרות כהונה|כ&quot;ד משמרות הכהונה]] (ע&quot;פ מקומותיהם וכינוייהם בברייתא האבודה העוסקת בזה), בחרוזות ד' י&quot;ב המזלות (רק בי&quot;ב הבתים הראשונים), ובחרוזות ה' י&quot;ב חדשי השנה (כנ&quot;ל). האזכורים, הא&quot;ב והפסוקים ממשיכים בקינה {{צ|[[שבת סורו מני]]}}, שהיא המשך הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}.
| מנהגים = נאמרת למנהג האיטליאנים בשחרית של ט' באב. היתה נהוגה גם למנהג רומניא.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}.  סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 13 עד ה', 6 עד נ'); '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול 3)}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי {{ג|מְרוֹן}} שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי {{ג|טְלָאֵי}} תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}{{ג|בִיבֵי}} תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

'''חֶרְפָּתֵנוּ''' {{סי|אָ|3}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|אִ|3}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
זְכֹר {{סי|אֶ|3}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה {{ג|עָמֹק}} עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת {{ג|שׁוֹר}} אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה {{ג|זִיו}} נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

'''לְנָכְרִים''' {{סי|לִ|3}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|לַ|3}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גֵּ}}רִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גָּ}}זִית {{ג|לְהַפְשִׁיט}} הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גַּ}}בֵּי {{ג|תְאוֹמֵי}} נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|גֶּ}}דֶשׁ {{ג|שְׁלִישִׁי}} מִמְּנוֹת / {{סי|גְּ}}עָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} {{סי|גּ}}וֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

'''כְּאַלְמָנוֹת''' {{סי|עִ|3}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ע|3}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
זְכֹר {{סי|עָ|3}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} {{סי|דְּ}}אָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דֵּ}}י {{ג|עַיְתָּה לוֹ}} וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} {{סי|דָּ}}אַב {{ג|סַרְטָן}} בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דְּ}}מֹעַ מְבַכּוֹת {{ג|תַּמּוּז}} כְּבָאוּ / {{סי|דּ}}וֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

'''יָבֹאוּ''' {{סי|זְ|3}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ז|3}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
זְכֹר {{סי|זֹ|3}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} {{סי|הַ}}לַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} {{סי|הִ}}רְוַנִי {{ג|וּמִלֶּחֶם}} בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} {{סי|הֲ}}לוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} {{סי|הַ}}הַגְרִים {{ג|אֲרִי}} וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|ה}}וֹרֵס {{ג|אָב}} וָאֵם חִלּוּנוּ / {{סי|הַ}}שֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} {{סי|הַ}}מְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

'''לָנוּ''' {{סי|רָ|3}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ר|3}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
זְכֹר {{סי|רְ|3}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} {{ג|כְּמִיָּמִין}} כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד {{ג|בְּתוּלָה}} מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי {{ג|בַּשִּׁשִּׁי}} יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

'''לֶחֶם''' {{סי|בַּ|3}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בָ|3}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
זְכֹר {{סי|בְּ|3}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל {{ג|וְקוֹץ}} נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ {{ג|בַּפֶּלֶס}} זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת {{ג|בַּשְּׁבִיעִי}} עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

'''סָבַלְנוּ''' {{סי|יִ|3}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
זְכֹר {{סי|יְ|3}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} {{ג|וַאֲבִיָּה}} בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם {{ג|עַקְרָב}} תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / {{ג|בְּבוּל}} שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

'''מִיָּדָם''' {{סי|רֻ|3}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רֵ|3}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
זְכֹר {{סי|רֹ|3}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד {{ג|וְאַרְבֵּל}} הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי {{ג|קֶשֶׁת}} בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד {{ג|תְּשִׁיעִי}} דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

'''הַמִּדְבָּר''' {{סי|בְּ|3}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בַ|3}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|בְּ|3}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל {{ג|כָּבוּל}} מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ {{ג|גְּדָיֵי}} מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / {{ג|בֶּעָשׂוֹר}} עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

'''רָעָב''' {{סי|יָ|3}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|י|3}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
זְכֹר {{סי|יָ|3}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת {{ג|קָנָה}} אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד {{ג|דְּלָיָו}} חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד {{ג|שְׁבָט}} לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

'''יְהוּדָה''' {{סי|קְ|3}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|קָ|3}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
זְכֹר {{סי|קֹ|3}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר {{ג|צְפַת}} אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} {{ג|נִדְגִּים}} רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ {{ג|אֲדָר}} קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

'''נֶהְדְּרוּ''' {{סי|לְ|3}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ל|3}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|לְ|3}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ {{ג|וּמִמְּעוֹן}} נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

'''כָּשְׁלוּ''' {{סי|יְ|3}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|יְ|3}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ {{ג|שִׁיחִים}} לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

'''מִנְּגִינָתָם''' {{סי|רְ|3}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רַ|3}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
זְכֹר {{סי|רָ|3}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד{{ש}}
{{הור|(אלהי דוד ובונה ירושלים)}}

{{הור|קטע-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}}}{{ש}}
'''דָּוִד''' זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב '''שָׁבַת'''
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]</text>
      <sha1>gtktbf8zrot29nog7kmp1o2fyonycyv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023080</id>
      <parentid>3023077</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:11:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023080</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19483" sha1="9l227czbdyjz7jybyjyhxe52wxyl62r" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= זכור איכה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת קינות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה = יצירת הפאר של הקליר. כל בית מחולק לגוף וסילוק. הגוף מתחיל תמיד במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ה|איכה ה א-יד]] ומסתיים במילה האחרונה של אותו פסוק, אותה שרשר הפייטן למילה ראשונה של הסילוק. המילה השניה של הגוף היא תמיד מילה ראשונה של פסוקי [[איכה ד|איכה ד א-יד]]. המילה הראשונה של החרוזים השני, השלישי והרביעי של הגוף מתחילים במילות ראשונות של פסוקי [[איכה ג|איכה ג א-מב]], ע&quot;פ הא&quot;ב אבל בהפיכת הסדר הפנימי. החרוז החמישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ב|איכה ב א-יד]], והחרוז השישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה א|איכה א א-יד]]. אחר מילות ראשונות אלו באה בחמישה בתים הראשונים עוד אות אלפביתית בכל חרוז מהגוף, עד ה'. הסילוק מתחיל כאמור בשרשור לגוף, ושני החרוזים האחרים בנויים עם מילות קבע &quot;למה תהיה כ-&quot;, ו&quot;זכור&quot;. אחריהם באה אות מהאקרוסטיכון &quot;אלעזר בירבי קליר&quot;, סה&quot;כ ג' פעמים. בחרוזי ב' של הגוף מרומזות י&quot;ד מ[[W:משמרות כהונה|כ&quot;ד משמרות הכהונה]] (ע&quot;פ מקומותיהם וכינוייהם בברייתא האבודה העוסקת בזה), בחרוזות ד' י&quot;ב המזלות (רק בי&quot;ב הבתים הראשונים), ובחרוזות ה' י&quot;ב חדשי השנה (כנ&quot;ל). האזכורים, הא&quot;ב והפסוקים ממשיכים בקינה {{צ|[[שבת סורו מני]]}}, שהיא המשך הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}.
| מנהגים = נאמרת למנהג האיטליאנים בשחרית של ט' באב. היתה נהוגה גם למנהג רומניא.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}.  סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 13 עד ה', 6 עד נ'); '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול 3)}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי {{ג|מְרוֹן}} שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי {{ג|טְלָאֵי}} תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}{{ג|בִיבֵי}} תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

'''חֶרְפָּתֵנוּ''' {{סי|אָ|3}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|אִ|3}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|אֶ|3}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה {{ג|עָמֹק}} עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת {{ג|שׁוֹר}} אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה {{ג|זִיו}} נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

'''לְנָכְרִים''' {{סי|לִ|3}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לַ|3}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גֵּ}}רִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גָּ}}זִית {{ג|לְהַפְשִׁיט}} הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גַּ}}בֵּי {{ג|תְאוֹמֵי}} נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|גֶּ}}דֶשׁ {{ג|שְׁלִישִׁי}} מִמְּנוֹת / {{סי|גְּ}}עָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} {{סי|גּ}}וֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

'''כְּאַלְמָנוֹת''' {{סי|עִ|3}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ע|3}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|עָ|3}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} {{סי|דְּ}}אָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דֵּ}}י {{ג|עַיְתָּה לוֹ}} וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} {{סי|דָּ}}אַב {{ג|סַרְטָן}} בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דְּ}}מֹעַ מְבַכּוֹת {{ג|תַּמּוּז}} כְּבָאוּ / {{סי|דּ}}וֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

'''יָבֹאוּ''' {{סי|זְ|3}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ז|3}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|זֹ|3}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} {{סי|הַ}}לַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} {{סי|הִ}}רְוַנִי {{ג|וּמִלֶּחֶם}} בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} {{סי|הֲ}}לוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} {{סי|הַ}}הַגְרִים {{ג|אֲרִי}} וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|ה}}וֹרֵס {{ג|אָב}} וָאֵם חִלּוּנוּ / {{סי|הַ}}שֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} {{סי|הַ}}מְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

'''לָנוּ''' {{סי|רָ|3}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ר|3}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רְ|3}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} {{ג|כְּמִיָּמִין}} כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד {{ג|בְּתוּלָה}} מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי {{ג|בַּשִּׁשִּׁי}} יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

'''לֶחֶם''' {{סי|בַּ|3}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בָ|3}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל {{ג|וְקוֹץ}} נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ {{ג|בַּפֶּלֶס}} זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת {{ג|בַּשְּׁבִיעִי}} עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

'''סָבַלְנוּ''' {{סי|יִ|3}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} {{ג|וַאֲבִיָּה}} בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם {{ג|עַקְרָב}} תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / {{ג|בְּבוּל}} שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

'''מִיָּדָם''' {{סי|רֻ|3}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רֵ|3}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רֹ|3}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד {{ג|וְאַרְבֵּל}} הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי {{ג|קֶשֶׁת}} בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד {{ג|תְּשִׁיעִי}} דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

'''הַמִּדְבָּר''' {{סי|בְּ|3}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בַ|3}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל {{ג|כָּבוּל}} מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ {{ג|גְּדָיֵי}} מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / {{ג|בֶּעָשׂוֹר}} עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

'''רָעָב''' {{סי|יָ|3}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|י|3}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יָ|3}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת {{ג|קָנָה}} אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד {{ג|דְּלָיָו}} חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד {{ג|שְׁבָט}} לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

'''יְהוּדָה''' {{סי|קְ|3}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|קָ|3}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|קֹ|3}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר {{ג|צְפַת}} אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} {{ג|נִדְגִּים}} רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ {{ג|אֲדָר}} קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

'''נֶהְדְּרוּ''' {{סי|לְ|3}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ל|3}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לְ|3}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ {{ג|וּמִמְּעוֹן}} נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

'''כָּשְׁלוּ''' {{סי|יְ|3}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ {{ג|שִׁיחִים}} לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

'''מִנְּגִינָתָם''' {{סי|רְ|3}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רַ|3}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רָ|3}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד{{ש}}
{{הור|(אלהי דוד ובונה ירושלים)}}

{{הור|קטע-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}}}{{ש}}
'''דָּוִד''' זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב '''שָׁבַת'''
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]</text>
      <sha1>9l227czbdyjz7jybyjyhxe52wxyl62r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023082</id>
      <parentid>3023080</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:24:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023082</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20044" sha1="smav10x648w1eabsq2jiko4pp2dhzfg" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= זכור איכה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת קינות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה = יצירת הפאר של הקליר. כל בית מחולק לגוף וסילוק. הגוף מתחיל תמיד במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ה|איכה ה א-יד]] ומסתיים במילה האחרונה של אותו פסוק, אותה שרשר הפייטן למילה ראשונה של הסילוק. המילה השניה של הגוף היא תמיד מילה ראשונה של פסוקי [[איכה ד|איכה ד א-יד]]. המילה הראשונה של החרוזים השני, השלישי והרביעי של הגוף מתחילים במילות ראשונות של פסוקי [[איכה ג|איכה ג א-מב]], ע&quot;פ הא&quot;ב אבל בהפיכת הסדר הפנימי. החרוז החמישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ב|איכה ב א-יד]], והחרוז השישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה א|איכה א א-יד]]. אחר מילות ראשונות אלו באה בחמישה בתים הראשונים עוד אות אלפביתית בכל חרוז מהגוף, עד ה'. הסילוק מתחיל כאמור בשרשור לגוף, ושני החרוזים האחרים בנויים עם מילות קבע &quot;למה תהיה כ-&quot;, ו&quot;זכור&quot;. אחריהם באה אות מהאקרוסטיכון &quot;אלעזר בירבי קליר&quot;, סה&quot;כ ג' פעמים. בחרוזי ב' של הגוף מרומזות י&quot;ד מ[[W:משמרות כהונה|כ&quot;ד משמרות הכהונה]] (ע&quot;פ מקומותיהם וכינוייהם בברייתא האבודה העוסקת בזה), בחרוזות ד' י&quot;ב המזלות (רק בי&quot;ב הבתים הראשונים), ובחרוזות ה' י&quot;ב חדשי השנה (כנ&quot;ל). האזכורים, הא&quot;ב והפסוקים ממשיכים בקינה {{צ|[[שבת סורו מני]]}}, שהיא המשך הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}.
| מנהגים = נאמרת למנהג האיטליאנים בשחרית של ט' באב. היתה נהוגה גם למנהג רומניא.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}.  סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 13 עד ה', 6 עד נ'); '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול 3)}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי {{ג|מְרוֹן}} שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי {{ג|טְלָאֵי}} תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}{{ג|בִיבֵי}} תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

'''חֶרְפָּתֵנוּ''' {{סי|אָ|3}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|אִ|3}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|אֶ|3}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה {{ג|עָמֹק}} עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת {{ג|שׁוֹר}} אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה {{ג|זִיו}} נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

'''לְנָכְרִים''' {{סי|לִ|3}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לַ|3}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גֵּ}}רִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גָּ}}זִית {{ג|לְהַפְשִׁיט}} הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גַּ}}בֵּי {{ג|תְאוֹמֵי}} נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|גֶּ}}דֶשׁ {{ג|שְׁלִישִׁי}} מִמְּנוֹת / {{סי|גְּ}}עָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} {{סי|גּ}}וֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

'''כְּאַלְמָנוֹת''' {{סי|עִ|3}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ע|3}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|עָ|3}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} {{סי|דְּ}}אָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דֵּ}}י {{ג|עַיְתָּה לוֹ}} וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} {{סי|דָּ}}אַב {{ג|סַרְטָן}} בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דְּ}}מֹעַ מְבַכּוֹת {{ג|תַּמּוּז}} כְּבָאוּ / {{סי|דּ}}וֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

'''יָבֹאוּ''' {{סי|זְ|3}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ז|3}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|זֹ|3}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} {{סי|הַ}}לַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} {{סי|הִ}}רְוַנִי {{ג|וּמִלֶּחֶם}} בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} {{סי|הֲ}}לוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} {{סי|הַ}}הַגְרִים {{ג|אֲרִי}} וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|ה}}וֹרֵס {{ג|אָב}} וָאֵם חִלּוּנוּ / {{סי|הַ}}שֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} {{סי|הַ}}מְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

'''לָנוּ''' {{סי|רָ|3}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ר|3}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רְ|3}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} {{ג|כְּמִיָּמִין}} כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד {{ג|בְּתוּלָה}} מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי {{ג|בַּשִּׁשִּׁי}} יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

'''לֶחֶם''' {{סי|בַּ|3}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בָ|3}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל {{ג|וְקוֹץ}} נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ {{ג|בַּפֶּלֶס}} זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת {{ג|בַּשְּׁבִיעִי}} עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

'''סָבַלְנוּ''' {{סי|יִ|3}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} {{ג|וַאֲבִיָּה}} בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם {{ג|עַקְרָב}} תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / {{ג|בְּבוּל}} שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

'''מִיָּדָם''' {{סי|רֻ|3}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רֵ|3}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רֹ|3}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד {{ג|וְאַרְבֵּל}} הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי {{ג|קֶשֶׁת}} בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד {{ג|תְּשִׁיעִי}} דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

'''הַמִּדְבָּר''' {{סי|בְּ|3}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בַ|3}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל {{ג|כָּבוּל}} מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ {{ג|גְּדָיֵי}} מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / {{ג|בֶּעָשׂוֹר}} עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

'''רָעָב''' {{סי|יָ|3}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|י|3}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יָ|3}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת {{ג|קָנָה}} אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד {{ג|דְּלָיָו}} חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד {{ג|שְׁבָט}} לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

'''יְהוּדָה''' {{סי|קְ|3}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|קָ|3}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|קֹ|3}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר {{ג|צְפַת}} אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} {{ג|נִדְגִּים}} רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ {{ג|אֲדָר}} קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

'''נֶהְדְּרוּ''' {{סי|לְ|3}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ל|3}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לְ|3}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ {{ג|וּמִמְּעוֹן}} נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

'''כָּשְׁלוּ''' {{סי|יְ|3}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ {{ג|שִׁיחִים}} לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

'''מִנְּגִינָתָם''' {{סי|רְ|3}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רַ|3}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רָ|3}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד{{ש}}
{{הור|(אלהי דוד ובונה ירושלים)}}

{{הור|קטעי-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}}}{{ש}}
{{טורים שווים|{{הור|למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''דָּוִד''' זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב '''שָׁבַת'''|{{הור|למנהג רומניא:}}{{ש}}
'''זְקֵנִים''' {{סי|אֲ|3}}דִירֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|ל|3}}וּפָצוּ וְנָפוֹצוּ מִיְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|עֵ|3}}ת סוֹעָה בְּגָזִית נִשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|זְ|3}}קֵנַי חָרָשׁ וּמַסְגֵּר הׇשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|רֶ|3}}גֶל וּמוֹעֵד וְשַׁבָּת{{ש}}
שֻׁכַּח בְּצִיּוֹן וְשׂוֹשׂ '''שָבַת'''
}}
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]</text>
      <sha1>smav10x648w1eabsq2jiko4pp2dhzfg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023083</id>
      <parentid>3023082</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:25:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023083</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20046" sha1="09q3qzbcfhky1c1p85sggxjd318v5wr" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= זכור איכה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת קינות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה = יצירת הפאר של הקליר. כל בית מחולק לגוף וסילוק. הגוף מתחיל תמיד במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ה|איכה ה א-יד]] ומסתיים במילה האחרונה של אותו פסוק, אותה שרשר הפייטן למילה ראשונה של הסילוק. המילה השניה של הגוף היא תמיד מילה ראשונה של פסוקי [[איכה ד|איכה ד א-יד]]. המילה הראשונה של החרוזים השני, השלישי והרביעי של הגוף מתחילים במילות ראשונות של פסוקי [[איכה ג|איכה ג א-מב]], ע&quot;פ הא&quot;ב אבל בהפיכת הסדר הפנימי. החרוז החמישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ב|איכה ב א-יד]], והחרוז השישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה א|איכה א א-יד]]. אחר מילות ראשונות אלו באה בחמישה בתים הראשונים עוד אות אלפביתית בכל חרוז מהגוף, עד ה'. הסילוק מתחיל כאמור בשרשור לגוף, ושני החרוזים האחרים בנויים עם מילות קבע &quot;למה תהיה כ-&quot;, ו&quot;זכור&quot;. אחריהם באה אות מהאקרוסטיכון &quot;אלעזר בירבי קליר&quot;, סה&quot;כ ג' פעמים. בחרוזי ב' של הגוף מרומזות י&quot;ד מ[[W:משמרות כהונה|כ&quot;ד משמרות הכהונה]] (ע&quot;פ מקומותיהם וכינוייהם בברייתא האבודה העוסקת בזה), בחרוזות ד' י&quot;ב המזלות (רק בי&quot;ב הבתים הראשונים), ובחרוזות ה' י&quot;ב חדשי השנה (כנ&quot;ל). האזכורים, הא&quot;ב והפסוקים ממשיכים בקינה {{צ|[[שבת סורו מני]]}}, שהיא המשך הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}.
| מנהגים = נאמרת למנהג האיטליאנים בשחרית של ט' באב. היתה נהוגה גם למנהג רומניא.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}.  סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 13 עד ה', 6 עד נ'); '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול 3)}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי {{ג|מְרוֹן}} שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי {{ג|טְלָאֵי}} תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}{{ג|בִיבֵי}} תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

'''חֶרְפָּתֵנוּ''' {{סי|אָ|3}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|אִ|3}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|אֶ|3}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה {{ג|עָמֹק}} עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת {{ג|שׁוֹר}} אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה {{ג|זִיו}} נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

'''לְנָכְרִים''' {{סי|לִ|3}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לַ|3}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גֵּ}}רִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גָּ}}זִית {{ג|לְהַפְשִׁיט}} הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גַּ}}בֵּי {{ג|תְאוֹמֵי}} נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|גֶּ}}דֶשׁ {{ג|שְׁלִישִׁי}} מִמְּנוֹת / {{סי|גְּ}}עָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} {{סי|גּ}}וֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

'''כְּאַלְמָנוֹת''' {{סי|עִ|3}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ע|3}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|עָ|3}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} {{סי|דְּ}}אָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דֵּ}}י {{ג|עַיְתָּה לוֹ}} וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} {{סי|דָּ}}אַב {{ג|סַרְטָן}} בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דְּ}}מֹעַ מְבַכּוֹת {{ג|תַּמּוּז}} כְּבָאוּ / {{סי|דּ}}וֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

'''יָבֹאוּ''' {{סי|זְ|3}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ז|3}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|זֹ|3}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} {{סי|הַ}}לַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} {{סי|הִ}}רְוַנִי {{ג|וּמִלֶּחֶם}} בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} {{סי|הֲ}}לוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} {{סי|הַ}}הַגְרִים {{ג|אֲרִי}} וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|ה}}וֹרֵס {{ג|אָב}} וָאֵם חִלּוּנוּ / {{סי|הַ}}שֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} {{סי|הַ}}מְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

'''לָנוּ''' {{סי|רָ|3}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ר|3}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רְ|3}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} {{ג|כְּמִיָּמִין}} כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד {{ג|בְּתוּלָה}} מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי {{ג|בַּשִּׁשִּׁי}} יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

'''לֶחֶם''' {{סי|בַּ|3}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בָ|3}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל {{ג|וְקוֹץ}} נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ {{ג|בַּפֶּלֶס}} זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת {{ג|בַּשְּׁבִיעִי}} עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

'''סָבַלְנוּ''' {{סי|יִ|3}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} {{ג|וַאֲבִיָּה}} בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם {{ג|עַקְרָב}} תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / {{ג|בְּבוּל}} שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

'''מִיָּדָם''' {{סי|רֻ|3}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רֵ|3}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רֹ|3}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד {{ג|וְאַרְבֵּל}} הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי {{ג|קֶשֶׁת}} בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד {{ג|תְּשִׁיעִי}} דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

'''הַמִּדְבָּר''' {{סי|בְּ|3}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בַ|3}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל {{ג|כָּבוּל}} מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ {{ג|גְּדָיֵי}} מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / {{ג|בֶּעָשׂוֹר}} עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

'''רָעָב''' {{סי|יָ|3}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|י|3}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יָ|3}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת {{ג|קָנָה}} אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד {{ג|דְּלָיָו}} חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד {{ג|שְׁבָט}} לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

'''יְהוּדָה''' {{סי|קְ|3}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|קָ|3}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|קֹ|3}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר {{ג|צְפַת}} אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} {{ג|נִדְגִּים}} רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ {{ג|אֲדָר}} קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

'''נֶהְדְּרוּ''' {{סי|לְ|3}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ל|3}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לְ|3}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ {{ג|וּמִמְּעוֹן}} נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

'''כָּשְׁלוּ''' {{סי|יְ|3}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ {{ג|שִׁיחִים}} לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

'''מִנְּגִינָתָם''' {{סי|רְ|3}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רַ|3}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רָ|3}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד{{ש}}
{{הור|(אלהי דוד ובונה ירושלים)}}

{{הור|קטעי-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}:}}{{ש}}
{{טורים שווים|{{הור|למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''דָּוִד''' זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב '''שָׁבַת'''|
{{הור|למנהג רומניא:}}{{ש}}
'''זְקֵנִים''' {{סי|אֲ|3}}דִירֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|ל|3}}וּפָצוּ וְנָפוֹצוּ מִיְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|עֵ|3}}ת סוֹעָה בְּגָזִית נִשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|זְ|3}}קֵנַי חָרָשׁ וּמַסְגֵּר הׇשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|רֶ|3}}גֶל וּמוֹעֵד וְשַׁבָּת{{ש}}
שֻׁכַּח בְּצִיּוֹן וְשׂוֹשׂ '''שָבַת'''
}}
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]</text>
      <sha1>09q3qzbcfhky1c1p85sggxjd318v5wr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023084</id>
      <parentid>3023083</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:26:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>אני עומד בדעתי שאין לסמוך יותר מדי על מקוריות קטעי המעבר</comment>
      <origin>3023084</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20046" sha1="cckip4jezspiq5lquldl8wji6xxq33t" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= זכור איכה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת קינות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה = יצירת הפאר של הקליר. כל בית מחולק לגוף וסילוק. הגוף מתחיל תמיד במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ה|איכה ה א-יד]] ומסתיים במילה האחרונה של אותו פסוק, אותה שרשר הפייטן למילה ראשונה של הסילוק. המילה השניה של הגוף היא תמיד מילה ראשונה של פסוקי [[איכה ד|איכה ד א-יד]]. המילה הראשונה של החרוזים השני, השלישי והרביעי של הגוף מתחילים במילות ראשונות של פסוקי [[איכה ג|איכה ג א-מב]], ע&quot;פ הא&quot;ב אבל בהפיכת הסדר הפנימי. החרוז החמישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ב|איכה ב א-יד]], והחרוז השישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה א|איכה א א-יד]]. אחר מילות ראשונות אלו באה בחמישה בתים הראשונים עוד אות אלפביתית בכל חרוז מהגוף, עד ה'. הסילוק מתחיל כאמור בשרשור לגוף, ושני החרוזים האחרים בנויים עם מילות קבע &quot;למה תהיה כ-&quot;, ו&quot;זכור&quot;. אחריהם באה אות מהאקרוסטיכון &quot;אלעזר בירבי קליר&quot;, סה&quot;כ ג' פעמים. בחרוזי ב' של הגוף מרומזות י&quot;ד מ[[W:משמרות כהונה|כ&quot;ד משמרות הכהונה]] (ע&quot;פ מקומותיהם וכינוייהם בברייתא האבודה העוסקת בזה), בחרוזות ד' י&quot;ב המזלות (רק בי&quot;ב הבתים הראשונים), ובחרוזות ה' י&quot;ב חדשי השנה (כנ&quot;ל). האזכורים, הא&quot;ב והפסוקים ממשיכים בקינה {{צ|[[שבת סורו מני]]}}, שהיא המשך הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}.
| מנהגים = נאמרת למנהג האיטליאנים בשחרית של ט' באב. היתה נהוגה גם למנהג רומניא.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}.  סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 13 עד ה', 6 עד נ'); '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול 3)}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי {{ג|מְרוֹן}} שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי {{ג|טְלָאֵי}} תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}{{ג|בִיבֵי}} תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

'''חֶרְפָּתֵנוּ''' {{סי|אָ|3}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|אִ|3}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|אֶ|3}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה {{ג|עָמֹק}} עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת {{ג|שׁוֹר}} אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה {{ג|זִיו}} נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

'''לְנָכְרִים''' {{סי|לִ|3}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לַ|3}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גֵּ}}רִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גָּ}}זִית {{ג|לְהַפְשִׁיט}} הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גַּ}}בֵּי {{ג|תְאוֹמֵי}} נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|גֶּ}}דֶשׁ {{ג|שְׁלִישִׁי}} מִמְּנוֹת / {{סי|גְּ}}עָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} {{סי|גּ}}וֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

'''כְּאַלְמָנוֹת''' {{סי|עִ|3}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ע|3}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|עָ|3}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} {{סי|דְּ}}אָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דֵּ}}י {{ג|עַיְתָּה לוֹ}} וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} {{סי|דָּ}}אַב {{ג|סַרְטָן}} בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דְּ}}מֹעַ מְבַכּוֹת {{ג|תַּמּוּז}} כְּבָאוּ / {{סי|דּ}}וֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

'''יָבֹאוּ''' {{סי|זְ|3}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ז|3}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|זֹ|3}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} {{סי|הַ}}לַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} {{סי|הִ}}רְוַנִי {{ג|וּמִלֶּחֶם}} בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} {{סי|הֲ}}לוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} {{סי|הַ}}הַגְרִים {{ג|אֲרִי}} וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|ה}}וֹרֵס {{ג|אָב}} וָאֵם חִלּוּנוּ / {{סי|הַ}}שֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} {{סי|הַ}}מְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

'''לָנוּ''' {{סי|רָ|3}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ר|3}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רְ|3}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} {{ג|כְּמִיָּמִין}} כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד {{ג|בְּתוּלָה}} מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי {{ג|בַּשִּׁשִּׁי}} יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

'''לֶחֶם''' {{סי|בַּ|3}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בָ|3}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל {{ג|וְקוֹץ}} נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ {{ג|בַּפֶּלֶס}} זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת {{ג|בַּשְּׁבִיעִי}} עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

'''סָבַלְנוּ''' {{סי|יִ|3}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} {{ג|וַאֲבִיָּה}} בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם {{ג|עַקְרָב}} תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / {{ג|בְּבוּל}} שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

'''מִיָּדָם''' {{סי|רֻ|3}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רֵ|3}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רֹ|3}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד {{ג|וְאַרְבֵּל}} הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי {{ג|קֶשֶׁת}} בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד {{ג|תְּשִׁיעִי}} דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

'''הַמִּדְבָּר''' {{סי|בְּ|3}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בַ|3}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל {{ג|כָּבוּל}} מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ {{ג|גְּדָיֵי}} מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / {{ג|בֶּעָשׂוֹר}} עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

'''רָעָב''' {{סי|יָ|3}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|י|3}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יָ|3}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת {{ג|קָנָה}} אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד {{ג|דְּלָיָו}} חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד {{ג|שְׁבָט}} לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

'''יְהוּדָה''' {{סי|קְ|3}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|קָ|3}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|קֹ|3}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר {{ג|צְפַת}} אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} {{ג|נִדְגִּים}} רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ {{ג|אֲדָר}} קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

'''נֶהְדְּרוּ''' {{סי|לְ|3}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ל|3}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לְ|3}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ {{ג|וּמִמְּעוֹן}} נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

'''כָּשְׁלוּ''' {{סי|יְ|3}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ {{ג|שִׁיחִים}} לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

'''מִנְּגִינָתָם''' {{סי|רְ|3}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רַ|3}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רָ|3}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד{{ש}}
{{הור|(אלהי דוד ובונה ירושלים)}}

{{הור|קטעי-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}:}}{{ש}}
{{טורים שווים|{{הור|למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''דָּוִד''' זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב '''שָׁבַת'''
|{{הור|למנהג רומניא:}}{{ש}}
'''זְקֵנִים''' {{סי|אֲ|3}}דִירֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|ל|3}}וּפָצוּ וְנָפוֹצוּ מִיְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|עֵ|3}}ת סוֹעָה בְּגָזִית נִשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|זְ|3}}קֵנַי חָרָשׁ וּמַסְגֵּר הׇשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|רֶ|3}}גֶל וּמוֹעֵד וְשַׁבָּת{{ש}}
שֻׁכַּח בְּצִיּוֹן וְשׂוֹשׂ '''שָבַת'''
}}
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]</text>
      <sha1>cckip4jezspiq5lquldl8wji6xxq33t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023088</id>
      <parentid>3023084</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:37:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>ניסוח, תמצות</comment>
      <origin>3023088</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19827" sha1="pfko4nccuej7qyfapjx7k65fda746jt" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= זכור איכה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת קינות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה = כל חטיבה מורכבת ממחרוזת ראשית ומחרוזת משנה. המחרוזת הראשית מתחילה תמיד במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ה|איכה ה א-יד]] ומסתיימת במילה האחרונה של אותו פסוק, שאליה משתרשרת המילה הראשונה של מחרוזת המשנה. המילה השניה של המחרוזת הראשית היא תמיד מילה ראשונה של פסוקי [[איכה ד|איכה ד א-יד]]. המילה הראשונה של הטורים השני, השלישי והרביעי מתחילים במילים הראשונות של פסוקי [[איכה ג|איכה ג א-מב]], מהסוף להתחלה. הטור החמישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ב|איכה ב א-יד]], והשישי במילה ראשונה של פסוקי [[איכה א|איכה א א-יד]]. מחרוזות המשנה משורשרות למחרוזות העיקריות, ושני הטורים הבאים פותחים מבמילות הקבע &quot;למה תהיה כ-&quot;, ו&quot;זכור&quot;. אחריהם באה אות מהאקרוסטיכון &quot;אלעזר בירבי קליר&quot;, סה&quot;כ ג' פעמים. בטור השני בכל חטיבה רמוזה אחת מ[[W:משמרות כהונה|כ&quot;ד משמרות הכהונה]], בטור הרביעי שנים עשר המזלות, ובחמישי שנים עשר החודשים. האקרוסטיכון האלפביתי, הפתיחות המקראיות מאיכה, ואזכורי המשמרות, ממשיכים בקינה {{צ|[[שבת סורו מני]]}}, שהיא המשך הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}.
| מנהגים = נאמרת למנהג האיטליאנים בשחרית של ט' באב. היתה נהוגה גם למנהג רומניא.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}.  סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 13 עד ה', 6 עד נ'); '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול 3)}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי {{ג|מְרוֹן}} שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי {{ג|טְלָאֵי}} תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}{{ג|בִיבֵי}} תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

'''חֶרְפָּתֵנוּ''' {{סי|אָ|3}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|אִ|3}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|אֶ|3}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה {{ג|עָמֹק}} עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת {{ג|שׁוֹר}} אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה {{ג|זִיו}} נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

'''לְנָכְרִים''' {{סי|לִ|3}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לַ|3}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גֵּ}}רִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גָּ}}זִית {{ג|לְהַפְשִׁיט}} הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גַּ}}בֵּי {{ג|תְאוֹמֵי}} נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|גֶּ}}דֶשׁ {{ג|שְׁלִישִׁי}} מִמְּנוֹת / {{סי|גְּ}}עָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} {{סי|גּ}}וֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

'''כְּאַלְמָנוֹת''' {{סי|עִ|3}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ע|3}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|עָ|3}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} {{סי|דְּ}}אָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דֵּ}}י {{ג|עַיְתָּה לוֹ}} וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} {{סי|דָּ}}אַב {{ג|סַרְטָן}} בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דְּ}}מֹעַ מְבַכּוֹת {{ג|תַּמּוּז}} כְּבָאוּ / {{סי|דּ}}וֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

'''יָבֹאוּ''' {{סי|זְ|3}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ז|3}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|זֹ|3}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} {{סי|הַ}}לַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} {{סי|הִ}}רְוַנִי {{ג|וּמִלֶּחֶם}} בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} {{סי|הֲ}}לוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} {{סי|הַ}}הַגְרִים {{ג|אֲרִי}} וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|ה}}וֹרֵס {{ג|אָב}} וָאֵם חִלּוּנוּ / {{סי|הַ}}שֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} {{סי|הַ}}מְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

'''לָנוּ''' {{סי|רָ|3}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ר|3}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רְ|3}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} {{ג|כְּמִיָּמִין}} כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד {{ג|בְּתוּלָה}} מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי {{ג|בַּשִּׁשִּׁי}} יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

'''לֶחֶם''' {{סי|בַּ|3}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בָ|3}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל {{ג|וְקוֹץ}} נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ {{ג|בַּפֶּלֶס}} זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת {{ג|בַּשְּׁבִיעִי}} עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

'''סָבַלְנוּ''' {{סי|יִ|3}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} {{ג|וַאֲבִיָּה}} בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם {{ג|עַקְרָב}} תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / {{ג|בְּבוּל}} שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

'''מִיָּדָם''' {{סי|רֻ|3}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רֵ|3}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רֹ|3}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד {{ג|וְאַרְבֵּל}} הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי {{ג|קֶשֶׁת}} בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד {{ג|תְּשִׁיעִי}} דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

'''הַמִּדְבָּר''' {{סי|בְּ|3}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בַ|3}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל {{ג|כָּבוּל}} מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ {{ג|גְּדָיֵי}} מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / {{ג|בֶּעָשׂוֹר}} עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

'''רָעָב''' {{סי|יָ|3}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|י|3}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יָ|3}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת {{ג|קָנָה}} אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד {{ג|דְּלָיָו}} חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד {{ג|שְׁבָט}} לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

'''יְהוּדָה''' {{סי|קְ|3}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|קָ|3}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|קֹ|3}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר {{ג|צְפַת}} אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} {{ג|נִדְגִּים}} רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ {{ג|אֲדָר}} קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

'''נֶהְדְּרוּ''' {{סי|לְ|3}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ל|3}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לְ|3}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ {{ג|וּמִמְּעוֹן}} נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

'''כָּשְׁלוּ''' {{סי|יְ|3}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ {{ג|שִׁיחִים}} לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

'''מִנְּגִינָתָם''' {{סי|רְ|3}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רַ|3}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רָ|3}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד{{ש}}
{{הור|(אלהי דוד ובונה ירושלים)}}

{{הור|קטעי-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}:}}{{ש}}
{{טורים שווים|{{הור|למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''דָּוִד''' זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב '''שָׁבַת'''
|{{הור|למנהג רומניא:}}{{ש}}
'''זְקֵנִים''' {{סי|אֲ|3}}דִירֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|ל|3}}וּפָצוּ וְנָפוֹצוּ מִיְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|עֵ|3}}ת סוֹעָה בְּגָזִית נִשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|זְ|3}}קֵנַי חָרָשׁ וּמַסְגֵּר הׇשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|רֶ|3}}גֶל וּמוֹעֵד וְשַׁבָּת{{ש}}
שֻׁכַּח בְּצִיּוֹן וְשׂוֹשׂ '''שָבַת'''
}}
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]</text>
      <sha1>pfko4nccuej7qyfapjx7k65fda746jt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023089</id>
      <parentid>3023088</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:45:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023089</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19796" sha1="lb8rinz7aizu0q8w4yfa94177i4tqc9" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= זכור איכה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת קינות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה = כל חטיבה מורכבת ממחרוזת ראשית ומחרוזת משנה. המחרוזת הראשית מתחילה תמיד במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ה|איכה ה א-יד]] ומסתיימת במילה האחרונה של אותו פסוק, שאליה משתרשרת המילה הראשונה של מחרוזת המשנה. המילה השניה של המחרוזת הראשית היא תמיד מילה ראשונה של פסוקי [[איכה ד|איכה ד א-יד]]. הטורים השני, השלישי והרביעי מתחילים במילים הראשונות של פסוקי [[איכה ג|איכה ג א-מב]], מהסוף להתחלה. הטור החמישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ב|איכה ב א-יד]], והשישי במילה ראשונה של פסוקי [[איכה א|איכה א א-יד]]. מחרוזות המשנה משורשרות למחרוזות העיקריות, ושני הטורים הבאים פותחים מבמילות הקבע &quot;למה תהיה כ-&quot;, ו&quot;זכור&quot;. אחריהם באה אות מהאקרוסטיכון &quot;אלעזר בירבי קליר&quot;, סה&quot;כ ג' פעמים. בטור השני בכל חטיבה רמוזה אחת מ[[W:משמרות כהונה|כ&quot;ד משמרות הכהונה]], בטור הרביעי שנים עשר המזלות, ובחמישי שנים עשר החודשים. האקרוסטיכון האלפביתי, הפתיחות המקראיות מאיכה, ואזכורי המשמרות, ממשיכים בקינה {{צ|[[שבת סורו מני]]}}, שהיא המשך הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}.
| מנהגים = נאמרת למנהג האיטליאנים בשחרית של ט' באב. היתה נהוגה גם למנהג רומניא.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}.  סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 13 עד ה', 6 עד נ'); '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול 3)}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי {{ג|מְרוֹן}} שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי {{ג|טְלָאֵי}} תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}{{ג|בִיבֵי}} תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

'''חֶרְפָּתֵנוּ''' {{סי|אָ|3}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|אִ|3}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|אֶ|3}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה {{ג|עָמֹק}} עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת {{ג|שׁוֹר}} אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה {{ג|זִיו}} נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

'''לְנָכְרִים''' {{סי|לִ|3}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לַ|3}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גֵּ}}רִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גָּ}}זִית {{ג|לְהַפְשִׁיט}} הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גַּ}}בֵּי {{ג|תְאוֹמֵי}} נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|גֶּ}}דֶשׁ {{ג|שְׁלִישִׁי}} מִמְּנוֹת / {{סי|גְּ}}עָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} {{סי|גּ}}וֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

'''כְּאַלְמָנוֹת''' {{סי|עִ|3}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ע|3}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|עָ|3}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} {{סי|דְּ}}אָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דֵּ}}י {{ג|עַיְתָּה לוֹ}} וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} {{סי|דָּ}}אַב {{ג|סַרְטָן}} בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דְּ}}מֹעַ מְבַכּוֹת {{ג|תַּמּוּז}} כְּבָאוּ / {{סי|דּ}}וֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

'''יָבֹאוּ''' {{סי|זְ|3}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ז|3}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|זֹ|3}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} {{סי|הַ}}לַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} {{סי|הִ}}רְוַנִי {{ג|וּמִלֶּחֶם}} בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} {{סי|הֲ}}לוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} {{סי|הַ}}הַגְרִים {{ג|אֲרִי}} וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|ה}}וֹרֵס {{ג|אָב}} וָאֵם חִלּוּנוּ / {{סי|הַ}}שֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} {{סי|הַ}}מְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

'''לָנוּ''' {{סי|רָ|3}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ר|3}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רְ|3}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} {{ג|כְּמִיָּמִין}} כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד {{ג|בְּתוּלָה}} מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי {{ג|בַּשִּׁשִּׁי}} יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

'''לֶחֶם''' {{סי|בַּ|3}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בָ|3}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל {{ג|וְקוֹץ}} נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ {{ג|בַּפֶּלֶס}} זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת {{ג|בַּשְּׁבִיעִי}} עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

'''סָבַלְנוּ''' {{סי|יִ|3}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} {{ג|וַאֲבִיָּה}} בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם {{ג|עַקְרָב}} תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / {{ג|בְּבוּל}} שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

'''מִיָּדָם''' {{סי|רֻ|3}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רֵ|3}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רֹ|3}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד {{ג|וְאַרְבֵּל}} הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי {{ג|קֶשֶׁת}} בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד {{ג|תְּשִׁיעִי}} דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

'''הַמִּדְבָּר''' {{סי|בְּ|3}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בַ|3}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל {{ג|כָּבוּל}} מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ {{ג|גְּדָיֵי}} מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / {{ג|בֶּעָשׂוֹר}} עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

'''רָעָב''' {{סי|יָ|3}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|י|3}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יָ|3}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת {{ג|קָנָה}} אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד {{ג|דְּלָיָו}} חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד {{ג|שְׁבָט}} לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

'''יְהוּדָה''' {{סי|קְ|3}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|קָ|3}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|קֹ|3}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר {{ג|צְפַת}} אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} {{ג|נִדְגִּים}} רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ {{ג|אֲדָר}} קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

'''נֶהְדְּרוּ''' {{סי|לְ|3}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ל|3}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לְ|3}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ {{ג|וּמִמְּעוֹן}} נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

'''כָּשְׁלוּ''' {{סי|יְ|3}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ {{ג|שִׁיחִים}} לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

'''מִנְּגִינָתָם''' {{סי|רְ|3}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רַ|3}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רָ|3}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד{{ש}}
{{הור|(אלהי דוד ובונה ירושלים)}}

{{הור|קטעי-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}:}}{{ש}}
{{טורים שווים|{{הור|למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''דָּוִד''' זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב '''שָׁבַת'''
|{{הור|למנהג רומניא:}}{{ש}}
'''זְקֵנִים''' {{סי|אֲ|3}}דִירֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|ל|3}}וּפָצוּ וְנָפוֹצוּ מִיְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|עֵ|3}}ת סוֹעָה בְּגָזִית נִשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|זְ|3}}קֵנַי חָרָשׁ וּמַסְגֵּר הׇשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|רֶ|3}}גֶל וּמוֹעֵד וְשַׁבָּת{{ש}}
שֻׁכַּח בְּצִיּוֹן וְשׂוֹשׂ '''שָבַת'''
}}
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]</text>
      <sha1>lb8rinz7aizu0q8w4yfa94177i4tqc9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023091</id>
      <parentid>3023089</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:53:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023091</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19861" sha1="l7p02nr6bybdmdkymnrl1u6c1t15okz" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= זכור איכה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת קינות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה = כל חטיבה מורכבת ממחרוזת ראשית ומחרוזת משנה. המחרוזת הראשית מתחילה תמיד במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ה|איכה ה א-יד]] ומסתיימת במילה האחרונה של אותו פסוק, שאליה משתרשרת המילה הראשונה של מחרוזת המשנה. המילה השניה של המחרוזת הראשית היא תמיד מילה ראשונה של פסוקי [[איכה ד|איכה ד א-יד]]. הטורים השני, השלישי והרביעי מתחילים במילים הראשונות של פסוקי [[איכה ג|איכה ג א-מב]], מהסוף להתחלה. הטור החמישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ב|איכה ב א-יד]], והשישי במילה ראשונה של פסוקי [[איכה א|איכה א א-יד]]. מחרוזות המשנה משורשרות למחרוזות העיקריות, ושני הטורים הבאים פותחים מבמילות הקבע &quot;למה תהיה כ-&quot;, ו&quot;זכור&quot;. אחריהם באה אות מהאקרוסטיכון &quot;אלעזר בירבי קליר&quot;, סה&quot;כ ג' פעמים. בטור השני בכל חטיבה רמוזה אחת מ[[W:משמרות כהונה|כ&quot;ד משמרות הכהונה]], בטור הרביעי שנים עשר המזלות, ובחמישי שנים עשר החודשים. האקרוסטיכון האלפביתי, הפתיחות המקראיות מאיכה, ואזכורי המשמרות, ממשיכים בקינה {{צ|[[שבת סורו מני]]}}, שהיא המשך הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}.
| מנהגים = נאמרת למנהג האיטליאנים בשחרית של ט' באב. היתה נהוגה גם למנהג רומניא.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}.  סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 13 עד ה', 6 עד נ'); '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול 3)}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי {{ג|מְרוֹן}} שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי {{ג|טְלָאֵי}} תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}{{ג|בִיבֵי}} תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

'''חֶרְפָּתֵנוּ''' {{סי|אָ|3}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|אִ|3}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|אֶ|3}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה {{ג|עָמֹק}} עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת {{ג|שׁוֹר}} אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה {{ג|זִיו}} נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

'''לְנָכְרִים''' {{סי|לִ|3}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לַ|3}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גֵּ}}רִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גָּ}}זִית {{ג|לְהַפְשִׁיט}} הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גַּ}}בֵּי {{ג|תְאוֹמֵי}} נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|גֶּ}}דֶשׁ {{ג|שְׁלִישִׁי}} מִמְּנוֹת / {{סי|גְּ}}עָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} {{סי|גּ}}וֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

'''כְּאַלְמָנוֹת''' {{סי|עִ|3}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ע|3}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|עָ|3}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} {{סי|דְּ}}אָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דֵּ}}י {{ג|עַיְתָּה לוֹ}} וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} {{סי|דָּ}}אַב {{ג|סַרְטָן}} בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דְּ}}מֹעַ מְבַכּוֹת {{ג|תַּמּוּז}} כְּבָאוּ / {{סי|דּ}}וֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

'''יָבֹאוּ''' {{סי|זְ|3}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ז|3}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|זֹ|3}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} {{סי|הַ}}לַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} {{סי|הִ}}רְוַנִי {{ג|וּמִלֶּחֶם}} בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} {{סי|הֲ}}לוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} {{סי|הַ}}הַגְרִים {{ג|אֲרִי}} וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|ה}}וֹרֵס {{ג|אָב}} וָאֵם חִלּוּנוּ / {{סי|הַ}}שֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} {{סי|הַ}}מְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

'''לָנוּ''' {{סי|רָ|3}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ר|3}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רְ|3}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} {{ג|כְּמִיָּמִין}} כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד {{ג|בְּתוּלָה}} מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי {{ג|בַּשִּׁשִּׁי}} יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

'''לֶחֶם''' {{סי|בַּ|3}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בָ|3}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל {{ג|וְקוֹץ}} נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ {{ג|בַּפֶּלֶס}} זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת {{ג|בַּשְּׁבִיעִי}} עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

'''סָבַלְנוּ''' {{סי|יִ|3}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} {{ג|וַאֲבִיָּה}} בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם {{ג|עַקְרָב}} תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / {{ג|בְּבוּל}} שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

'''מִיָּדָם''' {{סי|רֻ|3}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רֵ|3}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רֹ|3}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד {{ג|וְאַרְבֵּל}} הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי {{ג|קֶשֶׁת}} בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד {{ג|תְּשִׁיעִי}} דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

'''הַמִּדְבָּר''' {{סי|בְּ|3}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בַ|3}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל {{ג|כָּבוּל}} מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ {{ג|גְּדָיֵי}} מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / {{ג|בֶּעָשׂוֹר}} עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

'''רָעָב''' {{סי|יָ|3}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|י|3}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יָ|3}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת {{ג|קָנָה}} אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד {{ג|דְּלָיָו}} חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד {{ג|שְׁבָט}} לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

'''יְהוּדָה''' {{סי|קְ|3}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|קָ|3}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|קֹ|3}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר {{ג|צְפַת}} אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} {{ג|נִדְגִּים}} רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ {{ג|אֲדָר}} קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

'''נֶהְדְּרוּ''' {{סי|לְ|3}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ל|3}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לְ|3}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ {{ג|וּמִמְּעוֹן}} נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

'''כָּשְׁלוּ''' {{סי|יְ|3}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ {{ג|שִׁיחִים}} לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

'''מִנְּגִינָתָם''' {{סי|רְ|3}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רַ|3}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רָ|3}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד{{ש}}
{{הור|(אלהי דוד ובונה ירושלים)}}

{{הור|קטעי-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}:}}{{ש}}
{{טורים שווים|{{הור|למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''דָּוִד''' זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב '''שָׁבַת'''
|{{הור|למנהג רומניא:}}{{ש}}
'''זְקֵנִים''' {{סי|אֲ|3}}דִירֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|ל|3}}וּפָצוּ וְנָפוֹצוּ מִיְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|עֵ|3}}ת סוֹעָה בְּגָזִית נִשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|זְ|3}}קֵנַי חָרָשׁ וּמַסְגֵּר הׇשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|רֶ|3}}גֶל וּמוֹעֵד וְשַׁבָּת{{ש}}
שֻׁכַּח בְּצִיּוֹן וְשׂוֹשׂ '''שָבַת'''
}}
{{הור|[[שבת סורו מני]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]</text>
      <sha1>l7p02nr6bybdmdkymnrl1u6c1t15okz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023201</id>
      <parentid>3023091</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:52:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20028" sha1="hkoaqxyx7xg7ww38u3ejd5satr1o2y7" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= זכור איכה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת קינות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה = כל חטיבה מורכבת ממחרוזת ראשית ומחרוזת משנה. המחרוזת הראשית מתחילה תמיד במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ה|איכה ה א-יד]] ומסתיימת במילה האחרונה של אותו פסוק, שאליה משתרשרת המילה הראשונה של מחרוזת המשנה. המילה השניה של המחרוזת הראשית היא תמיד מילה ראשונה של פסוקי [[איכה ד|איכה ד א-יד]]. הטורים השני, השלישי והרביעי מתחילים במילים הראשונות של פסוקי [[איכה ג|איכה ג א-מב]], מהסוף להתחלה. הטור החמישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ב|איכה ב א-יד]], והשישי במילה ראשונה של פסוקי [[איכה א|איכה א א-יד]]. מחרוזות המשנה משורשרות למחרוזות העיקריות, ושני הטורים הבאים פותחים מבמילות הקבע &quot;למה תהיה כ-&quot;, ו&quot;זכור&quot;. אחריהם באה אות מהאקרוסטיכון &quot;אלעזר בירבי קליר&quot;, סה&quot;כ ג' פעמים. בטור השני בכל חטיבה רמוזה אחת מ[[W:משמרות כהונה|כ&quot;ד משמרות הכהונה]], בטור הרביעי שנים עשר המזלות, ובחמישי שנים עשר החודשים. האקרוסטיכון האלפביתי, הפתיחות המקראיות מאיכה, ואזכורי המשמרות, ממשיכים בקינה {{צ|[[שבת סורו מני]]}}, שהיא המשך הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}.
| מנהגים = נאמרת למנהג האיטליאנים בשחרית של ט' באב. היתה נהוגה גם למנהג רומניא.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}.  סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 13 עד ה', 6 עד נ'); '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול 3)}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי {{ג|מְרוֹן}} שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי {{ג|טְלָאֵי}} תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}{{ג|בִיבֵי}} תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

'''חֶרְפָּתֵנוּ''' {{סי|אָ|3}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|אִ|3}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|אֶ|3}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה {{ג|עָמֹק}} עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת {{ג|שׁוֹר}} אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה {{ג|זִיו}} נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

'''לְנָכְרִים''' {{סי|לִ|3}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לַ|3}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גֵּ}}רִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גָּ}}זִית {{ג|לְהַפְשִׁיט}} הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גַּ}}בֵּי {{ג|תְאוֹמֵי}} נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|גֶּ}}דֶשׁ {{ג|שְׁלִישִׁי}} מִמְּנוֹת / {{סי|גְּ}}עָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} {{סי|גּ}}וֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

'''כְּאַלְמָנוֹת''' {{סי|עִ|3}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ע|3}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|עָ|3}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} {{סי|דְּ}}אָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דֵּ}}י {{ג|עַיְתָּה לוֹ}} וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} {{סי|דָּ}}אַב {{ג|סַרְטָן}} בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דְּ}}מֹעַ מְבַכּוֹת {{ג|תַּמּוּז}} כְּבָאוּ / {{סי|דּ}}וֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

'''יָבֹאוּ''' {{סי|זְ|3}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ז|3}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|זֹ|3}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} {{סי|הַ}}לַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} {{סי|הִ}}רְוַנִי {{ג|וּמִלֶּחֶם}} בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} {{סי|הֲ}}לוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} {{סי|הַ}}הַגְרִים {{ג|אֲרִי}} וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|ה}}וֹרֵס {{ג|אָב}} וָאֵם חִלּוּנוּ / {{סי|הַ}}שֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} {{סי|הַ}}מְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

'''לָנוּ''' {{סי|רָ|3}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ר|3}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רְ|3}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} {{ג|כְּמִיָּמִין}} כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד {{ג|בְּתוּלָה}} מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי {{ג|בַּשִּׁשִּׁי}} יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

'''לֶחֶם''' {{סי|בַּ|3}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בָ|3}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל {{ג|וְקוֹץ}} נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ {{ג|בַּפֶּלֶס}} זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת {{ג|בַּשְּׁבִיעִי}} עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

'''סָבַלְנוּ''' {{סי|יִ|3}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} {{ג|וַאֲבִיָּה}} בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם {{ג|עַקְרָב}} תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / {{ג|בְּבוּל}} שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

'''מִיָּדָם''' {{סי|רֻ|3}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רֵ|3}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רֹ|3}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד {{ג|וְאַרְבֵּל}} הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי {{ג|קֶשֶׁת}} בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד {{ג|תְּשִׁיעִי}} דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

'''הַמִּדְבָּר''' {{סי|בְּ|3}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בַ|3}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל {{ג|כָּבוּל}} מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ {{ג|גְּדָיֵי}} מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / {{ג|בֶּעָשׂוֹר}} עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

'''רָעָב''' {{סי|יָ|3}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|י|3}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יָ|3}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת {{ג|קָנָה}} אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד {{ג|דְּלָיָו}} חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד {{ג|שְׁבָט}} לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

'''יְהוּדָה''' {{סי|קְ|3}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|קָ|3}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|קֹ|3}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר {{ג|צְפַת}} אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} {{ג|נִדְגִּים}} רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ {{ג|אֲדָר}} קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

'''נֶהְדְּרוּ''' {{סי|לְ|3}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ל|3}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לְ|3}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ {{ג|וּמִמְּעוֹן}} נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

'''כָּשְׁלוּ''' {{סי|יְ|3}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ {{ג|שִׁיחִים}} לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

'''מִנְּגִינָתָם''' {{סי|רְ|3}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רַ|3}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רָ|3}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד{{ש}}
{{הור|(אלהי דוד ובונה ירושלים)}}

{{הור|קטעי-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}:}}{{ש}}
{{טורים שווים|{{הור|למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''דָּוִד''' זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב '''שָׁבַת'''
|{{הור|למנהג רומניא:}}{{ש}}
'''זְקֵנִים''' {{סי|אֲ|3}}דִירֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|ל|3}}וּפָצוּ וְנָפוֹצוּ מִיְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|עֵ|3}}ת סוֹעָה בְּגָזִית נִשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|זְ|3}}קֵנַי חָרָשׁ וּמַסְגֵּר הׇשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|רֶ|3}}גֶל וּמוֹעֵד וְשַׁבָּת{{ש}}
שֻׁכַּח בְּצִיּוֹן וְשׂוֹשׂ '''שָבַת'''{{הערה|לדעת עזרא פליישר, קטע מעבר זה אינו מיועד לקרובה זו, אלא נתגלגל מקרובת {{צ|[[אהלי איכה]]}}.}}
}}
{{הור|[[שבת סורו מני]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]</text>
      <sha1>hkoaqxyx7xg7ww38u3ejd5satr1o2y7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ שפל רומי וגדל שברי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732838</id>
    <revision>
      <id>3023063</id>
      <parentid>3023037</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:40:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קרובת ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]; הוספת [[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023063</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5284" sha1="4evfm1fcvdtbxlil87qd4k9hrvlqmnn" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
{{הור2|קרובות לעשרת בטבת כמנהג הספרדים. לפי המנהג המאוחר אין אומרים פיוטים בחזרת הש&quot;ץ, והפיוט נאמר לאחר חזרת הש&quot;ץ כפתיחה לסליחות}}
{{הור|סימן: '''שמעיה ברב דויד''', '''א&quot;ב''' (עד ס')}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְגָדַל שִׁבְרִי{{ש}}
{{סי|מְ|3}}שׁוֹמֵם אֵשֵׁב יוֹם סָמַךְ הָאֲרִי{{ש}}
{{סי|עַ|3}}ל צְבִ{{סי|י הַ|3}}ר קֹדֶשׁ צִיּוֹן עִירִי{{ש}}
לָכֵן אֲקוֹנֵן וְאֶתְאַבֵּל בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי

'''בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי''' {{סי|אַ|1}}רְיֵה עָלָה בְחֵמָה{{ש}}
'''בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ''' {{סי|בָּ|1}}נָה עָלַי חוֹמָה{{ש}}
{{סי|גָּ|1}}שׁ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַעֲשׂוֹת בְּעַמִּי נְקָמָה
: וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה.{{ממס|בראשית יד ח}}

{{סי|מִ|2}}לְחָמָה שִׁית מִשְׂגַּבִּי וּמוֹשִׁיעִי{{ש}}
בְּאוֹיְבִי וּמַכְנִיעִי{{ש}}
כּוֹס מָלֵא מֶסֶךְ הַשְׁקֵם יְיָ רוֹעִי{{ש}}
: מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}}{{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}

'''בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי''' {{סי|דְּ|1}}לָקַנִי אוֹיֵב בַּחֶרֶב{{ש}}
'''בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֵ|1}}כִין עָלַי אוֹרֵב{{ש}}
{{סי|וְ|1}}עַל זֹאת אֲקוֹנֵן וְגִילִי עָרֵב{{ש}}
: אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב.{{ממס|ירמיהו ו ד}}

{{סי|עֶ|2}}רֶב {{סי|יֵהָ|2}}פֵךְ לְבֹקֶר וּבוֹגְדִים אַל יַעֲלוּ עָל{{ש}}
חֹן עַל עַמְּךָ וְלִכְאֵבָם הַעֲלֵה תַעַל{{ש}}
זְכֹר לִי בְּרִית אָבוֹת בְּפָרְשִׂי לְךָ כַּף וְשַׁעַל{{ש}}
: מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}}{{ש}}
{{הור|ונאמן}}

'''בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי''' {{סי|זְ|1}}אֵב עֲרָבוֹת עַל עַמִּי נוֹהֵם{{ש}}
'''בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ''' [{{סי|חָ|1}}נָה בְחֵילוֹ עֲלֵיהֶם]{{ש}}
{{סי|טָ|1}}רֹף טֹרַף כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֶם{{ש}}
: נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ה ו}}

עָרֵיהֶם שָׂרְפוּ {{סי|בָ|2}}אֵשׁ בִּרְבוֹת תְּלָאוֹת{{ש}}
{{סי|ר|2}}וּמָה יְיָ בְּעֻזֶּךָ זֵדִים לְהַשְׁאוֹת{{ש}}
{{סי|בּ|2}}וֹשׁ יֵבוֹשׁוּ בַּעֲשׂוֹתְךָ עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת{{ש}}
:קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יְיָ צְבָאוֹת{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

'''בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי''' {{סי|יְ|1}}דֵי צָר הֶחֱזִיקוּ מָגֵן וְצִנָּה{{ש}}
'''בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ''' {{סי|כְּ|1}}אִישׁ עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה עַל קִרְיָה נֶאֱמָנָה{{ש}}
{{סי|לְ|1}}זֹאת חִגְרִי שַׂק עֵדָה עֲדִינָה{{ש}}
: גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה.{{ממס|ירמיהו ז כט}}

קִינָה {{סי|דּ|2}}וֹבֵר עַמְּךָ בְּיוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָ{{ש}}
{{סי|וְ|2}}עַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מַיִם עַל חָרְבָּן בֵּיתֶךָ{{ש}}
{{סי|י|2}}וֹם נָקָם תָּעִיר לְצָרִים הוֹמִים בְּבֵיתֶךָ{{ש}}
:{{סי|דְּ|2}}רָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי וְלַמְּדֵנִי אוֹרְחוֹתֶיךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה ד}}{{ש}}
{{הור|וחננו}}

'''בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי''' {{סי|מֹ|1}}נַי שָֽׁפְכוּ עַל עִירִי סוֹלְלָה{{ש}}
'''בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נִ|1}}זְרִי הָשְׁלַךְ וְתִפְאַרְתִּי נָפְלָה{{ש}}
{{סי|סְ|1}}בָבוּנִי הָעֹשִׂים מַכָּתִי נַחְלָה{{ש}}
:מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה.{{ממס|ירמיהו ד יט}}

אוֹחִילָה יוֹם זֶה לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה{{ש}}
וַאֲחַלֶּה פָנָיו לַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְחוֹבָה{{ש}}
אַל תֵּפֶן לְרִשְׁעֵנוּ וּמְחֵה חַטָּאת כְּתוּבָה{{ש}}
: הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה.{{ממס|איכה ה כא}}
{{הור|והחזירנו}}
{{הור2|סליחות}}
[[קטגוריה:עשרה בטבת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>4evfm1fcvdtbxlil87qd4k9hrvlqmnn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ שפל רומי יום דימה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732843</id>
    <revision>
      <id>3023065</id>
      <parentid>3023038</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:41:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קרובת ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]; הוספת [[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023065</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5631" sha1="da69sc30p9nsw4qtzd7d4zpnmtrkl9y" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קרובות לשבעה עשר בתמוז כמנהג הספרדים. לפי המנהג המאוחר אין אומרים פיוטים בחזרת הש&quot;ץ, והפיוט נאמר לאחר חזרת הש&quot;ץ כפתיחה לסליחות}}
{{הור|סימן: '''שמואל'''; '''א&quot;ב''' (עד ס')}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי יוֹם דִּמָּה רָשָׁע לְהַכְנִיעִי{{ש}}
{{סי|מְ}}שׂוֹשׂ לִבִּי שָׁבַת {{סי|וְ}}הֻשְׁלַכְתִּי מִבֵּית מַרְגּוֹעִי{{ש}}
{{סי|אָ}}נוּ וְאָבְלוּ פְּתָחַי יוֹם נֶאֱסַף נְדִיבִי וְשׁוֹעִי{{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן אֲקוֹנֵן מִיָּמִים יָמִימָה בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי

'''בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי''' {{סי|אָ|1}}פְפוּ עָלַי רָעוֹת וַאֲנָחוֹת{{ש}}
'''בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ''' {{סי|בְּ|1}}אַנְחָתִי יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי מְנוּחוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ|1}}עֹה גָעִיתִי בִּבְכִי וְעַל כָּל רֹאשׁ קָרְחוֹת{{ר1}}
כִּי בְיוֹם זֶה נִשְׁתַּבְּרוּ הַלֻּחוֹת

הַלֻּחוֹת יְצָאוּנִי וְסָבְבוּ עָלַי תְּלָאוֹת{{ש}}
וְגָבְרָה יַד צָרִי וְזֵרַנִי בְּכָל פֵּאוֹת{{ש}}
סֹב נָא וְהָגֵן מְיַחֲלֵי קֵץ פְּלָאוֹת{{ר1}}
כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פד יב}}{{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}

'''בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי''' {{סי|דִּ|1}}מִּיתִי עֲלוֹת מִטִּיט הַיָּוֵן וְאֵין מַעֲמִיד{{ש}}
'''בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ''' {{סי|הָ|1}}יִיתִי לְבִזָּה לְמַאֲכָל וּלְהַשְׁמִיד{{ש}}
{{סי|וְ|1}}לֹא מָצָאתִי מָנוֹחַ וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד{{ר1}}
כִּי בוֹ בֻּטַּל הַתָּמִיד

הַתָּמִיד יוֹם הוּסַר גָּבְרָה יִלְלָתִי כְּיִלְלַת אֶגְלַיִם{{ש}}
וּמִסְפְּדִי גָדַל כְּמִסְפֵּד הֲדַדְרִמּוֹן כִּפְלַיִם{{ש}}
סֹב נָא וְהַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ אֵל שׁוֹכֵן שָׁמַיִם{{ר1}}
יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם.{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}}
{{הור|ונאמן}}

'''בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי''' {{סי|זַ|1}}עַם צוּר נָשָׂאתִי וַחֲמָתוֹ בִּי הִבְעִיר{{ש}}
'''בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ''' {{סי|חַ|1}}לְחָלָה אֲחָזַתְנִי וְסַעַר מַסְעִיר{{ש}}
{{סי|ט|1}}וֹבוֹת נָשִׁיתִי וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי בְּתִגְרַת שֵׂעִיר{{ר1}}
כִּי בוֹ הָבְקְעָה הָעִיר

הָעִיר יוֹם הָבְקְעָה בְּקוּם תֵּימָן וּמַגְדִּיאֵל{{ש}}
וְאָזְלַת יָדִי וְלֹא מָצְאָה לָאֵל{{ש}}
סֹב נָא וְהַקְדֵּשׁ פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל{{ר1}}
וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו כט כג}}{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

'''בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי''' {{סי|י|1}}וֹם הוֹ הוֹ יוֹם תּוֹכֵחָה וְעֶבְרָה{{ש}}
'''בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ''' {{סי|כְּ|1}}בוֹדִי גָלָה וְתִפְאַרְתִּי הוּסָרָה{{ש}}
{{סי|לְ|1}}שִׁבְרִי אֵין כֵּהָה וּמַכָּתִי נַחְלָה וְרוּחִי נִשְׁבָּרָה{{ר1}}
כִּי בוֹ שָׂרַף אַפּוֹסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה

הַתּוֹרָה יוֹם נִשְׂרְפָה חֻדְּשׁוּ עָלַי יְגוֹנַי{{ש}}
וְשָבְתוּ מֵעִיר קֹדֶשׁ יְשִׁישַׁי וּזְקֵנַי{{ש}}
סֹב נָא וְחֹן בְּעֻזְּךָ עֲדַת אֱמוּנַי{{ר1}}
רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ.{{ממס|ישעיהו יא ב}}{{ש}}
{{הור|וחננו}}

'''בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי''' {{סי|מְ|1}}עֻוָּתִי מָדַד זָר בְּסַאסְּאָה וּבָהּ כָּל{{ש}}
'''בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ''' {{סי|נָ|1}}וִי הֵשַׁם זָר וְאֶת יַעֲקֹב אָכַל{{ש}}
{{סי|סְ|1}}פוֹת שָׁנָה בְשָׁנָה בְּיוֹם זֶה מַמְּרוֹר אוֹכַל{{ר1}}
כִּי בוֹ הָעֳמָד צֶלֶם בַּהֵיכָל

יוֹם הָעֳמָד פֶּסֶל קִנְאָה וְתוֹעֵבָה{{ש}}
וּבוֹ חֻבְּלָה רוּחִי וְתוֹחַלְתִּי נִכְזְבָה{{ש}}
סָב נָא וְרַפֵּא מְשׁוּבַת עַמְּךָ וְתֹאהֲבֵם נְדָבָה{{ר1}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה.{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
{{הור2|סליחות}}
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבעה עשר בתמוז]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>da69sc30p9nsw4qtzd7d4zpnmtrkl9y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בת ציון שמעתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733117</id>
    <revision>
      <id>3023166</id>
      <parentid>3022778</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T19:44:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023166</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8644" sha1="6zpb0oomixm1veygxa5brbbvlu422ba" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= בת ציון שמעתי ממררת אמריה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על חורבן הבית]]{{הערה|קינה זו מחקה באופן חלקי את הקינה הקדומה {{צ|[[אלי ציון]]}}.}}
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ? לוי
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], בתו, ר' אליהו הלוי
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = (בת ציון) (ה)לוי חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-1939}}
| מנהגים = נאמרת נהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר בתוך הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}, שם היא נקשרת עניינית עם האופן [[דממו שרפים]]. גם במחזור בני רומא היא מופיעה לקראת סוף הקינות. היו קהילות יוצאי תימן שאמרוה גם כן כסליחה.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח עדות המזרח==
&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;{{הור|סימן: '''לוי חזק''' (ריה&quot;ל)}}

בַּת צִיּוֹן שָׁמַעְתִּי / מְמָרֶרֶת אֲמָרֶיהָ{{ש}}
אֲהָהּ כִּי כוֹס שָׁתִיתִי / וּמָצִיתִי שְׁמָרֶיהָ{{ש}}
אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה / אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ{{ש}}
כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק / עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

יְיֵלִיל יַעַר לְבָנוֹן / אֲרָזֶיךָ אֵשׁ אָכְלָה{{ש}}
וְשַעַר צִיּוֹן יִסְפֹּד / כִּי אֵל עָשָׂה כָלָה{{ש}}
וְתִתְפַּלֵּשׁ הָעֲזָרָה / כִּי שָבְתָה הָעוֹלָה{{ש}}
וְהַלִּשְׁכָּה תְּקוֹנֵן / כִּי אָפְסוּ סַנְהֶדְרֶיהָ
{{רפרן|אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|לִ}}שְׁכַּת בִּירָה תִּבְכֶּה / אוֹי עַל זֶרַע אַהֲרֹן{{ש}}
וּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים / אוֹי עַל גְּנִיזַת אָרוֹן{{ש}}
וְהַפָּרֹכֶת תִּזְעַק / אֵין לִמְקוֹמִי יִתְרוֹן{{ש}}
כִּי רָאֲתָה אַכְזָרִים / גִּלּוּ אֶת סְתָרֶיהָ
{{רפרן|אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|וְ}}הַמַּחְתָּה מְקוֹנֶנֶת / אַיֵּה קְטֹרֶת סַמִּים{{ש}}
וְלֵב אַהֲרֹן יִקָּרַע / עַל אוּרִים וְתֻמִּים{{ש}}
וּמִזְבֵּחַ יִתְרַגֵּז / עַל עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים{{ש}}
מַדּוּעַ לֹא בְּעִתָּהּ / יָכִינוּ סוֹדְרֶיהָ
{{רפרן|אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|יְ}}יֵלִיל כִּנּוֹר לְוִיִּם / מִי יָעִיר נְגִינוֹתַי{{ש}}
וְתַעֲנֶה מְנוֹרָה טְהוֹרָה / מִי יַעֲלֶה נֵרוֹתַי{{ש}}
וְהָאֹהֶל מִתְאוֹנֵן / אֵין מֵקִים יְרִיעוֹתַי{{ש}}
וְהַתּוֹרָה תִּתְרַעֵם / כִּי חָדְלוּ שׁוֹחֲרֶיהָ
{{רפרן|אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|ח}}וֹל יָחוּל הַשֻּׁלְחָן / אֵי עוֹרְכֵי מַעֲרָכָה{{ש}}
וּכְהֻנָּה כֵּן תֶּהְגֶּה / אֵיכָה שָבְתָה מְלָאכָה{{ש}}
וּבַת עַמִּי עַל כָּל זֹאת / דִּמְעָתָהּ נִתָּכָה{{ש}}
כִּי לִפְנֵי צָרֶיהָ / הָלְכוּ שְׁבִי שָׂרֶיהָ
{{רפרן|אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|זֶ}}ה כַמֶּה מְיַחֶלֶת / יוֹם רָצוֹן מִמְּךָ צוּר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרָה כְּצִפּוֹר בְּיַד זָר / וְאֶפֶס עָזוּב וְעָצוּר{{ש}}
קוּם בְּטֶרֶם יִתַּמּוּ / עוֹלְלוֹת כֶּרֶם בָּצוּר{{ש}}
וּפְקֹד כַּנָּה נְטַשְׁתָּהּ / וּפָרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ
{{רפרן|וּפְקֹד כַּנָּה נְטַשְׁתָּהּ, וּפָרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ}}&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;

==נוסח איטליה==
{{הור|סימן: '''הלוי חזק''' (ריה&quot;ל)}}

הַדְרַת מַלְכוּתָךְ תִּגָּלֶה אֵל עֶלְיוֹן / וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעֹלָם וָעֶד{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן / כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}

בַּת צִיּוֹן שָׁמַעְתִּי / מְקוֹנֶנֶת אֲמָרֶיהָ{{ש}}
אֲהָהּ עַל כּוֹס שָׁתִיתִי / וּמָצִיתִי שְׁמָרֶיהָ{{ש}}
אֱלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה / אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ{{ש}}
כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק / עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

{{סי|הֵ}}ילִילִי יַעַר לְבָנוֹן / אֲרַיָּוֶךְ אֵשׁ אוֹכְלָה{{ש}}
שַׁעַר צִיּוֹן יִסְפֹּד / כִּי אֵלִי עָשָׂה בִי כָּלָה{{ש}}
וְתִתְפַּלַּשׁ הָעֲזָרָה / כִּי שָׁבְתָה הָעֲבוֹדָה{{ש}}
וְהַלִּשְׁכָּה תְקוֹנֵן / עַל כִּי אָסְפוּ סַנְהֶדְרֶיהָ

{{סי|לִ}}שְׁכַּת בִּירָה תִּבְכֶּה / אוֹי עַל זֶרַע אַהֲרֹן{{ש}}
וְגַם קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים / אוֹי עַל גְּנִיזַת אָרוֹן{{ש}}
וְהַפָּרֹכֶת תִּזְעַק / אוֹי עַל מְקוֹמִי וְתָרוֹן{{ש}}
כִּי רָאֲתָה זָרִים / גִּלּוּ סְתָרֶיהָ

{{סי|וְ}}הַמַּחְתָּה תְּקוֹנֵן / אַיֵּה קְטֹרֶת סַמִּים{{ש}}
וְלֵב אַהֲרֹן נִקְרַע / עַל אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים{{ש}}
וְהַמִּזְבֵּחַ יִתְרַגֵּז / עַל עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים{{ש}}
מַדּוּעַ לֹא בְּעִתָּהּ / יְכִינוּהָ סוֹדְרֶיהָ

{{סי|יְ}}יֵלִיל כִּנּוֹר לְוִיִּם / מִי יָעִיר נְגִינוֹתַי{{ש}}
וְתַעֲנֶה הַמְּנוֹרָה / מִי יַעֲלֶה נֵרוֹתַי{{ש}}
וְהָאֹהֶל מִתְאוֹנֵן / אֵין מֵקִים יְרִיעוֹתַי{{ש}}
וְהַתּוֹרָה תִּתְרַעֵם / כִּי חָדְלוּ שׁוֹמְרֶיהָ

{{סי|ח}}וֹל יָחוּל הַשֻּׁלְחָן / אֵי עוֹרְכֵי מַעֲרָכָה{{ש}}
וּכְיוֹנָה תֶּהְגֶּה / אֵיכָה שָבְתָה מְלָאכָה{{ש}}
וּבַת עַמִּי כָּל זֹאת / מֵהוֹדָהּ נִתָּכָה{{ש}}
וְלִפְנֵי צָרֶיהָ / הָלְכוּ שְׁבִי צִירֶיהָ

{{סי|זֶ}}ה כַמֶּה מְיַחֶלֶת / יוֹם רָצוֹן מִמְּךָ צוּר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרָה כַצִּפּוֹר בְּיַד צוּר / עָזוּב וְעָצוּר{{ש}}
קוּם בְּטֶרֶם יִתַּמּוּ / עוֹלְלוֹת כֶּרֶם נָצוּר{{ש}}
וּפְקֹד כַּנָּה נָטַשְׁתָּ / וּפָרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ.
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>6zpb0oomixm1veygxa5brbbvlu422ba</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023194</id>
      <parentid>3023166</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:23:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח עדות המזרח */</comment>
      <origin>3023194</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8659" sha1="3axrmup73ifmntn4w48vu4320sby5jt" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= בת ציון שמעתי ממררת אמריה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על חורבן הבית]]{{הערה|קינה זו מחקה באופן חלקי את הקינה הקדומה {{צ|[[אלי ציון]]}}.}}
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ? לוי
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], בתו, ר' אליהו הלוי
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = (בת ציון) (ה)לוי חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-1939}}
| מנהגים = נאמרת נהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר בתוך הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}, שם היא נקשרת עניינית עם האופן [[דממו שרפים]]. גם במחזור בני רומא היא מופיעה לקראת סוף הקינות. היו קהילות יוצאי תימן שאמרוה גם כן כסליחה.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח עדות המזרח==
&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;{{הור|סימן: '''לוי חזק''' (ריה&quot;ל)}}

בַּת צִיּוֹן שָׁמַעְתִּי / מְמָרֶרֶת אֲמָרֶיהָ{{ש}}
אֲהָהּ כִּי כוֹס שָׁתִיתִי / וּמָצִיתִי שְׁמָרֶיהָ{{ש}}
{{מודגש|אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה / אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ{{ש}}
כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק / עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

יְיֵלִיל יַעַר לְבָנוֹן / אֲרָזֶיךָ אֵשׁ אָכְלָה{{ש}}
וְשַעַר צִיּוֹן יִסְפֹּד / כִּי אֵל עָשָׂה כָלָה{{ש}}
וְתִתְפַּלֵּשׁ הָעֲזָרָה / כִּי שָבְתָה הָעוֹלָה{{ש}}
וְהַלִּשְׁכָּה תְּקוֹנֵן / כִּי אָפְסוּ סַנְהֶדְרֶיהָ
{{רפרן|אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|לִ}}שְׁכַּת בִּירָה תִּבְכֶּה / אוֹי עַל זֶרַע אַהֲרֹן{{ש}}
וּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים / אוֹי עַל גְּנִיזַת אָרוֹן{{ש}}
וְהַפָּרֹכֶת תִּזְעַק / אֵין לִמְקוֹמִי יִתְרוֹן{{ש}}
כִּי רָאֲתָה אַכְזָרִים / גִּלּוּ אֶת סְתָרֶיהָ
{{רפרן|אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|וְ}}הַמַּחְתָּה מְקוֹנֶנֶת / אַיֵּה קְטֹרֶת סַמִּים{{ש}}
וְלֵב אַהֲרֹן יִקָּרַע / עַל אוּרִים וְתֻמִּים{{ש}}
וּמִזְבֵּחַ יִתְרַגֵּז / עַל עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים{{ש}}
מַדּוּעַ לֹא בְּעִתָּהּ / יָכִינוּ סוֹדְרֶיהָ
{{רפרן|אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|יְ}}יֵלִיל כִּנּוֹר לְוִיִּם / מִי יָעִיר נְגִינוֹתַי{{ש}}
וְתַעֲנֶה מְנוֹרָה טְהוֹרָה / מִי יַעֲלֶה נֵרוֹתַי{{ש}}
וְהָאֹהֶל מִתְאוֹנֵן / אֵין מֵקִים יְרִיעוֹתַי{{ש}}
וְהַתּוֹרָה תִּתְרַעֵם / כִּי חָדְלוּ שׁוֹחֲרֶיהָ
{{רפרן|אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|ח}}וֹל יָחוּל הַשֻּׁלְחָן / אֵי עוֹרְכֵי מַעֲרָכָה{{ש}}
וּכְהֻנָּה כֵּן תֶּהְגֶּה / אֵיכָה שָבְתָה מְלָאכָה{{ש}}
וּבַת עַמִּי עַל כָּל זֹאת / דִּמְעָתָהּ נִתָּכָה{{ש}}
כִּי לִפְנֵי צָרֶיהָ / הָלְכוּ שְׁבִי שָׂרֶיהָ
{{רפרן|אֵלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|זֶ}}ה כַמֶּה מְיַחֶלֶת / יוֹם רָצוֹן מִמְּךָ צוּר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרָה כְּצִפּוֹר בְּיַד זָר / וְאֶפֶס עָזוּב וְעָצוּר{{ש}}
קוּם בְּטֶרֶם יִתַּמּוּ / עוֹלְלוֹת כֶּרֶם בָּצוּר{{ש}}
וּפְקֹד כַּנָּה נְטַשְׁתָּהּ / וּפָרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ
{{רפרן|וּפְקֹד כַּנָּה נְטַשְׁתָּהּ, וּפָרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ}}&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;

==נוסח איטליה==
{{הור|סימן: '''הלוי חזק''' (ריה&quot;ל)}}

הַדְרַת מַלְכוּתָךְ תִּגָּלֶה אֵל עֶלְיוֹן / וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעֹלָם וָעֶד{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן / כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}

בַּת צִיּוֹן שָׁמַעְתִּי / מְקוֹנֶנֶת אֲמָרֶיהָ{{ש}}
אֲהָהּ עַל כּוֹס שָׁתִיתִי / וּמָצִיתִי שְׁמָרֶיהָ{{ש}}
אֱלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה / אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ{{ש}}
כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק / עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

{{סי|הֵ}}ילִילִי יַעַר לְבָנוֹן / אֲרַיָּוֶךְ אֵשׁ אוֹכְלָה{{ש}}
שַׁעַר צִיּוֹן יִסְפֹּד / כִּי אֵלִי עָשָׂה בִי כָּלָה{{ש}}
וְתִתְפַּלַּשׁ הָעֲזָרָה / כִּי שָׁבְתָה הָעֲבוֹדָה{{ש}}
וְהַלִּשְׁכָּה תְקוֹנֵן / עַל כִּי אָסְפוּ סַנְהֶדְרֶיהָ

{{סי|לִ}}שְׁכַּת בִּירָה תִּבְכֶּה / אוֹי עַל זֶרַע אַהֲרֹן{{ש}}
וְגַם קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים / אוֹי עַל גְּנִיזַת אָרוֹן{{ש}}
וְהַפָּרֹכֶת תִּזְעַק / אוֹי עַל מְקוֹמִי וְתָרוֹן{{ש}}
כִּי רָאֲתָה זָרִים / גִּלּוּ סְתָרֶיהָ

{{סי|וְ}}הַמַּחְתָּה תְּקוֹנֵן / אַיֵּה קְטֹרֶת סַמִּים{{ש}}
וְלֵב אַהֲרֹן נִקְרַע / עַל אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים{{ש}}
וְהַמִּזְבֵּחַ יִתְרַגֵּז / עַל עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים{{ש}}
מַדּוּעַ לֹא בְּעִתָּהּ / יְכִינוּהָ סוֹדְרֶיהָ

{{סי|יְ}}יֵלִיל כִּנּוֹר לְוִיִּם / מִי יָעִיר נְגִינוֹתַי{{ש}}
וְתַעֲנֶה הַמְּנוֹרָה / מִי יַעֲלֶה נֵרוֹתַי{{ש}}
וְהָאֹהֶל מִתְאוֹנֵן / אֵין מֵקִים יְרִיעוֹתַי{{ש}}
וְהַתּוֹרָה תִּתְרַעֵם / כִּי חָדְלוּ שׁוֹמְרֶיהָ

{{סי|ח}}וֹל יָחוּל הַשֻּׁלְחָן / אֵי עוֹרְכֵי מַעֲרָכָה{{ש}}
וּכְיוֹנָה תֶּהְגֶּה / אֵיכָה שָבְתָה מְלָאכָה{{ש}}
וּבַת עַמִּי כָּל זֹאת / מֵהוֹדָהּ נִתָּכָה{{ש}}
וְלִפְנֵי צָרֶיהָ / הָלְכוּ שְׁבִי צִירֶיהָ

{{סי|זֶ}}ה כַמֶּה מְיַחֶלֶת / יוֹם רָצוֹן מִמְּךָ צוּר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרָה כַצִּפּוֹר בְּיַד צוּר / עָזוּב וְעָצוּר{{ש}}
קוּם בְּטֶרֶם יִתַּמּוּ / עוֹלְלוֹת כֶּרֶם נָצוּר{{ש}}
וּפְקֹד כַּנָּה נָטַשְׁתָּ / וּפָרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ.
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>3axrmup73ifmntn4w48vu4320sby5jt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>על היכלי אבכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733481</id>
    <revision>
      <id>3023183</id>
      <parentid>3022750</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:13:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023183</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1757" sha1="p9ndafmyqf9tex5w6xigw8e47h7pc51" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''עבאס חזק'''}}

{{סי|עַ}}ל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה {{ש}}
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה

{{סי|בְּ}}כִי תָמִיד עַל הַחֻרְבָּן פַּעֲמָיִם{{ש}}
אֶרֶץ צְבִי וִירוּשָׁלָיִם{{ש}}
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלְכוּ בַגּוֹלָה
{{רפרן|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה{{ש}}
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה{{ש}}
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה
{{רפרן|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|סִ}}פְדִי תּוֹרָה כִּי חֻלְלָה תִּפְאַרְתֵּךְ{{ש}}
נָפְלָה נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ{{ש}}
עַל זֹאת אֶשָּׂא קִינָה עַל אָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה
{{רפרן|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|חִזְק}}וּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם{{ש}}
נָקָם אַלְבִּישׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם{{ש}}
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכֹּן כְּבַתְּחִלָּה{{ש}}
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]
[[קטגוריה:יהודה בן שמואל אבן עבאס]]</text>
      <sha1>p9ndafmyqf9tex5w6xigw8e47h7pc51</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1733503</id>
    <revision>
      <id>3023148</id>
      <parentid>3008413</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T17:10:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו מס' 3</comment>
      <origin>3023148</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43244" sha1="odtavcc1xjk2gaw4yvrgj98ichaya28" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 - רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), התשפ&quot;ה-2025
&lt;שם קצר&gt; הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005), התשפ&quot;ה-2025

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 2426|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 - רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)|12014)); ((תשפ&quot;ו, 455|תיקון|12142)), ((1988|תיקון מס' 2|12370)), ((2332|תיקון מס' 3|12457)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 3א(ד1)(1)]] [[+|ו-3א(ד)(2)]] [[=החוק|לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]] (להלן - החוק), ובהמשך לפרטים [[בתוספת]] שסומנו בכוכבית ושנכללו [[בצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 - רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), התשפ&quot;ה-2025]], אני מודיעה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בהודעה זו -
:- &quot;הוראת המעבר&quot; - הוראת המעבר [[שבסעיף 3]];
:- &quot;תקנה 396/2005&quot; - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/396 | תקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי והמועצה מיום 23 בפברואר 2005 בעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה במזון או במזון לבעלי חיים, מן הצומח או מן החי, או עליהם, המתקנת את דירקטיבת המועצה ‎91/414/EEC]], [[שבפרט 4 בתוספת השנייה א' לחוק]].

@ 2. החלת השינויים בנספחים לתקנה 396/2005
: יחולו בישראל השינויים בנספחים לתקנה 396/2005 שנקבעו בהוראות האיחוד האירופי ששמן בעברית ובאנגלית ומראה מקומן באתר הרשמי של האיחוד האירופי מפורטים [[תוספת|בטור א' בטבלה שבתוספת]], ואשר לצד כל אחד מהם מצוינים [[תוספת|בטור ב']] הפרטים בנספחים שתוקנו, [[תוספת|בטור ג']] - מועד כניסת השינויים לתוקף בהוראות האיחוד האירופי, [[תוספת|בטור ד']] - מועד כניסת השינויים לתוקף בישראל, [[תוספת|ובטור ה']] - הוראת מעבר אחרת.

@ 3. הוראת מעבר
: כאמור [[בסעיף 3א(ד)(4) לחוק]], אפשר להמשיך לשווק מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כמפורט [[תוספת|בטור ד' בטבלה שבתוספת]], לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, עד תום חיי המדף של המזון, אלא אם כן נקבעה [[תוספת|בטור ה' לטבלה האמורה]] הוראת מעבר אחרת, ולעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה למתן תעודת השחרור מתחנת ההסגר כמועד ייבוא המזון.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
=== השינויים בנספחים לתקנה 396/2005 שיחולו בישראל ===
@ : [[בתוספת זו]] -
: פרטים שלצידם סומן * נקבעו [[בצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 - רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), התשפ&quot;ה-2025]].
@ (תיקון: תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3) : &lt;div style=&quot;overlow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;min-width: 800px;&quot;
! {{מוקטן|מס' {{ש}} פרט}} !! style=&quot;min-width: 300px;&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם הוראת האיחוד האירופי המתקנת את הנספחים לתקנה 396/2005 בעברית ובאנגלית, ומראה המקום בחקיקת האיחוד האירופי !! style=&quot;min-width: 300px;&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פרטי הנספחים שתוקנו !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מועד כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל !! {{מוקטן|טור ה'}} {{ש}} הוראת מעבר אחרת
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/1318 מיום 15 במאי 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של prothioconazole במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1318 of 15 May 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels prothioconazole in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1318/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=OJ%3AL_202401318]]}}
| בנספח II החלפת העמודה בעניין prothioconazole
| 5 ביוני 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/1342 מיום 21 במאי 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של deltamethrin‏, metalaxyl‏, thiabendazole ו-trifloxystrobin במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1342 of 21 May 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for deltamethrin, metalaxyl, thiabendazole and trifloxystrobin in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1342/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1342/oj]]}}
| בנספח II החלפת העמודות בעניין deltamethrin‏, metalaxyl‏, thiabendazole ו-trifloxystrobin
| 11 ביוני 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/1355 מיום 21 במאי 2024 המתקנת את נספחים II‏, III ו-V לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של benzovindiflupyr‏, chlorantraniliprole‏, emamectin‏, quinclorac‏, spiromesifen ו-triflumuron במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1355 of 21 May 2024 amending Annexes II, III and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for benzovindiflupyr, chlorantraniliprole, emamectin, quinclorac, spiromesifen, and triflumuron in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1355/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32024R1355]]}}
| : בנספח II -
: (א) הוספת עמודה בעניין triflumuron;
: (ב) החלפת העמודות בעניין benzovindiflupyr‏, chlorantraniliprole ו-emamectin
: בנספח III חלק א' - החלפת העמודות בעניין quinclorac ו-spiromesifen
: בנספח V - מחיקת העמודה בעניין triflumuron
| 11 ביוני 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/1439 מיום 24 במאי 2024 המתקנת את נספחים II ו-III לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של fenazaquin‏, mepiquat ו-propamocarb במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1439 of 24 May 2024 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for fenazaquin, mepiquat and propamocarb in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1439/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32024R1439]]}}
| : בנספח II - החלפת העמודות בעניין fenazaquin ו-propamocarb
: בנספח III - חלק א' החלפת העמודה בעניין mepiquat
| 16 ביוני 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/341 מיום 22 בינואר 2024 המתקנת את נספחים II ו-V לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של diethofencarb‏, fenoxycarb‏, flutriafol ו-pencycuron במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/341 of 22 January 2024 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for diethofencarb, fenoxycarb, flutriafol and pencycuron in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/341/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32024R0341]]}}
| : בנספח II -
: (א) החלפת העמודות בעניין diethofencarb ו-flutriafol;
: (ב) מחיקת העמודות בעניין fenoxycarb ו-pencycuron
: בנספח V - הוספת העמודות בעניין fenoxycarb ו-pencycuron
| 12 באוגוסט 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/345 מיום 22 בינואר 2024 המתקנת את נספחים II‏, III ו-V לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של desmedipham‏, etridiazole‏, flurtamone‏, profoxydim‏, difenacoum ו-potassium permanganate במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/345 of 22 January 2024 amending Annexes II, III and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for desmedipham, etridiazole, flurtamone, profoxydim, difenacoum and potassium permanganate in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/345|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/345]]}}
| : בנספח II - מחיקת העמודות בעניין desmedipham‏, flurtamone ו-profoxydim
: בנספח III - מחיקת העמודה בעניין etridiazole
: בנספח V - הוספת העמודות בעניין desmedipham‏, etridiazole‏, flurtamone‏, profoxydim‏, difenacoum ו-potassium permanganate
| 12 באוגוסט 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/352 מיום 22 בינואר 2024 המתקנת את נספחים II ו-V לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של ‎(Z)-13-hexadecen-11-yn-1-yl acetate‏, ‎(Z,Z,Z,Z)-7,13,16,19-docosatetraen-1-yl isobutyrate‏, acrinathrin‏, azimsulfuron‏, famoxadone‏, prochloraz ו-sodium hypochlorite במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/352 of 22 January 2024 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for (Z)-13-hexadecen-11-yn-1-yl acetate, (Z,Z,Z,Z)-7,13,16,19-docosatetraen-1-yl isobutyrate, acrinathrin, azimsulfuron, famoxadone, prochloraz and sodium hypochlorite in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/352/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/352/oj/eng]]}}
| : בנספח II -
: (א) החלפת העמודה בעניין famoxadone;
: (ב) מחיקת העמודות בעניין acrinathrin‏, azimsulfuron ו-prochloraz
: בנספח V - הוספת העמודות בעניין ‎(Z)-13-hexadecen-11-yn-1-yl acetate‏, ‎(Z,Z,Z,Z)-7,13,16,19-docosatetraen-1-yl isobutyrate‏, acrinathrin‏, azimsulfuron‏, prochloraz
| 12 באוגוסט 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/376 מיום 24 בינואר 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של indoxacarb במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/376 of 24 January 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for indoxacarb in or on certain products }}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/376/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/376/oj]]}}
| בנספח II - החלפת העמודה בעניין indoxacarb
| 14 באוגוסט 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/398 מיום 29 בינואר 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של haloxyfop במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/398 of 29 January 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for haloxyfop in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/398/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/398/oj]]}}
| בנספח II - החלפת העמודה בעניין haloxyfop
| 19 באוגוסט 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/891 מיום 22 במרץ 2024 המתקנת את נספחים II ו-V לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של bifenazate במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/891 of 22 March 2024 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for bifenazate in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/891/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32024R0891]]}}
| : בנספח II - מחיקת העמודה בעניין bifenazate
: בנספח V - הוספת העמודה בעניין bifenazate
| 14 באוקטובר 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/1077 מיום 15 באפריל 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של ‎2,4-DB‏, iodosulfuron-methyl‏, mesotrione ו-pyraflufen-ethyl במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1077 of 15 April 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for 2,4-DB, iodosulfuron-methyl, mesotrione and pyraflufen-ethyl in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1077/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=OJ%3AL_202401077]]}}
| : בנספח II - החלפת העמודות בעניין ‎2,4-DB‏, iodosulfuron-methyl‏, mesotrione ו-pyraflufen-ethyl
| 6 בנובמבר 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/1314 מיום 15 במאי 2024 המתקנת את נספח III לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של dithianon במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1314 of 15 May 2024 amending Annex III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for dithianon in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1314/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1314/oj]]}}
| : בנספח III חלק א' החלפת העמודה בעניין dithianon
| 5 בדצמבר 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/2612 מיום 7 באוקטובר 2024 המתקנת את נספחים II‏, III ו-IV לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של chitosan‏, clopyralid‏, difenoconazole, שאריות זיקוק שומן (fat distillation residues)‏, flonicamid, חלבונים שעברו הידרוליזה (hydrolysed proteins) ו-lavandulyl senecioate במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2612 of 7 October 2024 amending Annexes II, III and IV to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for chitosan, clopyralid, difenoconazole, fat distillation residues, flonicamid, hydrolysed proteins, and lavandulyl senecioate in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2612/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2612/oj]]}}
| : בנספח II - החלפת העמודה בעניין flonicamid
: בנספח III - חלק א', החלפת העמודות בעניין clopyralid ו-difenoconazole
: בנספח IV - הוספת המובאות האלה: {{ש}} Chitosan {{ש}} חלבונים שעברו הידרוליזה (hydrolysed proteins) {{ש}} שאריות זיקוק שומן (fat distillation residues) {{ש}} Lavandulyl senecioate
| 27 באוקטובר 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| 14.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/2633 מיום 8 באוקטובר 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של azoxystrobin‏, famoxadone‏, flutriafol‏, mandipropamid ו-mefentrifluconazole במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2633 of 8 October 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for azoxystrobin, famoxadone, flutriafol, mandipropamid and mefentrifluconazole in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2633/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2633/oj]]}}
| : בנספח II - החלפת העמודות בעניין azoxystrobin‏, famoxadone‏, flutriafol‏, mandipropamid ו-mefentrifluconazole
| 28 באוקטובר 2024 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| 15.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/3196 מיום 18 בדצמבר 2024 המתקנת את נספח I לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין עלי צנון (radish leaves)
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/3196 of 18 December 2024 amending Annex I to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards radish leaves}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/3196/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32024R3196]]}}
| : בנספח I - חלק ב':
: (א) החלפת הערך (0243020-008) בעניין עלי צנון;
: (ב) הוספת הערך החדש בעניין עלי צנון קטנים (0251060-002) לאחר הערך טוריים צרי עלים (Wall rocket) (0251060-001);
: (ג) מחיקת הערת שוליים (3)
| 8 בינואר 2025 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| 16.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/2609 מיום 7 באוקטובר 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של napropamide‏, pyridaben ו-tebufenpyrad במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2609 of 7 October 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for napropamide, pyridaben and tebufenpyrad in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2609/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2609/oj]]}}
| : בנספח II - החלפת העמודות בעניין napropamide‏, pyridaben ו-tebufenpyrad
| 28 באפריל 2025 || 20 במאי 2025 || הוראת המעבר לא תחול לעניין רמות שאריות מרביות בעבור tebufenpyrad בענבי שולחן או עליהם
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| 17.* ||
: תקנת הנציבות (איחוד אירופי) 2024/2619 מיום 8 באוקטובר 2024 המתקנת את נספחים II ו-III לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של fosetyl‏, potassium phosphonates ו-disodium phosphonate במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2619 of 8 October 2024 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for fosetyl, potassium phosphonates and disodium phosphonate in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2619/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2619/oj]]}}
| : בנספח II - הוספת העמודות בעניין fosetyl ו-phosphonic acid
: בנספח III חלק א' - מחיקת העמודה בעניין fosetyl-Al
| 29 באפריל 2025 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| 18.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/2640 מיום 9 באוקטובר 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של ‎1,4-dimethylnaphthalene‏, difluoroacetic acid (DFA)‏, fluopyram ו-flupyradifurone במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2640 of 9 October 2024 amending and correcting Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for 1,4-dimethylnaphthalene, difluoroacetic acid (DFA), fluopyram and flupyradifurone in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2640/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=OJ%3AL_202402640]]}}
| : בנספח II - החלפת העמודות בעניין ‎1,4-dimethylnaphthalene‏, difluoroacetic acid (DFA)‏, fluopyram ו-flupyradifurone
| 30 באפריל 2025 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| 19.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2024/2711 מיום 22 באוקטובר 2024 המתקנת את נספחים II ו-V לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של thiacloprid במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2711 of 22 October 2024 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for thiacloprid in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2711/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2711/oj]]}}
| : בנספח II - מחיקת העמודה בעניין thiacloprid
: בנספח V - הוספת העמודה בעניין thiacloprid
| 12 במאי 2025 || 20 במאי 2025 || הוראת המעבר לא תחול לעניין רמות שאריות מרביות בעבור thiacloprid באגסים, אפרסקים, פטל (אדום וצהוב), פלפלים מתוקים/פלפלים, כרוב סיני וחסה או עליהם
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| 20.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2023/334 מיום 2 בפברואר 2023 המתקנת את נספחים II ו-V לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של clothianidin ו-thiamethoxam במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2023/334 of 2 February 2023 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for clothianidin and thiamethoxam in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/334/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/334/oj/eng]]}}
| : בנספח II - מחיקת העמודות בעניין clothianidin ו-thiamethoxam
: בנספח V - הוספת העמודות בעניין clothianidin ו-thiamethoxam
| 7 במרץ 2026 || 7 במרץ 2026 ||
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| 21.* ||
: תקנת הנציבות (EU) 2025/115 מיום 21 בינואר 2025 המתקנת את נספחים II ו-III לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של fluxapyroxad‏, lambda-cyhalothrin‏, metalaxyl‏, ((&lt;s&gt;and&lt;/s&gt;)) ((ו-))nicotine במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/115 of 21 January 2025 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for fluxapyroxad, lambda-cyhalothrin, metalaxyl, and nicotine in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/115/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/115/oj/eng]]}}
| : בנספח II - החלפת העמודות בעניין fluxapyroxad‏, lambda-cyhalothrin‏, metalaxyl
: בנספח III חלק א' - החלפת העמודה בעניין nicotine
| 10 בפברואר 2025 || 20 במאי 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| 22. ||
: תקנת הנציבות (EU) 2025/146 מיום 29 בינואר 2025 המתקנת את נספחים II ו-III לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של zoxamide במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/146 of 29 January 2025 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for zoxamide in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/146/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/146/oj/eng]]}}
| : (1) בנספח II - החלפת העמודה בעניין zoxamide;
: (2) בנספח III, בחלק א' - מחיקת העמודה בעניין zoxamide
| 19 באוגוסט 2025 || 24 באוגוסט 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| 23. ||
: תקנת הנציבות (EU) 2025/158 מיום 29 בינואר 2025 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של acetamiprid במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/158 of 29 January 2025 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for acetamiprid in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/158/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/158/oj/eng]]}}
| : בנספח II - החלפת העמודה בעניין acetamiprid
| 19 באוגוסט 2025 || 24 באוגוסט 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| 24. ||
: תקנת הנציבות (EU) 2025/195 מיום 3 בפברואר 2025 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של fenbuconazole ו-penconazole במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/195 of 3 February 2025 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for fenbuconazole and penconazole in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/195/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/195/oj/eng]]}}
| : בנספח II - החלפת העמודה בעניין fenbuconazole ו-penconazole
| 24 באוגוסט 2025 || 24 באוגוסט 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| 25. ||
: תקנת הנציבות (EU) 2025/581 מיום 27 במרץ 2025 המתקנת את נספחים II ו-IV לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של cycloxydim‏, dichlorprop-P‏, flupyradifurone‏, methyl nonyl ketone, שמנים צמחיים/שמן ציטרונלה, potassium sorbate ו-potassium phosphonate במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/581 of 27 March 2025 amending Annexes II and IV to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for cycloxydim, dichlorprop-P, flupyradifurone, methyl nonyl ketone, plant oils/citronella oil, potassium sorbate and potassium phosphonate in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/581/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/581/oj/eng]]}}
| : (1) בנספח II - החלפת העמודות בעניין cycloxydim‏, dichlorprop-P‏, flupyradifurone, ו-potassium phosphonate;
: (2) בנספח IV -
:: (א) מחיקת ההערות בעניין methyl nonyl ketone ו-plant oils/citronella oil;
:: (ב) הוספת מובאה בעניין Potassium sorbate
| 18 באפריל 2025 || 24 באוגוסט 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| 26. ||
: תקנה של הנציבות (EU) 2025/1164 מיום 13 ביוני 2025 לתיקון נספחים II ו-III לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של ציאנטרניליפרול, ציפלומטופן, דלתאמטרין, מפנטריפלוקונאזול, מפיקוואט ואוקסתיאפיפרולין במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2025/1164 of 13 June 2025 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for cyantraniliprole, cyflumetofen, deltamethrin, mefentrifluconazole, mepiquat and oxathiapiprolin in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1164/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=OJ:L_202501164]]}}
| : (1) בנספח II - החלפת העמודות בעניין cyantraniliprole‏, cyflumetofen‏, deltamethrin‏, mefentrifluconazole‏ ((&lt;s&gt;and&lt;/s&gt;)) ((ו-))oxathiapiprolin;
: (2) בנספח III - החלפת העמודה בעניין mepiquat
| 26 ביוני 2025 || 24 באוגוסט 2025 ||
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| 27. ||
: תקנה (EU) 2025/1163 מיום 13 ביוני 2025 לתיקון נספחים II‏, III ו-V לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של chlorpropham‏, fuberidazole‏, ipconazole‏, methoxyfenozide‏, S-metolachlor ו-triflusulfuron במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/1163 of 13 June 2025 amending Annexes II, III and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for chlorpropham, fuberidazole, ipconazole, methoxyfenozide, S-metolachlor and triflusulfuron in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1163/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32025R1163]]}}
| : (1) בנספח II -
:: (א) מחיקת העמודות בעניין fuberidazole‏, ipconazole‏, S-metolachlor ו-triflusulfuron;
:: (ב) החלפת העמודה בעניין methoxyfenozide;
: (2) בנספח III בחלק א' - החלפת העמודה בעניין chlorpropham;
: (3) בנספח V - הוספת העמודות בעניין fuberidazole‏, ipconazole‏, S-metolachlor ו-triflusulfuron
| 6 בינואר 2026 || 6 בינואר 2026 ||
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| 28. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (EU) 2025/1212 מיום 24 ביוני 2025 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור acetamiprid במוצרים מסוימים או עליהם 
: {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2025/1212 of 24 June 2025 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for acetamiprid in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1212/oj|Regulation - EU - 2025/1212 - EN - EUR-Lex (europa.eu)]]}}
| בנספח II החלפת העמודה בעניין acetamiprid || 14 ביולי 2025 || 1 בינואר 2026 ||
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| 29. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (EU) 2025/1305 מיום 2 ביולי 2025 המתקנת את נספחים II‏, III ו-IV לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור amidosulfuron‏, azoxystrobin‏, hexythiazox‏, isoxaben‏, picloram‏, propamocarb‏, sodium silver thiosulfate ו-tefluthrin במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2025/1305 of 2 July 2025 amending Annexes II, III and IV to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for amidosulfuron, azoxystrobin, hexythiazox, isoxaben, picloram, propamocarb, sodium silver thiosulfate and tefluthrin in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1305/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1305/oj/eng]]}}
| : (1) בנספח II החלפת העמודות בעניין azoxystrobin‏, hexythiazox‏, isoxaben‏, propamocarb ו-tefluthrin;
: (2) בנספח III החלפת העמודה בעניין picloram;
: (3) בנספח IV הוספת הערך בעניין Sodium silver thiosulfate 
| 22 ביולי 2025 || 1 בינואר 2026 ||
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| 30. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו-2) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (EU) 2025/2473 מיום 5 בדצמבר 2025 המתקנת את נספח IV לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור Betabaculovirus phoperculellae, ברזל (elemental iron) ושמן לפתית (rape seed oil) במוצרים מסוימים או עליהם 
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/2473 of 5 December 2025 amending Annex IV to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for Betabaculovirus phoperculellae, elemental iron and rape seed oil in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/2473/oj|Regulation - EU - 2025/2473 - EN - EUR-Lex((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))]]}}
| : בנספח IV -
: (1) מחיקת ההפניה להערת שוליים 1 לאחר המובאה שמנים צמחיים/שמן לפתית;
: (2) הוספת מובאות בעניין Betabaculovirus phoperculellae וברזל 
| 29 בדצמבר 2025 || 4 במאי 2026 ||
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| 31. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו-3) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (EU) 2026/140 מיום 22 בינואר 2026 המתקנת את נספחים II ו-III לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור acequinocyl‏, chlormequat‏, metalaxyl-M‏, pyraclostrobin‏, sulfoxaflor ו-trifloxystrobin במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/140 of 22 January 2026 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for acequinocyl, chlormequat, metalaxyl-M, pyraclostrobin, sulfoxaflor and trifloxystrobin in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/140/oj| https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/140/oj/eng]]}}
| : (()) (1) בנספח II - החלפת העמודות בעניין: acequinocyl‏, metalaxyl-M‏, pyraclostrobin‏, sulfoxaflor ו-trifloxystrobin;
: (()) (2) בנספח III חלק א' - החלפת העמודה בעניין: chlormequat
| 13 בפברואר 2026 || 15 ביולי 2026 ||
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| 32. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו-3) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (EU) 2026/147 מיום 22 בינואר 2026 המתקנת את נספחים II ו-V לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור benfluralin‏, benthiavalicarb ו-penflufen במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/147 of 22 January 2026 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for benfluralin, benthiavalicarb and penflufen in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/147/oj | https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/147/oj/eng]]}}
| : (()) (1) בנספח II - מחיקת העמודות בעניין benfluralin‏, benthiavalicarb ו-penflufen;
: (()) (2) בנספח V - הוספת העמודות בעניין benfluralin‏, benthiavalicarb ו-penflufen
| 12 באוגוסט 2026 || 12 באוגוסט 2026 ||
|- &lt;עוגן פרט 33&gt;
| 33. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו-3) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (EU) 2026/215 מיום 29 בינואר 2026 המתקנת את נספחים II ו-V לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור dimoxystrobin‏, ethephon ו-propamocarb במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/215 of 29 January 2026 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for dimoxystrobin, ethephon and propamocarb in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/215/oj | https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/215/oj/eng]]}}
| : (()) (1) בנספח II - מחיקת העמודות בעניין Dimoxystrobin‏, Ethephon ו-Propamocarb;
: (()) (2) בנספח V - הוספת העמודות בעניין Dimoxystrobin‏, Ethephon ו-Propamocarb
| 19 באוגוסט 2026 || 19 באוגוסט 2026 ||
: הוראת המעבר לא תחול לעניין רמות שאריות מרביות בעבור Ethephon בתפוחים ואוכמניות או עליהם
: ולעניין רמות שאריות מרביות בעבור Propamocarb בחסות או עליהן
|- &lt;עוגן פרט 34&gt;
| 34. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו-3) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (EU) 2026/742 מיום 30 במרץ 2026 המתקנת את נספחים II ו-III לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור cyflufenamid‏, fenazaquin וניקוטין במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/742 of 30 March 2026 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for cyflufenamid, fenazaquin and nicotine in or on certain products}}
: {{ltr|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/742/oj | https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32026R0742]]}}
| : (()) (1) בנספח II - החלפת העמודות בעניין cyflufenamid ו-fenazaquin;
: (2) בנספח III חלק א' - החלפת העמודה בעניין ניקוטין
| 19 באפריל 2026 || 15 ביולי 2026 ||
|- &lt;עוגן פרט 35&gt;
| 35. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו-3) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (איחוד אירופי) 2026/752 מיום 31 במרץ 2026 המתקנת את נספח IV לתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור Allium fistulosum, מעובד; lysate של Willaertia magna; מגנזיום הידרוקסיד E528; כדורי Onobrychis viciifolia (sainfoin) מיובשים ותמצית זרעי Vitis vinifera L.‎ (תמצית זרעי ענבים) במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/752 of 31 March 2026 amending Annex IV to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for Allium fistulosum, processed; lysate of Willaertia magna; magnesium hydroxide E528; Onobrychis viciifolia (sainfoin) dried pellets and Vitis vinifera L. seed extract (grape seed extract) in or on certain products}}
: {{ltr|1=[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/752/oj | https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32026R0752]]}}
| : בנספח IV - הוספת המבואות לעניין Allium fistulosum, processed‏; lysate of Willaertia magna‏; magnesium hydroxide E528‏; Onobrychis viciifolia (sainfoin) dried pellets‏; Vitis vinifera L. seed extract (grape seed extract)
| 19 באפריל 2026 || 15 ביולי 2026 ||
|- &lt;עוגן פרט 36&gt;
| 36. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו-3) --&gt; ||
: תקנת הנציבות (איחוד אירופי) 2026/751 מיום 31 במרץ 2026 המתקנת את תקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור Flupyradifurone ו-potassium phosphonate במוצרים מסוימים או עליהם
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/751 of 31 March 2026 correcting Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for flupyradifurone and potassium phosphonate in or on certain products}}
: {{ltr|1=[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/751/oj | https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32026R0751]]}}
| בנספח II - החלפת העמודות בעניין Flupyradifurone ו-potassium phosphonate
| 19 באפריל 2026 || 15 ביולי 2026 ||
|}
&lt;/div&gt;

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג באב התשפ&quot;ה (7 באוגוסט 2025)
&lt;חתימה&gt; פנינה אורן שנידור, מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות</text>
      <sha1>odtavcc1xjk2gaw4yvrgj98ichaya28</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1733510</id>
    <revision>
      <id>3023070</id>
      <parentid>3009890</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:53:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו מס' 2</comment>
      <origin>3023070</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14135" sha1="pk8uj1ocwsmvsnkl2vgbef3sa63k2v5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספחים II עד V להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 - תמרוקים), התשפ&quot;ה-2025 (תיקון: תשפ&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 - תמרוקים), התשפ&quot;ה-2025
&lt;שם קצר&gt; הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009), התשפ&quot;ה-2025

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 2468|הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 - תמרוקים)|12019)); ((תשפ&quot;ו, 2048|תיקון|12380)), ((2326|תיקון מס' 2|12456)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 55א12יז(י)]] [[=הפקודה|לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]] (להלן - הפקודה), אני מודיע על החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי כמפורט להלן:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בהודעה זו -
: &quot;הוראת המעבר&quot; - הוראת המעבר [[שבסעיף 3]];
:- &quot;תקנה 1223/2009&quot; - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1223/oj|תקנת האיחוד האירופי (EC) מס' 1223/2009 מיום 30 בנובמבר 2009 לעניין תמרוקים]] סעיפים: ‎2(b)‏, ‎2(c)‏, ‎2(k)‏, ‎2(l)‏, ‎2(m)‏, ‎2(n)‏, 14 ו-17 וכן נספחים (II) עד (VI), [[שבפרט 1 בתוספת הרביעית ב'3 לפקודה]].

@ 2. החלת השינויים בנספחים II עד V לתקנה 1223/2009 (תיקון: תשפ&quot;ו)
: יחולו בישראל השינויים בנספחים II עד V לתקנה 1223/2009 שנקבעו בהוראות האיחוד האירופי ששמן בעברית ובאנגלית ומראה מקומן באתר הרשמי של האיחוד האירופי מפורטים [[תוספת|בטור א' בטבלה שבתוספת]], ואשר לצד כל אחד מהם מצוינים [[תוספת|בטור ב']] הפרטים בנספחים II עד V שתוקנו, [[תוספת|בטור ג']] - מועד כניסת השינויים לתוקף בהוראות האיחוד האירופי, [[תוספת|בטור ד']] - מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, [[תוספת|ובטור ה']] - הוראת מעבר אחרת.

@ 3. הוראת מעבר
: כאמור [[בסעיף 55א12יז(ט)(4) לפקודה]], אפשר להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כמפורט [[תוספת|בטור ד' בטבלה שבתוספת]], לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, אלא אם כן נקבעה [[תוספת|בטור ה' לטבלה האמורה]] הוראת מעבר אחרת, ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי [[סעיף 62 לפקודת המכס]] כמועד ייבוא התמרוק.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
@ (תיקון: תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: &lt;div style=&quot;overlow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;min-width: 800px;&quot;
! {{מוקטן|מס' פרט}} !! style=&quot;min-width: 300px;&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! style=&quot;min-width: 300px;&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! !! שם הוראת האיחוד האירופי המתקנת את נספחים II עד V לתקנה 1223/2009 לתקנות האיחוד האירופי בעברית ובאנגלית, ומראה המקום בחקיקת האיחוד האירופי !! פרטי נספח שתוקנו !! מועד כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף !! מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל !! הוראת מעבר אחרת
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. ||
: תקנת הנציבות (האיחוד האירופי) 2025/877 מיום 12 במאי 2025 המשנה את תקנה (EC) מס' 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה לעניין השימוש בחלק מחומרים המסווגים כחומרים מסרטנים, גורמי מוטציות או רעילים לרבייה בתמרוקים
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/877 of 12 May 2025 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use in cosmetic products of certain substances classified as carcinogenic, mutagenic or toxic for reproduction}}
: {{דוכיווני|(([צ&quot;ל:]))|(([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/877/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/877/oj]]))}}
| : לנספח II נוספו 21 חומרים כחדשים לרשימת החומרים האסורים; תיקון כניסה (([צ&quot;ל: פרט])) 1580 (cymoxanil).
: בנספח III נמחק החומר המנוי במספר סידורי 311 (TPO) והוא הועבר לנספח II
| 1 בספטמבר 2025 || 1 בספטמבר 2025 || על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד'; ואולם, ניתן להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני המועד האמור ומכיל את הרכיב Trimethylbenzoyl Diphenylphosphine Oxide עד יום י&quot;ט באלול התשפ&quot;ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי [[סעיף 62 לפקודת המכס]] כמועד ייבוא התמרוק
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; || 
: תקנה (EU) 2026/78 של הנציבות האירופית מיום 12 בינואר 2026 לתיקון תקנה (EC) מס' 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה בנוגע לשימוש בתמרוקים בחומרים שסווגו כחומרים מסרטנים, מוטגניים או רעילים לרבייה 
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/78 of January 12, 2026 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use in cosmetic products of certain substances classified as carcinogenic, mutagenic or toxic for reproduction }}
: {{דוכיווני|מראה מקום:|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/78/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/AUTO/?uri=CELEX:32026R0078&amp;qid=1774199717689&amp;rid=3]]}}
|
: בנספח II: איסור על חומרי CMR חדשים: נוספו 15 חומרים חדשים לרשימת החומרים האסורים לשימוש, בהם: Acetone oxime‏, Trimethyl borate ו-N,N'-Methylenediacrylamide.
: איסור על כסף (Silver): האיסור הקיים על כסף קולואידי (ננו) עודכן כך שהוא כולל כעת גם &quot;כסף מסיבי&quot; (Silver massive) וגם &quot;אבקת כסף&quot; (Silver powder) בשל סיווגם כחומרים רעילים לרבייה (קטגוריה 2).
: איחוד רשומות: שלוש רשומות נפרדות בעבור חומצה פרבורית (Perboric acid) ומלחיה (רשומות 1397, 1398 ו-1399) אוחדו לרשומה אחת (1397).
: לנספח III: נוספו שני חומרים חדשים: Hexyl Salicylate: חומר זה נוסף לנספח עם מגבלות ריכוז ספציפיות המשתנות לפי סוג המוצר (תמרוק נשטף, תמרוק לא נשטף, משחת שיניים וכיוצא באלה) וקהל היעד (הגבלות מחמירות יותר לילדים מתחת לגיל 3).
: אבקת כסף (Silver powder): הוכנסה תחת מגבלות לשימוש במוצרים מסוימים בלבד (כמו משחות שיניים ומי פה) בריכוז מרבי של 0.05%.
: בנספח IV תוקן המספר הסידורי 142 כך שהתנאים לשימוש בכסף כחומר צבע עודכנו. השימוש מותר רק בעבור כסף בגודל חלקיקים מסוים (בין 100 ננומטר ל-1 מ&quot;מ) ובריכוז של עד 0.2% במוצרי שפתיים וצלליות לעיניים.
: בנספח V תוקן המספר הסידורי 7 כך שעודכנו לגביו הריכוזים המרביים המותרים (0.2% לתמרוק נשטף ו-0.15% לתמרוק שאינו נשטף). כמו כן, נוספו לגביו איסורים על שימוש בתמרוק העלול להוביל לשאיפה לריאות או בתמרוק לשימוש אוראלי, ונוספה חובת סימון אזהרה: &quot;יש להימנע ממגע עם העיניים&quot;.
| 1 במאי 2026 || בתוך ארבעה חודשים מיום פרסום הודעה זו (((הודעת התיקון פורסמה ביום 30.4.2026))) || על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד'.

|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 3. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו-2) --&gt; || rowspan=&quot;2&quot; |
: תקנה (EU) 2026/909 של הנציבות האירופית מיום 27 באפריל 2026 לתיקון תקנה (EC) מס' 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה בנוגע לשימוש בתמרוקים בחומרים Benzyl Salicylate‏, Triphenyl Phosphate‏, Ammonium Silver Zinc Aluminium Silicate, אלומיניום, מלחי אבץ מסיסים במים, שמן וטיבר מאצטל, Citral‏, HC Blue No 18‏, HC Red No 18‏, HC Yellow No 16‏, Hydroxypropyl-p-phenylenediamine ומלח הדיהידרוכלוריד שלו, ו-DHHB
: {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2026/909 of 27 April 2026 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use of Benzyl Salicylate, Triphenyl Phosphate, Ammonium Silver Zinc Aluminium Silicate, Aluminium, water-soluble zinc salts, Acetylated Vetiver Oil, Citral, HC Blue No 18, HC Red No 18, HC Yellow No 16, Hydroxypropyl-p-phenylenediamine and its dihydrochloride salt, and DHHB in cosmetic products}}
: {{דוכיווני | מראה מקום: | [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/909/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/PDF/?uri=OJ:L_202600909]]}}
|
: (()) (א) פרטי הנספח האלה תוקנו:
: בנספח II: איסור חדש על הרכיב Triphenyl Phosphate בשל חשש לגנוטוקסיות ואי-ספיקת מידע בטיחותי;
: בנספח III: מלחי אבץ מסיסים במים: עודכנו מגבלות הריכוז - 1% לילדים מעל גיל שנה במשחת שיניים, 0.72% לילדים בגיל שבין 6 חודשים לשנה, 0.1% במי פה מעל גיל 6;
: Citral: נקבעו מגבלות ריכוז מפורטות לפי סוג מוצר - 0.11% במוצרי שפתיים, 0.032% בדאודורנטים, 0.65% במוצרי עיניים ואיפור;
: Benzyl Salicylate: נקבעו מגבלות ריכוז מפורטות - 4% במוצרי ריח, 0.5% במוצרי עור ושיער, 0.004% במוצרים אוראליים;
: חומרי אלומיניום: נקבעו מגבלות כוללות לכל חומרי האלומיניום - 7.73% בדאודורנטים, 3.18% במשחת שיניים, 14.62% במוצרי שפתיים;
: שמן וטיבר מאצטל: נוסף עם מגבלות - 0.9% במוצרי ריח, 0.05% בדאודורנטים ואיפור;
: בנספח VI (מסנני UV):
: DHHB: עודכן התנאי לגבי זיהום DnHexP - הרמה המרבית המותרת נקבעה על ‎10 ppm במקום הרמות הקודמות 
| כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027) || כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027) ||
: על אף האמור בהוראת המעבר, עד יום ז' בתמוז התשפ&quot;ח (1 ביולי 2028), אפשר להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל, לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד', אף אם אינו עומד בדרישות ההוראה המאומצת המעודכנת, ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי [[סעיף 62 לפקודת המכס]] כמועד ייבוא התמרוק
|-
| : (()) (ב) פרטי הנספח האלה תוקנו:
: בנספח II:
: עדכון רשומת Silver zinc zeolite: רשומה 1597 עודכנה כך שהחומר אסור אלא אם כן השימוש בו נעשה בהתאם לתנאים המפורטים ברשומה 61 בנספח V;
: בנספח III:
: צבעי שיער חדשים: נוספו 4 צבעי שיער עם מגבלות ריכוז ספציפיות:
: HC Blue No 18‏: 0.35% בצבעים חמצוניים ולא-חמצוניים;
: Hydroxypropyl-p-phenylenediamine‏: 2% בצבעים חמצוניים;
: HC Yellow No 16‏: 1% בחמצוניים, 1.5% בלא-חמצוניים;
: HC Red No 18‏: 1.5% בחמצוניים, 0.5% בלא-חמצוניים;
: בנספח V (חומרים משמרים):
: Silver zinc zeolite: נוסף כחומר משמר מותר (רשומה 61) בריכוז של 1% בדאודורנט ספריי ואבקת יסוד, בתנאי שתכולת הכסף לא תעלה על 2.5%
| ב' בסיוון התשפ&quot;ו (18 במאי 2026) || 20 ימים מיום פרסום הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספחים II עד V להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 - תמרוקים) (תיקון מס' 2), התשפ&quot;ו-2026 (((פורסמה ביום 5.7.2026))) || על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד'
|}
&lt;/div&gt;

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז באב התשפ&quot;ה (11 באוגוסט 2025)
&lt;חתימה&gt; משה בר סימן טוב המנהל הכללי של משרד הבריאות</text>
      <sha1>pk8uj1ocwsmvsnkl2vgbef3sa63k2v5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023085</id>
      <parentid>3023070</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:27:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023085</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14141" sha1="fmvtdqfgxza8ob0wvnthxol8q6o7rex" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספחים II עד V להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 - תמרוקים), התשפ&quot;ה-2025 (תיקון: תשפ&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 - תמרוקים), התשפ&quot;ה-2025
&lt;שם קצר&gt; הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009), התשפ&quot;ה-2025

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 2468|הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 - תמרוקים)|12019)); ((תשפ&quot;ו, 2048|תיקון|12380)), ((2326|תיקון מס' 2|12456)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 55א12יז(י)]] [[=הפקודה|לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]] (להלן - הפקודה), אני מודיע על החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי כמפורט להלן:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בהודעה זו -
: &quot;הוראת המעבר&quot; - הוראת המעבר [[שבסעיף 3]];
:- &quot;תקנה 1223/2009&quot; - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1223/oj|תקנת האיחוד האירופי (EC) מס' 1223/2009 מיום 30 בנובמבר 2009 לעניין תמרוקים]] סעיפים: ‎2(b)‏, ‎2(c)‏, ‎2(k)‏, ‎2(l)‏, ‎2(m)‏, ‎2(n)‏, 14 ו-17 וכן נספחים (II) עד (VI), [[שבפרט 1 בתוספת הרביעית ב'3 לפקודה]].

@ 2. החלת השינויים בנספחים II עד V לתקנה 1223/2009 (תיקון: תשפ&quot;ו)
: יחולו בישראל השינויים בנספחים II עד V לתקנה 1223/2009 שנקבעו בהוראות האיחוד האירופי ששמן בעברית ובאנגלית ומראה מקומן באתר הרשמי של האיחוד האירופי מפורטים [[תוספת|בטור א' בטבלה שבתוספת]], ואשר לצד כל אחד מהם מצוינים [[תוספת|בטור ב']] הפרטים בנספחים II עד V שתוקנו, [[תוספת|בטור ג']] - מועד כניסת השינויים לתוקף בהוראות האיחוד האירופי, [[תוספת|בטור ד']] - מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, [[תוספת|ובטור ה']] - הוראת מעבר אחרת.

@ 3. הוראת מעבר
: כאמור [[בסעיף 55א12יז(ט)(4) לפקודה]], אפשר להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כמפורט [[תוספת|בטור ד' בטבלה שבתוספת]], לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, אלא אם כן נקבעה [[תוספת|בטור ה' לטבלה האמורה]] הוראת מעבר אחרת, ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי [[סעיף 62 לפקודת המכס]] כמועד ייבוא התמרוק.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
@ (תיקון: תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: &lt;div style=&quot;overlow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;min-width: 800px;&quot;
! {{מוקטן|מס' פרט}} !! style=&quot;min-width: 300px;&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! style=&quot;min-width: 300px;&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! !! שם הוראת האיחוד האירופי המתקנת את נספחים II עד V לתקנה 1223/2009 לתקנות האיחוד האירופי בעברית ובאנגלית, ומראה המקום בחקיקת האיחוד האירופי !! פרטי נספח שתוקנו !! מועד כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף !! מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל !! הוראת מעבר אחרת
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. ||
: תקנת הנציבות (האיחוד האירופי) 2025/877 מיום 12 במאי 2025 המשנה את תקנה (EC) מס' 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה לעניין השימוש בחלק מחומרים המסווגים כחומרים מסרטנים, גורמי מוטציות או רעילים לרבייה בתמרוקים
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/877 of 12 May 2025 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use in cosmetic products of certain substances classified as carcinogenic, mutagenic or toxic for reproduction}}
: {{דוכיווני|(([צ&quot;ל:]))|(([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/877/oj|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/877/oj]]))}}
| : לנספח II נוספו 21 חומרים כחדשים לרשימת החומרים האסורים; תיקון כניסה (([צ&quot;ל: פרט])) 1580 (cymoxanil).
: בנספח III נמחק החומר המנוי במספר סידורי 311 (TPO) והוא הועבר לנספח II
| 1 בספטמבר 2025 || 1 בספטמבר 2025 || על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד'; ואולם, ניתן להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני המועד האמור ומכיל את הרכיב Trimethylbenzoyl Diphenylphosphine Oxide עד יום י&quot;ט באלול התשפ&quot;ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי [[סעיף 62 לפקודת המכס]] כמועד ייבוא התמרוק
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; || 
: תקנה (EU) 2026/78 של הנציבות האירופית מיום 12 בינואר 2026 לתיקון תקנה (EC) מס' 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה בנוגע לשימוש בתמרוקים בחומרים שסווגו כחומרים מסרטנים, מוטגניים או רעילים לרבייה 
: {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/78 of January 12, 2026 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use in cosmetic products of certain substances classified as carcinogenic, mutagenic or toxic for reproduction }}
: {{דוכיווני|מראה מקום:|[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/78/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/AUTO/?uri=CELEX:32026R0078&amp;qid=1774199717689&amp;rid=3]]}}
|
: בנספח II: איסור על חומרי CMR חדשים: נוספו 15 חומרים חדשים לרשימת החומרים האסורים לשימוש, בהם: Acetone oxime‏, Trimethyl borate ו-N,N'-Methylenediacrylamide.
: איסור על כסף (Silver): האיסור הקיים על כסף קולואידי (ננו) עודכן כך שהוא כולל כעת גם &quot;כסף מסיבי&quot; (Silver massive) וגם &quot;אבקת כסף&quot; (Silver powder) בשל סיווגם כחומרים רעילים לרבייה (קטגוריה 2).
: איחוד רשומות: שלוש רשומות נפרדות בעבור חומצה פרבורית (Perboric acid) ומלחיה (רשומות 1397, 1398 ו-1399) אוחדו לרשומה אחת (1397).
: לנספח III: נוספו שני חומרים חדשים: Hexyl Salicylate: חומר זה נוסף לנספח עם מגבלות ריכוז ספציפיות המשתנות לפי סוג המוצר (תמרוק נשטף, תמרוק לא נשטף, משחת שיניים וכיוצא באלה) וקהל היעד (הגבלות מחמירות יותר לילדים מתחת לגיל 3).
: אבקת כסף (Silver powder): הוכנסה תחת מגבלות לשימוש במוצרים מסוימים בלבד (כמו משחות שיניים ומי פה) בריכוז מרבי של 0.05%.
: בנספח IV תוקן המספר הסידורי 142 כך שהתנאים לשימוש בכסף כחומר צבע עודכנו. השימוש מותר רק בעבור כסף בגודל חלקיקים מסוים (בין 100 ננומטר ל-1 מ&quot;מ) ובריכוז של עד 0.2% במוצרי שפתיים וצלליות לעיניים.
: בנספח V תוקן המספר הסידורי 7 כך שעודכנו לגביו הריכוזים המרביים המותרים (0.2% לתמרוק נשטף ו-0.15% לתמרוק שאינו נשטף). כמו כן, נוספו לגביו איסורים על שימוש בתמרוק העלול להוביל לשאיפה לריאות או בתמרוק לשימוש אוראלי, ונוספה חובת סימון אזהרה: &quot;יש להימנע ממגע עם העיניים&quot;.
| 1 במאי 2026 || בתוך ארבעה חודשים מיום פרסום הודעה זו (((הודעת התיקון פורסמה ביום 30.4.2026))) || על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד'.

|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 3. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו-2) --&gt; || rowspan=&quot;2&quot; |
: תקנה (EU) 2026/909 של הנציבות האירופית מיום 27 באפריל 2026 לתיקון תקנה (EC) מס' 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה בנוגע לשימוש בתמרוקים בחומרים Benzyl Salicylate‏, Triphenyl Phosphate‏, Ammonium Silver Zinc Aluminium Silicate, אלומיניום, מלחי אבץ מסיסים במים, שמן וטיבר מאצטל, Citral‏, HC Blue No 18‏, HC Red No 18‏, HC Yellow No 16‏, Hydroxypropyl-p-phenylenediamine ומלח הדיהידרוכלוריד שלו, ו-DHHB
: {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2026/909 of 27 April 2026 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use of Benzyl Salicylate, Triphenyl Phosphate, Ammonium Silver Zinc Aluminium Silicate, Aluminium, water-soluble zinc salts, Acetylated Vetiver Oil, Citral, HC Blue No 18, HC Red No 18, HC Yellow No 16, Hydroxypropyl-p-phenylenediamine and its dihydrochloride salt, and DHHB in cosmetic products}}
: {{דוכיווני | מראה מקום: | [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/909/oj|https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/PDF/?uri=OJ:L_202600909]]}}
|
: (()) (א) פרטי הנספח האלה תוקנו:
: בנספח II: 
: איסור חדש על הרכיב Triphenyl Phosphate בשל חשש לגנוטוקסיות ואי-ספיקת מידע בטיחותי;
: בנספח III: 
: מלחי אבץ מסיסים במים: עודכנו מגבלות הריכוז - 1% לילדים מעל גיל שנה במשחת שיניים, 0.72% לילדים בגיל שבין 6 חודשים לשנה, 0.1% במי פה מעל גיל 6;
: Citral: נקבעו מגבלות ריכוז מפורטות לפי סוג מוצר - 0.11% במוצרי שפתיים, 0.032% בדאודורנטים, 0.65% במוצרי עיניים ואיפור;
: Benzyl Salicylate: נקבעו מגבלות ריכוז מפורטות - 4% במוצרי ריח, 0.5% במוצרי עור ושיער, 0.004% במוצרים אוראליים;
: חומרי אלומיניום: נקבעו מגבלות כוללות לכל חומרי האלומיניום - 7.73% בדאודורנטים, 3.18% במשחת שיניים, 14.62% במוצרי שפתיים;
: שמן וטיבר מאצטל: נוסף עם מגבלות - 0.9% במוצרי ריח, 0.05% בדאודורנטים ואיפור;
: בנספח VI (מסנני UV):
: DHHB: עודכן התנאי לגבי זיהום DnHexP - הרמה המרבית המותרת נקבעה על ‎10 ppm במקום הרמות הקודמות 
| כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027) || כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027) ||
: על אף האמור בהוראת המעבר, עד יום ז' בתמוז התשפ&quot;ח (1 ביולי 2028), אפשר להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל, לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד', אף אם אינו עומד בדרישות ההוראה המאומצת המעודכנת, ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי [[סעיף 62 לפקודת המכס]] כמועד ייבוא התמרוק
|-
| : (()) (ב) פרטי הנספח האלה תוקנו:
: בנספח II:
: עדכון רשומת Silver zinc zeolite: רשומה 1597 עודכנה כך שהחומר אסור אלא אם כן השימוש בו נעשה בהתאם לתנאים המפורטים ברשומה 61 בנספח V;
: בנספח III:
: צבעי שיער חדשים: נוספו 4 צבעי שיער עם מגבלות ריכוז ספציפיות:
: HC Blue No 18‏: 0.35% בצבעים חמצוניים ולא-חמצוניים;
: Hydroxypropyl-p-phenylenediamine‏: 2% בצבעים חמצוניים;
: HC Yellow No 16‏: 1% בחמצוניים, 1.5% בלא-חמצוניים;
: HC Red No 18‏: 1.5% בחמצוניים, 0.5% בלא-חמצוניים;
: בנספח V (חומרים משמרים):
: Silver zinc zeolite: נוסף כחומר משמר מותר (רשומה 61) בריכוז של 1% בדאודורנט ספריי ואבקת יסוד, בתנאי שתכולת הכסף לא תעלה על 2.5%
| ב' בסיוון התשפ&quot;ו (18 במאי 2026) || 20 ימים מיום פרסום הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספחים II עד V להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 - תמרוקים) (תיקון מס' 2), התשפ&quot;ו-2026 (((פורסמה ביום 5.7.2026))) || על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד'
|}
&lt;/div&gt;

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז באב התשפ&quot;ה (11 באוגוסט 2025)
&lt;חתימה&gt; משה בר סימן טוב המנהל הכללי של משרד הבריאות</text>
      <sha1>fmvtdqfgxza8ob0wvnthxol8q6o7rex</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733523</id>
    <revision>
      <id>3023150</id>
      <parentid>3008415</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T17:30:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3023148] תיקון תשפ&quot;ו מס' 3</comment>
      <origin>3023150</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49812" sha1="4kkm344sf8rsfngq1kb2xpyzmkqwno0" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), התשפ״ה–2025}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 2426|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12014.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 455|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12142.pdf}}, {{ח:תיבה|1988|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12370.pdf}}, {{ח:תיבה|2332|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12457.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 3א|סעיף 3א(ד1)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 3א|ו־3א(ד)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} (להלן – החוק), ובהמשך לפרטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} שסומנו בכוכבית ושנכללו {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)|בצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), התשפ״ה–2025}}, אני מודיעה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בהודעה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת המעבר“ – הוראת המעבר {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 396/2005“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/396|תקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי והמועצה מיום 23 בפברואר 2005 בעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה במזון או במזון לבעלי חיים, מן הצומח או מן החי, או עליהם, המתקנת את דירקטיבת המועצה ‎91/414/EEC}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#תוספת 2א פרט 4|שבפרט 4 בתוספת השנייה א׳ לחוק}}.

{{ח:סעיף|2|החלת השינויים בנספחים לתקנה 396/2005}}
{{ח:ת}} יחולו בישראל השינויים בנספחים לתקנה 396/2005 שנקבעו בהוראות האיחוד האירופי ששמן בעברית ובאנגלית ומראה מקומן באתר הרשמי של האיחוד האירופי מפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בטבלה שבתוספת}}, ואשר לצד כל אחד מהם מצוינים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳}} הפרטים בנספחים שתוקנו, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳}} – מועד כניסת השינויים לתוקף בהוראות האיחוד האירופי, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳}} – מועד כניסת השינויים לתוקף בישראל, {{ח:פנימי|תוספת|ובטור ה׳}} – הוראת מעבר אחרת.

{{ח:סעיף|3|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 3א|בסעיף 3א(ד)(4) לחוק}}, אפשר להמשיך לשווק מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ בטבלה שבתוספת}}, לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, עד תום חיי המדף של המזון, אלא אם כן נקבעה {{ח:פנימי|תוספת|בטור ה׳ לטבלה האמורה}} הוראת מעבר אחרת, ולעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה למתן תעודת השחרור מתחנת ההסגר כמועד ייבוא המזון.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}
{{ח:קטע3||השינויים בנספחים לתקנה 396/2005 שיחולו בישראל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת}} פרטים שלצידם סומן * נקבעו {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)|בצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), התשפ״ה–2025}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;overlow-y: scroll;&quot;&gt;
&lt;table style=&quot;min-width: 800px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מס׳ {{ש}} פרט}}&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;min-width: 300px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שם הוראת האיחוד האירופי המתקנת את הנספחים לתקנה 396/2005 בעברית ובאנגלית, ומראה המקום בחקיקת האיחוד האירופי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;min-width: 300px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} פרטי הנספחים שתוקנו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מועד כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} הוראת מעבר אחרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/1318 מיום 15 במאי 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של prothioconazole במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1318 of 15 May 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels prothioconazole in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1318/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}OJ%3AL_202401318}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנספח II החלפת העמודה בעניין prothioconazole&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 ביוני 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/1342 מיום 21 במאי 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של deltamethrin‏, metalaxyl‏, thiabendazole ו־trifloxystrobin במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1342 of 21 May 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for deltamethrin, metalaxyl, thiabendazole and trifloxystrobin in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1342/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2024/&lt;wbr&gt;1342/&lt;wbr&gt;oj}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנספח II החלפת העמודות בעניין deltamethrin‏, metalaxyl‏, thiabendazole ו־trifloxystrobin&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ביוני 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/1355 מיום 21 במאי 2024 המתקנת את נספחים II‏, III ו־V לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של benzovindiflupyr‏, chlorantraniliprole‏, emamectin‏, quinclorac‏, spiromesifen ו־triflumuron במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1355 of 21 May 2024 amending Annexes II, III and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for benzovindiflupyr, chlorantr&lt;wbr&gt;anil&lt;wbr&gt;iprole, emamectin, quinclorac, spiromesifen, and triflumuron in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1355/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX%3A32024R1355}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II –
{{ח:תת|(א)}} הוספת עמודה בעניין triflumuron;
{{ח:תת|(ב)}} החלפת העמודות בעניין benzovindiflupyr‏, chlorantraniliprole ו־emamectin
{{ח:ת}} בנספח III חלק א׳ – החלפת העמודות בעניין quinclorac ו־spiromesifen
{{ח:ת}} בנספח V – מחיקת העמודה בעניין triflumuron
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ביוני 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/1439 מיום 24 במאי 2024 המתקנת את נספחים II ו־III לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של fenazaquin‏, mepiquat ו־propamocarb במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1439 of 24 May 2024 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for fenazaquin, mepiquat and propamocarb in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1439/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX%3A32024R1439}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – החלפת העמודות בעניין fenazaquin ו־propamocarb
{{ח:ת}} בנספח III – חלק א׳ החלפת העמודה בעניין mepiquat
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16 ביוני 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/341 מיום 22 בינואר 2024 המתקנת את נספחים II ו־V לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של diethofencarb‏, fenoxycarb‏, flutriafol ו־pencycuron במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/341 of 22 January 2024 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for diethofencarb, fenoxycarb, flutriafol and pencycuron in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/341/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX%3A32024R0341}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II –
{{ח:תת|(א)}} החלפת העמודות בעניין diethofencarb ו־flutriafol;
{{ח:תת|(ב)}} מחיקת העמודות בעניין fenoxycarb ו־pencycuron
{{ח:ת}} בנספח V – הוספת העמודות בעניין fenoxycarb ו־pencycuron
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 באוגוסט 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/345 מיום 22 בינואר 2024 המתקנת את נספחים II‏, III ו־V לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של desmedipham‏, etridiazole‏, flurtamone‏, profoxydim‏, difenacoum ו־potassium permanganate במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/345 of 22 January 2024 amending Annexes II, III and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for desmedipham, etridiazole, flurtamone, profoxydim, difenacoum and potassium permanganate in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/345|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2024/&lt;wbr&gt;345}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – מחיקת העמודות בעניין desmedipham‏, flurtamone ו־profoxydim
{{ח:ת}} בנספח III – מחיקת העמודה בעניין etridiazole
{{ח:ת}} בנספח V – הוספת העמודות בעניין desmedipham‏, etridiazole‏, flurtamone‏, profoxydim‏, difenacoum ו־potassium permanganate
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 באוגוסט 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/352 מיום 22 בינואר 2024 המתקנת את נספחים II ו־V לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של ‎(Z)-13-hexadecen-11-yn-1-yl acetate‏, ‎(Z,Z,Z,Z)-7,13,16,19-docosatetraen-1-yl isobutyrate‏, acrinathrin‏, azimsulfuron‏, famoxadone‏, prochloraz ו־sodium hypochlorite במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/352 of 22 January 2024 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for (Z)-13-hexadecen-11-yn-1-yl acetate, (Z,Z,Z,Z)-7,13,16,19-docosatetraen-1-yl isobutyrate, acrinathrin, azimsulfuron, famoxadone, prochloraz and sodium hypochlorite in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/352/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2024/&lt;wbr&gt;352/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II –
{{ח:תת|(א)}} החלפת העמודה בעניין famoxadone;
{{ח:תת|(ב)}} מחיקת העמודות בעניין acrinathrin‏, azimsulfuron ו־prochloraz
{{ח:ת}} בנספח V – הוספת העמודות בעניין ‎(Z)-13-hexadecen-11-yn-1-yl acetate‏, ‎(Z,Z,Z,Z)-7,13,16,19-docosatetraen-1-yl isobutyrate‏, acrinathrin‏, azimsulfuron‏, prochloraz
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 באוגוסט 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/376 מיום 24 בינואר 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של indoxacarb במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/376 of 24 January 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for indoxacarb in or on certain products }}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/376/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2024/&lt;wbr&gt;376/&lt;wbr&gt;oj}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנספח II – החלפת העמודה בעניין indoxacarb&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14 באוגוסט 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/398 מיום 29 בינואר 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של haloxyfop במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/398 of 29 January 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for haloxyfop in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/398/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2024/&lt;wbr&gt;398/&lt;wbr&gt;oj}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנספח II – החלפת העמודה בעניין haloxyfop&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19 באוגוסט 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/891 מיום 22 במרץ 2024 המתקנת את נספחים II ו־V לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של bifenazate במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/891 of 22 March 2024 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for bifenazate in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/891/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX%3A32024R0891}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – מחיקת העמודה בעניין bifenazate
{{ח:ת}} בנספח V – הוספת העמודה בעניין bifenazate
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14 באוקטובר 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/1077 מיום 15 באפריל 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של ‎2,4-DB‏, iodosulfuron-methyl‏, mesotrione ו־pyraflufen-ethyl במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1077 of 15 April 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for 2,4-DB, iodosul&lt;wbr&gt;furon-methyl, mesotrione and pyraflufen-ethyl in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1077/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}OJ%3AL_202401077}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – החלפת העמודות בעניין ‎2,4-DB‏, iodosulfuron-methyl‏, mesotrione ו־pyraflufen-ethyl
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 בנובמבר 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;12.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/1314 מיום 15 במאי 2024 המתקנת את נספח III לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של dithianon במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/1314 of 15 May 2024 amending Annex III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for dithianon in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1314/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2024/&lt;wbr&gt;1314/&lt;wbr&gt;oj}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח III חלק א׳ החלפת העמודה בעניין dithianon
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 בדצמבר 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;13.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/2612 מיום 7 באוקטובר 2024 המתקנת את נספחים II‏, III ו־IV לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של chitosan‏, clopyralid‏, difenoconazole, שאריות זיקוק שומן (fat distillation residues)‏, flonicamid, חלבונים שעברו הידרוליזה (hydrolysed proteins) ו־lavandulyl senecioate במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2612 of 7 October 2024 amending Annexes II, III and IV to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for chitosan, clopyralid, difenoconazole, fat distillation residues, flonicamid, hydrolysed proteins, and lavandulyl senecioate in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2612/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2024/&lt;wbr&gt;2612/&lt;wbr&gt;oj}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – החלפת העמודה בעניין flonicamid
{{ח:ת}} בנספח III – חלק א׳, החלפת העמודות בעניין clopyralid ו־difenoconazole
{{ח:ת}} בנספח IV – הוספת המובאות האלה: {{ש}} Chitosan {{ש}} חלבונים שעברו הידרוליזה (hydrolysed proteins) {{ש}} שאריות זיקוק שומן (fat distillation residues) {{ש}} Lavandulyl senecioate
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27 באוקטובר 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;14.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/2633 מיום 8 באוקטובר 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של azoxystrobin‏, famoxadone‏, flutriafol‏, mandipropamid ו־mefentrifluconazole במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2633 of 8 October 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for azoxystrobin, famoxadone, flutriafol, mandipropamid and mefentrifluconazole in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2633/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2024/&lt;wbr&gt;2633/&lt;wbr&gt;oj}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – החלפת העמודות בעניין azoxystrobin‏, famoxadone‏, flutriafol‏, mandipropamid ו־mefentrifluconazole
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28 באוקטובר 2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;15.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/3196 מיום 18 בדצמבר 2024 המתקנת את נספח I לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין עלי צנון (radish leaves)
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/3196 of 18 December 2024 amending Annex I to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards radish leaves}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/3196/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX%3A32024R3196}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח I – חלק ב׳:
{{ח:תת|(א)}} החלפת הערך (0243020-008) בעניין עלי צנון;
{{ח:תת|(ב)}} הוספת הערך החדש בעניין עלי צנון קטנים (0251060-002) לאחר הערך טוריים צרי עלים (Wall rocket) (0251060-001);
{{ח:תת|(ג)}} מחיקת הערת שוליים (3)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8 בינואר 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;16.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/2609 מיום 7 באוקטובר 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של napropamide‏, pyridaben ו־tebufenpyrad במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2609 of 7 October 2024 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for napropamide, pyridaben and tebufenpyrad in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2609/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2024/&lt;wbr&gt;2609/&lt;wbr&gt;oj}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – החלפת העמודות בעניין napropamide‏, pyridaben ו־tebufenpyrad
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28 באפריל 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראת המעבר לא תחול לעניין רמות שאריות מרביות בעבור tebufenpyrad בענבי שולחן או עליהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;17.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (איחוד אירופי) 2024/2619 מיום 8 באוקטובר 2024 המתקנת את נספחים II ו־III לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של fosetyl‏, potassium phosphonates ו־disodium phosphonate במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2619 of 8 October 2024 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for fosetyl, potassium phosphonates and disodium phosphonate in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2619/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2024/&lt;wbr&gt;2619/&lt;wbr&gt;oj}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – הוספת העמודות בעניין fosetyl ו־phosphonic acid
{{ח:ת}} בנספח III חלק א׳ – מחיקת העמודה בעניין fosetyl-Al
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29 באפריל 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;18.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/2640 מיום 9 באוקטובר 2024 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של ‎1,4-dimethylnaphthalene‏, difluoroacetic acid (DFA)‏, fluopyram ו־flupyradifurone במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2640 of 9 October 2024 amending and correcting Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for 1,4-dimethyl&lt;wbr&gt;naphthalene, difluoroacetic acid (DFA), fluopyram and flupyradifurone in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2640/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}OJ%3AL_202402640}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – החלפת העמודות בעניין ‎1,4-dimethylnaphthalene‏, difluoroacetic acid (DFA)‏, fluopyram ו־flupyradifurone
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 באפריל 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;19.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2024/2711 מיום 22 באוקטובר 2024 המתקנת את נספחים II ו־V לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של thiacloprid במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2024/2711 of 22 October 2024 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for thiacloprid in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2711/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2024/&lt;wbr&gt;2711/&lt;wbr&gt;oj}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – מחיקת העמודה בעניין thiacloprid
{{ח:ת}} בנספח V – הוספת העמודה בעניין thiacloprid
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראת המעבר לא תחול לעניין רמות שאריות מרביות בעבור thiacloprid באגסים, אפרסקים, פטל (אדום וצהוב), פלפלים מתוקים/פלפלים, כרוב סיני וחסה או עליהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;20.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2023/334 מיום 2 בפברואר 2023 המתקנת את נספחים II ו־V לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של clothianidin ו־thiamethoxam במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2023/334 of 2 February 2023 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for clothianidin and thiamethoxam in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/334/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2023/&lt;wbr&gt;334/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – מחיקת העמודות בעניין clothianidin ו־thiamethoxam
{{ח:ת}} בנספח V – הוספת העמודות בעניין clothianidin ו־thiamethoxam
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7 במרץ 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7 במרץ 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;21.*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2025/115 מיום 21 בינואר 2025 המתקנת את נספחים II ו־III לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של fluxapyroxad‏, lambda-cyhalothrin‏, metalaxyl‏, {{ח:הערה|&lt;s&gt;and&lt;/s&gt;}} {{ח:הערה|ו־}}nicotine במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/115 of 21 January 2025 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for fluxapyroxad, lambda-cyhalothrin, metalaxyl, and nicotine in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/115/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2025/&lt;wbr&gt;115/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – החלפת העמודות בעניין fluxapyroxad‏, lambda-cyhalothrin‏, metalaxyl
{{ח:ת}} בנספח III חלק א׳ – החלפת העמודה בעניין nicotine
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10 בפברואר 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 במאי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;22.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2025/146 מיום 29 בינואר 2025 המתקנת את נספחים II ו־III לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של zoxamide במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/146 of 29 January 2025 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for zoxamide in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/146/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2025/&lt;wbr&gt;146/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בנספח II – החלפת העמודה בעניין zoxamide;
{{ח:תת|(2)}} בנספח III, בחלק א׳ – מחיקת העמודה בעניין zoxamide
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19 באוגוסט 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 באוגוסט 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;23.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2025/158 מיום 29 בינואר 2025 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של acetamiprid במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/158 of 29 January 2025 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for acetamiprid in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/158/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2025/&lt;wbr&gt;158/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – החלפת העמודה בעניין acetamiprid
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19 באוגוסט 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 באוגוסט 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;24.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2025/195 מיום 3 בפברואר 2025 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של fenbuconazole ו־penconazole במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/195 of 3 February 2025 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for fenbuconazole and penconazole in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/195/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2025/&lt;wbr&gt;195/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II – החלפת העמודה בעניין fenbuconazole ו־penconazole
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 באוגוסט 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 באוגוסט 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;25.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2025/581 מיום 27 במרץ 2025 המתקנת את נספחים II ו־IV לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של cycloxydim‏, dichlorprop-P‏, flupyradifurone‏, methyl nonyl ketone, שמנים צמחיים/שמן ציטרונלה, potassium sorbate ו־potassium phosphonate במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/581 of 27 March 2025 amending Annexes II and IV to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for cycloxydim, dichlorprop-P, flupyradifurone, methyl nonyl ketone, plant oils/citronella oil, potassium sorbate and potassium phosphonate in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/581/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2025/&lt;wbr&gt;581/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בנספח II – החלפת העמודות בעניין cycloxydim‏, dichlorprop-P‏, flupyradifurone, ו־potassium phosphonate;
{{ח:תת|(2)}} בנספח IV –
{{ח:תתת|(א)}} מחיקת ההערות בעניין methyl nonyl ketone ו־plant oils/citronella oil;
{{ח:תתת|(ב)}} הוספת מובאה בעניין Potassium sorbate
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18 באפריל 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 באוגוסט 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;26.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנה של הנציבות (EU) 2025/1164 מיום 13 ביוני 2025 לתיקון נספחים II ו־III לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של ציאנטרניליפרול, ציפלומטופן, דלתאמטרין, מפנטריפלוקונאזול, מפיקוואט ואוקסתיאפיפרולין במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2025/1164 of 13 June 2025 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for cyantraniliprole, cyflumetofen, deltamethrin, mefentriflucon&lt;wbr&gt;azole, mepiquat and oxathiapiprolin in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1164/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;HTML/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}OJ:L_202501164}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בנספח II – החלפת העמודות בעניין cyantraniliprole‏, cyflumetofen‏, deltamethrin‏, mefentrifluconazole‏ {{ח:הערה|&lt;s&gt;and&lt;/s&gt;}} {{ח:הערה|ו־}}oxathiapiprolin;
{{ח:תת|(2)}} בנספח III – החלפת העמודה בעניין mepiquat
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26 ביוני 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 באוגוסט 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;27.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנה (EU) 2025/1163 מיום 13 ביוני 2025 לתיקון נספחים II‏, III ו־V לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות של chlorpropham‏, fuberidazole‏, ipconazole‏, methoxyfenozide‏, S-metolachlor ו־triflusulfuron במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/1163 of 13 June 2025 amending Annexes II, III and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for chlorpropham, fuberidazole, ipconazole, methoxyfenozide, S-metolachlor and triflusulfuron in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1163/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX%3A32025R1163}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בנספח II –
{{ח:תתת|(א)}} מחיקת העמודות בעניין fuberidazole‏, ipconazole‏, S-metolachlor ו־triflusulfuron;
{{ח:תתת|(ב)}} החלפת העמודה בעניין methoxyfenozide;
{{ח:תת|(2)}} בנספח III בחלק א׳ – החלפת העמודה בעניין chlorpropham;
{{ח:תת|(3)}} בנספח V – הוספת העמודות בעניין fuberidazole‏, ipconazole‏, S-metolachlor ו־triflusulfuron
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 בינואר 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 בינואר 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;28.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2025/1212 מיום 24 ביוני 2025 המתקנת את נספח II לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור acetamiprid במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2025/1212 of 24 June 2025 amending Annex II to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for acetamiprid in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1212/oj|Regulation – EU – 2025/1212 – EN – EUR-Lex (europa.eu)}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנספח II החלפת העמודה בעניין acetamiprid&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14 ביולי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 בינואר 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;29.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2025/1305 מיום 2 ביולי 2025 המתקנת את נספחים II‏, III ו־IV לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור amidosulfuron‏, azoxystrobin‏, hexythiazox‏, isoxaben‏, picloram‏, propamocarb‏, sodium silver thiosulfate ו־tefluthrin במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2025/1305 of 2 July 2025 amending Annexes II, III and IV to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for amidosulfuron, azoxystrobin, hexythiazox, isoxaben, picloram, propamocarb, sodium silver thiosulfate and tefluthrin in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/1305/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2025/&lt;wbr&gt;1305/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בנספח II החלפת העמודות בעניין azoxystrobin‏, hexythiazox‏, isoxaben‏, propamocarb ו־tefluthrin;
{{ח:תת|(2)}} בנספח III החלפת העמודה בעניין picloram;
{{ח:תת|(3)}} בנספח IV הוספת הערך בעניין Sodium silver thiosulfate
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22 ביולי 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 בינואר 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 30&quot;&gt;&lt;td&gt;30.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2025/2473 מיום 5 בדצמבר 2025 המתקנת את נספח IV לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור Betabaculovirus phoperculellae, ברזל (elemental iron) ושמן לפתית (rape seed oil) במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/2473 of 5 December 2025 amending Annex IV to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for Betabaculovirus phoperculellae, elemental iron and rape seed oil in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/2473/oj|Regulation – EU – 2025/2473 – EN – EUR-Lex{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח IV –
{{ח:תת|(1)}} מחיקת ההפניה להערת שוליים 1 לאחר המובאה שמנים צמחיים/שמן לפתית;
{{ח:תת|(2)}} הוספת מובאות בעניין Betabaculovirus phoperculellae וברזל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29 בדצמבר 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4 במאי 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 31&quot;&gt;&lt;td&gt;31.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2026/140 מיום 22 בינואר 2026 המתקנת את נספחים II ו־III לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור acequinocyl‏, chlormequat‏, metalaxyl-M‏, pyraclostrobin‏, sulfoxaflor ו־trifloxystrobin במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/140 of 22 January 2026 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for acequinocyl, chlormequat, metalaxyl-M, pyraclostrobin, sulfoxaflor and trifloxystrobin in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/140/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2026/&lt;wbr&gt;140/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} (1) בנספח II – החלפת העמודות בעניין: acequinocyl‏, metalaxyl-M‏, pyraclostrobin‏, sulfoxaflor ו־trifloxystrobin;
{{ח:ת}} (2) בנספח III חלק א׳ – החלפת העמודה בעניין: chlormequat
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13 בפברואר 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ביולי 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 32&quot;&gt;&lt;td&gt;32.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2026/147 מיום 22 בינואר 2026 המתקנת את נספחים II ו־V לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור benfluralin‏, benthiavalicarb ו־penflufen במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/147 of 22 January 2026 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for benfluralin, benthiavalicarb and penflufen in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/147/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2026/&lt;wbr&gt;147/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} (1) בנספח II – מחיקת העמודות בעניין benfluralin‏, benthiavalicarb ו־penflufen;
{{ח:ת}} (2) בנספח V – הוספת העמודות בעניין benfluralin‏, benthiavalicarb ו־penflufen
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 באוגוסט 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 באוגוסט 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 33&quot;&gt;&lt;td&gt;33.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2026/215 מיום 29 בינואר 2026 המתקנת את נספחים II ו־V לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור dimoxystrobin‏, ethephon ו־propamocarb במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/215 of 29 January 2026 amending Annexes II and V to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for dimoxystrobin, ethephon and propamocarb in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/215/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2026/&lt;wbr&gt;215/&lt;wbr&gt;oj/&lt;wbr&gt;eng}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} (1) בנספח II – מחיקת העמודות בעניין Dimoxystrobin‏, Ethephon ו־Propamocarb;
{{ח:ת}} (2) בנספח V – הוספת העמודות בעניין Dimoxystrobin‏, Ethephon ו־Propamocarb
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19 באוגוסט 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19 באוגוסט 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הוראת המעבר לא תחול לעניין רמות שאריות מרביות בעבור Ethephon בתפוחים ואוכמניות או עליהם
{{ח:ת}} ולעניין רמות שאריות מרביות בעבור Propamocarb בחסות או עליהן
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 34&quot;&gt;&lt;td&gt;34.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (EU) 2026/742 מיום 30 במרץ 2026 המתקנת את נספחים II ו־III לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור cyflufenamid‏, fenazaquin וניקוטין במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/742 of 30 March 2026 amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for cyflufenamid, fenazaquin and nicotine in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/742/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX%3A32026R0742}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} (1) בנספח II – החלפת העמודות בעניין cyflufenamid ו־fenazaquin;
{{ח:תת|(2)}} בנספח III חלק א׳ – החלפת העמודה בעניין ניקוטין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19 באפריל 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ביולי 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 35&quot;&gt;&lt;td&gt;35.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (איחוד אירופי) 2026/752 מיום 31 במרץ 2026 המתקנת את נספח IV לתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור Allium fistulosum, מעובד; lysate של Willaertia magna; מגנזיום הידרוקסיד E528; כדורי Onobrychis viciifolia (sainfoin) מיובשים ותמצית זרעי Vitis vinifera L.‎ (תמצית זרעי ענבים) במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/752 of 31 March 2026 amending Annex IV to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for Allium fistulosum, processed; lysate of Willaertia magna; magnesium hydroxide E528; Onobrychis viciifolia (sainfoin) dried pellets and Vitis vinifera L. seed extract (grape seed extract) in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|1={{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/752/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX%3A32026R0752}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח IV – הוספת המבואות לעניין Allium fistulosum, processed‏; lysate of Willaertia magna‏; magnesium hydroxide E528‏; Onobrychis viciifolia (sainfoin) dried pellets‏; Vitis vinifera L. seed extract (grape seed extract)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19 באפריל 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ביולי 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 36&quot;&gt;&lt;td&gt;36.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (איחוד אירופי) 2026/751 מיום 31 במרץ 2026 המתקנת את תקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה לעניין רמות שאריות מרביות בעבור Flupyradifurone ו־potassium phosphonate במוצרים מסוימים או עליהם
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/751 of 31 March 2026 correcting Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for flupyradifurone and potassium phosphonate in or on certain products}}
{{ח:ת}} {{ltr|1={{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/751/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX%3A32026R0751}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנספח II – החלפת העמודות בעניין Flupyradifurone ו־potassium phosphonate&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19 באפריל 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ביולי 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:חתימות|י״ג באב התשפ״ה (7 באוגוסט 2025)}}
* '''פנינה אורן שנידור'''&lt;br&gt;מנהלת שירות המזון הארצי&lt;br&gt;משרד הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4kkm344sf8rsfngq1kb2xpyzmkqwno0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733530</id>
    <revision>
      <id>3023073</id>
      <parentid>3010500</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:00:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3023070] תיקון תשפ&quot;ו מס' 2</comment>
      <origin>3023073</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15626" sha1="72zyrpy22kvrnz1o07tlt7pcbidknwi" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספחים II עד V להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים), התשפ״ה–2025}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 2468|הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2048|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12380.pdf}}, {{ח:תיבה|2326|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12456.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א12יז|סעיף 55א12יז(י)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}} (להלן – הפקודה), אני מודיע על החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי כמפורט להלן:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בהודעה זו –
{{ח:ת}} ”הוראת המעבר“ – הוראת המעבר {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1223/2009“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1223/oj|תקנת האיחוד האירופי (EC) מס׳ 1223/2009 מיום 30 בנובמבר 2009 לעניין תמרוקים}} סעיפים: ‎2(b)‏, ‎2(c)‏, ‎2(k)‏, ‎2(l)‏, ‎2(m)‏, ‎2(n)‏, 14 ו־17 וכן נספחים (II) עד (VI), {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#תוספת 4ב3 פרט 1|שבפרט 1 בתוספת הרביעית ב׳3 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|2|החלת השינויים בנספחים II עד V לתקנה 1223/2009|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} יחולו בישראל השינויים בנספחים II עד V לתקנה 1223/2009 שנקבעו בהוראות האיחוד האירופי ששמן בעברית ובאנגלית ומראה מקומן באתר הרשמי של האיחוד האירופי מפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בטבלה שבתוספת}}, ואשר לצד כל אחד מהם מצוינים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳}} הפרטים בנספחים II עד V שתוקנו, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳}} – מועד כניסת השינויים לתוקף בהוראות האיחוד האירופי, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳}} – מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, {{ח:פנימי|תוספת|ובטור ה׳}} – הוראת מעבר אחרת.

{{ח:סעיף|3|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א12יז|בסעיף 55א12יז(ט)(4) לפקודה}}, אפשר להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ בטבלה שבתוספת}}, לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, אלא אם כן נקבעה {{ח:פנימי|תוספת|בטור ה׳ לטבלה האמורה}} הוראת מעבר אחרת, ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 62|סעיף 62 לפקודת המכס}} כמועד ייבוא התמרוק.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;overlow-y: scroll;&quot;&gt;
&lt;table style=&quot;min-width: 800px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מס׳ פרט}}&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;min-width: 300px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;min-width: 300px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם הוראת האיחוד האירופי המתקנת את נספחים II עד V לתקנה 1223/2009 לתקנות האיחוד האירופי בעברית ובאנגלית, ומראה המקום בחקיקת האיחוד האירופי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פרטי נספח שתוקנו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הוראת מעבר אחרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (האיחוד האירופי) 2025/877 מיום 12 במאי 2025 המשנה את תקנה (EC) מס׳ 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה לעניין השימוש בחלק מחומרים המסווגים כחומרים מסרטנים, גורמי מוטציות או רעילים לרבייה בתמרוקים
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/877 of 12 May 2025 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use in cosmetic products of certain substances classified as carcinogenic, mutagenic or toxic for reproduction}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|{{ח:הערה|[צ״ל:]}}|{{ח:הערה|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/877/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2025/&lt;wbr&gt;877/&lt;wbr&gt;oj}}}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לנספח II נוספו 21 חומרים כחדשים לרשימת החומרים האסורים; תיקון כניסה {{ח:הערה|[צ״ל: פרט]}} 1580 (cymoxanil).
{{ח:ת}} בנספח III נמחק החומר המנוי במספר סידורי 311 (TPO) והוא הועבר לנספח II
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 בספטמבר 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 בספטמבר 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד׳; ואולם, ניתן להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני המועד האמור ומכיל את הרכיב Trimethylbenzoyl Diphenylphosphine Oxide עד יום י״ט באלול התשפ״ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 62|סעיף 62 לפקודת המכס}} כמועד ייבוא התמרוק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנה (EU) 2026/78 של הנציבות האירופית מיום 12 בינואר 2026 לתיקון תקנה (EC) מס׳ 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה בנוגע לשימוש בתמרוקים בחומרים שסווגו כחומרים מסרטנים, מוטגניים או רעילים לרבייה
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/78 of January 12, 2026 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use in cosmetic products of certain substances classified as carcinogenic, mutagenic or toxic for reproduction }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|מראה מקום:|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/78/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;AUTO/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX:32026R0078&amp;qid{{=}}1774199717689&amp;rid{{=}}3}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II: איסור על חומרי CMR חדשים: נוספו 15 חומרים חדשים לרשימת החומרים האסורים לשימוש, בהם: Acetone oxime‏, Trimethyl borate ו־N,N'-Methylenediacrylamide.
{{ח:ת}} איסור על כסף (Silver): האיסור הקיים על כסף קולואידי (ננו) עודכן כך שהוא כולל כעת גם ”כסף מסיבי“ (Silver massive) וגם ”אבקת כסף“ (Silver powder) בשל סיווגם כחומרים רעילים לרבייה (קטגוריה 2).
{{ח:ת}} איחוד רשומות: שלוש רשומות נפרדות בעבור חומצה פרבורית (Perboric acid) ומלחיה (רשומות 1397, 1398 ו־1399) אוחדו לרשומה אחת (1397).
{{ח:ת}} לנספח III: נוספו שני חומרים חדשים: Hexyl Salicylate: חומר זה נוסף לנספח עם מגבלות ריכוז ספציפיות המשתנות לפי סוג המוצר (תמרוק נשטף, תמרוק לא נשטף, משחת שיניים וכיוצא באלה) וקהל היעד (הגבלות מחמירות יותר לילדים מתחת לגיל 3).
{{ח:ת}} אבקת כסף (Silver powder): הוכנסה תחת מגבלות לשימוש במוצרים מסוימים בלבד (כמו משחות שיניים ומי פה) בריכוז מרבי של 0.05%.
{{ח:ת}} בנספח IV תוקן המספר הסידורי 142 כך שהתנאים לשימוש בכסף כחומר צבע עודכנו. השימוש מותר רק בעבור כסף בגודל חלקיקים מסוים (בין 100 ננומטר ל־1 מ״מ) ובריכוז של עד 0.2% במוצרי שפתיים וצלליות לעיניים.
{{ח:ת}} בנספח V תוקן המספר הסידורי 7 כך שעודכנו לגביו הריכוזים המרביים המותרים (0.2% לתמרוק נשטף ו־0.15% לתמרוק שאינו נשטף). כמו כן, נוספו לגביו איסורים על שימוש בתמרוק העלול להוביל לשאיפה לריאות או בתמרוק לשימוש אוראלי, ונוספה חובת סימון אזהרה: ”יש להימנע ממגע עם העיניים“.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 במאי 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתוך ארבעה חודשים מיום פרסום הודעה זו {{ח:הערה|(הודעת התיקון פורסמה ביום 30.4.2026)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד׳.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:ת}} תקנה (EU) 2026/909 של הנציבות האירופית מיום 27 באפריל 2026 לתיקון תקנה (EC) מס׳ 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה בנוגע לשימוש בתמרוקים בחומרים Benzyl Salicylate‏, Triphenyl Phosphate‏, Ammonium Silver Zinc Aluminium Silicate, אלומיניום, מלחי אבץ מסיסים במים, שמן וטיבר מאצטל, Citral‏, HC Blue No 18‏, HC Red No 18‏, HC Yellow No 16‏, Hydroxy&lt;wbr&gt;propyl-p-phenylene&lt;wbr&gt;diamine ומלח הדיהידרוכלוריד שלו, ו־DHHB
{{ח:ת}} {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2026/909 of 27 April 2026 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use of Benzyl Salicylate, Triphenyl Phosphate, Ammonium Silver Zinc Aluminium Silicate, Aluminium, water-soluble zinc salts, Acetylated Vetiver Oil, Citral, HC Blue No 18, HC Red No 18, HC Yellow No 16, Hydroxy&lt;wbr&gt;propyl-p-phenylene&lt;wbr&gt;diamine and its dihydrochloride salt, and DHHB in cosmetic products}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | מראה מקום: | {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/909/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;PDF/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}OJ:L_202600909}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} (א) פרטי הנספח האלה תוקנו:
{{ח:ת}} בנספח II: איסור חדש על הרכיב Triphenyl Phosphate בשל חשש לגנוטוקסיות ואי־ספיקת מידע בטיחותי;
{{ח:ת}} בנספח III: מלחי אבץ מסיסים במים: עודכנו מגבלות הריכוז – 1% לילדים מעל גיל שנה במשחת שיניים, 0.72% לילדים בגיל שבין 6 חודשים לשנה, 0.1% במי פה מעל גיל 6;
{{ח:ת}} Citral: נקבעו מגבלות ריכוז מפורטות לפי סוג מוצר – 0.11% במוצרי שפתיים, 0.032% בדאודורנטים, 0.65% במוצרי עיניים ואיפור;
{{ח:ת}} Benzyl Salicylate: נקבעו מגבלות ריכוז מפורטות – 4% במוצרי ריח, 0.5% במוצרי עור ושיער, 0.004% במוצרים אוראליים;
{{ח:ת}} חומרי אלומיניום: נקבעו מגבלות כוללות לכל חומרי האלומיניום – 7.73% בדאודורנטים, 3.18% במשחת שיניים, 14.62% במוצרי שפתיים;
{{ח:ת}} שמן וטיבר מאצטל: נוסף עם מגבלות – 0.9% במוצרי ריח, 0.05% בדאודורנטים ואיפור;
{{ח:ת}} בנספח VI (מסנני UV):
{{ח:ת}} DHHB: עודכן התנאי לגבי זיהום DnHexP – הרמה המרבית המותרת נקבעה על ‎10 ppm במקום הרמות הקודמות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על אף האמור בהוראת המעבר, עד יום ז׳ בתמוז התשפ״ח (1 ביולי 2028), אפשר להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל, לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד׳, אף אם אינו עומד בדרישות ההוראה המאומצת המעודכנת, ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 62|סעיף 62 לפקודת המכס}} כמועד ייבוא התמרוק
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} (ב) פרטי הנספח האלה תוקנו:
{{ח:ת}} בנספח II:
{{ח:ת}} עדכון רשומת Silver zinc zeolite: רשומה 1597 עודכנה כך שהחומר אסור אלא אם כן השימוש בו נעשה בהתאם לתנאים המפורטים ברשומה 61 בנספח V;
{{ח:ת}} בנספח III:
{{ח:ת}} צבעי שיער חדשים: נוספו 4 צבעי שיער עם מגבלות ריכוז ספציפיות:
{{ח:ת}} HC Blue No 18‏: 0.35% בצבעים חמצוניים ולא־חמצוניים;
{{ח:ת}} Hydroxypropyl-p-phenylenediamine‏: 2% בצבעים חמצוניים;
{{ח:ת}} HC Yellow No 16‏: 1% בחמצוניים, 1.5% בלא־חמצוניים;
{{ח:ת}} HC Red No 18‏: 1.5% בחמצוניים, 0.5% בלא־חמצוניים;
{{ח:ת}} בנספח V (חומרים משמרים):
{{ח:ת}} Silver zinc zeolite: נוסף כחומר משמר מותר (רשומה 61) בריכוז של 1% בדאודורנט ספריי ואבקת יסוד, בתנאי שתכולת הכסף לא תעלה על 2.5%
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ בסיוון התשפ״ו (18 במאי 2026)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ימים מיום פרסום הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספחים II עד V להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים) (תיקון מס׳ 2), התשפ״ו–2026 {{ח:הערה|(פורסמה ביום 5.7.2026)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד׳&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:חתימות|י״ז באב התשפ״ה (11 באוגוסט 2025)}}
* '''משה בר סימן טוב'''&lt;br&gt;המנהל הכללי של משרד הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>72zyrpy22kvrnz1o07tlt7pcbidknwi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023087</id>
      <parentid>3023073</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:33:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3023085]</comment>
      <origin>3023087</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15646" sha1="hd86795xyndn3nsshu95kyk499yl6ym" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספחים II עד V להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים), התשפ״ה–2025}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 2468|הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2048|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12380.pdf}}, {{ח:תיבה|2326|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12456.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א12יז|סעיף 55א12יז(י)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}} (להלן – הפקודה), אני מודיע על החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי כמפורט להלן:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בהודעה זו –
{{ח:ת}} ”הוראת המעבר“ – הוראת המעבר {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1223/2009“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1223/oj|תקנת האיחוד האירופי (EC) מס׳ 1223/2009 מיום 30 בנובמבר 2009 לעניין תמרוקים}} סעיפים: ‎2(b)‏, ‎2(c)‏, ‎2(k)‏, ‎2(l)‏, ‎2(m)‏, ‎2(n)‏, 14 ו־17 וכן נספחים (II) עד (VI), {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#תוספת 4ב3 פרט 1|שבפרט 1 בתוספת הרביעית ב׳3 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|2|החלת השינויים בנספחים II עד V לתקנה 1223/2009|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} יחולו בישראל השינויים בנספחים II עד V לתקנה 1223/2009 שנקבעו בהוראות האיחוד האירופי ששמן בעברית ובאנגלית ומראה מקומן באתר הרשמי של האיחוד האירופי מפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בטבלה שבתוספת}}, ואשר לצד כל אחד מהם מצוינים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳}} הפרטים בנספחים II עד V שתוקנו, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳}} – מועד כניסת השינויים לתוקף בהוראות האיחוד האירופי, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳}} – מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, {{ח:פנימי|תוספת|ובטור ה׳}} – הוראת מעבר אחרת.

{{ח:סעיף|3|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א12יז|בסעיף 55א12יז(ט)(4) לפקודה}}, אפשר להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ בטבלה שבתוספת}}, לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, אלא אם כן נקבעה {{ח:פנימי|תוספת|בטור ה׳ לטבלה האמורה}} הוראת מעבר אחרת, ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 62|סעיף 62 לפקודת המכס}} כמועד ייבוא התמרוק.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;overlow-y: scroll;&quot;&gt;
&lt;table style=&quot;min-width: 800px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מס׳ פרט}}&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;min-width: 300px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;min-width: 300px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם הוראת האיחוד האירופי המתקנת את נספחים II עד V לתקנה 1223/2009 לתקנות האיחוד האירופי בעברית ובאנגלית, ומראה המקום בחקיקת האיחוד האירופי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פרטי נספח שתוקנו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הוראת מעבר אחרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנת הנציבות (האיחוד האירופי) 2025/877 מיום 12 במאי 2025 המשנה את תקנה (EC) מס׳ 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה לעניין השימוש בחלק מחומרים המסווגים כחומרים מסרטנים, גורמי מוטציות או רעילים לרבייה בתמרוקים
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2025/877 of 12 May 2025 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use in cosmetic products of certain substances classified as carcinogenic, mutagenic or toxic for reproduction}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|{{ח:הערה|[צ״ל:]}}|{{ח:הערה|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/877/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;eli/&lt;wbr&gt;reg/&lt;wbr&gt;2025/&lt;wbr&gt;877/&lt;wbr&gt;oj}}}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לנספח II נוספו 21 חומרים כחדשים לרשימת החומרים האסורים; תיקון כניסה {{ח:הערה|[צ״ל: פרט]}} 1580 (cymoxanil).
{{ח:ת}} בנספח III נמחק החומר המנוי במספר סידורי 311 (TPO) והוא הועבר לנספח II
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 בספטמבר 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 בספטמבר 2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד׳; ואולם, ניתן להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני המועד האמור ומכיל את הרכיב Trimethylbenzoyl Diphenylphosphine Oxide עד יום י״ט באלול התשפ״ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 62|סעיף 62 לפקודת המכס}} כמועד ייבוא התמרוק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תקנה (EU) 2026/78 של הנציבות האירופית מיום 12 בינואר 2026 לתיקון תקנה (EC) מס׳ 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה בנוגע לשימוש בתמרוקים בחומרים שסווגו כחומרים מסרטנים, מוטגניים או רעילים לרבייה
{{ח:ת}} {{ltr|Commission Regulation (EU) 2026/78 of January 12, 2026 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use in cosmetic products of certain substances classified as carcinogenic, mutagenic or toxic for reproduction }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|מראה מקום:|{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/78/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;AUTO/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}CELEX:32026R0078&amp;qid{{=}}1774199717689&amp;rid{{=}}3}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בנספח II: איסור על חומרי CMR חדשים: נוספו 15 חומרים חדשים לרשימת החומרים האסורים לשימוש, בהם: Acetone oxime‏, Trimethyl borate ו־N,N'-Methylenediacrylamide.
{{ח:ת}} איסור על כסף (Silver): האיסור הקיים על כסף קולואידי (ננו) עודכן כך שהוא כולל כעת גם ”כסף מסיבי“ (Silver massive) וגם ”אבקת כסף“ (Silver powder) בשל סיווגם כחומרים רעילים לרבייה (קטגוריה 2).
{{ח:ת}} איחוד רשומות: שלוש רשומות נפרדות בעבור חומצה פרבורית (Perboric acid) ומלחיה (רשומות 1397, 1398 ו־1399) אוחדו לרשומה אחת (1397).
{{ח:ת}} לנספח III: נוספו שני חומרים חדשים: Hexyl Salicylate: חומר זה נוסף לנספח עם מגבלות ריכוז ספציפיות המשתנות לפי סוג המוצר (תמרוק נשטף, תמרוק לא נשטף, משחת שיניים וכיוצא באלה) וקהל היעד (הגבלות מחמירות יותר לילדים מתחת לגיל 3).
{{ח:ת}} אבקת כסף (Silver powder): הוכנסה תחת מגבלות לשימוש במוצרים מסוימים בלבד (כמו משחות שיניים ומי פה) בריכוז מרבי של 0.05%.
{{ח:ת}} בנספח IV תוקן המספר הסידורי 142 כך שהתנאים לשימוש בכסף כחומר צבע עודכנו. השימוש מותר רק בעבור כסף בגודל חלקיקים מסוים (בין 100 ננומטר ל־1 מ״מ) ובריכוז של עד 0.2% במוצרי שפתיים וצלליות לעיניים.
{{ח:ת}} בנספח V תוקן המספר הסידורי 7 כך שעודכנו לגביו הריכוזים המרביים המותרים (0.2% לתמרוק נשטף ו־0.15% לתמרוק שאינו נשטף). כמו כן, נוספו לגביו איסורים על שימוש בתמרוק העלול להוביל לשאיפה לריאות או בתמרוק לשימוש אוראלי, ונוספה חובת סימון אזהרה: ”יש להימנע ממגע עם העיניים“.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 במאי 2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתוך ארבעה חודשים מיום פרסום הודעה זו {{ח:הערה|(הודעת התיקון פורסמה ביום 30.4.2026)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד׳.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:ת}} תקנה (EU) 2026/909 של הנציבות האירופית מיום 27 באפריל 2026 לתיקון תקנה (EC) מס׳ 1223/2009 של הפרלמנט האירופי והמועצה בנוגע לשימוש בתמרוקים בחומרים Benzyl Salicylate‏, Triphenyl Phosphate‏, Ammonium Silver Zinc Aluminium Silicate, אלומיניום, מלחי אבץ מסיסים במים, שמן וטיבר מאצטל, Citral‏, HC Blue No 18‏, HC Red No 18‏, HC Yellow No 16‏, Hydroxy&lt;wbr&gt;propyl-p-phenylene&lt;wbr&gt;diamine ומלח הדיהידרוכלוריד שלו, ו־DHHB
{{ח:ת}} {{ltr|COMMISSION REGULATION (EU) 2026/909 of 27 April 2026 amending Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council as regards the use of Benzyl Salicylate, Triphenyl Phosphate, Ammonium Silver Zinc Aluminium Silicate, Aluminium, water-soluble zinc salts, Acetylated Vetiver Oil, Citral, HC Blue No 18, HC Red No 18, HC Yellow No 16, Hydroxy&lt;wbr&gt;propyl-p-phenylene&lt;wbr&gt;diamine and its dihydrochloride salt, and DHHB in cosmetic products}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | מראה מקום: | {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2026/909/oj|https://eur-lex.europa.eu/&lt;wbr&gt;legal-content/&lt;wbr&gt;EN/&lt;wbr&gt;TXT/&lt;wbr&gt;PDF/&lt;wbr&gt;?uri{{=}}OJ:L_202600909}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} (א) פרטי הנספח האלה תוקנו:
{{ח:ת}} בנספח II:
{{ח:ת}} איסור חדש על הרכיב Triphenyl Phosphate בשל חשש לגנוטוקסיות ואי־ספיקת מידע בטיחותי;
{{ח:ת}} בנספח III:
{{ח:ת}} מלחי אבץ מסיסים במים: עודכנו מגבלות הריכוז – 1% לילדים מעל גיל שנה במשחת שיניים, 0.72% לילדים בגיל שבין 6 חודשים לשנה, 0.1% במי פה מעל גיל 6;
{{ח:ת}} Citral: נקבעו מגבלות ריכוז מפורטות לפי סוג מוצר – 0.11% במוצרי שפתיים, 0.032% בדאודורנטים, 0.65% במוצרי עיניים ואיפור;
{{ח:ת}} Benzyl Salicylate: נקבעו מגבלות ריכוז מפורטות – 4% במוצרי ריח, 0.5% במוצרי עור ושיער, 0.004% במוצרים אוראליים;
{{ח:ת}} חומרי אלומיניום: נקבעו מגבלות כוללות לכל חומרי האלומיניום – 7.73% בדאודורנטים, 3.18% במשחת שיניים, 14.62% במוצרי שפתיים;
{{ח:ת}} שמן וטיבר מאצטל: נוסף עם מגבלות – 0.9% במוצרי ריח, 0.05% בדאודורנטים ואיפור;
{{ח:ת}} בנספח VI (מסנני UV):
{{ח:ת}} DHHB: עודכן התנאי לגבי זיהום DnHexP – הרמה המרבית המותרת נקבעה על ‎10 ppm במקום הרמות הקודמות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על אף האמור בהוראת המעבר, עד יום ז׳ בתמוז התשפ״ח (1 ביולי 2028), אפשר להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל, לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד׳, אף אם אינו עומד בדרישות ההוראה המאומצת המעודכנת, ולעניין זה יראו את מועד הגשת הצהרת הייבוא למכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 62|סעיף 62 לפקודת המכס}} כמועד ייבוא התמרוק
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} (ב) פרטי הנספח האלה תוקנו:
{{ח:ת}} בנספח II:
{{ח:ת}} עדכון רשומת Silver zinc zeolite: רשומה 1597 עודכנה כך שהחומר אסור אלא אם כן השימוש בו נעשה בהתאם לתנאים המפורטים ברשומה 61 בנספח V;
{{ח:ת}} בנספח III:
{{ח:ת}} צבעי שיער חדשים: נוספו 4 צבעי שיער עם מגבלות ריכוז ספציפיות:
{{ח:ת}} HC Blue No 18‏: 0.35% בצבעים חמצוניים ולא־חמצוניים;
{{ח:ת}} Hydroxypropyl-p-phenylenediamine‏: 2% בצבעים חמצוניים;
{{ח:ת}} HC Yellow No 16‏: 1% בחמצוניים, 1.5% בלא־חמצוניים;
{{ח:ת}} HC Red No 18‏: 1.5% בחמצוניים, 0.5% בלא־חמצוניים;
{{ח:ת}} בנספח V (חומרים משמרים):
{{ח:ת}} Silver zinc zeolite: נוסף כחומר משמר מותר (רשומה 61) בריכוז של 1% בדאודורנט ספריי ואבקת יסוד, בתנאי שתכולת הכסף לא תעלה על 2.5%
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ בסיוון התשפ״ו (18 במאי 2026)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ימים מיום פרסום הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספחים II עד V להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים) (תיקון מס׳ 2), התשפ״ו–2026 {{ח:הערה|(פורסמה ביום 5.7.2026)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;על אף האמור בהוראת המעבר, אין להמשיך לשווק תמרוק שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני מועד כניסת העדכון לתוקף בישראל, כאמור בטור ד׳&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:חתימות|י״ז באב התשפ״ה (11 באוגוסט 2025)}}
* '''משה בר סימן טוב'''&lt;br&gt;המנהל הכללי של משרד הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>hd86795xyndn3nsshu95kyk499yl6ym</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עב קל ממרומך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734142</id>
    <revision>
      <id>3023062</id>
      <parentid>2976129</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:40:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023062</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2453" sha1="n3ivc37mmrynaxqopo9zhmn6xnozwo2" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: '''עבאס'''}}

{{סי|עָ}}ב קַל מִמְּרוֹמֶךָ / תִּקְרַב, וַעֲנָנֶךָ{{ש}}
וְתִקְרָא מִשָּׁמֶיךָ / לִשְׁאֵרִית אֱמוּנֶיךָ{{ש}}
קִבַּלְתִּי צוֹמֶךָ / עַמִּי, וְתַחֲנוּנֶיךָ{{ר1}}
לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ / וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ.{{ממס|קהלת ט ז}}

{{סי|בְּ}}חַשְׁמַלֵּי הָעֲרָבוֹת / הֵרָאֵה צוּר מַלְכִּי{{ש}}
כִּי מֵאֶרֶץ עֲרָבוֹת / יָבֵשׁ בְּקָרְאִי חִכִּי{{ש}}
סְלַח נָא פְשָׁעִים וְחוֹבוֹת / וְיִהְיֶה כִתְרָךְ חַכִּי{{ר1}}
וְיִוָּדַע אֵפוֹא כִּי / מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ.{{ממס|שמות לג טז}}
{{רפרן|לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ / וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ}}

{{סי|אֵ}}ל נָא עֹשֶׂה גְדוֹלוֹת / לְאֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר{{ש}}
צוּרִי רְצֵנִי כְעוֹלוֹת / וְתַחֲנוּנַי בִּמְקוֹם פָּר{{ש}}
וְתִקְרָא כִּי לִדְלוֹת / אוֹתְךָ בְּנִי אַל תֶּחְפַּר{{ר1}}
חַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר / וְסָר עֲוֹנֶךָ.{{ממס|ישעיהו ו ז}}
{{רפרן|לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ / וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ}}

{{סי|סָ}}לַחְתִּי וּמָחַלְתִּי / פְשָׁעֶיךָ, עַם נִכְאֶה{{ש}}
בְּךָ לְבַד חָשַׁקְתִּי / וּמְשַׂנְאֶיךָ אֶשְׁאֶה{{ש}}
תִּזְכֶּה לְשָׁנִים שַׂחְתִּי / בְּיֵשַׁע כַּנֶּשֶׁר יִדְאֶה{{ר1}}
שָׁלוֹם לְךָ וּרְאֵה / בָנִים לְבָנֶיךָ.{{ממס|תהלים קכח ו}}
{{רפרן|לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ / וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ}}
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:יהודה בן שמואל אבן עבאס]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>n3ivc37mmrynaxqopo9zhmn6xnozwo2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זולתך אדונים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736196</id>
    <revision>
      <id>3023094</id>
      <parentid>3010043</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:57:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן משק</username>
        <id>35391</id>
      </contributor>
      <comment>מילת קבע שורש ע.ז.ב.</comment>
      <origin>3023094</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6670" sha1="r35qidbw0muh9j9lc653sga6gd5w0ei" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= זולתך אלהים בעלונו באף ובחורי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג = זולת של גזרות
| מועד =
| מחבר = [[מחבר:קלונימוס בן יהודה|ר' קלונימוס בן יהודה]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = קלונימוס ברבי יהודה חזק סלה
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ז-82|ז-82]]
| מנהגים = נאמרת למנהג וורמייזא בשבת שלישית אחר ראש חדש אייר.{{הערה|כך כתוב בכל ספרי המנהגים של הקהילה. ובספר ''מערבות יוצרות וזולתות וסליחות עם הפסוקים ומנהגים דק״ק ווירמיישא'', פפד&quot;ם ה'תע&quot;ד, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=27 דף טו], נדפס לאמרה בשבת שלישית אחר פסח, ונראה שהכוונה ג&quot;כ לשבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר.}}
}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''קלונימוס ברבי יהודה חזק סלה'''}}

זוּלָתְךָ {{סי|אֲ}}דוֹנִים בְּעָלוּנוּ בְּאַף וּבְחֹרִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ לְבַד נַזְכִּיר בְּבוֹאָם לְהַצִּירִי{{ש}}
{{סי|גֶּ}}לֶד עוֹרִי הִפְשִׁיטוּ וְאָכְלוּ שְׁאֵרִי{{ר1}}
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא {{מילת קבע|עֶזְרִי}}.{{ממס|תהלים קכא א}}

{{סי|דּ}}וֹבְרִים בִּלְשׁוֹנָם הַוֹּת נֶגְדְּךָ לִנְכֹחַ{{ש}}
{{סי|הֲ}}נָשִׁיתָ בָנֶיךָ חַנּוֹת וַתִּשְׁכַּח שָׁכֹחַ{{ש}}
{{סי|וִ}}כַּחְתִּים דִּכִּיתִים וְאִתִּי עֹצֶם וָכֹחַ{{ר1}}
וּמֶה {{מילת קבע|עָזַרְתָּ}} לְלֹא כֹחַ.{{ממס|איוב כו ב}}

{{סי|זְ}}מוֹרוֹת אַפָּם מַרְבִּים עָלַי בְּעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}נַנְכֶם תְּחַכּוּ הֱיוֹת לָכֶם סִתְרָה{{ש}}
{{סי|טָ}}בַחְתִּי גִּבּוֹרָיו וְלֹא עָט גְּבוּרָה{{ר1}}
וְעַל מִי תָּנוּסוּ {{מילת קבע|לְעֶזְרָה}}.{{ממס|ישעיהו י ג}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתָיו הָרַסְתִּי וְעִרְעַרְתִּי עָרָיו{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר יוֹשְׁבִים הוֹרַדְתִּי אִבַּדְתִּי בַּחוּרָיו{{ש}}
{{סי|לָ}}חַצְתִּי רִצַּצְתִּי יָמִין הֵשִׁיב אֲחוֹרָיו{{ר1}}
יָדָיו רָב לוֹ {{מילת קבע|וְעֵזֶר}} מִצָּרָיו.{{ממס|דברים לג ז}}

{{סי|מְ}}שׂוֹשָׂיו הֶחְדַּלְתִּי עַטְרוֹת חֲתָנִים וָזֵר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹי הָאִירוּס הִמְנַעְתִּי בִּגְזֵרוֹתַי גּוֹזֵר{{ש}}
{{סי|סִ}}גַּפְתִּי עִנֵּיתִי עַצְמוֹת חוֹנָךְ מְפַזֵּר{{ר1}}
וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין {{מילת קבע|עֹזֵר}}.{{ממס|מ&quot;ב יד כו}}

{{סי|עָ}}רְבָה שִׂמְחָה וָגִיל לְמַשְׁחִית הוֹדֵנוּ{{ש}}
{{סי|פַּ}}ח יוֹקְשִׁים טוֹמְנִים מִמָּךְ לְהַפְרִידֵנוּ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ מִכְּאֵב לֵב מִסֵּבֶל רוֹדֵינוּ{{ר1}}
קוּמָה {{מילת קבע|עֶזְרָתָה}} לָּנוּ וּפְדֵנוּ.{{ממס|תהלים מד כז}}

{{סי|קַ}}נֵּא לְשִׁמְךָ אָדוֹן וּגְבוּרָה תֶּאֱזֹר{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יְרִיבַי וְעוֹיְנַי וְאֹיְבַי לִפְזֹר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}בְעָתַיִם אֶל חֵיקָם גְּמוּלָם לַחֲזֹר{{ר1}}
תִּהְיֶה לָּנוּ מֵעִיר {{מילת קבע|לַעְזוֹר}}.{{ממס|ש&quot;ב יח ג}}

{{סי|תַּ}}נִּין רוֹבֵץ רִבְצוֹ שַׂמְתָּ לְעִי{{ש}}
{{סי|קֶ}}דֶם וּכְבָר הִפְלֵאתָ וְהִכְנַעְתָּ מְרֵעִי{{ש}}
{{סי|ל}}וֹחֲצָיו גַּם עַתָּה הַכְחֵד מוֹשִׁיעִי{{ר1}}
וְאֵין {{מילת קבע|עֹזֵר}} וַתּוֹשַׁע לִי זְרֹעִי.{{ממס|ישעיהו סג ה}}

{{סי|וְ}}אֶת צָר נִעַרְתָּ לְמוּלָךְ פָּצָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאֶמֶת אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד לָעַד קְבוּצָה –{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ – מָתַי תְּאַבֵּד בְּכַלָּה וְנֶחֱרָצָה{{ר1}}
מַחֲסֶה {{מילת קבע|וְעֶזְרָה}} בְצָרוֹת נִמְצָא.{{ממס|תהלים מו ב}}

{{סי|מַ}}חֲצֶבֶת רַהַב עוּרִי קָמִים לְהַכְחִידָם{{ש}}
{{סי|וְ}}כִימֵי קֶדֶם דּוֹרוֹת עוֹלָמִים לְאַבְּדָם{{ש}}
{{סי|שְׂ}}רִידֶיךְ מַלֵּט יְשׁוּעָתָם צַוֵּה פּוֹדָם{{ר1}} 
הָבָה לָּנוּ {{מילת קבע|עֶזְרָת}} מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם.{{ממס|תהלים ס יג}}

{{סי|בְּרָב}} כֹּחַ תָּרִיב אֶת מְדָנַי{{ש}}
{{סי|יָ}}דְךָ לֹא קָצְרָה מֵהוֹשִׁיעַ הֲמוֹנַי{{ש}}
{{סי|י}}וֹדִיעַ אֲמִתְּךָ אָב לְבָנִים אֱמוּנַי{{ר1}}
עַד הֵנָּה {{מילת קבע|עֲזָרָנוּ}} יְיָ.{{ממס|ש&quot;א ז יב}}

{{סי|הוֹדַ}}ע {{סי|ה}}וֹד שֵׁם קָדְשְׁךָ צוּרִי{{ש}}
{{סי|חָזְקִ}}י וּמִשְׂגַּבִּי קְרָא שְׁנַת דְּרוֹרִי{{ש}}
{{סי|סֶלָה}} אָשִׁיב אֶת חֹרְפִי וּמְצֵרִי{{ר1}}
כִּי אֱלֹהֵי אָבִי {{מילת קבע|בְּעֶזְרִי}}.{{ממס|שמות יח ד}}&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:קלונימוס בן יהודה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r35qidbw0muh9j9lc653sga6gd5w0ei</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/מוסף לשמיני עצרת</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1736421</id>
    <revision>
      <id>3023134</id>
      <parentid>3003220</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T16:24:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <origin>3023134</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2155" sha1="5pqklad7c59p4x7qmpyks9ao7wrvahv" xml:space="preserve">==הכרזת גשם==
[[משתמש:Yack67]], לא הבנתי מה שכתבת בתקציר העריכה. למה שהכרזת הגשם לא תופיע בדף המחזור? זה נראה לי מתבקש שהיא תופיע כאן כי היא חלק מסדר התפילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:03, 26 בינואר 2026 (IST)
:מה שכתבתי מתייחס רק לנוסח האלטרנטיבי. אם הבנתי טוב דף זה מייצג נוסח המזרחי (זכור אב). לא צריך פה נוסח הישן של ההכרזה הנהוג למנהג פרנקפורט זה רק יכביד על המתפלל. אם נרצה שהדף יציג את שני המנהגים כאחד נצטרך להוסיף לו &quot;איום זכור נא&quot;; ו&quot;מכלכל חיים&quot; לפני &quot;אף ברי&quot; (וגם מנהג פפ להשאיר הארון פתוח לכל התפילה). {{לא חתם|Yack67}}
::אני נוטה לומר שהדף הזה אמור להציג בסופו של דבר את שני המנהגים יחד, ולכן אין בכותרתו '(מזרחי)'. כך עשינו בד&quot;כ בתפילות שבהן ההבדלים אינם כה גדולים. צריך באמת להוסיף את איום זכור נא, ולנסח הוראה ברורה יותר לגבי המנהגים השונים על 'מכלכל חיים'. לגבי פתיחת הארון אני יותר נבוך - כי באמת יש הרבה מנהגים שונים וקשה עד בלתי אפשרי להתיחס לכולם בלי לסרבל משמעותית. כשערכתי את מחזור ראש השנה התעלמתי מנושא פתיחות הארון, והן מוצגות בכל הדפים לפי המחזורים הנפוצים היום, למרות שיש באמת הרבה יותר אפשרויות. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:56, 26 בינואר 2026 (IST)
==יפתח ארץ לישע==
[[משתמש:YaakAM]]נחסר הפסוקים [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 19:24, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>5pqklad7c59p4x7qmpyks9ao7wrvahv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023136</id>
      <parentid>3023134</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T16:24:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* יפתח ארץ לישע */</comment>
      <origin>3023136</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2156" sha1="a0y2kiiv2r5g7pnve92b5tnkjvm17oi" xml:space="preserve">==הכרזת גשם==
[[משתמש:Yack67]], לא הבנתי מה שכתבת בתקציר העריכה. למה שהכרזת הגשם לא תופיע בדף המחזור? זה נראה לי מתבקש שהיא תופיע כאן כי היא חלק מסדר התפילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:03, 26 בינואר 2026 (IST)
:מה שכתבתי מתייחס רק לנוסח האלטרנטיבי. אם הבנתי טוב דף זה מייצג נוסח המזרחי (זכור אב). לא צריך פה נוסח הישן של ההכרזה הנהוג למנהג פרנקפורט זה רק יכביד על המתפלל. אם נרצה שהדף יציג את שני המנהגים כאחד נצטרך להוסיף לו &quot;איום זכור נא&quot;; ו&quot;מכלכל חיים&quot; לפני &quot;אף ברי&quot; (וגם מנהג פפ להשאיר הארון פתוח לכל התפילה). {{לא חתם|Yack67}}
::אני נוטה לומר שהדף הזה אמור להציג בסופו של דבר את שני המנהגים יחד, ולכן אין בכותרתו '(מזרחי)'. כך עשינו בד&quot;כ בתפילות שבהן ההבדלים אינם כה גדולים. צריך באמת להוסיף את איום זכור נא, ולנסח הוראה ברורה יותר לגבי המנהגים השונים על 'מכלכל חיים'. לגבי פתיחת הארון אני יותר נבוך - כי באמת יש הרבה מנהגים שונים וקשה עד בלתי אפשרי להתיחס לכולם בלי לסרבל משמעותית. כשערכתי את מחזור ראש השנה התעלמתי מנושא פתיחות הארון, והן מוצגות בכל הדפים לפי המחזורים הנפוצים היום, למרות שיש באמת הרבה יותר אפשרויות. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:56, 26 בינואר 2026 (IST)
==יפתח ארץ לישע==
[[משתמש:YaakAM]] נחסר הפסוקים [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 19:24, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>a0y2kiiv2r5g7pnve92b5tnkjvm17oi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023138</id>
      <parentid>3023136</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T16:29:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* יפתח ארץ לישע */ תגובה</comment>
      <origin>3023138</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2601" sha1="7i6qtqrbrawpceetgiblhd93kvqzfst" xml:space="preserve">==הכרזת גשם==
[[משתמש:Yack67]], לא הבנתי מה שכתבת בתקציר העריכה. למה שהכרזת הגשם לא תופיע בדף המחזור? זה נראה לי מתבקש שהיא תופיע כאן כי היא חלק מסדר התפילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:03, 26 בינואר 2026 (IST)
:מה שכתבתי מתייחס רק לנוסח האלטרנטיבי. אם הבנתי טוב דף זה מייצג נוסח המזרחי (זכור אב). לא צריך פה נוסח הישן של ההכרזה הנהוג למנהג פרנקפורט זה רק יכביד על המתפלל. אם נרצה שהדף יציג את שני המנהגים כאחד נצטרך להוסיף לו &quot;איום זכור נא&quot;; ו&quot;מכלכל חיים&quot; לפני &quot;אף ברי&quot; (וגם מנהג פפ להשאיר הארון פתוח לכל התפילה). {{לא חתם|Yack67}}
::אני נוטה לומר שהדף הזה אמור להציג בסופו של דבר את שני המנהגים יחד, ולכן אין בכותרתו '(מזרחי)'. כך עשינו בד&quot;כ בתפילות שבהן ההבדלים אינם כה גדולים. צריך באמת להוסיף את איום זכור נא, ולנסח הוראה ברורה יותר לגבי המנהגים השונים על 'מכלכל חיים'. לגבי פתיחת הארון אני יותר נבוך - כי באמת יש הרבה מנהגים שונים וקשה עד בלתי אפשרי להתיחס לכולם בלי לסרבל משמעותית. כשערכתי את מחזור ראש השנה התעלמתי מנושא פתיחות הארון, והן מוצגות בכל הדפים לפי המחזורים הנפוצים היום, למרות שיש באמת הרבה יותר אפשרויות. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:56, 26 בינואר 2026 (IST)
==יפתח ארץ לישע==
[[משתמש:YaakAM]] נחסר הפסוקים [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 19:24, 5 ביולי 2026 (IDT)

:הפסוקים מופיעים בדף הפיוט. אינם מופיעים במחזור מכיון שלא נהגו להדפיס אותם במחזורים (בגלל שהמנהג לדלגם). אמת שהם נדפסו במעט דפוסים ראשונים אבל גם שם העדר הניקוד מצביע ע&quot;כ שכבר לא היו נאמרים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:29, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7i6qtqrbrawpceetgiblhd93kvqzfst</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023139</id>
      <parentid>3023138</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T16:30:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* יפתח ארץ לישע */</comment>
      <origin>3023139</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2653" sha1="qam733d6qlks29qrr301004chk61n86" xml:space="preserve">==הכרזת גשם==
[[משתמש:Yack67]], לא הבנתי מה שכתבת בתקציר העריכה. למה שהכרזת הגשם לא תופיע בדף המחזור? זה נראה לי מתבקש שהיא תופיע כאן כי היא חלק מסדר התפילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:03, 26 בינואר 2026 (IST)
:מה שכתבתי מתייחס רק לנוסח האלטרנטיבי. אם הבנתי טוב דף זה מייצג נוסח המזרחי (זכור אב). לא צריך פה נוסח הישן של ההכרזה הנהוג למנהג פרנקפורט זה רק יכביד על המתפלל. אם נרצה שהדף יציג את שני המנהגים כאחד נצטרך להוסיף לו &quot;איום זכור נא&quot;; ו&quot;מכלכל חיים&quot; לפני &quot;אף ברי&quot; (וגם מנהג פפ להשאיר הארון פתוח לכל התפילה). {{לא חתם|Yack67}}
::אני נוטה לומר שהדף הזה אמור להציג בסופו של דבר את שני המנהגים יחד, ולכן אין בכותרתו '(מזרחי)'. כך עשינו בד&quot;כ בתפילות שבהן ההבדלים אינם כה גדולים. צריך באמת להוסיף את איום זכור נא, ולנסח הוראה ברורה יותר לגבי המנהגים השונים על 'מכלכל חיים'. לגבי פתיחת הארון אני יותר נבוך - כי באמת יש הרבה מנהגים שונים וקשה עד בלתי אפשרי להתיחס לכולם בלי לסרבל משמעותית. כשערכתי את מחזור ראש השנה התעלמתי מנושא פתיחות הארון, והן מוצגות בכל הדפים לפי המחזורים הנפוצים היום, למרות שיש באמת הרבה יותר אפשרויות. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:56, 26 בינואר 2026 (IST)
==יפתח ארץ לישע==
[[משתמש:YaakAM]] נחסר הפסוקים [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 19:24, 5 ביולי 2026 (IDT)

:הפסוקים מופיעים בדף הפיוט ([[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע]]). אינם מופיעים במחזור מכיון שלא נהגו להדפיס אותם במחזורים (בגלל שהמנהג לדלגם). אמת שהם נדפסו במעט דפוסים ראשונים אבל גם שם העדר הניקוד מצביע ע&quot;כ שכבר לא היו נאמרים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:29, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qam733d6qlks29qrr301004chk61n86</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ שפל רומי ונקלה כבודי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738926</id>
    <revision>
      <id>3023071</id>
      <parentid>3022772</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:57:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023071</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6309" sha1="84365xtgsjhhan97i8bq2n6ypzr1p31" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''; '''אנייה''' (משולש)}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֶחֱשַׂף צִלִּי וְיֵצַר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}

{{סי|בַּ}}עֲדִי {{סי|רַ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ

{{עוגן בשורה|א}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|אָ|1}}נוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנַי {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|אָ|1}}פְלוּ וְכָהוּ עֵינַי {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|אֲ|1}}רִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנָי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא {{מילת קבע|אַרְיֵה}} עַל מִצְפֶה אֲדֹנָי.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

(יְיָ אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכּוֹר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזוֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;

{{עוגן בשורה|ב}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|נֻ|1}}תַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נ|1}}וֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|נֻ|1}}גַּר עַמִּי סְחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} מִסֻּבְּכוֹ.{{ממס|ירמיהו ד ז}}

מִסֻּבְּכוֹ עָלָה וְהִשְׁקָנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
(נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּכוֹס תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|ונאמן}}

{{עוגן בשורה|ג}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}עֲצוּ הַתָּרִים לְהוֹצִיא דִבּוֹת {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יְ|1}}לָלָה הִשְׁמִיעוּ וְקוֹל בִּמְרִיבוֹת {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|יָ|1}}דַיִם רָפוּ וְלֹא מָצְאוּ תְשׁוּבוֹת {{ר1}}
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ {{מילת קבע|אֲרִי}} בֵּין הָרְחֹבוֹת.{{ממס|משלי כו יג}}

הָרְחֹבוֹת מָלְאוּ הוֹ הוֹ וּמִסְפֵּד וִילֵיל {{ש}}
וְנֻפְּצוּ לַסֶּלַע יוֹנֵק וְעוֹלֵל {{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם לַעֲדַת אֲרִיאֵל {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ד}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}רוּ בְּכִלְיוֹתֵינוּ חֵץ בְּגַחַל {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יָ|1}}רְעָה נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּבַחַל {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' אֲרִי נוֹהֵם כְּנַהֲמַת יָם וְנַחַל {{ר1}}
שַׁאֲגַת {{מילת קבע|אַרְיֵה}} וְקוֹל שָׁחַל.{{ממס|איוב ד י}}

שַׁחַל עָדָה וְשָׂם קוֹמָתִי מְגֻדַּעַת {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וּכְרֵסוֹ מֵעֲדָנַי שׂוֹבַעַת {{ש}}
יָהּ הוֹדַע זְרוֹעֲךָ בְּגַאֲוָה מוֹדַעַת {{ר1}}
הָאֵל הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|וחננו}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ה}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|ה|1}}וֹ הוֹ בְּכָל חוּצוֹת הֻקְרָא {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֲ|1}}לֹא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|הֶ|1}}גֶה וְקִנִים וָהִי וּמוֹרָא {{ר1}}
{{מילת קבע|אַרְיֵה}} שָׁאָג מִי לֹא יִירָא.{{ממס|עמוס ג ח}}

(מִי לֹא יִירָא הֲמוֹן שֵׁבֶט אַף נְצִיבִים{{ש}}
הֵם הַכְּפִירִים הַהוֹמִים כְּדוֹבִים {{ש}}
הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ יִתְאַפְּקוּ לַנִּכְאָבִים {{ש}}
רְפָא מְשׁוּבוֹתֵינוּ כְּנָאַמְתָּ לַשָּׁבִים {{ר1}}
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים.{{ממס|ירמיהו ג יד}})&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>84365xtgsjhhan97i8bq2n6ypzr1p31</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023155</id>
      <parentid>3023071</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T18:26:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023155</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8292" sha1="q4z930b7hi7hjo8szqdliego32q4a6t" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובת ה' (ליום שאומרים בו סליחות)|קרובת ה']]{{הערה|קרובה זו מוכיחה שפעם אמרו בספרד סליחות כמנהג ישיבות בבל, ולא קינות כמנהג פייטני א&quot;י.}}
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[:שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]{{הערה|כך יוצא מהאקרוסטיכון שברשות. אולם האקרוסטיכון של גוף הקרובה הוא &quot;אנייה&quot;, ויש שייחסוה בגלל זה ל[[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], בטענה שזה חלק מאקרוסטיכון &quot;אני יהודה הלוי&quot;. אבל לכאורה משמעות המילה &quot;אנייה&quot; היא &quot;קינה&quot; ואין צורך להניח שנאבדו לנו בתים.}}
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה בר יהודה; אנייה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ו-72}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בשחרית של תשעה באב כחלק מהקינות. למנהג הישן אומרים אותם תיכף אחר חזרת הש&quot;ץ, אבל כיום רווח המנהג לאומרם בסוף התפילה. המנהג היותר ישן היה לאמרם בתוך חזרת הש&quot;ץ עצמה,{{הערה|אבל כאמור לעיל, המנהג המקורי היה לומר סליחות בסוף קרובה זו ולא קינות}} עם כמה פיוטי הרחבה שעדיין נוהגים לשלב בין חלקיה. 
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''; '''אנייה''' (משולש)}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֶחֱשַׂף צִלִּי וְיֵצַר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן '''בַּעֲדִי'''.{{ממס|תהלים ג ד}}

{{סי|בַּ}}'''עֲדִי''' {{סי|רַ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ'''

{{עוגן בשורה|א}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|אָ|1}}נוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנַי {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|אָ|1}}פְלוּ וְכָהוּ עֵינַי {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|אֲ|1}}רִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנָי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא {{מילת קבע|אַרְיֵה}} עַל מִצְפֶה '''אֲדֹנָי'''.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

('''יְיָ''' אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכּוֹר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזוֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;

{{עוגן בשורה|ב}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|נֻ|1}}תַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נ|1}}וֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|נֻ|1}}גַּר עַמִּי סְחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} '''מִסֻּבְּכוֹ'''.{{ממס|ירמיהו ד ז}}

'''מִסֻּבְּכוֹ''' עָלָה וְהִשְׁקָנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
(נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּכוֹס תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|ונאמן}}

{{עוגן בשורה|ג}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}עֲצוּ הַתָּרִים לְהוֹצִיא דִבּוֹת {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יְ|1}}לָלָה הִשְׁמִיעוּ וְקוֹל בִּמְרִיבוֹת {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|יָ|1}}דַיִם רָפוּ וְלֹא מָצְאוּ תְשׁוּבוֹת {{ר1}}
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ {{מילת קבע|אֲרִי}} בֵּין '''הָרְחֹבוֹת'''.{{ממס|משלי כו יג}}

'''הָרְחֹבוֹת''' מָלְאוּ הוֹ הוֹ וּמִסְפֵּד וִילֵיל {{ש}}
וְנֻפְּצוּ לַסֶּלַע יוֹנֵק וְעוֹלֵל {{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם לַעֲדַת אֲרִיאֵל {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ד}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}רוּ בְּכִלְיוֹתֵינוּ חֵץ בְּגַחַל {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יָ|1}}רְעָה נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּבַחַל {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' אֲרִי נוֹהֵם כְּנַהֲמַת יָם וְנַחַל {{ר1}}
שַׁאֲגַת {{מילת קבע|אַרְיֵה}} וְקוֹל '''שָׁחַל'''.{{ממס|איוב ד י}}

'''שַׁחַל''' עָדָה וְשָׂם קוֹמָתִי מְגֻדַּעַת {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וּכְרֵסוֹ מֵעֲדָנַי שׂוֹבַעַת {{ש}}
יָהּ הוֹדַע זְרוֹעֲךָ בְּגַאֲוָה מוֹדַעַת {{ר1}}
הָאֵל הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|וחננו}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ה}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|ה|1}}וֹ הוֹ בְּכָל חוּצוֹת הֻקְרָא {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֲ|1}}לֹא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|הֶ|1}}גֶה וְקִנִים וָהִי וּמוֹרָא {{ר1}}
{{מילת קבע|אַרְיֵה}} שָׁאָג '''מִי לֹא יִירָא'''.{{ממס|עמוס ג ח}}

('''מִי לֹא יִירָא''' הֲמוֹן שֵׁבֶט אַף נְצִיבִים{{ש}}
הֵם הַכְּפִירִים הַהוֹמִים כְּדוֹבִים {{ש}}
הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ יִתְאַפְּקוּ לַנִּכְאָבִים {{ש}}
רְפָא מְשׁוּבוֹתֵינוּ כְּנָאַמְתָּ לַשָּׁבִים {{ר1}}
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים.{{ממס|ירמיהו ג יד}})&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>q4z930b7hi7hjo8szqdliego32q4a6t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023170</id>
      <parentid>3023155</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:00:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023170</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8294" sha1="f4u4k5zmxspn6jabvslkcmv7rnh3wgo" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)|קרובת ה']]{{הערה|קרובה זו מוכיחה שפעם אמרו בספרד סליחות כמנהג ישיבות בבל, ולא קינות כמנהג פייטני א&quot;י.}}
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[:שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]{{הערה|כך יוצא מהאקרוסטיכון שברשות. אולם האקרוסטיכון של גוף הקרובה הוא &quot;אנייה&quot;, ויש שייחסוה בגלל זה ל[[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], בטענה שזה חלק מאקרוסטיכון &quot;אני יהודה הלוי&quot;. אבל לכאורה משמעות המילה &quot;אנייה&quot; היא &quot;קינה&quot; ואין צורך להניח שנאבדו לנו בתים.}}
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה בר יהודה; אנייה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ו-72}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בשחרית של תשעה באב כחלק מהקינות. למנהג הישן אומרים אותם תיכף אחר חזרת הש&quot;ץ, אבל כיום רווח המנהג לאומרם בסוף התפילה. המנהג היותר ישן היה לאמרם בתוך חזרת הש&quot;ץ עצמה,{{הערה|אבל כאמור לעיל, המנהג המקורי היה לומר סליחות בסוף קרובה זו ולא קינות}} עם כמה פיוטי הרחבה שעדיין נוהגים לשלב בין חלקיה. 
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''; '''אנייה''' (משולש)}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֶחֱשַׂף צִלִּי וְיֵצַר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן '''בַּעֲדִי'''.{{ממס|תהלים ג ד}}

{{סי|בַּ}}'''עֲדִי''' {{סי|רַ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ'''

{{עוגן בשורה|א}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|אָ|1}}נוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנַי {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|אָ|1}}פְלוּ וְכָהוּ עֵינַי {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|אֲ|1}}רִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנָי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא {{מילת קבע|אַרְיֵה}} עַל מִצְפֶה '''אֲדֹנָי'''.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

('''יְיָ''' אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכּוֹר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזוֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;

{{עוגן בשורה|ב}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|נֻ|1}}תַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נ|1}}וֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|נֻ|1}}גַּר עַמִּי סְחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} '''מִסֻּבְּכוֹ'''.{{ממס|ירמיהו ד ז}}

'''מִסֻּבְּכוֹ''' עָלָה וְהִשְׁקָנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
(נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּכוֹס תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|ונאמן}}

{{עוגן בשורה|ג}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}עֲצוּ הַתָּרִים לְהוֹצִיא דִבּוֹת {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יְ|1}}לָלָה הִשְׁמִיעוּ וְקוֹל בִּמְרִיבוֹת {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|יָ|1}}דַיִם רָפוּ וְלֹא מָצְאוּ תְשׁוּבוֹת {{ר1}}
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ {{מילת קבע|אֲרִי}} בֵּין '''הָרְחֹבוֹת'''.{{ממס|משלי כו יג}}

'''הָרְחֹבוֹת''' מָלְאוּ הוֹ הוֹ וּמִסְפֵּד וִילֵיל {{ש}}
וְנֻפְּצוּ לַסֶּלַע יוֹנֵק וְעוֹלֵל {{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם לַעֲדַת אֲרִיאֵל {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ד}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}רוּ בְּכִלְיוֹתֵינוּ חֵץ בְּגַחַל {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יָ|1}}רְעָה נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּבַחַל {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' אֲרִי נוֹהֵם כְּנַהֲמַת יָם וְנַחַל {{ר1}}
שַׁאֲגַת {{מילת קבע|אַרְיֵה}} וְקוֹל '''שָׁחַל'''.{{ממס|איוב ד י}}

'''שַׁחַל''' עָדָה וְשָׂם קוֹמָתִי מְגֻדַּעַת {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וּכְרֵסוֹ מֵעֲדָנַי שׂוֹבַעַת {{ש}}
יָהּ הוֹדַע זְרוֹעֲךָ בְּגַאֲוָה מוֹדַעַת {{ר1}}
הָאֵל הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|וחננו}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ה}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|ה|1}}וֹ הוֹ בְּכָל חוּצוֹת הֻקְרָא {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֲ|1}}לֹא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|הֶ|1}}גֶה וְקִנִים וָהִי וּמוֹרָא {{ר1}}
{{מילת קבע|אַרְיֵה}} שָׁאָג '''מִי לֹא יִירָא'''.{{ממס|עמוס ג ח}}

('''מִי לֹא יִירָא''' הֲמוֹן שֵׁבֶט אַף נְצִיבִים{{ש}}
הֵם הַכְּפִירִים הַהוֹמִים כְּדוֹבִים {{ש}}
הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ יִתְאַפְּקוּ לַנִּכְאָבִים {{ש}}
רְפָא מְשׁוּבוֹתֵינוּ כְּנָאַמְתָּ לַשָּׁבִים {{ר1}}
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים.{{ממס|ירמיהו ג יד}})&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>f4u4k5zmxspn6jabvslkcmv7rnh3wgo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023171</id>
      <parentid>3023170</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:01:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023171</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8301" sha1="7ozf195nnx5cl96tm8ekqch7twbuyqk" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)|קרובת ה']]{{הערה|קרובה זו מוכיחה שפעם אמרו בספרד סליחות כמנהג ישיבות בבל, ולא קינות כמנהג פייטני א&quot;י.}}
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]{{הערה|כך יוצא מהאקרוסטיכון שברשות. אולם האקרוסטיכון של גוף הקרובה הוא &quot;אנייה&quot;, ויש שייחסוה בגלל זה ל[[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], בטענה שזה חלק מאקרוסטיכון &quot;אני יהודה הלוי&quot;. אבל לכאורה משמעות המילה &quot;אנייה&quot; היא &quot;קינה&quot; ואין צורך להניח שנאבדו לנו בתים.}}
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה בר יהודה; אנייה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ו-72}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בשחרית של תשעה באב כחלק מהקינות. למנהג הישן אומרים אותם תיכף אחר חזרת הש&quot;ץ, אבל כיום רווח המנהג לאומרם בסוף התפילה. המנהג היותר ישן היה לאמרם בתוך חזרת הש&quot;ץ עצמה,{{הערה|אבל כאמור לעיל, המנהג המקורי היה לומר סליחות בסוף קרובה זו ולא קינות}} עם כמה פיוטי הרחבה שעדיין נוהגים לשלב בין חלקיה. 
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''; '''אנייה''' (משולש)}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֶחֱשַׂף צִלִּי וְיֵצַר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן '''בַּעֲדִי'''.{{ממס|תהלים ג ד}}

{{סי|בַּ}}'''עֲדִי''' {{סי|רַ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ'''

{{עוגן בשורה|א}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|אָ|1}}נוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנַי {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|אָ|1}}פְלוּ וְכָהוּ עֵינַי {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|אֲ|1}}רִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנָי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא {{מילת קבע|אַרְיֵה}} עַל מִצְפֶה '''אֲדֹנָי'''.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

('''יְיָ''' אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכּוֹר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזוֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;

{{עוגן בשורה|ב}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|נֻ|1}}תַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נ|1}}וֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|נֻ|1}}גַּר עַמִּי סְחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} '''מִסֻּבְּכוֹ'''.{{ממס|ירמיהו ד ז}}

'''מִסֻּבְּכוֹ''' עָלָה וְהִשְׁקָנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
(נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּכוֹס תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|ונאמן}}

{{עוגן בשורה|ג}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}עֲצוּ הַתָּרִים לְהוֹצִיא דִבּוֹת {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יְ|1}}לָלָה הִשְׁמִיעוּ וְקוֹל בִּמְרִיבוֹת {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|יָ|1}}דַיִם רָפוּ וְלֹא מָצְאוּ תְשׁוּבוֹת {{ר1}}
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ {{מילת קבע|אֲרִי}} בֵּין '''הָרְחֹבוֹת'''.{{ממס|משלי כו יג}}

'''הָרְחֹבוֹת''' מָלְאוּ הוֹ הוֹ וּמִסְפֵּד וִילֵיל {{ש}}
וְנֻפְּצוּ לַסֶּלַע יוֹנֵק וְעוֹלֵל {{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם לַעֲדַת אֲרִיאֵל {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ד}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}רוּ בְּכִלְיוֹתֵינוּ חֵץ בְּגַחַל {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יָ|1}}רְעָה נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּבַחַל {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' אֲרִי נוֹהֵם כְּנַהֲמַת יָם וְנַחַל {{ר1}}
שַׁאֲגַת {{מילת קבע|אַרְיֵה}} וְקוֹל '''שָׁחַל'''.{{ממס|איוב ד י}}

'''שַׁחַל''' עָדָה וְשָׂם קוֹמָתִי מְגֻדַּעַת {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וּכְרֵסוֹ מֵעֲדָנַי שׂוֹבַעַת {{ש}}
יָהּ הוֹדַע זְרוֹעֲךָ בְּגַאֲוָה מוֹדַעַת {{ר1}}
הָאֵל הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|וחננו}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ה}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|ה|1}}וֹ הוֹ בְּכָל חוּצוֹת הֻקְרָא {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֲ|1}}לֹא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|הֶ|1}}גֶה וְקִנִים וָהִי וּמוֹרָא {{ר1}}
{{מילת קבע|אַרְיֵה}} שָׁאָג '''מִי לֹא יִירָא'''.{{ממס|עמוס ג ח}}

('''מִי לֹא יִירָא''' הֲמוֹן שֵׁבֶט אַף נְצִיבִים{{ש}}
הֵם הַכְּפִירִים הַהוֹמִים כְּדוֹבִים {{ש}}
הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ יִתְאַפְּקוּ לַנִּכְאָבִים {{ש}}
רְפָא מְשׁוּבוֹתֵינוּ כְּנָאַמְתָּ לַשָּׁבִים {{ר1}}
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים.{{ממס|ירמיהו ג יד}})&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>7ozf195nnx5cl96tm8ekqch7twbuyqk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023172</id>
      <parentid>3023171</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:02:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023172</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8316" sha1="5de3gd8w3xygolfemlsqpxpe4bw6j5t" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)|קרובת ה']]{{הערה|קרובה זו מוכיחה שפעם אמרו בספרד סליחות כמנהג ישיבות בבל, ולא קינות כמנהג פייטני א&quot;י.}}
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[:קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]{{הערה|כך יוצא מהאקרוסטיכון שברשות. אולם האקרוסטיכון של גוף הקרובה הוא &quot;אנייה&quot;, ויש שייחסוה בגלל זה ל[[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], בטענה שזה חלק מאקרוסטיכון &quot;אני יהודה הלוי&quot;. אבל לכאורה משמעות המילה &quot;אנייה&quot; היא &quot;קינה&quot; ואין צורך להניח שנאבדו לנו בתים.}}
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה בר יהודה; אנייה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ו-72}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בשחרית של תשעה באב כחלק מהקינות. למנהג הישן אומרים אותם תיכף אחר חזרת הש&quot;ץ, אבל כיום רווח המנהג לאומרם בסוף התפילה. המנהג היותר ישן היה לאמרם בתוך חזרת הש&quot;ץ עצמה,{{הערה|אבל כאמור לעיל, המנהג המקורי היה לומר סליחות בסוף קרובה זו ולא קינות}} עם כמה פיוטי הרחבה שעדיין נוהגים לשלב בין חלקיה. 
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''; '''אנייה''' (משולש)}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֶחֱשַׂף צִלִּי וְיֵצַר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן '''בַּעֲדִי'''.{{ממס|תהלים ג ד}}

{{סי|בַּ}}'''עֲדִי''' {{סי|רַ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ'''

{{עוגן בשורה|א}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|אָ|1}}נוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנַי {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|אָ|1}}פְלוּ וְכָהוּ עֵינַי {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|אֲ|1}}רִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנָי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא {{מילת קבע|אַרְיֵה}} עַל מִצְפֶה '''אֲדֹנָי'''.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

('''יְיָ''' אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכּוֹר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזוֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;

{{עוגן בשורה|ב}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|נֻ|1}}תַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נ|1}}וֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|נֻ|1}}גַּר עַמִּי סְחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} '''מִסֻּבְּכוֹ'''.{{ממס|ירמיהו ד ז}}

'''מִסֻּבְּכוֹ''' עָלָה וְהִשְׁקָנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
(נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּכוֹס תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|ונאמן}}

{{עוגן בשורה|ג}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}עֲצוּ הַתָּרִים לְהוֹצִיא דִבּוֹת {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יְ|1}}לָלָה הִשְׁמִיעוּ וְקוֹל בִּמְרִיבוֹת {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|יָ|1}}דַיִם רָפוּ וְלֹא מָצְאוּ תְשׁוּבוֹת {{ר1}}
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ {{מילת קבע|אֲרִי}} בֵּין '''הָרְחֹבוֹת'''.{{ממס|משלי כו יג}}

'''הָרְחֹבוֹת''' מָלְאוּ הוֹ הוֹ וּמִסְפֵּד וִילֵיל {{ש}}
וְנֻפְּצוּ לַסֶּלַע יוֹנֵק וְעוֹלֵל {{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם לַעֲדַת אֲרִיאֵל {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ד}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}רוּ בְּכִלְיוֹתֵינוּ חֵץ בְּגַחַל {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יָ|1}}רְעָה נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּבַחַל {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' אֲרִי נוֹהֵם כְּנַהֲמַת יָם וְנַחַל {{ר1}}
שַׁאֲגַת {{מילת קבע|אַרְיֵה}} וְקוֹל '''שָׁחַל'''.{{ממס|איוב ד י}}

'''שַׁחַל''' עָדָה וְשָׂם קוֹמָתִי מְגֻדַּעַת {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וּכְרֵסוֹ מֵעֲדָנַי שׂוֹבַעַת {{ש}}
יָהּ הוֹדַע זְרוֹעֲךָ בְּגַאֲוָה מוֹדַעַת {{ר1}}
הָאֵל הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|וחננו}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ה}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|ה|1}}וֹ הוֹ בְּכָל חוּצוֹת הֻקְרָא {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֲ|1}}לֹא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|הֶ|1}}גֶה וְקִנִים וָהִי וּמוֹרָא {{ר1}}
{{מילת קבע|אַרְיֵה}} שָׁאָג '''מִי לֹא יִירָא'''.{{ממס|עמוס ג ח}}

('''מִי לֹא יִירָא''' הֲמוֹן שֵׁבֶט אַף נְצִיבִים{{ש}}
הֵם הַכְּפִירִים הַהוֹמִים כְּדוֹבִים {{ש}}
הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ יִתְאַפְּקוּ לַנִּכְאָבִים {{ש}}
רְפָא מְשׁוּבוֹתֵינוּ כְּנָאַמְתָּ לַשָּׁבִים {{ר1}}
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים.{{ממס|ירמיהו ג יד}})&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>5de3gd8w3xygolfemlsqpxpe4bw6j5t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023173</id>
      <parentid>3023172</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:03:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023173</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8309" sha1="1vt6qe8gnwlonst7g1pgtucwmdftc95" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)|קרובת ה']]{{הערה|קרובה זו מוכיחה שפעם אמרו בספרד סליחות כמנהג ישיבות בבל, ולא קינות כמנהג פייטני א&quot;י.}}
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]{{הערה|כך יוצא מהאקרוסטיכון שברשות. אולם האקרוסטיכון של גוף הקרובה הוא &quot;אנייה&quot;, ויש שייחסוה בגלל זה ל[[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], בטענה שזה חלק מאקרוסטיכון &quot;אני יהודה הלוי&quot;. אבל לכאורה משמעות המילה &quot;אנייה&quot; היא &quot;קינה&quot; ואין צורך להניח שנאבדו לנו בתים.}}
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה בר יהודה; אנייה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ו-72}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בשחרית של תשעה באב כחלק מהקינות. למנהג הישן אומרים אותם תיכף אחר חזרת הש&quot;ץ, אבל כיום רווח המנהג לאומרם בסוף התפילה. המנהג היותר ישן היה לאמרם בתוך חזרת הש&quot;ץ עצמה,{{הערה|אבל כאמור לעיל, המנהג המקורי היה לומר סליחות בסוף קרובה זו ולא קינות}} עם כמה פיוטי הרחבה שעדיין נוהגים לשלב בין חלקיה. 
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''; '''אנייה''' (משולש)}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֶחֱשַׂף צִלִּי וְיֵצַר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן '''בַּעֲדִי'''.{{ממס|תהלים ג ד}}

{{סי|בַּ}}'''עֲדִי''' {{סי|רַ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ'''

{{עוגן בשורה|א}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|אָ|1}}נוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנַי {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|אָ|1}}פְלוּ וְכָהוּ עֵינַי {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|אֲ|1}}רִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנָי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא {{מילת קבע|אַרְיֵה}} עַל מִצְפֶה '''אֲדֹנָי'''.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

('''יְיָ''' אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכּוֹר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזוֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;

{{עוגן בשורה|ב}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|נֻ|1}}תַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נ|1}}וֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|נֻ|1}}גַּר עַמִּי סְחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} '''מִסֻּבְּכוֹ'''.{{ממס|ירמיהו ד ז}}

'''מִסֻּבְּכוֹ''' עָלָה וְהִשְׁקָנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
(נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּכוֹס תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|ונאמן}}

{{עוגן בשורה|ג}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}עֲצוּ הַתָּרִים לְהוֹצִיא דִבּוֹת {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יְ|1}}לָלָה הִשְׁמִיעוּ וְקוֹל בִּמְרִיבוֹת {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|יָ|1}}דַיִם רָפוּ וְלֹא מָצְאוּ תְשׁוּבוֹת {{ר1}}
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ {{מילת קבע|אֲרִי}} בֵּין '''הָרְחֹבוֹת'''.{{ממס|משלי כו יג}}

'''הָרְחֹבוֹת''' מָלְאוּ הוֹ הוֹ וּמִסְפֵּד וִילֵיל {{ש}}
וְנֻפְּצוּ לַסֶּלַע יוֹנֵק וְעוֹלֵל {{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם לַעֲדַת אֲרִיאֵל {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ד}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}רוּ בְּכִלְיוֹתֵינוּ חֵץ בְּגַחַל {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יָ|1}}רְעָה נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּבַחַל {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' אֲרִי נוֹהֵם כְּנַהֲמַת יָם וְנַחַל {{ר1}}
שַׁאֲגַת {{מילת קבע|אַרְיֵה}} וְקוֹל '''שָׁחַל'''.{{ממס|איוב ד י}}

'''שַׁחַל''' עָדָה וְשָׂם קוֹמָתִי מְגֻדַּעַת {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וּכְרֵסוֹ מֵעֲדָנַי שׂוֹבַעַת {{ש}}
יָהּ הוֹדַע זְרוֹעֲךָ בְּגַאֲוָה מוֹדַעַת {{ר1}}
הָאֵל הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|וחננו}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ה}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|ה|1}}וֹ הוֹ בְּכָל חוּצוֹת הֻקְרָא {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֲ|1}}לֹא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|הֶ|1}}גֶה וְקִנִים וָהִי וּמוֹרָא {{ר1}}
{{מילת קבע|אַרְיֵה}} שָׁאָג '''מִי לֹא יִירָא'''.{{ממס|עמוס ג ח}}

('''מִי לֹא יִירָא''' הֲמוֹן שֵׁבֶט אַף נְצִיבִים{{ש}}
הֵם הַכְּפִירִים הַהוֹמִים כְּדוֹבִים {{ש}}
הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ יִתְאַפְּקוּ לַנִּכְאָבִים {{ש}}
רְפָא מְשׁוּבוֹתֵינוּ כְּנָאַמְתָּ לַשָּׁבִים {{ר1}}
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים.{{ממס|ירמיהו ג יד}})&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>1vt6qe8gnwlonst7g1pgtucwmdftc95</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023184</id>
      <parentid>3023173</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:13:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023184</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8327" sha1="6aejdzo9gxc7tbg5mgpubz30vrxly8r" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)|קרובת ה']]{{הערה|קרובה זו מוכיחה שפעם אמרו בספרד סליחות כמנהג ישיבות בבל, ולא קינות כמנהג פייטני א&quot;י.}}
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]{{הערה|כך יוצא מהאקרוסטיכון שברשות. אולם האקרוסטיכון של גוף הקרובה הוא &quot;אנייה&quot;, ויש שייחסוה בגלל זה ל[[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], בטענה שזה חלק מאקרוסטיכון &quot;אני יהודה הלוי&quot;. אבל לכאורה משמעות המילה &quot;אנייה&quot; היא &quot;קינה&quot; ואין צורך להניח שנאבדו לנו בתים.}}
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה בר יהודה; אנייה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ו-72}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בשחרית של תשעה באב כחלק מהקינות. למנהג הישן אומרים אותם תיכף אחר חזרת הש&quot;ץ, אבל כיום רווח המנהג לאומרם בסוף התפילה. המנהג היותר ישן היה לאמרם בתוך חזרת הש&quot;ץ עצמה,{{הערה|אבל כאמור לעיל, המנהג המקורי היה לומר סליחות בסוף קרובה זו ולא קינות}} עם כמה פיוטי הרחבה שעדיין נוהגים לשלב בין חלקיה. 
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''; '''אנייה''' (משולש)}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֶחֱשַׂף צִלִּי וְיֵצַר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן '''בַּעֲדִי'''.{{ממס|תהלים ג ד}}

{{סי|בַּ}}'''עֲדִי''' {{סי|רַ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ'''

{{עוגן בשורה|א}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|אָ|1}}נוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנַי {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|אָ|1}}פְלוּ וְכָהוּ עֵינַי {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|אֲ|1}}רִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנָי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא {{מילת קבע|אַרְיֵה}} עַל מִצְפֶה '''אֲדֹנָי'''.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

('''יְיָ''' אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכּוֹר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזוֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}})&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}&lt;קטע התחלה=נותק אזור/&gt;

{{עוגן בשורה|ב}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|נֻ|1}}תַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נ|1}}וֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|נֻ|1}}גַּר עַמִּי סְחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} '''מִסֻּבְּכוֹ'''.{{ממס|ירמיהו ד ז}}

'''מִסֻּבְּכוֹ''' עָלָה וְהִשְׁקָנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
(נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּכוֹס תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}})&lt;קטע סוף=נותק אזור/&gt;{{ש}}
{{הור|ונאמן}}

{{עוגן בשורה|ג}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}עֲצוּ הַתָּרִים לְהוֹצִיא דִבּוֹת {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יְ|1}}לָלָה הִשְׁמִיעוּ וְקוֹל בִּמְרִיבוֹת {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|יָ|1}}דַיִם רָפוּ וְלֹא מָצְאוּ תְשׁוּבוֹת {{ר1}}
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ {{מילת קבע|אֲרִי}} בֵּין '''הָרְחֹבוֹת'''.{{ממס|משלי כו יג}}

'''הָרְחֹבוֹת''' מָלְאוּ הוֹ הוֹ וּמִסְפֵּד וִילֵיל {{ש}}
וְנֻפְּצוּ לַסֶּלַע יוֹנֵק וְעוֹלֵל {{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם לַעֲדַת אֲרִיאֵל {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ד}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}רוּ בְּכִלְיוֹתֵינוּ חֵץ בְּגַחַל {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יָ|1}}רְעָה נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּבַחַל {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' אֲרִי נוֹהֵם כְּנַהֲמַת יָם וְנַחַל {{ר1}}
שַׁאֲגַת {{מילת קבע|אַרְיֵה}} וְקוֹל '''שָׁחַל'''.{{ממס|איוב ד י}}

'''שַׁחַל''' עָדָה וְשָׂם קוֹמָתִי מְגֻדַּעַת {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וּכְרֵסוֹ מֵעֲדָנַי שׂוֹבַעַת {{ש}}
יָהּ הוֹדַע זְרוֹעֲךָ בְּגַאֲוָה מוֹדַעַת {{ר1}}
הָאֵל הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|וחננו}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;

{{עוגן בשורה|ה}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|ה|1}}וֹ הוֹ בְּכָל חוּצוֹת הֻקְרָא {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֲ|1}}לֹא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|הֶ|1}}גֶה וְקִנִים וָהִי וּמוֹרָא {{ר1}}
{{מילת קבע|אַרְיֵה}} שָׁאָג '''מִי לֹא יִירָא'''.{{ממס|עמוס ג ח}}

('''מִי לֹא יִירָא''' הֲמוֹן שֵׁבֶט אַף נְצִיבִים{{ש}}
הֵם הַכְּפִירִים הַהוֹמִים כְּדוֹבִים {{ש}}
הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ יִתְאַפְּקוּ לַנִּכְאָבִים {{ש}}
רְפָא מְשׁוּבוֹתֵינוּ כְּנָאַמְתָּ לַשָּׁבִים {{ר1}}
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים.{{ממס|ירמיהו ג יד}})&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>6aejdzo9gxc7tbg5mgpubz30vrxly8r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/רומניא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739281</id>
    <revision>
      <id>3023069</id>
      <parentid>3022403</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:52:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023069</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36324" sha1="pc59khsusgmjxl9n57xptyecwm2go0d" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*ברוך שאמר בסימן א&quot;ב (58)
*להוצאת ס&quot;ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64)
*להוצאת ס&quot;ת: מי כמוך אומר ומקים (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: בשיר אענה (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**ובו אנחם (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
*סליחות:
**בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
**סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
**סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
**סליחה: לילה שקד עמך (665)
**סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
**סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
**סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
**סליחה: מהלל מלכך (668)
**תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
**תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
**תחנון: אשר נטה שחקים (670)
**תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
**חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
*פיוטים אחרי הוידוי:
**[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
**[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
**[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קרובות===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
*לאחר הווידוי:
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
**[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: אדם איך ינקה (758)
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
**אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום ()
*מחיה: מעת תחן גש ()
*משלש: אתן תהלות למלך ()
*המכירים אומצך ()
*אראלי איום ()
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] ()
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני ()
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק ()
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] ()
*ה' שמעה תפילת המנחה ()
*מנחת מרחשת ארשת שפתי ()
*תחנון: מערכות ישראל בשירה ()
*אשלש תפילות ()
*תחנון: ידידיך מאמש ()
*אנשי לבב עוצו ()
*תחנון: שדי הזכרתני ()
*תחנון: קראתי מצרה ()
*חיים מול ישראל ()
*אנא שא נא לעוון מייחליך ()
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה ()
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא ()
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: [[אדם אם יבוא]] ()
**[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] ()

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*[[אבן מעמסה]] ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>pc59khsusgmjxl9n57xptyecwm2go0d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סיסילייא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739636</id>
    <revision>
      <id>3023061</id>
      <parentid>3004073</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:39:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023061</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25542" sha1="k9aeydiezmfpzoxurq04dc7cuezejrr" xml:space="preserve">=חיזונים=
==עד פסח==
===שבת בראשית===
*רשות: אלהים הוא אשר ברא בחכמה
*מחרך: על בלימה אדמות
*נשמת: נשמת נוחלי דתותיך
*אלו פינו: את שם אלהינו מי יאמיר
*כל עצמותי: אישן עצל ואתעורר
*לברכו: יפי שירי ומנעמי רנני
*מצדר: ויהי הכל במאמר אדון עולמים
*יוצר: אכתיר בעוזו למלך
*אופן: לבורא כל וכל יכול
*מאורה: יושב בחגוי השבי
*אהבה: שביעי לעם זו קדשת
*זולת: אזכור חסדי ה' במלה נכוחה
*מי כמוך: שליט יוצר כל פועל
*גאולה: צור המקורא בצור ישראל
===שבת חנוכה===
*רשות לנשמת: לך שדי איומתך מחכה
*מחרך: נפשי תודה אל אל דעות
*נשמת: נשמת מכתירים בנזר ורביד
*כל עצמותי: אנטיוכוס מלך יוונים
*לברכו: אל בשפלנו
*יוצר: אזכרה שש חניכות
*כרוג': מקדש צוה
*כרוג': מושל יחידים
*אומר בשיר משיבת (לשבת ר&quot;ח טבת)
*כרוג': היום ישתלש
*פזמון: יוצר שמי ערץ
*פזמון: הללו זרע הקדש (לשבת ר&quot;ח טבת)
*אופן: ענו קדושת אל
*מאורה: שמור דת חנוכה
*אהבה: סוד ה' מכל נבצר
*זולת: עשה למענך אל עליון
*מי כמוך: מי כמוך אל אדיר ונאור
*לקדיש: אם קמי לחרדתי
===שבת שקלים===
*רשות לנשמת: עלי מחשב
*מחרך: ביום צעקי
*נשמת: נשמת משמעין על השקלים
*כל עצמותי: שקלי מתי אהי שוקל
*מצדר: יחיד שקל בפלס הרים
*יוצר: ארבעה פרקים בכל שנה אשמור
*(יוצר) גירה: אלהים דבר לעניו ואמניהם
*אופן: יחדו ברננים
*מאורה: בידך כל נחויים
*אהבה: חולת אהבה רעית צבי
*זולת: אתויי לצוען
*מי כמוך: אברכה את ה' אשר יעצני
*גאולה: שמרתי יום גלות
===שבת זכור===
*רשות: במה אקדמך אכף לך אלי
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת: נשמת ידועי חלאים
*ואילו פינו: [[צרי טבח הכינו]]
*כל עצמותי: יחיד הרב את ריב עמו
*קדיש: חסדי האל אגיד בסוד
*מצדר: איום צוה בדת רמיזות
*יוצר: אגגי הנותן רוזנים משחק
*אופן: עושה כל וכל יכול
*מאורה: קראו יום זה יום בשורה
*מאורה גירה: יום בשם בן יאיר קרא
*מאורה גירה: יום בהמן אף אל חרה
*אהבה: מרדכי לבש ארגמן
*זולת: אחוה פלאות רזות
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*גאולה: קומה אלהים עזרתה לי
===שבת שושן פורים===
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: תנתן לי בשאלתי נפשי ועמי בבקשתי
*מי כמוך: אשר שמענו ונדעם לזכרון (י&quot;נ בפורים וי&quot;נ בשושן פורים שחל בשבת)
===שבת פרה===
*רשות לנשמת: יחידתי אלהי את שמרת
*מחרך: אלהי נשמה שנתת בי טהורה ואתה משמרה בקרבי
*נשמת: נשמת ישרים תמימים וחכמי בית הועד
*כל עצמותי: אדון לשמך עשיתני
*פזמון: אלהים צמאו לך נפשות גולים
*מצדר: יהי אור אמר עוטה אורה
*אופן: את אשר בקשתי לראות לא אשיגנו
*מאורה: אמרות ימים לימים יהגו טהורות
*אהבה: יעלת יפת קול
*זולת: אז לשעבר
*מי כמוך: אחד רבה אמונתך
*גאולה: ידידים ודודים לביתך תחבר
===שבת החודש===
*רשות: שחרתיך מחולל כל נפשים
*מחרך: על עם הקדש מי ישעך הזה
*נשמת: נשמת מקהלות ישראל
*קדיש: יושב בכס נקדש
*פזמון: מבשר לעם שפל ונבזה
*מצדר: אנעים זמר במקהלות קדושים
*יוצר: החדש הזה אמנתי לקהל שושנה
*אופן גירה: מחנות עליונים
*מאורה: שמשי עלה נא זורח
*אהבה: ישעו יחיש אלהיכם
*מרום מרום שמי קדשו (כשר&quot;ח ניסן חל בשבת)
*זולת: אם ארך קץ תשועת עם קדש
*מי כמוך: אזכיר חסדי נורא
*קדיש: עוד יאמרו לאל במקדש
===שבת הגדול===
*רשות לנשמת: אני קטון מאד מן החסדים
*מחרך: על מה חכמה מאנוש נפלאה
*נשמת: אברכה את ה' בכל עת
*כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
*פזמון: יחדי איומה
*מצדר: יהו כל יצורים
*קדיש: אור דברו נר לרגלי
*כרוג': שלח מלאך אל חסון
*אופן: יתרומם צור זמם
*מאורה: ימינך אל נגלתה
*אהבה: מוסר אל תפרע
*זולת: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|את מועדי ה' אקרא]]
*מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
*לקדיש: [[האל העירה וראה]]
==פסח==
===יום ראשון של פסח===
*רשות לברוך שאמר: ברוך אשר יצר עולמו
*מחרך: יודו אלהים כל צבא עולם
*רשות לנשמת: יום זה במו ענין
*מחרך: אערוך שבחי
*נשמת: נשמת אלוה באפו
*ואילו פינו: לנו כטל תהיה - לנו ארח
*כל עצמותי: אנא רצה עם לך מרצה
*פזמון: יום זה הנחילנו על ידי חוזה
*מחרך: אל נשגב בהודו
*מצדר: יחיד ומיוחד ראשון ואחרון
*כרוג': ישירו וישוררו
*אופן: [[יה אנה אמצאך]]
*מאורה: אל ראשון באין סוף
*אהבה: אל בדתך האמרתנו
*מחרך לזולת: נדיבי עמים צורכם לחלות
*זולת: אשנן מפעלות שוכן שמי ערץ
*מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל
*מי כמוך: שדי שוכן עליונים
*גאולה: [[יונה נשאתה]]
*תקון הטל: 
**(רשות:) אשאלה טל מאיום
**(סדר פסוקים:) בטל אצור לברר וללבן
**או&quot;א דודי לי ואני לו כי הוא מחמדים כולו
**פזמון: שב לשלום גשם
**יה&quot;ר שיהא לברכה
===יום שני של פסח===
*רשות לברוך שאמר: ברוך אל אשר נעלם ממראה
*מחרך: בני תבל כולם
*רשות לנשמת: יונה מעונה
*מחרך: ממלון מטתי
*נשמת: נשמת ילדיך הגאולים ממצר
*ואילו פינו: לנו כטל תהיה - ישומו על בשתם
*כל עצמותי: אומר לה' מחסי
*פזמון: יעורר נאום חוזה לפדות השבויה{{הערה|נמצא להלן לאחר יום שני של ר&quot;ה, המיקום משוער.}}
*מחרך לברכו: שמים וחילם
*מצדר: שור או כשב
*יוצר: אלהים צוה דתותיו לשמור
*אופן: אראלים וחשמלים
*מאורה: אחרה עת פדותי
*אהבה: ידידות נעורים
*מחרך לזולת: שובה שביתנו
*זולת: אמת אנעים לאלי מזמור
*מי כמוך: יחודך ליחד אפקח עיני
*גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
===ליום טוב ושבת===
*רשות: יפת פעם ובין אומות נדוחה
*מחרך: שבחי נפשי לצורך
*נשמת: נשמת אמוניך קוראים בגרון
*כל עצמותי: שדי מרום הופעת
*פזמון: שביעי לעם זו קדשת
*מצדר: יצרת מאורות בשמי רקיעיך
*כרוג': יראיך הזהרת
*אופן: יקר אדון הנפלאות
*מאורה: בת בני בת בכורי
*אהבה: אהבת עולם אהבתיך
*(אח&quot;כ ישלים החִזון כפי היום אם ראשון ואם שני)
===שבת חול המועד===
*רשות לנשמת: רם פלאך ראו
*מחרך: אדיר בעוזו וכל מחולל
*נשמת: נשמת שבטי ישורון סגולת המוני
*כל עצמותי: שדי שוכן שמי זבולים
*מצדר: יוצר יצר מאורות בחכמה
*יוצר: משה עבד מלך
*כרוג': שלש עשרה למדהו
*זולת: אז להודיע גבורות העתידות להמוני
*מי כמוך: אדון ארץ ושמים גמר
*לקדיש: בקהל אנשים
===יום שביעי של פסח===
*רשות לברוך שאמר: ברוך אשר קדמון נקרא
*מחרך: הכל יודוך אל בפי מהללם
*רשות לנשמת: שחרים לבית האל
*מחרך: מתגרת כפיך
*נשמת: נשמת ישראל עמך להללך מתועד
*ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אלי בך אילותי
*כל עצמותי: ארזי לבנון שברת
*פזמון: ישועתך גלה
*מצדר: ויהי הכל במישרים
*אופן: יענה את מהלל יוצרו
*מאורה: אל בימין רמה
*אהבה: מה נעים ביום זה שירך
*זולת: וידבר אביר שרי ונוגני
*מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל - אותות אל לילה
*מי כמוך: אין אלוה מבלעדיך
*גאולה: [[יום ליבשה]]
===יום שמיני של פסח===
*רשות לברוך שאמר: ברוך אל מושיב יחידים ביתה בחסדו
*מחרך לברוך שאמר: יענו חיות בלי נשמע קולם
*רשות לנשמת: בצר פקדנוך זוכר ברית אבות
*מחרך: לאל חי אין לו ערך
*נשמת: נשמת אהובים אמונים משוררים
*ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אמיר אל האמירו
*כל עצמותי: יושב על כסא המרכבה
*פזמון: שדי ראה לחצנו
*לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
*מצדר: יוצר במאמרו פועל דוק וחלד
*יוצר: אומר ציוה לשמור
*אופן: שרפים יעידון ויאמרו אמת
*מאורה: אל אל גדול ומהולל
*אהבה: מה לאחותי כי חשבה
*זולת: אז בבוא מלך אשור
*מחרך למי כמוך: מי כמוך אל יוסד אדני
*מי כמוך: מי אישש בלתך אדמה
*גאולה: קראו מלאכי שלום
==שבועות==
===יום ראשון של שבועות===
*רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון לא ככל ראשון
*מחרך: בני תבל כולם
*רשות לנשמת: [[יום מעמד סיני]]
*מחרך: השכל והדת
*נשמת: נשמת שבטי ישורון לישעך שואפים
*ואילו פינו: ואילו פינו מלא כים שיר לאל תמים פעלו
*כל עצמותי: יחדוך אל רעיוני
*פזמון: [[אמון יום זה]]
*לברכו: עוד אתנה פדיום
*מצדר: יוצר אורים פודה וגואל
*יוצר: את עוז אלהותך
*אופן: לב ולשון אכונן
*מאורה: חק ומשפט נורא
*אהבה: יענו שפתי חסדך
*זולת: אדון אמץ ראובן בניסן
*מי כמוך: אלהי קדם נעלה על כל גבוהים
*גאולה: [[שביה עניה|שבויה עניה]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
===יום שני של שבועות===
*רשות לברוך שאמר: ברוך יוסד שמים וארץ ושכללם
*מחרך לברוך שאמר: ברכו אלהים אל רם ונעלם
*רשות לנשמת: [[יעירוני בשמך רעיוני]]
*מחרך: בפתחך אנכי ראש דברותיך
*נשמת: נשמת ידידים הנחלת להם חכמה
*ואילו פינו: ואילו פינו שירות מלא
*כל עצמותי: מי יעמוד בסודך
*פזמון: יה בקול המולה
*רשות לקדיש:
*מצדר: יוצר עולם יצר בחכמה
*יוצר: אנכי נמת
*אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]
*מאורה: אל אל גדול ומהולל
*אהבה: נודע בכל המון
*זולת: אבא בגבורות ה' אלהי
*מי כמוך: אלהים בקדש חזיתיך
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]
===שבת נחמו===
*רשות: מנחם חיש להניס את יגוני
*מחרך: כל הנקרא בשמי מעי המו עליכם
*נשמת: נשמת מפוזרת מביתה וממעונה
*כל עצמותי: אלי בזרוע רמה
*לקדיש: שבויים בגלות לאל ייחלו
*מצדר: יהו כל יצורים
*יוצר: אמונים אשר לקו בזעמי
*אופן: ינוחמו ירוחמו
*מאורה: ישרו דרכי מסלה
*אהבה: אדמת צבי גיא חיזיון
*זולת: אמרי טוב טעמי
*מי כמוך: שדי הוציא אור תעלומה
*גאולה: [[יונה מה תהגי]]
===ראש השנה===
*סליחה ליל א: [[אחות קטנה]]
*סליחה ליל ב: יונה לקונה
===יום ראשון של ראש השנה===
*סליחה לנשמת: [[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות: שכם אחד קראנוך בשמך
*מחרך: צדק ומשפט - מרום וקדוש גדלך לא נחקר
*נשמת: נשמת דחופים רדופים ביד בוזזינו
*נשמת לשבת: נשמת אמוני איומה באי מועד
*כל עצמותי: מלך אין קצה לנסיו
*עסטריוטא: אזנך לי הטה אלהי אבי
*קדיש: מרומם אל בישראל
*לשבת:
**מצדר: יודע רזים ומבין כל לחשים
**יוצר: אל אשר סיגל כל שביעי
**כרוג': ישראל ויהודה
*לחול:
**מצדר: יוצר ובורא ונאזר בגבורה
**יוצר: אל באוותו
**כרוג': יצחק ביוצר תמך אשוריו
*פזמון: מלכותך גלה, לעם צועקים והומים
*אופן: [[ידי רשים|ידי דלים נחלשים]]
*מאורה: זכריכם נכתב לחיים
*אהבה: מרום יחיש ישועה
*זולת: ויהי איש אחד תקיף רמתי
*מי כמוך: אפס יש מבלעדיך
*גאולה: שכחי יגונך נפש הומיה
===יום שני של ראש השנה===
*סליחה: אלהי נגדך כל תאותי
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת: נשמת אסירי עוונות שבויי אשמים
*כל עצמותי: יה זכור את יום העקידה
*עסטריוטא: יוצר וסומך סמכני פדני
*קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*מצדר: מלך אדיר רם ונשא
*יוצר: קול יחידך היום יושפר
*כרוג': זכור תומת תמים
*פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
*אופן: ירנן ישרון לקונהו, וישיר בשובו לנוהו
*מאורה: יאורי יבקע יום אחי למגדול
*אהבה: אפס אמת בלתך והכל לך
*זולת: כה אמר תקיף צור פודהו וגואל
*מי כמוך: את המלך ה' נשתחוה ונכרעה
*גאולה: יחידה שובי ואל נא תגורי
===יום ראשון של סוכות===
*רשות לנשמת: יצב גבול שמם
*מחרך: ידידים נצרו כדת דר מרומים
*נשמת: נשמת ידידים מקוים קץ תנחומים
*נשמת לשבת: נשמת יראיך יודעיך רועי
*כל עצמותי: יראי ה' הללוהו
*פזמון: אל חי יואל ומנה
*מצדר: יוצר יצר בחכמה יצורים
*יוצר: אגודת הדס
*אופן: יקירים אדירים
*מאורה: יום זה אלי אשוררך
*אהבה: אנעים חכי
*זולת: אבאר מצות סוכה
*מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
*גאולה: [[שכולה אכולה]]
===יום שני של סוכות===
*רשות: [[שחי לאל]]
*מחרך: צמאה לך אל גם בך רותה נפשי
*נשמת: נשמת ישרון החוגג ימי חגיגתו
*כל עצמותי: אשפוך שיחי פני אל
*פזמון: לנוחלי דתך חקים ישרים
*מצדר: בקר אערך לך ואצפה
*יוצר: אנעים זמר ואיטיב בהגיון
*אופן: עמוסיך וחוסיך
*מאורה: משוכה תקוה ותוחלת
*אהבה: שחרחורת חרס
*זולת: אגדיל שיר ושבח לאל וארוממו
*מי כמוך: אפתחה שערי רעי
*גאולה: יחיד ונאדר בשמי מרומים
===שמיני עצרת===
*רשות: שחרתיך בכל שחרי ונשפי
*מחרך: כאיל על מים תערוג ותהים
*נשמת: נשמת נדיבי עם שואלים
*כל עצמותי: אל השקיף ממכון שבתו
*פזמון: יחד ערכו רנניכם
*יוצר: אתה אלהי עמדי
*אופן: אל אשר מעשיו עצומים
*מאורה: צור אשר מנוף גאלנו
*אהבה: מה תשאלי אותי שאלי
*זולת: אז מאד שמחו כל המוני
*מי כמוך: אדיר במרום מהולל במרץ
*גאולה: ירושלם למוגיך
===שמחת תורה===
*רשות: שמיני חג עצרת חג ליי
*מחרך: יחד יודו בני אדמות
*נשמת: נשמת להקת עם אל
*כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
*לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
*פזמון: שדי מאז קניתני
*יוצר: אומן לאור חיים עת דרך
*כרוג': בידך ידידיך
*אופן: אל נערץ בסוד גלגלו
*מאורה: אחרה עת פדותי
*אהבה: איש האלהים מנוף גאלנו
*זולת: אמון חלה פני יוצר הרים
*מי כמוך: אלהים פלאי סודיך
*גאולה: יום פדותי
=מחזור בלתי נודע=
===ליל כיפור===
*מערבית: מי אל כמוך אדיר המלוכה
===סליחות לליל כיפור===
*יום באתי ליחדך שעני יוצרי
*אל בית המלך לבוא נקראתי
*[[ירצה צום עמך]]
*ה' ה' רם על כל אל
*יום להיטיב תקרא מי זה יכיל טובך
*יום אחד בשנה יום באו לפניו
===שחרית===
*פזמון לפני ה' מלך: יענו חכמי לב
*צור אין צורה לו בגבורה
*רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון בלי תחלה
*מחרך לברוך שאמר: שירו לאלהים מכל נעלם
*עסטריוטא: אזכיר צדקתך בינות אנשים
*רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
*נשמת: נשמת יושבי גנים חכמה תענם
*כל עצמותי: יצרי ויצורי ממך היו
*מציל: מציל ממעמקי יגונים לא ישכילו
*עסטריוטא: את חטאי נכח פני שמתי
*קדיש: ישראל בחירי אל
*מצדר: יוצר נשמות בפגרי יצורים
*יוצר: אב לזרז ולהפחיד ביתרון
*אופן: התעוררו תמהים ראות
*מאורה: אעמוד במשמר מנעימי
*אהבה: אסירי תקותם מכלוא מעצבה
*זולת: ואמר אדיר שוכן מרומי
*מי כמוך: אז בטרם עולם נברא
*גאולה: אם לא תדעי נפשי אחריתך
*אל אדון יוצר רוח אדם

===קרובות לשחרית===
*רשות למגן: וארץ אכף לאלהי אתחנן
*מגן: אמוניו נוצר ומושך לחיק בני
*פזמון: יענה כבוד אבות
*כרוג: יושיע צופים
*מחיה: אבן שתיה בקדש הושתה
*פזמון: יום צדו צעדי
*כרוג: יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם
*משלש: אהל צדק ומקדש קדש
*פזמון: יום צעקו שבים
*תוכחה: מה נפש נוכחת
*'''מה''' אמונה נאה לדרוש
*פזמון: יום ערום אעמוד
*'''רבו''' יתרי מפלאות צורי
*פזמון: מה רבו פלאיך
*'''מעשיך''' אין ערוך אלימו
*פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
*'''ה'''' אבי עד באין נולד
*אבאר שם אדיר
*אדר יקריו
*'''בחכמה''' יסדת עולם
*בחכמתך אזרת הוד
*פזמון: מי ימלל גבורתו
*'''עשית''' ארבעה אדנים
*פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
*'''מלאה''' ימינך טובות
*אז כסאך טרם הדומך תכנת
*פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
*'''קניניך''' יורו ויגידו
*קניניך ארבע יסודות
*סלוק: 
**[[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
**אתה אל מסתתר בחביון מושבו
*וידוי: רבש&quot;ע תעה לבבי אחרי התוהו
===סליחות לשחרית===
*מסתגאב: הלא זה יום יחיד בו יכפר
*סליחה: ישראל בחירי לעם בחרתיך
*סליחה: ואלהי יעקב
*סליחה: אהלל רם ואזמר
*סליחה: יום לריב תעמוד
*סליחה: היכל ה' ומקדש הדומו
*חטאנו: ארומם שם האל המיוחד

===קרובות למוסף===
*מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*כרוג: ישעך הלבש
*מחיה: אבני קודש ומצוקי ארץ
*פזמון: אלהים מה טובו
*כרוג: יקח צפצוף חין קוראי איה
*תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
*'''אודך''' יושב תהלות
*משלש: תמימי אורח
*פזמון: מוסד מכיל עולם
*'''על''' יוצרי ישעי וכבודי
*פזמון: יספת אלהים לנחלתך
*'''נוראות''' אז מני עד
*פזמון: פי יספר צדקתך
*'''נפלאתי''' אל ראשון
*'''מעשיך''' אמיץ
*'''נפשי''' ימיה תקוה
*פזמון: יתרת כל גביר יכול
*יפה לאל להלל
*סלוק: 
**מלאכי רום אל מול אל שואלים
**אגודות קדושות חברת וחמדת
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
===סדר עבודה===
*רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
*סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
*מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
*[[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
*תפלתו של כ&quot;ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]
===סליחות למוסף===
*מסתג'אב: אשפוך כמים מי דמעות
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים
*סליחה: יום באתם לחלות פני אל רמים
===מנחה===
*מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
*כרוג: יתפאר צעיפי
*מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
*כרוג: ישראל צורו מגמת פניו
*משלש: יונה חפשה בנטות היום
*תוכחה: מה יתרון לאדם כעוף יתעופף כבודם
*אז ברבות חטאים
*יום זה הואל
*סלוק: אומץ אדרך מי ימלל
===סליחות למנחה===
*מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: יה אשר אשפוך לפניו
*סליחה: את זבחי הבאתי
*סליחה: קראתי מצרה
*סליחה: קול בני איתני
*חטאנו: את שם ה' אברך
===נעילה===
*[[אל נורא עלילה]]
*רשות: וארץ אשא בשיר קולי
*מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
*כרוג: יושיעם ויחתום
*מחיה: במקהל מזער
*כרוג: ישעך ועוזך
*משלש: יחידים קדמו לפניך
*סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער
===סליחות לנעילה===
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
*סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]]
*סליחה: [[ידידיך מאמש]]
*את נפשך גוי קדוש הופעתי

=הושענות=
===יום ראשון===
*[[למען אמיתך]]
*[[אדון האדונים בוחן לבבות]]
*[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי]]
*[[אמצני אלהי]]
*כל יום (לפני 'אנא'):
**[[אנא אחוז כס]]
**[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל נא תיסד ארמון]]
===יום שני===
*[[אדיר באדירים בקי בתחבולות]]
*[[אלהים אמץ איומה נדגלת]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
===יום שלישי===
*[[אבן שתיה]]
*[[אהובת נוער באבות משולשת]]
*[[אנא האל הנקדש]]
===יום רביעי===
*[[למענך אדיר באדירים]]
*[[אלהים אמץ אום]]
*[[אנא השם בכסאו]]
===יום חמישי===
*[[אדם ובהמה]]
*[[אחלה היום]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
===יום שישי===
*[[אדיר באלים בקי בתחבולות]]
*[[למען אב מאס אשרים]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
===הושענא רבה===
*[[למען תשתבח למען תתפאר]]
*[[למען אמיתך]]
*[[למען אב ידעך]]
*[[מארוד וארפד]]
*[[אנא אחוז כס]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*עננו
*[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא תומכי בדי ערבה|אל נא תומכי בדי ערבה]]
*[[למען אב נמשך אחריך כמים]]
*[[אל אלהים ה' אדמה תרוה ממעוני]]
*[[איש תשבי ישולח בדבר איום]]
*[[אומן ישעך בא]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]</text>
      <sha1>k9aeydiezmfpzoxurq04dc7cuezejrr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירדתי לתחתיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739730</id>
    <revision>
      <id>3023149</id>
      <parentid>3015855</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T17:27:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023149</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1347" sha1="sm9umygkpnaq729ljndno26y7ea0j50" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סלעי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְּלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַלְעִי}} וְנֶאֱסַף בְּחֶטְאִי יַרְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

רוּחִי חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>sm9umygkpnaq729ljndno26y7ea0j50</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023158</id>
      <parentid>3023149</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T18:52:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023158</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2178" sha1="t95cszmzkxlgvv9jxzryv1jdyfpy8ix" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= ירדתי לתחתיות
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות למחיה
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף בן סל(ע)י
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בן סל(ע)י חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-3807}}
| מנהגים = נאמר למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סלעי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְּלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַלְעִי}} וְנֶאֱסַף בְּחֶטְאִי יַרְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי '''רוּחִי'''.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

'''רוּחִי''' חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>t95cszmzkxlgvv9jxzryv1jdyfpy8ix</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023189</id>
      <parentid>3023158</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:18:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023189</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2192" sha1="2g0v18wviemkzl6u9v6fyb2cldz62ad" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= ירדתי לתחתיות
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות למחיה
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף בן סל(ע)י
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בן סל(ע)י חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-3807}}
| מנהגים = נאמר למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סלעי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְּלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַלְעִי}} וְנֶאֱסַף בְּחֶטְאִי יַרְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי '''רוּחִי'''.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

'''רוּחִי''' חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה {{מודגשבַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי}}.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>2g0v18wviemkzl6u9v6fyb2cldz62ad</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023190</id>
      <parentid>3023189</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:19:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2193" sha1="jhogl10stqz8d0idzz9kq7211ma0gbd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= ירדתי לתחתיות
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות למחיה
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף בן סל(ע)י
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בן סל(ע)י חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-3807}}
| מנהגים = נאמר למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סלעי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְּלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַלְעִי}} וְנֶאֱסַף בְּחֶטְאִי יַרְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי '''רוּחִי'''.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

'''רוּחִי''' חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה {{מודגש|בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי}}.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>jhogl10stqz8d0idzz9kq7211ma0gbd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דוק וחוג רעשו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739731</id>
    <revision>
      <id>3023159</id>
      <parentid>3022774</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T19:11:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023159</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2472" sha1="brha2li00te8f3kdk8ej1rjqx39ysoa" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= דוק וחוג רעשו
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות להרחבת ברכה שלישית
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' דוד
| מיוחס ל = [[מחבר:דויד אבן בקודה|ר' דוד ן' בקודה]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = דויד
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ד-192}}
| מנהגים = נאמר למנהג הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}, כרשות לפיוט {{צ|[[שכינה צועקת בהרע]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''דויד'''&lt;includeonly&gt; (אבן בקודה)&lt;/includeonly&gt;}}

{{סי|דֹּ}}ק וְחוּג רָעֲשׁוּ, וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה{{ש}}
וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר קָדְרוּ וְחַמָּה וּלְבָנָה{{ש}}
יוֹם רַבָּתִי בַגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה {{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה א א}}

{{סי|וְ}}דֻכְּאוּ לָאָרֶץ וְאֻמְלָלוּ אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה{{ש}}
לָכֵן אֲקוֹנֵן בְּמָרָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה{{ש}}
מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו א כא}}

{{סי|יְ}}פֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ עַם קִרְיַת חָנָה{{ש}}
הָיְתָה לְשַׁמָּה וְלִשְׁאִיָּה וּלְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה{{ש}}
כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים לֹא מָצְאוּ חֲנִינָה {{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה א יא}}

{{סי|דָּ}}הֲמוּ גִבּוֹרֶיהָ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה{{ש}}
יָכִין וּבֹעַז נֶעֱקָרוּ מִגֹּרֶן אֲרַוְנָה{{ש}}
רָמְסוּ זָרִים וְשָׁאֲגוּ בִּמְקוֹם הַשְּׁכִינָה. &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:דויד אבן בקודה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>brha2li00te8f3kdk8ej1rjqx39ysoa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023160</id>
      <parentid>3023159</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T19:13:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023160</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2522" sha1="t2vq3lkjfd1if60gjeqcy14s99cte4c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= דוק וחוג רעשו
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות להרחבת ברכה שלישית
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' דוד
| מיוחס ל = [[מחבר:דויד אבן בקודה|ר' דוד ן' בקודה]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = דויד
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ד-192}}
| מנהגים = נאמר למנהג הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}, כרשות לפיוט {{צ|[[שכינה צועקת בהרע]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''דויד'''&lt;includeonly&gt; (אבן בקודה)&lt;/includeonly&gt;}}

{{סי|דֹּ}}ק וְחוּג רָעֲשׁוּ, וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה{{ש}}
וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר קָדְרוּ וְחַמָּה וּלְבָנָה{{ש}}
יוֹם רַבָּתִי בַגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה {{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה א א}}

{{סי|וְ}}דֻכְּאוּ לָאָרֶץ וְאֻמְלָלוּ אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה{{ש}}
לָכֵן אֲקוֹנֵן בְּמָרָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה{{ש}}
מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו א כא}}

{{סי|יְ}}פֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ עַם קִרְיַת חָנָה{{ש}}
הָיְתָה לְשַׁמָּה וְלִשְׁאִיָּה וּלְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה{{ש}}
כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים לֹא מָצְאוּ חֲנִינָה {{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה א יא}}

{{סי|דָּ}}הֲמוּ גִבּוֹרֶיהָ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה{{ש}}
יָכִין וּבֹעַז נֶעֱקָרוּ מִגֹּרֶן אֲרַוְנָה{{ש}}
רָמְסוּ זָרִים וְשָׁאֲגוּ בִּמְקוֹם הַשְּׁכִינָה. &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:דויד אבן בקודה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>t2vq3lkjfd1if60gjeqcy14s99cte4c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023200</id>
      <parentid>3023160</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:43:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>אין תבנית מובהקת של מקראות דווקא בסיומת (א. רק 3 מתוך 4. ב. גם הם רק 'בערך'. ג. גם בשורות האחרות הרבה שיבוצים מהמקרא)</comment>
      <origin>3023200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2348" sha1="8tvvdejnsmy8j0q3s1oi96zieebg4hq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= דוק וחוג רעשו
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות להרחבת ברכה שלישית
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' דוד
| מיוחס ל = [[מחבר:דויד אבן בקודה|ר' דוד ן' בקודה]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = דויד
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ד-192}}
| מנהגים = נאמר למנהג הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}, כרשות לפיוט {{צ|[[שכינה צועקת בהרע]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''דויד'''&lt;includeonly&gt; (אבן בקודה)&lt;/includeonly&gt;}}

{{סי|דֹּ}}ק וְחוּג רָעֲשׁוּ, וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה{{ש}}
וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר קָדְרוּ וְחַמָּה וּלְבָנָה{{ש}}
יוֹם רַבָּתִי בַגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה

{{סי|וְ}}דֻכְּאוּ לָאָרֶץ וְאֻמְלָלוּ אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה{{ש}}
לָכֵן אֲקוֹנֵן בְּמָרָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה{{ש}}
מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה

{{סי|יְ}}פֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ עַם קִרְיַת חָנָה{{ש}}
הָיְתָה לְשַׁמָּה וְלִשְׁאִיָּה וּלְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה{{ש}}
כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים לֹא מָצְאוּ חֲנִינָה

{{סי|דָּ}}הֲמוּ גִבּוֹרֶיהָ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה{{ש}}
יָכִין וּבֹעַז נֶעֱקָרוּ מִגֹּרֶן אֲרַוְנָה{{ש}}
רָמְסוּ זָרִים וְשָׁאֲגוּ בִּמְקוֹם הַשְּׁכִינָה. &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:דויד אבן בקודה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>8tvvdejnsmy8j0q3s1oi96zieebg4hq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שכינה צועקת בהרע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739732</id>
    <revision>
      <id>3023161</id>
      <parentid>3005612</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T19:18:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023161</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3561" sha1="5gez2karxxjguzlbfxcfeh12hv7w1fr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שכינה צועקת בהרע
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = הרחבה לברכה ג'
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1167}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף'''}}

שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת בְּהָרֵעַ{{ש}}
שׁוּבוּ בָנִים חִדְלוּ הָרֵעַ{{ש}}
כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ

{{סי|יְ}}הִירִים בְּהַכְנִיסָם צֶלֶם בִּמְעוֹנַי{{ש}}
יָצְאָה שְׁכִינָה מֵהֵיכָל לִפְנַי{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לִמְכוֹנַי{{ר1}}
עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי

{{סי|וּ}}מֵהֵיכַל עָלְתָה וְעַל הַכְּרוּב שָׁבָה{{ש}}
וְרָאֲתָה מִשְׁתַּחֲוִים לְכָל מַזָּל וְצָבָא{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וְאָשׁוּבָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְכוּ וְנָשׁוּבָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|סָ}}רָה מִן הַכְּרוּב אֶל הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי{{ש}}
וְרָאֲתָה פְנֵיהֶם לְשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי{{ש}}
וְנָאֲמָה בַּמִּדְבָּר מִי יִתְּנֵנִי{{ש}}
עַד בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרוּנְנִי
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|פָּ}}נְתָה מִן הַכְּרוּב אֶל מִפְתַּן דּוּכָנַי{{ש}}
וְרָאֲתָה אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְיָ{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאֶעֱזְבָה לַהֲמוֹנָי{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר יְיָ
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

הָלְכָה מִמִּפְתָּן לַחֲצַר הָעֲזָרָה{{ש}}
וְרָאֲתָה שׁוֹלְחִים אֶל אַפָּם הַזְּמוֹרָה{{ש}}
וְנָאֲמָה אֶת פָּנַי מֵהֶם אַסְתִּירָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָמָּה תִישָׁן עוּרָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

עָלְתָה מֵהָעֲזָרָה אֶל הַגָּג בַּחֲרוֹנִים{{ש}}
וְרָאֲתָה אוֹתָם עוֹשִׂים כַּוָּנִים{{ש}}
עָזְבָה מְקוֹם קֹדֶשׁ וְנָאֲמָה בְּשִׁנּוּנִים{{ש}}
טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים
{{רפרן|(טוב)}} &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>5gez2karxxjguzlbfxcfeh12hv7w1fr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023163</id>
      <parentid>3023161</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T19:21:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023163</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3643" sha1="lqk8g37rjzrttd5gzrgqmk2nx44l5ny" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שכינה צועקת בהרע
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = הרחבה לברכה ג'
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1167}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|בנוי על מאמר י' מסעות השכינה ([[ראש השנה לא א]]). סימן: '''יוסף'''}}

שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת בְּהָרֵעַ{{ש}}
שׁוּבוּ בָנִים חִדְלוּ הָרֵעַ{{ש}}
כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ

{{סי|יְ}}הִירִים בְּהַכְנִיסָם צֶלֶם בִּמְעוֹנַי{{ש}}
יָצְאָה שְׁכִינָה מֵהֵיכָל לִפְנַי{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לִמְכוֹנַי{{ר1}}
עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי

{{סי|וּ}}מֵהֵיכַל עָלְתָה וְעַל הַכְּרוּב שָׁבָה{{ש}}
וְרָאֲתָה מִשְׁתַּחֲוִים לְכָל מַזָּל וְצָבָא{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וְאָשׁוּבָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְכוּ וְנָשׁוּבָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|סָ}}רָה מִן הַכְּרוּב אֶל הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי{{ש}}
וְרָאֲתָה פְנֵיהֶם לְשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי{{ש}}
וְנָאֲמָה בַּמִּדְבָּר מִי יִתְּנֵנִי{{ש}}
עַד בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרוּנְנִי
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|פָּ}}נְתָה מִן הַכְּרוּב אֶל מִפְתַּן דּוּכָנַי{{ש}}
וְרָאֲתָה אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְיָ{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאֶעֱזְבָה לַהֲמוֹנָי{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר יְיָ
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

הָלְכָה מִמִּפְתָּן לַחֲצַר הָעֲזָרָה{{ש}}
וְרָאֲתָה שׁוֹלְחִים אֶל אַפָּם הַזְּמוֹרָה{{ש}}
וְנָאֲמָה אֶת פָּנַי מֵהֶם אַסְתִּירָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָמָּה תִישָׁן עוּרָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

עָלְתָה מֵהָעֲזָרָה אֶל הַגָּג בַּחֲרוֹנִים{{ש}}
וְרָאֲתָה אוֹתָם עוֹשִׂים כַּוָּנִים{{ש}}
עָזְבָה מְקוֹם קֹדֶשׁ וְנָאֲמָה בְּשִׁנּוּנִים{{ש}}
טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים
{{רפרן|(טוב)}} &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>lqk8g37rjzrttd5gzrgqmk2nx44l5ny</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023165</id>
      <parentid>3023163</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T19:27:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023165</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3719" sha1="ssp3294l6gd1047d9w2nysxrf5kcpvi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שכינה צועקת בהרע
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = הרחבה לברכה ג'
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1167}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|בנוי על מאמר י' מסעות השכינה ([[ראש השנה לא א]]). סימן: '''יוסף'''}}

שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת בְּהָרֵעַ{{ש}}
שׁוּבוּ בָנִים חִדְלוּ הָרֵעַ{{ש}}
כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ

{{סי|יְ}}הִירִים בְּהַכְנִיסָם צֶלֶם בִּמְעוֹנַי{{ש}}
יָצְאָה שְׁכִינָה מֵהֵיכָל לִפְנַי{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לִמְכוֹנַי{{ר1}}
עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי

{{סי|וּ}}מֵהֵיכַל עָלְתָה וְעַל הַכְּרוּב שָׁבָה{{ש}}
וְרָאֲתָה מִשְׁתַּחֲוִים לְכָל מַזָּל וְצָבָא{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וְאָשׁוּבָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְכוּ וְנָשׁוּבָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|סָ}}רָה מִן הַכְּרוּב אֶל הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי{{ש}}
וְרָאֲתָה פְנֵיהֶם לְשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי{{ש}}
וְנָאֲמָה בַּמִּדְבָּר מִי יִתְּנֵנִי{{ש}}
עַד בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרוּנְנִי
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|פָּ}}נְתָה מִן הַכְּרוּב אֶל מִפְתַּן דּוּכָנַי{{ש}}
וְרָאֲתָה אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְיָ{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאֶעֱזְבָה לַהֲמוֹנָי{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר יְיָ
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

הָלְכָה מִמִּפְתָּן לַחֲצַר הָעֲזָרָה{{ש}}
וְרָאֲתָה שׁוֹלְחִים אֶל אַפָּם הַזְּמוֹרָה{{ש}}
וְנָאֲמָה אֶת פָּנַי מֵהֶם אַסְתִּירָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָמָּה תִישָׁן עוּרָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

עָלְתָה מֵהָעֲזָרָה אֶל הַגָּג בַּחֲרוֹנִים{{ש}}
וְרָאֲתָה אוֹתָם עוֹשִׂים כַּוָּנִים{{ש}}
עָזְבָה מְקוֹם קֹדֶשׁ וְנָאֲמָה בְּשִׁנּוּנִים{{ש}}
טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים
{{רפרן|(טוב)}} &lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>ssp3294l6gd1047d9w2nysxrf5kcpvi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023193</id>
      <parentid>3023165</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:22:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3734" sha1="f44pign0m0ovs6emq22nwr82zn1wphp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שכינה צועקת בהרע
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = הרחבה לברכה ג'
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1167}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|בנוי על מאמר י' מסעות השכינה ([[ראש השנה לא א]]). סימן: '''יוסף'''}}

שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת בְּהָרֵעַ{{ש}}
שׁוּבוּ בָנִים חִדְלוּ הָרֵעַ{{ש}}
כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ

{{סי|יְ}}הִירִים בְּהַכְנִיסָם צֶלֶם בִּמְעוֹנַי{{ש}}
יָצְאָה שְׁכִינָה מֵהֵיכָל לִפְנַי{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לִמְכוֹנַי{{ר1}}
{{מודגש|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|וּ}}מֵהֵיכַל עָלְתָה וְעַל הַכְּרוּב שָׁבָה{{ש}}
וְרָאֲתָה מִשְׁתַּחֲוִים לְכָל מַזָּל וְצָבָא{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וְאָשׁוּבָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְכוּ וְנָשׁוּבָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|סָ}}רָה מִן הַכְּרוּב אֶל הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי{{ש}}
וְרָאֲתָה פְנֵיהֶם לְשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי{{ש}}
וְנָאֲמָה בַּמִּדְבָּר מִי יִתְּנֵנִי{{ש}}
עַד בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרוּנְנִי
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|פָּ}}נְתָה מִן הַכְּרוּב אֶל מִפְתַּן דּוּכָנַי{{ש}}
וְרָאֲתָה אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְיָ{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאֶעֱזְבָה לַהֲמוֹנָי{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר יְיָ
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

הָלְכָה מִמִּפְתָּן לַחֲצַר הָעֲזָרָה{{ש}}
וְרָאֲתָה שׁוֹלְחִים אֶל אַפָּם הַזְּמוֹרָה{{ש}}
וְנָאֲמָה אֶת פָּנַי מֵהֶם אַסְתִּירָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָמָּה תִישָׁן עוּרָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

עָלְתָה מֵהָעֲזָרָה אֶל הַגָּג בַּחֲרוֹנִים{{ש}}
וְרָאֲתָה אוֹתָם עוֹשִׂים כַּוָּנִים{{ש}}
עָזְבָה מְקוֹם קֹדֶשׁ וְנָאֲמָה בְּשִׁנּוּנִים{{ש}}
טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים
{{רפרן|(טוב)}} &lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>f44pign0m0ovs6emq22nwr82zn1wphp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דממו שרפים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739733</id>
    <revision>
      <id>3023176</id>
      <parentid>3005654</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:06:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023176</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2776" sha1="q1zlyj1lyh3f5g0qzsthzcz45rv0vcn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= דממו שרפים
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:סילוקים|סילוק מסוג &quot;אופן&quot;]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' דוד
| מיוחס ל = [[מחבר:דויד אבן בקודה|ר' דוד ן' בקודה]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = דויד
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ד-284}}
| מנהגים = נאמר למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''דויד'''}}

{{סי|דָּ}}מְמוּ שְׂרָפִים מִזְּמָר{{ש}}
וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים מִמִּשְׁמָר{{ש}}
יוֹם בּוֹ גְּזַר דִּין נֶחְתָּם וְנִגְמַר{{ש}}
{{מודגש|מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר}}

{{סי|וְ}}הַמְּאוֹרוֹת חָשְׁכוּ בְּצֵאתָם{{ש}}
וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם{{ש}}
וְהַחַיּוֹת נוֹהִים בִּבְכִיָתָם{{ש}}
{{מודגש|וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם}}

{{סי|י}}וֹם יַד זָר בַּמִּקְדָּשׁ הִגְבִּיר{{ש}}
וְהִצִּית אֵשׁ בַּהֵיכָל וּבַדְּבִיר{{ש}}
שְׁתֵּי כְנָפַיִם מֵחַיּוֹת הֶעֱבִיר{{ש}}
{{מודגש|וּבְמִסְתָּרִים קִינוֹת אַחְבִּיר}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ}}וֹדִי מָתַי תָּשׁוּב לְבֵית מְעוֹנִים{{ש}}
וְתָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיַעֲרִיצוּ גֶּזַע אֱמוּנִים{{ש}}
{{מודגש|וְיַקְדִּישׁוּךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים}}

וּשְׂרָפִים בְּמַאֲמָר{{ש}}
וְאוֹפַנִּים בְּקוֹל מִזְמָר{{ש}}
מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר{{ש}}
וְצוֹעֲקִים בְּלֵב חֳמַרְמָר{{ר1}}
{{מודגש|וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר}}.&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt; &lt;noinclude&gt;
{{ש}}{{הור|קדוש קדוש קדוש...}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:דויד אבן בקודה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>q1zlyj1lyh3f5g0qzsthzcz45rv0vcn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023197</id>
      <parentid>3023176</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:28:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023197</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2826" sha1="tqfpdi2456wv3ciagn1o8i1isaeu14o" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= דממו שרפים
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:סילוקים|סילוק מסוג &quot;אופן&quot;]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' דוד
| מיוחס ל = [[מחבר:דויד אבן בקודה|ר' דוד ן' בקודה]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = דויד
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ד-284}}
| מנהגים = נאמר למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''דויד'''}}

{{סי|דָּ}}מְמוּ שְׂרָפִים מִזְּמָר{{ש}}
וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים מִמִּשְׁמָר{{ש}}
יוֹם בּוֹ גְּזַר דִּין נֶחְתָּם וְנִגְמַר{{ש}}
{{מודגש|מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר}}

{{סי|וְ}}הַמְּאוֹרוֹת חָשְׁכוּ בְּצֵאתָם{{ש}}
וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם{{ש}}
וְהַחַיּוֹת נוֹהִים בִּבְכִיָתָם{{ש}}
{{מודגש|וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם}}

{{סי|י}}וֹם יַד זָר בַּמִּקְדָּשׁ הִגְבִּיר{{ש}}
וְהִצִּית אֵשׁ בַּהֵיכָל וּבַדְּבִיר{{ש}}
שְׁתֵּי כְנָפַיִם מֵחַיּוֹת הֶעֱבִיר{{ש}}
{{מודגש|וּבְמִסְתָּרִים קִינוֹת אַחְבִּיר}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ}}וֹדִי מָתַי תָּשׁוּב לְבֵית מְעוֹנִים{{ש}}
וְתָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיַעֲרִיצוּ גֶּזַע אֱמוּנִים{{ש}}
{{מודגש|וְיַקְדִּישׁוּךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים}}

וּשְׂרָפִים בְּמַאֲמָר{{ש}}
וְאוֹפַנִּים בְּקוֹל מִזְמָר{{ש}}
מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר{{ש}}
וְצוֹעֲקִים בְּלֵב חֳמַרְמָר{{ר1}}
{{מודגש|וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר}}.&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt; &lt;noinclude&gt;
{{ש}}{{הור|קדוש קדוש קדוש...}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:דויד אבן בקודה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>tqfpdi2456wv3ciagn1o8i1isaeu14o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סרע&quot;ג (מהד' קורונל)</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1744093</id>
    <revision>
      <id>3023111</id>
      <parentid>3022895</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:51:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023111</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12671" sha1="12zmr8gjdeaqu4w3k608n8q8qtbafe9" xml:space="preserve">=חלק א=
תחינות לשני וחמישי:
*[[ה' נגרו דמעי]] 
*[[ה' נזלו עיני]]
*[[ה' לגזע הימן]]
*[[ה' נפלאות עשית]]
*[[ה' נתתנו לשמה]]
*[[ה' שדודים נדודים]]
*[[ה' יגענו וסבלנו צרות]]
*[[ה' ימין עוזך הרם]]
*[[ה' נלכד במוקש]]
*[[ה' אני הגבר ראה שבר]]
*[[ה' אנחתנו גדלה]]
*[[ה' אפפונו מענים]]
*[[ה' ידענו מעלנו]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' שובה ממרומיך]]
*[[ה' שעה עם נדכה]]
*[[ה' שעה עדתך]]
*[[ה' יבואונו רחמיך]]
(מכאן גם בכ&quot;י אחרים)
*חטאנו: [[אדון הרחמים שוכן מרומים]]
*[[אבינו מעולם שמך]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמים פשוטים|חיים שאלנו]]
*[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך|אבינו אב הרחמן הושיענו למען שמך]]

=חלק ב=
==אשמורות==
===ליל א===
*גמר: זאת פעם ראשונה
*תוכחה: [[שמעו נא תוכחת]]
*פזמון א: משאת שיר
*פזמון ב: יום לאל צמאתי
*פזמון ג: קודש ישראל
*פזמון ד: מדי ימי ושני
*פזמון ה: בנים בלבב נשלם
*פזמון ו: לימי תשובה
*מסתאגיב: ה' יחיד יושב הכרובים
*מסתאגיב: בשם ה' אל עולם
*תחנה: [[ה' שועת עמך הקשיבה]]
*מיושב: חשוף זרוע לעם הנבחר

===ליל ב===
*גמר: לך – שומר נפשות חסידיו
*פזמון ז: יום התנפלנו
*פזמון ח: מפיל אני
*פזמון ט: יושב הכרובים
*פזמון י: יקיר גלה כבודו
*מסתאגיב: אוילים מדרך פשעם
*תחנה: [[ה' דאגה שברה לבי]]
*מיושב: אקום להודות לך

===ליל ג===
*גמר: לך זרוע עם גבורה יה רצני
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*פזמון יא: יום אשר כליתי
*פזמון יב: אל תרחיק ממני
*פזמון יג: מה לך אנוש
*מסתאגיב: אשפוך כיום
*תחנה: [[ה' ישועה צוה]]
*מיושב: שחר להודות לך קמתי
===ליל ד===
*גמר: לך – אל נקדש בצדקה
*תוכחה: כאין כל משובה
*פזמון יד: אדון אשר צדקתו
*פזמון טו: למען הפרנו את בריתך
*פזמון טז: מתגרת הדין
*מסתאגיב: אנשי אמונה נקדשו
*תחנה: [[ה' דכאונו הממונו]]
*מיושב: מים טהורים
===ליל ה===
*גמר: לך – יחיד חי העולמים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*פזמון יז: יחידה ממסגרות
*פזמון יח: יושבים ביד גוליכם
*פזמון יט: מחסי בך צור שמתי
*תחנה: [[ה' אדונינו (תחינה)|ה' אדונינו]]
*מיושב: סמר גבי
===ליל ו===
*גמר: אדיר שוכן מעונים
*תוכחה: אתודה על זדוני
*פזמון כ: אנא זכור הברית
*פזמון כא: שוגה בהבלי תאוה
*מסתאגיב: ה' שם איום ונורא
*תחנה: [[ה' אם גדל עווני]]
*מיושב: יום ישבתי להודות כחשי
===ליל ז===
*גמר: לך – שדי אומר ועושה
*תוכחה: נחמתי על זדוני
*פזמון כב: שומע תפלה שמע את קולנו
*פזמון כג: שחרתי ברננה
*פזמון כד: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*תחנה: [[ה' אודך בכל לבבי]]
*מיושב: יומי ולילי

===ליל ח===
*גמר: לך – שדי שוכן כרובים
*תוכחה: ישני לב
*פזמון כה: שח לבי
*מסתאגיב: ה' שם איום ונורא (כדלעיל)
*תחנה: [[ה' יערבו לפניך]]
*מיושב: שחר קמתי וגם נכלמתי
===ליל ט===
*גמר: לך – שדי עולם סובל
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*פזמון כו: שכונים בבור עלטה
*פזמון כז: יראתי ונבהלתי
*תחנה: [[ה' דל כבודנו]]
*מיושב: היכל ה'
===ליל י===
*גמר: לך – לובש מלבוש צדקה
*תוכחה: שובו שובו
*פזמון כח: שטפוני דמעותי
*מסתאגיב: אפיל תחנתי
*תחנה: [[ה' אליך אזעק]]
*מיושב: מרום איה חסדיך
===ליל יא===
*גמר: יוצרי וצור ישועתי
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*פזמון כט: מתרצה בתחנונים
*פזמון ל: אמונים עומדים נגדך
*תחנה: [[ה' אליך כסיתי]]
*מיושב: להודות לשמך
===ליל יב===
*גמר: לך – צור יושב ברום זבולה
*תוכחה: אם חסדך
*פזמון לא: בלילי על משכבי
*פזמון לב: שארית יוסף
*תחנה: [[ה' דאבה רוחי]]
*מיושב: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
===ליל יג===
*גמר: הולכי דרך לא טוב
*פזמון לג: ישורון קם
*מסתאגיב: אנא זכרה
*תחנה: [[ה' ארכו שני]]
*מיושב: מרעיד פני צורו שחר
===ליל יד===
*גמר: לך – בוחן לבות יצורים
*פזמון לד: שוכן בחיק תרדמות
*פזמון לה: שובה שובב
*תחנה: [[ה' את מפעליך אזכור]]
*מיושב: מה נפלאת
===ליל טו===
*גמר: לך – שוכן עד לא יתם
*פזמון לו: אסירי עם
*פזמון לז: עצמה ירבה
*פזמון לח: טובך אל תצפון
*פזמון לט: יה שמע ממעונך
*פזמון מ: כל המיחלים
*תחנה: [[ה' דרוש רחומיך]]
*מיושב: מנוס אנחה
===[רחמין]===
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*[[אתאנו לחלות פניך]]
*[[מרן דבשמיא]]
*[[מתרצה ברחמים]]
*[[שומר ישראל]]
*[[מחי ומסי]]
*[[קולי אל אלהים]]
*[[רחמים פשוטים|חיים שאלנו]]
*בקשה: [[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
==ראש השנה==
===ליל א===
*פזמון מא: יחיד בקראי לך
*פזמון מב: לך תעטוף קהלה
*מסתאגיב: ובידך אומץ ועזרה
*תוכחה: הנשמה לך לבדך
*מקדמה למשפטיות: אכה כפי
*פזמון מג: יום זה מאז בחרתו
*מסתאגיב: כי ה' ברא עולמו
*פזמון מד: ימותי ומדת שני
*פזמון מה: יהי נועם על עם
*מקדמה למלכיות: אכון לחלות פני אל
*מסתאגיב: אמליך אל ראשון
*פזמון מו: קרוב לכל קוראיך
*פזמון מז: זמרו משכיל
*פזמון מח: מנומם בעת קומם
*פזמון מט: אל בית המלך
*מקדמה לזכרונות: נחמתי על אשר אשמתי
*מסתאגיב: אזכיר יחוד שמך
*פזמון נ: יצרי ראשית צרי
*פזמון נא: ימי ילדות
*פזמון נב: אל דמי לכם
*מקדמה לשופרות: אל כנד כונס
*מסתאגיב: לאדיר נורא תהלות
*פזמון נג: המלך ה' 
*פזמון נד: קול שופר
*פזמון נה: אנא בקראנו
===ליל ב===
*פזמון נו: יחיד בקראי לך
*פזמון נז: לך אערוך תפלה
*תוכחה: ביום למשפט אקרא
*מקדמה למשפטיות: אלהי רעיוני העירוני
*מסתאגיב: יחיד לבקש רצונך
*פזמון נח: צדק ומשפט
*מקדמה למלכיות: אתיתי ירא ונדמע
*פזמון נט: ה' הוא שמך
*פזמון ס: יום לריב
*מסתאגיב: שוכן עד מאז
*פזמון סא: לפני המלך
*מסתאגיב: מפיל אני תחנתי
*מקדמה לזכרונות: שוחר טוב
*פזמון סב: אלהי תהלתי
*מסתאגיב: אזכיר קצות נוראות
*פזמון סג: זכור נא אלהינו
*מקדמה לשופרות: קחו עמכם דברים
*פזמון סד: [[ה' בקול שופר]]
*מסתאגיב: אל שוכן ברום מעוני
*פזמון סה: משמר הציבו
*מסתאגיב: יושבים בארצות מוני
*פזמון סו: מי כמכה באלים ה' רם ונשא
==ליל שבת בין ר&quot;ה ליו&quot;כ==
*פזמון סז: יה הפלא חסדיך
*מסתאגיב: מעשיך אין ערוך
*פזמון סח: עמדי יחידתי
*מסתאגיב: [[ברכי אצולה]]
*מסתאגיב: אאמיר אאדיר
*תוכחה: אברך אל אשר יעד
*פזמון סט: שירו ילדי אמוני
*פזמון ע: ה' מה נעמת
*פזמון עא: בכל הארץ יחזון
*פזמון עב: אמונתך יודיעו
*פזמון עג: יום להיטיב
*מסתאגיב: בך אומץ חושלים
*מסתאגיב: ה' אחד שלא ישנה
*פזמון עד: לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*פזמון עה: משכנות מבטחים
*מסתאגיב: נוטה שפריר עליה
*פזמון עו: בה' אלהיכם
*מסתאגיב: שיר יתנו עם קודש
*פזמון עז: הקשיבה לקול שועי
*פזמון עח: מרום וקדוש
*פזמון עט: לובשי סות אימים
==יום כיפור==
===ערבית===
*פזמון פ: אנא ה' רחמיך יראו
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*פזמון פא: ישתחוו להדרת קודש
*פזמון פב: ה' אדונינו – ה' אל נמצא
*מסתאגיב: אריד בשיחי
*מסתאגיב: אתה אלהים לבדך
*אנשי אמונה אבדו
*תמהנו מרעות
*גמר (לחטאנו): שדי אשר חסדו אחכה
*גמר (לשמע): אשנסה מותני
*גמר (לברוך): אשתחוה מול אולם
*גמר (לה' הוא האלהים): [[אראלי מעלה]]
*גמר (לה' מלך): בטרם שחקים וארקים
*גמר: וחוסה על ישראל עמך
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים (אולי אחר)
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
===שחרית===
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*רשות: אקום להודות לך
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת אסירי עוונות
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*מאורה: אעמוד במשמר
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*[[וידוי הגדול לרבנו נסים]]
*מגן: ארץ אשפיל
*פזמון פג: יערב לפניך
*מחיה: אבן בחן
*פזמון פד: יענה כבוד אבות
*מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*פזמון פה: יום צדו צעדי
*קיקלר: ובכן למדני דתך – שעה זכרון דתי
*פזמון פו: יום צעקו
*גמר (לחטאנו): אומללנו בנפש אנושה
*גמר לשמע: אחד צורנו ברום גבוהיך
*גמר לברוך: ארומם למבין
===מוסף===
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*[[היה עם פיפיות]]
*רשות לסדר העבודה: [[אערוך מדברי דתי]]
*סדר עבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
*שנת אורה שנת ברכה
*[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
*אשרי עין: [[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
*[[לא אשים ולא אשם|לא אשם ולא אישים]]
*פזמון פח: שמם הר ציון
*גמר לחטאנו: אתודה היום
*גמר לשמע: אזמרה למפיק מאויי
*גמר לברוך: אהללה לדר בשמי זבולים
===מנחה===
*קדושה: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*מגן: שולמית יספה
*פזמון פט: יוספים שנית
*מחיה: שזופי פליטי
*פזמון צ: יום בדינך
*מסתאגיב: אנושים וענושים
*פזמון צא: ה' מה אדם
*פזמון צב: יום ערום אעמוד
*מגן: אשלש תפלות
*תוכחה: משמעך רהו
*פזמון צג: אמנם כי דברך
*תוכחה: אימות עלי נפלו
*תוכחה: יה שעה שופכי שיחה
*פזמון צד: מושכי עול
*פזמון צה: ממקדש הודך
*פזמון צו: כל מעשה ה'
*פזמון צז: ארחותיך למדני
*פזמון צח: לידך בני עולם
*פזמון צט: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: [[שוכני בתי חומר]]
*פזמון ק: מתי רוחות עצובות
===נעילה===
*אמת בספרך
*מגן: אשל צדק
*פזמון קא: [[ידידיך מאמש]]</text>
      <sha1>12zmr8gjdeaqu4w3k608n8q8qtbafe9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023113</id>
      <parentid>3023111</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:53:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023113</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12669" sha1="438zmr3crj0zdlmo0pqg3uqw8hnmowg" xml:space="preserve">=חלק א=
תחינות לשני וחמישי:
*[[ה' נגרו דמעי]] 
*[[ה' נזלו עיני]]
*[[ה' לגזע הימן]]
*[[ה' נפלאות עשית]]
*[[ה' נתתנו לשמה]]
*[[ה' שדודים נדודים]]
*[[ה' יגענו וסבלנו צרות]]
*[[ה' ימין עוזך הרם]]
*[[ה' נלכד במוקש]]
*[[ה' אני הגבר ראה שבר]]
*[[ה' אנחתנו גדלה]]
*[[ה' אפפונו מענים]]
*[[ה' ידענו מעלנו]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' שובה ממרומיך]]
*[[ה' שעה עם נדכה]]
*[[ה' שעה עדתך]]
*[[ה' יבואונו רחמיך]]
(מכאן גם בכ&quot;י אחרים)
*חטאנו: [[אדון הרחמים שוכן מרומים]]
*[[אבינו מעולם שמך]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמים פשוטים|חיים שאלנו]]
*[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך|אבינו אב הרחמן הושיענו למען שמך]]

=חלק ב=
==אשמורות==
===ליל א===
*גמר: זאת פעם ראשונה
*תוכחה: [[שמעו נא תוכחת]]
*פזמון א: משאת שיר
*פזמון ב: יום לאל צמאתי
*פזמון ג: קודש ישראל
*פזמון ד: מדי ימי ושני
*פזמון ה: בנים בלבב נשלם
*פזמון ו: לימי תשובה
*מסתאגיב: ה' יחיד יושב הכרובים
*מסתאגיב: בשם ה' אל עולם
*תחנה: [[ה' שועת עמך הקשיבה]]
*מיושב: חשוף זרוע לעם הנבחר

===ליל ב===
*גמר: לך – שומר נפשות חסידיו
*פזמון ז: יום התנפלנו
*פזמון ח: מפיל אני
*פזמון ט: יושב הכרובים
*פזמון י: יקיר גלה כבודו
*מסתאגיב: אוילים מדרך פשעם
*תחנה: [[ה' דאגה שברה לבי]]
*מיושב: אקום להודות לך

===ליל ג===
*גמר: לך זרוע עם גבורה יה רצני
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*פזמון יא: יום אשר כליתי
*פזמון יב: אל תרחיק ממני
*פזמון יג: מה לך אנוש
*מסתאגיב: אשפוך כיום
*תחנה: [[ה' ישועה צוה]]
*מיושב: שחר להודות לך קמתי
===ליל ד===
*גמר: לך – אל נקדש בצדקה
*תוכחה: כאין כל משובה
*פזמון יד: אדון אשר צדקתו
*פזמון טו: למען הפרנו את בריתך
*פזמון טז: מתגרת הדין
*מסתאגיב: אנשי אמונה נקדשו
*תחנה: [[ה' דכאונו הממונו]]
*מיושב: מים טהורים
===ליל ה===
*גמר: לך – יחיד חי העולמים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*פזמון יז: יחידה ממסגרות
*פזמון יח: יושבים ביד גוליכם
*פזמון יט: מחסי בך צור שמתי
*תחנה: [[ה' אדונינו (תחינה)|ה' אדונינו]]
*מיושב: סמר גבי
===ליל ו===
*גמר: אדיר שוכן מעונים
*תוכחה: אתודה על זדוני
*פזמון כ: אנא זכור הברית
*פזמון כא: שוגה בהבלי תאוה
*מסתאגיב: ה' שם איום ונורא
*תחנה: [[ה' אם גדל עווני]]
*מיושב: יום ישבתי להודות כחשי
===ליל ז===
*גמר: לך – שדי אומר ועושה
*תוכחה: נחמתי על זדוני
*פזמון כב: שומע תפלה שמע את קולנו
*פזמון כג: שחרתי ברננה
*פזמון כד: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*תחנה: [[ה' אודך בכל לבבי]]
*מיושב: יומי ולילי

===ליל ח===
*גמר: לך – שדי שוכן כרובים
*תוכחה: ישני לב
*פזמון כה: שח לבי
*מסתאגיב: ה' שם איום ונורא (כדלעיל)
*תחנה: [[ה' יערבו לפניך]]
*מיושב: שחר קמתי וגם נכלמתי
===ליל ט===
*גמר: לך – שדי עולם סובל
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*פזמון כו: שכונים בבור עלטה
*פזמון כז: יראתי ונבהלתי
*תחנה: [[ה' דל כבודנו]]
*מיושב: היכל ה'
===ליל י===
*גמר: לך – לובש מלבוש צדקה
*תוכחה: שובו שובו
*פזמון כח: שטפוני דמעותי
*מסתאגיב: אפיל תחנתי
*תחנה: [[ה' אליך אזעק]]
*מיושב: מרום איה חסדיך
===ליל יא===
*גמר: יוצרי וצור ישועתי
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*פזמון כט: מתרצה בתחנונים
*פזמון ל: אמונים עומדים נגדך
*תחנה: [[ה' אליך כסיתי]]
*מיושב: להודות לשמך
===ליל יב===
*גמר: לך – צור יושב ברום זבולה
*תוכחה: אם חסדך
*פזמון לא: בלילי על משכבי
*פזמון לב: שארית יוסף
*תחנה: [[ה' דאבה רוחי]]
*מיושב: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
===ליל יג===
*גמר: הולכי דרך לא טוב
*פזמון לג: ישורון קם
*מסתאגיב: אנא זכרה
*תחנה: [[ה' ארכו שני]]
*מיושב: מרעיד פני צורו שחר
===ליל יד===
*גמר: לך – בוחן לבות יצורים
*פזמון לד: שוכן בחיק תרדמות
*פזמון לה: שובה שובב
*תחנה: [[ה' את מפעליך אזכור]]
*מיושב: מה נפלאת
===ליל טו===
*גמר: לך – שוכן עד לא יתם
*פזמון לו: אסירי עם
*פזמון לז: עצמה ירבה
*פזמון לח: טובך אל תצפון
*פזמון לט: יה שמע ממעונך
*פזמון מ: כל המיחלים
*תחנה: [[ה' דרוש רחומיך]]
*מיושב: מנוס אנחה
===[רחמין]===
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*[[אתאנו לחלות פניך]]
*[[מרן דבשמיא]]
*[[מתרצה ברחמים]]
*[[שומר ישראל]]
*[[מחי ומסי]]
*[[קולי אל אלהים]]
*[[רחמים פשוטים|חיים שאלנו]]
*בקשה: [[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
==ראש השנה==
===ליל א===
*פזמון מא: יחיד בקראי לך
*פזמון מב: לך תעטוף קהלה
*מסתאגיב: ובידך אומץ ועזרה
*תוכחה: הנשמה לך לבדך
*מקדמה למשפטיות: אכה כפי
*פזמון מג: יום זה מאז בחרתו
*מסתאגיב: כי ה' ברא עולמו
*פזמון מד: ימותי ומדת שני
*פזמון מה: יהי נועם על עם
*מקדמה למלכיות: אכון לחלות פני אל
*מסתאגיב: אמליך אל ראשון
*פזמון מו: קרוב לכל קוראיך
*פזמון מז: זמרו משכיל
*פזמון מח: מנומם בעת קומם
*פזמון מט: אל בית המלך
*מקדמה לזכרונות: נחמתי על אשר אשמתי
*מסתאגיב: אזכיר יחוד שמך
*פזמון נ: יצרי ראשית צרי
*פזמון נא: ימי ילדות
*פזמון נב: אל דמי לכם
*מקדמה לשופרות: אל כנד כונס
*מסתאגיב: לאדיר נורא תהלות
*פזמון נג: המלך ה' 
*פזמון נד: קול שופר
*פזמון נה: אנא בקראנו
===ליל ב===
*פזמון נו: יחיד בקראי לך
*פזמון נז: לך אערוך תפלה
*תוכחה: ביום למשפט אקרא
*מקדמה למשפטיות: אלהי רעיוני העירוני
*מסתאגיב: יחיד לבקש רצונך
*פזמון נח: צדק ומשפט
*מקדמה למלכיות: אתיתי ירא ונדמע
*פזמון נט: ה' הוא שמך
*פזמון ס: יום לריב
*מסתאגיב: שוכן עד מאז
*פזמון סא: לפני המלך
*מסתאגיב: מפיל אני תחנתי
*מקדמה לזכרונות: שוחר טוב
*פזמון סב: אלהי תהלתי
*מסתאגיב: אזכיר קצות נוראות
*פזמון סג: זכור נא אלהינו
*מקדמה לשופרות: קחו עמכם דברים
*פזמון סד: [[ה' בקול שופר]]
*מסתאגיב: אל שוכן ברום מעוני
*פזמון סה: משמר הציבו
*מסתאגיב: יושבים בארצות מוני
*פזמון סו: מי כמכה באלים ה' רם ונשא
==ליל שבת בין ר&quot;ה ליו&quot;כ==
*פזמון סז: יה הפלא חסדיך
*מסתאגיב: מעשיך אין ערוך
*פזמון סח: עמדי יחידתי
*מסתאגיב: [[ברכי אצולה]]
*מסתאגיב: אאמיר אאדיר
*תוכחה: אברך אל אשר יעד
*פזמון סט: שירו ילדי אמוני
*פזמון ע: ה' מה נעמת
*פזמון עא: בכל הארץ יחזון
*פזמון עב: אמונתך יודיעו
*פזמון עג: יום להיטיב
*מסתאגיב: בך אומץ חושלים
*מסתאגיב: ה' אחד שלא ישנה
*פזמון עד: לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*פזמון עה: משכנות מבטחים
*מסתאגיב: נוטה שפריר עליה
*פזמון עו: בה' אלהיכם
*מסתאגיב: שיר יתנו עם קודש
*פזמון עז: הקשיבה לקול שועי
*פזמון עח: מרום וקדוש
*פזמון עט: לובשי סות אימים
==יום כיפור==
===ערבית===
*פזמון פ: אנא ה' רחמיך יראו
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*פזמון פא: ישתחוו להדרת קודש
*פזמון פב: ה' אדונינו – ה' אל נמצא
*מסתאגיב: אריד בשיחי
*מסתאגיב: אתה אלהים לבדך
*אנשי אמונה אבדו
*תמהנו מרעות
*גמר (לחטאנו): שדי אשר חסדו אחכה
*גמר (לשמע): אשנסה מותני
*גמר (לברוך): אשתחוה מול אולם
*גמר (לה' הוא האלהים): [[אראלי מעלה]]
*גמר (לה' מלך): בטרם שחקים וארקים
*גמר: וחוסה על ישראל עמך
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים (אולי אחר)
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
===שחרית===
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*רשות: אקום להודות לך
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת אסירי עוונות
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*מאורה: אעמוד במשמר
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*[[וידוי הגדול לרבנו נסים]]
*מגן: ארץ אשפיל
*פזמון פג: יערב לפניך
*מחיה: אבן בחן
*פזמון פד: יענה כבוד אבות
*מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*פזמון פה: יום צדו צעדי
*קיקלר: ובכן למדני דתך – שעה זכרון דתי
*פזמון פו: יום צעקו
*גמר (לחטאנו): אומללנו בנפש אנושה
*גמר לשמע: אחד צורנו ברום גבוהיך
*גמר לברוך: ארומם למבין
===מוסף===
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*[[היה עם פיפיות]]
*רשות לסדר העבודה: [[אערוך מדברי דתי]]
*סדר עבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
*שנת אורה שנת ברכה
*[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
*אשרי עין: [[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
*[[לא אשים ולא אשם|לא אשם ולא אישים]]
*פזמון פח: שמם הר ציון
*גמר לחטאנו: אתודה היום
*גמר לשמע: אזמרה למפיק מאויי
*גמר לברוך: אהללה לדר בשמי זבולים
===מנחה===
*קדושה: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*מגן: שולמית יספה
*פזמון פט: יוספים שנית
*מחיה: שזופי פליטי
*פזמון צ: יום בדינך
*מסתאגיב: אנושים וענושים
*פזמון צא: ה' מה אדם
*פזמון צב: יום ערום אעמוד
*מגן: אשלש תפלות
*תוכחה: משמעך רהו
*פזמון צג: אמנם כי דברך
*תוכחה: אימות עלי נפלו
*תוכחה: יה שעה שופכי שיחה
*פזמון צד: מושכי עול
*פזמון צה: ממקדש הודך
*פזמון צו: כל מעשה ה'
*פזמון צז: ארחותיך למדני
*פזמון צח: לידך בני עולם
*פזמון צט: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*פזמון ק: מתי רוחות עצובות
===נעילה===
*אמת בספרך
*מגן: אשל צדק
*פזמון קא: [[ידידיך מאמש]]</text>
      <sha1>438zmr3crj0zdlmo0pqg3uqw8hnmowg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744466</id>
    <revision>
      <id>3023128</id>
      <parentid>3022905</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:39:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3023128</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3099" sha1="rhzy8wyqxsrjwvjt69gfjw1mambeaqz" xml:space="preserve">(י, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;שופט חכם יוסד עמו וממשלת מבין סדורה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(י, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;כשופט עם כן מליציו וכראש עיר כן יושביה:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(י, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;מלך פרוע ישחית עמו ועיר נושבת בשכל שריה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(י, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;ביד אלהים ממשלת תבל ואיש לעת יעמיד עליה:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(י, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;ביד אלהים ממשלת כל גבר ולפני מחוקק ישית הודו:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(י, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;[ב]כל פשע אל תשלֶים רע לריע ואל תהלך בדרך גאוה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(י, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שנואה לאדון ואנשים גאוה ומשניהם מעל עשק:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(י, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;מלכות מגוי אל גוי תסוב בגלל חמס גאוה:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(י, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;מה יגאה עפר ואפר אשר בחייו יורס גויו:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(י, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;שמץ מחלה יצהיב רופא מלך היום ומחר יפול:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(י, יא)&lt;קטע התחלה=יא/&gt;במות אדם ינחל רמה ותולעה כנים ורמש:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(י, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;תחלת גאון אדם מועז ומעשהו יסור לבו:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(י, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;כי מקוה זדון חטא ומקורו יביע זמה:{{ש}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(י, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;על כן הפליא אלה[ים] נגעו ויכהו עד כלה:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(י, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;כסא גאים הפך אלהים וישב עניים תחתם:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(י, טו)

(י, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;עקבת גאים טמטם אלהים וישרשם עד קרקע ארץ:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(י, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;נסחם מארץ ויתשם וישבת מארץ זכרם:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(י, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;לא נחלק לאנוש זדון ועזות אף לילוד אשה:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(י, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;זרע נכבד מה זרע לאנוש [זרע נכבד ירא אלהים:{{ש}}&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(י, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;זרע נקלה מה זרע לאנוש] זרע נקלה עובד מצוה:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(י, כ) בין אחים ראשם נכבד וירא אלהים בע[מו]:

(י, כא)

(י, כב) גר וזד נכרי ורש תפארתם יר[את] אלהים:

(י, כג) אין לבזות דל מ[שכי]ל ואין לכבד [כ]ל איש חמס:

(י, כד) [נדיב] מושל ושופט נכבדו [ואי]ן גדול מ[י]רא אלהים:

(י, כה) עבד משכיל הורים יעבדו [נו]ס[ר] לא יתאונן:

{{לא נשלם}}

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=36 סמנד פרק ט]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>rhzy8wyqxsrjwvjt69gfjw1mambeaqz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744508</id>
    <revision>
      <id>3023072</id>
      <parentid>3022675</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:59:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשת בראשית */</comment>
      <origin>3023072</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5786" sha1="s2aq8ew1goovl6ltdew04xdb1ksc5xb" xml:space="preserve">==זוהר מתורגם== 
כאן ניתן לרכז תרגומים לחלקים שונים בספר הזוהר.

[[/הקדמת הזוהר/]]

===פרשת בראשית===
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טו א|דף טו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טו ב|דף טו' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טז א|דף טז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טז ב|דף טז' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יז א|דף יז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יז ב|דף יז' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יח א|דף יח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יח ב|דף יח' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יט א|דף יט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יט ב|דף יט' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כ א|דף כ' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כ ב|דף כ' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כא א|דף כא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כא ב|דף כא' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כב א|דף כב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כב ב|דף כב' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כג א|דף כג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כג ב|דף כג' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כד א|דף כד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כד ב|דף כד' ב]]

[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כה א|דף כה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כה ב|דף כה' ב]]

==קטע זמני לפיתוח מפתח דפים==
===הקדמת ספר הזהר===
א, א/ב | ב, א/ב | ג, א/ב | ד, א/ב | ה, א/ב | ו, א/ב | ז, א/ב | ח, א/ב | ט, א/ב | י, א/ב | יא, א/ב | יב, א/ב | יג, א/ב | יד, א/ב

===בראשית===
טו, א/ב | טז, א/ב | יז, א/ב | יח, א/ב | יט, א/ב | כ, א/ב | כא, א/ב | כב, א/ב | כג, א/ב | כד, א/ב | כה, א/ב | כו, א/ב | כז, א/ב | כח, א/ב | כט, א/ב | ל, א/ב | לא, א/ב | לב, א/ב | לג, א/ב | לד, א/ב | לה, א/ב | לו, א/ב | לז, א/ב | לח, א/ב | לט, א/ב | מ, א/ב | מא, א/ב | מב, א/ב | מג, א/ב | מד, א/ב | מה, א/ב | מו, א/ב | מז, א/ב | מח, א/ב | מט, א/ב | נ, א/ב | נא, א/ב | נב, א/ב | נג, א/ב | נד, א/ב | נה, א/ב | נו, א/ב | נז, א/ב | נח, א/ב | נט, א

===נח===
נט, ב | ס, א/ב | סא, א/ב | סב, א/ב | סג, א/ב | סד, א/ב | סה, א/ב | סו, א/ב | סז, א/ב | סח, א/ב | סט, א/ב | ע, א/ב | עא, א/ב | עב, א/ב | עג, א/ב | עד, א/ב | עה, א/ב | עו, א/ב

===לך לך===
עו, ב | עז, א/ב | עח, א/ב | עט, א/ב | פ, א/ב | פא, א/ב | פב, א/ב | פג, א/ב | פד, א/ב | פה, א/ב | פו, א/ב | פז, א/ב | פח, א/ב | פט, א/ב | צ, א/ב | צא, א/ב | צב, א/ב | צג, א/ב | צד, א/ב | צה, א/ב | צו, א/ב

===וירא===
צז, א/ב | צח, א/ב | צט, א/ב | ק, א/ב | קא, א/ב | קב, א/ב | קג, א/ב | קד, א/ב | קה, א/ב | קו, א/ב | קז, א/ב | קח, א/ב | קט, א/ב | קי, א/ב | קיא, א/ב | קיב, א/ב | קיג, א/ב | קיד, א/ב | קטו, א/ב | קטז, א/ב | קיז, א/ב | קיח, א/ב | קיט, א/ב | קכ, א/ב

===חיי שרה===
קכא, א/ב | קכב, א/ב | קכג, א/ב | קכד, א/ב | קכה, א/ב | קכו, א/ב | קכז, א/ב | קכח, א/ב | קכט, א/ב | קל, א/ב | קלא, א/ב | קלב, א/ב | קלג, א/ב | קלד, א

===תולדות===
קלד, א/ב | קלה, א/ב | קלו, א/ב | קלז, א/ב | קלח, א/ב | קלט, א/ב | קמ, א/ב | קמא, א/ב | קמב, א/ב | קמג, א/ב | קמד, א/ב | קמה, א/ב | קמו, א/ב

===ויצא===
קמו, ב | קמז, א/ב | קמח, א/ב | קמט, א/ב | קנ, א/ב | קנא, א/ב | קנב, א/ב | קנג, א/ב | קנד, א/ב | קנה, א/ב | קנו, א/ב | קנז, א/ב | קנח, א/ב | קנט, א/ב | קס, א/ב | קסא, א/ב | קסב, א/ב | קסג, א/ב | קסד, א/ב | קסה, א/ב

===וישלח===
קסה, ב | קסו, א/ב | קסז, א/ב | קסח, א/ב | קסט, א/ב | קע, א/ב | קעא, א/ב | קעב, א/ב | קעג, א/ב | קעד, א/ב | קעה, א/ב | קעו, א/ב | קעז, א/ב | קעח, א/ב | קעט, א

===וישב===
קעט, א/ב | קפ, א/ב | קפא, א/ב | קפב, א/ב | קפג, א/ב | קפד, א/ב | קפה, א/ב | קפו, א/ב | קפז, א/ב | קפח, א/ב | קפט, א/ב | קצ, א/ב | קצא, א/ב | קצב, א/ב | קצג, א

===מקץ===
קצג, א/ב | קצד, א/ב | קצה, א/ב | קצו, א/ב | קצז, א/ב | קצח, א/ב | קצט, א/ב | ר, א/ב | רא, א/ב | רב, א/ב | רג, א/ב | רד, א/ב | רה, א

===ויגש===
רה, א/ב | רו, א/ב | רז, א/ב | רח, א/ב | רט, א/ב | רי, א/ב | ריא, א/ב

===ויחי===
ריא, ב | ריב, א/ב | ריג, א/ב | ריד, א/ב | רטו, א/ב | רטז, א/ב | ריז, א/ב | ריח, א/ב | ריט, א/ב | רכ, א/ב | רכא, א/ב | רכב, א/ב | רכג, א/ב | רכד, א/ב | רכה, א/ב | רכו, א/ב | רכז, א/ב | רכח, א/ב | רכט, א/ב | רל, א/ב | רלא, א/ב | רלב, א/ב | רלג, א/ב | רלד, א/ב | רלה, א/ב | רלו, א/ב | רלז, א/ב | רלח, א/ב | רלט, א/ב | רמ, א/ב | רמא, א/ב | רמב, א/ב | רמג, א/ב | רמד, א/ב | רמה, א/ב | רמו, א/ב | רמז, א/ב | רמח, א/ב | רמט, א/ב | רנ, א/ב | רנא, א</text>
      <sha1>s2aq8ew1goovl6ltdew04xdb1ksc5xb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת ביאור:זוהר מתורגם</title>
    <ns>107</ns>
    <id>1744599</id>
    <revision>
      <id>3023059</id>
      <parentid>3022988</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:32:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל */ תגובה למשתמש Roxette5 ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3023059</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8070" sha1="qnbjpev8339tbczsb836zdyqzu7mo71" xml:space="preserve">==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
:אני אצמד למבנה הקיים, עם חלק א/ב/ג
:ואעדכן את שמות החלקים לפורמט כדוגמת:  ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 23:42, 30 ביוני 2026 (IDT)

== איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל ==

שלום {{א|תומר פנק}}.  התחלתי לנסות לעשות יותר סדר בדברים. מקווה שזה מוצא חן בעיניך.

ישנו נושא שצריכים להחליט עליו בתחילת הדרך. אינני יודע מאיפה אתה מביא את התרגומים שלך ואינני יודע על בסיס מה הם. 

כרגע אתה מציג את הטקסט של הזהר עצמו מתוך הפרויקט הראשי של [[זהר]].  זאת אומרת שהיא שיקוף מלאה של מה שיש שם. הבעייה הינה כי:
* לא בהכרח הטקסט של הפרויקט הראשי הוא אותה גירסה של התרגום שעליו אתה מתבסס
* הטקסט בפרויקט הראשי עלול להשתנות. כך למשל לאחרונה בספר במדבר ודברים אני חיסרתי ותיקנתי כמה גרסאות שונות של הדפוסים על פי הגהות של הגר&quot;א (בספר יהל אור) או על פי הספר מתוק מדבש. כך שלימים - אתה מציג תרגום שאינו מקביל אל הטקסט המקורי שאתה מציג בתחילת הדף..

השאלה היא עד כמה אתה רוצה &quot;לסבול&quot; סטיות כאלה. אם הנך רוצה שלא יהיו סטיות כאלה בכלל - אזי עדיף לך להעתיק את הטקסט הארמית עצמו אל הדפים שלך (ולא לשקף אותם מתוך התבנית של {{תב|קטע זוהר}} או {{תב|קטע זוהר לתרגום}} (האחרונה הינה תבנית חדשה שיצרתי לך בכדי לאפשר יותר גמישות בפרויקט שלך). מצד שני - אם אתה מעדיף להתלבש על הפרויקט המרכזי והראשי - אז נמשיך כפי שאתה עושה עד עכשיו...

בבקשה להסביר קצת את סדר העבודה שלך, מתוך איזה נוסח אתה מתרגם, ואילו סדר עדיפיות יש לך בפרויקט. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:56, 3 ביולי 2026 (IDT)

:לדעתי, יש ערך בתאימות ולכן אני נצמד לפורמט הקיים ונצמד לנוסח שבפרויקט המרכזי והראשי. ולכן העדפתי לשים הפניה לפוריקט הראשי מאשר להעתיק.
:הרוב הינו תרגום מילולי בין ארמית-לעברית. בחלקים מסויימים התרגום מבוסס על הסולם בהשמטת חלקי הסוד והדברים שהם מעבר לתרגום המילולי. כמו-כן, בנוסף אני מבצע גם עריכה קלה להתאים קצת תחבירית לעברית מודרנית. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:18, 3 ביולי 2026 (IDT)
:: @[[משתמש:Roxette5]], הטקסט של הזוהר צריך להיות נוסח הדפוסים. תיקונים והגהות, בין אם ע&quot;פ הגר&quot;א או מתוק מדבש או הסולם וכיו&quot;ב, יש להשאיר להערות. כנלענ&quot;ד. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:20, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::אין ״דפוסים״ בזהר. כל דפוס יש בו מאות הבדלים ביניהם. גם הדפוסים משושבשים באופן בוטה. אבל אם ברצונך להיצמד לדפוס אז עקרונית הנוסח הוא על פי הדפוס של המתוק מדבש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:14, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::: אין עליו זכויות יוצרים?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא. אין עליו זכויות  יוצרים כי הוא רק בוחר בתוך הגרסאות הקיימות ומתוך הגהות הרמ&quot;ק והגר&quot;א. זה לא שהוא הביא כתב יד חדש או משהו. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אתה בטוח שעבודת הליקוט והבחירה לא מקנה למהדורה שלהם זכויות יוצרים? מתייג את [[משתמש:Geagea]] שיחווה דעתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:17, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם הבנתי נכון את הדברים אז עבודת &quot;הליקוט והבחירה&quot; יכול להיות שתהיה לה זכות יוצרים אבל רק אם מעתיקים את הליקוט והבחירה. אם מעתיקים את אופן הסידור. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 02:06, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::: כעיקרון, כל עבודת ההדרה עובדת על ידי ליקוט ובחירה מתוך כתבי היד והדפוסים הקיימים. אני לא מכיר מהדיר שממציא כתב יד חדש (ואם כן הרי זה זיוף ולא מהדורה אותנטית). למיטב ידיעתי, מקובל בתחום לטעון שזה מקנה זכויות יוצרים למהדורה החדשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:41, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם המתוק מדבש מגיה על פי הגרא וגם אני מגיה על פי הגרא - איפה יש כאן הפרה של זכויות יוצרים? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:16, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::: אם אתה מגיה רק לפי הגר&quot;א אז אין זכויות יוצרים, אבל אם אתה מאמץ את המקומות שבהם המתוק מדבש אימץ את הגהות הגר&quot;א ומוותר על הגהות שהוא לא אימץ אז יש על זה זכויות יוצרים. הגר&quot;א כדוגמא. הוא הדין לכל כתב יד או מקור אחר להגהה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qnbjpev8339tbczsb836zdyqzu7mo71</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023064</id>
      <parentid>3023059</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:41:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>/* איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל */ תגובה</comment>
      <origin>3023064</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8558" sha1="ppp1wq6rfi1ymmji8nwevv3i76ct9ek" xml:space="preserve">==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
:אני אצמד למבנה הקיים, עם חלק א/ב/ג
:ואעדכן את שמות החלקים לפורמט כדוגמת:  ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 23:42, 30 ביוני 2026 (IDT)

== איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל ==

שלום {{א|תומר פנק}}.  התחלתי לנסות לעשות יותר סדר בדברים. מקווה שזה מוצא חן בעיניך.

ישנו נושא שצריכים להחליט עליו בתחילת הדרך. אינני יודע מאיפה אתה מביא את התרגומים שלך ואינני יודע על בסיס מה הם. 

כרגע אתה מציג את הטקסט של הזהר עצמו מתוך הפרויקט הראשי של [[זהר]].  זאת אומרת שהיא שיקוף מלאה של מה שיש שם. הבעייה הינה כי:
* לא בהכרח הטקסט של הפרויקט הראשי הוא אותה גירסה של התרגום שעליו אתה מתבסס
* הטקסט בפרויקט הראשי עלול להשתנות. כך למשל לאחרונה בספר במדבר ודברים אני חיסרתי ותיקנתי כמה גרסאות שונות של הדפוסים על פי הגהות של הגר&quot;א (בספר יהל אור) או על פי הספר מתוק מדבש. כך שלימים - אתה מציג תרגום שאינו מקביל אל הטקסט המקורי שאתה מציג בתחילת הדף..

השאלה היא עד כמה אתה רוצה &quot;לסבול&quot; סטיות כאלה. אם הנך רוצה שלא יהיו סטיות כאלה בכלל - אזי עדיף לך להעתיק את הטקסט הארמית עצמו אל הדפים שלך (ולא לשקף אותם מתוך התבנית של {{תב|קטע זוהר}} או {{תב|קטע זוהר לתרגום}} (האחרונה הינה תבנית חדשה שיצרתי לך בכדי לאפשר יותר גמישות בפרויקט שלך). מצד שני - אם אתה מעדיף להתלבש על הפרויקט המרכזי והראשי - אז נמשיך כפי שאתה עושה עד עכשיו...

בבקשה להסביר קצת את סדר העבודה שלך, מתוך איזה נוסח אתה מתרגם, ואילו סדר עדיפיות יש לך בפרויקט. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:56, 3 ביולי 2026 (IDT)

:לדעתי, יש ערך בתאימות ולכן אני נצמד לפורמט הקיים ונצמד לנוסח שבפרויקט המרכזי והראשי. ולכן העדפתי לשים הפניה לפוריקט הראשי מאשר להעתיק.
:הרוב הינו תרגום מילולי בין ארמית-לעברית. בחלקים מסויימים התרגום מבוסס על הסולם בהשמטת חלקי הסוד והדברים שהם מעבר לתרגום המילולי. כמו-כן, בנוסף אני מבצע גם עריכה קלה להתאים קצת תחבירית לעברית מודרנית. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:18, 3 ביולי 2026 (IDT)
:: @[[משתמש:Roxette5]], הטקסט של הזוהר צריך להיות נוסח הדפוסים. תיקונים והגהות, בין אם ע&quot;פ הגר&quot;א או מתוק מדבש או הסולם וכיו&quot;ב, יש להשאיר להערות. כנלענ&quot;ד. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:20, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::אין ״דפוסים״ בזהר. כל דפוס יש בו מאות הבדלים ביניהם. גם הדפוסים משושבשים באופן בוטה. אבל אם ברצונך להיצמד לדפוס אז עקרונית הנוסח הוא על פי הדפוס של המתוק מדבש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:14, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::: אין עליו זכויות יוצרים?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא. אין עליו זכויות  יוצרים כי הוא רק בוחר בתוך הגרסאות הקיימות ומתוך הגהות הרמ&quot;ק והגר&quot;א. זה לא שהוא הביא כתב יד חדש או משהו. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אתה בטוח שעבודת הליקוט והבחירה לא מקנה למהדורה שלהם זכויות יוצרים? מתייג את [[משתמש:Geagea]] שיחווה דעתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:17, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם הבנתי נכון את הדברים אז עבודת &quot;הליקוט והבחירה&quot; יכול להיות שתהיה לה זכות יוצרים אבל רק אם מעתיקים את הליקוט והבחירה. אם מעתיקים את אופן הסידור. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 02:06, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::: כעיקרון, כל עבודת ההדרה עובדת על ידי ליקוט ובחירה מתוך כתבי היד והדפוסים הקיימים. אני לא מכיר מהדיר שממציא כתב יד חדש (ואם כן הרי זה זיוף ולא מהדורה אותנטית). למיטב ידיעתי, מקובל בתחום לטעון שזה מקנה זכויות יוצרים למהדורה החדשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:41, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם המתוק מדבש מגיה על פי הגרא וגם אני מגיה על פי הגרא - איפה יש כאן הפרה של זכויות יוצרים? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:16, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::: אם אתה מגיה רק לפי הגר&quot;א אז אין זכויות יוצרים, אבל אם אתה מאמץ את המקומות שבהם המתוק מדבש אימץ את הגהות הגר&quot;א ומוותר על הגהות שהוא לא אימץ אז יש על זה זכויות יוצרים. הגר&quot;א כדוגמא. הוא הדין לכל כתב יד או מקור אחר להגהה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::חלק ניכר מהמתוק מדבש זה ביאור הסודות בזוהר, המיקוד פו זה בתרגום מילולית.
:::::::::אין זכויות יוצרים על ספר הזוהר, ככל שמדובר בתרגום מילולי מארמית לעברית, נלע&quot;ד, התרגום לעיברית הוא ללא זכויות יוצרים. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:41, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ppp1wq6rfi1ymmji8nwevv3i76ct9ek</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023066</id>
      <parentid>3023064</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T12:45:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל */ תגובה למשתמש תומר פנק ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3023066</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9114" sha1="n1fh7f5nz0h6h95suw33q7f5pqv7ji2" xml:space="preserve">==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
:אני אצמד למבנה הקיים, עם חלק א/ב/ג
:ואעדכן את שמות החלקים לפורמט כדוגמת:  ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 23:42, 30 ביוני 2026 (IDT)

== איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל ==

שלום {{א|תומר פנק}}.  התחלתי לנסות לעשות יותר סדר בדברים. מקווה שזה מוצא חן בעיניך.

ישנו נושא שצריכים להחליט עליו בתחילת הדרך. אינני יודע מאיפה אתה מביא את התרגומים שלך ואינני יודע על בסיס מה הם. 

כרגע אתה מציג את הטקסט של הזהר עצמו מתוך הפרויקט הראשי של [[זהר]].  זאת אומרת שהיא שיקוף מלאה של מה שיש שם. הבעייה הינה כי:
* לא בהכרח הטקסט של הפרויקט הראשי הוא אותה גירסה של התרגום שעליו אתה מתבסס
* הטקסט בפרויקט הראשי עלול להשתנות. כך למשל לאחרונה בספר במדבר ודברים אני חיסרתי ותיקנתי כמה גרסאות שונות של הדפוסים על פי הגהות של הגר&quot;א (בספר יהל אור) או על פי הספר מתוק מדבש. כך שלימים - אתה מציג תרגום שאינו מקביל אל הטקסט המקורי שאתה מציג בתחילת הדף..

השאלה היא עד כמה אתה רוצה &quot;לסבול&quot; סטיות כאלה. אם הנך רוצה שלא יהיו סטיות כאלה בכלל - אזי עדיף לך להעתיק את הטקסט הארמית עצמו אל הדפים שלך (ולא לשקף אותם מתוך התבנית של {{תב|קטע זוהר}} או {{תב|קטע זוהר לתרגום}} (האחרונה הינה תבנית חדשה שיצרתי לך בכדי לאפשר יותר גמישות בפרויקט שלך). מצד שני - אם אתה מעדיף להתלבש על הפרויקט המרכזי והראשי - אז נמשיך כפי שאתה עושה עד עכשיו...

בבקשה להסביר קצת את סדר העבודה שלך, מתוך איזה נוסח אתה מתרגם, ואילו סדר עדיפיות יש לך בפרויקט. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:56, 3 ביולי 2026 (IDT)

:לדעתי, יש ערך בתאימות ולכן אני נצמד לפורמט הקיים ונצמד לנוסח שבפרויקט המרכזי והראשי. ולכן העדפתי לשים הפניה לפוריקט הראשי מאשר להעתיק.
:הרוב הינו תרגום מילולי בין ארמית-לעברית. בחלקים מסויימים התרגום מבוסס על הסולם בהשמטת חלקי הסוד והדברים שהם מעבר לתרגום המילולי. כמו-כן, בנוסף אני מבצע גם עריכה קלה להתאים קצת תחבירית לעברית מודרנית. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:18, 3 ביולי 2026 (IDT)
:: @[[משתמש:Roxette5]], הטקסט של הזוהר צריך להיות נוסח הדפוסים. תיקונים והגהות, בין אם ע&quot;פ הגר&quot;א או מתוק מדבש או הסולם וכיו&quot;ב, יש להשאיר להערות. כנלענ&quot;ד. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:20, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::אין ״דפוסים״ בזהר. כל דפוס יש בו מאות הבדלים ביניהם. גם הדפוסים משושבשים באופן בוטה. אבל אם ברצונך להיצמד לדפוס אז עקרונית הנוסח הוא על פי הדפוס של המתוק מדבש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:14, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::: אין עליו זכויות יוצרים?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא. אין עליו זכויות  יוצרים כי הוא רק בוחר בתוך הגרסאות הקיימות ומתוך הגהות הרמ&quot;ק והגר&quot;א. זה לא שהוא הביא כתב יד חדש או משהו. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אתה בטוח שעבודת הליקוט והבחירה לא מקנה למהדורה שלהם זכויות יוצרים? מתייג את [[משתמש:Geagea]] שיחווה דעתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:17, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם הבנתי נכון את הדברים אז עבודת &quot;הליקוט והבחירה&quot; יכול להיות שתהיה לה זכות יוצרים אבל רק אם מעתיקים את הליקוט והבחירה. אם מעתיקים את אופן הסידור. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 02:06, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::: כעיקרון, כל עבודת ההדרה עובדת על ידי ליקוט ובחירה מתוך כתבי היד והדפוסים הקיימים. אני לא מכיר מהדיר שממציא כתב יד חדש (ואם כן הרי זה זיוף ולא מהדורה אותנטית). למיטב ידיעתי, מקובל בתחום לטעון שזה מקנה זכויות יוצרים למהדורה החדשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:41, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם המתוק מדבש מגיה על פי הגרא וגם אני מגיה על פי הגרא - איפה יש כאן הפרה של זכויות יוצרים? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:16, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::: אם אתה מגיה רק לפי הגר&quot;א אז אין זכויות יוצרים, אבל אם אתה מאמץ את המקומות שבהם המתוק מדבש אימץ את הגהות הגר&quot;א ומוותר על הגהות שהוא לא אימץ אז יש על זה זכויות יוצרים. הגר&quot;א כדוגמא. הוא הדין לכל כתב יד או מקור אחר להגהה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::חלק ניכר מהמתוק מדבש זה ביאור הסודות בזוהר, המיקוד פו זה בתרגום מילולית.
:::::::::אין זכויות יוצרים על ספר הזוהר, ככל שמדובר בתרגום מילולי מארמית לעברית, נלע&quot;ד, התרגום לעיברית הוא ללא זכויות יוצרים. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:41, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::: אם אתה מתרגם בעצמך את הזוהר, ברור שזכויות היוצרים על התרגום שייכות לך ואתה לא מפר שום זכויות. הבעייה שלי היא עם נוסח הזוהר עצמו ש[[משתמש:Roxette5]] העלה לאתר ואנחנו משתמשים בו, לא עם התרגום שלך. הנידון שלי הוא אך ורק לגבי נוסח הטקסט הארמי המקורי והגהתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:45, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>n1fh7f5nz0h6h95suw33q7f5pqv7ji2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023076</id>
      <parentid>3023066</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:01:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Geagea</username>
        <id>983</id>
      </contributor>
      <comment>/* איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל */ תגובה</comment>
      <origin>3023076</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9370" sha1="7lurtfdncf57l3dov4mgvk1xqd1cl9z" xml:space="preserve">==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
:אני אצמד למבנה הקיים, עם חלק א/ב/ג
:ואעדכן את שמות החלקים לפורמט כדוגמת:  ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 23:42, 30 ביוני 2026 (IDT)

== איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל ==

שלום {{א|תומר פנק}}.  התחלתי לנסות לעשות יותר סדר בדברים. מקווה שזה מוצא חן בעיניך.

ישנו נושא שצריכים להחליט עליו בתחילת הדרך. אינני יודע מאיפה אתה מביא את התרגומים שלך ואינני יודע על בסיס מה הם. 

כרגע אתה מציג את הטקסט של הזהר עצמו מתוך הפרויקט הראשי של [[זהר]].  זאת אומרת שהיא שיקוף מלאה של מה שיש שם. הבעייה הינה כי:
* לא בהכרח הטקסט של הפרויקט הראשי הוא אותה גירסה של התרגום שעליו אתה מתבסס
* הטקסט בפרויקט הראשי עלול להשתנות. כך למשל לאחרונה בספר במדבר ודברים אני חיסרתי ותיקנתי כמה גרסאות שונות של הדפוסים על פי הגהות של הגר&quot;א (בספר יהל אור) או על פי הספר מתוק מדבש. כך שלימים - אתה מציג תרגום שאינו מקביל אל הטקסט המקורי שאתה מציג בתחילת הדף..

השאלה היא עד כמה אתה רוצה &quot;לסבול&quot; סטיות כאלה. אם הנך רוצה שלא יהיו סטיות כאלה בכלל - אזי עדיף לך להעתיק את הטקסט הארמית עצמו אל הדפים שלך (ולא לשקף אותם מתוך התבנית של {{תב|קטע זוהר}} או {{תב|קטע זוהר לתרגום}} (האחרונה הינה תבנית חדשה שיצרתי לך בכדי לאפשר יותר גמישות בפרויקט שלך). מצד שני - אם אתה מעדיף להתלבש על הפרויקט המרכזי והראשי - אז נמשיך כפי שאתה עושה עד עכשיו...

בבקשה להסביר קצת את סדר העבודה שלך, מתוך איזה נוסח אתה מתרגם, ואילו סדר עדיפיות יש לך בפרויקט. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:56, 3 ביולי 2026 (IDT)

:לדעתי, יש ערך בתאימות ולכן אני נצמד לפורמט הקיים ונצמד לנוסח שבפרויקט המרכזי והראשי. ולכן העדפתי לשים הפניה לפוריקט הראשי מאשר להעתיק.
:הרוב הינו תרגום מילולי בין ארמית-לעברית. בחלקים מסויימים התרגום מבוסס על הסולם בהשמטת חלקי הסוד והדברים שהם מעבר לתרגום המילולי. כמו-כן, בנוסף אני מבצע גם עריכה קלה להתאים קצת תחבירית לעברית מודרנית. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:18, 3 ביולי 2026 (IDT)
:: @[[משתמש:Roxette5]], הטקסט של הזוהר צריך להיות נוסח הדפוסים. תיקונים והגהות, בין אם ע&quot;פ הגר&quot;א או מתוק מדבש או הסולם וכיו&quot;ב, יש להשאיר להערות. כנלענ&quot;ד. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:20, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::אין ״דפוסים״ בזהר. כל דפוס יש בו מאות הבדלים ביניהם. גם הדפוסים משושבשים באופן בוטה. אבל אם ברצונך להיצמד לדפוס אז עקרונית הנוסח הוא על פי הדפוס של המתוק מדבש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:14, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::: אין עליו זכויות יוצרים?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא. אין עליו זכויות  יוצרים כי הוא רק בוחר בתוך הגרסאות הקיימות ומתוך הגהות הרמ&quot;ק והגר&quot;א. זה לא שהוא הביא כתב יד חדש או משהו. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אתה בטוח שעבודת הליקוט והבחירה לא מקנה למהדורה שלהם זכויות יוצרים? מתייג את [[משתמש:Geagea]] שיחווה דעתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:17, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם הבנתי נכון את הדברים אז עבודת &quot;הליקוט והבחירה&quot; יכול להיות שתהיה לה זכות יוצרים אבל רק אם מעתיקים את הליקוט והבחירה. אם מעתיקים את אופן הסידור. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 02:06, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::: כעיקרון, כל עבודת ההדרה עובדת על ידי ליקוט ובחירה מתוך כתבי היד והדפוסים הקיימים. אני לא מכיר מהדיר שממציא כתב יד חדש (ואם כן הרי זה זיוף ולא מהדורה אותנטית). למיטב ידיעתי, מקובל בתחום לטעון שזה מקנה זכויות יוצרים למהדורה החדשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:41, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם המתוק מדבש מגיה על פי הגרא וגם אני מגיה על פי הגרא - איפה יש כאן הפרה של זכויות יוצרים? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:16, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::: אם אתה מגיה רק לפי הגר&quot;א אז אין זכויות יוצרים, אבל אם אתה מאמץ את המקומות שבהם המתוק מדבש אימץ את הגהות הגר&quot;א ומוותר על הגהות שהוא לא אימץ אז יש על זה זכויות יוצרים. הגר&quot;א כדוגמא. הוא הדין לכל כתב יד או מקור אחר להגהה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::חלק ניכר מהמתוק מדבש זה ביאור הסודות בזוהר, המיקוד פו זה בתרגום מילולית.
:::::::::אין זכויות יוצרים על ספר הזוהר, ככל שמדובר בתרגום מילולי מארמית לעברית, נלע&quot;ד, התרגום לעיברית הוא ללא זכויות יוצרים. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:41, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::: אם אתה מתרגם בעצמך את הזוהר, ברור שזכויות היוצרים על התרגום שייכות לך ואתה לא מפר שום זכויות. הבעייה שלי היא עם נוסח הזוהר עצמו ש[[משתמש:Roxette5]] העלה לאתר ואנחנו משתמשים בו, לא עם התרגום שלך. הנידון שלי הוא אך ורק לגבי נוסח הטקסט הארמי המקורי והגהתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:45, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::תרגום זה {{דף ויקיפדיה|יצירה נגזרת|יצירה נגזרת}} ולמתרגם יש גם כן זכויות יוצרים. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:01, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7lurtfdncf57l3dov4mgvk1xqd1cl9z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023093</id>
      <parentid>3023076</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:57:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>/* איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל */ תגובה</comment>
      <origin>3023093</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9651" sha1="2hemv8xo0rjpe5ofcujt4tk8i9ggh5e" xml:space="preserve">==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
:אני אצמד למבנה הקיים, עם חלק א/ב/ג
:ואעדכן את שמות החלקים לפורמט כדוגמת:  ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 23:42, 30 ביוני 2026 (IDT)

== איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל ==

שלום {{א|תומר פנק}}.  התחלתי לנסות לעשות יותר סדר בדברים. מקווה שזה מוצא חן בעיניך.

ישנו נושא שצריכים להחליט עליו בתחילת הדרך. אינני יודע מאיפה אתה מביא את התרגומים שלך ואינני יודע על בסיס מה הם. 

כרגע אתה מציג את הטקסט של הזהר עצמו מתוך הפרויקט הראשי של [[זהר]].  זאת אומרת שהיא שיקוף מלאה של מה שיש שם. הבעייה הינה כי:
* לא בהכרח הטקסט של הפרויקט הראשי הוא אותה גירסה של התרגום שעליו אתה מתבסס
* הטקסט בפרויקט הראשי עלול להשתנות. כך למשל לאחרונה בספר במדבר ודברים אני חיסרתי ותיקנתי כמה גרסאות שונות של הדפוסים על פי הגהות של הגר&quot;א (בספר יהל אור) או על פי הספר מתוק מדבש. כך שלימים - אתה מציג תרגום שאינו מקביל אל הטקסט המקורי שאתה מציג בתחילת הדף..

השאלה היא עד כמה אתה רוצה &quot;לסבול&quot; סטיות כאלה. אם הנך רוצה שלא יהיו סטיות כאלה בכלל - אזי עדיף לך להעתיק את הטקסט הארמית עצמו אל הדפים שלך (ולא לשקף אותם מתוך התבנית של {{תב|קטע זוהר}} או {{תב|קטע זוהר לתרגום}} (האחרונה הינה תבנית חדשה שיצרתי לך בכדי לאפשר יותר גמישות בפרויקט שלך). מצד שני - אם אתה מעדיף להתלבש על הפרויקט המרכזי והראשי - אז נמשיך כפי שאתה עושה עד עכשיו...

בבקשה להסביר קצת את סדר העבודה שלך, מתוך איזה נוסח אתה מתרגם, ואילו סדר עדיפיות יש לך בפרויקט. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:56, 3 ביולי 2026 (IDT)

:לדעתי, יש ערך בתאימות ולכן אני נצמד לפורמט הקיים ונצמד לנוסח שבפרויקט המרכזי והראשי. ולכן העדפתי לשים הפניה לפוריקט הראשי מאשר להעתיק.
:הרוב הינו תרגום מילולי בין ארמית-לעברית. בחלקים מסויימים התרגום מבוסס על הסולם בהשמטת חלקי הסוד והדברים שהם מעבר לתרגום המילולי. כמו-כן, בנוסף אני מבצע גם עריכה קלה להתאים קצת תחבירית לעברית מודרנית. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:18, 3 ביולי 2026 (IDT)
:: @[[משתמש:Roxette5]], הטקסט של הזוהר צריך להיות נוסח הדפוסים. תיקונים והגהות, בין אם ע&quot;פ הגר&quot;א או מתוק מדבש או הסולם וכיו&quot;ב, יש להשאיר להערות. כנלענ&quot;ד. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:20, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::אין ״דפוסים״ בזהר. כל דפוס יש בו מאות הבדלים ביניהם. גם הדפוסים משושבשים באופן בוטה. אבל אם ברצונך להיצמד לדפוס אז עקרונית הנוסח הוא על פי הדפוס של המתוק מדבש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:14, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::: אין עליו זכויות יוצרים?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא. אין עליו זכויות  יוצרים כי הוא רק בוחר בתוך הגרסאות הקיימות ומתוך הגהות הרמ&quot;ק והגר&quot;א. זה לא שהוא הביא כתב יד חדש או משהו. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אתה בטוח שעבודת הליקוט והבחירה לא מקנה למהדורה שלהם זכויות יוצרים? מתייג את [[משתמש:Geagea]] שיחווה דעתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:17, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם הבנתי נכון את הדברים אז עבודת &quot;הליקוט והבחירה&quot; יכול להיות שתהיה לה זכות יוצרים אבל רק אם מעתיקים את הליקוט והבחירה. אם מעתיקים את אופן הסידור. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 02:06, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::: כעיקרון, כל עבודת ההדרה עובדת על ידי ליקוט ובחירה מתוך כתבי היד והדפוסים הקיימים. אני לא מכיר מהדיר שממציא כתב יד חדש (ואם כן הרי זה זיוף ולא מהדורה אותנטית). למיטב ידיעתי, מקובל בתחום לטעון שזה מקנה זכויות יוצרים למהדורה החדשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:41, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם המתוק מדבש מגיה על פי הגרא וגם אני מגיה על פי הגרא - איפה יש כאן הפרה של זכויות יוצרים? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:16, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::: אם אתה מגיה רק לפי הגר&quot;א אז אין זכויות יוצרים, אבל אם אתה מאמץ את המקומות שבהם המתוק מדבש אימץ את הגהות הגר&quot;א ומוותר על הגהות שהוא לא אימץ אז יש על זה זכויות יוצרים. הגר&quot;א כדוגמא. הוא הדין לכל כתב יד או מקור אחר להגהה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::חלק ניכר מהמתוק מדבש זה ביאור הסודות בזוהר, המיקוד פו זה בתרגום מילולית.
:::::::::אין זכויות יוצרים על ספר הזוהר, ככל שמדובר בתרגום מילולי מארמית לעברית, נלע&quot;ד, התרגום לעיברית הוא ללא זכויות יוצרים. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:41, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::: אם אתה מתרגם בעצמך את הזוהר, ברור שזכויות היוצרים על התרגום שייכות לך ואתה לא מפר שום זכויות. הבעייה שלי היא עם נוסח הזוהר עצמו ש[[משתמש:Roxette5]] העלה לאתר ואנחנו משתמשים בו, לא עם התרגום שלך. הנידון שלי הוא אך ורק לגבי נוסח הטקסט הארמי המקורי והגהתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:45, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::תרגום זה {{דף ויקיפדיה|יצירה נגזרת|יצירה נגזרת}} ולמתרגם יש גם כן זכויות יוצרים. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:01, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::{{א|Geagea}}, במקרה זה כל מה שתרגום שלי ופורסם על -ידי, נתון לויקיטקסט לשימוש חופשי [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 16:57, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2hemv8xo0rjpe5ofcujt4tk8i9ggh5e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023097</id>
      <parentid>3023093</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:59:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Geagea</username>
        <id>983</id>
      </contributor>
      <comment>/* איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל */ תגובה</comment>
      <origin>3023097</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9869" sha1="oxoe3pr4gl011lfub8ky0wirck0scop" xml:space="preserve">==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
:אני אצמד למבנה הקיים, עם חלק א/ב/ג
:ואעדכן את שמות החלקים לפורמט כדוגמת:  ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 23:42, 30 ביוני 2026 (IDT)

== איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל ==

שלום {{א|תומר פנק}}.  התחלתי לנסות לעשות יותר סדר בדברים. מקווה שזה מוצא חן בעיניך.

ישנו נושא שצריכים להחליט עליו בתחילת הדרך. אינני יודע מאיפה אתה מביא את התרגומים שלך ואינני יודע על בסיס מה הם. 

כרגע אתה מציג את הטקסט של הזהר עצמו מתוך הפרויקט הראשי של [[זהר]].  זאת אומרת שהיא שיקוף מלאה של מה שיש שם. הבעייה הינה כי:
* לא בהכרח הטקסט של הפרויקט הראשי הוא אותה גירסה של התרגום שעליו אתה מתבסס
* הטקסט בפרויקט הראשי עלול להשתנות. כך למשל לאחרונה בספר במדבר ודברים אני חיסרתי ותיקנתי כמה גרסאות שונות של הדפוסים על פי הגהות של הגר&quot;א (בספר יהל אור) או על פי הספר מתוק מדבש. כך שלימים - אתה מציג תרגום שאינו מקביל אל הטקסט המקורי שאתה מציג בתחילת הדף..

השאלה היא עד כמה אתה רוצה &quot;לסבול&quot; סטיות כאלה. אם הנך רוצה שלא יהיו סטיות כאלה בכלל - אזי עדיף לך להעתיק את הטקסט הארמית עצמו אל הדפים שלך (ולא לשקף אותם מתוך התבנית של {{תב|קטע זוהר}} או {{תב|קטע זוהר לתרגום}} (האחרונה הינה תבנית חדשה שיצרתי לך בכדי לאפשר יותר גמישות בפרויקט שלך). מצד שני - אם אתה מעדיף להתלבש על הפרויקט המרכזי והראשי - אז נמשיך כפי שאתה עושה עד עכשיו...

בבקשה להסביר קצת את סדר העבודה שלך, מתוך איזה נוסח אתה מתרגם, ואילו סדר עדיפיות יש לך בפרויקט. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:56, 3 ביולי 2026 (IDT)

:לדעתי, יש ערך בתאימות ולכן אני נצמד לפורמט הקיים ונצמד לנוסח שבפרויקט המרכזי והראשי. ולכן העדפתי לשים הפניה לפוריקט הראשי מאשר להעתיק.
:הרוב הינו תרגום מילולי בין ארמית-לעברית. בחלקים מסויימים התרגום מבוסס על הסולם בהשמטת חלקי הסוד והדברים שהם מעבר לתרגום המילולי. כמו-כן, בנוסף אני מבצע גם עריכה קלה להתאים קצת תחבירית לעברית מודרנית. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:18, 3 ביולי 2026 (IDT)
:: @[[משתמש:Roxette5]], הטקסט של הזוהר צריך להיות נוסח הדפוסים. תיקונים והגהות, בין אם ע&quot;פ הגר&quot;א או מתוק מדבש או הסולם וכיו&quot;ב, יש להשאיר להערות. כנלענ&quot;ד. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:20, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::אין ״דפוסים״ בזהר. כל דפוס יש בו מאות הבדלים ביניהם. גם הדפוסים משושבשים באופן בוטה. אבל אם ברצונך להיצמד לדפוס אז עקרונית הנוסח הוא על פי הדפוס של המתוק מדבש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:14, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::: אין עליו זכויות יוצרים?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא. אין עליו זכויות  יוצרים כי הוא רק בוחר בתוך הגרסאות הקיימות ומתוך הגהות הרמ&quot;ק והגר&quot;א. זה לא שהוא הביא כתב יד חדש או משהו. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אתה בטוח שעבודת הליקוט והבחירה לא מקנה למהדורה שלהם זכויות יוצרים? מתייג את [[משתמש:Geagea]] שיחווה דעתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:17, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם הבנתי נכון את הדברים אז עבודת &quot;הליקוט והבחירה&quot; יכול להיות שתהיה לה זכות יוצרים אבל רק אם מעתיקים את הליקוט והבחירה. אם מעתיקים את אופן הסידור. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 02:06, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::: כעיקרון, כל עבודת ההדרה עובדת על ידי ליקוט ובחירה מתוך כתבי היד והדפוסים הקיימים. אני לא מכיר מהדיר שממציא כתב יד חדש (ואם כן הרי זה זיוף ולא מהדורה אותנטית). למיטב ידיעתי, מקובל בתחום לטעון שזה מקנה זכויות יוצרים למהדורה החדשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:41, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם המתוק מדבש מגיה על פי הגרא וגם אני מגיה על פי הגרא - איפה יש כאן הפרה של זכויות יוצרים? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:16, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::: אם אתה מגיה רק לפי הגר&quot;א אז אין זכויות יוצרים, אבל אם אתה מאמץ את המקומות שבהם המתוק מדבש אימץ את הגהות הגר&quot;א ומוותר על הגהות שהוא לא אימץ אז יש על זה זכויות יוצרים. הגר&quot;א כדוגמא. הוא הדין לכל כתב יד או מקור אחר להגהה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::חלק ניכר מהמתוק מדבש זה ביאור הסודות בזוהר, המיקוד פו זה בתרגום מילולית.
:::::::::אין זכויות יוצרים על ספר הזוהר, ככל שמדובר בתרגום מילולי מארמית לעברית, נלע&quot;ד, התרגום לעיברית הוא ללא זכויות יוצרים. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:41, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::: אם אתה מתרגם בעצמך את הזוהר, ברור שזכויות היוצרים על התרגום שייכות לך ואתה לא מפר שום זכויות. הבעייה שלי היא עם נוסח הזוהר עצמו ש[[משתמש:Roxette5]] העלה לאתר ואנחנו משתמשים בו, לא עם התרגום שלך. הנידון שלי הוא אך ורק לגבי נוסח הטקסט הארמי המקורי והגהתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:45, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::תרגום זה {{דף ויקיפדיה|יצירה נגזרת|יצירה נגזרת}} ולמתרגם יש גם כן זכויות יוצרים. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:01, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::{{א|Geagea}}, במקרה זה כל מה שתרגום שלי ופורסם על -ידי, נתון לויקיטקסט לשימוש חופשי [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 16:57, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::::כן, אם אתה תרגם בוויקטקסט, התרגום הוא ברישיון CC-BY-SA-4.0. {{כ}} [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:59, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>oxoe3pr4gl011lfub8ky0wirck0scop</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023101</id>
      <parentid>3023097</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T14:20:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל */ תגובה</comment>
      <origin>3023101</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10788" sha1="dyc8r9rhuehan1gfg8o1ud7kio0cdul" xml:space="preserve">==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
:אני אצמד למבנה הקיים, עם חלק א/ב/ג
:ואעדכן את שמות החלקים לפורמט כדוגמת:  ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 23:42, 30 ביוני 2026 (IDT)

== איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל ==

שלום {{א|תומר פנק}}.  התחלתי לנסות לעשות יותר סדר בדברים. מקווה שזה מוצא חן בעיניך.

ישנו נושא שצריכים להחליט עליו בתחילת הדרך. אינני יודע מאיפה אתה מביא את התרגומים שלך ואינני יודע על בסיס מה הם. 

כרגע אתה מציג את הטקסט של הזהר עצמו מתוך הפרויקט הראשי של [[זהר]].  זאת אומרת שהיא שיקוף מלאה של מה שיש שם. הבעייה הינה כי:
* לא בהכרח הטקסט של הפרויקט הראשי הוא אותה גירסה של התרגום שעליו אתה מתבסס
* הטקסט בפרויקט הראשי עלול להשתנות. כך למשל לאחרונה בספר במדבר ודברים אני חיסרתי ותיקנתי כמה גרסאות שונות של הדפוסים על פי הגהות של הגר&quot;א (בספר יהל אור) או על פי הספר מתוק מדבש. כך שלימים - אתה מציג תרגום שאינו מקביל אל הטקסט המקורי שאתה מציג בתחילת הדף..

השאלה היא עד כמה אתה רוצה &quot;לסבול&quot; סטיות כאלה. אם הנך רוצה שלא יהיו סטיות כאלה בכלל - אזי עדיף לך להעתיק את הטקסט הארמית עצמו אל הדפים שלך (ולא לשקף אותם מתוך התבנית של {{תב|קטע זוהר}} או {{תב|קטע זוהר לתרגום}} (האחרונה הינה תבנית חדשה שיצרתי לך בכדי לאפשר יותר גמישות בפרויקט שלך). מצד שני - אם אתה מעדיף להתלבש על הפרויקט המרכזי והראשי - אז נמשיך כפי שאתה עושה עד עכשיו...

בבקשה להסביר קצת את סדר העבודה שלך, מתוך איזה נוסח אתה מתרגם, ואילו סדר עדיפיות יש לך בפרויקט. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:56, 3 ביולי 2026 (IDT)

:לדעתי, יש ערך בתאימות ולכן אני נצמד לפורמט הקיים ונצמד לנוסח שבפרויקט המרכזי והראשי. ולכן העדפתי לשים הפניה לפוריקט הראשי מאשר להעתיק.
:הרוב הינו תרגום מילולי בין ארמית-לעברית. בחלקים מסויימים התרגום מבוסס על הסולם בהשמטת חלקי הסוד והדברים שהם מעבר לתרגום המילולי. כמו-כן, בנוסף אני מבצע גם עריכה קלה להתאים קצת תחבירית לעברית מודרנית. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:18, 3 ביולי 2026 (IDT)
:: @[[משתמש:Roxette5]], הטקסט של הזוהר צריך להיות נוסח הדפוסים. תיקונים והגהות, בין אם ע&quot;פ הגר&quot;א או מתוק מדבש או הסולם וכיו&quot;ב, יש להשאיר להערות. כנלענ&quot;ד. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:20, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::אין ״דפוסים״ בזהר. כל דפוס יש בו מאות הבדלים ביניהם. גם הדפוסים משושבשים באופן בוטה. אבל אם ברצונך להיצמד לדפוס אז עקרונית הנוסח הוא על פי הדפוס של המתוק מדבש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:14, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::: אין עליו זכויות יוצרים?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא. אין עליו זכויות  יוצרים כי הוא רק בוחר בתוך הגרסאות הקיימות ומתוך הגהות הרמ&quot;ק והגר&quot;א. זה לא שהוא הביא כתב יד חדש או משהו. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אתה בטוח שעבודת הליקוט והבחירה לא מקנה למהדורה שלהם זכויות יוצרים? מתייג את [[משתמש:Geagea]] שיחווה דעתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:17, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם הבנתי נכון את הדברים אז עבודת &quot;הליקוט והבחירה&quot; יכול להיות שתהיה לה זכות יוצרים אבל רק אם מעתיקים את הליקוט והבחירה. אם מעתיקים את אופן הסידור. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 02:06, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::: כעיקרון, כל עבודת ההדרה עובדת על ידי ליקוט ובחירה מתוך כתבי היד והדפוסים הקיימים. אני לא מכיר מהדיר שממציא כתב יד חדש (ואם כן הרי זה זיוף ולא מהדורה אותנטית). למיטב ידיעתי, מקובל בתחום לטעון שזה מקנה זכויות יוצרים למהדורה החדשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:41, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם המתוק מדבש מגיה על פי הגרא וגם אני מגיה על פי הגרא - איפה יש כאן הפרה של זכויות יוצרים? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:16, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::: אם אתה מגיה רק לפי הגר&quot;א אז אין זכויות יוצרים, אבל אם אתה מאמץ את המקומות שבהם המתוק מדבש אימץ את הגהות הגר&quot;א ומוותר על הגהות שהוא לא אימץ אז יש על זה זכויות יוצרים. הגר&quot;א כדוגמא. הוא הדין לכל כתב יד או מקור אחר להגהה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::חלק ניכר מהמתוק מדבש זה ביאור הסודות בזוהר, המיקוד פו זה בתרגום מילולית.
:::::::::אין זכויות יוצרים על ספר הזוהר, ככל שמדובר בתרגום מילולי מארמית לעברית, נלע&quot;ד, התרגום לעיברית הוא ללא זכויות יוצרים. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:41, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::: אם אתה מתרגם בעצמך את הזוהר, ברור שזכויות היוצרים על התרגום שייכות לך ואתה לא מפר שום זכויות. הבעייה שלי היא עם נוסח הזוהר עצמו ש[[משתמש:Roxette5]] העלה לאתר ואנחנו משתמשים בו, לא עם התרגום שלך. הנידון שלי הוא אך ורק לגבי נוסח הטקסט הארמי המקורי והגהתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:45, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::תרגום זה {{דף ויקיפדיה|יצירה נגזרת|יצירה נגזרת}} ולמתרגם יש גם כן זכויות יוצרים. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:01, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::{{א|Geagea}}, במקרה זה כל מה שתרגום שלי ופורסם על -ידי, נתון לויקיטקסט לשימוש חופשי [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 16:57, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::::כן, אם אתה תרגם בוויקטקסט, התרגום הוא ברישיון CC-BY-SA-4.0. {{כ}} [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:59, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::::אני לא נצמדתי לכל דף ודף של המתוק מדבש. לכן אני אומר שאפשר להגיד שהיא ״עקרונית״ על פי המתוק מדבש.  אבל אם דעתך שזה פותח פתח לזכויות יוצרים אז אין לי בעיה שנציג את זה כמהדורה של ויקיטקסט.  
::::::::::::::אינני רואה דרך איך תצא מזה באופן מושלם. גם התשתית שהועלה הייתה הקלדה של מישהו באתר בית grimoar.cz  בצקוסלובקיה וגם הוא השמיט כמה חלקים ודברים של הזוהר. וגם כמה טעויות. 
::::::::::::::אני אומר שאין לך משהו ״לחזור אליו״ כי גם התשתית הראשונה לא הייתה של ״הדפוסים״. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:20, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>dyc8r9rhuehan1gfg8o1ud7kio0cdul</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023124</id>
      <parentid>3023101</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:21:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל */ תגובה למשתמש Roxette5 ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3023124</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11175" sha1="1on2zkze1yqbz57ouaumib01q0x52m8" xml:space="preserve">==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
:אני אצמד למבנה הקיים, עם חלק א/ב/ג
:ואעדכן את שמות החלקים לפורמט כדוגמת:  ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 23:42, 30 ביוני 2026 (IDT)

== איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל ==

שלום {{א|תומר פנק}}.  התחלתי לנסות לעשות יותר סדר בדברים. מקווה שזה מוצא חן בעיניך.

ישנו נושא שצריכים להחליט עליו בתחילת הדרך. אינני יודע מאיפה אתה מביא את התרגומים שלך ואינני יודע על בסיס מה הם. 

כרגע אתה מציג את הטקסט של הזהר עצמו מתוך הפרויקט הראשי של [[זהר]].  זאת אומרת שהיא שיקוף מלאה של מה שיש שם. הבעייה הינה כי:
* לא בהכרח הטקסט של הפרויקט הראשי הוא אותה גירסה של התרגום שעליו אתה מתבסס
* הטקסט בפרויקט הראשי עלול להשתנות. כך למשל לאחרונה בספר במדבר ודברים אני חיסרתי ותיקנתי כמה גרסאות שונות של הדפוסים על פי הגהות של הגר&quot;א (בספר יהל אור) או על פי הספר מתוק מדבש. כך שלימים - אתה מציג תרגום שאינו מקביל אל הטקסט המקורי שאתה מציג בתחילת הדף..

השאלה היא עד כמה אתה רוצה &quot;לסבול&quot; סטיות כאלה. אם הנך רוצה שלא יהיו סטיות כאלה בכלל - אזי עדיף לך להעתיק את הטקסט הארמית עצמו אל הדפים שלך (ולא לשקף אותם מתוך התבנית של {{תב|קטע זוהר}} או {{תב|קטע זוהר לתרגום}} (האחרונה הינה תבנית חדשה שיצרתי לך בכדי לאפשר יותר גמישות בפרויקט שלך). מצד שני - אם אתה מעדיף להתלבש על הפרויקט המרכזי והראשי - אז נמשיך כפי שאתה עושה עד עכשיו...

בבקשה להסביר קצת את סדר העבודה שלך, מתוך איזה נוסח אתה מתרגם, ואילו סדר עדיפיות יש לך בפרויקט. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:56, 3 ביולי 2026 (IDT)

:לדעתי, יש ערך בתאימות ולכן אני נצמד לפורמט הקיים ונצמד לנוסח שבפרויקט המרכזי והראשי. ולכן העדפתי לשים הפניה לפוריקט הראשי מאשר להעתיק.
:הרוב הינו תרגום מילולי בין ארמית-לעברית. בחלקים מסויימים התרגום מבוסס על הסולם בהשמטת חלקי הסוד והדברים שהם מעבר לתרגום המילולי. כמו-כן, בנוסף אני מבצע גם עריכה קלה להתאים קצת תחבירית לעברית מודרנית. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:18, 3 ביולי 2026 (IDT)
:: @[[משתמש:Roxette5]], הטקסט של הזוהר צריך להיות נוסח הדפוסים. תיקונים והגהות, בין אם ע&quot;פ הגר&quot;א או מתוק מדבש או הסולם וכיו&quot;ב, יש להשאיר להערות. כנלענ&quot;ד. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:20, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::אין ״דפוסים״ בזהר. כל דפוס יש בו מאות הבדלים ביניהם. גם הדפוסים משושבשים באופן בוטה. אבל אם ברצונך להיצמד לדפוס אז עקרונית הנוסח הוא על פי הדפוס של המתוק מדבש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:14, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::: אין עליו זכויות יוצרים?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא. אין עליו זכויות  יוצרים כי הוא רק בוחר בתוך הגרסאות הקיימות ומתוך הגהות הרמ&quot;ק והגר&quot;א. זה לא שהוא הביא כתב יד חדש או משהו. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אתה בטוח שעבודת הליקוט והבחירה לא מקנה למהדורה שלהם זכויות יוצרים? מתייג את [[משתמש:Geagea]] שיחווה דעתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:17, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם הבנתי נכון את הדברים אז עבודת &quot;הליקוט והבחירה&quot; יכול להיות שתהיה לה זכות יוצרים אבל רק אם מעתיקים את הליקוט והבחירה. אם מעתיקים את אופן הסידור. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 02:06, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::: כעיקרון, כל עבודת ההדרה עובדת על ידי ליקוט ובחירה מתוך כתבי היד והדפוסים הקיימים. אני לא מכיר מהדיר שממציא כתב יד חדש (ואם כן הרי זה זיוף ולא מהדורה אותנטית). למיטב ידיעתי, מקובל בתחום לטעון שזה מקנה זכויות יוצרים למהדורה החדשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:41, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם המתוק מדבש מגיה על פי הגרא וגם אני מגיה על פי הגרא - איפה יש כאן הפרה של זכויות יוצרים? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:16, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::: אם אתה מגיה רק לפי הגר&quot;א אז אין זכויות יוצרים, אבל אם אתה מאמץ את המקומות שבהם המתוק מדבש אימץ את הגהות הגר&quot;א ומוותר על הגהות שהוא לא אימץ אז יש על זה זכויות יוצרים. הגר&quot;א כדוגמא. הוא הדין לכל כתב יד או מקור אחר להגהה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::חלק ניכר מהמתוק מדבש זה ביאור הסודות בזוהר, המיקוד פו זה בתרגום מילולית.
:::::::::אין זכויות יוצרים על ספר הזוהר, ככל שמדובר בתרגום מילולי מארמית לעברית, נלע&quot;ד, התרגום לעיברית הוא ללא זכויות יוצרים. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:41, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::: אם אתה מתרגם בעצמך את הזוהר, ברור שזכויות היוצרים על התרגום שייכות לך ואתה לא מפר שום זכויות. הבעייה שלי היא עם נוסח הזוהר עצמו ש[[משתמש:Roxette5]] העלה לאתר ואנחנו משתמשים בו, לא עם התרגום שלך. הנידון שלי הוא אך ורק לגבי נוסח הטקסט הארמי המקורי והגהתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:45, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::תרגום זה {{דף ויקיפדיה|יצירה נגזרת|יצירה נגזרת}} ולמתרגם יש גם כן זכויות יוצרים. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:01, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::{{א|Geagea}}, במקרה זה כל מה שתרגום שלי ופורסם על -ידי, נתון לויקיטקסט לשימוש חופשי [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 16:57, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::::כן, אם אתה תרגם בוויקטקסט, התרגום הוא ברישיון CC-BY-SA-4.0. {{כ}} [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:59, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::::אני לא נצמדתי לכל דף ודף של המתוק מדבש. לכן אני אומר שאפשר להגיד שהיא ״עקרונית״ על פי המתוק מדבש.  אבל אם דעתך שזה פותח פתח לזכויות יוצרים אז אין לי בעיה שנציג את זה כמהדורה של ויקיטקסט.  
::::::::::::::אינני רואה דרך איך תצא מזה באופן מושלם. גם התשתית שהועלה הייתה הקלדה של מישהו באתר בית grimoar.cz  בצקוסלובקיה וגם הוא השמיט כמה חלקים ודברים של הזוהר. וגם כמה טעויות. 
::::::::::::::אני אומר שאין לך משהו ״לחזור אליו״ כי גם התשתית הראשונה לא הייתה של ״הדפוסים״. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:20, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::::: יישר כח על ההבהרה. לדעתי עדיף להציג את זה כ'מהדורת ויקיטקסט מוגהת [בעיקר] על פי שיטת מהדורת &quot;מתוק מדבש&quot; ', ולכאורה אין עם זה באמת בעייה של זכויות יוצרים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:21, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>1on2zkze1yqbz57ouaumib01q0x52m8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023125</id>
      <parentid>3023124</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T15:22:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל */ תגובה למשתמש Roxette5: המילה &quot;(על פי) '''שיטת'''&quot; לדעתי קריטית כאן.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3023125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11364" sha1="fqj8cb8p4vz1violq8pyy88dwnx09sf" xml:space="preserve">==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
:אני אצמד למבנה הקיים, עם חלק א/ב/ג
:ואעדכן את שמות החלקים לפורמט כדוגמת:  ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 23:42, 30 ביוני 2026 (IDT)

== איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל ==

שלום {{א|תומר פנק}}.  התחלתי לנסות לעשות יותר סדר בדברים. מקווה שזה מוצא חן בעיניך.

ישנו נושא שצריכים להחליט עליו בתחילת הדרך. אינני יודע מאיפה אתה מביא את התרגומים שלך ואינני יודע על בסיס מה הם. 

כרגע אתה מציג את הטקסט של הזהר עצמו מתוך הפרויקט הראשי של [[זהר]].  זאת אומרת שהיא שיקוף מלאה של מה שיש שם. הבעייה הינה כי:
* לא בהכרח הטקסט של הפרויקט הראשי הוא אותה גירסה של התרגום שעליו אתה מתבסס
* הטקסט בפרויקט הראשי עלול להשתנות. כך למשל לאחרונה בספר במדבר ודברים אני חיסרתי ותיקנתי כמה גרסאות שונות של הדפוסים על פי הגהות של הגר&quot;א (בספר יהל אור) או על פי הספר מתוק מדבש. כך שלימים - אתה מציג תרגום שאינו מקביל אל הטקסט המקורי שאתה מציג בתחילת הדף..

השאלה היא עד כמה אתה רוצה &quot;לסבול&quot; סטיות כאלה. אם הנך רוצה שלא יהיו סטיות כאלה בכלל - אזי עדיף לך להעתיק את הטקסט הארמית עצמו אל הדפים שלך (ולא לשקף אותם מתוך התבנית של {{תב|קטע זוהר}} או {{תב|קטע זוהר לתרגום}} (האחרונה הינה תבנית חדשה שיצרתי לך בכדי לאפשר יותר גמישות בפרויקט שלך). מצד שני - אם אתה מעדיף להתלבש על הפרויקט המרכזי והראשי - אז נמשיך כפי שאתה עושה עד עכשיו...

בבקשה להסביר קצת את סדר העבודה שלך, מתוך איזה נוסח אתה מתרגם, ואילו סדר עדיפיות יש לך בפרויקט. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:56, 3 ביולי 2026 (IDT)

:לדעתי, יש ערך בתאימות ולכן אני נצמד לפורמט הקיים ונצמד לנוסח שבפרויקט המרכזי והראשי. ולכן העדפתי לשים הפניה לפוריקט הראשי מאשר להעתיק.
:הרוב הינו תרגום מילולי בין ארמית-לעברית. בחלקים מסויימים התרגום מבוסס על הסולם בהשמטת חלקי הסוד והדברים שהם מעבר לתרגום המילולי. כמו-כן, בנוסף אני מבצע גם עריכה קלה להתאים קצת תחבירית לעברית מודרנית. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:18, 3 ביולי 2026 (IDT)
:: @[[משתמש:Roxette5]], הטקסט של הזוהר צריך להיות נוסח הדפוסים. תיקונים והגהות, בין אם ע&quot;פ הגר&quot;א או מתוק מדבש או הסולם וכיו&quot;ב, יש להשאיר להערות. כנלענ&quot;ד. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:20, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::אין ״דפוסים״ בזהר. כל דפוס יש בו מאות הבדלים ביניהם. גם הדפוסים משושבשים באופן בוטה. אבל אם ברצונך להיצמד לדפוס אז עקרונית הנוסח הוא על פי הדפוס של המתוק מדבש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:14, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::: אין עליו זכויות יוצרים?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא. אין עליו זכויות  יוצרים כי הוא רק בוחר בתוך הגרסאות הקיימות ומתוך הגהות הרמ&quot;ק והגר&quot;א. זה לא שהוא הביא כתב יד חדש או משהו. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אתה בטוח שעבודת הליקוט והבחירה לא מקנה למהדורה שלהם זכויות יוצרים? מתייג את [[משתמש:Geagea]] שיחווה דעתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:17, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם הבנתי נכון את הדברים אז עבודת &quot;הליקוט והבחירה&quot; יכול להיות שתהיה לה זכות יוצרים אבל רק אם מעתיקים את הליקוט והבחירה. אם מעתיקים את אופן הסידור. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 02:06, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::: כעיקרון, כל עבודת ההדרה עובדת על ידי ליקוט ובחירה מתוך כתבי היד והדפוסים הקיימים. אני לא מכיר מהדיר שממציא כתב יד חדש (ואם כן הרי זה זיוף ולא מהדורה אותנטית). למיטב ידיעתי, מקובל בתחום לטעון שזה מקנה זכויות יוצרים למהדורה החדשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:41, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם המתוק מדבש מגיה על פי הגרא וגם אני מגיה על פי הגרא - איפה יש כאן הפרה של זכויות יוצרים? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:16, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::: אם אתה מגיה רק לפי הגר&quot;א אז אין זכויות יוצרים, אבל אם אתה מאמץ את המקומות שבהם המתוק מדבש אימץ את הגהות הגר&quot;א ומוותר על הגהות שהוא לא אימץ אז יש על זה זכויות יוצרים. הגר&quot;א כדוגמא. הוא הדין לכל כתב יד או מקור אחר להגהה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::חלק ניכר מהמתוק מדבש זה ביאור הסודות בזוהר, המיקוד פו זה בתרגום מילולית.
:::::::::אין זכויות יוצרים על ספר הזוהר, ככל שמדובר בתרגום מילולי מארמית לעברית, נלע&quot;ד, התרגום לעיברית הוא ללא זכויות יוצרים. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:41, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::: אם אתה מתרגם בעצמך את הזוהר, ברור שזכויות היוצרים על התרגום שייכות לך ואתה לא מפר שום זכויות. הבעייה שלי היא עם נוסח הזוהר עצמו ש[[משתמש:Roxette5]] העלה לאתר ואנחנו משתמשים בו, לא עם התרגום שלך. הנידון שלי הוא אך ורק לגבי נוסח הטקסט הארמי המקורי והגהתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:45, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::תרגום זה {{דף ויקיפדיה|יצירה נגזרת|יצירה נגזרת}} ולמתרגם יש גם כן זכויות יוצרים. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:01, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::{{א|Geagea}}, במקרה זה כל מה שתרגום שלי ופורסם על -ידי, נתון לויקיטקסט לשימוש חופשי [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 16:57, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::::כן, אם אתה תרגם בוויקטקסט, התרגום הוא ברישיון CC-BY-SA-4.0. {{כ}} [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:59, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::::אני לא נצמדתי לכל דף ודף של המתוק מדבש. לכן אני אומר שאפשר להגיד שהיא ״עקרונית״ על פי המתוק מדבש.  אבל אם דעתך שזה פותח פתח לזכויות יוצרים אז אין לי בעיה שנציג את זה כמהדורה של ויקיטקסט.  
::::::::::::::אינני רואה דרך איך תצא מזה באופן מושלם. גם התשתית שהועלה הייתה הקלדה של מישהו באתר בית grimoar.cz  בצקוסלובקיה וגם הוא השמיט כמה חלקים ודברים של הזוהר. וגם כמה טעויות. 
::::::::::::::אני אומר שאין לך משהו ״לחזור אליו״ כי גם התשתית הראשונה לא הייתה של ״הדפוסים״. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:20, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::::: יישר כח על ההבהרה. לדעתי עדיף להציג את זה כ'מהדורת ויקיטקסט מוגהת [בעיקר] על פי שיטת מהדורת &quot;מתוק מדבש&quot; ', ולכאורה אין עם זה באמת בעייה של זכויות יוצרים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:21, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::::: המילה &quot;(על פי) '''שיטת'''&quot; לדעתי קריטית כאן.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:22, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>fqj8cb8p4vz1violq8pyy88dwnx09sf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023219</id>
      <parentid>3023125</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T05:27:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל */ תגובה</comment>
      <origin>3023219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11672" sha1="tt1buw9igg1nahtnwgz2uhe21mt5axj" xml:space="preserve">==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
:אני אצמד למבנה הקיים, עם חלק א/ב/ג
:ואעדכן את שמות החלקים לפורמט כדוגמת:  ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 23:42, 30 ביוני 2026 (IDT)

== איך להציג את הקטע של הזהר המקורי בארמי - כטקסט עצמאי או מתוך שיקוף של פרויקט הזהר הרגיל ==

שלום {{א|תומר פנק}}.  התחלתי לנסות לעשות יותר סדר בדברים. מקווה שזה מוצא חן בעיניך.

ישנו נושא שצריכים להחליט עליו בתחילת הדרך. אינני יודע מאיפה אתה מביא את התרגומים שלך ואינני יודע על בסיס מה הם. 

כרגע אתה מציג את הטקסט של הזהר עצמו מתוך הפרויקט הראשי של [[זהר]].  זאת אומרת שהיא שיקוף מלאה של מה שיש שם. הבעייה הינה כי:
* לא בהכרח הטקסט של הפרויקט הראשי הוא אותה גירסה של התרגום שעליו אתה מתבסס
* הטקסט בפרויקט הראשי עלול להשתנות. כך למשל לאחרונה בספר במדבר ודברים אני חיסרתי ותיקנתי כמה גרסאות שונות של הדפוסים על פי הגהות של הגר&quot;א (בספר יהל אור) או על פי הספר מתוק מדבש. כך שלימים - אתה מציג תרגום שאינו מקביל אל הטקסט המקורי שאתה מציג בתחילת הדף..

השאלה היא עד כמה אתה רוצה &quot;לסבול&quot; סטיות כאלה. אם הנך רוצה שלא יהיו סטיות כאלה בכלל - אזי עדיף לך להעתיק את הטקסט הארמית עצמו אל הדפים שלך (ולא לשקף אותם מתוך התבנית של {{תב|קטע זוהר}} או {{תב|קטע זוהר לתרגום}} (האחרונה הינה תבנית חדשה שיצרתי לך בכדי לאפשר יותר גמישות בפרויקט שלך). מצד שני - אם אתה מעדיף להתלבש על הפרויקט המרכזי והראשי - אז נמשיך כפי שאתה עושה עד עכשיו...

בבקשה להסביר קצת את סדר העבודה שלך, מתוך איזה נוסח אתה מתרגם, ואילו סדר עדיפיות יש לך בפרויקט. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:56, 3 ביולי 2026 (IDT)

:לדעתי, יש ערך בתאימות ולכן אני נצמד לפורמט הקיים ונצמד לנוסח שבפרויקט המרכזי והראשי. ולכן העדפתי לשים הפניה לפוריקט הראשי מאשר להעתיק.
:הרוב הינו תרגום מילולי בין ארמית-לעברית. בחלקים מסויימים התרגום מבוסס על הסולם בהשמטת חלקי הסוד והדברים שהם מעבר לתרגום המילולי. כמו-כן, בנוסף אני מבצע גם עריכה קלה להתאים קצת תחבירית לעברית מודרנית. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:18, 3 ביולי 2026 (IDT)
:: @[[משתמש:Roxette5]], הטקסט של הזוהר צריך להיות נוסח הדפוסים. תיקונים והגהות, בין אם ע&quot;פ הגר&quot;א או מתוק מדבש או הסולם וכיו&quot;ב, יש להשאיר להערות. כנלענ&quot;ד. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:20, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::אין ״דפוסים״ בזהר. כל דפוס יש בו מאות הבדלים ביניהם. גם הדפוסים משושבשים באופן בוטה. אבל אם ברצונך להיצמד לדפוס אז עקרונית הנוסח הוא על פי הדפוס של המתוק מדבש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:14, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::: אין עליו זכויות יוצרים?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא. אין עליו זכויות  יוצרים כי הוא רק בוחר בתוך הגרסאות הקיימות ומתוך הגהות הרמ&quot;ק והגר&quot;א. זה לא שהוא הביא כתב יד חדש או משהו. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אתה בטוח שעבודת הליקוט והבחירה לא מקנה למהדורה שלהם זכויות יוצרים? מתייג את [[משתמש:Geagea]] שיחווה דעתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:17, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם הבנתי נכון את הדברים אז עבודת &quot;הליקוט והבחירה&quot; יכול להיות שתהיה לה זכות יוצרים אבל רק אם מעתיקים את הליקוט והבחירה. אם מעתיקים את אופן הסידור. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 02:06, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::: כעיקרון, כל עבודת ההדרה עובדת על ידי ליקוט ובחירה מתוך כתבי היד והדפוסים הקיימים. אני לא מכיר מהדיר שממציא כתב יד חדש (ואם כן הרי זה זיוף ולא מהדורה אותנטית). למיטב ידיעתי, מקובל בתחום לטעון שזה מקנה זכויות יוצרים למהדורה החדשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:41, 4 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אם המתוק מדבש מגיה על פי הגרא וגם אני מגיה על פי הגרא - איפה יש כאן הפרה של זכויות יוצרים? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:16, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::: אם אתה מגיה רק לפי הגר&quot;א אז אין זכויות יוצרים, אבל אם אתה מאמץ את המקומות שבהם המתוק מדבש אימץ את הגהות הגר&quot;א ומוותר על הגהות שהוא לא אימץ אז יש על זה זכויות יוצרים. הגר&quot;א כדוגמא. הוא הדין לכל כתב יד או מקור אחר להגהה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::חלק ניכר מהמתוק מדבש זה ביאור הסודות בזוהר, המיקוד פו זה בתרגום מילולית.
:::::::::אין זכויות יוצרים על ספר הזוהר, ככל שמדובר בתרגום מילולי מארמית לעברית, נלע&quot;ד, התרגום לעיברית הוא ללא זכויות יוצרים. [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 15:41, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::: אם אתה מתרגם בעצמך את הזוהר, ברור שזכויות היוצרים על התרגום שייכות לך ואתה לא מפר שום זכויות. הבעייה שלי היא עם נוסח הזוהר עצמו ש[[משתמש:Roxette5]] העלה לאתר ואנחנו משתמשים בו, לא עם התרגום שלך. הנידון שלי הוא אך ורק לגבי נוסח הטקסט הארמי המקורי והגהתו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:45, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::תרגום זה {{דף ויקיפדיה|יצירה נגזרת|יצירה נגזרת}} ולמתרגם יש גם כן זכויות יוצרים. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:01, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::{{א|Geagea}}, במקרה זה כל מה שתרגום שלי ופורסם על -ידי, נתון לויקיטקסט לשימוש חופשי [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 16:57, 5 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::::::כן, אם אתה תרגם בוויקטקסט, התרגום הוא ברישיון CC-BY-SA-4.0. {{כ}} [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:59, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::::אני לא נצמדתי לכל דף ודף של המתוק מדבש. לכן אני אומר שאפשר להגיד שהיא ״עקרונית״ על פי המתוק מדבש.  אבל אם דעתך שזה פותח פתח לזכויות יוצרים אז אין לי בעיה שנציג את זה כמהדורה של ויקיטקסט.  
::::::::::::::אינני רואה דרך איך תצא מזה באופן מושלם. גם התשתית שהועלה הייתה הקלדה של מישהו באתר בית grimoar.cz  בצקוסלובקיה וגם הוא השמיט כמה חלקים ודברים של הזוהר. וגם כמה טעויות. 
::::::::::::::אני אומר שאין לך משהו ״לחזור אליו״ כי גם התשתית הראשונה לא הייתה של ״הדפוסים״. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:20, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::::: יישר כח על ההבהרה. לדעתי עדיף להציג את זה כ'מהדורת ויקיטקסט מוגהת [בעיקר] על פי שיטת מהדורת &quot;מתוק מדבש&quot; ', ולכאורה אין עם זה באמת בעייה של זכויות יוצרים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:21, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::::: המילה &quot;(על פי) '''שיטת'''&quot; לדעתי קריטית כאן.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:22, 5 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::::::::בסדר נחום. איפה אתה רוצה שזה יבוא לידי ביטוי? בשם של הדף? בתיאור של דף הראשי? בדף שיחה של סטטוס הפרויקט? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:27, 6 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>tt1buw9igg1nahtnwgz2uhe21mt5axj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/450</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744638</id>
    <revision>
      <id>3023240</id>
      <parentid>3022349</parentid>
      <timestamp>2026-07-06T09:55:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3023240</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3488" sha1="9u0sqyctaz69dmrzi8m7zr3bpbpjde3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫תמ

חתימת המשנה
&lt;קטע התחלה=פרק נח/&gt;
והדברים פשוטים ככל אשר כבר נתבאר שאין זה דקדוק חדש שדקדקו מסדרי
‫הש״ס אשר על זה אי אפשר לאמר דתנן,

כי אם שיחד עם המשנה גרסו כן מראש ובראשונה, לפי שדברי המשנה
מדברים רק בדין טומאת נבילה‪ ,‬ובאמת‬ כן הדין נם לענין כל שאר הדברים.

ועל כן גרסו אצל דברי המשנה גם זה ״והרי היא כחי׳ לכל דבריה&quot;.

ובצדק בא על זה בגמ׳ &quot;דתנן&quot;, אבל אף שגרסו כן כבר בימי התנאים יחד
עם המשנה לא הוסיפו זה בתוך המשנה עצמה.

לפי שבאמת בקושי גדול הוסיפו בימי רבי, ובכל מקום אשר לא מצאו הכרח
לזה סמכו על מה שמסרו בעל פה אצל המשנה ויחד עמה.

וב[[פסחים יט ב|פסחים ד׳ י״ט]] ״תנן התם על מחט שנמצאת בבשר שהסכין והידים טהורות
והבשר טמא נמצאת בפרש הכל טהור אמר ר׳ עקיבא זכינו שאין טומאת ידים
במקדש.״

ומה נאמר על זה ״דתנן״ אף שדברי ר׳ עקיבא אינם שם במס׳ [[משנה עדיות ב ג|עדיות פרק
ב׳ משנה ג׳]].

ובמקום הזה גם לא הוגה דתניא ולא גרסו ״ותני עלה״ והניחו הדברים
כמו שהם.

וכל זה במקום שהובא המשנה ממקום אחר יחד עם האמור עליה במתיבתת רבי.

אבל במקום שבאו הדברים על המשנה במקומה שם בא זה בגמ' ממי שקבלו
זה, ואם כבר נסדר כן גם בברייתא הביאו כן גם זה.
&lt;קטע סוף=פרק נח/&gt;
פרק נ״ט.

חתימת המשנה, וההוספות.
&lt;קטע התחלה=פרק נט/&gt;
אבל יסוד ועיקר מעשיהם בימי חתימת המשנה הי' לעשות מדברי התנאים
ומחלקותיהם סתמי המשנה ולחברן אל יסוד המשנה.

והיינו שברוב המקומות הכריעו בדברי מחלקאות התנאים אשר נסדרו כבר,
ויעשו מזה אם סתם גמור או דברי יחיד ורבים.

ועל כן הנה במקום שלא נתקבל מהם שאין זה משנה חלוטה הדין כן.

והן דברי הירושלמי יבמות פרק החולץ הלכה י״א:

״אמר ר׳ יוחנן כל מקום ששנה סתם משניות דרבנן '''עד שיפרוש לו רבו'''״.

והיינו דסתם משנה של רבים היא והלכה כן זולתי במקום שנמסר מתנאי
חתימת המשנה שבמקום הזה אינו כן, ״'''עד שיפרוש לו רבו'''״.

ורבותיו של ר' יוחנן עצמו ורבותיהם של חבירי ר׳ יוחנן הם ישבו במתיבתא
בימי חתימת המשנה וקבלו כל זה שם כמו שנתבאר בפרק הקודם.

והן גם דברי ר' יוחנן בכל מקום בבבלי ״הלכה כסתם משנה״.

ובירושלמי שם ״ר׳ שמעון בן לקיש אמר כל סתם משניות&quot; דר׳ מאיר עד
שיפרוש לו רבו אמר ר׳ זעירא קומי ר' יסא לא דר׳ שמעון בן לקיש פליג אלא
דו חמי רוב סתם משניות דר' מאיר״.

&lt;קטע סוף=פרק נט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9u0sqyctaz69dmrzi8m7zr3bpbpjde3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארחותיכם ישרתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744659</id>
    <revision>
      <id>3023079</id>
      <parentid>3022413</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T13:06:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>נ&quot;ל כדאי לייצר תת-קטגוריה לפיוטי 'שובה ישראל'</comment>
      <origin>3023079</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5166" sha1="oylzy8c00ctxdlx03rq31dra25hosgc" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אָ}}רְחוֹתֵיכֶם יִשַּׁרְתִּי{{ש-רווח|0.5em}}||דַּלּוּתְכֶם בִּשַּׂרְתִּי{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|שׁוּבוּ וְאָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|בֻּ}}קַּשׁ עֲוֹנֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||הֻעְלַם וְאֵינֶנּוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לְכוּ וְנָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|גְּ}}נוּתְכֶם אַרְחִיץ{{ש-רווח|0.5em}}||גְּנוּנִי אַגְחִיץ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|כִּי בְּרַחֲמִים שַׁבְתִּי}}
|-
|{{סי|דְּ}}פֹק וְאֶפְתַּח{{ש-רווח|0.5em}}||חַרְצֻבּוֹת נְפַתַּח{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|וְאֵלֶיךָ נָשׁוּב}}
|-
|{{סי|הִ}}שְׁלַכְתִּי חַטַּאתְכֶם{{ש-רווח|0.5em}}||אֵלַי לְהַטּוֹתְכֶם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|שׁוּבוּ וְאָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|וַ}}דַּאי רַחֵם כְּאָב{{ש-רווח|0.5em}}||מְחֵה פֶשַׁע כָּעָב{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לְכוּ וְנָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|זְ}}דוֹנְכֶם אֶסְלַח{{ש-רווח|0.5em}}||פְּדוּתְכֶם אֶשְׁלַח{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|כִּי בְּרַחֲמִים שַׁבְתִּי}}
|-
|{{סי|חָ}}נֵּנוּ צוּרֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||כְּבֹשׁ קְשִׁי יִצְרֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|וְאֵלֶיךָ נָשׁוּב}}
|-
|{{סי|טָ}}רְחוֹתְכֶם אֶשָּׂא{{ש-רווח|0.5em}}||עַל בָּנַי אָחוּסָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|שׁוּבוּ וְאָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|יֹ}}קֶשׁ הַעֲבֵר מִסֵּפֶר{{ש-רווח|0.5em}}||וּפָץ מָצָאתִי כֹּפֶר{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לְכוּ וְנָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|כֶּ}}בֶד עָוֹן נִכְתָּם{{ש-רווח|0.5em}}||הֻכְבַּשׁ וְגַם תָּם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|כִּי בְּרַחֲמִים שַׁבְתִּי}}
|-
|{{סי|לְ}}סוֹלֵחַ חִכִּינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||בְּעָזְבֵנוּ רֹעַ דַּרְכֵּנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|וְאֵלֶיךָ נָשׁוּב}}
|-
|{{סי|מ}}וֹטָה הִתַּרְתִּי{{ש-רווח|0.5em}}||כִּי בְּרַחֲמִים תַּרְתִּי{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|שׁוּבוּ וְאָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|נֹ}}שֵׂא עָוֹן{{ש-רווח|0.5em}}||הַשְׁקִיפָה מִמָּעוֹן{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לְכוּ וְנָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|שִׂ}}יחַתְכֶם קָשַׁבְתִּי{{ש-רווח|0.5em}}||וְרִשְׁעֲכֶם אָיַבְתִּי{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|כִּי בְּרַחֲמִים שַׁבְתִּי}}
|-
|{{סי|עִ}}נּוּיֵנוּ צְפֵה{{ש-רווח|0.5em}}||מְשׁוּבָתֵנוּ תְּרַפֵּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|וְאֵלֶיךָ נָשׁוּב}}
|-
|{{סי|פֶּ}}שַׁע שִׁמְצָה{{ש-רווח|0.5em}}||אָבַד וְלֹא נִמְצָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|שׁוּבוּ וְאָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|צָ}}לַל וְשָׁקַט חֵטְא{{ש-רווח|0.5em}}||הַכָּתוּב בְּעֵט{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לְכוּ וְנָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|קִ}}לַּעְתִּי לַיָּם{{ש-רווח|0.5em}}||רִשְׁעֲכֶם, וְאַיָּם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|כִּי בְּרַחֲמִים שַׁבְתִּי}}
|-
|{{סי|רַ}}חַשׁ לִבֵּנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||אֱזֹן צוּר לְבָבֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|וְאֵלֶיךָ נָשׁוּב}}
|-
|{{סי|שִׁ}}גְגֵיכֶם שֻׁכַּח{{ש-רווח|0.5em}}||טֶרֶם אֶקְרָא לְוַכַּח{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|שׁוּבוּ וְאָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|שַׁ}}דַּי רְצוֹנוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||עָשָׂה לְמַעֲנוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לְכוּ וְנָשׁוּבָה}}
|-
|{{סי|תְּ}}פִלָּה לִי אָשִׂים{{ש-רווח|0.5em}}||אֲבַשְּׂרָה לַעֲמוּסִים{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|כִּי בְּרַחֲמִים שַׁבְתִּי}}
|-
|{{סי|תַּ}}חֲנוּן נִקַּח{{ש-רווח|0.5em}}||תְּפִלַּת פִּינוּ קַח{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|וְאֵלֶיךָ נָשׁוּב}}
|}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ׃ קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד#יד ב|הושע יד ב-ג}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]</text>
      <sha1>oylzy8c00ctxdlx03rq31dra25hosgc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספדי והילילי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744720</id>
    <revision>
      <id>3023169</id>
      <parentid>3022753</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T19:59:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023169</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1479" sha1="8ty2dd5rmts2r7h64bpvsc21g0gqo7w" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|סִפְדִי וְהֵילִילִי}} תּוֹרַת יְקוּתִיאֵל{{ש}} 
וְחִגְרִי שַׂק וְחֶבֶל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל{{ש}} 
הַשְּׁרוּיִם בְּצַעַר בֵּין אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל{{ש}}
בְּכִי עַל הֶרֶג עַם קָדוֹשׁ עַם הָאֵל{{ר1}} 
כִּי אָכְלָה חֶרֶב שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל

{{מילת קבע|סִפְדִי וְהֵילִילִי}} תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה {{ש}}
לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רֹאשָׁהּ {{ש}} 
וְרֻבֵּי הָעֲוֹנוֹת שָׂמוּהָ כְבוּשָׁה {{ר1}}
בְּכִי עַל הַר קֹדֶשׁ וְשִׁמְמוֹת הַהַרְאֵל 
{{רפרן|הזחה=2|כִּי אָכְלָה חֶרֶב שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל}}

{{מילת קבע|סִפְדִי וְהֵילִילִי}} תּוֹרָה הַתְּמִימָה{{ש}} 
עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּאוּ זָרִים שָׁמָּה {{ש}}
שִׁלְּחוּהוּ בָאֵשׁ בְּעֶבְרָה גַּם חֵמָה {{ר1}}
בְּכִי עַל זֹאת בְּבִכְיָה דֶּמַע בְּהוֹאֵל 
{{רפרן|הזחה=2|כִּי אָכְלָה חֶרֶב שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>8ty2dd5rmts2r7h64bpvsc21g0gqo7w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023185</id>
      <parentid>3023169</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:13:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023185</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1498" sha1="icwy2kgds6la77wijflvecnjjs492e0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|סִפְדִי וְהֵילִילִי}} תּוֹרַת יְקוּתִיאֵל{{ש}} 
וְחִגְרִי שַׂק וְחֶבֶל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל{{ש}} 
הַשְּׁרוּיִם בְּצַעַר בֵּין אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל{{ש}}
בְּכִי עַל הֶרֶג עַם קָדוֹשׁ עַם הָאֵל{{ר1}} 
כִּי אָכְלָה חֶרֶב שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל

{{מילת קבע|סִפְדִי וְהֵילִילִי}} תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה {{ש}}
לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רֹאשָׁהּ {{ש}} 
וְרֻבֵּי הָעֲוֹנוֹת שָׂמוּהָ כְבוּשָׁה {{ר1}}
בְּכִי עַל הַר קֹדֶשׁ וְשִׁמְמוֹת הַהַרְאֵל 
{{רפרן|הזחה=2|כִּי אָכְלָה חֶרֶב שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל}}

{{מילת קבע|סִפְדִי וְהֵילִילִי}} תּוֹרָה הַתְּמִימָה{{ש}} 
עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּאוּ זָרִים שָׁמָּה {{ש}}
שִׁלְּחוּהוּ בָאֵשׁ בְּעֶבְרָה גַּם חֵמָה {{ר1}}
בְּכִי עַל זֹאת בְּבִכְיָה דֶּמַע בְּהוֹאֵל 
{{רפרן|הזחה=2|כִּי אָכְלָה חֶרֶב שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]</text>
      <sha1>icwy2kgds6la77wijflvecnjjs492e0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קומי וספדי תורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744721</id>
    <revision>
      <id>3023175</id>
      <parentid>3022754</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:05:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023175</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2383" sha1="o9nl8y21mtuo6aox2c3gptcovw9ipb0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;קוּמִי וְסִפְדִי תּוֹרָה / וַעֲשִׂי קִינוֹת זְכִירָה{{ש}}
בְּתִשְׁעָה בְּאָב יוֹם צָרָה / וּמְהוּמָה, וְיוֹם עֶבְרָה{{ש}}
בְּיוֹם אַף בִּי חָרָה / וְנֶחֱרַב דְּבִיר וַעֲזָרָה{{ר1}}
צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה
 
שַׁאֲלִי נָא בְּרֹב מְגִנָּה / אַיֵּה מַחֲנֵה שְׁכִינָה{{ש}}
וּבֵית לְוִיָּה וְדוּכָנָהּ / וְאֵיפֹה אַנְשֵׁי אֱמוּנָה{{ש}}
וְאָנָה פָנָה אָנָה / הוֹד עִיר הַנֶּאֱמָנָה{{ש}}
אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה / מְקֻדֶּשֶׁת רִאשׁוֹנָה{{ש}}
לְזֹאת לִבֵּךְ מַר יִקְרָא / כְּמוֹ לֵב אִשָּׁה מְצֵרָה
{{רפרן|צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה}}
 
אַיֵּה רֹאשֵׁי יְשִׁיבוֹת / וְאֵיפֹה סַנְהֶדְרַיִךְ{{ש}}
וְאָנָה הוֹלְכֵי נְתִיבוֹת / לְנוֹגַהּ זִיו זָהֳרַיִךְ{{ש}}
וְאֵיפֹה עוֹרְכֵי תְּשׁוּבוֹת / לְשׁוֹאֲלִים עַל סְתָרַיִךְ{{ש}}
וְלָאֲלָפִים וְרִבְבוֹת / דּוֹרְשֵׁי סְדָרַיִךְ{{ש}}
כֻּלָּם בְּגָלוּת עֲצוּרָה / הָלְכוּ בְיַד בְּנֵי צָרָה
{{רפרן|צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה}}
 
אַיֵּה עוֹשֵׂי זְבָחִים / וְאֵיפֹה עוֹשֵׂי שְׁמָנִים{{ש}}
וְאָנָה עוֹרְכֵי נְתָחִים / וְסוֹד לֶחֶם הַפָּנִים{{ש}}
בָּא רַב הַטַּבָּחִים / וְהָרַג אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְתָחִים / אֲשֶׁר אָז עָרְכוּ הַסְּגָנִים{{ש}}
כִּי אֵל חַרְבּוֹ קָרָא / וְחִצֵּי אַפּוֹ יָרָה
{{רפרן|צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>o9nl8y21mtuo6aox2c3gptcovw9ipb0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023186</id>
      <parentid>3023175</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:13:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2402" sha1="t76ckca7jwfp7shlxa3bf4gronthdbu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;קוּמִי וְסִפְדִי תּוֹרָה / וַעֲשִׂי קִינוֹת זְכִירָה{{ש}}
בְּתִשְׁעָה בְּאָב יוֹם צָרָה / וּמְהוּמָה, וְיוֹם עֶבְרָה{{ש}}
בְּיוֹם אַף בִּי חָרָה / וְנֶחֱרַב דְּבִיר וַעֲזָרָה{{ר1}}
צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה
 
שַׁאֲלִי נָא בְּרֹב מְגִנָּה / אַיֵּה מַחֲנֵה שְׁכִינָה{{ש}}
וּבֵית לְוִיָּה וְדוּכָנָהּ / וְאֵיפֹה אַנְשֵׁי אֱמוּנָה{{ש}}
וְאָנָה פָנָה אָנָה / הוֹד עִיר הַנֶּאֱמָנָה{{ש}}
אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה / מְקֻדֶּשֶׁת רִאשׁוֹנָה{{ש}}
לְזֹאת לִבֵּךְ מַר יִקְרָא / כְּמוֹ לֵב אִשָּׁה מְצֵרָה
{{רפרן|צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה}}
 
אַיֵּה רֹאשֵׁי יְשִׁיבוֹת / וְאֵיפֹה סַנְהֶדְרַיִךְ{{ש}}
וְאָנָה הוֹלְכֵי נְתִיבוֹת / לְנוֹגַהּ זִיו זָהֳרַיִךְ{{ש}}
וְאֵיפֹה עוֹרְכֵי תְּשׁוּבוֹת / לְשׁוֹאֲלִים עַל סְתָרַיִךְ{{ש}}
וְלָאֲלָפִים וְרִבְבוֹת / דּוֹרְשֵׁי סְדָרַיִךְ{{ש}}
כֻּלָּם בְּגָלוּת עֲצוּרָה / הָלְכוּ בְיַד בְּנֵי צָרָה
{{רפרן|צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה}}
 
אַיֵּה עוֹשֵׂי זְבָחִים / וְאֵיפֹה עוֹשֵׂי שְׁמָנִים{{ש}}
וְאָנָה עוֹרְכֵי נְתָחִים / וְסוֹד לֶחֶם הַפָּנִים{{ש}}
בָּא רַב הַטַּבָּחִים / וְהָרַג אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְתָחִים / אֲשֶׁר אָז עָרְכוּ הַסְּגָנִים{{ש}}
כִּי אֵל חַרְבּוֹ קָרָא / וְחִצֵּי אַפּוֹ יָרָה
{{רפרן|צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]</text>
      <sha1>t76ckca7jwfp7shlxa3bf4gronthdbu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במקום אשרי העם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744722</id>
    <revision>
      <id>3023177</id>
      <parentid>3022757</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:07:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023177</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="720" sha1="0m8ppi7j76954cxn9e327jzgqez42wk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;בִּמְקוֹם אַשְׁרֵי הָעָם / אֵיכָה זָהָב יוּעַם{{ש}}
בִּמְקוֹם גַּדְּלוּ הֲמוֹנֵינוּ / נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ{{ש}}
בִּמְקוֹם הָעֲטָרָה / רֹאשׁ פְּתָנִים וּמָרָה{{ש}}
בִּמְקוֹם מַפָּה יָפָה / וַחֲסַר צְעִיפָהּ{{ש}}
בִּמְקוֹם יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם / יְקוֹנְנוּ מַר כִּפְלַיִם{{ש}}
וּבִמְקוֹם זֹהַר חֲזוּתָם / שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם.
&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>0m8ppi7j76954cxn9e327jzgqez42wk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023178</id>
      <parentid>3023177</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:08:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023178</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="719" sha1="14rs4p3kq1uobmk0t9ohdu2scu4vms8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;בִּמְקוֹם אַשְׁרֵי הָעָם / אֵיכָה זָהָב יוּעַם{{ש}}
בִּמְקוֹם גַּדְּלוּ הֲמוֹנֵינוּ / נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ{{ש}}
בִּמְקוֹם הָעֲטָרָה / רֹאשׁ פְּתָנִים וּמָרָה{{ש}}
בִּמְקוֹם מַפָּה יָפָה / וַחֲסַר צְעִיפָהּ{{ש}}
בִּמְקוֹם יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם / יְקוֹנְנוּ מַר כִּפְלַיִם{{ש}}
וּבִמְקוֹם זֹהַר חֲזוּתָם / שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>14rs4p3kq1uobmk0t9ohdu2scu4vms8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023180</id>
      <parentid>3023178</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:11:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="738" sha1="cw9ck3hibfdqywq58382f2of71y4v35" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;בִּמְקוֹם אַשְׁרֵי הָעָם / אֵיכָה זָהָב יוּעַם{{ש}}
בִּמְקוֹם גַּדְּלוּ הֲמוֹנֵינוּ / נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ{{ש}}
בִּמְקוֹם הָעֲטָרָה / רֹאשׁ פְּתָנִים וּמָרָה{{ש}}
בִּמְקוֹם מַפָּה יָפָה / וַחֲסַר צְעִיפָהּ{{ש}}
בִּמְקוֹם יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם / יְקוֹנְנוּ מַר כִּפְלַיִם{{ש}}
וּבִמְקוֹם זֹהַר חֲזוּתָם / שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]</text>
      <sha1>cw9ck3hibfdqywq58382f2of71y4v35</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עיני עיני יורדה מים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744728</id>
    <revision>
      <id>3023191</id>
      <parentid>3022831</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:19:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2617" sha1="agpkofc5wu1vndwt1vc4l2y6afbb0d4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם / עַל חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם
{{רפרן|עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עַל חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם}}

אֶבְכֶּה לֵילִי וְיוֹמִי / עַל חַלְלֵי בַּת עַמִּי{{ש}}
וְאֶשְׁפֹּךְ נַפְשִׁי וְדָמִי / לְיוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם
{{רפרן|עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עַל חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם}}

נֶהְפַּךְ כָּל שִׁירִי לָאֵבֶל / נִשְׁבַּר כָּל כִּנּוֹר וְנֶבֶל{{ש}}
נָצוּר עָלַי כַּכֶּבֶל / לִבְנֵי יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם
{{רפרן|עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עַל חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם}}

עָלַי צָרִים צָחֲקוּ / וְכָאֲרִי שֵׁן חָרְקוּ{{ש}}
וּבְפִיהֶם עָלַי שָׁרְקוּ / וְגַם סָפְקוּ כַפַּיִם
{{רפרן|עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עַל חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם}}

יְלָלָה נְהִי וְקִינִים / שְׂאִי נָא אֵם עַל בָּנִים{{ש}}
בַּחוּרִים וּזְקֵנִים / וְגַם יוֹנְקֵי שָׁדַיִם
{{רפרן|עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עַל חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם}}

זָנַח אֲדֹנָי מִזְבְּחוֹ / נִאֵר מִקְדַּשׁ מְנוּחוֹ{{ש}}
גַּם הִסְגִּיר בְּיַד זוֹנְחוֹ / חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם
{{רפרן|עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עַל חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם}}

יוֹם הֶחֱרִיב צַר קֹדֶשׁ / צִיּוֹן עִיר הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
בְּתִשְׁעָה בְּאָב לַחֹדֶשׁ / רָפוּ כָל יָדַיִם
{{רפרן|עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עַל חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;הַצּוּר עֲזֹב אַף וְחֵמָה / וְקוּם הֱיֵה לָנוּ לְחוֹמָה{{ש}}
וְהָאֵר אוֹר הַחַמָּה / לִהְיוֹת שִׁבְעָתַיִם
{{רפרן|עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עַל חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>agpkofc5wu1vndwt1vc4l2y6afbb0d4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הרגת ביום אפך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744729</id>
    <revision>
      <id>3023199</id>
      <parentid>3022835</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:37:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2287" sha1="q424wopglobh3ufl6mvdaog2dlmw05u" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ / טָבַחְתָּ וְלֹא חָמָלְתָּ{{ש}}
{{רפרן|הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ טָבַחְתָּ וְלֹא חָמָלְתָּ}}

מֵרֵאשִׁית גּוֹי קָדוֹשׁ הָיִינוּ / לְמַלְאֲכֵי יְיָ דָּמִינוּ{{ש}}
וְעַתָּה כַּצֹּאן תָּעִינוּ / וְעָבַרְנוּ עַל מִצְוֹתֶיךָ
{{רפרן|הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ טָבַחְתָּ וְלֹא חָמָלְתָּ}}

בָּא עָלֵינוּ שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר / כְּאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל מַשְׁבֵּר{{ש}}
שָׁרְקוּ שֵׁן עָלַי כָּל עוֹבֵר / וּבָאוּ בְּנַחֲלָתֶךָ
{{רפרן|הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ טָבַחְתָּ וְלֹא חָמָלְתָּ}}

מְצָאוּנִי רוֹב יְגוֹנִים / רֻטָּשָׁה אֵם עַל בָּנִים{{ש}}
לְקֶרַח בַּלַּיְלָה חוֹנִים / שְׁאָר צֹאן מַרְעִיתֶךָ
{{רפרן|הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ טָבַחְתָּ וְלֹא חָמָלְתָּ}}

הָרְגוּ בָּנוּ כָּל אוֹיְבֵינוּ / לָקְחוּ כָּל מַחֲמַדֵּי עֵינֵינוּ{{ש}}
וּבְרֹב כָּל חַטֹּאתֵינוּ / הֶחֱרִיבוּ מִקְדָּשֶׁךָ
{{רפרן|הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ טָבַחְתָּ וְלֹא חָמָלְתָּ}}

קִדְּמֻנִי יְמֵי עֹנִי / וְעָרְבָה כָּל שְׂשׂוֹנִי{{ש}}
וּבְלֵיל נְדוֹד רַעְיוֹנִי / חָשַׁקְתִּי לִרְאוֹת פָּנֶיךָ

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;הַנִּקְרֵאת סוֹעֲרָה עֲנִיָּה / צוֹעֶקֶת מִבּוֹר תַּחְתִּיָּה{{ש}}
שְׁלַח נָא אֶת אֵלִיָּה / וּנְקַלֵּס לִמְחוֹז חֶפְצֶךָ
{{רפרן|שְׁלַח נָא אֶת אֵלִיָּה וּנְקַלֵּס לִמְחוֹז חֶפְצֶךָ}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>q424wopglobh3ufl6mvdaog2dlmw05u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרה ציון מצאוני עווני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744732</id>
    <revision>
      <id>3023198</id>
      <parentid>3022856</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:33:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023198</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4012" sha1="ocpht3y7aghg2ch2i4vluucusm8fjir" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} מְצָאוּנִי עֲוֹנַי{{ש}}
לְאֶרֶץ אַחֶרֶת יְצָאוּנִי בָנַי{{ש}}
וְאִם גָּבְרוּ פְשָׁעַי וְהִרְבֵּיתִי זְדוֹנַי{{ר1}}
אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים פט נ}}

{{מילת קבע|וַיֹּאמֶר יְיָ}} צִיּוֹן בֵּית מְנוּחָתִי{{ש}}
סְגֻלַּת עַמִּים אוֹתָךְ קָרָאתִי{{ש}}
לֹא אָבִית לְתוֹכַחְתִּי לְזֹאת חֲמָתִי{{ר1}}
שָׁפַכְתִּי, עַל עָזְבֵךְ אֶת תּוֹרָתִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו ט יב}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} תִּקְוָתִי אֻמְלָלָה{{ש}}
חָשְׁכוּ מְאוֹרַי וְשִׁמְשִׁי אָפֵלָה{{ש}}
בְּשָׁמְעִי קוֹל יְתוֹמַי צוֹעֲקִים בְּחַלְחָלָה{{ר1}}
הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה.{{ממס|תהלים עז י}}

{{מילת קבע|וַיֹּאמֶר יְיָ}} הִרְבֵּית שִׁקּוּצַיִךְ{{ש}}
נִמְאַסְתְּ בְּרוֹב מַעֲלַיִךְ בּוֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ{{ש}}
וּבָגְדוּ בָךְ בּוֹגְדַיִךְ יוֹצְאֵי מֵעַיִךְ{{ר1}}
מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ.{{ממס|ישעיהו מט יז}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} לְמִי אֶבְכֶּה תְחִלָּה{{ש}}
אִם לְשִׁמְמוּת קָדְשִׁי אוֹ לְגָלוּת הַנִּפְלָא{{ש}}
אִם לְךָ צוּר קְדוֹשִׁי אֲשֶׁר עָשִׂיתָ כָלָה{{ר1}}
סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה.{{ממס|איכה ג מד}}

{{מילת קבע|וַיֹּאמֶר יְיָ}} הֵן נִלְכַּדְתְּ בְּמוֹקְשֵׁךְ{{ש}}
וּבְעוֹצֶם בִּצְעֵךְ חָרַב מִקְדָּשֵׁךְ{{ש}}
וְחַטֹּאת נְעוּרֵךְ פָּקַד צוּר קְדוֹשֵׁךְ{{ר1}}
יַעַן שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ.{{ממס|במדבר ה יט}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} מָה אֶעֱנֶה וּמַה אוֹמַר{{ש}}
כִּי בְּרֹב עֲוֹנַי גִּילִי לְאֵבֶל הוּמַר{{ש}}
וְעַל שִׁמְמוּת מְכוֹנִי אֶצְעַק בְּלֵב חֳמַרְמָר{{ר1}}
הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר.{{ממס|ישעיהו לח יז}}

{{מילת קבע|וַיֹּאמֶר יְיָ}} מִבְטָחֵךְ נִכְחַד{{ש}}
כִּי צָרֵךְ וְעָרֵךְ נוֹסְדוּ יַחַד{{ש}}
גִּלִּיתִי אָזְנֵךְ בְּמוֹרָא וָפַחַד {{ר1}}
דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד.{{ממס|מלכים א כב יג}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} אוֹיָה לִּי עַל עֲוֹנָי{{ש}}
כִּי בֶאֱמֶת וָצֶדֶק חָרְבוּ אַרְמוֹנָי{{ש}}
אַךְ אִם פָּשַׁעְתִּי וְרַבּוּ עֲוֹנָי{{ר1}}
הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים עז ח}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|וַיֹּאמֶר יְיָ}} הִתְנַחֲמִי בְּגָלוּתֵךְ{{ש}}
וְאִם בְּחַטָּאתֵךְ הֶחֱרַבְתִּי נְוָתֵךְ{{ש}}
לְטוֹבָה אֶזְכְּרֵכִי וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתֵךְ{{ר1}}
וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ.{{ממס|ירמיהו לא טז}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;

&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>ocpht3y7aghg2ch2i4vluucusm8fjir</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אללי לי אללי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744734</id>
    <revision>
      <id>3023195</id>
      <parentid>3022860</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:26:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023195</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2341" sha1="i0vwtaa74bc4mgzpcd4sx6iwmd8ab96" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;אַלְלַי לִי אַלְלַי עַל רֹעַ מַעֲלָלַי{{ש}}
אַלְלַי לִי אַלְלַי עַל שְׁבִי עוֹלָלַי

אֵיכָה כָּלוּ בְיָגוֹן חַיָּי וְכָל בְּלִי שֵׁם בִּי יָדוֹן {{ש}}
הָיִיתִי כְּעֶבֶד וְהֵם מוֹשְׁלִים וְלֹא אֵדָע מִי לִי אָדוֹן {{ש}}
זֶה רוֹדֶה וְזֶה מְרַדֶּה וְזֶה עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן {{ש}}
אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן.{{ממס|ירמיהו טו י}}
{{רפרן|אללי}}

בָּכֹה אֶבְכֶּה לַיְלָה וְיוֹמָם כִּי אָרְכוּ קִצֵּי שִׁבְרִי {{ש}}
לָמָּה לֹא מֵרֶחֶם מוֹתְתַנִי וּתְהִי לִי אִמִּי קִבְרִי {{ש}}
כִּי חֶרְפַּת אָדָם לוֹקֵחַ כָּל הַנִּקְרָא בְּשֵׁם עִבְרִי {{ש}}
נַחְלָה מַכָּתִי, אוֹי לִי עַל שִׁבְרִי.{{ממס|ירמיהו י יט}}
{{רפרן|אללי}}

גָּלֹה הִגְלַנִי מְדַכְּאִי וּדְרָכַי בְּגָזִית גָּדַר {{ש}}
פִּתְאֹם נֵרִי כָבָה וְשִׁמְשִׁי בְּעוֹד יוֹם קָדַר {{ש}}
גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר {{ש}}
עֵין שִׁמְשִׁי חָשַׁךְ וּמְאוֹרִי קָדוֹר קָדַר {{ש}}
אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר.{{ממס|תהלים קכ ה}}
{{רפרן|אללי}}

דִּמָּה כְבוֹדִי לַחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁיָּבֵשׁ לִפְנֵי כָל חָצִיר {{ש}}
כְּסוּחָה הָשְׁלַכְתִּי וָאֶהִי דֹמֶן לְכָל יְצִיר {{ש}}
קָרְאוּ אַחֲרַי שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר {{ש}}
אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי קַיִץ כְּעֹלְלֹת בָּצִיר.{{ממס|מיכה ז א}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>i0vwtaa74bc4mgzpcd4sx6iwmd8ab96</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023196</id>
      <parentid>3023195</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:26:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:סיומת מקראית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023196</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2384" sha1="or1k68mulfc0fy6s20mf83i3rbn081p" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;אַלְלַי לִי אַלְלַי עַל רֹעַ מַעֲלָלַי{{ש}}
אַלְלַי לִי אַלְלַי עַל שְׁבִי עוֹלָלַי

אֵיכָה כָּלוּ בְיָגוֹן חַיָּי וְכָל בְּלִי שֵׁם בִּי יָדוֹן {{ש}}
הָיִיתִי כְּעֶבֶד וְהֵם מוֹשְׁלִים וְלֹא אֵדָע מִי לִי אָדוֹן {{ש}}
זֶה רוֹדֶה וְזֶה מְרַדֶּה וְזֶה עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן {{ש}}
אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן.{{ממס|ירמיהו טו י}}
{{רפרן|אללי}}

בָּכֹה אֶבְכֶּה לַיְלָה וְיוֹמָם כִּי אָרְכוּ קִצֵּי שִׁבְרִי {{ש}}
לָמָּה לֹא מֵרֶחֶם מוֹתְתַנִי וּתְהִי לִי אִמִּי קִבְרִי {{ש}}
כִּי חֶרְפַּת אָדָם לוֹקֵחַ כָּל הַנִּקְרָא בְּשֵׁם עִבְרִי {{ש}}
נַחְלָה מַכָּתִי, אוֹי לִי עַל שִׁבְרִי.{{ממס|ירמיהו י יט}}
{{רפרן|אללי}}

גָּלֹה הִגְלַנִי מְדַכְּאִי וּדְרָכַי בְּגָזִית גָּדַר {{ש}}
פִּתְאֹם נֵרִי כָבָה וְשִׁמְשִׁי בְּעוֹד יוֹם קָדַר {{ש}}
גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר {{ש}}
עֵין שִׁמְשִׁי חָשַׁךְ וּמְאוֹרִי קָדוֹר קָדַר {{ש}}
אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר.{{ממס|תהלים קכ ה}}
{{רפרן|אללי}}

דִּמָּה כְבוֹדִי לַחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁיָּבֵשׁ לִפְנֵי כָל חָצִיר {{ש}}
כְּסוּחָה הָשְׁלַכְתִּי וָאֶהִי דֹמֶן לְכָל יְצִיר {{ש}}
קָרְאוּ אַחֲרַי שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר {{ש}}
אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי קַיִץ כְּעֹלְלֹת בָּצִיר.{{ממס|מיכה ז א}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>or1k68mulfc0fy6s20mf83i3rbn081p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר אמרי שפר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744736</id>
    <revision>
      <id>3023181</id>
      <parentid>3022866</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:12:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023181</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1276" sha1="2t2ozlqni9l69g64pzufn5egdd7me7m" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;סֵפֶר אִמְרֵי שֶׁפֶר / הִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר

אִמְרִי תּוֹרָה הֲדוּרָה{{ש}}
לָמָּה תִּלְבְּשִׁי כְּמוֹ שְׁחֹרָה{{ש}}
עַל כִּי אֲנִי בְּגָלוּת עֲצוּרָה{{ר1}}
וָאֶתְמַשֵּׁל בָּאֵפֶר
{{רפרן|הזחה=2|ספר}}

עַל חָרְבָּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
סִפְדִי בַּת יוֹמַיִם{{ש}}
כִּי הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם{{ר1}}
הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר
{{רפרן|הזחה=2|ספר}}

אַיֵּה אֵיפֹה חֲכָמַיִךְ{{ש}}
מְגַלִּים רָזֵי סוֹדוֹתַיִךְ{{ש}}
נָפְלוּ בְּיַד מוֹנַיִךְ{{ר1}}
הַכְּתוּבִים בִּמְגִלַּת סֵפֶר
{{רפרן|הזחה=2|ספר}}

מְהֵרָה חוּשָׁה אַל עֶלְיוֹן{{ש}}
וּבְנֵה דְּבִיר אַפִּרְיוֹן{{ש}}
לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן{{ר1}}
פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר
{{רפרן|הזחה=2|לשום}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]</text>
      <sha1>2t2ozlqni9l69g64pzufn5egdd7me7m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל תדום בת עיני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744737</id>
    <revision>
      <id>3023182</id>
      <parentid>3022868</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:12:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023182</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1446" sha1="6ekvztu46wl1i8inbwm2kctptyx6fgx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;אַל תִּדֹּם בַּת עֵינִי / עַל נִזְרִי וּגְאוֹנִי{{ר2}}
כִּי גָלָה מִמֶּנִּי

אַרְחִיב בִּנְפֹל רַגְלִי / כַּנֶּשֶׁר קָרְחָתִי{{ש}}
וּבְיוֹמִי וְלֵילִי / עַל לְחָיַי דִּמְעָתִי{{ר1}}
אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי / כִּי גָלָה מִמֶּנִּי

אוֹר בָּהִיר אֵיךְ אָפַל / אֵיךְ שָׁפַל כּוֹכָבוֹ{{ש}}
בְּלֵיל צֶדֶק אֵיךְ נִדָּף / אֵיךְ נֶהְדַּף מַצָּבוֹ{{ר1}}
רַב אֶבְלִי וִיגוֹנִי / כִּי גָלָה מִמֶּנִּי

מַלְאַךְ מֵלִיץ יָלִיץ / לִפְנֵי אֵל חִין עֶרְכּוֹ{{ש}}
וְיֹאחַז צַדִּיק דַּרְכּוֹ / בְּאוֹר פְּנֵי מַלְכּוֹ{{ר1}}
נְאֻם יְיָ לַאדֹנִי / סוּרָה שֵׁב לִימִינִי

בָּנִים אֶל דּוֹר אַחֲרוֹן / כִּתְבוּ זֹאת זִכָּרוֹן{{ש}}
לְשִׁבְרוֹן הַלֻּחוֹת / וּבִנְסֹעַ הָאָרוֹן{{ר1}}
אֲרוֹן קֹדֶשׁ תַּחְכְּמֹנִי / כִּי גָלָה מִמֶּנִּי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]</text>
      <sha1>6ekvztu46wl1i8inbwm2kctptyx6fgx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במקום ישמחו השמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744738</id>
    <revision>
      <id>3023187</id>
      <parentid>3022869</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:13:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1852" sha1="8vfbsxkw3uemv8qck40lmqz16i1wqcc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;בִּמְקוֹם יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם / שֹׁמּוּ עַל זֹאת שָׁמַיִם{{ש}}
וּבִמְקוֹם וְתָגֵל הָאָרֶץ / לִבִּי יִכְאַב וּבוֹ יָבוֹא קֶרֶץ{{ש}}
וּבִמְקוֹם יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן / מְרִי שִׂיחִי וְיָדַי אָחֲזוּ רִפְיוֹן{{ש}}
וּבִמְקוֹם תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה / הַיּוֹם אָנוּד וְאֶתְנוֹדְדָה{{ש}}
וּבִמְקוֹם עַל הַכֹּל יִתְגַּדַּל / אָגֹז רָאשִׁי וּמִבְּכִי לֹא אֶחְדַּל{{ש}}
וּנְהִי אֲחַדֵּשׁ בִּמְקוֹם וְיִתְקַדַּשׁ / עַל שִׁמְמוֹת קֹדֶשׁ וּמִקְדָּשׁ{{ש}}
בְּיוֹם זֶה מִן סְעָרָה אֶקְרָא / בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא{{ש}}
וּלְחָרְבַּן בֵּית אֵל נוֹרָא / תִּשְׁתּוֹמֵם וְתָפוּג תּוֹרָה{{ש}}
וּלְמִפְקַד כֹּהֲנָיו וּנְבִיאָיו / שֶׁלֹּא כִרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו{{ש}}
כַּיּוֹם תְּקוֹנֵן הוֹי אֲרִיאֵל / שֶׁלֹּא כִרְצוֹן עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וּמֵעַל אֲרוֹן דָּתֵנוּ / גָּלְתָה שְׁכִינָה לְחֶרְפָּתֵנוּ{{ש}}
לָכֵן תְּעוֹרֵר לִוְיָתָהּ / בִּמְקוֹם גִּיל בְּאַנְחָתָהּ{{ש}}
עַד יְשִׁיבֵנוּ אֶל גְּבוּלֵנוּ / תִּגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]</text>
      <sha1>8vfbsxkw3uemv8qck40lmqz16i1wqcc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>על שוד היכלנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744762</id>
    <revision>
      <id>3023188</id>
      <parentid>3022960</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:13:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1332" sha1="79badty3v0xh9udjyivv4pmivy86mke" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;עַל שֹׁד הֵיכָלֵנוּ / וְעַל חֻרְבַּן בֵּית מְחוֹלֵנוּ {{ש}}
בְּכָל מִשְׁכְּנוֹת גּוֹלֵינוּ / נִשָּׂא בְּמַר קוֹלֵנוּ
{{רפרן|אוֹי מַה בָּא עָלֵינוּ}}

יוֹם הוּכַן מַטְבֵּחַ / לִמְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ {{ש}}
וְדַם קָרְבְּנוֹת זְבָחֵינוּ / נֶעֱרַב בְּדַם חֲלָלֵינוּ
{{רפרן|אוֹי מַה בָּא עָלֵינוּ}}

יוֹם שֻׁפַּךְ דַּם עַבְדֵי אֵל כַּמַּיִם / נָמֵס כָּל לֵב, רָפוּ כָל יָדַיִם {{ש}}
סָפוּ עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת שָׁמַיִם / עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ
{{רפרן|אוֹי מַה בָּא עָלֵינוּ}}

מִצְוָה לְקַיֵּם בַּפֶּה עָלֵינוּ / עַל בִּטּוּל דָּת פְּלִילֵינוּ {{ש}}
אַחֲרֵי נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ / אֵיךְ יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ
{{רפרן|אוֹי מַה בָּא עָלֵינוּ}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]</text>
      <sha1>79badty3v0xh9udjyivv4pmivy86mke</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744770</id>
    <revision>
      <id>3023081</id>
      <timestamp>2026-07-05T13:22:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|כב ב|כג א|כג ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כג א}}   ==תרגום לעברית== נסכמו שלושה לעשות דין, ותבוא י&quot;ד (ימין) שהיא פשוטה לקבל שבים, שהוא ה' אות יו&quot;ד אות ה&quot;א אות וא&quot;ו' ואות ה&quot;א, וזו השכינה נקראת יד ימין מצד החסד, יד שמאל מצד הגבורה, יד ה' מצד העמוד האמצע...&quot;</comment>
      <origin>3023081</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5872" sha1="ph7fnpbkkvbvkvlfuhvqsn80d32z8ep" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|כב ב|כג א|כג ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כג א}}


==תרגום לעברית==
נסכמו שלושה לעשות דין, ותבוא י&quot;ד (ימין) שהיא פשוטה לקבל שבים, שהוא ה' אות יו&quot;ד אות ה&quot;א אות וא&quot;ו' ואות ה&quot;א, וזו השכינה נקראת יד ימין מצד החסד, יד שמאל מצד הגבורה, יד ה' מצד העמוד האמצעי. כשבן אדם שב בתשובה, יד זו מצילה אותו מן הדין, אבל כשדן עילת על כל העילות נאמר בו &quot;וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל&quot; {{ממ|דברים|לב|לט}}. ועוד, שלוש פעמים נאמר בפסוק זה אני אני אני, שיש בהם א' א' א' י' י' י', שנמזו באותיות יו&quot;ד וה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א, ויש בהם ג' פעמים את האות וא&quot;ו, ו' ו' ו' אחיה ו'אני ו'אין שנמזו באלו השמות. ועם כל זה, שפסוק זה הרי פירשוהו החברים לגבי אלוהים אחרים, כמו שאתה אומר &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא&quot; {{ממ|דברים|לב|לט}}, זה הקדוש ברוך הוא ושכינתו שנאמר בהם אנ&quot;י וה&quot;ו. &quot;וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי&quot; זה סמא&quot;ל ונח&quot;ש. &quot;אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה&quot;, אני אמית בשכינתי למי שהוא חייב, ואני אחיה בה למי שהוא זכאי. &quot;וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל&quot;, זו י&quot;ד ה', שהוא ה' אותיות יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א, והוא כוז&quot;ו במוכס&quot;ז כוז&quot;ו, והכל אמת, אבל מה שנאמר לעיל עילאה עילאית, שהוא עילה על כל העילות, וסוד זה לא נמסר לכל חכם ונביא. (נ&quot;א: אבל מה שנאמר לעיל על עילאה שהוא על העילות, סוד זה לא נמסר אלא לכל חכם ונביא).

בוא וראה כמה עילות הן נעלמות, שהן מתלבשות והן מורכבות בספירות, והספירות מרכבה לגביהן, שהן נסתרות ממחשבת בני האדם, ועליהן נאמר: &quot;כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר&quot; {{ממ|קהלת|ה|ז}}, אורות מצוחצחים אלו מעל אלו, ואלו שמקבלים הם חשוכים מאחרים שעליהם שמקבלים מהם, ועילת העילות אין אור מתקיים לפניו, שכל האורות מתחשכים לפניו.

דבר אחר &quot;נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ&quot; {{ממ|בראשית|א|כו}}, הרי פירשוהו החברים על מלאכי השרת, שהם אמרו פסוק זה. אמר להם: אחר שהיו יודעים מה שהיה ומה שעתיד להיות, והם היו יודעים שעתיד לחטוא, למה רצו לעשות אותו? ולא עוד אלא שעז&quot;א ועזא&quot;ל היו מקטרגים עליו, שבזמן שאמרה השכינה לקדוש ברוך הוא &quot;נַעֲשֶׂה אָדָם&quot;, אמרו: &quot;מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ&quot; {{ממ|תהלים|קמד|ג}}, מה אתה רוצה לברוא אדם, ותדעהו שעתיד לחטוא לפניך באשתו שלו שהיא חושך, שהאור הוא הזכר, וחושך הנקבה, שמאל חושך של בריאה. באותו זמן השכינה אמרה להם: בזה שאתם מקטרגים אתם עתידים ליפול, כפי שכתוב: &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה&quot; {{ממ|בראשית|ו|ב}}. (חשקו בהן) וטעו בהן, והפילה אותם השכינה מקדושתם.

אמרו החברים: רבי רבי, אם כך עז&quot;א ועזא&quot;ל לא היו משקרים בדיבורם, שבוודאי בנקבה עתיד אדם לחטוא. אמר להם: כך אמרה השכינה, אתם הזדמנתם לקטרג לפניי יותר מצבא המרום, אם אתם הייתם טובים מאדם במעשיכם ראוי לכם לקטרג עליו, אבל הוא עתיד לחטוא באישה אחת, אתם בנשים רבות, חטאתם יותר מבני האדם, כמו שכתוב &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ב}}, את בת האדם לא נאמר, אלא את בנות האדם, ולא עוד אלא אם אדם חוטא, הרי הקדים לו תשובה, לחזור לריבונו לתקן במה שחטא.

אמרו לו החברים: אם כך, למה כל זה? אמר רבי שמעון לחברים: אם לא שהיה כך, שברא הקדוש ברוך הוא יצר טוב ורע שהם אור וחושך, לא הייתה זכות וחובה לאדם של בריאה, אלא שנברא משניהם, ובגלל זה: &quot;רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים&quot; {{ממ|דברים|ל|טו}}.

אמרו לו: כל זה למה? ולא היה טוב שלא ייברא, כדי שלא יחטא ויגרום כל מה שגרם למעלה, ולא יהיה לו לא עונש ולא שכר? אמר להם: מן הדין היה לו לברא אותו כך, מפני שהתורה בשבילו נבראה, שכתוב בה עונש לרשעים ושכר לצדיקים, ולא היה שכר לצדיקים ועונש לרשעים אלא בשביל אדם של בריאה, &quot;לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ&quot; {{ממ|ישעיהו|מה|יח}}. אמרו: ודאי כעת שמענו מה שלא שמענו עד עכשיו, שבוודאי לא ברא הקדוש ברוך הוא דבר שהוא אינו צריך, ולא עוד אלא התורה של בריאה</text>
      <sha1>ph7fnpbkkvbvkvlfuhvqsn80d32z8ep</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744771</id>
    <revision>
      <id>3023092</id>
      <timestamp>2026-07-05T13:54:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|כג א|כג ב|כד א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כג ב}}  ==תרגום לעברית== היא לבוש השכינה, ואילו אדם לא היה עתיד להיברא (לחטוא), הייתה השכינה ללא כיסוי כעין עני, ובגלל זה כל מי שחוטא כאילו הפשיט את השכינה מלבושיה, וזה הוא עונשו של אדם. וכל מי שמקיים מצו...&quot;</comment>
      <origin>3023092</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6629" sha1="led481gq6v11lmdjb5b4hjhvuogv3n7" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|כג א|כג ב|כד א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כג ב}}

==תרגום לעברית==
היא לבוש השכינה, ואילו אדם לא היה עתיד להיברא (לחטוא), הייתה השכינה ללא כיסוי כעין עני, ובגלל זה כל מי שחוטא כאילו הפשיט את השכינה מלבושיה, וזה הוא עונשו של אדם. וכל מי שמקיים מצוות התורה כאילו הוא מלביש את השכינה בלבושיה, ובגלל זה פירשוהו בכיסוי של ציצית (ותפילין), &quot;כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב&quot; {{ממ|שמות|כב|כו}}, בגלות. והרי פירשוהו.

בוא וראה, חושך הוא השחור של התורה, אור הלבן של התורה '''[מה שחסר כאן עיין בסוף הספר סימן ה’]'''. 

(ואם תפילה אינה שלמה, כמה מלאכי חבלה רודפים אחריה, כמו שאתה אומר: &quot;כׇּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ&quot; {{ממ|איכה|א|ג}}. ובגלל זה מתפללים &quot;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָון&quot; {{ממ|תהלים|עח|לח}}, זה סמא&quot;ל שהוא נחש. &quot;וְלֹא יַשְׁחִית&quot;, זה משחית. &quot;וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ&quot;, זה אף. &quot;וְלֹא יָעִיר כל חֲמָתוֹ&quot;, זו חמה. כדי שלא ירדפו אחר התפילה. וכמה מלאכי חבלה תלויים מהם. שבעה ממונים הם, ותלויים מהם שבעים, ובכל רקיע ורקיע הם מקטרגים, ותלויים מהם עשרת אלפים ריבוא. ואם תפילה עולה שלמה בעטיפה של מצווה ותפילין על הראש והזרוע, נאמר בהם: &quot;וְרָאוּ כל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ&quot; {{ממ|דברים|כח|י}}. &quot;שֵׁם ה'&quot;, פירשוהו שאלו תפילין של ראש. ומי שרואה שם ה' על הראש, בתפילה שהיא אדנ&quot;י, מיד כולם בורחים, זהו שכתוב &quot;יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף&quot; {{ממ|תהלים|צא|ז}}.)

ויעקב, מפני שראה ברוח הקודש את דוחק הגלות האחרונה בסוף הימים, אמר: &quot;וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ&quot; {{ממ|בראשית|כח|יא}}. ובא ליל הגלות, ואמר: &quot;וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ&quot; {{ממ|בראשית|לב|ח}}. וחילק העם הקדוש בגלות לשלושה צדדים, כמו שאתה אומר: &quot;וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה&quot; {{ממ|בראשית|לג|ב}}, בהתחלה, בגלות אדום, ואת &quot;וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים&quot;, ומפני שראה אחר כך העניות וצערם, אמר: &quot;וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי&quot; {{ממ|בראשית|כח|כא}}, ואמר: &quot;וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ&quot; {{ממ|בראשית|כח|כ}}.

ודוד בגלל הגלות אמר: &quot;רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר&quot; {{ממ|שמואל ב|יז|כט}}, ובגלל שראה את השכינה חרבה ויבשה, היה נוטל צער בשבילה. לאחר שראה שחוזרים ישראל בשמחה, תיקן עשרה מיני ניגונים, ובסוף כולם אמר: &quot;תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף&quot; {{ממ|תהלים|קב|א}}. (נ&quot;א: תיקן י' מיני תהילים, ובסוף כולם &quot;תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה ה' אזְנְךָ עֲנֵנִי&quot; {{ממ|תהלים|פו|א}}. אחת מכל התפילות, שבשבילה מתעטפים לפני המלך, ולא היו נכנסות עד שתיכנס תפילת העני, אמר&quot; &quot;תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף&quot;). והיא תפילה שעוטפת את כל התפילות לפניה עד שתיכנס התפילה שלו ובגלל זה הקדים עני לכולם, מהי תפילת העני? זו תפילת ערבית, שהיא רשות בפני עצמה ללא בעלה, ובגלל שהיא ללא בעלה היא ענייה יבשה, וצדיק עני יבש, זה זרעו של יעקב שהוא ברשות כל אומות העולם, ודומה לתפילת ערבית שהיא ליל הגלות.

ותפילת שבת היא צדקה לעני, כמו שפירשוהו בעלי המשנה: שמש בשבת צדקה לעניים (שהעניים מתנחמים בדרך השמש של שבת). ובגלל זה צריך בן אדם להיות הוא כעני לשער המלך בתפילת העמידה, בכל ששת ימי החול בשביל השכינה, ומתעטף לה בעיטוף של מצוות ציצית כעני, ויהיה בתפילין כאביון לגבי השער שהוא אדנ&quot;י, שכך עולה לחשבון היכ&quot;ל, וזהו &quot;אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח&quot; {{ממ|תהלים|נא|יז}}.

וכאשר יפתח פיו בתפילת ערבית, הנשר יורד בימי החול לקבל בכנפיו את תפילת הלילה, וזה נוריא&quot;ל, נקרא אוריא&quot;ל מצד החסד, ונוריא&quot;ל מצד הגבורה, שהוא אש דולקת שנאמר בו: &quot;נְהַר דִּי נוּר&quot; {{ממ|דניאל|ז|י}}. ובתפילת שחרית אריה יורד לקבל את התפילה בזרועותיו וכנפיו, שארבע כנפיים לכל חיה, זה מיכא&quot;ל, ובתפילת מנחה שור יורד לקבל בקרניו וכנפיו, וזה גבריא&quot;ל.

ובשבת יורד הקדוש ברוך הוא בשלושת האבות לקבל את בתו היחידה שלו בהם, וזה סוד השבת: ש-בת, יחידה שלו. באותו הזמן חיות עליונות שנקראות בשם ה' פותחות ואומרות &quot;שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם&quot; {{ממ|תהלים|כד|ז}}. באותו הזמן נפתחים שבעה היכלות, היכל ראשון היכל האהבה, שני היכל היראה, שלישי היכל הרחמים, רביעי היכל הנבואה של האספקלריה המאירה,</text>
      <sha1>led481gq6v11lmdjb5b4hjhvuogv3n7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כד א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744772</id>
    <revision>
      <id>3023131</id>
      <timestamp>2026-07-05T15:53:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|כג ב|כד א|כד ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כד א}}  ==תרגום לעברית== חמישי, היכל הנבואה של האספקלריה שאינה מאירה. שישי, היכל הצדק. שביעי, היכל הדין. ועליהם נאמר בראשית ברא-שי&quot;ת. אלהי&quot;ם ההיכל השביעי, וכך הם שבעה היכלות למטה.  וכנגדם שבעה קולות של &quot;הָ...&quot;</comment>
      <origin>3023131</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5493" sha1="kdy6z8wuzo6dyew0ax14itip1n5yjaz" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|כג ב|כד א|כד ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כד א}}

==תרגום לעברית==
חמישי, היכל הנבואה של האספקלריה שאינה מאירה. שישי, היכל הצדק. שביעי, היכל הדין. ועליהם נאמר בראשית ברא-שי&quot;ת. אלהי&quot;ם ההיכל השביעי, וכך הם שבעה היכלות למטה.

וכנגדם שבעה קולות של &quot;הָבוּ לַה'&quot; {{ממ|תהלים|כט|א}}, ויח,  אזכרות שבו, שבהן שט הקדוש ברוך הוא ביח' עולמות, &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot; {{ממ|תהלים|סח|יח}}, שהם יח' ריבוא עולמות. וכמה שומרי שערים יש להיכלות שמקבלים תפילות, וכל תפילה לא תיכנס אלא במידה ובמשקל, ואין מי שעומד לפני שער התפילה ועליו נאמר: &quot;לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר&quot; {{ממ|תהלים|קכז|ה}}, שהוא שער המלך, משום שהתפילה היא מצווה, וזו השכינה, והתורה שהיא הקדוש ברוך הוא, לא צריך הפסקה ביניהם. וצריך להעלות תורה ומצווה באהבה ויראה, שכל מצוות עשה ולא תעשה כולן תלויות משם ה'. כמו שהעמדנו סוד זה, שמי עם י&quot;ה, שס&quot;ה מצוות לא תעשה, זכרי עם ו&quot;ה, רמ&quot;ח מצוות עשה. והרי כאן שס&quot;ה ורמ&quot;ח, והן רמ&quot;ח תיבות שבקריאת שמע, וניתנו מאהבה ויראה של האות ה', ומשום כך תיקנו  הבוחר בעמו ישראל באהבה. והם כלולים באברהם, שנאמר בו &quot;זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי&quot; {{ממ|ישעיהו|מא|ח}}.

ישראל שעולה ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א. וסוד הדבר, ישראל עלה במחשבה להבראות, מחשבה חש&quot;ב-מ&quot;ה, ובו תמצאהשם הקדוש, ובגלל יעקב שהוא ישראל, נאמר &quot;וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ&quot; {{ממ|בראשית|א|כז}}. בדיוקן של ריבונו, בנים, חיים ומזונות מצד העמוד האמצעי, שהוא &quot;בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|ד|כב}}, והוא עץ החיים. והוא האילן שיש בו מזון לכול, ומשום כך הם ישראל המזון שלו, תפילה שנחשבת לקורבן. ובגלות נאמר: &quot;הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי&quot; {{ממ|בראשית|ל|א}}. והשכינה היא הקורבן של הקדוש ברוך הוא ממנו, בימין ושמאל וגוף. וכאשר היא עולה אליו, צריך לכלול עמה את כל עשר הספירות, שאין קדושה פחות מעשרה, שהיא הקדושה שלו, ומשום כך כאשר בן אדם רוצה להעלות את תפילתו בכל התנועות, אם הנחש רוצה לקטרג על התפילה, צריך לעשות לו קלע, וסוד הדבר: זרקא, מקף, שופר הולך, סגולתא.

פתח רבי שמעון ואמר: עליונים שמעו, תחתונים התכנסו, אלו בעלי הישיבה של מעלה ושל מטה. אליהו, בשבועה עליך, טול רשות ורד לכאן, כי הנה מלחמה גדולה מזומנת. חנו&quot;ך הממונה רד לכאן, אתה וכל בעלי הישיבה שתחת ידך, שלא לכבודי אני עושה, אלא לכבוד השכינה. פתח כבתחילה ואמר: זרקא, ודאי בכוונתך להעלות התפילה לאותו מקום ידוע, כמו אותה אבן הקלע שנזרקת למקום ידוע, כך צריך להעלות מחשבתו בתפלתו, באותו כתר, אבן מוכללת ומעוטרת, שנאמר בה: כל הזוקף זוקף בשם, שצריך להעלות אותה לשם. ובאותו מקום שעולה היא אצל בעלה, אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, אף על פי שנאמר בו: &quot;וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב&quot; {{ממ|בראשית|ג|טו}}. אותה אבן שהיא האות י' של יעקב, שנאמר בה: &quot; מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל&quot; {ממ|בראשית|מט|כד}}, לא יפסיק, וצריך להעלות עד אין סוף. וכאשר מוריד אותה, נאמר בו כל הכורע כורע בברוך. שצריך להוריד עד אין תכלית, ולא יפסיק ממנו לא למעלה ולא למטה. לזמנין הוא בעלה ו' בצדיק, בששת פרקים של שתי שוקיים, יורד אליה בשתי שוקיים. לזמנין הוא בעלה ו' בשתי זרועות, ששת פרקים, שהיא עולה אליו בשתי זרועות. לזמנין הוא בן אבא ואמא, בן י&quot;ה, צריך להעלות למעלה לה', וכאשר עולה לשם, לפתעים הוא בהיפוך ו' בין י' י', כגוון זה: א, צריך להעלות אותה, לגבי מה שנאמר בה&quot; &quot;אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה&quot; {{ממ|תהלים|קיח|כב}}, וכאשר היא עולה למעלה, בראש כל הראשים היא עולה, ובגללה המלאכים אומרים</text>
      <sha1>kdy6z8wuzo6dyew0ax14itip1n5yjaz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה אלי אתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744773</id>
    <revision>
      <id>3023132</id>
      <timestamp>2026-07-05T16:23:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337865 צונץ]. פליישר מצא את יתר הקרובה בקטע גניזה, אבל אינו סרוק.</comment>
      <origin>3023132</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1675" sha1="q97rv65bmxxbtezgcnxueqz0fen8e1e" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אתה אלי אתה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|המשך קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|המשך לקרובת י&quot;ד]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' אלעזר
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}, {{אוצר השירה|א-8695}}
| מנהגים =
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|מיוסד על פסוקי [[איכה ה#יט|איכה ה יט-כא]] ו[[תהלים קב יד]]. סימן: '''לעזר''', אלעזר}}{{ש}}
===טו===
{{סי|אַתָּה|10}} אֵלִי אַתָּה{{ש}}
...{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ תַּחַן מַפִּילָה{{ש}}
{{הור|שומע תפילה}}

===טז===
{{סי|לָמָּה|10}} חֲזִיר יַעַר{{ש}}
...{{ש}}
{{סי|עַ}}רְבֵנִי עֲבוֹדָתְךָ לַעֲבוֹד{{ש}}
{{הור|שאותך ביראה נעבוד}}

===יז===
{{סי|הֲשִׁיבֵנוּ|10}} סְכָך הֱיוֹת לָךְ{{ש}}
...{{ש}}
זֶמֶר אַעַן בְּהוֹדוֹת{{ש}}
{{הור|הטוב לך להודות}}

===יח===
{{סי|אַ}}{{סי|תָּה תָּקוּם|30}} אִוּוּיָךְ{{ש}}
...{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתְךָ שָׂר בַּשָּׁלוֹם{{ש}}
{{הור|עושה השלום}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>q97rv65bmxxbtezgcnxueqz0fen8e1e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023133</id>
      <parentid>3023132</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T16:23:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023133</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1684" sha1="krsjguaepp8y58bvz5v2dunewldtb2n" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אתה אלי אתה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|המשך קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|המשך לקרובת י&quot;ד]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' אלעזר
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לעזר
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}, {{אוצר השירה|א-8695}}
| מנהגים =
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|מיוסד על פסוקי [[איכה ה#יט|איכה ה יט-כא]] ו[[תהלים קב יד]]. סימן: '''לעזר''', אלעזר}}{{ש}}
===טו===
{{סי|אַתָּה|10}} אֵלִי אַתָּה{{ש}}
...{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ תַּחַן מַפִּילָה{{ש}}
{{הור|שומע תפילה}}

===טז===
{{סי|לָמָּה|10}} חֲזִיר יַעַר{{ש}}
...{{ש}}
{{סי|עַ}}רְבֵנִי עֲבוֹדָתְךָ לַעֲבוֹד{{ש}}
{{הור|שאותך ביראה נעבוד}}

===יז===
{{סי|הֲשִׁיבֵנוּ|10}} סְכָך הֱיוֹת לָךְ{{ש}}
...{{ש}}
{{סי|זֶ}}מֶר אַעַן בְּהוֹדוֹת{{ש}}
{{הור|הטוב לך להודות}}

===יח===
{{סי|אַ}}{{סי|תָּה תָּקוּם|30}} אִוּוּיָךְ{{ש}}
...{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתְךָ שָׂר בַּשָּׁלוֹם{{ש}}
{{הור|עושה השלום}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>krsjguaepp8y58bvz5v2dunewldtb2n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סדר הסליחות</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744774</id>
    <revision>
      <id>3023141</id>
      <timestamp>2026-07-05T16:41:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* סלח נא */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3023141</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="180" sha1="gss5symw3jxya7jkrmdupotlq9vxa8q" xml:space="preserve">== סלח נא ==

לא במקור ובאשכנז א&quot;א אז למה כתבתם [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 19:41, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>gss5symw3jxya7jkrmdupotlq9vxa8q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ירדתי לתחתיות</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744775</id>
    <revision>
      <id>3023152</id>
      <timestamp>2026-07-05T17:38:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* המחבר */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3023152</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="260" sha1="2hngnwnyarvx986kot4h6uze93dip45" xml:space="preserve">== המחבר ==

בקינות שאני רואה מיוחס לר' יוסף (בן דוד) בן סולי החזן, והאקרוסטיכון מדלג על ה'ע. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:38, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2hngnwnyarvx986kot4h6uze93dip45</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023174</id>
      <parentid>3023152</parentid>
      <timestamp>2026-07-05T20:04:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023174</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="263" sha1="1bnh6fpao9vggv23rlk6zv6rpvrmq1g" xml:space="preserve">== המחבר ==

בקינות שאני רואה מיוחס לר' יוסף (בן דוד) בן סולי החזן, והאקרוסטיכון מדלג על ה־ע׳. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:38, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>1bnh6fpao9vggv23rlk6zv6rpvrmq1g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שכינה צועקת בהרע</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744776</id>
    <revision>
      <id>3023164</id>
      <timestamp>2026-07-05T19:26:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* הייחוס */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3023164</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="426" sha1="r3r1z8pel3bb0m10envy8l60vtn6v1a" xml:space="preserve">== הייחוס ==

לא ראיתי מפקפקים על ההשערה של הייחוס לר' יוסף בן סולי, אבל לדעתי זה לא כ&quot;כ מסתדר כי הפיוט &quot;דוק וחוג&quot; הוא לכאורה רשות לזה, והוא מיוחס לר' דוד ן' בקודה שחי כמה מאות שנים לפניו! [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:26, 5 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>r3r1z8pel3bb0m10envy8l60vtn6v1a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שאו קינה בקול מרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744777</id>
    <revision>
      <id>3023168</id>
      <timestamp>2026-07-05T19:55:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3023168</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3518" sha1="qxezc03xze4fx2ujos0mo629vz6kmob" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יחיא צאלח'''}}

שְׂאוּ קִינָה בְּקוֹל מָרָה {{ש}}
לְבֵית מִקְדָּשׁ שְׂרָפוֹ יָהּ {{ש}}
הֲכִי נִגְזַר עֲלֵי עֲוֹן {{ש}}
בְּנֵי צִיּוֹן לַהֲבוֹת יָהּ
{{רפרן|רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ}}

{{סי|יְ}}קוֹד יֵקַד בְּכָל עַצְמִי {{ש}}
בְּעֵת אֶרְאֶה לְאִישׁ חֶרְמִי {{ש}}
לְנֶגְדִּי יֶהֱמֶה, יִדְמֶה {{ש}}
כְּאִלּוּ הוּא נְשִׂיא עַמִּי
{{רפרן|רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ}}

{{סי|חֲ}}מוּד לְבִי וּמַהֲלָלוֹ {{ש}}
וְטוּב שִׂכְלִי וּמִכְלוֹלוֹ {{ש}}
מְקוֹם בֵּית אֵל וְהֵיכָלוֹ {{ש}}
וְכָבוֹד אוֹמְרִים כֻּלּוֹ
{{רפרן|רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ}}

{{סי|יְ}}קָר תּוֹרָה וְגַם מִשְׂרָה {{ש}}
וְהוֹד בָּנִים וְגַם הֶדְרָה {{ש}}
לְרֹאשָׁם פָּז וְלַעֲטָרָה {{ש}}
בְּעֵת עָסְקָם בְּתִפְאָרָה
{{רפרן|רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ}}

{{סי|אֲ}}הָהּ כָּל זֶה נְשִׁיתִיהוּ {{ש}}
דְּרַשְׁתִּיהוּ לֹא מְצָאתִיהוּ {{ש}}
וּבַלַּיְלָה זְכַרְתִּיהוּ {{ש}}
לְעֵת עַתָּה חֲמַדְתִּיהוּ
{{רפרן|רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ}}

{{סי|צְ}}פוּן לִבִּי בְּמַר עוֹנֶה {{ש}}
וְחֵטְא גָּרַם לְעִיר חָנָה {{ש}}
וְאִוַּלְתָּהּ אֲשֶׁר טָמְנָה {{ש}}
וְאֵין מַקְשִׁיב וְאֵין עוֹנֶה
{{רפרן|רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ}}

{{סי|אֲ}}הָהּ אֵין שָׁב אֱלֵי לִבּוֹ {{ש}}
לְהִתְפַּלֵּל אֱלֵי רִבּוֹ {{ש}}
יְקָרֵר אֶת חֲמַת לִבּוֹ {{ש}}
לְהָשִׁיב בֵּן לְתוֹךְ מְסִבּוֹ
{{רפרן|רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ}}

{{סי|לְ}}צוּר אֶזְעַק לְיָהּ אֶצְרַח {{ש}}
עֲלֵי דוֹדִי אֲשֶׁר בָּרַח {{ש}}
וְעָזַב נִין לְאָב אֶזְרָח {{ש}}
וְלֹא מָרַח שְׁחִין פָּרַח
{{רפרן|רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ}}

{{סי|חֲ}}רָדָה שָׁבְרָה לִבִּי {{ש}}
בְּעֵת אֶזְכֹּר לְמַכְאוֹבִי {{ש}}
לְמִקְדָּשִׁי וּבֵית אָבִי {{ש}}
אֲשֶׁר נִשְׂרַף בְּיַד לָבִיא
{{רפרן|רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ}}

לָאֵל אֶשְׁאַל יְמַהֵר לִי {{ש}}
רְאוֹת דּוֹדִי בְּהֵיכָלִי {{ש}}
וְנֵר דָּוִד לְחַכְלִילִי {{ש}}
בְּחֵן יָשׁוּב לְאֹהָלִי
{{רפרן|רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>qxezc03xze4fx2ujos0mo629vz6kmob</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744778</id>
    <revision>
      <id>3023179</id>
      <timestamp>2026-07-05T20:10:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קטגוריה</comment>
      <origin>3023179</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47" sha1="bkzkqb7g6r59yjy196rwni0kizj3ika" xml:space="preserve">[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>bkzkqb7g6r59yjy196rwni0kizj3ika</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744779</id>
    <revision>
      <id>3023203</id>
      <timestamp>2026-07-05T21:16:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|כד א|כד ב|כה א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כד ב}}  ==תרגום לעברית== אי&quot;ה  מקום כבודו, וכאשר עולה ל-א' כמו זה א, היא תג בראש ה-א', עטרה על ראש הכת&quot;ר. וכאשר יורדת נקודה למטה ומתעטרת, יורדת בו כגוון הזה א' (נ&quot;א: קמץ). וכאשר עולה נקראת תג בסוד הטעמים, וכאשר...&quot;</comment>
      <origin>3023203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5992" sha1="5zg5yzllcjy7c94nwlpkhtmqv0bmzhc" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|כד א|כד ב|כה א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כד ב}}

==תרגום לעברית==
אי&quot;ה  מקום כבודו, וכאשר עולה ל-א' כמו זה א, היא תג בראש ה-א', עטרה על ראש הכת&quot;ר. וכאשר יורדת נקודה למטה ומתעטרת, יורדת בו כגוון הזה א' (נ&quot;א: קמץ). וכאשר עולה נקראת תג בסוד הטעמים, וכאשר יורדת נקראת נקודה, וכאשר מתייחד עמה היא ז', כלולה ממנו אות ברית שהיא השביעית מהכול. ובודאי אבן זו היא בניין כל העולמות, ומשום כך: &quot;אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ&quot; {{ממ|דברים|כה|טו}}, היא מידה בין כל ספירה וספירה, שכל ספירה (נ&quot;א: וכל ספירה) בה עולה לעשר, שיעור שלה, ובה (נ&quot;א: ו' בה) נעשית אמה, עשר אמות אורך בין כל ספירה וספירה, וסוד הדבר &quot;עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ&quot; {{ממ|שמות|כו|טז}}, ובין הכול מאה, הוא י' בין פרק ופרק, עשר פעמים עולה למידת מאה אמה.

כל מידה ומידה נקראת עולם, והן י&quot;ו שיעור ומידה, ו' שקל, י' מידה שלה, ושיעור המידה חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, והן כנגד שיעור כל רקיע, שמהלך ת&quot;ק אורכו ות&quot;ק רוחבו, והן ה' ה', הרי לך שיעור קומה באותיות ה'. שאות ו' היא רקיע השמים, חמש רקיעים שלה, ה' אלו נקראו ה' שמים, ה' חמש רקיעים שכלולים בשמים, חמש עליונים שמי השמים, והם ה' ה' חמש בחמש, ו' רקיע שישי להם, י' שביעי להם, שבעה בשבעה ועולים י&quot;ד, וכך הן ארצות שבע על גבי שבע כקליפות בצלים, וכולם רמוזים בשתי עיניים. י' נקרא עולם קטן, ו' עולם ארוך, וכל מי שרוצה לשאול שאלות לגבי עולם ארוך, צריך להאריך בו, וכל מי ששואל בעולם קצר צריך לקצר, ועל זה פירשו במקום שאמרו לקצר אין אדם רשאי להאריך, לקצר בתפילות &quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; {{ממ|במדבר|יב|יג}}, בנקודה של י', להאריך ולהתנפל &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהֹוָה כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; {{ממ|דברים|ט|יח}}, הכול מ' ם', י' נקודה באמצע נעשה מי&quot;ם ממצד של חסד, צריך להאריך בתפילה. ובשם הקדוש ועולה ה' ברביע להאריך בתנועה זו, שהוא סוד התקיעה, לקצר מצד השברים, בינוני לא בקצור ולא בארוך, בתרועה בעמוד האמצעי, שהיא שלשלת של שניהם, שקל הקודש, כנגד רביע שעולה הוא חולם, שברים כנגד שב&quot;א. זה רוצה להעלות את הקול, וזה רוצה להוריד אותו, ומשום כך הם שברים. בחשאי שכינה תחתונה, וקול לא יישמע, כמו שאתה אומר: &quot;וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ&quot; {{ממ|שמואל א|א|יג}}, תרועה זו שלשלת אוחזת בשניהם, ויש כגוון רקיע המאריך בו את התיבה, והיא נקודה חיריק, כגוון החולם, אין נקודה שאין כגוון שלה בטעמים, סגול לגבי סגולתא, שב&quot;א לגבי זקף גדול, כולם תמצא אותם נקודות לגבי טעמים, למי שיודע סודות נסתרים. פתח ואמר: זרקא מקף שופר הולך סגולתא, (פתח נקודת ימין ה' מלך, נקודת סגול שמאל ה' מלך, באמצעיתא ה' ימלוך, למטה, רבי אחא אמר: ה' מלך זה עולם עליון, ה' מלך זה תפארת, ה' ימלוך זה ארון הברית).

&quot;אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|ב|ד}}, הרי פירשוהו, כל מקום שכתוב &quot;אֵלֶּה&quot; פוסל את הראשונים, ואלו תולדות של תהו שנרמזו במקרא השני &quot;וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ&quot; {{ממ|בראשית|א|ב}}, ואלו הם שנאמר, שהקדוש ברוך הוא ברא עולמות ומחריבם, ומשום כך הארץ הייתה תוהה ובוהה, איך ברא הקדוש ברוך הוא עולמות כדי להחריבם? טוב היה שלא לברוא אותם. אלא ודאי כאן יש סוד, מהו זה &quot;ומחריבן&quot;? שהקדוש ברוך הוא לא ישמיד מעשי ידיו, ולא עוד אלא שזה השמים נאמר בהם: &quot;כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ&quot; {{ממ|ישעיהו|נא|ו}} אם כן הקדוש ברוך הוא עושה ומוחה? אלא סוד הדבר כך הוא, שהקדוש ברוך הוא ברא העולם ובראו בתורה כמו שפירשוהו בראשית, שנאמר בה &quot;ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ&quot; {{ממ|משלי|ח|כב}}, ובאותו ראשית ברא את השמים ואת הארץ, והיא סומכת אותם בו, משום שברית כתוב בו בראשית, ונאמר בו &quot;אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה&quot; {{ממ|ירמיה|לג|כה}}, ואלו הם שנאמר בהם  &quot;הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה'&quot; {{ממ|תהלים|קטו|טז}}, והיא ארץ החיים הכלולה משבע ארצות, שעליהן אמר דוד המלך: &quot;אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים&quot; {{ממ|תהלים|קטז|ט}}. וברא שמים וארץ</text>
      <sha1>5zg5yzllcjy7c94nwlpkhtmqv0bmzhc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת ביאור:איוב יד ד</title>
    <ns>107</ns>
    <id>1744780</id>
    <revision>
      <id>3023222</id>
      <timestamp>2026-07-06T06:47:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-38562-82</username>
        <id>45946</id>
      </contributor>
      <comment>/* &quot;לא אחד&quot; קביעה או תמיהה? */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3023222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="395" sha1="tkda2ktmyy9bzmnc6fkmho38at6h8qc" xml:space="preserve">== &quot;לא אחד&quot; קביעה או תמיהה? ==

לפי חלקו השני של ההסבר הארוך והפרטני של הכתוב, נראה שהוא מתפרש: הכי לא אחד, יחידו  של עולם?!
בברכה,   שאלתיאל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-38562-82|&amp;#126;2026-38562-82]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-38562-82|שיחה]] 09:47, 6 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>tkda2ktmyy9bzmnc6fkmho38at6h8qc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שירות התעסוקה (תחולת החוק על המדינה כמעסיק)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744781</id>
    <redirect title="תקנות שירות התעסוקה (תחולת החוק על המדינה כמעביד)" />
    <revision>
      <id>3023224</id>
      <timestamp>2026-07-06T07:11:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3023224</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105" sha1="a199mzy5nnarmchh2g1vwx73dzuw9zy" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות שירות התעסוקה (תחולת החוק על המדינה כמעביד)]]</text>
      <sha1>a199mzy5nnarmchh2g1vwx73dzuw9zy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שירות התעסוקה (חובת מעסיקים למסור פרטים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744782</id>
    <redirect title="תקנות שירות התעסוקה (חובת מעבידים למסור פרטים)" />
    <revision>
      <id>3023225</id>
      <timestamp>2026-07-06T07:11:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3023225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="100" sha1="m2zd9u3us5jzpwhyk49gh5vqowy1bnd" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות שירות התעסוקה (חובת מעבידים למסור פרטים)]]</text>
      <sha1>m2zd9u3us5jzpwhyk49gh5vqowy1bnd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/451</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744783</id>
    <revision>
      <id>3023242</id>
      <timestamp>2026-07-06T10:07:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪880‬‬  חתימת המשנה וההוספות &lt;קטע התחלה=פרק נט/&gt; וכבר נתבארו לנו באורך בחלק ב׳ סוף ימי התנאים פרק כ״ו (מעמוד 106‬ ואילך) כל דברי הירושלמי שם.  וענין דברי ריש לקיש הם כדברי ר׳ זעירא שאינו חולק על ר׳ יוחנן, ודבריו לא באו על דברי ר׳ יוחנן כי אם בעלמא איתמר.  ועני...&quot;</comment>
      <origin>3023242</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4224" sha1="o5zj6az1nxb6j14eiy7mnxcdek166yv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪880‬‬

חתימת המשנה וההוספות
&lt;קטע התחלה=פרק נט/&gt;
וכבר נתבארו לנו באורך בחלק ב׳ סוף ימי התנאים פרק כ״ו (מעמוד 106‬
ואילך) כל דברי הירושלמי שם.

וענין דברי ריש לקיש הם כדברי ר׳ זעירא שאינו חולק על ר׳ יוחנן, ודבריו
לא באו על דברי ר׳ יוחנן כי אם בעלמא איתמר.

וענינם לאמר כדברי ר' יוחנן במס׳ [[סנהדרין פו א|סנהדרין ד' פ״ו]] ״סתם מתניתין ר׳ מאיר״‬
עד שיפרוש לו רבו.

אבל אף שסתם משנה ר' מאיר בכל זה מודה ריש לקיש לר׳ יוחנן ״דסתם
משניות דרבנן עד שיפרוש לו רבו״.

והיינו שאף שסתם משנה דר׳ מאיר הלכה כסתם משנה, לפי שאם לא פירש
לו רבי דמתניתין פלוני היא ואין הלכה כן, מן הסתם היא סתם משנה על ידי
הכרעת בית הוועד אם בשעתו או בחתימת המשנה.

ובגמרא [[שבועות ד א|שבועות ד׳ ד׳]] בא ״ולטעמיך רבי גופיה היכי סתים לן הכא
הכי והכא הכי אלא מעיקרא סבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו וסתמה והדר סבר
אין לוקין עליו וסתמה ומשנה לא זזה ממקומה״.

ודברים כמו שהם יפלאו מאד, וכי מאי ענין לשאלת הגמ׳ ״ולטעמיך רבי
גופיה היכי סתים לן הכא הכי והכא הכי&quot; האם אפשר לאמר שכל הסתמות רבי
סתמן וכי אפשר להכחיש שגם לבד יסוד המשנה כבר נעשו סתמות הרבה מדברי
התנאים לפני רבי.

וכבר הובא לנו בפרק הקודם משנה שלמה ב[[כתובות צג א|כתובות ד׳ צ״ג]] אשר בא שם
‫סתם משנה ״מי שהי׳ נשוי שלש נשים ומת כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים
ושל זו שלש מאות ואין שם אלא מנה חולקות בשוה היו שם מאתים של מנה
נוטלת חמשים וכו'&quot;,

ובא על כל זה בגמ׳ ״תניא זו משנת ר׳ נתן '''רבי אומר אין אני רואה'''
'''דבריו של ר׳ נתן''' באלו אלא חולקות בשוה״.

וכן הדין כרבי ולא כהסתם• משנד‪ .‬של ר׳ נתן‪ .‬׳^‬‫וכגר הובא לנו בפרק־ הקודם כזאת וכזאת מפי האמוראים הראשונים שקבלו‬
‫‪.‬‬
‫י׳‬
‫כן במתיבתא מסי רבי ובוועד חתימת המשנה‪,‬‬
‫אשר בד‪,‬כרח הי׳ כל סתמות אלו ‪-‬מטחלקאות התנאים גם הם לפני רבי‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫אבל׳ענין דברי הגס׳ הוא שהרי על; אלו שנסתמו לפני ימי חתימת המשנה‬
‫ולא קיימו הדברים בוועד חתימת המשנה‪1 ,‬טסר זה לתלמידיהם‪ ,‬דטתניתן יחידאה היא‪.‬‬
‫ועל ידי זה בא ■כי גם הסתמות מדברי התנאים אשר נעשו בימי הדורות של‪.‬‬
‫לפני ימי רבי נזקפו גם הם על חשבונו של דבי‪. .‬‬
‫שכיון שלא מסרו בימי חתימת הטשנד‪ ,.‬דבר נגד הסתטות האלה הרי נתקיימו‬

‫על‪-‬ידם‪.‬‬
‫וד‪.‬וא ממש כמו דברי דיש לקיש במסי יבמוד ד׳ מ״א על הטשנד‪ .‬״החולץ‬
‫ליבמתו ונשא אחיו את־ אחותד וכו׳ המגרש את אשתו וכו׳ אמר ריש לקיש כאן‬
‫■‬
‫שנה רבי אחות גרושה מדברי תורה'אחות חלוצה מדברי סופרים‪.‬״‬
‫־ וזה דאחות נח שה אסור מן התורד‪ .‬כחיי אח‪1‬תד‪ ,‬מפורש בתורה‪ ,‬וזד‪ .‬דאחות‬
‫חלוצד‪,1 :.‬וא מדברי סופרים ידוע לכל דוצא מדס־י יסור המשנד‪ ,‬במקומות הרבה‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o5zj6az1nxb6j14eiy7mnxcdek166yv</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>